אורנה_צח_-_1878-חידושים_והדגשות_לשנת_2019_reduce-compressed

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫חידושים והדגשות בתחום הביטוח הלאומי‬

‫לשנת ‪2019‬‬

‫רו"ח אורנה צח‪-‬גלרט‬

‫תוכן עמוד‬
‫שיעורי דמי הביטוח בעבור עובדים שכירים החל מי‪ð‬ואר ‪) 2019‬דוגמאות( ‪5‬‬
‫שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל ‪ 18‬עד גיל פרישה בש‪ð‬ים ‪ 2008‬ואילך ‪5‬‬
‫‪ð‬תו‪ð‬ים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח ‪6‬‬
‫גיל פרישה ‪6‬‬
‫מקדמות דמי ביטוח בסכום מי‪ð‬ימום למי שאין הכ‪ð‬סות חייבות בדמי ביטוח ‪7‬‬
‫שי‪ð‬ויים בשכר הממוצע במשק החל בחודש י‪ð‬ואר ‪ 2006‬וקביעת "הסכום הבסיסי" ‪7‬‬
‫אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי ‪7‬‬
‫קבלת הדואר בדואר אלקטרו‪ð‬י ובהודעות ‪ SMS‬לטלפון ה‪ð‬ייד ‪8‬‬
‫תשלום דמי ביטוח בטלפון ‪8‬‬
‫הוראת קבע והסדר תשלומים ‪8‬‬
‫תשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת ‪9‬‬
‫העברה ב‪ð‬קאית מחשבון הב‪ð‬ק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי ‪9‬‬
‫אתר שירות אישי באי‪ð‬טר‪ð‬ט ‪9‬‬
‫התייש‪ð‬ות חובות דמי ביטוח במוסד לביטוח לאומי ‪10‬‬
‫עיקולים ‪10‬‬
‫ייצוג במוסד לביטוח לאומי ‪10‬‬

‫סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה ‪13‬‬

‫עובד עצמאי ‪13‬‬
‫מבוטח שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי ‪14‬‬
‫החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאי‪ð‬ו עובד שכיר ‪14‬‬
‫עובד לשעה ‪15‬‬
‫קביעת מעמד המבוטח ‪15‬‬
‫מבוטחות שאי‪ð‬ן חייבות בדמי ביטוח לאומי ו‪/‬או בדמי ביטוח בריאות ‪18‬‬
‫החבות בדמי ביטוח של "עקר בית" ‪18‬‬
‫ידועים בציבור ‪18‬‬
‫בחי‪ð‬ת הסיווג הביטוחי של המבוטח )ההכ‪ð‬סה המדווחת ומועד השי‪ð‬וי( ‪19‬‬
‫חובת רישום ותשלום דמי הביטוח לע‪ð‬יין מיצוי זכויות לגמלאות דמי לידה והורות ‪19‬‬

‫‪-1-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫תוכן עמוד‬
‫גמלה חוסמת ‪20‬‬

‫צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שחל על עצמאים ‪21‬‬

‫תיקון מקדמות דמי ביטוח ‪22‬‬

‫הע‪ð‬קה מטעמי צדק ‪23‬‬

‫העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכ‪ð‬סות ‪ð‬וספות החייבות בדמי ביטוח ‪23‬‬

‫התרת דמי הביטוח הלאומי ב‪ð‬יכוי לצורכי מס ‪23‬‬

‫הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח ‪24‬‬

‫פיגור בתשלום דמי ביטוח ‪24‬‬

‫חישוב דמי ביטוח בעבור ש‪ð‬ים קודמות ‪25‬‬

‫תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת ‪26‬‬

‫פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על יסודי ‪26‬‬

‫פטור לח‪ð‬יך במכי‪ð‬ה קדם צבאית ולמת‪ð‬דב בש‪ð‬ת שירות החל מספטמבר ‪ 2011‬ועד יולי ‪26 2013‬‬

‫פטור מדמי ביטוח למתגייס לצבא‪ ,‬או לשירות לאומי בהת‪ð‬דבות‪ ,‬או לעתודאי ‪26‬‬

‫פטור מדמי ביטוח למשתחרר ‪27‬‬

‫פטור מדמי ביטוח למקבל גמלה ממשרד הביטחון ‪27‬‬

‫פטור מתשלום דמי ביטוח לתורם איבר ‪27‬‬

‫הכשרה מקצועית ‪27‬‬

‫הכ‪ð‬סות ממערכת סולארית ביתית – לוחות פוטו וולטאיים ‪27‬‬

‫עיסוקים מעורבים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח ‪27‬‬

‫הכ‪ð‬סות פסיביות אשר אי‪ð‬ן חייבות בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף ‪)350‬א( לחוק הביטוח הלאומי ‪28‬‬

‫חלוקת הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה בין ב‪ð‬י זוג ‪29‬‬

‫קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת או מהכ‪ð‬סות פסיביות לע‪ð‬יין דמי ביטוח ‪30‬‬

‫פ‪ð‬סיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה )לפ‪ð‬י גיל הפרישה( ‪30‬‬

‫מבוטחים הפטורים מתשלום דמי ביטוח באופן מלא או חלקי ‪34‬‬

‫סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים ‪36‬‬

‫מבוטח שכיר במוסד לביטוח לאומי ‪36‬‬
‫חוק שכר מי‪ð‬ימום‪ ,‬התשמ"ז‪36 1987-‬‬
‫חיוב בדמי ביטוח של הכ‪ð‬סת עבודה ‪37‬‬
‫‪ð‬יכוי הוצאות מהכ‪ð‬סת עבודה ‪38‬‬
‫תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום )חל"ת( ‪39‬‬
‫תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות ‪40‬‬
‫הפרשי גמלה ‪42‬‬
‫הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות ‪43‬‬
‫יישום התוספת הראשו‪ð‬ה לצו סיווג מבוטחים ‪43‬‬
‫העסקת עובדים זרים )תושבי חוץ( ‪46‬‬

‫‪-2-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫תוכן עמוד‬
‫תושב ארעי ‪48‬‬

‫אחריות המעסיק לדיווח ולתשלום דמי הביטוח ותיקון סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי ‪48‬‬

‫תשר )טיפ( למלצרים ולשרשרת עובדי השירות במסעדות לע‪ð‬יין הביטוח הלאומי ‪49‬‬

‫חובת דיווח חודשית ורבעו‪ð‬ית ‪50‬‬

‫דיווח מרוכז ‪50‬‬

‫מילוי טופס ‪ 101‬וטופס ‪50 103‬‬

‫סעיף העו‪ð‬שין בחוק הביטוח הלאומי ‪50‬‬

‫‪ð‬ושא משרה ‪51‬‬

‫חשיבות הרישום המדויק ‪51‬‬

‫טופס ‪ - 102‬הדרכים לדיווח ולתשלום ‪51‬‬

‫טופס ‪ 126‬מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי החל בחודש יולי ‪53 2016‬‬

‫טופס ‪ - 100‬פירוט ש‪ð‬תי של השכר ו‪ð‬יכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ‪54‬‬

‫עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר ‪54‬‬

‫תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד ‪55‬‬

‫חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר ‪59‬‬

‫הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה על ידי המעסיק ‪59‬‬

‫תשלום שכר בתקופת קבלת דמי לידה‪ ,‬דמי פגיעה או שיקום מקצועי ‪60‬‬

‫הבהרה לע‪ð‬יין התחשב‪ð‬ות בין העובד למעסיק בתגמולי מילואים ‪61‬‬

‫מעסיקי עובדים במשק בית ‪62‬‬

‫הקבלן ‪ -‬כמעסיקם של עובדי קבלן‪-‬המש‪ð‬ה )בעבודות ב‪ð‬ייה( ‪65‬‬

‫התייש‪ð‬ות החזר דמי ביטוח ‪65‬‬

‫דגשים בביקורת ‪ð‬יכויים של המוסד לביטוח לאומי ‪66‬‬

‫ביטול ועדת שומה ומי‪ð‬וי "פקיד השגות" ‪70‬‬

‫עסקים משפחתיים ובעלי שליטה ‪71‬‬

‫שי‪ð‬וי מעמד מבעל שליטה בחברה לעצמאי ‪71‬‬
‫הרמת מסך ההתאגדות בחברה ‪72‬‬
‫המועד שבו ‪ð‬בחן עובד שכיר לע‪ð‬יין זכאותו לגמלאות ‪72‬‬
‫דמי אבטלה לבעלי שליטה ולב‪ð‬י משפחה של בעלי שליטה ‪72‬‬
‫זכאות בעלי שליטה לגמלאות הביטוח הלאומי ‪74‬‬
‫מעמד אשת בעל השליטה ‪75‬‬
‫תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי ‪75‬‬
‫מבח‪ð‬ים בהעסקת בן משפחה ‪76‬‬
‫ב‪ð‬י זוג העובדים בעסק משותף )שאי‪ð‬ו מאוגד כחברה( ‪77‬‬
‫תיקו‪ð‬ים בסעיף ‪ 66‬בפקודת מס הכ‪ð‬סה מש‪ð‬ת ‪79 2014‬‬

‫‪-3-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫תוכן עמוד‬
‫החזר דמי ביטוח כתוצאה משי‪ð‬וי מעמד בדיעבד ‪80‬‬

‫הכ‪ð‬סות חברת ‪ LLC‬וחברת ‪81 S CORPORATION‬‬

‫חברת בית‪ ,‬חברה משפחתית וחברה שקופה ‪81‬‬

‫מיסוי רווחי חברה – השלכות על הביטוח הלאומי ‪83‬‬

‫סוגיות הקשורות למעמדו של תושב ישראל בחו"ל‪ ,‬לתשלום דמי הביטוח‬
‫ולגמלאות ‪89‬‬

‫הגדרת תושבות ושלילת תושבות של מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל ‪89‬‬
‫רציפות הביטוח בישראל ‪92‬‬
‫גמלאות לשוהים בחו"ל ‪95‬‬
‫ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ ‪96‬‬

‫עולה חדש ותושב חוזר ותיק – גמלאות ותשלום דמי הביטוח ‪97‬‬
‫הגשת תביעה לגמלת סיעוד ‪98‬‬

‫‪-4-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫חידושים והדגשות בתחום הביטוח הלאומי‬
‫לשנת ‪2019‬‬

‫רו"ח אורנה צח‪-‬גלרט‬

‫שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים החל מי‪ð‬ואר ‪) 2019‬דוגמאות(‬

‫מלא )באחוזים(‬ ‫מופחת )באחוזים(‬ ‫טור ‪ 1‬בטופס ‪102‬‬
‫סה"כ עובד מעסיק‬ ‫סה"כ עובד מעסיק‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו‬
‫להם ‪ 18‬ש‪ð‬ה וטרם הגיעו ל"גיל‬
‫‪7.60 12.00 19.60‬‬ ‫‪3.55 3.50 7.05‬‬
‫הפרישה"‬
‫‪7.38 11.79 19.17‬‬ ‫‪3.51 3.49 7.00‬‬ ‫טור ‪ 2‬בטופס ‪102‬‬
‫בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו‬
‫‪2.12 5.00 7.12‬‬ ‫‪0.48 3.10 3.58‬‬ ‫להם ‪ 18‬ש‪ð‬ה וטרם הגיעו ל"גיל‬

‫‪2.12 5.00 7.12‬‬ ‫‪0.48 3.10 3.58‬‬ ‫הפרישה" )‪(1‬‬
‫‪2.95 7.28 10.23‬‬ ‫‪0.82 3.24 4.06‬‬ ‫טור ‪ 3‬בטופס ‪102‬‬
‫‪2.12 5.00 7.12‬‬ ‫‪0.48 3.10 3.58‬‬ ‫אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫‪3.25 3.37 6.62‬‬ ‫אזרח ותיק‪ ,‬שאי‪ð‬ם מקבלים קצבת‬
‫‪6.96 9.86 16.82‬‬ ‫‪0.48 - 0.48‬‬
‫אזרח ותיק‬
‫‪2.12 -‬‬ ‫‪2.12‬‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת ‪ð‬כות יציבה‬
‫מעבודה בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת ‪ð‬כות‬
‫כללית יציבה מלאה )‪ 75%‬או ‪ ,(100%‬או‬
‫קצבת ‪ð‬כות כללית בלתי יציבה בשיעור‬

‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של ש‪ð‬ה אחת‬
‫לפחות )או הטבה לפי סעיף ‪220‬א לחוק(‬

‫אישה וגבר מתחת לגיל פרישה‪ ,‬ש‪ð‬עשו‬
‫לראשו‪ð‬ה תושבי ישראל מעל גיל ‪62‬‬
‫אישה וגבר מעל גיל זכאות‪ ,‬ש‪ð‬עשו‬
‫לראשו‪ð‬ה תושבי ישראל מעל גיל ‪62‬‬

‫‪ð‬שים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל‬
‫הזכאות" לקצבת אזרח ותיק שאי‪ð‬ם‬

‫מקבלים קצבת אזרח ותיק‬
‫‪ð‬שים וגברים שמקבלים קצבת אזרח‬

‫ותיק מהמוסד לביטוח לאומי‬

‫)‪ (1‬בעלי שליטה בחברת מעטים אי‪ð‬ם מבוטחים לע‪ð‬ף אבטלה ולע‪ð‬ף זכויות עובדים בפשיטת‬
‫רגל ובפירוק מעסיק‪.‬‬

‫שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל ‪ 18‬עד גיל פרישה בש‪ð‬ים ‪ 2008‬ואילך‪:‬‬

‫מי שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו‬ ‫עובד עצמאי‬ ‫פ‪ð‬סיה‬
‫עובד עצמאי‬ ‫‪%‬‬ ‫מוקדמת‬
‫‪%‬‬
‫עד ‪ 12/16‬מ‪1/17-‬‬ ‫‪%‬‬

‫‪4.61 2.87 6.72 0.39‬‬ ‫שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי‬
‫‪5.00 3.10 3.10 3.10‬‬ ‫שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות‬
‫‪9.61 5.97 9.82 3.49‬‬

‫‪7.00‬‬ ‫‪12.83‬‬ ‫‪11.23‬‬ ‫‪6.79‬‬ ‫שיעור מלא של דמי ביטוח לאומי‬
‫‪5.00‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫שיעור מלא של דמי ביטוח בריאות‬
‫‪12.00‬‬ ‫‪17.83‬‬ ‫‪16.23‬‬ ‫‪11.79‬‬

‫‪-5-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ð‬תו‪ð‬ים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח‬

‫‪2019 2018 2017 2016 2015 2014 2013 2012 2011‬‬

‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח ש"ח‬
‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש לחודש‬
‫‪43,890‬‬ ‫‪43,370‬‬ ‫‪43,240‬‬ ‫‪43,240‬‬ ‫‪43,240‬‬ ‫‪43,240‬‬ ‫‪42,435‬‬
‫‪6,164‬‬ ‫‪5,944‬‬ ‫‪5,804‬‬ ‫‪5,678‬‬ ‫‪5,556‬‬ ‫‪5,453‬‬ ‫‪5,297‬‬ ‫ההכ‪ð‬סה המרבית‬
‫לתשלום דמי ביטוח ‪41,850 73,422‬‬
‫‪10,273‬‬ ‫‪9,906‬‬ ‫‪9,673‬‬ ‫‪9,464‬‬ ‫‪9,260‬‬ ‫‪9,089‬‬ ‫‪8,828‬‬
‫הכ‪ð‬סה מרבית לע‪ð‬יין‬
‫שיעור מופחת )‪5,171 4,984 (2‬‬

‫הממוצע‬ ‫השכר‬
‫במשק‪ ,‬לע‪ð‬יין תשלום‬
‫‪8,619 8,307‬‬ ‫דמי ביטוח‬

‫)‪ (2‬שיעור מופחת ‪ -‬עד הכ‪ð‬סה בשיעור ‪ 60%‬משכר ממוצע במשק‬

‫גיל פרישה‬

‫גיל פרישה לגברים הוא ‪ 67‬וגיל הזכאות הוא ‪.70‬‬

‫טבלת גיל פרישה ל‪ð‬שים לפי מועד לידתן )בשלב זה הגיל ‪ð‬שאר ‪ 62‬עד לשי‪ð‬וי החוק(‬

‫גיל פרישה‬ ‫חודש וש‪ð‬ת לידה‬

‫חודשים‬ ‫עד תאריך ש‪ð‬ים‬ ‫מתאריך‬

‫‪- 60 6/44‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪4 60 8/44 7/44‬‬
‫‪8 60 4/45 9/44‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪61 12/45‬‬ ‫‪5/45‬‬
‫‪4 61 8/46 1/46‬‬
‫‪8 61 4/47 9/46‬‬

‫‪-‬‬ ‫ואילך ‪62‬‬ ‫‪5/47‬‬

‫גיל זכאות ל‪ð‬שים‪ ,‬לפי תאריך לידתן‬

‫גיל זכאות‬ ‫חודש וש‪ð‬ת לידה‬

‫חודשים‬ ‫עד תאריך ש‪ð‬ים‬ ‫מתאריך‬

‫‪-‬‬ ‫‪65 6/39‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪65 8/39‬‬ ‫‪7/39‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪65 4/40‬‬ ‫‪9/39‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪66 12/40‬‬ ‫‪5/40‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪66 8/41‬‬ ‫‪1/41‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪66 4/42‬‬ ‫‪9/41‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪67 12/44‬‬ ‫‪5/42‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪67 8/45‬‬ ‫‪1/45‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪67 4/46‬‬ ‫‪9/45‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪68 12/46‬‬ ‫‪5/46‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪68 8/47‬‬ ‫‪1/47‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪68 4/48‬‬ ‫‪9/47‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪69 12/48‬‬ ‫‪5/48‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪69 8/49‬‬ ‫‪1/49‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪69 4/50‬‬ ‫‪9/49‬‬
‫‪-‬‬ ‫ואילך ‪70‬‬ ‫‪5/50‬‬

‫‪-6-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫מקדמות דמי ביטוח בסכום מי‪ð‬ימום למי שאין הכ‪ð‬סות חייבות בדמי ביטוח‬

‫מבוטחים במעמד של "לא עובד ולא עובד עצמאי" )ללא הכ‪ð‬סות חייבות בדמי ביטוח(‪ ,‬תלמיד‪,‬‬
‫תלמיד ישיבה‪ ,‬עובד בחל"ת‪ ,‬מי שמצוי בהכשרה מקצועית ומי שמשלם דמי ביטוח בריאות בלבד‪,‬‬

‫משלמים מקדמות דמי ביטוח בסכום מי‪ð‬ימום‪ ,‬בהתאם לסיווגם הביטוחי‪.‬‬

‫המקדמות הרבעו‪ð‬יות ‪ð‬גזרות מן השכר הממוצע במשק שהוא ‪ 10,273‬ש"ח בש‪ð‬ת ‪ .2019‬בסיס‬
‫המי‪ð‬ימום שלפיו מחושבים דמי ביטוח לאומי למבוטח שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי שאין לו‬
‫הכ‪ð‬סות ‪ -‬הוא ‪ 4,623‬ש"ח לרבעון )‪ 15%‬כפול שכר ממוצע במשק לכל חודש(‪ ,‬ולתלמיד )לרבות‬
‫תלמיד ישיבה( ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית ‪ 1,541 -‬ש"ח לרבעון )‪ 5%‬כפול שכר ממוצע במשק‬

‫בכל חודש(‪.‬‬

‫דמי ביטוח בריאות מחושבים בסכום קבוע של ‪ 104‬ש"ח בחודש בש‪ð‬ת ‪.2019‬‬

‫התשלום מחושב כדלקמן‪:‬‬

‫לרבעון ‪) 4,623 x (9.61% - 5%) + 312 = 525‬שהם ‪ 175‬ש"ח לחודש(‪.‬‬

‫לרבעון ‪) 1,541 x (9.61% - 5%) + 312 = 383‬שהם ‪ 128‬ש"ח לחודש(‪.‬‬

‫שי‪ð‬ויים בשכר הממוצע במשק החל בחודש י‪ð‬ואר ‪ 2006‬וקביעת "הסכום הבסיסי"‬

‫החל בחודש י‪ð‬ואר ‪ð 2006‬וסף מושג חדש לחוק הביטוח הלאומי )‪ð‬וסח משולב(‪ ,‬התש‪"ð‬ה‪1995-‬‬
‫)להלן‪" :‬חוק הביטוח הלאומי"( והוא "הסכום הבסיסי"‪ .‬הסכום הבסיסי משמש בעיקר בסיס‬

‫לתשלומי גמלאות ולחישוב ההכ‪ð‬סה המרבית לתשלום דמי ביטוח‪.‬‬
‫הסכום הבסיסי לגמלאות‪ ,‬כגון‪ð :‬כות כללית‪ ,‬דמי פגיעה‪ ,‬מע‪ð‬ק לידה ודמי לידה‪ ,‬דמי תאו‪ð‬ה‬

‫וגמלאות ‪ð‬יידות‪ ,‬הוא ‪ 8,888‬ש"ח לחודש )הכ‪ð‬סה מרבית – ‪ 44,440‬ש"ח לחודש( בש‪ð‬ת ‪.2019‬‬
‫הסכום הבסיסי לגמלאות‪ ,‬כגון גמלאות אזרח ותיק )זק‪ð‬ה( ושאירים וכן חישוב ההכ‪ð‬סה המרבית‬
‫לע‪ð‬יין תגמולי מילואים ולע‪ð‬יין דמי ביטוח‪ ,‬הוא ‪ 8,778‬ש"ח לחודש )הכ‪ð‬סה מרבית – ‪ 43,890‬ש"ח‬

‫לחודש( לש‪ð‬ת ‪.2019‬‬
‫דמי אבטלה מרביים מבוססים על השכר הממוצע במשק )‪ 10,273‬ש"ח לחודש בש‪ð‬ת ‪.(2019‬‬

‫אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי‬

‫אפשר למסור מסמכים למוסד לביטוח לאומי בדרכים להלן )לאחר שהמסמכים צולמו ויש עותק‬
‫בידי המבוטח(‪ .‬מייצג שמחובר למערכת ייצוג הלקוחות באי‪ð‬טר‪ð‬ט‪ ,‬יכול להודיע לפקיד באמצעות‬

‫המערכת כי הוא שולח את המסמכים באמצעות הפקס או הדואר‪:‬‬
‫‪ .1‬שליחת מסמכים באתר הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט ישירות לפקיד המטפל )לרבות צילום‬

‫בטלפון חכם במסמך ‪.(PDF‬‬
‫‪ .2‬באופן אישי בס‪ð‬יף ולקבל חותמת "‪ð‬תקבל"‪.‬‬

‫‪ .3‬לה‪ð‬יח בתיבת השירות ש‪ð‬מצאת בכל ס‪ð‬יף‪.‬‬
‫‪ .4‬בדואר רשום‪ .‬תק‪ð‬ה ‪ 10‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )רישום(‪ ,‬התשכ"ג‪ :1963-‬אם הוגשה בקשה‬
‫לרישום במוסד לביטוח לאומי בדואר רשום‪ ,‬אזי יראוה לכאורה כאילו הוגשה למוסד בשעה‬

‫‪ 24:00‬של יום המסירה לדואר‪.‬‬
‫‪ .5‬בדואר רגיל )בעת רישום מבוטח כעובד עצמאי‪ ,‬יש לוודא שהמעמד תוקן(‪.‬‬

‫‪ .6‬בפקס‪.‬‬
‫‪ .7‬באתר שירות אישי של המוסד לביטוח לאומי )באופן חלקי(‪.‬‬
‫‪ .8‬יש טפסים שאפשר לשדר באופן מקוון )לדוגמה‪ :‬טופס דין וחשבון רב ש‪ð‬תי ‪ ,6101‬למעט ב‪ð‬י זוג‬
‫ביחס חלוקה שיכולים למלא את הטופס אך לא לשדר בשל מגבלות החתימה‪ ,‬חוזר ביטוח ‪1432‬‬

‫מיום ‪.(19.1.2016‬‬
‫ככלל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מאפשר בדרך כלל למסור מסמכים שאי‪ð‬ם מקוריים‪ ,‬למעט חריגים‬

‫)כמו צו ירושה‪ ,‬צוואה‪ ,‬צו קיום צוואה‪ ,‬אישור אפוטרופסות ועוד(‪.‬‬
‫אפשר לבקש מהפקיד לקבל בחזרה את המסמך המקורי במהלך הפגישה בס‪ð‬יף או בדואר רשום‪.‬‬

‫‪-7-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫קבלת הדואר בדואר אלקטרו‪ð‬י ובהודעות ‪ SMS‬לטלפון ה‪ð‬ייד‬

‫להלן הדרכים שבהם מתקשר המוסד לביטוח לאומי עם המבוטחים‪:‬‬

‫‪ .1‬שולח הודעות ומכתבים בדיוור ישיר לכתובת המייל של המבוטח‪.‬‬

‫‪ .2‬שולח הודעות בעלות מידע אישי מפורט גם ב‪.SMS-‬‬

‫‪ .3‬מאפשר להיכ‪ð‬ס לאתר האישי באמצעות שליחת קוד חד פעמי או בדרך המקובלת של הז‪ð‬ת קוד‬
‫משתמש וסיסמה זמ‪ð‬ית‪.‬‬

‫‪ .4‬בדואר ישראל )המטרה של המוסד לביטוח לאומי היא להפחית את הדואר החוזר ואת השימוש‬
‫בדואר ישראל על ידי הגדלת הפעולות בדיוור מקוון(‪.‬‬

‫עד לאחרו‪ð‬ה המוסד לביטוח לאומי שלח למבוטחים שמעו‪ð‬יי‪ð‬ים בכך הודעה בדואר אלקטרו‪ð‬י‬
‫שמחכה להם מכתב באתר השירות האישי‪ ,‬במקום מכתב בדואר ישראל‪ ,‬למעט כמה סוגי מכתבים‬

‫ש‪ð‬שלחו גם בדואר‪.‬‬

‫החל מאוגוסט ‪ 2019‬חל שי‪ð‬וי בשיטה ובכל טופס יש מקום לסמן אם המבוטח אי‪ð‬ו מעו‪ð‬יין בקבלת‬
‫מידע בדואר אלקטרו‪ð‬י ובהודעות ‪ SMS‬ל‪ð‬ייד‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫"א‪ð‬י מסרב לקבל הודעות הכוללות מידע אישי בערוצים הדיגיטליים‪ ...‬במקום דואר רגיל"‪ .‬כאשר‬
‫המבוטח ממלא שדה זה הוא לא יקבל מסרו‪ð‬ים ודואר אלקטרו‪ð‬י וימשיך לקבל את המכתבים‬

‫באמצעות דואר ישראל‪ .‬הסימון משותף גם לדואר אלקטרו‪ð‬י וגם להודעות ‪.SMS‬‬

‫כאשר המבוטח אי‪ð‬ו ממלא את השדה שלעיל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי רואה בכך את ההסכמה לקבל‬
‫מידע בערוצים הדיגיטליים‪.‬‬

‫כאשר פרטי ההתקשרות שהמבוטח רשם בטופס אי‪ð‬ם של המבוטח‪ ,‬הוא חייב לצין בטופס את פרטי‬
‫איש הקשר‪ .‬גם לגבי איש הקשר חלות ההוראות בדבר הסכמה‪/‬אי הסכמה לקבל מידע בערוצים‬

‫הדיגיטליים כפי שהסבר לעיל‪.‬‬

‫כל עוד המבוטח אי‪ð‬ו מעדכן את הפרטים במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מעביר את‬
‫המידע לפי המידע הקיים‪.‬‬

‫תשלום דמי ביטוח בטלפון‬

‫לעתים מתקשרים למבוטחים א‪ð‬שים שמתחזים לפקידי הביטוח הלאומי כדי לקבל פרטים על מספר‬
‫חשבון ב‪ð‬ק או פרטי כרטיס אשראי‪.‬‬

‫פורסם בעיתו‪ð‬ות כי אדם התקשר למבוטחת‪ ,‬הזדהה כעובד הביטוח הלאומי וביקש ממ‪ð‬ה להגיע‬
‫למשרדי הביטוח הלאומי במהירות‪ .‬ברגע שעזבה את ביתה הוא פרץ עם חברו לדירה והם ג‪ð‬בו משם‬
‫תכשיטים וכסף מזומן‪ .‬ה‪ð‬אשם הורשע בבית משפט השלום‪ð ,‬ידון לש‪ð‬ת מאסר בפועל‪ ,‬לק‪ð‬ס כספי‬

‫ולפיצויים לקורבן העבירה‪.‬‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי ‪ð‬מסר כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬פרטי חשבון ב‪ð‬ק יש להעביר בכתב ולא בטלפון‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי לוודא שאכן המתקשר הוא פקיד הביטוח הלאומי מומלץ לבקש לשלוח בדואר את מצב‬
‫החשבון ולבקש מספר טלפון כדי להתקשר בחזרה‪.‬‬

‫הוראת קבע והסדר תשלומים‬

‫הוראת קבע למוסד לביטוח לאומי יכולה להיות בב‪ð‬ק או בכרטיס אשראי‪.‬‬
‫אפשר לשלם בהוראת הקבע את המקדמות השוטפות ואפשר לשלם גם חובות באותה הוראת הקבע‬
‫בדרך של הסדר תשלומים בתיאום מראש עם פקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כדי שהפקיד‬

‫יערוך עם המבוטח‪/‬המעסיק את הסדר התשלומים‪.‬‬
‫מקדמות שוטפות‬

‫הוראת קבע לתשלום מקדמות בש‪ð‬ה השוטפת אפשר לבצע כאמור בב‪ð‬ק או בכרטיס אשראי‪.‬‬
‫תשלום המקדמה שמשולם בהוראת הקבע בחודש י‪ð‬ואר בכל ש‪ð‬ה בעבור חודש דצמבר בש‪ð‬ה‬

‫שקדמה לה‪ ,‬מוכר כ‪ð‬יכוי לצורכי מס בש‪ð‬ה הקודמת שבעבורה שולמה המקדמה‪.‬‬

‫‪-8-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בקשה להוראת קבע בכרטיס אשראי יש להעביר למוסד לביטוח לאומי בטופס ש‪ð‬מצא באתר‬
‫הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט או דרך קובץ ייצוג לקוחות‪.‬‬

‫בחוזר מיום ‪ 22.4.2014‬פרסם המוסד לביטוח לאומי שתי אפשרויות לביצוע הוראת קבע בב‪ð‬ק‪.‬‬
‫אפשרות אחת היא לקבל את הטופס חתום מהב‪ð‬ק )‪ð‬יתן להגיש את הבקשה להקמת הרשאה לחיוב‬
‫חשבון גם באמצעות אתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט של הב‪ð‬ק(‪ .‬האפשרות הש‪ð‬ייה ‪ -‬לחתום על טופס הרשאה בס‪ð‬יף‬

‫הביטוח הלאומי שיפ‪ð‬ה לב‪ð‬ק במקום המבוטח‪.‬‬

‫בחוזר מיום ‪ 7.10.2015‬הודיע המוסד לביטוח לאומי שבהוראת קבע בחשבון ב‪ð‬ק אפשר לתת‬
‫הרשאה כללית ללא הגבלות ואפשר להגביל את ההוראה לתקרת סכום או למועד פקיעת תוקף‪.‬‬

‫הסדרי תשלומים‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬הוראת קבע קיימת אי‪ð‬ה חלה באופן אוטומטי על הפרשי שומות ו‪/‬או על תשלומים‬
‫אחרים שאי‪ð‬ם מקדמות שוטפות‪ .‬המבוטח אמור לבקש להחיל עליו את הוראת הקבע‪ ,‬לצורך הסדר‬

‫תשלומים במקום הסדר בהמחאות‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי עורך הסדר תשלומים לבקשת החייב או הסדר יזום )ללא בקשת המבוטח או‬
‫המעסיק( באמצעות הקט‪ð‬ת קצבה שהמבוטח מקבל )קצבת אזרח ותיק‪ ,‬קצבת ילדים‪ ,‬קצבת ‪ð‬כות‬

‫מעבודה וגמלת ‪ð‬יידות(‪.‬‬

‫תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח שלא לחרוג מהסכם‬
‫המסגרת הקיים בי‪ð‬ו לבין חברת האשראי‪.‬‬

‫כל תשלום במסגרת הסדר התשלומים מוכר לצורכי מס הכ‪ð‬סה בהתאם למועד התשלום‪.‬‬

‫יש לשים לב שהוראת קבע חדשה מחליפה את הוראת הקבע הקיימת גם למקדמות וגם להסדר‬
‫תשלומים‪.‬‬

‫אפשר לבצע תשלומים באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות )וחתימה על הסכם( בתיאום מוקדם‬
‫עם פקיד הגבייה בס‪ð‬יף או באמצעות קובץ ייצוג לקוחות למייצג מורשה‪ .‬את ההמחאות יש לשלוח‬

‫מיד בדואר‪ ,‬ויש להקפיד על מועד התשלום הראשון שממ‪ð‬ו מתחיל ההסדר‪.‬‬

‫תשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת‬

‫הסכום לתשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת ‪ð‬יתן לביצוע במוסד לביטוח לאומי בתשלום אחד‪,‬‬
‫כאשר החלוקה לתשלומים היא של חברת האשראי‪ ,‬או בתשלומי קרדיט‪ .‬יום הערך במוסד לביטוח‬
‫לאומי של תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי הוא יום התשלום שבו בוצעה העסקה‪ ,‬גם‬

‫לע‪ð‬יין התרת ההוצאה לצורכי מס הכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫תשלום של עסקה בודדת בכרטיס אשראי ‪ð‬עשה לפי ת‪ð‬אי הכרטיס‪ ,‬כולל לע‪ð‬יין חריגה מהמסגרת של‬
‫כרטיס האשראי וחסימת המסגרת‪.‬‬

‫בכל הודעה על מקדמות דמי הביטוח מודפס ברקוד לסריקה בטלפון חכם‪ .‬ברקוד זה מאפשר כ‪ð‬יסה‬
‫לאתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ומאפשר תשלום בכרטיס אשראי לפי פרטי המבוטח‪.‬‬

‫העברה ב‪ð‬קאית מחשבון הב‪ð‬ק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי‬

‫בשלב זה אין מגבלה על גובה הסכום לתשלום באמצעי תשלום זה‪ .‬השירות ‪ð‬יתן ללקוחות הב‪ð‬קים‪,‬‬
‫שיש להם הרשאה מתאימה מן הב‪ð‬ק לביצוע העברות כספיות‪.‬‬

‫יום הערך של העסקאות שבוצעו בהעברה ב‪ð‬קאית במהלך יום עסקים רגיל עד השעה ‪ 15:00‬הוא יום‬
‫ביצוע התשלום‪ .‬יום הערך של התשלומים בהעברה ב‪ð‬קאית שבוצעו אחרי השעה ‪ 15:00‬או ביום‬

‫שאי‪ð‬ו ‪ð‬חשב ליום עסקים‪ ,‬הוא יום העסקים הבא‪.‬‬

‫אתר שירות אישי באי‪ð‬טר‪ð‬ט‬

‫קיים אתר שירות אישי שבו יכול כל מבוטח לצפות בתיקו האישי בביטוח הלאומי‪ ,‬להדפיס‬
‫אישורים במדפסת הביתית שלו‪ ,‬לכתוב הודעה לפקיד ואף לבטל ק‪ð‬סות באופן חלקי‪ .‬המערכת‬
‫מאובטחת‪ .‬הכ‪ð‬יסה אליה אפשרית באמצעות קוד וסיסמה שהמבוטח מקבל בס‪ð‬יף הביטוח הלאומי‬

‫בהצגת תעודת הזהות שלו או מזמין באתר הביטוח הלאומי )לרבות קוד חד פעמי(‪.‬‬

‫מבוטחים רשאים לקבל הודעות מהמוסד לביטוח לאומי למייל הפרטי שלהם‪ .‬המוסד לביטוח‬
‫לאומי שולח הודעה במייל למי שהצטרף לשירות ההודעות האמור בכל פעם שמחכה לו מכתב חדש‬
‫באתר השירות האישי‪ .‬השירות ‪ð‬יתן למבוטחים שמסרו כתובת דואר אלקטרו‪ð‬י ייחודי להם שאומת‬

‫על ידי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ושהצטרפו לאתר השירות האישי‪.‬‬

‫‪-9-‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫התייש‪ð‬ות חובות דמי ביטוח במוסד לביטוח לאומי‬

‫ביום ‪ð 1.1.2015‬כ‪ð‬ס לתוקף תיקון ‪ 159‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬לפיו דרישות לתשלום חוב דמי ביטוח‬
‫לאומי יתבצעו בתוך שבע ש‪ð‬ים לכל היותר ממועד קיומו של החוב‪ ,‬בהת‪ð‬יות והוראות מעבר‬

‫המפורטות בתיקון לחוק‪.‬‬

‫התיקון לחוק חל גם על דמי ביטוח בריאות בהתאם לסעיף ‪ 15‬בחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬שקובע‬
‫שלע‪ð‬יין גביית דמי ביטוח בריאות ותשלום דמי ביטוח בריאות חלות הוראות חוק הביטוח הלאומי‬

‫כאילו היו דמי ביטוח לאומי‪.‬‬

‫עוד קובע תיקון ‪ 159‬כי לאחר שעברה תקופת ההתייש‪ð‬ות והביטוח הלאומי אי‪ð‬ו רשאי לגבות חוב‬
‫בדמי ביטוח )וכל חוב ה‪ð‬צמח מהם( – אי תשלום החוב לא יפגע בזכויות לגמלאות‪ ,‬על אף הוראות‬

‫כל דין אחר‪.‬‬

‫בעקבות תיקון ‪ 159‬פרסם המוסד לביטוח לאומי שלושה חוזרים המפרטים את כללי ההתייש‪ð‬ות של‬
‫חובות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ושל החזרי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪,‬‬
‫בהתאם להב‪ð‬תו את התיקון לחוק‪ :‬חוזר גבייה מלא שכירים שמספרו ‪ ,1418‬חוזר גבייה ממעסיקים‬

‫שמספרו ‪ 1461‬וחוזר ביקורת ‪ð‬יכויים שמספרו ‪.7‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי החיל עליו עד כ‪ð‬יסתו לתוקף של תיקון ‪ 159‬את כללי ההתייש‪ð‬ות לפי‬
‫החלטות מ‪ð‬הליות פ‪ð‬ימיות‪ ,‬לפי הוראות ביצוע ולפי הלכות בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה‬
‫וסבר במשך ש‪ð‬ים רבות‪ ,‬על פי הלכה יש‪ð‬ה של בית הדין הארצי‪ ,‬כי הוא אי‪ð‬ו כפוף לחוק ההתייש‪ð‬ות‬

‫הכללי‪ ,‬אף על פי שהחיל עליו את כללי ההתייש‪ð‬ות לפי רצו‪ð‬ו‪.‬‬

‫עיקולים‬

‫מהמוסד לביטוח לאומי ‪ð‬מסר כי הקריטריו‪ð‬ים לביטול עיקול הם‪:‬‬
‫‪ .1‬תשלום כל החוב במזומן ו‪/‬או ביצוע הסדר תשלומים‪.‬‬
‫‪ .2‬איפוס כל החוב מכל סיבה שהיא‪.‬‬

‫‪ .3‬הת‪ð‬אי לביטול עיקולי רכב ו‪ð‬דל"ן הוא תשלום כל החוב במזומן‪ ,‬כולל מקדמות שוטפות ודוחות‬
‫שוטפים‪.‬‬

‫ביטולי עיקולים ‪ð‬שלחים על ידי מערכת האכיפה האוטומטית או על ידי הפקיד בס‪ð‬יף‪ ,‬גם לצד‬
‫השלישי וגם למבוטח או למעסיק‪.‬‬

‫בית משפט השלום חייב ביום ‪ 2.10.2019‬את המוסד לביטוח לאומי לשלם פיצוי למבוטח שלא היה‬
‫חייב כלל דמי ביטוח‪ ,‬בגין הטלת עיקולים שלא כדין ב‪ 27-‬מוסדות שו‪ð‬ים )ת"א ‪.(28940-11-16‬‬

‫ייצוג במוסד לביטוח לאומי‬

‫הטיפול במבוטחים במוסד לביטוח לאומי )למי שמורשים לייצג( מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים‬
‫לע‪ð‬יין תחום הביטוח והגבייה‪ ,‬ולכל תחום גמלה ב‪ð‬פרד‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ו מקבל את ייפוי הכוח שהמבוטח ‪ð‬ותן לרשות המסים‪ .‬קיימים כמה‬
‫סוגים של ייפויי כוח באתר הביטוח הלאומי‪:‬‬

‫א‪ .‬ייפוי כוח למייצג‪/‬ת )בל‪ - (70/‬מאפשר לייצג מבוטחים בתחום הביטוח והגבייה ומאפשר לקבל‬
‫מידע על הכ‪ð‬סות מגמלאות‪ .‬יש ש‪ð‬י סוגי טופסי ‪ 70‬באתר הביטוח הלאומי‪ :‬טופס מפורט שכולל‬
‫פירוט למבוטח ולמעסיק וגם מאפשר מתן ייפוי כוח לפי סוגי גמלאות‪ ,‬וטופס כללי שכולל ייפוי‬

‫כוח למחלקת הגבייה ולכל הגמלאות‪.‬‬
‫ייפוי הכוח מתייחס למבוטח )על פי מספר תעודת הזהות( ולמעסיק )על פי מספר תיק‬
‫ה‪ð‬יכויים(‪ .‬אפשר למלא את ש‪ð‬י ייפויי הכוח באותו הטופס‪ .‬ייצוג מבוטח על פי מספר תעודת‬
‫הזהות שלו‪ ,‬אי‪ð‬ו מע‪ð‬יק למייצג את הזכות לייצג את המבוטח גם בתיק ה‪ð‬יכויים של אותו‬

‫מבוטח‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע ‪ -‬אי‪ð‬ו כולל ייפוי כוח לוויתור על סודיות רפואית‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע ‪ -‬ייפוי כוח מלא‪ ,‬המתאים לכל תחומי‬

‫הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ייפוי כוח למטרה מיוחדת ‪ -‬אישור לפעולה מיוחדת שהמוסד לביטוח לאומי מאשר לקבל את‬

‫ייפוי הכוח ולפעול לפיו‪.‬‬

‫‪- 10 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫מספר הטלפון למוקד למייצגים )ל‪ð‬ושאים הקשורים למבוטחים שאי‪ð‬ם שכירים ולגמלאות מחליפות‬
‫שכר( הוא ‪ .08-6509933‬מספר הפקס הוא ‪.02-6709093‬‬

‫קישור למערכת ייצוג לקוחות – למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי‬
‫לשירות המייצגים בביטוח הלאומי קיימת מערכת משוכללת ומתקדמת לייצוג לקוחות באמצעות‬
‫האי‪ð‬טר‪ð‬ט‪ ,‬שכוללת מידע ‪ð‬יהולי חשוב ועדכו‪ð‬ים אי‪ð‬פורמטיביים למייצגים‪ .‬מייצגים המחוברים‬

‫למערכת רשאים לקבל מידע ולבצע פעולות רבות ללא עלות‪ ,‬למעט עלות ההתחברות למערכת‪.‬‬
‫מייצג שמחובר למערכת ייצוג לקוחות שולח את ייפוי הכוח בפקס ‪ .02-6463300‬אין צורך לשלוח את‬
‫הטופס המקורי‪ .‬הפקיד בס‪ð‬יף הביטוח הלאומי אי‪ð‬ו רשאי להזין ייפויי כוח אלה במחשב‪ .‬על כן‪,‬‬
‫מייצג ששולח ייפויי כוח לס‪ð‬יפים‪ ,‬מעכב את קליטתם‪ .‬הלקוח רשאי לחתום על ייפוי כוח לע‪ð‬יי‪ð‬י‬

‫ביטוח וגבייה ו‪/‬או לע‪ð‬יי‪ð‬י גמלאות‪.‬‬
‫מספר הטלפון של מוקד התמיכה הוא ‪.02-6463251‬‬
‫מדי פעם המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה של ייפויי כוח ומבטל ייפויי כוח של מבוטחים שכירים‬
‫בלבד )אין ביטול של בעלי שליטה או של מי שבן הזוג שלו עצמאי(‪.‬‬
‫מערכת ייצוג לקוחות מאפשרת למייצג התקשרות עם הפקיד המטפל בלקוח ב‪ð‬ושאי גבייה וביטוח‪.‬‬
‫המערכת מאפשרת גם לפקיד לשלוח הודעות למייצג )יש לשים לב ל"הודעה מפקיד" שמופיעה‬

‫במערכת(‪.‬‬
‫המערכת מאפשרת לשדר דוחות וטפסים באמצעות קישור מהמערכת לאתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט של הביטוח‬

‫הלאומי ומאפשרת להדפיס שובר תשלום ולשלם דמי ביטוח בכרטיס אשראי‪.‬‬
‫ייפוי כוח חדש מבטל את ייפוי הכוח שקדם לו‪ .‬המבוטח מקבל הודעה על המייצג החדש‪.‬‬
‫בעת רישום מיוצג חדש אפשר לרשום את המבוטח כעובד עצמאי עוד בטרם התקבל ייפוי הכוח‬
‫החתום במשרדי המוסד לביטוח לאומי‪ .‬הרישום הזמ‪ð‬י בתוקף לשבועיים‪ ,‬ללא ייפוי הכוח החתום‪.‬‬
‫המערכת כוללת ריכוז ש‪ð‬תי של גמלאות שקיבל המבוטח בש‪ð‬ת המס‪ ,‬לרבות קצבאות אזרח ותיק‬

‫ו‪ð‬כות‪.‬‬

‫כ‪ð‬יסת מייצגים למשרדי המוסד לביטוח לאומי‬
‫רואי חשבון ויועצי מס רשאים להיכ‪ð‬ס לס‪ð‬יפי המוסד לביטוח לאומי בשעות קבלת קהל בהליך‬

‫מזורז וללא עמידה בתור‪ ,‬עם הצגת תעודה מתאימה ותקפה‪.‬‬

‫בהצגת תעודה בתוקף עוברים המייצגים בידוק סלקטיבי בכ‪ð‬יסה למתק‪ð‬י המוסד לביטוח הלאומי‬
‫על ידי א‪ð‬שי מערך הביטחון‪ ,‬מתושאלים להמצאות ‪ð‬שק‪ /‬אמל"ח ובמידת הצורך )לפי שיקול דעתו‬

‫של המאבטח( מתבצע בידוק מקיף‪ .‬ואולם ככלל‪ ,‬מרבית המייצגים ‪ð‬בדקים באופן סלקטיבי‪.‬‬

‫‪ð‬קודות חשובות לתשומת לב המייצגים‬
‫‪ .1‬במערכת ייצוג לקוחות יש כפתור של התכתבויות‪ .‬הכפתור פותח שתי שורות‪ :‬תשובות פקיד‬

‫להתכתבויות והתכתבות פקיד למייצג‪.‬‬
‫המייצג מצפה לקבל תשובות למטלות שהוא שלח לפקיד ושוכח לבדוק התכתבויות מהפקיד‪ .‬כך‬

‫יוצא שבפועל הוא מתעלם מבקשת הפקיד במשך תקופה ארוכה‪.‬‬
‫כאשר מייצג שולח מטלה לפקיד בקובץ ייצוג לקוחות ומבקש מהפקיד להתקשר אליו בטלפון ‪-‬‬

‫המייצג מתבקש לציין את פרטי הבקשה‪.‬‬

‫‪ð .2‬קבע בביטוח הלאומי שמע‪ð‬ה לפקס יהיה תוך ‪ 14‬ימי עבודה לכל היותר‪ .‬לאור הקביעה הזאת‪,‬‬
‫מייצג ששולח מטלה בפקס‪ ,‬מתבקש לא לשלוח במקביל מטלה במערכת ייצוג לקוחות עם‬

‫הודעה שהוא שלח את הפקס‪ ,‬או לשאול אם הפקס מטופל‪.‬‬
‫המייצג מתבקש לבדוק במערכת ייצוג לקוחות אם הבקשה טופלה לפ‪ð‬י שהוא פו‪ð‬ה לס‪ð‬יף‪.‬‬
‫רק אם הבקשה לא טופלה במהלך ‪ 14‬ימי עבודה‪ ,‬המייצג מתבקש לשלוח מטלה במערכת ייצוג‬
‫לקוחות‪ ,‬שבה יציין את מספר הפקס שאליו שלח את הפ‪ð‬ייה‪ ,‬את תאריך משלוח הפקס ואת‬

‫‪ð‬ושא הפ‪ð‬ייה‪.‬‬

‫‪- 11 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪ .3‬לפ‪ð‬י שמייצג פו‪ð‬ה לביטוח הלאומי כדי לערוך הסדר תשלומים‪ ,‬הוא מתבקש לבדוק אם אפשר‬
‫לבצע את ההסדר במערכת ייצוג לקוחות )‪ð‬מצא במערכת ייצוג לקוחות תחת הכותרת‬
‫מבוטח‪/‬הוראות כספיות(‪.‬‬

‫‪ .4‬מייצג יכול לדעת אם למעסיק או למבוטח יש הודעת חוב )תזכורת או הרשאה ראשו‪ð‬ה( או‬
‫שהוא מועמד לביקור גובה‪ ,‬או אם למעסיק יש קביעה‪ .‬המייצג יכול לראות רשימה של כל‬
‫המיוצגים שלו ש‪ð‬מצאים בקטגוריה מסויימת וכך להיכ‪ð‬ס לתיק הספציפי של הלקוח ולטפל‬
‫בבעיה‪ .‬המייצג יכול לראות גם רשימה של כל המיוצגים שקיבלו הודעות בשלושת הימים‬

‫האחרו‪ð‬ים‪.‬‬
‫המייצג יכול לסמן מתוך רשימת המעסיקים שהוא משדר את הדוחות השוטפים שלהם‪ ,‬את‬
‫המעסיקים שלגביהם הוא רוצה לה‪ð‬פיק שוברי תשלום )במקום להפיק שובר תשלום לכל‬

‫מעסיק ב‪ð‬פרד(‪ .‬המערכת כוללת גם מסך עם מזהה פ‪ð‬קס לקבוצת מעסיקים‪.‬‬

‫‪ .5‬בכל עריכת הסדר תשלומים דרך מערכת ייצוג לקוחות או בפ‪ð‬ייה לס‪ð‬יף‪ ,‬המייצג מתבקש‬
‫לרשום את תאריך הוראת הקבע‪ ,‬ללא הימים שישי ושבת‪.‬‬

‫‪ .6‬כאשר המייצג מבצע הסדר תשלומים בהמחאות )במערכת ייצוג לקוחות או עם הפקיד בס‪ð‬יף(‪,‬‬
‫עליו לוודא שההמחאות ‪ð‬מצאות בחזקתו‪ ,‬כדי שהסכומים והתאריכים שרשומים בהמחאות‬
‫יתאימו לסכומים שרשומים בהסדר התשלומים‪ .‬יש לשלוח את ההמחאות מיד לאחר ביצוע‬

‫ההסדר כדי שהפקיד בס‪ð‬יף יקבל אותן בהקדם האפשרי‪.‬‬

‫‪ .7‬הוראת קבע בכרטיס אשראי אפשר לעדכן במערכת ייצוג לקוחות )תחת הכותרת‬
‫מבוטח‪/‬הוראות כספיות‪/‬הז‪ð‬ת ה‪.‬ק כ‪ .‬אשראי(‪ .‬אין צורך לשלוח את הטופס בפקס לביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬

‫‪ .8‬מייצג שמעו‪ð‬יין להעביר את פרטי כרטיס האשראי של הלקוח לביטוח הלאומי‪ ,‬מתבקש להעביר‬
‫אותם בפקס ולא דרך מטלה במערכת ייצוג לקוחות )בשל שיקולי אבטחת המידע(‪.‬‬

‫‪ .9‬מייצג שפותח תיק עצמאי למבוטח דרך קובץ ייצוג לקוחות חייב לוודא )אחרי שייפוי הכוח‬
‫‪ð‬קלט( שהמידע שמצוי בביטוח הלאומי מעודכן )בהז‪ð‬ת המידע על ידי המייצג אין צורך לשלוח‬

‫לביטוח הלאומי טופס ‪.(6101‬‬
‫יש לעדכן את המעמד של המבוטח כעובד שכיר או כמי שהפסיק לעבוד כשכיר‪ ,‬את ההכ‪ð‬סות‬

‫שאי‪ð‬ן מעבודה שחייבות בדמי ביטוח‪ ,‬את כתובת המבוטח ואת הכתובת למשלוח דואר‪.‬‬

‫‪ .10‬פ‪ð‬ייה דרך מערכת ייצוג לקוחות אפשרית בשלב זה למחלקת הביטוח והגבייה בלבד ולכן‬
‫המייצגים מתבקשים לא לשלוח מטלות לעובדי הביטוח והגבייה ב‪ð‬ושאי גמלאות‪.‬‬

‫לבקשת לשכת רואי חשבון‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ‪ð‬ערך לאפשר בעתיד הקרוב קבלת מידע‬
‫ופ‪ð‬ייה ישירה למחלקות הגמלאות‪ .‬בי‪ð‬תיים‪ ,‬כדי לקבל מידע בגמלאות רצוי לשלוח למחלקה‬
‫הרלוו‪ð‬טית בביטוח הלאומי את ייפוי הכוח לגמלאות ובמקרים מסוימים לצרף ויתור על סודיות‬

‫רפואית חתום על ידי המבוטח )מצורף לטופס מספר ‪ 70‬באתר הביטוח הלאומי(‪.‬‬

‫‪- 12 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה‬

‫האחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח של מבוטחים שאי‪ð‬ם שכירים‬
‫האחריות על הדיווח למוסד לביטוח לאומי ולתשלום דמי הביטוח חלה רק על העצמאי‪.‬‬

‫אי רישום כ"עובד עצמאי"‪ ,‬או אי תשלום דמי הביטוח במועד‪ ,‬או דיווח על הכ‪ð‬סה ‪ð‬מוכה מדי לצורך‬
‫תשלום מקדמות‪ ,‬יכולים בת‪ð‬אים מסוימים‪ ,‬לשלול זכויות לגמלאות‪ ,‬כולן או חלקן‪.‬‬

‫סעיף ‪ – 342‬מי חייב לדווח ולשלם דמי ביטוח‬

‫מבוטח שהוא עובד עצמאי‪ ,‬ומבוטח שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי‪ ,‬חייבים בתשלום דמי‬ ‫")א(‬
‫ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אי‪ð‬ה חייבת‬

‫בתשלום דמי הביטוח"‪.‬‬

‫עובד עצמאי‬

‫"עובד עצמאי" על פי סעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי הוא מי שעוסק בש‪ð‬ת מס פלו‪ð‬ית )או חלק ממ‪ð‬ה(‬
‫במשלח ידו שלא כעובד שכיר )בקשר לאותו משלח היד(‪ ,‬ומתקיים בו אחד מאלה‪:‬‬

‫‪ .1‬הוא עוסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע‪ ,‬והכ‪ð‬סתו החודשית הממוצעת‬
‫ממשלח ידו היא לפחות ‪ 15%‬מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא עוסק במשלח ידו לפחות ‪ 20‬שעות בשבוע בממוצע‪.‬‬

‫‪ .3‬הכ‪ð‬סתו ממשלח ידו היא לפחות ‪ 50%‬מן השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫מי שמתקיימת בו אחת החלופות לעיל ‪ð‬חשב "עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫מבוטח מוגדר גם כעובד עצמאי על פי התוספת הש‪ð‬ייה לצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ð :‬הג מו‪ð‬ית )כאשר לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק( ומי שעובד רק בביתו ‪ -‬בת‪ð‬אים‬

‫שמפורטים בצו‪.‬‬
‫על פי פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בת"א מיום ‪ 4‬בדצמבר ‪) 2003‬רוז‪ð‬באום חיים ‪ 'ð‬המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ ,‬בל‪ð (001176/02/‬קבע‪ ,‬שההכ‪ð‬סה שעל פיה ‪ð‬קבע מעמדו של העובד העצמאי בהגדרה‬
‫שבסעיף ‪ 1‬לחוק‪ ,‬תהיה ההכ‪ð‬סה שלפי השומה‪ ,‬לפ‪ð‬י הפחתת ההפקדה בקופת גמל ודמי הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬המותרים ב‪ð‬יכוי‪ .‬כלומר‪ ,‬על פי ההכ‪ð‬סה בשומה‪ ,‬ולא על פי ההכ‪ð‬סה החייבת בדמי ביטוח‪.‬‬

‫רישום עובד עצמאי‬
‫יש לבצע רישום עובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת העיסוק‪ ,‬שמא המבוטח ייפגע‬
‫תוך כדי ועקב העבודה ולא יהיה מבוטח‪ .‬על פי תק‪ð‬ות הרישום‪ ,‬עובד עצמאי חייב אמ‪ð‬ם להירשם‬
‫תוך ‪ 90‬ימים מהיום שבו החל לעבוד כ"עובד עצמאי"‪ ,‬אך לע‪ð‬יין ביטוח ‪ð‬פגעי עבודה עליו להירשם‬

‫מיד )סעיף ‪ 77‬לחוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬
‫סעיף ‪ 77‬לחוק הביטוח הלאומי קובע לע‪ð‬יין ביטוח ‪ð‬פגעי עבודה‪ ,‬שלגבי עובד עצמאי‪ ,‬הת‪ð‬אי לגמלה‬
‫הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי‪ ,‬או שעשה את המוטל‬

‫עליו כדי להירשם‪.‬‬
‫תק‪ð‬ות הרישום קובעות שעובד עצמאי רשום במוסד לביטוח לאומי אם מילא את אחד הת‪ð‬אים‬

‫שלהלן‪:‬‬

‫∑ ‪ð‬רשם במוסד לביטוח לאומי באמצעות מילוי טופס שכולל את הפרטים המפורטים בתק‪ð‬ות‬
‫)דוח רב ש‪ð‬תי ‪ -‬ט' ‪.(6101‬‬

‫∑ הגיש דין וחשבון שממ‪ð‬ו ‪ð‬יתן ללמוד כי הוא עובד עצמאי‪.‬‬

‫∑ שילם בתקופה שקדמה לפגיעה בעבודה את כל דמי הביטוח בציון הפרטים האישים שלו‪.‬‬

‫‪- 13 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫מבוטח שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי‬

‫בקבוצה זו ‪ð‬כללים סוגי מבוטחים החייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬מבוטח שיש לו הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה או מעסק או ממשלח יד )להלן גם‪" :‬הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן‬
‫מעבודה" או "הכ‪ð‬סות פסיביות"(‪.‬‬

‫‪ .2‬עצמאי שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרת עובד עצמאי‪.‬‬

‫‪ .3‬מובטל‪.‬‬

‫‪ .4‬תלמיד במוסד להשכלה גבוהה‪ ,‬או בישיבה‪ ,‬או במכללה‪ ,‬שאין לו הכ‪ð‬סות‪.‬‬

‫‪ .5‬תושב ישראל השוהה בחו"ל שהות של ארעי )למעט מי ש‪ð‬שלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק‬
‫ישראלי(‪.‬‬

‫‪ .6‬ספורטאי ‪ -‬בת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו בתוספת השלישית בצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‪.‬‬

‫‪ .7‬מבוטח שאין לו הכ‪ð‬סות‪.‬‬

‫‪ .8‬הכ‪ð‬סות מועברות מחברה משפחתית או מחברת בית כהכ‪ð‬סות מחברה משפחתית )לא הכ‪ð‬סות‬
‫ממשלח יד או ממשכורת(‪.‬‬

‫עצמאי שאי‪ð‬ו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"‬
‫קיימים מצבים שבהם אדם ‪ð‬חשב עצמאי אצל רשויות המס‪ ,‬אך במוסד לביטוח לאומי ההכ‪ð‬סה‬
‫מסווגת כהכ‪ð‬סה פסיבית‪ .‬המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים הת‪ð‬אים שבהגדרת "עובד‬

‫עצמאי" בסעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫מי שלא מתקיימים בע‪ð‬יי‪ð‬ו הת‪ð‬אים אי‪ð‬ו מוגדר "עובד עצמאי" והכ‪ð‬סותיו כעצמאי ‪ð‬חשבות להכ‪ð‬סה‬

‫אחרת‪ :‬הכ‪ð‬סה של מבוטח שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי )הכ‪ð‬סה פסיבית(‪.‬‬
‫יוזכר ויודגש כי מי שבעקבות שי‪ð‬וי בת‪ð‬אים עומד בהגדרת "עובד עצמאי"‪ ,‬חייב לש‪ð‬ות מיד את‬
‫סיווגו הביטוחי )בטופס ‪ .(6101‬האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד‪.‬‬

‫מבוטח שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי‪ ,‬אי‪ð‬ו מבוטח בע‪ð‬ף ‪ð‬פגעי עבודה‪.‬‬
‫מיום ‪ 1‬בדצמבר ‪ð 2009‬כ‪ð‬סה לתוקף תק‪ð‬ה ‪5‬א לתק‪ð‬ות הרישום המאפשרת רישום תוך ‪ 90‬ימים‬
‫מיום שאדם החל לעבוד כעובד עצמאי‪ .‬המוסד לביטוח לאומי הבהיר שבכל מקרה‪ ,‬כדי שעצמאי‬

‫יוכר כ‪ð‬פגע בעבודה עליו להיות רשום במועד הפגיעה כ"עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫החל מש‪ð‬ת ‪ ,2008‬ההכ‪ð‬סה של מבוטח שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרת "עובד עצמאי" כאמור לעיל‪ ,‬חייבת בדמי‬
‫ביטוח בשיעורים של מי שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי‪ ,‬למעט הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה עולה על ‪ 25%‬מן השכר‬

‫הממוצע במשק‪ ,‬הפטורה מתשלום‪.‬‬
‫‪ðð‬יח למשל שלמבוטח בן ‪ 40‬יש משכורת חודשית ממוצעת בסך של ‪ 10,000‬ש"ח והוא אי‪ð‬ו רשום‬
‫כ"עובד עצמאי"‪ .‬הכ‪ð‬סתו ממשלח ידו כעצמאי בכל ש‪ð‬ת המס היא ‪ 35,000‬ש"ח ושעות עבודתו הן‬
‫חמש שעות בממוצע בשבוע‪ .‬מאחר שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרת עובד עצמאי‪ ,‬ההכ‪ð‬סה ‪ð‬חשבת להכ‪ð‬סה‬
‫פסיבית‪ .‬ההכ‪ð‬סה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של ‪ 12%‬היא בסכום ההכ‪ð‬סה שעולה על סכום‬
‫בשיעור של ‪ 25%‬מן השכר הממוצע במשק‪ .‬ההכ‪ð‬סה שחייבת בדמי ביטוח אי‪ð‬ה מבוטחת לע‪ð‬יין‬
‫פגיעה בעבודה‪ .‬לכן‪ ,‬אם המבוטח ‪ð‬פגע במהלך עיסוקו כעצמאי‪ ,‬אזי הפגיעה הזו לא תוכר כפגיעה‬

‫בעבודה‪ ,‬והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר‪.‬‬

‫החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאי‪ð‬ו עובד שכיר‬

‫החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאי‪ð‬ו עובד שכיר הוא ש‪ð‬תי ומבוצע בהתאם לשומת המס של‬
‫המבוטח‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 345‬בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫החבות בדמי ביטוח היא על ההכ‪ð‬סות בשומה של המבוטח על פי סעיפים ‪ (1)2‬ו‪ (8)2-‬לפקודת מס‬
‫הכ‪ð‬סה )‪ð‬וסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪" :‬פקודת מס הכ‪ð‬סה" או "הפקודה"( לפ‪ð‬י כל פטור‪,‬‬
‫‪ð‬יכויים או זיכויים לפי פקודת מס הכ‪ð‬סה‪ ,‬למעט ‪ð‬יכויים בשל תשלומים לקופת גמל ודמי ביטוח‬

‫לאומי‪ ,‬המותרים ב‪ð‬יכוי לצורכי מס‪ .‬מי שאין לו הכ‪ð‬סות משלם דמי ביטוח מי‪ð‬ימליים‪.‬‬

‫כל עוד לא ‪ð‬ערכה שומה סופית‪ ,‬המבוטח משלם מקדמות על חשבון דמי הביטוח על פי הצהרה‪ ,‬או‬
‫לפי שומה אחרו‪ð‬ה המצויה במערכת הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪- 14 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫סעיף ‪ - 345‬חישוב הכ‪ð‬סתו הש‪ð‬תית של מבוטח אחר )שאי‪ð‬ו עובד שכיר(‪.‬‬

‫")א( עובד עצמאי יראו כהכ‪ð‬סתו הש‪ð‬תית את הכ‪ð‬סתו מהמקורות המפורטים בפסקאות )‪ (1‬ו‪ (8)-‬של‬
‫סעיף ‪ 2‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה‪ ,‬ומי שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי יראו כהכ‪ð‬סתו הש‪ð‬תית את‬
‫הכ‪ð‬סתו מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 2‬האמור‪ ,‬והכול ‪ -‬בש‪ð‬ת המס שבעדה משתלמים דמי‬

‫הביטוח )להלן ‪ -‬הש‪ð‬ה השוטפת( ולאחר ש‪ð‬וכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫)ב( )‪ (1‬ההכ‪ð‬סה בש‪ð‬ה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכ‪ð‬סה כאמור לאותה ש‪ð‬ה‬
‫לפ‪ð‬י כל פטור‪ð ,‬יכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכ‪ð‬סה )להלן ‪ -‬ההכ‪ð‬סה בשומה(‪ ,‬בהפחתת‬

‫סכומים אלה‪:‬‬

‫)א( סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים ב‪ð‬יכוי מההכ‪ð‬סה בשומה לפי סעיף ‪47‬א‬
‫לפקודת מס הכ‪ð‬סה;‬

‫)ב( סכום שהותר ב‪ð‬יכוי לפי סעיף ‪)47‬ב()‪ (1‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה;‪"...‬‬

‫ואולם כל עוד לא ‪ð‬ערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח‬
‫בהתאם להוראות ש‪ð‬קבעו בתק‪ð‬ות‪ ,‬ודין המקדמות לע‪ð‬יין חוק זה כדין דמי ביטוח;‬
‫בתק‪ð‬ות כאמור ייקבעו גם הת‪ð‬אים והכללים שלפיהם תקודם הכ‪ð‬סה של ש‪ð‬ות כספים‬

‫קודמות‪ ,‬כפי ש‪ð‬קבעה בתק‪ð‬ות‪ ,‬לצורך תשלום המקדמות בש‪ð‬ה השוטפת‪.‬‬

‫)‪ (2‬לגבי מבוטח שלא ‪ð‬ערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התק‪ð‬ות להגיש דין וחשבון על‬
‫הכ‪ð‬סתו‪ ,‬תיקבע ההכ‪ð‬סה לפי הדין וחשבון של המבוטח‪."...‬‬

‫פסק דין ישע פרימס ואח' – הכ‪ð‬סת העצמאי היא ש‪ð‬תית‬
‫בית הדין הארצי לעבודה פסק ביום ‪ 18.12.2007‬בע‪ð‬יי‪ð‬ם של עורכי דין עצמאיים )עב"ל ‪ 1353/04‬ישע‬
‫פרימס ואח' ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי( שהשיגו על גובה המקדמות שבהן חייב אותם המוסד לביטוח‪.‬‬

‫עמדת בית הדין הארצי היא ש"הכ‪ð‬סת עובד עצמאי לצורך חישוב דמי ביטוח היא הכ‪ð‬סה ש‪ð‬תית‬
‫ולא הכ‪ð‬סה חודשית"‪ ,‬כפי ש‪ð‬קבע בסעיף ‪)345‬א( לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬זאת‪ ,‬בשו‪ð‬ה מהגדרת‬

‫הכ‪ð‬סת "עובד"‪ ,‬המחושבת לפי הכ‪ð‬סה חודשית )סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬

‫עובד לשעה‬

‫לפי סעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי ולפי התק‪ð‬ות‪ ,‬עובד לשעה הוא מבוטח שהקשר בי‪ð‬ו לבין מעסיקו‬
‫הוא לתקופה שאי‪ð‬ה עולה על שבעה ימים רצופים‪ .‬עובד לשעה כפוף לחובת הרישום לע‪ð‬יין זכאותו‬

‫לגמלאות בשל פגיעה בעבודה‪.‬‬
‫חובת הרישום ותשלום דמי הביטוח הם כדלקמן‪:‬‬
‫‪" .1‬עובד לשעה" בעבודה שאי‪ð‬ה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק‪ ,‬משלם את דמי הביטוח‬

‫בעד עצמו‪.‬‬
‫‪" .2‬עובד לשעה" בעבודה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק‪ ,‬אם כלל מספר שעות העבודה‬
‫אצל אותו מעסיק אי‪ð‬ו עולה על ‪ 4‬לשבוע‪ ,‬מדווח ומשלם את דמי הביטוח בעד עצמו‪ .‬אם מספר‬
‫שעות העבודה אצל אותו מעסיק עולה על ‪ 4‬שעות‪ ,‬המעסיק חייב ב‪ð‬יכוי ובתשלום דמי הביטוח‬

‫בעדו‪.‬‬
‫ביום ‪ 23.8.2015‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה )בל ‪ (51434-12-13‬את תביעתו של יוסף אבו עאמר‬
‫וקבע כי ב‪ð‬סיבות עבודתו‪ ,‬ואף ש‪ð‬קבע שהוא "עובד לשעה"‪ ,‬אין לראותו "כעובד לשעה" לצורך‬

‫רישומו במוסד לביטוח לאומי אלא כעובד שכיר שזכאי לתשלום דמי פגיעה‪.‬‬

‫קביעת מעמד המבוטח‬

‫מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי ‪ð‬קבע בדרך כלל על פי הצהרת המבוטח‪ ,‬בהתאם לחוק‬
‫ולתק‪ð‬ות‪ .‬מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר‪ ,‬כדי למ‪ð‬וע שלילת‬

‫גמלאות בעת הצורך‪ ,‬או לחלופין ‪ -‬כדי למ‪ð‬וע תשלום מיותר‪.‬‬

‫‪- 15 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫עב"ל ‪ 33996-12-17‬עמוס לבן ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי – דיווחי מע"מ אי‪ð‬ם מספקים לרישום‬
‫עובד עצמאי‬

‫עמוס לבן היה עובד שכיר שהפך עצמאי והיה רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה‬
‫להגדרת עובד עצמאי‪ .‬הוא הצהיר על שי‪ð‬וי העיסוק ביום ‪ 28.6.2016‬ולאחר מכן הגיש תביעה להכיר‬

‫בפגיעה מיום ‪ 9.6.2016‬כפגיעה בעבודה )אוטם שריר הלב ש‪ð‬גרם לטע‪ð‬תו עקב מריבה עם לקוח(‪.‬‬

‫בית הדין הארצי דחה ביום ‪ 30.4.2018‬את ערעורו לקבלת דמי פגיעה מאחר ולא עשה את המוטל‬
‫עליו כדי להירשם כעובד עצמאי טרם התאו‪ð‬ה‪.‬‬

‫בית הדין הארצי חוזר על העובדות שלפיהן הודיע המוסד לביטוח לאומי למבוטח כמה פעמים כי‬
‫מעמדו הוא עצמאי שלא עו‪ð‬ה להגדרה‪ ,‬וכי במעמדו זה אי‪ð‬ו מבוטח בביטוח ‪ð‬פגעי עבודה‪ .‬המבוטח‬

‫לא הודיע על שי‪ð‬וי מעמדו טרם האירוע‪.‬‬

‫בית הדין שב וקובע כי דוחות מע"מ אלו או המכתב ה‪ð‬לווה שצורף לדיווח "אי‪ð‬ם יכולים בשום דרך‬
‫להיחשב כ"דין וחשבון" כדרישת תק‪ð‬ות הרישום‪ ,‬או כמילוי חובת הרישום בכל דרך אחרת"‪.‬‬

‫עב"ל ‪ 430/07‬רו‪ð‬ן הורביץ ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי – אין רישום כעובד עצמאי ביום הפגיעה‬
‫ביום ‪ð 3.4.2005‬פצע המערער פציעה קשה בתאו‪ð‬ת דרכים‪ ,‬בדרכו לביתו מהעבודה‪ .‬ביום ‪28.4.2005‬‬
‫שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל בחודש מארס ‪) 2005‬למס הכ‪ð‬סה‬
‫‪ð‬שלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר ‪ .(2005‬התביעה לדמי פגיעה ‪ð‬דחתה משום שהמבוטח לא‬

‫היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה‪.‬‬

‫בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי‪ .‬בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את‬
‫עמדת המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של‬
‫מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי ‪ -‬לא יועיל למבוטח‪ .‬כלומר‪ ,‬אי ידיעת החוק לרבות‬

‫"התרשלות" המייצג ‪ -‬אי‪ð‬ה מועילה‪.‬‬

‫ת"א ‪ 41386-11-10‬מ‪ð‬דז ‪ 'ð‬בירן – אחריות חלקית של המייצג לאי רישום מבוטחת‬
‫בפסק דין זה קבע בית המשפט המחוזי שהמייצג והמבוטחת )לקוחתו של המייצג( אשמים ביחד‬
‫)‪ (50%:50%‬ברשל‪ð‬ות שהביאה לשלילת זכאותה של המבוטחת לגמלאות בשל פגיעה בעבודה‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬לאחר שלקתה באירוע מוחי בעקבות ויכוח עם עובדת‪ .‬זאת כיוון‬
‫שהמבוטחת לא הייתה רשומה במוסד לביטוח לאומי כ"עובדת עצמאית" ביום קרות האירוע‬

‫בעבודה‪.‬‬

‫בית המשפט המחוזי חייב את המייצג בתאריך ‪ 20.10.2015‬לשלם ללקוחתו פיצוי בסכום ‪50%‬‬
‫מהפסד הקצבה‪.‬‬

‫פתיחת תיק עצמאי בעקבות שומה – בעקבות פסק דין‬
‫המוסד לביטוח לאומי שלח למר יצחק חג'אג' בעקבות שומה שהתקבלה ממס הכ‪ð‬סה מכתב לבירור‬
‫מעמדו‪ ,‬לרבות פירוט מקורות ההכ‪ð‬סה והיקף שעות העבודה‪ .‬במכתב הובהר כי המבוטח אי‪ð‬ו‬

‫מבוטח לע‪ð‬ף ‪ð‬פגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה האמורה‪.‬‬
‫בהיעדר תגובת המבוטח‪ ,‬שלח לו המוסד לביטוח לאומי ביום ‪ 6.4.2010‬פ‪ð‬קס לתשלום דמי ביטוח‬

‫כעובד עצמאי ומכתב שבו פורט חישוב דמי הביטוח אשר עליו לשלם‪.‬‬
‫ביום ‪ð 19.4.2010‬פגע המבוטח בתאו‪ð‬ה במסגרת עיסוקו‪ ,‬הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ו‪ð‬דחה‪.‬‬
‫ביום ‪ 9.7.2012‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (2416-06-11‬את תביעתו של המבוטח וקבע כי‬
‫אף שהמבוטח לא ‪ð‬רשם במועד כעובד עצמאי‪ ,‬הרי ב‪ð‬סיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לע‪ð‬יין‬

‫פגיעה בעבודה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי אימץ את החלטת בית הדין גם למקרים אחרים וקבע ‪ð‬והל פ‪ð‬ימי שעל פיו‬
‫בעקבות כל שומה שמגיעה למוסד לביטוח לאומי וגורמת לפתיחת תיק עצמאי חדש‪ ,‬ייקבע תאריך‬

‫רישום לפי יום עריכת השומה במס הכ‪ð‬סה‪.‬‬
‫יש לשים לב לחשיבות תשלום דמי הביטוח‪ .‬במקרה שלעיל הורה בית הדין למוסד לביטוח לאומי‬
‫להתחשב בהוראות סעיף ‪ 366‬לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬סעיף זה מאפשר שלילת גמלה ממבוטח שקיים‬

‫לו חוב‪ ,‬באופן מלא או באופן חלקי‪.‬‬

‫‪- 16 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫קידום שומה והפרשים בעקבות קבלת מידע במוסד לביטוח לאומי‬

‫המוסד לביטוח לאומי מחייב בהפרשי שומה לש‪ð‬ים קודמות בעת קבלת שומה ממס הכ‪ð‬סה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫יש מקרים שבהם ‪ð‬וצרים הפרשים לש‪ð‬ים קודמות בעקבות קבלת מידע חדש במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬משומה שהתקבלה ממס הכ‪ð‬סה או מטופס ‪.126‬‬

‫כאשר עיסוקיו של המבוטח אי‪ð‬ם מעודכ‪ð‬ים במחשב הביטוח הלאומי )לדוגמה‪ ,‬יש למבוטח הכ‪ð‬סות‬
‫חייבות בדמי ביטוח מדמי שכירות‪ ,‬או שהוא עובד כשכיר‪ ,‬או שהפסיק לעבוד כשכיר( ומגיע למוסד‬

‫לביטוח לאומי מידע מעודכן על עיסוקיו‪ð ,‬וצרים הפרשים גם בש‪ð‬ים הבאות באופן אוטומטי‪.‬‬

‫אם המידע אי‪ð‬ו ‪ð‬כון‪ ,‬יש להודיע בכתב על העיסוקים ה‪ð‬כו‪ð‬ים ולתקן את הדרישה‪ .‬אם המידע ‪ð‬כון‪,‬‬
‫תיקון לש‪ð‬ים קודמות יתקבל רק עם קבלת השומה לש‪ð‬ים אלה‪.‬‬

‫עצמאי שאי‪ð‬ו רשום יקבל הודעה על דרישת דמי הביטוח החל מש‪ð‬ת השומה ועד מועד ההודעה‬
‫)לרבות מקדמות לש‪ð‬ה ה‪ð‬וכחית(‪.‬‬

‫כאשר עצמאי מקבל הודעה על קביעת מעמדו כעובד עצמאי וחולק על כך‪ ,‬עליו לפ‪ð‬ות מיד למוסד‬
‫לביטוח לאומי לשי‪ð‬וי המעמד )בטופס ‪.(6101‬‬

‫מועד שי‪ð‬וי הסיווג של עובד עצמאי‬
‫בסעיף ‪ 5‬לחוק הביטוח הלאומי ‪ð‬קבע שמי שחדל להיות עובד עצמאי והפך למבוטח שאי‪ð‬ו עובד‬
‫ואי‪ð‬ו עובד עצמאי ‪ð‬חשב לעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬או שהמוסד‬
‫לביטוח לאומי הודיע לו‪ ,‬על היותו למבוטח כאמור‪ .‬המוסד לביטוח לאומי רשאי‪ ,‬לפי שיקול דעתו‬
‫ולבקשת העובד העצמאי‪ ,‬לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי למרות‬

‫ההודעה האמורה או אף בהיעדרה‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ 16519-11-15‬מיום ‪ (26.12.2017‬דחה את ערעורה של רחל ברוך‬

‫קו‪ð‬פי‪ð‬ו לשי‪ð‬וי מעמד רטרואקטיבי מ"עובדת עצמאית" למי ש"אי‪ð‬ה עו‪ð‬ה להגדרת עובד עצמאי"‪.‬‬
‫על פי הלכת רד מש‪ð‬ת ‪ ,1997‬קיימת חזקה לפיה עובד עצמאי ‪ð‬חשב במעמד זה עד שהוא מודיע‬
‫למוסד לביטוח לאומי על השי‪ð‬וי‪ ,‬אך זוהי חזקה ש‪ð‬ית‪ð‬ת לסתירה‪ .‬הערעור ‪ð‬דחה משום שלא עלה‬
‫בידי המבוטחת להוכיח את טע‪ð‬ותיה בדבר הצורך בסיווג רטרואקטיבי שו‪ð‬ה ממה שהצהירה עליו‬

‫בדיעבד‪.‬‬

‫ביום ‪ 4/1/2015‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (3593-06-13‬את תביעתו של עמי הופמן‪ ,‬שביקש‬
‫לש‪ð‬ות באופן רטרואקטיבי את סיווג ההכ‪ð‬סה מהשכרת ‪ð‬דל"ן שסווגה במוסד לביטוח לאומי‬

‫כהכ‪ð‬סה מעסק לסיווג של הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המבוטח דיווח על היותו עצמאי כל הש‪ð‬ים‪ ,‬שילם דמי ביטוח‬
‫בהתאם והיה מבוטח לע‪ð‬פי ביטוח שחלים על מבוטחים עצמאים לרבות ביטוח ‪ð‬פגעי עבודה‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬שי‪ð‬וי הסיווג ‪ð‬עשה אף ש‪ð‬ה קודם למועד שפ‪ð‬ה למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬והכול לפי הוראות‬

‫החוק‪.‬‬

‫שי‪ð‬וי או סגירת עיסוק עצמאי בדיעבד – הוראות הביטוח הלאומי‬
‫הביטוח הלאומי פרסם ביום ‪ 28.5.2018‬חוזר ביטוח‪) 1457/‬חוזר גל"ש‪ (1440/‬ב‪ð‬ושא סגירת עיסוק‬
‫עובד עצמאי בדיעבד‪ ,‬וכן שי‪ð‬וי עיסוק בדיעבד מעובד עצמאי שעו‪ð‬ה להגדרה למי שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה‬
‫להגדרה ולהיפך )מעצמאי שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרה לעובד עצמאי שעו‪ð‬ה להגדרה(‪ ,‬ופרסם עדכון לחוזר‬

‫בחודש מאי ‪ 2019‬שכולל הבהרות בדבר מצבים חריגים‪.‬‬
‫החוזר פו‪ð‬ה למייצגים בבקשה שלא לעכב את הבקשות האלה ולפ‪ð‬ות לביטוח הלאומי בזמן אמת‪,‬‬
‫ככל ש‪ð‬יתן‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מצפה מהמייצג ל‪ð‬הוג ב‪ð‬אמ‪ð‬ות‪ ,‬בזהירות וביושר כלפי המבוטח‬
‫וכלפי המוסד לביטוח לאומי‪ .‬שימוש לרעה באופן שיטתי בהוראות האלה יועבר לבחי‪ð‬ת המשרד‬

‫הראשי )יבוצעו שליפות ממוקדות לפי מבוטחים או לפי מייצגים(‪.‬‬

‫לפ‪ð‬י כל תביעה לגמלה כדאי להקפיד על עדכון העיסוק בזמן‪ ,‬כי כאמור שי‪ð‬וי רטרואקטיבי לא‬
‫בהכרח יתקבל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעת תביעה לקצבת ‪ð‬כות כללית‪ ,‬או לדמי אבטלה‪.‬‬

‫החוזר קובע ‪ð‬והל אחיד לגבי הדיווח הרטרואקטיבי לשי‪ð‬וי העיסוק העצמאי ולסגירת התיק‬
‫העצמאי בביטוח הלאומי‪ .‬להלן תמצית הדברים‪:‬‬

‫‪- 17 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪ .1‬ההוראות קובעות כי המבוטח חייב למלא טופס ‪ 6101‬שבו הוא מצהיר על שי‪ð‬וי העיסוק או על‬
‫סגירת התיק‪.‬‬

‫‪ .2‬שי‪ð‬וי רטרואקטיבי בש‪ð‬ה השוטפת ‪ -‬פקיד הגבייה מקבל ללא אסמכתאות הצהרה מתחילת‬
‫הש‪ð‬ה השוטפת בלבד‪ ,‬כפוף לחריגים המפורטים בחוזר המתוקן‪.‬‬

‫‪ .3‬שי‪ð‬וי רטרואקטיבי בש‪ð‬ים קודמות ‪ -‬כל שי‪ð‬וי לתקופה קודמת מחייב המצאת אסמכתאות‬
‫אובייקטיביות‪ .‬לדוגמה לפי החוזר )לסגירת תיק( ‪ -‬סגירת התיק במס ערך מוסף‪ ,‬במס הכ‪ð‬סה‬

‫או סגירת העסק‪.‬‬

‫‪ .4‬לא יאושר שי‪ð‬וי רטרואקטיבי מעבר לש‪ð‬ה השוטפת מעובד עצמאי העו‪ð‬ה להגדרה לעצמאי‬
‫שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרה‪.‬‬

‫‪ .5‬בעת ההחלטה לאשר שי‪ð‬וי רטרואקטיבי‪ ,‬יש להביא בחשבון את הזכות הביטוחית שהמבוטח‬
‫‪ð‬ה‪ð‬ה ממ‪ð‬ה לאורך הש‪ð‬ים‪ ,‬גמלאות שקיבל המבוטח‪ ,‬הודעות שהביטוח הלאומי שלח למבוטח‬

‫מהם עולה שהוא ידע על המעמד שלו בביטוח הלאומי ועוד‪.‬‬

‫‪ .6‬אם הפקיד אי‪ð‬ו מאשר שי‪ð‬וי רטרואקטיבי‪ ,‬הוא חייב ל‪ð‬מק מדוע‪.‬‬

‫מבוטחות שאי‪ð‬ן חייבות בדמי ביטוח לאומי ו‪/‬או בדמי ביטוח בריאות‬

‫עקרת בית היא אישה ‪ð‬שואה )לרבות ידועה בציבור ולמעט עגו‪ð‬ה‪ ,‬כמפורט בחוק(‪ ,‬שבן זוגה תושב‬
‫ישראל המבוטח בביטוח הלאומי כחוק לע‪ð‬ף אזרחים ותיקים ושאירים‪ ,‬והיא אי‪ð‬ה עובדת כשכירה‬
‫)לרבות בחל"ת( ואי‪ð‬ה "עובדת עצמאית" על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי )"עקרת בית ‪ð‬כה"‬

‫‪ð‬חשבת "מבוטחת חובה" כמפורט בחוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬
‫עקרת בית כאמור פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪ ,‬אף על פי שהיא מבוטחת‬

‫בביטוח בריאות ומבוטחת באופן חלקי לע‪ð‬פי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫אלמ‪ð‬ה בת קצבה היא אלמ‪ð‬ה‪ ,‬המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי‬
‫בישראל‪ .‬כאשר אלמ‪ð‬ה בת קצבה אי‪ð‬ה עובדת כשכירה ואי‪ð‬ה "עובדת עצמאית" על פי ההגדרה‬
‫בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬היא אי‪ð‬ה משלמת דמי ביטוח לאומי‪ .‬דמי ביטוח בריאות מ‪ð‬וכים מהקצבה‪.‬‬
‫לאלמ‪ð‬ה בת קצבה יש מעמד מיוחד בתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי‬

‫ביטוח(‪.‬‬

‫החבות בדמי ביטוח של "עקר בית"‬

‫בג"ץ דחה עתירה כ‪ð‬גד החלטת בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬שדחה ערעור של בעל ואישה אשר ביקשו‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בבעל כ"עקר בית" ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח )בג"ץ ‪1046/09‬‬

‫מיום ‪.(15.8.2010‬‬

‫ידועים בציבור‬

‫ידועים בציבור הם ב‪ð‬י זוג אשר מ‪ð‬הלים משק בית משותף וקשרו גורלם לחיות ביחד כ‪ð‬הוג בין בעל‬
‫לאישה‪.‬‬

‫ידועים בציבור אמורים לעדכן את המעמד במוסד לביטוח לאומי באמצעות טופס שמצוי באתר‬
‫הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט ולצרף מסמכים מאמתים‪ .‬המעמד של ידועים בציבור משפיע על תשלום‬

‫דמי ביטוח ועל זכויות לגמלאות‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי רשאי להכיר גם בב‪ð‬י אותו מין כידועים בציבור‪ .‬ב‪ð‬ות זוג מאותו המין חייבות‬
‫להצהיר בטופס בל‪ 673/‬מי תהיה בת הזוג "המבוטחת" ומי תהיה "עקרת הבית"‪ .‬המוסד לביטוח‬

‫לאומי מסר כי ההצהרה חד פעמית‪ ,‬כל עוד המבוטחות הן במעמד של ידועות בציבור‪.‬‬

‫‪- 18 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בחי‪ð‬ת הסיווג הביטוחי של המבוטח )ההכ‪ð‬סה המדווחת ומועד השי‪ð‬וי(‬

‫חשוב מאוד לבדוק התאמה בין סוגי העיסוקים של המבוטח לבין הרישום במוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫ולבחון את סכום ההכ‪ð‬סה המדווח למוסד לביטוח לאומי המהווה את הבסיס למקדמות‪.‬‬

‫אפשר לראות את הסיווג הביטוחי ואת ההכ‪ð‬סה האמורה בהודעה על המקדמות או במערכת ייצוג‬
‫הלקוחות‪.‬‬

‫חשוב לעדכן רישום עובד עצמאי לביטוח למקרה של פגיעה בעבודה ודמי לידה‪ ,‬וחשוב להגדיל‬
‫המקדמות כאשר הבסיס למקדמות ‪ð‬מוך מההכ‪ð‬סה האמיתית‪ ,‬לאור חסימת השומה כאשר מבוטח‬

‫‪ð‬פגע בעבודה או ‪ð‬פטר כתוצאה מפגיעה בעבודה וגמלתו תהא חסומה‪.‬‬

‫ההכ‪ð‬סה שעל פיה מחושבות המקדמות בש‪ð‬ה השוטפת ‪ð‬קבעת על פי אחת מהאפשרויות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬לפי הצהרה עדכ‪ð‬ית על ההכ‪ð‬סות‪.‬‬

‫‪ .2‬אם לא הייתה הצהרה עדכ‪ð‬ית – לפי שומת המס האחרו‪ð‬ה שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫חובת רישום ותשלום דמי הביטוח לע‪ð‬יין מיצוי זכויות לגמלאות דמי לידה והורות‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מספר ‪ 1468‬ביום ‪ 27.5.2019‬ש‪ð‬ועד להסביר למבוטחים‬
‫שעוסקים במשלח ידם כעצמאים כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬יש חשיבות גדולה לרישום במוסד לביטוח לאומי של "עובד עצמאי העו‪ð‬ה להגדרה" למיצוי‬
‫זכויות לגמלאות בשל פגיעה בעבודה וגמלאות אימהות‪.‬‬

‫‪ .2‬יש חשיבות גדולה גם לתשלום דמי הביטוח ללא דיחוי בעיקר ל‪ð‬שים בהיריון‪.‬‬
‫כאשר עצמאי ‪ð‬רשם בעיסוק של "עובד עצמאי שעו‪ð‬ה להגדרה" בדיעבד‪ ,‬הוא מקבל דרישת‬
‫תשלום לתאריך עתידי של ‪ 60‬יום ממועד הוצאת הדרישה‪ .‬לע‪ð‬יין זכאות לגמלאות אימהות כמו‬
‫דמי לידה והורות וגמלה לשמירת היריון‪ ,‬יש חשיבות לתשלום דמי ביטוח לפ‪ð‬י הלידה‪/‬שמירת‬

‫היריון‪ ,‬גם אם מועד החיוב העתידי טרם הגיע‪.‬‬
‫יש חשיבות רבה לעדכון מעמד מבוטחת בהיריון כ"עובדת עצמאית" אם היא עו‪ð‬ה על הגדרת‬
‫"עובדת עצמאית" ואי‪ð‬ה רשומה כ‪ð‬דרש‪ .‬הרישום ובעיקר חובת התשלום חייבים להתבצע לפ‪ð‬י היום‬

‫הקובע לשמירת ההיריון או הלידה‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי אם יש למבוטחת חוב של דמי ביטוח לפ‪ð‬י הלידה‪ ,‬בשל סדר זקיפת תשלומים‪,‬‬

‫התשלומים המאוחרים מכסים את החוב הישן‪ ,‬ולכן החוב מיוחס לתקופה שלפ‪ð‬י הלידה‪.‬‬
‫הדבר ‪ð‬כון גם לכל מי שבכוו‪ð‬תו לתבוע דמי לידה והורות‪ ,‬לרבות בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת‬

‫לידה ולתבוע דמי לידה‪ ,‬להורה מאמץ‪ ,‬להורה מיועד ולמשפחות אומ‪ð‬ה‪.‬‬
‫למייצגים ‪ -‬מומלץ למסור את החוזר לכל לקוח חדש שפותח תיק עצמאי במס הכ‪ð‬סה ובמס ערך‬
‫מוסף ומבקש לחכות עם ההודעה למוסד לביטוח לאומי על פתיחת העיסוק‪ ,‬או שהוא מבקש‬

‫להירשם בעיסוק של "עצמאי שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרה"‪.‬‬
‫ביום ‪ 20.5.2015‬דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עו"ד עופרה לוי‪-‬גרין )עב"ל ‪(1632-10-13‬‬
‫לקבלת דמי לידה כעצמאית עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח‪ ,‬ודחה גם את הבקשה שלה להע‪ð‬קה‬
‫מטעמי צדק‪ .‬בית הדין הארצי פסק כי קיים קשר בל י‪ð‬ותק בין תשלום דמי הביטוח לבין קבלת‬
‫הזכויות הסוציאליות על פיו‪ .‬רק במקום ש‪ð‬בצר מהמבוטחת לקיים חובת תשלום‪ð ,‬יתן לסטות‬

‫מאותו הקשר ולהע‪ð‬יק למבוטחת את הזכויות דרך מתן הע‪ð‬קה‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ 23629-06-16‬מיום ‪ (10.12.2017‬דחה את תביעתה של רו‪ð‬ית אזולאי‬
‫לתשלום גמלה לשמירת היריון ודמי לידה מאחר שדמי הביטוח שולמו רק לאחר הלידה‪ .‬בית הדין‬

‫דחה גם את תביעתה להע‪ð‬קה מטעמי צדק כיוון שלא ‪ð‬בצר ממ‪ð‬ה לשלם את דמי הביטוח‪.‬‬

‫המבוטחת דיווחה למוסד לביטוח לאומי על היקף עבודה והכ‪ð‬סה שלפיהם ‪ð‬קבע שהיא אי‪ð‬ה עו‪ð‬ה‬
‫להגדרת עובד עצמאי‪ .‬המבוטחת קיבלה הודעה שהיא אי‪ð‬ה מבוטחת לע‪ð‬ף ‪ð‬פגעי עבודה ודמי לידה‬
‫והיא מתבקשת להודיע ללא דיחוי אם יחול שי‪ð‬וי בהכ‪ð‬סותיה או בהיקף עבודתה כדי שתהא‬

‫מבוטחת כעובדת עצמאית‪.‬‬
‫המבוטחת עדכ‪ð‬ה את המוסד לביטוח לאומי על השי‪ð‬וי בהיקף עבודתה כעצמאית רק לאחר הלידה‬
‫רטרואקטיבית ולכן חויבה בדמי ביטוח‪ ,‬אך התביעות לגמלת שמירת היריון ולדמי לידה ‪ð‬דחו‪,‬‬

‫לרבות התביעה להע‪ð‬קה מטעמי צדק‪.‬‬

‫‪- 19 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫לדעת בית הדין סעיף ‪ 50‬וסעיף ‪ 58‬לחוק הביטוח הלאומי מת‪ð‬ים את הזכאות לתשלום דמי הלידה‬
‫ולגמלה לשמירת היריון )בהתאמה( בכך שהמבוטחת שילמה דמי ביטוח מהכ‪ð‬סתה כעובדת עצמאית‬
‫בעד פרק הזמן ה‪ð‬קוב בסעיף‪ .‬הת‪ð‬אי ליישום תק‪ð‬ות הע‪ð‬קה מטעמי צדק הוא כי אי תשלום דמי‬
‫הביטוח הוא תוצאה של "‪ð‬בצרות" שהיא הימ‪ð‬עות מסיבות אובייקטיביות ולא בשל סיבות כגון‪ :‬אי‬
‫ידיעה על חובת הרישום‪ ,‬או התשלום‪ ,‬או בשל טעות‪ ,‬שכחה או מעשים )או מחדלים( של המייצג או‬
‫‪ð‬ציג אחר שטיפל בע‪ð‬יין‪.‬‬
‫אמ‪ð‬ם ההיריון היה רב סיכון‪ ,‬אך עצם העובדה שהמבוטחת הגדילה את היקף העבודה ואת הכ‪ð‬סתה‬
‫אי‪ð‬ה מצביעה על ‪ð‬בצרות מלטפל בע‪ð‬יי‪ð‬יה‪.‬‬

‫בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (17577-03-18‬דחה ביום ‪ 4/3/2019‬את תביעתה של יסכה בן הרוש‬
‫לתשלום דמי לידה‪ ,‬מאחר שדמי הביטוח כעובדת עצמאית לתקופה שטרם הלידה‪ ,‬שולמו רק לאחר‬
‫הלידה‪ .‬במכתב ששלח הביטוח הלאומי הובא לידיעת המבוטחת‪ ,‬כי עליה לדווח "ללא דיחוי על‬

‫שי‪ð‬וי בהכ‪ð‬סותיה"‪ .‬ובכך למעשה הוא "הזהיר" את המבוטחת‪ ,‬כי השי‪ð‬וי הוא באחריותה בלבד‪.‬‬
‫בית הדין פסק על פי הלכת ורדי‪ð‬ה שומלה בבית הדין הארצי‪ :‬את המילים "שילמה דמי ביטוח"‬

‫ו"שולמו דמי ביטוח" בסעיף ‪ 50‬האמור‪ ,‬יש לפרש כך – שהתשלום ‪ð‬עשה לפ‪ð‬י "היום הקובע"‪.‬‬
‫על פי הלכת אסתר רחמים בבית הדין הארצי‪ :‬תכלית ההוראה היא למ‪ð‬וע שימוש לרעה בעצם‬
‫הביטוח מכוח החוק‪ ,‬כדי שאדם לא יקיים ש‪ð‬ים חובותיו‪ ,‬ובבוא האירוע המזכה לגמלה – ישלים את‬

‫כל החסר לזכאות‪ ,‬לרבות קביעת מצב מזכה או מעמד מזכה‪.‬‬
‫בית הדין מדגיש כי אין ‪ð‬פקות לשאלה אם המבוטחת ידעה או יכולה הייתה לדעת במועד הקובע על‬
‫השי‪ð‬וי בהכ‪ð‬סותיה‪ .‬במכתב שקיבלה בש‪ð‬ת ‪ 2012‬הובא לידיעתה כי עליה לדווח "ללא דיחוי על שי‪ð‬וי‬
‫בהכ‪ð‬סותיה"‪ .‬ובכך למעשה "הזהיר" המוסד לביטוח לאומי את המבוטחת כי השי‪ð‬וי הוא‬

‫באחריותה בלבד‪.‬‬

‫גמלה חוסמת‬

‫ההכ‪ð‬סה החייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח של עובד עצמאי היא הבסיס‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להכ‪ð‬סה‬
‫שממ‪ð‬ה מחושבת גמלה בעת פגיעה בעבודה‪ ,‬או פגיעה בעת הת‪ð‬דבות מוכרת‪ ,‬המזכה בדמי פגיעה‬
‫לתקופה של ‪ 90‬ימים לפחות‪ ,‬בין שהם רצופים ובין שאי‪ð‬ם רצופים‪ ,‬או פגיעה המזכה בקצבת ‪ð‬כות‬

‫מעבודה‪ ,‬בקצבת תלויים או במע‪ð‬ק ל‪ð‬כה ולאלמ‪ð‬ה )"גמלה חוסמת"(‪.‬‬
‫בעבר ‪ð‬הג המוסד לביטוח לאומי במקרים שבהם הבסיס לחישוב הגמלה התפרס על ש‪ð‬תיים‪ ,‬לקבוע‬
‫את הש‪ð‬ה החסומה ‪ -‬הש‪ð‬ה הקודמת לש‪ð‬ת הפגיעה‪ .‬זאת‪ ,‬כפי ש‪ð‬אמר בחוזר משותף של אגף ביטוח‬

‫ובריאות ואגף ‪ð‬פגעי עבודה מספר ‪ 46/06‬מיום ‪.2/2/06‬‬
‫בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ 377/03‬לוי סלומון ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי(‬
‫הדן בפרש‪ð‬ות של תק‪ð‬ה זו‪ ,‬הוחלט במוסד לביטוח לאומי כי לגבי מבוטח ש‪ð‬פגע בעבודה בחודשיים‬
‫הראשו‪ð‬ים של ש‪ð‬ת מס‪ ,‬יופעלו כללי "גמלה חוסמת" הן על הש‪ð‬ה שבה אירעה הפגיעה והן על הש‪ð‬ה‬

‫שקדמה לה‪.‬‬
‫שומה מיטיבה‬
‫המוסד לביטוח לאומי מגדיל את ההכ‪ð‬סה בשומה שעל פיה ‪ð‬קבע הבסיס לדמי הפגיעה כאשר ‪ð‬מצא‬
‫בידו )עוד מלפ‪ð‬י הפגיעה( מידע שמיטיב עם המבוטח‪ .‬שומה מיטיבה זו מגדילה גם את הגמלאות‪.‬‬
‫ביום ‪ 3‬במארס ‪ 2011‬התקבל ערעור המוסד לביטוח לאומי בע‪ð‬יי‪ð‬ו של מ‪ð‬שה תעשה )עב"ל ‪(218-10‬‬
‫בבית הדין הארצי לעבודה‪ð .‬קבע בפסק הדין שכאשר מצויה במוסד לביטוח לאומי הצהרה מעודכ‪ð‬ת‬
‫בדבר הכ‪ð‬סות מבוטח בש‪ð‬ת הפגיעה‪ ,‬ומגיעה שומה לש‪ð‬ה מוקדמת יותר‪ ,‬שומה זו אי‪ð‬ה "שומה‬
‫מיטיבה" לע‪ð‬יין הגדלת גמלאות כתוצאה מפגיעה בעבודה‪ ,‬גם אם השומה הגיעה למוסד לביטוח‬
‫לאומי לפ‪ð‬י הפגיעה‪.‬‬
‫ביום ‪ 10‬באפריל ‪ 2014‬דחה בית הדין הארצי את ערעורו של אורי שמש )עב"ל ‪ (6584-09-12‬וקבע כי‬
‫יש להפעיל בע‪ð‬יי‪ð‬ו את כללי הגמלה החוסמת אף על פי שהוא דיווח על הכ‪ð‬סותיו האמיתיות למס‬
‫ערך מוסף לפ‪ð‬י מועד הפגיעה )אך לא הגדיל את מקדמות דמי הביטוח(‪.‬‬
‫ביום ‪ 25‬בפברואר ‪ 2016‬דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של יורי דורושקביץ בע‪ð‬יין תיקון‬
‫הבסיס לתשלום הגמלאות שקיבל בגין פגיעה בעבודה לפי השומה לש‪ð‬ת ‪ ,2011‬כיוון שהדוח הוגש‬
‫לאחר מועד הפגיעה בעבודה‪.‬‬

‫‪- 20 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בית הדין הארצי‪ ,‬קבע כדלקמן‪:‬‬

‫סבירות תק‪ð‬ה ‪ 11‬וחוקיותה ‪ð‬בח‪ð‬ו ואושרו בפסיקה ‪ð‬רחבת )שפורטה בפסק הדין( ואין לסטות‬
‫מפסיקה זו‪.‬‬

‫תכלית התק‪ð‬ה על פי הפסיקה‪:‬‬

‫‪ .1‬למ‪ð‬וע עריכת מ‪ð‬יפולציות בשומה‪.‬‬

‫‪ .2‬הג‪ð‬ה על מבוטחים עצמאים שהכ‪ð‬סתם ירדה כתוצאה מפגיעה בעבודה‪.‬‬

‫‪ .3‬לתמרץ מבוטחים עצמאים לעדכן בזמן אמת את שיעור הכ‪ð‬סתם‪.‬‬

‫בית הדין חוזר על ההלכות ש‪ð‬קבעו ולפיהן השפעה על שומה יכולה להיות בצד ההכ‪ð‬סות וגם בצד‬
‫ההוצאות‪.‬‬

‫המבוטח לא ‪ð‬תן כל הסבר מדוע לא היה ביכולתו לעדכן את תשלום המקדמות בש‪ð‬ת ‪ 2011‬לפ‪ð‬י‬
‫מועד התאו‪ð‬ה‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬בתגובה לטע‪ð‬תו האחרו‪ð‬ה של המבוטח‪ ,‬ממליץ בית הדין למוסד לביטוח לאומי להודיע‬
‫מראש למבוטחים על כוו‪ð‬תו לש‪ð‬ות החלטה קודמת שלו‪ ,‬ולהגדיל את החבות של המבוטח בדמי‬

‫ביטוח‪ .‬במקרה ד‪ð‬ן‪ ,‬אף שלא ‪ð‬עשה כן‪ ,‬אין בכוח "פגם" זה כדי לסטות מהוראות תק‪ð‬ה ‪ 11‬כאמור‪.‬‬

‫ביום ‪ 21.11.2017‬דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (51290-05-16‬את תביעתו של ש‪.‬ש‪ .‬וקבע‬
‫שההכ‪ð‬סה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות טרם התאו‪ð‬ה בעבודה תשמש בסיס לתשלום דמי‬
‫הפגיעה וקצבת ה‪ð‬כות בעבודה‪ .‬בית הדין מזכיר את הלכת דורושקביץ ואת שלושת התכליות של‬

‫התק‪ð‬ה‪.‬‬

‫ביום ‪ 17‬באוגוסט ‪ 2015‬דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (4424-10-12‬את תביעתו של מאיר‬
‫אלמקיס וקבע כי קצבת ה‪ð‬כות מעבודה תשולם לו על פי ההכ‪ð‬סה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות‬
‫במועד ההכרה בפגיעה ולא על פי דוחות מע"מ שהוגשו קודם לכן‪ ,‬או על פי דוח ש‪ð‬תי שהוגש לפקיד‬

‫השומה לאחר מועד הפגיעה‪.‬‬

‫בית הדין חוזר שוב וקובע כי אין משמעות לדוחות המע"מ‪ ,‬וכי אין כל משמעות לשי‪ð‬וי בהכ‪ð‬סות‬
‫המבוטח "כל עוד לא ‪ð‬עשה מעשה היכול ללמד על כך שהשי‪ð‬וי ‪ð‬עשה במועד שקדם לפגיעה"‪.‬‬

‫ביום ‪ 9.6.2015‬דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתו של שמואל לוי וקבע כי ‪ð‬יתן לקזז‬
‫מתשלומים שמגיעים לו מהמוסד לביטוח לאומי חוב כלפי המוסד לביטוח לאומי בגין גמלאות‬

‫ששולמו לו ביתר עקב טעות המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬וזאת אף על פי שחלפו כעשר ש‪ð‬ים‪.‬‬

‫בית הדין האזורי קיבל ביום ‪ 18.11.2018‬את תביעתה של יהודית גרי‪ð‬ברג )‪ (59243-02-17‬וקבע כי‬
‫בגין תאו‪ð‬ה בעבודה ‪ð‬וספת באותה הש‪ð‬ה לא תופעל תק‪ð‬ה ‪ 11‬לתק‪ð‬ות המקדמות )הגמלה החוסמת(‬
‫כיוון שהגיעה למוסד לביטוח לאומי שומה מיטיבה לפ‪ð‬י התאו‪ð‬ה הש‪ð‬ייה )ואחרי התאו‪ð‬ה הראשו‪ð‬ה‬

‫באותה הש‪ð‬ה(‪.‬‬

‫צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שחל על עצמאים‬

‫אם למבוטח יש הכ‪ð‬סות כעצמאי שמהן מ‪ð‬וכים דמי ביטוח כעובד שכיר על פי צו הביטוח הלאומי‬
‫)סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים(‪ ,‬התשל"ב‪) 1972-‬להלן‪" :‬צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג‬
‫מבוטחים וקביעת מעבידים"‪ ,‬או "צו סיווג מבוטחים" או "הצו"( אזי אין לכלול הכ‪ð‬סות אלה‬
‫בחשבון בעת עריכת החישוב בדבר סך ההכ‪ð‬סות של המבוטח כעצמאי‪ .‬זאת כיוון שהמוסד לביטוח‬

‫לאומי מתייחס להכ‪ð‬סות אלה כעיסוק ‪ð‬פרד ‪ -‬כאילו המבוטח שכיר‪.‬‬
‫כדי להימ‪ð‬ע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכ‪ð‬סות בש‪ð‬ים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי‬
‫הצו‪ ,‬ופעם ש‪ð‬ייה מההכ‪ð‬סה המדווחת ממקור עצמאי למס – יש להעביר לפקיד הגבייה בס‪ð‬יף‬
‫הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ‪ð‬יכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות‪ ,‬כדי‬

‫שיפחית מהשומה את ההכ‪ð‬סות שמהן ‪ð‬וכו דמי הביטוח‪.‬‬
‫חשוב שהאישור יכלול את כל המידע הקשור להכ‪ð‬סות שמהן ‪ð‬וכו דמי הביטוח ולחודשים שבהם‬
‫בוצעה העבודה‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מבקש להשתמש ב‪ð‬וסח של טופס ‪) 806‬אישור ש‪ð‬תי על ‪ð‬יכוי‬
‫מס הכ‪ð‬סה מתשלומים המחייבים ‪ð‬יכוי מס במקור( ש‪ð‬מצא באתר רשות המסים )מי שמגיש תביעה‬

‫לגמלה אמור להגיש פירוט חודשי לפי מועדי מתן השירות ולא סכום ש‪ð‬תי(‪.‬‬
‫‪ð‬יכוי דמי הביטוח לפי צו סיווג מבוטחים ‪ð‬עשה על ידי המשלם כברירת מחדל בשיעור המלא‪ .‬יש‬

‫לבקש מהמשלם לערוך תיאום בשיעור המופחת או להצהיר בטופס ‪ 103‬על העיסוק כעיסוק יחיד‪.‬‬

‫‪- 21 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫אם לא ‪ð‬עשה תיאום‪ ,‬אפשר לתבוע את החזר השיעור המופחת באי‪ð‬טר‪ð‬ט )כמו כל עובד שכיר( או‬
‫להסב את תשומת לב פקיד הביטוח הלאומי שעורך את ההתחשב‪ð‬ות של דמי הביטוח כעצמאי‪ ,‬שיש‬
‫להחזיר גם דמי ביטוח בשיעור המופחת מסכום התשלום שכלול במסגרת הצו‪.‬‬

‫תיקון מקדמות דמי ביטוח‬

‫אם הכ‪ð‬סות המבוטח בפועל שו‪ð‬ות מההכ‪ð‬סה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח‪ ,‬אפשר להגדיל‬
‫או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד ש‪ð‬ועד למטרה זו‪ ,‬ש‪ð‬מצא באתר הביטוח הלאומי‬

‫באי‪ð‬טר‪ð‬ט‪.‬‬
‫הת‪ð‬אים להוכחת הצורך בשי‪ð‬וי בשיעור המקדמה מצויים בתק‪ð‬ה ‪ 4‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי‬
‫)מקדמות(‪ ,‬התשמ"ד‪ 1984-‬והם‪ :‬שומה לש‪ð‬ה הקודמת‪ ,‬שי‪ð‬וי מקדמות במס הכ‪ð‬סה‪ ,‬שי‪ð‬ויים‬
‫במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בש‪ð‬ה השוטפת מול‬

‫הדיווחים המקבילים למס הכ‪ð‬סה בש‪ð‬ה הקודמת‪ ,‬או ‪ð‬ימוקים משכ‪ð‬עים אחרים‪.‬‬
‫‪ð‬ימוקים משכ‪ð‬עים הם לדוגמה‪ :‬אישור רפואי המצביע על ירידה בכושרו התפקודי של המבוטח‪,‬‬
‫הצהרת המבוטח שחל גידול בהכ‪ð‬סותיו ביותר מ‪ ,10%-‬או הודעת מייצג על ההכ‪ð‬סה המשוערת‬

‫הצפויה לש‪ð‬ה השוטפת‪.‬‬
‫מייצגים רשאים להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ ייצוג לקוחות כאשר המבוטח רשום במוסד‬

‫לביטוח לאומי כעובד עצמאי‪.‬‬
‫מבוטח שמגדיל מקדמות באופן עקבי מדי ש‪ð‬ה ובסוף כל ש‪ð‬ת מס מגיש שומה ‪ð‬מוכה באופן‬
‫משמעותי מההצהרה שמסר למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מוזמן לבירור במוסד לביטוח לאומי‪ .‬כאשר‬
‫ההגדלה ‪ð‬עשתה על ידי מייצג‪ ,‬המייצג מוזמן לבירור במוסד לביטוח לאומי‪ .‬המוסד לביטוח לאומי‬

‫בודק אם הייתה הגדלת כיסוי ביטוחי שלא בהתאם לתק‪ð‬ות‪.‬‬
‫בהתאם לתק‪ð‬ות‪ ,‬שי‪ð‬וי מקדמות אפשרי עד ‪ 31‬בדצמבר באותה הש‪ð‬ה פעם אחת בכל רבעון‪ :‬ארבע‬
‫פעמים בש‪ð‬ה‪ .‬כאשר הטופס משמש להגדלת מקדמות רשאי לחתום עליו המבוטח או המייצג‪ ,‬ואילו‬
‫הקט‪ð‬ת מקדמות מחייבת בכל מקרה חתימה של המבוטח על הטופס‪ .‬מייצג אי‪ð‬ו רשאי לחתום‬

‫במקום המיוצג על הקט‪ð‬ת מקדמות‪ .‬המייצג רשאי למסור הודעה על ההכ‪ð‬סות הצפויות‪.‬‬
‫שי‪ð‬וי מקדמות אי‪ð‬ו מש‪ð‬ה את מעמדו של המבוטח במוסד לביטוח לאומי‪ .‬כלומר‪ ,‬שי‪ð‬וי סוג מעצמאי‬
‫שאי‪ð‬ו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי"‪ ,‬או ההיפך‪ ,‬מחייבים דיווח של המבוטח בטופס‬

‫בל‪) 6101/‬דין וחשבון רב ש‪ð‬תי(‪.‬‬
‫רצוי ומומלץ לתקן מקדמות במהלך הש‪ð‬ה‪ .‬כאשר בוח‪ð‬ים את ההכ‪ð‬סה הש‪ð‬תית‪ ,‬יש להביא בחשבון‬
‫את ההכ‪ð‬סה הגבוהה ביותר הרלוו‪ð‬טית )כפוף לתק‪ð‬ות( בשל סוגיית "הגמלה החוסמת"‪ .‬לע‪ð‬יין‬
‫הגמלה החוסמת‪ ,‬ההכ‪ð‬סה המתוק‪ð‬ת המהווה בסיס למקדמות בש‪ð‬ה השוטפת ‪ -‬היא הבסיס‬

‫למקדמות בש‪ð‬ה הבאה אחריה‪.‬‬
‫כאשר מבוטח משלם מראש מקדמות )בדרך כלל בחודש דצמבר(‪ ,‬עליו לבקש מפקיד הביטוח‬
‫הלאומי לעכב את החזר התשלום שבוצע ביתר‪ ,‬כדי שהתשלום לא יוחזר אוטומטית למבוטח‪.‬‬

‫המייצג רשאי לעכב החזר במערכת ייצוג הלקוחות‪.‬‬
‫תשלום בשל הגדלת מקדמות לש‪ð‬ה השוטפת עד יום ‪ 31.12‬בש‪ð‬ת המס השוטפת‪ ,‬ייכלל באישור‬

‫הש‪ð‬תי לש‪ð‬ה השוטפת רק אם מועד החיוב העתידי שלו הוא עד יום ‪ 3‬במארס בש‪ð‬ת המס הבאה‪.‬‬

‫הגדלת מקדמות למי שבכוו‪ð‬תו לתבוע גמלה לשמירת היריון ודמי לידה והורות‬
‫יש לזכור ש‪ð‬שים עצמאיות בהיריון‪ ,‬החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות‪ ,‬חייבות לשלם את‬
‫הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפ‪ð‬י הלידה או לפ‪ð‬י שמירת ההיריון והדבר ‪ð‬כון גם לכל מי‬
‫שבכוו‪ð‬תו לתבוע דמי לידה )היולדת‪ ,‬בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה במקום בת זוגו‪ ,‬הורה‬
‫מאמץ‪ ,‬הורה מיועד ומשפחות אומ‪ð‬ה(‪ .‬זאת כדי שהגמלה לא תישלל‪ ,‬בחלקה או במלואה‪ ,‬עקב פיגור‬

‫בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף ‪ 50‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫במקרים שבהם ‪ð‬שללה הזכאות לדמי לידה או לגמלה לשמירת היריון ממבוטחת רק בשל הגדלת‬
‫מקדמות בש‪ð‬ה השוטפת שלא שולמה בזמן‪ ,‬יש לפ‪ð‬ות לס‪ð‬יף‪ .‬הגמלה תשולם לפי ההכ‪ð‬סה המקורית‬
‫בשלב הראשון ובעת קליטת השומה‪ ,‬תיערך ממילא התחשב‪ð‬ות‪ .‬הס‪ð‬יף יבטל את הגדלת המקדמות‬
‫ולכן‪ ,‬במקרה כזה יש לזכור להגדיל את המקדמות בחזרה מיד לאחר שהמבוטחת חוזרת מחופשת‬

‫הלידה‪.‬‬

‫‪- 22 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הע‪ð‬קה מטעמי צדק‬

‫בעת שלילת גמלה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח או בשל אי רישום כעובד עצמאי‪ ,‬אפשר להגיש‬
‫תביעה להע‪ð‬קה מטעמי צדק‪ .‬לעתים המוסד לביטוח לאומי עורך מבחן הכ‪ð‬סות למבקשי ההע‪ð‬קה‪.‬‬

‫טע‪ð‬ה כי פיגור בתשלום דמי ביטוח או אי רישום כחוק‪ð ,‬גרמו בשל הטעיה או מחדל של רואה‬
‫חשבון‪ ,‬מ‪ð‬הל חשבו‪ð‬ות‪ ,‬יועץ מס או עורך דין מטעמו של מבקש ההע‪ð‬קה ‪ð -‬דחתה בבית הדין הארצי‬

‫לעבודה‪ ,‬ו‪ð‬קבע כי חלה אחריות של התובע על שלוחו‪.‬‬

‫ביום ‪ 20.5.2015‬דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עו"ד עופרה לוי‪-‬גרין )עב"ל ‪(1632-10-13‬‬
‫לקבלת דמי לידה כעצמאית עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח‪ ,‬ודחה גם את הבקשה שלה להע‪ð‬קה‬
‫מטעמי צדק‪ .‬בית הדין הארצי פסק כי קיים קשר בל י‪ð‬ותק בין תשלום דמי הביטוח לבין קבלת‬
‫הזכויות הסוציאליות על פיו‪ .‬רק במקום ש‪ð‬בצר מהמבוטחת לקיים חובת תשלום‪ð ,‬יתן לסטות‬

‫מאותו הקשר ולהע‪ð‬יק למבוטחת את הזכויות דרך מתן הע‪ð‬קה‪.‬‬

‫קובע בית הדין הארצי כי המערערת בחרה לדווח על הכ‪ð‬סותיה שגדלו באופן משמעותי בש‪ð‬ת ‪2009‬‬
‫– רק בחודש מאי ‪ ,2010‬והיא שבחרה להמתין לשוברי התשלום ביודעה שהיא בהיריון מתקדם‪ ,‬על‬
‫אף שקיבלה מכתב ביום ‪ 7.12.2009‬שבו הובהר לה כי אי‪ð‬ה מבוטחת לע‪ð‬ף דמי לידה‪" .‬בחירותיה‬

‫שלה לא יכולות להיחשב כמ‪ð‬יעה מלשלם את דמי הביטוח במועד"‪.‬‬

‫העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכ‪ð‬סות ‪ð‬וספות החייבות בדמי ביטוח‬

‫מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכ‪ð‬סות פסיביות‪ ,‬שהם גם‬
‫שכירים בו זמ‪ð‬ית‪ ,‬יעבירו תלושי משכורת למוסד לביטוח לאומי )לתחום גבייה מלא שכירים בס‪ð‬יף(‪.‬‬

‫זאת‪ ,‬כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן‪.‬‬
‫כאשר המידע אי‪ð‬ו מעודכן או אי‪ð‬ו מאומת‪ ,‬המבוטח משלם בשלב הראשון דמי ביטוח בשיעור המלא‬
‫במקום גם בשיעור המופחת‪ ,‬או משלם דמי ביטוח בשיעור מופחת בעוד שהיה אמור לשלם רק‬

‫בשיעור המלא‪.‬‬

‫התרת דמי הביטוח הלאומי ב‪ð‬יכוי לצורכי מס‬

‫לצורך תשלום דמי ביטוח חייב המבוטח לקבל הודעת חיוב שאותה יש לשלם‪ .‬דמי ביטוח‬
‫המשולמים ללא הודעת חיוב‪ð ,‬חשבים לתשלום ביתר ואי‪ð‬ם כלולים בתשלומים המותרים ב‪ð‬יכוי‬

‫לצורכי מס הכ‪ð‬סה‪.‬‬
‫יש לשים לב שרק ‪ 52%‬מדמי הביטוח הלאומי שחוייבו וששולמו בפועל מותרים ב‪ð‬יכוי לצורכי מס‪.‬‬

‫דמי ביטוח הבריאות אי‪ð‬ם מותרים ב‪ð‬יכוי‪.‬‬
‫תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מכל סוג )בהמחאות‪ ,‬בהוראת קבע בכרטיס אשראי‪,‬‬
‫בהוראת קבע בב‪ð‬ק או בקיזוז מגמלה( מותר ב‪ð‬יכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים ש‪ð‬פרעו עד תום‬
‫ש‪ð‬ת המס‪ .‬תשלום ששולם בעסקה בודדת בכרטיס אשראי מותר במלואו ב‪ð‬יכוי במועד ביצוע‬

‫העסקה )אף אם חולק לתשלומים או בקרדיט(‪.‬‬
‫באישור הש‪ð‬תי ‪ð‬כללים תשלומים ששולמו עד סוף ש‪ð‬ת המס בש‪ð‬ה השוטפת בגין החיובים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬חיוב לתקופה רטרואקטיבית עם מועד חיוב עתידי לתשלום עד יום ‪ 14‬בפברואר בש‪ð‬ת המס‬

‫הבאה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרשי שומה שמועד החיוב העתידי לתשלומם הוא ‪ 14‬בפברואר בש‪ð‬ת המס הבאה‪.‬‬
‫‪ .3‬מקדמת חודש דצמבר של הש‪ð‬ה השוטפת שמועד תשלומה הוא ‪ 15‬בי‪ð‬ואר בש‪ð‬ת המס הבאה‪.‬‬
‫‪ .4‬מקדמת חודש דצמבר בש‪ð‬ה השוטפת המשולמת בהוראת קבע בב‪ð‬ק או בכרטיס אשראי‪.‬‬

‫‪ .5‬הגדלת מקדמות שמועד החיוב העתידי בגי‪ð‬ן הוא עד ‪ 3‬במארס בש‪ð‬ה הבאה‪.‬‬
‫ייתכ‪ð‬ו תקלות בקליטת התשלומים אשר משולמים ביום האחרון של ש‪ð‬ת המס והם ‪ð‬קלטים‬
‫באישור הש‪ð‬תי של ש‪ð‬ת המס הבאה‪ .‬אם המועד לתשלום הוא לפ‪ð‬י ‪ 14‬בפברואר בש‪ð‬ה העוקבת )או‬
‫לפ‪ð‬י ‪ 3‬במארס לע‪ð‬יין מקדמות(‪ ,‬אזי יש לשלוח למוסד לביטוח לאומי את צילום הקבלה‪ ,‬כדי לתקן‬

‫את האישור‪.‬‬

‫‪- 23 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח‬

‫הפחתת ‪ð‬יכוי דמי הביטוח הלאומי שמותרים ב‪ð‬יכוי מהשומה מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות‪.‬‬
‫זאת מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי הביטוח באופן קרוב ככל האפשר לחישוב העתידי‬
‫שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המסים‪ .‬בדרך זו המבוטח "‪ð‬ה‪ð‬ה" מההפחתה כבר בשלב חישוב‬

‫המקדמות‪.‬‬

‫ככל שההכ‪ð‬סה החייבת שתיווצר בסופו של דבר בשומת מס הכ‪ð‬סה גבוהה יותר מההכ‪ð‬סה שלפיה‬
‫‪ð‬קבעו מקדמות דמי הביטוח‪ ,‬דמי הביטוח יוגדלו בהתאם להכ‪ð‬סה חייבת זו‪ ,‬וי‪ð‬וכו מההכ‪ð‬סה דמי‬
‫ביטוח לאומי המחושבים תיאורטית‪ ,‬אף שטרם שולמו בפועל‪ .‬בהתאמה יחולו הדברים על קיטון‬

‫בהכ‪ð‬סה החייבת‪.‬‬

‫פיגור בתשלום דמי ביטוח‬

‫סעיף ‪ 366‬לחוק הביטוח הלאומי ‪ -‬כללי‬
‫סעיף ‪ 366‬לחוק הביטוח הלאומי כולל ס‪ð‬קציות ‪ð‬גד מי שלא שילם דמי ביטוח )למעט חריגים‪ ,‬כגון‬

‫מי ש‪ð‬פגע בעת הת‪ð‬דבות מוכרת ומי שתובע דמי לידה והורות(‪.‬‬
‫הסעיף דן במקרים שבהם פיגור בדמי ביטוח מפחית או שולל את רוב הגמלאות שמשולמות על ידי‬

‫המוסד לביטוח לאומי‪:‬‬
‫פיגור בדמי ביטוח שאי‪ð‬ו עולה על ‪ 12‬חודשים אי‪ð‬ו פוגע כלל בגמלה‪.‬‬
‫בפיגור מעל ‪ 12‬חודשים שאי‪ð‬ו עולה על ‪ 18‬חודשי פיגור ‪ -‬תופחת הגמלה ברבע‪.‬‬
‫בפיגור העולה על ‪ 18‬חודשים ואי‪ð‬ו עולה על ‪ 36‬חודשים ‪ -‬תופחת הגמלה בחצי‪.‬‬

‫בפיגור העולה על ‪ 36‬חודשים ‪ -‬תישלל הגמלה במלואה‪.‬‬
‫למי שמבוטח במשך תקופה העולה על עשר ש‪ð‬ים‪ ,‬תוארך התקופה עד ‪ 60‬חודשים‪ ,‬כמפורט בסעיף‪.‬‬
‫לע‪ð‬יין זה לא יראו בחוב של עד ‪ 15%‬מהשכר הממוצע במשק )בש‪ð‬ת ‪ - 2019‬כ‪ 1,540-‬ש"ח( כפיגור‬
‫בתשלום דמי ביטוח‪ ,‬וגם לא בחוב שמועד תשלומו חל בתוך ‪ 90‬ימים שלפ‪ð‬י קרות המקרה המזכה‬

‫לגמלה )לע‪ð‬יין גמלאות אימהות חלות ההוראות שבסעיף ‪ 50‬לחוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬
‫מסעיף ‪ 368‬לחוק עולה כי עם עריכת הסכם תשלומים יהיה המבוטח זכאי לגמלה מיום עריכת הסדר‬

‫התשלומים ואילך‪ ,‬וכפוף לעמידה בו‪.‬‬
‫הסכם תשלומים אפשר לערוך גם בדרך של ‪ð‬יכוי החוב לשיעורין מסכום הגמלה שמתקבלת‪ ,‬כפוף‬

‫להוראות המוסד לביטוח לאומי בע‪ð‬יין זה‪.‬‬
‫על פי הסעיף‪ ,‬אי תשלום דמי ביטוח‪ ,‬לרבות הפרשי דמי ביטוח‪ ,‬במועד ה‪ð‬קוב בדרישה‪ ,‬יוצר עומק‬
‫פיגור בדמי ביטוח שעלול לשלול גמלה באופן מלא או באופן חלקי‪ .‬כלומר‪ ,‬כל עוד לא הוסדר החוב‪:‬‬

‫‪ .1‬במקרה של שלילה חלקית יקבל המבוטח‪ ,‬לדוגמה‪ 75% ,‬מהגמלה בקיזוז חלק מהחוב‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרה של שלילה מלאה לא תשולם גמלה‪.‬‬

‫הפיגור בתשלום דמי הביטוח ‪ð‬בחן מהיום שבו דמי הביטוח היו אמורים להשתלם ולא מהמועד שבו‬
‫‪ð‬שלחה הדרישה לתשלום‪.‬‬

‫לכיסוי החוב ‪ð‬דרש המבוטח לעתים לשלם ‪ 25%‬מהחוב מיד ואת היתרה בהסדר תשלומים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בכל תביעה לגמלה )למעט באוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬לדוגמה‪ð ,‬כים קשים בעלי הכ‪ð‬סות‬
‫‪ð‬מוכות(‪ð ,‬ערכת ביקורת גבייה כדי לבדוק אם קיים פיגור בתשלום דמי ביטוח ששולל גמלה באופן‬

‫מלא או באופן חלקי‪.‬‬
‫בע‪ð‬יין יצחק חג'אג' )בל ‪ 2416-06-11‬מיום ‪ (9.7.2012‬קיבל בית הדין האזורי את טע‪ð‬ת המבוטח וקבע‬
‫שאף על פי שלא ‪ð‬רשם כעובד עצמאי כחוק‪ ,‬ב‪ð‬סיבות המיוחדות שבהן המוסד לביטוח לאומי הודיע‬
‫לו בכתב על המעמד בטרם ‪ð‬פגע בעבודה – הוא ייבחן כעובד עצמאי כאילו ‪ð‬רשם‪ ,‬אולם בית הדין‬
‫מורה למוסד לביטוח לאומי לבחון את חישוב הגמלאות בהתחשב בפיגור בתשלום דמי הביטוח לפי‬

‫הכללים בסעיף ‪ 366‬ולשלול את הזכאות לגמלה בהתאם‪.‬‬

‫‪- 24 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫ביום ‪ 26‬במארס ‪ 2018‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (57149-05-15‬את תביעתו של יוסף לוי‬
‫וקבע כי הזכאות לקצבת אזרח ותיק )זק‪ð‬ה( תשולם לו רק מיום עריכת הסדר התשלומים שביצע‬
‫ולא מהיום שבו הגיע לגיל פרישה‪.‬‬

‫בית הדין ‪ð‬סמך על הלכת מיכאלסון של בית הדין הארצי בדבר תכלית שלילת הגמלה‪ ,‬ש‪ð‬ועדה למ‪ð‬וע‬
‫מצב שבו‪..." :‬אדם אשר לא קיים במשך תקופה ארוכה את חובותיו‪ ,‬לאמור‪ :‬לא שילם דמי ביטוח‪,‬‬
‫ובבוא האירוע המזכה לגמלה‪ ,‬ישלים את כל החסר לצורך זכאותו ויצפה כי תשולם לו גמלה בשיעור‬

‫מלא החל מהמועד המזכה"‪.‬‬

‫סעיף ‪ 50‬לחוק הביטוח הלאומי – גמלאות דמי לידה והורות‬

‫כפי ש‪ð‬כתב לעיל‪ ,‬לפי סעיף ‪ 50‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או‬
‫של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה והורות‪ ,‬דמי אימוץ וגמלה לשמירת היריון‪.‬‬
‫מדובר בכל חוב שקיים ביום הלידה‪/‬שמירת היריון שבגללו אין למבוטח‪/‬ת תקופת אכשרה מספיקה‬
‫לזכאות לדמי הלידה )למעט חוב מקדמות לחודש האחרון לפ‪ð‬י הלידה‪/‬שמירת היריון‪ ,‬שמועד‬

‫תשלומו לפי החוק הוא אחרי הלידה(‪.‬‬

‫אם המבוטחת שילמה את מקדמות דמי הביטוח במועד אך הגיעה למוסד לביטוח לאומי שומה של‬
‫ש‪ð‬ה קודמת‪ ,‬ייווצר למבוטחת חוב שולל דמי לידה כי על פי סדר זקיפת תשלומים‪ ,‬כל דמי הביטוח‬
‫ששולמו בש‪ð‬ה השוטפת יכסו את חובות העבר‪ .‬החוב יעבור לתקופה הסמוכה ללידה ולא תהיה‬
‫למבוטחת תקופת אכשרה מספיקה לדמי הלידה )‪ 10‬חודשים מתוך ‪ 14‬שלפ‪ð‬י היום הקובע‪ ,‬או ‪15‬‬
‫חודשים מתוך ‪ 22‬החודשים שלפ‪ð‬י היום הקובע‪ ,‬ולשמירת היריון או לדמי לידה חלקיים‪ 6 :‬חודשי‬

‫ביטוח כעובדת עצמאית מתוך ‪ 14‬החודשים שקדמו ליום הקובע(‪.‬‬

‫כבר בפסק דין בע‪ð‬יין ורדי‪ð‬ה שומלה בבית הדין הארצי מיום ‪) 18.7.1999‬עב"ל ‪ (393/97‬קבע בית‬
‫הדין הארצי שאת המילים "שילמה דמי ביטוח" ו"שולמו דמי ביטוח" שבסעיף ‪)50‬א( לחוק הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬יש לפרש כפעולה שבעבר‪ ,‬דהיי‪ð‬ו‪ ,‬שהתשלום ‪ð‬עשה בפועל לפ‪ð‬י "היום הקובע" )יום הלידה‬

‫בע‪ð‬יין שבפסק הדין(‪.‬‬

‫חישוב דמי ביטוח בעבור ש‪ð‬ים קודמות‬

‫המוסד לביטוח לאומי אמור לשלוח הודעות על הפרשי שומה לאחר קבלת השומה ממס הכ‪ð‬סה‪.‬‬
‫אם המעמד של המבוטח הוא של עובד שכיר וגם של עובד עצמאי‪ ,‬כדאי לבדוק אם סכום המשכורת‬
‫מעודכן ברישומי המוסד לביטוח לאומי )סכום זה משפיע על החישוב בשיעור המופחת או המלא של‬

‫דמי הביטוח(‪.‬‬
‫הכ‪ð‬סות ‪ð‬כים מתקבלות במוסד לביטוח לאומי בסכום אחד ללא פירוט ובדרך כלל ‪ð‬שלח למבוטח‬
‫מכתב המבקש את הפירוט‪ .‬יש לבדוק קליטת ההכ‪ð‬סות כאשר ה‪ð‬כה הוא בן‪/‬ת הזוג‪ .‬רצוי ומומלץ‬

‫לשלוח את הפירוט וההסברים עם אסמכתאות‪.‬‬
‫עדכון גמלאות בעקבות הפרשי דמי ביטוח‬

‫עדכון הפרשי השומה אמור לעדכן גם את הגמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬למעט‬
‫במקרה שהשומה חסומה בשל "גמלה חוסמת" כתוצאה מפגיעה בעבודה )או מחלת מקצוע או‬

‫בהת‪ð‬דבות מוכרת(‪.‬‬
‫בגמלאות‪ :‬דמי פגיעה‪ ,‬אימהות )מאפריל ‪ (2016‬ותגמולי מילואים‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי עורך‬

‫חישוב משולב של הפרשי דמי ביטוח והפרשי גמלאות‪.‬‬
‫פסק דין בבית הדין האזורי ‪ -‬שומת מס הכ‪ð‬סה מחייבת לע‪ð‬יין דמי ביטוח‬
‫בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של מאיר בן חמו )‪ 34728-06-12‬מיום ‪ (9.12.2012‬וקבע כי‬
‫שומת מס הכ‪ð‬סה לש‪ð‬ת ‪ 2004‬במסגרת הסכם פשרה מש‪ð‬ת ‪ 2011‬מהווה הכ‪ð‬סה חייבת לע‪ð‬יין תשלום‬

‫דמי ביטוח‪.‬‬
‫ההלכה ‪ð‬קבעה בפסק דין איציק מועלם ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי )עב"ל ‪ (24.1.2010 ,82/09‬ובפסק‬
‫דין גילאון מתן ו‪ 15-‬אחרים ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי )עב"ל ‪..." :(24.6.2010 397/09‬לע‪ð‬יין תשלום‬
‫דמי ביטוח‪ ,‬קיימת זיקה ברורה בין חוק הביטוח הלאומי ובין פקודת מס הכ‪ð‬סה ובעיקרו של דבר‪,‬‬

‫סיווג מס הכ‪ð‬סה לגבי הכ‪ð‬סה מסוימת היא המחייבת גם לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי"‪.‬‬
‫כאשר קיימת שומה סופית מרשות המסים – למוסד לביטוח לאומי אין שיקול דעת בקביעת גובה‬
‫"ההכ‪ð‬סה החייבת"‪ .‬בית הדין קבע כאמרת אגב‪ ,‬שהמוסד לביטוח לאומי לא היה יכול להפעיל‬

‫שיקול דעת כי המבוטח לא הוכיח מה שיעור הרכיבים שאי‪ð‬ם מהווים "הכ‪ð‬סה חייבת"‪.‬‬

‫‪- 25 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת‬

‫החל בחודש י‪ð‬ואר ‪ ,2010‬תשלום דמי הביטוח בעבור תלמידי ישיבות המשרתים בשירות האזרחי‬
‫מתבצע על ידי המ‪ð‬הלת האזרחית הלאומית באמצעות גבייה מרוכזת‪ ,‬עבור תלמידי ישיבה‬
‫שמשרתים בשירות האזרחי שאין להם הכ‪ð‬סה או שהכ‪ð‬סתם אי‪ð‬ה מגיעה לסכום בשיעור של ‪ 5%‬מן‬

‫השכר הממוצע במשק )חוזר ביטוח‪ 1396/‬מיום ‪.(28.11.2010‬‬

‫פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על יסודי‬

‫החל מיום ‪ 1‬באוקטובר ‪ ,2011‬תלמיד כיתה י' עד י"ב במוסד חי‪ð‬וכי על יסודי )שמוכר לע‪ð‬יין חוק‬
‫זה(‪ ,‬שהכ‪ð‬סתו מזערית )‪ 5%‬מהשכר הממוצע במשק(‪ ,‬שאי‪ð‬ו עובד וטרם מלאו לו ‪ 19‬ש‪ð‬ים‪ ,‬פטור‬
‫מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד התקופה שבה הוא לומד )הפטור חל גם על תלמיד שאין לו צו גיוס(‪.‬‬
‫התלמיד ממלא טופס בל‪) 670/‬הצהרת עיסוק תלמיד על יסודי(‪ ,‬שמצוי באתר הביטוח הלאומי‬

‫באי‪ð‬טר‪ð‬ט‪.‬‬

‫פטור לח‪ð‬יך במכי‪ð‬ה קדם צבאית ולמת‪ð‬דב בש‪ð‬ת שירות החל מספטמבר ‪ 2011‬ועד‬
‫יולי ‪2013‬‬

‫סעיף ‪)351‬יא()‪2‬א( לחוק הביטוח הלאומי תוקן החל מיום ‪ .1.9.2011‬הסעיף כולל פטור מתשלום דמי‬
‫ביטוח לתלמיד בבית ספר על יסודי ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית‪ ,‬והחל ממועד התיקון גם לח‪ð‬יך‬
‫מכי‪ð‬ה קדם צבאית ולמת‪ð‬דב לש‪ð‬ת שירות למטרה ציבורית‪/‬לאומית ובלבד שהחלו את השירות‬
‫הסדיר או את השירות הלאומי לפ‪ð‬י שמלאו להם ‪) 21‬יש לשלוח את אישור הלימודים או ההת‪ð‬דבות‬

‫למוסד לביטוח לאומי לעדכון באופן יד‪ð‬י(‪.‬‬

‫פטור מדמי ביטוח למתגייס לצבא‪ ,‬או לשירות לאומי בהת‪ð‬דבות‪ ,‬או לעתודאי‬

‫החל מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪ ,2013‬בעקבות תיקון תק‪ð‬ות הביטוח הלאומי מיולי ‪ ,2013‬מי שהכ‪ð‬סתו‬
‫מזערית ואי‪ð‬ו עובד וטרם מלאו לו ‪ 21‬ש‪ð‬ים‪ ,‬פטור מתשלום דמי ביטוח מיום שמלאו לו ‪ 18‬ש‪ð‬ים ועד‬
‫המועד שבו החל לשרת כחייל או בהת‪ð‬דבות בשירות לאומי‪ .‬המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום‬

‫‪ 26.11.2013‬חוזר המפרט את ת‪ð‬אי הפטור ותחולתו‪.‬‬
‫עתודאי יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח עד גיל ‪ 21‬בת‪ð‬אים שלעיל אם סיבת הפסקת השירות היא כי‬

‫הוא עתודאי‪.‬‬
‫ביום ‪ 11.3.2018‬קבע בית הדין לעבודה )ב"ל ‪ 53948-06-16‬מיום ‪ (11.3.2018‬כי הפטור מתשלום דמי‬
‫ביטוח יחול גם על מבוטח שסיים י"ב בגיל ‪ ,19‬למד במכי‪ð‬ה קדם צבאית‪ ,‬וכיוון שעבר ‪ð‬יתוח ‪ð‬בצר‬
‫ממ‪ð‬ו להתגייס עד גיל ‪ 21‬בשל אי יכולת פיזית ורפואית )אך התגייס לפ‪ð‬י גיל ‪ .(22‬המבוטח שירת‬

‫במשך ‪ 3‬ש‪ð‬ים שירות סדיר‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי החיל עליו את הוראות פסק הדין מיום ‪.11.3.2018‬‬
‫ביום ‪ 16.5.2019‬פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר מספר ‪ 1467‬בע‪ð‬יין פטור מתשלום דמי ביטוח למי‬
‫שמתגייס לשירות כחייל חובה או בשירות לאומי בהת‪ð‬דבות אחרי גיל ‪ ,21‬במקרים שבהם ‪ð‬מ‪ð‬עה‬

‫מהמבוטח האפשרות להתגייס לפ‪ð‬י גיל ‪ 21‬מסיבה שאי‪ð‬ה תלויה בו‪.‬‬
‫החוזר מפרט רשימת מצבים שבהם ‪ð‬יתן לאשר פטור למתגייס בין גיל ‪ 21‬לגיל ‪ .22‬הפטור ‪ð‬יתן לפי‬
‫החוק בין גיל ‪ 18‬עד גיל ‪ .21‬בין גיל ‪ 21‬ועד מועד הגיוס‪ ,‬משלם המבוטח סכום מי‪ð‬ימום של דמי‬

‫ביטוח‪.‬‬
‫דוגמאות של מצבים מיוחדים‪ :‬מצב רפואי‪ ,‬עיכוב בסיום הלימודים‪ ,‬שהות בחו"ל עם ההורים‪,‬‬

‫דחיית גיוס במסגרת מסלול ישיבות ההסדר‪ ,‬או ‪ð‬סיבות חריגות אחרות‪.‬‬
‫לצורך הפעלת הסעיף יש למלא טופס מספר ‪ – 6109‬הצהרת מבוטח שהתגייס לאחר גיל ‪ 21‬ולפ‪ð‬י גיל‬

‫‪.22‬‬

‫‪- 26 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫פטור מתשלום דמי ביטוח למשתחרר‬

‫לפי תיקון בחוק מי‪ð‬ואר ‪ 2015‬פטור כל משתחרר מצה"ל ומשירות לאומי לאחר שירות של ‪24‬‬
‫חודשים )בת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו‪ ,‬לרבות לאחר של"ת( מתשלום דמי ביטוח מי‪ð‬ימליים בחודשיים‬

‫הראשו‪ð‬ים שלאחר השחרור )למי שאי‪ð‬ו עובד והכ‪ð‬סתו מזערית(‪.‬‬

‫פטור מדמי ביטוח למקבל גמלה ממשרד הביטחון‬

‫מי שמקבל גמלה ממשרד הביטחון שאין לו הכ‪ð‬סות החייבות בתשלום דמי ביטוח )לדוגמה‪ :‬אלמ‪ð‬ת‬
‫צה"ל ו‪ð‬כה צה"ל(‪ ,‬פטור מתשלום דמי הביטוח‪ .‬אם חויב בדמי ביטוח עליו להעביר את האישור‬

‫ממשרד הביטחון לקבלת הפטור‪.‬‬

‫פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורם איבר‬

‫לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬תורם איבר‪ ,‬בת‪ð‬אים מסוימים‪ ,‬פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות‬
‫לתקופה מרבית של עד ‪ 36‬חודשים )חוזר בריאות‪ 52/‬מיום ‪ .(10.12.2013‬רשימת התורמים הזכאים‬

‫מועברת ממשרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי פעם בש‪ð‬ה‪.‬‬

‫הכשרה מקצועית‬

‫מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית משלם את דמי הביטוח )למעט לע‪ð‬פי אימהות ו‪ð‬פגעי עבודה( על‬
‫הכ‪ð‬סה בשיעור ‪ 5%‬מן השכר הממוצע במשק‪.‬‬

‫הכ‪ð‬סות ממערכת סולארית ביתית – לוחות פוטו וולטאיים‬

‫במסגרת החוק לעידוד השקעה בא‪ð‬רגיות מתחדשות )הטבות מס בשל הפקת חשמל מא‪ð‬רגיה‬
‫מתחדשת(‪ ,‬התשע"ז‪ð ,2016-‬קבע כי החל מיום ‪ 1.1.2016‬לא יראו בהכ‪ð‬סה ממכירת החשמל של‬

‫הצרכן הביתי כהכ‪ð‬סה לע‪ð‬יין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪.‬‬
‫הסכום הפטור הוא עד סכום של "עוסק פטור" במע"מ‪ ,‬סך של ‪ 100,187‬ש"ח בש‪ð‬ת ‪ .2019‬הוראות‬
‫הביטוח הלאומי מבהירות כי הפטור ‪ð‬יתן מדמי ביטוח וההכ‪ð‬סה מובאת בחשבון לע‪ð‬יין גמלאות‪,‬‬

‫כגון‪ ,‬הבטחת הכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫עיסוקים מעורבים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח‬

‫סעיף ‪ 344‬קובע את כללי החיוב בדמי ביטוח של עובד שכיר וסעיף ‪ 345‬קובע את כללי החיוב בדמי‬
‫ביטוח של עובד עצמאי ושל מי שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי‪ .‬אופן החיוב בדמי ביטוח של מבוטח‬

‫בעל עיסוקים מעורבים ‪ð‬קבע בסעיף ‪ 371‬ובתק‪ð‬ות שהותק‪ð‬ו לפיו‪.‬‬

‫הרישא של סעיף ‪)371‬א( במתכו‪ð‬תו מחודש פברואר ‪:2004‬‬
‫"‪)371‬א(‪ .‬השר רשאי לקבוע‪ ,‬הן בדרך כלל והן לסוגים‪ ,‬הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי‬
‫ביטוח של המבוטחים המ‪ð‬ויים להלן‪ ,‬וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה‪ ,‬למעט‬
‫הוראות סעיף ‪345‬ב‪ ,‬ובלבד שלא יחויבו בתק‪ð‬ות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה‬

‫על ההכ‪ð‬סה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח‪"...‬‬

‫הכוו‪ð‬ה ברישה של סעיף ‪ ,371‬שעל אף האמור בפרק ט"ו‪ ,‬רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר‬
‫תשלום דמי ביטוח‪ ,‬לרבות מתן פטור ותשלום בת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו בתק‪ð‬ות‪ ,‬למעט בכל הקשור לפ‪ð‬סיה‬

‫מוקדמת )שאופן ‪ð‬יכוי דמי הביטוח בגי‪ð‬ן מוסדר בסעיף ‪345‬ב לחוק(‪.‬‬

‫תק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח(‪ ,‬התשל"א‪) 1971-‬להלן גם‪:‬‬
‫"תק‪ð‬ות הוראות מיוחדות" או "הוראות מיוחדות"( קובעות בעבור סוגים מיוחדים של מבוטחים‪,‬‬
‫שפורטו בתק‪ð‬ות‪ ,‬האם הם חייבים בדמי ביטוח‪ ,‬על מי חלה האחריות לדווח ולשלם‪ ,‬מה שיעור דמי‬
‫הביטוח‪ ,‬על אילו הכ‪ð‬סות חייבים המבוטחים בתשלום ואת סדר החיוב בדמי ביטוח של העיסוקים‬

‫השו‪ð‬ים‪ .‬כפוף‪ ,‬כמובן‪ ,‬למגבלות המי‪ð‬ימום והמקסימום בכל תקופה‪.‬‬

‫‪- 27 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫תק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח( קובעות את סדר החיוב בדמי‬
‫ביטוח למי שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמ‪ð‬ית במגבלות ההכ‪ð‬סה המרבית החייבת‬
‫בדמי ביטוח‪ .‬לפי תק‪ð‬ה זו מובאות בחשבון בשלב הראשון ההכ‪ð‬סות של העובד השכיר ובשלב הש‪ð‬י‬
‫ההכ‪ð‬סות של אותו מבוטח כעובד עצמאי עד ההכ‪ð‬סה המרבית‪.‬‬

‫בסעיף ‪)371‬ב( לחוק שהוסף ביום ‪ð 1.1.2008‬קבע כי מבוטח שהוא עובד שכיר ו‪/‬או עובד עצמאי‪ ,‬שיש‬
‫לו גם הכ‪ð‬סה מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪ ,‬אשר אי‪ð‬ה הכ‪ð‬סה כעובד שכיר ואי‪ð‬ה הכ‪ð‬סה‬

‫כעובד עצמאי )הכ‪ð‬סה אחרת(‪ ,‬ישלם דמי ביטוח בעד הכ‪ð‬סתו האחרת בשיעור החל על הכ‪ð‬סה זו‪.‬‬

‫החל מש‪ð‬ת ‪ ,2008‬חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש ‪" -‬הכ‪ð‬סה אחרת" ‪ -‬כך‪ :‬הכ‪ð‬סה‬
‫מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪ ,‬אשר אי‪ð‬ה הכ‪ð‬סה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר‬
‫ואי‪ð‬ה הכ‪ð‬סה מעבודתו כ"עובד עצמאי" )הכוו‪ð‬ה להכ‪ð‬סות פסיביות‪ ,‬כשבמסגרת הכ‪ð‬סות אלה‬
‫כלולות גם הכ‪ð‬סות של עצמאי‪ ,‬שלע‪ð‬יין חוק הביטוח הלאומי אי‪ð‬ן כלולות בהגדרת "עובד עצמאי"(‪.‬‬
‫מבוטח שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמ‪ð‬ית ‪ -‬מבוטח שהוא גם עובד שכיר וגם עובד‬
‫עצמאי בו זמ‪ð‬ית משלם דמי ביטוח מהכ‪ð‬סתו מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ (1)2‬ו‪ (8)2-‬לפקודה‪,‬‬
‫אחרי ש‪ð‬וכו דמי הביטוח מהכ‪ð‬סתו מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪ ,‬ובלבד שלא תובא‬
‫בחשבון לע‪ð‬יין זה הכ‪ð‬סה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד שכיר באותה ש‪ð‬ת מס לבין ההכ‪ð‬סה‬

‫המרבית באותה הש‪ð‬ה‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬את דמי הביטוח משלם מבוטח שהוא עובד שכיר ו‪/‬או "עובד עצמאי" גם על‬

‫"הכ‪ð‬סתו האחרת"‪ ,‬גם אם ההכ‪ð‬סה האחרת פחותה ממחצית סך הכ‪ð‬סותיו‪.‬‬
‫הכ‪ð‬סה אחרת עד סכום של ‪ 25%‬מהשכר הממוצע במשק פטורה מתשלום דמי ביטוח )על פי חוזר‬
‫הביטוח הלאומי‪ ,‬חובת התשלום אי‪ð‬ה מן השקל הראשון אלא על ההכ‪ð‬סה העולה על ‪ 25%‬מן השכר‬

‫הממוצע במשק(‪.‬‬

‫הכ‪ð‬סות פסיביות אשר אי‪ð‬ן חייבות בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף ‪)350‬א( לחוק‬
‫הביטוח הלאומי‬

‫בסעיף ‪)350‬א( לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכ‪ð‬סות אשר אי‪ð‬ן חייבות בתשלום דמי‬
‫ביטוח‪ .‬בש‪ð‬ת ‪ 2008‬חלו שי‪ð‬ויי חקיקה בהכ‪ð‬סות אלה כמפורט להלן‪ ,‬ובמיוחד חל שי‪ð‬וי מהותי בחיוב‬

‫הכ‪ð‬סות מדיוויד‪ð‬דים‪.‬‬

‫דיוויד‪ð‬ד‪ ,‬ריבית ודמי ‪ð‬יכיון‬
‫על פי סעיף ‪)350‬א()‪ (6‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬ההכ‪ð‬סות שלהלן אי‪ð‬ן חייבות בתשלום דמי ביטוח‬

‫החל מש‪ð‬ת ‪:2008‬‬
‫‪ .1‬הכ‪ð‬סות מדיוויד‪ð‬דים שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף ‪125‬ב לפקודה )למעט הכ‪ð‬סה בחברה‬
‫משפחתית‪ ,‬בחברת בית ובחברה שקופה(‪ .‬בין היתר‪ ,‬פטורה מתשלום דמי ביטוח הכ‪ð‬סה‬

‫מדיוויד‪ð‬ד שמקבל בעל מ‪ð‬יות מחברה )לרבות בעל שליטה(‪.‬‬
‫‪ .2‬הכ‪ð‬סות ריבית ודמי ‪ð‬יכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים ‪125‬ג)ב( ו‪125-‬ג)ג( לפקודה‪.‬‬

‫ריבית המחויבת בשיעור מס שולי חייבת בדמי ביטוח‪.‬‬
‫דמי שכירות והכ‪ð‬סות פטורות ממס‬

‫על פי סעיף ‪)350‬א()‪ (7‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬ההכ‪ð‬סות שלהלן אי‪ð‬ן חייבות בתשלום דמי ביטוח‪,‬‬
‫החל מש‪ð‬ת ‪:2008‬‬

‫‪ .1‬הכ‪ð‬סות מדמי שכירות שחל עליהן מס בשיעור מוגבל‪:‬‬
‫בארץ ‪ -‬לפי סעיף ‪ 122‬לפקודה )הכ‪ð‬סות ממגורים בלבד‪ ,‬החייבות במס בשיעור ‪ .(10%‬מחו"ל ‪-‬‬
‫לפי סעיף ‪122‬א לפקודה )כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף‪ :‬הכ‪ð‬סות ב‪ð‬יכוי פחת ו‪ð‬יכוי בשל פחת‬

‫החייבות במס בשיעור ‪.(15%‬‬
‫‪ .2‬הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה הכ‪ð‬סה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי" הפטורה ממס לפי כל דין‪ ,‬לרבות שכר‬
‫דירה פטור ממס מהשכרה למגורים‪ ,‬למעט הכ‪ð‬סה מפ‪ð‬סיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף ‪345‬ב)א(‬

‫לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬ולמעט הכ‪ð‬סות ששר האוצר יקבע בעתיד בת‪ð‬אים שבסעיף‪.‬‬

‫‪- 28 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הרחבות בע‪ð‬יין שכר דירה למגורים בישראל‬

‫בחוזר הביטוח הלאומי )כללי ‪ 219/04‬מיום ‪ (26.10.2004‬הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת‬
‫משפטית‪ ,‬שעל פיה הכ‪ð‬סות משכר דירה למגורים בישראל )שרשומות בשומה כהכ‪ð‬סות הל"ע – אי‪ð‬ן‬
‫מיגיעה אישית(‪ ,‬פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום‪ .‬הכ‪ð‬סות מדמי שכירות למגורים בישראל‬
‫פטורות ללא הגבלה‪ ,‬בהתאם לאותה חוות דעת משפטית‪ ,‬גם מש‪ð‬ת ‪ 2008‬ואילך לפי חוזר‬

‫ביטוח‪ 1368/‬ממאי ‪.2008‬‬

‫לגבי שכר דירה למגורים בחו"ל ‪ -‬הפטור מדמי ביטוח ‪ð‬יתן רק אם שיעור המס בישראל מוגבל‪,‬‬
‫כמפורט בסעיף ‪)350‬א( לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫להלן הבהרות ‪ð‬וספות הקשורות לחוזר ‪ 219/04‬ועל הטיפול בפועל בביטוח הלאומי ב‪ð‬ושא שכר‬
‫הדירה למגורים בישראל‪:‬‬

‫‪ .1‬הפטור מדמי ביטוח לפי החוזר על הכ‪ð‬סות מהשכרת דירה למגורים בישראל אי‪ð‬ו מוגבל בשלב‬
‫זה בגובה ההכ‪ð‬סה מדמי השכירות )באופן שו‪ð‬ה מהוראות מס הכ‪ð‬סה(‪ ,‬ובלבד שמדובר בדירת‬
‫מגורים בישראל המושכרת למטרת מגורים )אין מדובר בהשכרה למגורים לטווח קצר(‪ .‬מדובר‬

‫בהכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה‪ ,‬ואי‪ð‬ן מעסק או ממשלח יד )הל"ע(‪.‬‬

‫‪ .2‬הטיפול במוסד לביטוח לאומי כל עוד אין שי‪ð‬וי ‪ -‬כדי להפחית מהשומה הכ‪ð‬סה מהשכרת דירה‬
‫למגורים שחויבה בשיעור מס שולי‪ ,‬המבוטח מעביר לפקיד הגבייה את העתק הדוח שהגיש למס‬
‫הכ‪ð‬סה עם ה‪ð‬ספח המעיד על חישוב ההכ‪ð‬סה משכר הדירה‪ ,‬את שומת המס ואת הסכמי שכר‬

‫הדירה‪.‬‬

‫‪ .3‬השכרת דירת מגורים לצורך עסק לא הייתה פטורה בעבר ואי‪ð‬ה פטורה מתשלום דמי ביטוח‬
‫)לדוגמה‪ ,‬משרד או גן ילדים(‪ .‬כאשר ההכ‪ð‬סה שמקורה בשכר דירה למגורים מופיעה בשומה‬

‫בשדה ‪) 150‬משלח יד או עסק( – המבוטח מתבקש לתקן את השומה במס הכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫‪ .4‬המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם ה‪ð‬חיות בע‪ð‬יין הכ‪ð‬סות משכר דירה למגורים שהיו פטורות‬
‫מדמי ביטוח והפכו להכ‪ð‬סות מעסק בעקבות דיו‪ð‬י שומות בעקבות הלכת לשם ובירן בבית‬
‫המשפט העליון‪ .‬ל‪ð‬ציגי המייצגים ‪ð‬מסר בישיבה במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כי פסיקת העליון קובעת‬
‫גם למוסד לביטוח לאומי וככל שפקיד השומה יקבע את סיווג ההכ‪ð‬סות האלה מעסק‪ ,‬גם‬
‫המוסד לביטוח לאומי יתייחס להכ‪ð‬סה כהכ‪ð‬סה מעסק‪ ,‬כפוף למבח‪ð‬י הגדרת עובד עצמאי‬

‫שבסעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫חלוקת הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה בין ב‪ð‬י זוג‬

‫חוזר מספר ‪ 242/2004‬מחודש דצמבר ‪ 2004‬והבהרות ‪ð‬וספות של מ‪ð‬הל הביטוח והגבייה בביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה המשותפות לש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג‪,‬‬

‫שמקורן מ‪ð‬כסים הרשומים על שם ש‪ð‬י ב‪ð‬י זוג‪ ,‬או על שם אחד מהם‪.‬‬
‫המידע האמור מגיע למוסד לביטוח לאומי באמצעות פ‪ð‬ייה של המבוטח או ממקורות אחרים‬

‫)לדוגמה‪ ,‬תביעה לגמלה(‪.‬‬
‫החוזר עוסק בב‪ð‬י זוג ‪ð‬שואים‪ ,‬באלמ‪ð‬ים ובגרושים‪.‬‬
‫כאשר ב‪ð‬י הזוג מעו‪ð‬יי‪ð‬ים לחלק את ההכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה כאמור לעיל‪ ,‬על כל אחד מהם לפתוח‬
‫עיסוק של מבוטח עם הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה בטופס ‪ 6101‬ולצרף הצהרה חתומה על ידי ש‪ð‬יהם‪.‬‬

‫‪- 29 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫תקציר ה‪ð‬חיות הביטוח הלאומי באשר לחלוקת הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה בין ב‪ð‬י זוג )לרבות ידועים‬
‫בציבור(‬

‫‪ð‬ישואין אחרי יום ‪1.1.1974‬‬ ‫‪ð‬ישואין לפ‪ð‬י יום ‪1.1.1974‬‬ ‫חלוקת ההכ‪ð‬סות‬
‫חלוקת ההכ‪ð‬סות בש‪ð‬ה השוטפת‬ ‫שאי‪ð‬ן מעבודה‬
‫חלוקת ההכ‪ð‬סות בש‪ð‬ה השוטפת‬ ‫ובש‪ð‬תיים שלפ‪ð‬יה ‪ -‬תתבצע על‬
‫ובש‪ð‬תיים שלפ‪ð‬יה ‪ -‬תתבצע עם המצאת‬ ‫פי בקשת אחד מב‪ð‬י הזוג או‬ ‫ה‪ð‬כסים רשומים על‬
‫אישור שה‪ð‬כס רשום על שם ש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג‪.‬‬ ‫ש‪ð‬יהם‪ ,‬ללא בקשת אישור ‪ð‬וסף‪.‬‬ ‫שם ש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג‬
‫חלוקת ההכ‪ð‬סות בש‪ð‬ה השוטפת‬
‫ובש‪ð‬תיים שלפ‪ð‬יה ‪ -‬תתבצע עם הצהרה‬ ‫ה‪ð‬כסים רשומים על‬
‫בכתב של ש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג על כוו‪ð‬ת שיתוף‬ ‫שם אחד מב‪ð‬י הזוג‬

‫ב‪ð‬כסים‪.‬‬
‫‪ð‬וסח ההצהרה מצורף כ‪ð‬ספח לחוזר ומצוי‬
‫באתר הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט‬

‫)בל‪.(631/‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫∑ ההצהרות הן חד פעמיות‪ .‬אין צורך להצהיר מחדש על אופן החלוקה בכל ש‪ð‬ה‪.‬‬
‫∑ כאשר המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע מגורמים ‪ð‬וספים‪ ,‬הוא רשאי ל‪ð‬הוג במידע על פי‬

‫הכללים שבחוזר )לדוגמה‪ ,‬בעת ביקורת גבייה בתביעה לגמלה(‪.‬‬
‫∑ האפשרות לחלוקת ה‪ð‬כסים על פי החוזר ‪ð‬ית‪ð‬ת בש‪ð‬ה השוטפת ובש‪ð‬תיים שקדמו לה )על פי‬
‫מכתב מיום ‪ ,17.8.2006‬שהרחיב את ההוראות מש‪ð‬ה אחת לש‪ð‬תיים שקדמו לש‪ð‬ה‬

‫השוטפת(‪.‬‬

‫קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת או מהכ‪ð‬סות פסיביות לע‪ð‬יין דמי ביטוח‬

‫ביום ‪ 3.4.2011‬קבע בבית הדין האזורי לעבודה‪ ,‬כי לא ‪ð‬יתן לקבל החזר דמי ביטוח ש‪ð‬וכו ממשכורת‪,‬‬
‫כאשר לצורך מס הכ‪ð‬סה ‪ð‬וכו מהמשכורת הפסדי המבוטחת כעצמאית )ב"ל ‪.(34797-10-10‬‬

‫ביום ‪ 15.8.2016‬דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעת מבוטח שביקש לצורך חישוב ההכ‪ð‬סה‬
‫החייבת בדמי ביטוח לקזז מהכ‪ð‬סותיו שאי‪ð‬ן מעבודה את ההפסד ש‪ð‬בע מעסקו )שכ‪ð‬ראה לא קוזז‬
‫בשומה(‪ .‬לדעת בית הדין‪ ,‬המחוקק יצר זיקה הדוקה בין ההוראות ה‪ð‬וגעות לתשלום דמי ביטוח לבין‬
‫פקודת מס הכ‪ð‬סה והמוסד לביטוח לאומי גוזר את החבות בדמי ביטוח מהשומות של מס הכ‪ð‬סה‬

‫)ב"ל ‪.(51979-01-16‬‬

‫פ‪ð‬סיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה – לפ‪ð‬י גיל פרישה‬

‫בחוק המדי‪ð‬יות הכלכלית לש‪ð‬ת ‪) 2004‬תיקו‪ð‬י חקיקה(‪ ,‬התשס"ד‪ð ,2004-‬וסף סעיף ‪345‬ב לחוק‬
‫הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫החל בחודש פברואר ‪ 2004‬חלה חובה על כל משלמי הפ‪ð‬סיה המוקדמת )בעת פרישה לגמלאות לפ‪ð‬י‬
‫גיל פרישה(‪ ,‬לרבות חברות הביטוח‪ ,‬ל‪ð‬כות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הקצבה‬
‫)או הפ‪ð‬סיה( המשולמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת‪ ,‬לרבות "פ‪ð‬סיה"‬

‫המשולמת בשל ‪ð‬כות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי‪.‬‬
‫"פ‪ð‬סיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף ‪345‬ב לחוק כקצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה‬
‫לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה‪ ,‬לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או‬

‫חלקית‪ ,‬לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל ‪ð‬כות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי‪.‬‬
‫משלמי הפ‪ð‬סיה המוקדמת‪ ,‬לרבות חברות הביטוח‪ ,‬חייבים ל‪ð‬כות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח‬

‫בריאות ממלוא הפ‪ð‬סיה ש‪ð‬כללת בהגדרת "פ‪ð‬סיה" שבסעיף ‪345‬ב לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫בפ‪ð‬סיה‪/‬קצבה שמקורה בפוליסת פרט אין חובת ‪ð‬יכוי במקור של דמי ביטוח‪ ,‬וההכ‪ð‬סה חייבת בדמי‬

‫ביטוח באופן אישי על ידי המבוטח‪.‬‬

‫‪- 30 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הכללים לתשלום הם‪:‬‬

‫‪ .1‬דמי הביטוח מ‪ð‬וכים מכל הפ‪ð‬סיה‪ ,‬בגבולות ההכ‪ð‬סה המרבית לתשלום דמי ביטוח‪ ,‬בשיעורים‬
‫שמשלם עובד שכיר‪ ,‬למעט התשלום בעד ע‪ð‬ף אבטלה‪ ,‬ולפי המדרגות ש‪ð‬קבעו לעובד השכיר‪.‬‬

‫‪ .2‬דמי ביטוח מ‪ð‬וכים מפ‪ð‬סיה מוקדמת על פי סעיף ‪345‬ב לחוק הביטוח הלאומי עד גיל פרישה‪ ,‬על‬
‫פי חוק גיל פרישה‪.‬‬

‫‪ .3‬פ‪ð‬סיה מוקדמת ‪ð‬חשבת מעסיק מש‪ð‬י לע‪ð‬יין ‪ð‬יכוי דמי הביטוח‪ ,‬גם אם לצורכי מס הכ‪ð‬סה‬
‫הפ‪ð‬סיה היא המעסיק העיקרי‪.‬‬

‫עובד שכיר המקבל גם פ‪ð‬סיה או קצבת אובדן כושר עבודה לפ‪ð‬י גיל פרישה‬
‫עובד שכיר שמקבל גם פ‪ð‬סיה מוקדמת ‪ -‬משלם דמי ביטוח במשכורת בשלב הראשון‪ .‬מהכ‪ð‬סותיו‬

‫מהפ‪ð‬סיה המוקדמת מ‪ð‬כה המשלם דמי ביטוח לפי הכללים ה‪ð‬הוגים באותו מועד‪.‬‬

‫אם סך ההכ‪ð‬סות החייבות בדמי ביטוח עולה על המקסימום‪ð ,‬יתן לבקש אישור לתיאום דמי ביטוח‬
‫מראש או לבקש החזר דמי הביטוח ש‪ð‬וכו ביתר מהפ‪ð‬סיה המוקדמת‪.‬‬

‫ככל שההכ‪ð‬סה מהפ‪ð‬סיה או מקצבת אובדן כושר עבודה היא מפוליסת פרט‪ ,‬היא ‪ð‬חשבת להכ‪ð‬סה‬
‫שאי‪ð‬ה מעבודה והעובד משלם את דמי הביטוח באופן אישי לפי הכללים ולפי שיעורי דמי הביטוח‬

‫של הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‪.‬‬

‫עובד עצמאי המקבל גם פ‪ð‬סיה או קצבת אובדן כושר עבודה לפ‪ð‬י גיל פרישה‬
‫עובד עצמאי שמקבל גם פ‪ð‬סיה מוקדמת ‪ -‬משלם דמי ביטוח על הכ‪ð‬סותיו כעצמאי בשלב הראשון‪.‬‬

‫מהכ‪ð‬סותיו מהפ‪ð‬סיה המוקדמת מ‪ð‬כה המשלם דמי ביטוח לפי הכללים ה‪ð‬הוגים באותו מועד‪.‬‬

‫אם סך ההכ‪ð‬סות החייבות בדמי ביטוח עולה על המקסימום‪ð ,‬יתן לבקש אישור לתיאום דמי ביטוח‬
‫מראש או לבקש החזר דמי הביטוח ש‪ð‬וכו ביתר מהפ‪ð‬סיה המוקדמת‪.‬‬

‫מבוטח עצמאי שמקבל גם קצבת אובדן כושר עבודה מפוליסת פרט‪ ,‬שילם בעבר על כל ההכ‪ð‬סה‬
‫כעצמאי‪ ,‬עד התקרה‪ .‬הובהר ביולי ‪ ,2019‬רטרואקטיבית מש‪ð‬ת ‪ ,2017‬כי ההכ‪ð‬סה מקצבת אובדן‬
‫הכושר שמקורה בפוליסת פרט אי‪ð‬ה ‪ð‬חשבת כהכ‪ð‬סה ממשלח יד אלא כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‬

‫ומחויבת בדמי ביטוח בהתאם עד התקרה החייבת בדמי הביטוח‪.‬‬

‫מבוטח שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי‪ ,‬המקבל גם פ‪ð‬סיה או קצבת אובדן כושר עבודה לפ‪ð‬י גיל‬
‫פרישה‬

‫מבוטח שיש לו הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה )לא כעובד שכיר ולא כעובד עצמאי(‪ ,‬וב‪ð‬וסף לכך הוא מקבל‬
‫פ‪ð‬סיה מוקדמת‪ ,‬משלם דמי ביטוח בשלב ראשון מהכ‪ð‬סותיו שאי‪ð‬ן מעבודה ‪ -‬על פי שיעורי דמי‬
‫הביטוח והכללים המתאימים‪ .‬מהכ‪ð‬סותיו מהפ‪ð‬סיה המוקדמת מ‪ð‬כה המשלם דמי ביטוח לפי‬

‫הכללים ה‪ð‬הוגים באותו מועד‪.‬‬

‫אם סך ההכ‪ð‬סות החייבות בדמי ביטוח עולה על המקסימום‪ð ,‬יתן לבקש אישור לתיאום דמי ביטוח‬
‫מראש או לבקש החזר דמי הביטוח ש‪ð‬וכו ביתר מהפ‪ð‬סיה המוקדמת‪.‬‬

‫ככל שלמבוטח האמור ההכ‪ð‬סה מפ‪ð‬סיה או מקצבת אובדן כושר עבודה מקורה בפוליסת פרט‪ ,‬כל‬
‫ההכ‪ð‬סות שלו הן הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה לע‪ð‬יין גמלאות ולע‪ð‬יין תשלום דמי הביטוח‪.‬‬

‫להלן מפורטים המקרים שבהם משלם הפ‪ð‬סיה פטור מל‪ð‬כות דמי ביטוח מהפ‪ð‬סיה המוקדמת‬
‫)מבוסס על פרסומים של הביטוח הלאומי(‪:‬‬

‫‪ .1‬גמלאים שהגיעו ל"גיל הפרישה" על פי חוק גיל פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬
‫‪ .2‬פ‪ð‬סיה לשאיריו של גמלאי )כגון אלמן‪/‬ה וילדים(‪.‬‬

‫‪ .3‬מבוטח שפרש לגמלאות ב‪ 2-‬לחודש ואילך – לא י‪ð‬וכו ממ‪ð‬ו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח‬
‫בריאות מהפ‪ð‬סיה באותו החודש‪ ,‬אלא רק מהחודש שלאחריו ואילך‪.‬‬

‫‪ .4‬המוסד לביטוח לאומי רואה במע‪ð‬ק ש‪ð‬ים עודפות בפ‪ð‬סיה כהכ‪ð‬סה פטורה מתשלום דמי ביטוח‪.‬‬
‫‪ .5‬הכ‪ð‬סה מהיוון פ‪ð‬סיה אי‪ð‬ה מחויבת בדמי ביטוח החל מיום ‪ 1.9.2007‬כיוון שההכ‪ð‬סה מהפ‪ð‬סיה‬

‫המוקדמת מחויבת במלואה כאילו אין היוון‪.‬‬

‫‪- 31 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪" .6‬עקרת בית" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי פטורה מתשלום דמי ביטוח – אישה ‪ð‬שואה )או‬
‫ידועה בציבור( היא "עקרת בית" על פי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬אם אי‪ð‬ה עובדת כעובדת שכירה‪,‬‬
‫אי‪ð‬ה בחל"ת ואי‪ð‬ה "עובדת עצמאית"‪ ,‬ושבעלה )או בן זוגה( מבוטח לפי פרק י"א לחוק )מבוטח‬
‫לע‪ð‬ף אזרחים ותיקים ושאירים(‪.‬‬

‫‪ .7‬כאשר הגמלאי אי‪ð‬ו תושב ישראל )לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי(‪ ,‬הוא פטור מתשלום דמי‬
‫ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪.‬‬

‫‪ .8‬אלמ‪ð‬ה המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי בישראל‪.‬‬

‫‪ .9‬מבוטח ‪ð‬כה המקבל מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת ‪ð‬כות כללית זמ‪ð‬ית מלאה לתקופה‬
‫של ש‪ð‬ה לפחות‪ ,‬או קצבת ‪ð‬כות כללית מלאה יציבה‪ ,‬או קצבת ‪ð‬כות מעבודה בשיעור ‪100%‬‬

‫לצמיתות‪.‬‬

‫יש לשים לב לסוג הקצבה שמקבל המבוטח מהמוסד לביטוח לאומי‪ .‬גמלת ‪ð‬יידות‪ ,‬גמלה‬
‫לשירותים מיוחדים וגמלה ל‪ð‬כי פוליו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אי‪ð‬ם מזכים בפטור האמור‪.‬‬

‫החל מש‪ð‬ת ‪ 2019‬מי שמקבל קצבת ‪ð‬כות כללית המזכה אותו בפטור מתשלום דמי הביטוח‪,‬‬
‫מקבל אישור למשלם הפ‪ð‬סיה )אישור דומה למקבלי קצבת ‪ð‬כות מעבודה ‪ð‬מצא בפיתוח(‪.‬‬

‫‪ .10‬מבוטח שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי אישור לתיאום דמי ביטוח כיוון שהכ‪ð‬סותיו ה‪ð‬וספות‬
‫עולות על התקרה החייבת בדמי ביטוח‪.‬‬

‫פ‪ð‬סיה מוקדמת מחו"ל‬

‫ככלל‪ ,‬פ‪ð‬סיה מוקדמת מחו"ל היא הכ‪ð‬סה שמקורה בסעיף ‪ 2‬לפקודה ולכן היא חייבת בדמי ביטוח‬
‫לפי הכללים החלים על הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‪ .‬לפי עמדת המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬לפ‪ð‬סיה מחו"ל‬

‫ממעסיק לשעבר או על פי חוק אין פטור בסעיף ‪)350‬א( לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫הוראות הביטוח הלאומי בדבר ‪ð‬יכוי ותשלום דמי ביטוח מפ‪ð‬סיה ומקצבה בשל אובדן כושר עבודה‬

‫בחודש מרץ ‪ 2019‬החל הביטוח הלאומי לחייב בדמי ביטוח את מקבלי הפ‪ð‬סיה המוקדמת )כולל‬
‫פ‪ð‬סיית ‪ð‬כות( ואת מקבלי פיצוי בשל אובדן כושר עבודה מחברות ביטוח‪ ,‬שלא שילמו דמי ביטוח על‬
‫הכ‪ð‬סותיהם‪ ,‬כולל אלה שלא ‪ð‬וכו דמי ביטוח מהפ‪ð‬סיה המוקדמת שקיבלו‪ ,‬רטרואקטיבית מש‪ð‬ת‬

‫‪ 2016‬ואילך‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי פיתח אפשרות לזהות לפי טופס ‪ 126‬את ההכ‪ð‬סות מפ‪ð‬סיה מוקדמת שמהן‬
‫‪ð‬וכו דמי הביטוח על ידי משלם הפ‪ð‬סיה המוקדמת והחל מחודש מארס ‪ 2019‬הוא שולח הודעות‬
‫לבירור לכל מי שלדעתו לא שילם את דמי הביטוח‪ ,‬בין כ‪ð‬יכוי מהפ‪ð‬סיה המוקדמת או כתשלום‬

‫כהכ‪ð‬סה פסיבית‪ ,‬וזאת משומת ‪ 2016‬ואילך‪.‬‬

‫תמצית חוזר ביטוח מספר ‪ 1461‬מיום ‪3.3.2019‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי ב‪ð‬ה תהליך שבודק בעת קליטת טופסי ‪ 126‬אם ‪ð‬וכו דמי ביטוח מהפ‪ð‬סיה‬
‫)כולל קצבת אובדן כושר עבודה(‪ .‬כל פ‪ð‬סיה שלא ‪ð‬וכו ממ‪ð‬ה דמי ביטוח תסווג כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה‬

‫מעבודה ממקור "אובדן כושר עבודה לא במסגרת עבודה"‪.‬‬
‫במסגרת התהליך שולח המוסד לביטוח לאומי מכתבי בירור לגבי ההכ‪ð‬סה שהתקבלה בדיווחים‬
‫והמבוטח יחויב בדמי ביטוח לאחר המת‪ð‬ה של ‪ 60‬ימים לתגובה‪ ,‬אלא אם יוכיח שדמי הביטוח ‪ð‬וכו‬

‫או שהוא פטור מתשלום‪.‬‬
‫התהליך יופעל באופן מחזורי בכל ש‪ð‬ה ויופעל על כל דיווחי הפ‪ð‬סיה שיתקבלו בעבור הש‪ð‬ה הקודמת‪.‬‬
‫באופן חריג התהליך שבוצע בחודש מארס ‪ 2019‬הוא בעבור הש‪ð‬ים ‪ 2017 ,2016‬בשל עיכובים‬

‫בקליטת הדיווחים‪.‬‬
‫הבדיקה כוללת מ‪ð‬יעת משלוח הודעות למבוטחים שפטורים מתשלום דמי ביטוח‪ ,‬כגון‪ ,‬עקרות בית‪,‬‬
‫מי שאי‪ð‬ם תושבי ישראל‪ ,‬מקבלי קצבאות ‪ð‬כות כללית ומי שאי‪ð‬ם חייבים בתשלום כי ההכ‪ð‬סה‬

‫ה‪ð‬וספת שלהם עולה על התקרה החייבת בדמי ביטוח‪.‬‬

‫‪- 32 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫כאשר המבוטח מערער על החיוב בתשלום דמי הביטוח‪ ,‬הס‪ð‬יף מעביר את האסמכתאות לתחום‬
‫הביטוח במשרד הראשי‪ ,‬בהתאם לקריטריו‪ð‬ים כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬אם המבוטח מוכיח בטופס ‪ 106‬כי ‪ð‬וכו מההכ‪ð‬סה דמי ביטוח )ולא הוחזרו לו(‪.‬‬

‫‪ .2‬כאשר המבוטח מוכיח כי זו פ‪ð‬סיית שאירים‪.‬‬

‫‪ .3‬אם המבוטח מוכיח כי החבות של ‪ð‬יכוי דמי הביטוח מוטלת על משלם הפ‪ð‬סיה‪/‬פיצוי אובדן‬
‫כושר עבודה )היה אפשרי עד יולי ‪.(2019‬‬

‫תמצית חוזר ביטוח מספר ‪ 1469‬מיום ‪15.7.2019‬‬

‫ביום ‪ 15.7.2019‬פרסם הביטוח הלאומי חוזר חדש מספר ‪ ,1469‬המבטל את האפשרות של העברת‬
‫האחריות למשלם הפ‪ð‬סיה או למשלם קצבת אובדן כושר עבודה החל ממועד פרסום החוזר‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬כאשר תיערך ההצלבה של ה‪ð‬תו‪ð‬ים מטופס ‪ 126‬עם ‪ð‬תו‪ð‬י הביטוח של מי שקיבל את‬
‫התשלום‪ ,‬ויתברר שלא ‪ð‬וכו או לא שולמו דמי הביטוח‪ ,‬כדין‪ ,‬הביטוח הלאומי יפ‪ð‬ה למקבל התשלום‬

‫ויחייב אותו בדמי הביטוח‪ ,‬כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‪.‬‬
‫לאחר פרסום החוזר מסר הביטוח הלאומי כי מבוטח שמוכיח כי מקור הפ‪ð‬סיה מחיקוק או מהסכם‬
‫עבודה‪ ,‬יכול לבקש מפקיד הביטוח הלאומי לחשב את דמי הביטוח בשיעורים שמשלם הפ‪ð‬סיה היה‬

‫אמור ל‪ð‬כות ממ‪ð‬ו )‪ 3.49%‬ו‪ (11.79%-‬במקום שיעורי דמי הביטוח כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‪.‬‬
‫החוזר מזכיר את האפשרות של ‪ð‬יכוי שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפטיות מהקצבה ומפרט את‬
‫ההוראות החדשות שבהן י‪ð‬קטו חברות הביטוח ומשלמי הפ‪ð‬סיה לגבי מבוטחים שפטורים מ‪ð‬יכוי‬

‫דמי הביטוח‪.‬‬
‫הפרשי הצמדה וק‪ð‬סות בוטלו והסדרי התשלום בוצעו ללא ריבית‪.‬‬
‫החוזר אי‪ð‬ו מסיר אחריות ממשלם הפ‪ð‬סיה המוקדמת שלא ‪ð‬הג לפי החוק ומבהיר בחוזר שאם‬
‫הטעות הייתה של משלם הפ‪ð‬סיה )לדוגמה הייתה טעות בסטטוס העובד(‪ ,‬החיוב יהיה במסגרת‬

‫ביקורת ‪ð‬יכויים‪.‬‬

‫איגרת למשלם פ‪ð‬סיה מחודש ספטמבר ‪2019‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם בחודש ספטמבר ‪ 2019‬איגרת למשלם הפ‪ð‬סיה שכוללת ריכוז של‬

‫הכללים הרלוו‪ð‬טיים למשלמי הפ‪ð‬סיה וקצבת אובדן כושר עבודה‪.‬‬

‫תשלום דמי ביטוח מהכ‪ð‬סה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה‬
‫סעיפי החוק הרלוו‪ð‬טיים לפיצוי בשל אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח‪:‬‬
‫‪ .1‬מכוח סעיף ‪ 345‬לחוק הביטוח הלאומי ‪ -‬עובד עצמאי חייב בתשלום דמי ביטוח בגין הכ‪ð‬סותיו‬
‫מהמקורות ‪ (1)2‬ו‪ (8)2-‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה‪ ,‬ומי שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי ‪ -‬חייב בדמי‬
‫ביטוח מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 2‬לפקודה )כל עיסוק מחויב בדמי ביטוח לפי שיעורי דמי‬

‫הביטוח שבחוק(‪.‬‬
‫‪ .2‬מכוח סעיף ‪)371‬ב( לחוק הביטוח הלאומי ‪ -‬מבוטח שהוא עובד שכיר‪ ,‬או עובד עצמאי‪ ,‬או עובד‬
‫שכיר וגם עובד עצמאי‪ ,‬שיש לו הכ‪ð‬סה אחרת מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪ ,‬ישלם‬

‫דמי ביטוח גם בעד הכ‪ð‬סתו האחרת בשיעור שחל על הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬מכוח סעיף ‪345‬ב לחוק הביטוח הלאומי ‪ -‬מי שמקבל פיצוי בשל אובדן כושר עבודה מכוח‬
‫פוליסה ממעסיק או מכוח חוק‪ ,‬לעובד או למי שהיה עובד‪ ,‬כאמור בהגדרה שבסעיף‪ ,‬חייב אמ‪ð‬ם‬
‫בתשלום דמי הביטוח‪ ,‬אך משלם הפיצוי חייב ב‪ð‬יכוי דמי הביטוח בהתאם לכללים של "פ‪ð‬סיה‬

‫מוקדמת"‪.‬‬
‫מי שהכ‪ð‬סתו אי‪ð‬ה כלולה בגדר סעיף ‪345‬ב לחוק הביטוח הלאומי אלא בסעיף ‪ 345‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי‪ ,‬חייב לשלם את דמי הביטוח בעד עצמו בהתאם לכללים שבחוק ובתק‪ð‬ות‪.‬‬

‫‪- 33 -‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ 13357-04-13‬מיום ‪ (2.12.2015‬קבע בע‪ð‬יי‪ð‬ו של אלפו‪ð‬ס מכלוף‪ ,‬כי הפיצוי שקיבל‬
‫מחברת הביטוח בגין פוליסה פרטית בשל אובדן כושר עבודה חייב בדמי ביטוח כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‪.‬‬

‫בית הדין האזורי קבע שתשלום המתקבל מחברת ביטוח בגין פוליסה פרטית הוא בגדר הכ‪ð‬סות מא‪ð‬ו‪ð‬ה לפי סעיף‬
‫‪ (5)2‬לפקודה‪ .‬הפיצוי חייב בדמי ביטוח לפי שיעורי דמי הביטוח שחלים על הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה‪ ,‬בהתאם‬

‫לשילוב בין סעיפים ‪ 345‬ו‪)371-‬ב( לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫ביום ‪ 19.3.2017‬דחה ביה"ד בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (11043-05-16‬את תביעתו של עו"ד מחמוד אבן ברי‬
‫וקבע כי תגמולי הביטוח שקיבל מכוח פוליסת ביטוח מחברת הביטוח הם בבחי‪ð‬ת הכ‪ð‬סה כהגדרתה בסעיף ‪2‬‬

‫לפקודת מס הכ‪ð‬סה וחייבים בדמי ביטוח‪.‬‬

‫הוראות הביטוח הלאומי‬
‫על פי הוראות הביטוח הלאומי‪ ,‬כאשר הפיצוי שולם לעובד עצמאי‪ ,‬הפיצוי הצטרף להכ‪ð‬סתו של המבוטח ממקור‬

‫עצמאי וכל ההכ‪ð‬סה חויבה בדמי ביטוח בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי‪.‬‬

‫להלן מתוך חוזר ביטוח ‪:1469‬‬
‫"בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (14089-05-13‬הכ‪ð‬סה של עובד עצמאי מאובדן כושר עבודה‬
‫תסווג כהכ‪ð‬סה ממקור ‪ - (5)2‬פאסיבי‪ ,‬ולא ממקור ‪ (1)2‬או ‪ - (8)2‬אקטיבי כפי ש‪ð‬הג‪ð‬ו בעבר‪ .‬לפיכך‪ ,‬החל משומות‬
‫‪ 2017‬ואילך‪ ,‬אין לצרף הכ‪ð‬סה מאובדן כושר עבודה להכ‪ð‬סות ממקור עצמאי‪ .‬ההכ‪ð‬סות מאובדן כושר עבודה של‬

‫עובד עצמאי יסווגו כהכ‪ð‬סות ממקור ‪."(5)2‬‬

‫מבוטחים הפטורים מתשלום דמי ביטוח באופן מלא או חלקי‬

‫על פי סעיף ‪ 351‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬פטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי )או משלמים דמי ביטוח מופחתים(‬
‫המבוטחים כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬מי שמקבל קצבת ‪ð‬כות כללית מלאה לש‪ð‬ה לפחות‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שמקבל קצבת ‪ð‬כות כללית מלאה לצמיתות )ועוד ‪ 36‬חודשים בת‪ð‬אים מסוימים לזכאים(‪.‬‬

‫‪ .3‬מי שמקבל קצבת ‪ð‬כות מעבודה בשיעור ‪ 100%‬לצמיתות‪.‬‬
‫‪ .4‬מי שמקבל קצבת אזרח ותיק )זק‪ð‬ה( בפועל‪.‬‬

‫‪ .5‬מי שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק‪ ,‬אך בחר לקבל קצבת ‪ð‬כות מעבודה בגיל פרישה במקום קצבת אזרח‬
‫ותיק‪ .‬עובד עצמאי שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק ובחר לקבל קצבת ‪ð‬כות מעבודה‪ ,‬פו‪ð‬ה לפקיד גבייה מלא‬
‫שכירים בס‪ð‬יף הביטוח הלאומי עם האישור ממחלקת אזרחים ותיקים כדי להקטין את שיעורי דמי הביטוח‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי הקל על מבוטחים בגיל פרישה ופרסם בחודש מארס ‪ 2012‬כדלקמן‪:‬‬
‫כדי שעל משכורתו של עובד שכיר בגיל פרישה המקבל קצבת ‪ð‬כות מעבודה יחולו הכללים שחלים על מי‬
‫שמקבל קצבת אזרח ותיק לע‪ð‬יין תשלום דמי ביטוח‪ ,‬עליו להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק‪ ,‬לבחור שלא‬
‫לקבל את קצבת אזרח ותיק ולמסור למעסיק את אישור הזכאות העקרו‪ð‬י‪ .‬עובד שלא מסר את האישור‬

‫האמור למעסיק‪ ,‬י‪ð‬וכו ממ‪ð‬ו דמי ביטוח על פי החוק והמעסיק יעביר את חלקו בהתאם‪.‬‬
‫‪ð‬כה שקיבל קצבת ‪ð‬כות כללית מלאה בשיעור ‪ 100%‬לפי תיקון לרון‪ ,‬וקצבתו הופסקה בשל הכ‪ð‬סות גבוהות‪ ,‬זכאי‬
‫לקבל לפי סעיף ‪220‬א לחוק את הה‪ð‬חה או את הפטור במשך ‪ 36‬חודשים ‪ð‬וספים‪ ,‬בהתאם לאישור מהמוסד‬

‫לביטוח לאומי‪.‬‬
‫קצבה לשירותים מיוחדים‪ ,‬קצבה ל‪ð‬כה פוליו‪ ,‬גמלת ‪ð‬יידות‪ ,‬קצבה בשל פגיעת איבה וקצבה ל‪ð‬כי צה"ל )הלכת‬

‫תלמי להלן(‪ ,‬אי‪ð‬ם מזכים בה‪ð‬חות במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫סעיף ‪)320‬ד( לחוק הביטוח הלאומי קובע שאם "היה אדם זכאי‪ ,‬לולא הוראות סעיף זה‪ ,‬ליותר מגמלה אחת‪,‬‬
‫הברירה בידו לקבל אחת מהן"‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר למבוטח מגיעות שתי קצבאות‪ :‬קצבת ‪ð‬כות מעבודה וקצבת ‪ð‬כות‬

‫כללית ‪ -‬בו זמ‪ð‬ית‪ ,‬הוא חייב לבחור באחת מהן‪.‬‬
‫ביום ‪ 7.5.2017‬דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (21494-06-14‬את תביעתו של עמוס תלמי לתשלום דמי‬
‫ביטוח לאומי מופחתים בגין הכ‪ð‬סות ממשלח יד שהיו לו‪ .‬בית הדין הארצי קבע כי מאחר שלא שולמה לו קצבת‬
‫‪ð‬כות כללית מהמוסד לביטוח לאומי הוא אי‪ð‬ו זכאי לה‪ð‬חה בדמי הביטוח‪ .‬המבוטח לא קיבל קצבת ‪ð‬כות כללית‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי כיוון שבחר לקבל גמלת ‪ð‬כות לפי חוק ה‪ð‬כים בשל היותו ‪ð‬כה צה"ל‪ .‬גם בפסק דין זה‬

‫קובע בית הדין כי המבוטח אי‪ð‬ו יכול להקים לעצמו "סל" המערב זכויות מש‪ð‬י המסלולים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫ה‪ð‬יכוי מהעובד כולל ‪ð‬יכוי של דמי ביטוח בריאות בלבד ל‪ð‬כים‪ .‬מקבל קצבת אזרח ותיק משלם את דמי ביטוח‬
‫הבריאות בקצבת האזרח הוותיק‪ ,‬ולכן ממשכורת של מקבל קצבת אזרח ותיק אין ‪ð‬יכוי של דמי ביטוח‪ .‬המעסיק‬
‫משלם בחלק המעסיק לע‪ð‬ף ‪ð‬פגעי עבודה ופש"ר )זכויות עובדים בעת פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק(‪.‬‬

‫מקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וגם דמי ביטוח בריאות )בפ‪ð‬סיה המוקדמת(‪.‬‬

‫טעות בסטטוס העובד‬

‫מעסיק ש‪ð‬תן לעובד בטעות ה‪ð‬חה בדמי הביטוח‪ ,‬אמור לתקן את הדיווח‪ ,‬לחייב את העובד בדמי ביטוח ולהעביר‬
‫את דמי הביטוח המלאים למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי עורך הפגשות של משכורות‪ ,‬פ‪ð‬סיות וקצבאות בשל אובדן כושר עבודה מטופסי ‪ 126‬עם‬
‫ה‪ð‬תו‪ð‬ים המצויים במחלקות הגמלאות ופועל כדלקמן‪:‬‬

‫∑ מעסיקים שלא פעלו כחוק‪ ,‬מחויבים בדמי ביטוח במסגרת ביקורת ‪ð‬יכויים )חשוב מאוד לשמור על טופס ‪101‬‬
‫החתום על ידי העובד ועל האישור שהביא מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על זכאותו בפועל לקצבה(‪.‬‬

‫∑ מקבלי פ‪ð‬סיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה שלא שילמו כדין את דמי הביטוח‪ ,‬יקבלו חיוב באופן‬
‫אישי‪.‬‬

‫מעסיק יחזיר לעובד דמי ביטוח ש‪ð‬וכו ביתר‪ ,‬אם קיבל מהעובד באיחור את אישור הזכאות לקצבה‪ ,‬ואם טעה‬
‫ו‪ð‬יכה דמי ביטוח מעובד שזכאי לקצבה‪ .‬הדיווח על שי‪ð‬וי סטטוס ‪ð‬עשה ב"קובץ זיכויים"‪ ,‬שבע ש‪ð‬ים אחור‪ð‬ית‪.‬‬

‫אישור על זכאות עובד‪/‬מקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת לשיעור מופחת של דמי ביטוח בשל ‪ð‬כות כללית‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מספר‪ 1462/‬בתחולה מיום ‪ 1.1.2019‬המסביר את התהליך הממוכן של‬
‫ה‪ð‬פקת אישורים למעסיקי עובדים המקבלים קצבת ‪ð‬כות כללית ולמשלמי פ‪ð‬סיה מוקדמת )לרבות חברות‬

‫הביטוח( לפי סעיף ‪345‬ב לחוק )להלן‪ :‬פ‪ð‬סיה מוקדמת( למבוטחים המקבלים קצבת ‪ð‬כות כללית‪.‬‬
‫בכל ש‪ð‬ה יקבלו המעסיקים ומשלמי הפ‪ð‬סיה המוקדמת אישורים מעודכ‪ð‬ים‪ ,‬ולכן האישורים הם לתקופה‬

‫מוגבלת‪.‬‬
‫החוזר מבהיר כי ככל שיחול שי‪ð‬וי בחובת התשלום של מבוטח‪ ,‬ת‪ð‬פיק המערכת הודעה חדשה המפרטת תקופות‬

‫פטורות ותקופות חייבות בהתאם לשי‪ð‬וי‪.‬‬
‫החל מי‪ð‬ואר ‪ 2019‬המוסד לביטוח לאומי מפיק אישורים למקבלי גמלת ‪ð‬כות כללית הזכאים לפטור באופן‬

‫אוטומטי‪ ,‬בתהליך המפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬המערכת מאתרת עובדים שכירים ומקבלי פ‪ð‬סיה מוקדמת המקבלים קצבת ‪ð‬כות כללית ופטורים בשל כך‬

‫מדמי ביטוח‪ ,‬ומ‪ð‬פיקה אישור לתקופת הזכאות לפטור בש‪ð‬ה השוטפת‪.‬‬
‫‪ .2‬האישור ‪ð‬שלח למבוטח לצורך העברתו למעסיק או למשלם הפ‪ð‬סיה‪.‬‬

‫באישור למעסיק מפורט כי המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וחייב בדמי ביטוח בריאות‪ .‬על המעסיק‬
‫עצמו חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי לע‪ð‬פים של ‪ð‬פגעי עבודה וזכויות עובדים בפשיטות רגל ופירוק תאגיד‬

‫)‪ 2.12%‬בשיעור המלא בש‪ð‬ת ‪.(2019‬‬
‫האישור מופ‪ð‬ה למעסיק ה‪ð‬וכחי כפי שידוע למוסד לביטוח לאומי‪ .‬העובד אמור לפ‪ð‬ות למוסד לביטוח לאומי‬

‫להפקת אישור לפטור המופ‪ð‬ה למעסיק אחר )חדש או ‪ð‬וסף(‪.‬‬
‫אם חל שי‪ð‬וי בזכאות והמבוטח חייב בתשלום דמי הביטוח‪ ,‬המערכת אמורה להפיק הודעה חדשה למעסיק עם‬

‫התקופות הפטורות והתקופות החייבות‪.‬‬
‫באישור למשלם הפ‪ð‬סיה מפורט כי המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח וגם מדמי ביטוח בריאות‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים‬

‫מבוטח שכיר במוסד לביטוח לאומי‬

‫קיימת חשיבות רבה לבחי‪ð‬ה של מעמד העובד השכיר במוסד לביטוח לאומי לאור הזכויות שמע‪ð‬יק החוק‬
‫לשכירים‪.‬‬

‫מומלץ לשים לב למבח‪ð‬ים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‬
‫שהתקין המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כיוון שמעמד המבוטח השכיר ‪ð‬בחן בעת הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי‬

‫המעסיק‪.‬‬

‫הגדרת "עובד"‬
‫הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה )לרבות ב‪ð‬י משפחה על פי ההגדרה שבסעיף ‪1‬‬

‫בחוק(‪.‬‬
‫‪ .2‬עובד‪ ,‬המועסק כעצמאי אך ‪ð‬חשב לעובד שכיר כלפי המוסד לביטוח לאומי בלבד‪ ,‬בהתאם לצו הביטוח‬

‫הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‪ ,‬בהתקיים הת‪ð‬אים הקבועים בצו‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬עובד ‪ð‬יקיון‪ ,‬חצרן‪ ,‬מורה‪ ,‬מרצה‪ ,‬מדריך‪ ,‬אמן‪ ,‬שחקן‪ ,‬מורה דרך‪ ,‬ספורטאי ועוד סוגי מבוטחים‪,‬‬

‫בת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו בצו האמור‪.‬‬
‫‪ .3‬לע‪ð‬יין תשלום דמי ביטוח רואים כעובד גם את מי ששכרו ‪ð‬קבע בחוק‪ ,‬או בהחלטת הכ‪ð‬סת או על פיה‪ ,‬ואת‬

‫החייב בתשלום השכר רואים כמעסיקו )סעיף ‪ 334‬לחוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬
‫‪ .4‬אחרים‪.‬‬

‫המבח‪ð‬ים "המסורתיים" לקביעת יחסי עבודה‬
‫המבח‪ð‬ים לקביעת יחסי העבודה התפתחו במהלך הש‪ð‬ים‪.‬‬
‫בית הדין ‪ð‬וקט ב"מבחן המעורב"‪ ,‬כלומר‪ ,‬בוחן את משקלם של כמה מבח‪ð‬ים שהחשוב ביותר מבי‪ð‬יהם הוא‬
‫"מבחן ההשתלבות"‪ .‬בעבר‪ ,‬מי שהיו בידיו השליטה והפיקוח היה המעסיק‪ ,‬ויתר המבח‪ð‬ים היו חשובים פחות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬חלה התפתחות רבה במב‪ð‬ה ההעסקה‪ .‬עובדים רבים עובדים מהבית או דרך חברות העסקה‪ ,‬קשה לפקח‬
‫עליהם‪ ,‬כלי העבודה שייכים להם‪ ,‬שעות העבודה אי‪ð‬ן מוגדרות ובכל זאת הפסיקה מכירה בהם כעובדים‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר‪ ,‬אי‪ð‬ה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬ת‪ð‬אי מספיק‬
‫לכך שמתקיימים יחסי עבודה‪ .‬כאשר מתקיימים יחסי עבודה‪ ,‬המעסיק חייב לפרט את רכיבי המשכורת בתלוש‬

‫השכר ולדווח כחוק על העובד‪.‬‬

‫חוק שכר מי‪ð‬ימום‪ ,‬התשמ"ז‪1987-‬‬

‫באופן בלתי תלוי בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬קיימים חוק שכר מי‪ð‬ימום‪ ,‬התשמ"ז‪) 1987-‬להלן‪" :‬חוק שכר מי‪ð‬ימום"(‬
‫ותק‪ð‬ות שכר מי‪ð‬ימום )‪ð‬וער עובד וח‪ð‬יכים(‪ ,‬התשמ"ח‪ .1987-‬אלו קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאי‪ð‬ו ‪ð‬מוך משכר‬

‫מי‪ð‬ימום ש‪ð‬קבע בחוק‪.‬‬
‫שכר המי‪ð‬ימום יכול להיות לשעה‪ ,‬ליום או לחודש‪ ,‬ואי‪ð‬ו כולל שעות ‪ð‬וספות‪ ,‬תוספת ותק‪ ,‬החזרי הוצאות‪,‬‬
‫מע‪ð‬קים על בסיס ש‪ð‬תי ועוד‪ ,‬אלא תשלומים קבועים בלבד‪ ,‬כמפורט בחוק שכר מי‪ð‬ימום‪ .‬שכר המי‪ð‬ימום שו‪ð‬ה‬

‫מעובד לעובד‪ ,‬ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השו‪ð‬ים‪.‬‬
‫סעיף ‪)348‬ב( לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהכ‪ð‬סתו אי‪ð‬ה מגיעה לסכום ההכ‪ð‬סה המזערית כאמור‬

‫לגביו בלוח י"א‪ ,‬ישתלמו דמי הביטוח כאילו הכ‪ð‬סתו היא הסכום המזערי האמור‪.‬‬
‫לוח י"א קובע לגבי עובד שכיר כי ההכ‪ð‬סה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר מי‪ð‬ימום של‬

‫החודש הראשון ברבעון‪.‬‬
‫הכ‪ð‬סה זו היא גם ההכ‪ð‬סה המבוטחת לע‪ð‬יין גמלאות מחליפות שכר‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫חיוב בדמי ביטוח של הכ‪ð‬סת עבודה‬

‫סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח הכ‪ð‬סת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ (2)2‬לפקודת‬
‫מס הכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫סעיף ‪)344‬א( בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן‪:‬‬

‫"‪) .344‬א( יראו כהכ‪ð‬סתו החודשית של עובד את הכ‪ð‬סתו בעד החודש שקדם ל‪ 1-‬בחודש שבו חל מועד‬
‫התשלום‪ ,‬מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ (2)2‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה; ‪"...‬‬

‫המקורות המ‪ð‬ויים בסעיף ‪ (2)2‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה הם כדלקמן‪:‬‬

‫השתכרות או רווח מעבודה‪ ,‬כל טובת ה‪ð‬אה או קצובה ש‪ð‬ית‪ð‬ו לעובד ממעבידו‪ ,‬תשלומים ש‪ð‬ית‪ð‬ו‬ ‫"‪)(2) .2‬א(‬
‫לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון‪ð ,‬סיעות לחוץ לארץ או‬
‫רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו‬
‫של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל ‪ -‬בין ש‪ð‬ית‪ð‬ו בכסף ובין בשווה כסף; בין‬

‫ש‪ð‬ית‪ð‬ו לעובד במישרין או בעקיפין או ש‪ð‬יתן לאחר לטובתו; "‬

‫בתק‪ð‬ה מספר ‪ 2‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‪ ,‬התש‪"ð‬ה‪ð ,1995-‬קבע כדלקמן‪:‬‬

‫"לא ישולמו דמי ביטוח מהכ‪ð‬סת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכ‪ð‬סה לפי סעיף ‪ …(5)9‬לפקודה"‪.‬‬

‫מהי הכ‪ð‬סת עבודה לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה?‬
‫∑ השתכרות או רווח מעבודה‪.‬‬
‫∑ שווי שימוש ברכב‪.‬‬

‫∑ כל טובת ה‪ð‬אה או קצובה ש‪ð‬ית‪ð‬ו לעובד ממעסיקו‪.‬‬
‫∑ תשלומים ש‪ð‬ית‪ð‬ו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ...‬למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬חוק הביטוח הלאומי ותק‪ð‬ותיו פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכ‪ð‬סת עובד שפטורה ממס לפי סעיף ‪(2)2‬‬

‫לפקודה ואי‪ð‬ם פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכ‪ð‬סת עובד שפטורה ממס לפי סעיף אחר‪.‬‬
‫החבק מתייחס לתשלומים לכיסוי הוצאות במסגרת התייחסות לסעיף ‪ (2)2‬לפקודה בעמוד ב‪ 11/‬ומבדיל בין ש‪ð‬י‬

‫סוגי הוצאות‪:‬‬
‫∑ הוצאה שהיא לטובת המעסיק‪.‬‬
‫∑ הוצאה שהיא לטובת העובד ומוכרת כהוצאה לעובד לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ð‬קבע שם כי "אם החזיר המעביד לעובד סכום שהוציא האחרון עבור ק‪ð‬יית מעיל עבודה המשמש אותו לעבודתו‬
‫בלבד וה‪ð‬ושא סמל של המעביד‪ ,‬לא ייחשב סכום ההחזר להכ‪ð‬סה‪ .‬אולם‪ ,‬אם ‪ð‬ועד המעיל לשמש את העובד‬
‫לצרכיו הפרטיים )גם אם יכול הוא להשתמש בו לעבודה(‪ ,‬יראו בכך הכ‪ð‬סה בידו"‪.‬‬
‫החבק מבדיל בין הוצאה לטובת המעסיק שלגביה לא ייחשב סכום ההחזר להכ‪ð‬סה‪ ,‬לבין הוצאה שמותרת ב‪ð‬יכוי‬
‫לעובד לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬המשתלמת על ידי המעסיק‪ ,‬שם יש בפקודה "קיצור דרך"‪ .‬במקום לראות בכל‬
‫ההחזר הכ‪ð‬סה שממ‪ð‬ה ת‪ð‬וכה ההוצאה בהתאם לסעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬בחר המחוקק להפחית את ההכ‪ð‬סה‬
‫מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר ב‪ð‬יכוי‪.‬‬

‫הכ‪ð‬סות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מעסיקים ‪ 1479‬ביום ‪ 21.2.2019‬בתחולה מיום ‪ 1.1.2019‬המפרט את המצבים‬
‫שבהם הכ‪ð‬סת עובד שכיר פטורה מתשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫החוזר הזה מחליף כל חוזר קודם ב‪ð‬ושא הכ‪ð‬סות פטורות ומדגיש כי מרבית רכיבי השכר חייבים בתשלום דמי‬
‫ביטוח‪ .‬אין לפטור רכיב שכר שאי‪ð‬ו מצוין בחוזר כפטור מתשלום דמי ביטוח ללא קבלת אישור מראש ובכתב‬

‫מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫יש לקרוא את כל החוזר לפ‪ð‬י כל פעולה בע‪ð‬יין כיוון שהחוזר מדגיש כי מעסיק שלא ידווח על ההכ‪ð‬סות המלאות‬
‫של העובד יחויב בק‪ð‬סות ובהפרשי הצמדה וגם חשוף לתביעה להחזר גמלאות בהתאם לסעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬
‫להוספת רכיב שכר פטור שאי‪ð‬ו מופיע ברשימת הרכיבים הפטורים שבחוזר‪ ,‬יש לפ‪ð‬ות למוסד לביטוח לאומי‬

‫בכתובת מייל‪ ,[email protected] :‬כפי שמופיע באיגרת למעסיקים מי‪ð‬ואר ‪ ,2019‬או לפקס ‪.02-6515471‬‬

‫‪37‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫להלן בקצרה רשימת רכיבי המשכורת הפטורים מתשלום דמי ביטוח‪ ,‬המפורטים בחוזר‪:‬‬

‫תשלומים סבירים המשולמים לעובד על פי דין עקב ‪ð‬יתוק מוחלט של יחסי העבודה – פיצויי פיטורין‪ ,‬פדיון ימי‬
‫מחלה‪ ,‬פדיון ימי חופשה‪ ,‬מע‪ð‬ק ש‪ð‬ים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים כגון‪ ,‬פיצוי בגין אי‬
‫תחרות ודמי הסתגלות )תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח ויש לייחס‬

‫אותו לתקופה שבעדה שולם(‪.‬‬

‫החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק – מות‪ð‬ה ברישום ההוצאה בספרי המעסיק לפי קבלות )החזר‬
‫הוצאות אחזקת רכב פרטי של העובד חייב בתשלום דמי הביטוח(‪.‬‬

‫מימון לימודים לעובד – רק כאשר הם מהווים שמירה על הרמה המקצועית הקשורה לתחום עיסוקו של העובד‪.‬‬

‫מימון בגדי עבודה – רק אם הם משמשים רק לעבודה )כמו סרבל או מדים( או שיש עליהם לוגו של העסק‪.‬‬

‫עלות ביגוד ה‪ð‬דרש לעובד על פי דין כמו גלימת עורך דין – יותרו כפטורים רק ‪ 80%‬מההוצאה‪.‬‬

‫הפרשות המעסיק לקרן השתלמות‪ ,‬קופת גמל‪ ,‬פ‪ð‬סיה ופיצויים – פטורים רק כשהם במגבלת התקרה הקבועה‬
‫בפקודת מס הכ‪ð‬סה‪ .‬מעל התקרה יש לזקוף שווי הטבה‪.‬‬

‫מימוש אופציות במסלול הו‪ð‬י בלבד ומיסוי הו‪ð‬י – בהקצאות מש‪ð‬ת ‪ 2003‬בלבד‪.‬‬

‫פיצויי הל‪ð‬ת שכר לרבות ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן – כפוף לסכומים הפטורים בפקודת מס הכ‪ð‬סה‬
‫)מעל התקרה – הסכומים חייבים כהכ‪ð‬סת עבודה(‪.‬‬

‫מע‪ð‬ק פטירה ותשלומים ה‪ð‬ית‪ð‬ים עבור העובד לאחר פטירתו – אם הם מיוחסים לתקופה שלאחר ‪ð‬יתוק יחסי‬
‫העבודה‪.‬‬

‫החזר הוצאות בפועל ומותרות ב‪ð‬יכוי לצורכי מס למומחה חוץ‪ ,‬לספורטאי חוץ ולעיתו‪ð‬אי חוץ – כפוף לת‪ð‬אים‬
‫המפורטים בתק‪ð‬ות מס הכ‪ð‬סה ולפי טופס שבו העובד מצהיר שהוציא בפועל את ההוצאות‪.‬‬

‫תשלום שכר או הפרשים או שכר ‪ð‬וסף לאחר ‪ð‬יתוק יחסי עבודה‬
‫לעתים משולם לעובד שכיר תשלום לאחר ש‪ð‬ותקו יחסי העבודה‪ ,‬ויש לשלם בגי‪ð‬ו דמי ביטוח‪.‬‬
‫יש להבחין בין תשלום ש‪ð‬יתן לאחר ‪ð‬יתוק יחסי עבודה אשר מוגדר כשכר עבודה )כגון‪ :‬הפרשי שכר ובו‪ð‬וס(‪ ,‬לבין‬
‫מצב שבו התשלום במהותו הוא פיצוי ש‪ð‬יתן רק לאחר ש‪ð‬ותקו יחסי העבודה ועקב ‪ð‬יתוקם )כגון‪ :‬פיצויי פיטורין‬

‫ופדיון ימי חופשה(‪.‬‬
‫‪ð‬קבע במוסד לביטוח לאומי שדמי הביטוח בעבור תשלום שכר עבודה למי ש‪ð‬ותקו עמו יחסי העבודה‪ ,‬ישולמו‬
‫כמקובל לע‪ð‬יין מי שלא ‪ð‬ותקו עמו יחסי העבודה‪ ,‬אך המועד שאליו ייוחס החיוב יהיה המועד שבו ‪ð‬ותקו יחסי‬
‫העבודה וחלוקת ה"תשלום ה‪ð‬וסף" תתבצע בהתאם‪ .‬קביעה זו הובהרה על ידי המוסד לביטוח לאומי בבית הדין‬
‫הארצי לעבודה בפסק דין שרון טופז ושרון זלצמן )עב"ל ‪ .(574/07‬התשלום בפועל של דמי הביטוח יהיה לפי מועד‬

‫תשלום שכר העבודה‪.‬‬
‫ביום ‪ 20.1.2019‬דחה בית הדין לעבודה את תביעתו של אפרים שטיי‪ð‬מץ )ב"ל ‪ (61021-11-17‬וקבע כי הכ‪ð‬סה‬
‫פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר‪ ,‬ש‪ð‬ים לאחר ש‪ð‬ותקו יחסי העבודה‪ ,‬יש לייחס לחודש העבודה‬

‫האחרון בחברה ולפרוס לפי התק‪ð‬ות‪.‬‬
‫פסק דין בע‪ð‬יין פורשי צה"ל ‪ -‬ביום ‪ 6.7.2107‬פסק בית הדין האזורי )‪ (13954-09-15‬כי תשלומים המשולמים‬

‫למשרתי קבע במהלך חופשת הפרישה שלהם חייבים בדמי ביטוח‪.‬‬
‫ביום ‪ 5.9.2019‬דחה בית הדין האזורי את תביעתו של ישראל בוקר )ב"ל ‪ (17176-08-18‬לתשלום דמי אבטלה כיוון‬
‫שהוא לא צבר תקופת אכשרה מספיקה‪ .‬לפי עמדת בית הדין התקופה שבה המעסיק שילם לעובד פיצוי אי מתן‬

‫הודעה מוקדמת כלול בתקופת האכשרה לדמי אבטלה רק בגובה הפיצוי החוקי )מקסימום חודש ימים(‪.‬‬

‫‪ð‬יכוי הוצאות מהכ‪ð‬סת עבודה‬

‫פסק דין בבית המשפט העליון‬
‫בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ‪ð‬תן את דעתו ב‪ð‬ושא דמי חבר ודמי טיפול בפסק דין‬

‫פ"ש פתח תקוה ‪ð‬גד שירותי בריאות כללית )ע"א ‪ 3844/15‬מיום ‪.(15.12.2016‬‬
‫השאלה במוקד הערעור הייתה אם יש לראות את דמי הטיפול המקצועי או את דמי החבר עד גובה דמי הטיפול‬
‫המקצועי )להלן‪" :‬דמי הארגון"( שמשלמת חברה בגין עובדיה למוסדותיה של ההסתדרות‪ ,‬כחלק מחישוב השכר‬

‫והכ‪ð‬סת העבודה שבגי‪ð‬ם מחויבת החברה במס שכר ובמס מעסיקים‪.‬‬
‫בפסק הדין קובע בית המשפט העליון שתכלית סעיף ‪ (2)2‬לפקודה היא באופן כללי כי הכ‪ð‬סה ה‪ð‬ובעת ל‪ð‬ישום‬

‫כתוצאה מקיום יחסי עובד ומעסיק ומשתלמת לו משום קיומם של יחסים אלה – היא הכ‪ð‬סת עבודה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫עוד קובע בית המשפט העליון כי הסעיף על פי לשו‪ð‬ו‪ ,‬כולל בהגדרת הכ‪ð‬סת עבודה כל טובת ה‪ð‬אה המגיעה מן‬
‫המעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה בי‪ð‬יהם‪ ,‬למעט המפורט בחריג‪.‬‬

‫"כאמור יש לפרש את החריג לסעיף ‪ (2)2‬לפקודה בדרך תכליתית‪ ,‬על פיה כל תשלום או טובת ה‪ð‬אה המועברים‬
‫מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה בי‪ð‬יהם ‪ð‬כ‪ð‬סים בגדריה של הכ‪ð‬סת העבודה‪ ,‬למעט תשלומים הבאים‬

‫בגדרי החריג‪ ,‬אשר לו יש לתת פירוש מצמצם‪ ,‬בשל אותה תכלית של החוק"‪.‬‬

‫השופט רובי‪ð‬שטיין קבע כי דמי הארגון הם חלק בלתי ‪ð‬פרד מן השכר‪ .‬העובדה שהכסף אי‪ð‬ו מגיע בפועל לעובד אין‬
‫פירושה כי הכסף לא שולם לו כחלק משכרו‪ ,‬שכן הכסף שולם להסתדרות בעבור העובד ובשם העובד לצורך מתן‬

‫השירות לעובד‪ .‬המעסיק משמש רק "צי‪ð‬ור" להעברת הכספים‪.‬‬

‫אין לראות את התשלומים האלה כהחזר הוצאות מן המעסיק לעובד ולכן יש לראותם כחלק מהגדרת הכ‪ð‬סת‬
‫העבודה‪ ,‬בין שהם מותרים לעובד כהוצאה ובין שלאו‪.‬‬

‫הפרש‪ð‬ות הזאת אמורה‪ ,‬לדעת השופט רובי‪ð‬שטיין‪ ,‬להיטיב לכאורה עם העובדים‪ ,‬כיוון שאין פגיעה בגובה‬
‫ההפרשות הפטורות ממס ובתגמולי הביטוח הלאומי ה‪ð‬גזרים מהגדרת הכ‪ð‬סת העבודה לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬מפסק הדין עולה כי אין להתיר הקט‪ð‬ת הכ‪ð‬סת העבודה לע‪ð‬יין חישוב דמי הביטוח‪ ,‬כדי לא לפגוע‬
‫בגמלאות הביטוח הלאומי ה‪ð‬גזרות מגובה הכ‪ð‬סת העובד‪.‬‬

‫עמדת הביטוח הלאומי בקשר ל‪ð‬יכוי הוצאות של שכירים‬

‫בהסתמך על פסק הדין של בית המשפט העליון מדצמבר ‪ ,2016‬פרסם הביטוח הלאומי ביום ‪ 1.1.2017‬את עמדתו‬
‫בקשר ל‪ð‬יכוי הוצאות של שכירים‪.‬‬

‫להלן מתוך החוזר של הביטוח הלאומי‪:‬‬

‫בהתאם לסעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הכ‪ð‬סתו של עובד שכיר ‪ð‬קבעת על פי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪ .‬מכאן כי ככל‬
‫שמדובר בהוצאה לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה )סעיף אליו לא מפ‪ð‬ה סעיף ‪ 344‬לחוק(‪ ,‬הרי שאין היא רלוו‪ð‬טית לע‪ð‬יין‬

‫חישוב ההכ‪ð‬סה לע‪ð‬יין חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫סעיף ‪ (2)2‬לפקודה כולל חריג שאי‪ð‬ו ‪ð‬כלל בהגדרת הכ‪ð‬סת עבודה‪" :‬למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד‬
‫כהוצאה"‪.‬‬

‫הפירוש ש‪ð‬ותן הביטוח הלאומי לחריג האמור בסעיף ‪ (2)2‬לפקודה הוא‪ ,‬שהחריג ‪ð‬ועד להקל על השכיר שלא‬
‫יצטרך להגיש דוחות למס הכ‪ð‬סה כדי ל‪ð‬כות הוצאות המותרות לו ב‪ð‬יכוי‪ ,‬ויוכל ל‪ð‬כות אותן ישירות מהמשכורת‬

‫באמצעות המעסיק‪.‬‬

‫דמי החבר ששולמו משכרו של העובד )על ידי המעסיק המשמש כ"צי‪ð‬ור" בין העובד לבין הארגון(‪ ,‬אי‪ð‬ם בגדר‬
‫החזר הוצאות מהמעסיק לעובד ולכן יחויבו כהכ‪ð‬סת עבודה אף על פי שהן מותרות ב‪ð‬יכוי ממשכורתו‪.‬‬

‫החוזר מביא את פסק הדין של בית המשפט העליון שלעיל כבסיס לעמדתו‪ ,‬שכן ‪ð‬קבע בפסק הדין כי יש לפרש את‬
‫החריג לסעיף ‪ (2)2‬לפקודה בדרך תכליתית‪ ,‬על פיה כל תשלום או טובת ה‪ð‬אה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק‬
‫מיחסי העבודה בי‪ð‬יהם ‪ð‬כ‪ð‬סים בגדרה של הכ‪ð‬סת העבודה‪ ,‬למעט תשלומים הבאים בגדר החריג‪ ,‬אשר לו יש לתת‬

‫פירוש מצמצם‪ ,‬בשל אותה תכלית של החוק‪.‬‬

‫לע‪ð‬יין דמי הארגון קבע בית המשפט‪ ,‬כי הם אי‪ð‬ם בגדר החריג‪ ,‬ויש לראותם כחלק מהכ‪ð‬סת העבודה של העובד‪,‬‬
‫בין שהם מותרים ב‪ð‬יכוי לעובד כהוצאה ובין שלאו‪.‬‬

‫החוזר מפרט את דרכי הטיפול של עובד הביטוח הלאומי שבודק תלוש משכורת של עובד‪:‬‬
‫‪ .1‬ביקורת ‪ð‬יכויים ‪ -‬מבקר ה‪ð‬יכויים יבדוק כי דמי הביטוח )חלק העובד וחלק המעסיק( שולמו משכר הברוטו‪,‬‬

‫לפ‪ð‬י ‪ð‬יכוי הוצאות‪.‬‬
‫‪ .2‬בקשות להחזר דמי ביטוח במשכורת ‪ -‬פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בגין ‪ð‬יכוי הוצאות‬

‫דמי חבר רטרואקטיביים‪.‬‬
‫‪ .3‬בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות הגשת דוח למס הכ‪ð‬סה ‪ -‬פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח‬

‫בעקבות התרת ההוצאות לשכיר בדוח שהגיש למס הכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום )חל"ת(‬

‫מי ש‪ð‬מצא בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קל‪ð‬דרי אחד מלא )או בחל"ד ללא זכאות לדמי לידה(‪,‬‬
‫ובתקופה זו אי‪ð‬ו עובד אצל מעסיק אחר ואי‪ð‬ו עובד עצמאי‪ ,‬מעסיקו י‪ð‬הג כאמור להלן‪:‬‬

‫בכל אחד מהחודשיים הראשו‪ð‬ים )‪ 2‬חודשים( של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח‬
‫מי‪ð‬ימליים‪ .‬המעסיק רשאי ל‪ð‬כות סכום זה מכל סכום שיגיע לעובד ממ‪ð‬ו ]כמפורט בתק‪ð‬ה ‪)6‬ג( להוראות‬

‫המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח[‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫סכום דמי הביטוח המי‪ð‬ימליים ‪ð‬גזר משכר המי‪ð‬ימום כפול ‪ .6.57%‬בתקופה הזו העובד בחל"ת מבוטח לכל ע‪ð‬פי‬
‫הביטוח‪ ,‬למעט לע‪ð‬ף פגיעה בעבודה ולע‪ð‬ף זכויות בפירוק חברה ופשיטת רגל של מעסיק‪.‬‬

‫הכוו‪ð‬ה לחודש מלא או לחודשיים מלאים‪ ,‬שבהם העובד ‪ð‬מצא בחופשה ללא תשלום‪ .‬כאשר העובד עובד אפילו‬
‫יום עבודה אחד בחודש‪ ,‬ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד‪.‬‬

‫החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו‪ ,‬לרבות מבוטחת בחל"ת )לפי עמדת‬
‫המוסד לביטוח לאומי יחסי העבודה הושעו ולא ‪ð‬ותקו(‪ .‬יש לפ‪ð‬ות למוסד לביטוח לאומי בס‪ð‬יף המגורים‪,‬‬

‫למחלקת גבייה ממבוטחים שאי‪ð‬ם שכירים )גל"ש(‪.‬‬

‫כל עוד לא ‪ð‬ותקו יחסי העבודה‪ ,‬לא תיחשב מבוטחת כאמור שאי‪ð‬ה עובדת לעקרת בית ‪ð‬שואה או לאלמ‪ð‬ה בת‬
‫קצבה לע‪ð‬יין הפטור מתשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫בבחי‪ð‬ת תקופת אכשרה לדמי לידה מובאים בחשבון החודשיים הראשו‪ð‬ים של חל"ת‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬אם הם לפ‪ð‬י‬
‫היום הקובע לזכאות לדמי הלידה‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה בע‪ð‬יין מבוטחות בחופשת לידה‪ ,‬שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן‬
‫דמי לידה לתקופת ההארכה‪ ,‬לפי תיקון מספר ‪ 46‬לחוק עבודת ‪ð‬שים‪ ,‬התשי"ד‪.1954-‬‬

‫בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום‪ ,‬ולכן החל מהחודש השלישי‬
‫המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת כפי שהוסבר לעיל‪.‬‬

‫תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות‬

‫שכר החודשי רגיל‬
‫השכר החודשי הרגיל הוא השכר ש‪ð‬הוג לשלם לעובד מדי חודש‪.‬‬
‫תשלום חודשי לעובד ש‪ð‬הוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם‪ ,‬על פי הדיווח של העובד )כגון‪:‬‬
‫פרמיות‪ ,‬שעות ‪ð‬וספות וכדומה(‪ð ,‬חשב לשכר חודשי רגיל של העובד בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם‬

‫התשלום החודשי‪.‬‬

‫הפרשי שכר )הפרשים(‬
‫כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות‪ ,‬הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה‪ ,‬יש לערוך דוח על‬

‫הפרשים )הפרשי שכר אי‪ð‬ם תשלום ‪ð‬וסף(‪.‬‬

‫על פי תק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‪ ,‬התש‪"ð‬ה‪ ,1995-‬ההפרשים ייחשבו לשכרו‬
‫החודשי הרגיל של העובד וייזקפו על כל אחד מהחודשים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬משום כך הדוח יתייחס לתקופה שבגי‪ð‬ה‬
‫שולמו ההפרשים‪ ,‬לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו ‪ð‬הוגים באותן התקופות‪ .‬יש לשים לב לשי‪ð‬ויים‬

‫בשיעורי דמי הביטוח‪ ,‬לשי‪ð‬ויים בהכ‪ð‬סה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה‪.‬‬

‫תשלום ‪ð‬וסף‬
‫"תשלום ‪ð‬וסף" הוא שכר ש‪ð‬יתן לעובד ‪ð‬וסף על השכר החודשי הרגיל‪ ,‬למעט הפרשי שכר‪.‬‬
‫ל"תשלום ‪ð‬וסף" ‪ð‬חשבים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רכיבי השכר הבאים‪ :‬ביגוד‪ ,‬דמי הבראה‪ ,‬משכורת "‪ ,"13‬בו‪ð‬וס‪ ,‬מע‪ð‬ק‬
‫השתתפות ברווחי מעסיק‪ ,‬מע‪ð‬ק יובל‪ ,‬ביטוח רכב וכדומה‪ ,‬לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד מהרכיבים הללו‪,‬‬
‫וכן כל תשלום תקופתי שלא ‪ð‬הוג לשלמו מדי חודש‪ ,‬למעט הפרשי שכר )שאותם כאמור יש לייחס לכל אחד‬

‫מהחודשים שבגי‪ð‬ם שולמו(‪.‬‬
‫כאשר השכר ברוטו כולל יותר מרכיב אחד של "תשלום ‪ð‬וסף"‪ ,‬כגון‪ :‬גם דמי הבראה וגם ביגוד‪ ,‬יש להביא בחשבון‬

‫את סך כל ה"תשלומים ה‪ð‬וספים" באותו חודש‪.‬‬
‫כשמעסיק משלם לעובד בו‪ð‬וס או תשלום כלשהו ‪ð‬וסף על שכרו החודשי הרגיל‪ ,‬עליו לערוך דוח על תשלום ‪ð‬וסף‬

‫בהתאם לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הפעולות שיש לבצע בע‪ð‬יין פריסת שכר‬

‫‪ .1‬החל ממשכורת חודש יו‪ð‬י ‪ 2014‬יש להשוות את השכר ה‪ð‬וסף לרבע משכר המי‪ð‬ימום‪ .‬על פי חוזר הביטוח‬
‫הלאומי מס' ‪ 1455‬הכוו‪ð‬ה לרבע משכר המי‪ð‬ימום החודשי‪.‬‬

‫החל מחודש דצמבר ‪ 2017‬שכר המי‪ð‬ימום הוא ‪ 5,300‬ש"ח לחודש ורבע ממ‪ð‬ו הוא ‪ 1,325‬ש"ח‪.‬‬

‫עד משכורת חודש מאי ‪ 2014‬יש לבדוק מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים ולהשוות את‬
‫השכר ה‪ð‬וסף ל‪ 25%-‬מן השכר החודשי הרגיל של אותו החודש )הכולל גם את הפרמיות‪ ,‬השעות ה‪ð‬וספות‬

‫וכדומה(‪.‬‬

‫‪ .2‬בתשלום ‪ð‬וסף יש ל‪ð‬הוג כדלקמן‪:‬‬

‫‪ 2.1‬אם התשלום ה‪ð‬וסף ‪ð‬מוך מרבע משכר המי‪ð‬ימום של העובד אזי לא חלות הוראות הפריסה‪ .‬התשלום‬
‫ה‪ð‬וסף מצורף לשכר החודשי הרגיל‪ ,‬ומשולמים בגי‪ð‬ו דמי ביטוח בחודש התשלום‪.‬‬

‫‪ 2.2‬אם התשלום ה‪ð‬וסף עולה על רבע משכר המי‪ð‬ימום של העובד או שווה לו‪ ,‬אזי חלות הוראות הפריסה‬
‫המפורטות להלן‪.‬‬

‫‪ .3‬הוראות הפריסה‪:‬‬

‫‪ 3.1‬תשלום ‪ð‬וסף ששולם לאחר שהעובד עבד ש‪ð‬ה לפחות ברציפות אצל המעסיק ה‪ð‬וכחי‪ ,‬יש לחלק ב‪.12-‬‬
‫המ‪ð‬ה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בחודש שבו חולק התשלום ה‪ð‬וסף ובכל אחד מ‪11-‬‬

‫החודשים שקדמו לו‪.‬‬

‫‪ 3.2‬תשלום ‪ð‬וסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי הש‪ð‬ה הקל‪ð‬דרית‪ ,‬שכוללת את החודש שבו שולם‬
‫התשלום ה‪ð‬וסף ו‪ 11-‬החודשים שלפ‪ð‬יו‪ ,‬יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך ‪12‬‬
‫החודשים הללו‪ ,‬עד וכולל החודש שבו שולם התשלום ה‪ð‬וסף‪ .‬המ‪ð‬ה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של‬

‫העובד בכל אחד מהחודשים הללו‪.‬‬

‫‪ 3.3‬יום עבודה בחודש ‪ð‬חשב לחודש שבו העובד עבד‪.‬‬

‫הפרש של תשלום ‪ð‬וסף‬
‫המוסד לביטוח לאומי קבע כי הפרש של תשלום ‪ð‬וסף יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולם התשלום ה‪ð‬וסף‬

‫במקור‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬המעסיק שילם "משכורת ‪ "13‬במשכורת חודש יולי‪ ,‬ובמשכורת חודש אוגוסט שילם לעובד הפרשים בשל‬
‫טעות‪ .‬במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט‪.‬‬

‫הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש בחודש יולי )על פי הדוגמה(‪ ,‬תוך עריכה חוזרת של ההשוואה‪,‬‬
‫והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תק‪ð‬ה ‪ 5‬לתק‪ð‬ות שלעיל‪.‬‬

‫ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשי‪ð‬ויים בתשלום ‪ð‬וסף‪ ,‬לרבות טעויות ו‪/‬או הסכמים קיבוציים‬
‫רטרואקטיביים‪.‬‬

‫חובת תשלום דמי ביטוח על הטבות שכר ופריסת תשלום ‪ð‬וסף כאשר עובד לא עבד במשך חודש מלא‬
‫ביום ‪ 29/06/2015‬פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר ‪ 1458‬המפרט את אופן הדיווח בעבור הטבות שכר בתקופת‬

‫חל"ד וחל"ת‪ ,‬בתוקף ממשכורת יו‪ð‬י ‪ 2015‬ואילך )מועד דיווח בחודש יולי ‪.(2015‬‬

‫לע‪ð‬יין בו‪ð‬וסים ושכר ‪ð‬וסף בתקופות האמורות ‪ð‬קבעו כבר בש‪ð‬ת ‪ 2009‬הוראות כדלקמן‪ :‬ככלל‪ ,‬תשלום ‪ð‬וסף יש‬
‫לחלק ל‪ 12-‬חודשים‪ ,‬חודש התשלום ו‪ 11-‬חודשים אחורה שבהם עבד העובד‪ ,‬אולם ‪ð‬קבע בהוראות שיש להוציא‬

‫מהספירה חודשים מלאים שבהם העובד לא עבד‪ ,‬גם אם קיבל הטבת שכר או גמלה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬בחודש פברואר משולם לרו‪ð‬ית תשלום ‪ð‬וסף שעולה על ‪ 25%‬משכר המי‪ð‬ימום‪ .‬רו‪ð‬ית קיבלה דמי לידה‬
‫ולא עבדה בחודשים אוקטובר‪ð ,‬ובמבר‪ ,‬דצמבר וי‪ð‬ואר‪ .‬יש לפרוס את התשלום ה‪ð‬וסף ל‪ 8-‬חודשים )ללא החודשים‬

‫אוקטובר‪ð ,‬ובמבר‪ ,‬דצמבר וי‪ð‬ואר(‪.‬‬

‫כללים ממשכורת יו‪ð‬י ‪ 2015‬לע‪ð‬יין הטבות שכר בחל"ת או בחל"ד‪ ,‬לפי חוזר ‪1458‬‬
‫ככלל‪ ,‬הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת או בחל"ד )כמו‪ :‬שווי טלפון‪ ,‬שווי‬
‫רכב‪ ,‬שווי עיתון וכדומה(‪ ,‬הן בגדר הכ‪ð‬סות עבודה ולפיכך חייבות ב‪ð‬יכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח‬

‫בריאות‪.‬‬
‫החוזר מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד‪ .‬מפורטים להלן עיקרי‬

‫ההוראות )כל הפרטים הטכ‪ð‬יים מצויים בחוזר(‪:‬‬

‫‪41‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪ .1‬הטבות שכר בתקופת חל"ד ]לפי סעיף ‪)351‬א( לחוק הביטוח הלאומי[‬

‫ההטבה תדווח בטופס ‪ 102‬בקוד מיוחד‪ ,‬תשויך לחודש שבעבורו שולמה וי‪ð‬וכו וישולמו בעבורה דמי ביטוח‬
‫לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם‪.‬‬

‫‪ð‬יכוי דמי הביטוח מהעובד יתבצע לפי שיעורי ה‪ð‬יכוי )מופחת ומלא( ה‪ð‬הוגים לסוג העובד ובהתאם לסוג‬
‫המעסיק ‪ -‬עיקרי או מש‪ð‬י‪.‬‬

‫החוזר מדגיש ומציין‪ ,‬שחודשי חל"ד )מלאים( אי‪ð‬ם ‪ð‬חשבים כחודשי עבודה לע‪ð‬יין פריסת שכר ‪ð‬וסף‪.‬‬

‫הטבות שכר בתקופת חל"ת‬ ‫‪.2‬‬
‫הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת )החל מהחודש הראשון של החופשה(‪ ,‬משולמת לו למעשה מכוח‬
‫תקופת עבודתו אצל מעסיקו‪ ,‬ועל כן ההטבה תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת‪.‬‬
‫על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד‬

‫יציאתו לחל"ת‪ .‬סכום ההטבות הוא בגדר שכר ‪ð‬וסף ויחולו לגביו כללי הפריסה‪.‬‬
‫ההטבה תדווח בטופס ‪ 102‬כתשלום ‪ð‬וסף‪ .‬מקרים שבהם תקופת חל"ת חרגה מש‪ð‬ה והעובד קיבל מידי חודש‬

‫הטבות שכר גם לאחר ‪ 12‬חודשים‪ ,‬יועברו כחריגים לבדיקת המשרד הראשי‪.‬‬
‫בעבור תקופת החל"ת משולמים דמי ביטוח כבעבר )כלומר‪ ,‬בכל אחד מש‪ð‬י החודשים הראשו‪ð‬ים המלאים של‬
‫החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מי‪ð‬ימליים‪ .‬המעסיק רשאי ל‪ð‬כות סכום זה מכל‬

‫סכום שיגיע לעובד ממ‪ð‬ו‪ ,‬הכול כמפורט בתק‪ð‬ות‪ .‬יום עבודה אחד בחודש ‪ð‬חשב כחודש עבודה(‪.‬‬
‫למען הסר ספק מודגש בחוזר כי סך ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת בחודש שקדם לחודש שבו יצא‬

‫העובד לחל"ת‪ ,‬ייחשב כבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר‪ ,‬בהתאם להוראות החוק‪.‬‬

‫בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (1392-05-17‬דחה ביום ‪ 5‬באוגוסט ‪ 2018‬את תביעתו של עמוס מל‪ð‬יקוב וקבע כי‬
‫פריסה של תשלום ‪ð‬וסף )החייב בפריסה( רלוו‪ð‬טית גם לע‪ð‬יין חישוב גמלת ‪ð‬כות מעבודה‪.‬‬

‫הפרשי גמלה‬

‫הפרשי גמלה בשל תשלום ‪ð‬וסף או הפרשי שכר‬
‫מעסיק ששילם בו‪ð‬וס שחייב בפריסת שכר )גם אחרי ‪ð‬יתוק יחסי העבודה(‪ ,‬או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל‬
‫תקופות קודמות‪ ,‬חייב לפ‪ð‬ות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד )לדוגמה‪:‬‬
‫תגמולי מילואים(‪ ,‬ולהפ‪ð‬ות את העובד למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד‬

‫קיבל‪ ,‬כגון‪ :‬דמי לידה‪ .‬יש לשים לב למגבלת השיהוי )בדרך כלל ש‪ð‬ה מיום מתן הבו‪ð‬וס(‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי מזכיר למעסיקים בעקבות ביקורת ‪ð‬יכויים שיש להודיע לעובדים על זכאותם לתבוע הפרשי‬
‫גמלה )על פי חוק הודעה לעובד(‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעובד שהוסיפו למשכורתו בביקורת ה‪ð‬יכויים שווי רכב‪ ,‬ומשלם הפרשי‬

‫גמלה בת‪ð‬אים מסוימים‪.‬‬

‫הפרשי גמלה כתוצאה מאי דיווח של מעסיק על משכורת‬
‫בהקשר לאמור לעיל‪ ,‬מבקר המדי‪ð‬ה הזכיר למוסד לביטוח לאומי את זכותו לתבוע השבת גמלאות ממעסיק שלא‬

‫דיווח או לא שילם דמי ביטוח בעד עובדו )לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬
‫בפסק דין רפאל חיון ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי )ב"ל ‪ 57285-07-13‬מיום ‪ (24.12.2015‬הגדיל בית הדין את בסיס‬
‫השכר הרבע ש‪ð‬תי שלפיו שולמו למבוטח גמלאות בגין תאו‪ð‬ה בעבודה‪ ,‬כיוון שהמעסיק לא דיווח למוסד לביטוח‬

‫לאומי על שכרו האמיתי של המבוטח‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי הוסיף את המעסיק כצד ג' לתביעה ובית הדין קבע כי צד ג' ישלם למוסד לביטוח לאומי‬
‫את השלמת דמי הביטוח לשכר המתוקן ואת הסכומים העתידיים אשר ‪ð‬דרש המוסד לביטוח לאומי לשלם‬

‫למבוטח בהתאם לשכרו המתוקן‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות‬

‫כאשר שכר עבודה כולל עמלות‪ ,‬יש לבחון מראש אם העמלות הן בו‪ð‬וס או שכר רגיל‪ .‬הבעיה מתעוררת בעיקר‬
‫בחישוב הבסיס לקביעת דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה‪ ,‬שהרי בו‪ð‬וס ‪ð‬פרס לפי כללי הפריסה ל‪ 12-‬חודשים‪.‬‬

‫כיוון שהמוסד לביטוח לאומי פורס עמלות לפי תק‪ð‬ות הפריסה לצורך חישוב דמי הלידה‪ ,‬פ‪ð‬ו יולדות לבית הדין‬
‫והסוגיה האמורה לעיל ‪ð‬דו‪ð‬ה בש‪ð‬י פסקי דין‪:‬‬

‫‪ .1‬בפסק דין המוסד לביטוח לאומי ‪ð‬גד קרן פרידמן )עב"ל ‪ (129-10‬בבית הדין הארצי לעבודה ביום ‪.20.06.2011‬‬

‫‪ .2‬בפסק דין פלו‪ð‬ית ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי )עב"ל ‪ (543-09‬בבית הדין הארצי לעבודה ביום ‪.4.5.2011‬‬

‫משכורתן של העובדות בפסקי הדין התבססה על משכורת ועל עמלות ששולמו על פי הצלחה ו‪ð‬וכו דמי ביטוח גם‬
‫בגין העמלות‪ .‬המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעת העובדות לדמי לידה והתייחס לעמלות כתשלום ‪ð‬וסף‪.‬‬

‫בע‪ð‬יי‪ð‬ה של קרן פרידמן אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי לעבודה כי המעסיקה ראתה בתשלום‬
‫העמלות חלק משכרה של העובדת‪ ,‬קיבל את תביעת העובדת וקבע כי משהיו העמלות חלק משכרה הרגיל של‬

‫העובדת‪ ,‬יש לכלול אותן בחישוב דמי הלידה‪ ,‬ללא פריסה‪.‬‬

‫ערעורה של פלו‪ð‬ית ‪ð‬דון לאחר שבית הדין האזורי הצדיק את עמדת המוסד לביטוח לאומי‪ .‬בית הדין הארצי קיבל‬
‫את הערעור וראה "במע‪ð‬ק הרבעו‪ð‬י"‪ ,‬ב‪ð‬סיבות המקרה‪ ,‬חלק משכרה החודשי של המבוטחת ללא פריסה‪.‬‬

‫בית הדין הדגיש שדרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן בדרך של‬
‫עמלות‪.‬‬

‫בית הדין האזורי דחה ביום ‪ 29.7.2019‬את תביעתה של איילת בן גיגי שלו )ב"ל ‪ (51804-11-17‬וקבע כי אין לראות‬
‫את המע‪ð‬קים הרבעו‪ð‬יים ששולמו לה לפ‪ð‬י הלידה כשכר רגיל לאותו הרבעון‪ .‬ב‪ð‬סיבות המיוחדות בוצעה‬

‫התחשבות במע‪ð‬קים רבעו‪ð‬יים בצורה מיוחדת‪ ,‬לפי ממוצע של הש‪ð‬ה הקודמת‪.‬‬

‫יישום התוספת הראשו‪ð‬ה בצו סיווג מבוטחים‬

‫צו הביטוח הלאומי )סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים(‪ ,‬התשל"ב‪) 1972-‬להלן‪ :‬צו סיווג מבוטחים או הצו( קובע‪,‬‬
‫שאם מבוטח ‪ð‬כלל בגדר הת‪ð‬אים שקבע הצו – הוא ‪ð‬חשב כעובד שכיר לפי התוספת הראשו‪ð‬ה‪ ,‬כעובד עצמאי לפי‬
‫התוספת הש‪ð‬ייה‪ ,‬או כמי שאי‪ð‬ו עובד )שכיר( ואי‪ð‬ו עובד עצמאי לפי התוספת השלישית‪ ,‬בהתאם לאמור בצו‪ ,‬ללא‬

‫צורך במבח‪ð‬ים ‪ð‬וספים‪.‬‬

‫הצו מחייב בעבור המוסד לביטוח לאומי בלבד‪ ,‬ואין בקיום התוספת הראשו‪ð‬ה לצו אסמכתא לכך שמתקיימים‬
‫יחסי עבודה כהלכתם לע‪ð‬יין חקיקת עבודה אחרת‪.‬‬

‫אי קיום האמור בתוספת הראשו‪ð‬ה של הצו זהה למצב שבו מעסיק לא דיווח ולא שילם דמי ביטוח בעבור העובד‪,‬‬
‫וחלות על המעסיק כל הס‪ð‬קציות הקבועות בחוק ובתק‪ð‬ות‪ ,‬לרבות זכות לשיפוי לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח‬
‫הלאומי‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬שהצו חל על עסקים‪ ,‬על משקי בית‪ ,‬וגם על ועדי בתים המעסיקים חצר‪ð‬ים שתחום העבודה‬

‫וזמ‪ð‬י ביצועה ‪ð‬קבעו מראש ושומרים‪ ,‬אם תחום השמירה ‪ð‬קבע מראש‪.‬‬

‫בתוספת הראשו‪ð‬ה של הצו מפורטים המבוטחים‪ ,‬שכל עוד הם ממלאים את ת‪ð‬אי העבודה הרשומים בצו‪,‬‬
‫מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה וכן בדיווח ובתשלום דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר‪.‬‬

‫בתוספת הראשו‪ð‬ה של הצו יש רשימה ארוכה של ‪ð‬ות‪ð‬י שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים לע‪ð‬יין מס‬
‫הכ‪ð‬סה וכעוסקים לע‪ð‬יין מס ערך מוסף‪ ,‬כמו מרצים‪ ,‬מדריכים‪ ,‬שומרים‪ ,‬שחק‪ð‬ים‪ ,‬מורי דרך‪ ,‬עובדי ‪ð‬יקיון‪,‬‬

‫חצר‪ð‬ים‪ ,‬מתקי‪ð‬י מכשירי גז‪ ,‬מחלקי גז‪ ,‬מתקי‪ð‬י תריסים‪ ,‬ממלאים תפקידים דתיים ועוד‪.‬‬
‫מי שמשלם תשלומים ל‪ð‬ותן שירות שכלול בצו‪ ,‬חייב לבחון כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה ‪ -‬כפי שקבע בית הדין הארצי ביום ‪ 21.8.2001‬בע‪ð‬יין כבהד‬
‫מוה‪ð‬ד )עב"ל ‪ ,(327/99‬כיוון שמי שיש לו כל הסממ‪ð‬ים של עובד שכיר לפי משפט העבודה ‪ð‬חשב "עובד" לפי‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ .2‬רק אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק‪ ,‬המשלם חייב לבחון אם ת‪ð‬אי העבודה מחייבים אותו ל‪ð‬כות‬
‫מ‪ð‬ות‪ð‬י השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬בהתאם לצו סיווג‬

‫מבוטחים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫להלן דוגמאות ‪ð‬פוצות )הרשימה המלאה והסגורה ‪ð‬מצאת בתוספת הראשו‪ð‬ה של הצו(‪:‬‬

‫המעסיק‬ ‫ת‪ð‬אי העבודה‬ ‫סוגי העבודה‬

‫עובד ‪ð‬יקיון או חצרן‪ ,‬למעט מי תחום העבודה וזמ‪ð‬י ביצועה החייב בתשלום גמול‬ ‫‪.1‬‬
‫העבודה;‬ ‫שעיקר עיסוקו בג‪ðð‬ות‪ ,‬שאי‪ð‬ם ‪ð‬קבעו מראש‬
‫מעסיקים עובדים‬

‫החייב בתשלום גמול‬ ‫הסכם העבודה ‪ð‬ערך מראש‬ ‫מרצה‪ ,‬מורה או מדריך‪ ,‬וכן אחרים‬ ‫‪.2‬‬
‫העבודה;‬ ‫לתקופה של רבע ש‪ð‬ה לפחות‬ ‫המועסקים באמצעי תקשורת‬
‫או למתן סדרה של שבע‬
‫הופעות‪ ,‬או שבע הרצאות או‬ ‫ציבוריים‬
‫שבעה שיעורים לפחות‪ ,‬הכול‬

‫לפי הע‪ð‬יין‬

‫החייב בתשלום גמול‬ ‫משתלם גמול בעד העבודה‬ ‫מורה דרך‪ ,‬מלווה רפואי ומלווים‬ ‫‪.3‬‬
‫העבודה;‬ ‫אחרים בטיולים המאורג‪ð‬ים על ידי‬
‫מוסדות‪ ,‬גופים ציבוריים ומשרדי‬
‫‪ð‬סיעות‪ ,‬לא כולל מורה דרך המדריך‬

‫תיירים בכלי רכב שבבעלותו‬

‫החייב בתשלום גמול‬ ‫הסכם העבודה בכתב ‪ð‬ערך‬ ‫‪ð‬וסח הצו החל מיום ‪1.5.2018‬‬ ‫‪.4‬‬
‫העבודה לפי ההסכם;‬ ‫מראש לתקופה של רבע ש‪ð‬ה‬ ‫כל הופעה אמ‪ð‬ותית או בידורית של‬
‫לפחות או לסדרה של חמש‬ ‫אמן‪ ,‬או ה‪ð‬חיה במופע‪ ,‬לרבות‬
‫משחק‪ ,‬שירה‪ ,‬דקלום‪ ,‬הקראה‪,‬‬
‫הופעות לפחות‪.‬‬ ‫‪ð‬גי‪ð‬ה‪ð ,‬יצוח‪ ,‬ריקוד‪ ,‬פ‪ð‬טומימה‪,‬‬
‫בהופעות באמצעי תקשורת‬ ‫לוליי‪ð‬ות וקוסמות וכן כל הופעה‬
‫ציבוריים‪ ,‬כשלא חל האמור‬ ‫בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או‬
‫לעיל‪ ,‬הסכם העבודה בכתב‬ ‫צילום למעט הקלטה או צילום‬
‫‪ð‬ערך מראש למתן סדרה של‬
‫שלוש הופעות בחודש לפחות‬ ‫לצורכי פרסומת‬

‫עמדת המוסד לביטוח לאומי ליישום הכללים שבתוספת הראשו‪ð‬ה לצו‬
‫עמדת הביטוח הלאומי הובהרה בפגישות עם ‪ð‬ציגי המייצגים ובהוראות שהביטוח הלאומי פרסם‪ ,‬לרבות בדף‬

‫מידע ש‪ð‬שלח לאמ‪ð‬ים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬לע‪ð‬יין מרצים ת‪ð‬אי הצו ‪ð‬בח‪ð‬ים לפי כמות ימי ההרצאה במשך ‪ 12‬חודשים רצופים מיום ההרצאה הראשו‪ð‬ה‬
‫)חוזר ביטוח מספר ‪ 1456‬ביום ‪ .(1.5.2018‬על המשלם להיערך ל‪ð‬יכוי דמי הביטוח לפי הצו כבר בתשלום‬
‫הראשון‪ ,‬או לתקן את הדוחות ]יש לשים לב‪ ,‬ש‪ð‬יכוי דמי ביטוח לפי הצו ממורה דרך וממלווה טיולים )שאי‪ð‬ו‬

‫בעל רכב( ‪ð‬עשה בכל ת‪ð‬אי שמשתלם תשלום בעד העבודה[‪.‬‬
‫‪ .2‬הדיווח למוסד לביטוח לאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו ‪ð‬עשה על ההכ‪ð‬סה ללא המע"מ‪.‬‬

‫‪ .3‬כאשר השירות ‪ð‬יתן על ידי חברה בע"מ‪ ,‬כללי הצו אי‪ð‬ם חלים‪.‬‬
‫‪ .4‬ברירת המחדל למשלם היא ‪ð‬יכוי דמי ביטוח בשיעור המלא‪ ,‬אלא אם ‪ð‬ערך תיאום לפי הכללים )יש להשתמש‬

‫בטופס ‪ 103‬במקום בטופס ‪.(101‬‬
‫‪ .5‬הדיווח למוסד לביטוח לאומי אמור להיות בחודש שבו ‪ð‬יתן השירות ולא בחודש התשלום‪ ,‬כאמור בסעיף ‪344‬‬
‫לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬מדי חודש בטופס ‪) 102‬רצוי בחוזה דיווח ‪ð‬פרד‪ .‬החל מי‪ð‬ואר ‪ 2020‬יהיה חוזה דיווח‬

‫חדש בקוד ‪ 9‬עבוד דיווח למי שמבוטח לפי צו סיווג מבוטחים(‪.‬‬
‫‪ .6‬פעם ברבעון יש לשדר את קובץ המבוטחים הללו למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬על פי הוראות שמצויות באתר‬

‫הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט בטופס בל‪ .652/‬אפשר לדווח בקובץ מקוון באתר הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ .7‬אין דווח בטופס ‪ 126‬על מבוטחים אלה‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪ .8‬האישור הש‪ð‬תי משלב את ‪ð‬יכוי המס ואת ‪ð‬יכוי דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות‪ .‬על המשלם לכלול‬
‫באישור הש‪ð‬תי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם את הסכום שממ‪ð‬ו ‪ð‬וכו דמי ביטוח‪ ,‬את דמי הביטוח הלאומי ש‪ð‬וכו‪ ,‬את דמי‬
‫ביטוח הבריאות ש‪ð‬וכו‪ ,‬את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ואת פרטי ס‪ð‬יף הביטוח‬
‫הלאומי‪.‬‬

‫‪ð .9‬ות‪ð‬י השירות שמדווחים לפי הצו ‪ð‬חשבים עובדים שכירים במוסד לביטוח לאומי וזכאים לגמלאות בהתאם‬
‫לסיווגם זה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הם זכאים לדמי אבטלה ולזכויות בשל פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק‪ .‬עצמאים‬

‫וגם ובעלי שליטה בחברות אי‪ð‬ם זכאים לגמלאות אלה‪.‬‬

‫‪ .10‬לצורך זכאות לגמלאות אמור המשלם למסור ל‪ð‬ותן השירות אישור חודשי ולא אישור ש‪ð‬תי על ההכ‪ð‬סות‬
‫בחודש שבו עבד בפועל‪ ,‬כמפורט בחוזר של הביטוח הלאומי שכולל הבהרות להגשת תביעות לדמי אבטלה‪,‬‬

‫לדמי לידה ולגמלה לשמירת היריון‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫בתביעה לגמלה האמן צריך לצרף אישור על תקופת ההעסקה‪ ,‬פירוט השכר החייב בדמי ביטוח או אישור‬
‫ממקום ההעסקה הכולל פירוט של חודשי ההעסקה וגובה השכר החודשי‪.‬‬

‫לתביעה לדמי אבטלה יש לצרף גם הצהרה חתומה על ידי האמן שכוללת בין היתר את תקופת העבודה ואת‬
‫סיבת הפסקת העבודה‪ .‬אם זו הפסקת עבודה זמ‪ð‬ית‪ ,‬יש לציין את מועד החזרה המשוער לעבודה‪.‬‬

‫על סדר היום של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכ‪ð‬סת הועלתה בעבר הצעה לבטל לחלוטין את הצו‬
‫לבקשת הביטוח הלאומי‪ ,‬אך לאחר דיון בוועדה‪ ,‬ההצעה ‪ð‬דחתה‪ .‬על כן יש לוודא ‪ð‬יכוי דמי הביטוח לפיו‪.‬‬

‫פסקי דין‬

‫ביום ‪ 12.11.2017‬דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של ‪ð‬עמה בן שלמה )ב"ל ‪ (24829-07-15‬וקבע כי כדין‬
‫‪ð‬וכו ממ‪ð‬ה דמי ביטוח כשכירה לפי מחזור הכ‪ð‬סותיה במת‪"ð‬ס ולא כעצמאית לפי השומה‪.‬‬

‫ביום ‪ 22.2.2007‬פורסם פסק דין בל ‪ 006545/05‬בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪ ,‬בפ‪ð‬י כב' השופטת הדס‬
‫יהלום‪ :‬צביקה דוידוביץ ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי‪ð .‬קבע בפסק הדין )שבפועל לא הוגש ערעור לגביו(‪:‬‬

‫‪ .1‬משמוגדר מבוטח על פי הצו כשכיר‪ ,‬אין מקום לקזז משכרו את ההוצאות שהותרו לו ב‪ð‬יכוי בדוח הש‪ð‬תי‪,‬‬
‫לצורך חישוב דמי הביטוח‪.‬‬

‫‪ .2‬כאשר יזדקק המבוטח לזכויות מכוח היותו שכיר )כגון דמי אבטלה(‪ ,‬יחושבו אלה על פי מלוא‬
‫הכ‪ð‬סתו‪ ,‬שממ‪ð‬ה ‪ð‬גבו דמי הביטוח‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי אימץ את מסק‪ð‬ות בית הדין בע‪ð‬יין דוידוביץ‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר חלים הת‪ð‬אים שבצו‪ ,‬מקבל תשלום‬
‫ששילם דמי ביטוח בעצמו מסווג כעובד שכיר בסכום ההכ‪ð‬סה שכלול בצו‪ .‬סכום ההכ‪ð‬סה שסווג כשכיר יופחת‬
‫מההכ‪ð‬סות כעצמאי‪ ,‬והמבוטח יקבל בחזרה את דמי הביטוח ששילם כעצמאי לאחר שיעביר לביטוח הלאומי את‬
‫האישור הש‪ð‬תי מהמשלם‪ .‬מומלץ לשים לב לשיעורי דמי הביטוח ש‪ð‬וכו לפי הצו )שיעור מופחת או שיעור מלא(‬

‫ואם ‪ð‬וכו דמי ביטוח ביתר‪ ,‬יש לתבוע אותם בחזרה מהביטוח הלאומי‪.‬‬

‫צו סיווג מבוטחים לשחק‪ð‬ים ולאמ‪ð‬ים‬

‫פרט ‪ 13‬לתוספת הראשו‪ð‬ה בצו מפרט את הת‪ð‬אים שבהם ‪ð‬כללת הופעה אמ‪ð‬ותית במסגרת הצו‪ .‬הפרט הזה תוקן‬
‫בתחולה על כל הסכם ש‪ð‬כרת ביום ‪ 1.5.2018‬ואילך‪ .‬לאחר התיקון חל הצו בכל מקרה של הופעה אמ‪ð‬ותית‪,‬‬
‫כמפורט בצו‪ ,‬שלגביה ‪ð‬ערך הסכם עבודה בכתב לסדרה של חמש הופעות לפחות או לרבע ש‪ð‬ה לפחות )בוטלה‬

‫הדרישה להסכם מאושר על ידי השר ולכן היקף הדיווח לפי הצו גדל מאוד(‪.‬‬
‫‪ð‬מסר ל‪ð‬ציגי המייצגים בפגישה שהתקיימה גם עם ‪ð‬ציגי שח"מ ביום ‪ ,16.10.2018‬שכאשר חברת הפקות חותמת‬
‫עם שחקן‪/‬אמן )שאי‪ð‬ו חברה בע"מ( על חוזה‪ ,‬ומתקיימים הת‪ð‬אים שבצו סיווג מבוטחים‪ ,‬חברת ההפקות היא‬

‫המעסיק לע‪ð‬יין קיום ההוראות לפי צו סיווג מבוטחים‪ ,‬גם אם התשלום לשחקן‪/‬אמן ‪ð‬עשה דרך הסוכן‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מספר ‪ 1456‬ביום ‪ 1.5.2018‬ב‪ð‬ושא אמ‪ð‬ים ‪ -‬צו סיווג מבוטחים וקביעת‬
‫מעבידים‪ ,‬בתחולה על הסכם ש‪ð‬כרת ביום ‪ 1.5.2018‬ואילך‪.‬‬

‫מובהר בפרסום כי הצו חל על האמ‪ð‬ים‪ ,‬גם אם אי‪ð‬ם חברים בשח"ם‪ .‬מובהר בפרסום כי אם המעסיק לפי הצו‬
‫אי‪ð‬ו משלם עבור השחקן‪/‬האמן את דמי הביטוח‪ ,‬השחקן‪/‬אמן מתבקש לפ‪ð‬ות למחלקת הביטוח והגבייה במוסד‬
‫לביטוח לאומי בצירוף המסמכים המאשרים את ההופעה כאמן‪ .‬מובהר בפרסום )וגם ‪ð‬מסר ל‪ð‬ציגי המייצגים‬
‫בישיבות עם ה‪ð‬הלת הביטוח הלאומי( שהדיווח על ההכ‪ð‬סות ותשלום דמי הביטוח צריך להיות לפי חודשי העבודה‬

‫של האמן‪ /‬שחקן ולא לפי מועד תשלום התמורה בפועל‪.‬‬

‫התיקון לצו ‪ð‬עשה לבקשת שח"ם כדי שיותר שחק‪ð‬ים ואמ‪ð‬ים יהיו כלולים במסגרת הצו המתוקן‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫הת‪ð‬אי להיות כלול בצו הוא קיום הסכם העסקה בכתב לתקופה של רבע ש‪ð‬ה לפחות או לסדרה של חמש הופעות‬
‫לפחות‪ .‬כל הסכם עבודה בכתב ש‪ð‬חתם עם אמן‪/‬שחקן החל מיום ‪ 1.5.2018‬ושעו‪ð‬ה על ה‪ð‬דרש בסעיף ‪ 1‬לעיל‪,‬‬
‫מחייב את המשלם ל‪ð‬כות את דמי הביטוח כעובד שכיר כיוון שהשחקן‪/‬האמן כלול בצו סיווג מבוטחים‪ ,‬ומחייב‬

‫את המוסד לביטוח לאומי ל‪ð‬הוג באמן‪/‬שחקן כאילו הוא עובד שכיר‪.‬‬

‫בחודש אפריל ‪ 2019‬הגיע המוסד לביטוח לאומי להב‪ð‬ות עם האיגודים המקצועיים של המפיקים והשחק‪ð‬ים‪ .‬להלן‬
‫תמצית מההסכמות )להסבת תשומת הלב בלבד(‪:‬‬

‫‪ .1‬כיוון שמדובר בהסכם עבודה בכתב ש‪ð‬ערך מראש‪ ,‬חישוב ‪ 5‬הופעות אמ‪ð‬ותיות ‪ð‬עשה לכל הפקה ולא בבדיקה‬
‫ש‪ð‬תית מצטברת‪.‬‬

‫‪ .2‬מבחן הימים ‪ð‬ערך לפי מספר ימי הצילום בלבד‪ .‬אין להביא בחשבון חזרות‪ ,‬פגישות עם הבמאי ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר יש הפרדה בין התמורה שמגיעה לשחקן לבין התמורה שמגיעה לסוכן )חשבו‪ð‬יות ‪ð‬פרדות(‪ ,‬יש ל‪ð‬כות‬

‫דמי ביטוח רק מהתמורה לשחקן‪.‬‬

‫דגשים בע‪ð‬יין ספורטאים – ספורטאי מקצועי או ספורטאי חובב‬
‫כדי שספורטאי יבוטח כעובד שכיר לע‪ð‬יין גמלאות הביטוח הלאומי‪ ,‬עליו לעמוד בקריטריון הקבוע בתוספת‬
‫הראשו‪ð‬ה בצו סיווג מבוטחים‪ :‬קיום הסכם העסקה מראש בכתב‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול‬

‫ההעסקה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי בודק גם אם יש תשלום שכר בפועל‪ ,‬כי עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שיחסי עובד‬
‫ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה בעבור ביצוע העבודה )כלומר‪ ,‬יש להראות תלושי שכר ותשלום שכר בפועל‪,‬‬
‫שאי‪ð‬ו ‪ð‬מוך משכר המי‪ð‬ימום(‪ .‬הביטוח הלאומי בוחן גם התאמה בין השכר להיקף המשרה )למשל‪ ,‬בהיקף עבודה‬

‫של שליש משרה צריך להראות משכורת של שליש משכר המי‪ð‬ימום לפחות( וזכאות לת‪ð‬אים סוציאליים‪.‬‬

‫העסקת עובדים זרים )תושבי חוץ(‬

‫סעיף ‪2‬א לחוק הביטוח הלאומי קובע החל מש‪ð‬ת ‪ 2003‬כי לע‪ð‬יין חוק זה לא יראו כתושב ישראל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את‬
‫מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל )אשרות מסוג ב‪ ,1/‬ב‪ ,2/‬ב‪ ,3/‬ב‪ ,4/‬לרבות רישיון עבודה(‪.‬‬

‫הדיווח על העובדים הזרים ‪ð‬עשה לפי שיעורי דמי ביטוח מיוחדים במוסד לביטוח לאומי או באמצעות לשכת‬
‫שירות התעסוקה )להלן‪" :‬לשכת התעסוקה"(‪.‬‬

‫דיווח ללשכת התעסוקה‬
‫מעסיקי עובדים זרים שמקום מושבם בשטחים )למעט עובדים זרים במשק בית( שמועסקים בתחומי מדי‪ð‬ת‬
‫ישראל‪ ,‬מדווחים באמצעות מדור התשלומים שליד לשכת התעסוקה ]תק‪ð‬ה ‪)3‬ב( לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )גביית‬

‫דמי ביטוח(‪ ,‬התשי"ד‪.[1954-‬‬
‫ביום ‪ 29‬ביולי ‪ 2012‬פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה הבהרה בע‪ð‬יין דמי הביטוח הלאומי והיטל ההשוואה‪ .‬על‬
‫פי ההבהרה‪ ,‬הגבייה לביטוח הלאומי כוללת את ע‪ð‬פי הביטוח‪ð :‬פגעי עבודה‪ ,‬אימהות ופשיטת רגל והיתרה כוללת‬

‫את היטל ההשוואה‪.‬‬
‫סך שיעורי דמי הביטוח הלאומי והיטל ההשוואה ה‪ð‬גבים מהעובדים הפלשתי‪ð‬ים המועסקים בישראל זהים‬

‫לחלוטין לשיעורי דמי הביטוח הלאומי המוטלים על עובדים ישראלים‪.‬‬

‫דיווח במוסד לביטוח לאומי‬
‫הדיווח למוסד לביטוח לאומי על העסקת עובד זר ‪ð‬עשה לפי קריטריו‪ð‬ים שו‪ð‬ים המפורטים להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬תושבי כל המדי‪ð‬ות ]לרבות פליטים ומבקשי מקלט בעלי אשרות לפי סעיף ‪)2‬א()‪ (5‬לחוק הכ‪ð‬יסה לישראל‪,‬‬

‫התשי"ב‪ ,[1952-‬למעט אלה שיש להם הוראות מיוחדות כמפורט להלן בסעיפים הבאים‪.‬‬
‫‪ .2‬תושבי שטחים שאי‪ð‬ם תושבי ישראל שעובדים במשק בית – המעסיק מדווח ומשלם דמי ביטוח לאומי‬

‫ישירות למוסד לביטוח לאומי ולא ללשכת התעסוקה‪.‬‬
‫‪ .3‬עובדים זרים המועסקים ב"אזור" ‪ -‬הדיווח למוסד לביטוח לאומי ‪ð‬עשה לפי תיקון בחוק הביטוח הלאומי‬

‫מיום ‪.1.10.2005‬‬
‫‪ .4‬תושבי חוץ ממדי‪ð‬ות אמ‪ð‬ה‪ .‬מדי‪ð‬ות חריגות‪ :‬ק‪ð‬דה‪ ,‬בולגריה ורומ‪ð‬יה )כמוסבר להלן(‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫ביטוח בריאות ממלכתי‬

‫מי שאי‪ð‬ו ‪ð‬חשב תושב ישראל בביטוח הלאומי אי‪ð‬ו מבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ .‬בע‪ð‬יין זה הותקן צו‬
‫הקובע הסדר מפורט המחייב מעסיק לבטח עובד זר בישראל במסגרת ביטוח רפואי פרטי‪ ,‬לרבות עובדים זרים‬

‫השוהים בישראל שלא כדין‪.‬‬

‫העסקת תושבי חוץ ממדי‪ð‬ות אמ‪ð‬ה לביטחון סוציאלי‬
‫החל בחודש י‪ð‬ואר ‪ 2010‬דורש המוסד לביטוח לאומי לדווח על תושבי חוץ )שאי‪ð‬ם אזרחי ישראל( שהם תושבי‬

‫מדי‪ð‬ות שישראל חתומה עמן על אמ‪ð‬ה לביטחון סוציאלי ‪ -‬כעל תושבי ישראל‪ ,‬למעט תשלום דמי ביטוח בריאות‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזרים הכוללים ה‪ð‬חיות בדבר תשלום דמי ביטוח לאומי בעד תושבי חוץ ממדי‪ð‬ות‬

‫אמ‪ð‬ה שמועסקים בישראל‪.‬‬
‫בהתאם לה‪ð‬חיות‪ ,‬כל מעסיק בארץ שמעסיק עובד תושב חוץ שאי‪ð‬ו בעל תעודת זהות ישראלית‪ ,‬מאחת המדי‪ð‬ות‬
‫ש‪ð‬כרתה עמן אמ‪ð‬ה לביטחון סוציאלי שכוללת ע‪ð‬פי ביטוח מסוימים לע‪ð‬יין גמלאות‪ ,‬חייב לדווח למוסד לביטוח‬

‫לאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי )ללא דמי ביטוח בריאות( בהתאם לכללים שחלים על עובד תושב ישראל‪.‬‬
‫הדיווח על מי שאי‪ð‬ו בעל תעודת זהות ישראלית ‪ð‬עשה באמצעות טופס ‪ 102‬המשמש לדיווח בעד עובדים תושבי‬
‫ישראל‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מ‪ð‬פיק לעובד האמור מספר מזהה שישמש לצורכי הביטוח הלאומי‪ .‬כדי לקבל‬
‫מספר מזהה‪ ,‬על המעסיק למלא טופס בל‪ - 1050/‬שאלון לרישום ‪ð‬פש‪ ,‬ש‪ð‬יתן להוריד מאתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט של המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ .‬יש לצרף לטופס את צילום הדרכון הזר וכן אישור העסקה שכולל את פרטי העובד‪ ,‬פרטי המעסיק‬

‫ומספר תיק ה‪ð‬יכויים במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ולשלוח את הטופס לתחום הביטוח במשרד הראשי‪.‬‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי ‪ð‬מסר כי המעסיק חייב לקבל מספר מזהה כאמור לעיל‪ ,‬ולכן‪ ,‬אם המספר המזהה התקבל‬

‫באיחור‪ ,‬יש להגיש דוחות מתוק‪ð‬ים )כמו תושב ישראל שהמעסיק בטעות לא דיווח עליו במועד(‪.‬‬
‫להלן רשימת המדי‪ð‬ות שכלולות בהוראות המחייבות תשלום דמי ביטוח לאומי בישראל בש‪ð‬ת ‪ - 2019‬אוסטריה‪,‬‬
‫אורוגוואי‪ ,‬בלגיה‪ ,‬בריט‪ð‬יה‪ ,‬גרמ‪ð‬יה‪ ,‬ד‪ð‬מרק‪ ,‬הול‪ð‬ד‪ð ,‬ורבגיה‪ ,‬פי‪ð‬ל‪ð‬ד‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬שוודיה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬סלובקיה‪,‬‬

‫איטליה ורוסיה‪.‬‬
‫עובדים זרים ממדי‪ð‬ות רומ‪ð‬יה ובולגריה ‪ -‬הובהר ל‪ð‬ציגי המייצגים ביום ‪ 5.9.2019‬כי על פי החלטת היועץ‬
‫המשפטי של הביטוח הלאומי‪ ,‬על המעסיקים להתייחס לעובדים זרים ממדי‪ð‬ות בולגריה ורומ‪ð‬יה שעובדים‬

‫בישראל‪ ,‬כעובדים זרים רגילים המשלמים דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת ולא כמבוטחים ממדי‪ð‬ות אמ‪ð‬ה‪.‬‬
‫עובדים זרים תושבי ק‪ð‬דה ‪ -‬עובדים אלה משלמים דמי ביטוח לאומי כתושבי חוץ כיוון שהאמ‪ð‬ה עם ק‪ð‬דה היא‬
‫אמ‪ð‬ה מצומצמת שאי‪ð‬ה כוללת ע‪ð‬פי ביטוח לע‪ð‬יין גמלאות‪ .‬המעסיקים חייבים לקבל מספר מזהה בגין העובדים‬

‫האלה כיוון שעם ק‪ð‬דה )במחוזות מסוימים( ישראל חתומה על אמ‪ð‬ה למ‪ð‬יעת כפל דמי ביטוח‪.‬‬
‫עובדים זרים ממדי‪ð‬ות אמ‪ð‬ה שמוצבים בישראל ‪ -‬פטורים לעתים מתשלום דמי הביטוח הלאומי בישראל‪ ,‬אם‬
‫הם משלמים דמי ביטוח סוציאלי במדי‪ð‬ת האמ‪ð‬ה והפטור אושרר על ידי המוסד לביטוח לאומי בישראל )כפי‬

‫שמובהר באמ‪ð‬ה(‪.‬‬

‫גמלאות לעובדים הזרים )המשלמים שיעורי דמי ביטוח לאומי ‪ð‬מוכים(‬
‫העובדים הזרים מבוטחים לע‪ð‬פי הביטוח הבאים שבהם לא קיים ת‪ð‬אי התושבות‪ :‬ביטוח מפ‪ð‬י פגיעה בעבודה‪,‬‬
‫ביטוח מפ‪ð‬י פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק‪ ,‬ביטוח אימהות )דמי לידה לעובדת זרה ומע‪ð‬קים( וקצבאות‬

‫ילדים לשוהים בארץ כדין עם ילדיהם‪.‬‬

‫העסקת עובדים זרים שלא כדין‬
‫החל מיום ‪ 1‬במארס ‪ 2003‬לא משולמות גמלאות לעובדים זרים בעד תקופה שבה הם שוהים באופן לא חוקי‬

‫בישראל‪.‬‬
‫סעיף ‪324‬ב קובע כי "לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ 13‬בחוק הכ‪ð‬יסה לישראל )בסעיף זה‬

‫‪ -‬שוהה שלא כדין( בעד תקופת שהותו כאמור"‪.‬‬
‫המו‪ð‬ח "תשלום" )לפי הפירוש של המוסד לביטוח לאומי לסעיף( משמש בעיקרו למקרים שבהם מדובר בתשלום‬
‫של גמלה בכסף‪ ,‬ולא חל על גמלאות אחרות‪ .‬כלומר‪ ,‬גמלאות שאי‪ð‬ן מוגדרות כתשלום בעד תקופה‪ ,‬ממשיכות‬

‫להשתלם גם למי ששוהה בישראל שלא כדין‪ .‬לדוגמה‪ :‬דמי טיפול רפואי ל‪ð‬פגע בעבודה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות חודשיות המשתלמות בעד תקופה )דמי פגיעה‪ ,‬דמי לידה‪ ,‬קצבת ‪ð‬כות‬

‫מעבודה( רק כאשר פסקה השהות הבלתי חוקית )או שהעובד הזר יצא לחו"ל‪ ,‬או שהשהות הפכה חוקית(‪.‬‬
‫כשתובע הגמלה עוזב את ישראל הוא מקבל את הגמלה בעבור התקופה ש‪ð‬ותרה לאחר עזיבתו‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫קצבת תלויים )לדוגמה‪ :‬קצבה לאלמ‪ð‬ה שבעלה ‪ð‬הרג כתוצאה מפגיעה בעבודה( משתלמת על פי החוק לתלויים‬
‫שאי‪ð‬ם ‪ð‬מצאים בישראל ולתלויים השוהים בישראל כדין‪.‬‬

‫מעסיקי עובדים זרים שלא כדין צפויים לק‪ð‬סות מ‪ð‬הליים ולק‪ð‬סות ‪ð‬וספים בעבור כל יום שבו ‪ð‬משכת העבירה‪.‬‬
‫הס‪ð‬קציות לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי חלות גם במקרים אלה‪.‬‬

‫תושב ארעי‬

‫תיקון מס' ‪ 199‬לחוק הביטוח הלאומי מתקן את סעיף ‪2‬א לחוק וחל על מי שקיבל אשרה ורישיון )שמק‪ð‬ה‬
‫תושבות( לפי חוק הכ‪ð‬יסה לישראל החל מיום ‪ .1.1.2018‬התיקון חל על אוכלוסיית בעלי האשרות מסוג א‪ ,1/‬א‪,2/‬‬

‫א‪) 4/‬ה‪ð‬לווה לאשרה מסוג א‪ (2/‬ו‪-‬א‪.5/‬‬

‫עד התיקון לחוק‪ ,‬בעלי האשרות הוכרו כתושבי ישראל אם מרכז חייהם היה בישראל ובלבד שהתגוררו בישראל‬
‫לפחות ‪ 183‬ימים מיום קבלת האשרה‪.‬‬

‫על פי התיקון בחוק‪ ,‬כל בעלי האשרות המק‪ð‬ות תושבות מכוח החוק‪ ,‬יוכרו כתושבי ישראל מיום קבלת האשרה‪,‬‬
‫ללא המת‪ð‬ה של ‪ 183‬יום‪ ,‬ובת‪ð‬אי ששהו בארץ כדין לפחות חצי ש‪ð‬ה לפ‪ð‬י קבלת האשרה שמק‪ð‬ה תושבות‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מס' ‪ 1452‬ביום ‪ ,24.1.2018‬המפרט את התייחסותו לתיקון החוק‪ .‬על פי‬
‫החוזר‪ ,‬החל מתאריך ‪ ,1.1.2018‬ספירת ‪ 183‬הימים תיבחן לתקופה של שישה חודשים טרם קבלת האשרה המזכה‬

‫ובלבד שהמבוטח התגורר כדין בישראל‪ .‬המעמד כתושב ייקבע לא לפ‪ð‬י יום קבלת האשרה‪.‬‬

‫אחריות המעסיק לדיווח ולתשלום דמי הביטוח ותיקון סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי‬

‫מעבר למיצוי הזכויות של העובד‪ ,‬יש חשיבות לדיווח ככלל‪ ,‬ולדיווח על סכום ההכ‪ð‬סה האמיתי בפרט‪ ,‬לאור‬
‫האפשרות שיש למוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמעסיק את דמי הביטוח שלא שולמו לרבות חלק העובד )מגולם(‬
‫עם הצמדה וק‪ð‬סות וכן את היוון הגמלה ממעסיק שלא דיווח על העובד או שלא שילם כחוק את דמי הביטוח‬

‫במועד‪ ,‬לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות ממעסיק שלא ‪ð‬רשם‪ ,‬שלא דיווח על עובדיו‬
‫או שלא שילם דמי ביטוח בעדם‪ ,‬וקרה מקרה המזכה בגמלה לפ‪ð‬י הסדרת הדיווח והתשלום‪ ,‬את היוון הגמלאות‬
‫העתידיות בכסף שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד‪ ,‬ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שהזכאי קיבל‬

‫בקשר לאותו המקרה‪.‬‬

‫הגבייה לפי סעיף ‪ 369‬לחוק היא ‪ð‬וסף על גביית דמי הביטוח שלא שולמו‪ ,‬כולל חלק העובד )מגולם( יחד עם‬
‫הצמדה וק‪ð‬סות‪ .‬סעיף ‪ 369‬לא הגביל את המוסד לביטוח לאומי בסוג הגמלה שבגי‪ð‬ה הוא רשאי לתבוע את‬

‫ההחזר‪.‬‬

‫לאי דיווח על עובד ו‪/‬או אי תשלום דמי ביטוח יש גם היבטים פליליים לפי סעיף ‪ 398‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי תוקן במסגרת חוק ההסדרים לש‪ð‬ת ‪ 2017‬בתוקף מיולי ‪ 2017‬ב‪ð‬וגע למקרה‬
‫המזכה בגמלה שקרה במועד זה ואילך‪.‬‬

‫בסעיף המתוקן הוגבל בתקרה הסכום המרבי שהביטוח הלאומי רשאי לגבות מהמעסיק‪ ,‬כך שהחיוב יהיה אמ‪ð‬ם‬
‫לפי סכום הגמלה המהוון‪ ,‬אך לא יותר מסכום מרבי לפי שלוש מדרגות בהתאם למשך ביצוע העבירה‪ .‬הסכום‬
‫המרבי האמור לא יעלה על ‪ 20‬פעמים השכר הממוצע במשק )בש‪ð‬ת ‪ 205,460 – 2019‬ש"ח( בעבור אי רישום או אי‬

‫תשלום לתקופה שעולה על ‪ 12‬חודשים‪.‬‬

‫בסעיף מודגש כי המוסד לביטוח לאומי חייב למצות את זכותו לתבוע שיפוי מכוח סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח‬
‫הלאומי לפ‪ð‬י הפעלת סעיף ‪ 369‬לחוק‪ .‬סעיף ‪ 369‬יחול על חלק מהסכום שלא ‪ð‬גבה לפי סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי ימ‪ð‬ה פקיד גבייה ראשי‪ ,‬בכיר‪ ,‬שיהיה מוסמך לחייב את המעסיק לפי הסעיף‪ ,‬ויהיה חייב‬
‫לשלוח למעסיק הודעה בדואר רשום על הכוו‪ð‬ה לחייב אותו במסגרת הסעיף‪ .‬ההודעה תכלול את כל הפרטים לפי‬

‫הסעיף ותיידע את המעסיק בדבר זכותו לטעון את טע‪ð‬ותיו בכתב‪.‬‬

‫אם המעסיק אי‪ð‬ו טוען את טע‪ð‬ותיו בתוך ‪ 45‬ימים מהמועד שבו ‪ð‬מסרה לו הודעת החיוב‪ ,‬ההודעה הופכת לדרישת‬
‫תשלום ש‪ð‬מסרה למעסיק במועד האמור‪.‬‬

‫לפקיד הגבייה הראשי ‪ð‬ית‪ð‬ת הזכות להחליט אם לחייב את המעסיק‪ ,‬ולע‪ð‬יין סכום החיוב‪ ,‬אם לחייב אותו לבדו‬
‫או לחלק את החיוב בי‪ð‬ו ובין מעסיקים ‪ð‬וספים‪ ,‬שגם הם לא דיווחו ו‪/‬או לא שילמו את דמי הביטוח בגין העובד‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫על גביית החוב יחולו הוראות פקודת המסים )גבייה(‪ .‬פיגור בתשלום החוב של יותר מ‪ 30-‬ימים מיום מסירת‬

‫דרישת התשלום יכלול הפרשי הצמדה‪ .‬אפשר להגיש תובע‪ð‬ה לבית הדין לעבודה על קביעת החיוב לפי סעיף ‪369‬‬

‫לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬כאמור‪.‬‬

‫תשר )טיפ( למלצרים ולשרשרת עובדי השירות במסעדות לע‪ð‬יין הביטוח הלאומי‬

‫ביום ‪ 26.3.2018‬דן בית הדין הארצי בש‪ð‬י פסקי דין ו‪ð‬תן החלטה תקדימית בע‪ð‬יין התשר במסעדות‪ ,‬בבתי קפה‬
‫וכד'‪ ,‬שחלה מיום ‪ 1.1.2019‬ואילך )עמרי קיס ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי וגלי הצוק בע"מ ‪ ,44405-10-15‬ד‪.‬ע‪ .‬יבוא‬

‫ו‪ð‬יהול מסעד‪ð‬ות בע"מ ‪ 'ð‬יחיאל בודה ע"ע ‪.(28480-02-16‬‬
‫פסק הדין מש‪ð‬ה הלכות ידועות לפיהן היה קיים מבחן הוולו‪ð‬טריות ואופן הרישום בספרי העסק‪.‬‬
‫בית הדין הארצי מדגיש שההלכות החדשות הן לע‪ð‬יין הביטוח הלאומי ומשפט העבודה‪ ,‬כל עוד אין חקיקה‪ .‬בית‬
‫הדין אי‪ð‬ו מתערב בדי‪ð‬י המס והמע"מ‪ ,‬אך הקביעה שלו שהתשר הוא הכ‪ð‬סה ששייכת לבית העסק לע‪ð‬יין משפט‬
‫העבודה ודי‪ð‬י הביטוח הלאומי היא בעלת משמעות עקיפה גם על חבות במס ערך מוסף‪ ,‬על ‪ð‬יכוי במקור של מס‬

‫הכ‪ð‬סה‪ ,‬על ‪ð‬יהול ספרים וגם על חוקים ‪ð‬וספים )כמו הגבלת השימוש במזומן(‪.‬‬
‫בית הדין הארצי קבע כדלקמן‪:‬‬

‫‪" .1‬יש לראות בתשר הכ‪ð‬סה השייכת לבית העסק והכ‪ð‬סתם של עובדי שרשרת השירות משכר עבודה אצל‬
‫המעסיק‪ ,‬מבלי אפשרות להפריד בין הש‪ð‬יים‪ ,‬הן במישור די‪ð‬י הביטוח הלאומי והן במישור משפט העבודה"‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שפסק הדין קובע הלכות לע‪ð‬יין משפט העבודה והביטוח הלאומי ואי‪ð‬ו קובע הלכות לע‪ð‬יין המס‬

‫והמע"מ‪ ,‬אך מטבע הדברים‪ ,‬יש השפעה על כל ההת‪ð‬הלות של המעסיקים במסעדות ובבתי קפה‪.‬‬
‫‪ .2‬התשר ‪ð‬יתן כיום על ידי הלקוח לכל שרשרת השירות ולא רק למלצר ולכן בית הדין מכ‪ð‬ה את מקבלי התשר –‬

‫עובדי שרשרת השירות‪.‬‬
‫‪ .3‬כל הכ‪ð‬סה מתשר תיחשב כשכר עבודה‪ ,‬בין אם התשר ‪ð‬רשם בספרי המסעדה או שלא‪.‬‬
‫‪ .4‬לגבי הוולו‪ð‬טריות שבתשלום התשר קובע בית הדין כי תשלום התשר הוא ‪ð‬והג מושרש היטב שעולה כדי‬

‫‪ð‬ורמה משפטית מחייבת ולא כפעולה שמקורה ברצו‪ð‬ו הטוב של הלקוח‪.‬‬
‫‪ .5‬השירות שעובדי שרשרת השירות ‪ð‬ות‪ð‬ים ללקוח הוא במסגרת עבודתם הרגילה ולכן כספי התשר הם הכ‪ð‬סת‬
‫עבודה מהמעסיק‪ ,‬גם אם התשר משולם ישירות למלצר‪ ,‬גם אם שולם מרצון הלקוח ללא דרישה מפורשת‬
‫בחשבון שהוגש ללקוח‪ ,‬גם אם שולם באמצעי תשלום ‪ð‬פרד מהחשבון ולא עבר דרך קופת המסעדה‪ ,‬גם אם לא‬

‫הועבר פיזית מהמלצר למעסיק וגם אם לא ‪ð‬רשם בספרי המסעדה או ביומן השירות‪.‬‬
‫‪ .6‬בהיעדר הת‪ð‬יה מפורשת אחרת בטופס הודעה לעובד על ת‪ð‬אי העבודה‪ ,‬או בדרך אחרת כדין‪ ,‬ברירת המחדל‬
‫היא כי מעסיק רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לשם תשלום שכר עבודה בלבד לעובדי שרשרת השירות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בהיעדר הסכם עבודה שקובע אחרת‪ ,‬המעסיק אי‪ð‬ו רשאי להשתמש בכספי התשר לתשלומי החובה‬
‫שלו‪ ,‬לחלקו בהפרשות לפ‪ð‬סיה או לזכויות סוציאליות שהוא חייב בהן‪ .‬את אלה יש להעביר בגין מלוא השכר‬
‫שכולל את כספי התשר‪ ,‬והכול חייב למצוא ביטוי בחובות הרישומיות שבהן חב המעסיק על פי חוק הג‪ð‬ת‬

‫השכר‪.‬‬
‫‪ .7‬המעסיק רשאי להגיע להסכמה עם עובדי שרשרת השירות בדבר הת‪ð‬יה החורגת מברירת המחדל האמורה‪,‬‬
‫אך המעסיק לא ישלם לעובד שכר בשיעור ה‪ð‬מוך משכר המי‪ð‬ימום על פי חוק‪ ,‬או מהשכר שבהסכם העבודה‪,‬‬

‫כגבוה‪ .‬ההת‪ð‬יה החורגת כפופה לכל דין‪ ,‬לחוק המגן‪ ,‬להסכמים קיבוציים ולצווי הרחבה‪.‬‬
‫‪ .8‬מהשכר שכולל את התשר המעסיק מ‪ð‬כה את כל תשלומי החובה שיש ל‪ð‬כות משכר העובד‪.‬‬
‫‪ .9‬בקרות מקרה המזכה בגמלה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי אמור לחשב את הגמלה על יסוד הכ‪ð‬סת העובד שכוללת‬
‫את כספי התשר‪ ,‬גם אם המסעדה לא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על התשר כמשכורת ו‪/‬או לא שילמה דמי‬

‫ביטוח כחוק‪.‬‬
‫‪ .10‬הגדלת המשכורת משפיעה על כל הגמלאות מחליפות השכר כמו דמי לידה‪ ,‬דמי פגיעה‪ ,‬דמי תאו‪ð‬ה‪ ,‬דמי‬

‫אבטלה ותגמולי מילואים‪ .‬השפעה ‪ð‬וספת היא על גמלאות אחרות כמו קצבת ‪ð‬כות כללית‪.‬‬
‫‪ .11‬במקרה שבו לא שולמו דמי הביטוח על כספי התשר‪ ,‬קובע בית הדין כי המוסד לביטוח לאומי אמור לשקול‬

‫אם הוא רשאי לחזור אל המעסיק בתביעת שיפוי‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם את עמדתו בחוזר ביטוח‪" 1459/‬הכ‪ð‬סות מתשר בע‪ð‬ף המסעד‪ð‬ות" וגם באיגרת‬

‫למעסיק‪ ,‬בתחולה מיום ‪:1.1.2019‬‬
‫החוזר מבהיר כי הכ‪ð‬סה מתשר היא הכ‪ð‬סת עבודה של העובד ממעסיקו לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪ ,‬והמעסיק ‪ð‬דרש‬

‫ל‪ð‬הוג בסכום התשר כפי שהוא ‪ð‬והג בכל רכיב אחר של שכר‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫התשר ‪ð‬כלל בגדר שכר עבודה מכוח הוראות סעיף ‪)2‬א( לחוק שכר מי‪ð‬ימום ולכן העובד זכאי לקבל מהמעסיק‬
‫שכר עבודה שלא יפחת משכר המי‪ð‬ימום‪.‬‬

‫להלן מתוך החוזר – הוראות הביצוע לטיפול הפקיד )כפי ה‪ð‬ראה מדובר בהוראות של המוסד לביטוח לאומי‬
‫שאמורות לחול רק לע‪ð‬יין חוק הביטוח הלאומי(‪:‬‬

‫‪ .1‬החל מתאריך ‪ 1.1.2019‬תשר ‪ð‬חשב כהכ‪ð‬סת עבודה ללא תלות באופן תשלומו‪ ,‬בין אם ‪ð‬רשם בספרי המסעדה‬
‫ובין אם לאו‪.‬‬

‫‪ .2‬בתי העסק מחויבים בדיווח וברישום ההכ‪ð‬סות מתשר כחלק מהכ‪ð‬סת בית העסק‪.‬‬

‫‪ .3‬בקרות מקרה המזכה בתשלום גמלה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ייחשב את הבסיס לגמלה בהתאם להכ‪ð‬סה‬
‫האמיתית‪ ,‬הכוללת גם את כספי התשר‪.‬‬

‫‪ .4‬במקרים שבהם לא ידווח בית העסק על ההכ‪ð‬סות מתשר במלואן‪ ,‬או לא ידווח כלל‪ ,‬יופעל כ‪ð‬גדו סעיף ‪369‬‬
‫לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫חובת דיווח חודשית ורבעו‪ð‬ית‬

‫המשכורת המדווחת למוסד לביטוח לאומי מהווה בסיס לגמלאות‪ ,‬לכן‪ ,‬לפי סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬יש‬
‫לדווח מדי חודש על השכר הרגיל‪ ,‬גם אם השכר שולם באיחור‪ .‬למיצוי זכויות מיטבי לגמלאות‪ ,‬על בעלי שליטה‬

‫להקפיד לקבל שכר באופן שוטף‪ ,‬כפי ש‪ð‬הוג לשלם לשאר העובדים‪.‬‬
‫החל בחודש י‪ð‬ואר ‪ 2010‬המעסיקים חייבים לדווח למוסד לביטוח לאומי‪ð ,‬וסף על הדיווח החודשי‪ ,‬דיווח שמי‬

‫מפורט באופן ממוכן בלבד‪ ,‬פעם ברבעון בעבור‪:‬‬
‫‪ (1‬פ‪ð‬סיו‪ð‬רים בפ‪ð‬סיה מוקדמת עד ש‪ð‬ת ‪ .2015‬החל מש‪ð‬ת ‪ ,2016‬יש לדווח בטופס ‪.126‬‬

‫‪ (2‬תלמידים בהכשרה מקצועית‪.‬‬
‫‪ (3‬עובדים בחופשה ללא תשלום‪.‬‬
‫‪ (4‬דיווח לפי צו סיווג מבוטחים‪.‬‬

‫דיווח מרוכז‬

‫אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי‪ .‬יש לפרט את התשלום ולהכ‪ð‬יסו בחלק ב' של טופס‬
‫‪ 126‬כרשומה ‪ð‬וספת לעובד‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ .‬דיווח מרוכז כאמור גורם לכך שתלושי השכר ש‪ð‬מסרים‬
‫לעובדים אי‪ð‬ם כוללים את כל רכיבי השכר )עבירה לפי חוק הג‪ð‬ת השכר‪ ,‬התשי"ח‪ .(1958-‬כתוצאה מכך המוסד‬
‫לביטוח לאומי אי‪ð‬ו יכול למצות עם תובעי הגמלאות את כל זכויותיהם‪ ,‬ואי‪ð‬ו משלם גמלאות בשל הטבות אלה‬

‫)ברשות המסים קיימת הוראה דומה(‪.‬‬

‫דוגמה לאי מיצוי זכויות בשל שיהוי בהגשת תביעה לתוספת גמלה בשל הטבת חשמל חי‪ð‬ם )ששולמו בגי‪ð‬ה דמי‬
‫ביטוח בגילום קיבוצי( מצויה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בע‪ð‬יי‪ð‬ם של ש‪ð‬י עובדי חברת החשמל )מיום‬

‫‪.(45521-09-11 ,45477-09-11 ,13.8.2014‬‬

‫מילוי טופס ‪ 101‬וטופס ‪103‬‬

‫יש לבקש מכל עובד למלא טופס ‪ 101‬מיד עם תחילת העבודה‪ ,‬לצרף צילום של תעודת הזהות שלו ומסמכים‬
‫הקשורים לקצבאות שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי‪ .‬טופס ‪ 103‬ימלא מי שחל עליו צו הביטוח הלאומי בדבר‬

‫סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‪ ,‬בייחוד אם זהו מקום עבודתו היחיד כ"שכיר"‪.‬‬
‫יש להקפיד לדרוש דיווח מעודכן מדי ש‪ð‬ה‪ ,‬לרבות פרוט ההכ‪ð‬סות ה‪ð‬וספות באופן ברור‪.‬‬
‫כפי שיובהר בהמשך לע‪ð‬יין הקביעה אם מעסיקו של העובד הוא עיקרי או מש‪ð‬י‪ ,‬חשוב לוודא שהעובד ממלא את‬

‫הטופס כראוי וחותם עליו‪.‬‬

‫סעיף העו‪ð‬שין בחוק הביטוח הלאומי‬

‫לפי סעיף ‪ 398‬לחוק הביטוח הלאומי )סעיף העו‪ð‬שין(‪ ,‬אם ‪ð‬עברה עבירה לפי הסעיף בידי חבר ב‪ð‬י אדם‪ ,‬יואשם בה‬
‫גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מ‪ð‬הלה‪ ,‬מ‪ð‬הל‪ ,‬שותף )למעט שותף מוגבל(‪ ,‬או עובד האחראי‬
‫למעשה ‪ð‬ושא העבירה‪ ,‬אלא אם הוכיח ש‪ð‬יים אלה )אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק‬

‫אחר(‪:‬‬

‫‪50‬‬