לקט משניות לכיתה ו

‫משניות משמחות‬ ‫ ז הנשמ‬

‫ג קרפ פסחים סכתמ‬ ‫בלב החמץ לביטו על סמוךל אפשר מתי‬

‫שמנה ז‬

‫מתי אפשר לסמוך על ביטול החמץ בלב‬

‫מצוות עשה מן התורה לבער את החמץ שברשותנו ביום ארבע‬ ‫ַההֹו ֵלְך ִלְׁש ֹחט ֶאת ִּפ ְסחֹו‪ְ ,‬ו ָלמּול ֶאת ְּבנֹו‪,‬‬
‫עשר בניסן‪ ,‬שנאמר "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם"‬ ‫ְו ֶל ֱא ֹכל ְסעּו ַדת ֵארּו ִסין ְּב ֵבית ָח ִמיו‪,‬‬
‫ְו ִנ ְזַּכר ֶׁש ֶּיׁש לֹו ָח ֵמץ ְּבתֹוְך ֵּביתֹו‪,‬‬
‫(שמות יב‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫ִאם ָיכֹול ַל ֲחזֹור ּו ְל ַב ֵער ְו ַל ֲחזֹור ְל ִמ ְצָותֹו‪,‬‬
‫מן התורה אין צריך לבער את החמץ בפועל ודי בביטולו‪ ,‬כלומר‬ ‫ַי ֲח ֹזר ִוי ַב ֵער‪.‬‬
‫"שיבטל את החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר‪ ,‬וישים בלבו שאין‬
‫ברשותו חמץ כלל‪ ,‬ושכל החמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר‬ ‫ְו ִאם ָלאו‪ְ ,‬מ ַב ְּטלֹו ְּב ִלּבֹו‪.‬‬
‫ְל ַהִּציל ִמן ַה ַּג ִיס‪ּ ,‬ו ִמן ַהָּנ ָהר‪,‬‬
‫שאין בו צורך כלל" (רמב"ם‪ ,‬הלכות חמץ ומצה ב‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ּו ִמן ַהִּל ְס ִטים‪ּ ,‬ו ִמן ַה ְּד ֵל ָקה‪ּ ,‬ו ִמן ַה ַּמּ ֹפ ֶלת‪,‬‬

‫אולם חכמים תיקנו שאף אם ביטל את החמץ בלבו צריך לבדוק‬ ‫ְי ַב ֵּטל ְּב ִלּבֹו‪.‬‬
‫ולחפש ולבערו מן העולם‪ ,‬ולכן אנו עושים היום בדיקת חמץ בפועל‪,‬‬ ‫ְו ִלְׁשּ ֹבת ְׁש ִבי ַתת ָהְרׁשּות‪ַ ,‬י ֲח ֹזר ִמ ָּיד‪.‬‬

‫ואחר כך מבערים את החמץ ושורפים אותו‪.‬‬

‫משנתנו מבארת מקרים אחדים שבהם אדם הולך בדרך בארבעה‬

‫בניסן ונזכר שלא ביער את החמץ כפי שחייבו חכמים‪ .‬המשנה דנה‬

‫מתי יוכל לקיים את מצוות השבת השאור על ידי ביטול בלבו כפי שמחייבת התורה‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫אדם ההולך ביום יד בניסן לצורך קיום מצווה‪ ,‬כגון‬ ‫ַההֹו ֵלְך‬
‫ִלְׁש ֹחט ֶאת ִּפ ְסחֹו‪,‬‬
‫הולך עם קרבן הפסח לירושלים כדי לקיים את מצוות שחיטתו ואכילתו בירושלים‪.‬‬
‫או שהלך למצווה אחרת כגון‬

‫לקחת את בנו למוהל למול אותו‬ ‫ְו ָלמּול ֶאת ְּבנֹו‪,‬‬
‫הולך להתארס עם אישה ולאכול סעודת אירוסין אצל חמיו – אבי כלתו לעתיד‬ ‫ְו ֶל ֱא ֹכל ְסעּו ַדת‬
‫ֵארּו ִסין ְּב ֵבית ָח ִמיו‪,‬‬
‫שעדיין לא ביער אותו‬ ‫ְו ִנ ְזַּכר ֶׁש ֶּיׁש לֹו ָח ֵמץ‬

‫אם יכול לחזור לביתו ולבער את החמץ ואז יספיק לחזור למצוותו –‬ ‫ְּבתֹוְך ֵּביתֹו‪,‬‬
‫שכן לכתחילה עדיף שיקיים את שתי המצוות‪.‬‬ ‫ִאם ָיכֹול ַל ֲחזֹור ּו ְל ַב ֵער‬

‫ְו ַל ֲחזֹור ְל ִמ ְצָותֹו‪,‬‬
‫ַי ֲח ֹזר ִוי ַב ֵער‪.‬‬

‫אם אין לו שהות לעשות את הכול‪ ,‬שכן אם יחזור לביתו לא יספיק לקיים את מצוותו‬ ‫ְו ִאם ָלאו‪,‬‬
‫האחרת –‬

‫יכול הוא לבטל את החמץ בלבו בכל מקום שהוא נמצא‪ ,‬ויקיים את מצוות "תשביתו"‬ ‫ְמ ַב ְּטלֹו ְ ּב ִלּבֹו‪.‬‬
‫כפי עיקר דין התורה שהוא ביטול החמץ בלבו‪.‬‬

‫כעת מונה המשנה מקרים נוספים של אדם ההולך לצורך הצלת נפשות‬

‫אדם ההולך להציל‬ ‫ְל ַהִּציל‬

‫אנשים מישראל שצבא אויב רודף אחריהם‬ ‫ִמן ַה ַ ּג ִיס‪,‬‬

‫‪49‬‬

‫ ז הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫בלב החמץ לביטו על סמוךל אפשר מתי‬ ‫ג קרפ פסחים סכתמ‬

‫אנשים הנמצאים בסכנה בשל שיטפון‬ ‫ּו ִמן ַהָּנ ָהר‪,‬‬

‫אנשים ששודדים מאיימים עליהם‬ ‫ּו ִמן ַהִּל ְס ִטים‪,‬‬

‫אנשים ששרפה המתפשטת מאיימת עליהם‬ ‫ּו ִמן ַה ְּד ֵל ָקה‪,‬‬

‫בית שקרס ונמצאים ישראל תחתיו‪ .‬בכל המקרים הללו אף על פי שיש לו שהות‬ ‫ּו ִמן ַה ַּמּ ֹפ ֶלת‪,‬‬
‫לחזור לביתו ולבער את החמץ‪,‬‬

‫אינו צריך לחזור‪ ,‬אלא יבטל את החמץ בלבו שכן מן התורה די בביטול בלב‪ .‬והטעם‬ ‫ְי ַב ֵּטל ְּב ִלּבֹו‪.‬‬
‫הוא שמאחר שהוא עסוק בהצלת נפשות‪ ,‬הקלו חכמים והתירו לסמוך על ביטול‬
‫לכתחילה‪ ,‬ואפילו אם בידו לקיים את שתי המצוות לבער את החמץ ולהציל את‬
‫הנפשות – לא יעשה כן‪.‬‬

‫אסור לאדם ללכת בשבת או ביום טוב יותר מאלפיים אמה ממקום מגוריו‬

‫אדם ההולך לעשות עירוב תחומין כיוון שהליכה זו אינה קיום מצווה אלא דבר רשות‬ ‫ְו ִלְׁשּ ֹבת ְׁש ִבי ַתת‬
‫(כגון שרוצה ללכת ביום טוב לבקר את חברו הנמצא ‪ 2000‬אמה מחוץ לתחומו)‬ ‫ָהְרׁשּות‪,‬‬
‫ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו‪( .‬עיינו בהרחבה בעמוד ‪)52‬‬

‫לביתו לבער את החמץ שכיוון שלא הולך לא לדבר מצווה ולא לצורך הצלת נפשות‬ ‫ַי ֲח ֹזר ִמ ָּיד‪.‬‬
‫אלא לדבר רשות – לא הקלו לו חכמים שיסמוך על הביטול בלב‪.‬‬

‫ ארגון המשנה‬

‫ישנה מצווה להשבית חמץ ביום יד בניסן‬

‫מהתורה מותר לבטל את החמץ בלב‪ .‬מדברי חכמים צריך גם לבודקו ולבערו מהעולם‪.‬‬ ‫הנושא‪:‬‬

‫מתי אפשר להסתפק בביטול בלב כפי דין תורה‪.‬‬

‫שעוסק בדברי רשות‬ ‫שהולך להציל את ישראל‬ ‫שהולך לדבר מצווה‬ ‫המקרה‪:‬‬

‫כגון לעשות עירוב תחומין על מנת‬ ‫מידי נוכרים או מנהר שוטף‪ ,‬או‬ ‫כגון לשחוט את הפסח או למול‬ ‫דוגמא‪:‬‬
‫שיוכל לבקר את חבירו‬ ‫משודדים‪ ,‬או משרפה או ממפולת‪,‬‬ ‫את בנו או לארס אישה‪ .‬ונזכר‬ ‫הדין‪:‬‬

‫במקרה זה יחזור למקומו ויבער‬ ‫ונזכר שלא ביער את חמצו‬ ‫שלא ביער את החמץ שלו‬ ‫‪50‬‬
‫את החמץ כתקנת חכמים‪.‬‬
‫גם אם יכול להספיק לקיים את‬ ‫אם יכול להספיק לקיים את שתי‬
‫שמאחר שהוא עסוק בדבר‬ ‫שתי המצוות ביעור חמץ כתקנת‬ ‫המצוות‪ ,‬גם מצוות ביעור חמץ‬
‫הרשות לא הקלו חכמים לסמוך‬ ‫חכמים וההצלה שעסוק בה יבטל‬ ‫כתקנת חכמים‪ ,‬וגם המצווה‬
‫את החמץ בלבו כדין תורה‪ .‬וימשיך‬ ‫שלשמה יצא לדרך‪ ,‬טוב שיקיים‬
‫על הביטול‪ ,‬ועליו לקיים את‬ ‫בהצלת הנפשות שעוסק בה‪. .‬‬
‫הביעור כתקנת חכמים‪.‬‬ ‫את שתיהן‪.‬‬
‫מאחר שהוא עסוק בהצלת‬
‫נפשות‪ ,‬הקלו חכמים לסמוך על‬ ‫אך אם אין לו די זמן לקיים את‬
‫ביטול לכתחילה‪ ,‬ואפילו אם בידו‬ ‫שתי המצוות – יקיים את השבתת‬
‫השאור כדין תורה ויבטלו בלבו‪.‬‬
‫לקיים את שתי המצוות‪.‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ז הנשמ‬

‫ג קרפ פסחים סכתמ‬ ‫בלב החמץ לביטו על סמוךל אפשר מתי‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫ ‪ .1‬כיצד מקיימים את מצוות "תשביתו שאור מבתיכם" מדין תורה?‬
‫ ‪ .2‬כיצד מקיימים מצווה זו מדברי חכמים?‬

‫ ‪ .3‬כתבו שלוש מצוות וארבעה סוגי הצלות המוזכרים במשנה‪.‬‬
‫‪ .4‬מה דין ההולך לדבר מצווה בליל ארבעה עשר בניסן ונזכר שלא בדק וביער את חמצו?‬
‫‪ .5‬מה דין ההולך לדבר הצלה בליל ארבעה עשר בניסן ונזכר שלא בדק וביער את חמצו?‬
‫‪ . 6‬מה דין ההולך לדבר רשות בליל ארבעה עשר בניסן ונזכר שלא בדק וביער את חמצו?‬

‫‪ .7‬מדוע הקלו בהליכה לצורך הצלה יותר מאשר בהליכה לצורך מצווה?‬

‫ביאורי מילים‬

‫‪ . 8‬בארו את המילים הבאות‪:‬‬

‫ְי ַבֵּטל ְּב ִלּבֹו‬ ‫א‪ .‬‬
‫ּו ִמן ַהַּמּ ֹפ ֶלת‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ג ‪.‬‬
‫ּו ִמן ַהָּנ ָהר‬ ‫ד ‪.‬‬
‫ִלְׁשחֹוט ֶאת ִּפ ְסחֹו‬ ‫ה ‪.‬‬

‫ְו ַל ֲחזֹור ְל ִמ ְצ ָותֹו‬

‫‪ . 9‬בחרו מילה שתחליף את האות ו המודגשת ‪:‬‬

‫ ַההֹו ֵלְך ִלְׁש ֹחט ֶאת ִּפ ְסחֹו‪ְ ,‬ו ָלמּול ֶאת ְּבנֹו‪ְ ,‬ו ֶל ֱא ֹכל ְסעּו ַדת ֵארּו ִסין ְּב ֵבית ָח ִמיו‪...‬‬
‫ְל ַהִּציל ִמן ַהָּנ ְכִרים‪ּ ,‬ו ִמן ַהָּנ ָהר‪ּ ,‬ו ִמן ַהִּל ְס ִטים‪ּ ,‬ו ִמן ַה ְּד ֵל ָקה ּו ִמן ַה ַּמּ ֹפ ֶלת‬

‫א‪ .‬ו גם ‬
‫ב‪ .‬או ‬
‫ג‪ .‬אולי‬

‫‪51‬‬

‫ ז הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫בלב החמץ לביטו על סמוךל אפשר מתי‬ ‫ג קרפ פסחים סכתמ‬

‫ מרחיבים‬

‫"ְו ִלׁ ְש ּב ֹות ׁ ְש ִבי ַתת ָהְרׁש ּות"‬
‫אסור לאדם ללכת בשבת או ביום טוב יותר מאלפיים אמה ממקום שביתתו או עירו‪:‬‬

‫ ‪ 2000‬אמה מהעיר‬
‫אם הוא נמצא כאן בזמן בין השמשות‪ ,‬או שהניח כאן‬

‫מזון לשתי סעודות –‬
‫הוא יכול ללכת עוד אלפיים אמה במהלך השבת או‬

‫היום טוב‪.‬‬

‫תחום העיר‬

‫‪ 2000‬אמה‬ ‫העיר‬

‫מי שצריך לצאת מתחום עירו בשבת‪ ,‬יכול לעשות זאת כך‪ :‬לפני כניסת השבת או יום טוב יקנה שביתה בסוף תחום‬
‫עירו‪ ,‬כלומר ישב שם בזמן בין השמשות או שישים באותו מקום מזון לשתי סעודות לפני כניסת השבת או היום טוב‪,‬‬

‫ומעתה הוא יכול ללכת ממקום זה אלפיים אמה נוספות‪.‬‬

‫‪ 4000‬אמה מהעיר‪.‬‬ ‫תחום העיר‬ ‫העיר‬
‫עד כאן אפשר ללכת‬

‫אם עירב‪.‬‬

‫‪ 2000‬אמה‬ ‫‪ 2000‬אמה‬

‫משנתנו עוסקת באדם שהלך לערב בערב פסח לצורך דבר רשות‪ ,‬ונזכר שלא ביער את החמץ בביתו‪ .‬כגון משה‬
‫שרוצה ללכת לחמיו במהלך החג אך ביתו של חמיו נמצא מחוץ לתחום הבסיסי של משה‬

‫‪ 4000‬אמה מהעיר‪.‬‬ ‫ ‪ 2000‬אמה מהעיר‬ ‫תחום העיר‬ ‫העיר‬
‫כאן גר חמיו‬ ‫‪ -‬משה הגיע לכאן כדי לקנות‬
‫של משה‬
‫שביתה‪ ,‬שיוכל ללכת לחמיו‬
‫במהלך החג‪ ,‬ונזכר שלא ביער את‬ ‫‪ 2000‬אמה‬

‫החמץ בביתו‪.‬‬

‫‪ 2000‬אמה‬

‫במקרה זה‪ ,‬כיוון שהולך לדבר רשות‪ ,‬עליו לחזור לביתו ולבער את החמץ כמתחייב מדברי חכמים‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫א הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫םייברעה ןיב לש דימת תברקה ןמז‬

‫מסכת פסחים פרק ה‬

‫פרק ה‬

‫שמנה א‬

‫זמן הקרבת תמיד של בין הערביים‬

‫הקדמה‬ ‫ָּת ִמיד ִנְׁש ָחט ִּבְׁשמֹו ֶנה ּו ֶמ ֱח ָצה‬
‫ְו ָקֵרב ְּב ֵתַׁשע ּו ֶמ ֱח ָצה‪.‬‬
‫קרבן התמיד‪ :‬בכל יום היו מקריבים בבית המקדש שני קרבנות ציבור‪ :‬האחד‬
‫– תמיד של שחר‪ ,‬והשני – תמיד של בין הערביים‪ .‬קרבנות אלו הועלו מכספם‬ ‫ְּב ַעְר ֵבי ְפ ָס ִחים ִנְׁש ָחט ְּבֶׁש ַבע‬
‫של כלל ישראל‪ ,‬וכפי שמרמז שמם – הם היו תמידיים‪ .‬הקריבו אותם בכל יום‪,‬‬ ‫ּו ֶמ ֱח ָצה ְו ָקֵרב ִּבְׁשמֹו ֶנה ּו ֶמ ֱח ָצה‪,‬‬
‫וגם בשבת ואפילו ביום כיפור‪ .‬משנתנו עוסקת בזמן הקרבת קרבן התמיד‬
‫ֵּבין ַּב ֹחל ֵּבין ַּבַּשָּׁבת‪.‬‬
‫של בין הערביים‪.‬‬ ‫ָחל ֶעֶרב ֶּפ ַסח ִל ְהיֹות ְּב ֶעֶרב‬

‫זמן תמיד של בין הערביים המקורי‪ :‬זמנו של תמיד של בין הערביים מן התורה‬ ‫ַׁשָּבת‪,‬‬
‫הוא בין השעות ½‪ 6‬מתחילת היום עד שקיעת החמה‪.‬‬ ‫ִנְׁש ָחט ְּבֵׁשׁש ּו ֶמ ֱח ָצה ְו ָקֵרב‬

‫זמן תמיד של בין הערביים לפי חז"ל ביום רגיל‪ :‬מכיוון שיש איסור להקריב‬ ‫ְּבֶׁש ַבע ּו ֶמ ֱח ָצה‪,‬‬
‫קרבנות נוספים לאחר תמיד של בין הערביים‪ ,‬ובדרך כלל היו במקדש קרבנות‬ ‫ְו ַהֶּפ ַסח ַא ֲחָריו‪:‬‬
‫רבים שאנשים הביאו בנדר או בנדבה‪ ,‬והיה צריך להקריבם לפני הקרבת‬
‫התמיד של בין הערביים‪ ,‬תיקנו חכמים שלא להזדרז בהקרבת התמיד בכל‬

‫יום אלא להמתין לשעה שמונה וחצי מתחילת היום‪ ,‬כדי שיספיקו להקריב את שאר הקרבנות לפניו‪.‬‬

‫זמן תמיד של בין הערביים לפי חז"ל בערב פסח‪ :‬בערב פסח יש מצווה להקריב את קרבן הפסח‪ .‬ביום זה כל ישראל‬

‫עולים לרגל וצריכים להקריב את הקרבן בבית המקדש‪ .‬את קרבן הפסח צריך להקריב דווקא אחרי קרבן התמיד של‬

‫בין הערביים‪ .‬‬

‫סיכום ביניים‬

‫זמן קרבן הפסח‬ ‫זמנו של תמיד של בין‬ ‫זמן הקרבת שאר קרבנות‬ ‫זמנו של תמיד של בין‬
‫הערביים שתיקנו חכמים‬ ‫הנדר או הנדבה‬ ‫הערביים מהתורה‬
‫צריך להיות אחרי הקרבת‬
‫קרבן התמיד של בין‬ ‫ביום רגיל‬ ‫החל מ‪ 6½-‬שעות מתחילת צריך להסתיים לפני הקרבת‬
‫הערביים‬
‫משעה ½‪ 8‬של היום כדי‬ ‫תמיד של בין הערביים‬ ‫היום ועד השקיעה‬
‫שיספיקו להקריב את‬
‫קרבנות הנדר והנדבה‬

‫מכיוון שב‪-‬יד בניסן היו קרבנות פסח רבים שחייבים להיות מוקרבים לאחר קרבן התמיד‪ ,‬שינו חכמינו את זמנו של‬
‫תמיד של בין הערביים‪.‬‬

‫בשינויים אלו עוסקת משנתנו‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫א הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫םייברעה ןיב לש דימת תברקה ןמז‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫קרבן תמיד של בין הערביים שזמן הקרבתו מהתורה הוא משש שעות‬ ‫ָּת ִמיד‬
‫ומחצה מתחילת היום‬ ‫ִנְׁש ָחט ִּבְׁשמֹו ֶנה‬

‫נשחט בכל ימות השנה בשמונה שעות ומחצה מזריחת החמה‪ .‬חכמים‬ ‫ּו ֶמ ֱח ָצה‬
‫קבעו שלא להקריב מיד‪ ,‬אלא להמתין שעתיים‪ ,‬כדי שיוכלו היחידים‬
‫להקריב את קרבנות הנדרים והנדבות‪ ,‬שכן אחרי קרבן תמיד של בין‬ ‫ְו ָקֵרב ְּב ֵתַׁשע ּו ֶמ ֱח ָצה‪.‬‬
‫הערביים אסור להקריבם‪.‬‬

‫לאחר השחיטה צריך לעשות בקרבן עוד כמה עבודות‪ ,‬כגון קבלת דמו‬
‫וזריקתו על המזבח‪ ,‬הפשטת עורו‪ ,‬ניתוח אבריו והולכתם אל המזבח‪.‬‬
‫לכל העבודות הללו נדרשה כשעה‪ ,‬והיו מסיימים את הקרבת הקרבן‬

‫בשעה תשע ומחצה‪.‬‬

‫זמן הקרבת תמיד של בין הערביים ביום רגיל‬

‫הקרבת‬ ‫עבודות הקרבן‬ ‫שחיטת‬ ‫תחילת הזמן‬
‫התמיד‬ ‫התמיד‬ ‫מהתורה‬
‫מדברי‬
‫חכמים‬

‫‪10 9.5 9 8.5 8 7.5 7 6.5 6‬‬

‫ביום יד בניסן בערב חג פסח‪ .‬תמיד של בין הערביים היה‬ ‫ְּב ַעְר ֵבי ְפ ָס ִחים‬

‫שעה קודם שחיטתו ביום רגיל‪ ,‬והסיבה לדבר היא שקרבנות הפסחים‬ ‫ִנְׁש ָחט ְּבֶׁש ַבע ּו ֶמ ֱח ָצה‬
‫היו מרובים – שהרי כל ישראל היו מביאים קרבן פסח – וקרבן הפסח‬
‫מוקרב לאחר תמיד של בין הערביים‪ ,‬ולכן הקדימו את שחיטתו בשעה‪,‬‬

‫כדי שכל ישראל יספיקו להקריב את קרבן הפסח‬

‫ולא הקדימו אותו לזמן המקורי שהוא השעה שש וחצי של היום‪ ,‬מפני שהיו קרבנות רבים שאנשים הביאו‬
‫בנדר או בנדבה‪ ,‬והיה צריך להקריבם לפני הקרבת התמיד של בין הערביים ורצו שכולם יספיקו‪.‬‬

‫לאחר ששחטו אותו בשעה שבע וחצי של היום‪ ,‬היו עושים בו את שאר‬ ‫ְו ָקֵרב ִּבְׁשמֹו ֶנה‬
‫העבודות‪ :‬קבלת דמו וזריקתו על המזבח‪ ,‬הפשטת עורו‪ ,‬ניתוח אבריו‬ ‫ּו ֶמ ֱח ָצה‪,‬‬

‫והולכתם אל המזבח‪ .‬ולאחר שעה סיימו את הקרבתו‪.‬‬

‫זמן הקרבת תמיד של בין הערביים ביום י”ד בניסן‬

‫הקרבת‬ ‫שחיטת‬ ‫תחילת הזמן‬
‫התמיד‬ ‫התמיד‬ ‫מהתורה‬
‫עבודות הקרבן‬

‫‪10 9.5 9 8.5 8 7.5 7 6.5 6‬‬

‫‪54‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫א הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫םייברעה ןיב לש דימת תברקה ןמז‬

‫אף על פי שבשבת לא הקריבו קרבנות יחיד‪ ,‬ולכאורה היה אפשר‬ ‫ֵּבין ַּב ֹחל ֵּבין ַּבַּשָּׁבת‪.‬‬
‫להקדים את שחיטת תמיד של בין הערביים לשעה המקורית שלו‪,‬‬
‫שהיא שש וחצי‪ ,‬לא חילקו חכמים וגם אם ערב פסח יוצא בשבת‪,‬‬

‫מקריבים את קרבן התמיד בשעה שבע וחצי‪.‬‬

‫אחת מהלכות קרבן הפסח היא שצריך לצלות אותו‪ .‬צליית הפסח אינה דוחה את השבת ולכן‬

‫כלומר ביום שישי‬ ‫ָחל ֶעֶרב ֶּפ ַסח‬
‫ִל ְהיֹות ְּב ֶעֶרב ַׁשָּבת‪,‬‬

‫התמיד היה נשחט בתחילת הזמן שלו כפי שנכתב בתורה‪ ,‬בשעה‬ ‫ִנְׁש ָחט ְּבֵׁשׁש ּו ֶמ ֱח ָצה‬
‫השש וחצי‪.‬‬ ‫ְו ָקֵרב ְּבֶׁש ַבע ּו ֶמ ֱח ָצה‪,‬‬

‫זמן הקרבת תמיד של בין הערביים ביום י”ד בניסן שחל בערב שבת‬

‫הקרבת‬ ‫תחילת הזמן מהתורה‬
‫התמיד‬ ‫שחיטת‬

‫התמיד עבודות הקרבן‬

‫‪10 9.5‬‬ ‫‪9 8.5 8 7.5 7 6.5 6‬‬

‫הקדימו בשעתיים את זמן שחיטתו‬
‫ביחס ליום חול כדי יסיפיקו לצלות‬

‫את קרבן הפסח לפני שבת‬

‫קרבן הפסח מוקרב אחרי קרבן התמיד‪.‬‬ ‫ְו ַהֶּפ ַסח ַא ֲחָריו‪:‬‬

‫מערב‬ ‫ההיכל‬
‫בין האולם והמזבח‬
‫צפון דרום‪‬‬
‫מזרח‬ ‫עזרת כהנים‬

‫‪55‬‬ ‫תמונת העזרה‬

‫א הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫םייברעה ןיב לש דימת תברקה ןמז‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫ ארגון המשנה‬

‫זמן הקרבת תמיד של בין הערביים‬ ‫כותרת‪:‬‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫מהתורה הוא קרב החל מהשעה שש וחצי מתחילת היום‪ .‬אך חכמים שינו את זמן הקרבתו‪.‬‬ ‫מקרה‪:‬‬

‫בערב פסח שחל בערב שבת‬ ‫בערב פסח שחל‬ ‫בימות השנה הרגילים‬
‫בין בחול ובין בשבת‬ ‫בין בחול ובין בשבת‬

‫נשחט קרב‬ ‫נשחט קרב‬ ‫קרב‬ ‫נשחט‬ ‫דין‪:‬‬

‫בשבע שעות‬ ‫בשש שעות‬ ‫בשמונה‬ ‫בשבע שעות‬ ‫בתשע שעות‬ ‫בשמונה‬ ‫שעה‪:‬‬
‫ומחצה‬ ‫ומחצה‬ ‫שעות ומחצה‬ ‫ומחצה‬ ‫ומחצה‬ ‫שעות ומחצה‬
‫מזריחת‬ ‫מזריחת‬ ‫מזריחת‬ ‫מזריחת‬
‫החמה‬ ‫החמה‬ ‫מזריחת‬ ‫החמה‬ ‫החמה‬ ‫מזריחת‬
‫החמה‬ ‫החמה‬

‫שעה אחרי‬ ‫שעתיים לפני‬ ‫שעה‬ ‫שעה‬ ‫שעה‬ ‫שעה אחרי‬ ‫שעתיים‬ ‫משמעות‬
‫שחיטתו‬ ‫זמן הקרבתו‬ ‫אחרי‬ ‫לפני זמן‬ ‫אחרי זמן‬ ‫שחיטתו‬ ‫אחרי זמן‬ ‫השעה‪:‬‬
‫בימות השנה‬ ‫שחיטתו‬ ‫הקרבתו‬ ‫הקרבתו‬ ‫הקרבתו‬
‫בימות‬ ‫מהתורה‬ ‫מהתורה‬
‫השנה‬

‫טעם‪:‬‬

‫ובינתיים‬ ‫כדי לתת‬ ‫ובינתיים‬ ‫כדי לתת‬ ‫כדי לתת‬ ‫ובינתיים‬ ‫כדי לתת‬
‫עושים בו כמה‬ ‫שעתיים‬ ‫עושים בו כמה‬ ‫שעה‬ ‫שעה‬ ‫עושים בו כמה‬ ‫זמן למביאי‬
‫עבודות‪ :‬קבלת‬ ‫נוספות‬ ‫עבודות‪ :‬קבלת‬ ‫למביאי‬ ‫עבודות‪ :‬קבלת‬
‫דמו וזריקתו‬ ‫למקריבי‬ ‫דמו וזריקתו‬ ‫למקריבי‬ ‫קרבנות‬ ‫דמו וזריקתו‬ ‫קרבנות‬
‫קרבן הפסח‬ ‫קרבן הפסח‬ ‫הנדר‬ ‫הנדר והנדבה‬
‫על המזבח‪,‬‬ ‫המרובים‬ ‫על המזבח‪,‬‬ ‫על המזבח‪,‬‬ ‫להקריב את‬
‫הפשטת עורו‪,‬‬ ‫שיוכלו‬ ‫הפשטת עורו‪,‬‬ ‫המרובים‬ ‫והנדבה‪.‬‬ ‫הפשטת עורו‪,‬‬
‫ניתוח אבריו‪,‬‬ ‫לצלותם לפני‬ ‫ניתוח אבריו‪,‬‬ ‫להקריב את‬ ‫להקריב את‬ ‫ניתוח אבריו‪,‬‬ ‫קרבנם‪.‬‬
‫והולכתם אל‬ ‫שבת קודש‪.‬‬ ‫והולכתם אל‬ ‫והולכתם אל‬
‫קרבנן‬ ‫קרבנם‪.‬‬
‫המזבח‪.‬‬ ‫המזבח‪.‬‬ ‫המזבח‪.‬‬

‫שהרי קרבן הפסח חייב‬ ‫שהרי קרבן הפסח חייב‬ ‫שהרי אסור להקריב‬ ‫הסבר‪:‬‬
‫להיאכל צלי‪ ,‬וצלייתו‬ ‫להיות קרב אחר תמיד‬ ‫קרבנות אלו לאחר‬
‫אינה דוחה את השבת‪.‬‬ ‫קרבן תמיד של בין‬ ‫שהרי אסור להקריב‬
‫של בין הערביים‬ ‫קרבנות אלו לאחר‬
‫הערביים‬ ‫קרבן תמיד של בין‬

‫הערביים‬

‫‪56‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫א הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫םייברעה ןיב לש דימת תברקה ןמז‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ .1‬א‪ .‬כיצד נקראים שני הקרבנות שהיו מקריבים בכל יום בבית המקדש?‬

‫ב‪ .‬באיזה קרבן עוסקת משנתנו?‬
‫ג‪ .‬מהו זמנו של קרבן זה מהתורה?‬

‫ ‪ .2‬העתיקו את המשפטים הנכונים למחברתכם‪:‬‬

‫א‪ .‬את הנדרים והנדבות חייבים להקריב אחרי תמיד של בין הערביים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מותר לצלות את קרבן הפסח בשבת‪.‬‬

‫ג‪ .‬את הנדרים והנדבות חייבים להקריב לפני תמיד של בין הערביים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תמיד יש הפרש של כשעה בין שחיטת הקרבן להקרבתו‪.‬‬

‫ ‪ .3‬העתיקו את הטבלה המצורפת למחברתכם והשלימוה!‬

‫תמיד של בין הערביים‬

‫מתי הוא מוקרב‪ ,‬ומדוע?‬ ‫מדוע שינו ‬ ‫זמן חכמים ביחס‬ ‫מתי נשחט?‬ ‫כל ימות השנה‬
‫את הזמן?‬ ‫לזמנו מהתורה?‬
‫בשעה תשע וחצי‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫בשעה ½‪8‬‬
‫לעשות את עבודות הקרבן‬ ‫כדי שיוכלו להקריב את‬ ‫שעתיים אחרי‬ ‫מתחילת היום‬
‫– שחיטה‪ ,‬הפשטה‪ ,‬ניתוח‬ ‫הנדרים והנדבות שהיו‬
‫מביאים‪ ,‬והיו קרבים לפני‬
‫והולכה‪.‬‬ ‫הקרבת תמיד של בין‬

‫הערביים‪.‬‬

‫בערב פסח שחל‬
‫בחול או בשבת‬

‫בערב פסח שחל‬
‫בערב שבת‬

‫‪57‬‬

‫א הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫םייברעה ןיב לש דימת תברקה ןמז‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫לפניכם מספר תיעודים מיומנים עתיקים מזמן המקדש‬
‫תיעוד א‪:‬‬

‫שלום לכם‪ ,‬אני יהוידע‪ .‬אני ומשפחתי חיים אלפיים שנים לפניכם‪ .‬אני רוצה לספר לכם קצת איך זה‬
‫לחגוג פסח אמתי‪ .‬עולים לבית המקדש‪ ,‬מקריבים קרבן פסח‪ ,‬ואז אוכלים אותו בהסבה‪ .‬בשבוע שעבר‬
‫הלכנו להקריב את קרבן הפסח והיה לחץ גדול מאוד‪ ,‬כולם מיהרו להספיק להקריב את הקרבן‪ ,‬ומהשעה‬

‫השש וחצי כולם החלו להקריב את פסחיהם‪.‬‬

‫‪ . 1‬באיזה תאריך חל התיעוד?‬
‫א ‪ .‬באחד מימות השנה‪ .‬ב‪ .‬בערב פסח שחל בחול או בשבת‪ .‬ג‪ .‬בערב פסח שחל בערב שבת‪.‬‬

‫‪ .2‬הוכיחו את דבריכם‪.‬‬
‫תיעוד ב‪:‬‬

‫שלום אני אלישבע‪ ,‬אחות של יהוידע‪ .‬אתמול הלכנו להקריב קרבן נדבה‪ .‬רצינו להודות לה' על נס שקרה‬
‫לנו‪ .‬היו עוד הרבה אנשים אתנו‪ .‬כמה מהם הביאו קרבנות נדרים שנדרו ואחרים סיפרו על נסים שקרו‬
‫להם‪ ,‬וכולם היו כל כך שמחים שהם יכולים לתת לה' מתנה‪ .‬לכם אין את זה‪ .‬הלוואי שתזכו‪ ...‬בכל‬

‫אופן‪ ,‬הגענו למקדש והיה שם שלט שנכתב בו שקרבנות שיגיעו אחרי השעה שמונה וחצי לא יוקרבו‪.‬‬

‫‪ . 3‬באיזה תאריך חל התיעוד?‬
‫א‪ .‬באחד ימות השנה‪ .‬ב‪ .‬בערב פסח שחל להיות או בשבת‪ .‬ג‪ .‬בערב פסח שחל בערב שבת‪.‬‬

‫‪ . 4‬הוכיחו את דבריכם‪.‬‬
‫תיעוד ג‪:‬‬

‫שלום אני אליהועיני אח של יהוידע ואלישבע‪ ,‬באחת השנים שהלכנו להקריב את הפסח‪ ,‬היה כל כך שמח!‬
‫היו שם שירה וניגונים של הלוויים וכולם אמרו הלל‪ ,‬והרגשתי כאילו יציאת מצרים מתרחשת ממש עכשיו‪,‬‬
‫ואני בתוך בני ישראל שיוצאים ממצרים מקריב את הפסח‪ .‬היו גם אנשים שהביאו קורבנות נדבה‪ ,‬ולהם‬

‫היה שלט שנכתב בו שקרבנות נדבה שיגיעו אחרי השעה שבע וחצי לא יוקרבו‪.‬‬

‫‪ .5‬באיזה תאריך חל התיעוד?‬
‫א‪ .‬באחד ימות השנה‪ .‬ב‪ .‬בערב פסח שחל בחול או בשבת‪ .‬ג‪ .‬בערב פסח שחל בערב שבת‪.‬‬

‫‪ . 6‬הוכיחו את דבריכם‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ב הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫ ומשל הפסח הקרבת‬

‫שמנה ב‬

‫הקרבת הפסח לשמו‬

‫הקדמה‬ ‫ַהֶּפ ַסח ֶׁשְּ ׁש ָחטֹו ֶׁשֹּלא‬
‫ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫עבודות המתירות‪ :‬בכל קרבן בהמה ישנן ארבע עבודות‪ ,‬המכשירות את הקרבן‬
‫להקרבה על המזבח ולאכילתו‪.‬‬ ‫ְו ִקֵּבל ְו ִהֵּלְך ְו ָזַרק ֶׁשֹּלא‬
‫ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫א‪ .‬שחיטה – שחיטת הקרבן בעזרה של בית המקדש‪.‬‬
‫אֹו ִלְׁשמֹו ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫ב‪ .‬קבלה – קבלת הדם מצוואר הבהמה בכלי שרת‪.‬‬ ‫אֹו ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו ְו ִלְׁשמֹו‪,‬‬

‫ג‪ .‬הולכה – הולכת הדם למזבח‪.‬‬ ‫ָּפסּול‪.‬‬
‫ֵּכי ַצד ִלְׁשמֹו ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו?‬
‫ד‪ .‬זריקה – זריקת הדם על המזבח‪.‬‬ ‫ְלֵׁשם ֶּפ ַסח ּו ְלֵׁשם ְׁש ָל ִמים‪.‬‬

‫עבודות אלו הן עיקר עבודת הקרבן ואם לא עשה אחת מהן לא הוכשר הקרבן‬ ‫ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו ְו ִלְׁשמֹו?‬
‫להקרבה על המזבח‪ ,‬ולא נתכפרו בו בעליו‪.‬‬ ‫ְלֵׁשם ְׁש ָל ִמים ּו ְלֵׁשם ֶּפ ַסח‪:‬‬

‫הקרבת הפסח לשמו‪ :‬בתורה נכתב‪" :‬ואמרתם זבח פסח הוא" (שמות יב‪ ,‬כז) מהמילים‬
‫"ואמרתם זבח פסח" משתמע שלא די להקריב את קרבן הפסח‪ ,‬צריך שגם זביחת קרבן הפסח תעשה לשם הפסח‪,‬‬
‫ומהמילה "הוא" למדו חכמינו שאם מקריב הקרבן אינו מקדיש את הקרבן לפסח במחשבתו ‪ -‬אזי הקרבן פסול ומקריבו‬

‫לא יצא ידי חובת הקרבת קרבן פסח‪.‬‬

‫משנתנו מלמדת שיש לחשוב על קרבן הפסח לכל אורך עבודת הקרבן‪ ,‬ודי בפעולה אחת שלא נעשתה מתוך המחשבה‬
‫הזו כדי לפסול את הקרבן‪.‬‬

‫תמונת המזבח‬

‫‪59‬‬

‫ ב הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ ומשל הפסח הקרבת‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫שלא לשם קרבן הפסח אלא לשם קרבן אחר כגון קרבן שלמים‬ ‫ַהֶּפ ַסח ֶׁשְּ ׁש ָחטֹו‬
‫ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫או אפילו אם שחטו לשם קרבן הפסח‬
‫אבל קיבל את הדם בכלי שרת‬ ‫ְו ִקֵּבל‬
‫ְו ִהֵּלְך‬
‫או הוליך את הדם למזבח‬ ‫ְו ָזַרק‬
‫ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫או זרק את הדם על המזבח‬ ‫אֹו ִלְׁשמֹו‬
‫ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫שלא לשם קרבן הפסח‪ ,‬אלא לשם קרבן שלמים‬ ‫אֹו ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‬
‫באחת מארבע העבודות חשב המקריב גם מחשבת לשמו וגם מחשבת‬ ‫ְו ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫ָּפסּול‪.‬‬
‫שלא לשמו‪.‬‬
‫ֵּכי ַצד ִלְׁשמֹו‬
‫באחת מארבע העבודות חשב המקריב בתחילה מחשבת שלא לשמו‬ ‫ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫ואחר כל העבודות חשב מחשבת לשמו‪.‬‬
‫ְלֵׁשם ֶּפ ַסח‬
‫ולא נאמר שכיוון שבשלב מסוים עבודת הקרבן הייתה לשמו די בכך‪,‬‬ ‫ּו ְלֵׁשם ְׁש ָל ִמים‪.‬‬
‫אלא צריך שבמהלך כל ארבע העבודות יחשוב המקריב על הפסח‪.‬‬ ‫ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו ְו ִלְׁשמֹו‪,‬‬
‫ְלֵׁשם ְׁש ָל ִמים ּו ְלֵׁשם‬
‫כיצד נפסל הקרבן בכך שחשב לשמו ושלא לשמו?‬
‫כגון שחשב במהלך אחת מעבודות הקרבן (שחיטה‪ ,‬קבלה‪ ,‬הולכה‪,‬‬ ‫ֶּפ ַסח‪:‬‬

‫זריקה) תחילה על הפסח אך גם על קרבן שלמים‪.‬‬

‫כיצד נפסל הקרבן בכך שחשב שלא לשמו ולשמו?‬
‫כגון שחשב במהלך אחת מעבודות הקרבן (שחיטה‪ ,‬קבלה‪ ,‬הולכה‪,‬‬

‫זריקה) תחילה על קרבן שלמים וגם על קרבן פסח‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ב הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫ ומשל הפסח הקרבת‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫ ‪ .1‬מהן ארבע העבודות המכשירות את הקרבן לאכילה?‬
‫ ‪ .2‬מהיכן למדו שצריך להקריב את הפסח לשמו?‬
‫ ‪ .3‬לפניכם קטע מהמשנה‪:‬‬

‫" ַהֶּפ ַסח ֶׁשְּשׁ ָחטֹו ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪ְ ,‬ו ִקֵּבל ְו ִהֵּלְך ְו ָזַרק ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪ ,‬אֹו ִלְׁשמֹו ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪ ,‬אֹו ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו ְו ִלְׁשמֹו"‬

‫ צרו ממשפט זה שישה מקרים בעזרת הטבלה הבאה‪:‬‬

‫הדין‬ ‫ביאור בלשונכם‬ ‫מקררה‬ ‫ציטוט המשנה‬

‫ַהֶּפ ַסח ֶׁשְּ ׁש ָחטֹו‬ ‫‪1‬‬
‫ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪,‬‬

‫שחט את הפסח לשם הפסח אך‬ ‫‪ְ 2‬ו ִקֵּבל‬
‫קיבל את הדם שלא לשם הפסח‬

‫‪ְ 3‬ו ִהֵּלְך‬

‫שעשה את אחת מארבע העבודות‬ ‫ְו ָזַרק‬ ‫‪4‬‬
‫לשם קרבן הפסח‪ ,‬ואחר כך חשב‬ ‫‪5‬‬
‫ִלְׁשמֹו ְוֶׁשֹּלא‬ ‫‪6‬‬
‫על קרבן שלמים‪.‬‬ ‫ִלְׁשמֹו‪,‬‬

‫ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‬
‫ְו ִלְׁשמֹו‬

‫ מרחיבים‬

‫את כל הקרבנות חובה להקריב לשמם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם שהביא קרבן נדבה – צריך להתכוון להביא את הקרבן לשם‬
‫קרבן נדבה‪ ,‬ולא לשם קרבן עולה‪ .‬אך יש הבדל בין קרבנות אלה לבין קרבן הפסח‪ ,‬והוא שקרבן אחר שחשב הבעלים‬
‫להקריבו שלא לשמו – הקרבן מוקרב על גבי המזבח אך הבעלים לא יצא ידי חובת הקרבן‪ .‬ואילו בקרבן הפסח (וגם‬

‫בקרבן חטאת) – אם הוקרב שלא לשמו – הקרבן נפסל לחלוטין‪ ,‬עבודת הקרבן נעצרת‪ ,‬והקרבן הפסול מוצא לשרפה‪.‬‬

‫ ‪ .4‬מה ההבדל בדין כאשר האדם חושב על קרבן אחר כשהוא מקריב את קרבן הפסח‪ ,‬וכאשר האדם חושב על ‬
‫ קרבן אחר כשהוא מקריב קרבנות אחרים?‬

‫‪61‬‬

‫ ג הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ ‪.‬ןברקה תא תולסופה השחיטה ןמזב תובשחמ ‪:‬א קלח‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫שמנה ג‬

‫חלק א‪ :‬מחשבות בזמן השחיטה הפוסלות את הקרבן‪.‬‬

‫הקדמה‬ ‫ְׁש ָחטֹו ֶׁשֹּלא ְלאֹו ְכ ָליו‬

‫חובת ההימנות על קרבן הפסח‪ :‬בקרבן פסח ישנו דין מיוחד והוא שחייב כל אדם‬ ‫ְוֶׁשֹּלא ִל ְמנּו ָייו‪,‬‬

‫להימנות עליו‪ .‬כלומר – חייב כל אדם להצטרף לחבורה ששוחטת ואוכלת את‬ ‫ָל ֲעֵר ִלים ְו ַל ְּט ֵמ ִאים ‑ ָּפסּול‪.‬‬

‫הפסח‪ .‬הדבר נלמד מהפסוק "ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשות"‬ ‫ְלאֹו ְכ ָליו ְוֶׁשֹּלא ְלאֹו ְכ ָליו‪,‬‬
‫המילה 'מכסת' היא מלשון מניין וחשבון‪ ,‬וכוונת הכתוב היא שכל כמה אנשים‬ ‫ִל ְמנּו ָייו ְוֶׁשֹּלא ִל ְמנּו ָייו‪,‬‬
‫ַלּמּו ִלים ְו ָל ֲעֵר ִלים‪,‬‬
‫ישחטו ויאכלו את הפסח יחד‪ ,‬בחבורה אחת‪ ,‬וכך יצאו ידי חובה‪.‬‬

‫חובת השחיטה לאנשים שיכולים לאכול את הקרבן‪ :‬דין נוסף שיש בקרבן הפסח‬ ‫ַל ְּט ֵמ ִאים ְו ַל ְּטהֹוִרים ‑ ָּכֵׁשר‪.‬‬
‫נלמד מהמילים "איש לפי אוכלו תכוסו"‪ .‬ממילים אלו למדו חכמינו כי שחיטת‬

‫הפסח צריכה להיעשות לאנשים שיכולים לאוכלו‪ ,‬ולא לאנשים שאינם יכולים‬

‫לאוכלו‪ .‬ולכן אם שחטו את הפסח לחבורה של אנשים חולים שאינם מסוגלים לאוכלו – הוא פסול‪.‬‬

‫איסור אכילת ערל בקרבן הפסח‪ :‬כל זכר מישראל מבן שמונה ומעלה שלא נימול נקרא "ערל" ואסור לו לאכול מקרבן‬
‫הפסח‪ ,‬שנאמר‪" :‬וכל ערל לא יאכל בו"‪.‬‬

‫איסור אכילת טמא בקורבן פסח‪ :‬אסור לאדם טמא לאכול בשר קודשים‪ ,‬וביניהם קרבן הפסח‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫את קרבן הפסח‬ ‫ְׁש ָחטֹו‬
‫ֶׁשֹלא ְלאֹו ְכ ָליו‬
‫לאנשים שאינם יכולים לאוכלו כגון חולים‬ ‫ְוֶׁשֹּלא ִל ְמנּו ָייו‪,‬‬

‫או לאנשים שלא הצטרפו לחבורה השוחטת לפני השחיטה‬ ‫ָל ֲעֵר ִלים‬
‫ְו ַל ְט ֵמ ִאים‪,‬‬
‫ליהודים שלא נימולו ואסורים באכילת קרבן פסח‬
‫ָּפסּול‪.‬‬
‫לאנשים טמאים שאסורים באכילת קרבן הפסח‬
‫ְלאֹו ְכ ָליו ְוֶׁשֹּלא‬
‫שכן המצווה היא לשחוט את הפסח לאנשים שיכולים לאוכלו‪ ,‬ושחיטת‬ ‫ְלאֹו ְכ ָליו‪,‬‬
‫הקרבן למי שאסור לו או לא יכול לאוכלו – פוסלת אותו‪.‬‬
‫ִל ְמנּו ָייו ְוֶׁשֹּלא ִל ְמנּו ָייו‪,‬‬
‫אם שחטו את קרבן הפסח לחבורת אנשים שחלקם יכולים לאכול‬
‫ממנו וחלקם אינם יכולים‪,‬‬ ‫ַלּמּו ִלים ְו ָל ֲעֵר ִלים‪,‬‬

‫או ששחטו את קורבן הפסח‬ ‫ַל ְּט ֵמ ִאים ְו ַל ְּטהֹוִרים‪,‬‬

‫חבורה של אנשים שחלקם הצטרפו לקבוצת השוחטים וחלקם לא‪,‬‬ ‫ָּכֵׁשר‪.‬‬
‫או שחטו את קרבן הפסח לחבורת אנשים‬

‫שחלקם נימולים ומותר להם לאכול ממנו‪ ,‬וחלקם ערלים ואסור להם‬
‫לאכול ממנו‪ ,‬או ששחטו את קרבן הפסח‬

‫חבורת אנשים שחלקם טהורים ומותר להם לאכול ממנו וחלקם‬
‫טמאים ואסור להם לאכול ממנו‬

‫הקרבן כשר ואינו נפסל‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ג הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫ ‪.‬ןברקה תא תולסופה השחיטה ןמזב תובשחמ ‪:‬א קלח‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫ ‪ .1‬במשנה מצוינים ארבעה דברים הקשורים במחשבה בזמן השחיטה‪ ,‬ופוסלים את קרבן הפסח‪.‬‬
‫ העתיקו את הטבלה למחברת והשלימוה‪.‬‬

‫הדין‬ ‫פירוש המקרה‬ ‫המקרה בלשון המשנה‬

‫ְׁש ָחטֹו ֶׁשֹלא‬
‫ְלאֹו ְכ ָליו‬

‫ְוֶׁשֹּלא ִל ְמנּו ָייו‪,‬‬

‫ְׁש ָחטֹו ָל ֲעֵר ִלים‬

‫ְׁש ָחטֹו ְו ַל ְט ֵמ ִאים‪,‬‬

‫ תורת חיים‬

‫‪ .2‬קראו את האיגרת שכתב יהוידע‪ ,‬וענו על שאלותיו‪:‬‬

‫בשבוע שעבר הלכנו להקריב את קרבן הפסח‪ .‬כל המשפחה המורחבת עלתה לירושלים והצטרפה לארבע‬
‫קבוצות שונות שהקריבו את קרבן הפסח‪ ,‬לפי חלוקה שהתקיימה קודם לכן‪.‬‬

‫לאחר שנשחטו הקרבנות דיברנו עם השוחטים והם סיפרו לנו על מה הם חשבו בשעת השחיטה‪ ,‬והתלבטנו‬
‫אם המחשבות פוסלת את הקרבן‪ .‬אנא עזרו לנו להחליט‪.‬‬
‫קראו בדף הבא מה אמרו לנו השוחטים‪:‬‬

‫‪63‬‬

‫ ג הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ ‪.‬ןברקה תא תולסופה השחיטה ןמזב תובשחמ ‪:‬א קלח‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫אני שחטתי את קרבן הפסח לכל החבורה‪,‬‬
‫וגם לזקן החולה ששוכב שם ואינו יכול לאכול כלום‪.‬‬

‫א‪ .‬מה הדין במקרה זה? הביאו ציטוט מהמשנה כראיה לדבריכם!‬

‫אני שחטתי את קרבן הפסח לכל החבורה‪ ,‬וגם לאדם אחד שלא‬
‫הצטרף לחבורה מראש‪ ,‬כי ריחמתי עליו שאין לו חבורה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מה הדין במקרה זה? הביאו ציטוט מהמשנה כראיה לדבריכם!‬
‫אני שחטתי את קרבן הפסח לכל החבורה‪,‬‬
‫וגם לאדם אחד שהיה טמא מת‪.‬‬

‫ג‪ .‬מה הדין במקרה זה? הביאו ציטוט מהמשנה כראיה לדבריכם!‬

‫השוחט האחרון הביא עוד מקרה דומה למקרים אלו שמופיע במשנתנו‪.‬‬
‫אני זוכר את התחלת דבריו אך לא את סופם‪ .‬אנא עזרו לי להשלים (במחברת!)‪.‬‬

‫אני שחטתי את קרבן הפסח לכל החבורה‪,‬‬
‫וגם לאדם אחד שהיה ________‪.‬‬

‫ד‪ .‬מה הדין במקרה זה? הביאו ציטוט מהמשנה כראיה לדבריכם!‬

‫ מעיינים במפרשים‬

‫במשנה הקודמת למדנו כי‪:‬‬

‫ַהֶּפ ַסח ֶׁשְּ ׁש ָחטֹו ִלְׁשמֹו ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪ָּ ,‬פסּול‪.‬‬

‫ואילו במשנתנו נאמר כי‪:‬‬

‫ַהֶּפ ַסח ֶׁשְּשׁ ָחטֹו ְלאֹו ְכ ָליו ְוֶׁשֹּלא ְלאֹו ְכ ָליו‪ָּ ,‬כֵׁשר‪.‬‬

‫מדוע ישנו הבדל?‬
‫כך כתב רבנו עובדיה מברטנורא‪:‬‬

‫ולא דמי לשמו ושלא לשמו דפסול‪ ,‬דהתם פסולו בגופו‪ ,‬שהמחשבה שפוסלתו היתה בגופו של קרבן‪ ,‬אבל‬
‫לאוכליו ושלא לאוכליו אין המחשבה הפוסלת בגופו של קרבן אלא בדבר שהוא חוץ ממנו‪:‬‬
‫ ‪ .3‬הסבירו בלשונכם את ההבדל בין המקרים‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ג הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫‪.‬דבעידבו הליחתכל הפסח קרבן תברקה ןמז ‪:‬ב קלח‬

‫חלק ב‪ :‬זמן הקרבת קרבן הפסח לכתחילה ובדיעבד‪.‬‬

‫זמנו של קרבן הפסח‪ :‬בתורה נאמר בכמה מקומות כי את קרבן‬ ‫ְׁש ָחטֹו קֹ ֶדם ֲחצֹות – ָּפסּול‪,‬‬
‫הפסח צריך להקריב "בין הערביים"‪ .‬זמן זה הוא בין חצות היום‬ ‫ִמּ ׁשּום ֶׁשֶּנ ֱא ַמר (שמות יב‪ ,‬ו) "ֵּבין ָה ַעְרָּב ִים"‪.‬‬
‫לשקיעת החמה‪ .‬זמן זה מעכב בשחיטת הפסח‪ ,‬ואם שחטו את‬
‫ְׁש ָחטֹו ֹק ֶדם ַל ָּת ִמיד‪ָּ ,‬כֵׁשר‪,‬‬
‫הפסח קודם לכן (לפני חצות) – הוא פסול‪.‬‬ ‫ּו ִב ְל ַבד ֶׁש ְּי ֵהא ֶא ָחד ְמ ָמֵרס ְּב ָדמֹו‪ַ ,‬עד‬

‫זמנו של קרבן הפסח ביחס לקרבן התמיד‪ :‬את קרבן הפסח צריך‬ ‫ֶׁש ִּי ָּזֵרק ַּדם ַה ָּת ִמיד‪.‬‬
‫להקריב אחרי קרבן התמיד של בין הערביים‪ .‬משנתנו תלמד‬ ‫ְו ִאם ִנ ְזַרק‪ָּ ,‬כֵׁשר‪:‬‬
‫שדין זה הוא לכתחילה‪ ,‬אך בדיעבד אם הקדים את קרבן הפסח‬

‫לתמיד – הוא אינו נפסל‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫שחט את קרבן הפסח לפני חצות היום –‬ ‫ְׁש ָחטֹו ֹק ֶדם ֲחצֹות –‬
‫הקרבן פסול‬ ‫ָּפסּול‪,‬‬

‫"ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל"‬ ‫ִמּ ׁשּום ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‬
‫(שמות יב‪ ,‬ו) "ֵּבין ָה ַעְרָּב ִים"‪.‬‬
‫לאחר חצות היום‪.‬‬
‫ְׁש ָחטֹו‬
‫את קרבן הפסח לאחר חצות היום אך‬ ‫ֹק ֶדם ַל ָּת ִמיד‪,‬‬

‫לפני קרבן התמיד‬ ‫ָּכֵׁשר‪,‬‬

‫אף על פי שלכתחילה קודמת שחיטת התמיד לשחיטת הפסח‪.‬‬ ‫ּו ִב ְל ַבד‬
‫ואם שחט את הפסח ועדיין לא זרק את דמו‪ ,‬יביא את קרבן התמיד‬ ‫ֶׁש ְּי ֵהא ֶא ָחד ְמ ָמֵרס‬

‫וישחט אותו‪,‬‬ ‫ְּב ָדמֹו‪,‬‬
‫ובתנאי שבזמן ששוחט את קרבן התמיד‬ ‫ַעד ֶׁש ִּי ָּזֵרק ַּדם ַה ָּת ִמיד‪.‬‬
‫אדם אחר יבחש בדמו של קרבן הפסח כדי שלא ייקרש‪ ,‬ויישאר ראוי‬
‫לזריקה‪ .‬וימתין תוך כדי שהוא בוחש עד ש‪:‬‬ ‫ְו ִאם ִנ ְזַרק‪ָּ ,‬כֵׁשר‪:‬‬

‫ואחר כך יזרוק את דם הפסח על המזבח‪.‬‬
‫אם נזרק דם הפסח לפני דם התמיד – בדיעבד הקרבן כשר‪.‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ . 1‬מזן ברקן חספ‪:‬‬
‫א‪ .‬מתי צריך לשחוט את קרבן הפסח לכתחילה?‬
‫ב‪ .‬יש זמן שאם שחט בו את קרבן הפסח – הקרבן פסול‪ .‬מתי? מדוע?‬
‫‪ .2‬מתי צריך להקריב את קרבן הפסח ביחס לקרבן התמיד – לפניו או לאחריו? מהיכן נלמד הדבר?‬
‫‪ . 3‬מה הדין אם שחט את קרבן הפסח לפני קרבן התמיד‪:‬‬

‫א ‪ .‬ועדיין לא זרק את דם קרבן הפסח על המזבח?‬
‫ב ‪ .‬וכבר זרק את דם קרבן הפסח על המזבח?‬

‫‪65‬‬

‫ד הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫"יחבז םד ץמח לע טחשת אל" ‪:‬לש ואלב םיבייח יתמ‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫שמנה ד‬

‫מתי חייבים בלאו של‪" :‬לא תשחט על חמץ דם זבחי"‬

‫הקדמה‬ ‫ַהּ ׁשֹו ֵחט ֶאת ַהֶּפ ַסח ַעל ֶה ָח ֵמץ‪,‬‬

‫איסור שחיטת פסח בזמן שיש חמץ ברשות השוחט‬ ‫עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪.‬‬

‫בתורה נאמר "לא תשחט על חמץ דם זבחי" (שמות לד‪ ,‬כה)‬ ‫ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪ַ :‬אף ַה ָּת ִמיד‪.‬‬
‫ַרִּבי ִׁש ְמעֹון אֹו ֵמר‪ַ :‬הֶּפ ַסח ְּב ַאְרָּב ָעה‬
‫מפסוק זה נלמד כי אסור לשחוט את הפסח בזמן שיש חמץ ברשותו‬ ‫ָעָׂשר‪ִ ,‬לְׁשמֹו ַח ָּיב‪ְ ,‬וֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו ָּפטּור‪.‬‬
‫של השוחט‪ .‬גם אם אין חמץ ברשותו של השוחט‪ ,‬אך יש חמץ ברשותו‬ ‫ּוְׁש ָאר ָּכל ַה ְּז ָב ִחים‪ֵּ ,‬בין ִלְׁש ָמן ּו ֵבין ֶׁשֹּלא‬
‫של אחד מבני החבורה – עובר השוחט על איסור זה‪ ,‬ואפילו אם‬
‫אין החמץ נמצא בעזרה (מקום שחיטת הפסח) אלא בביתו של השוחט‬ ‫ִלְׁש ָמן‪ָּ ,‬פטּור‪.‬‬
‫או בבית אחד מבני החבורה בזמן שחיטת הפסח – הוא עובר על‬ ‫ּו ַבּמֹו ֵעד‪ִ ,‬לְׁשמֹו ָּפטּור‪ְ ,‬וֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו ַח ָּיב‪,‬‬

‫איסור זה‪.‬‬ ‫ּוְׁש ָאר ָּכל ַה ְּז ָב ִחים‪ֵּ ,‬בין ִלְׁש ָמן ֵּבין ֶׁשֹּלא‬

‫שיטת רבי שמעון בשחיטה שאינה ראויה‪:‬‬ ‫ִלְׁש ָמן‪ַ ,‬ח ָּיב‪,‬‬
‫לפי רבי שמעון אם השחיטה היא "ראויה"‪ ,‬כלומר כשרה‪ ,‬והקרבן‬ ‫חּוץ ִמן ַה ַח ָּטאת ֶׁשְּשׁ ָח ָטּה ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה‪.‬‬

‫לא נפסל בה‪ ,‬אך היה חמץ במקום או ברשותו של אחד מבני‬

‫החבורה ‪ -‬אז השוחט עובר על הלאו של "לא תשחט על חמץ דם זבחי"‪ ,‬ואם השחיטה היא לא ראויה והקרבן נפסל‬

‫בה – השוחט אינו עובר על הלאו של "לא תשחט על חמץ דם זבחי"‪ ,‬גם אם היה ברשותו של מישהו מהחבורה חמץ‪,‬‬

‫מפני שהזבח פסול ואינו קרוי זבח‪ ,‬ושחיטתו אינה שחיטה‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫השוחט את הפסח בזמן שיש ברשותו או ברשות מישהו מבני החבורה‬ ‫ַהּ ׁשֹו ֵחט ֶאת ַהֶּפ ַסח‬
‫חמץ‬ ‫ַעל ֶה ָח ֵמץ‪,‬‬

‫עובר על מצוות לא תעשה‪" :‬לא תשחט על חמץ דם זבחי"‪ .‬אך הפסח‬ ‫עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪.‬‬
‫אינו נפסל בכך אלא מוקרב כרגיל‪.‬‬
‫ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪ַ :‬אף‬
‫שגם אם שחט הכהן את התמיד של בין הערבים בערב פסח בזמן שיש‬ ‫ַה ָּת ִמיד‪.‬‬
‫ברשותו חמץ – עובר על לאו של "לא תשחט על חמץ דם זבחי"‪.‬‬
‫ַרִּבי ִׁש ְמעֹון אֹו ֵמר‪:‬‬
‫אם שחט את‬ ‫ַהֶּפ ַסח ְּב ַאְרָּב ָעה ָע ָשר‪,‬‬

‫כלומר בזמנו‬ ‫ִלְׁשמֹו‬

‫לשם קרבן פסח‪ ,‬ובאותה שעה היה ברשותו חמץ‪ ,‬אזי הוא עבר על‬ ‫ַח ָּיב‪,‬‬
‫הלאו של‪" :‬לא תשחט על חמץ דם זבחי" והוא‬
‫ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‬
‫מלקות כדין כל חייבי לאווין‪ .‬אך אם שחט את הפסח בזמן שיש חמץ‬ ‫ָּפטּור‪.‬‬
‫ברשותו‬

‫אלא לשם קרבן אחר‪ ,‬ובכך נפסל קרבן הפסח – דינו הוא שהוא‬

‫ש”שחיטה שאינה ראויה” אינה נחשבת שחיטה‪ ,‬ולכן לא עבר בכך על‬
‫הלאו של “לא תשחט על חמץ דם זבחי”‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ד הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫"יחבז םד ץמח לע טחשת אל" ‪:‬לש ואלב םיבייח יתמ‬

‫שאר קרבנות ששחטן ביד בניסן בין הערביים כשיש ברשותו חמץ‬ ‫ּוְׁש ָאר ָּכל ַה ְּז ָב ִחים‪,‬‬
‫ֵּבין ִלְׁש ָמן ּו ֵבין‬
‫ממלקות‪ ,‬שכן הלאו של "לא תשחט עם חמץ דם זבחי" אינו נוהג‬
‫בשאר הקרבנות בזמן הראוי לקרבן הפסח‪.‬‬ ‫ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמן‪ָּ ,‬פטּור‬
‫ּו ַבּמֹו ֵעד‪,‬‬
‫השוחט את הפסח כשיש ברשותו חמץ‪ ,‬שלא בזמן הראוי להקרבת‬
‫הפסח‪ ,‬אלא בתוך ימי הפסח – גם אם שחטו‬ ‫ִלְׁשמֹו‬

‫לשם קרבן הפסח‪ ,‬הוא פסול‪ ,‬מפני שלא נשחט בזמן ועל כן זו שחיטה‬ ‫ָּפטּור‪,‬‬
‫שאינה ראויה‪ ,‬ולכן לא עובר על הלאו של "לא תשחט על חמץ דם‬ ‫ְוֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‬
‫זבחי" וממילא הוא‬
‫ַח ָּיב‪,‬‬
‫ממלקות‪.‬‬ ‫ּוְׁש ָאר ָּכל ַה ְּז ָב ִחים‪,‬‬

‫השוחט את הפסח כשיש ברשותו חמץ‪ ,‬שלא בזמן הראוי להקרבת‬ ‫ֵּבין ִלְׁש ָמן‬
‫הפסח‪ ,‬אלא בתוך ימי הפסח ושלא לשם קרבן הפסח‪ ,‬אלא לשם‬ ‫ֵ ּבין ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמן‪,‬‬
‫שלמים ושחיטה זו היא שחיטה ראויה ‪-‬‬
‫ַח ָּיב‪,‬‬
‫מפני שהוא עובר על הלאו של "לא תשחט על חמץ דם זבחי"‬ ‫חּוץ ִמן ַה ַח ָּטאת‬
‫ֶׁשְּ ׁש ָח ָטּה ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה‬
‫ששחטן בתוך ימי הפסח שברשותו חמץ‬

‫בין ששחטן לשמן ובין שלא לשמן‪ ,‬מפני שבקרבנות אלו אי שחיטת‬
‫הקרבן לשמו אינה פוסלת אותו‪ .‬ולכן זו שחיטה ראויה‬

‫על הלאו של‪" :‬לא תשחט על חמץ דם זבחי"‪.‬‬

‫שאצלה מחשבה שלא לשמה פוסלת אותה‪ ,‬ועל כן זו שחיטה שאינה‬
‫ראויה ואינו עובר בה על הלאו של "לא תשחט על חמץ דם זבחי"‪.‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫ ‪ַ " .1‬הׁ ּש ֹו ֵחט ֶאת ַה ֶּפ ַסח ַעל ֶה ָח ֵמץ ע ֹו ֵבר ְּבלֹא ַת ֲע ֶ ׂשה"‬

‫א‪ .‬מה פירוש המילים " ַהּׁשֹו ֵחט ֶאת ַהֶּפ ַסח ַעל ֶה ָח ֵמץ"‬
‫ב‪ .‬על איזה לא תעשה עובר השוחט?‬
‫ ‪ַ" .2‬ר ִּבי ְיה ּו ָדה א ֹו ֵמר ַאף ַה ָּת ִמיד"‬

‫העתיקו את המשפט למחברת והוסיפו לו מילים כדי שיהיה ברור יותר‪:‬‬
‫"ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪ַ ,‬אף _________ ַה ָּת ִמיד __________"‬

‫ ‪ .3‬השלימו במחברת את המשפט הבא (היעזרו בתרמילון)‪:‬‬

‫לפי שיטת רבי שמעון שאם השחיטה היא "ראויה" כלומר ______ והקרבן לא נפסל בה‪ ,‬אז עובר בה על‬
‫________ של "לא תשחט על חמץ דם _____"‪ ,‬ואם השחיטה היא לא ראויה והקרבן נפסל ______‬

‫שכזו‪ ,‬אז לא ________ בשחיטה זו על הלאו של "לא תשחט על __________ דם זבחי"‪.‬‬

‫תרמילון‪ :‬עובר‪ ,‬כשרה‪ ,‬חמץ‪ ,‬הלאו‪ ,‬בשחיטה‪ ,‬זבחי‬

‫‪67‬‬

‫ד הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫"יחבז םד ץמח לע טחשת אל" ‪:‬לש ואלב םיבייח יתמ‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫‪ .4‬לפניכם טבלה המסכמת את המקרים המובאים בשם רבי שמעון במשנה‪ .‬העתיקו אותה למחברתכם והשלימו אותה‪:‬‬

‫מתי חייב בלאו של “לא תשחט על חמץ דם זבחי” לפי רבי שמעון?‬

‫מה הטעם‬ ‫מה הדין‬ ‫שחט על חמץ במועד‬ ‫מה הטעם‬ ‫מה הדין‬ ‫שחט על חמץ ביד בניסן‬

‫שחט קרבן פסח על חמץ‬ ‫שחט קרבן פסח על חמץ‬
‫במועד לשמו‬ ‫ביד בניסן לשמו‬

‫שחט קרבן פסח על חמץ‬ ‫שחט את קרבן פסח‬
‫במועד שלא לשמו‬ ‫על חמץ ביד בניסן שלא‬

‫שחט את כל שאר‬ ‫לשמו‬
‫הזבחים על חמץ במועד‬
‫שחט שאר זבחים על‬
‫חמץ ביד בניסן אחר‬

‫חצות‬

‫שחט חטאת על חמץ‬
‫במועד‬

‫‪68‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ה הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫‪.‬ףסכה יכיזב תרוצ ‪.‬ג םינהכה תדימע רדס ‪.‬ב ‪.‬חספה יטחוש תוצובק ‪.‬א‬

‫שמנה ה‬

‫א‪ .‬קבוצות שוחטי הפסח‪ .‬ב‪ .‬סדר עמידת הכהנים ג‪ .‬צורת בזיכי הכסף‪.‬‬

‫עיקרו של חג פסח בזמן שבית‬ ‫ַהֶּפ ַסח ִנְׁש ָחט ְּבָׁשֹלׁש ִּכּתֹות‪,‬‬
‫המקדש היה קיים היה הקרבת‬ ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר (שמות‪ ‬יב‪ ,‬ו) "ְוָׁש ֲחטּו ֹאתֹו ּ ֹכל ְק ַהל ֲע ַדת ִיְׂשָר ֵאל"‪ָ ,‬ק ָהל ְו ֵע ָדה ְו ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬
‫קרבן הפסח בבית המקדש‪.‬‬
‫ִנ ְכ ְנ ָסה ַכת ָהִראׁשֹו ָנה‪ִ ,‬נ ְת ַמֵּלאת ָה ֲע ָזָרה‪ָ ,‬נ ֲעלּו ַד ְלתֹות ָה ֲע ָזָרה‪.‬‬
‫המשניות הבאות מפרטות‬ ‫ָּת ְקעּו ֵהִריעּו ְו ָת ְקעּו‪.‬‬
‫את סדר הקרבת קרבן הפסח‬
‫ַהּ ֹכ ֲה ִנים עֹו ְמ ִדים ׁשּורֹות שּורֹות‪ּ ,‬ו ִבי ֵדי ֶהם ָּב ִזי ֵכי ֶכ ֶסף ּו ָב ִזי ֵכי ָז ָהב‪.‬‬
‫בבית המקדש‪.‬‬ ‫ׁשּוָרה ֶׁשֻּכָּלה ֶּכ ֶסף ֶּכ ֶסף‪ְ ,‬וׁשּוָרה ֶׁשֻּכָּלּה ָז ָהב ָז ָהב‪.‬‬

‫ֹלא ָהיּו ְמעֹוָר ִבין‪ְ .‬וֹלא ָהיּו ַלָּב ִזי ִכין ׁשּו ַל ִים‪ֶׁ ,‬ש ָּמא ַיִּניחּום ְו ִי ְקַרׁש ַה ָּדם‪:‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫את קרבן הפסח היו שוחטים ומקריבים בשלוש קבוצות נפרדות שנכנסות זו אחר זו‬ ‫ַהֶּפ ַסח ִנְׁש ָחט ְּבָׁשֹלׁש‬
‫לעזרה של בית המקדש‪.‬‬ ‫ִּכּתֹות‪,‬‬

‫דבר זה נלמד מהפסוק האמור בהקרבת הפסח‬ ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר (שמות יב‪ ,‬ו)‬

‫המילים 'קהל'‪' ,‬עדה' ו'ישראל' באות ללמד שיש לשחוט את הקרבן בשלוש קבוצות‬ ‫"ְוָׁש ֲחטּו ֹאתֹו ּ ֹכל ְק ַהל‬
‫נפרדות‪.‬‬ ‫ֲע ַדת ִיְׂשָר ֵאל"‪ָ ,‬ק ָהל‬
‫ְו ֵע ָדה ְו ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬
‫נכנסה הקבוצה הראשונה‬
‫ִנ ְכ ְנ ָסה ַכת ָהִראׁשֹו ָנה‪,‬‬
‫עד שהתמלאה העזרה – המקום שבו הקריבו את הפסח – במקריבי פסחים‪,‬‬ ‫ִנ ְת ַמֵּלאת ָה ֲע ָזָרה‪,‬‬

‫כדי שלא יידחקו וייכנסו כל הציבור יחד בפעם אחת‪.‬‬ ‫ָנ ֲעלּו ַד ְלתֹות ָה ֲע ָזָרה‪.‬‬
‫הכוהנים תוקעים בחצוצרות‪ .‬תקיעה תרועה ותקיעה‪.‬‬ ‫ָּת ְקעּו ֵהִריעּו ְו ָת ְקעּו‪.‬‬

‫בזמן שחיטת הפסחים עמדו הכהנים בשורות ארוכות ממקום השחיטה עד מקום המזבח‪ ,‬ובידיהם כפות גדולות‬
‫שבהן קיבלו את הדם מצוואר הבהמה והעבירו אותו מזה לזה עד למזבח‪ .‬המשנה פרטת את סדר עמידתם‬

‫בזיכים הם כפות גדולות‬ ‫ַהּ ֹכ ֲה ִנים עֹו ְמ ִדים‬
‫ׁשּורֹות שּורֹות‪,‬‬
‫ּו ִבי ֵדי ֶהם ָּב ִזי ֵכי ֶכ ֶסף‬

‫ּו ָב ִזי ֵכי ָז ָהב‪.‬‬

‫שורה של כהנים שהחזיקו בזיכי כסף ושורה של כהנים החזיקו בזיכי זהב‪,‬‬ ‫ׁשּוָרה ֶׁשֻּכָּלה ֶּכ ֶסף‬
‫ֶּכ ֶסף‪ְ ,‬וׁשּוָרה ֶׁשֻּכָּלּה‬

‫ָז ָהב ָז ָהב‪.‬‬

‫הכהנים שהחזיקו בזיכי כסף עמדו בנפרד והכהנים שהחזיקו בזיכי זהב עמדו בנפרד‪.‬‬ ‫ֹלא ָהיּו ְמעֹוָר ִבין‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫ ה הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫‪.‬ףסכה יכיזב תרוצ ‪.‬ג םינהכה תדימע רדס ‪.‬ב ‪.‬חספה יטחוש תוצובק ‪.‬א‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫ועשו כך משום שכך נאה יותר‪ ,‬וכך ראוי לעשות לכבוד המקדש והקרבן‪.‬‬
‫דם שנקרש לא ראוי להיזרק על המזבח‪ .‬דם שנח זמן רב על הארץ עלול להיקרש ומפני שהיו קרבנות רבים‪ ,‬היה‬
‫חשש שמא יניח הכהן את הבזיך עם הדם על הארץ כדי לקבל בזיך אחר‪ ,‬ולבסוף ישכחנו שם זמן רב עד שייקרש‬

‫הדם ולא יהיה ראוי לזריקה‪ ,‬ולכן‬

‫תחתית שטוחה‪ ,‬אלא היו חדים מלמטה‪,‬‬ ‫ְוֹלא ָהיּו ַלָּב ִזי ִכין‬
‫ׁשּו ַל ִים‪,‬‬

‫כדי שאי אפשר יהיה להניחם‬ ‫ֶׁש ָּמא ַיִּניחּום‬

‫ולא יהיה ראוי עוד לזריקה‪.‬‬ ‫ְו ִי ְקַרׁש ַה ָּדם‪:‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫ ‪ַ .1‬ה ֶּפ ַסח ִנׁ ְש ָחט ְּבׁ ָשלֹׁש ִּכ ּת ֹות‬

‫א ‪ .‬מה פירוש המילים 'בשלוש כיתות'?‬
‫ב‪ .‬מהיכן נלמד דין זה?‬
‫ ‪ָ . 2‬נ ֲעל ּו ַד ְלת ֹות ָה ֲע ָזָרה‪ .‬‬

‫ מדוע נעלו את דלתות העזרה?‬

‫ מרחיבים‬

‫‪ .3‬קראו את הקטע הבא‪:‬‬

‫ה"עזרה" הייתה שטח מוקף חומה בתוך הר הבית‪ ,‬שאורכו ‪ 187‬אמות ורוחבו ‪ 135‬אמות‪ .‬קדושת העזרה רבה מקדושת‬
‫הר הבית‪ .‬מקור השם 'עזרה' הוא מלשון עזרה (עזר)‪ ,‬משום ששם היו מתפללים לקב"ה‪ ,‬והוא שומעם ועוזרם‪.‬‬

‫א‪ .‬מדוע נקראת העזרה בשם זה?‬
‫הידעת?‬

‫בגמרא נחלקו האמוראים מהו הנוסח הנכון במשנה‪ ,‬האם "נעלו דלתות העזרה" או "ננעלו דלתות העזרה"? לפי הדעה‬
‫שסוברת שהנוסח הנכון הוא "ננעלו דלתות העזרה" לאחר שנתמלאה העזרה – היו הדלתות ננעלות מעצמן בדרך נס‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהם הנוסחים השונים שיש למשפט "נעלו דלתות העזרה"?‬
‫ג‪ .‬ומה פירוש מילים אלו לפי כל נוסח?‬

‫‪ . 4‬תארו את סדר עמידת הכהנים האוחזים בזיכי הכסף ובזיכי זהב‪ .‬מדוע הם היו מסודרים כך?‬
‫‪ְ" . 5‬ולֹא ָהי ּו ַל ָּב ִזי ִכין ׁש ּו ַל ִים"‬

‫א‪ .‬מהם בזיכים?‬
‫ב‪ .‬מדוע לא היו להם שוליים?‬

‫‪70‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ו הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫חספה ןברקב הקירזהו הכלוהה ‪,‬הלבקה ‪,‬הטיחשה תודובע רואית‬

‫שמנה ו‬

‫תיאור עבודות השחיטה‪ ,‬הקבלה‪ ,‬ההולכה והזריקה בקרבן הפסח‬

‫הקדמה‬ ‫ָׁש ַחט ִיְׂשָר ֵאל ְו ִקֵּבל ַהּ ֹכ ֵהן‪,‬‬

‫בתורה נאמר "ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרון‬ ‫נֹו ְתנֹו ַל ֲח ֵברֹו ַו ֲח ֵברֹו ַל ֲח ֵברֹו‪,‬‬
‫הכהנים את הדם"‪.‬‬
‫ּו ְמ ַקֵּבל ֶאת ַה ָּמ ֵלא ּו ַמ ֲח ִזיר ֶאת ָהֵרי ָקן‪.‬‬
‫ּ ֹכ ֵהן ַה ָּקרֹוב ֵא ֶצל ַה ִּמ ְזֵּב ַח זֹוְרקֹו ְזִרי ָקה ַא ַחת‬
‫מפסוקים אלו למדה הגמרה כי את עבודת השחיטה יכול לעשות‬ ‫ְּכ ֶנ ֶגד ַה ְיסֹוד‪:‬‬
‫גם ישראל‪ ,‬שהרי נאמר "ושחט" סתם ללא פירוט‪ ,‬ורק מקבלת‬

‫הדם ואילך חייבת העבודה להיעשות על ידי הכהנים‪ ,‬מפני‬
‫שהמילה "והקריבו" שבפסוק מתייחסת לקבלת הדם בכלי שרת‪.‬‬

‫משנתנו ממשיכה ומבארת את סדר הקרבת קרבן פסח‪ ,‬וכיצד נעשות השחיטה‪ ,‬הקבלה‪ ,‬ההולכה והזריקה‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫ישראל שרוצה לשחוט את הבהמה – יכול‬ ‫ָׁש ַחט ִיְׂשָר ֵאל‬
‫את הדם בבזיך (בזיך הוא מעין כף גדולה ועמוקה בה היו מקבלים את‬ ‫ְו ִקֵּבל ַהּ ֹכ ֵהן‪,‬‬

‫הדם) מצווארה‬ ‫נֹו ְתנֹו ַל ֲח ֵברֹו‬
‫ונותן את הבזיך עם דם הקרבן לכהן העומד בסמוך אליו בשורה‬ ‫ַו ֲח ֵברֹו ַל ֲח ֵברֹו‪,‬‬

‫וחברו נותנו לחברו עד שמגיע הדם לכהן האחרון בשורה‪ ,‬העומד סמוך‬ ‫ּו ְמ ַקֵּבל ֶאת ַה ָּמ ֵלא‬
‫למזבח‪.‬‬ ‫ּו ַמ ֲח ִזיר ֶאת ָהֵרי ָקן‪.‬‬

‫בתחילה היה מקבל את הכלי המלא דם מחברו כדי להמשיך ולהעבירו‬ ‫ּ ֹכ ֵהן ַה ָּקרֹוב ֵא ֶצל‬
‫אל המזבח‪ ,‬ואחר כך היה נותן לו את הבזיך הריק שחזר אליו לאחר‬ ‫ַה ִּמ ְזֵּב ַח זֹוְרקֹו ְזִרי ָקה‬
‫שהדם שהיה בו נזרק‪ .‬לאחר שהיה מגיע הבזיך עם דם הקרבן אל ה‬
‫הכהן הקרוב למזבח זורק בזריקה אחת את הדם מהבזיך אל קיר‬ ‫ַא ַחת‬
‫המזבח שנמצא‬ ‫ְּכ ֶנ ֶגד ַה ְיסֹוד‪:‬‬

‫מעל המקום שתחתיו נמצאת אמת היסוד‪.‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ . 1‬משנתנו מבארת סדר של ארבע עבודות‪ .‬מהן?‬
‫‪ .2‬השחיטה‪:‬‬

‫א‪ .‬מי שחט את קרבן הפסח?‬
‫ב‪ .‬מהיכן הדבר נלמד? (עיינו בהקדמה)‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫ו הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫חספה ןברקב הקירזהו הכלוהה ‪,‬הלבקה ‪,‬הטיחשה תודובע רואית‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫‪ .3‬קבלת הדם‪:‬‬

‫א ‪ .‬מי קיבל את הדם?‬
‫ב ‪ .‬מהיכן למדו שדווקא הוא יכול לקבל את הדם?‬

‫‪ .4‬הולכת הדם‪ּ" :‬ו ְמ ַקֵּבל ֶאת ַהָּמ ֵלא ּו ַמ ֲח ִזיר ֶאת ָהֵרי ָקן"‪.‬‬

‫מיהו המלא ומיהו הריקן?‬

‫‪ .5‬זריקת הדם‬

‫א‪ .‬מי זרק את הדם?‬
‫ב ‪ .‬היכן היה זורקו?‬

‫ מעיינים‬

‫ההולכה‪" :‬נ ֹו ְתנ ֹו ַל ֲח ֵבר ֹו ַו ֲח ֵבר ֹו ַל ֲח ֵבר ֹו"‬

‫אם בפועל הכהנים לא היו הולכים אלא מעבירים מיד ליד – כיצד התקיימה מצוות ההולכה?‬

‫בגמרא מבואר שהכהנים היו זזים מעט ממקומם לעבר המזבח בשעה שהעבירו את הדם‪ ,‬שכן עיקר מצוות ההולכה‬
‫היא דווקא בהליכה ברגליים ולא בהעברה מיד ליד‪.‬‬

‫ ‪ .6‬לאור הנלמד תארו כיצד נעשתה הולכת הדם‪.‬‬

‫זריקת הדם על יסוד המזבח‬ ‫תאור עבודות השחיטה‪ ,‬קבלת הדם והולכתו בקרבן פסח‬

‫‪72‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ז הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫ ‪.‬ללהה תרימאו תותכה שולש תדובע‬

‫שמנה ז‬

‫עבודת שלוש הכתות ואמירת ההלל‪.‬‬

‫הקדמה‬ ‫ָי ְצ ָתה ַכת ִראׁשֹו ָנה ְו ִנ ְכ ְנ ָסה ַכת ְׁש ִנ ָּיה‪.‬‬
‫ָי ְצ ָתה ְׁש ִנ ָּיה‪ִ ,‬נ ְכ ְנ ָסה ְׁש ִליִׁשית‪.‬‬
‫לעיל למדנו כי הפסח נשחט בשלוש כתות‪ ,‬כלומר שלוש‬ ‫ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ָהִראׁשֹו ָנה‬
‫קבוצות‪ .‬משנתנו ממשיכה בתיאור סדר הקרבת קורבן‬ ‫ָּכְך ַמ ֲעֵׂשה ַהְּשׁ ִנ ָּיה ְו ַהְּשׁ ִליִׁשית‪.‬‬

‫הפסח‪.‬‬ ‫ָקְראּו ֶאת ַה ַהֵּלל‪ִ .‬אם ָּג ְמרּו ָׁשנּו‪,‬‬
‫ְו ִאם ָׁשנּו ִׁשֵּלׁשּו‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִׁשְּלׁשּו ִמי ֵמי ֶהם‪.‬‬
‫אמירת הלל‪ :‬בזמן הקרבת קרבנות ציבור שזמנם קבוע‪,‬‬
‫ישנה מצווה לקרוא את ההלל‪ .‬את ההלל היו קוראים‬ ‫ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪ִ ,‬מי ֵמי ֶהם ֶׁשל ַּכת ְׁש ִליִׁשית‬
‫הלוויים בשעת שחיטת הפסח‪ ,‬וכך כתב הרמב"ם‪" :‬וכל‬ ‫ֹלא ִה ִגיעּו ְל" ָא ַה ְב ִּתי ִּכי ִיְׁש ַמע ה'"‪,‬‬
‫זמן שהן שוחטין ומקריבין קוראים הלויים את ההלל" (הלכות‬ ‫ִמְּפ ֵני ֶׁש ַע ָּמּה ֻמ ָע ִטין‪:‬‬
‫קרבן פסח)‪ .‬משנתנו מבארת כיצד קראו הכתות את ההלל‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫רישא‬ ‫ָי ְצ ָתה ַכת ִראׁשֹו ָנה‬
‫לאחר שהקבוצה הראשונה סיימה להקריב את פסחיה ויצאה מן‬ ‫ְו ִנ ְכ ְנ ָסה ַכת ְׁש ִנ ָּיה‪.‬‬

‫העזרה‬ ‫ָי ְצ ָתה ְׁש ִנ ָּיה‪,‬‬
‫כדי להקריב את הפסחים שלה‬ ‫ִנ ְכ ְנ ָסה ְׁש ִליִׁשית‪.‬‬
‫לאחר שהקבוצה השנייה סיימה להקריב את פסחיה ויצאה מן העזרה‬ ‫ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ָהִראׁשֹו ָנה‬

‫כדי להקריב את הפסחים שלה‬ ‫ָּכְך ַמ ֲעֵׂשה ַהְּשׁ ִנ ָּיה‬
‫ְו ַהְּ ׁש ִליִׁשית‪.‬‬
‫כסדר הדברים שעשתה הקבוצה הראשונה בשחיטה ובזריקת הדם‬
‫כמבואר לעיל במשנה ה‪,‬‬ ‫ָקְראּו ֶאת ַה ַהֵּלל‪.‬‬
‫ִאם ָּג ְמרּו‬
‫כך תעשינה גם הקבוצה השנייה והקבוצה השלישית‬ ‫ָׁשנּו‪,‬‬
‫ְו ִאם ָׁשנּו‬
‫סיפא‬ ‫ִׁשֵּלׁשּו‪,‬‬
‫בשעת השחיטה‬

‫לקרוא את ההלל לפני שסיימו את שחיטת הפסחים‬

‫היו קוראים אותו שוב‬

‫ואם סיימו לקרוא אותו בפעם השנייה‪ ,‬אך עדיין לא סיימו את שחיטת‬
‫הפסחים‬

‫היו קוראים אותו בשלישית‪ .‬וכך היה הדבר בכל כת וכת‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫ז הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ ‪.‬ללהה תרימאו תותכה שולש תדובע‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫מעולם לא הצטרכו לקרוא באחת הכתות את ההלל בפעם השלישית‪,‬‬ ‫ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא‬
‫מפני "שהכהנים היו רבים וזריזין" (ברטנורא) והיו מסיימים את שחיטת‬ ‫ִׁשְּלׁשּו ִמי ֵמי ֶהם‪.‬‬

‫הפסחים במהירות לפני שהוצרכו לקרוא בפעם השלישית‪.‬‬ ‫ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪,‬‬
‫הכת שלישית אף פעם לא הגיעה בקריאת ההלל‬ ‫ִמי ֵמי ֶהם ֶׁשל ַּכת‬
‫ְׁש ִליִׁשית ֹלא ִה ִגיעּו‬
‫הנמצא בתחילת ההלל‪ ,‬כי אנשיה סיימו את שחיטת פסחיהם זמן קצר‬ ‫ְל" ָא ַה ְב ִּתי ִּכי ִיְׁש ַמע‬
‫לאחר תחילת אמירת ההלל‪ ,‬וזאת‬
‫ה'"‪,‬‬
‫“מפני שכל אחד ואחד היה מזדרז להיות משתי הכתות הראשונות”‬ ‫ִמְּפ ֵני ֶׁש ַע ָּמּה ֻמ ָע ִטין‪:‬‬
‫(קול הרמ”ז) שהרי כלל בידינו “זריזים מקדימים למצוות”‪ ,‬ועל כן‬

‫הסתיימה שחיטת פסחיהם של הכת השלישית מהר מאוד‪ ,‬עוד לפני‬
‫שהגיעו לפרק “אהבתי” הנמצא בתחילת ההלל‪.‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ .1‬במה עוסקת הרישא של משנתנו?‬
‫‪ָ .2‬י ְצ ָתה ַּכת ִראׁש ֹו ָנה‬

‫א ‪ .‬מה פירוש המילה כת?‬
‫ב ‪ .‬מתי הם יצאו?‬

‫ג ‪ .‬מה קרה אחרי שהם יצאו?‬

‫ביאורי מילים‬

‫‪ .3‬בארו את המילים הבאות‪:‬‬

‫ָי ְצ ָתה‬
‫ָׁשנּו‬

‫ִׁשֵּלׁשּו‬
‫ִמי ֵמי ֶהם‬
‫ֶׁש ַעָּמּה ֻמ ָע ִטין‬

‫‪ .4‬הוסיפו במחברתכם מילים כדי שהמשפט יהיה ברור יותר‪:‬‬

‫ָי ְצ ָתה ______ ְׁש ִנָּיה‪ִ ,‬נ ְכ ְנ ָסה ____ ְׁש ִליִׁשית‪.‬‬
‫‪ .5‬במה עוסקת הסיפא של משנתנו?‬

‫ ‪ .6‬א‪ .‬מתי היו נוהגים לקרוא את ההלל?‬

‫ב‪ .‬מי היה קוראו?‬

‫‪74‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ז הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫ ‪.‬ללהה תרימאו תותכה שולש תדובע‬

‫‪ .7‬הוסיפו במחברתכם מילים כדי שהמשפט יהיה ברור יותר‪:‬‬

‫ָקְראּו ֶאת ַה ַהֵּלל‪ִ ___________ .‬אם ָּג ְמרּו ________ ָׁשנּו‪ְ ,‬ו ִאם ָׁשנּו __________ ִׁשֵּלׁשּו‪,‬‬

‫מה לא הספיקו?‬ ‫מה גמרו?‬ ‫מתי קראו אותו?‬ ‫ ‬

‫‪ַ " .8‬אף ַעל ִּפי ׁ ֶש ּלֹא ׁ ִש ְּלׁש ּו ִמי ֵמי ֶהם"‪.‬‬

‫א‪ .‬מי לא שלשו?‬
‫ב‪ .‬מה לא שלשו?‬
‫ג ‪ .‬מדוע לא שלשו?‬

‫ כ כאמד"ט‬
‫ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪ִ ,‬מי ֵמי ֶהם ֶׁשל ַּכת ְׁש ִליִׁשית ֹלא ִה ִגי ַע ְל ָא ַה ְב ִּתי ִּכי ִיְׁש ַמע ה'‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ַע ָּמּה ֻמ ָע ִטין‪:‬‬

‫ ‪ .9‬העתיקו טבלה זו למחברתכם לפי מבנה כאמד"ט והשלימוה‪.‬‬

‫מקרה דין טעם‬
‫בלשון המשנה‬
‫במילים שלכם‬

‫‪ .10‬פתחו סידור בסדר ההלל וכתבו‪:‬‬

‫א ‪ .‬כמה פרקים יש בהלל?‬
‫ב ‪ .‬כמה פרקים יש מתחילת ההלל עד לפרק הפותח במילה "אהבתי"?‬

‫ מרחיבים ‬

‫זריזין מקדימין למצוות‬
‫‪ .11‬לפניכם קטע מספר אורחות צדיקים‪ .‬קראו את הקטע וענו על השאלות‪.‬‬

‫"אמרו רבותינו זיכרונם לברכה (פסחים ד‪" ).‬זריזין מקדימים למצוות"‪ .‬והנה תראה באברהם אבינו בעניין עקדה‪,‬‬
‫שנאמר (בראשית כב)‪" :‬וישכם אברהם בבוקר‪ ;"...‬ואף על פי שהיה קשה לו לשחוט את בנו יחידו – עשה רצון‬

‫הבורא יתעלה בזריזות להשכים בבוקר‪ .‬ומי שעושה מעשיו בזריזות‪ ,‬בזה הוכחה גדולה שהוא אוהב את בוראו‪,‬‬
‫כעבד האוהב את אדוניו ומזרז בעצמו לעשות רצונו‪".‬‬

‫א‪ .‬מי נותן דוגמה לזריזות במצוות?‬
‫ב ‪ .‬מה מראה העושה מעשיו בזריזות?‬

‫‪75‬‬

‫ח הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫תבשב הרזעה ןויקינו חספה תברקה ‪:‬א קלח‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫שמנה ח‬

‫חלק א‪ :‬הקרבת הפסח וניקיון העזרה בשבת‬

‫הקדמה‬ ‫ְּכ ַמ ֲעֵׂשהּו ַּב ֹחל ָּכְך ַמ ֲעֵׂשהּו ַּבַּשָּׁבת‪,‬‬
‫ֶאָּלא ֶׁש ַהּ ֹכ ֲה ִנים ְמ ִדי ִחים ֶאת ָה ֲע ָזָרה‬
‫הקרבת קרבן פסח בשבת‪ :‬הקרבת קרבן הפסח דוחה את השבת‪,‬‬
‫שנאמר (במדבר‪ ‬ט‪ ,‬ב)‪" :‬ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" ‪ ,‬ולמדו מהמילה‬ ‫ֶׁשֹּלא ִכְרצֹון ֲח ָכ ִמים‪.‬‬

‫'במועדו' שתמיד מקריבים את קרבן הפסח במועדו‪ ,‬אפילו בשבת‪.‬‬

‫כיצד ניקו את העזרה לאחר הקרבת הפסחים‪ :‬בכל ערב פסח לאחר גמר שחיטת הפסחים‪ ,‬היו שוטפים את העזרה‬
‫מדמי קרבנות הפסח הרבים שהיו על רצפתה‪ .‬בעזרה הייתה אמת מים שעברה מצד לצד‪ ,‬וכאשר רצו לשטוף את‬
‫רצפת השיש‪ ,‬היו סותמים את נקב יציאת המים‪ ,‬והאמה הייתה עולה על גדותיה‪ ,‬ומימיה היו מציפים את העזרה כולה‬

‫ומנקים אותה‪ .‬לאחר מכן היו פותחים את הנקב והמים המעורבים בדם זרמו החוצה‪.‬‬

‫שטיפה בשבת‪ :‬חכמים גזרו שלא לטאטא ולשטוף את הרצפה בשבת‪ ,‬שמא ישווה גומות ויעבור על איסור בונה‪ .‬איסור‬
‫זה נקרא 'איסור שבות' – חכמים גזרו שנשבות מפעולה מסוימת‪.‬‬

‫אין שבות במקדש‪ :‬ישנו כלל האומר כי איסורים מדברי החכמים הנקראים 'איסורי שבות' לא חלים בבית המקדש‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫כסדר עשיית הפסח בימי החול‪ ,‬כך היה נעשה גם כאשר ערב פסח חל‬ ‫ְּכ ַמ ֲעֵׂשהּו ַ ּב ֹחל ָּכְך‬
‫בשבת‬ ‫ַמ ֲעֵׂשהּו ַ ּבַּשָּׁבת‪,‬‬
‫ֶאָּלא ֶׁש ַהּ ֹכ ֲה ִנים‬
‫הדחת העזרה היא איסור שבות‪ ,‬אך הכוהנים היו מדיחים את העזרה‬
‫לפי הכלל שאין איסורי שבות נוהגים במקדש‪ ,‬והדבר היה‬ ‫ְמ ִדי ִחים ֶאת ָה ֲע ָזָרה‬
‫ֶׁשֹּלא ִכְרצֹון ֲח ָכ ִמים‪.‬‬
‫שהחכמים סוברים שהכלל "אין שבות במקדש" נאמר רק לגבי פעולות‬
‫שיש בהן צורך לעבודת המקדש‪ ,‬אך פעולות שאין בהן צורך לעבודת‬
‫הקרבן עצמו‪ ,‬גם אם הן איסורי שבות כגון הדחה – הם אסורים‪.‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ . 1‬הקרבת פסח בשבת‬

‫א ‪ .‬האם הדבר מותר?‬
‫ב‪ .‬מהיכן למדו זאת?‬
‫ג ‪ .‬צטטו משפט מהמשנה המוכיח דין זה‪.‬‬

‫‪ . 2‬שטיפת העזרה‬

‫כיצד היו מדיחים את העזרה ביום חול?‬ ‫א ‪.‬‬
‫מהו איסור שבות?‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ג‪ .‬‬
‫מדוע אסרו חכמים להדיח רצפה בשבת?‬ ‫ד ‪.‬‬
‫מדוע נהגו הכהנים להדיח את העזרה בשבת?‬

‫‪76‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ח הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫ההקרבה ףוסב חספה תונברק לכמ םד תקירז ‪:‬ב קלח‬

‫ה‪ .‬מדוע חכמים לא הסכימו עם הכהנים?‬

‫הלכה למעשה‬

‫בשבת האחרונה‪ ,‬אחי יהונתן בן השלוש לכלך את המקום שבו אכל‪ .‬אמי רצתה לשטוף מיד את כל‬
‫הבית‪ ,‬והתעורר דיון‪ .‬אבי אמר שמותר לשטוף רק את המקום שהוא לכלך‪ ,‬וגם זה רק בתנאי שלא‬
‫משתמשים בסמרטוט רצפה (איסור סוחט בשבת)‪ .‬אמי אמרה שמותר לשטוף את כל הבית‪ ,‬כי זה ממש פיקוח‬

‫נפש להיות בבית לא נקי‪ .‬אני אמרתי שאסור לשטוף כי כך למדנו בשיעור משנה‪.‬‬

‫ ‪ .3‬קראו את המקור הבא וכתבו מי לדעתכם צודק‪:‬‬

‫אין שוטפין את הקרקע במים בשבת‪ ,‬אפילו בקרקע מרוצפת‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬כשיש לכלוך על הרצפה‪ ,‬מותר‬
‫לשפוך על מקום הלכלוך מעט מים מכלי‪ ,‬ולנגב המים במגב‪.‬‬

‫(ילקוט יוסף שלז‪ ,‬ב)‬

‫חלק ב‪ :‬זריקת דם מכל קרבנות הפסח בסוף ההקרבה‬

‫הקדמה‬ ‫ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪:‬‬
‫ּכֹוס ָה ָיה ְמ ַמֵּלא ִמ ַּדם ַה ַּת ֲע ֹרבֹות‪,‬‬
‫במהלך הקרבת קרבן הפסח היו מקריבים קורבנות רבים בבהילות רבה‪.‬‬ ‫ְזָרקֹו ְזִרי ָקה ַא ַחת ַעל ַּגֵּבי ַה ִּמ ְזֵּב ַח‪.‬‬
‫עיקר עניין הקרבת הקרבן היא זריקת דמו על גבי המזבח‪ .‬בסוף היום היה‬
‫ְוֹלא הֹודּו לֹו ֲח ָכ ִמים‪.‬‬
‫על רצפת העזרה דם רב שנשאר מכל הפסחים שנשחטו‪.‬‬

‫מה לדעתכם קורה אם אחד מהכהנים פספס בטעות‪ ,‬לא זרק את דם‬
‫הקרבן על המזבח‪ ,‬והדם נשפך על הארץ?‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫בעקבות החשש שמא בזמן שחיטת הפסחים נשפך דמו של אחד מהקרבנות על הארץ ולא נזרק‬

‫על המזבח ונפסל הקרבן ובעליו לא יצאו ידי חובת קרבן פסח ‪-‬‬

‫שכדי לוודא שנזרק מדם כל הפסחים על המזבח‪ ,‬ובעליהם יצאו ידי‬ ‫ַרִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪:‬‬

‫חובת הקרבת הקרבן‪ ,‬לאחר שגמרו לשחוט ולהקריב את כל הפסחים‬

‫אחד מהכהנים היה ממלא כוס בדם שהיה על רצפת העזרה‪ ,‬שם‬ ‫ּכֹוס ָה ָיה ְמ ַמֵּלא ִמ ַּדם‬
‫התערבב דמם של כל הפסחים‪.‬‬ ‫ַה ַּת ֲע ֹרבֹות‪,‬‬

‫והיה זורק את הדם על גבי המזבח‪ .‬ובזריקה זו וידא הכהן שגם אם‬ ‫ְזָרקֹו ְזִרי ָקה ַא ַחת ַעל‬
‫בטעות נשפך דמו של אחד הקרבנות – עתה זרקוהו על גבי המזבח‪,‬‬ ‫ַּגֵּבי ַה ִּמ ְזֵּב ַח‪,‬‬

‫ובעליו יצא ידי חובת הקרבת קרבן פסח‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫ח הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ההקרבה ףוסב חספה תונברק לכמ םד תקירז ‪:‬ב קלח‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫כיוון שהם סוברים שהדם הנמצא על רצפת העזרה‪ ,‬הוא לא הדם‬ ‫ְוֹלא הֹודּו לֹו ֲח ָכ ִמים‪.‬‬
‫שצריך לזרוק על המזבח‪ ,‬ועל המזבח צריך לזרוק דווקא את הדם‬

‫היוצא בתחילת השחיטה‪.‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ּ . 1‬כ ֹוס ָה ָיה ְמ ַמ ֵּלא ִמ ַ ּדם ַה ַּת ֲע ֹרב ֹות‬

‫א‪ .‬מי במשנה אומר משפט זה?‬
‫ב‪ .‬הסבר בלשונך את משמעות המשפט‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדוע צריך היה לעשות פעולה זו לשיטת רבי יהודה?‬

‫‪ְ" .2‬ולֹא ה ֹוד ּו ל ֹו ֲח ָכ ִמים"‬

‫א‪ .‬למי לא הודו חכמים?‬
‫ב‪ .‬מדוע הם לא הודו לו?‬

‫‪78‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ט הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫ורועמ ןברקה תטשפה רדס‬

‫שמנה ט‬

‫סדר הפשטת הקרבן מעורו‬

‫הקדמה‬ ‫ֵּכי ַצד ּתֹו ִלין ּו ַמ ְפִׁשי ִטין?‬
‫ֻא ְנ ְק ָליֹות ֶׁשל ַּבְר ֶזל ָהיּו ְקבּו ִעים ַּבְּכ ָת ִלים ּו ָב ַעּמּו ִדים‬
‫לאחר שגמרו את עבודות השחיטה‪ ,‬הקבלה‪,‬‬
‫ההולכה והזריקה‪ ,‬היו מפשיטים את עור הקרבן‬ ‫ֶׁשָּב ֶהן ּתֹו ִלין ּו ַמ ְפִׁשי ִטין‪.‬‬
‫ְו ָכל ִמי ֶׁש ֵאין לֹו ָמקֹום ִל ְתלֹות ּו ְל ַה ְפִׁשיט‪,‬‬
‫(מוציאים ממנו את האמורים – החלקים שמקטירים על המזבח – ומקטירים‬
‫ַמ ְקלֹות ַּד ִּקים ֲח ָל ִקים ָהיּו ָׁשם‪,‬‬
‫אותם‪ .‬את שאר הקרבן היו צולים ואוכלים)‪ .‬לצורך הפשטת‬ ‫ּו ַמ ִני ַח ַעל ְּכ ֵתפֹו ְו ַעל ֶּכ ֶתף ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ותֹו ֶלה ּו ַמ ְפִׁשיט‪.‬‬
‫הקרבן מעורו היו תולים אותו על משהו ואז מפשיטים‬ ‫ַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר אֹו ֵמר‪ַ ,‬אְרָּב ָעה ָעָׂשר ֶׁש ָחל ִל ְהיֹות ַּבַּשָּׁבת‪,‬‬

‫את עורו‪.‬‬ ‫ַמִּני ַח ָידֹו ַעל ֶּכ ֶתף ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ַיד ֲח ֵברֹו ַעל ְּכ ֵתפֹו‪,‬‬
‫משנתנו מתארת את סדר הפשטת הקרבן מעורו‪,‬‬ ‫ְותֹו ֶלה ּו ַמ ְפִׁשיט‪:‬‬
‫ועוסקת בעיקר בדבר שעליו היו תולים אותו לצורך‬

‫הפשטתו בזמנים השונים‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫כיצד היו תולים את הבהמות לאחר שחיטתן ומפשיטים את עורן?‬ ‫ֵּכי ַצד ּתֹו ִלין ּו ַמ ְפִׁשי ִטין?‬
‫ֻא ְנ ְק ָליֹות ֶׁשל ַּבְר ֶזל‬
‫ווים של ברזל‬
‫ָהיּו ְקבּו ִעים ַּבְּכ ָת ִלים ּו ָב ַעּמּו ִדים‬
‫שעמדו בבית המטבחיים שהיה בתוך העזרה‬ ‫ֶׁשָּב ֶהן ּתֹו ִלין ּו ַמ ְפִׁשי ִטין‪.‬‬
‫ְו ָכל ִמי ֶׁש ֵאין לֹו ָמקֹום‬
‫ועליהם היו תולים את הבהמות ומפשיטים את עורן‬ ‫ִל ְתלֹות ּו ְל ַה ְפִׁשיט‪,‬‬

‫הייתה לו אפשרות נוספת‬ ‫ַמ ְקלֹות ַּד ִּקים ֲח ָל ִקים ָהיּו ָׁשם‪,‬‬
‫היו בעזרה מקלות עץ דקים וחלקים‬ ‫ּו ַמ ִני ַח ַעל ְּכ ֵתפֹו ְו ַעל ֶּכ ֶתף ֲח ֵברֹו‪,‬‬

‫את המקל‬ ‫ְותֹו ֶלה ּו ַמ ְפִׁשיט‪.‬‬

‫תולה על המקל את הקרבן (קושר את זרועותיו של הקרבן למקל)‬ ‫ַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר אֹו ֵמר‪ַ ,‬אְרָּב ָעה ָעָׂשר‬
‫ומפשיט אותו‪.‬‬ ‫ֶׁש ָחל ִל ְהיֹות ַּבַּ ׁשָּבת‪,‬‬

‫כאשר חל ארבעה עשר בניסן בשבת‪ ,‬שבה אסור לטלטל את המקלות‬
‫בגלל איסור מוקצה‪,‬‬

‫תולה את הקרבן על זרועותיו ועל זרועות חברו‪ ,‬ועושה את עבודת‬ ‫ַמִּני ַח ָידֹו ַעל ֶּכ ֶתף ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ַיד‬

‫ֲח ֵברֹו ַעל ְּכ ֵתפֹו‪ְ ,‬ותֹו ֶלה ּו ַמ ְפִׁשיט‪ :‬ההפשטה‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫ ט הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ורועמ ןברקה תטשפה רדס‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ . 1‬למה היה צריך לתלות את הקרבן על משהו?‬
‫‪ֻ .2‬א ְנ ְק ָלי ֹות ׁ ֶשל ַּבְר ֶזל‬

‫א‪ .‬מה פירוש המילה ֻא ְנ ְק ָליֹות?‬
‫ב‪ .‬היכן הם היו?‬
‫ג‪ .‬מה עשו בהן?‬

‫ ‪ .3‬אדם שהגיע למקדש ביום חול לשחוט את פסחו ואין לו וו לתלות עליו את קרבנו‪:‬‬

‫א‪ .‬מה יעשה אותו אדם?‬
‫ב‪ .‬כאשר זה קורה בשבת – מה צריך לעשות לדעת תנא קמא?‬
‫ג‪ .‬כאשר זה קורה בשבת – מה צריך לעשות לדעת רבי אליעזר?‬

‫משימת סיכום‬

‫ ‪ .4‬מתי תולים את קרבן הפסח‪ :‬‬
‫ א‪ .‬על הווין‪ .‬‬

‫ ב‪ .‬על המקלות ‪ .‬‬
‫ ג‪ .‬על הידיים‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫י הנשמ‬

‫ה קרפ פסחים מסכת‬ ‫תבשב תויהל לחש רשע העבראב חספה תדובע ךשמה ‪,‬חספה ירומא תרטקה‬

‫שמנה י‬

‫הקטרת אמורי הפסח‪ ,‬המשך עבודת הפסח בארבעה עשר שחל להיות בשבת‬

‫הקדמה‬ ‫ְקָרעֹו ְוהֹו ִציא ֵאמּוָריו‪,‬‬

‫המשנה ממשיכה לבאר את סדר הקרבת קרבן הפסח‪.‬‬ ‫ְנ ָתנֹו ַב ָּמ ִגיס ְו ִה ְק ִטיָרן ַעל ַּגֵּבי‬
‫ַה ִּמ ְזֵּב ַח‪.‬‬
‫לאחר ששחטו את הקרבן‪ ,‬היו מוציאים ממנו את האמורים (החלקים הפנימיים)‬ ‫ָי ְצ ָתה ַּכת ִראׁשֹו ָנה ְו ָיְׁש ָבה ָלּה‬
‫והיו מקטירים (מקריבים) אותם על המזבח‪.‬‬
‫ְּב ַהר ַהַּב ִית‪,‬‬
‫בדרך כלל לאחר גמר הקרבת הפסח‪ ,‬היה כל אחד מוליך את פסחו‬ ‫ְׁש ִנ ָּיה ַּב ֵחיל‪,‬‬
‫בירושלים‪ ,‬וצולה אותו כדי לאוכלו בלילה‪.‬‬ ‫ְו ַהְּשׁ ִליִׁשית ִּב ְמקֹו ָמּה עֹו ֶמ ֶדת‪.‬‬
‫ָחֵׁש ָכה‪ָ ,‬י ְצאּו ְו ָצלּו ֶאת ִּפ ְס ֵחי ֶהן‪:‬‬
‫כאשר יד בניסן חל בשבת‪ ,‬אסור לטלטל את הקרבן מבית המקדש שהוא‬
‫רשות היחיד לירושלים שהיא רשות הרבים‪ .‬אי אפשר היה לצלותו בבית‬

‫המקדש מפני שצליית הפסח אינה דוחה את השבת‪ .‬לכן היו נשארים‬

‫המקריבים במקומות המוגדרים כרשות היחיד (מקום המוקף מחיצות) עד צאת השבת ורק בצאת השבת היו הולכים לבתיהם‬

‫ומקריבים את קרבן הפסח‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫המשך העבודה לאחר הפשטת הקרבן‬ ‫ְקָרעֹו‬
‫ְוהֹו ִציא ֵאמּוָריו‪,‬‬
‫קרע בעל הקרבן את בטן קרבן הפסח‬

‫והוציא ממנו את החלבים והאברים שצריך להקטיר על גבי המזבח‪.‬‬

‫הניח את האמורים בכלי שרת עד שהגיע הכהן‬ ‫ְנ ָתנֹו ַב ָּמ ִגיס‬

‫והקריב את חלקי הקרבן על גבי המזבח‬ ‫ְו ִה ְק ִטיָרן ַעל ַּגֵּבי ַה ִּמ ְזֵּב ַח‪.‬‬

‫כיצד היו נוהגים בזמן שי”ד חל בשבת ואי אפשר היה לצאת עם הקרבנות מחוץ לבית המקדש מפני איסור טלטול‬

‫שהיה מוקף מחיצות והיה רשות היחיד‪.‬‬ ‫ָי ְצ ָתה ַּכת ִראׁשֹו ָנה ְו ָיְׁש ָבה ָלּה‬
‫שטח מסביב לחומת העזרה במקדש‪ ,‬שהיה אף הוא רשות היחיד‪.‬‬ ‫ְּב ַהר ַהַּב ִית‪,‬‬
‫ְׁש ִנ ָּיה ַּב ֵחיל‪,‬‬

‫בתוך העזרה שהייתה אף היא רשות היחיד‪.‬‬ ‫ְו ַהְּ ׁש ִליִׁשית ִּב ְמקֹו ָמּה עֹו ֶמ ֶדת‪.‬‬
‫כל הקבוצות חיכו במקומות אלו עד ש‪:‬‬ ‫ָחֵׁש ָכה‪,‬‬

‫כלומר החשיך היום ויצאה השבת‪ ,‬ולאחר שיצאה השבת‬

‫יצאו כולם לבתים וצלו את פסחיהם‪.‬‬ ‫ָי ְצאּו ְו ָצלּו ֶאת ִּפ ְס ֵחי ֶהן‪:‬‬

‫‪81‬‬

‫י הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫תבשב תויהל לחש רשע העבראב חספה תדובע ךשמה ‪,‬חספה ירומא תרטקה‬ ‫ה קרפ פסחים מסכת‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫ ‪ .1‬בארו את המושגים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬אמורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מגיס‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיל‬

‫ ‪ .2‬מה היו עושים עם הקרבן לאחר הפשטתו?‬
‫ ‪ .3‬מה היו עושים ביד בניסן שחל בחול לאחר הקטרת האמורים?‬

‫ ‪ .4‬איזו בעיה הייתה כאשר חל יד בניסן בשבת?‬
‫ ‪ .5‬היכן התמקמו כל אחת מכתות מקריבי הקרבן?‬
‫ ‪ .6‬מהו המכנה המשותף לכל המקומות שבהם התמקמו הכתות?‬

‫‪82‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫א הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫ תווצמב ייבוחמ ימ ‪.‬ב ‪.‬הצמ תליכא תולמצ הנכה ‪.‬אאוצמל הנכה ‪.‬א‬

‫מסכת פסחים פרק י‬

‫פרק י‬

‫שמנה א‬

‫א‪ .‬הכנה למצות אכילת מצה‪ .‬ב‪ .‬מי מחוייב במצוות ‪ 4‬כוסות בהסבה‬

‫הקדמה‬ ‫ַעְר ֵבי ְּפ ָס ִחים ָסמּוְך ַל ִּמ ְנ ָחה‬

‫בליל הסדר צריך לקיים מספר מצוות‪:‬‬ ‫ֹלא ֹיא ַכל ָא ָדם ַעד ֶׁש ֶּת ְחַׁשְך‪.‬‬
‫א‪ .‬אכילת מצה; ב‪ .‬שתית ארבעה כוסות; ג‪ .‬סיפור יציאת מצרים‪.‬‬ ‫ַו ֲא ִפּלּו ָע ִני ֶׁשְּב ִיְׂשָר ֵאל‬
‫ֹלא ֹיא ַכל ַעד ֶׁש ָּי ֵסב‪.‬‬
‫ְוֹלא ִי ְפ ֲחתּו לֹו ֵמ ַאְרָּב ָעה ּכֹוסֹות ֶׁשל ַי ִין‪ ,‬אכילת מצה ‪ -‬ישנה מצווה מהתורה לאכול מצה בליל הסדר דווקא‪,‬‬
‫ַו ֲא ִפּלּו ִמן ַה ַּת ְמחּוי‪.‬‬
‫וחכמינו זכרונם לברכה תיקנו שאת המצה שאוכלים בליל הסדר‬

‫צריכים לאכול בתיאבון‪ ,‬כלומר בחשק‪ ,‬ולכן הם תיקנו לא לאכול‬

‫כמה שעות לפני ליל הסדר‪ ,‬כדי שהאדם יהיה רעב בליל הסדר ויאכל את המצה בתיאבון‪.‬‬

‫שתיית ארבע כוסות ‪ -‬חכמינו זכרונם לברכה תיקנו שכל אדם ישתה ארבע כוסות יין בליל הסדר כנגד ארבע לשונות‬
‫של גאולה שנאמרו ביציאת מצרים‪ :‬והוצאתי‪ ,‬והצלתי‪ ,‬וגאלתי‪ ,‬ולקחתי‪.‬‬

‫על מצוות סיפור יציאת מצרים ‪ -‬נלמד במשנה הבאה‪.‬‬

‫בתקופת המשנה היו גבאי צדקה מיוחדים שהיו דואגים לעניים ונותנים להם את כל צרכם‪ .‬היו עניים רגילים והיו גם‬
‫עניים שמצבם היה קשה מאוד‪ ,‬הם היו העניים שבעניים והם היו מתפרנסים מן התמחוי‪.‬‬

‫משנתנו מלמדת אותנו כי מצוות שתיית ארבע כוסות בליל הסדר חשובה כל כך‪ ,‬עד שעניים רגילים‪ ,‬ואפילו עניים‬
‫מרודים המתפרנסים מן התמחוי‪ ,‬חייבים להשיג כסף כדי לקנות יין לשתיית ארבע כוסות בליל הסדר‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫בערב פסח‪ ,‬היום שבערב שלו חל ליל הסדר‪,‬‬ ‫ַעְר ֵבי ְּפ ָס ִחים‬
‫ָסמּוְך ַל ִּמ ְנ ָחה‬
‫בזמן הסמוך למנחה קטנה‪ ,‬החל מהשעה הזמנית העשירית מתחלת‬
‫היום‪ ,‬שהיא בערך השעה שלוש אחר הצהרים‪.‬‬ ‫ֹלא ֹיא ַכל ָא ָדם‬

‫אסור לאדם להתחיל לאכול אוכל משביע‪ ,‬ולמלא את כרסו‪ ,‬אלא עליו‬ ‫ַעד ֶׁש ֶּת ְחַׁשְך‪.‬‬
‫לחכות בסבלנות על אף שהוא רעב‪,‬‬

‫עד שיחשיך ויהיה אפשר להתחיל את הסדר‪ ,‬ואז יאכל את המצה‬
‫בתיאבון‪ ,‬ובכך יקיים בהידור את מצוות אכילת המצה בלילה הראשון‬
‫של פסח‪ .‬וכך כתב הרמב"ם בפירושו למשנה זו‪" :‬לפי שאכילת מצה‬

‫בלילה הראשון חובה‪ ,‬וראוי להרעיב אדם עצמו כדי שיאכל המצה‬
‫בתאבון"‬

‫‪83‬‬

‫א הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ תווצמב ייבוחמ ימ ‪.‬ב ‪.‬הצמ תליכא תולמצ הנכה ‪.‬אאוצמל הנכה ‪.‬א‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫בזמן שתיית ארבע הכוסות ואכילת המצה ישנה חובה להסב‪ .‬ההסבה‬ ‫ַו ֲא ִפּלּו ָע ִני ֶׁשְּב ִיְׂשָר ֵאל‬
‫ֹלא ֹיא ַכל ַעד ֶׁש ָּי ֵסב‪.‬‬
‫היא ישיבה על כרים וכסתות‪ ,‬בהטייה והישענות על צד שמאל‪ ,‬והיא‬
‫נועדה להראות שאנו נוהגים כבני חורין לזכר יציאתנו מעבדות לחירות‪.‬‬ ‫ְוֹלא ִי ְפ ֲחתּו לֹו‬
‫ֵמ ַאְרָּב ָעה ּכֹוסֹות ֶׁשל‬
‫שאין דרכו להסב‪ ,‬ואין לו כרים וכסתות להשען עליהם‬
‫ַי ִין‪,‬‬
‫גם הוא יסב לצד שמאל על מושבו‪ ,‬ללא כרים וכסתות‪ ,‬ויראה עצמו כבן‬ ‫ַו ֲא ִפּלּו ִמן ַה ַּת ְמחּוי‬
‫חורין בזמן אכילת המצה ושתיית ארבע כוסות‪ ,‬שכן בלילה זה כולם‬
‫ללא יוצא מן הכלל צריכים להרגיש את החירות והגאולה‪ ,‬ולשמוח‬
‫שיצאנו מעבדות לחירות‪.‬‬

‫גבאי הצדקה המחלקים אוכל לעניים‪ ,‬ובדרך כלל נותנים להם רק את‬
‫הכמות שהם צריכים‪ ,‬לדוגמה כוס יין אחת בלבד עבור הקידוש‪ ,‬לא‬

‫יחלקו לעני בליל הסדר פחות מארבע כוסות יין‪ ,‬כדי שיוכל לקיים את‬
‫מצוות שתית ארבע כוסות‪.‬‬

‫ואפילו עני שבעניים המתפרנס מן התמחוי‪ ,‬אם לא נתנו לו גבאי צדקה‬
‫ימכור את מלבושו או ילווה או ישכיר את עצמו בשביל יין לארבע כוסות‪,‬‬
‫שכן כולם צריכים להרגיש בליל הסדר את היציאה מהעבדות לחירות‬

‫ולשתות את ארבע הכוסות‪.‬‬

‫התמחוי הוא שם הכלי שממנו אכלו העניים שבעניים‪ .‬בכל יום היו‬
‫משוטטים גבאי הצדקה בין בתי העיר עם הכלי שנקרא תמחוי‪ ,‬ואנשי‬

‫העיר היו שמים בו מעט מהתבשיל שבישלו לבני ביתם‪ ,‬ואז גבאי‬
‫הצדקה היו מחלקים את התבשילים לעניים שהיו במצב קשה במיוחד‪.‬‬

‫איזה משפט מהמשנה מתאר כל איור?‬

‫אני גם צריך להרגיש בן חורין!‬ ‫ערב פסח חזרתי מכל המדורות‬

‫של שרפת חמץ!‬
‫בדקתי עם אבא‬
‫את החמץ כל הלילה!‬

‫בדרך כלל הם‬ ‫‪2‬‬ ‫רוצה?‬
‫מביאים לנו‬
‫רק ‪ 2‬כוסות‬ ‫לא‪ ,‬תודה‪...‬‬
‫הם מביאיייםן לקידוש!‬
‫לנו ‪ 4‬לליל הסדר!‬ ‫עוד שעתיים‬
‫ליל הסדר‪...‬‬
‫שה' יברך אותם!‬ ‫צריך לאכול‬
‫מצה בתאבון‪...‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬

‫‪84‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫א הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫ תווצמב ייבוחמ ימ ‪.‬ב ‪.‬הצמ תליכא תולמצ הנכה ‪.‬אאוצמל הנכה ‪.‬א‬

‫ארגון המשנה‬ ‫ ‬

‫משנתנו מבארת שלושה עניינים‬
‫שיש לקיים בליל הסדר‬

‫שתיית ארבע‬ ‫הסבה‬ ‫אכילת מצה‬
‫כוסות יין‬
‫ביום שבו חל ליל הסדר‬
‫אפילו עניים מרודים‬ ‫גבאי הצדקה יתנו לכל‬ ‫גם עני שאין לו כרים‬ ‫אסור לאכול סעודה‬
‫המתפרנסים ביום‪-‬יום‬ ‫העניים ארבע כוסות יין‬ ‫וכסתות‪ ,‬צריך להרגיש‬
‫בן חורין‪ ,‬ולכן יסב על‬ ‫ולמלא את כרסנו‪ ,‬בערך‬
‫מן התמחוי‪ ,‬צריכים‬ ‫הספסל או השולחן בזמן‬ ‫מהשעה שלוש בצהריים‪,‬‬
‫להשיג לעצמם בכל‬ ‫אכילת המצה ושתיית‬ ‫כדי שנהיה רעבים בליל‬
‫דרך ארבע כוסות של‬ ‫הסדר ונאכל את המצה‬
‫יין לליל הסדר אם לא‬ ‫ארבע הכוסות‬
‫נתנו להם הגבאים‬ ‫לתיאבון‬

‫ְוֹלא ִי ְפ ֲחתּו לֹו ֵמ ַאְרָּב ָעה ַו ֲא ִפּלּו ִמן ַה ַּת ְמחּוי‬ ‫ַו ֲא ִפּלּו ָע ִני‬ ‫ַעְר ֵבי ְּפ ָס ִחים ָסמּוְך‬
‫ּכֹוסֹות ֶׁשל ַי ִין‪,‬‬ ‫ֶׁשְּב ִיְׂשָר ֵאל –‬ ‫ַל ִּמ ְנ ָחה –‬
‫ֹלא ֹיא ַכל ַעד ֶׁש ָּי ֵסב‪.‬‬
‫ֹלא ֹיא ַכל ָא ָדם ַעד‬
‫ֶׁש ֶּת ְחַׁשְך‪.‬‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪1 .1‬מה חייבים לאכול בליל הסדר? ‬
‫‪"2 .2‬ערבי פסחים סמוך למנחה ‪ -‬לא יאכל אדם עד שתחשך"‬

‫א‪ .‬ממתי אסור לאכול בערב פסח? ‬
‫ב‪ .‬למה אסרו חכמינו לאכול בזמן הזה? ‬

‫‪3 .3‬מהי ההסבה ?‬
‫מדוע תיקנו חכמים שנסב בליל הסדר?‬

‫‪"4 .4‬ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב" למה מדגישה המשנה שגם העני צריך להסב?‬
‫‪5 .5‬כמה כוסות יין צריך לשתות בליל הסדר ?‬
‫‪6 .6‬כנגד מה שותים את הכוסות האלו?‬

‫‪85‬‬

‫א הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫ תווצמב ייבוחמ ימ ‪.‬ב ‪.‬הצמ תליכא תולמצ הנכה ‪.‬אאוצמל הנכה ‪.‬א‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫ מעיינים במפרשים‬

‫‪ .7‬עיינו בדברי התפארת ישראל‪:‬‬

‫מד' כוסות של יין ‪ -‬כנגד ד' לשונות שנזכרו בגאולת מצרים‪ ,‬והוצאתי‪ ,‬והצלתי‪ ,‬וגאלתי‪ ,‬ולקחתי‪ ,‬ונראה לומר‬
‫שמרמזים לד' חסדים שנעשו להם בגאולת מצרים‪ ,‬והוצאתי‪ ,‬כנגד סבל פרך הגוף‪ ,‬והצלתי כנגד ממונם שנצלו‬
‫ממצרים תחת עבודתם שם רד"ו שנים‪ ,‬וגאלתי תחת כבודם שנתגדל כשנענשו מצרים על ידן ויצאו הם ביד רמה‪,‬‬
‫ולקחתי כנגד רווח הרוחני שהשיגו כשלקחם הקב"ה לו לעם ונתן להם התורה‪ ,‬ולכן ראוי שישאו כוס ישועות על‬

‫כל חסד וחסד לבד"‪.‬‬

‫(תפארת ישראל ‪ -‬יכין‪ ,‬על מסכת פסחים פרק י משנה א )‬

‫א‪ .‬כנגד מה שותים כל כוס מארבע כוסות ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הרווח הרוחני המוזכר בדבריו ‪.‬‬
‫‪" .8‬ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין"‬

‫ מי לא מפחית למי ארבעה כוסות של יין?‬
‫‪" .9‬ואפילו מן התמחוי"‬

‫ א‪ .‬מהו התמחוי? ‬
‫ב‪ .‬עני הניזון מן התמחוי הוא עני רגיל או עני מרוד ? ‬
‫ג‪ .‬מה צריך להשיג אפילו עני המתפרנס מן התמחוי ?‬
‫ד‪ .‬הוסיפו במחברת משפטים במקום הקווים כדי שהמקרה יהיה ברור יותר‬
‫ ואפילו ________ מן התמחוי ________‬

‫ כ כאמד"ט‬

‫‪ .10‬במשנתנו מובאים ארבעה מקרים‪ .‬אנא סדרו אותם לפי מבנה של מקרה דין טעם‬

‫מקרה דין טעם‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬

‫‪ .11‬סיפור הטעויות‪ :‬מצאו את הטעויות בסיפור‪.‬‬
‫דוד הוא עני הגר בשכונתנו‪ .‬בערב פסח האחרון גבאי הצדקה הביא לו בסביבות השעה ארבע הרבה אוכל ושתי‬

‫כוסות יין‪ ,‬והוא ממש שמח ואכל מיד את הכול לשובע‪ .‬בליל הסדר עצמו הוא לא הסב‪ .‬הוא אמר‪" :‬אין לי כרית‬
‫וגם ככה החיים שלי קשים"‪ .‬‬

‫‪86‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ב הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫קידושב תורכבה רדס‬

‫שמנה ב‬

‫סדר הברכות בקידוש‬

‫הקדמה‬ ‫ָמ ְזגּו לֹו כֹוס ִראׁשֹון‬
‫ֵּבית ַׁש ַּמאי אֹו ְמִרים‪:‬‬
‫שתיית ארבע כוסות – חכמינו זיכרונם לברכה תקנו שכל אדם‬ ‫ְמ ָבֵרְך ַעל ַהּיֹום ְו ַא ַחר ָּכְך ְמ ָבֵרְך ַעל ַה ַּי ִין;‬
‫ישתה ארבע כוסות בליל הסדר‪ ,‬כנגד ארבע לשונות גאולה‬ ‫ּו ֵבית ִהֵּלל אֹו ְמִרים‪:‬‬
‫שנאמרו ביציאת מצרים‪ :‬והוצאתי‪ ,‬והצלתי‪ ,‬וגאלתי‪ ,‬ולקחתי‪ .‬על‬ ‫ְמ ָבֵרְך ַעל ַה ַּי ִין ְו ַא ַחר ָּכְך ְמ ָבֵרְך ַעל ַהּיֹום‪:‬‬

‫הכוס הראשונה אנו אומרים את ברכת קידוש היום‪.‬‬ ‫כתב הרמב"ם‪:‬‬

‫מצוות הקידוש‪:‬‬

‫מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים‪ ...‬מדברי סופרים לקדש על היין‪ ...‬כשם שמקדשין‬
‫בלילי שבת‪ ...‬כך מקדשין בלילי ימים טובים‪...‬‬

‫רמב"ם‪ ,‬היד החזקה‪ ,‬הלכות שבת פרק כט‬

‫כל קידוש הנאמר בשבת או בלילות החגים מורכב משתי ברכות‪:‬‬

‫א‪ .‬ברכת היין‪ .‬ב‪ .‬ברכת הקידוש היום‪.‬‬

‫ברכת היין היא ברכת נהנין רגילה על היין שאנו הולכים לשתות‪:‬‬
‫" ָּבר ּו ְך ַא ָּתה ה'‪ֱ ,‬א‪-‬לֹ ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהע ֹו ָלם‪ּ ,‬ב ֹוֵרא ְּפִרי ַה ֶּג ֶפן"‬

‫ברכת היום היא ברכת הודאה על קדושת היום המיוחד שנתן לנו ה'‪:‬‬
‫ָּבר ּו ְך ַא ָּתה ה' ֱא‪-‬לֹ ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהע ֹו ָלם‪ֲ ,‬אׁ ֶשר ָּב ַחר ָּבנ ּו ִמ ָּכל ָעם ְור ֹו ְמ ָמנ ּו ִמ ָּכל ָלׁש ֹון ְו ִק ְ ּדׁ ָשנ ּו ְּב ִמ ְצ ֹו ָתיו‬

‫ַו ִּת ֵּתן ָלנ ּו ה' ֱא‪-‬לֹ ֵהינ ּו ְּב ַא ֲה ָבה מ ֹו ֲע ִדים ְל ִ ׂש ְמ ָחה‪ַ ,‬ח ִּגים ּו ְז ַמ ִּנים ְל ָ ׂש ׂש ֹון ֶאת י ֹום‬
‫ַחג ַה ַּמ ּצ ֹות ַה ֶּזה‪ְ ,‬ז ַמן ֵחר ּו ֵתנ ּו‪,‬‬

‫ב ִמ ְקָרא קֹ ֶדׁש ֵז ֶכר ִלי ִצי ַאת ִמ ְצָר ִים‪.‬‬
‫ִּכי ָבנ ּו ָב ַחְר ָּת ְוא ֹו ָתנ ּו ִק ַ ּד ְ ׂש ָּת ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים‪ּ ,‬ומ ֹו ֲע ֵדי ָק ְדׁ ֶש ָך ְּב ִ ׂש ְמ ָחה ּו ְב ָ ׂש ׂש ֹון‬

‫ִָּבה ְנר ַּוח ְְךל ַָּתא ָּנ ּתו‪.‬ה ה'‪ְ ,‬מ ַק ֵ ּדׁש ִי ְ ׂשָר ֵאל ְו ַה ְּז ַמ ִּנים‪:‬‬

‫משנתנו מבארת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בעניין סדר הברכות בקידוש‪.‬‬

‫בימי חכמים היין היה חריף מאוד‪ ,‬והיה צורך לערב בו מים כדי שיהיה אפשר‬
‫לשתות אותו‪ .‬פעולה זו נקראת מזיגת היין במים‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫ ב הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫קידושב תורכבה רדס‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫לאחר שמזגו לבעל הבית את הכוס הראשונה – הוא צריך לקדש‪.‬‬ ‫ָמ ְזגּו לֹו כֹוס ִראׁשֹון‬

‫את ברכת “אשר בחר בנו מכל עם” העוסקת בקדושת היום‬ ‫ֵּבית ַׁש ַּמאי אֹו ְמִרים‪:‬‬
‫ברכת הגפן‬ ‫ְמ ָבֵרְך ַעל ַהּיֹום‬

‫ְו ַא ַחר ָּכְך ְמ ָבֵרְך ַעל‬
‫ַה ַּי ִין;‬

‫לדעת בית שמאי צריך לברך על היום תחילה‪:‬‬

‫א‪ .‬כי קדושת היום היא הסיבה לקידוש ולשתיית היין‪ .‬שהרי אם לא היה כעת פסח לא היינו מקדשים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מפני שקדושת היום מתחילה לפני שמקדשים‪ .‬שהרי מיד כאשר יוצאים שלושה כוכבים מתקדש‬
‫היום וחג פסח מתחיל‪ ,‬ואת הקידוש עושים רק אחרי שחוזרים מבית הכנסת‪.‬‬

‫ברכת הגפן‬ ‫ּו ֵבית ִהֵּלל אֹו ְמִרים‪:‬‬
‫את ברכת “אשר בחר בנו מכל עם” העוסקת בקדושת היום‪.‬‬ ‫ְמ ָבֵרְך ַעל ַה ַּי ִין‬

‫ְו ַא ַחר ָּכְך ְמ ָבֵרְך ַעל‬
‫ַהּיֹום‪:‬‬

‫לדעת בית הלל צריך לברך על היין תחילה‪:‬‬

‫א‪ .‬מפני שהיין הוא הגורם לברכת הקידוש‪ ,‬שהרי ללא יין אין קידוש‪.‬‬

‫ב‪ .‬ברכת היין היא ברכה תדירה‪ .‬בכל יום כששותים יין מברכים עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ואילו ברכת היום‬
‫על חג פסח אינה תדירה; ויש כלל שתדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם‪ .‬ולכן יברך על היין תחילה‪.‬‬

‫והלכה כבית הלל‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ב הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫קידושב תורכבה רדס‬

‫סדר הברכות בקידוש‬ ‫ ארגון המשנה‬

‫הנושא‪:‬‬

‫בית הלל‬ ‫בית שמאי‬ ‫האומר‪:‬‬

‫ברכת הגפן ואחריה‬ ‫ברכת היום‬ ‫הדין‪:‬‬
‫ברכת היום‬ ‫(אשר בחר בנו מכל עם)‬

‫(אשר בחר בנו מכל עם)‬ ‫ואחריה ברכת הגפן‬

‫ברכת הגפן קודמת כיוון שהיין‪:‬‬ ‫ברכת היום קודמת כיוון שקדושת היום‪:‬‬

‫הטעם‪:‬‬

‫ברכתו תדירה‪,‬‬ ‫אי אפשר לעשות‬ ‫מתחילה לפני‬ ‫היא הסיבה לכך‬
‫ויש כלל האומר תדיר‬ ‫קידוש בלעדיו‪.‬‬ ‫זמן הקידוש‬ ‫שעושים קידוש‬

‫ושאינו תדיר –‬
‫תדיר קודם‪.‬‬

‫ כ כאמד"ט‬

‫‪ .1‬העתיקו טבלה זו למחברתכם ונתחו את המשנה לפי מבנה כאמד"ט‪:‬‬

‫טעם‬ ‫אומר מקרה דין‬
‫טעם א'‬
‫טעם ב'‬ ‫סדר ‬
‫טעם א’‬ ‫הברכות ‬
‫טעם ב’‬ ‫בקידוש‬

‫‪89‬‬

‫ ב הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫קידושב תורכבה רדס‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫ שאלות‬

‫‪ .2‬עיינו בברכת "אשר בחר בנו" בהקדמה‪:‬‬
‫א‪ .‬על מה אנו מודים לה' בברכה זו? ציינו לפחות שלושה דברים‪.‬‬

‫ב‪ .‬זכר למה נתן לנו ה' את חג פסח?‬
‫ג ‪ .‬מה משמעות המילים "ואותנו קדשת מכל העמים"?‬

‫‪ .3‬להלן מספר ציטוטים המופיעים במשניות שבפרק י‪:‬‬
‫מזגו לו כוס ראשון (משנה ב)‪ ,‬מזגו לו כוס שני (משנה ד)‪ ,‬מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו‪ .‬רביעי‪ ,‬גומר עליו את ההלל (משנה ז)‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי מצוות שתיית ארבע כוסות?‬
‫ב ‪ .‬מדוע תיקנו אותה?‬

‫ג ‪ .‬מה פירוש המילים "מזגו לו"?‬
‫ד ‪ .‬מדוע היו מוזגים את היין לבעל הבית לפי הפירוש שלמדתם?‬

‫ מעיינים במפרשים‬

‫לפניכם פירוש נוסף של בעל התפארת ישראל‪ ,‬אחד ממפרשי המשנה החשובים‪,‬‬
‫המבאר מדוע היו מוזגים את הכוס לבעל הבית‪:‬‬

‫"ונראה לומר שלכן אמר במשנה מזגו דמשמע שאחרים מוזגים‪ ,‬שבא להשמיע לנו דלא ימזוג הבעל הבית‬
‫בעצמו לעצמו אלא אחר‪ ,‬כדי להראות דרך חירות"‪.‬‬

‫תפארת ישראל ‪ -‬יכין מסכת פסחים פרק י משנה ב‬

‫ ‪ .4‬א‪ .‬מדוע היו מוזגים לבעל הבית את הכוס לפי פירוש זה?‬
‫ ב‪ .‬לאיזה פירוש מתאימה תמונה זו‪:‬‬

‫תפארת ישראל‬
‫רבי ישראל ב"ר גדליה ליפשיץ נולד בגרמניה בשנת תקמ"ב (‪ .)1782‬הוא שימש כרב בקהילות שונות‪ ,‬ומשנת תקצ"ז‬
‫(‪ )1837‬היה רבה של העיר דנציג שבצפון גרמניה והתפרסם בגאונותו וצדיקותו‪ .‬נפטר בשנת תרכ"א (‪ .)1860‬פירושו‬
‫למשנה "תפארת ישראל" הוא ביאור מפורט שעוסק בפשט המשנה ודן בדברי מפרשיה הקודמים‪ ,‬ומסכם את‬

‫המסקנות העולות ממנה להלכה‪.‬‬

‫‪ .5‬פתחו מחזור לפסח בקידוש של ליל הסדר וענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬האם בפועל אנו נוהגים כמו בית הלל או כמו בית שמאי?‬

‫ב‪ .‬איזה ברכה נוספת שלא מוזכרת במשנה מברכים סמוך לקידוש?‬
‫ג‪ .‬איזה קטע נוסף אומרים בקידוש כאשר ליל הסדר חל בערב שבת?‬

‫‪90‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ ב הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫קידושב תורכבה רדס‬

‫ בעקבות התנאים‬

‫בית הלל ובית שמאי‪:‬‬

‫שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל‪ ,‬הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו‪ .‬יצאה בת קול‬
‫ואמרה‪ :‬אלו ואלו דברי א‪-‬להים חיים הן‪ ,‬והלכה כבית הלל‪ .‬וכי מאחר שאלו ואלו דברי א‪-‬להים חיים‪ ,‬מפני מה זכו בית‬
‫הלל לקבוע הלכה כמותן ‪ -‬מפני שנוחין ועלובין היו (עלובין ‪ -‬מקטינים עצמם בפני אחרים)‪ ,‬ושונין דבריהן ודברי בית שמאי‪ .‬ולא‬

‫עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן‪.‬‬

‫עירובין דף יג‪:‬‬

‫מעשה בשני בני אדם שהתערבו ביניהם‪ ,‬ואמרו‪ :‬מי שיצליח ללכת ולהכעיס את הלל‪ ,‬יקבל ארבע מאות זוז‪.‬‬
‫אמר אחד מהם‪ :‬אני אצליח להרגיז את הלל‪.‬‬

‫הלל היה נשיא ישראל‪ ,‬אדם מכובד ביותר‪ ,‬ואותו היום‪ ,‬ערב שבת היה‪ ,‬יום שכולם ממהרים להכין בו את‬
‫צורכי השבת‪ ,‬והלל היה חופף את ראשו‪.‬‬

‫הלך אותו אדם ועבר על פתח ביתו של הלל‪.‬‬
‫כשהגיע לשם קרא בזלזול‪ :‬מי כאן הלל? מי כאן הלל?‬
‫התעטף הלל‪ ,‬יצא לקראתו ואמר לו‪ :‬בני‪ ,‬מה אתה מבקש?‬

‫אמר לו‪ :‬שאלה גדולה יש לי לשאול‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬בני‪ ,‬שאל‪.‬‬

‫שאל אותו‪ :‬מפני מה ראשם של בבליים ארוך?‬
‫לא מתאים לשאול את נשיא ישראל שאלה כזו‪ ,‬ובוודאי שלא בערב שבת‪ .‬אך הלל הזקן‪ ,‬שכאמור הייתה‬
‫סבלנותו גדולה‪ ,‬ענה לו בנחת רוח ואמר‪ :‬בני‪ ,‬שאלה גדולה שאלת‪ .‬הסיבה שראשם ארוך היא מפני שאין‬

‫להם מיילדות חכמות ובשעת הלידה הן אוחזות בראשם הרך‪ ,‬ונעשה ראשם ארוך‪.‬‬
‫המשיך אותו אדם להטריד את הלל ולשאול אותו שאלות שאינן מתאימות לנשיא ישראל‪.‬‬
‫הלל ענה על שאלותיו בסבלנות ובנחת רוח‪ ,‬עד שלבסוף התרגז אותו אדם‪ ,‬פנה להלל ואמר‪ :‬אתה הוא‬

‫הלל‪ ,‬שקוראים אותך נשיא ישראל?‬
‫השיב הלל‪ :‬הן‪.‬‬

‫אמר לו‪ :‬אם אתה הוא‪ ,‬שלא ירבו כמותך בישראל!‬
‫אמר לו הלל‪ :‬בני‪ ,‬מפני מה?‬

‫אמר לו‪ :‬בגלל שלא התרגזת‪ ,‬איבדתי ארבע מאות זוז בהתערבות עם חברי‪.‬‬
‫אמר לו הלל‪ :‬כדאי הוא הלל‪ ,‬שתאבד בגללו ארבע מאות זוז ועוד ארבע מאות זוז‪ ,‬והלל לא יקפיד‪.‬‬

‫‪1 .1‬אילו מידות טובות יש ללמוד מהתנהגותו של הלל כלפי האדם ששאל אותו שאלות רבות על מנת להרגיזו?‬
‫‪2 .2‬מדוע נפסקה הלכה כבית הלל?‬

‫‪3 .3‬כיצד באה לידי ביטוי מידה זו של "נוחין ועלובין" לידי ביטוי אצל הלל הזקן?‬

‫‪91‬‬

‫ג הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫רדסה לילב םילכאמה תשגה רדס‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫שמנה ג‬

‫סדר הגשת המאכלים בליל הסדר‬

‫ֵה ִביאּו ְל ָפ ָניו‪,‬‬ ‫הקדמה‬
‫ְמ ַטֵּבל ַּב ֲח ֶזֶרת ַעד ֶׁש ַּמ ִּגי ַע‬
‫סימני הסדר‬
‫ְל ַפְרֶּפֶרת ַהַּפת‪.‬‬ ‫בליל הסדר אנו עורכים את הסעודה בסדר מסוים שהוא שונה מהרגיל‪.‬‬
‫ֵה ִביאּו ְל ָפ ָניו ַמָּצה ְו ַח ֶ ּזֶרת‬
‫השלבים הראשונים נרמזים בסימני הסדר האלה‪:‬‬
‫ַו ֲח ֹר ֶסת ּוְׁש ֵני ַת ְבִׁשי ִלין‪,‬‬ ‫קדש‪ ,‬ורחץ‪ ,‬כרפס‪ ,‬יחץ‪ ,‬מגיד‪ ,‬רחצה‪ ,‬מוציא מצה‪ ,‬מרור‪ ,‬כורך‪ ,‬שולחן עורך‪.‬‬
‫ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ֲח ֹר ֶסת ִמ ְצָוה‪.‬‬
‫ַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר ְּבַרִּבי ָצדֹוק אֹו ֵמר‪:‬‬ ‫לאחר שמקדשים (קדש)‬

‫ִמ ְצָוה‪.‬‬ ‫ורוחצים את הידיים לצורך דבר שטיבולו במשקה (ורחץ)‪,‬‬
‫ּו ַב ִּמ ְק ָּדׁש ָהיּו ְמ ִבי ִאים ְל ָפ ָניו‬

‫ּגּופֹו ֶׁשל ֶּפ ַסח‪:‬‬

‫לוקחים חתיכת ירק ומטבילים אותה במי חומץ (כרפס)‪.‬‬

‫לאחר מכן חוצים את המצה האמצעית (יחץ)‬
‫ומספרים ביציאת מצריים (מגיד)‬

‫ואז רוחצים שוב ידיים (רחצה)‬
‫ומקיימים את מצוות אכילת מצה (מוציא מצה)‬
‫ואחר כך אוכלים את המרור עם חרוסת (מרור)‪,‬‬
‫כורכים את המרור במצה ואוכלים אותם יחד (כורך)‬

‫ולבסוף אוכלים סעודת פסח (שולחן עורך)‬
‫שבזמן שבית המקדש היה קיים היו אוכלים בה את קרבן הפסח וקרבן חגיגה‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ג הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫רדסה לילב םילכאמה תשגה רדס‬

‫משנתנו דנה בסימנים‪ :‬כרפס‪ ,‬מוציא מצה‪ ,‬מרור‪ ,‬ושולחן עורך‪.‬‬

‫כרפס‪ :‬את הכרפס או ירק אחר מטבילים בחומץ בתחילת הסעודה כדי לעורר את התינוקות לשאול על סיבת השינוי‪,‬‬
‫שהרי בדרך כלל אין מביאים ירקות קודם בציעת הפת‪.‬‬

‫מוציא מצה‪ :‬מצווה מהתורה לאכול מצה בערב פסח‪ .‬את המצה אוכלים זכר לכך שכאשר גאל ה' את ישראל לא היה‬
‫להם זמן לאפות לחם‪ ,‬ולכן אכלו מצות‪.‬‬

‫מרור‪ :‬את המרור אוכלים זכר לשעבוד הנורא ששעבדו המצרים את ישראל‪ .‬ומטבילים אותו בחרוסת‪ .‬בימיהם של‬
‫חכמי המשנה הייתה החזרת מצויה מאוד‪ ,‬ועל כן השתמשו בה למרור‪.‬‬

‫שולחן עורך‪ :‬בזמן שבית המקדש היה קיים היו אוכלים בשלב ה"שולחן עורך" את קרבן הפסח הצלוי‪ ,‬ואת קרבן‬
‫החגיגה שהיה מביא אתו כל עולה לרגל לירושלים‪ .‬קרבן החגיגה נאכל בשמחה‪.‬‬

‫דרך הסעודה ‪ :‬בתקופת המשנה היו מביאים לפני כל אחד ואחד שולחן קטן עם המאכלים בתחילת הסעודה‪ ,‬ואחר‬
‫כך היו מסלקים את השולחן הראשון ומביאים לפניו שולחן קטן אחר ועליו מאכלים לקינוח‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫בדרך כלל לא היו מביאים ירקות לפני הסעודה‪.‬‬

‫אחרי הקידוש בליל הסדר היו מביאים לפני עורך הסדר שולחן קטן‬ ‫ֵה ִביאּו ְל ָפ ָניו‬
‫ועליו ירקות כדי שהילדים ישימו לב לשינוי וישאלו עליו‪.‬‬ ‫ְמ ַטֵּבל ַּב ֲח ֶזֶרת‬

‫והוא מטבל את ירק החזרת בחומץ או במי מלח ולאו דווקא את ירק‬
‫החזרת‪ ,‬אלא גם את שאר הירקות‪( .‬היום נוהגים לטבל את הכרפס)‬

‫מאכילת החזרת‪ ,‬עד לשלב אכילת המצה (בשלבי‪ :‬יחץ‪ ,‬מגיד‪ ,‬רחצה)‬ ‫ַעד ֶׁש ַּמ ִּגי ַע‬
‫לא אוכל דבר‪ ,‬שאין אכילה אחרת מפסקת בין אכילת ירקות לאכילת‬ ‫ְל ַפְרֶּפֶרת ַהַּפת‬
‫ֵה ִביאּו ְל ָפ ָניו ַמָּצה‬
‫מצה‪ .‬לאחר שהטביל את החזרת בחומץ היו לוקחים את השולחן‬
‫ולאחר מכן‬

‫היו מביאים לפניו שולחן קטן נוסף ועליו מספר דברים‪ :‬מצה לצורך‬
‫קיום מצוות אכילת מצה‬

‫לצורך קיום מצוות אכילת מרור‬ ‫ְו ַח ֶזֶּרת‬

‫לטיבול המרור‪ .‬החרוסת עשויה מתאנים‪ ,‬מאגוזים‪ ,‬משקדים ועוד מיני‬ ‫ַו ֲחרֹ ֶסת‬
‫פירות שמרסקים אותם‪ ,‬ומכניסים בהם יין או חומץ‪.‬‬

‫אחד זכר לקרבן הפסח (והיום נוהגים לשים זרוע) ואחד זכר לקרבן‬ ‫ּוְׁש ֵני ַת ְבִׁשי ִלין‬
‫חגיגה שבא עם הפסח (והיום נוהגים לשים ביצה)‬

‫לדעת תנא קמא אין הבאת החרוסת מצווה בפני עצמה‪ ,‬אלא היו‬ ‫ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין‬
‫מביאים אותה כדי להפיג את חריפותו של המרור‪.‬‬ ‫ֲח ֹר ֶסת ִמ ְצָוה‪.‬‬

‫לטבל את המרור בחרוסת משום שהיא זכר לטיט שעבדו בו ישראל‬ ‫ַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר ְּבַרִּבי‬
‫במצרים‪.‬‬ ‫ָצדֹוק אֹו ֵמר‪ִ :‬מ ְצָוה‪.‬‬

‫ּו ַב ִּמ ְק ָּדׁש ָהיּו ְמ ִבי ִאים בזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים עם המצה והחזרת‬
‫ְל ָפ ָניו ּגּופֹו ֶׁשל ֶּפ ַסח‪ :‬והחרוסת את קרבן הפסח הצלוי עם קרבן החגיגה‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫ג הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫רדסה לילב םילכאמה תשגה רדס‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫איור ‪1‬‬ ‫ֵה ִביאּו ְל ָפ ָניו ְמ ַטֵּבל ַּב ֲח ֶזֶרת ַעד ֶׁש ַּמ ִּגי ַע ְל ַפְרֶּפֶרת ַהַּפת‬

‫למה לקחו את השולחן‬ ‫מוזר‪ ,‬למה מביאים ירקות‬
‫ומביאים שולחן אחר?‬ ‫לפני שבצענו על הלחם?‬

‫איור ‪2‬‬ ‫ֵה ִביאּו ְל ָפ ָניו ַמָּצה ְו ַח ֶזֶּרת ַו ֲח ֹר ֶסת ּוְׁש ֵני ַת ְבִׁשי ִלין‬

‫למה צריך חרוסת?‬
‫כי זה מפיג את המרירות של המרור‬

‫זו מצוה בפני עצמה‪,‬‬
‫זכר לשיעבוד‪.‬‬

‫תראו את התבשילים מקרבן פסח‬
‫ומקרבן חגיגה‪ ,‬יאמי!‬

‫‪94‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ג הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫רדסה לילב םילכאמה תשגה רדס‬

‫ ארגון המשנה‬

‫לאחר הקידוש מביאים לפני‬
‫עורך הסדר שני שולחנות קטנים‬

‫שני תבשילים‬ ‫בשולחן השני‬ ‫מצה מרור‬ ‫בין שני‬ ‫בשולחן הראשון‬
‫השולחנות‪,‬‬
‫חרוסת‬ ‫לצורך מצוות לצורך מצוות‬ ‫חזרת או ירק‬
‫להטביל בה‬ ‫אכילת מצה אכילת מרור‬ ‫במהלך‬ ‫אחר ומי מלח‪,‬‬
‫את המרור‬ ‫השלבים יחץ‪,‬‬ ‫והוא מטבל‬
‫מגיד ורחצה‬ ‫את הירק‪ ,‬ואז‬
‫היו לוקחים את‬
‫– לא היה‬
‫אוכל כלום‪.‬‬ ‫השולחן‬

‫בזמן ביהמ”ק‬ ‫היום‬

‫אחד קרבן‬ ‫זרוע זכר‬ ‫רבי אליעזר‬ ‫תנא‬ ‫כדי שהילדים‬
‫הפסח ואחד‬ ‫לקרבן הפסח‬ ‫ברבי צדוק‬ ‫קמא‬ ‫ישימו לב לשינוי‬
‫קרבן חגיגה‬ ‫וישאלו לסיבת‬
‫שנאכל עם‬ ‫וביצה זכר‬ ‫אכילתה היא‬ ‫אכילתה אינה‬
‫לקרבן חגיגה‬ ‫מצווה בפני‬ ‫מצווה בפני‬ ‫השוני‪.‬‬
‫הפסח‬ ‫עצמה‪ ,‬זכר‬ ‫עצמה‪ ,‬והיא‬
‫שבא עם‬ ‫לטיט שעבדו‬ ‫נועדה להפיג‬
‫הפסח‬ ‫בו ישראל‬ ‫את מרירות‬

‫במצרים‬ ‫החזרת‬

‫‪95‬‬

‫ג הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫רדסה לילב םילכאמה תשגה רדס‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫ לומדים את המשנה‬

‫‪ .1‬במשנה מוזכרות פעמיים המילים "הביאו לפניו"‪.‬‬
‫א‪ .‬לפני מי מביאים?‬

‫ב‪ .‬מה מביאים בכל פעם?‬
‫ג‪ .‬מדוע לא מביאים הכול בפעם אחת?‬
‫ד‪ .‬במה שונה מנהגנו היום מהמנהג המופיע במשנה? מה מביאים היום לעורך הסדר?‬

‫ ‪ .2‬עד שמגיע לפרפרת‪:‬‬
‫א‪ .‬מה מותר או אסור לעשות עד שמגיע לפרפרת הפת?‬

‫ב ‪ .‬מהי פרפרת הפת?‬
‫ג‪ .‬מתי במהלך הסדר אסור לאכול?‬

‫ ‪ .3‬מצווה או לא?‬
‫א ‪ .‬לגבי מה יש מחלוקת אם זו מצווה?‬

‫ב‪ .‬מי הם החולקים?‬
‫ג‪ .‬מהי מטרת ההטבלה בחרוסת לכל אחת מהדעות?‬

‫ מעיינים במפרשים‬

‫עיינו בדברי הרמב"ם שלפניכם‪:‬‬

‫רבי אליעזר בן צדוק אומר חרוסת מצוה לדעתו שחייב אדם לברך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על אכילת‬
‫חרוסת ואינה הלכה‪.‬‬

‫רמב"ם‪ ,‬פירוש המשניות‬

‫ ‪ .4‬מה ההבדל בין מי שאומר שאכילת החרוסת היא מצווה למי שאומר שאינה מצווה?‬
‫עיינו בדברי השולחן ערוך המובאים לפניכם‪:‬‬

‫ויקח מהכרפס פחות מכזית ומטבלו בחומץ ‪...‬ויקח מצה האמצעית ויבצענה לשתים‪ ... ,‬ויגביה הקערה‬
‫שיש בה המצות ויאמר‪ :‬הא לחמא עניא‪ ,‬עד מה נשתנה‪ .. :‬ואז יצוה להסירם מעל השלחן ולהניחם בסוף‬
‫השלחן כאלו כבר אכלו‪ ,‬כדי שיראו התינוקות וישאלו‪ ...:‬וכשמתחיל עבדים היינו לפרעה‪ ,‬מחזיר הקערה‬

‫שבה המצות לפניו וקורא כל ההגדה‬

‫שו"ע אורח חיים‪ ,‬סימן תעג‬

‫ ‪ .5‬מה מזכיר מנהג סילוק הקערה והחזרתה ביחס למשנה שלמדנו?‬
‫ ‪ .6‬כמו מי נפסקה ההלכה?‬

‫אחד ממרכיבי החרוסת הוא תפוח‪ .‬עיינו בשני המקורות הבאים‪:‬‬

‫‪96‬‬

‫משניות משמחות‬ ‫ג הנשמ‬

‫י קרפ פסחים מסכת‬ ‫רדסה לילב םילכאמה תשגה רדס‬

‫"דרש רב עוירא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים ‪ ...‬וכיון שמגיע זמן שילדו‬
‫הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח שנאמר תחת התפוח עוררתיך‪ ,‬והקדוש ברוך הוא שולח משמי מרום מי‬

‫שמנקה ומיישר את אבריהם כמו החיה זו שמשפרת את הולד"‪.‬‬

‫מסכת סוטה יא‬

‫ר' אליעזר בר' צדוק אומר מצוה (לאכול חרוסת) ‪ -‬זכר לתפוח שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב‪.‬‬

‫פירוש רבינו עובדיה מברטנורא על המשנה‬

‫‪ . 7‬מדוע נוהגים לאכול חרוסת העשויה מתפוחים בליל הסדר?‬
‫ ‪ .8‬סכמו‪ :‬מהם שלושת הטעמים לאכילת החרוסת בליל הסדר (העזרו באיורים שבעמ' ‪.)94‬‬

‫ּו ַב ִּמ ְק ָּדׁש ָהיּו ְמ ִבי ִאים ְל ָפ ָניו ּגּופֹו ֶׁשל ֶּפ ַסח‪:‬‬

‫ ‪ .9‬האם המילה "ובמקדש" היא תיאור מקום (במקום המקדש) או תיאור זמן (בזמן שבית המקדש היה קיים)?‬
‫‪ . 10‬אילו מאכלים מגישים לבעל הבית כיום‪ ,‬ואילו מאכלים היו מגישים בזמן שבית המקדש היה קיים?‬

‫‪ . 11‬לפניכם קערת ליל הסדר שאותה מביאים בימינו‪:‬‬

‫ כתבו על פי הנלמד במשנה‪:‬‬
‫ מה ידוע לכם על סימני הקערה שעליהם למדנו? מדוע אוכלים אותם? מתי אוכלים אותם?‬
‫‪ .12‬עיינו באיורים שבעמוד ‪ :94‬איזה מהם מתאים לזמן שבית המקדש היה קיים ואיזה לזמן שאין בית המקדש קיים?‬

‫‪97‬‬

‫ד הנשמ‬ ‫משניות משמחות‬

‫םירצמ תאיצי רופיס תווצמ תא םימייקמ דציכ‬ ‫י קרפ פסחים מסכת‬

‫שמנה ד‬

‫כיצד מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים‬

‫הקדמה‬ ‫ָמ ְזגּו לֹו ּכֹוס ֵׁש ִני‬
‫ְו ָכאן ַהֵּבן ׁשֹו ֵאל ָא ִביו‬
‫ישנה מצווה מהתורה לספר בליל הסדר את סיפור יציאת מצרים‪,‬‬ ‫ְו ִאם ֵאין ַּד ַעת ַּבֵּבן‪ָ ,‬א ִביו ְמ ַל ְּמדֹו‪:‬‬
‫וכך כתב הרמב"ם בספר המצוות‪:‬‬ ‫ַמה ִּנְׁש ַּתָּנה ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ִמָּכל ַהֵּלילֹות?‬
‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ָח ֵמץ ּו ַמָּצה‪,‬‬
‫"והמצוה הקנ"ז‪ ,‬ציוונו לספר ביציאת מצרים בליל חמישה‬ ‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ַמָּצה‪.‬‬
‫עשר בניסן בתחילת הלילה‪ .‬וכל מה שיוסיף במאמר ויאריך‬ ‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ְׁש ַאר ְיָרקֹות‪,‬‬

‫הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו עמנו‬ ‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ָמרֹור‪.‬‬
‫המצרים‪ ...‬יהיה יותר טוב‪ ...‬וכל המספר ביציאת מצרים הרי‬ ‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ָּבָׂשר ָצ ִלי‪,‬‬

‫זה משובח"‬ ‫ָׁשלּוק‪ּ ,‬ו ְמ ֻבָּ ׁשל‪,‬‬
‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ָצ ִלי‪.‬‬
‫הסעודה במהלך ליל הסדר שונה מסעודה רגילה בכמה דברים‪:‬‬ ‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו ַמ ְטִּבי ִלין ַּפ ַעם ַא ַחת‪,‬‬
‫א‪ .‬בסעודה רגילה שותים כוס אחת של יין בקידוש לפני האוכל‬ ‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ְׁש ֵּתי ְפ ָע ִמים‪.‬‬
‫ואז מתחילים לאכול‪ ,‬ואילו בליל הסדר שותים שתי כוסות יין‬ ‫ּו ְל ִפי ַד ְעּתֹו ֶׁשל ֵּבן‪ָ ,‬א ִביו ְמ ַל ְּמדֹו‪.‬‬
‫ַמ ְת ִחיל ִּב ְגנּות ּו ְמ ַס ֵּים ִּבְׁש ָבח‪,‬‬
‫לפני הסעודה‪.‬‬ ‫ְודֹוֵרׁש ֵמ" ֲאַר ִּמי אֹו ֵבד ָא ִבי"‪,‬‬
‫ב‪ .‬בסעודה רגילה אוכלים לחם או מצות‪ ,‬ואילו בליל הסדר אוכלים‬ ‫ַעד ֶׁש ִּי ְג ֹמר ָּכל ַהָּפָרָׁשה ֻּכָּלּה‪:‬‬

‫רק מצות‪.‬‬
‫ג‪ .‬בסעודה רגילה אוכלים כל מיני ירקות‪ ,‬סלטים וכדומה‪ ,‬ואילו‬

‫בליל הסדר אוכלים בעיקר את המרור (שהוא חסה או חזרת)‪.‬‬

‫ד‪ .‬בכל סעודה אוכלים בשר שהוכן באופן שונה ‪ -‬פעם מבושל ופעם צלוי על האש‪ ,‬ואילו בליל הסדר בזמן שבית‬
‫המקדש היה קיים היו אוכלים את קורבן הפסח‪ ,‬שמצוה לאכול אותו צלוי דווקא ולא מבושל‪.‬‬

‫ה‪ .‬בסעודה רגילה לא מטבילים דבר‪ ,‬ואילו בליל הסדר מטבילים לפני הסעודה שני מאכלים‪ :‬את הכרפס במי מלח‪,‬‬
‫ואת המרור בחרוסת‪.‬‬

‫משנתנו מבארת כיצד יש לקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר‪ :‬צריך להתנהג באופן שונה מהרגיל כדי‬
‫שהבן ישים לב לשינויים הקורים בסעודה וישאל שאלות‪ ,‬ואז יענה לו האב ויספר את סיפור יציאת מצרים‪.‬‬

‫משנה עם פירוש‬ ‫לשון המשנה‬

‫בדרך כלל שותים רק כוס אחת לפני הסעודה‪ ,‬כוס הקדוש‪ .‬בליל הסדר חל שינוי‪:‬‬ ‫ָמ ְזגּו לֹו ּכֹוס ֵׁש ִני‬
‫מוזגים ושותים עוד כוס יין לפני האוכל‬
‫ְו ָכאן ַהֵּבן ׁשֹו ֵאל ָא ִביו‬
‫הבן צריך להתעורר ולשים לב לשינוי‪ ,‬שמוזגים כוס שני לפני האוכל‪ ,‬ולשאול את‬
‫אביו שאלות על כל השינויים שהוא רואה בלילה זה‪.‬‬

‫‪98‬‬