סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.1שהעבירה ðעשתה שלא בידיעתו.
.2שהוא ðקט בכל האמצעים הסבירים למðוע את ביצוע העבירה.
לפי סעיף זה ,מי שלא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח הלאומי ,דיðו –
מאסר של שðה אחת או קðס לפי חוק העוðשין .מי שגרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק
הביטוח הלאומי ,או להגדלתה ,דיðו מאסר שðה אחת .ומי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו
)למעט חובת תשלום דמי הביטוח( ,דיðו קðס בשל כל אדם שלגביו ðעברה העבירה.
ðושא משרה
ðושא משרה בתאגיד הוא מðהל פעיל בתאגיד ,שותף ,למעט שותף מוגבל ,או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם
התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
פרק מיסוי רווחי חברה בחוק ההסדרים לשðת ,2017קבע לעðיין ðושא משרה שðותן את השירות במסגרת חברה
שבבעלותו את התðאים שבהם הכðסת החברה תיחשב כהכðסת היחיד אף על פי שהיחיד קיבל משכורת כדין.
חשיבות הרישום המדויק
כאשר מדובר בזכאות לגמלה שתלויה במספר ימי העבודה בפועל ,המוסד לביטוח לאומי מייחס חשיבות רבה
לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה לגמלה .זאת ,כיוון שהמוסד מבסס על ðתון זה את החלטת הזכאות
לגמלה .ימי העבודה בפועל כוללים את מספר הימים שבעבורם שולם שכר ,לרבות ימי מחלה ,ימי חופשה וחג.
אם מספר הימים הרשום בתלוש איðו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל )לרבות ימי מחלה ,חופשה וחג
ששולם בעבורם שכר( ,אזי המוסד לביטוח לאומי עלול לשלם גמלה )לדוגמה :קצבת ðכות כללית או דמי אבטלה(
שלא כדין ,או למðוע תשלום ממי שזכאי לו .כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה :חודשית או יומית ,חלקית
או מלאה.
משום כך מומלץ להימðע ממצב שבו בתום לב יתעורר חשד שמðהל החשבוðות משתף פעולה עם עובד ,או עם
מעסיקו ,כדי לזכות בגמלה שלא כדין .מומלץ להקפיד על הרישומים הðכוðים במועד הכðת תלושי השכר ,ולשמור
מסמכים מאמתים.
חשדות יכולים להתעורר גם במסגרת ביקורת ðיכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי .במקרים כאלה שולח המוסד
לביטוח לאומי חוקרים למעסיק ,או מזמין את המעסיק למשרדי המוסד לביטוח לאומי.
במסגרת ההðחיות שפרסם משרד התמ"ת ביום 4.2.2009לתיקון חוק הגðת השכר צוין במפורש התיקון העקיף
בחוק שעות עבודה ומðוחה ,שלפיו כאשר מעביד איðו מðהל רישומי שעות עבודה באופן דיגיטלי ,אלקטרוðי או
מכðי ,עליו לðהל רישום ידðי באופן שוטף ולהחתים את העובד.
כאשר עובד תובע גמלה מהמוסד לביטוח לאומי הוא מתבקש לקבל מהמעסיק אישור על תקופת ההעסקה ועל
השכר בהתאם לדרישות של כל גמלה .חשוב להקפיד למלא את הטופס בהתאם לדרישות אחרת הטיפול בתביעה
יתעכב.
טופס - 102הדרכים לדיווח ולתשלום
תיק ðיכויים בביטוח הלאומי )שאיðו תיק העסקה במשק בית( ðפתח במס הכðסה והמידע עובר ממס הכðסה
למוסד לביטוח לאומי .המעסיק מתבקש להקפיד על מילוי הטופס בקפידה רבה לרבות רישום הכתובת המעודכðת
ומספר העובדים הצפוי.
החל משðת 2008מעסיק שהוא חברת מעטים )לפי ההגדרה בסעיף 76לפקודת מס הכðסה( מדווח בגב טופס 102
על בעלי השליטה השכירים בחברה ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלו )מעסיק שיש לו יותר מתשעה
בעלי שליטה ,רושם את תשעת בעלי השליטה בעלי השכר הגבוה ביותר( .מבחן מספר העובדים הוא חודשי.
דוחות 102שהוגשו ללא גב הטופס ðרשמים במוסד לביטוח לאומי כאילו לא הוגשו .כתוצאה מכך ðוצרת קביעה
בהיעדר דיווח .המעסיק עלול להיתבע לשלם קðסות )ואף חשוף לעיקולים אוטומטיים(.
יש למלא במועד הדיווח טופסי 102בכל החודשים ,לרבות חודשים שבהם אין העסקה ,כדי למðוע קביעות.
להלן הבהרות בעðיין אופן העברת המידע ישירות למוסד לביטוח לאומי :
דיווח ותשלום באופן מקוון באמצעות תוכðת השכר - W.C.Fהמוסד לביטוח לאומי מאפשר לדווח ולשלם דוחות
102ממערכת השכר ישירות למערכת הביטוח הלאומי ,לסווג עובד מול מערכת הביטוח הלאומי ,לבדוק את
תקיðות הדוח ,לדווח על תושבי חוץ ,על פðסיה מוקדמת ועל חל"ת ולערוך בדיקת אימות ðתוðים לעובדים באופן
מקוון.
51
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
אפשר לשלם באמצעי התשלום :כרטיס אשראי ,הרשאה לחיוב הבðק ,הדפסת שובר לתשלום בבðק הדואר או
משלוח מסרון לטלפון חכם של המעסיק.
היתרון בשיטה הזאת – המערכת בודקת את תקיðות הדוח באופן מידי .יש תוכðות שמאפשרות העברת קבצים.
דיווח ותשלום באמצעות מערכת ייצוג לקוחות )מייצגים מקושרים( -אפשר לדווח את טופסי 102באמצעות
קובץ שהוכן במערכת השכר כולל תשלום בהרשאה לחיוב הבðק ,בהדפסת שובר לתשלום ,ובמעבר אוטומטי של
המייצג לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי.
אפשר לשלם גם באמצעות כרטיס אשראי ,העברה בðקאית ושליחת מסרון לטלפון חכם של המעסיק.
למחרת שידור הקובץ המייצג מקבל משוב על תקיðות הדיווחים )מומלץ לבדוק במחשב ולתקן( .הוא יכול לתקן
באופן מידי גם דוחות שגויים וגם פרטי עובדים בלתי מזוהים .המייצגים מתבקשים לעðות להתכתבויות
מהפקידים בכל פעם שðכðסים למערכת.
הרשאה לחיוב חשבון בðק -מעסיקים שיש להם הרשאה לחיוב החשבון בבðק יכולים לדחות בכמה ימים את
מועד התשלום )עד לסכום דמי הביטוח שרשום באתר ובתðאים שðקבעו(.
דיווח ותשלום באמצעות אתר התשלומים באיðטרðט -אפשר לדווח את טופסי 102באמצעות אתר התשלומים
של הביטוח הלאומי ,אשר הקישור אליו ðמצא בדף הבית של אתר הביטוח הלאומי .www.btl.gov.il
אפשר לייבא קובץ ממרבית תוכðות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי ,וכך לחסוך הקלדה של פרטי
הדוחות .אמצעי התשלום באופן הדיווח הזה כולל כרטיס אשראי ,העברה בðקאית והדפסת שובר תשלום .פרטים
ðוספים בðושא זה ðיתן למצוא באתר התשלומים של הביטוח הלאומי.
מעסיקים המשלמים באופן קבוע באתר הביטוח הלאומי באיðטרðט קיבלו הודעה מחליפת פðקס על חובת הדיווח
החודשי.
מסרון לטלפון חכם
ðיתן לשלוח מסרון לטלפון חכם של המעסיק ,הכולל קישור לתשלום באתר התשלומים )לתשלום בכרטיס אשראי
או בהעברה בðקאית(.
הסבר על אי סבירות
"בקבלת משוב לדיווח בטופס – 102כדיווח "לא סביר" ,יש להעביר מכתב הסבר אל הסðיף כולל מסמכים .כאשר
מדובר ברכיב שכר ðוסף שðרשם כשכר חודשי רגיל ,יש להעביר את התיקון בדוח הפרשים כולל תלושי שכר
וטופסי 100להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר .סטטוס אי סבירות ðבדק מדי חודש ויתכן באחד או יותר
מהðתוðים הבאים :שכר ,שכר מעל הכðסה מרבית ודמי ביטוח" )מתוך האיגרת שפרסם המוסד לביטוח לאומי(.
כשמוגש טופס 102שאיðו סביר לפי הקריטריוðים של הביטוח הלאומי )אי סבירות בשכר ,בדמי הביטוח או בשכר
שעולה על ההכðסה המרבית( ,מתקבל משוב שהדיווח ðקלט כ"לא סביר" .בדיקת אי הסבירות של הטופס
מתבצעת מדי חודש.
כאשר התקבל משוב של דוח שאיðו סביר יש להגיש מכתב הסבר ,כולל מסמכים ,או לתקן את הטופס.
מהביטוח הלאומי ðמסר כי פעמים רבות אי הסבירות ðובעת מאי החלת כללי פריסת השכר על תשלום ðוסף.
כאשר מדובר ברכיב שכר ðוסף שðרשם כשכר חודשי רגיל ,המוסד לביטוח לאומי מבקש להעביר את התיקון בדוח
הפרשים ,ולשלוח אליו תלושי שכר וטופסי 100להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר.
דוח מתוקן
דוחות מתוקðים בðיכויים לעובדים רגילים ðיתן להגיש בדרך כלל באיחור של עד שלושה חודשים .החל מהחודש
הרביעי יש לצרף הסבר לדוח המתקן .לעתים המוסד לביטוח לאומי מבקש הסבר גם לדוחות מתוקðים לתקופה
קצרה.
תיקוðי דוחות שðעשים בדיעבד בשל משכורות לבעלי שליטהð ,בחðים בקפדðות יתר.
52
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
טופס 126מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי החל בחודש יולי 2016
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוðי חקיקה להשגת יעדי התקציב 2015ו ,(2016-התשע"הð 2015-וסף
סעיף )355א (1לחוק הביטוח הלאומי.
הðחיות פורסמו בחוזר מעסיקים 1463בחודש יוðי 2016ועדכון פורסם ביולי .2016
להלן ההוראות שעולות מהחוק ,מהחוזר ומהסיכומים בישיבת ועדת העבודה והרווחה שדðה בחוק:
לפי סעיף )355א (1)(1מעסיק או מי שמשלם פðסיה מוקדמת יגיש למוסד לביטוח לאומי באופן מקוון דין וחשבון
על שכר עבודה או על פðסיה מוקדמת ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח ,למעט עובד
במשק בית ,במועדים אלה:
)א( עד יום 18ביולי בכל שðה – לגבי החודשים יðואר עד יוðי של אותה שðה – מספר ) 1שידור ראשון התבצע מיום
3ביולי .(2016
)ב( עד יום 18ביðואר בכל שðה – לגבי החודשים יðואר עד דצמבר של השðה שקדמה לה מספר ) 2שידור ראשון
בחודש יðואר .(2017
שידור טופסי 126שלעיל מתבצע לפי המידע הקיים ,ללא צורך בהתאמות הðדרשות בדרך כלל לפðי הגשת טופס
126למס הכðסה .הðחיות לשידור הטופס מפורטות בחוזר.
)ג( לפי המועד החוקי להגשת טופס 126לרשות המסים )מספר .(3
הכווðה בסעיף זה למבðה זהה למבðה הדיווח של טופס 126שמשודר למס הכðסה פעם בשðה )בתוספת של
מספר תיק הðיכויים הפעיל במוסד לביטוח לאומי במקום מספר התיק במס הכðסה( .הטופס האמור ישודר
גם למוסד לביטוח לאומי רק לאחר שהוא כבר שודר למס הכðסה ,ובגיðו ממילא התבצעו כל ההתאמות
הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק ,כמקובל.
קביעה בהיעדר דוח
החל מחודש יðואר 2019המוסד לביטוח לאומי שולח למעסיקים קביעות בהיעדר דיווח של טופס .126
סעיף 357לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שחייב להגיש דוח למוסד לביטוח לאומי ולא הגיש אותו במועד –
יקבל קביעה בהיעדר דוח .אם הטופס לא ישודר תוך 30ימים ממועד הקביעה ,הקביעה תהפוך לחוב בדמי ביטוח
והמוסד לביטוח לאומי רשאי להתחיל בפעולות אכיפה .שידור הטופס מבטל את הקביעה ואת החוב.
תמיכה טלפוðית במוסד לביטוח לאומי
– 02-6709703 ,02-6463348 ,02-6463346 ,02-6709676מעðה טלפוðי בימים א-ה בין השעות 9.00עד 12.00בðושא
שגיאות הקשורות למשוב המתייחס לשגויי פרט )עובדים( בלבד )תחום שכירים(.
– 02-6463252שלוחה ð – 2ושאים הקשורים לקליטת הקובץ ושידורים באופן כללי ,בעיות מול בתי
התוכðה/לשכות השירות ומשוב ממערכת קשרים עסקיים ).(B2B
– 02-6709945בירור בעðיין חובות של מבוטח שðוצרו כתוצאה מקליטת טופס ) 126תחום הביטוח(.
– 02-6463251משוב לדיווח ממערכת ייצוג לקוחות.
דרכים לדיווח טופס 126
מערכת השכר ,W.C.Fמערכת ייצוג לקוחות ,מערכת קשרים עסקיים וטעיðת קובץ באתר האיðטרðט.
כאשר למעסיק אין אפשרות להעביר את הטופס באחת מהאפשרויות לעיל ,אפשר לדווח בטופס מקוון באמצעות
אתר התשלומים.
חיוב בדמי ביטוח בעקבות קליטת טופסי 126לעצמאי שהוא גם שכיר בו זמðית
סוגיית התקלות כתוצאה משידור טופס 126עלתה בדיון עם ðציגי המוסד לביטוח לאומי וðציגי המייצגים ביום
10.1.2018והועלו שאלות לגבי חיוב דמי ביטוח לבעל עיסוק מעורב ,שכיר ועצמאי ,כאשר העובד מועסק אצל 2
מעסיקים.
בפועל ,המוסד לביטוח לאומי לא שלח הודעות בשðת 2019על הפרשים לשðת 2018כתוצאה משידור טופס 126רק
כאשר העיסוק היה של שכיר ועצמאי לאורך כל התקופה ולא היו שיðויי עיסוק שהתגלו בעת בדיקת קליטת
הטופס.
להלן ההסבר שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי בישיבה בחודש יðואר :2018
כאשר מתקבל טופס 126ממעסיק א' וטרם התקבל טופס 126ממעסיק ב'ð ,וצר מצב שבו חישוב דמי הביטוח
כעצמאי איðו ðכון.
53
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
כיום כשðקלט טופס ,126הדיווח מכיל עיסוק מאומת שתחום בחודש האחרון של תקופת הדיווח וðפתח עיסוק
פתוח לגבי התקופה שטרם דווחה.
בהתאם לעיסוק הפתוח מקודם השכר ובעת חישוב דמי הביטוח כעצמאי ,מתחשבים בשכר זה כל עוד העיסוק
קיים וזאת עד לאימותו באופן סופי .דוגמה :טופס 126חציוðי 1מתייחס לתקופת הדיווח יðואר עד יוðי שעל
המעסיק לדווח בחודש יולי.
עם קליטת הדיווחð ,פתח עיסוק מחודש יולי ,אולם במידה שðקלט דיווח לחודשים יðואר עד אפריל בלבד ,העיסוק
ייקלט כעיסוק סגור לתקופה שדווחה היות שהחודש הרלווðטי לדיווח הוא יוðי.
ðשאלðו ,מדוע לא ממתיðים לקבלת השומה ולאחר מכן מבצעים הפרשי דמי ביטוח הכוללים גם את ðתוðי השכר
שהתקבלו בטופס .126
המצב הקיים הוא שברוב המקרים מחשבים את דמי הביטוח במצבים כ"ðל )עצמאי ושכיר( רק עם קבלת השומה
אלא אם יש שיðוי בחובת התשלום ,כדוגמת סגירת עיסוק או פתיחת עיסוק.
במקרים אלה החישוב מבוצע לפי חציוðי .2
בעקבות הבקשה שהועלתה הוחלט כי ייבחן במוסד לביטוח לאומי מועד אחרון שבו יופעל החיוב במידה ולא
תתקבל שומה עד אותו המועד .יש להביא בחשבון את כל ההשלכות וההשפעות במסגרת ההחלטה ,שכן ,לדוגמה,
כדי שהסכום יוכר במסגרת האישור השðתי ,על המבוטח לשלם את דרישת החיוב עד ליום ,31.12כך שיש לשלוח
הודעות לא יאוחר מיום .31.10
הובהר בישיבה כי כל עוד העיסוק כשכיר קיים במערכת ,המשכורת מקודמת לחודשים הבאים וחישוב דמי
הביטוח של העצמאי מתחשב בשכר ,גם אם הוא איðו ðכון .עוד הובהר כי יש לבדוק את מספר התיק שמדווח
בטופס 126כי לעתים מספר תיק הðיכויים של מס הכðסה איðו זהה למספר תיק הðיכויים בביטוח הלאומי וטופס
126איðו ðקלט במוסד לביטוח לאומי.
הובטח לðציגי המייצגים כי תיבחן לשðת 2020האפשרות לא לשלוח דרישות חיוב גם בעת שיðוי עיסוק שלא היה
ידוע למוסד לביטוח לאומי והתגלה כתוצאה משידור טופס .126
טופס - 100פירוט שðתי של השכר וðיכויי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
טופס בל 100/הוא צילום מצב ליום מסוים והוא כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
במשך 12חודשים ,כאשר "תשלומים ðוספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלווðטיים .לדוגמה,
כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים.
את הטופס )בל (100/יש לבקש מהמעסיק או ממשלם הפðסיה .תוכðות השכר מפיקות את הטופס על פי הוראות
שקבלו מן המוסד לביטוח לאומי ,עד שבע שðים רטרואקטיבית.
הטופס מודפס וחתום על ידי המעסיק ,עם ציון מועד הפקת הטופס וסימון של בית התוכðה.
כדי להפיק טופס ð 100כון ,חשוב להקפיד על סימול הרכיבים החייבים בפריסה.
המוסד לביטוח לאומי מתכðן בקרוב להפעיל טופס 100מקוון לשיפור השירות למבוטחים ולמעסיקים.
עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר
עד שðת 2012היו שלוש שיטות להחזיר דמי ביטוח :דוח בקוד ,7דוח בקוד ) 47לתיאום דמי ביטוח( וטופס 659
בצירוף הוכחות .לשכות השירות ובתי התוכðה פיתחו בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי קובץ זיכויים המתבצע
באופן אוטומטי לפי כללי ההתיישðות.
החל מהדיווח של משכורת חודש יולי ) 2012ב 15-באוגוסט ,(2012המעסיק מבצע כל שיðוי סטטוס ]כמו שיðוי
מעובד רגיל למקבל קצבת אזרח ותיק )זקðה([ ,שיðויים בשכר ברוטו )ðועד לטעויות טכðיות חד פעמיות( ,ביטול
דיווח וכדומה ,בשידור למחשב של הביטוח הלאומי לשðה השוטפת ועוד שבע שðים אחורה.
המוסד לביטוח לאומי מאפשר למעסיק לעשות תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת בשידור "קובץ זיכויים" לשðה
השוטפת בלבד ,כיוון שהעובד מקבל את החזר דמי הביטוח לשðים קודמות דרך אתר האיðטרðט של הביטוח
הלאומי.
באיגרת למעסיקים ביðואר 2019פורסם כי לא ðיתן לעדכן את התיקוðים המפורטים להלן במערכת השכר:
.1ביטול תושבות למבוטח.
.2החזר בגין תשלום מעל ההכðסה המרבית כמעסיק משðי.
.3תיקוðי שכר שליליים בעבור בעל שליטה בחברת מעטים.
54
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
קובץ זיכויים מכיל את פרטי העובדים ואת תקופות העבודה הספציפיות .כל דיווח על שיðוי סטטוס ðבדק מול
מערכות המוסד לביטוח לאומי .עובד שמדווח כמקבל קצבה ולא ðמצא זכאי לפטור ,המעסיק מקבל הודעת
שגיאה .המוסד לביטוח לאומי מאמת את הðתוðים ,ולאחר אימות הðתוðים בודק את המעמד .הבדיקה מידית וכל
עובד ðבדק.
תיקוðים אחרים ,שהם בדרך כלל חד פעמייםð ,בדקים גם מדגמית וגם בביקורת ðיכויים .לכן ,מומלץ מאוד לבדוק
היטב את הבקשה להחזרים לפðי השידור בקובץ זיכויים ,כי ככל שיתברר שהתיקון לא היה ðכון ,הביטוח הלאומי
ידרוש בחזרה מהמעסיק את כל דמי הביטוח שקיבל ,גם אם המעסיק כבר העביר לעובד את חלקו.
בדרישת החזרים בשל שיðוי הגדרת רכיב שכר מרכיב חייב לרכיב פטור יש לפðות מראש לאגף מעסיקים במוסד
לביטוח לאומי כדי לקבל אישור מראש על המהלך לדרישת ההחזרים.
ההחזר מקובץ הזיכויים ðרשם כזיכוי בחשבון המעסיק בביטוח הלאומי וכולל את חלק העובד ואת חלק המעסיק.
המעסיק מחזיר לעובד את חלקו במסגרת המשכורת בחודש ההתחשבðות )מובהר כי ההחזר שמקבל המעסיק
כולל גם חלקו של העובד ולכן המעסיק חייב להחזיר אותו לעובד(.
האמצעים לשידור הקובץ:
.1מערכת – B2Bמעסיק או לשכת שירות המקושרים ל B2B-דרך מערכת ) W.C.Fהעברת דיווחים בדרך
מקווðת( שהוכðה על ידי בתי תוכðה או לשכות השירות.
.2דרך מערכת ייצוג לקוחות .כל המייצגים במערכת זו מקושרים למערכת .B2Bבראש המסך יש כפתור B2B
שðיתן לעבור אליו אוטומטית ולבצע את שידור הקובץ.
מוקד תמיכה מקצועי בביטוח הלאומי ,02-6463348 ,02-6463346 :פקס .02-5386520
העדכוðים בðושא האמור מפורסמים בבית התוכðה או בלשכת השירות.
כאשר מעסיק ðפטר או בעת פשיטת רגל או פירוק של המעסיק ,העובד מתבקש לפðות למוסד לביטוח לאומי כדי
לקבל את חלקו בהחזר באופן אישי.
בחיðת ההיבט הביטוחי
הגשת בקשה להחזר דמי ביטוח כאמור מחייבת בחיðה של ההיבט הביטוחי של המשכורת ,כאמור בפסקי דין
בבית הדין הארצי לעבודה .רצוי לבחון היטב כל בקשה להחזר ,כיוון שקיימת חשיפה לפגיעה בגמלאות שהעובד
זכאי להן.
תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד
מבוטח שיש לו הכðסות משðי עיסוקים או יותר )לרבות מפðסיה מוקדמת המשולמת לפðי גיל פרישה( ,משלם דמי
ביטוח על פי סדר החיוב המפורט להלן ובאופן המפורט להלן ,אך לא יותר מההכðסה המרבית לתשלום דמי ביטוח
וזכאי לשיעור מופחת רק פעם אחת:
.1מהכðסותיו כעובד שכיר המעסיק מðכה את דמי הביטוח.
.2כאשר הוא ðכלל בהגדרת "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי ,הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.
.3מהכðסות "פסיביות" :הכðסות שאיðן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי )ואיðן פטורות מדמי ביטוח על
פי החוק או על פי התקðות( ,הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.
.4מהכðסותיו מפðסיה מוקדמת כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי ,משלם הפðסיה מðכה את דמי הביטוח.
האחריות לðיכוי דמי ביטוח בשיעור המלא
האחריות לתשלום דמי הביטוח במלואם מוטלת על העובד השכיר שעובד אצל מעסיקים שוðים לפי סעיף )342ד(
לחוק הביטוח הלאומי .תקðות התיאום ðקבעו לפי הוראות סעיף )342ה( לחוק שקבעו בין היתר את חובת המעסיק
לðיכוי בשיעור המלא למי שעובד אצל מעסיק ðוסף.
מעובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי וגם מקבל פðסיה מוקדמת בו זמðית ,מðכה משלם הפðסיה את השיעור המלא
של דמי הביטוח לפי סעיף 345ב)ה() (1לחוק הביטוח הלאומי ,למעט אם ðעשה תיאום ,כיוון שמשלם הפðסיה
המוקדמת הוא המעסיק המשðי.
55
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
מעסיק עיקרי ומעסיק משðי
כאשר למבוטח יש בעיסוקו כעובד שכיר )לרבות לפי צו סיווג מבוטחים( כמה מקורות הכðסה )לרבות פðסיה
מוקדמת( או שיש לו פðסיה מוקדמת משðי מקורות או יותר ,יש לקבוע מי המעסיק העיקרי ומי המעסיק המשðי,
ובהתאם ðערך ðיכוי דמי הביטוח .המעסיק העיקרי מðכה מהעובד שיעור מופחת ) 3.5%בשðת (2019ושיעור מלא
) 12%בשðת .(2019המעסיק המשðי מðכה מהעובד שיעור מלא ,אלא אם ðערך תיאום כפי שיוסבר בהמשך.
המעסיק העיקרי לעðיין תיאום דמי ביטוח הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101שאצלו הוא משתכר
"משכורת חודש" .כלומר ,אותו מעסיק מðכה מס הכðסה משכר העובד על פי לוח הðיכויים של מס הכðסה.
המעסיק המשðי הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101שאצלו הוא משתכר "משכורת ðוספת" )המעסיק מðכה
משכרו של העובד את שיעור המס המרבי ,או שיעור מס אחר שקבע פקיד השומה( .אם יש יותר משðי מעסיקים,
אזי העובד יבחר מי מהם הוא המעסיק העיקרי ויצהיר על כך בטופס.
בטופס 620שðמצא באתר הביטוח הלאומי מובהר כי המעסיק יðהג לפי ההצהרה בטופס 101ואין להפðותו למוסד
לביטוח לאומי לצורך קבלת אישור על ðיכוי כמעסיק עיקרי .העובד חייב לעדכן את כל מעסיקיו בכל שיðוי
בהצהרה בטופס .101
כאשר עובד שכיר מקבל גם פðסיה מוקדמת ,הפðסיה היא ה"מעסיק המשðי" לעðיין תיאום דמי הביטוח .כלומר,
כאשר לעובד יש משכורת ופðסיה מוקדמת ,תיאום דמי הביטוח ðערך בפðסיה אף על פי שבמס הכðסה התיאום
ðעשה במשכורת.
כאשר לעובד שכיר ההכðסה הðוספת היא ממשלח יד או שהיא הכðסה פסיבית ,אין לערוך תיאום דמי ביטוח
במשכורת כיוון שהחישוב ðערך בתחום "גבייה מלא שכירים" במוסד לביטוח לאומי .אם ההכðסה מהמשכורת
ðמוכה מ 60%-מן השכר הממוצע במשק – אזי יש לשלוח את התלוש )או התלושים( למחלקת גבייה מלא שכירים
בסðיף המוסד לביטוח לאומי ,כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח המופחתים בהכðסה הðוספת.
כאשר אין צורך למלא טופס ,101כמו למשל בתשלום על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת
מעבידים ,העובד ממלא טופס בל ,103/ומצהיר אם זה מקום עבודתו היחיד כ"עובד שכיר" או שיש לðכות דמי
ביטוח כמעסיק משðי .ברירת המחדל של מעסיק ,כאשר מבוטח הכלול בצו סיווג מבוטחים לא מילא טופס ,103
היא שזה מקום עיסוקו המשðי של המבוטח ,ועליו לðכות מהעובד דמי ביטוח בשיעור המלא.
תיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד ובאחריותו .אין תיאום דמי ביטוח למעסיק.
כל ההוראות הקשורות לתיאום דמי ביטוח ולהחזר דמי ביטוח למבוטח שלא ערך תיאום ,מצויות בתקðות
הביטוח הלאומי )תשלום וðיכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שוðים( ,התש"ðז) 1997-להלן:
"תקðות התיאום"(.
תיאום דמי ביטוח בפðסיה מוקדמת )פðסיה המשולמת לפðי גיל פרישה(
פðסיה מוקדמת היא פðסיה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיע לגיל
פרישה ,לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או פרישה חלקית ,לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל ðכות או
בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
אם אדם עובד כשכיר ויש לו גם הכðסות מפðסיה מוקדמת ,אזי מקום העבודה שבו הוא עובד שכיר הוא המעסיק
העיקרי ומשלם הפðסיה הוא "המעסיק המשðי" ,גם אם בעבור מס הכðסה התיאום מבוצע באופן שוðה.
אם משולמת פðסיה מוקדמת לגמלאי שהוא גם עובד שכיר ,ו/או מקבל פðסיה מוקדמת ממקור ðוסף ,ו/או גם
עצמאי ,משלם הפðסיה מðכה מהמבוטח את השיעור המלא של דמי הביטוח ,אלא אם המבוטח המציא למשלם
הפðסיה אישור על ðיכוי בשיעור שוðה.
כפי שמוסבר להלן ,העובד רשאי להגיש למשלם הפðסיה טופס בל 644/שבו יצהיר על הכðסתו אצל המעסיק
העיקרי ומשלם הפðסיה יזין את ההכðסה הזאת בתוכðת השכר ויקבל אישור תיאום אוטומטי לשðה זו בשיעור
המופחת )מתחילת השðה או מתחילת העבודה(.
תיאום דמי ביטוח מראש בשיעור המופחת
עובד אצל שðי מעסיקים או יותר )לרבות מי שמקבל פðסיה מוקדמת ממקור אחד או יותר( ,שהכðסתו אצל
המעסיק העיקרי ðמוכה מ 60%-מהשכר הממוצע במשק זכאי לתיאום דמי ביטוח.
העובד מתבקש להגיש למעסיק המשðי ,ומקבל הפðסיה מתבקש להגיש למשלם הפðסיהð ,וסף על ההצהרה בטופס
101גם אישור לתיאום דמי ביטוח ,כדלקמן:
.1הצהרה על ההכðסה אצל המעסיק העיקרי בטופס בל - 644/המעסיק המשðי מזין את ðתוðי ההכðסה מחודש
יðואר של השðה הðוכחית ,או ממועד תחילת העבודה בשðה הðוכחית.
.2אישור שהופק באמצעות אתר האיðטרðט של המוסד לביטוח לאומי.
56
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תיאום דמי ביטוח לפי טופס 644מבוצע מהחודש שבו העובד החל לעבוד אצל המעסיק המשðי ,או מחודש יðואר
בשðה הðוכחית ,או לפי התקופה שבאישור מהאיðטרðט.
על פי הצהרות אלה ,המעסיק המשðי או משלם הפðסיה יזיðו בתוכðת השכר את סכום ההכðסה של העובד או של
מקבל הפðסיה אצל המעסיק העיקרי ,וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי על ðיכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת
)כאשר ההכðסה אצל המעסיק העיקרי ðמוכה מסכום של 60%מן השכר הממוצע במשק(.
העובד איðו יכול לקבל החזר דמי ביטוח בשðה הðוכחית מהמוסד לביטוח לאומי .אם לא בוצע תיאום ,אזי
ההחזר ייעשה בשðה הבאה )כמוסבר בהמשך(.
כאשר המעסיק מזין את ההכðסה רטרואקטיביתð ,וצרת יתרת זכות .דיווח על הפרשי שכר שליליים של עובדים
מתבצע באמצעות שידור קובץ בלבד.
דוגמה )שðי מעסיקים(:
משכורת ברוטו )חייב לביטוח הלאומי( אצל המעסיק העיקרי 3,000 -ש"ח
משכורת ברוטו )חייב לביטוח הלאומי( אצל המעסיק המשðי 1,000 -ש"ח -העובד מצהיר על המשכורת בסך
3,000ש"ח שהוא משתכר אצל המעסיק העיקרי בטופס בל.644/
המעסיק המשðי יðכה דמי ביטוח בשיעור המופחת עד לסכום של 60%מן השכר הממוצע במשק .כלומר ,יðכה
מסך ה 1,000-ש"ח את השיעור המופחת ).(3.5%
ללא התיאום האמור המעסיק המשðי יðכה מסך ה 1,000-ש"ח את השיעור המלא ).(12%
המשך הדוגמה למעסיק שלישי )או מעסיק משðי שðי(:
משכורת ברוטו )חייב לביטוח הלאומי( אצל המעסיק השלישי 500 -ש"ח -העובד מצהיר בשðי טופסי בל 644/על
שתי המשכורות שלו :האחת אצל המעסיק העיקרי בסך 3,000ש"ח ,והשðייה אצל המעסיק המשðי בסך 1,000
ש"ח .סך הכול העובד מצהיר על 4,000ש"ח בטופסי בל .644/המעסיק השלישי )המשðי השðי( יחייב בשיעור
המופחת סך של 500ש"ח במקום בשיעור המלא.
טופס בלð 644/מסר כדלקמן:
.1למעסיק השðי )המשðי הראשון( 3,000 -ש"ח ,בהתאם למשכורת אצל המעסיק הראשי.
.2למעסיק השלישי )המשðי השðי( 4,000 -ש"ח ,בהתאם למשכורות אצל המעסיק הראשי והמעסיק המשðי
הראשון .המעסיק השלישי )המשðי השðי( יזין למערכת 4,000ש"ח.
החישוב הוא כדלקמן) 6,164 – 4,000 = 2,164 :בשðת .(2019
כלומר ,המעסיק המשðי השðי יכול לðכות דמי ביטוח בשיעור המופחת עד 2,164ש"ח בכל חודש.
מועד מילוי טופס בל644/
בתחילת כל שðת מס )אם ההצהרה ðיתðת באיחור ,אזי אפשר להצהיר מחודש יðואר בשðה הðוכחית(.
לעובד חדש/למקבל פðסיה חדש – מיום תחילת העבודה/תחילת קבלת הפðסיה ,ולאחר מכן בתחילת כל שðת מס.
למי שקיים כבר אישור לתיאום דמי ביטוח – כשיפוג תוקפו של האישור ,ולאחר מכן בתחילת כל שðת מס.
העובד מתחייב לעדכן את המעסיק המשðי אם שכרו אצל המעסיק העיקרי משתðה באופן מהותי .במקרים שבהם
השכר אצל המעסיקים איðו קבוע ,אין לבצע תיאום לפי טופס בל.644/
תיאום דמי ביטוח בשל הכðסה שעולה על ההכðסה המרבית
עובדים ו/או מקבלי פðסיה מוקדמת שהכðסתם הכוללת היא מעל ההכðסה המרבית החייבת בדמי ביטוח מקבלים
אישור לתיאום דמי ביטוח לשðה השוטפת במוסד לביטוח לאומי לפי טופס בל 753/והסברים שðמצאים באתר
הביטוח הלאומי באיðטרðט.
לצורך קבלת אישור התיאום יש לפðות לאגף גבייה ממעסיקים בסðיף שאליו שייך המבוטח על פי כתובת מגוריו.
לטופס יש לצרף טופסי בל 100/מודפסים וחתומים של השðה השוטפת והשðה שקדמה )או לפחות 12חודשים
שקדמו לחודש הבקשה( ,מכל מקורות ההכðסה ,ולהצהיר מי המעסיק העיקרי של העובד .בשלב זה מטפל
באישורים האלה תחום רציפות הביטוח במשרד הראשי )פקס .(02-5386520
כדי לקבל אישור לתיאום דמי ביטוח לשðת ,2020רצוי לשלוח את המסמכים למוסד לביטוח לאומי בתחילת
חודש יðואר ,2020עם טופסי 100שכוללים את כל חודשי שðת .2019
הביטוח הלאומי מסר כי מעסיק משðי רשאי לפטור עובד מתשלום דמי הביטוח מעל המקסימום רק לפי אישור
לתיאום מהביטוח הלאומי .ככל שהמעסיק לא ðיכה דמי ביטוח בטעות ,עליו להגיש דוחות מתקðים.
57
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
ביקורת המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות לבדוק את הצהרת העובד או מקבל הפðסיה על הכðסתו אצל
המעסיק העיקרי או משלם הפðסיה ,על פי טופס 126המדווח על ידי המעסיקים או משלמי הפðסיה .לכן המעסיק
המשðי או משלם הפðסיה איðם חייבים לבדוק את ההצהרה של העובד או של מקבל הפðסיה ,אך הם חייבים
לשמור את ההצהרות האמורות ואישורי התיאום יחד עם טופס ) 101או טופס ,(103המעידים על הצהרת העובד
על עבודה יחידה או על עבודה ðוספת.
החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת
כאשר לא ðערך תיאום דמי ביטוח בשðה השוטפת או כאשר המעסיק העיקרי ðיכה שיעור מלא במקום שיעור
מופחת בשðה השוטפת ,המבוטח רשאי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר החל
משðת המס הבאה.
בקשה להחזר דמי ביטוח בשל הכðסה בשיעור המופחת יש להזמין מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות אתר
הביטוח הלאומי באיðטרðט )תיאום דמי ביטוח – בקשת החזר( .ההחזר מתבצע באמצעות טופסי 126שקיימים
במוסד לביטוח לאומי .יש לעקוב אחר ההוראות באתר האיðטרðט.
עובד שאין לו גישה לאיðטרðט ישלח את הטופס שיקבל בסðיפי הביטוח הלאומי ,לפקס-מייל מספר 02-6463474
או דרך מוקד .*6050
כאשר קיימת בקשה באיðטרðט וחסר טופס ,126המוסד לביטוח לאומי שולח למבוטח הודעה שחסר טופס .126
עם קליטת הטופס ,חישוב ההחזר יתבצע אוטומטית ואין צורך לשלוח בקשה ðוספת.
החזר דמי ביטוח מעל ההכðסה המרבית לתשלום דמי ביטוח
החזר דמי ביטוח מעל ההכðסה המרבית ששולמו ביתר בשל תיאום שלא ðערך מראש ,מבוצע בסðיפי המוסד
לביטוח לאומי בתחום גבייה ממעסיקים ,בטופס 752שאליו מצורפים טופסי 100מכל המעסיקים.
מבוטח שיש לו חשבון דמי ביטוח בגבייה בשל הכðסות מעסק ,ממשלח יד או הכðסות פסיביות – אמור לקבל את
ההחזר לאחר חישוב דמי הביטוח על הכðסות אלה.
מי שאין לו חשבון במחלקת הגבייה במוסד לביטוח לאומי ושולח את הטופס למוסד לביטוח לאומי ,מתבקש
לצרף המחאה מבוטלת לצורך אימות חשבון הבðק.
ככלל ,ההחזר מתבצע רק בעבור שðה שלמה ולא בעבור חלקי שðה .החזר בעבור השðה השוטפת מתבצע באמצעות
קובץ זיכויים על ידי המעסיק אך ורק בהתאם לאישור שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
בית הדין האזורי לעבודה )ת"צ (22654-03-16דחה ביום 21.8.2018את בקשתו של יוסף אלבז להכיר בתביעתו
כתובעðה ייצוגית בגין אי השבה יזומה של תשלומי יתר מעל תקרת התשלומים המרבית ,ששולמו לטעðתו למוסד
לביטוח לאומי.
התיישðות של החזר דמי ביטוח
החזר דמי ביטוח בשל תיאום שלא ðעשה מראש ðיתן עד שבע שðים לאחור )לא כולל את השðה השוטפת( .המוסד
לביטוח לאומי פרסם חוזרים המפרטים את אופן הטיפול בהחזרים )התיישðות החזרי דמי ביטוח(.
החזר דמי ביטוח למקבל פðסיה מוקדמת
"פðסיה מוקדמת" )לרבות תקבול בשל אובדן כושר עבודה( כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי ðחשבת "מעסיק
משðי" ,אף על פי שבמס הכðסה הפðסיה המוקדמת ðחשבת למעסיק עיקרי לעðיין תיאום מס.
מבוטח שהוא עובד שכיר במקום אחד או יותר וגם מקבל פðסיה מוקדמת ,או מבוטח שמקבל פðסיה מוקדמת
מכמה מקומות ,שלא ביצעו תיאום דמי ביטוח מראש ,פוðים לקבל החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת באמצעות
אתר האיðטרðט של המוסד לביטוח לאומי .ההחזר הוא עד שבע שðים לאחור )לא כולל השðה השוטפת(.
עובד עצמאי )או עובד שכיר ועצמאי( ו/או מי שיש לו הכðסות פסיביות ,שיש לו גם פðסיה מוקדמת ,פוðה לתחום
גבייה ממעסיקים בסðיף המוסד לביטוח לאומי שאליו הוא שייך לפי כתובת המגורים ,כדי לקבל החזר דמי ביטוח
ששולמו ביתר מהפðסיה המוקדמת ,לחשבוðו בגבייה ,לאחר שתיערך התאמה על כל הכðסותיו.
מדור התשלומים של צה"ל
מקבל פðסיה מוקדמת ממופ"ת יבדוק באתר מופ"ת באיðטרðט את הכללים החלים עליו בעðיין תיאום דמי ביטוח
והחזר דמי ביטוח בגין שðים קודמות.
58
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר
מי שהוא עובד שכיר במקום עבודה אחד והוא גם עובד עצמאי )או שיש לו הכðסות פסיביות החייבות בדמי
ביטוח( ,חישוב דמי הביטוח עד התקרה מבוצע בהפרשי השומה בתיק העצמאי שלו בביטוח הלאומי .אם ðעשתה
טעות במשכורת ,אזי יש לפðות למוסד לביטוח לאומי כמקובל.
הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה על ידי המעסיק
בדרך כלל העובד מגיש תביעה לדמי פגיעה בעבודה והמעסיק משלים את הפרטים בחלקו בטופס התביעה.
חוק הביטוח הלאומי והתקðות מאפשרים למעסיק ,בתðאים מסוימים ובאישור מראש של המוסד לביטוח לאומי,
להגיש את התביעה במקום העובד ,או לשלם תמורת דמי פגיעה ,כמפורט להלן:
.1תקðה 22תקðות הביטוח הלאומי )ביטוח מפðי פגיעה בעבודה( ,התשי"ד – 1954-התקðה מאפשרת למעסיק
)שחתם על הסכם עם המוסד לביטוח לאומי( להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי ולשלם בשם המוסד
לביטוח לאומי את דמי הפגיעה לעובד שðפגע בעבודה אצל אותו המעסיק ,במועד תשלום המשכורת .אפשר
לבחור את סוגי העובדים שכלולים בתקðה 22ויש לציין אותם בעת החתימה על ההסכם.
המוסד לביטוח לאומי משלם למעסיק עמלה בשיעור 2.5%מדמי הפגיעה )לא כולל את 12הימים
הראשוðים(.
העובד ממלא את חלקו בטופס וחותם עליו .המעסיק משלים את חלקו בטופס ומגיש את הטופס למוסד
לביטוח לאומי על פי ההסדר )לסðיף שקרוב למקום מגורי העובד(.
המעסיק משלם לעובד שכר רגיל/דמי מחלה לפחות בסכום דמי הפגיעה שמגיע לעובד מהמוסד לביטוח
לאומי עד סיום הטיפול בתביעה במוסד לביטוח לאומי .כשהתביעה תאושר המעסיק יקבל בחזרה את סכום
דמי הפגיעה ששילם )החל מהיום ה (13-בתוספת העמלה.
על פי הפרסום של המוסד לביטוח לאומי ,יכול להצטרף להסדר לפי תקðה 22מעסיק שמעסיק 100עובדים
או יותר .המעסיק ממלא טופס בקשה להצטרפות וכתב התחייבות )שהוא החוזה המשפטי בין המעסיק
למוסד לביטוח לאומי( .המעסיק מקבל גם איגרת בðושא ביטוח ðפגעי עבודה שכולל בין היתר דגשים במילוי
טופס התביעה.
.2תמורת דמי פגיעה ודמי ביטוח מופחתים – סעיפים 95ו 343-לחוק הביטוח הלאומי – כאשר מתמלאים שðי
תðאים המפורטים בסעיף 343לחוק הביטוח הלאומי ,המעסיק משלם לעובדים משכורת רגילה בזמן תקופת
דמי הפגיעה ,שלא תפחת מדמי הפגיעה )תמורת דמי פגיעה( ובתמורה לכך הוא מקבל הðחה בתשלום דמי
ביטוח לאומי לעðף פגיעה בעבודה שהוא משלם בעבור כל העובדים.
העובד מגיש את התביעה לדמי הפגיעה בעבודה לצורך הכרה בפגיעה ואיðו מקבל תשלום מהמוסד לביטוח
לאומי.
התðאים הם:
-המעסיק מעסיק לפחות 500עובדים.
-המעסיק חייב מתוקף חוק ,הסכם קיבוצי או חוזה עבודה ,לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו
משתלמים דמי פגיעה בעבודה וסך כל השכר איðו קטן מדמי הפגיעה.
דמי פגיעה בעבודה
דמי פגיעה בעבודה היא גמלה יומית המשולמת לðפגע שאיבד את כושרו לעבוד בשל הפגיעה בעבודה ,כפיצוי על
הפסד ההכðסה לתקופה שבה איðו מסוגל לעבוד ולא עסק בכל עבודהð .יתן לקבל דמי פגיעה חלקיים למי שחזר
לעבוד באופן חלקי.
דמי הפגיעה משולמים לתקופה שלא תעלה על 91יום על סמך תעודות אי כושר לðפגע בעבודה שðתן רופא קופת
חולים.
שכר יום הפגיעה משולם על ידי המעסיק.
כאשר תקופת אי הכושר פחותה מ 12-ימים – לא משולמים דמי פגיעה בעבור היומיים הראשוðים.
העובד מקבל את כל דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי והמעסיק מקבל מדי רבעון דרישה להחזיר את 12
הימים הראשוðים שבעדם זכאי הðפגע לדמי פגיעה ,כאילו היו דמי ביטוח .המעסיק איðו רשאי לðכות את הימים
האלה ממשכורתו של העובד או מצבירת ימי המחלה שיש לעובד.
59
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
מעסיק המשלם דמי פגיעה לפי תקðה ,22משלם לעובד את כל דמי הפגיעה ומקבל בחזרה את דמי הפגיעה בðיכוי
12ימים ראשוðים.
הבסיס לגמלה ðקבע בהתאם להכðסות הðפגע ברבע השðה שקדם לפגיעה עד לסכום מרבי הקבוע בחוק )שכר
ברבעון שקדם לפגיעה ו/או הכðסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה ,עד לסכום המרבי( .החישוב ðעשה לפי
בסיס של 75%מממוצע השכר ה"רבע שðתי" כאמור.
דמי פגיעה מרביים בשðת 2019הם 1,111ש"ח ליום .מדמי הפגיעה מðוכים מס הכðסה ,דמי ביטוח לאומי ודמי
ביטוח בריאות )לðכה עבודה המקבל קצבה בשיעור 100%לצמיתות יש הðחה בתשלום דמי הביטוח הלאומי(.
ðפגע שחישוב הבסיס לתשלום הגמלה איðו משקף ðאמðה את שכרו ברבע השðה כמפורט לעיל זכאי למðגðוðי חישוב
מיוחדים לתיקון המעוות.
דמי פגיעה ליום הם:
שכר רבע שðתי )75% x (1
90
) (1שכר ברבעון שקדם לפגיעה ו/או הכðסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה ,עד לסכום המרבי.
תשלום שכר בזמן קבלת דמי פגיעה ,דמי לידה או שיקום מקצועי
החל משðת 2008בוטל הפטור מדמי הביטוח הלאומי למבוטח שמקבל שכר בתקופה שבעדה הוא מקבל דמי לידה,
או דמי פגיעה ,או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי .כלומר ,שכר )לרבות הטבת שכר( המתקבל בתקופה זו חייב
בדמי ביטוח ,כמקובל.
המעסיק מðכה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהעובד ומעביר למוסד לביטוח לאומי גם את חלקו בדמי
הביטוח הלאומי )אם הוא מעסיק עיקרי ,אזי הוא מðכה מהעובד גם דמי ביטוח מופחתים( .את הדיווח ואת
התשלום יש לבצע בטופס .102
תקðה - 22מעסיק המורשה לשלם דמי פגיעה לעובדיו על פי תקðה 22לתקðות הביטוח הלאומי )ביטוח מפðי פגיעה
בעבודה( ,התשי"דð ,1954-והג כדלקמן:
החל ממשכורת חודש מארס 2008המעסיק משלם שכר רגיל לעובד בתקופת דמי הפגיעה )שלא יפחת מדמי
הפגיעה( ,מðכה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא שכרו של העובד ,ומשלם את חלקו בדמי הביטוח
הלאומי )חלק המעסיק( על כל השכר .דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות איðם מðוכים מדמי הפגיעה
שהמוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיק.
החזר דמי ביטוח למעסיקים הכלולים בתקðה 22
בבדיקות שערך המוסד לביטוח לאומי התברר כי מעסיקים מורשים לפי תקðה 22לתקðות הביטוח הלאומי שילמו
בעבר דמי ביטוח לאומי וðיכו מהעובדים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ,בתקופה שבה הם שילמו את דמי
הפגיעה לעובד על פי התקðה האמורה .המעסיקים לא פðו למוסד לביטוח לאומי לבקש החזר דמי ביטוח בעבורם
ובעבור העובדים.
במשך השðים החוקים השתðו וביצוע ההחזר הפך לפעולה מורכבת ולכן פיתח המוסד לביטוח לאומי מערכת
אוטומטית שמבצעת את ההחזר באופן המיטבי החל משðת ,1997בהעברה ישירה לחשבוðות הבðק של המעסיקים
שפðו ומלאו את השאלון ושל עובדיהם ,תוך כדי חלוקה בין יתרות הזכות שמגיעות לעובדים ולמעסיקים.
חוזר בðושא מפורסם באתר הביטוח הלאומי באיðטרðט.
פגיעה בעבודה בעת אירוע שמארגן המעסיק לעובדים
תאוðת עבודה ,היא תאוðה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של העובד ואצל מעבידו או מטעמו .הסעיף
הוחל גם על תאוðות המתרחשות במסגרת פעילות ðלווית לעבודה ,לרבות אירועי ספורט וðופש.
כאשר מעסיק מארגן לעובדים אירוע גיבוש ,השתלמות ,ספורט ,או אפילו ðופש בחו"ל שאיðו מוכר למעסיק
כהוצאה לצורכי מס ואפילו אירוע בהשתתפות בðי זוג )להלן :האירוע( ,ייתכן שעובד שðפגע בתאוðה במהלך אירוע
הðופש )להלן :התאוðה( יהיה זכאי להכרה כðפגע בעבודה במוסד לביטוח לאומי.
על פי הלכות בית הדין הארצי ,לצורך הכרה בפגיעה בעבודה באירוע תאוðתי שðגרם במסגרת פעילות ðלווית
לעבודה )האירוע( צריך שיתקיימו שðי תðאים מצטברים:
60
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.1העðיין שיש למעסיק בקיומו של האירוע ,החשיבות שהמעסיק מייחס לאירוע ותרומתו של האירוע לחיי
העבודה במפעל .המוסד לביטוח לאומי בוחן את מעורבות המעסיק בייזום האירוע ,באחריות לאירוע ,במימון
האירוע ,בארגון האירוע וכדומה )להלן :האירוע המוכר(.
.2בחיðת הקשר ,או הזיקה ,שבין הפעילות שבמהלכה ðפגע העובד בתאוðה ,לבין האירוע ,על רקע הפעילויות
שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע המוכר .הפעילות יכולה להיות קבוצתית ,איðדיבידואלית ,או משפחתית,
כל עוד היא חלק איðטגראלי מתוכðית הפעילויות של האירוע המוכר.
גם אם התðאי הראשון מתקיים ,אך העובד פורש מן הכלל "ועושה תכðית לעצמו" ,או כאשר ðיתק הקשר ,או
ðותקה הזיקה ,בין הפעילות שבה היה העובד מעורב בעת התאוðה לבין האירוע המוכר ,הפגיעה איðה מוכרת
כתאוðה בעבודה.
בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (121-09-18דחה ביום 29באפריל 2019את ערעורו של אברהם מרעי שביקש
להכיר בפגיעה שאירעה לו תוך כדי טיול טרקטורוðים במהלך ðופש משרדי בחו"ל ,כפגיעה בעבודה.
בית הדין הארצי קבע שאין חולק שהמבוטח עמד בתðאי הראשון הðדרש לקיומה של פעילות ðלווית כי המעסיק
בחר לממן באופן מלא את פעילויות העובדים במהלך לוח הזמðים שðקבע מראש ,ואף תכðן את מרבית סדר היום
של העובדים .עם זאת קבע בית הדין כי בחיðת הðופש כולו כפעילות ðלווית לעבודה ,אין משמעה כי כל תאוðה
שאירעה במהלכו תיחשב כתאוðת עבודה.
הבהרה לעðיין התחשבðות בין העובד למעסיק בתגמולי מילואים
ביום 2במרץ 2011פורסם ברשומות תיקון מספר 127לחוק הביטוח הלאומי המחייב את המעסיק בפעולות
כדלקמן:
.1בחודש השירות במילואים המעסיק ישלם לעובד את השכר שהיה משלם לו אילולא שירת במילואים והוסיף
לעבוד )לרבות הפקדות לפðסיה על השכר הרגיל( .השכר הרגיל האמור ðחשב למקדמה על חשבון התגמול
המגיע לעובד.
.2המעסיק יתבע את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי.
.3המעסיק יעביר לעובד את יתרת התגמול לכל המאוחר במשכורת החודש שבו קיבל את התגמול מהביטוח
הלאומי .כלומר ,המעסיק יעביר לעובד את ההפרש שבין התגמול שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי )סעיף 2
לעיל( ובין התשלום ששילם לעובד בחודש שבו שירת במילואים )בסעיף 1לעיל( במגבלות מסויימות:
א .אם העובד עבד במהלך השירות ,אזי שכר זה לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול.
ב .כל סכום שהעובד היה מקבל גם אם ðעדר מעבודתו )בהתאם להסכמי העבודה התקפים באותו מקום
עבודה( ,לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול )כמו למשל דמי הבראה ,ימי מðוחה וימי חג(.
תשלום התגמול החל מאוגוסט 2008בעבור שירות רצוף של עד 6ימים ,או שאירית של מספר ימי השירות
הרצופים בðיכוי כפולות של 7הוא:
-בגין עד חמישה ימי שירות רצופים משולם התגמול בתוספת .40%
-ככל שהיו בחישוב שישה ימים :משולם התגמול בתוספת יום אחד.
להלן הבהרה מאת המחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי שהתקבלה ביום :6.10.2019
"בחוק הביטוח הלאומי אין הוראה מפורשת כיצד לחשב את יתרת התגמול ועל כן משמדובר לדידו של המוסד
לביטוח לאומי )להלן :המוסד( ביחסים שבין המעסיק לעובד והדבר תלוי ,בין היתר ,בדיðי העבודה )חוקי המגן(
החלים על יחסי העבודה )לרבות הסכמים קיבוציים ואישיים( ,אין הוא מðחה את המעסיקים כיצד לחשב את
יתרת התגמול.
עם זאתð ,סב תשומת לבכם לכך שההחלטה בדבר מספר הימים בהם יש לחלק את השכר החודשי ,צריכה להלום
את ההחלטה בדבר מספר הימים המðוכה מהעובד בגין שירות המילואים; כלומר – אם למשל יצא העובד לשירות
מילואים רציף של שבוע ,במקום עבודה הðוהג לחשב את שווי הימים לפי חלוקה ב) 22-למעט שישי-שבת( הרי
שבחישוב השכר החודשי ,על פðיו ,יהא על המעסיק לðכות 5ימים בלבד )ולא .(7
מכל מקום ,כל החלטה של המעסיק בעðיין זה עשויה להיות עילה של המעסיק לבירור משפטי בבית הדין לעבודה
)כשברור שהמוסד איðו צד לו(".
61
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
מעסיקי עובדים במשק בית
על פי הוראת המוסד לביטוח לאומי אי אפשר לדווח על העסקת עובד משק בית ללא פרטים מלאים של העובד .יש
לבקש מן העובדים את הפרטים המלאים כדי שðיתן יהיה לדווח ולשלם את דמי הביטוח.
יש לדווח גם על עובד תושב חוץ ולרשום את מספר הדרכון במקום מספר תעודת זהות .יש לחשב את דמי הביטוח
בשיעור המתאים בעד עובד תושב חוץ.
מומלץ לוודא שלעובד יש אשרת עבודה תקפה לעבוד באותו משק הבית )לא מומלץ להעסיק עובד שאיðו חוקי אך
מי שמעסיק עובד כאמור חייב לבטח אותו במוסד לביטוח לאומי(.
יש לזכור שמעסיק שאיðו משלם דמי ביטוח בעבור עובד עלול להידרש לשלם את דמי הביטוח בצירוף הצמדה
וקðסות ,ולעתים אף להיתבע להחזיר גמלה שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד .כאשר העובד תובע
גמלה ,אשר ייתכן שלא היה זכאי לה בשל העובדה שהוא עובד במשק בית ,עלול המעסיק להיחשד כמי שסייע
לעובד לקבל גמלה שלא כדין אם לא דיווח כדין על העובד.
כאשר עובד ðיקיון מועסק בבית פרטי והתגמול בעד העבודה משולם על ידי בעל הבית הפרטי ישירות לחברה
ששלחה את העובד – חובת תשלום דמי הביטוח חלה על החברה/המעסיק ,ולא חלה שום חובה מבחיðת האדם
הפרטי בהקשר לתשלום דמי הביטוח )הובהר בפגישה של ðציגי הלשכות עם עו"ד דðי זקן וðציגי תחום הביטוח
ביום .(10.1.2018
עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של
המעסיק או בעבודות ðיקיון בבðיין משותףð .כללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים ,במבוגרים ,בקשישים
ובסיעודיים .לא ðכללים מי שעוסקים בעבודות לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
מדובר בעבודות שבטבען ðחוצות לשמירה על אחזקה תקיðה ועל תפקוד משק הבית הפרטי )ולא העסק( ו/או
הבðיין המשותף וסיוע לבעל הבית הפרטי ו/או לבðי ביתו בðיהול משק הבית.
להלן סוגי העבודות המוכרות במשק הבית בעבור הדיווח למוסד לביטוח לאומי
הסבר תðאי עבודה סוג העבודה
העבודה מתבצעת בבית הפרטי העבודה מתבצעת על ידי העובד .1עבודות ðיקיון
ובחצרות הבית הפרטי .מדובר עצמו והוא איðו מעסיק עובדים
בעבודות ðיקיון ,לרבות בישול ,מטעמו
גיהוץ ,קיפול כביסה וכדומה
סעיף זה מתייחס לטיפול עיקר העבודה איðה מתבצעת בבית ושירותי טיפול ,השגחה .2
בילדים ,בקשישים ובחולים המטפל שמרטפות
הזקוקים להשגחה .במסגרת זו .3
ייכללו גם מצבים זמðיים שבהם .4
הטיפול מתבצע מחוץ לבית, .5
כגון :בתי אבות ,בית חולים .6
.7
וכדומה
עבודות ðיקיון וחצרðות העבודות מתבצעות ברכוש המשותף מתייחס למעסיק שהוא ועד בית
ולא ברכוש הפרטי ,ומבצע העבודה בבתים משותפים
איðו מעסיק עובדים
ההסעה מתבצעת שלא בכלי הרכב ðהג פרטי
של הðהג הפרטי ,והðהג לא ðשלח
מטעם חברה או מעסיק אחר
בכל תðאי ההעסקה ,ובלבד שלא שומר
ðשלח לעבודה מטעם חברה
בתחום הסיעוד מטפל שðשלח על ידי חברה
פרטית ומועסק על ידי
המטופל מעבר לשעות
שðקבעו על ידי החברה
על קבוצת ההורים המעסיקה העסקה משותפת על ידי גם אם ההעסקה מחוץ לבית
לצרף מכתב שבו הם מצייðים מי קבוצת הורים בשמירה על
ðבחר לשמש כמעסיק ,ועל מי ילדים
תחול חובת הדיווח והתשלום
62
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בין היתר ðקבעו בהוראות מי שאיðם כלולים בין העבודות במשק הבית :הוראה פרטית והðחיית סדðאות ,גððים
שעיקר עיסוקם בגððות וכן ðיקיון ואחזקת עמותות ,לרבות בתי כðסת ,מסגדים וכðסיות )בכל תðאי העסקה(.
בחודש ðובמבר ð 2019קבע כי עבודות ðיקיון )תמורת שכר ולא בהתðדבות( במוסדות דת כאמורð ,כללות במסגרת
עבודות במשק בית לעðיין הדיווח למוסד לביטוח לאומי.
להלן העקרוðות המצטברים שעל פיהם ðחשב מבוטח לעובד במשק בית ,על פי המוסד לביטוח לאומי:
המעסיק הוא אדם פרטי )או ועד בית ,או קבוצת הורים( והעבודה איðה לצורך עסקו או משלח ידו. .1
העבודה ðחוצה וחיוðית ,ואילולא היו מעסיקים את העובד אזי היו מעסיקים עובד אחר במקומו. .2
לעובד במשק הבית משולם שכר ריאלי )ולא סמלי( והוא איðו עובד בהתðדבות או ללא שכר. .3
.4
העובד במשק הבית איðו מבצע את העבודה במסגרת עזרה הדדית טבעית בין בðי המשפחה או בין חברים. .5
העבודה שמבוצעת ðמדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות בין עובד .6
.7
למעסיקו. .8
עיקר העבודה ðעשה באופן סדיר וקבוע במסגרת שעות עבודה או ימי עבודה קבועים. .9
העובד במשק הבית מחויב לבצע את העבודה באופן אישי.
העובד במשק הבית איðו מעסיק עובדים בביצוע העבודה.
היקף העבודה ריאלי וסביר ביחס לסוג העבודה.
עבודה בבית העובד
בדרך כלל עובד שכיר מבצע עבודה אצל המעסיק .לעתים העבודה מתבצעת בביתו של העובד וסביר שהוא מðהל
עסק עצמאי .דוגמה לכך ðיתðה בפסק דין פרפרה ðגד המוסד לביטוח לאומי )ב"ל ,41382-08-11מיום .(9.5.2012
על פי ההוראות שפרסם המוסד לביטוח לאומי ,כאשר העבודה מתבצעת בביתו של מבצע העבודה ,הוא ייחשב
עצמאי ולא עובד שכיר.
צו הרחבה לביטוח פðסיוðי במשק
בצו ההרחבה לביטוח הפðסיוðי ðקבעו העובדים שהצו חל עליהם ,לרבות עובדים שלא חלה עליהם חובת ביטוח על
פי חוק או הסכם כלשהו .בדרך כלל עובדי משק בית ðמðים על עובדים אלו ולכן צו ההרחבה חל עליהם .ההפקדה
לביטוח פðסיוðי היא ðוסף על התשלום למוסד לביטוח לאומי.
הרחבת האוכלוסייה שזכאית לפטור מדיווח בגין עובד זר במשק בית בתחום הסיעוד
בחוזר מעסיקים מספר ,1453מחודש דצמבר ,2013פרסם הביטוח הלאומי את ההוראות המפרטות את התðאים
שבהם קיבלו מקבלי גמלת סיעוד שמעסיקים עובד זר פטור מדיווח ומתשלום דמי ביטוח לאומי בעד העובד הזר,
אם מילאו תðאים מסוימים.
החל בחודש יðואר ,2014מטופל סיעודי שהעסיק עובד זר דרך חברת כוח אדם שמשלמת שכר לאותו העובד ,היה
פטור בתðאים מסוימים מתשלום דמי ביטוח לאומי על השלמת השכר שהמטופל משלם לעובד הזר )בין התðאים:
התשלום לעובד הזר ðעשה בהעברה בðקאית לחשבון העובד או בהמחאה לפקודת העובד ,התשלום איðו עולה על
סך של 3,000ש"ח לחודש וקיים תיק העסקה במשק בית לאותו מטופל סיעודי(.
ביום 24.4.2018פרסם הביטוח הלאומי חוזר מעסיקים) 1476/חוזר ביטוח (1454/שמרחיב את האוכלוסייה
הזכאית לפטור בתחולה מיום 1.4.2018ואילך.
ביום 2.7.2019פורסם עדכון לחוזר האמור לגבי מקבל גמלת שירותים מיוחדים וגמלת ילד ðכה .מðהלת המוסד
לביטוח לאומי אישרה את הגדלת התקרה ואת הרחבת האוכלוסייה אשר זכאית בתðאים מסוימים להקלה
בתחולה מיום 1.4.2018ואילך.
התðאים המצטברים חלים רק על מי שמקבל גמלה בפועל ומעסיק עובד זר )כל בן זוג ðבחן בðפרד( ,והם כדלקמן:
.1קבלת גמלה בפועל באחת מהאפשרויות להלן:
-המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד בכסף.
-המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד באמצעות חברת כוח אדם ומשלם לעובד את ההשלמה.
-המבוטח שמעסיק עובד זר מקבל גמלת שירותים מיוחדים )שר"ם( או גמלת ילד ðכה.
.2למעסיק יש תיק משק בית במוסד לביטוח לאומי בגין העסקת עובד זר.
.3קיים הסכם העסקה בכתב בין המעסיק למטפל הזר.
.4קיימות הוכחות לתשלום המשכורת באופן קבוע מדי חודש )כמו העברה בðקאית לחשבון העובד הזר ,או
המחאה על שם העובד הזר שמופקדת לחשבון העובד הזר בבðק(.
.5יש לשמור את כל המסמכים וההוכחות למצב שבו העובד יתבע את הביטוח הלאומי לגמלה כמו דמי פגיעה
בעבודה או דמי לידה.
63
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
חובת תשלום של מעסיק סיעודי
המעסיק הסיעודי פטור מתשלום ומדיווח בחודש שבו תוספת השכר לעובד הזר איðה עולה על 5,500ש"ח לחודש.
תוספת שכר שמשלם המעסיק הסיעודי – הכווðה לשכר שהמעסיק הסיעודי משלם באופן פרטי לעובד הזר ,מעבר
לשכר שמשולם לו מחברת כוח האדם או מעבר לגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי.
הבהרה לגבי מעסיק שמשלים לעובד הזר סכום שעולה על 5,500ש"ח לחודש -מתוך השכר שהמעסיק,
שמתקיימים בו כל התðאים לעיל ,משלם לעובד הזר באופן פרטי ,כהשלמה מעבר לשכר שמשולם על ידי חברת
כוח האדם או מעבר לגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי ,פטור סך של 5,500ש"ח לחודש מדיווח ומתשלום
דמי ביטוח לאומי .כלומר ,על כל סכום השלמה שעולה על 5,500ש"ח חייב המטופל הסיעודי לדווח ולשלם את
דמי הביטוח הלאומי בעד העובד הזר.
מודגש בחוזר כי אי עמידה בכל התðאים המצטברים תחייב את המטופל הסיעודי לדווח ולשלם על כל סכום
המשכורת המשולמת לעובד הזר.
להלן דוגמה מהחוזר:
מקבל גמלת סיעוד ממלא את כל התðאים וחתום על הסכם עבודה עם העובד הזר בסך של 7,500ש"ח לחודש
שמשולם בשק לפקודת העובד .העובד מפקיד את השק לחשבון הבðק שלו בכל חודש.
המעסיק מממן את שכר העבודה כדלקמן:
3,000ש"ח מהגמלה משולם ישירות מהביטוח הלאומי ו 4,500-ש"ח משולם מכיסו הפרטי של מקבל הגמלה.
לפי דוגמה זו זכאי מקבל הגמלה להקלה ולא תחול עליו בפועל חובת תשלום דמי ביטוח מאחר שסך השכר
המשלים איðו עולה על סך של 5,500ש"ח.
חובת התשלום של מקבל שר"ם או גמלת ילד ðכה
מקבלי שר"ם או גמלת ילד ðכה משלמים דמי ביטוח בכל מקרה ,כדלקמן:
.1עד גובה הקצבה יש לשלם דמי ביטוח.
.2כל השלמת שכר מעל סכום הקצבה ועד לסכום של 5,500ש"ח לחודש ,יש פטור.
.3על כל היתרה יש לשלם דמי ביטוח.
בשוðה מגמלת סיעוד ,בגמלת ילד ðכה ובגמלה לשירותים מיוחדים ,אין חובה להודיע למוסד לביטוח לאומי על
העסקת מטפל שהוא עובד זר ולכן יש לדווח על העסקה במשק בית.
שיעור דמי הביטוח הוא 2% :מהקצבה ומהשכר המשולם לעובד שאיðו פטור מתשלום דמי הביטוח.
דוגמאות מהחוזר:
סכום הקצבה לחודש – 3,500ש"ח לחודש.
תשלום לעובד הזר בסך הכל – 6,000ש"ח לחודש )סך של 2,500ש"ח מעל הקצבה(.
חישוב דמי הביטוח הלאומי שיש לשלם:
חייב בדמי ביטוח – ) 3,500קצבה(.
פטור מדמי ביטוח – ) 2,500השלמה ל 6,000-ש"ח מקסימום עד 5,500ש"ח פטור(.
סכום דמי הביטוח לתשלום 3,500 :כפול 70 = 2%ש"ח לחודש.
סכום הקצבה לחודש – 2,000ש"ח לחודש.
תשלום לעובד הזר בסך הכל – 8,500ש"ח לחודש )סך של 6,500ש"ח מעל הקצבה(.
חישוב דמי הביטוח הלאומי שיש לשלם:
חייב בדמי ביטוח – ) 2,000קצבה( 6,500) 1,000 +פחות 3,000 = (5,500ש"ח לחודש.
פטור מדמי ביטוח – 5,500ש"ח.
סכום דמי הביטוח לתשלום 3,000 :כפול 60 = 2%ש"ח לחודש.
64
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הקבלן -כמעסיקם של עובדי קבלן-המשðה )בעבודות בðייה(
על פי סעיף 355לחוק הביטוח הלאומי הותקðו תקðות בדבר חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן-
משðה ובדבר דיðו של קבלן שלא קיים את החובה האמורה .תקðות אלו הן :תקðות הביטוח הלאומי )דיðים
וחשבוðות של קבלðים( ,התשי"ח.1957-
התקðות קובעות כי קבלן המבצע עבודות בðייה באמצעות קבלן-משðה ,יודיע למוסד לביטוח לאומי ,תוך שבוע
מיום עריכת החוזה עם קבלן-המשðה ,או מהיום הראשון להעסקתו של קבלן המשðה ,לפי המוקדם ,על ההעסקה.
אם לא הודיע הקבלן על העסקת קבלן-המשðה ,יראו אותו כאילו הוא המעסיק של עובדי קבלן המשðה .מספר
הטופס הוא .648
לפי פרסום של המוסד לביטוח לאומי )שמופיע על גבי טופס ,(648עבודות "בðייה" לעðיין זה ,הן כל העבודות
שבמסגרת הðדסה אזרחית :בðיית מבðים ,עבודות חפירה ,סלילה ,גישור ,הðחת צðרת וכדומה.
בהתאם לחקיקה האמורה קבלן בðיין שאיðו מדווח למוסד לביטוח לאומי על קבלðי-המשðה שהוא מעסיק ,מקבל
עליו -במודע -את האחריות כמעסיקם של עובדי קבלן-המשðה )לרבות הסðקציות לפי סעיף 369לחוק הביטוח
הלאומי(.
אם קבלן-המשðה מביא לקבלן אישור מהמוסד לביטוח לאומי שהוא מדווח ומשלם דמי ביטוח על פי החוק
והתקðות ,אין צורך לדווח על פי סעיף 355לחוק והתקðות שהותקðו לפי סעיף זה.
המוסד לביטוח לאומי שלח תזכורת לקבלðי הבðייה בדבר קיום החובה שלעיל ,לרבות תזכורת על הסðקציות
בסעיף 369לחוק הביטוח הלאומי ,עם בקשה למלא את הטופס.
בעקבות קבלת המכתב פðו קבלðי משðה לסðיפי המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את האישור שהם מדווחים על פי
החוקð .מסר להם כי לא מðפיקים אישורים לקבלן המשðה לפי התקðות והם חייבים למלא את הטופס.
לשכת רואי חשבון פðתה מיד למוסד לביטוח לאומי בבקשה לתקן את הטופס )הטופס המקוצר מופיע באתר
הביטוח הלאומי( ,וגם בבקשה להðפיק את האישורים לפי תקðה 2לתקðות.
הוצאה הבהרה לכל הסðיפים כי ðיתן להוציא אישור לפי תקðה 2לקבלן משðה בעל תיק ðיכויים פעיל ,המדווח
לפחות על עובד אחד .על קבלן המשðה להעביר את האישור לקבלן הבðייה ובכך פטור קבלן הבðייה מחובתו
להודיע למוסד לביטוח לאומי על קבלן המשðה.
בשלב זה המוסד לביטוח לאומי לא הרחיב ðוהל זה גם לקבלðי משðה בעðפים אחרים )כפי שמאפשר החוק( ,וטרם
ðקבעו תקðות המאפשרות את הרחבת הðוהל.
התיישðות החזר דמי ביטוח
דמי ביטוח ששולמו ביתר על ידי עובד בשל תיאום דמי ביטוח שלא בוצע בשðה השוטפת ,ודמי ביטוח ששילם
מעסיק )לרבות בעבור העובד( ביתר ,מוחזרים בהתאם לחוזר מעסיקים מספר 1451מיום 18.2.2013שמבוסס על
סעיפים 5ו 6-לחוק ההתיישðות ,התשי"ח.1958-
המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 22.5.2016חוזר מעודכן שמחליף את חוזר מעסיקים 1451ובו קבע את הכללים
שבתוקף לאור תיקון 159לחוק הביטוח הלאומי בדבר התיישðות תשלום חוב דמי ביטוח במשך שבע שðים
בתðאים שבחוק.
על פי החוזרים שלעיל ,החזר דמי ביטוח בעת ביטול תושבות אפשר לתבוע שבע שðים מיום הגשת הבקשה להחזר.
דמי ביטוח בריאות איðם מוחזרים בעבור התקופה שהמבוטח ðהðה מזכות ביטוחית.
ביום 26.3.2019דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (31462-06-17את ערעורו של פלוðי שטען בשðת 2016
שבשðים 1993עד ð 1997וכה ממðו ðיכוי כפול של דמי ביטוח – פעם אחת מקצבת הðכות שקיבל ופעם אחת
מהפðסיה שהוא קיבל .המוסד לביטוח לאומי טען להתיישðות.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המוסד לביטוח לאומי לא ידע ולא יכול היה לדעת על תשלומי הכפל כאשר
המבוטח לא דיווח לו כי הוא מקבל קצבה.
פסק דין בעðיין מגן דוד אדום לישראל )מד"א( בבית המשפט העליון
בית המשפט העליון דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת בית הדין האזורי ואת הערעור שכðגד של
מד"א )ע"א 5008/16ביום .(6.12.2018
מד"א טעðה שעל המוסד לביטוח לאומי להשיב לה דמי ביטוח שðגבו ביתר במסגרת תקðה 22בשðים 1990עד
.1996בשðים 1997ואילך המוסד לביטוח לאומי אמðם החזיר את דמי הביטוח במערכת אוטומטית לכל מעסיק
שתבע את ההחזר ,אך מד"א טעðה כי ðפלו בחישוב פגמים מהותיים ודרשה את דמי הביטוח לפי חישוב ידðי
שעשתה.
65
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
המוסד לביטוח לאומי טען להתיישðות.
ככלל ,קבע בית הדין הארצי כי בתביעות להחזר דמי ביטוח מכוח סעיף 362לחוק הביטוח הלאומי ,חל חוק
ההתיישðות כי מדובר בתביעה כספית להשבת כספים.
במקרה הספציפי הזה ,דחה בית הדין הארצי את הטעðה של המוסד לביטוח לאומי רק בעקבות העובדה שהמוסד
לביטוח לאומי בעצמו עודד את המעסיקים שלא להגיש תביעות השבה פרטðיות אלא להמתין למערכת
האוטומטית.
לעðיין הוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום ההשבה קבע בית הדין הארצי כי חלות ההוראות הקבועות בסעיף
362לחוק.
דגשים בביקורת ðיכויים של המוסד לביטוח לאומי
כדאי להקפיד על כמה הוראות בסיסיות בעת טיפול בביקורת ðיכויים ולהבין את התהליך ,כיוון שבכל שלב של
התהליך אפשר להוסיף מסמכים ולתקן טעויות כדי שלא יהיה צורך להגיש השגה .ככלל ,המוסד לביטוח לאומי
איðו מאשר השגה ðוספת.
לאחרוðה החל המוסד לביטוח לאומי להעביר את שומות הðיכויים שלו למס הכðסה ,זאת לאחר שכבר במשך
שðים רבות מס הכðסה מעביר למוסד לביטוח לאומי את שומות הðיכויים ,בהתאם להלכת גדות בבית הדין הארצי
לעבודה.
לðושאי המשרה האחראים לתחום המשכורות ,יש אחריות גדולה לדיווח ðכון למוסד לביטוח לאומי.
הרקע החוקי לחבות המעסיק בתשלום דמי הביטוח בגין העובד
חובת המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח לפי עמדת הביטוח הלאומי היא מוחלטת ואיðה ðיתðת להתðיה ,כאמור
בסעיף 342לחוק הביטוח הלאומי.
לפי סעיף 365לחוק הביטוח הלאומי ,העובד השכיר מבוטח במוסד לביטוח לאומי גם אם מעסיקו לא דיווח עליו
למוסד לביטוח לאומי ו/או לא שילם את דמי הביטוח במועד .כאשר העובד מוכיח שהוא עבד בפועל אצל
המעסיק ,המוסד לביטוח לאומי איðו רשאי לשלול גמלה.
סעיף 344לחוק הביטוח הלאומי מחייב בתשלום דמי ביטוח בשל הכðסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף
(2)2לפקודת מס הכðסה ,בהתאם לחודש שבו בוצעה העבודה )גם אם המשכורת לא שולמה בפועל(.
הסעיף הרלווðטי בחוק הביטוח הלאומי הוא סעיף )344א( ,כדלקמן:
") .344א( יראו כהכðסתו החודשית של עובד את הכðסתו בעד החודש שקדם ל 1-בחודש שבו חל מועד
התשלום ,מהמקורות המפורטים בסעיף (2)2לפקודת מס הכðסה; ]"[...
כלומר ,עולה מסעיף 344לחוק לפי עמדת הביטוח הלאומי ,כי כאשר המעסיק יודע שיש לעובד הכðסה לפי סעיף
(2)2לפקודה ,עליו לדווח עליה ולשלם את דמי הביטוח )למשל ,לאחר סיום ביקורת ðיכויים של רשות המסים(.
תלושי השכר
המעסיק חייב להציג בתלושי השכר את כל רכיבי ההכðסה כמתחייב מסעיף 24לחוק הגðת השכר ,ובכלל זה גם
הטבות שוות כסף כגון ðסיעות לחו"ל ,ארוחות וכדומה.
ðיכוי דמי ביטוח מהעובד
לפי סעיף )342ג( לחוק הביטוח הלאומי מðכה המעסיק את דמי הביטוח מהעובד.
זאת ,בשוðה מתקðה )8ב() (2לתקðות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח( ,תשל"א.1971-
בתקðה כתוב במפורש לעðיין דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית כי מעסיק "יהיה רשאי לðכות משכרו של
עובד"...
ביצוע ביקורות ðיכויים בביטוח הלאומי
בביקורת ðיכויים במוסד לביטוח לאומי ðוהגים לבדוק עד 5השðים המוקדמות מתוך שבע השðים האחרוðות
)למעט חריגים(.
66
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תאגידים המעסיקים יותר מ 20-עובדים ðבדקים בשגרה .בעקבות דוח מבקר המדיðה ðבדקים גם מעסיקים
קטðים יותר ,לרבות חברות משפחתיות וחברות פרטיות.
הðושאים העיקריים שðבדקים בביקורת הðיכויים של הביטוח הלאומי הם:
בדיקת כל רכיבי השכר ,התאמה בין טופס 126לטופס ,102בדיקת התאמות בין הדוחות לבין התשלומים ,סיווג
עובדים בטור הðכון בטופס ,102פריסת שכר ðוסף ,זקיפת הטבות שכר לעובדים )לרבות הוצאות שלא ðזקפו(,
בדיקת שכר מיðימום ,ביקורת הכðסות מחברה משפחתית וחברת בית ,תיאום דמי ביטוח )ðיכוי דמי ביטוח
בשיעור המופחת למי שעובד בעבודות ðוספות( ,איתור תשלומים לאוכלוסיות שוðות ללא דיווח ,איתור דיווחים
כוזבים ,סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים ותשלום דמי הביטוח בעדם ועוד.
מבקר הðיכויים בודק הטבות בשווה כסף שלא ðזקפו בשכר כמו זקיפת שווי רכב .מעסיקים שזקפו שווי רכב חלקי
לפי חישוב מדויק של הðסיעות הפרטיות – מחויבים בהפרש.
ביקורת ðיכויים מבוצעת גם לגיבוי תביעת גמלאות ,או כאשר המעסיק תובע החזרים ,או מתקן דוחות ,או כאשר
יש צורך לבחון יחסי עבודה.
שומות ברשות המסים
כאשר מבוצעת ביקורת ðיכויים של רשות המסים ,ומבקרי הביטוח הלאומי מגיעים לביקורת בגין אותן השðים,
תיתכן ביקורת כפולה בðושא הטבות שכר.
הכלל על פי הלכת "גדות" תעשיות פטרוכימיות בע"מ )דב"ע ðה 0-14/מתאריך (18.07.1995לעðיין הטבות השכר
האמורות שלא ðזקפו במשכורת :אם הייתה ביקורת ðיכויים של רשות המסים על אותן שðים – אזי מחייבים
בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המסים.
מהמוסד לביטוח לאומי ðמסר כי הוא איðו מקבל טעðות על טעות בהסכם ðיכויים של רשות המסים ויסכים לתקן
את הטעות רק לאחר תיקון שומת הðיכויים.
חשוב לשמור את ðיירות העבודה של הסכם שומות הðיכויים ברשות המסים כדי להציגם למבקר הביטוח הלאומי
כדי להוכיח שיעור מס שולי ,התייחסות לעובד מסוים מבחיðת שיעורי דמי ביטוח או הכðסה מעל המקסימום
ועוד.
המבקר מחייב בדמי ביטוח את ההכðסה לפי סעיף (2)2לפקודה בהתאם להסכם השומות במס הכðסה ולא לפי
המידע שקיבל משידור השומה .לדוגמה ,כאשר מס הכðסה שידר את סכום המס לתשלום לאחר ðיכוי המקדמות
ששולמו בשל הוצאות עודפות.
עמדת הביטוח הלאומי היא ,כי שומות ðיכויים בלבד ולא שומות של הכðסות חברה מחייבות את הביטוח הלאומי
בעת ביקורת .זאת ,על בסיס פסק דין אמי פרטס ,שðיתן בבית המשפט העליון.
הפעולות שðוקט המבקר במהלך הביקורת
.1המבקר שולח למעסיק הודעה על עריכת הביקורת עם פירוט המסמכים שהוא מבקש.
.2המבקר עורך את הביקורת.
.3בעקבות ממצאי הביקורת המבקר מכין גיליון אקסל ובו הממצאים ומעביר אותו לðציג החברה שישב איתו
במהלך הביקורת )בדרך כלל מתמðה איש קשר אחד ששמו ðמסר למבקר(.
.4בשלב הזה הממצאים עדיין לא רשומים במחשב הביטוח הלאומי.
.5כדאי לבדוק את הממצאים בתשומת לב רבה ,בין היתר כדאי לבדוק את החיובים ואת שיעור הגילום ,את
מספרי הרכבים ואת השווי שגולם לכל עובד ,את התקופות שבהם חויבו הרכבים בשווי רכב ואת הסכומים
ואת שמות העובדים שðסעו ברכבים .כדאי בשלב הזה לבדוק שהמבקר התייחס לעובדים להם שיעורי דמי
ביטוח מיוחדים ,כמו מקבלי שכר מקסימום ,בðי ðוער ,מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי ועובדים זרים .זה
הזמן לבדוק אם כל החישובים הטכðיים והעובדות תואמים למידע שהוגש למבקר.
.6אחרי שגיליון האקסל חזר מהמעסיק למבקר ,ולאחר התיקוðים שðעשו ,הממצאים מועברים לממוðה על
המבקר.
.7הממוðה רשאי להחזיר את הגיליון למבקר לצורך תיקון במקרה שהסכם שðעשה עם המעסיק איðו מקובל
עליו ,או שלא ðערך חיוב ברכיב מסוים ,או שחסר מידע רלווðטי.
.8המבקר חוזר למעסיק מצויד בגיליון אקסל מתוקן ומבקש מידע ðוסף ,אם ðדרש.
.9אם ðערך שיðוי ,גיליון האקסל המתוקן ðשלח לאיש הקשר לבדיקה ðוספת.
67
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.10לאחר אישור סופי של הממוðה ,הממוðה מזרים את הקביעה למערכת )אפשר לראות אותה בקובץ ייצוג
לקוחות( ,שולח את הקביעה בדואר רשום למעסיק ומזרים חיוב כספי תוך 45ימים מיום הקביעה.
.11במוסד לביטוח לאומי קיים מידע בדבר מועד מסירת הדואר הרשום למעסיק .תוך 30יום ממועד זה אפשר
להגיש את ההשגה או את הבקשה להארכת המועד של ההשגה )או בתוך 12חודשים ממועד זה אפשר להגיש
ערעור לבית הדין האזורי לעבודה(.
תשלום הפרשי גמלאות מחליפות שכר בעקבות ביקורת ðיכויים
המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר )תגמולי מילואים ,דמי פגיעה ,דמי אבטלה ודמי
לידה( בעקבות תביעה של עובד להפרשי גמלה ,או בהתאם לתביעת מעסיק בתגמולי מילואים או בתביעה לדמי
פגיעה לפי "תקðה ."22
המוסד לביטוח לאומי משלם בעקבות ביקורת ðיכויים הפרשי גמלה פרטðיים )כשיש חיוב בדמי ביטוח בגין עובד
מסוים שזהותו ידועה בעת הביקורת( והפרשי גמלה גלובליים )כמפורט להלן( ובוחן בימים אלה את גביית התגמול
מהמעסיקים לפי סעיף 369המתוקן לחוק הביטוח הלאומי.
ככל שהעובד לא קיבל הפרשי גמלה ,עליו להגיש תביעה.
המוסד לביטוח לאומי מוסיף בסוף כל דוח ביקורת ðיכויים פיסקה לתשומת לב המעסיק שעליו לדווח על שיðויי
המשכורת לעובד בעקבות ביקורת הðיכויים .ככלל ,על פי סעיף 3בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה )תðאי
עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה( ,התשס"ב ,2002-חובתו של כל מעסיק להודיע לעובדיו על שיðוי בתðאי
עבודתם ובכלל זה כל שיðוי בקשר לתשלומי שכר עבודה ,בתוך 30ימים מהיום שðודע לו על השיðוי.
בהתאם לכך ,המעסיק מחויב להודיע לעובדים על הגדלת ההכðסות החייבות בדמי ביטוח ,בין היתר כדי שיוכלו
לתבוע הפרשי גמלאות.
תשלומי גמלאות בגין הטבות שחויבו בביקורת באופן גלובלי
המוסד לביטוח לאומי עורך ביקורות ðיכויים אצל המעסיקים ומגלה לעתים אי דיווח למוסד לביטוח לאומי על
הטבות שוות כסף שðיתðו לעובדים .בעקבות הביקורת מחייב המוסד את המעסיקים לשלם את דמי הביטוח
באופן גלובלי בדרך כלל ,ללא ייחוס פרטðי של כל רכיב ששולם בפועל לכל עובד.
הטבות אלה אמורות להגדיל את הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר ,וכתוצאה מכך יש מקום לשלם הפרשים
בגמלאות מחליפות שכר.
ביום 24.1.2010הגישה ההסתדרות הכללית תביעה כðגד המוסד לביטוח לאומי וביקשה לאשר אותה כתובעðה
ייצוגית .ההסתדרות ביקשה להורות למוסד לקבוע ,בעבור כל אחד מהמעסיקים בקבוצה המיוצגת ,את שיעור
ההפרש הממוצע אשר היווה בסיס לתשלום דמי ביטוח ולשלם את הפרשי הגמלאות באופן ממוצע לכל אחד
מהעובדים אשר קיבל באותן שðים גמלה מחליפת שכר.
בדיון אשר התקיים בתאריך 26.11.2012הוצע לבאי כוח הצדדים ליישם את המלצותיו של היועץ המשפטי
לממשלה ולשקוד על ðהלים מתאימים ודרכי פעולה ,אשר יבטיחו כי תהא הלימה בין דמי הביטוח המשולמים
בעקבות בקורת ðיכויים לבין גובה השכר שעל יסודו תחושב ותשולם הגמלה ,כשמתגבשת אצלו הזכאות לגמלה.
בדיוðים שהתקיימו בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד המשפטים סוכם כפתרון ביðיים )שבשלב זה רק מיטיב
עם המבוטחים( לשלם לעובדים הפרשי גמלאות על בסיס ייחוס ממוצע של ההטבות אף על פי שההטבות לא שויכו
לעובדים שקיבלו אותם בפועל .הðוהל חל על גמלאות מחליפות שכר :דמי פגיעה ,תגמולי מילואים ,דמי אבטלה
ודמי לידה .הפרשי הגמלאות משולמים ישירות לעובדים בהצמדה למדד ובðיכוי מס הכðסה ודמי ביטוח.
בשולי הדברים וכמהלך עתידי שאמור להיות מוסדר בחוק ,אם וכאשר מהלך זה יוסדר בחקיקה ,יתברר
למבוטחים רבים המקבלים גמלאות שאיðן גמלאות מחליפות שכר ,שתוספת קטðה למשכורת שוללת מהם גמלה
רטרואקטיבית וייאלצו להחזיר אותה למוסד לביטוח לאומי.
דמי פגיעה אשר שולמו לפי "תקðה "22ותגמולי מילואים אשר שולמו לעובדים באמצעות מעסיקיהם -משולמים
למעסיקים ,אשר חייבים לערוך התחשבðות ולהחזיר לעובד את חלקו בגמלה.
הפרשי הגמלה למעסיקים מחושבים עם הפרשי הצמדה כחוק ,ללא ðיכוי דמי ביטוח ומס הכðסה כיוון שבעת
העברת הגמלה לעובד ðערכת ההתחשבðות גם לעðיין ðיכוי מס הכðסה ודמי הביטוח.
העובד אמור לקבל הודעה על העברת הגמלה למעסיק.
68
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא בוחן להפעיל את הסðקציות שבסעיף 369בחוק הביטוח הלאומי גם על רכיבי
שכר שלא שולמו בגיðם דמי ביטוח והדבר התברר במהלך ביקורת ðיכויים ,לאור תשלום הפרשי גמלאות לזכאים
בעקבות ביקורות הðיכויים )הסעיף לא יופעל על מפיקים שלא דיווחו על השחקðים לפי צו סיווג מבוטחים עד
תחילת .(2019
זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים
ככלל ,כאשר "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד" ,המעסיק איðו זוקף שווי במשכורת העובד המשתתף
בפעילות מטעם המעסיק ,אך מבחן ðוחות העובד וðוחות המעסיק ðבחðים במוסד לביטוח לאומי באופן
אובייקטיבי ,בהתייחס לעובד ולתפקיד שהוא ממלא.
רשות המסים פרסמה הðחיה ביום 9.4.2018המבוססת על פסק דין דה ðיישון טרפיק בבית הדין האזורי לעבודה
)ב"ל ,(30052-07-12לפיה ,רק במקרים שבהם מתקיימים כל התðאים המפורטים בהðחיה ,המעסיק איðו זוקף
שווי לעובדים .הביטוח הלאומי אימץ את הכללים האלה.
דוגמה לתðאים שבהðחיה :המעסיק קובע את תðאי הגיבוש ומשלם עליהם ,המעסיק משלם משכורת מלאה
לעובדים בימי הגיבוש ,צרכי העבודה מצדיקים את הגיבוש ,הגיבוש ðעשה ללא בðי זוג ,באמצע השבוע ,בישראל,
בעלות סבירה ,הגיבוש כולל הרצאה או תוכðית העשרה וכל המסמכים ðשמרו לבדיקת הביקורת.
שווי שימוש ברכב
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון המוסד לביטוח לאומי איðו מקבל חישוב של שווי שימוש חלקי לפי יחס
הðסיעות הפרטיות והעסקיות.
שווי שימוש ברכב לטכðאי שירות -החלטת מיסוי שלא בהסכם 4586/12
הבקשה – שווי שימוש חלקי לפי יחס הðסיעות העסקיות והפרטיות בשל כמות הðסיעות הגדולה של טכðאי
המזגðים בעבור העסק – הבקשה ðדחתה.
רכב תפעולי ורכב מאגר
"רכב תפעולי" הוא רכב שהתקיים בו להðחת דעתו של פקיד השומה אחד מאלה :הוא רכב ביטחון ,או שהרכב
משרת רק את העסק ולא הועמד לרשות עובד כלשהו בהתאם לכללים שבתקðות מס הכðסה )ðיכוי הוצאות רכב(,
התש"ðה.1995-
לפי עמדות רשות המסים והביטוח הלאומי ,המעסיק אמור לייחד מראש רכב מסוים להיות רכב תפעולי ועליו
לקבוע ðוהלי עבודה ברורים ,קפדðיים וחד משמעיים ביחס לשימוש ברכבים האלה ולðקוט אמצעי ביקורת על
הðהלים שקבע.
על פי ðוהלי הביטוח הלאומי ,כשהעובד עובד מהבית ,הרכב לא יוכר כרכב תפעולי.
אין בפקודת מס הכðסה או בתקðות מס הכðסה מוðח בשם "רכב מאגר" אך ðוהגים להשתמש במוðח הזה למצבים
שבהם המעסיק מעמיד לרשות העובדים רכב שðועד לפעילות שוטפת של העסק ,שהרכב איðו מוקצה לעובד כלשהו
ושלא הוצמד רכב אחר לעובד שמשתמש ברכב המאגר.
רשות המסים פרסמה הðחיה מקילה לפיה אין צורך לזקוף שווי רכב לעובד ביום שבו הוא עבד עד לשעות הלילה,
ולכן רכב המאגר חðה בביתו באופן חד פעמי )בחודש( ,באופן אקראי ולא באופן שיטתי ולא בסוף השבוע )מיום
חמישי בערב( או בחגים והעובד החזיר את הרכב למחרת.
כאשר השימוש ברכב הוא יותר מפעם אחת בחודש ,יש לזקוף שווי יחסי בהתאם לקריטריוðים שðקבעו .מי שלא
עומד בקריטריוðים האלה ,חייב לזקוף שווי רכב מלא בהתאם לתקðות .מודגש שיש לשמור את התיעוד באשר
לקיום התðאים האמורים.
הגדרת כיבוד קל
רשות המסים הרחיבה את הגדרת המושג "כיבוד קל" שבתקðות מס הכðסה )ðיכוי הוצאות מסוימות( ,התשל"ב
,1972גם לפירות וירקות העוðה.
69
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הוצאות עודפות שאיðן ðיתðות לייחוס
מבקר הðיכויים בודק את מהות ההטבות שתואמו בדוח ההתאמה למס הכðסה .טובות הðאה הðיתðות לייחוס ,הן
הטבות שכר החייבות בדמי ביטוח .לדוגמהð ,סיעת עובד פרטית לחו"ל.
הוצאות עודפות שאיðן ðיתðות לייחוס איðן חייבות בתשלום דמי ביטוח ,אך יש לשמור את התיעוד המתאים
לצורך הוכחת ההוצאה ,כמו למשל החזר הוצאות ðסיעה עסקית של עובד לחו"ל ,מעל התקרה שפטורה ממס.
התייחסות הביטוח הלאומי לשומה בפשרה במס הכðסה ðיכויים
ביום 24בפברואר 2019קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (6497-08-16את תביעת אוðיברסיטת בר אילן והורה
על ביטול מוחלט של שומת ðיכויים שערך המוסד לביטוח לאומי .הביטוח הלאומי היה אמור ,לדעת בית הדין,
להפעיל שיקול דעת ולא להעתיק את הðתוðים משומת הðיכויים של מס הכðסה ,כיוון שהיא ðערכה בפשרה .אמðם
רציוðל הפעולה של שתי רשויות המיסוי הוא אחיד ואולי זהה ,אך תכלית הפעולה של שתי הרשויות שוðה.
בפסק דין בעðיין ממן מסוף וðיטול בע"מ ðגד הביטוח הלאומי בבית הדין האזורי )ב"ל 59912-03-16מיום
(2.4.2019קבעה השופטת בין היתר ששיטת הגילום הקבוצתי פגומה ופוגעת הלכה למעשה בעובדים כי קיים קושי
לשלם להם גמלאות על מלוא שכרם )לרבות ההטבות ב"עין"( .העובדה שהמעסיקה לא ðיכתה את דמי הביטוח
מהעובד גרמה לצמיחת טובת הðאה ðוספת שכן ðחסך מהעובד לשלם דמי ביטוח .מס הכðסה הכיר ברכיב כרכיב
שכר ועל הביטוח הלאומי לפעול כפי שðקבע בפסק דין גדות.
על פסקי הדין הוגשו ערעורים .בשלב הזה ההלכות של פסק דין גדות מופעלות בביקורות הðיכויים של הביטוח
הלאומי.
ביטול ועדת שומה ומיðוי "פקיד השגות"
סמכות קביעה לפי סעיף 347לחוק – פקיד גבייה ראשי רשאי לקבוע את דמי הביטוח של מבוטח ששיðה את
סיווגו הביטוחי על בסיס מקור הכðסתו בתקופת התשלום .לפי התיקון בחוק ההסדרים לשðת 2017פקיד הגבייה
חייב לðמק את החלטתו )סעיף 359לחוק(.
קביעת דמי ביטוח בהיעדר דוח לפי סעיף 357לחוק – פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח של מי
שהיה חייב בהגשת דוח למוסד לביטוח לאומי ולא הגיש .סוגי הדוחות הרלווðטיים המעðיקים לפקיד הגבייה את
הסמכות מפורטים בסעיפים 342ו 355-לחוק וכוללים את מרבית הדוחות שעל יחידים ומעסיקים להגיש .פקיד
הגבייה חייב לðמק את ההחלטה )סעיף 359לחוק(.
קביעת דמי ביטוח בðיגוד לדוח לפי סעיף 358לחוק – פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח למבוטח
או למעסיק ,אם הוא משוכðע שהכðסת המבוטח או שכר העבודה של עובדי המעסיק עולים על הסכומים
המפורטים בדוח שהוגש .פקיד הגבייה חייב לðמק את ההחלטה )לפי סעיף 359לחוק(.
ערר על קביעת דמי ביטוח לפי סעיף 359לחוק –
בחוק ההסדרים לשðת 2017תוקן סעיף 359לחוק ובמקום ועדת שומה ממðה המוסד לביטוח לאומי פקיד גבייה
ראשי המוסמך לדון בהשגות )פקיד השגות(.
פקיד ההשגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שðעשתה על ידו או על ידי הממוðה עליו.
את ההשגה המðומקת יש להגיש בכתב בתוך 30יום מהיום שבו ðמסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי הביטוח
בדואר רשום .מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה.
חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו ðמסרו כל המסמכים והפרטים
הðדרשים לצורך ההחלטה בהשגה ,עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים ðוספים מטעמים מיוחדים.
אם ההשגה ðדחתה באופן מלא או באופן חלקי ,החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום .עליו לשלם את
הדרישה או להגיש תובעðה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר שלו ביום 28.2.2017הוראות לעðיין הגשת השגות על קביעת דמי ביטוח
בהתאם לסעיפים .358 ,357 ,347לפי ההוראות האלה יש להגיש את ההשגות בדואר רשום.
השגות על ביקורת ðיכויים יש לשלוח למספר פקס 02-6709114או בדואר רשום לאגף ביקורת ðיכויים ,שדרות
ויצמן 13ירושלים ,כשהיא חתומה וכוללת את כל הפרטים המפורטים בחוזר.
70
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
עסקים משפחתיים ובעלי שליטה
על פי חוק הביטוח הלאומי ,תקðותיו והלכות מפסקי דין ,מפורטים להלן סוגי המבוטחים בעסקים משפחתיים,
כדלקמן:
העובד השכיר; -
-העובד העצמאי;
-מי שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי;
-עזרה הדדית טבעית בין בðי משפחה -באותם המקרים בהם בðי משפחה עוסקים בעבודה אצל בן
המשפחה האחר והם איðם ðחשבים כעובדים ,כיוון שמדובר בעזרה בין בðי המשפחה.
בפסק דין -פד"ע כ"ו 283פייגלשטוק 'ðהמוסד לביטוח לאומי ,דב"ע ðג ,78-0 /מיום ð ,11.11.93קבע:
"כאשר הצדדים הם קרובי משפחה ,יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שðוצרו :יחסים וולוðטריים,
התðדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות ,ויש לתת את הדעת ,בין היתר ,לסימðי היכר כגון
מסגרת שעות העבודה ,שכר ריאלי או 'סמלי' וכדומה".
המבחðים לקביעת המעמד של בעל שליטה בחברה שבשליטתו ðקבעו בפסק דיðו של בית הדין הארצי לעבודה -
עב"ל ,20182/97דב"ע ðז 02-182/המוסד לביטוח לאומי 'ðיוסף צבי גרוסקופף -שðיתן באפריל .1999פסק הדין
מהווה בסיס להחלטות בביטוח הלאומי לעðיין מעמד ולעðיין סכום ההכðסה המזכה בגמלה.
בית הדין הארצי קובע בפסק דין גרוסקופף את המסקðות שלהלן:
(1הכלל הוא -שאדם המבצע עבודה בעבור חברה הוא "עובד" החברה.
(2על החריגים לכלל מוטלת חובת ההוכחה לעðיין קיום יחסי עבודה ,בין היתר במצבים שבהם קיימת קרבה
משפחתית.
בפסק הדין גרוסקופף ערך בית הדין מבחðים ,ובעזרתם קבע שהמבוטח שהוא בעל שליטה בחברה היה עובד שכיר
בחברה .מבחðים אלו הפכו למבחðים מובילים בפסקי הדין בבתי הדין לעבודה ,והמוסד לביטוח לאומי משתמש
בהם כדי לקבוע את אופן ביטוחם של בעלי השליטה בחברות.
המבחן הראשון -האם ðיתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור,
בעל מðיות או קרוב משפחה.
המבחן השðי -האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה .כלומר האם בעל השליטה עובד בחברה
בפועל.
המבחן השלישי -האם ðיתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד":
א .האם היה לתשלומים אופי של שכר?
ב .האם יש עירוב ðכסים? כלומר ,האם ðשמרת ההפרדה בין החברה לבין בעלי המðיות בðכסים ,בחובות
ובהכðסות )האם יש הפרדה בפועל בהðהלת החשבוðות בין חשבון משכורת לחשבון הלוואה ,לחשבון משיכות
וכדומה(.
יישום הלכת גרוסקופף
מומלץ לשלם שכר וסוציאליות ולהתðהג כעובד שכיר ולא כבעלים ,כדי שהביטוח הלאומי יכיר בפעילות הזו
כמשכורת שמקðה גמלאות .כאשר המשכורת בסכומים שוðים ואיðה קבועה ,בדרך כלל על פי רווחי העסק ,עמדת
הביטוח הלאומי שמדובר בשכר בסיס ובוðוסים שיש לפרוס בהתאם לתקðות.
סעיף 348ולוח י"א לחוק הביטוח הלאומי ,קובעים שדמי ביטוח בעד עובד שכיר ישולמו לפחות לפי משכורת
בסכום שכר המיðימום במשק לפי חוק שכר מיðימום )חודשי ,חלקי ,יומי או שעתי( .אין החרגה בסעיף האמור
לבעלי שליטה או לבðי משפחה.
שיðוי מעמד מבעל שליטה בחברה לעצמאי
לפי חוזר ביטוח 1382/שפרסם המוסד לביטוח לאומי בתאריך ,24.2.2009כאשר בעל השליטה מדווח על משכורת
כשכיר בחברה בשליטתו ,והחברה איðה משלמת דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי באופן עקבי ,ממושך ושיטתי,
המוסד לביטוח לאומי רשאי לשðות את מעמדו של בעל השליטה לעצמאי ולגבות ממðו חובות שהחברה חייבת
בגין משכורתו כאילו הייתה זו הכðסתו כעצמאי .החוזר מתייחס למי שמוגדר בעל שליטה בחברה בע"מ ,לרבות
קרובו לפי ההגדרה בסעיף 32לפקודה ו-סעיף 76לפקודה.
71
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הðחיה זו אושרה ביום 15.8.2010בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ) ,(2725/09וקיבלה תוקף מחייב בבית
הדין הארצי ביום ) 12.7.2012יוסף מזוז ðגד המוסד לביטוח לאומי עב"ל .(41787-10-10
בפועל ,בעל השליטה מקבל התראה לפðי שיðוי המעמד ,ואם איðו מסדיר את חוב החברה ,המוסד לביטוח לאומי
משðה את מעמדו לעצמאי.
בפברואר 2016דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (26120-05-14 ,54328-12-14את תביעתם של בðי הזוג גיא
לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי שעל פיה הם חויבו כעצמאים למרות שדווח עליהם למוסד לביטוח
לאומי כעובדים שכירים ,אך החברה לא שילמה בגיðם את דמי הביטוח באופן עקבי.
בית הדין האזורי לעבודה דחה ביום 18.11.2018את תביעתו של רוðן גבאי )ב"ל (17551-07-16וקיבל את החלטת
המוסד לביטוח לאומי בעðייðו .המוסד לביטוח לאומי שיðה את מעמדו של המבוטח מעובד החברה לעובד עצמאי
וייחס את חוב החברה בגין העסקתו בחברה ישירות אליו.
הרמת מסך ההתאגדות בחברה
בחוק ההסדרים לשðת ð 2017וסף סעיף 367א לחוק הביטוח הלאומי שלפיו הועמדו לרשות המוסד לביטוח לאומי
כמה אמצעים אשר מקðים לו אמצעי אכיפה אפקטיביים .בין היתר יכול המוסד לביטוח לאומי להרים את מסך
ההתאגדות ולגבות חוב בדמי ביטוח במקרים שבהם חברה שהיה לה חוב בדמי ביטוח העבירה ðכסים או פעילות
ללא תמורה או בתמורה חלקית במטרה להתחמק מתשלום דמי הביטוח.
המועד שבו ðבחן עובד שכיר לעðיין זכאותו לגמלאות
להבדיל מהעובד העצמאי שמעמדו ðבחן בעת פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי ,מעמד העובד השכיר ðבחן על פי
רוב בעת הגשת תביעה לגמלה .כתוצאה מכך ,ייתכן שמבוטח יראה עצמו במעמד של עובד במשך שðים רבות
וכשיגיש תביעה לגמלה יתברר שמעמדו לא תאם לדיווח.
לדוגמה :חברה דיווחה על אישה ðשואה כשכירה בחברה שהיא ובעלה הם בעלי השליטה בה .אם יתברר שלא
התקיימו יחסי עבודה בין האישה לבין החברה ואין היא ðכללת בהגדרת "עובד עצמאי" ,היא איðה מבוטחת
לגמלאות מחליפות הכðסה וייתכן שהיא תקבל קצבת אזרח ותיק )זקðה( כעקרת בית ולא כמבוטחת שעבדה.
ככלל ,מי שעובד בפועל זכאי לקבל דמי לידה ,דמי פגיעה ,תגמולי מילואים וכדומה ,בין שמתקיימים יחסי עבודה
ובין שהוא ðכלל בהגדרת "עובד עצמאי" .דמי אבטלה מקבל רק שכיר שמתקיימים לגביו יחסי עובד ומעסיק
ושאיðו בעל שליטה בחברת מעטים.
דמי אבטלה לבעלי שליטה ולבðי משפחה של בעלי שליטה
החל מיום 1.1.2004קובע סעיף 6ב בחוק הביטוח הלאומי ,שבעלי שליטה בחברת מעטים איðם זכאים לגמלאות
דמי אבטלה וזכויות בעת פירוק חברה ,ולכן אין לשלם דמי ביטוח בעד גמלאות אלה .לצורך תיקון החוק הוספו
שתי הגדרות לסעיף 1בחוק הביטוח הלאומי:
"בעל שליטה -כהגדרתו בסעיף 32בפקודת מס הכðסה".
"חברת מעטים -כמשמעותה בסעיף 76בפקודת מס הכðסה".
הרישום הפורמלי ברשם החברות מחייב את המוסד לביטוח לאומי בבחיðת הזכאות של בעל המðיות לדמי
אבטלה.
זכאות לדמי אבטלה של בðי משפחה שעובדים בחברה
בפסק דין פ"ש באר שבע 'ðיוסף ואליהו שלם )ערעור אזרחי 6357/99בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים ,שðיתן ביום ð (10/4/2002קבע כי "קרוב" ייחשב "בעל שליטה" גם ללא החזקה כל שהיא
במðיות .הכרעתו של בית המשפט ,יוצרת תוצאה בלתי סבירה כיוון שלפי תוצאה זו ,כל בðי המשפחה ,המקיימים
את ההגדרה של "קרוב" ,גם אם אין להם קשר לחברהð ,חשבים בעלי שליטה )ובעקיפין בעלי שליטה גם לעðיין
חוק הביטוח הלאומי(.
לאור זאת קבע הביטוח הלאומי כי כאשר לאחד מבðי המשפחה אין מðיות בחברה ,רק העובדה שהוא קרוב של בן
משפחה שיש לו מðיות בחברה לא תשלול זכאות לדמי אבטלה ,כפוף לבחיðת שליטה במישרין או בעקיפין וכפוף
לבחיðת יחסי עבודה )פסק דין דוד יהודית ,ב"ל 3145-11-10מיום ,24.4.2013פסק דין פליקס יער ,ב"ל 1813-09
מיום 19.3.2014ופסק דין אפרים וגימה ב"ל 45410-02-15מיום .(29.12.2015
72
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
חוזר המוסד לביטוח לאומי )כללי (123/06קובע לעðיין זכאות לדמי אבטלה כי בן זוג שאיðו מחזיק במðיות חברה
שבה בן זוגו ðחשב בעל שליטה ,יכול בתðאים מסוימים להיחשב עובד ולא בעל שליטה.
כאשר בת זוגו של בעל השליטה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה )ðכון גם כאשר בן הזוג עובד אצל בעלת
השליטה( ואין לה מðיות )או שליטה( בחברה במישרין או בעקיפין )הכווðה בפסיקה לשליטה בעקיפין :לפי
התðהלות בðי הזוג ומידת השפעת בת הזוג וסמכויותיה בחברה( ,אין לדווח עליה כבעלת שליטה בטופס 102
המדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש ,אלא כעובדת שכירה ,כפוף לקיום יחסי עובד ומעסיק כהלכתם בין בת
זוגו של בעל שליטה שאין לה כלל מðיות בחברה ,לבין החברה.
לעתים לבðי משפחה יש פחות מ 10%-ממðיות החברה .במקרים אלה כל מקרה ðבחן לגופו )פסק דין שביט חיים
ðגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה ב"ל 1059-09מיום .(3.10.2010
ככלל ,כאשר לכמה בðי משפחה יש מðיות בחברת מעטים ,מחברים את אחוזי המðיות של כולם ומחלקים במספר
בðי המשפחה .אחוז ðמוך מ 10%-מאפשר לקבל דמי אבטלה ,כפוף כמובן לקיום יחסי עבודה וליתר התðאים
המזכים בדמי אבטלה.
ביום 17.5.2019דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (54379-09-17את תביעתה של מרים לוי לדמי אבטלה בטעðה
שלמעשה הייתה בעלת שליטה בחברת מעטים.
ביום 29.3.2018דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (43037-10-17את תביעתה של רוðית זוארץ לדמי אבטלה,
חרף טיעוðיה כי רישומה כבעלת מðיות היה הצהרתי בלבד ובפועל היא תפקדה כעובדת שכירה.
בית הדין קבע כי מעמד של בעל שליטה בחברת מעטים שולל באופן קטגורי את הזכאות לדמי אבטלה מבלי
להידרש לבחיðת המעמד בחברה ומערכת היחסים ביðה לבין החברה .בית הדין קבע כי תכלית החקיקה ברורה –
למðוע מבעל שליטה בחברה קטðה ,המוחזק כעובד עצמאי ,זכאות לדמי אבטלה.
פסק הדין המוביל עמדה זו הוא עלי תיתי 'ðהמוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה ,שקבעð" :ראה שדי
היה בקביעה שלפיה המערער הוא שהיה "בעל השליטה" האמיתי והיחיד בחברה – כדי לדחות את התביעה
לתשלום דמי אבטלה .זאת בין אם המערער היה "עובד" בחברה ...ובין אם לאו".
ביום 12.7.2018דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (30811-03-16את תביעתה של גיטל דיאמðט רהב לתשלום
דמי אבטלה .המבוטחת הייתה בעלת שליטה והעבירה את מðיותיה לאחיה .לאחר העברת המðיות ,עקב מעבר
פעילות החðות למקום המרוחק מביתה ,התפטרה ,ותביעתה לדמי אבטלה ðדחתה .בית הדין כלל לא בחן יחסי
עבודה ודחה את התביעה כיוון שהייתה בעלת שליטה בחברת מעטים בסמוך לפðי ðיתוק יחסי העבודה.
בפסק דין בעðיין אמיר שוורץ מיום ) 3.2.2017ב"ל ,(26658-09-15דחה בית הדין האזורי את תביעתו של העובד
לדמי אבטלה בטעðה כי שלילת הזכאות מעוגðת בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה בהיותו בעל שליטה בחברת
מעטים .קובע בית הדין כי לו רצה המבוטח ,יכול היה במהלך שðות עבודתו לבקש משותפיו לבטל את מעמדו
בחברה כבעל מðיות ,או לממש את זכויותיו בחברה.
ביום 13.3.2017דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (60451-12-14את תביעתו לדמי אבטלה של אסף מקס
בירðצוייג בהיותו בעל שליטה בחברת מעטים ,אף על פי שהעביר את מרבית מðיותיו לחברה אחרת .בית הדין
קובע כי מבוטח שהוא בעל שליטה מבחיðה פורמלית לא יוכל להיחשב בדיעבד כמי שלמעשה לא היה בעל שליטה.
עוד קובע בית הדין במקרה הזה כי המבוטח לא הוכיח כי התקיימו יחסי עבודה ולכן לא השלים את תקופת
האכשרה הדרושה בחוק לזכאות לדמי אבטלה.
ביום 17.11.2016קבע בית הדין האזורי )ב"ל (43732-11-14כי ספטðי מריה שעובדת כשכירה בחברה שבעלה הוא
בעל שליטה בה ,איðה ðחשבת כבעלת שליטה בחברה שבבעלות בעלה והיא זכאית לדמי אבטלה.
בית הדין קובע על פי פסקי דין קודמים שלא קיימת חזקה חלוטה לפיה בן זוג של בעל שליטה בחברה הוא בהכרח
בעל שליטה .מדובר בחזקה שðיתðת לסתירה והðטל הוא על התובעת להוכיח שהיא עובדת מן המðיין ואין לה
שליטה ,לרבות שליטה עקיפה בחברה .בית הדין בחן את התðהלותה ואת מידת השפעתה ואת סמכויותיה בחברה
וקבע כי היא שימשה בעסק כעובדת מן המðיין בלי שתהיה בעלת שליטה ,לא פורמלית ולא בפועל.
73
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (20894-05-13דחה ביום 12באפריל 2015את תביעתה של אמירה סגל לתשלום
דמי אבטלה .לדעת בית הדין ,תשלום דמי הביטוח בעבורה במשך שבע שðים איðו יוצר עילה לקיומם של יחסי
עבודה כיוון שמעורבותה בעסק ðבעה ממעמדה כשותפה בעסקו של בעלה.
ביום 7.8.2017קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (7649-03-16את תביעתה של ציוðה בן גיגי לדמי אבטלה,
לאחר שבית הדין קבע כי היא שכירה בחברה שבבעלות בעלה ואיðה בעלת שליטה בחברת מעטים .הקביעה
ðעשתה בשðי שלבים:
.1בשלב הראשון קבע בית הדין כי המבוטחת איðה בעלת שליטה בחברת מעטים.
.2בשלב השðי קבע בית הדין כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק )המוסד לביטוח לאומי לא טען אחרת במקרה
הזה( ,ולכן המבוטחת זכאית לקבל דמי אבטלה.
עולה מפסק דין זה כי לו הייתה המבוטחת ממלאה בקפידה רבה את הטפסים והשאלון שמסרה לביטוח הלאומי,
סביר שמלכתחילה הייתה זכאית לדמי האבטלה ,ללא צורך בהגשת תביעה לבית הדין.
זכאות בעלי שליטה לגמלאות הביטוח הלאומי
מאז התיקון בחוק שהוציא את בעלי השליטה מהביטוח בעðף אבטלה ובזכויות בפירוק חברה המוסד לביטוח
לאומי ובתי הדין כמעט ואיðם ðדרשים לקבוע את מעמדם של בעלי השליטה .כל זאת כאשר ברור מעל לכל ספק
שההכðסה המהווה בסיס לגמלה מקורה בעבודה ,וכאשר המשכורת שמושך בפועל בעל השליטה היא משכורת
ראויה ,שמקורה בעבודה האמורה ומשולמת לפי כללים ברורים ,ואין שיðויי שכר קיצוðיים סמוך לפðי הגשת
התביעה לגמלה.
לצורך החלטה בתביעה לגמלה של בעלי שליטה ,פקיד התביעות שולח שאלון לתובע הגמלה לבירור אופי העבודה
ומבקש דף בðק עם הוכחה על הפקדת משכורות אחרוðות )לשאלון זה יש להתייחס כחלק מהתביעה .אי מתן מעðה
במועד ישלול את הזכאות ,והתביעה תידחה(.
המוסד לביטוח לאומי ממשיך לבדוק ולחקור כאשר קיים ספק באשר לעצם עבודתו של בעל השליטה ,וכאשר
המשכורת איðה סדירה או איðה משולמת בפועל לבעל השליטה.
פקיד הביטוח הלאומי בודק בין היתר את הזכאות לגמלה כאשר תקופת העבודה קצרה; במצב של עזרה
משפחתית; כאשר משולמים תשלומים שאיðם כðגד עבודה; כאשר העבודה איðה חיוðית; או שאיðה ðחוצה
)במקום בעל השליטה אין צורך להעסיק עובד בשכר(; כאשר יש שיðויים גדולים במשכורתו של בעל השליטה;
כאשר בעל השליטה איðו מושך את המשכורת בפועל והוא ביתרה גדולה בחברה; וכאשר החברה חייבת דמי
ביטוח למוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי בוחן לעומק כל גידול בשכר שאיðו מוסבר סמוך למועד העילה לגמלה ומבקש הוכחות על
תשלום השכר בפועל בכל תביעה של בעל מðיות או של קרוב משפחה.
ביום 26.12.2016דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (4990-07-14את ערעורה של רויטל בן ðתן ,בעלת מðיות
יחידה בחברה למתן שירותי ייעוץ וðיהול ,לתשלום דמי לידה בהתאם לשכרה ברבע השðה שקדם ללידה .בית הדין
קבע שהתðודות בשכרה לא שיקפו את עבודתה ומטרתן הייתה להגדיל את דמי הלידה.
קובע בית הדין כי "התðודות בשכרה של התובעת יוצרות רושם של התðהלות לא שגורה כשכירה ,טשטוש גבולות
בין התðהלותה והכðסותיה כשכירה ,כבעלת מðיות וכעצמאית ,וðראה שתðודות השכר איðן ðובעות מעבודתה ,אלא
משיקולים אישיים של התובעת והיותה בעלים של החברה" .עוד קבע בית הדין כי "עולה חשד שהתðודות בשכר
הן פיקטיביות ולא משקפות את שכרה כעובדת שכירה".
פסק דין בעðיין יישום כללי הגמלה החוסמת גם לבעל שליטה שכיר
ביום 22.1.2017דחה בית הדין האזורי )ב"ל (31640-09-14את תביעתו של רחמים משולם ,שהיה בעל מðיות יחיד
בחברה ,לשלם לו גמלה המתחשבת גם במעðק שקיבל מהחברה לאחר התאוðה בעבודהð ,וסף על השכר הרגיל.
בית הדין מייחס חשיבות לכך שהמבוטח היה העובד היחיד שקיבל מעðק ולא שולם לו מעðק בשðים קודמות.
כלומר ,מדובר בבוðוס שהמבוטח החליט להעðיק לעצמו.
המבוטח הוא זה שהעלה את הטעðה שתקðה 11בעðיין הגמלה החוסמת איðה חלה עליו .בית הדין ממðף את תקðה
11כðגדו ומאזכר הלכות קודמות שקבעו שתכלית תקðה 11היא לחסום דיווח בלתי ðכון מצד מבוטחים שיðסו
להעלות את גובה הכðסתם לאחר התאוðה ,כדי להגדיל את שיעור הגמלה שהם זכאים לה.
מהמוסד לביטוח לאומי ðמסר שהוא מתייחס לבעלי השליטה כעצמאים ,כולל לעðיין הגמלה החוסמת.
74
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
מעמד אשת בעל השליטה
עובד ככלל הוא מי שמתקיימים ביðו לבין מעסיקו יחסי עבודה ,וכך ðדרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה
שבשליטת בעלה )או בעל שמועסק בחברה בבעלות אשתו(.
בפסק דין ב"ל ,10731/08קרפל בת שבע ðגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזוריð ,דחתה תביעת המבוטחת,
שהייתה אשתו של בעל השליטה בחברה ,להגדלת דמי הלידה לאחר שפקיד התביעות טען שהמשכורות שמשכה
לפðי הלידה היו פיקטיביות ,ואישר לשלם דמי לידה לפי שכר ðמוך בהרבה .להלן מתוך פסק הדין:
"המסגרת המשפטית
הזכות לדמי לידה ðקבעה בסעיף 49לחוק הביטוח הלאומי .סעיף 50לחוק קובע את התקופה בעדה זכאית יולדת
לדמי לידה .סעיף 53לחוק קובע כי דמי לידה ליום הם "שכר העבודה הרגיל" של המבוטחת ,בכפוף לתקרה
שðקבעה .סעיף 54לחוק קובע כי "שכר העבודה הרגיל" לעðיין סעיף 53הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכðסת
המבוטחת ,ברבע השðה שקדם ל"יום הקובע" ,בתשעים".
סעיף 298לחוק הביטוח הלאומי קובע:
"כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המðהלה )להלן – פקיד התביעות(,
והוא יחליט אם תיðתן הגמלה ובאיזו מידה תיðתן" .מכוח סמכותו של פקיד התביעות להחליט "אם תיðתן הגמלה
ובאיזו מידה תיðתן" ,מוסמך הוא לחקור ולדרוש אם הðתוðים שהמבוטח מדווח עליהם כבסיס לתשלום הגמלה
הðתבעת הם אמיתיים או פיקטיביים )דב"ע מא 115-0/פיקהולץ 'ðהמוסד לביטוח לאומי ,פד"ע יד .(46בהקשר זה
ðקבע בדב"ע ðב 140-0/אודט ברכה 'ðהמוסד לביטוח לאומי ,פד"ע עד ,523כדלהלן:
בעðפי הביטוח שבהם שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגמלה )כגון ,דמי פגיעה בעבודה ,דמי לידה( ,יש
חשיבות רבה לקביעה "אמיתית" של השכר .לחשיבות זו מטרה כפולה .מחד גיסא ,על הגמלה ,שðועדה להחליף
הכðסה שפסקה ,להתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה .מאידך גיסא ,כדי למðוע ðיצול לרעה של הוראת
החוק ,על פקיד התביעות לברר את ðכוðותו של השכר והאם אין הוא מושתת על ðתוðים בלתי ðכוðים".
ביום 25.8.2011התקבלה בבית הדין האזורי )ב"ל (22362-11-10תביעתה של ליטל חגי לתשלום דמי לידה לאור
הקביעות העובדתיות שהוכיחו כי ðתקיימו יחסי עבודה.
בית הדין הארצי לעבודה דחה ביום ) 19.4.2017עב"ל (26582-06-15את תביעתה של ימית אתר לתשלום דמי
לידה .בית הדין הארצי קבע כי המבוטחת עבדה במאפיה של בעלה בהיקף מסוים ,אך לא במסגרת יחסי עבודה
לביצוע עבודה תמורת שכר ,אלא כשותפה של בעלה ,או כ"עזרה משפחתית" לעסקו.
תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי
ביום 21במאי ð 2007יתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין ויפג בע"מ 'ðהמוסד לביטוח לאומי )עב"ל
,(000376/06שעðייðו בקשה לתקן דיווח על שכר חודשי לבעל שליטה שמשך בפועל שכר ðמוך יותר.
החברה המערערת דיווחה על תשלום שכר לבעל השליטה בסך 20,000ש"ח ,אף שבפועל ðמשך שכר ðמוך יותר.
השכר שדווח עליו ðקבע מתוך הðחה וצפייה שיאושרו מעðקי מחקר ופיתוח על ידי המדען הראשי ,ומשלא אושרו
המעðקים – החברה ביקשה להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע שלא ðיתן לעשות כן ,שכן השכר שהוצהר עליו וששולמו ממðו דמי ביטוח היה השכר
הקובע לעðיין גמלאות מחליפות שכר ,לו העובד היה זכאי להן במועד הרלווðטי .כב' השופט יגאל פליטמן קבע בין
היתר ,בסעיף 7בפסק הדין ,כדלקמן:
"טעðתה העיקרית של המערערת ,היא כי אין לגבות דמי ביטוח לאומי משכר אשר לא שולם בפועל .עפ"י טעðתה,
המשיב גבה כספי שכרו של ד"ר שדה שלא כדין .אין בידי לקבל טעðה זו...
בתקופה הðטעðת השכר המוסכם היה בסך של 20,000ש"ח .על פי שכר זה בוטח העובד למשל לעðיין פגיעה
בעבודה ולעðיין דמי אבטלה .לכן על פי שכר זה צריכים היו להשתלם דמי הביטוח ואין המערערים )החברה
ובעליה( יכולים להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה המוסכם באופן שיפחית את החיוב בדמי הביטוח לאחר
שהתברר שלא קמה זכאות לגמלה בתקופה הרלבðטית".
פסק דין סגðון הכרך בע"מ בבית הדין הארצי
בעלי השליטה בחברת סגðון הכרך בע"מ הפחיתו את שכרם באופן רטרואקטיבי בשל מצוקה כלכלית .החברה
פðתה לפקיד השומה שהסכים להפחית את השכר .החברה פðתה עם האישור מפקיד השומה למוסד לביטוח
לאומי ,שסירב להפחית את השכר.
75
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
התובעים פðו לבית הדין האזורי לעבודה -שדחה את התביעה ,וערערו לבית הדין הארצי לעבודה ,שדחה אף הוא
את התביעה מטעמיו של בית הדין האזורי )פסק דין חברת סגðון הכרך בע"מ ואח' ðגד המוסד לביטוח לאומי,
בבית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו בל 003881/05מיום 11.9.07ובבית הדין הארצי לעבודה עב"ל 000748/07
מיום .(28.1.2009
השיקולים לדחיית פסק הדין:
.1שיקול ביטוחי – לדעת בית הדין ,בלתי סביר לאפשר קבלת זכות ביטוחית ולהקטין בדיעבד את מחירה
כשמתברר שהזכות לא מומשה.
.2פירוש חוק הביטוח הלאומי – בסעיף 344לחוק הביטוח הלאומי ðקבע שההכðסה היא לפי סעיף (2)2לפקודה,
אך לא ðקבע כי ההכðסה היא לפי מה שקבע פקיד השומה ,אף על פי שראוי ורצוי כי קביעת הרשויות
המðהליות יהיו אחידות ,אלא שכלל זה איðו מוחלט וזוהי רק ðקודת המוצא.
יש טעם לסטות מקביעת פקיד השומה בשל העיקרון הביטוחי.
מבחðים בהעסקת בן משפחה
כאשר הצדדים הטועðים ליחסי עבודה הם בðי משפחה ,בית הדין בוחן בקפידה רבה את טיב היחסים .לכן,
במקרים של העסקת בðי משפחה ,יש לדאוג לקיומם של מספר עקרוðות מצטברים שפורסמו על ידי המוסד
לביטוח לאומי:
א .מתבצעת עבודה בעסק או במפעל .יש לוודא שלא מדובר ביחסים וולוðטריים התðדבותיים במסגרת עזרה
טבעית בין בðי משפחה ,אלא בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות בין עובד ומעסיק.
ב .העבודה מתבצעת באופן סדיר )ולא מדי פעם בפעם כשיש צורך(.
ג .העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה – הייתה ðעשית בידי עובד אחר.
כלומר ,העבודה ðחוצה וחיוðית.
יש לתת את הדעת ,בין היתר ,לסימðי היכר כגון מסגרת שעות העבודה ,שכר ריאלי ולא "סמלי" וכדומה.
הדיווח למוסד לביטוח לאומי מבוצע באופן שוטף ,ולעתים אין המבוטח או מעסיקו מודעים לכך שאין התאמה
בין הדיווח כפי שהם רואים אותו לבין המעמד במוסד לביטוח לאומי .בעðיין זה ,מעמדם ובסיס השכר הקובע של
מבוטחים שכירים ðבחðים רק בדיעבד ,בדרך כלל בעת בקשת גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.
קרוב משפחה שטוען שהיחסים ביðו לבין קרובו חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית ,חובת ההוכחה מוטלת
עליו ,ועליו לשכðע את המוסד לביטוח לאומי כי קיימת מערכת חוזית של חובות וזכויות המאפייðת עובד שכיר.
כאשר מוגשת תביעה לגמלה מחליפת שכר )כגון ,תביעה לדמי לידה( ,בוחן המוסד לביטוח לאומי את המתאם בין
השכר המדווח לבין הפקדת הכספים .אם טרם הפסקת העבודה הייתה העלאת שכר לעובדת ,אזי יש להביא
ראיות מתאימות המעידות כי העלאת השכר אמיתית ,לדוגמה :כתוצאה מגידול בעבודה או גידול במכירות
וכדומה.
בכל תביעה לגמלה יש דרישה מבעלי שליטה ומקרובי משפחה למלא הצהרה שכוללת מידע שקשור לעבודה
המשפחתית .כך יכול פקיד הגמלאות להחליט אם עליו לבקש מסמכים ומידע ðוספים )או לשלוח חקירה(.
למשל ,בתביעה לדמי לידה של בעל שליטה או של קרוב משפחה יש לעðות על השאלות כדלקמן ולחתום על
הצהרה שהפרטים ðכוðים:
.1מהו תפקידך בעבודה במועד הזכאות? )פירוט העבודה שבצעת בפועל(
.2היכן בוצעה עבודתך בפועל? )יש לציין כתובת(
.3מהו היקף עבודתך? )יש לפרט ימים ושעות(
.4פרטי העובדת שהחליפה אותי במהלך תקופת לידה והורות )שם ומספר זהות(
ביום 17.5.2019קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (58086-11-16את תביעתו לדמי אבטלה של מאג'ד אבו
שאהין לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לדמי אבטלה בטעðה שלא התקיימו יחסי עבודה ביðו לבין
חברה בבעלות אחייðו שהעסיקה אותו ,על אף שהועסק בחברה כשðה ואז פוטר.
ביום 23בדצמבר 2015קיבל בית הדין האזורי )ב"ל (46711-11-14את תביעתו של מוריס רווח לתשלום דמי
אבטלה ,וקבע כי השכר בתלוש השכר הוא הקובע לעðיין דמי אבטלה למרות שלבðק הופקד סכום קטן בהרבה
מתוך כלל השכר ששולם כולו במזומן .זאת ,לאחר שהמבוטח עבד כמה שðים בחברת בðייה בבעלות ביתו ובעלה,
פוטר בשל צמצומים ולא קיבל פיצויים.
76
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בית הדין קבע שאין די להראות כי המבוטח ðהðה משכר גבוה מזה המגיע לו או מזה ההולם את אופי תפקידו –
אלא על המוסד לביטוח לאומי להראות כי הוא לא קיבל את השכר בפועל או שמדובר בשכר פיקטיבי.
"גם אם יוכיח הðתבע את טעðתו לפיה משרתו של התובע איðה מצדיקה תשלום שכר בהיקף ששולם ,הרי ...בעðיין
זה ðפסק ,לא אחת ,כי שעה שמדובר בהעסקה בין קרובי משפחה אין מתום בכך כי שכרו של העובד ה"מקורב"
יהיה גבוה משכרם של עובדים אחרים ,ואין בכך כדי לעמוד לו לרועץ".
ביום 21.6.2011קיבל בית הדין האזורי )ב"ל (25055-07-10את תביעתה של רותם פורת לתשלום דמי לידה,
בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלם לה דמי לידה על בסיס שכר ðמוך ,אף על פי שבפועל דווח עבורה על
שכר גבוה יותר.
בפסק דין יהושוע אוסקין ðגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה ) ,(17.2.2010התקבל ערעורו של בן
המשפחה )עב"ל (701/08וðקבע שהתקיימו יחסי עבודה.
ביום 9באוקטובר 2011התקבל בבית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (9142-09-10ערעורה של גברת אמיליה מðשה
לתשלום דמי לידה.
ביום 12במאי 2015קבע בית הדין האזורי )ב"ל (53326-01-14כי ליטל צרפתי בוזגלו הייתה עובדת שכירה בחברה
שבבעלות אביה והיא זכאית לתשלום דמי לידה .זאת ,לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה בהיעדר
יחסי עבודה ,בטעðה שלא עבדה באופן סדיר ולא הוחלפה על ידי עובד אחר.
בית הדין האזורי דחה ביום ) 9.7.2016ב"ל (26074-05-14את תביעתה של סיון סלע סðדרס לקבלת דמי לידה
בהתאם לתלושי השכר שקיבלה בעסק המשפחתי .זאת ,כיוון שתלושי השכר לא שיקפו העברות כספיות תואמות
בפועל .לא הייתה במקרה הזה מחלוקת בדבר קיום יחסי העבודה .המחלוקת התעוררה באשר לגובה השכר
האמיתי של העובדת בעסק המשפחתי.
בית הדין קובע כי באיזון בין עמדת העובדת לבין עמדת המוסד לביטוח לאומי בקשר לגובה השכר ,יש לבחון רק
מרכיבים שהמבוטחת הוכיחה בפועל ,ולא לקבל את תלושי השכר ואת הסכם העבודה ככתבם וכלשוðם .התðהלות
ההשתכרות בעסק לדעת בית הדין היא "שעטðז" של הכðסת עבודה ושל תמיכות ברמה המשפחתית שאיðן כלל
הכðסה לעðיין הפקודה.
תכלית תשלום דמי הלידה היא תשלום למבוטחת שעבדה ,ואשר לרגל ההיריון או הלידה ðכרת מקור פרðסתה
ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה.
בית הדין קבע את השכר ההולם לדעתו שלפיו יש לשלם את דמי הלידה.
ביום 20.8.2017דחה בית הדין האזורי )ב"ל (34078-04-14את תביעתו של יובל רחום וקבע כי הוא זכאי לדמי
פגיעה לפי שכר המיðימום ולא לפי השכר בתלושי השכר .המבוטח עבד בעסק משפחתי ,שðקלע לקשיים .בית הדין
קבע שאין מתאם בין השכר שצויין בתלושי השכר לבין תשלום השכר בפועל וכן שתלושי השכר איðם אותðטיים
באופן שאין קשר ביðם לבין העבודה בפועל.
בית הדין האזורי קבע ביום 22.11.2018בעðיין רוðי דהן )ב"ל (58248-02-16כי ðטל ההוכחה של בת משפחה
להוכיח מהו השכר שמשמש בסיס לתשלום גמלה מוטל על בת המשפחה .במקרה הðדון ,בית הדין קיבל את
העלייה הקבועה שהייתה בשכר המבוטחת כבסיס לגמלה ,אך דחה את תוספת אחזקת הרכב ,כיוון ששולמו
סכומים משתðים בחודשים שוðים ,הרכיב לא היה מעוגן בכתב ולא הייתה קיימת עקביות בכל הðוגע למהות ודרך
התשלום.
בðי זוג העובדים בעסק משותף )שאיðו מאוגד כחברה(
תקðה 24להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח מחייבת יחס חלוקה בין בðי זוג העובדים בעסק משותף.
ההכðסה של כל בן זוג שמובאת בחשבון לעðיין דמי ביטוח כפופה להכðסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.
עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שחלוקת הכðסה בין בðי זוג על פי תקðה 24האמורה אפשרית רק אם בת הזוג
עוðה לכללים של "עובדת עצמאית".
בðי זוג המדווחים על הכðסתם על פי תקðה 24האמורה וההכðסה מחולקת ביðיהם ,רשאים להצהיר על יחס
החלוקה )לפי התקðה( עד ליום 30באפריל בכל שðה ,למעט בעת זכאות לקצבת אזרח ותיק.
כאשר שðי בðי הזוג הם "עובדים עצמאיים" ללא תלות במקור הכðסתם ,לכל אחד מהם אמור להיות תיק ðפרד
בביטוח הלאומי כעובד עצמאי .על בðי זוג אלה תקðה 24האמורה איðה חלה .לסוגיה זו השלכות משמעותיות
לאור תיקון סעיף )66ד( לפקודת מס הכðסה וביטול סעיף )66ה( לפקודה מיðואר 2014ואילך.
לעðיין העסקת בן/בת הזוג כעובד/ת שכיר/ה חשוב לזכור שהמוסד לביטוח לאומי קובע מעמד מבוטחים על פי דיðי
עבודה ,ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח או על פי אופן תשלום המס.
77
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הכרה רטרואקטיבית באישה כעצמאית לפי יחס חלוקה להשלמת זכאות מיðימלית לקצבת אזרח ותיק
המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 30.7.2012הוראות שלפיהן הוא איðו מאפשר הכרה רטרואקטיבית של חלוקת
הכðסות מעבר לשðה השוטפת ולשðה שקדמה לה .ואולם ,בעðיין תביעה לקצבת אזרח ותיק של אישה שעבדה
בעסק משותף עם בעלה תוכר תקופה מוקדמת יותר ,כפוף להמצאת ראיות ,אך רק עד כדי השלמה לתקופת
האכשרה המיðימלית הðדרשת לקבלת קצבת אזרח ותיק .זאת ,לצורך איזון בין הזכות הביטוחית ותשלום דמי
הביטוח לבין מיצוי הזכויות וצבירת תקופות ביטוח לעðף אזרחים ותיקים ושאירים.
המוסד לביטוח לאומי יוזם פðיות לðשים כדי ליידע אותן על תקופות האכשרה שצברו אך מומלץ לבחון אם בעסק
משותף ,כאמור ,הðשים מבוטחות לפי החוק והתקðות ,בין היתר לצורך צבירת זכויות לגמלאות הביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי אימץ את ההכרה הרטרואקטיבית בעקבות מקרים שבהם האישה עבדה בעסק משותף עם
בעלה אך הדיווח למוסד לביטוח לאומי ðעשה רק על שם הבעל .לדוגמה בפסק דין )ב"ל (1875-09שיתואר להלן:
מלכה כתב עבדה כשכירה בשðים 1961ועד 1992וצברה תקופת אכשרה של 143חודשים .לטעðתה ,בשðים 1980
ועד 2008היא עבדה עם בעלה בעסק המספק שירותי הסעות ,אך הדיווח למוסד לביטוח לאומי בðדון ðעשה על שם
הבעל בלבד.
בשðת 2009ביקשה לדווח על היותה עובדת עצמאית בעסק המשותף רטרואקטיבית ,כיוון שהיו חסרות לה
תקופות ביטוח לזכאות לקצבת זקðה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתה בשל היעדר ראיות חד משמעיות על עבודה בפועל ובשל הזמן הרב שחלף
) 29שðים( מיום תחילת העבודה ועד ליום ההצהרה ,וטען כי ייתכן שפעילותה בעסק המשותף הייתה בגדר עזרה
משפחתית מקובלת של אישה לבעלה בלבד ולא כעובדת עצמאית.
בית הדין האזורי לעבודה התרשם מתיאורי המבוטחת והעדים מטעמה ,שðתמכו בעדות רואה חשבון וðתקבלו
כמהימðים על ידי בית הדין ,שאכן המבוטחת עבדה בעסק.
ביום 7.8.2012קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של מלכה כתב והכיר בה כעובדת עצמאית בעסק של
בעלה אף שלא דווח כך מעולם.
מצבים שבהם בת זוג שכירה בעסק של בעלה )בעסק שאיðו מאוגד כחברה(
אין מðיעה חוקית כי אישה תיחשב עובדת שכירה של בעלה )בעסק פרטי( .בת זוג ðחשבת לשכירה בעסק של בעלה
אך ורק אם מתקיימים ביðיהם יחסי עבודה כהלכתם .המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרות בעðיין זה עוד בשðת
1995באיגרת למעסיקים.
עם זאת ,לאור מיעוט המקרים בפסיקה שבהם אישה הוכרה כשכירה של בעלה ,אימץ המוסד לביטוח לאומי
מספר מבחðים מצטברים שðקבעו בפסיקהð ,וסף על המבחðים לקיום יחסי עבודה )הכללים זהים גם למקרים
שבהם בן הזוג מועסק בעסק של אשתו(:
.1שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל ,שאיðו מותðה במצב הכלכלי של העסק ושאיðו מושפע ממðו .העובדת
)האישה( איðה חשופה לסיכון כלכלי.
.2קיימת מסגרת קבועה של שעות עבודה.
.3בת הזוג מקבלת שכר ריאלי בתוספת התðאים הסוציאליים ,כגון :חופשה ,הבראה ותוספת יוקר כמו כל
העובדים.
.4האישה איðה ðוהגת מðהג בעלים בעסק ,ובעלה הוא זה שמקבל את ההחלטות המהותיות במקום העבודה.
באותם מקרים שבהם האישה עובדת בפועל והוגשה תביעה לגמלה ,ייבחðו יחסי העבודה ויתכן שהיא בגדר עובדת
עצמאית ,לצורך בחיðת הזכאות לגמלאות והיא תהיה זכאית לגמלה בהתאם לכללים במוסד לביטוח לאומי.
בפסק דין עליזה בן אלישע )עב"ל 535-09מיום ð (15.9.2010דחתה תביעה של המבוטחת לדמי לידה משðי טעמים
עיקריים:
.1לא הוכח תשלום בפועל של שכר ,וסכומו של הדיווח לא השתðה במהלך התקופות השוðות.
.2לא הוכח כי עובד אחר עשה את העבודה בתקופות שבהן ðעדרה המבוטחת מעבודתה.
אך בית הדין הארצי ציין כי תקופות העבודה ייבחðו לגופן על סמך הðסיבות של כל תביעה )כלומר ייתכן שבלידות
הבאות המבוטחת תוכר כעובדת שכירה של הבעל(.
בפסק דין )ב"ל ð (5923/08דחתה תביעתה של חכימי ספח איריס לדמי לידה אף על פי שבעלה שילם דמי ביטוח
בעדה כעובדת שכירה.
78
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
דוגמה לאישור קיום יחסי עבודה של אישה בעסק משותף עם בעלה ðמצאת בפסק הדין ðיðט לוי בבית הדין
האזורי לעבודה )ב"ל 3792-06-11מיום .(7.8.2012במקרה זה אישר בית הדין האזורי דמי אבטלה לאחר
שהאישה פוטרה ,אף על פי שלא שולם לה שכר בחודשי העבודה האחרוðים.
גם בפסק דין בעðיין אביגיל גילה חזן קבע בית הדין האזורי ) (11.8.2013 ,350-05-11כי בין המבוטחת לבין בעלה
התקיימו יחסי עבודה לעðיין דמי אבטלה.
כאמור ,חוק הביטוח הלאומי מאפשר מצב שבו אישה תהיה שכירה אצל בעלה ,אולם כדי שהדבר יתאפשר,
צריכים להתקיים יחסי עבודה בין הצדדים.
דיווח טכðי על האישה כשכירה כאשר היא מתðהגת כעצמאית לכל דבר איðו יכול "להכשיר" את המעמד כ"שכיר"
כשלא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים ,שכן שיðוי במעמד האישה מעובדת עצמאית )או עצמאית שאיðה עוðה
להגדרה( לעובדת שכירה שלא על פי דיðי עבודה בשל תכðוðי מס ,טומן בחובו הוספת זכויות ביטוחיות למי שאיðו
מבוטח בהן ,כגון ביטוח בעðף אבטלה ובעðף פשיטות רגל.
אשר על כן ,המוסד לביטוח לאומי מקפיד על בחיðת מעמדה של אישה המדווחת כשכירה של בעלה ,כדי שלא
תוכל ליהðות מזכויות אשר איðן מגיעות לה.
העברת הכðסה בין בðי הזוג לאחר דיון במס הכðסה והוצאת שומה סופית
המוסד לביטוח לאומי מקבל שומה סופית ומעדכן בהתאם את הפרשי דמי הביטוח .כאשר הכðסת בן זוג כעצמאי
מוגדלת בשומה הסופית והכðסת בן הזוג השðי כשכיר מוקטðת – ðוצר חיוב אוטומטי של הפרשי דמי ביטוח רק
לבן הזוג העצמאי ולא מוחזרים דמי ביטוח לבן הזוג השכיר.
במקרה כזה ,כדי לבטל את החיוב הכפול ,יש להוכיח לפקיד הגבייה כי אין מדובר בהעסקה פיקטיבית של בן הזוג
ולהמציא הוכחות שבן הזוג אכן עובד כשכירð ,וכו ממðו דמי הביטוח כחוק ושולמו למוסד לביטוח לאומי דמי
הביטוח המלאים.
תיקוðים בסעיף 66בפקודת מס הכðסה משðת 2014
סעיף 66לפקודת מס הכðסה תוקן בתחולה מיום .1.1.2014החל מיום זה ,רשאים בðי זוג שעובדים ביחד באותו
העסק לתבוע שייערך חישוב ðפרד על הכðסותיהם מהעסק המשותף ,אם מתקיימים הקריטריוðים שבסעיף )66ד(
החדש לפקודה ,כדלקמן:
.1יגיעתו האישית של כל אחד מבðי הזוג ðדרשת לייצור ההכðסה מהעסק המשותף.
.2כל אחד מבðי הזוג מקבל הכðסה התואמת את תרומתו לעסק המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור
ההכðסה מהעסק המשותף.
.3כאשר ההכðסה מהעסק מופקת מבית המגורים – בית המגורים משמש דרך קבע את מקור ההכðסה ואת
הפעילות.
תיקון ðוסף בסעיף 66לפקודה ביטל את האפשרות לסכום הכðסה קבוע שחייב במס ðפרד בתðאי שבðי הזוג
הצהירו על עבודה משותפת של 36שעות בממוצע בשבוע ולא בבית המגורים ]בוטל סעיף )66ה( לפקודה[.
"תקðה "24
כפי שהוסבר לעיל ,תקðה 24לתקðות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח( קובעת את
אופן חלוקת ההכðסה בין בðי זוג שעובדים ביחד בעסק משותף שאיðו מאוגד כחברה )שלא כעובדים שכירים( ואת
הכללים לחלוקה .התקðה חלה גם בשðים 2014ואילך על בðי זוג שאיðם תובעים חישוב ðפרד לפי סעיף )66ד(
החדש לפקודה.
המצב בפועל כאשר אחד מבðי הזוג שכיר של בן הזוג השðי
כאשר אחד מבðי הזוג מקבל משכורת מבן הזוג השðי ,הסיווג הביטוחי כשכיר ðבדק בדרך כלל רטרואקטיבית,
כאשר אחד מבðי הזוג מגיש תביעה לגמלה.
המוסד לביטוח לאומי קבע )כפי שהוסבר לעיל( מבחðים לבחיðת קיום יחסי עבודה בין בðי זוג ,ומאשר את
ההעסקה רק כשברור מעל לכל ספק שבן הזוג באמת עובד בעסק ,עבודתו ðחוצה ,מסגרת השעות קבועה ,בן הזוג
השכיר איðו מתðהג כמðהג בעלים והוא מקבל בפועל שכר קבוע ויציב שאיðו מותðה במצב הכלכלי של העסק וכולל
את כל התðאים שמקבל עובד שכיר ,לרבות העברת תשלום השכר לחשבון הבðק של בן הזוג השכיר .המוסד
לביטוח לאומי ðוהג לבחון אם יש התאמה בין השכר שðקוב בתלוש לשכר ששולם בפועל ,כיוון שלעמדתו ,תכליתה
של גמלה מחליפת שכר היא לשמור על רמת החיים בהתאם להכðסה שהמבוטח הורגל אליה.
79
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
לעמדת הביטוח הלאומי ,דיווח "טכðי" של בן הזוג כשכיר איðו מכשיר את הסיווג הביטוחי כאשר אין מתקיימים
יחסי עבודה כהלכתם לקבלת זכויות של עובד שכיר ,בין היתר לזכאות לדמי אבטלה ולזכויות בעת פשיטת רגל של
המעסיק.
כאשר בðי הזוג שעובדים ביחד עומדים בתðאי סעיף )66ד( החדש לפקודה ,ייתכðו האפשרויות כדלקמן:
.1שðי בðי הזוג עובדים במסגרת חברה :אין שיðוי לעומת המצב הקודם.
.2שðי בðי הזוג עובדים בעסק שאיðו מאוגד כחברה ,ועד שðת 2013אחד מבðי הזוג היה עובד שכיר של בן הזוג
השðי :אין שיðוי לעומת המצב הקודם.
.3בðי הזוג עובדים ביחד בעסק שאיðו מאוגד כחברה ועד דצמבר 2013חילקו את ההכðסה ביðיהם לפי "תקðה
."24המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח 1416בעðיין זה כמפורט להלן:
דיווח כשðי עצמאיים בהתאם לדרישות סעיף )66ד( לפקודה -כל אחד מבðי הזוג אמור לפתוח תיק במוסד לביטוח
לאומי לפי ההכðסה הצפויה בשðה השוטפת ומספר שעות העבודה בממוצע לשבוע .פקיד הביטוח הלאומי אמור
לסגור את יחס החלוקה ב 31-בדצמבר של השðה הקודמת ולפתוח לכל אחד מהם עיסוק עצמאי בðפרד בהתאם
להצהרתו מיום 1ביðואר של אותה השðה.
אם אחד מבðי הזוג עובד שכיר בעסק המשותף -עליו לוודא שמתקיימים יחסי עבודה כפי שהוסבר לעיל .סגירת
יחס חלוקה במקרה זה אפשרית גם במהלך השðה השוטפת.
כאשר מוגשת תביעה לגמלה -החוזר מבהיר כי המוסד לביטוח לאומי ימשיך לפעול לפי הðוהל הקיים ויבחן אם
בוצעה עבודה בפועל ואת סבירות ההכðסה שמשמשת בסיס לגמלה .בתביעות לאבטלה ייבדקו יחסי עבודה
בקפידת יתר ,לרבות הוכחות לקבלת שכר בפועל לאורך כל התקופה.
עולה מהחוזר שמאחר שהמוסד לביטוח לאומי משלם גמלאות אופן החלוקה ייבחן בדיעבד ,עלולים להיווצר
חובות בדיעבד ואף עלולים להיבחן היבטים פליליים .אם יתברר למוסד לביטוח לאומי שאין עמידה בתðאי סעיף
)66ד( לפקודה ,הפקיד יקבע את בסיס החלוקה הðכון ויעביר את ממצאי החקירה למס הכðסה .לכן רצוי תמיד
להתאים את הכðסות בðי הזוג ככל שðיתן למצב בפועל.
להלן טבלה המפרטת את אופן הפעולה מחודש יðואר 2014ואילך מתוך החוזר של המוסד לביטוח לאומי:
דרך הטיפול של הרישום הðוכחי הרישום הðוכחי הבקשה לשיðוי
הפקיד בביטוח לאומי של בביטוח לאומי של
האישה הבעל
עיסוק סגירת הבעל -עצמאי,
"עצמאי" של האישה האישה -שכירה
ופתיחת עיסוק "שכיר
בהצהרה" בעסק המשותף עצמאית ביחס חלוקה עצמאי ביחס חלוקה
)או ההיפך(
)או ההיפך(
סגירת יחס חלוקה הבעל -עצמאי ללא עצמאית ביחס חלוקה עצמאי ביחס חלוקה
לבðי הזוג ופתיחה לכל יחס חלוקה,
אחד מהם עיסוק
עצמאי בðפרד בהתאם האישה -עצמאית
ללא יחס חלוקה
להצהרתו
החזר דמי ביטוח כתוצאה משיðוי מעמד בדיעבד
אדם שמועסק על ידי בן משפחה שלא באופן סדיר )יותר כעזרה משפחתית מאשר עבודה ðחוצה וחיוðית( ,שככל
הðראה לא היה מועסק במקומו עובד אחר בשכר ,איðו ðחשב עובד שכיר על פי חוק הביטוח הלאומי .מכאן ,שאין
מקום לדווח על בן המשפחה כעל עובד שכיר ,שכן העובד לא ייהðה מגמלאות הביטוח הלאומי ,ולא יוחזרו
למעסיק ולעובד דמי הביטוח ,אלא בתðאים מיוחדים.
העיקרון המðחה בגיבוש הכללים במוסד לביטוח לאומי הוא שהכðסה אשר דווחה כהכðסת עבודה של בן משפחה
שהוכר כשכיר ,אך הייתה הגדלת שכר מלאכותית לפðי הזכאות לגמלה ,או שבן המשפחה לא עבד כלל ,או
שהתברר שמדובר בעזרה משפחתית -היא הכðסה חייבת של המעסיק ,לפי סעיפים 357ו/או 358לחוק הביטוח
הלאומי.
הביטוח הלאומי יחזיר דמי ביטוח אם המעסיק ימציא שומה חדשה ממס הכðסה שבה הוצאות השכר הופחתו
ובכפוף לכללי ההתיישðות של הביטוח הלאומי.
80
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בפסק הדין יחזקאל בדרי ðגד המוסד לביטוח לאומי קבע בית הדין האזורי בפ"ת )בל 007486/06מיום (15.6.2008
כי המוסד לביטוח לאומי ðהג בהתאם למדיðיות הðוהגת שעה שההכðסה שדווחה כהכðסת עבודה של התובע
יוחסה למעסיק ,ומשכך התובע איðו זכאי לקבל את דמי הביטוח )חלק מעסיק( חזרה מהðתבע .ואילו ביחס לחלק
העובד ,על המעסיק להחזירו ישירות לתובע.
התביעה להחזר דמי הביטוח )חלק עובד וחלק מעסיק( ðדחתה ,והמוסד לביטוח לאומי קיבל גיבוי לחוזר האמור.
הובהר בעל פה כי על פי הבðת המוסד לביטוח לאומי את פסק הדין ,העובד והמעסיק לא יקבלו את חלקם בדמי
הביטוח בחזרה ,גם אם המעסיק ימציא אישור מרשות המסים שהוצאות השכר הופחתו ,כיוון שהמשכורת
ששולמה כביכול לתובע שייכת לאחיו "המעסיק".
בפסק דין אשקר )חו"ל( עבודות עפר ותשתיות בע"מ ואשקר לור 'ðהמוסד לביטוח לאומי )ב"ל 45688-06-11מיום
(26.10.2015חייב בית הדין האזורי לעבודה את המוסד לביטוח לאומי להחזיר את כל דמי הביטוח ששילמה
חברה בטעות במשך 11שðים בעבור עובדת ,שלטעðת המוסד לביטוח לאומי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק ביðה
לבין החברה אלא תרומה כעזרה משפחתית בלבד.
לפי קביעת בית הדין האזורי ,אילו היה מדובר בתרמית או בכווðת זדון ,היה היגיון בהתðיית השבת כספי דמי
הביטוח בתיקון הדוחות במס הכðסה באופן כזה שההכðסה תיזקף לזכות גורם אחר כלשהו בחברה.
בתי המשפט הכירו בסמכותו של המוסד לביטוח לאומי להתקין חוזרים פðימיים ולפעול על פיהם אך רק במסגרת
הסמכויות הðתוðות לו לפי החוק.
הוראות סעיף 362לחוק מחייבות את המוסד לביטוח לאומי להשיב דמי ביטוח ששולמו ביתר ,ללא התðיה בהצגת
אישור ממס הכðסה על זקיפת ההכðסה לאדם אחר .לדעת בית הדין התðאי איðו סביר ואיðו מידתי במיוחד
במקום שלא ðמצאה כווðת זדון.
בית הדין קובע שלטעמו מתקיימות במקרה ðשוא פסק הדין הðסיבות החריגות המצדיקות ביטול ההðחיה
הפðימית והורה למוסד לביטוח לאומי להחזיר את כל הסכומים לרבות הצמדה )ללא ריבית( על פי החוק.
הכðסות חברת LLCוחברה מסוג S Corporation
המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 22.1.2017הוראות לסðיפים בעðיין הכðסות מארצות הברית מתאגיד מסוג
.LLC
בעקבות ישיבות שקיים המוסד לביטוח לאומי עם רשות המסים הגיע המוסד לביטוח לאומי למסקðה כי דין
הכðסות מחברת LLCכדין הכðסות שמקורן מדיווידðד של חברה רגילה )ולא של חברה משפחתית( ולפיכך,
הוראות סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי איðן חלות על הכðסות אלה ולכן הדיווידðד האמור איðו חייב בדמי
ביטוח החל משðת 2008ואילך.
לאחרוðה ,לאחר בדיקה שערך המוסד לביטוח לאומי בעקבות בקשת לשכת רואי חשבון ,קבע המוסד לביטוח
לאומי בחוזר האמור כי ההוראות המפורטות בחוזר חלות גם על הכðסות של חברות מסוג .S Corporation
כלומר ,לסוג חברות זה יש פטור מתשלום דמי הביטוח בדומה לחברות מסוג .LLC
חברת בית ,חברה משפחתית וחברה שקופה
בחברת בית ,בחברה משפחתית ובחברה שקופה ,לפי סעיפים 64עד 64א 1לפקודה ,בהתאמה ,רואים את הכðסתה
החייבת של החברה כחייבת במס הכðסה בידי בעלי המðיות )בחברה משפחתית – הðישום המייצג( ,ואילו רווחים
שחולקו בפועל לבעלי המðיות ,רואים אותם כאילו לא חולקו לעðיין החיוב במס ,על פי פקודת מס הכðסה.
החל משðת ð 2008וסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי .על פי הסעיף האמור ,כאשר חברה משפחתית ,חברת
בית או חברה שקופה מפיקות הכðסה חייבת לפי סעיף 1לפקודה בשðת מס פלוðית ,רואים את ההכðסה האמורה
כאילו חולקה בסוף אותה שðת המס לבעלי המðיות .זאת גם אם ההכðסה טרם חולקה בפועל ,והכול בהתאם
לזכאותם היחסית ברווחי החברה )לרבות בחברה משפחתית(.
על פי חוזר 1368מחודש מארס ,2008הכðסות מדיווידðדים שמקורן בחברה משפחתית או בחברת בית או בחברה
שקופה ,חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה שðה שבה הופקה ההכðסה ,ולא במועד חלוקת הדיווידðד בפועל כפי
שהיה עד .2007רווחי החברה המשפחתית אמורים להיות מחולקים בין בעלי המðיות בחברה לפי חלקם היחסי
ברווחי החברה.
כלומר ,על פי החוזר ,התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכðסה ,וההכðסה החייבת
בדמי ביטוח הושוותה להכðסה החייבת במס הכðסה ,למעט הכðסה הפטורה מדמי ביטוח עד לשיעור 25%מן
השכר הממוצע במשק .על פי החוזר ,שיעור דמי הביטוח הוא .12%
81
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
להלן דוגמה מן החוזר:
לחברה משפחתית ארבעה בעלי מðיות ,ולכל בעל מðיות 25%מהרווחים.
רווחי החברה המשפחתית שיוחסו לבעל מðיות אחד לצורך מס הכðסה היו 200,000ש"ח.
לצורך ביטוח לאומי תיוחס הכðסה שðתית של 50,000ש"ח לכל בעל מðיות .החיוב בדמי ביטוח בשיעור 12%לכל
בעל מðיות יהיה כדלהלן:
החלק הפטור בשðת 25%) 2008מהשכר הממוצע במשק( 22,980 -ש"ח לשðה ,והחלק החייב 27,020 -ש"ח לשðה.
ביום 2.8.2017דחה בית הדין האזורי ) (19049-11-13את תביעתו של שלמה דהוקי וקבע שאין לייחס באופן אישי
את ההוצאות הרשומות במסגרת החברה משפחתית ,לðישום המייצג בחברה המשפחתית.
ביום 26בפברואר 2014דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (53464-09-12את ערעורה של מירה לוביðסקי וקבע
כי משיכת רווחי החברה המשפחתית שבבעלותה היא הכðסה ממשלח ידה כעובדת עצמאית.
הבהרות ðוספות לחיוב בדמי ביטוח של הכðסות בחברה משפחתית
.1כאמור לעיל ,ההכðסה החייבת במס כהגדרתה בסעיף 1לפקודה מחולקת כהכðסה פסיבית בין כל בעלי
המðיות )ההפðיה בסעיף 373א היא להכðסה לפי סעיף 1לפקודה ולא לפי סעיף 2לפקודה(.
המהלך מתואם עם רשות המסים במטרה לבצע את החיוב עם קבלת המידע על השומה לפי ההוראות שðקבעו
בחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוðי חקיקה ליישום התכðית הכלכלית לשðים 2009ו ,(2010-התשס"ט,2009-
שם אושרה העברת מידע בכל הקשור לאחזקות בעלי המðיות בחברה המשפחתית מרשות המסים למוסד
לביטוח לאומי.
רשות המסים מעבירה את השומות של החברות המשפחתיות למוסד לביטוח לאומי )גם בגין שðים קודמות(.
בהתאם להוראות שלפיהם ðוהג המוסד לביטוח לאומי ,מערכת המחשב איðה מייחסת את הכðסות החברה
המשפחתית שבשומת היחיד אלא רק את ההכðסות שמגיעות משומת החברה המשפחתית בהתאם לבעלי
המðיות ואחוזי השליטה שלהם.
כאשר בעל המðיות בחברה המשפחתית טוען שכבר שילם את דמי הביטוח בעקבות קליטת השומה שלו ממס
הכðסה ,עליו לפðות לסðיף.
בשðת ð 2008תן מר דðי אלקיים ,מðהל אגף ביטוח ובריאות בתקופה הזו במוסד לביטוח לאומי ,הבטחה .2
ללשכת רואי חשבון ,שלא יחויבו בחברה משפחתית הכðסות פסיביות בשיעור מס מוגבל הפטורות מדמי
ביטוח לפי סעיף 350לחוק הביטוח הלאומי ,בדומה ליחיד )וגם רווחי הון ושבח מקרקעין( .המוסד לביטוח
לאומי לא חייב הכðסות אלה בדמי ביטוח בחברה משפחתית עד שðת ,2013אך ההוראות האלה לא פורסמו
בחוזר רשמי של המוסד לביטוח לאומי.
החל משðת ,2013המוסד לביטוח לאומי החל לחייב בדמי ביטוח את ההכðסות האמורות של החברות
המשפחתיות ,רטרואקטיבית משðת .2008
לשכת רואי חשבון פðתה מיד למוסד לביטוח לאומי וðערכו דיוðים והתכתבויות .ביום 27.4.2015קיבל המוסד
לביטוח לאומי את עמדת הלשכה שלא לחייב בדמי ביטוח הכðסות מסוימות בחברה משפחתית ,החל משðת
2014ואילך ,מועד הוצאת חוות הדעת שלהם בעðיין )אף על פי שבביטוח הלאומי סבורים כי החיוב מוצדק
מבחיðה חוקית( .בהודעה ללשכה הובהר כי הפטור משðת 2014ואילך מתייחס להכðסה שאם הייתה מיוחסת
ליחיד הייתה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי החוק ,ולכן אותה הכðסה פטורה גם לחברה המשפחתית.
הכווðה גם לרווח הון.
ההתכתבות בין לשכת רואי חשבון למוסד לביטוח לאומי ðמצאת במזכירות הלשכה וðשלחת במייל לכל רואה
חשבון שפוðה ללשכה.
החיוב האמור עד שðת ð 2013מצא בדיון בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה .מבוטחים רבים ערערו לבית
הדין על דרישות התשלום שקיבלו בגין השðים 2008ועד .2013לעðיין דרישות התשלום בשðים שעד ,2013
המוסד לביטוח לאומי מאפשר לשלם תשלום "תחת מחאה" ,וכל החלטה שתתקבל בבית הדין תחול גם על
המשלם.
.4המוסד לביטוח לאומי הודיע לðציגי המייצגים ביום 14.11.2019והוציא הבהרה לסðיפים ביום 13.11.2019כי
הðושא ðבחן פעם ðוספת בלשכה המשפטית ,והם החליטו לחזור בהם מחוות הדעת שðיתðה בשðת .2014
לפיכך ,החל משðת 2018לא ייðתן הפטור בהתאם לחוות הדעת המשפטית משðת .2014
82
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.5מבוטח שרוצה לערער על החיוב שקיבל בשðים 2014עד ,2017לפי ההבטחה שðתן המוסד לביטוח לאומי
ללשכת רואי חשבון ,מתבקש להעביר לפקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי את דוח ההתאמה למס של
החברה המשפחתית שכולל את חוות הדעת החתומה של רואה החשבון ואת הדוחות והשומות שלו ושל
החברה לשðים הרלווðטיות .כאשר מדובר בשכר דירה ,הפקיד מבקש לעתים לצרף גם את הסכמי שכר הדירה
והפקדות שכר הדירה לבðק .לצורך קבלת הפטור האמור ,יש לוודא שההכðסות רשומות בשדות המתאימים
בדוח היחיד ושיש הסבר בדוח ההתאמה בחברה על מהות ההכðסה.
מיסוי רווחי חברה – השלכות על הביטוח הלאומי
חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוðי חקיקה להשגת יעדי התקציב לשðות התקציב 2017ו ,(2018-התשע"ז2016-
)להלן" :חוק ההסדרים" או "חוק ההסדרים לשðת ("2017הוסיף לפקודת מס הכðסה את סעיפים )3ט (1ו62-א,
בתחולה מיום .1.1.2017
לתיקוðי החקיקה האלה יש השלכות רבות על החבות בדמי ביטוח ,על זכאות מבוטחים לגמלאות ועל האפשרות
של המוסד לביטוח לאומי לדרוש ממבוטחים להחזיר גמלאות שקיבלו בעבר.
ðציגי לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס ðפגשו עם ðציגי המוסד לביטוח לאומי מספר פעמים כדי לדון בðושא.
במוסד לביטוח לאומי בוחðים את הðהלים וההðחיות בשיתוף עם הלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי ,לאור
מורכבות הסוגיות שיובהרו בהמשך.
מאמר זה מפרט בתמצית רבה את עיקרי התיקוðים בחוק ההסדרים ואת היבטי הביטוח הלאומי שיש להם
השפעה על ההתייחסות לתיקוðי החקיקה ,ומציג חלופות שוðות בחיוב בדמי הביטוח ובהתייחסות לגמלאות.
המאמר איðו מציג עמדה כלשהי אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בו משðי טעמים:
.1הדוחות האישיים שהוגשו לרשות המסים בגין שðת 2017ושðת 2018כוללים הכðסות החייבות במס מכוח
סעיפים )3ט (1ו62-א לפקודה.
.2מומלץ לבחון את השלכות החקיקה גם לגבי ההתðהלות בשðת .2019
הוספת סעיף )3ט (1לפקודה -חיוב במס של משיכות יתר בחברה
הסעיף החדש מחייב במס את בעל המðיות המהותי כהגדרתו בסעיף 88לפקודה )להלן גם" :היחיד"( ,בגין
משיכות שלו או של קרובו בחברה ,או בגין העמדת ðכס של חברה לשימושם במישרין או בעקיפין ,כמפורט בחוק
)להלן" :משיכת כספים"(.
הגדרת משיכת הכספים רחבה מאוד וכוללת כל הלוואה )לרבות הלוואה על פי הסכם הקובע את מועדי פירעון
ההלוואה ,שיעור הריבית וכו'( ,כל חוב והשאלה ,כל ערובה שהחברה העמידה כבטוחה לטובת בעל המðיות למעט
ערבות כללית ,וגם משיכה מהחברה בעקיפין ,וכן העמדת ðכס שבבעלות החברה לשימוש בעל המðיות ,והכול כפי
שמוסבר בחוזר מס הכðסה מיום 22.8.2017מספר .7/2017
מספרי הסעיפים ðוספו בחוזר מס הכðסה .הם איðם רשומים בסעיף )3ט (1לפקודה.
∑ כאשר יש רווחים בחברה משיכת הכספים תחויב במס הכðסה כהכðסה מדיווידðד ]לפי סעיף (4)2לפקודה[.
∑ אם אין רווחים כאמור ומתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין החברה ובין בעל המðיות – החיוב במס הכðסה
יהיה כהכðסת עבודה ]על פי סעיף (2)2לפקודה[.
∑ אם לא מתקיימים התðאים שלעיל ,החיוב במס הכðסה יהיה כהכðסה מעסק או ממשלח יד ]על פי סעיף (1)2
לפקודה .החוזר מדגיש כי יש לבחון בכל מקרה לגופו אם ההכðסה מעסק היא מיגיעה אישית או לא )שדה
170/150או שדה .[(167
הוספת סעיף 62א לפקודה -השקפת חברת ארðק לצורך מס
סעיף 62א לפקודה קובע את אופן המיסוי של בעל מðיות מהותי )להלן גם" :היחיד"( בחברת מעטים כמשמעותה
בסעיף ) 76לעðיין זה גם" :חברת ארðק" או "חברת מעטים"( ,אשר הוא ðושא משרה או מðהל שכיר במהותו ,וðותן
שירותים לחבר בðי אדם אחר או לאדם אחר )להלן גם" :מקבל השירות"( באמצעות חברת המעטים שבה הוא
בעל מðיות מהותי.
הסעיף קובע כי הכðסתה החייבת של חברת מעטים ,הðובעת מפעילותו של בעל המðיות המהותי בה ,תיחשב
להכðסתו של היחיד והוא אשר חייב במס בשל הכðסה זו .והכול לפי חוזר מס הכðסה 10/2017מיום .17.11.2017
83
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
החוזר מדגיש כי סעיף 62א לפקודה איðו עוסק במקרים שבהם מדובר בהתקשרות אישית בין היחיד למקבל
השירות ולמעשה הכðסות היחיד מוסבות לחברה שבבעלותו )כמו בפסק דין בעðיין קרן תל אביב לפיתוח(.
סעיף 62א).א() – (1אם היחיד או חברת המעטים שבבעלותו הם ðושאי משרה בחבר בðי אדם אחר ,תיחשב הכðסת
חברת המעטים שðובעת מפעילות היחיד כðושא משרה בחבר בðי האדם האחר ,או מעðיק לו שירותי ðיהול וכיוצא
באלה ,כהכðסה מיגיעה אישית של היחיד לפי סעיף (2)2 ,(1)2או (10)2לפקודה.
סעיף 62א).א() – (2כאשר היחיד מעðיק באמצעות חברת המעטים שבבעלותו שירותים שðהוג לראותם כשירותים
הðיתðים במסגרת יחסי עובד בעבור מעסיקו ,לאדם אחר או לקרובו של האדם האחר )מקבל השירות :שהוא יחיד
או חברה( ,הכðסת חברת המעטים תיחשב להכðסת היחיד מיגיעה אישית לפי סעיף (2)2לפקודה.
סעיף 62א).א() – (3הסעיף מרחיב את סעיף 62א).א() (2וקובע חזקות חלוטות למצבים המפורטים בסעיף.
לעðיין חלופה זו ðקבע בסעיף 62א).א() (3שהסעיף חל לצורך "דיðי המס" בלבד )"מס הכðסה" או "מס" מוגדרים
בסעיף 1לפקודה כדלקמן" :בין מס הכðסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו"(.
כאשר מצבים אלה מתקיימים ,יראו את פעולות היחיד כפעולות הðעשות בידי עובד בעבור מעסיקו ,על אף כל דין
או הסכם ,גם אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק לפי דיðי העבודה.
חיוב בדמי ביטוח של הכðסת חברה
ככלל ,חוק הביטוח הלאומי חל על הכðסה של יחידים ואיðו חל על הכðסה של חברות.
באופן חריג קובע סעיף 373א בחוק הביטוח הלאומי את מועד החיוב בדמי ביטוח של חברה שקופה הכלולה
בסעיפים 64עד 64א לפקודה )חברה משפחתית וחברת בית( ,לפי מועד החיוב במס בחברה.
לעðיין החיוב בדמי ביטוח של בעלי מðיות בחברה משפחתית ובחברת בית ,קבעו פסקי דין לפðי חקיקת סעיף 373א
בחוק ,כי חל חיוב בדמי ביטוח רק בעת חלוקת ההכðסה בפועל לבעל המðיות.
יישום טכðי של התיקוðים בפקודה בדוח האישי לשðת 2017
בדוח האישי של היחיד לשðת ð 2017וספו שדות איðפורמטיביים ) (351 ,350 ,343 ,323שכוללים את סכומי
המשיכות לפי סעיף )3ט (1לפקודה ואת הסכומים שעברו מדוח ההתאמה של חברת הארðק לפי סעיף 62א
לפקודה.
סכומים אלה רשומים גם בשדות הרלווðטיים בדוח האישי כמו שדה 170/150למשלח יד ,שדה 172/158
למשכורת ,שדה 167להכðסות אחרות שאיðן מיגיעה אישית ,או שדה 312/212/055לדיווידðד לבעל מðיות מהותי.
ההכðסות החייבות במס של היחיד שמקורן בחברת הארðק )לאחר ðיכוי ההוצאות הרלווðטיות( ,מופחתות
מההכðסות החייבות במס בדוח ההתאמה בחברה ובעל השליטה מדווח עליהן למס הכðסה בדוח האישי שלו.
שאר ההכðסות ממקורות אחרים ðשארות בחברת הארðק.
שדה – 323משיכה מחברה בהתאם לסעיף )3ט (1כדיווידðד )הסכום ðרשם בשדה .(312/212/055
שדה – 343משיכה מחברה בהתאם לסעיף )3ט (1כמשכורת )הסכום ðרשם בשדה .(172/158
שדה – 350משיכה מחברה בהתאם לסעיף )3ט (1כעסק/משלח יד )הסכום ðרשם בשדה ) 170/150או .(167
שדה – 351הכðסה המועברת לפי סעיף 62א )הסכום ðרשם בשדה 172/158או .(170/150
כאשר בעל המðיות המהותי משך בפועל משכורת או דמי ðיהול בשðת 2017ודיווח עליהם כדין למס הכðסה
ולמוסד לביטוח לאומי -רק ההפרש ,אם קיים הפרש ,יתווסף להכðסות החייבות במס.
דוח מבקר המדיðה על חברות ארðק בהקשר לביטוח הלאומי
כאשר יחיד מבצע פעולות על ידי חברת מעטים שבשליטתו ,הוא מחויב באופן אישי במס הכðסה רק אם משך
דיווידðד ,משכורת ,דמי ðיהול וכדומה .היחיד ðהðה מהמיסוי ה-דו שלבי של החברה .חברה כזאת ,בתðאים
מסוימיםð ,קראת "חברת ארðק".
דוח מבקר המדיðה לשðת 2016הðחה את המוסד לביטוח לאומי לבחון במסגרת ביקורת הðיכויים אם המעסיק
מפריש כחוק את דמי הביטוח בעבור כל העובדים ,כולל ðושאי תפקידים בכירים שהתגמול בעבור עבודתם משולם
באמצעות חברת ארðק .מסקðות הדוח מיושמות במוסד לביטוח לאומי ,כדלקמן:
.1המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון במסגרת ביקורת ðיכויים אם מתקיימים יחסי עבודה בין החברה לבין
ðושאי המשרה שלה שפועלים במסגרת חברות ארðק ,לפי המבחðים לקביעת יחסי עובד ומעסיק.
.2המוסד לביטוח לאומי פðה לחברות ציבוריות שלגביהן מופיע המידע על ðושאי המשרה בפרסום גלוי
באיðטרðט ,ובחן קיום יחסי עבודה בין החברה לðושאי המשרה שפועלים באמצעות חברות ארðק.
84
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בפגישה עם ðציגי הלשכות ביום 10.1.2018הובהר כי המוסד לביטוח לאומי ביצע חקירות רבות של בעלי תפקידים
בחברות ובחן יחסי עובד ומעסיק.
בפגישה ðמסר ,שבאותם מקרים שבהם ðיתðו שירותי ðיהול מובהקים ,למשל בדרג של מðכ"ל/סמðכ"ל לחברה
אחרת ,המוסד לביטוח לאומי מתכðן לשלוח דרישה לתשלום הפרשי דמי ביטוח בין ההכðסה שדווחה במסגרת
הדיווחים בחברה בע"מ )חברת הארðק( לבין הסכומים שהועברו בפועל מאותן חברות ,כפוף לשימוע.
עוד ðמסר בפגישה כי המוסד לביטוח לאומי מתכðן לðתק ממערכת המייצגים את מייצגי חברות הארðק שלא
שילמו את מלוא דמי הביטוח ,כפוף לשימוע.
לאחר הפגישה:
ð .1שיא לשכת רואי חשבון פðה מיד למðכ"ל המוסד לביטוח לאומי .המðכ"ל הבהיר כי המייצגים לא יðותקו
ממערכת המייצגים.
.2חיוב רטרואקטיבי של חברות הארðק או בעלי השליטה שלהן ðדון במוסד לביטוח לאומי ,לרבות עם ðציגי
המייצגים.
מðכ"ל הביטוח הלאומי הודיע בכðס רואי החשבון באילת ביולי ) 2018במסגרת מושב בהשתתפות כותבת
המאמר( כי המוסד לביטוח לאומי לא ישלח חיובים בעבור פעילות עבר של חברות הארðק.
בשלב זה מסר המוסד לביטוח לאומי לðציגי המייצגים ביום 17.9.2018כי החלטת המðכ"ל ðמסרה לפי חוות
דעת משפטית .חברות הארðק לא יחויבו רטרואקטיבית עד שðת ,2016כולל בביקורות ðיכויים שהחלו לאחר
מועד הודעת המðכ"ל.
השפעת הגדלת ההכðסות על הזכאות לגמלאות
הגדלת הכðסות בשומה עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי ממבוטחים .להלן כמה דוגמאות:
.1הגדלת ההכðסות שמקורן בסעיף 2לפקודה עלולה לשלול מאלמן שאין לו ילדים )כהגדרתם בחוק( את ההכרה
כאלמן לעðיין הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי ,או לשלול זכאות לקצבת אזרח ותיק )זקðה( בגיל פרישה
שמותðה בהכðסות ,או לשלול תוספת תלויים בקצבת ðכות כללית ,או תוספת תלויים בקצבת אזרח ותיק.
.2הוספת הכðסה מעבודה או ממשלח יד עלולה לשלול גמלאות מðכה שמקבל קצבת ðכות כללית ,מðכה שמקבל
גמלה לשירותים מיוחדים וגם ממי שמקבל דמי אבטלה.
סעיף 327לחוק הביטוח הלאומי מטיל סðקציות על מי שמסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה או שðמðע
מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה .כיוון שמדובר בדיווח רטרואקטיבי ,עלולה לעלות
הטעðה שהיחיד לא דיווח על הכðסתו במועד לעðיין גמלאות הביטוח הלאומי.
הסוגיה הזאת עלתה לדיון בישיבות עם המוסד לביטוח לאומי והובטח לתת לכך פתרון במסגרת ההðחיות
שיפורסמו.
הגדלת המשכורת בביקורת ðיכויים שðערכת אצל המעסיק
כאשר המוסד לביטוח לאומי מגדיל הכðסת עובד במסגרת ביקורת ðיכויים )באופן גלובלי או בייחוס פרטðי(
הבסיס לגמלאות מחליפות שכר של העובד גדל בדיעבד .ככלל ,לעמדת הביטוח הלאומי ,המעסיק היה אמור לכלול
רכיבי שכר אלה בתלושים של העובד כדי שזכויות העובד לגמלאות לא ייפגעו.
המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר )תגמולי מילואים ,דמי פגיעה ,דמי אבטלה ודמי
לידה( בעקבות ביקורת ðיכויים.
על אף הגדלת המשכורת בדיעבד במסגרת ביקורת הðיכויים ,המוסד לביטוח לאומי איðו שולל בשלב זה מעובדים
גמלאות שהם קיבלו בשðים שðבדקו בביקורת הðיכויים ,ואיðו עורך מבחן הכðסות מעודכן בשל הכðסות אלה.
חלופות אפשריות להשלכות תיקוðי החקיקה על החיוב בדמי הביטוח ועל הגמלאות
הוספת דיווידðד והכðסה שאיðה מעבודה בדוח האישי
דיווידðד שחייב במס לפי סעיף 125ב לפקודה בשיעור מס מוגבל )בין שבשיעור 30%מס ובין שבשיעור 25%מס
לפי הוראת השעה( ,איðו חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף )350א() (6לחוק הביטוח הלאומי.
כל הכðסה בשדה 167תעבור למוסד לביטוח לאומי כהכðסה שאיðה מעבודה ותחויב בהתאם בדמי ביטוח באופן
אוטומטי.
הכðסה ממשלח יד שאיðה עוðה להגדרת עובד עצמאי ðחשבת להכðסה שאיðה מעבודה לעðיין תשלום דמי ביטוח
ולעðיין תשלום גמלאות )לבחיðת זכאות לקצבת ðכות כללית ההכðסה ðחשבת כהכðסה מעבודה(.
85
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
החיוב בדמי ביטוח של הכðסה שאיðה מעבודה )שאיðה פטורה מתשלום דמי ביטוח( הוא לאחר סכום פטור
בשיעור של 25%מן השכר הממוצע במשק ובשיעורי דמי ביטוח ðמוכים יותר משיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר
ושל עובד עצמאי.
מעבר לטעðה שלעיל ,יש לתת תשומת לב מיוחדת במקרה של יחיד שחויב במס לפי סעיף )3ט (1לפקודה בשל
הלוואה אשר ðתן לחברה שכוללת מועדי פירעון ,ריבית וכו' כðדרש .למבוטח זה תיווצר הכðסה שעלולה לשלול
גמלה ,אף על פי שהוא אמור להחזיר את ההלוואה על פי התðאים שðקבעו מראש )אם בעלי המðיות האחרים לא
יסכימו לאי-פירעון ההלוואה( ,ורק לצורכי מס הכðסה תיחשב ההכðסה הזו לדיווידðד.
הוספת הכðסה בשומה בשדה 172/158כמשכורת לפי סעיף (2)2לפקודה
כאשר בעל השליטה מדווח על הכðסה ממשכורת בחברה שבבעלותו )בשדה 172/158בדוח( לפי סעיף )3ט (1או 62א
לפקודה ,הביטוח הלאומי מקבל את השומה ממס הכðסה ואמורה לצוף אי התאמה בðתוðים בין המשכורת
שמדווחת בשומה ובין המשכורת שדווחה בטופס .126
המוסד לביטוח לאומי מסר כי יוקם מðגðון מיוחד לצורך זיהוי ההפרש בין המשכורת ששולמה בפועל לבין
המשכורת המדווחת לפי חוק ההסדרים.
בעðיין בחיðת יחסי העבודה ,המוסד לביטוח לאומי אמור לבדוק קיום יחסי עובד ומעסיק בקשר לחברות הארðק,
בין היתר במסגרת ביקורת ðיכויים ,ולחייב בדמי ביטוח את המעסיק בגין משכורות והטבות שהמעסיק לא דיווח
עליהן ו/או לא שילם בעדן את דמי הביטוח כחוק.
ðיתוח החלופות שעומדות בפðי המוסד לביטוח לאומי
להלן ðיתוח החלופות שעומדות ,לדעתי ,בפðי המוסד לביטוח לאומי בהתייחס לאמור לעיל.
המוסד לביטוח לאומי יקבל את השומה של היחיד ממס הכðסה עם הכðסות ממשכורת לפי סעיפים )3ט (1ו62-א
לפקודה בשדה 172/158בדוח האישי ,ויקבל דיווח מרשות המסים על מהות ההכðסה:
.1המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף )3ט (1לפקודה -חיוב ההכðסה בדמי ביטוח ייתכן
באפשרויות הבאות:
∑ חיוב היחיד בדמי ביטוח כהכðסה שאיðה מעבודה אצל היחיד.
∑ חיוב חברת הארðק כמעסיק בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק ðיכויים קיים ,בקביעות
אוטומטיות ,בצירוף מכתב הסבר.
אם אין תיק ðיכויים ,המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא יכול לפתוח תיק ðיכויים באופן אוטומטי ,או
לחייב את היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי.
יש להחריג ,לדעתי ,חיוב בדמי ביטוח בשל הלוואה של בעל המðיות המהותי עם מועדי פירעון ידועים ,כאשר
ברור כי ההלוואה תיפרע על ידי בעל המðיות.
.2המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף 62א לפקודה – המוסד לביטוח לאומי יכול
להתייחס להכðסה בדרכים הבאות ,ויש לזכור שמדובר בהכðסה שהתקבלה בחברת הארðק אך לא הועברה
בפועל ליחיד בשðת המס )לו הייתה עוברת בפועל ליחיד הוא היה משלם את המס בהתאם לאופי התשלום(:
∑ סעיף 62א לפקודה איðו בר חיוב בחוק הביטוח הלאומי -הכðסת חברת הארðק המחויבת במס לפי סעיף
62א לפקודה אצל היחידð ,מצאת בחברה ,לא ðזקפה ליחיד ולא שולמה לו בפועל.
כלומר ,על פי הפסיקה ,יש לחייב את היחיד בדמי ביטוח רק כאשר ההכðסה הזאת תעבור אליו בפועל
)או לתקן את חוק הביטוח הלאומי( .עם זאת ,ייתכן שהביטוח הלאומי יחייב את ההכðסה בדמי ביטוח
רק משום שבשומה היא תופיע במסגרת ההכðסות שחייבות בדמי ביטוח.
∑ לא לחייב בדמי ביטוח את ההכðסות לפי סעיף 62א).א() – (3הסעיף איðו בר חיוב כיוון שרשום בו
במפורש כי הוא חל על דיðי המס בלבד.
סיווג הכðסה כהכðסת עבודה לפי סעיף (2)2לפקודה ללא תשלום "משכורת" בפועל וכאשר אין
מתקיימים יחסי עבודה ,איðו יכול להטיל אחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח על "מעסיק".
∑ חיוב דמי הביטוח כהכðסה שאיðה מעבודה אצל היחיד.
∑ חיוב חברת הארðק כמעסיק שלא שילם משכורת בפועל ,בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק
ðיכויים קיים ,בקביעות אוטומטיות ,בצירוף מכתב הסבר.
אם אין תיק ðיכויים ,המוסד לביטוח לאומי מסר שיפתח תיק ðיכויים באופן אוטומטי ,או יחייב את
היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי.
∑ חיוב מקבל השירות כמעסיק כפוף לבחיðת יחסי עובד ומעסיק.
גמלאות כשיש תוספת הכðסה ממשכורת
∑ חיוב מקבל השירות בדמי ביטוח כמעסיק )לפי דיðי העבודה( – המבוטח זכאי לכל הגמלאות ,כולל
רטרואקטיביות ,לפי סעיף 365לחוק הביטוח הלאומי.
86
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון כל מקרה לגופו על פי הסכמי ההתקשרות ,לעðיין חיוב המעסיק להחזיר
את הגמלה לפי סעיף 369לחוק.
∑ חיוב היחיד כעובד החייב בעד עצמו – ככלל ,עובד החייב בעד עצמו משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח
לגמלאות כעובד שכיר לרבות לעðף אבטלה .המוסד לביטוח לאומי מסר כי כיוון שמדובר בבעל שליטה בחברת
מעטים ,המוסד יðהג בו כעובד עצמאי לעðיין זכאותו לגמלאות ,כפי שהוא ðוהג כיום.
חיוב חברת הארðק בדמי הביטוח כמעסיק – כיוון שמדובר בבעל מðיות מהותי בחברה שבשליטתו ,המוסד ∑
לביטוח לאומי יבחן את הגדלת ההכðסה לעðיין גמלאות רטרואקטיביות ,על פי הכללים הðהוגים כיום במוסד
לביטוח לאומי .רוב בעלי השליטה לא ייהðו מזכויות ביטוחיות ,אף על פי שישלמו את דמי הביטוח )לדוגמה,
פסק הדין לעיל בעðיין רחמים משולם בבית הדין הארצי לעבודה(:
∑ אם בעל השליטה לא קיבל משכורת ,לא תהיה זכאות לגמלאות ,כגון ,דמי פגיעה ודמי לידה ,בדומה
לעובד עצמאי שלא היה רשום במוסד לביטוח לאומי.
∑ אם בעל השליטה קיבל משכורת ,ולא ðהג לקבל בוðוסים ,יðהגו כלפיו כעובד עצמאי לפי כללי הגמלה
החוסמת.
∑ אם בעל השליטה קיבל משכורת וðהג לקבל בוðוסים בשðים קודמות ,המקרה ייבחן לגופו .לדוגמה,
המוסד לביטוח לאומי אמור לאפשר למבוטחת כזו לקבל דמי לידה גם בגין הפרשי המשכורת ,כמו עובדת
עצמאית שמקבלת הפרשי דמי לידה בעקבות הפרשי שומה.
∑ חיוב ההכðסה כהכðסה שאיðה מעבודה – ההשלכות על הגמלאות יהיו בהתאם:
∑ לא תוגדל גמלה מחליפת שכר.
∑ תיתכן פגיעה בגמלאות באופן מלא או באופן חלקי.
הוספת הכðסה בשומה בשדה 170/150כעצמאי לפי סעיף (1)2לפקודה
כאשר מדובר בחיוב של היחיד בשדה ) 170/150משלח יד( המוסד לביטוח לאומי בוחן את ההכðסה מול המעמד
הביטוחי שרשום אצלו.
לעðיין סעיף 62א לפקודה יש לזכור כי מדובר בהכðסה שהתקבלה בחברה וחיוב המס תיאורטי בלבד אצל היחיד
בשðת המס שלגביה הוגש הדוח האישי.
המהלכים האוטומטיים בביטוח הלאומי יגרמו לחיוב בדמי ביטוח ,כדלקמן:
.1אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי -ייווצרו הפרשי שומה ,כמקובל ,באופן אוטומטי.
.2אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כמי שאיðו עוðה להגדרת עובד עצמאי -ייווצרו הפרשי שומה לפי
סכום ההכðסה באופן אוטומטי ,לרבות עדכון המעמד לעובד עצמאי לפי הצורך.
.3אם המבוטח איðו רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי -ייווצרו הפרשי שומה באופן אוטומטי לפי סכום
ההכðסה ,כפוף לרישום של 12שעות כברירת מחדל )אפשר לשלוח טופס 6101לעדכון מספר השעות(.
השפעת הגדלת הכðסת העצמאי על הגמלאות שהוא מקבל
.1עðף פגיעה בעבודה -מי שאיðו עוðה להגדרת עובד עצמאי איðו מבוטח .מי שעוðה להגדרת עובד עצמאי אך איðו
רשום במוסד לביטוח לאומי ,איðו מבוטח .תיקון ההגדרה בדיעבד איðו מזכה בגמלה.
מי שרשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מבוטח ברוב המקרים בהתאם לבסיס לחישוב המקדמות
בשðה שמשמשת בסיס לחישוב הגמלה וחלים עליו כללי הגמלה החוסמת .כלומר ,הגדלת הכðסה בשומה
ותשלום דמי ביטוח בדיעבד לא יגדילו את הגמלה.
.2עðף אימהות והורות -מי שלא שילם את דמי הביטוח לפðי לידה/שמירת היריון/אימוץ וכו' ,ולא צבר תקופת
אכשרה ,איðו מבוטח לגמלאות דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון.
הגדלת הכðסה של עובד עצמאי כהפרשי שומה תגדיל את הגמלה עד המקסימום לתשלום הגמלה.
.3עðף מילואים -ככלל ,הגדלת ההכðסה תגדיל את הגמלה עד הגמלה המרבית.
.4קצבת ðכות כללית וגמלה לשירותים מיוחדים -הגדלה רטרואקטיבית של ההכðסות עלולה לשלול זכאות
באופן מלא או באופן חלקי ודרישה של הגמלה בחזרה.
.5עðפי גמלאות אחרים -הגדלת ההכðסה כעצמאי ואיחור בתשלום דמי ביטוח עלולים לשלול זכאות באופן מלא
או באופן חלקי.
87
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הðחיות ביðיים של המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם את ההוראות בשל מורכבות הסוגיות ,אך יצאו הוראות ביðיים לסðיפים
שמטרתן להסב את תשומת לב העובדים לתיקוðי החקיקה וככל שיצא חיוב של דמי ביטוח בעקבות יישום סעיפים
62א ו)3-ט (1לפקודה – יש להקפיא את החוב עד הוצאת חוזר מðחה בðושא.
להלן ההוראות שפרסם תחום הביטוח במשרד הראשי לסðיפים כלשוðן:
כידוע לכם ,במסגרת חוק ההסדרים 2017יזמה רשות המיסים תיקון חקיקה בðוגע למשיכת בעלים בחברות
ארðק ולחלוקת דיבידðדים.
אðו ממתיðים לחוות דעת הלשכה המשפטית בðוגע להשפעת תיקון זה על המעמד ,על חובת תשלום דמי ביטוח
והשפעתם על הגמלאות.
עד להוצאת חוזר מðחה בðושא ,ככל שיתקבלו פðיות יש להקפיא את החוב שמקורו בחברות ארðק ולהעביר
לתחום הביטוח פðייה במערכת קשר ובירורים תחת לשוðית "חברות ארðק".
המוסד לביטוח לאומי איðו מבדיל בין הכðסה רגילה בשומה לבין הכðסה שמקורה בחוק ההסדרים ,2017כיוון
שטרם קיבל מרשות המסים את המידע מהשדות האיðפורמטיביים בדוחות לשðים 2017ו.2018-
לאור זאת ,יש להודיע לסðיף בכתב על כל חיוב בדמי ביטוח שמקורו בסעיפים 62א או )3ט (1לפקודה כדי שהחוב
יוקפא תחת הכותרת "חברות ארðק" ,כל עוד לא יצא פרסום אחר בðושא.
כדי להקפיא את דרישת התשלום ,רצוי לצרף למכתב את המסמכים כדלקמן:
.1דוח אישי ) (1301ושומה לשðת המס הרלווðטית.
.2דוח של החברה ) (1214ושומה לשðת המס הרלווðטית.
.3דוח התאמה של החברה מאושר על ידי רואה החשבון של החברה.
.4דוחות כספיים של החברה ,כולל הביאורים לדוחות הכספיים.
כל עוד לא ðקבעו ההוראות וכל עוד רשות המסים איðה מעבירה למוסד לביטוח לאומי מידע על חיוב לפי חוק
ההסדרים ,2017להלן הפעולות שבהן יðקוט המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי:
.1במקרים שבהם מסווג מקור ההכðסה אצל היחיד לפי סעיף (2)2לפקודה ואין טופס 126במקביל ,המבוטח
יקבל הודעה ויתבקש להצהיר על מקור ההכðסה .אם לא יצהיר על מקור ההכðסה ,הוא יחויב בדמי ביטוח
)בדומה להכðסות שכיר בחו"ל(.
.2במקרים שבהם מסווג מקור ההכðסה אצל היחיד ממקור (1)2לפקודה ואין לו תיק עצמאי בביטוח הלאומי,
הוא יקבל דרישה לתשלום דמי ביטוח )לפי ברירת מחדל של 12שעות בממוצע בשבוע( רטרואקטיבית משðת
2017ואילך ,כולל מקדמות לשðת .2019
.3עובד עצמאי שרשום במוסד לביטוח לאומי כחוק ,יקבל הפרשי שומה כמקובל.
.4במקרים שבהם מסווג מקור ההכðסה בשדה ) 167הכðסות שאיðן מעבודה בשיעור מס שולי( ,היחיד יקבל
הפרשי דמי ביטוח כהכðסה שאיðה מעבודה.
.5במקרים שבהם מסווג מקור ההכðסה כדיווידðד בחברה רגילה ,היחיד לא יחויב בדמי ביטוח.
88
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
סוגיות הקשורות למעמדו של תושב ישראל בחו"ל ,לתשלום דמי הביטוח ולגמלאות
הגדרת תושבות ושלילת תושבות של מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל
תושב ישראל חייב לשהות כחוק בישראל ואם הוא איðו אזרח ישראל ,הוא חייב להחזיק באחת מהאשרות
המקðות תושבות :רישיון לישיבת קבע או אשרה מסוג א ,1/א ,2/א ,4/א) 5/כפוף לכללי הישיבה בישראל בסעיף
2א לחוק הביטוח הלאומי(.
תושב ישראל שגר בארץ ויוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ,כל עוד הוא
מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" וכל עוד יציאתו לחו"ל היא זמðית .בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי
ממשיך להכיר באדם שגר בארץ ויצא לחו"ל כתושב ישראל בחמש השðים הראשוðות שבהן הוא ðמצא בחו"ל,
ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו.
ההחלטה בðושא תושבות )לרבות לעðיין חוק ביטוח בריאות( מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח
לאומי ,על פי הלכות שðקבעו בבית הדין הארצי לעבודה .החלטה זו איðה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון
מס הכðסה ומשרד הפðים.
הפסיקה קבעה שתושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל .מרכז החיים ðבחן בפסיקה לפי שðי מבחðים:
ðסיבות עובדתיות )היבט אובייקטיבי( -זמן השהייה בישראל בתקופה הרלווðטית ,קיומם של ðכסים בישראל,
מקום המגורים הפיזי ,המקום שבו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו ,אופי המגורים ,קשרים
קהילתיים וחברתיים ,מקום העיסוק וההשתכרות ,מקום האיðטרסים הכלכליים ,מקום פעילותו או חברותו של
האדם בארגוðים או במוסדות ומטרת השהייה מחוץ לישראל )לימודים ,טיפול רפואי או עבודה מטעם מעסיק
ישראלי(.
היבט סובייקטיבי -מה הייתה כווðת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ .כאשר
אין בעובדות המוצגות בפðי הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך
ðחשב המבוטח תושב ישראלð ,קבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם
המבוטח דמי ביטוח ,אך בדרך כלל לא מעבר לחמש שðים רצופות.
בחיðת תושבות במהלך חמש השðים הראשוðות ðעשית בדרך כלל במצבים הבאים:
.1המבוטח מבקש לדון בתושבותו.
.2המבוטח תובע קצבה )לעðיין קצבאות אזרח ותיק ושאירים קבע המוסד לביטוח לאומי שהתושבות תיבחן
בכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים ,ועולה שהתובע קצבת אזרח ותיק
שוהה בחו"ל יותר משðה ממועד זכאותו לגמלה ,או המðוח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר
משðה(.
.3הגיע למוסד לביטוח לאומי מידע שמשפיע על ההחלטה )לדוגמה -המבוטח איðו משלם דמי ביטוח(.
תושב חוזר או עולה חדש שאיðם גרים בארץ במגורי קבע )לעðיין מקבלי גמלאות אזרח ותיק או גמלאות .4
אזרח ותיק מיוחדות ,יצאו הוראות חדשות ביום 13.11.2019בחוזר ביטוח ,1471/שלפיהן כבר לאחר חצי
שðה מיום ההכרה באדם כתושב חוזר או כעולה חדש ,רשאי פקיד הביטוח הלאומי לבחון את התושבות של
המבוטח ,כפוף לבדיקה עם המבוטח ,ולשלול את התושבות גם בדיעבד אם הוא שוכðע שמרכז חיי המבוטח
איðו בישראל ,גם אם המשמעות היא יצירת חובות בגמלה(.
עקרון התא המשפחתי בקביעת תושבות בביטוח הלאומי
בðי זוג וילדים עד גיל 18השוהים עם המבוטח בחו"ל ,ממשיכים להיות מבוטחים על פי חוק הביטוח הלאומי ועל
פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד הם ðחשבים תושבי ישראל ,מכוח המבוטח כתושב ישראל.
המוסד לביטוח לאומי ðוהג לראות בתא המשפחתי כתא אחד .כמה פסקי דין קבעו לאחרוðה בðסיבות המיוחדות
של פסקי הדין ðיתוק של התא המשפחתי.
הביטוח הלאומי מסר כי כל מקרה של הפרדת תא משפחתי ðבחן לגופו של עðיין בðסיבות המיוחדות ואין שיðוי
בעמדת הביטוח הלאומי להמשיך ולראות בתא המשפחתי תא אחד ,על אף פסקי הדין.
מבחן תושבות לסטודðטים שלומדים בחו"ל
סטודðט יכול לחיות וללמוד בחו"ל יותר מחמש שðים ולהמשיך להיחשב תושב ישראל )לאחר שðבחðה תושבותו
במוסד לביטוח לאומי( ,כל עוד השהייה שלו בחו"ל היא זמðית.
89
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
אם הסטודðט מבצע פעולות המצביעות על השתקעות בארץ אחרת ,סיבת השהייה הראשוðית שהייתה זמðית
הפכה לשולית והתושבות תישלל.
מבחן תושבות לבðי הגיל השלישי
המוסד לביטוח לאומי מכיר בכך שבðי הגיל השלישי ðוסעים יותר לחו"ל בשל הזמן הפðוי שיש להם ,ולכן בחיðת
התושבות מביאה בחשבון את ותק התושבות שצברו בישראל לאורך השðים ,ובמוסד לביטוח לאומי מגמישים את
מבחן התושבות.
על המבוטח להוכיח שיצא לחו"ל פעמים רבות כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל ,למשל ,והתושבות שלו לא
תבוטל גם אם שהה בחו"ל בממוצע יותר מאשר בישראל במשך 5שðים .המוסד לביטוח לאומי לא ישלול ממðו את
התושבות כל עוד הוא איðו מעביר את מרכז חייו לחו"ל.
שלילת תושבות
פקיד המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש בכל עת את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה.
לאחר תקופה של חמש שðים שבהן לא שהה תושב ישראל בישראל רוב הזמן ,המערכת אמורה לבצע בירור באופן
אוטומטי ,שבסופו עלול להתחיל לגביו הליך של שלילת תושבותð .יתן זמן קצוב לערעור שבו המבוטח עדיין זכאי
לשירותי בריאות.
יש לצרף לערעור על ביטול התושבות שאלון לקביעת תושבות ממולא וחתום ומסמכים המעידים על מרכז החיים
בישראל.
מי שאיðו מוגדר תושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי ואיðו עובד בישראל ,פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי
ודמי ביטוח בריאות בישראל )גם על הכðסות פסיביות שהופקו או שðצמחו בישראל(.
חובת הצהרה למס הכðסה החל משðת 2016
החל משðת 2016כל ðישום שיוצא לחו"ל וðחשב תושב ישראל לפי חזקת הימים שבסעיף 1לפקודה ,חייב להגיש
דוח למס הכðסה ולהצהיר על כל הכðסותיו בארץ ובחו"ל ,או לתת גילוי מלא ככל שהוא טוען שאיðו תושב ישראל.
החל משðת ð 2017ישום שהוא תושב ישראל לפי החזקות שבסעיף 1לפקודה ,שטוען שהוא תושב חוץ ,חייב לצרף
לדוח השðתי טופס .1348הוא מתבקש בטופס לעðות על שאלות הקשורות לתשלום דמי הביטוח בישראל ולקבלת
קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי והוא מתבקש לצרף את שאלון התושבות שהוא מסר למוסד לביטוח לאומי.
פסקי דין
ביום ð 30.6.2011יתן פסק דין בבית הדין האזורי )ב"ל (2311-09בעðיין אזברגה רמזי להחזר דמי ביטוח ששולמו
על ידו בשðת 2008בעד השðים 2000עד ,2007בטעðה שבתקופה האמורה לא היה תושב ישראל .בית הדין קבע כי
משאין מחלוקת כי מטרת הðסיעה לחו"ל הייתה לימודים ,הרי על אף פרק הזמן הארוך שבו ðמשכו הלימודים,
ðותר התובע תושב הארץ ,ולפיכך חויב בדין בדמי ביטוח.
ביום 22.5.2017קיבל בית הדין לעבודה )ב"ל (51264-08-16את תביעתם של בðי הזוג רוביðשטיין והכיר בהם
כתושבי ישראל במהלך שליחות בחו"ל במשך שש שðים ,מטעם מעסיק ישראלי.
ביום ,13.7.2017דחה בית הדין האזורי את תביעתו של עובדיה בן יחזקאל וחייב אותו בתשלום דמי ביטוח בגין
הכðסותיו כעובד שכיר בחו"ל ,כיוון שלא ðותקה תושבותו בביטוח הלאומי .בית הדין האזורי בחן באופן כללי את
המבחðים לקביעת מרכז החיים וקבע כי המבוטח היה וðותר תושב ישראל ,והחיוב הוטל כדין.
בדיון בבית הדין הארצי לעבודה ביום ) 8.9.2019עב"ל (60937-09-17חזר בו המבוטח מטעðת שלילת התושבות
והתמקד בטעðת השיהוי בלבד .בית הדין הארצי קבע שאין שיהוי ודחה את הערעור.
עוד קבע בית הדין הארצי ,כי האמðה למðיעת כפל מס איðה אמðה לקביעת זכויות בעðיין הביטוח הסוציאלי.
ביום 13.8.2018דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל שליימוביץ )עב"ל (18308-12-17על כך שהמוסד
לביטוח לאומי שלל את תושבותו משðת ,2006בעיקר בשל שהייה של 80%בחו"ל במשך שðים רבות.
ביום 27.3.2018דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל פייגין שתבע לבטל את תושבותו משðת .2003בית
הדין הארצי קבע כי המבוטח תושב ישראל עד שðת ,2013המועד שבו הגיש את הבקשה לביטול התושבות .עדותו
של המבוטח לא הייתה אמיðה ,הוא לא סיפק ðתוðים מספקים על מרכז חייו והוא מימש עשרות פעמים את זכותו
לשירותי בריאות במימון ציבורי.
ביום 16.7.2018קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של אוהד פייגðבוים )ב"ל (9166-09-17ושלל את תושבותו
באופן רטרואקטיבי ,באופן הצהרתי בלבד ,לפי מבחן מרכז החיים ,על אף שאשתו עבדה כעמ"י ועל אף ששילם
ברציפות את דמי הביטוח במשך כל השðים .התובע לא דרש את דמי הביטוח בחזרה .בית הדין קבע שדמי הביטוח
לא מגיעים לו ואף קבע שתושבות אשתו לא תישלל.
90
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
ðמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי לדעתם פסק הדין שðיתן בבית הדין האזורי הוא שגוי ,איðו תקדימי וכיוון שאין
החזר של דמי ביטוח ,אין ðפקות לתוצאה.
בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (14606-10-17דחה ביום 16באפריל 2018את ערעורו של ג'מיל דלאל לתשלום
קצבת אזרח ותיק מאחר שביום שבו הגיע לגיל הפרישה לא היה תושב ישראל.
קובע בית הדין הארצי שחוק הביטוח הלאומי ומרבית עðפיו מושתתים על קשר וזיקה יציבה שבין המבוטחים
למדיðה .ביום שבו הגיע המבוטח לגיל המזכה בתשלום קצבת אזרח ותיק ועוד קודם לכן ,לא היה המבוטח תושב
ישראל ,שכן מרכז חייו בזיקות המהותיות האובייקטיביות והסובייקטיביות היה מחוץ לישראל.
בית הדין מסכם וקובע כי "עדיין עיקרון התושבות הוא המסד לקבלת קצבת אזרח ותיק ובתקופת האכשרה לא
די".
בדצמבר 2017קיבל בית הדין את בקשת המבקשים )בðי זוג שעלו מגאורגיה בשðת 2012והבעל קיבל טיפול
כימותרפי שאי קבלתו עלול לסכן את חייו( לסעד זמðי וקבע כי הם תושבי ישראל לצורך קבלת ביטוח רפואי
בלבד ,עד למתן פסק דין בתיק העיקרי .ביום 10באוקטובר 2018דן בית הדין האזורי )ב"ל (2208-06-17בתיק
העיקרי ודחה את התביעה להכיר בהם כתושבי ישראל ,מאחר שלא ðמצאה הצדקה לטיפול הרפואי הממושך
בחו"ל של הבעל .לא ðמצא צידוק ,גם לא רפואי ,להיעדרויות כה ממושכות מישראל בתקופה הðדוðה ,ועל כן
ðדחתה התביעה.
ביום 11.12.2018דחה בית הדין האזורי את תביעתו הדחופה לסעד זמðי של קוðסטðטין ז'ילקו )ב"ל (2442-12-18
וקבע כי איðו תושב ישראל ומשכך איðו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ,זאת ,חרף מצבו הרפואי
הקשה המצריך טיפולים רפואיים איðטðסיביים .עוד קבע בית הדין כי בשל שלילת התושבות ,התשלום המיוחד
ששילם התובע לפדיון תקופת ההמתðה איðו רלווðטי ,והוא זכאי לבקש החזר של התשלום ששילם.
ביום 4ביוðי 2019קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (20149-01-18את תביעתו של אלכסðדר פיליש וקבע כי
בðסיבות המיוחדות של המקרה ,יש לראותו כתושב ישראל על אף שהות בחו"ל משðת .2011
המבוטח ,כבן ,90עלה ארצה סמוך לקום המדיðה ,וגר בה דרך קבע .בבעלותו משק חקלאי שבו התגורר עם רעייתו
המðוחה ועם ילדיו .לאחר שהתאלמן ðוצר קשר ביðו לבין אישה אחרת ילידת הוðגריה .הם שהו זמן ממושך
בישראל ,אולם עקב גילה המתקדם והרעה במצבו הבריאותי של המבוטח ,הם שהו זמן רב יותר בהוðגריה.
ביום 25.7.2017החליט המוסד לביטוח לאומי לðתק את תושבות המבוטח מיום 17.3.2016בטעðה שעזב את
הארץ ומרכז חייו בחו"ל .בתגובה להשגה שהוגשה על ידו ,קבע המוסד לביטוח לאומי כי מרכז חייו איðו בארץ
כבר כמה שðים קודם לכן ,שכן הוא שוהה מרבית זמðו בחו"ל ובישראל רק ימים בודדים ,ויש לו קשר עם בת הזוג
המתגוררת בחו"ל ולכן איðו מבוטח לפי החוק.
בית הדין האזורי קבע כי העובדה כי התובע העתיק את מיקומו הפיזי לחו"ל איðה מלמדת בהכרח כי הוא העתיק
את מרכז חייו לחו"ל .יש לשקלל את גילו המתקדם ומצב בריאותו כאשר בוחðים את מרכז החיים של המבוטח.
"אף כי ברורה לðו המשמעות הטריטוריאלית העומדת בבסיסו של חוק הביטוח הלאומי ,הוכח בהליך כי מרבית
זיקותיו של התובע ,גם בתקופה הרלבðטית לבחיðת תושבותו ,עדיין מצויות בארץ ,זאת למרות העובדה כי איðו
מתגורר בה וכי אין לראות במגוריו בהוðגריה כמגורי קבע".
בית הדין מזכיר את פס"ד שפיðט ושליימוביץ בבית הדין הארצי :הבחיðה צריכה להיעשות כאשר ðותðים את
הדעת לסגðון החיים המשתðה ולאופי המשתðה של ה"תושבות" על פי גיל המבוטח.
"שהותו של התובע בחו"ל ðכפית עליו למעשה מכורח הðסיבות ,ואין בה כדי לðתק את הזיקה האמיתית והאמיצה
הקיימת ביðו ובין המדיðה משך עשרות שðים… לא ðעלם מעיðיðו כי התובע בחר לקשור את גורלו ואת חייו ,בגילו
המתקדם ,עם אישה המתגוררת דרך קבע בחו"ל וזו הייתה בחירתו… אלא ,שהתובע העיד כי כאשר ðרקם הקשר
הזוגי ביðו ובין זוגתו תכððו השðיים לשהות מחצית מהשðה בחו"ל ומחציתה האחרת בארץ ,אך בשל גילם ומצבם
הבריאותי הרעוע של שðיהם ,לא התממש הרצון…"
בהתחשב בעובדות שלעיל בדבר ðכסיו וקשריו בישראל ובהיעדר הוכחה מצד המוסד לביטוח לאומי בדבר קיומם
של ðכסים וקשרים שלו בחו"ל ,מקבל בית הדין את התביעה ומאשר את תושבותו של המבוטח בישראל.
ביום 20.11.2018קיבל בית הדין הארצי )עב"ל (1293-12-15את ערעורו של פלוðי וקבע שבðסיבות המקרה אין
לראות בו תושב ישראל בחלק מהשðים שðדוðו בפסק הדין ,חרף העובדות כדלקמן :אשתו וילדיו הקטיðים הם
תושבי ישראל המתגוררים בישראל ,הוא מגיע לישראל פעמים רבות והוא ðמצא בישראל כ 40%-מימות השðה.
לפי קביעת בין הדין המקרה גבולי אך הסממðים המעידים על שהות ארעית בישראל עולים על הסממðים
המצביעים על זיקה ישירה ומשמעותית לישראל.
פסק הדין הסתמך גם על הילכת ספיר בבית המשפט העליון והוכרע בדעת רוב.
91
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בית הדין האזורי )ב"ל (39636-09-17דן ביום 27במאי 2019בעðיין ðיתוק תושבותו של דðיאל פוקס .בית הדין
קבע כי המבוטח תושב ישראל מיום לידתו ושהייתו בðיגריה היא אך ורק למטרת פרðסת משפחתו שגרה בישראל.
זאת ,על אף שמרבית הזמן הוא שוהה ועובד בðיגריה .בית הדין קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי בעðיין
חשיבותו המכרעת של התא המשפחתי.
בעðיין ההודעה האוטומטית שקיבל המבוטח לשלילת התושבות מציין בית הדין ,כי המוסד לביטוח לאומי מטפל
במיליוðי מבוטחים ואין לו יכולת לדעת את הðסיבות העובדתיות של כל מבוטח )או להצמיד לו חוקר( .בðקודת
הזמן שבה שלח המוסד לביטוח לאומי את ההודעה שלפיה התושבות ðשללת ,זו הייתה הודעה אוטומטית ואיש
טרם בדק באותו הזמן את הðסיבות להווייתן.
רציפות הביטוח בישראל
בעקבות הרפורמה במס בשðת ð 2003קבע בסעיף 2רישה לפקודה כי הכðסות של תושבי ישראל שהופקו או
שðצמחו בישראל או מחוץ לישראל ,חייבות במס.
בðושא זה חופף בסיס המס לעðיין מס הכðסה לבסיס החיוב בדמי ביטוח .כלומר ,כל ההכðסות מהמקורות
המðויים בסעיף 2לפקודה המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראלð ,כðסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח .החיוב בדמי
הביטוח ðעשה על פי כללי החיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ,לפי המעמד הביטוחי של המבוטח
באותו המועד.
אם אין למבוטח הכðסות ,הוא משלם דמי ביטוח מיðימליים.
כאשר מתקבלת הכðסה שמקורה בחו"ל יש לפעול על פי הכללים המפורטים בטבלה שפורסמה בחוזר הביטוח
הלאומי 153/2004בחודש יולי ,2004בעðיין ההכðסות בחו"ל:
התייחסות להכðסה בחו"ל בעקבות הרפורמה במס מעמד המבוטח
בחו"ל
שיðוי גמלאות הערות גבייה בארץ
חקיקה
רגיל עפ"י סעיף אין רגיל שכיר שכיר -
רגיל 76לחוק רגיל עצמאי מעסיק
רגיל רגיל לעל"ע ישראלי
שכיר -
הכðסה שלא מעבודה לעל"ע אין שכיר מעסיק זר
הכðסה שלא מעבודה לעל"ע עצמאי
הכðסה שלא מעבודה לעל"ע לעל"ע עצמאי
אין לעל"ע הכðסה שלא מעבודה שכיר הכðסה
עפ"י תקðה - זכאות רגיל עצמאי שלא מעבודה
ביטוח מפגיעה מוגבלת
בעבודה-עובדים הכðסה שלא מעבודה לעל"ע
עצמאיים לעל"ע
)תקðה (2 שכיר
עצמאי
הכðסה שלא מעבודה לעל"ע אין לעל"ע
הכðסה שלא מעבודה לעל"ע
הכðסה שלא מעבודה לעל"ע
להלן ההוראות הקשורות לחיוב בדמי ביטוח של תושב ישראל השוהה בחו"ל ,שהופיעו באתר האיðטרðט של
המוסד לביטוח לאומי בחודש ספטמבר :2019
"תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופת שהותו בחוץ לארץ .פיגור בתשלום
דמי ביטוח בריאות בתקופת השהות בחוץ לארץ ,עלול לפגוע בזכאות לקבלת שירותי בריאות.
92
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
דרכים לתשלום דמי הביטוח
∑ תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ ואין לו הכðסות – ישלם דמי ביטוח מיðימליים בסך 175ש"ח )החל ב-
(1.1.2019לחודש.
תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ ,ויש לו הכðסות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי ∑
-יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכðסה .שיעור דמי הביטוח הוא 5%דמי ביטוח
בריאות ו 7%-דמי ביטוח לאומי.
)בעðיין זה התקבלה הבהרה ðוספת בפגישה שðערכה עם ðציגי המוסד לביטוח לאומי ביום - 10.1.2018אם
יש לתושב ישראל הכðסות מחו"ל ,יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכðסה .כל עוד לא מתקבלת שומה
-הוא יחויב לפי המיðימום(.
∑ תושב ישראל שðשלח לעבוד בחוץ לארץ על ידי מעסיק ישראלי -חובת תשלום דמי הביטוח חלה על מעסיקו.
∑ תושב ישראל שמבוטח במדיðת אמðה )מדיðה שעמה יש לישראל הסכם לביטחון סוציאלי( ושילם דמי ביטוח
לאומי במדיðת האמðה -יחויב בדמי ביטוח בריאות בלבד".
עובד שכיר של מעסיק ישראלי
כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו ,וחוזה העבודה ðקשר בישראל -דיðו של
העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הðהוגים בישראל.
בתðאים מסוימים ðיתן לראות גם עובדים שðשלחים מישראל לעבוד בחברות בðות בחו"ל ,כשכירים של המעסיק
הישראלי ששלח אותם לחו"ל.
המבוטח השכיר ובðי משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי .כמו כן הם
זכאים לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי .לדוגמה ,המשך תשלום קצבאות ילדים מותðה בהמצאת אישור
מתאים למוסד לביטוח לאומי .לעðיין זכויות אלו ,התקופה המרבית היא חמש שðים .עם זאתð ,יתן לקבל אישור
מיוחד להארכת התקופה מפעם לפעם ,גם אם השהייה בחו"ל ðמשכת יותר מחמש שðים.
ביום 2.6.2014פרסם המוסד לביטוח לאומי הוראות בחוזר ביטוח 1419/המתייחס למצב שבו טוען עובד שכיר
שתשלום אש"ל חו"ל הוא מסווה ל"שכר אמיתי" )למשל ,לצורך תביעה לגמלאות לפי בסיס הכðסה גבוה יותר(.
בחיðת הטעðה תכלול העברת החומר לביקורת ðיכויים במוסד לביטוח לאומי ובמס הכðסה .אם הבסיס יגדל
המעסיק יחויב בהפרשים וגם עלול להיות מחויב בהחזר גמלאות לפי סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי.
עובד עצמאי בחו"ל
מדווח למוסד לביטוח לאומי על עצמו והאחריות לדיווח ולתשלום דמי הביטוח מוטלת עליו .יש להבחין בין עובד
עצמאי אשר מðהל את עסקיו בישראל ובחו"ל לסירוגין ומבוטח בארץ כעובד עצמאי ,ובין מצב שבו כל עסקיו הם
בחו"ל והכðסותיו הן בחו"ל.
במקרה הראשון :הוא ימשיך להיות מבוטח כעובד עצמאי כאילו הוא עובד בישראל ,והכðסותיו יחויבו בדמי
ביטוח כמקור הכðסה של "עובד עצמאי" .חשוב לזכור כי זכותו לקבל גמלאות בשל פגיעה בעבודה שאירעה לו
בחו"ל כפופה לתðאים שבתקðות הביטוח הלאומי בעðיין פגיעה בעבודה של עובד עצמאי שðפגע בחו"ל.
במקרה השðי :אדם ששוהה ברציפות בחו"ל מטעם עיסוקו בישראל ,ביטוחו לעðף ðפגעי עבודה כעובד עצמאי
מוגבל בדרך כלל לשðה אחת וכפוף לחובת הודעה מראש למוסד לביטוח לאומי .במקרה זה יסווגו ההכðסות שלו
כפסיביות ויחויבו בהתאם בדמי ביטוח.
עובד מקומי ישראלי )עמ"י(
אזרח ישראלי השוהה בחו"ל באורח זמðי והתקבל לעבודה בðציגות ישראלית בחו"ל במעמד של עובד מקומי
ומועסק באורח זמðי על פי חוזה מיוחד .במקרה זה חלים חוקי העבודה הישראליים .המוסד לביטוח לאומי
מתייחס לעמ"י כאל עובד שכיר בישראל כל עוד הוא ðחשב לתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי.
מבוטחים שאיðם מפורטים לעיל ופטורים מתשלום דמי הביטוח המיðימליים
.1מבוטח בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשוðים שבהם המעסיק משלם את דמי הביטוח ,כמקובל )לרבות
מורה בשðת השתלמות(.
.2מבוטח שמקבל פðסיה מוקדמת ומשלם הפðסיה מðכה את דמי הביטוח מהפðסיה.
.3אסיר בחו"ל בתðאים מסוימים.
עובד שכיר אצל מעסיק זר
החל משðת 2014המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה אוטומטית בעת קבלת שומה של מבוטח שכוללת הכðסה
ממשכורת ,אם קיים דיווח במקביל על הכðסות שכיר ממקור חיצוðי )כגון מטופס .(126
93
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
אם לא קיים עיסוק כשכיר במערכת ,המבוטח מקבל מכתב לבירור .מבוטח שאיðו שולח הסבר בצירוף מסמכים
מחויב )בדרך כלל( כברירת מחדל על הכðסה שאיðה מעבודה שמקורה ממשכורת בחו"ל.
במקביל ,ובהדרגה ,אמור המוסד לביטוח לאומי לשלוח מכתבים גם למבוטחים ðוספים שקיימת אי התאמה
בðתוðיהם.
כאמור לעיל ועל פי סעיף 345לחוק הביטוח הלאומי ,הכðסות מחו"ל חייבות בדמי ביטוח כאשר מקורן בסעיף 2
לפקודת מס הכðסה בהתאם לכללים הðהוגים במוסד לביטוח לאומי .להלן דוגמאות לסוגי הכðסות מחו"ל:
.1בסעיף )350א( לחוק הביטוח הלאומי ðקבעו בין היתר הכðסות מחו"ל שאיðן חייבות בדמי ביטוח )לדוגמה:
ריבית מבðק בשיעור מס מוגבל(.
.2יש פטור מדמי ביטוח לאומי בלבד )ולא פטור מדמי ביטוח בריאות( על הכðסות מחו"ל בגין עבודה שבוצעה
בחו"ל ,אם מקור ההכðסה הוא במדיðה שישראל חתומה עמה על אמðה לביטחון סוציאלי הכוללת מðיעת כפל
דמי ביטוח לאומי ,וðוכו דמי הביטוח הלאומי במדיðת האמðה על פי הכללים שבאמðה )עד שðת 2010
מבוטחים אלה חויבו בדמי ביטוח בריאות בסכום מיðימום(.
לדוגמה:
האמðה עם איטליה כוללת מðיעת כפל דמי ביטוח לאומי לתושב ישראל שעובד באיטליה אצל מעסיק זר ,רק
מחודש דצמבר .2015
האמðה עם צרפת כוללת מðיעת כפל דמי ביטוח לאומי רק לעובד שכיר או מעין שכיר.
.3כאשר מבוטח עובד כשכיר בעבור מעסיק זר ,הוא מסווג במוסד לביטוח לאומי כעובד שחייב בדמי ביטוח
בעד עצמו ]תקðה 1לתקðות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח([ לפי ההכðסות
בשומה:
א .אם המבוטח עובד בארץ -הוא משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח כעובד שכיר ,לרבות לעðף דמי
אבטלה.
ב .אם המבוטח עובד בחו"ל -הוא משלם דמי ביטוח כמבוטח בעל הכðסות שאיðן מעבודה.
אמðות לביטחון סוציאלי
האמðות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדיðות .לכל אמðה תðאים
המתאימים לה .מדיðת ישראל איðה חתומה על אמðה לביטוח בריאות.
המדיðות שישראל חתומה איתן על אמðות לביטחון סוציאלי ,שכוללות גם גמלאות ,הן :אוסטריה ,אורוגוואי,
איטליה )מתאריך ,(1.12.2015בולגריה ,בלגיה )מורחב מיום ,(1.6.2017בריטðיה ,גרמðיה ,דðמרק ,הולðדð ,ורבגיה,
סלובקיה ,פיðלðד ,צ'כיה ,צרפת ,רומðיה ,רוסיה )מתאריך (1.10.2017שבדיה ושוויץ .האמðה עם קðדה )ללא חבל
קוויבק( מסדירה מðיעת כפל דמי ביטוח לאומי בלבד.
פסק דין בבית הדין האזורי בעðיין גביית דמי ביטוח רטרואקטיביים לשðים ישðות
ביום 30.7.2019ביטל בית הדין הארצי )עב"ל (10820-09-17את החלטת בית הדין האזורי בעðייðו של אריה מיזל
וקבע ,כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לגבות מהמבוטח את דמי הביטוח גם בשðים 2009ו.2010-
בית הדין האזורי לעבודה קבע ביום ,26.6.2017ב"ðסיבות היחודיות של התיק דðן" ,כי המוסד לביטוח לאומי לא
יוכל לגבות את דמי הביטוח שהוטלו על התובע בשðת 2015בגין שðות המס 2009ו ,2010-בשל הכðסותיו
ממשכורת אצל מעסיק זר בגין עבודה שבוצעה בחו"ל ) 15956-05-15אריה מיזל 'ðהמוסד לביטוח לאומי(.
בית הדין האזורי קבע חד משמעית כי יש לראות בהכðסות המבוטח כשכיר בחו"ל אצל מעסיק זר ,שחייבות במס,
כהכðסות החייבות בתשלום דמי ביטוח.
בית הדין האזורי סבר כי למוסד לביטוח לאומי היו ðתוðים בזמן אמת ולכן שוכðע כי התובע פעל במועד הרלווðטי
מתוך ידיעה ברורה כי הוא מחויב בדמי ביטוח מיðימליים מתוך היכרות עם המדיðיות באותה עת וכן שדרישת
התשלום הרטרואקטיבית שðשלחה לתובע בשיהוי רב היא בלתי סבירה ,בלתי מידתית וגלומה בה פגיעה כלכלית
ממשית בתובע ומשכך דיðה להתבטל )כאמור ,בית הדין הארצי ביטל את הקביעה(.
להלן העובדות של פסק הדין בתמצית:
התובע עבד בחו"ל אצל מעסיק זר בשðים 2009ו .2010-הוא העביר למוסד לביטוח לאומי שאלון לקביעת תושבות
כדי לשמר את מעמדו כתושב ישראל .בשאלון ðרשם שהוא עובד אצל מעסיק זר בחו"ל )בלי ציון סכום ההכðסה
החייבת במס(.
94
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
המוסד לביטוח לאומי קבע את מעמדו בחודש מאי 2009כמי שאיðו עובד וחייב אותו לשלם דמי ביטוח
מיðימליים.
התובע הגיש דוחות למס הכðסה במועד .השומות הגיעו למוסד לביטוח לאומי ,אך לא ðערך חישוב הפרשי דמי
ביטוח ,כמקובל.
רק באוגוסט 2014קיבל התובע לראשוðה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי לבירור מעמדו כשכיר בשðים 2009ו-
2010ובחודש יðואר 2015הוא חויב בתשלום דמי ביטוח.
גמלאות לשוהים בחו"ל
סעיפים )324א( ו)65-ב( לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי לתושב ישראל שðמצא מחוץ לישראל יותר משלושה
חודשים ,לא תשולם קצבה בתקופה שעולה על שלושת החודשים ,אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי .לדוגמה,
מי שיוצא לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי וממשיך לקבל את המשכורת בישראל כעובד שכיר ,ממשיך לקבל
את הגמלאות בישראל ,בהתאם לדיווח למחלקות הגמלאות על היציאה לחו"ל.
על פי חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוðי חקיקה ליישום התכðית הכלכלית לשðים 2009ו ,(2010-התשס"ט,2009-
החל בחודש אוגוסט 2009קוצרה התקופה משישה חודשים לשלושה חודשים בלבד ,מתוך התפיסה שאחריות
המדיðה לביטוח סוציאלי צריכה לחול רק על מי שמתגוררים בתחומה.
לאור האמור לעיל ,מי שזכאי לקצבה ויוצא מישראל ,אמור להודיע למוסד לביטוח לאומי על יציאתו מישראל.
כאשר המבוטח איðו מודיע למוסד לביטוח לאומי שהוא יוצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים,
הקצבה תופסק כברירת מחדל ,גם אם המבוטח זכאי להמשיך ולקבל אותה כאשר הוא שוהה בחו"ל.
פסק דין בבית הדין האזורי בðושא קצבת אזרח ותיק ותושבות רטרואקטיבית
גב' רחל לאה שורץ יצאה לארצות הברית בגיל 55במטרה להיעזר כלכלית בבðה שגר שם .היא עבדה בארצות
הברית ,גרה עם בן זוג והגיעה לארץ מדי שðה לתקופה של כחודש ימים לביקור משפחתי .דירתה בארץ לא
הושכרה והיא שילמה דמי ביטוח מיðימליים לשמירת הזכויות.
בחודש מאי ð 2009דחתה תביעתה לקצבת זקðה בשל שהות ממושכת בחו"ל .ביוðי 2011הודיע לה המוסד לביטוח
לאומי כי תושבותה ðשללה מיðואר 2011ואילך.
המבוטחת הגישה תביעה לבית הדין בפברואר .2012לטעðתה ,היא הייתה תושבת במועד הגשת התביעה לקצבת
הזקðה ולכן מגיעה לה קצבה עד סוף דצמבר .2010
בעקבות הגשת התביעה לבית הדין ðבחðה התושבות במוסד לביטוח לאומיð .קבע שהיא איðה תושבת משðת 2006
וכל דמי הביטוח ששילמה הוחזרו לה.
בית הדין האזורי )ב"ל ,34758-02-12מיום (26.2.2014קיבל את טעðת המוסד לביטוח לאומי וקבע שכשהמוסד
לביטוח לאומי גילה את הטעות ,הוא תיקן אותה והחזיר למבוטחת את כל דמי הביטוח רטרואקטיבית משðת
.2006בית הדין מצטט פסקי דין של בית הדין הארצי:
.1המוסד לביטוח לאומי איðו בוחן בכל רגע ðתון את תושבותו של כל אחד ממבוטחיו ואת זכאותו אלא בעת
הגשת תביעה לגמלה ,גם רטרואקטיבית.
.2זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי ðיתðות מכוח חוק בלבד ועל פי תðאי הזכאות.
.3טעות של המוסד לביטוח לאומי איðה יכולה להקים למבוטח זכאות שאיðה קיימת לו בחוק.
הוראות הביטוח הלאומי כאשר מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים
בספטמבר 2012פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר וקבע כללים אחידים לכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת
אזרח ותיק או לקצבת שאירים .כאשר עולה שהתובע קצבת אזרח ותיק שוהה בחו"ל יותר משðה ממועד זכותו
לגמלה )או שהמðוח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר משðה( ,יועבר התיק לבחיðת תושבות .אם
התושבות תישלל בדיעבד ,יוחזרו דמי הביטוח במלואם.
ספירת יום היציאה מישראל ויום הכðיסה לישראל לעðיין השהות בחו"ל
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביום ) 2.6.2019אגף אזרח ותיק ושאירים/מספר (1584בðושא ספירת יום
היציאה ויום החזרה לארץ – שהות בחוץ לארץ ,בתחולה מיום .1.1.2019
95
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
על פי החוזר ,יצאה חוות דעת משפטית בðושא לצורך קביעת אחידות בעðיין ספירת הימים במðיין ימי השהות
בחו"ל )לצורך ההבהרה ,יציאה לחו"ל לתקופה שעולה על שלושה חודשים מלאים ורצופים עלולה לשלול זכאות
לקצבת אזרח ותיק ,למשל(.
על פי חוות הדעת המשפטית ,ייחשבו יום היציאה מהארץ ויום החזרה לארץ כימי שהות בארץ .חוות דעת זו
התקבלה ליישום הן על ידי מðהל הגמלאות והן על ידי מðהל הביטוח והגבייה שם בוצע תיקון בספירת ימי השהות
במערכת מבוטח.
החוזר מדבר גם על בחיðת תושבות לעולה חדש לעðיין ספירת 365ימי שהייה מצטברים בארץ – ימי היציאה
והחזרה ייחשבו כימי שהייה בארץ .סך כל הימים בכל יציאה הם לאחר גריעת יום הכðיסה ויום היציאה.
פסקי דין
ביום 11.6.2018דחה בית הדין האזורי את תביעתה של דðיאלה אבðי לתשלום דמי תאוðה )שאיðה תאוðה בעבודה(
בהתאם לשכר ששולם לה בחו"ל על ידי מעסיק הולðדי וðקבע בבית הדין שהיא תקבל את דמי התאוðה כעקרת
בית )האמðה עם הולðד איðה כוללת ביטוח לתאוðות אישיות(.
ביום 23.7.2018דחה בית הדין האזורי )ב"ל (33023-11-14את תביעתו של שאול בן דוד לקצבת אזרח ותיק
בהיעדר תקופת אכשרה מספיקה בישראל )הוא צבר 110חודשי ביטוח מתוך 144החודשים הדרושים לזכאות(.
בית הדין אישר שהזכאות לקצבת אזרח ותיק חלקית מכוח האמðה עם בלגיה ,תהיה רק מיום הכðיסה לתוקף של
האמðה המתוקðת עם בלגיה.
ביום 24.5.2018דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (11330-03-15את תביעתה של סגלית פרי לתשלום קצבאות
ילדים בעודה ðמצאת בחו"ל עם ילדיה למטרת לימודים שלה ,כיוון שסיבת היעדרותה מישראל )לימודים( לא
ðכללה בין התðאים שðקבעו במוסד לביטוח לאומי המאפשרים שיקול דעת של הפקיד.
בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (34138-06-16 ,34179-06-16דחה ביום 26.2.2019את תביעות בðי הזוג רפאל
ואלגריה שמאי להמשך תשלום קצבת אזרח ותיק ולביטול חובם למוסד לביטוח לאומי ,זאת עקב שלילת
תושבותם.
ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ
על פי סעיף 58לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ,התש"ðד) 1994-להלן" :חוק ביטוח בריאות ממלכתי"( תושב ישראל
שחוזר לארץ לאחר שðעדר ממðה במשך שתי "שðות היעדרות" רצופות או יותר ,שבהן לא שילם דמי ביטוח
בריאות באופן רציף למוסד לביטוח לאומי בארץ ,או שלא היה בתקופה הזו תושב ישראל על פי הגדרת המוסד
לביטוח לאומי )גם אם שילם את דמי הביטוח והם הוחזרו לו( ,איðו זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות
החולים בארץ במשך "תקופת המתðה" הקבועה בחוק.
אפשר לפדות את תקופת ההמתðה בתשלום אחד )בסכום כולל של 11,880ש"ח בשðת .(2019עם זאת ,טיפולי
פוריות וטיפולים בחו"ל יתקבלו רק בתום תקופת ההמתðה המקורית .מי ששילם את התשלום המיוחד בחו"ל
חייב לחזור לארץ תוך זמן סביר ,כדי שלא תיווצר תקופת המתðה חדשה.
מיד עם תום תקופת ההמתðה או מיד לאחר סיום התשלומים בשל פדיון תקופת ההמתðה )או לאחר התשלום
החד-פעמי( ,ועם קבלת אישור התושבות מהביטוח הלאומי למי שתושבותו ðשללה קודם לכן ,המבוטח זכאי לקבל
שירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהצטרף לאחת מקופות החולים.
בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ,(2442-12-18דחה ביום 11.12.2018את תביעתו הדחופה לסעד זמðי של
קוðסטðטין ז'ילקו וקבע כי איðו תושב ישראל ,ומשכך איðו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי .זאת
חרף מצבו הרפואי הקשה המצריך טיפולים רפואיים איðטðסיביים.
הובהר לעðיין פדיון תקופת ההמתðה:
המבוטח שילם את פדיון תקופת ההמתðה לשם קיצור תקופת ההמתðה לקבלת טיפול רפואי ,אך בשל שלילת
תושבותו ,התשלום בגין פדיון תקופה ההמתðה איðו רלווðטי .תשלום תקופת המתðה תקף רק ככל שהמוסד
לביטוח לאומי מכיר במבוטח כתושב ישראל.
מבוטח ששילם תשלום מיוחד עבור פדיון תקופת המתðה וðקבע כי איðו תושב ישראל וכי איðו זכאי לשירותי
בריאות ,זכאי לבקש החזר של תשלום פדיון תקופת ההמתðה ששילם.
96
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
עולה חדש ותושב חוזר ותיק – גמלאות ותשלום דמי הביטוח
גמלאות לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק
כאשר תושב חוזר ותיק ועולה חדש תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי ,הם מתבקשים לדווח על הכðסותיהם
מכל המקורות ,בארץ ובחו"ל ,בהתאם לכללים שבכל גמלה.
חשוב מאוד לזכור כי ההכðסות המדווחות לצורך גמלאות כוללות בדרך כלל את ההכðסות מהמקורות המפורטים
בסעיף 2לפקודת מס הכðסה -גם אם הכðסות אלה פטורות ממס ו/או פטורות מדמי ביטוח ,וגם אם אין צורך
לדווח עליהן לשלטוðות המס.
אי דיווח על ההכðסות עלול להוביל למצב שבו יקבל אדם גמלה שלא כדין והמוסד לביטוח לאומי ידרוש בחזרה
את הגמלה בצירוף קðסות והצמדה .במקרים חריגים המוסד ðוהג לבחון היבטים פליליים.
הכðסות של עולה חדש ושל תושב חוזר ותיק – תיקון 168לפקודת מס הכðסה
חוק הביטוח הלאומי איðו כולל פטור ממבחן הכðסות על הכðסות מחו"ל לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק שמגישים
תביעה לגמלה.
ולכן ,כאשר הם תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי ,הם מתבקשים לדווח על הכðסותיהם מכל המקורות,
בארץ ובחו"ל ,בהתאם לכללים שבכל גמלה ,גם אם הכðסות אלה פטורות ממס ו/או פטורות מדמי ביטוח ,וגם אם
אין צורך לדווח עליהן לשלטוðות המס.
המידע על ההכðסות האלה עובר למחלקת הגבייה של המוסד לביטוח לאומי לביקורת גבייה .פקיד הגבייה בוחן
את ההכðסה בהיבט הגמלה ובהיבט דמי הביטוח.
המוסד לביטוח לאומי מחייב בדרך כלל בדמי ביטוח הכðסות של עולים חדשים ושל תושבים חוזרים ותיקים
במקרים שבהם הוגשו תביעות למוסד לביטוח לאומי שבהן ðרשמו הכðסות.
המוסד לביטוח לאומי סבור כי כאשר מבוטח עובד בחו"ל כעובד שכיר או כעובד עצמאי ,הכðסתו היא הכðסה של
עובד ,אף על פי שהוא משלם דמי ביטוח כמי שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי ,ולכן הפטור של סעיף )350א() (7לחוק
הביטוח הלאומי איðו חל עליו .גם לעðיין הפðסיה המוקדמת שמקורה בחו"ל המוסד לביטוח לאומי סבור כי אין
פטור מדמי ביטוח על ההכðסה הזאת.
ðציגי לשכת רואי חשבון ðפגשו בעבר עם מðכ"ל המוסד לביטוח לאומי ועם ðציגי מיðהל הביטוח והגבייה וביקשו
לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שלא יהיה ספק שכל הכðסה שפטורה ממס לפי תיקון 168לפקודה ,תהיה
פטורה גם מתשלום דמי ביטוח לאומי .החוק לא תוקן.
עמדת לשכת רואי חשבון ,היא שהכðסות שמקורן מחו"ל ,כמו הכðסות ריבית ,דיווידðדים ושכר דירה ,וכן הכðסות
ממעסיק זר בחו"ל בגין עבודה בחו"ל )שמסווגות בביטוח הלאומי כהכðסות שאיðן מעבודה( ,פטורות מדמי ביטוח
לפי סעיף )350א() (7לחוק הביטוח הלאומי ,כיוון שכולן מסווגות בביטוח הלאומי כהכðסות שאיðן מעבודה כעובד
או כעובד עצמאי ,וההכðסה פטורה ממס לפי כל דין.
הכðסה מפðסיה מוקדמת איðה פטורה אמðם לפי סעיף )350א() (7לחוק ,אך עמדת הלשכה כי ההגדרה של הפðסיה
המוקדמת בסעיף 345ב מאפשרת לפטור מדמי ביטוח גם הכðסה מפðסיה מוקדמת שמקורה בחו"ל ,ככל שהיא
פטורה ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק.
להלן סעיף )350א() (7לחוק הביטוח הלאומי:
"לעðיין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכðסה –
)... (7הכðסה שאיðה הכðסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי ,הפטורה ממס לפי כל דין ,למעט הכðסה מפðסיה
מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב)א( ,ולמעט הכðסה שיקבע שר האוצר ,בהסכמת שר הרווחה ,ובאישור ועדת
הכספים של הכðסת".
המוסד לביטוח לאומי דיווח לðציגי לשכות המייצגים בפגישה ביום 10.1.2018כדלקמן:
∑ ברשות המסים קיים פטור מתשלום ומדיווח למשך 10שðים לעולה חדש בעל הכðסה מחו"ל וכן לתושב חוזר
ותיק .בביטוח הלאומי ההכðסה מחויבת בתשלום דמי ביטוח ככל שמתקבלת שומה או אם מתקבל מידע
מהמבוטח עצמו.
97
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
∑ הועלתה השאלה מדוע אין הקבלה בין מתן הפטור על ידי רשות המסים לפטור בביטוח הלאומי .הוסבר כי
המוסד לביטוח לאומי איðו ðכלל בפטור זה .למוסד לביטוח לאומי יש רשימה סגורה של הכðסות פטורות.
המיעוט מאוכלוסייה זו שמגיש תביעות לביטוח לאומי בהן ðדרש מבחן הכðסות ,מתבקש לדווח על ההכðסה. ∑
המוסד לביטוח לאומי מחויב לבצע חישוב וחיוב דמי ביטוח היות וכאמור מדובר בהכðסה חייבת. ∑
הובא לידיעת המשתתפים ,כי באתר האיðטרðט מפורסמת הðחיה כי תושב ישראל השוהה בחו"ל ואין לו
הכðסות חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור הקבוע בחוק .אם יש לו הכðסות מחו"ל ,יחויב בהתאם לשומה
שתתקבל ממס הכðסה .כל עוד לא מתקבלת שומה יחויב לפי המיðימום.
הגשת תביעה לגמלת סיעוד
החל מחודש ðובמבר 2018גמלת הסיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי עוברת רפורמה משמעותית:
-שיðוי משלוש רמות סיעוד לפי התלות בעזרת הזולת לשש רמות סיעוד -הקטðת היקף הגמלה ברמות
הסיעוד הðמוכות והגדלת היקף הגמלה ברמות הסיעוד הגבוהות.
-שיðוי באפשרויות המרת הגמלה מגמלה בעין לגמלה בכסף.
חוק הביטוח הלאומי מאפשר לקבל גמלת סיעוד למי שעומד בקריטריוðים כדלקמן:
∑ תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה ,או עולה חדש שעלה מעל גיל פרישה ,או מי שהפך תושב ישראל מעל גיל
פרישה וקיבל סל קליטה ממשרד הקליטה
עומד במבחן הכðסות בהתאם למצב המשפחתי )אם שðי בðי הזוג סיעודיים ,כל אחד ייבחן כיחיד(: ∑
∑
הכðסה מרבית לגמלה מלאה ליחיד :פעם אחת שכר ממוצע במשק ) 10,273ש"ח לחודש בשðת .(2019 -
הכðסה מרבית ל 50%-גמלה ליחיד :פעם וחצי שכר ממוצע במשק ) 15,410ש"ח לחודש בשðת .(2019 -
-
בהכðסה שעולה על סך של 15,410ש"ח לחודש אין זכאות לגמלת סיעוד ליחיד. -
הכðסה מרבית לגמלה מלאה לזוג :פעם וחצי שכר ממוצע במשק ) 15,410ש"ח לחודש בשðת .(2019 -
הכðסה מרבית ל 50%-גמלה לזוג :פעמיים ורבע שכר ממוצע במשק ) 23,114ש"ח לחודש בשðת .(2019 -
בהכðסה שעולה על סך של 23,114ש"ח לחודש אין זכאות לגמלת סיעוד למי שיש לו בן זוג שאיðו סיעודי.
זקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום בתוך הבית או זקוק להשגחה בתðאים שðקבעו.
∑ שוהה בבית ,או בדיור מוגן ,או במוסד סיעודי במחלקה לעצמאיים או לתשושים )לכן ,מי שמקבל גמלת
סיעוד ועובר להתגורר בבית אבות חייב להעביר לביטוח הלאומי טופס אישור על מגורים במוסד כדי שיבחðו
את המשך הזכאות(.
∑ מאושפז בבית חולים כללי ממשיך לקבל קצבה במשך 30יום ראשוðים לאשפוז .מי שעדיין איðו מקבל גמלת
סיעוד רשאי להגיש תביעה באופן מידי אם הוא מאושפז או שהוא מתכðן להתאשפז בתוך 30ימים.
∑ בוחר לקבל גמלה סיעודית אחרת מגוף ממשלתי )לדוגמה ,גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדיðה,
או גמלה לשירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי( ,או בוחר לקבל הטבות מסוימות ממשרד הביטחון.
מבחן הכðסות לסיעוד
ההכðסות שמובאות בחשבון במבחן ההכðסות לסיעוד הן כל ההכðסות שמקורן בסעיף 2לפקודת מס הכðסה
)למעט חריגים( ,לדוגמה ,הכðסות ברוטו מעבודה כשכיר ,הכðסות כעצמאי ,הכðסות מפðסיה ,קצבאות מהביטוח
הלאומי ,וגם הכðסות מðכסים ,מתמלוגים ,מדיווידðדים ומריבית.
לא מובאות בחשבון הכðסות מקצבאות לðפגעי רדיפות הðאצים וðיצולי שואה והכðסות מביטוח סיעוד פרטי.
לעðיין הכðסות משכר דירה למגורים – מי שמשכיר את דירת המגורים שלו ובו זמðית שוכר דירת מגורים אחרת,
מובא בחשבון למבחן ההכðסות רק ההפרש בין ההכðסות להוצאות.
אפשר להפחית מההכðסות לצורך מבחן ההכðסות בסיעוד הוצאות בעבור אחזקה של בן זוג במוסד סיעודי וגם
תשלום מזוðות לפי פסק דין.
מבחן ההכðסות הוא זוגי .לכן ,לפי חוזר סיעוד 1417מיום – 15.10.2013המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע על
מגורים משותפים משלושה מקורות :מחלקת הגבייה ,טופס התביעה ומידע מדוח הערכת התלות )רשום שיש
לðבדק חבר/ה לחיים או בן/ת זוג( .המוסד לביטוח לאומי מתייחס אליהם כבðי זוג ,אלא אם מוכיחים אחרת.
98
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הגשת תביעה לגמלת סיעוד לפðי אשפוז מתוכðן או בעת אשפוז
המוסד לביטוח לאומי מאפשר לקשיש להגיש תביעה לגמלת סיעוד גם במצב שבו הוא מאושפז או מועמד לאשפוז
לצורך ðיתוח מתוכðן בתוך חודש ימים מהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי .שיפור זה מאפשר לתת תוך כדי
האשפוז שירותי סיעוד במסגרת גמלת הסיעוד.
תאריך תחילת הזכאות לגמלת סיעוד קצרת מועד – יום הגשת התביעה או מועד האשפוז ,המאוחר מבין השðיים.
תאריך תחילת הזכאות לגמלת סיעוד בתביעה חדשה בזכאות רגילה – היום השמיðי שלאחר תאריך הגשת
התביעה או מועד האשפוז ,המאוחר מבין השðיים.
תאריך תחילת הזכאות בתביעה להחמרה למי שזכאי לגמלת סיעוד – היום השמיðי שלאחר הגשת התביעה בדומה
למועד הזכאות בתביעה ראשוðה.
הכותבת -רואת חשבון ,בעלת פרקטיקה פרטית לייעוץ ,לייצוג ולפתרוðות בתחומי הביטוח
הלאומי למעסיקים וליחידים ומרצה על חוק הביטוח הלאומי .בין תפקידיה הציבוריים :חברת
ðשיאות לשכת רואי חשבון ,יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי
וðציגת הלשכה בכðסת בðושא זה.
הðוסח המובא לעיל איðו מחליף את החקיקה ,את התקדימים מפסקי הדין או את הðוסח המלא
של פרסומי הביטוח הלאומי ,אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.
כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד ,ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או
המלצה לðקיטת הליכים או להימðעות מהם.
הכותבת איðה ðושאת באחריות כלשהי כלפי קוראים ואלה ðדרשים לקבל עצה מקצועית לפðי כל
פעולה המסתמכת על המידע האמור.
כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת.
ט.ל.ח.
99