The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

אורנה_צח_-_1878-חידושים_והדגשות_לשנת_2019_reduce-compressed

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by ICPAS, 2019-12-04 03:00:15

אורנה_צח_-_1878-חידושים_והדגשות_לשנת_2019_reduce-compressed

אורנה_צח_-_1878-חידושים_והדגשות_לשנת_2019_reduce-compressed

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪ .1‬שהעבירה ‪ð‬עשתה שלא בידיעתו‪.‬‬
‫‪ .2‬שהוא ‪ð‬קט בכל האמצעים הסבירים למ‪ð‬וע את ביצוע העבירה‪.‬‬

‫לפי סעיף זה‪ ,‬מי שלא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬די‪ð‬ו –‬
‫מאסר של ש‪ð‬ה אחת או ק‪ð‬ס לפי חוק העו‪ð‬שין‪ .‬מי שגרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק‬
‫הביטוח הלאומי‪ ,‬או להגדלתה‪ ,‬די‪ð‬ו מאסר ש‪ð‬ה אחת‪ .‬ומי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו‬

‫)למעט חובת תשלום דמי הביטוח(‪ ,‬די‪ð‬ו ק‪ð‬ס בשל כל אדם שלגביו ‪ð‬עברה העבירה‪.‬‬

‫‪ð‬ושא משרה‬

‫‪ð‬ושא משרה בתאגיד הוא מ‪ð‬הל פעיל בתאגיד‪ ,‬שותף‪ ,‬למעט שותף מוגבל‪ ,‬או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם‬
‫התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה‪.‬‬

‫פרק מיסוי רווחי חברה בחוק ההסדרים לש‪ð‬ת ‪ ,2017‬קבע לע‪ð‬יין ‪ð‬ושא משרה ש‪ð‬ותן את השירות במסגרת חברה‬
‫שבבעלותו את הת‪ð‬אים שבהם הכ‪ð‬סת החברה תיחשב כהכ‪ð‬סת היחיד אף על פי שהיחיד קיבל משכורת כדין‪.‬‬

‫חשיבות הרישום המדויק‬

‫כאשר מדובר בזכאות לגמלה שתלויה במספר ימי העבודה בפועל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מייחס חשיבות רבה‬
‫לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה לגמלה‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שהמוסד מבסס על ‪ð‬תון זה את החלטת הזכאות‬

‫לגמלה‪ .‬ימי העבודה בפועל כוללים את מספר הימים שבעבורם שולם שכר‪ ,‬לרבות ימי מחלה‪ ,‬ימי חופשה וחג‪.‬‬
‫אם מספר הימים הרשום בתלוש אי‪ð‬ו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל )לרבות ימי מחלה‪ ,‬חופשה וחג‬
‫ששולם בעבורם שכר(‪ ,‬אזי המוסד לביטוח לאומי עלול לשלם גמלה )לדוגמה‪ :‬קצבת ‪ð‬כות כללית או דמי אבטלה(‬
‫שלא כדין‪ ,‬או למ‪ð‬וע תשלום ממי שזכאי לו‪ .‬כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה‪ :‬חודשית או יומית‪ ,‬חלקית‬

‫או מלאה‪.‬‬
‫משום כך מומלץ להימ‪ð‬ע ממצב שבו בתום לב יתעורר חשד שמ‪ð‬הל החשבו‪ð‬ות משתף פעולה עם עובד‪ ,‬או עם‬
‫מעסיקו‪ ,‬כדי לזכות בגמלה שלא כדין‪ .‬מומלץ להקפיד על הרישומים ה‪ð‬כו‪ð‬ים במועד הכ‪ð‬ת תלושי השכר‪ ,‬ולשמור‬

‫מסמכים מאמתים‪.‬‬
‫חשדות יכולים להתעורר גם במסגרת ביקורת ‪ð‬יכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי‪ .‬במקרים כאלה שולח המוסד‬

‫לביטוח לאומי חוקרים למעסיק‪ ,‬או מזמין את המעסיק למשרדי המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫במסגרת הה‪ð‬חיות שפרסם משרד התמ"ת ביום ‪ 4.2.2009‬לתיקון חוק הג‪ð‬ת השכר צוין במפורש התיקון העקיף‬
‫בחוק שעות עבודה ומ‪ð‬וחה‪ ,‬שלפיו כאשר מעביד אי‪ð‬ו מ‪ð‬הל רישומי שעות עבודה באופן דיגיטלי‪ ,‬אלקטרו‪ð‬י או‬

‫מכ‪ð‬י‪ ,‬עליו ל‪ð‬הל רישום יד‪ð‬י באופן שוטף ולהחתים את העובד‪.‬‬
‫כאשר עובד תובע גמלה מהמוסד לביטוח לאומי הוא מתבקש לקבל מהמעסיק אישור על תקופת ההעסקה ועל‬
‫השכר בהתאם לדרישות של כל גמלה‪ .‬חשוב להקפיד למלא את הטופס בהתאם לדרישות אחרת הטיפול בתביעה‬

‫יתעכב‪.‬‬

‫טופס ‪ - 102‬הדרכים לדיווח ולתשלום‬

‫תיק ‪ð‬יכויים בביטוח הלאומי )שאי‪ð‬ו תיק העסקה במשק בית( ‪ð‬פתח במס הכ‪ð‬סה והמידע עובר ממס הכ‪ð‬סה‬
‫למוסד לביטוח לאומי‪ .‬המעסיק מתבקש להקפיד על מילוי הטופס בקפידה רבה לרבות רישום הכתובת המעודכ‪ð‬ת‬

‫ומספר העובדים הצפוי‪.‬‬
‫החל מש‪ð‬ת ‪ 2008‬מעסיק שהוא חברת מעטים )לפי ההגדרה בסעיף ‪ 76‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה( מדווח בגב טופס ‪102‬‬
‫על בעלי השליטה השכירים בחברה ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלו )מעסיק שיש לו יותר מתשעה‬

‫בעלי שליטה‪ ,‬רושם את תשעת בעלי השליטה בעלי השכר הגבוה ביותר(‪ .‬מבחן מספר העובדים הוא חודשי‪.‬‬
‫דוחות ‪ 102‬שהוגשו ללא גב הטופס ‪ð‬רשמים במוסד לביטוח לאומי כאילו לא הוגשו‪ .‬כתוצאה מכך ‪ð‬וצרת קביעה‬

‫בהיעדר דיווח‪ .‬המעסיק עלול להיתבע לשלם ק‪ð‬סות )ואף חשוף לעיקולים אוטומטיים(‪.‬‬
‫יש למלא במועד הדיווח טופסי ‪ 102‬בכל החודשים‪ ,‬לרבות חודשים שבהם אין העסקה‪ ,‬כדי למ‪ð‬וע קביעות‪.‬‬

‫להלן הבהרות בע‪ð‬יין אופן העברת המידע ישירות למוסד לביטוח לאומי ‪:‬‬
‫דיווח ותשלום באופן מקוון באמצעות תוכ‪ð‬ת השכר ‪ - W.C.F‬המוסד לביטוח לאומי מאפשר לדווח ולשלם דוחות‬
‫‪ 102‬ממערכת השכר ישירות למערכת הביטוח הלאומי‪ ,‬לסווג עובד מול מערכת הביטוח הלאומי‪ ,‬לבדוק את‬
‫תקי‪ð‬ות הדוח‪ ,‬לדווח על תושבי חוץ‪ ,‬על פ‪ð‬סיה מוקדמת ועל חל"ת ולערוך בדיקת אימות ‪ð‬תו‪ð‬ים לעובדים באופן‬

‫מקוון‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫אפשר לשלם באמצעי התשלום‪ :‬כרטיס אשראי‪ ,‬הרשאה לחיוב הב‪ð‬ק‪ ,‬הדפסת שובר לתשלום בב‪ð‬ק הדואר או‬
‫משלוח מסרון לטלפון חכם של המעסיק‪.‬‬

‫היתרון בשיטה הזאת – המערכת בודקת את תקי‪ð‬ות הדוח באופן מידי‪ .‬יש תוכ‪ð‬ות שמאפשרות העברת קבצים‪.‬‬

‫דיווח ותשלום באמצעות מערכת ייצוג לקוחות )מייצגים מקושרים( ‪ -‬אפשר לדווח את טופסי ‪ 102‬באמצעות‬
‫קובץ שהוכן במערכת השכר כולל תשלום בהרשאה לחיוב הב‪ð‬ק‪ ,‬בהדפסת שובר לתשלום‪ ,‬ובמעבר אוטומטי של‬

‫המייצג לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫אפשר לשלם גם באמצעות כרטיס אשראי‪ ,‬העברה ב‪ð‬קאית ושליחת מסרון לטלפון חכם של המעסיק‪.‬‬

‫למחרת שידור הקובץ המייצג מקבל משוב על תקי‪ð‬ות הדיווחים )מומלץ לבדוק במחשב ולתקן(‪ .‬הוא יכול לתקן‬
‫באופן מידי גם דוחות שגויים וגם פרטי עובדים בלתי מזוהים‪ .‬המייצגים מתבקשים לע‪ð‬ות להתכתבויות‬

‫מהפקידים בכל פעם ש‪ð‬כ‪ð‬סים למערכת‪.‬‬

‫הרשאה לחיוב חשבון ב‪ð‬ק ‪ -‬מעסיקים שיש להם הרשאה לחיוב החשבון בב‪ð‬ק יכולים לדחות בכמה ימים את‬
‫מועד התשלום )עד לסכום דמי הביטוח שרשום באתר ובת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו(‪.‬‬

‫דיווח ותשלום באמצעות אתר התשלומים באי‪ð‬טר‪ð‬ט ‪ -‬אפשר לדווח את טופסי ‪ 102‬באמצעות אתר התשלומים‬
‫של הביטוח הלאומי‪ ,‬אשר הקישור אליו ‪ð‬מצא בדף הבית של אתר הביטוח הלאומי ‪.www.btl.gov.il‬‬

‫אפשר לייבא קובץ ממרבית תוכ‪ð‬ות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי‪ ,‬וכך לחסוך הקלדה של פרטי‬
‫הדוחות‪ .‬אמצעי התשלום באופן הדיווח הזה כולל כרטיס אשראי‪ ,‬העברה ב‪ð‬קאית והדפסת שובר תשלום‪ .‬פרטים‬

‫‪ð‬וספים ב‪ð‬ושא זה ‪ð‬יתן למצוא באתר התשלומים של הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫מעסיקים המשלמים באופן קבוע באתר הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט קיבלו הודעה מחליפת פ‪ð‬קס על חובת הדיווח‬
‫החודשי‪.‬‬

‫מסרון לטלפון חכם‬
‫‪ð‬יתן לשלוח מסרון לטלפון חכם של המעסיק‪ ,‬הכולל קישור לתשלום באתר התשלומים )לתשלום בכרטיס אשראי‬

‫או בהעברה ב‪ð‬קאית(‪.‬‬

‫הסבר על אי סבירות‬
‫"בקבלת משוב לדיווח בטופס ‪ – 102‬כדיווח "לא סביר"‪ ,‬יש להעביר מכתב הסבר אל הס‪ð‬יף כולל מסמכים‪ .‬כאשר‬
‫מדובר ברכיב שכר ‪ð‬וסף ש‪ð‬רשם כשכר חודשי רגיל‪ ,‬יש להעביר את התיקון בדוח הפרשים כולל תלושי שכר‬
‫וטופסי ‪ 100‬להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר‪ .‬סטטוס אי סבירות ‪ð‬בדק מדי חודש ויתכן באחד או יותר‬

‫מה‪ð‬תו‪ð‬ים הבאים‪ :‬שכר‪ ,‬שכר מעל הכ‪ð‬סה מרבית ודמי ביטוח" )מתוך האיגרת שפרסם המוסד לביטוח לאומי(‪.‬‬
‫כשמוגש טופס ‪ 102‬שאי‪ð‬ו סביר לפי הקריטריו‪ð‬ים של הביטוח הלאומי )אי סבירות בשכר‪ ,‬בדמי הביטוח או בשכר‬
‫שעולה על ההכ‪ð‬סה המרבית(‪ ,‬מתקבל משוב שהדיווח ‪ð‬קלט כ"לא סביר"‪ .‬בדיקת אי הסבירות של הטופס‬

‫מתבצעת מדי חודש‪.‬‬
‫כאשר התקבל משוב של דוח שאי‪ð‬ו סביר יש להגיש מכתב הסבר‪ ,‬כולל מסמכים‪ ,‬או לתקן את הטופס‪.‬‬
‫מהביטוח הלאומי ‪ð‬מסר כי פעמים רבות אי הסבירות ‪ð‬ובעת מאי החלת כללי פריסת השכר על תשלום ‪ð‬וסף‪.‬‬
‫כאשר מדובר ברכיב שכר ‪ð‬וסף ש‪ð‬רשם כשכר חודשי רגיל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מבקש להעביר את התיקון בדוח‬

‫הפרשים‪ ,‬ולשלוח אליו תלושי שכר וטופסי ‪ 100‬להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר‪.‬‬
‫דוח מתוקן‬

‫דוחות מתוק‪ð‬ים ב‪ð‬יכויים לעובדים רגילים ‪ð‬יתן להגיש בדרך כלל באיחור של עד שלושה חודשים‪ .‬החל מהחודש‬
‫הרביעי יש לצרף הסבר לדוח המתקן‪ .‬לעתים המוסד לביטוח לאומי מבקש הסבר גם לדוחות מתוק‪ð‬ים לתקופה‬

‫קצרה‪.‬‬
‫תיקו‪ð‬י דוחות ש‪ð‬עשים בדיעבד בשל משכורות לבעלי שליטה‪ð ,‬בח‪ð‬ים בקפד‪ð‬ות יתר‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫טופס ‪ 126‬מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי החל בחודש יולי ‪2016‬‬

‫במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקו‪ð‬י חקיקה להשגת יעדי התקציב ‪ 2015‬ו‪ ,(2016-‬התשע"ה‪ð 2015-‬וסף‬
‫סעיף ‪)355‬א‪ (1‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫ה‪ð‬חיות פורסמו בחוזר מעסיקים ‪ 1463‬בחודש יו‪ð‬י ‪ 2016‬ועדכון פורסם ביולי ‪.2016‬‬

‫להלן ההוראות שעולות מהחוק‪ ,‬מהחוזר ומהסיכומים בישיבת ועדת העבודה והרווחה שד‪ð‬ה בחוק‪:‬‬

‫לפי סעיף ‪)355‬א‪ (1)(1‬מעסיק או מי שמשלם פ‪ð‬סיה מוקדמת יגיש למוסד לביטוח לאומי באופן מקוון דין וחשבון‬
‫על שכר עבודה או על פ‪ð‬סיה מוקדמת ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח‪ ,‬למעט עובד‬

‫במשק בית‪ ,‬במועדים אלה‪:‬‬

‫)א( עד יום ‪ 18‬ביולי בכל ש‪ð‬ה – לגבי החודשים י‪ð‬ואר עד יו‪ð‬י של אותה ש‪ð‬ה – מספר ‪) 1‬שידור ראשון התבצע מיום‬
‫‪ 3‬ביולי ‪.(2016‬‬

‫)ב( עד יום ‪ 18‬בי‪ð‬ואר בכל ש‪ð‬ה – לגבי החודשים י‪ð‬ואר עד דצמבר של הש‪ð‬ה שקדמה לה מספר ‪) 2‬שידור ראשון‬
‫בחודש י‪ð‬ואר ‪.(2017‬‬

‫שידור טופסי ‪ 126‬שלעיל מתבצע לפי המידע הקיים‪ ,‬ללא צורך בהתאמות ה‪ð‬דרשות בדרך כלל לפ‪ð‬י הגשת טופס‬
‫‪ 126‬למס הכ‪ð‬סה‪ .‬ה‪ð‬חיות לשידור הטופס מפורטות בחוזר‪.‬‬

‫)ג( לפי המועד החוקי להגשת טופס ‪ 126‬לרשות המסים )מספר ‪.(3‬‬

‫הכוו‪ð‬ה בסעיף זה למב‪ð‬ה זהה למב‪ð‬ה הדיווח של טופס ‪ 126‬שמשודר למס הכ‪ð‬סה פעם בש‪ð‬ה )בתוספת של‬
‫מספר תיק ה‪ð‬יכויים הפעיל במוסד לביטוח לאומי במקום מספר התיק במס הכ‪ð‬סה(‪ .‬הטופס האמור ישודר‬
‫גם למוסד לביטוח לאומי רק לאחר שהוא כבר שודר למס הכ‪ð‬סה‪ ,‬ובגי‪ð‬ו ממילא התבצעו כל ההתאמות‬

‫הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק‪ ,‬כמקובל‪.‬‬

‫קביעה בהיעדר דוח‬

‫החל מחודש י‪ð‬ואר ‪ 2019‬המוסד לביטוח לאומי שולח למעסיקים קביעות בהיעדר דיווח של טופס ‪.126‬‬

‫סעיף ‪ 357‬לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שחייב להגיש דוח למוסד לביטוח לאומי ולא הגיש אותו במועד –‬
‫יקבל קביעה בהיעדר דוח‪ .‬אם הטופס לא ישודר תוך ‪ 30‬ימים ממועד הקביעה‪ ,‬הקביעה תהפוך לחוב בדמי ביטוח‬

‫והמוסד לביטוח לאומי רשאי להתחיל בפעולות אכיפה‪ .‬שידור הטופס מבטל את הקביעה ואת החוב‪.‬‬

‫תמיכה טלפו‪ð‬ית במוסד לביטוח לאומי‬

‫‪ – 02-6709703 ,02-6463348 ,02-6463346 ,02-6709676‬מע‪ð‬ה טלפו‪ð‬י בימים א‪-‬ה בין השעות ‪ 9.00‬עד ‪ 12.00‬ב‪ð‬ושא‬
‫שגיאות הקשורות למשוב המתייחס לשגויי פרט )עובדים( בלבד )תחום שכירים(‪.‬‬

‫‪ – 02-6463252‬שלוחה ‪ð – 2‬ושאים הקשורים לקליטת הקובץ ושידורים באופן כללי‪ ,‬בעיות מול בתי‬
‫התוכ‪ð‬ה‪/‬לשכות השירות ומשוב ממערכת קשרים עסקיים )‪.(B2B‬‬

‫‪ – 02-6709945‬בירור בע‪ð‬יין חובות של מבוטח ש‪ð‬וצרו כתוצאה מקליטת טופס ‪) 126‬תחום הביטוח(‪.‬‬

‫‪ – 02-6463251‬משוב לדיווח ממערכת ייצוג לקוחות‪.‬‬

‫דרכים לדיווח טופס ‪126‬‬

‫מערכת השכר ‪ ,W.C.F‬מערכת ייצוג לקוחות‪ ,‬מערכת קשרים עסקיים וטעי‪ð‬ת קובץ באתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט‪.‬‬

‫כאשר למעסיק אין אפשרות להעביר את הטופס באחת מהאפשרויות לעיל‪ ,‬אפשר לדווח בטופס מקוון באמצעות‬
‫אתר התשלומים‪.‬‬

‫חיוב בדמי ביטוח בעקבות קליטת טופסי ‪ 126‬לעצמאי שהוא גם שכיר בו זמ‪ð‬ית‬

‫סוגיית התקלות כתוצאה משידור טופס ‪ 126‬עלתה בדיון עם ‪ð‬ציגי המוסד לביטוח לאומי ו‪ð‬ציגי המייצגים ביום‬
‫‪ 10.1.2018‬והועלו שאלות לגבי חיוב דמי ביטוח לבעל עיסוק מעורב‪ ,‬שכיר ועצמאי‪ ,‬כאשר העובד מועסק אצל ‪2‬‬

‫מעסיקים‪.‬‬

‫בפועל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי לא שלח הודעות בש‪ð‬ת ‪ 2019‬על הפרשים לש‪ð‬ת ‪ 2018‬כתוצאה משידור טופס ‪ 126‬רק‬
‫כאשר העיסוק היה של שכיר ועצמאי לאורך כל התקופה ולא היו שי‪ð‬ויי עיסוק שהתגלו בעת בדיקת קליטת‬

‫הטופס‪.‬‬

‫להלן ההסבר שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי בישיבה בחודש י‪ð‬ואר ‪:2018‬‬

‫כאשר מתקבל טופס ‪ 126‬ממעסיק א' וטרם התקבל טופס ‪ 126‬ממעסיק ב'‪ð ,‬וצר מצב שבו חישוב דמי הביטוח‬
‫כעצמאי אי‪ð‬ו ‪ð‬כון‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫כיום כש‪ð‬קלט טופס ‪ ,126‬הדיווח מכיל עיסוק מאומת שתחום בחודש האחרון של תקופת הדיווח ו‪ð‬פתח עיסוק‬
‫פתוח לגבי התקופה שטרם דווחה‪.‬‬

‫בהתאם לעיסוק הפתוח מקודם השכר ובעת חישוב דמי הביטוח כעצמאי‪ ,‬מתחשבים בשכר זה כל עוד העיסוק‬
‫קיים וזאת עד לאימותו באופן סופי‪ .‬דוגמה‪ :‬טופס ‪ 126‬חציו‪ð‬י ‪ 1‬מתייחס לתקופת הדיווח י‪ð‬ואר עד יו‪ð‬י שעל‬

‫המעסיק לדווח בחודש יולי‪.‬‬

‫עם קליטת הדיווח‪ð ,‬פתח עיסוק מחודש יולי‪ ,‬אולם במידה ש‪ð‬קלט דיווח לחודשים י‪ð‬ואר עד אפריל בלבד‪ ,‬העיסוק‬
‫ייקלט כעיסוק סגור לתקופה שדווחה היות שהחודש הרלוו‪ð‬טי לדיווח הוא יו‪ð‬י‪.‬‬

‫‪ð‬שאל‪ð‬ו‪ ,‬מדוע לא ממתי‪ð‬ים לקבלת השומה ולאחר מכן מבצעים הפרשי דמי ביטוח הכוללים גם את ‪ð‬תו‪ð‬י השכר‬
‫שהתקבלו בטופס ‪.126‬‬

‫המצב הקיים הוא שברוב המקרים מחשבים את דמי הביטוח במצבים כ‪"ð‬ל )עצמאי ושכיר( רק עם קבלת השומה‬
‫אלא אם יש שי‪ð‬וי בחובת התשלום‪ ,‬כדוגמת סגירת עיסוק או פתיחת עיסוק‪.‬‬

‫במקרים אלה החישוב מבוצע לפי חציו‪ð‬י ‪.2‬‬

‫בעקבות הבקשה שהועלתה הוחלט כי ייבחן במוסד לביטוח לאומי מועד אחרון שבו יופעל החיוב במידה ולא‬
‫תתקבל שומה עד אותו המועד‪ .‬יש להביא בחשבון את כל ההשלכות וההשפעות במסגרת ההחלטה‪ ,‬שכן‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫כדי שהסכום יוכר במסגרת האישור הש‪ð‬תי‪ ,‬על המבוטח לשלם את דרישת החיוב עד ליום ‪ ,31.12‬כך שיש לשלוח‬

‫הודעות לא יאוחר מיום ‪.31.10‬‬

‫הובהר בישיבה כי כל עוד העיסוק כשכיר קיים במערכת‪ ,‬המשכורת מקודמת לחודשים הבאים וחישוב דמי‬
‫הביטוח של העצמאי מתחשב בשכר‪ ,‬גם אם הוא אי‪ð‬ו ‪ð‬כון‪ .‬עוד הובהר כי יש לבדוק את מספר התיק שמדווח‬
‫בטופס ‪ 126‬כי לעתים מספר תיק ה‪ð‬יכויים של מס הכ‪ð‬סה אי‪ð‬ו זהה למספר תיק ה‪ð‬יכויים בביטוח הלאומי וטופס‬

‫‪ 126‬אי‪ð‬ו ‪ð‬קלט במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫הובטח ל‪ð‬ציגי המייצגים כי תיבחן לש‪ð‬ת ‪ 2020‬האפשרות לא לשלוח דרישות חיוב גם בעת שי‪ð‬וי עיסוק שלא היה‬
‫ידוע למוסד לביטוח לאומי והתגלה כתוצאה משידור טופס ‪.126‬‬

‫טופס ‪ - 100‬פירוט ש‪ð‬תי של השכר ו‪ð‬יכויי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‬

‫טופס בל‪ 100/‬הוא צילום מצב ליום מסוים והוא כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‬
‫במשך ‪ 12‬חודשים‪ ,‬כאשר "תשלומים ‪ð‬וספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוו‪ð‬טיים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬

‫כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים‪.‬‬
‫את הטופס )בל‪ (100/‬יש לבקש מהמעסיק או ממשלם הפ‪ð‬סיה‪ .‬תוכ‪ð‬ות השכר מפיקות את הטופס על פי הוראות‬

‫שקבלו מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬עד שבע ש‪ð‬ים רטרואקטיבית‪.‬‬
‫הטופס מודפס וחתום על ידי המעסיק‪ ,‬עם ציון מועד הפקת הטופס וסימון של בית התוכ‪ð‬ה‪.‬‬

‫כדי להפיק טופס ‪ð 100‬כון‪ ,‬חשוב להקפיד על סימול הרכיבים החייבים בפריסה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי מתכ‪ð‬ן בקרוב להפעיל טופס ‪ 100‬מקוון לשיפור השירות למבוטחים ולמעסיקים‪.‬‬

‫עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר‬

‫עד ש‪ð‬ת ‪ 2012‬היו שלוש שיטות להחזיר דמי ביטוח‪ :‬דוח בקוד ‪ ,7‬דוח בקוד ‪) 47‬לתיאום דמי ביטוח( וטופס ‪659‬‬
‫בצירוף הוכחות‪ .‬לשכות השירות ובתי התוכ‪ð‬ה פיתחו בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי קובץ זיכויים המתבצע‬

‫באופן אוטומטי לפי כללי ההתייש‪ð‬ות‪.‬‬
‫החל מהדיווח של משכורת חודש יולי ‪) 2012‬ב‪ 15-‬באוגוסט ‪ ,(2012‬המעסיק מבצע כל שי‪ð‬וי סטטוס ]כמו שי‪ð‬וי‬
‫מעובד רגיל למקבל קצבת אזרח ותיק )זק‪ð‬ה([‪ ,‬שי‪ð‬ויים בשכר ברוטו )‪ð‬ועד לטעויות טכ‪ð‬יות חד פעמיות(‪ ,‬ביטול‬

‫דיווח וכדומה‪ ,‬בשידור למחשב של הביטוח הלאומי לש‪ð‬ה השוטפת ועוד שבע ש‪ð‬ים אחורה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי מאפשר למעסיק לעשות תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת בשידור "קובץ זיכויים" לש‪ð‬ה‬
‫השוטפת בלבד‪ ,‬כיוון שהעובד מקבל את החזר דמי הביטוח לש‪ð‬ים קודמות דרך אתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט של הביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬
‫באיגרת למעסיקים בי‪ð‬ואר ‪ 2019‬פורסם כי לא ‪ð‬יתן לעדכן את התיקו‪ð‬ים המפורטים להלן במערכת השכר‪:‬‬

‫‪ .1‬ביטול תושבות למבוטח‪.‬‬
‫‪ .2‬החזר בגין תשלום מעל ההכ‪ð‬סה המרבית כמעסיק מש‪ð‬י‪.‬‬
‫‪ .3‬תיקו‪ð‬י שכר שליליים בעבור בעל שליטה בחברת מעטים‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫קובץ זיכויים מכיל את פרטי העובדים ואת תקופות העבודה הספציפיות‪ .‬כל דיווח על שי‪ð‬וי סטטוס ‪ð‬בדק מול‬
‫מערכות המוסד לביטוח לאומי‪ .‬עובד שמדווח כמקבל קצבה ולא ‪ð‬מצא זכאי לפטור‪ ,‬המעסיק מקבל הודעת‬
‫שגיאה‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מאמת את ה‪ð‬תו‪ð‬ים‪ ,‬ולאחר אימות ה‪ð‬תו‪ð‬ים בודק את המעמד‪ .‬הבדיקה מידית וכל‬
‫עובד ‪ð‬בדק‪.‬‬

‫תיקו‪ð‬ים אחרים‪ ,‬שהם בדרך כלל חד פעמיים‪ð ,‬בדקים גם מדגמית וגם בביקורת ‪ð‬יכויים‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ מאוד לבדוק‬
‫היטב את הבקשה להחזרים לפ‪ð‬י השידור בקובץ זיכויים‪ ,‬כי ככל שיתברר שהתיקון לא היה ‪ð‬כון‪ ,‬הביטוח הלאומי‬

‫ידרוש בחזרה מהמעסיק את כל דמי הביטוח שקיבל‪ ,‬גם אם המעסיק כבר העביר לעובד את חלקו‪.‬‬

‫בדרישת החזרים בשל שי‪ð‬וי הגדרת רכיב שכר מרכיב חייב לרכיב פטור יש לפ‪ð‬ות מראש לאגף מעסיקים במוסד‬
‫לביטוח לאומי כדי לקבל אישור מראש על המהלך לדרישת ההחזרים‪.‬‬

‫ההחזר מקובץ הזיכויים ‪ð‬רשם כזיכוי בחשבון המעסיק בביטוח הלאומי וכולל את חלק העובד ואת חלק המעסיק‪.‬‬
‫המעסיק מחזיר לעובד את חלקו במסגרת המשכורת בחודש ההתחשב‪ð‬ות )מובהר כי ההחזר שמקבל המעסיק‬

‫כולל גם חלקו של העובד ולכן המעסיק חייב להחזיר אותו לעובד(‪.‬‬

‫האמצעים לשידור הקובץ‪:‬‬

‫‪ .1‬מערכת ‪ – B2B‬מעסיק או לשכת שירות המקושרים ל‪ B2B-‬דרך מערכת ‪) W.C.F‬העברת דיווחים בדרך‬
‫מקוו‪ð‬ת( שהוכ‪ð‬ה על ידי בתי תוכ‪ð‬ה או לשכות השירות‪.‬‬

‫‪ .2‬דרך מערכת ייצוג לקוחות‪ .‬כל המייצגים במערכת זו מקושרים למערכת ‪ .B2B‬בראש המסך יש כפתור ‪B2B‬‬
‫ש‪ð‬יתן לעבור אליו אוטומטית ולבצע את שידור הקובץ‪.‬‬

‫מוקד תמיכה מקצועי בביטוח הלאומי‪ ,02-6463348 ,02-6463346 :‬פקס ‪.02-5386520‬‬

‫העדכו‪ð‬ים ב‪ð‬ושא האמור מפורסמים בבית התוכ‪ð‬ה או בלשכת השירות‪.‬‬

‫כאשר מעסיק ‪ð‬פטר או בעת פשיטת רגל או פירוק של המעסיק‪ ,‬העובד מתבקש לפ‪ð‬ות למוסד לביטוח לאומי כדי‬
‫לקבל את חלקו בהחזר באופן אישי‪.‬‬

‫בחי‪ð‬ת ההיבט הביטוחי‬
‫הגשת בקשה להחזר דמי ביטוח כאמור מחייבת בחי‪ð‬ה של ההיבט הביטוחי של המשכורת‪ ,‬כאמור בפסקי דין‬
‫בבית הדין הארצי לעבודה‪ .‬רצוי לבחון היטב כל בקשה להחזר‪ ,‬כיוון שקיימת חשיפה לפגיעה בגמלאות שהעובד‬

‫זכאי להן‪.‬‬

‫תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד‬

‫מבוטח שיש לו הכ‪ð‬סות מש‪ð‬י עיסוקים או יותר )לרבות מפ‪ð‬סיה מוקדמת המשולמת לפ‪ð‬י גיל פרישה(‪ ,‬משלם דמי‬
‫ביטוח על פי סדר החיוב המפורט להלן ובאופן המפורט להלן‪ ,‬אך לא יותר מההכ‪ð‬סה המרבית לתשלום דמי ביטוח‬

‫וזכאי לשיעור מופחת רק פעם אחת‪:‬‬
‫‪ .1‬מהכ‪ð‬סותיו כעובד שכיר המעסיק מ‪ð‬כה את דמי הביטוח‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר הוא ‪ð‬כלל בהגדרת "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו‪.‬‬
‫‪ .3‬מהכ‪ð‬סות "פסיביות"‪ :‬הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי )ואי‪ð‬ן פטורות מדמי ביטוח על‬
‫פי החוק או על פי התק‪ð‬ות(‪ ,‬הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬מהכ‪ð‬סותיו מפ‪ð‬סיה מוקדמת כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬משלם הפ‪ð‬סיה מ‪ð‬כה את דמי הביטוח‪.‬‬

‫האחריות ל‪ð‬יכוי דמי ביטוח בשיעור המלא‬
‫האחריות לתשלום דמי הביטוח במלואם מוטלת על העובד השכיר שעובד אצל מעסיקים שו‪ð‬ים לפי סעיף ‪)342‬ד(‬
‫לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬תק‪ð‬ות התיאום ‪ð‬קבעו לפי הוראות סעיף ‪)342‬ה( לחוק שקבעו בין היתר את חובת המעסיק‬

‫ל‪ð‬יכוי בשיעור המלא למי שעובד אצל מעסיק ‪ð‬וסף‪.‬‬

‫מעובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי וגם מקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת בו זמ‪ð‬ית‪ ,‬מ‪ð‬כה משלם הפ‪ð‬סיה את השיעור המלא‬
‫של דמי הביטוח לפי סעיף ‪345‬ב)ה()‪ (1‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬למעט אם ‪ð‬עשה תיאום‪ ,‬כיוון שמשלם הפ‪ð‬סיה‬

‫המוקדמת הוא המעסיק המש‪ð‬י‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫מעסיק עיקרי ומעסיק מש‪ð‬י‬

‫כאשר למבוטח יש בעיסוקו כעובד שכיר )לרבות לפי צו סיווג מבוטחים( כמה מקורות הכ‪ð‬סה )לרבות פ‪ð‬סיה‬
‫מוקדמת( או שיש לו פ‪ð‬סיה מוקדמת מש‪ð‬י מקורות או יותר‪ ,‬יש לקבוע מי המעסיק העיקרי ומי המעסיק המש‪ð‬י‪,‬‬
‫ובהתאם ‪ð‬ערך ‪ð‬יכוי דמי הביטוח‪ .‬המעסיק העיקרי מ‪ð‬כה מהעובד שיעור מופחת )‪ 3.5%‬בש‪ð‬ת ‪ (2019‬ושיעור מלא‬

‫)‪ 12%‬בש‪ð‬ת ‪ .(2019‬המעסיק המש‪ð‬י מ‪ð‬כה מהעובד שיעור מלא‪ ,‬אלא אם ‪ð‬ערך תיאום כפי שיוסבר בהמשך‪.‬‬

‫המעסיק העיקרי לע‪ð‬יין תיאום דמי ביטוח הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס ‪ 101‬שאצלו הוא משתכר‬
‫"משכורת חודש"‪ .‬כלומר‪ ,‬אותו מעסיק מ‪ð‬כה מס הכ‪ð‬סה משכר העובד על פי לוח ה‪ð‬יכויים של מס הכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫המעסיק המש‪ð‬י הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס ‪ 101‬שאצלו הוא משתכר "משכורת ‪ð‬וספת" )המעסיק מ‪ð‬כה‬
‫משכרו של העובד את שיעור המס המרבי‪ ,‬או שיעור מס אחר שקבע פקיד השומה(‪ .‬אם יש יותר מש‪ð‬י מעסיקים‪,‬‬

‫אזי העובד יבחר מי מהם הוא המעסיק העיקרי ויצהיר על כך בטופס‪.‬‬

‫בטופס ‪ 620‬ש‪ð‬מצא באתר הביטוח הלאומי מובהר כי המעסיק י‪ð‬הג לפי ההצהרה בטופס ‪ 101‬ואין להפ‪ð‬ותו למוסד‬
‫לביטוח לאומי לצורך קבלת אישור על ‪ð‬יכוי כמעסיק עיקרי‪ .‬העובד חייב לעדכן את כל מעסיקיו בכל שי‪ð‬וי‬

‫בהצהרה בטופס ‪.101‬‬

‫כאשר עובד שכיר מקבל גם פ‪ð‬סיה מוקדמת‪ ,‬הפ‪ð‬סיה היא ה"מעסיק המש‪ð‬י" לע‪ð‬יין תיאום דמי הביטוח‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כאשר לעובד יש משכורת ופ‪ð‬סיה מוקדמת‪ ,‬תיאום דמי הביטוח ‪ð‬ערך בפ‪ð‬סיה אף על פי שבמס הכ‪ð‬סה התיאום‬

‫‪ð‬עשה במשכורת‪.‬‬

‫כאשר לעובד שכיר ההכ‪ð‬סה ה‪ð‬וספת היא ממשלח יד או שהיא הכ‪ð‬סה פסיבית‪ ,‬אין לערוך תיאום דמי ביטוח‬
‫במשכורת כיוון שהחישוב ‪ð‬ערך בתחום "גבייה מלא שכירים" במוסד לביטוח לאומי‪ .‬אם ההכ‪ð‬סה מהמשכורת‬
‫‪ð‬מוכה מ‪ 60%-‬מן השכר הממוצע במשק – אזי יש לשלוח את התלוש )או התלושים( למחלקת גבייה מלא שכירים‬

‫בס‪ð‬יף המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח המופחתים בהכ‪ð‬סה ה‪ð‬וספת‪.‬‬

‫כאשר אין צורך למלא טופס ‪ ,101‬כמו למשל בתשלום על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת‬
‫מעבידים‪ ,‬העובד ממלא טופס בל‪ ,103/‬ומצהיר אם זה מקום עבודתו היחיד כ"עובד שכיר" או שיש ל‪ð‬כות דמי‬
‫ביטוח כמעסיק מש‪ð‬י‪ .‬ברירת המחדל של מעסיק‪ ,‬כאשר מבוטח הכלול בצו סיווג מבוטחים לא מילא טופס ‪,103‬‬

‫היא שזה מקום עיסוקו המש‪ð‬י של המבוטח‪ ,‬ועליו ל‪ð‬כות מהעובד דמי ביטוח בשיעור המלא‪.‬‬

‫תיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד ובאחריותו‪ .‬אין תיאום דמי ביטוח למעסיק‪.‬‬

‫כל ההוראות הקשורות לתיאום דמי ביטוח ולהחזר דמי ביטוח למבוטח שלא ערך תיאום‪ ,‬מצויות בתק‪ð‬ות‬
‫הביטוח הלאומי )תשלום ו‪ð‬יכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שו‪ð‬ים(‪ ,‬התש‪"ð‬ז‪) 1997-‬להלן‪:‬‬

‫"תק‪ð‬ות התיאום"(‪.‬‬

‫תיאום דמי ביטוח בפ‪ð‬סיה מוקדמת )פ‪ð‬סיה המשולמת לפ‪ð‬י גיל פרישה(‬
‫פ‪ð‬סיה מוקדמת היא פ‪ð‬סיה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיע לגיל‬
‫פרישה‪ ,‬לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או פרישה חלקית‪ ,‬לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל ‪ð‬כות או‬

‫בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי‪.‬‬
‫אם אדם עובד כשכיר ויש לו גם הכ‪ð‬סות מפ‪ð‬סיה מוקדמת‪ ,‬אזי מקום העבודה שבו הוא עובד שכיר הוא המעסיק‬

‫העיקרי ומשלם הפ‪ð‬סיה הוא "המעסיק המש‪ð‬י"‪ ,‬גם אם בעבור מס הכ‪ð‬סה התיאום מבוצע באופן שו‪ð‬ה‪.‬‬
‫אם משולמת פ‪ð‬סיה מוקדמת לגמלאי שהוא גם עובד שכיר‪ ,‬ו‪/‬או מקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת ממקור ‪ð‬וסף‪ ,‬ו‪/‬או גם‬
‫עצמאי‪ ,‬משלם הפ‪ð‬סיה מ‪ð‬כה מהמבוטח את השיעור המלא של דמי הביטוח‪ ,‬אלא אם המבוטח המציא למשלם‬

‫הפ‪ð‬סיה אישור על ‪ð‬יכוי בשיעור שו‪ð‬ה‪.‬‬
‫כפי שמוסבר להלן‪ ,‬העובד רשאי להגיש למשלם הפ‪ð‬סיה טופס בל‪ 644/‬שבו יצהיר על הכ‪ð‬סתו אצל המעסיק‬
‫העיקרי ומשלם הפ‪ð‬סיה יזין את ההכ‪ð‬סה הזאת בתוכ‪ð‬ת השכר ויקבל אישור תיאום אוטומטי לש‪ð‬ה זו בשיעור‬

‫המופחת )מתחילת הש‪ð‬ה או מתחילת העבודה(‪.‬‬

‫תיאום דמי ביטוח מראש בשיעור המופחת‬
‫עובד אצל ש‪ð‬י מעסיקים או יותר )לרבות מי שמקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת ממקור אחד או יותר(‪ ,‬שהכ‪ð‬סתו אצל‬

‫המעסיק העיקרי ‪ð‬מוכה מ‪ 60%-‬מהשכר הממוצע במשק זכאי לתיאום דמי ביטוח‪.‬‬

‫העובד מתבקש להגיש למעסיק המש‪ð‬י‪ ,‬ומקבל הפ‪ð‬סיה מתבקש להגיש למשלם הפ‪ð‬סיה‪ð ,‬וסף על ההצהרה בטופס‬
‫‪ 101‬גם אישור לתיאום דמי ביטוח‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬הצהרה על ההכ‪ð‬סה אצל המעסיק העיקרי בטופס בל‪ - 644/‬המעסיק המש‪ð‬י מזין את ‪ð‬תו‪ð‬י ההכ‪ð‬סה מחודש‬
‫י‪ð‬ואר של הש‪ð‬ה ה‪ð‬וכחית‪ ,‬או ממועד תחילת העבודה בש‪ð‬ה ה‪ð‬וכחית‪.‬‬

‫‪ .2‬אישור שהופק באמצעות אתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט של המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫תיאום דמי ביטוח לפי טופס ‪ 644‬מבוצע מהחודש שבו העובד החל לעבוד אצל המעסיק המש‪ð‬י‪ ,‬או מחודש י‪ð‬ואר‬
‫בש‪ð‬ה ה‪ð‬וכחית‪ ,‬או לפי התקופה שבאישור מהאי‪ð‬טר‪ð‬ט‪.‬‬

‫על פי הצהרות אלה‪ ,‬המעסיק המש‪ð‬י או משלם הפ‪ð‬סיה יזי‪ð‬ו בתוכ‪ð‬ת השכר את סכום ההכ‪ð‬סה של העובד או של‬
‫מקבל הפ‪ð‬סיה אצל המעסיק העיקרי‪ ,‬וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי על ‪ð‬יכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת‬

‫)כאשר ההכ‪ð‬סה אצל המעסיק העיקרי ‪ð‬מוכה מסכום של ‪ 60%‬מן השכר הממוצע במשק(‪.‬‬

‫העובד אי‪ð‬ו יכול לקבל החזר דמי ביטוח בש‪ð‬ה ה‪ð‬וכחית מהמוסד לביטוח לאומי‪ .‬אם לא בוצע תיאום‪ ,‬אזי‬
‫ההחזר ייעשה בש‪ð‬ה הבאה )כמוסבר בהמשך(‪.‬‬

‫כאשר המעסיק מזין את ההכ‪ð‬סה רטרואקטיבית‪ð ,‬וצרת יתרת זכות‪ .‬דיווח על הפרשי שכר שליליים של עובדים‬
‫מתבצע באמצעות שידור קובץ בלבד‪.‬‬

‫דוגמה )ש‪ð‬י מעסיקים(‪:‬‬

‫משכורת ברוטו )חייב לביטוח הלאומי( אצל המעסיק העיקרי ‪ 3,000 -‬ש"ח‬

‫משכורת ברוטו )חייב לביטוח הלאומי( אצל המעסיק המש‪ð‬י ‪ 1,000 -‬ש"ח ‪ -‬העובד מצהיר על המשכורת בסך‬
‫‪ 3,000‬ש"ח שהוא משתכר אצל המעסיק העיקרי בטופס בל‪.644/‬‬

‫המעסיק המש‪ð‬י י‪ð‬כה דמי ביטוח בשיעור המופחת עד לסכום של ‪ 60%‬מן השכר הממוצע במשק‪ .‬כלומר‪ ,‬י‪ð‬כה‬
‫מסך ה‪ 1,000-‬ש"ח את השיעור המופחת )‪.(3.5%‬‬

‫ללא התיאום האמור המעסיק המש‪ð‬י י‪ð‬כה מסך ה‪ 1,000-‬ש"ח את השיעור המלא )‪.(12%‬‬

‫המשך הדוגמה למעסיק שלישי )או מעסיק מש‪ð‬י ש‪ð‬י(‪:‬‬

‫משכורת ברוטו )חייב לביטוח הלאומי( אצל המעסיק השלישי ‪ 500 -‬ש"ח ‪ -‬העובד מצהיר בש‪ð‬י טופסי בל‪ 644/‬על‬
‫שתי המשכורות שלו‪ :‬האחת אצל המעסיק העיקרי בסך ‪ 3,000‬ש"ח‪ ,‬והש‪ð‬ייה אצל המעסיק המש‪ð‬י בסך ‪1,000‬‬
‫ש"ח‪ .‬סך הכול העובד מצהיר על ‪ 4,000‬ש"ח בטופסי בל‪ .644/‬המעסיק השלישי )המש‪ð‬י הש‪ð‬י( יחייב בשיעור‬

‫המופחת סך של ‪ 500‬ש"ח במקום בשיעור המלא‪.‬‬

‫טופס בל‪ð 644/‬מסר כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬למעסיק הש‪ð‬י )המש‪ð‬י הראשון( ‪ 3,000 -‬ש"ח‪ ,‬בהתאם למשכורת אצל המעסיק הראשי‪.‬‬

‫‪ .2‬למעסיק השלישי )המש‪ð‬י הש‪ð‬י( ‪ 4,000 -‬ש"ח‪ ,‬בהתאם למשכורות אצל המעסיק הראשי והמעסיק המש‪ð‬י‬
‫הראשון‪ .‬המעסיק השלישי )המש‪ð‬י הש‪ð‬י( יזין למערכת ‪ 4,000‬ש"ח‪.‬‬

‫החישוב הוא כדלקמן‪) 6,164 – 4,000 = 2,164 :‬בש‪ð‬ת ‪.(2019‬‬

‫כלומר‪ ,‬המעסיק המש‪ð‬י הש‪ð‬י יכול ל‪ð‬כות דמי ביטוח בשיעור המופחת עד ‪ 2,164‬ש"ח בכל חודש‪.‬‬

‫מועד מילוי טופס בל‪644/‬‬
‫בתחילת כל ש‪ð‬ת מס )אם ההצהרה ‪ð‬ית‪ð‬ת באיחור‪ ,‬אזי אפשר להצהיר מחודש י‪ð‬ואר בש‪ð‬ה ה‪ð‬וכחית(‪.‬‬
‫לעובד חדש‪/‬למקבל פ‪ð‬סיה חדש – מיום תחילת העבודה‪/‬תחילת קבלת הפ‪ð‬סיה‪ ,‬ולאחר מכן בתחילת כל ש‪ð‬ת מס‪.‬‬
‫למי שקיים כבר אישור לתיאום דמי ביטוח – כשיפוג תוקפו של האישור‪ ,‬ולאחר מכן בתחילת כל ש‪ð‬ת מס‪.‬‬
‫העובד מתחייב לעדכן את המעסיק המש‪ð‬י אם שכרו אצל המעסיק העיקרי משת‪ð‬ה באופן מהותי‪ .‬במקרים שבהם‬

‫השכר אצל המעסיקים אי‪ð‬ו קבוע‪ ,‬אין לבצע תיאום לפי טופס בל‪.644/‬‬

‫תיאום דמי ביטוח בשל הכ‪ð‬סה שעולה על ההכ‪ð‬סה המרבית‬
‫עובדים ו‪/‬או מקבלי פ‪ð‬סיה מוקדמת שהכ‪ð‬סתם הכוללת היא מעל ההכ‪ð‬סה המרבית החייבת בדמי ביטוח מקבלים‬
‫אישור לתיאום דמי ביטוח לש‪ð‬ה השוטפת במוסד לביטוח לאומי לפי טופס בל‪ 753/‬והסברים ש‪ð‬מצאים באתר‬

‫הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט‪.‬‬
‫לצורך קבלת אישור התיאום יש לפ‪ð‬ות לאגף גבייה ממעסיקים בס‪ð‬יף שאליו שייך המבוטח על פי כתובת מגוריו‪.‬‬
‫לטופס יש לצרף טופסי בל‪ 100/‬מודפסים וחתומים של הש‪ð‬ה השוטפת והש‪ð‬ה שקדמה )או לפחות ‪ 12‬חודשים‬
‫שקדמו לחודש הבקשה(‪ ,‬מכל מקורות ההכ‪ð‬סה‪ ,‬ולהצהיר מי המעסיק העיקרי של העובד‪ .‬בשלב זה מטפל‬

‫באישורים האלה תחום רציפות הביטוח במשרד הראשי )פקס ‪.(02-5386520‬‬
‫כדי לקבל אישור לתיאום דמי ביטוח לש‪ð‬ת ‪ ,2020‬רצוי לשלוח את המסמכים למוסד לביטוח לאומי בתחילת‬

‫חודש י‪ð‬ואר ‪ ,2020‬עם טופסי ‪ 100‬שכוללים את כל חודשי ש‪ð‬ת ‪.2019‬‬
‫הביטוח הלאומי מסר כי מעסיק מש‪ð‬י רשאי לפטור עובד מתשלום דמי הביטוח מעל המקסימום רק לפי אישור‬

‫לתיאום מהביטוח הלאומי‪ .‬ככל שהמעסיק לא ‪ð‬יכה דמי ביטוח בטעות‪ ,‬עליו להגיש דוחות מתק‪ð‬ים‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫ביקורת המוסד לביטוח לאומי‬

‫המוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות לבדוק את הצהרת העובד או מקבל הפ‪ð‬סיה על הכ‪ð‬סתו אצל‬
‫המעסיק העיקרי או משלם הפ‪ð‬סיה‪ ,‬על פי טופס ‪ 126‬המדווח על ידי המעסיקים או משלמי הפ‪ð‬סיה‪ .‬לכן המעסיק‬
‫המש‪ð‬י או משלם הפ‪ð‬סיה אי‪ð‬ם חייבים לבדוק את ההצהרה של העובד או של מקבל הפ‪ð‬סיה‪ ,‬אך הם חייבים‬
‫לשמור את ההצהרות האמורות ואישורי התיאום יחד עם טופס ‪) 101‬או טופס ‪ ,(103‬המעידים על הצהרת העובד‬

‫על עבודה יחידה או על עבודה ‪ð‬וספת‪.‬‬

‫החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת‬
‫כאשר לא ‪ð‬ערך תיאום דמי ביטוח בש‪ð‬ה השוטפת או כאשר המעסיק העיקרי ‪ð‬יכה שיעור מלא במקום שיעור‬
‫מופחת בש‪ð‬ה השוטפת‪ ,‬המבוטח רשאי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר החל‬

‫מש‪ð‬ת המס הבאה‪.‬‬
‫בקשה להחזר דמי ביטוח בשל הכ‪ð‬סה בשיעור המופחת יש להזמין מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות אתר‬
‫הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט )תיאום דמי ביטוח – בקשת החזר(‪ .‬ההחזר מתבצע באמצעות טופסי ‪ 126‬שקיימים‬

‫במוסד לביטוח לאומי‪ .‬יש לעקוב אחר ההוראות באתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט‪.‬‬
‫עובד שאין לו גישה לאי‪ð‬טר‪ð‬ט ישלח את הטופס שיקבל בס‪ð‬יפי הביטוח הלאומי‪ ,‬לפקס‪-‬מייל מספר ‪02-6463474‬‬

‫או דרך מוקד ‪.*6050‬‬
‫כאשר קיימת בקשה באי‪ð‬טר‪ð‬ט וחסר טופס ‪ ,126‬המוסד לביטוח לאומי שולח למבוטח הודעה שחסר טופס ‪.126‬‬

‫עם קליטת הטופס‪ ,‬חישוב ההחזר יתבצע אוטומטית ואין צורך לשלוח בקשה ‪ð‬וספת‪.‬‬

‫החזר דמי ביטוח מעל ההכ‪ð‬סה המרבית לתשלום דמי ביטוח‬
‫החזר דמי ביטוח מעל ההכ‪ð‬סה המרבית ששולמו ביתר בשל תיאום שלא ‪ð‬ערך מראש‪ ,‬מבוצע בס‪ð‬יפי המוסד‬

‫לביטוח לאומי בתחום גבייה ממעסיקים‪ ,‬בטופס ‪ 752‬שאליו מצורפים טופסי ‪ 100‬מכל המעסיקים‪.‬‬
‫מבוטח שיש לו חשבון דמי ביטוח בגבייה בשל הכ‪ð‬סות מעסק‪ ,‬ממשלח יד או הכ‪ð‬סות פסיביות – אמור לקבל את‬

‫ההחזר לאחר חישוב דמי הביטוח על הכ‪ð‬סות אלה‪.‬‬
‫מי שאין לו חשבון במחלקת הגבייה במוסד לביטוח לאומי ושולח את הטופס למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מתבקש‬

‫לצרף המחאה מבוטלת לצורך אימות חשבון הב‪ð‬ק‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ההחזר מתבצע רק בעבור ש‪ð‬ה שלמה ולא בעבור חלקי ש‪ð‬ה‪ .‬החזר בעבור הש‪ð‬ה השוטפת מתבצע באמצעות‬

‫קובץ זיכויים על ידי המעסיק אך ורק בהתאם לאישור שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה )ת"צ ‪ (22654-03-16‬דחה ביום ‪ 21.8.2018‬את בקשתו של יוסף אלבז להכיר בתביעתו‬
‫כתובע‪ð‬ה ייצוגית בגין אי השבה יזומה של תשלומי יתר מעל תקרת התשלומים המרבית‪ ,‬ששולמו לטע‪ð‬תו למוסד‬

‫לביטוח לאומי‪.‬‬

‫התייש‪ð‬ות של החזר דמי ביטוח‬
‫החזר דמי ביטוח בשל תיאום שלא ‪ð‬עשה מראש ‪ð‬יתן עד שבע ש‪ð‬ים לאחור )לא כולל את הש‪ð‬ה השוטפת(‪ .‬המוסד‬

‫לביטוח לאומי פרסם חוזרים המפרטים את אופן הטיפול בהחזרים )התייש‪ð‬ות החזרי דמי ביטוח(‪.‬‬

‫החזר דמי ביטוח למקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת‬
‫"פ‪ð‬סיה מוקדמת" )לרבות תקבול בשל אובדן כושר עבודה( כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי ‪ð‬חשבת "מעסיק‬

‫מש‪ð‬י"‪ ,‬אף על פי שבמס הכ‪ð‬סה הפ‪ð‬סיה המוקדמת ‪ð‬חשבת למעסיק עיקרי לע‪ð‬יין תיאום מס‪.‬‬

‫מבוטח שהוא עובד שכיר במקום אחד או יותר וגם מקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת‪ ,‬או מבוטח שמקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת‬
‫מכמה מקומות‪ ,‬שלא ביצעו תיאום דמי ביטוח מראש‪ ,‬פו‪ð‬ים לקבל החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת באמצעות‬

‫אתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט של המוסד לביטוח לאומי‪ .‬ההחזר הוא עד שבע ש‪ð‬ים לאחור )לא כולל הש‪ð‬ה השוטפת(‪.‬‬

‫עובד עצמאי )או עובד שכיר ועצמאי( ו‪/‬או מי שיש לו הכ‪ð‬סות פסיביות‪ ,‬שיש לו גם פ‪ð‬סיה מוקדמת‪ ,‬פו‪ð‬ה לתחום‬
‫גבייה ממעסיקים בס‪ð‬יף המוסד לביטוח לאומי שאליו הוא שייך לפי כתובת המגורים‪ ,‬כדי לקבל החזר דמי ביטוח‬

‫ששולמו ביתר מהפ‪ð‬סיה המוקדמת‪ ,‬לחשבו‪ð‬ו בגבייה‪ ,‬לאחר שתיערך התאמה על כל הכ‪ð‬סותיו‪.‬‬

‫מדור התשלומים של צה"ל‬
‫מקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת ממופ"ת יבדוק באתר מופ"ת באי‪ð‬טר‪ð‬ט את הכללים החלים עליו בע‪ð‬יין תיאום דמי ביטוח‬

‫והחזר דמי ביטוח בגין ש‪ð‬ים קודמות‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר‬

‫מי שהוא עובד שכיר במקום עבודה אחד והוא גם עובד עצמאי )או שיש לו הכ‪ð‬סות פסיביות החייבות בדמי‬
‫ביטוח(‪ ,‬חישוב דמי הביטוח עד התקרה מבוצע בהפרשי השומה בתיק העצמאי שלו בביטוח הלאומי‪ .‬אם ‪ð‬עשתה‬

‫טעות במשכורת‪ ,‬אזי יש לפ‪ð‬ות למוסד לביטוח לאומי כמקובל‪.‬‬

‫הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה על ידי המעסיק‬

‫בדרך כלל העובד מגיש תביעה לדמי פגיעה בעבודה והמעסיק משלים את הפרטים בחלקו בטופס התביעה‪.‬‬
‫חוק הביטוח הלאומי והתק‪ð‬ות מאפשרים למעסיק‪ ,‬בת‪ð‬אים מסוימים ובאישור מראש של המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬

‫להגיש את התביעה במקום העובד‪ ,‬או לשלם תמורת דמי פגיעה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬תק‪ð‬ה ‪ 22‬תק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )ביטוח מפ‪ð‬י פגיעה בעבודה(‪ ,‬התשי"ד‪ – 1954-‬התק‪ð‬ה מאפשרת למעסיק‬
‫)שחתם על הסכם עם המוסד לביטוח לאומי( להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי ולשלם בשם המוסד‬
‫לביטוח לאומי את דמי הפגיעה לעובד ש‪ð‬פגע בעבודה אצל אותו המעסיק‪ ,‬במועד תשלום המשכורת‪ .‬אפשר‬

‫לבחור את סוגי העובדים שכלולים בתק‪ð‬ה ‪ 22‬ויש לציין אותם בעת החתימה על ההסכם‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם למעסיק עמלה בשיעור ‪ 2.5%‬מדמי הפגיעה )לא כולל את ‪ 12‬הימים‬

‫הראשו‪ð‬ים(‪.‬‬
‫העובד ממלא את חלקו בטופס וחותם עליו‪ .‬המעסיק משלים את חלקו בטופס ומגיש את הטופס למוסד‬

‫לביטוח לאומי על פי ההסדר )לס‪ð‬יף שקרוב למקום מגורי העובד(‪.‬‬
‫המעסיק משלם לעובד שכר רגיל‪/‬דמי מחלה לפחות בסכום דמי הפגיעה שמגיע לעובד מהמוסד לביטוח‬
‫לאומי עד סיום הטיפול בתביעה במוסד לביטוח לאומי‪ .‬כשהתביעה תאושר המעסיק יקבל בחזרה את סכום‬

‫דמי הפגיעה ששילם )החל מהיום ה‪ (13-‬בתוספת העמלה‪.‬‬
‫על פי הפרסום של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬יכול להצטרף להסדר לפי תק‪ð‬ה ‪ 22‬מעסיק שמעסיק ‪ 100‬עובדים‬
‫או יותר‪ .‬המעסיק ממלא טופס בקשה להצטרפות וכתב התחייבות )שהוא החוזה המשפטי בין המעסיק‬
‫למוסד לביטוח לאומי(‪ .‬המעסיק מקבל גם איגרת ב‪ð‬ושא ביטוח ‪ð‬פגעי עבודה שכולל בין היתר דגשים במילוי‬

‫טופס התביעה‪.‬‬
‫‪ .2‬תמורת דמי פגיעה ודמי ביטוח מופחתים – סעיפים ‪ 95‬ו‪ 343-‬לחוק הביטוח הלאומי – כאשר מתמלאים ש‪ð‬י‬
‫ת‪ð‬אים המפורטים בסעיף ‪ 343‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬המעסיק משלם לעובדים משכורת רגילה בזמן תקופת‬
‫דמי הפגיעה‪ ,‬שלא תפחת מדמי הפגיעה )תמורת דמי פגיעה( ובתמורה לכך הוא מקבל ה‪ð‬חה בתשלום דמי‬

‫ביטוח לאומי לע‪ð‬ף פגיעה בעבודה שהוא משלם בעבור כל העובדים‪.‬‬
‫העובד מגיש את התביעה לדמי הפגיעה בעבודה לצורך הכרה בפגיעה ואי‪ð‬ו מקבל תשלום מהמוסד לביטוח‬

‫לאומי‪.‬‬
‫הת‪ð‬אים הם‪:‬‬
‫‪ -‬המעסיק מעסיק לפחות ‪ 500‬עובדים‪.‬‬
‫‪ -‬המעסיק חייב מתוקף חוק‪ ,‬הסכם קיבוצי או חוזה עבודה‪ ,‬לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו‬
‫משתלמים דמי פגיעה בעבודה וסך כל השכר אי‪ð‬ו קטן מדמי הפגיעה‪.‬‬

‫דמי פגיעה בעבודה‬
‫דמי פגיעה בעבודה היא גמלה יומית המשולמת ל‪ð‬פגע שאיבד את כושרו לעבוד בשל הפגיעה בעבודה‪ ,‬כפיצוי על‬
‫הפסד ההכ‪ð‬סה לתקופה שבה אי‪ð‬ו מסוגל לעבוד ולא עסק בכל עבודה‪ð .‬יתן לקבל דמי פגיעה חלקיים למי שחזר‬

‫לעבוד באופן חלקי‪.‬‬
‫דמי הפגיעה משולמים לתקופה שלא תעלה על ‪ 91‬יום על סמך תעודות אי כושר ל‪ð‬פגע בעבודה ש‪ð‬תן רופא קופת‬

‫חולים‪.‬‬
‫שכר יום הפגיעה משולם על ידי המעסיק‪.‬‬
‫כאשר תקופת אי הכושר פחותה מ‪ 12-‬ימים – לא משולמים דמי פגיעה בעבור היומיים הראשו‪ð‬ים‪.‬‬
‫העובד מקבל את כל דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי והמעסיק מקבל מדי רבעון דרישה להחזיר את ‪12‬‬
‫הימים הראשו‪ð‬ים שבעדם זכאי ה‪ð‬פגע לדמי פגיעה‪ ,‬כאילו היו דמי ביטוח‪ .‬המעסיק אי‪ð‬ו רשאי ל‪ð‬כות את הימים‬
‫האלה ממשכורתו של העובד או מצבירת ימי המחלה שיש לעובד‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫מעסיק המשלם דמי פגיעה לפי תק‪ð‬ה ‪ ,22‬משלם לעובד את כל דמי הפגיעה ומקבל בחזרה את דמי הפגיעה ב‪ð‬יכוי‬
‫‪ 12‬ימים ראשו‪ð‬ים‪.‬‬

‫הבסיס לגמלה ‪ð‬קבע בהתאם להכ‪ð‬סות ה‪ð‬פגע ברבע הש‪ð‬ה שקדם לפגיעה עד לסכום מרבי הקבוע בחוק )שכר‬
‫ברבעון שקדם לפגיעה ו‪/‬או הכ‪ð‬סה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה‪ ,‬עד לסכום המרבי(‪ .‬החישוב ‪ð‬עשה לפי‬

‫בסיס של ‪ 75%‬מממוצע השכר ה"רבע ש‪ð‬תי" כאמור‪.‬‬

‫דמי פגיעה מרביים בש‪ð‬ת ‪ 2019‬הם ‪ 1,111‬ש"ח ליום‪ .‬מדמי הפגיעה מ‪ð‬וכים מס הכ‪ð‬סה‪ ,‬דמי ביטוח לאומי ודמי‬
‫ביטוח בריאות )ל‪ð‬כה עבודה המקבל קצבה בשיעור ‪ 100%‬לצמיתות יש ה‪ð‬חה בתשלום דמי הביטוח הלאומי(‪.‬‬

‫‪ð‬פגע שחישוב הבסיס לתשלום הגמלה אי‪ð‬ו משקף ‪ð‬אמ‪ð‬ה את שכרו ברבע הש‪ð‬ה כמפורט לעיל זכאי למ‪ð‬ג‪ð‬ו‪ð‬י חישוב‬
‫מיוחדים לתיקון המעוות‪.‬‬

‫דמי פגיעה ליום הם‪:‬‬

‫שכר רבע ש‪ð‬תי )‪75% x (1‬‬
‫‪90‬‬

‫)‪ (1‬שכר ברבעון שקדם לפגיעה ו‪/‬או הכ‪ð‬סה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה‪ ,‬עד לסכום המרבי‪.‬‬

‫תשלום שכר בזמן קבלת דמי פגיעה‪ ,‬דמי לידה או שיקום מקצועי‬

‫החל מש‪ð‬ת ‪ 2008‬בוטל הפטור מדמי הביטוח הלאומי למבוטח שמקבל שכר בתקופה שבעדה הוא מקבל דמי לידה‪,‬‬
‫או דמי פגיעה‪ ,‬או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי‪ .‬כלומר‪ ,‬שכר )לרבות הטבת שכר( המתקבל בתקופה זו חייב‬

‫בדמי ביטוח‪ ,‬כמקובל‪.‬‬
‫המעסיק מ‪ð‬כה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהעובד ומעביר למוסד לביטוח לאומי גם את חלקו בדמי‬
‫הביטוח הלאומי )אם הוא מעסיק עיקרי‪ ,‬אזי הוא מ‪ð‬כה מהעובד גם דמי ביטוח מופחתים(‪ .‬את הדיווח ואת‬

‫התשלום יש לבצע בטופס ‪.102‬‬
‫תק‪ð‬ה ‪ - 22‬מעסיק המורשה לשלם דמי פגיעה לעובדיו על פי תק‪ð‬ה ‪ 22‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )ביטוח מפ‪ð‬י פגיעה‬

‫בעבודה(‪ ,‬התשי"ד‪ð ,1954-‬והג כדלקמן‪:‬‬
‫החל ממשכורת חודש מארס ‪ 2008‬המעסיק משלם שכר רגיל לעובד בתקופת דמי הפגיעה )שלא יפחת מדמי‬
‫הפגיעה(‪ ,‬מ‪ð‬כה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא שכרו של העובד‪ ,‬ומשלם את חלקו בדמי הביטוח‬
‫הלאומי )חלק המעסיק( על כל השכר‪ .‬דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות אי‪ð‬ם מ‪ð‬וכים מדמי הפגיעה‬

‫שהמוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיק‪.‬‬

‫החזר דמי ביטוח למעסיקים הכלולים בתק‪ð‬ה ‪22‬‬
‫בבדיקות שערך המוסד לביטוח לאומי התברר כי מעסיקים מורשים לפי תק‪ð‬ה ‪ 22‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי שילמו‬
‫בעבר דמי ביטוח לאומי ו‪ð‬יכו מהעובדים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪ ,‬בתקופה שבה הם שילמו את דמי‬
‫הפגיעה לעובד על פי התק‪ð‬ה האמורה‪ .‬המעסיקים לא פ‪ð‬ו למוסד לביטוח לאומי לבקש החזר דמי ביטוח בעבורם‬

‫ובעבור העובדים‪.‬‬
‫במשך הש‪ð‬ים החוקים השת‪ð‬ו וביצוע ההחזר הפך לפעולה מורכבת ולכן פיתח המוסד לביטוח לאומי מערכת‬
‫אוטומטית שמבצעת את ההחזר באופן המיטבי החל מש‪ð‬ת ‪ ,1997‬בהעברה ישירה לחשבו‪ð‬ות הב‪ð‬ק של המעסיקים‬

‫שפ‪ð‬ו ומלאו את השאלון ושל עובדיהם‪ ,‬תוך כדי חלוקה בין יתרות הזכות שמגיעות לעובדים ולמעסיקים‪.‬‬
‫חוזר ב‪ð‬ושא מפורסם באתר הביטוח הלאומי באי‪ð‬טר‪ð‬ט‪.‬‬
‫פגיעה בעבודה בעת אירוע שמארגן המעסיק לעובדים‬

‫תאו‪ð‬ת עבודה‪ ,‬היא תאו‪ð‬ה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של העובד ואצל מעבידו או מטעמו‪ .‬הסעיף‬
‫הוחל גם על תאו‪ð‬ות המתרחשות במסגרת פעילות ‪ð‬לווית לעבודה‪ ,‬לרבות אירועי ספורט ו‪ð‬ופש‪.‬‬

‫כאשר מעסיק מארגן לעובדים אירוע גיבוש‪ ,‬השתלמות‪ ,‬ספורט‪ ,‬או אפילו ‪ð‬ופש בחו"ל שאי‪ð‬ו מוכר למעסיק‬
‫כהוצאה לצורכי מס ואפילו אירוע בהשתתפות ב‪ð‬י זוג )להלן‪ :‬האירוע(‪ ,‬ייתכן שעובד ש‪ð‬פגע בתאו‪ð‬ה במהלך אירוע‬

‫ה‪ð‬ופש )להלן‪ :‬התאו‪ð‬ה( יהיה זכאי להכרה כ‪ð‬פגע בעבודה במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫על פי הלכות בית הדין הארצי‪ ,‬לצורך הכרה בפגיעה בעבודה באירוע תאו‪ð‬תי ש‪ð‬גרם במסגרת פעילות ‪ð‬לווית‬
‫לעבודה )האירוע( צריך שיתקיימו ש‪ð‬י ת‪ð‬אים מצטברים‪:‬‬

‫‪60‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ .1‬הע‪ð‬יין שיש למעסיק בקיומו של האירוע‪ ,‬החשיבות שהמעסיק מייחס לאירוע ותרומתו של האירוע לחיי‬
‫העבודה במפעל‪ .‬המוסד לביטוח לאומי בוחן את מעורבות המעסיק בייזום האירוע‪ ,‬באחריות לאירוע‪ ,‬במימון‬

‫האירוע‪ ,‬בארגון האירוע וכדומה )להלן‪ :‬האירוע המוכר(‪.‬‬
‫‪ .2‬בחי‪ð‬ת הקשר‪ ,‬או הזיקה‪ ,‬שבין הפעילות שבמהלכה ‪ð‬פגע העובד בתאו‪ð‬ה‪ ,‬לבין האירוע‪ ,‬על רקע הפעילויות‬
‫שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע המוכר‪ .‬הפעילות יכולה להיות קבוצתית‪ ,‬אי‪ð‬דיבידואלית‪ ,‬או משפחתית‪,‬‬

‫כל עוד היא חלק אי‪ð‬טגראלי מתוכ‪ð‬ית הפעילויות של האירוע המוכר‪.‬‬

‫גם אם הת‪ð‬אי הראשון מתקיים‪ ,‬אך העובד פורש מן הכלל "ועושה תכ‪ð‬ית לעצמו"‪ ,‬או כאשר ‪ð‬יתק הקשר‪ ,‬או‬
‫‪ð‬ותקה הזיקה‪ ,‬בין הפעילות שבה היה העובד מעורב בעת התאו‪ð‬ה לבין האירוע המוכר‪ ,‬הפגיעה אי‪ð‬ה מוכרת‬

‫כתאו‪ð‬ה בעבודה‪.‬‬

‫בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (121-09-18‬דחה ביום ‪ 29‬באפריל ‪ 2019‬את ערעורו של אברהם מרעי שביקש‬
‫להכיר בפגיעה שאירעה לו תוך כדי טיול טרקטורו‪ð‬ים במהלך ‪ð‬ופש משרדי בחו"ל‪ ,‬כפגיעה בעבודה‪.‬‬

‫בית הדין הארצי קבע שאין חולק שהמבוטח עמד בת‪ð‬אי הראשון ה‪ð‬דרש לקיומה של פעילות ‪ð‬לווית כי המעסיק‬
‫בחר לממן באופן מלא את פעילויות העובדים במהלך לוח הזמ‪ð‬ים ש‪ð‬קבע מראש‪ ,‬ואף תכ‪ð‬ן את מרבית סדר היום‬
‫של העובדים‪ .‬עם זאת קבע בית הדין כי בחי‪ð‬ת ה‪ð‬ופש כולו כפעילות ‪ð‬לווית לעבודה‪ ,‬אין משמעה כי כל תאו‪ð‬ה‬

‫שאירעה במהלכו תיחשב כתאו‪ð‬ת עבודה‪.‬‬

‫הבהרה לע‪ð‬יין התחשב‪ð‬ות בין העובד למעסיק בתגמולי מילואים‬

‫ביום ‪ 2‬במרץ ‪ 2011‬פורסם ברשומות תיקון מספר ‪ 127‬לחוק הביטוח הלאומי המחייב את המעסיק בפעולות‬
‫כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬בחודש השירות במילואים המעסיק ישלם לעובד את השכר שהיה משלם לו אילולא שירת במילואים והוסיף‬
‫לעבוד )לרבות הפקדות לפ‪ð‬סיה על השכר הרגיל(‪ .‬השכר הרגיל האמור ‪ð‬חשב למקדמה על חשבון התגמול‬

‫המגיע לעובד‪.‬‬
‫‪ .2‬המעסיק יתבע את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ .3‬המעסיק יעביר לעובד את יתרת התגמול לכל המאוחר במשכורת החודש שבו קיבל את התגמול מהביטוח‬
‫הלאומי‪ .‬כלומר‪ ,‬המעסיק יעביר לעובד את ההפרש שבין התגמול שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי )סעיף ‪2‬‬
‫לעיל( ובין התשלום ששילם לעובד בחודש שבו שירת במילואים )בסעיף ‪ 1‬לעיל( במגבלות מסויימות‪:‬‬

‫א‪ .‬אם העובד עבד במהלך השירות‪ ,‬אזי שכר זה לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל סכום שהעובד היה מקבל גם אם ‪ð‬עדר מעבודתו )בהתאם להסכמי העבודה התקפים באותו מקום‬

‫עבודה(‪ ,‬לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול )כמו למשל דמי הבראה‪ ,‬ימי מ‪ð‬וחה וימי חג(‪.‬‬

‫תשלום התגמול החל מאוגוסט ‪ 2008‬בעבור שירות רצוף של עד ‪ 6‬ימים‪ ,‬או שאירית של מספר ימי השירות‬
‫הרצופים ב‪ð‬יכוי כפולות של ‪ 7‬הוא‪:‬‬

‫‪ -‬בגין עד חמישה ימי שירות רצופים משולם התגמול בתוספת ‪.40%‬‬
‫‪ -‬ככל שהיו בחישוב שישה ימים‪ :‬משולם התגמול בתוספת יום אחד‪.‬‬

‫להלן הבהרה מאת המחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי שהתקבלה ביום ‪:6.10.2019‬‬

‫"בחוק הביטוח הלאומי אין הוראה מפורשת כיצד לחשב את יתרת התגמול ועל כן משמדובר לדידו של המוסד‬
‫לביטוח לאומי )להלן‪ :‬המוסד( ביחסים שבין המעסיק לעובד והדבר תלוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בדי‪ð‬י העבודה )חוקי המגן(‬
‫החלים על יחסי העבודה )לרבות הסכמים קיבוציים ואישיים(‪ ,‬אין הוא מ‪ð‬חה את המעסיקים כיצד לחשב את‬

‫יתרת התגמול‪.‬‬

‫עם זאת‪ð ,‬סב תשומת לבכם לכך שההחלטה בדבר מספר הימים בהם יש לחלק את השכר החודשי‪ ,‬צריכה להלום‬
‫את ההחלטה בדבר מספר הימים המ‪ð‬וכה מהעובד בגין שירות המילואים; כלומר – אם למשל יצא העובד לשירות‬
‫מילואים רציף של שבוע‪ ,‬במקום עבודה ה‪ð‬והג לחשב את שווי הימים לפי חלוקה ב‪) 22-‬למעט שישי‪-‬שבת( הרי‬

‫שבחישוב השכר החודשי‪ ,‬על פ‪ð‬יו‪ ,‬יהא על המעסיק ל‪ð‬כות ‪ 5‬ימים בלבד )ולא ‪.(7‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬כל החלטה של המעסיק בע‪ð‬יין זה עשויה להיות עילה של המעסיק לבירור משפטי בבית הדין לעבודה‬
‫)כשברור שהמוסד אי‪ð‬ו צד לו(‪".‬‬

‫‪61‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫מעסיקי עובדים במשק בית‬

‫על פי הוראת המוסד לביטוח לאומי אי אפשר לדווח על העסקת עובד משק בית ללא פרטים מלאים של העובד‪ .‬יש‬
‫לבקש מן העובדים את הפרטים המלאים כדי ש‪ð‬יתן יהיה לדווח ולשלם את דמי הביטוח‪.‬‬

‫יש לדווח גם על עובד תושב חוץ ולרשום את מספר הדרכון במקום מספר תעודת זהות‪ .‬יש לחשב את דמי הביטוח‬
‫בשיעור המתאים בעד עובד תושב חוץ‪.‬‬

‫מומלץ לוודא שלעובד יש אשרת עבודה תקפה לעבוד באותו משק הבית )לא מומלץ להעסיק עובד שאי‪ð‬ו חוקי אך‬
‫מי שמעסיק עובד כאמור חייב לבטח אותו במוסד לביטוח לאומי(‪.‬‬

‫יש לזכור שמעסיק שאי‪ð‬ו משלם דמי ביטוח בעבור עובד עלול להידרש לשלם את דמי הביטוח בצירוף הצמדה‬
‫וק‪ð‬סות‪ ,‬ולעתים אף להיתבע להחזיר גמלה שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד‪ .‬כאשר העובד תובע‬
‫גמלה‪ ,‬אשר ייתכן שלא היה זכאי לה בשל העובדה שהוא עובד במשק בית‪ ,‬עלול המעסיק להיחשד כמי שסייע‬

‫לעובד לקבל גמלה שלא כדין אם לא דיווח כדין על העובד‪.‬‬

‫כאשר עובד ‪ð‬יקיון מועסק בבית פרטי והתגמול בעד העבודה משולם על ידי בעל הבית הפרטי ישירות לחברה‬
‫ששלחה את העובד – חובת תשלום דמי הביטוח חלה על החברה‪/‬המעסיק‪ ,‬ולא חלה שום חובה מבחי‪ð‬ת האדם‬
‫הפרטי בהקשר לתשלום דמי הביטוח )הובהר בפגישה של ‪ð‬ציגי הלשכות עם עו"ד ד‪ð‬י זקן ו‪ð‬ציגי תחום הביטוח‬

‫ביום ‪.(10.1.2018‬‬

‫עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של‬
‫המעסיק או בעבודות ‪ð‬יקיון בב‪ð‬יין משותף‪ð .‬כללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים‪ ,‬במבוגרים‪ ,‬בקשישים‬

‫ובסיעודיים‪ .‬לא ‪ð‬כללים מי שעוסקים בעבודות לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק‪.‬‬

‫מדובר בעבודות שבטבען ‪ð‬חוצות לשמירה על אחזקה תקי‪ð‬ה ועל תפקוד משק הבית הפרטי )ולא העסק( ו‪/‬או‬
‫הב‪ð‬יין המשותף וסיוע לבעל הבית הפרטי ו‪/‬או לב‪ð‬י ביתו ב‪ð‬יהול משק הבית‪.‬‬

‫להלן סוגי העבודות המוכרות במשק הבית בעבור הדיווח למוסד לביטוח לאומי‬

‫הסבר‬ ‫ת‪ð‬אי עבודה‬ ‫סוג העבודה‬

‫העבודה מתבצעת בבית הפרטי העבודה מתבצעת על ידי העובד‬ ‫‪ .1‬עבודות ‪ð‬יקיון‬
‫ובחצרות הבית הפרטי‪ .‬מדובר עצמו והוא אי‪ð‬ו מעסיק עובדים‬

‫בעבודות ‪ð‬יקיון‪ ,‬לרבות בישול‪ ,‬מטעמו‬
‫גיהוץ‪ ,‬קיפול כביסה וכדומה‬

‫סעיף זה מתייחס לטיפול‬ ‫עיקר העבודה אי‪ð‬ה מתבצעת בבית‬ ‫ושירותי‬ ‫טיפול‪ ,‬השגחה‬ ‫‪.2‬‬
‫בילדים‪ ,‬בקשישים ובחולים‬ ‫המטפל‬ ‫שמרטפות‬
‫הזקוקים להשגחה‪ .‬במסגרת זו‬ ‫‪.3‬‬
‫ייכללו גם מצבים זמ‪ð‬יים שבהם‬ ‫‪.4‬‬
‫הטיפול מתבצע מחוץ לבית‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫כגון‪ :‬בתי אבות‪ ,‬בית חולים‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫וכדומה‬

‫עבודות ‪ð‬יקיון וחצר‪ð‬ות העבודות מתבצעות ברכוש המשותף מתייחס למעסיק שהוא ועד בית‬
‫ולא ברכוש הפרטי‪ ,‬ומבצע העבודה‬ ‫בבתים משותפים‬
‫אי‪ð‬ו מעסיק עובדים‬

‫ההסעה מתבצעת שלא בכלי הרכב‬ ‫‪ð‬הג פרטי‬
‫של ה‪ð‬הג הפרטי‪ ,‬וה‪ð‬הג לא ‪ð‬שלח‬

‫מטעם חברה או מעסיק אחר‬

‫בכל ת‪ð‬אי ההעסקה‪ ,‬ובלבד שלא‬ ‫שומר‬
‫‪ð‬שלח לעבודה מטעם חברה‬

‫בתחום הסיעוד‬ ‫מטפל ש‪ð‬שלח על ידי חברה‬
‫פרטית ומועסק על ידי‬
‫המטופל מעבר לשעות‬

‫ש‪ð‬קבעו על ידי החברה‬

‫על קבוצת ההורים המעסיקה‬ ‫העסקה משותפת על ידי גם אם ההעסקה מחוץ לבית‬
‫לצרף מכתב שבו הם מציי‪ð‬ים מי‬ ‫קבוצת הורים בשמירה על‬
‫‪ð‬בחר לשמש כמעסיק‪ ,‬ועל מי‬ ‫ילדים‬

‫תחול חובת הדיווח והתשלום‬

‫‪62‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בין היתר ‪ð‬קבעו בהוראות מי שאי‪ð‬ם כלולים בין העבודות במשק הבית‪ :‬הוראה פרטית וה‪ð‬חיית סד‪ð‬אות‪ ,‬ג‪ðð‬ים‬
‫שעיקר עיסוקם בג‪ðð‬ות וכן ‪ð‬יקיון ואחזקת עמותות‪ ,‬לרבות בתי כ‪ð‬סת‪ ,‬מסגדים וכ‪ð‬סיות )בכל ת‪ð‬אי העסקה(‪.‬‬
‫בחודש ‪ð‬ובמבר ‪ð 2019‬קבע כי עבודות ‪ð‬יקיון )תמורת שכר ולא בהת‪ð‬דבות( במוסדות דת כאמור‪ð ,‬כללות במסגרת‬
‫עבודות במשק בית לע‪ð‬יין הדיווח למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫להלן העקרו‪ð‬ות המצטברים שעל פיהם ‪ð‬חשב מבוטח לעובד במשק בית‪ ,‬על פי המוסד לביטוח לאומי‪:‬‬

‫המעסיק הוא אדם פרטי )או ועד בית‪ ,‬או קבוצת הורים( והעבודה אי‪ð‬ה לצורך עסקו או משלח ידו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫העבודה ‪ð‬חוצה וחיו‪ð‬ית‪ ,‬ואילולא היו מעסיקים את העובד אזי היו מעסיקים עובד אחר במקומו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לעובד במשק הבית משולם שכר ריאלי )ולא סמלי( והוא אי‪ð‬ו עובד בהת‪ð‬דבות או ללא שכר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫העובד במשק הבית אי‪ð‬ו מבצע את העבודה במסגרת עזרה הדדית טבעית בין ב‪ð‬י המשפחה או בין חברים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫העבודה שמבוצעת ‪ð‬מדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות בין עובד‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫למעסיקו‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫עיקר העבודה ‪ð‬עשה באופן סדיר וקבוע במסגרת שעות עבודה או ימי עבודה קבועים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫העובד במשק הבית מחויב לבצע את העבודה באופן אישי‪.‬‬
‫העובד במשק הבית אי‪ð‬ו מעסיק עובדים בביצוע העבודה‪.‬‬

‫היקף העבודה ריאלי וסביר ביחס לסוג העבודה‪.‬‬

‫עבודה בבית העובד‬
‫בדרך כלל עובד שכיר מבצע עבודה אצל המעסיק‪ .‬לעתים העבודה מתבצעת בביתו של העובד וסביר שהוא מ‪ð‬הל‬

‫עסק עצמאי‪ .‬דוגמה לכך ‪ð‬ית‪ð‬ה בפסק דין פרפרה ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי )ב"ל ‪ ,41382-08-11‬מיום ‪.(9.5.2012‬‬
‫על פי ההוראות שפרסם המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כאשר העבודה מתבצעת בביתו של מבצע העבודה‪ ,‬הוא ייחשב‬

‫עצמאי ולא עובד שכיר‪.‬‬
‫צו הרחבה לביטוח פ‪ð‬סיו‪ð‬י במשק‬
‫בצו ההרחבה לביטוח הפ‪ð‬סיו‪ð‬י ‪ð‬קבעו העובדים שהצו חל עליהם‪ ,‬לרבות עובדים שלא חלה עליהם חובת ביטוח על‬
‫פי חוק או הסכם כלשהו‪ .‬בדרך כלל עובדי משק בית ‪ð‬מ‪ð‬ים על עובדים אלו ולכן צו ההרחבה חל עליהם‪ .‬ההפקדה‬
‫לביטוח פ‪ð‬סיו‪ð‬י היא ‪ð‬וסף על התשלום למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫הרחבת האוכלוסייה שזכאית לפטור מדיווח בגין עובד זר במשק בית בתחום הסיעוד‬

‫בחוזר מעסיקים מספר ‪ ,1453‬מחודש דצמבר ‪ ,2013‬פרסם הביטוח הלאומי את ההוראות המפרטות את הת‪ð‬אים‬
‫שבהם קיבלו מקבלי גמלת סיעוד שמעסיקים עובד זר פטור מדיווח ומתשלום דמי ביטוח לאומי בעד העובד הזר‪,‬‬

‫אם מילאו ת‪ð‬אים מסוימים‪.‬‬

‫החל בחודש י‪ð‬ואר ‪ ,2014‬מטופל סיעודי שהעסיק עובד זר דרך חברת כוח אדם שמשלמת שכר לאותו העובד‪ ,‬היה‬
‫פטור בת‪ð‬אים מסוימים מתשלום דמי ביטוח לאומי על השלמת השכר שהמטופל משלם לעובד הזר )בין הת‪ð‬אים‪:‬‬
‫התשלום לעובד הזר ‪ð‬עשה בהעברה ב‪ð‬קאית לחשבון העובד או בהמחאה לפקודת העובד‪ ,‬התשלום אי‪ð‬ו עולה על‬

‫סך של ‪ 3,000‬ש"ח לחודש וקיים תיק העסקה במשק בית לאותו מטופל סיעודי(‪.‬‬
‫ביום ‪ 24.4.2018‬פרסם הביטוח הלאומי חוזר מעסיקים‪) 1476/‬חוזר ביטוח‪ (1454/‬שמרחיב את האוכלוסייה‬

‫הזכאית לפטור בתחולה מיום ‪ 1.4.2018‬ואילך‪.‬‬

‫ביום ‪ 2.7.2019‬פורסם עדכון לחוזר האמור לגבי מקבל גמלת שירותים מיוחדים וגמלת ילד ‪ð‬כה‪ .‬מ‪ð‬הלת המוסד‬
‫לביטוח לאומי אישרה את הגדלת התקרה ואת הרחבת האוכלוסייה אשר זכאית בת‪ð‬אים מסוימים להקלה‬

‫בתחולה מיום ‪ 1.4.2018‬ואילך‪.‬‬

‫הת‪ð‬אים המצטברים חלים רק על מי שמקבל גמלה בפועל ומעסיק עובד זר )כל בן זוג ‪ð‬בחן ב‪ð‬פרד(‪ ,‬והם כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬קבלת גמלה בפועל באחת מהאפשרויות להלן‪:‬‬
‫‪ -‬המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד בכסף‪.‬‬
‫‪ -‬המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד באמצעות חברת כוח אדם ומשלם לעובד את ההשלמה‪.‬‬
‫‪ -‬המבוטח שמעסיק עובד זר מקבל גמלת שירותים מיוחדים )שר"ם( או גמלת ילד ‪ð‬כה‪.‬‬

‫‪ .2‬למעסיק יש תיק משק בית במוסד לביטוח לאומי בגין העסקת עובד זר‪.‬‬

‫‪ .3‬קיים הסכם העסקה בכתב בין המעסיק למטפל הזר‪.‬‬

‫‪ .4‬קיימות הוכחות לתשלום המשכורת באופן קבוע מדי חודש )כמו העברה ב‪ð‬קאית לחשבון העובד הזר‪ ,‬או‬
‫המחאה על שם העובד הזר שמופקדת לחשבון העובד הזר בב‪ð‬ק(‪.‬‬

‫‪ .5‬יש לשמור את כל המסמכים וההוכחות למצב שבו העובד יתבע את הביטוח הלאומי לגמלה כמו דמי פגיעה‬
‫בעבודה או דמי לידה‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫חובת תשלום של מעסיק סיעודי‬

‫המעסיק הסיעודי פטור מתשלום ומדיווח בחודש שבו תוספת השכר לעובד הזר אי‪ð‬ה עולה על ‪ 5,500‬ש"ח לחודש‪.‬‬

‫תוספת שכר שמשלם המעסיק הסיעודי – הכוו‪ð‬ה לשכר שהמעסיק הסיעודי משלם באופן פרטי לעובד הזר‪ ,‬מעבר‬
‫לשכר שמשולם לו מחברת כוח האדם או מעבר לגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫הבהרה לגבי מעסיק שמשלים לעובד הזר סכום שעולה על ‪ 5,500‬ש"ח לחודש ‪ -‬מתוך השכר שהמעסיק‪,‬‬
‫שמתקיימים בו כל הת‪ð‬אים לעיל‪ ,‬משלם לעובד הזר באופן פרטי‪ ,‬כהשלמה מעבר לשכר שמשולם על ידי חברת‬
‫כוח האדם או מעבר לגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי‪ ,‬פטור סך של ‪ 5,500‬ש"ח לחודש מדיווח ומתשלום‬
‫דמי ביטוח לאומי‪ .‬כלומר‪ ,‬על כל סכום השלמה שעולה על ‪ 5,500‬ש"ח חייב המטופל הסיעודי לדווח ולשלם את‬

‫דמי הביטוח הלאומי בעד העובד הזר‪.‬‬

‫מודגש בחוזר כי אי עמידה בכל הת‪ð‬אים המצטברים תחייב את המטופל הסיעודי לדווח ולשלם על כל סכום‬
‫המשכורת המשולמת לעובד הזר‪.‬‬

‫להלן דוגמה מהחוזר‪:‬‬

‫מקבל גמלת סיעוד ממלא את כל הת‪ð‬אים וחתום על הסכם עבודה עם העובד הזר בסך של ‪ 7,500‬ש"ח לחודש‬
‫שמשולם בשק לפקודת העובד‪ .‬העובד מפקיד את השק לחשבון הב‪ð‬ק שלו בכל חודש‪.‬‬

‫המעסיק מממן את שכר העבודה כדלקמן‪:‬‬

‫‪ 3,000‬ש"ח מהגמלה משולם ישירות מהביטוח הלאומי ו‪ 4,500-‬ש"ח משולם מכיסו הפרטי של מקבל הגמלה‪.‬‬

‫לפי דוגמה זו זכאי מקבל הגמלה להקלה ולא תחול עליו בפועל חובת תשלום דמי ביטוח מאחר שסך השכר‬
‫המשלים אי‪ð‬ו עולה על סך של ‪ 5,500‬ש"ח‪.‬‬

‫חובת התשלום של מקבל שר"ם או גמלת ילד ‪ð‬כה‬

‫מקבלי שר"ם או גמלת ילד ‪ð‬כה משלמים דמי ביטוח בכל מקרה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬עד גובה הקצבה יש לשלם דמי ביטוח‪.‬‬

‫‪ .2‬כל השלמת שכר מעל סכום הקצבה ועד לסכום של ‪ 5,500‬ש"ח לחודש‪ ,‬יש פטור‪.‬‬
‫‪ .3‬על כל היתרה יש לשלם דמי ביטוח‪.‬‬

‫בשו‪ð‬ה מגמלת סיעוד‪ ,‬בגמלת ילד ‪ð‬כה ובגמלה לשירותים מיוחדים‪ ,‬אין חובה להודיע למוסד לביטוח לאומי על‬
‫העסקת מטפל שהוא עובד זר ולכן יש לדווח על העסקה במשק בית‪.‬‬

‫שיעור דמי הביטוח הוא‪ 2% :‬מהקצבה ומהשכר המשולם לעובד שאי‪ð‬ו פטור מתשלום דמי הביטוח‪.‬‬

‫דוגמאות מהחוזר‪:‬‬

‫סכום הקצבה לחודש – ‪ 3,500‬ש"ח לחודש‪.‬‬
‫תשלום לעובד הזר בסך הכל – ‪ 6,000‬ש"ח לחודש )סך של ‪ 2,500‬ש"ח מעל הקצבה(‪.‬‬

‫חישוב דמי הביטוח הלאומי שיש לשלם‪:‬‬
‫חייב בדמי ביטוח – ‪) 3,500‬קצבה(‪.‬‬

‫פטור מדמי ביטוח – ‪) 2,500‬השלמה ל‪ 6,000-‬ש"ח מקסימום עד ‪ 5,500‬ש"ח פטור(‪.‬‬
‫סכום דמי הביטוח לתשלום‪ 3,500 :‬כפול ‪ 70 = 2%‬ש"ח לחודש‪.‬‬

‫סכום הקצבה לחודש – ‪ 2,000‬ש"ח לחודש‪.‬‬
‫תשלום לעובד הזר בסך הכל – ‪ 8,500‬ש"ח לחודש )סך של ‪ 6,500‬ש"ח מעל הקצבה(‪.‬‬

‫חישוב דמי הביטוח הלאומי שיש לשלם‪:‬‬
‫חייב בדמי ביטוח – ‪) 2,000‬קצבה( ‪ 6,500) 1,000 +‬פחות ‪ 3,000 = (5,500‬ש"ח לחודש‪.‬‬

‫פטור מדמי ביטוח – ‪ 5,500‬ש"ח‪.‬‬
‫סכום דמי הביטוח לתשלום‪ 3,000 :‬כפול ‪ 60 = 2%‬ש"ח לחודש‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הקבלן ‪ -‬כמעסיקם של עובדי קבלן‪-‬המש‪ð‬ה )בעבודות ב‪ð‬ייה(‬

‫על פי סעיף ‪ 355‬לחוק הביטוח הלאומי הותק‪ð‬ו תק‪ð‬ות בדבר חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן‪-‬‬
‫מש‪ð‬ה ובדבר די‪ð‬ו של קבלן שלא קיים את החובה האמורה‪ .‬תק‪ð‬ות אלו הן‪ :‬תק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )די‪ð‬ים‬

‫וחשבו‪ð‬ות של קבל‪ð‬ים(‪ ,‬התשי"ח‪.1957-‬‬

‫התק‪ð‬ות קובעות כי קבלן המבצע עבודות ב‪ð‬ייה באמצעות קבלן‪-‬מש‪ð‬ה‪ ,‬יודיע למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬תוך שבוע‬
‫מיום עריכת החוזה עם קבלן‪-‬המש‪ð‬ה‪ ,‬או מהיום הראשון להעסקתו של קבלן המש‪ð‬ה‪ ,‬לפי המוקדם‪ ,‬על ההעסקה‪.‬‬
‫אם לא הודיע הקבלן על העסקת קבלן‪-‬המש‪ð‬ה‪ ,‬יראו אותו כאילו הוא המעסיק של עובדי קבלן המש‪ð‬ה‪ .‬מספר‬

‫הטופס הוא ‪.648‬‬

‫לפי פרסום של המוסד לביטוח לאומי )שמופיע על גבי טופס ‪ ,(648‬עבודות "ב‪ð‬ייה" לע‪ð‬יין זה‪ ,‬הן כל העבודות‬
‫שבמסגרת ה‪ð‬דסה אזרחית‪ :‬ב‪ð‬יית מב‪ð‬ים‪ ,‬עבודות חפירה‪ ,‬סלילה‪ ,‬גישור‪ ,‬ה‪ð‬חת צ‪ð‬רת וכדומה‪.‬‬

‫בהתאם לחקיקה האמורה קבלן ב‪ð‬יין שאי‪ð‬ו מדווח למוסד לביטוח לאומי על קבל‪ð‬י‪-‬המש‪ð‬ה שהוא מעסיק‪ ,‬מקבל‬
‫עליו ‪ -‬במודע ‪ -‬את האחריות כמעסיקם של עובדי קבלן‪-‬המש‪ð‬ה )לרבות הס‪ð‬קציות לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי(‪.‬‬

‫אם קבלן‪-‬המש‪ð‬ה מביא לקבלן אישור מהמוסד לביטוח לאומי שהוא מדווח ומשלם דמי ביטוח על פי החוק‬
‫והתק‪ð‬ות‪ ,‬אין צורך לדווח על פי סעיף ‪ 355‬לחוק והתק‪ð‬ות שהותק‪ð‬ו לפי סעיף זה‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי שלח תזכורת לקבל‪ð‬י הב‪ð‬ייה בדבר קיום החובה שלעיל‪ ,‬לרבות תזכורת על הס‪ð‬קציות‬
‫בסעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬עם בקשה למלא את הטופס‪.‬‬

‫בעקבות קבלת המכתב פ‪ð‬ו קבל‪ð‬י מש‪ð‬ה לס‪ð‬יפי המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את האישור שהם מדווחים על פי‬
‫החוק‪ð .‬מסר להם כי לא מ‪ð‬פיקים אישורים לקבלן המש‪ð‬ה לפי התק‪ð‬ות והם חייבים למלא את הטופס‪.‬‬

‫לשכת רואי חשבון פ‪ð‬תה מיד למוסד לביטוח לאומי בבקשה לתקן את הטופס )הטופס המקוצר מופיע באתר‬
‫הביטוח הלאומי(‪ ,‬וגם בבקשה לה‪ð‬פיק את האישורים לפי תק‪ð‬ה ‪ 2‬לתק‪ð‬ות‪.‬‬

‫הוצאה הבהרה לכל הס‪ð‬יפים כי ‪ð‬יתן להוציא אישור לפי תק‪ð‬ה ‪ 2‬לקבלן מש‪ð‬ה בעל תיק ‪ð‬יכויים פעיל‪ ,‬המדווח‬
‫לפחות על עובד אחד‪ .‬על קבלן המש‪ð‬ה להעביר את האישור לקבלן הב‪ð‬ייה ובכך פטור קבלן הב‪ð‬ייה מחובתו‬

‫להודיע למוסד לביטוח לאומי על קבלן המש‪ð‬ה‪.‬‬

‫בשלב זה המוסד לביטוח לאומי לא הרחיב ‪ð‬והל זה גם לקבל‪ð‬י מש‪ð‬ה בע‪ð‬פים אחרים )כפי שמאפשר החוק(‪ ,‬וטרם‬
‫‪ð‬קבעו תק‪ð‬ות המאפשרות את הרחבת ה‪ð‬והל‪.‬‬

‫התייש‪ð‬ות החזר דמי ביטוח‬

‫דמי ביטוח ששולמו ביתר על ידי עובד בשל תיאום דמי ביטוח שלא בוצע בש‪ð‬ה השוטפת‪ ,‬ודמי ביטוח ששילם‬
‫מעסיק )לרבות בעבור העובד( ביתר‪ ,‬מוחזרים בהתאם לחוזר מעסיקים מספר ‪ 1451‬מיום ‪ 18.2.2013‬שמבוסס על‬

‫סעיפים ‪ 5‬ו‪ 6-‬לחוק ההתייש‪ð‬ות‪ ,‬התשי"ח‪.1958-‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום ‪ 22.5.2016‬חוזר מעודכן שמחליף את חוזר מעסיקים ‪ 1451‬ובו קבע את הכללים‬
‫שבתוקף לאור תיקון ‪ 159‬לחוק הביטוח הלאומי בדבר התייש‪ð‬ות תשלום חוב דמי ביטוח במשך שבע ש‪ð‬ים‬

‫בת‪ð‬אים שבחוק‪.‬‬
‫על פי החוזרים שלעיל‪ ,‬החזר דמי ביטוח בעת ביטול תושבות אפשר לתבוע שבע ש‪ð‬ים מיום הגשת הבקשה להחזר‪.‬‬

‫דמי ביטוח בריאות אי‪ð‬ם מוחזרים בעבור התקופה שהמבוטח ‪ð‬ה‪ð‬ה מזכות ביטוחית‪.‬‬
‫ביום ‪ 26.3.2019‬דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (31462-06-17‬את ערעורו של פלו‪ð‬י שטען בש‪ð‬ת ‪2016‬‬
‫שבש‪ð‬ים ‪ 1993‬עד ‪ð 1997‬וכה ממ‪ð‬ו ‪ð‬יכוי כפול של דמי ביטוח – פעם אחת מקצבת ה‪ð‬כות שקיבל ופעם אחת‬

‫מהפ‪ð‬סיה שהוא קיבל‪ .‬המוסד לביטוח לאומי טען להתייש‪ð‬ות‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המוסד לביטוח לאומי לא ידע ולא יכול היה לדעת על תשלומי הכפל כאשר‬

‫המבוטח לא דיווח לו כי הוא מקבל קצבה‪.‬‬
‫פסק דין בע‪ð‬יין מגן דוד אדום לישראל )מד"א( בבית המשפט העליון‬
‫בית המשפט העליון דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת בית הדין האזורי ואת הערעור שכ‪ð‬גד של‬

‫מד"א )ע"א ‪ 5008/16‬ביום ‪.(6.12.2018‬‬
‫מד"א טע‪ð‬ה שעל המוסד לביטוח לאומי להשיב לה דמי ביטוח ש‪ð‬גבו ביתר במסגרת תק‪ð‬ה ‪ 22‬בש‪ð‬ים ‪ 1990‬עד‬
‫‪ .1996‬בש‪ð‬ים ‪ 1997‬ואילך המוסד לביטוח לאומי אמ‪ð‬ם החזיר את דמי הביטוח במערכת אוטומטית לכל מעסיק‬
‫שתבע את ההחזר‪ ,‬אך מד"א טע‪ð‬ה כי ‪ð‬פלו בחישוב פגמים מהותיים ודרשה את דמי הביטוח לפי חישוב יד‪ð‬י‬

‫שעשתה‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫המוסד לביטוח לאומי טען להתייש‪ð‬ות‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬קבע בית הדין הארצי כי בתביעות להחזר דמי ביטוח מכוח סעיף ‪ 362‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬חל חוק‬
‫ההתייש‪ð‬ות כי מדובר בתביעה כספית להשבת כספים‪.‬‬

‫במקרה הספציפי הזה‪ ,‬דחה בית הדין הארצי את הטע‪ð‬ה של המוסד לביטוח לאומי רק בעקבות העובדה שהמוסד‬
‫לביטוח לאומי בעצמו עודד את המעסיקים שלא להגיש תביעות השבה פרט‪ð‬יות אלא להמתין למערכת‬

‫האוטומטית‪.‬‬

‫לע‪ð‬יין הוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום ההשבה קבע בית הדין הארצי כי חלות ההוראות הקבועות בסעיף‬
‫‪ 362‬לחוק‪.‬‬

‫דגשים בביקורת ‪ð‬יכויים של המוסד לביטוח לאומי‬

‫כדאי להקפיד על כמה הוראות בסיסיות בעת טיפול בביקורת ‪ð‬יכויים ולהבין את התהליך‪ ,‬כיוון שבכל שלב של‬
‫התהליך אפשר להוסיף מסמכים ולתקן טעויות כדי שלא יהיה צורך להגיש השגה‪ .‬ככלל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‬

‫אי‪ð‬ו מאשר השגה ‪ð‬וספת‪.‬‬

‫לאחרו‪ð‬ה החל המוסד לביטוח לאומי להעביר את שומות ה‪ð‬יכויים שלו למס הכ‪ð‬סה‪ ,‬זאת לאחר שכבר במשך‬
‫ש‪ð‬ים רבות מס הכ‪ð‬סה מעביר למוסד לביטוח לאומי את שומות ה‪ð‬יכויים‪ ,‬בהתאם להלכת גדות בבית הדין הארצי‬

‫לעבודה‪.‬‬
‫ל‪ð‬ושאי המשרה האחראים לתחום המשכורות‪ ,‬יש אחריות גדולה לדיווח ‪ð‬כון למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫הרקע החוקי לחבות המעסיק בתשלום דמי הביטוח בגין העובד‬
‫חובת המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח לפי עמדת הביטוח הלאומי היא מוחלטת ואי‪ð‬ה ‪ð‬ית‪ð‬ת להת‪ð‬יה‪ ,‬כאמור‬

‫בסעיף ‪ 342‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪ 365‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬העובד השכיר מבוטח במוסד לביטוח לאומי גם אם מעסיקו לא דיווח עליו‬
‫למוסד לביטוח לאומי ו‪/‬או לא שילם את דמי הביטוח במועד‪ .‬כאשר העובד מוכיח שהוא עבד בפועל אצל‬

‫המעסיק‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ו רשאי לשלול גמלה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי מחייב בתשלום דמי ביטוח בשל הכ‪ð‬סת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף‬

‫‪ (2)2‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה‪ ,‬בהתאם לחודש שבו בוצעה העבודה )גם אם המשכורת לא שולמה בפועל(‪.‬‬
‫הסעיף הרלוו‪ð‬טי בחוק הביטוח הלאומי הוא סעיף ‪)344‬א(‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫"‪) .344‬א( יראו כהכ‪ð‬סתו החודשית של עובד את הכ‪ð‬סתו בעד החודש שקדם ל‪ 1-‬בחודש שבו חל מועד‬
‫התשלום‪ ,‬מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ (2)2‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה; ]‪"[...‬‬

‫כלומר‪ ,‬עולה מסעיף ‪ 344‬לחוק לפי עמדת הביטוח הלאומי‪ ,‬כי כאשר המעסיק יודע שיש לעובד הכ‪ð‬סה לפי סעיף‬
‫‪ (2)2‬לפקודה‪ ,‬עליו לדווח עליה ולשלם את דמי הביטוח )למשל‪ ,‬לאחר סיום ביקורת ‪ð‬יכויים של רשות המסים(‪.‬‬

‫תלושי השכר‬
‫המעסיק חייב להציג בתלושי השכר את כל רכיבי ההכ‪ð‬סה כמתחייב מסעיף ‪ 24‬לחוק הג‪ð‬ת השכר‪ ,‬ובכלל זה גם‬

‫הטבות שוות כסף כגון ‪ð‬סיעות לחו"ל‪ ,‬ארוחות וכדומה‪.‬‬
‫‪ð‬יכוי דמי ביטוח מהעובד‬

‫לפי סעיף ‪)342‬ג( לחוק הביטוח הלאומי מ‪ð‬כה המעסיק את דמי הביטוח מהעובד‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בשו‪ð‬ה מתק‪ð‬ה ‪)8‬ב()‪ (2‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח(‪ ,‬תשל"א‪.1971-‬‬
‫בתק‪ð‬ה כתוב במפורש לע‪ð‬יין דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית כי מעסיק "יהיה רשאי ל‪ð‬כות משכרו של‬

‫עובד‪"...‬‬

‫ביצוע ביקורות ‪ð‬יכויים בביטוח הלאומי‬
‫בביקורת ‪ð‬יכויים במוסד לביטוח לאומי ‪ð‬והגים לבדוק עד ‪ 5‬הש‪ð‬ים המוקדמות מתוך שבע הש‪ð‬ים האחרו‪ð‬ות‬

‫)למעט חריגים(‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫תאגידים המעסיקים יותר מ‪ 20-‬עובדים ‪ð‬בדקים בשגרה‪ .‬בעקבות דוח מבקר המדי‪ð‬ה ‪ð‬בדקים גם מעסיקים‬
‫קט‪ð‬ים יותר‪ ,‬לרבות חברות משפחתיות וחברות פרטיות‪.‬‬

‫ה‪ð‬ושאים העיקריים ש‪ð‬בדקים בביקורת ה‪ð‬יכויים של הביטוח הלאומי הם‪:‬‬

‫בדיקת כל רכיבי השכר‪ ,‬התאמה בין טופס ‪ 126‬לטופס ‪ ,102‬בדיקת התאמות בין הדוחות לבין התשלומים‪ ,‬סיווג‬
‫עובדים בטור ה‪ð‬כון בטופס ‪ ,102‬פריסת שכר ‪ð‬וסף‪ ,‬זקיפת הטבות שכר לעובדים )לרבות הוצאות שלא ‪ð‬זקפו(‪,‬‬
‫בדיקת שכר מי‪ð‬ימום‪ ,‬ביקורת הכ‪ð‬סות מחברה משפחתית וחברת בית‪ ,‬תיאום דמי ביטוח )‪ð‬יכוי דמי ביטוח‬
‫בשיעור המופחת למי שעובד בעבודות ‪ð‬וספות(‪ ,‬איתור תשלומים לאוכלוסיות שו‪ð‬ות ללא דיווח‪ ,‬איתור דיווחים‬

‫כוזבים‪ ,‬סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים ותשלום דמי הביטוח בעדם ועוד‪.‬‬

‫מבקר ה‪ð‬יכויים בודק הטבות בשווה כסף שלא ‪ð‬זקפו בשכר כמו זקיפת שווי רכב‪ .‬מעסיקים שזקפו שווי רכב חלקי‬
‫לפי חישוב מדויק של ה‪ð‬סיעות הפרטיות – מחויבים בהפרש‪.‬‬

‫ביקורת ‪ð‬יכויים מבוצעת גם לגיבוי תביעת גמלאות‪ ,‬או כאשר המעסיק תובע החזרים‪ ,‬או מתקן דוחות‪ ,‬או כאשר‬
‫יש צורך לבחון יחסי עבודה‪.‬‬

‫שומות ברשות המסים‬

‫כאשר מבוצעת ביקורת ‪ð‬יכויים של רשות המסים‪ ,‬ומבקרי הביטוח הלאומי מגיעים לביקורת בגין אותן הש‪ð‬ים‪,‬‬
‫תיתכן ביקורת כפולה ב‪ð‬ושא הטבות שכר‪.‬‬

‫הכלל על פי הלכת "גדות" תעשיות פטרוכימיות בע"מ )דב"ע ‪ð‬ה‪ 0-14/‬מתאריך ‪ (18.07.1995‬לע‪ð‬יין הטבות השכר‬
‫האמורות שלא ‪ð‬זקפו במשכורת‪ :‬אם הייתה ביקורת ‪ð‬יכויים של רשות המסים על אותן ש‪ð‬ים – אזי מחייבים‬

‫בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המסים‪.‬‬

‫מהמוסד לביטוח לאומי ‪ð‬מסר כי הוא אי‪ð‬ו מקבל טע‪ð‬ות על טעות בהסכם ‪ð‬יכויים של רשות המסים ויסכים לתקן‬
‫את הטעות רק לאחר תיקון שומת ה‪ð‬יכויים‪.‬‬

‫חשוב לשמור את ‪ð‬יירות העבודה של הסכם שומות ה‪ð‬יכויים ברשות המסים כדי להציגם למבקר הביטוח הלאומי‬
‫כדי להוכיח שיעור מס שולי‪ ,‬התייחסות לעובד מסוים מבחי‪ð‬ת שיעורי דמי ביטוח או הכ‪ð‬סה מעל המקסימום‬

‫ועוד‪.‬‬

‫המבקר מחייב בדמי ביטוח את ההכ‪ð‬סה לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה בהתאם להסכם השומות במס הכ‪ð‬סה ולא לפי‬
‫המידע שקיבל משידור השומה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר מס הכ‪ð‬סה שידר את סכום המס לתשלום לאחר ‪ð‬יכוי המקדמות‬

‫ששולמו בשל הוצאות עודפות‪.‬‬

‫עמדת הביטוח הלאומי היא‪ ,‬כי שומות ‪ð‬יכויים בלבד ולא שומות של הכ‪ð‬סות חברה מחייבות את הביטוח הלאומי‬
‫בעת ביקורת‪ .‬זאת‪ ,‬על בסיס פסק דין אמי פרטס‪ ,‬ש‪ð‬יתן בבית המשפט העליון‪.‬‬

‫הפעולות ש‪ð‬וקט המבקר במהלך הביקורת‬

‫‪ .1‬המבקר שולח למעסיק הודעה על עריכת הביקורת עם פירוט המסמכים שהוא מבקש‪.‬‬
‫‪ .2‬המבקר עורך את הביקורת‪.‬‬

‫‪ .3‬בעקבות ממצאי הביקורת המבקר מכין גיליון אקסל ובו הממצאים ומעביר אותו ל‪ð‬ציג החברה שישב איתו‬
‫במהלך הביקורת )בדרך כלל מתמ‪ð‬ה איש קשר אחד ששמו ‪ð‬מסר למבקר(‪.‬‬
‫‪ .4‬בשלב הזה הממצאים עדיין לא רשומים במחשב הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪ .5‬כדאי לבדוק את הממצאים בתשומת לב רבה‪ ,‬בין היתר כדאי לבדוק את החיובים ואת שיעור הגילום‪ ,‬את‬
‫מספרי הרכבים ואת השווי שגולם לכל עובד‪ ,‬את התקופות שבהם חויבו הרכבים בשווי רכב ואת הסכומים‬
‫ואת שמות העובדים ש‪ð‬סעו ברכבים‪ .‬כדאי בשלב הזה לבדוק שהמבקר התייחס לעובדים להם שיעורי דמי‬
‫ביטוח מיוחדים‪ ,‬כמו מקבלי שכר מקסימום‪ ,‬ב‪ð‬י ‪ð‬וער‪ ,‬מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי ועובדים זרים‪ .‬זה‬

‫הזמן לבדוק אם כל החישובים הטכ‪ð‬יים והעובדות תואמים למידע שהוגש למבקר‪.‬‬
‫‪ .6‬אחרי שגיליון האקסל חזר מהמעסיק למבקר‪ ,‬ולאחר התיקו‪ð‬ים ש‪ð‬עשו‪ ,‬הממצאים מועברים לממו‪ð‬ה על‬

‫המבקר‪.‬‬
‫‪ .7‬הממו‪ð‬ה רשאי להחזיר את הגיליון למבקר לצורך תיקון במקרה שהסכם ש‪ð‬עשה עם המעסיק אי‪ð‬ו מקובל‬

‫עליו‪ ,‬או שלא ‪ð‬ערך חיוב ברכיב מסוים‪ ,‬או שחסר מידע רלוו‪ð‬טי‪.‬‬
‫‪ .8‬המבקר חוזר למעסיק מצויד בגיליון אקסל מתוקן ומבקש מידע ‪ð‬וסף‪ ,‬אם ‪ð‬דרש‪.‬‬

‫‪ .9‬אם ‪ð‬ערך שי‪ð‬וי‪ ,‬גיליון האקסל המתוקן ‪ð‬שלח לאיש הקשר לבדיקה ‪ð‬וספת‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ .10‬לאחר אישור סופי של הממו‪ð‬ה‪ ,‬הממו‪ð‬ה מזרים את הקביעה למערכת )אפשר לראות אותה בקובץ ייצוג‬

‫לקוחות(‪ ,‬שולח את הקביעה בדואר רשום למעסיק ומזרים חיוב כספי תוך ‪ 45‬ימים מיום הקביעה‪.‬‬

‫‪ .11‬במוסד לביטוח לאומי קיים מידע בדבר מועד מסירת הדואר הרשום למעסיק‪ .‬תוך ‪ 30‬יום ממועד זה אפשר‬

‫להגיש את ההשגה או את הבקשה להארכת המועד של ההשגה )או בתוך ‪ 12‬חודשים ממועד זה אפשר להגיש‬

‫ערעור לבית הדין האזורי לעבודה(‪.‬‬

‫תשלום הפרשי גמלאות מחליפות שכר בעקבות ביקורת ‪ð‬יכויים‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר )תגמולי מילואים‪ ,‬דמי פגיעה‪ ,‬דמי אבטלה ודמי‬
‫לידה( בעקבות תביעה של עובד להפרשי גמלה‪ ,‬או בהתאם לתביעת מעסיק בתגמולי מילואים או בתביעה לדמי‬

‫פגיעה לפי "תק‪ð‬ה ‪."22‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם בעקבות ביקורת ‪ð‬יכויים הפרשי גמלה פרט‪ð‬יים )כשיש חיוב בדמי ביטוח בגין עובד‬
‫מסוים שזהותו ידועה בעת הביקורת( והפרשי גמלה גלובליים )כמפורט להלן( ובוחן בימים אלה את גביית התגמול‬

‫מהמעסיקים לפי סעיף ‪ 369‬המתוקן לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫ככל שהעובד לא קיבל הפרשי גמלה‪ ,‬עליו להגיש תביעה‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי מוסיף בסוף כל דוח ביקורת ‪ð‬יכויים פיסקה לתשומת לב המעסיק שעליו לדווח על שי‪ð‬ויי‬
‫המשכורת לעובד בעקבות ביקורת ה‪ð‬יכויים‪ .‬ככלל‪ ,‬על פי סעיף ‪ 3‬בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה )ת‪ð‬אי‬
‫עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה(‪ ,‬התשס"ב‪ ,2002-‬חובתו של כל מעסיק להודיע לעובדיו על שי‪ð‬וי בת‪ð‬אי‬

‫עבודתם ובכלל זה כל שי‪ð‬וי בקשר לתשלומי שכר עבודה‪ ,‬בתוך ‪ 30‬ימים מהיום ש‪ð‬ודע לו על השי‪ð‬וי‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬המעסיק מחויב להודיע לעובדים על הגדלת ההכ‪ð‬סות החייבות בדמי ביטוח‪ ,‬בין היתר כדי שיוכלו‬

‫לתבוע הפרשי גמלאות‪.‬‬

‫תשלומי גמלאות בגין הטבות שחויבו בביקורת באופן גלובלי‬
‫המוסד לביטוח לאומי עורך ביקורות ‪ð‬יכויים אצל המעסיקים ומגלה לעתים אי דיווח למוסד לביטוח לאומי על‬
‫הטבות שוות כסף ש‪ð‬ית‪ð‬ו לעובדים‪ .‬בעקבות הביקורת מחייב המוסד את המעסיקים לשלם את דמי הביטוח‬

‫באופן גלובלי בדרך כלל‪ ,‬ללא ייחוס פרט‪ð‬י של כל רכיב ששולם בפועל לכל עובד‪.‬‬
‫הטבות אלה אמורות להגדיל את הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר‪ ,‬וכתוצאה מכך יש מקום לשלם הפרשים‬

‫בגמלאות מחליפות שכר‪.‬‬
‫ביום ‪ 24.1.2010‬הגישה ההסתדרות הכללית תביעה כ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי וביקשה לאשר אותה כתובע‪ð‬ה‬
‫ייצוגית‪ .‬ההסתדרות ביקשה להורות למוסד לקבוע‪ ,‬בעבור כל אחד מהמעסיקים בקבוצה המיוצגת‪ ,‬את שיעור‬
‫ההפרש הממוצע אשר היווה בסיס לתשלום דמי ביטוח ולשלם את הפרשי הגמלאות באופן ממוצע לכל אחד‬

‫מהעובדים אשר קיבל באותן ש‪ð‬ים גמלה מחליפת שכר‪.‬‬
‫בדיון אשר התקיים בתאריך ‪ 26.11.2012‬הוצע לבאי כוח הצדדים ליישם את המלצותיו של היועץ המשפטי‬
‫לממשלה ולשקוד על ‪ð‬הלים מתאימים ודרכי פעולה‪ ,‬אשר יבטיחו כי תהא הלימה בין דמי הביטוח המשולמים‬

‫בעקבות בקורת ‪ð‬יכויים לבין גובה השכר שעל יסודו תחושב ותשולם הגמלה‪ ,‬כשמתגבשת אצלו הזכאות לגמלה‪.‬‬
‫בדיו‪ð‬ים שהתקיימו בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד המשפטים סוכם כפתרון בי‪ð‬יים )שבשלב זה רק מיטיב‬
‫עם המבוטחים( לשלם לעובדים הפרשי גמלאות על בסיס ייחוס ממוצע של ההטבות אף על פי שההטבות לא שויכו‬
‫לעובדים שקיבלו אותם בפועל‪ .‬ה‪ð‬והל חל על גמלאות מחליפות שכר‪ :‬דמי פגיעה‪ ,‬תגמולי מילואים‪ ,‬דמי אבטלה‬

‫ודמי לידה‪ .‬הפרשי הגמלאות משולמים ישירות לעובדים בהצמדה למדד וב‪ð‬יכוי מס הכ‪ð‬סה ודמי ביטוח‪.‬‬
‫בשולי הדברים וכמהלך עתידי שאמור להיות מוסדר בחוק‪ ,‬אם וכאשר מהלך זה יוסדר בחקיקה‪ ,‬יתברר‬
‫למבוטחים רבים המקבלים גמלאות שאי‪ð‬ן גמלאות מחליפות שכר‪ ,‬שתוספת קט‪ð‬ה למשכורת שוללת מהם גמלה‬

‫רטרואקטיבית וייאלצו להחזיר אותה למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫דמי פגיעה אשר שולמו לפי "תק‪ð‬ה ‪ "22‬ותגמולי מילואים אשר שולמו לעובדים באמצעות מעסיקיהם ‪ -‬משולמים‬

‫למעסיקים‪ ,‬אשר חייבים לערוך התחשב‪ð‬ות ולהחזיר לעובד את חלקו בגמלה‪.‬‬
‫הפרשי הגמלה למעסיקים מחושבים עם הפרשי הצמדה כחוק‪ ,‬ללא ‪ð‬יכוי דמי ביטוח ומס הכ‪ð‬סה כיוון שבעת‬

‫העברת הגמלה לעובד ‪ð‬ערכת ההתחשב‪ð‬ות גם לע‪ð‬יין ‪ð‬יכוי מס הכ‪ð‬סה ודמי הביטוח‪.‬‬
‫העובד אמור לקבל הודעה על העברת הגמלה למעסיק‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא בוחן להפעיל את הס‪ð‬קציות שבסעיף ‪ 369‬בחוק הביטוח הלאומי גם על רכיבי‬
‫שכר שלא שולמו בגי‪ð‬ם דמי ביטוח והדבר התברר במהלך ביקורת ‪ð‬יכויים‪ ,‬לאור תשלום הפרשי גמלאות לזכאים‬
‫בעקבות ביקורות ה‪ð‬יכויים )הסעיף לא יופעל על מפיקים שלא דיווחו על השחק‪ð‬ים לפי צו סיווג מבוטחים עד‬
‫תחילת ‪.(2019‬‬

‫זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים‬

‫ככלל‪ ,‬כאשר "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד"‪ ,‬המעסיק אי‪ð‬ו זוקף שווי במשכורת העובד המשתתף‬
‫בפעילות מטעם המעסיק‪ ,‬אך מבחן ‪ð‬וחות העובד ו‪ð‬וחות המעסיק ‪ð‬בח‪ð‬ים במוסד לביטוח לאומי באופן‬

‫אובייקטיבי‪ ,‬בהתייחס לעובד ולתפקיד שהוא ממלא‪.‬‬

‫רשות המסים פרסמה ה‪ð‬חיה ביום ‪ 9.4.2018‬המבוססת על פסק דין דה ‪ð‬יישון טרפיק בבית הדין האזורי לעבודה‬
‫)ב"ל ‪ ,(30052-07-12‬לפיה‪ ,‬רק במקרים שבהם מתקיימים כל הת‪ð‬אים המפורטים בה‪ð‬חיה‪ ,‬המעסיק אי‪ð‬ו זוקף‬

‫שווי לעובדים‪ .‬הביטוח הלאומי אימץ את הכללים האלה‪.‬‬

‫דוגמה לת‪ð‬אים שבה‪ð‬חיה‪ :‬המעסיק קובע את ת‪ð‬אי הגיבוש ומשלם עליהם‪ ,‬המעסיק משלם משכורת מלאה‬
‫לעובדים בימי הגיבוש‪ ,‬צרכי העבודה מצדיקים את הגיבוש‪ ,‬הגיבוש ‪ð‬עשה ללא ב‪ð‬י זוג‪ ,‬באמצע השבוע‪ ,‬בישראל‪,‬‬

‫בעלות סבירה‪ ,‬הגיבוש כולל הרצאה או תוכ‪ð‬ית העשרה וכל המסמכים ‪ð‬שמרו לבדיקת הביקורת‪.‬‬

‫שווי שימוש ברכב‬

‫בעקבות פסיקת בית המשפט העליון המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ו מקבל חישוב של שווי שימוש חלקי לפי יחס‬
‫ה‪ð‬סיעות הפרטיות והעסקיות‪.‬‬

‫שווי שימוש ברכב לטכ‪ð‬אי שירות ‪ -‬החלטת מיסוי שלא בהסכם ‪4586/12‬‬

‫הבקשה – שווי שימוש חלקי לפי יחס ה‪ð‬סיעות העסקיות והפרטיות בשל כמות ה‪ð‬סיעות הגדולה של טכ‪ð‬אי‬
‫המזג‪ð‬ים בעבור העסק – הבקשה ‪ð‬דחתה‪.‬‬

‫רכב תפעולי ורכב מאגר‬

‫"רכב תפעולי" הוא רכב שהתקיים בו לה‪ð‬חת דעתו של פקיד השומה אחד מאלה‪ :‬הוא רכב ביטחון‪ ,‬או שהרכב‬
‫משרת רק את העסק ולא הועמד לרשות עובד כלשהו בהתאם לכללים שבתק‪ð‬ות מס הכ‪ð‬סה )‪ð‬יכוי הוצאות רכב(‪,‬‬

‫התש‪"ð‬ה‪.1995-‬‬

‫לפי עמדות רשות המסים והביטוח הלאומי‪ ,‬המעסיק אמור לייחד מראש רכב מסוים להיות רכב תפעולי ועליו‬
‫לקבוע ‪ð‬והלי עבודה ברורים‪ ,‬קפד‪ð‬יים וחד משמעיים ביחס לשימוש ברכבים האלה ול‪ð‬קוט אמצעי ביקורת על‬

‫ה‪ð‬הלים שקבע‪.‬‬

‫על פי ‪ð‬והלי הביטוח הלאומי‪ ,‬כשהעובד עובד מהבית‪ ,‬הרכב לא יוכר כרכב תפעולי‪.‬‬

‫אין בפקודת מס הכ‪ð‬סה או בתק‪ð‬ות מס הכ‪ð‬סה מו‪ð‬ח בשם "רכב מאגר" אך ‪ð‬והגים להשתמש במו‪ð‬ח הזה למצבים‬
‫שבהם המעסיק מעמיד לרשות העובדים רכב ש‪ð‬ועד לפעילות שוטפת של העסק‪ ,‬שהרכב אי‪ð‬ו מוקצה לעובד כלשהו‬

‫ושלא הוצמד רכב אחר לעובד שמשתמש ברכב המאגר‪.‬‬

‫רשות המסים פרסמה ה‪ð‬חיה מקילה לפיה אין צורך לזקוף שווי רכב לעובד ביום שבו הוא עבד עד לשעות הלילה‪,‬‬
‫ולכן רכב המאגר ח‪ð‬ה בביתו באופן חד פעמי )בחודש(‪ ,‬באופן אקראי ולא באופן שיטתי ולא בסוף השבוע )מיום‬

‫חמישי בערב( או בחגים והעובד החזיר את הרכב למחרת‪.‬‬

‫כאשר השימוש ברכב הוא יותר מפעם אחת בחודש‪ ,‬יש לזקוף שווי יחסי בהתאם לקריטריו‪ð‬ים ש‪ð‬קבעו‪ .‬מי שלא‬
‫עומד בקריטריו‪ð‬ים האלה‪ ,‬חייב לזקוף שווי רכב מלא בהתאם לתק‪ð‬ות‪ .‬מודגש שיש לשמור את התיעוד באשר‬

‫לקיום הת‪ð‬אים האמורים‪.‬‬

‫הגדרת כיבוד קל‬

‫רשות המסים הרחיבה את הגדרת המושג "כיבוד קל" שבתק‪ð‬ות מס הכ‪ð‬סה )‪ð‬יכוי הוצאות מסוימות(‪ ,‬התשל"ב‬
‫‪ ,1972‬גם לפירות וירקות העו‪ð‬ה‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הוצאות עודפות שאי‪ð‬ן ‪ð‬ית‪ð‬ות לייחוס‬

‫מבקר ה‪ð‬יכויים בודק את מהות ההטבות שתואמו בדוח ההתאמה למס הכ‪ð‬סה‪ .‬טובות ה‪ð‬אה ה‪ð‬ית‪ð‬ות לייחוס‪ ,‬הן‬
‫הטבות שכר החייבות בדמי ביטוח‪ .‬לדוגמה‪ð ,‬סיעת עובד פרטית לחו"ל‪.‬‬

‫הוצאות עודפות שאי‪ð‬ן ‪ð‬ית‪ð‬ות לייחוס אי‪ð‬ן חייבות בתשלום דמי ביטוח‪ ,‬אך יש לשמור את התיעוד המתאים‬
‫לצורך הוכחת ההוצאה‪ ,‬כמו למשל החזר הוצאות ‪ð‬סיעה עסקית של עובד לחו"ל‪ ,‬מעל התקרה שפטורה ממס‪.‬‬

‫התייחסות הביטוח הלאומי לשומה בפשרה במס הכ‪ð‬סה ‪ð‬יכויים‬

‫ביום ‪ 24‬בפברואר ‪ 2019‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (6497-08-16‬את תביעת או‪ð‬יברסיטת בר אילן והורה‬
‫על ביטול מוחלט של שומת ‪ð‬יכויים שערך המוסד לביטוח לאומי‪ .‬הביטוח הלאומי היה אמור‪ ,‬לדעת בית הדין‪,‬‬
‫להפעיל שיקול דעת ולא להעתיק את ה‪ð‬תו‪ð‬ים משומת ה‪ð‬יכויים של מס הכ‪ð‬סה‪ ,‬כיוון שהיא ‪ð‬ערכה בפשרה‪ .‬אמ‪ð‬ם‬

‫רציו‪ð‬ל הפעולה של שתי רשויות המיסוי הוא אחיד ואולי זהה‪ ,‬אך תכלית הפעולה של שתי הרשויות שו‪ð‬ה‪.‬‬

‫בפסק דין בע‪ð‬יין ממן מסוף ו‪ð‬יטול בע"מ ‪ð‬גד הביטוח הלאומי בבית הדין האזורי )ב"ל ‪ 59912-03-16‬מיום‬
‫‪ (2.4.2019‬קבעה השופטת בין היתר ששיטת הגילום הקבוצתי פגומה ופוגעת הלכה למעשה בעובדים כי קיים קושי‬
‫לשלם להם גמלאות על מלוא שכרם )לרבות ההטבות ב"עין"(‪ .‬העובדה שהמעסיקה לא ‪ð‬יכתה את דמי הביטוח‬
‫מהעובד גרמה לצמיחת טובת ה‪ð‬אה ‪ð‬וספת שכן ‪ð‬חסך מהעובד לשלם דמי ביטוח‪ .‬מס הכ‪ð‬סה הכיר ברכיב כרכיב‬

‫שכר ועל הביטוח הלאומי לפעול כפי ש‪ð‬קבע בפסק דין גדות‪.‬‬

‫על פסקי הדין הוגשו ערעורים‪ .‬בשלב הזה ההלכות של פסק דין גדות מופעלות בביקורות ה‪ð‬יכויים של הביטוח‬
‫הלאומי‪.‬‬

‫ביטול ועדת שומה ומי‪ð‬וי "פקיד השגות"‬

‫סמכות קביעה לפי סעיף ‪ 347‬לחוק – פקיד גבייה ראשי רשאי לקבוע את דמי הביטוח של מבוטח ששי‪ð‬ה את‬
‫סיווגו הביטוחי על בסיס מקור הכ‪ð‬סתו בתקופת התשלום‪ .‬לפי התיקון בחוק ההסדרים לש‪ð‬ת ‪ 2017‬פקיד הגבייה‬

‫חייב ל‪ð‬מק את החלטתו )סעיף ‪ 359‬לחוק(‪.‬‬
‫קביעת דמי ביטוח בהיעדר דוח לפי סעיף ‪ 357‬לחוק – פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח של מי‬
‫שהיה חייב בהגשת דוח למוסד לביטוח לאומי ולא הגיש‪ .‬סוגי הדוחות הרלוו‪ð‬טיים המע‪ð‬יקים לפקיד הגבייה את‬
‫הסמכות מפורטים בסעיפים ‪ 342‬ו‪ 355-‬לחוק וכוללים את מרבית הדוחות שעל יחידים ומעסיקים להגיש‪ .‬פקיד‬

‫הגבייה חייב ל‪ð‬מק את ההחלטה )סעיף ‪ 359‬לחוק(‪.‬‬
‫קביעת דמי ביטוח ב‪ð‬יגוד לדוח לפי סעיף ‪ 358‬לחוק – פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח למבוטח‬
‫או למעסיק‪ ,‬אם הוא משוכ‪ð‬ע שהכ‪ð‬סת המבוטח או שכר העבודה של עובדי המעסיק עולים על הסכומים‬

‫המפורטים בדוח שהוגש‪ .‬פקיד הגבייה חייב ל‪ð‬מק את ההחלטה )לפי סעיף ‪ 359‬לחוק(‪.‬‬
‫ערר על קביעת דמי ביטוח לפי סעיף ‪ 359‬לחוק –‬

‫בחוק ההסדרים לש‪ð‬ת ‪ 2017‬תוקן סעיף ‪ 359‬לחוק ובמקום ועדת שומה ממ‪ð‬ה המוסד לביטוח לאומי פקיד גבייה‬
‫ראשי המוסמך לדון בהשגות )פקיד השגות(‪.‬‬

‫פקיד ההשגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח ש‪ð‬עשתה על ידו או על ידי הממו‪ð‬ה עליו‪.‬‬

‫את ההשגה המ‪ð‬ומקת יש להגיש בכתב בתוך ‪ 30‬יום מהיום שבו ‪ð‬מסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי הביטוח‬
‫בדואר רשום‪ .‬מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה‪.‬‬

‫חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו ‪ð‬מסרו כל המסמכים והפרטים‬
‫ה‪ð‬דרשים לצורך ההחלטה בהשגה‪ ,‬עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים ‪ð‬וספים מטעמים מיוחדים‪.‬‬

‫אם ההשגה ‪ð‬דחתה באופן מלא או באופן חלקי‪ ,‬החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום‪ .‬עליו לשלם את‬
‫הדרישה או להגיש תובע‪ð‬ה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר שלו ביום ‪ 28.2.2017‬הוראות לע‪ð‬יין הגשת השגות על קביעת דמי ביטוח‬
‫בהתאם לסעיפים ‪ .358 ,357 ,347‬לפי ההוראות האלה יש להגיש את ההשגות בדואר רשום‪.‬‬

‫השגות על ביקורת ‪ð‬יכויים יש לשלוח למספר פקס ‪ 02-6709114‬או בדואר רשום לאגף ביקורת ‪ð‬יכויים‪ ,‬שדרות‬
‫ויצמן ‪ 13‬ירושלים‪ ,‬כשהיא חתומה וכוללת את כל הפרטים המפורטים בחוזר‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫עסקים משפחתיים ובעלי שליטה‬

‫על פי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬תק‪ð‬ותיו והלכות מפסקי דין‪ ,‬מפורטים להלן סוגי המבוטחים בעסקים משפחתיים‪,‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬

‫העובד השכיר;‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬העובד העצמאי;‬
‫‪ -‬מי שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי;‬
‫‪ -‬עזרה הדדית טבעית בין ב‪ð‬י משפחה ‪ -‬באותם המקרים בהם ב‪ð‬י משפחה עוסקים בעבודה אצל בן‬
‫המשפחה האחר והם אי‪ð‬ם ‪ð‬חשבים כעובדים‪ ,‬כיוון שמדובר בעזרה בין ב‪ð‬י המשפחה‪.‬‬

‫בפסק דין ‪ -‬פד"ע כ"ו ‪ 283‬פייגלשטוק ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬דב"ע ‪ð‬ג‪ ,78-0 /‬מיום ‪ð ,11.11.93‬קבע‪:‬‬

‫"כאשר הצדדים הם קרובי משפחה‪ ,‬יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים ש‪ð‬וצרו‪ :‬יחסים וולו‪ð‬טריים‪,‬‬
‫הת‪ð‬דבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות‪ ,‬ויש לתת את הדעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסימ‪ð‬י היכר כגון‬

‫מסגרת שעות העבודה‪ ,‬שכר ריאלי או 'סמלי' וכדומה"‪.‬‬

‫המבח‪ð‬ים לקביעת המעמד של בעל שליטה בחברה שבשליטתו ‪ð‬קבעו בפסק די‪ð‬ו של בית הדין הארצי לעבודה ‪-‬‬
‫עב"ל ‪ ,20182/97‬דב"ע ‪ð‬ז‪ 02-182/‬המוסד לביטוח לאומי ‪ 'ð‬יוסף צבי גרוסקופף ‪ -‬ש‪ð‬יתן באפריל ‪ .1999‬פסק הדין‬

‫מהווה בסיס להחלטות בביטוח הלאומי לע‪ð‬יין מעמד ולע‪ð‬יין סכום ההכ‪ð‬סה המזכה בגמלה‪.‬‬
‫בית הדין הארצי קובע בפסק דין גרוסקופף את המסק‪ð‬ות שלהלן‪:‬‬

‫‪ (1‬הכלל הוא ‪ -‬שאדם המבצע עבודה בעבור חברה הוא "עובד" החברה‪.‬‬
‫‪ (2‬על החריגים לכלל מוטלת חובת ההוכחה לע‪ð‬יין קיום יחסי עבודה‪ ,‬בין היתר במצבים שבהם קיימת קרבה‬

‫משפחתית‪.‬‬
‫בפסק הדין גרוסקופף ערך בית הדין מבח‪ð‬ים‪ ,‬ובעזרתם קבע שהמבוטח שהוא בעל שליטה בחברה היה עובד שכיר‬
‫בחברה‪ .‬מבח‪ð‬ים אלו הפכו למבח‪ð‬ים מובילים בפסקי הדין בבתי הדין לעבודה‪ ,‬והמוסד לביטוח לאומי משתמש‬

‫בהם כדי לקבוע את אופן ביטוחם של בעלי השליטה בחברות‪.‬‬
‫המבחן הראשון ‪ -‬האם ‪ð‬יתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור‪,‬‬

‫בעל מ‪ð‬יות או קרוב משפחה‪.‬‬
‫המבחן הש‪ð‬י ‪ -‬האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה‪ .‬כלומר האם בעל השליטה עובד בחברה‬

‫בפועל‪.‬‬
‫המבחן השלישי ‪ -‬האם ‪ð‬יתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד"‪:‬‬

‫א‪ .‬האם היה לתשלומים אופי של שכר?‬
‫ב‪ .‬האם יש עירוב ‪ð‬כסים? כלומר‪ ,‬האם ‪ð‬שמרת ההפרדה בין החברה לבין בעלי המ‪ð‬יות ב‪ð‬כסים‪ ,‬בחובות‬
‫ובהכ‪ð‬סות )האם יש הפרדה בפועל בה‪ð‬הלת החשבו‪ð‬ות בין חשבון משכורת לחשבון הלוואה‪ ,‬לחשבון משיכות‬

‫וכדומה(‪.‬‬
‫יישום הלכת גרוסקופף‬
‫מומלץ לשלם שכר וסוציאליות ולהת‪ð‬הג כעובד שכיר ולא כבעלים‪ ,‬כדי שהביטוח הלאומי יכיר בפעילות הזו‬
‫כמשכורת שמק‪ð‬ה גמלאות‪ .‬כאשר המשכורת בסכומים שו‪ð‬ים ואי‪ð‬ה קבועה‪ ,‬בדרך כלל על פי רווחי העסק‪ ,‬עמדת‬
‫הביטוח הלאומי שמדובר בשכר בסיס ובו‪ð‬וסים שיש לפרוס בהתאם לתק‪ð‬ות‪.‬‬
‫סעיף ‪ 348‬ולוח י"א לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬קובעים שדמי ביטוח בעד עובד שכיר ישולמו לפחות לפי משכורת‬
‫בסכום שכר המי‪ð‬ימום במשק לפי חוק שכר מי‪ð‬ימום )חודשי‪ ,‬חלקי‪ ,‬יומי או שעתי(‪ .‬אין החרגה בסעיף האמור‬
‫לבעלי שליטה או לב‪ð‬י משפחה‪.‬‬

‫שי‪ð‬וי מעמד מבעל שליטה בחברה לעצמאי‬

‫לפי חוזר ביטוח‪ 1382/‬שפרסם המוסד לביטוח לאומי בתאריך ‪ ,24.2.2009‬כאשר בעל השליטה מדווח על משכורת‬
‫כשכיר בחברה בשליטתו‪ ,‬והחברה אי‪ð‬ה משלמת דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי באופן עקבי‪ ,‬ממושך ושיטתי‪,‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי רשאי לש‪ð‬ות את מעמדו של בעל השליטה לעצמאי ולגבות ממ‪ð‬ו חובות שהחברה חייבת‬
‫בגין משכורתו כאילו הייתה זו הכ‪ð‬סתו כעצמאי‪ .‬החוזר מתייחס למי שמוגדר בעל שליטה בחברה בע"מ‪ ,‬לרבות‬

‫קרובו לפי ההגדרה בסעיף ‪ 32‬לפקודה ו‪-‬סעיף ‪ 76‬לפקודה‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫ה‪ð‬חיה זו אושרה ביום ‪ 15.8.2010‬בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע )‪ ,(2725/09‬וקיבלה תוקף מחייב בבית‬
‫הדין הארצי ביום ‪) 12.7.2012‬יוסף מזוז ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי עב"ל ‪.(41787-10-10‬‬

‫בפועל‪ ,‬בעל השליטה מקבל התראה לפ‪ð‬י שי‪ð‬וי המעמד‪ ,‬ואם אי‪ð‬ו מסדיר את חוב החברה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫מש‪ð‬ה את מעמדו לעצמאי‪.‬‬

‫בפברואר ‪ 2016‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (26120-05-14 ,54328-12-14‬את תביעתם של ב‪ð‬י הזוג גיא‬
‫לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי שעל פיה הם חויבו כעצמאים למרות שדווח עליהם למוסד לביטוח‬

‫לאומי כעובדים שכירים‪ ,‬אך החברה לא שילמה בגי‪ð‬ם את דמי הביטוח באופן עקבי‪.‬‬

‫בית הדין האזורי לעבודה דחה ביום ‪ 18.11.2018‬את תביעתו של רו‪ð‬ן גבאי )ב"ל ‪ (17551-07-16‬וקיבל את החלטת‬
‫המוסד לביטוח לאומי בע‪ð‬יי‪ð‬ו‪ .‬המוסד לביטוח לאומי שי‪ð‬ה את מעמדו של המבוטח מעובד החברה לעובד עצמאי‬

‫וייחס את חוב החברה בגין העסקתו בחברה ישירות אליו‪.‬‬

‫הרמת מסך ההתאגדות בחברה‬

‫בחוק ההסדרים לש‪ð‬ת ‪ð 2017‬וסף סעיף ‪367‬א לחוק הביטוח הלאומי שלפיו הועמדו לרשות המוסד לביטוח לאומי‬
‫כמה אמצעים אשר מק‪ð‬ים לו אמצעי אכיפה אפקטיביים‪ .‬בין היתר יכול המוסד לביטוח לאומי להרים את מסך‬
‫ההתאגדות ולגבות חוב בדמי ביטוח במקרים שבהם חברה שהיה לה חוב בדמי ביטוח העבירה ‪ð‬כסים או פעילות‬

‫ללא תמורה או בתמורה חלקית במטרה להתחמק מתשלום דמי הביטוח‪.‬‬

‫המועד שבו ‪ð‬בחן עובד שכיר לע‪ð‬יין זכאותו לגמלאות‬

‫להבדיל מהעובד העצמאי שמעמדו ‪ð‬בחן בעת פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מעמד העובד השכיר ‪ð‬בחן על פי‬
‫רוב בעת הגשת תביעה לגמלה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ייתכן שמבוטח יראה עצמו במעמד של עובד במשך ש‪ð‬ים רבות‬

‫וכשיגיש תביעה לגמלה יתברר שמעמדו לא תאם לדיווח‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬חברה דיווחה על אישה ‪ð‬שואה כשכירה בחברה שהיא ובעלה הם בעלי השליטה בה‪ .‬אם יתברר שלא‬
‫התקיימו יחסי עבודה בין האישה לבין החברה ואין היא ‪ð‬כללת בהגדרת "עובד עצמאי"‪ ,‬היא אי‪ð‬ה מבוטחת‬

‫לגמלאות מחליפות הכ‪ð‬סה וייתכן שהיא תקבל קצבת אזרח ותיק )זק‪ð‬ה( כעקרת בית ולא כמבוטחת שעבדה‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬מי שעובד בפועל זכאי לקבל דמי לידה‪ ,‬דמי פגיעה‪ ,‬תגמולי מילואים וכדומה‪ ,‬בין שמתקיימים יחסי עבודה‬
‫ובין שהוא ‪ð‬כלל בהגדרת "עובד עצמאי"‪ .‬דמי אבטלה מקבל רק שכיר שמתקיימים לגביו יחסי עובד ומעסיק‬

‫ושאי‪ð‬ו בעל שליטה בחברת מעטים‪.‬‬

‫דמי אבטלה לבעלי שליטה ולב‪ð‬י משפחה של בעלי שליטה‬

‫החל מיום ‪ 1.1.2004‬קובע סעיף ‪6‬ב בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬שבעלי שליטה בחברת מעטים אי‪ð‬ם זכאים לגמלאות‬
‫דמי אבטלה וזכויות בעת פירוק חברה‪ ,‬ולכן אין לשלם דמי ביטוח בעד גמלאות אלה‪ .‬לצורך תיקון החוק הוספו‬

‫שתי הגדרות לסעיף ‪ 1‬בחוק הביטוח הלאומי‪:‬‬
‫"בעל שליטה ‪ -‬כהגדרתו בסעיף ‪ 32‬בפקודת מס הכ‪ð‬סה"‪.‬‬
‫"חברת מעטים ‪ -‬כמשמעותה בסעיף ‪ 76‬בפקודת מס הכ‪ð‬סה"‪.‬‬
‫הרישום הפורמלי ברשם החברות מחייב את המוסד לביטוח לאומי בבחי‪ð‬ת הזכאות של בעל המ‪ð‬יות לדמי‬

‫אבטלה‪.‬‬
‫זכאות לדמי אבטלה של ב‪ð‬י משפחה שעובדים בחברה‬
‫בפסק דין פ"ש באר שבע ‪ 'ð‬יוסף ואליהו שלם )ערעור אזרחי ‪ 6357/99‬בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט‬
‫לערעורים אזרחיים‪ ,‬ש‪ð‬יתן ביום ‪ð (10/4/2002‬קבע כי "קרוב" ייחשב "בעל שליטה" גם ללא החזקה כל שהיא‬
‫במ‪ð‬יות‪ .‬הכרעתו של בית המשפט‪ ,‬יוצרת תוצאה בלתי סבירה כיוון שלפי תוצאה זו‪ ,‬כל ב‪ð‬י המשפחה‪ ,‬המקיימים‬
‫את ההגדרה של "קרוב"‪ ,‬גם אם אין להם קשר לחברה‪ð ,‬חשבים בעלי שליטה )ובעקיפין בעלי שליטה גם לע‪ð‬יין‬

‫חוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬
‫לאור זאת קבע הביטוח הלאומי כי כאשר לאחד מב‪ð‬י המשפחה אין מ‪ð‬יות בחברה‪ ,‬רק העובדה שהוא קרוב של בן‬
‫משפחה שיש לו מ‪ð‬יות בחברה לא תשלול זכאות לדמי אבטלה‪ ,‬כפוף לבחי‪ð‬ת שליטה במישרין או בעקיפין וכפוף‬
‫לבחי‪ð‬ת יחסי עבודה )פסק דין דוד יהודית‪ ,‬ב"ל ‪ 3145-11-10‬מיום ‪ ,24.4.2013‬פסק דין פליקס יער‪ ,‬ב"ל ‪1813-09‬‬

‫מיום ‪ 19.3.2014‬ופסק דין אפרים וגימה ב"ל ‪ 45410-02-15‬מיום ‪.(29.12.2015‬‬

‫‪72‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫חוזר המוסד לביטוח לאומי )כללי ‪ (123/06‬קובע לע‪ð‬יין זכאות לדמי אבטלה כי בן זוג שאי‪ð‬ו מחזיק במ‪ð‬יות חברה‬
‫שבה בן זוגו ‪ð‬חשב בעל שליטה‪ ,‬יכול בת‪ð‬אים מסוימים להיחשב עובד ולא בעל שליטה‪.‬‬

‫כאשר בת זוגו של בעל השליטה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה )‪ð‬כון גם כאשר בן הזוג עובד אצל בעלת‬
‫השליטה( ואין לה מ‪ð‬יות )או שליטה( בחברה במישרין או בעקיפין )הכוו‪ð‬ה בפסיקה לשליטה בעקיפין‪ :‬לפי‬
‫הת‪ð‬הלות ב‪ð‬י הזוג ומידת השפעת בת הזוג וסמכויותיה בחברה(‪ ,‬אין לדווח עליה כבעלת שליטה בטופס ‪102‬‬
‫המדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש‪ ,‬אלא כעובדת שכירה‪ ,‬כפוף לקיום יחסי עובד ומעסיק כהלכתם בין בת‬

‫זוגו של בעל שליטה שאין לה כלל מ‪ð‬יות בחברה‪ ,‬לבין החברה‪.‬‬

‫לעתים לב‪ð‬י משפחה יש פחות מ‪ 10%-‬ממ‪ð‬יות החברה‪ .‬במקרים אלה כל מקרה ‪ð‬בחן לגופו )פסק דין שביט חיים‬
‫‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה ב"ל ‪ 1059-09‬מיום ‪.(3.10.2010‬‬

‫ככלל‪ ,‬כאשר לכמה ב‪ð‬י משפחה יש מ‪ð‬יות בחברת מעטים‪ ,‬מחברים את אחוזי המ‪ð‬יות של כולם ומחלקים במספר‬
‫ב‪ð‬י המשפחה‪ .‬אחוז ‪ð‬מוך מ‪ 10%-‬מאפשר לקבל דמי אבטלה‪ ,‬כפוף כמובן לקיום יחסי עבודה וליתר הת‪ð‬אים‬

‫המזכים בדמי אבטלה‪.‬‬

‫ביום ‪ 17.5.2019‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (54379-09-17‬את תביעתה של מרים לוי לדמי אבטלה בטע‪ð‬ה‬
‫שלמעשה הייתה בעלת שליטה בחברת מעטים‪.‬‬

‫ביום ‪ 29.3.2018‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (43037-10-17‬את תביעתה של רו‪ð‬ית זוארץ לדמי אבטלה‪,‬‬
‫חרף טיעו‪ð‬יה כי רישומה כבעלת מ‪ð‬יות היה הצהרתי בלבד ובפועל היא תפקדה כעובדת שכירה‪.‬‬

‫בית הדין קבע כי מעמד של בעל שליטה בחברת מעטים שולל באופן קטגורי את הזכאות לדמי אבטלה מבלי‬
‫להידרש לבחי‪ð‬ת המעמד בחברה ומערכת היחסים בי‪ð‬ה לבין החברה‪ .‬בית הדין קבע כי תכלית החקיקה ברורה –‬

‫למ‪ð‬וע מבעל שליטה בחברה קט‪ð‬ה‪ ,‬המוחזק כעובד עצמאי‪ ,‬זכאות לדמי אבטלה‪.‬‬
‫פסק הדין המוביל עמדה זו הוא עלי תיתי ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬שקבע‪ð" :‬ראה שדי‬
‫היה בקביעה שלפיה המערער הוא שהיה "בעל השליטה" האמיתי והיחיד בחברה – כדי לדחות את התביעה‬

‫לתשלום דמי אבטלה‪ .‬זאת בין אם המערער היה "עובד" בחברה‪ ...‬ובין אם לאו"‪.‬‬
‫ביום ‪ 12.7.2018‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (30811-03-16‬את תביעתה של גיטל דיאמ‪ð‬ט רהב לתשלום‬
‫דמי אבטלה‪ .‬המבוטחת הייתה בעלת שליטה והעבירה את מ‪ð‬יותיה לאחיה‪ .‬לאחר העברת המ‪ð‬יות‪ ,‬עקב מעבר‬
‫פעילות הח‪ð‬ות למקום המרוחק מביתה‪ ,‬התפטרה‪ ,‬ותביעתה לדמי אבטלה ‪ð‬דחתה‪ .‬בית הדין כלל לא בחן יחסי‬

‫עבודה ודחה את התביעה כיוון שהייתה בעלת שליטה בחברת מעטים בסמוך לפ‪ð‬י ‪ð‬יתוק יחסי העבודה‪.‬‬
‫בפסק דין בע‪ð‬יין אמיר שוורץ מיום ‪) 3.2.2017‬ב"ל ‪ ,(26658-09-15‬דחה בית הדין האזורי את תביעתו של העובד‬
‫לדמי אבטלה בטע‪ð‬ה כי שלילת הזכאות מעוג‪ð‬ת בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה בהיותו בעל שליטה בחברת‬
‫מעטים‪ .‬קובע בית הדין כי לו רצה המבוטח‪ ,‬יכול היה במהלך ש‪ð‬ות עבודתו לבקש משותפיו לבטל את מעמדו‬

‫בחברה כבעל מ‪ð‬יות‪ ,‬או לממש את זכויותיו בחברה‪.‬‬

‫ביום ‪ 13.3.2017‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (60451-12-14‬את תביעתו לדמי אבטלה של אסף מקס‬
‫ביר‪ð‬צוייג בהיותו בעל שליטה בחברת מעטים‪ ,‬אף על פי שהעביר את מרבית מ‪ð‬יותיו לחברה אחרת‪ .‬בית הדין‬
‫קובע כי מבוטח שהוא בעל שליטה מבחי‪ð‬ה פורמלית לא יוכל להיחשב בדיעבד כמי שלמעשה לא היה בעל שליטה‪.‬‬
‫עוד קובע בית הדין במקרה הזה כי המבוטח לא הוכיח כי התקיימו יחסי עבודה ולכן לא השלים את תקופת‬

‫האכשרה הדרושה בחוק לזכאות לדמי אבטלה‪.‬‬
‫ביום ‪ 17.11.2016‬קבע בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (43732-11-14‬כי ספט‪ð‬י מריה שעובדת כשכירה בחברה שבעלה הוא‬

‫בעל שליטה בה‪ ,‬אי‪ð‬ה ‪ð‬חשבת כבעלת שליטה בחברה שבבעלות בעלה והיא זכאית לדמי אבטלה‪.‬‬
‫בית הדין קובע על פי פסקי דין קודמים שלא קיימת חזקה חלוטה לפיה בן זוג של בעל שליטה בחברה הוא בהכרח‬
‫בעל שליטה‪ .‬מדובר בחזקה ש‪ð‬ית‪ð‬ת לסתירה וה‪ð‬טל הוא על התובעת להוכיח שהיא עובדת מן המ‪ð‬יין ואין לה‬
‫שליטה‪ ,‬לרבות שליטה עקיפה בחברה‪ .‬בית הדין בחן את הת‪ð‬הלותה ואת מידת השפעתה ואת סמכויותיה בחברה‬

‫וקבע כי היא שימשה בעסק כעובדת מן המ‪ð‬יין בלי שתהיה בעלת שליטה‪ ,‬לא פורמלית ולא בפועל‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (20894-05-13‬דחה ביום ‪ 12‬באפריל ‪ 2015‬את תביעתה של אמירה סגל לתשלום‬
‫דמי אבטלה‪ .‬לדעת בית הדין‪ ,‬תשלום דמי הביטוח בעבורה במשך שבע ש‪ð‬ים אי‪ð‬ו יוצר עילה לקיומם של יחסי‬
‫עבודה כיוון שמעורבותה בעסק ‪ð‬בעה ממעמדה כשותפה בעסקו של בעלה‪.‬‬

‫ביום ‪ 7.8.2017‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (7649-03-16‬את תביעתה של ציו‪ð‬ה בן גיגי לדמי אבטלה‪,‬‬
‫לאחר שבית הדין קבע כי היא שכירה בחברה שבבעלות בעלה ואי‪ð‬ה בעלת שליטה בחברת מעטים‪ .‬הקביעה‬

‫‪ð‬עשתה בש‪ð‬י שלבים‪:‬‬

‫‪ .1‬בשלב הראשון קבע בית הדין כי המבוטחת אי‪ð‬ה בעלת שליטה בחברת מעטים‪.‬‬
‫‪ .2‬בשלב הש‪ð‬י קבע בית הדין כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק )המוסד לביטוח לאומי לא טען אחרת במקרה‬

‫הזה(‪ ,‬ולכן המבוטחת זכאית לקבל דמי אבטלה‪.‬‬

‫עולה מפסק דין זה כי לו הייתה המבוטחת ממלאה בקפידה רבה את הטפסים והשאלון שמסרה לביטוח הלאומי‪,‬‬
‫סביר שמלכתחילה הייתה זכאית לדמי האבטלה‪ ,‬ללא צורך בהגשת תביעה לבית הדין‪.‬‬

‫זכאות בעלי שליטה לגמלאות הביטוח הלאומי‬

‫מאז התיקון בחוק שהוציא את בעלי השליטה מהביטוח בע‪ð‬ף אבטלה ובזכויות בפירוק חברה המוסד לביטוח‬
‫לאומי ובתי הדין כמעט ואי‪ð‬ם ‪ð‬דרשים לקבוע את מעמדם של בעלי השליטה‪ .‬כל זאת כאשר ברור מעל לכל ספק‬
‫שההכ‪ð‬סה המהווה בסיס לגמלה מקורה בעבודה‪ ,‬וכאשר המשכורת שמושך בפועל בעל השליטה היא משכורת‬
‫ראויה‪ ,‬שמקורה בעבודה האמורה ומשולמת לפי כללים ברורים‪ ,‬ואין שי‪ð‬ויי שכר קיצו‪ð‬יים סמוך לפ‪ð‬י הגשת‬

‫התביעה לגמלה‪.‬‬
‫לצורך החלטה בתביעה לגמלה של בעלי שליטה‪ ,‬פקיד התביעות שולח שאלון לתובע הגמלה לבירור אופי העבודה‬
‫ומבקש דף ב‪ð‬ק עם הוכחה על הפקדת משכורות אחרו‪ð‬ות )לשאלון זה יש להתייחס כחלק מהתביעה‪ .‬אי מתן מע‪ð‬ה‬

‫במועד ישלול את הזכאות‪ ,‬והתביעה תידחה(‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי ממשיך לבדוק ולחקור כאשר קיים ספק באשר לעצם עבודתו של בעל השליטה‪ ,‬וכאשר‬

‫המשכורת אי‪ð‬ה סדירה או אי‪ð‬ה משולמת בפועל לבעל השליטה‪.‬‬
‫פקיד הביטוח הלאומי בודק בין היתר את הזכאות לגמלה כאשר תקופת העבודה קצרה; במצב של עזרה‬
‫משפחתית; כאשר משולמים תשלומים שאי‪ð‬ם כ‪ð‬גד עבודה; כאשר העבודה אי‪ð‬ה חיו‪ð‬ית; או שאי‪ð‬ה ‪ð‬חוצה‬
‫)במקום בעל השליטה אין צורך להעסיק עובד בשכר(; כאשר יש שי‪ð‬ויים גדולים במשכורתו של בעל השליטה;‬
‫כאשר בעל השליטה אי‪ð‬ו מושך את המשכורת בפועל והוא ביתרה גדולה בחברה; וכאשר החברה חייבת דמי‬

‫ביטוח למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי בוחן לעומק כל גידול בשכר שאי‪ð‬ו מוסבר סמוך למועד העילה לגמלה ומבקש הוכחות על‬

‫תשלום השכר בפועל בכל תביעה של בעל מ‪ð‬יות או של קרוב משפחה‪.‬‬
‫ביום ‪ 26.12.2016‬דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (4990-07-14‬את ערעורה של רויטל בן ‪ð‬תן‪ ,‬בעלת מ‪ð‬יות‬
‫יחידה בחברה למתן שירותי ייעוץ ו‪ð‬יהול‪ ,‬לתשלום דמי לידה בהתאם לשכרה ברבע הש‪ð‬ה שקדם ללידה‪ .‬בית הדין‬

‫קבע שהת‪ð‬ודות בשכרה לא שיקפו את עבודתה ומטרתן הייתה להגדיל את דמי הלידה‪.‬‬
‫קובע בית הדין כי "הת‪ð‬ודות בשכרה של התובעת יוצרות רושם של הת‪ð‬הלות לא שגורה כשכירה‪ ,‬טשטוש גבולות‬
‫בין הת‪ð‬הלותה והכ‪ð‬סותיה כשכירה‪ ,‬כבעלת מ‪ð‬יות וכעצמאית‪ ,‬ו‪ð‬ראה שת‪ð‬ודות השכר אי‪ð‬ן ‪ð‬ובעות מעבודתה‪ ,‬אלא‬
‫משיקולים אישיים של התובעת והיותה בעלים של החברה"‪ .‬עוד קבע בית הדין כי "עולה חשד שהת‪ð‬ודות בשכר‬

‫הן פיקטיביות ולא משקפות את שכרה כעובדת שכירה"‪.‬‬
‫פסק דין בע‪ð‬יין יישום כללי הגמלה החוסמת גם לבעל שליטה שכיר‬
‫ביום ‪ 22.1.2017‬דחה בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (31640-09-14‬את תביעתו של רחמים משולם‪ ,‬שהיה בעל מ‪ð‬יות יחיד‬
‫בחברה‪ ,‬לשלם לו גמלה המתחשבת גם במע‪ð‬ק שקיבל מהחברה לאחר התאו‪ð‬ה בעבודה‪ð ,‬וסף על השכר הרגיל‪.‬‬
‫בית הדין מייחס חשיבות לכך שהמבוטח היה העובד היחיד שקיבל מע‪ð‬ק ולא שולם לו מע‪ð‬ק בש‪ð‬ים קודמות‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬מדובר בבו‪ð‬וס שהמבוטח החליט להע‪ð‬יק לעצמו‪.‬‬
‫המבוטח הוא זה שהעלה את הטע‪ð‬ה שתק‪ð‬ה ‪ 11‬בע‪ð‬יין הגמלה החוסמת אי‪ð‬ה חלה עליו‪ .‬בית הדין ממ‪ð‬ף את תק‪ð‬ה‬
‫‪ 11‬כ‪ð‬גדו ומאזכר הלכות קודמות שקבעו שתכלית תק‪ð‬ה ‪ 11‬היא לחסום דיווח בלתי ‪ð‬כון מצד מבוטחים שי‪ð‬סו‬

‫להעלות את גובה הכ‪ð‬סתם לאחר התאו‪ð‬ה‪ ,‬כדי להגדיל את שיעור הגמלה שהם זכאים לה‪.‬‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי ‪ð‬מסר שהוא מתייחס לבעלי השליטה כעצמאים‪ ,‬כולל לע‪ð‬יין הגמלה החוסמת‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫מעמד אשת בעל השליטה‬

‫עובד ככלל הוא מי שמתקיימים בי‪ð‬ו לבין מעסיקו יחסי עבודה‪ ,‬וכך ‪ð‬דרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה‬
‫שבשליטת בעלה )או בעל שמועסק בחברה בבעלות אשתו(‪.‬‬

‫בפסק דין ב"ל ‪ ,10731/08‬קרפל בת שבע ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי‪ð ,‬דחתה תביעת המבוטחת‪,‬‬
‫שהייתה אשתו של בעל השליטה בחברה‪ ,‬להגדלת דמי הלידה לאחר שפקיד התביעות טען שהמשכורות שמשכה‬

‫לפ‪ð‬י הלידה היו פיקטיביות‪ ,‬ואישר לשלם דמי לידה לפי שכר ‪ð‬מוך בהרבה‪ .‬להלן מתוך פסק הדין‪:‬‬

‫"המסגרת המשפטית‬

‫הזכות לדמי לידה ‪ð‬קבעה בסעיף ‪ 49‬לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬סעיף ‪ 50‬לחוק קובע את התקופה בעדה זכאית יולדת‬
‫לדמי לידה‪ .‬סעיף ‪ 53‬לחוק קובע כי דמי לידה ליום הם "שכר העבודה הרגיל" של המבוטחת‪ ,‬בכפוף לתקרה‬
‫ש‪ð‬קבעה‪ .‬סעיף ‪ 54‬לחוק קובע כי "שכר העבודה הרגיל" לע‪ð‬יין סעיף ‪ 53‬הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכ‪ð‬סת‬

‫המבוטחת‪ ,‬ברבע הש‪ð‬ה שקדם ל"יום הקובע"‪ ,‬בתשעים‪".‬‬

‫סעיף ‪ 298‬לחוק הביטוח הלאומי קובע‪:‬‬

‫"כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המ‪ð‬הלה )להלן – פקיד התביעות(‪,‬‬
‫והוא יחליט אם תי‪ð‬תן הגמלה ובאיזו מידה תי‪ð‬תן"‪ .‬מכוח סמכותו של פקיד התביעות להחליט "אם תי‪ð‬תן הגמלה‬
‫ובאיזו מידה תי‪ð‬תן"‪ ,‬מוסמך הוא לחקור ולדרוש אם ה‪ð‬תו‪ð‬ים שהמבוטח מדווח עליהם כבסיס לתשלום הגמלה‬
‫ה‪ð‬תבעת הם אמיתיים או פיקטיביים )דב"ע מא‪ 115-0/‬פיקהולץ ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬פד"ע יד ‪ .(46‬בהקשר זה‬

‫‪ð‬קבע בדב"ע ‪ð‬ב‪ 140-0/‬אודט ברכה ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬פד"ע עד ‪ ,523‬כדלהלן‪:‬‬

‫בע‪ð‬פי הביטוח שבהם שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגמלה )כגון‪ ,‬דמי פגיעה בעבודה‪ ,‬דמי לידה(‪ ,‬יש‬
‫חשיבות רבה לקביעה "אמיתית" של השכר‪ .‬לחשיבות זו מטרה כפולה‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬על הגמלה‪ ,‬ש‪ð‬ועדה להחליף‬
‫הכ‪ð‬סה שפסקה‪ ,‬להתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬כדי למ‪ð‬וע ‪ð‬יצול לרעה של הוראת‬

‫החוק‪ ,‬על פקיד התביעות לברר את ‪ð‬כו‪ð‬ותו של השכר והאם אין הוא מושתת על ‪ð‬תו‪ð‬ים בלתי ‪ð‬כו‪ð‬ים"‪.‬‬

‫ביום ‪ 25.8.2011‬התקבלה בבית הדין האזורי )ב"ל ‪ (22362-11-10‬תביעתה של ליטל חגי לתשלום דמי לידה לאור‬
‫הקביעות העובדתיות שהוכיחו כי ‪ð‬תקיימו יחסי עבודה‪.‬‬

‫בית הדין הארצי לעבודה דחה ביום ‪) 19.4.2017‬עב"ל ‪ (26582-06-15‬את תביעתה של ימית אתר לתשלום דמי‬
‫לידה‪ .‬בית הדין הארצי קבע כי המבוטחת עבדה במאפיה של בעלה בהיקף מסוים‪ ,‬אך לא במסגרת יחסי עבודה‬

‫לביצוע עבודה תמורת שכר‪ ,‬אלא כשותפה של בעלה‪ ,‬או כ"עזרה משפחתית" לעסקו‪.‬‬

‫תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי‬

‫ביום ‪ 21‬במאי ‪ð 2007‬יתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין ויפג בע"מ ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי )עב"ל‬
‫‪ ,(000376/06‬שע‪ð‬יי‪ð‬ו בקשה לתקן דיווח על שכר חודשי לבעל שליטה שמשך בפועל שכר ‪ð‬מוך יותר‪.‬‬

‫החברה המערערת דיווחה על תשלום שכר לבעל השליטה בסך ‪ 20,000‬ש"ח‪ ,‬אף שבפועל ‪ð‬משך שכר ‪ð‬מוך יותר‪.‬‬
‫השכר שדווח עליו ‪ð‬קבע מתוך ה‪ð‬חה וצפייה שיאושרו מע‪ð‬קי מחקר ופיתוח על ידי המדען הראשי‪ ,‬ומשלא אושרו‬

‫המע‪ð‬קים – החברה ביקשה להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה קבע שלא ‪ð‬יתן לעשות כן‪ ,‬שכן השכר שהוצהר עליו וששולמו ממ‪ð‬ו דמי ביטוח היה השכר‬
‫הקובע לע‪ð‬יין גמלאות מחליפות שכר‪ ,‬לו העובד היה זכאי להן במועד הרלוו‪ð‬טי‪ .‬כב' השופט יגאל פליטמן קבע בין‬

‫היתר‪ ,‬בסעיף ‪ 7‬בפסק הדין‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫"טע‪ð‬תה העיקרית של המערערת‪ ,‬היא כי אין לגבות דמי ביטוח לאומי משכר אשר לא שולם בפועל‪ .‬עפ"י טע‪ð‬תה‪,‬‬

‫המשיב גבה כספי שכרו של ד"ר שדה שלא כדין‪ .‬אין בידי לקבל טע‪ð‬ה זו‪...‬‬
‫בתקופה ה‪ð‬טע‪ð‬ת השכר המוסכם היה בסך של ‪ 20,000‬ש"ח‪ .‬על פי שכר זה בוטח העובד למשל לע‪ð‬יין פגיעה‬
‫בעבודה ולע‪ð‬יין דמי אבטלה‪ .‬לכן על פי שכר זה צריכים היו להשתלם דמי הביטוח ואין המערערים )החברה‬
‫ובעליה( יכולים להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה המוסכם באופן שיפחית את החיוב בדמי הביטוח לאחר‬

‫שהתברר שלא קמה זכאות לגמלה בתקופה הרלב‪ð‬טית"‪.‬‬

‫פסק דין סג‪ð‬ון הכרך בע"מ בבית הדין הארצי‬
‫בעלי השליטה בחברת סג‪ð‬ון הכרך בע"מ הפחיתו את שכרם באופן רטרואקטיבי בשל מצוקה כלכלית‪ .‬החברה‬
‫פ‪ð‬תה לפקיד השומה שהסכים להפחית את השכר‪ .‬החברה פ‪ð‬תה עם האישור מפקיד השומה למוסד לביטוח‬

‫לאומי‪ ,‬שסירב להפחית את השכר‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫התובעים פ‪ð‬ו לבית הדין האזורי לעבודה ‪ -‬שדחה את התביעה‪ ,‬וערערו לבית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬שדחה אף הוא‬
‫את התביעה מטעמיו של בית הדין האזורי )פסק דין חברת סג‪ð‬ון הכרך בע"מ ואח' ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫בבית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו בל ‪ 003881/05‬מיום ‪ 11.9.07‬ובבית הדין הארצי לעבודה עב"ל ‪000748/07‬‬
‫מיום ‪.(28.1.2009‬‬

‫השיקולים לדחיית פסק הדין‪:‬‬

‫‪ .1‬שיקול ביטוחי – לדעת בית הדין‪ ,‬בלתי סביר לאפשר קבלת זכות ביטוחית ולהקטין בדיעבד את מחירה‬
‫כשמתברר שהזכות לא מומשה‪.‬‬

‫‪ .2‬פירוש חוק הביטוח הלאומי – בסעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי ‪ð‬קבע שההכ‪ð‬סה היא לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪,‬‬
‫אך לא ‪ð‬קבע כי ההכ‪ð‬סה היא לפי מה שקבע פקיד השומה‪ ,‬אף על פי שראוי ורצוי כי קביעת הרשויות‬

‫המ‪ð‬הליות יהיו אחידות‪ ,‬אלא שכלל זה אי‪ð‬ו מוחלט וזוהי רק ‪ð‬קודת המוצא‪.‬‬

‫יש טעם לסטות מקביעת פקיד השומה בשל העיקרון הביטוחי‪.‬‬

‫מבח‪ð‬ים בהעסקת בן משפחה‬

‫כאשר הצדדים הטוע‪ð‬ים ליחסי עבודה הם ב‪ð‬י משפחה‪ ,‬בית הדין בוחן בקפידה רבה את טיב היחסים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫במקרים של העסקת ב‪ð‬י משפחה‪ ,‬יש לדאוג לקיומם של מספר עקרו‪ð‬ות מצטברים שפורסמו על ידי המוסד‬

‫לביטוח לאומי‪:‬‬
‫א‪ .‬מתבצעת עבודה בעסק או במפעל‪ .‬יש לוודא שלא מדובר ביחסים וולו‪ð‬טריים הת‪ð‬דבותיים במסגרת עזרה‬

‫טבעית בין ב‪ð‬י משפחה‪ ,‬אלא בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות בין עובד ומעסיק‪.‬‬
‫ב‪ .‬העבודה מתבצעת באופן סדיר )ולא מדי פעם בפעם כשיש צורך(‪.‬‬

‫ג‪ .‬העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה – הייתה ‪ð‬עשית בידי עובד אחר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬העבודה ‪ð‬חוצה וחיו‪ð‬ית‪.‬‬

‫יש לתת את הדעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסימ‪ð‬י היכר כגון מסגרת שעות העבודה‪ ,‬שכר ריאלי ולא "סמלי" וכדומה‪.‬‬
‫הדיווח למוסד לביטוח לאומי מבוצע באופן שוטף‪ ,‬ולעתים אין המבוטח או מעסיקו מודעים לכך שאין התאמה‬
‫בין הדיווח כפי שהם רואים אותו לבין המעמד במוסד לביטוח לאומי‪ .‬בע‪ð‬יין זה‪ ,‬מעמדם ובסיס השכר הקובע של‬

‫מבוטחים שכירים ‪ð‬בח‪ð‬ים רק בדיעבד‪ ,‬בדרך כלל בעת בקשת גמלה מן המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫קרוב משפחה שטוען שהיחסים בי‪ð‬ו לבין קרובו חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית‪ ,‬חובת ההוכחה מוטלת‬

‫עליו‪ ,‬ועליו לשכ‪ð‬ע את המוסד לביטוח לאומי כי קיימת מערכת חוזית של חובות וזכויות המאפיי‪ð‬ת עובד שכיר‪.‬‬
‫כאשר מוגשת תביעה לגמלה מחליפת שכר )כגון‪ ,‬תביעה לדמי לידה(‪ ,‬בוחן המוסד לביטוח לאומי את המתאם בין‬
‫השכר המדווח לבין הפקדת הכספים‪ .‬אם טרם הפסקת העבודה הייתה העלאת שכר לעובדת‪ ,‬אזי יש להביא‬
‫ראיות מתאימות המעידות כי העלאת השכר אמיתית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כתוצאה מגידול בעבודה או גידול במכירות‬

‫וכדומה‪.‬‬
‫בכל תביעה לגמלה יש דרישה מבעלי שליטה ומקרובי משפחה למלא הצהרה שכוללת מידע שקשור לעבודה‬

‫המשפחתית‪ .‬כך יכול פקיד הגמלאות להחליט אם עליו לבקש מסמכים ומידע ‪ð‬וספים )או לשלוח חקירה(‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בתביעה לדמי לידה של בעל שליטה או של קרוב משפחה יש לע‪ð‬ות על השאלות כדלקמן ולחתום על‬

‫הצהרה שהפרטים ‪ð‬כו‪ð‬ים‪:‬‬
‫‪ .1‬מהו תפקידך בעבודה במועד הזכאות? )פירוט העבודה שבצעת בפועל(‬

‫‪ .2‬היכן בוצעה עבודתך בפועל? )יש לציין כתובת(‬
‫‪ .3‬מהו היקף עבודתך? )יש לפרט ימים ושעות(‬

‫‪ .4‬פרטי העובדת שהחליפה אותי במהלך תקופת לידה והורות )שם ומספר זהות(‬

‫ביום ‪ 17.5.2019‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (58086-11-16‬את תביעתו לדמי אבטלה של מאג'ד אבו‬
‫שאהין לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לדמי אבטלה בטע‪ð‬ה שלא התקיימו יחסי עבודה בי‪ð‬ו לבין‬

‫חברה בבעלות אחיי‪ð‬ו שהעסיקה אותו‪ ,‬על אף שהועסק בחברה כש‪ð‬ה ואז פוטר‪.‬‬
‫ביום ‪ 23‬בדצמבר ‪ 2015‬קיבל בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (46711-11-14‬את תביעתו של מוריס רווח לתשלום דמי‬
‫אבטלה‪ ,‬וקבע כי השכר בתלוש השכר הוא הקובע לע‪ð‬יין דמי אבטלה למרות שלב‪ð‬ק הופקד סכום קטן בהרבה‬
‫מתוך כלל השכר ששולם כולו במזומן‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שהמבוטח עבד כמה ש‪ð‬ים בחברת ב‪ð‬ייה בבעלות ביתו ובעלה‪,‬‬

‫פוטר בשל צמצומים ולא קיבל פיצויים‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בית הדין קבע שאין די להראות כי המבוטח ‪ð‬ה‪ð‬ה משכר גבוה מזה המגיע לו או מזה ההולם את אופי תפקידו –‬
‫אלא על המוסד לביטוח לאומי להראות כי הוא לא קיבל את השכר בפועל או שמדובר בשכר פיקטיבי‪.‬‬

‫"גם אם יוכיח ה‪ð‬תבע את טע‪ð‬תו לפיה משרתו של התובע אי‪ð‬ה מצדיקה תשלום שכר בהיקף ששולם‪ ,‬הרי‪ ...‬בע‪ð‬יין‬
‫זה ‪ð‬פסק‪ ,‬לא אחת‪ ,‬כי שעה שמדובר בהעסקה בין קרובי משפחה אין מתום בכך כי שכרו של העובד ה"מקורב"‬

‫יהיה גבוה משכרם של עובדים אחרים‪ ,‬ואין בכך כדי לעמוד לו לרועץ"‪.‬‬

‫ביום ‪ 21.6.2011‬קיבל בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (25055-07-10‬את תביעתה של רותם פורת לתשלום דמי לידה‪,‬‬
‫בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלם לה דמי לידה על בסיס שכר ‪ð‬מוך‪ ,‬אף על פי שבפועל דווח עבורה על‬

‫שכר גבוה יותר‪.‬‬

‫בפסק דין יהושוע אוסקין ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה )‪ ,(17.2.2010‬התקבל ערעורו של בן‬
‫המשפחה )עב"ל ‪ (701/08‬ו‪ð‬קבע שהתקיימו יחסי עבודה‪.‬‬

‫ביום ‪ 9‬באוקטובר ‪ 2011‬התקבל בבית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (9142-09-10‬ערעורה של גברת אמיליה מ‪ð‬שה‬
‫לתשלום דמי לידה‪.‬‬

‫ביום ‪ 12‬במאי ‪ 2015‬קבע בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (53326-01-14‬כי ליטל צרפתי בוזגלו הייתה עובדת שכירה בחברה‬
‫שבבעלות אביה והיא זכאית לתשלום דמי לידה‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה בהיעדר‬

‫יחסי עבודה‪ ,‬בטע‪ð‬ה שלא עבדה באופן סדיר ולא הוחלפה על ידי עובד אחר‪.‬‬

‫בית הדין האזורי דחה ביום ‪) 9.7.2016‬ב"ל ‪ (26074-05-14‬את תביעתה של סיון סלע ס‪ð‬דרס לקבלת דמי לידה‬
‫בהתאם לתלושי השכר שקיבלה בעסק המשפחתי‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שתלושי השכר לא שיקפו העברות כספיות תואמות‬
‫בפועל‪ .‬לא הייתה במקרה הזה מחלוקת בדבר קיום יחסי העבודה‪ .‬המחלוקת התעוררה באשר לגובה השכר‬

‫האמיתי של העובדת בעסק המשפחתי‪.‬‬

‫בית הדין קובע כי באיזון בין עמדת העובדת לבין עמדת המוסד לביטוח לאומי בקשר לגובה השכר‪ ,‬יש לבחון רק‬
‫מרכיבים שהמבוטחת הוכיחה בפועל‪ ,‬ולא לקבל את תלושי השכר ואת הסכם העבודה ככתבם וכלשו‪ð‬ם‪ .‬הת‪ð‬הלות‬
‫ההשתכרות בעסק לדעת בית הדין היא "שעט‪ð‬ז" של הכ‪ð‬סת עבודה ושל תמיכות ברמה המשפחתית שאי‪ð‬ן כלל‬

‫הכ‪ð‬סה לע‪ð‬יין הפקודה‪.‬‬

‫תכלית תשלום דמי הלידה היא תשלום למבוטחת שעבדה‪ ,‬ואשר לרגל ההיריון או הלידה ‪ð‬כרת מקור פר‪ð‬סתה‬
‫ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה‪.‬‬

‫בית הדין קבע את השכר ההולם לדעתו שלפיו יש לשלם את דמי הלידה‪.‬‬

‫ביום ‪ 20.8.2017‬דחה בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (34078-04-14‬את תביעתו של יובל רחום וקבע כי הוא זכאי לדמי‬
‫פגיעה לפי שכר המי‪ð‬ימום ולא לפי השכר בתלושי השכר‪ .‬המבוטח עבד בעסק משפחתי‪ ,‬ש‪ð‬קלע לקשיים‪ .‬בית הדין‬
‫קבע שאין מתאם בין השכר שצויין בתלושי השכר לבין תשלום השכר בפועל וכן שתלושי השכר אי‪ð‬ם אות‪ð‬טיים‬

‫באופן שאין קשר בי‪ð‬ם לבין העבודה בפועל‪.‬‬

‫בית הדין האזורי קבע ביום ‪ 22.11.2018‬בע‪ð‬יין רו‪ð‬י דהן )ב"ל ‪ (58248-02-16‬כי ‪ð‬טל ההוכחה של בת משפחה‬
‫להוכיח מהו השכר שמשמש בסיס לתשלום גמלה מוטל על בת המשפחה‪ .‬במקרה ה‪ð‬דון‪ ,‬בית הדין קיבל את‬
‫העלייה הקבועה שהייתה בשכר המבוטחת כבסיס לגמלה‪ ,‬אך דחה את תוספת אחזקת הרכב‪ ,‬כיוון ששולמו‬
‫סכומים משת‪ð‬ים בחודשים שו‪ð‬ים‪ ,‬הרכיב לא היה מעוגן בכתב ולא הייתה קיימת עקביות בכל ה‪ð‬וגע למהות ודרך‬

‫התשלום‪.‬‬

‫ב‪ð‬י זוג העובדים בעסק משותף )שאי‪ð‬ו מאוגד כחברה(‬

‫תק‪ð‬ה ‪ 24‬להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח מחייבת יחס חלוקה בין ב‪ð‬י זוג העובדים בעסק משותף‪.‬‬
‫ההכ‪ð‬סה של כל בן זוג שמובאת בחשבון לע‪ð‬יין דמי ביטוח כפופה להכ‪ð‬סה המרבית לתשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שחלוקת הכ‪ð‬סה בין ב‪ð‬י זוג על פי תק‪ð‬ה ‪ 24‬האמורה אפשרית רק אם בת הזוג‬
‫עו‪ð‬ה לכללים של "עובדת עצמאית"‪.‬‬

‫ב‪ð‬י זוג המדווחים על הכ‪ð‬סתם על פי תק‪ð‬ה ‪ 24‬האמורה וההכ‪ð‬סה מחולקת בי‪ð‬יהם‪ ,‬רשאים להצהיר על יחס‬
‫החלוקה )לפי התק‪ð‬ה( עד ליום ‪ 30‬באפריל בכל ש‪ð‬ה‪ ,‬למעט בעת זכאות לקצבת אזרח ותיק‪.‬‬

‫כאשר ש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג הם "עובדים עצמאיים" ללא תלות במקור הכ‪ð‬סתם‪ ,‬לכל אחד מהם אמור להיות תיק ‪ð‬פרד‬
‫בביטוח הלאומי כעובד עצמאי‪ .‬על ב‪ð‬י זוג אלה תק‪ð‬ה ‪ 24‬האמורה אי‪ð‬ה חלה‪ .‬לסוגיה זו השלכות משמעותיות‬

‫לאור תיקון סעיף ‪)66‬ד( לפקודת מס הכ‪ð‬סה וביטול סעיף ‪)66‬ה( לפקודה מי‪ð‬ואר ‪ 2014‬ואילך‪.‬‬
‫לע‪ð‬יין העסקת בן‪/‬בת הזוג כעובד‪/‬ת שכיר‪/‬ה חשוב לזכור שהמוסד לביטוח לאומי קובע מעמד מבוטחים על פי די‪ð‬י‬

‫עבודה‪ ,‬ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח או על פי אופן תשלום המס‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫הכרה רטרואקטיבית באישה כעצמאית לפי יחס חלוקה להשלמת זכאות מי‪ð‬ימלית לקצבת אזרח ותיק‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום ‪ 30.7.2012‬הוראות שלפיהן הוא אי‪ð‬ו מאפשר הכרה רטרואקטיבית של חלוקת‬
‫הכ‪ð‬סות מעבר לש‪ð‬ה השוטפת ולש‪ð‬ה שקדמה לה‪ .‬ואולם‪ ,‬בע‪ð‬יין תביעה לקצבת אזרח ותיק של אישה שעבדה‬
‫בעסק משותף עם בעלה תוכר תקופה מוקדמת יותר‪ ,‬כפוף להמצאת ראיות‪ ,‬אך רק עד כדי השלמה לתקופת‬
‫האכשרה המי‪ð‬ימלית ה‪ð‬דרשת לקבלת קצבת אזרח ותיק‪ .‬זאת‪ ,‬לצורך איזון בין הזכות הביטוחית ותשלום דמי‬

‫הביטוח לבין מיצוי הזכויות וצבירת תקופות ביטוח לע‪ð‬ף אזרחים ותיקים ושאירים‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי יוזם פ‪ð‬יות ל‪ð‬שים כדי ליידע אותן על תקופות האכשרה שצברו אך מומלץ לבחון אם בעסק‬
‫משותף‪ ,‬כאמור‪ ,‬ה‪ð‬שים מבוטחות לפי החוק והתק‪ð‬ות‪ ,‬בין היתר לצורך צבירת זכויות לגמלאות הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי אימץ את ההכרה הרטרואקטיבית בעקבות מקרים שבהם האישה עבדה בעסק משותף עם‬
‫בעלה אך הדיווח למוסד לביטוח לאומי ‪ð‬עשה רק על שם הבעל‪ .‬לדוגמה בפסק דין )ב"ל ‪ (1875-09‬שיתואר להלן‪:‬‬

‫מלכה כתב עבדה כשכירה בש‪ð‬ים ‪ 1961‬ועד ‪ 1992‬וצברה תקופת אכשרה של ‪ 143‬חודשים‪ .‬לטע‪ð‬תה‪ ,‬בש‪ð‬ים ‪1980‬‬
‫ועד ‪ 2008‬היא עבדה עם בעלה בעסק המספק שירותי הסעות‪ ,‬אך הדיווח למוסד לביטוח לאומי ב‪ð‬דון ‪ð‬עשה על שם‬

‫הבעל בלבד‪.‬‬

‫בש‪ð‬ת ‪ 2009‬ביקשה לדווח על היותה עובדת עצמאית בעסק המשותף רטרואקטיבית‪ ,‬כיוון שהיו חסרות לה‬
‫תקופות ביטוח לזכאות לקצבת זק‪ð‬ה‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתה בשל היעדר ראיות חד משמעיות על עבודה בפועל ובשל הזמן הרב שחלף‬
‫)‪ 29‬ש‪ð‬ים( מיום תחילת העבודה ועד ליום ההצהרה‪ ,‬וטען כי ייתכן שפעילותה בעסק המשותף הייתה בגדר עזרה‬

‫משפחתית מקובלת של אישה לבעלה בלבד ולא כעובדת עצמאית‪.‬‬

‫בית הדין האזורי לעבודה התרשם מתיאורי המבוטחת והעדים מטעמה‪ ,‬ש‪ð‬תמכו בעדות רואה חשבון ו‪ð‬תקבלו‬
‫כמהימ‪ð‬ים על ידי בית הדין‪ ,‬שאכן המבוטחת עבדה בעסק‪.‬‬

‫ביום ‪ 7.8.2012‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של מלכה כתב והכיר בה כעובדת עצמאית בעסק של‬
‫בעלה אף שלא דווח כך מעולם‪.‬‬

‫מצבים שבהם בת זוג שכירה בעסק של בעלה )בעסק שאי‪ð‬ו מאוגד כחברה(‬
‫אין מ‪ð‬יעה חוקית כי אישה תיחשב עובדת שכירה של בעלה )בעסק פרטי(‪ .‬בת זוג ‪ð‬חשבת לשכירה בעסק של בעלה‬
‫אך ורק אם מתקיימים בי‪ð‬יהם יחסי עבודה כהלכתם‪ .‬המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרות בע‪ð‬יין זה עוד בש‪ð‬ת‬

‫‪ 1995‬באיגרת למעסיקים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לאור מיעוט המקרים בפסיקה שבהם אישה הוכרה כשכירה של בעלה‪ ,‬אימץ המוסד לביטוח לאומי‬
‫מספר מבח‪ð‬ים מצטברים ש‪ð‬קבעו בפסיקה‪ð ,‬וסף על המבח‪ð‬ים לקיום יחסי עבודה )הכללים זהים גם למקרים‬

‫שבהם בן הזוג מועסק בעסק של אשתו(‪:‬‬
‫‪ .1‬שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל‪ ,‬שאי‪ð‬ו מות‪ð‬ה במצב הכלכלי של העסק ושאי‪ð‬ו מושפע ממ‪ð‬ו‪ .‬העובדת‬

‫)האישה( אי‪ð‬ה חשופה לסיכון כלכלי‪.‬‬
‫‪ .2‬קיימת מסגרת קבועה של שעות עבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬בת הזוג מקבלת שכר ריאלי בתוספת הת‪ð‬אים הסוציאליים‪ ,‬כגון‪ :‬חופשה‪ ,‬הבראה ותוספת יוקר כמו כל‬

‫העובדים‪.‬‬
‫‪ .4‬האישה אי‪ð‬ה ‪ð‬והגת מ‪ð‬הג בעלים בעסק‪ ,‬ובעלה הוא זה שמקבל את ההחלטות המהותיות במקום העבודה‪.‬‬
‫באותם מקרים שבהם האישה עובדת בפועל והוגשה תביעה לגמלה‪ ,‬ייבח‪ð‬ו יחסי העבודה ויתכן שהיא בגדר עובדת‬

‫עצמאית‪ ,‬לצורך בחי‪ð‬ת הזכאות לגמלאות והיא תהיה זכאית לגמלה בהתאם לכללים במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫בפסק דין עליזה בן אלישע )עב"ל ‪ 535-09‬מיום ‪ð (15.9.2010‬דחתה תביעה של המבוטחת לדמי לידה מש‪ð‬י טעמים‬

‫עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬לא הוכח תשלום בפועל של שכר‪ ,‬וסכומו של הדיווח לא השת‪ð‬ה במהלך התקופות השו‪ð‬ות‪.‬‬

‫‪ .2‬לא הוכח כי עובד אחר עשה את העבודה בתקופות שבהן ‪ð‬עדרה המבוטחת מעבודתה‪.‬‬
‫אך בית הדין הארצי ציין כי תקופות העבודה ייבח‪ð‬ו לגופן על סמך ה‪ð‬סיבות של כל תביעה )כלומר ייתכן שבלידות‬

‫הבאות המבוטחת תוכר כעובדת שכירה של הבעל(‪.‬‬
‫בפסק דין )ב"ל ‪ð (5923/08‬דחתה תביעתה של חכימי ספח איריס לדמי לידה אף על פי שבעלה שילם דמי ביטוח‬

‫בעדה כעובדת שכירה‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫דוגמה לאישור קיום יחסי עבודה של אישה בעסק משותף עם בעלה ‪ð‬מצאת בפסק הדין ‪ð‬י‪ð‬ט לוי בבית הדין‬
‫האזורי לעבודה )ב"ל ‪ 3792-06-11‬מיום ‪ .(7.8.2012‬במקרה זה אישר בית הדין האזורי דמי אבטלה לאחר‬
‫שהאישה פוטרה‪ ,‬אף על פי שלא שולם לה שכר בחודשי העבודה האחרו‪ð‬ים‪.‬‬

‫גם בפסק דין בע‪ð‬יין אביגיל גילה חזן קבע בית הדין האזורי )‪ (11.8.2013 ,350-05-11‬כי בין המבוטחת לבין בעלה‬
‫התקיימו יחסי עבודה לע‪ð‬יין דמי אבטלה‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬חוק הביטוח הלאומי מאפשר מצב שבו אישה תהיה שכירה אצל בעלה‪ ,‬אולם כדי שהדבר יתאפשר‪,‬‬
‫צריכים להתקיים יחסי עבודה בין הצדדים‪.‬‬

‫דיווח טכ‪ð‬י על האישה כשכירה כאשר היא מת‪ð‬הגת כעצמאית לכל דבר אי‪ð‬ו יכול "להכשיר" את המעמד כ"שכיר"‬
‫כשלא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים‪ ,‬שכן שי‪ð‬וי במעמד האישה מעובדת עצמאית )או עצמאית שאי‪ð‬ה עו‪ð‬ה‬
‫להגדרה( לעובדת שכירה שלא על פי די‪ð‬י עבודה בשל תכ‪ð‬ו‪ð‬י מס‪ ,‬טומן בחובו הוספת זכויות ביטוחיות למי שאי‪ð‬ו‬

‫מבוטח בהן‪ ,‬כגון ביטוח בע‪ð‬ף אבטלה ובע‪ð‬ף פשיטות רגל‪.‬‬

‫אשר על כן‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מקפיד על בחי‪ð‬ת מעמדה של אישה המדווחת כשכירה של בעלה‪ ,‬כדי שלא‬
‫תוכל ליה‪ð‬ות מזכויות אשר אי‪ð‬ן מגיעות לה‪.‬‬

‫העברת הכ‪ð‬סה בין ב‪ð‬י הזוג לאחר דיון במס הכ‪ð‬סה והוצאת שומה סופית‬

‫המוסד לביטוח לאומי מקבל שומה סופית ומעדכן בהתאם את הפרשי דמי הביטוח‪ .‬כאשר הכ‪ð‬סת בן זוג כעצמאי‬
‫מוגדלת בשומה הסופית והכ‪ð‬סת בן הזוג הש‪ð‬י כשכיר מוקט‪ð‬ת – ‪ð‬וצר חיוב אוטומטי של הפרשי דמי ביטוח רק‬

‫לבן הזוג העצמאי ולא מוחזרים דמי ביטוח לבן הזוג השכיר‪.‬‬

‫במקרה כזה‪ ,‬כדי לבטל את החיוב הכפול‪ ,‬יש להוכיח לפקיד הגבייה כי אין מדובר בהעסקה פיקטיבית של בן הזוג‬
‫ולהמציא הוכחות שבן הזוג אכן עובד כשכיר‪ð ,‬וכו ממ‪ð‬ו דמי הביטוח כחוק ושולמו למוסד לביטוח לאומי דמי‬

‫הביטוח המלאים‪.‬‬

‫תיקו‪ð‬ים בסעיף ‪ 66‬בפקודת מס הכ‪ð‬סה מש‪ð‬ת ‪2014‬‬

‫סעיף ‪ 66‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה תוקן בתחולה מיום ‪ .1.1.2014‬החל מיום זה‪ ,‬רשאים ב‪ð‬י זוג שעובדים ביחד באותו‬
‫העסק לתבוע שייערך חישוב ‪ð‬פרד על הכ‪ð‬סותיהם מהעסק המשותף‪ ,‬אם מתקיימים הקריטריו‪ð‬ים שבסעיף ‪)66‬ד(‬

‫החדש לפקודה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬יגיעתו האישית של כל אחד מב‪ð‬י הזוג ‪ð‬דרשת לייצור ההכ‪ð‬סה מהעסק המשותף‪.‬‬
‫‪ .2‬כל אחד מב‪ð‬י הזוג מקבל הכ‪ð‬סה התואמת את תרומתו לעסק המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור‬

‫ההכ‪ð‬סה מהעסק המשותף‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר ההכ‪ð‬סה מהעסק מופקת מבית המגורים – בית המגורים משמש דרך קבע את מקור ההכ‪ð‬סה ואת‬

‫הפעילות‪.‬‬
‫תיקון ‪ð‬וסף בסעיף ‪ 66‬לפקודה ביטל את האפשרות לסכום הכ‪ð‬סה קבוע שחייב במס ‪ð‬פרד בת‪ð‬אי שב‪ð‬י הזוג‬

‫הצהירו על עבודה משותפת של ‪ 36‬שעות בממוצע בשבוע ולא בבית המגורים ]בוטל סעיף ‪)66‬ה( לפקודה[‪.‬‬

‫"תק‪ð‬ה ‪"24‬‬
‫כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬תק‪ð‬ה ‪ 24‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח( קובעת את‬
‫אופן חלוקת ההכ‪ð‬סה בין ב‪ð‬י זוג שעובדים ביחד בעסק משותף שאי‪ð‬ו מאוגד כחברה )שלא כעובדים שכירים( ואת‬
‫הכללים לחלוקה‪ .‬התק‪ð‬ה חלה גם בש‪ð‬ים ‪ 2014‬ואילך על ב‪ð‬י זוג שאי‪ð‬ם תובעים חישוב ‪ð‬פרד לפי סעיף ‪)66‬ד(‬

‫החדש לפקודה‪.‬‬

‫המצב בפועל כאשר אחד מב‪ð‬י הזוג שכיר של בן הזוג הש‪ð‬י‬
‫כאשר אחד מב‪ð‬י הזוג מקבל משכורת מבן הזוג הש‪ð‬י‪ ,‬הסיווג הביטוחי כשכיר ‪ð‬בדק בדרך כלל רטרואקטיבית‪,‬‬

‫כאשר אחד מב‪ð‬י הזוג מגיש תביעה לגמלה‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי קבע )כפי שהוסבר לעיל( מבח‪ð‬ים לבחי‪ð‬ת קיום יחסי עבודה בין ב‪ð‬י זוג‪ ,‬ומאשר את‬
‫ההעסקה רק כשברור מעל לכל ספק שבן הזוג באמת עובד בעסק‪ ,‬עבודתו ‪ð‬חוצה‪ ,‬מסגרת השעות קבועה‪ ,‬בן הזוג‬
‫השכיר אי‪ð‬ו מת‪ð‬הג כמ‪ð‬הג בעלים והוא מקבל בפועל שכר קבוע ויציב שאי‪ð‬ו מות‪ð‬ה במצב הכלכלי של העסק וכולל‬
‫את כל הת‪ð‬אים שמקבל עובד שכיר‪ ,‬לרבות העברת תשלום השכר לחשבון הב‪ð‬ק של בן הזוג השכיר‪ .‬המוסד‬
‫לביטוח לאומי ‪ð‬והג לבחון אם יש התאמה בין השכר ש‪ð‬קוב בתלוש לשכר ששולם בפועל‪ ,‬כיוון שלעמדתו‪ ,‬תכליתה‬

‫של גמלה מחליפת שכר היא לשמור על רמת החיים בהתאם להכ‪ð‬סה שהמבוטח הורגל אליה‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫לעמדת הביטוח הלאומי‪ ,‬דיווח "טכ‪ð‬י" של בן הזוג כשכיר אי‪ð‬ו מכשיר את הסיווג הביטוחי כאשר אין מתקיימים‬
‫יחסי עבודה כהלכתם לקבלת זכויות של עובד שכיר‪ ,‬בין היתר לזכאות לדמי אבטלה ולזכויות בעת פשיטת רגל של‬
‫המעסיק‪.‬‬

‫כאשר ב‪ð‬י הזוג שעובדים ביחד עומדים בת‪ð‬אי סעיף ‪)66‬ד( החדש לפקודה‪ ,‬ייתכ‪ð‬ו האפשרויות כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬ש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג עובדים במסגרת חברה‪ :‬אין שי‪ð‬וי לעומת המצב הקודם‪.‬‬

‫‪ .2‬ש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג עובדים בעסק שאי‪ð‬ו מאוגד כחברה‪ ,‬ועד ש‪ð‬ת ‪ 2013‬אחד מב‪ð‬י הזוג היה עובד שכיר של בן הזוג‬
‫הש‪ð‬י‪ :‬אין שי‪ð‬וי לעומת המצב הקודם‪.‬‬

‫‪ .3‬ב‪ð‬י הזוג עובדים ביחד בעסק שאי‪ð‬ו מאוגד כחברה ועד דצמבר ‪ 2013‬חילקו את ההכ‪ð‬סה בי‪ð‬יהם לפי "תק‪ð‬ה‬
‫‪ ."24‬המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח ‪ 1416‬בע‪ð‬יין זה כמפורט להלן‪:‬‬

‫דיווח כש‪ð‬י עצמאיים בהתאם לדרישות סעיף ‪)66‬ד( לפקודה ‪ -‬כל אחד מב‪ð‬י הזוג אמור לפתוח תיק במוסד לביטוח‬
‫לאומי לפי ההכ‪ð‬סה הצפויה בש‪ð‬ה השוטפת ומספר שעות העבודה בממוצע לשבוע‪ .‬פקיד הביטוח הלאומי אמור‬
‫לסגור את יחס החלוקה ב‪ 31-‬בדצמבר של הש‪ð‬ה הקודמת ולפתוח לכל אחד מהם עיסוק עצמאי ב‪ð‬פרד בהתאם‬

‫להצהרתו מיום ‪ 1‬בי‪ð‬ואר של אותה הש‪ð‬ה‪.‬‬

‫אם אחד מב‪ð‬י הזוג עובד שכיר בעסק המשותף ‪ -‬עליו לוודא שמתקיימים יחסי עבודה כפי שהוסבר לעיל‪ .‬סגירת‬
‫יחס חלוקה במקרה זה אפשרית גם במהלך הש‪ð‬ה השוטפת‪.‬‬

‫כאשר מוגשת תביעה לגמלה ‪ -‬החוזר מבהיר כי המוסד לביטוח לאומי ימשיך לפעול לפי ה‪ð‬והל הקיים ויבחן אם‬
‫בוצעה עבודה בפועל ואת סבירות ההכ‪ð‬סה שמשמשת בסיס לגמלה‪ .‬בתביעות לאבטלה ייבדקו יחסי עבודה‬

‫בקפידת יתר‪ ,‬לרבות הוכחות לקבלת שכר בפועל לאורך כל התקופה‪.‬‬

‫עולה מהחוזר שמאחר שהמוסד לביטוח לאומי משלם גמלאות אופן החלוקה ייבחן בדיעבד‪ ,‬עלולים להיווצר‬
‫חובות בדיעבד ואף עלולים להיבחן היבטים פליליים‪ .‬אם יתברר למוסד לביטוח לאומי שאין עמידה בת‪ð‬אי סעיף‬
‫‪)66‬ד( לפקודה‪ ,‬הפקיד יקבע את בסיס החלוקה ה‪ð‬כון ויעביר את ממצאי החקירה למס הכ‪ð‬סה‪ .‬לכן רצוי תמיד‬

‫להתאים את הכ‪ð‬סות ב‪ð‬י הזוג ככל ש‪ð‬יתן למצב בפועל‪.‬‬

‫להלן טבלה המפרטת את אופן הפעולה מחודש י‪ð‬ואר ‪ 2014‬ואילך מתוך החוזר של המוסד לביטוח לאומי‪:‬‬

‫דרך הטיפול של‬ ‫הרישום ה‪ð‬וכחי הרישום ה‪ð‬וכחי הבקשה לשי‪ð‬וי‬
‫הפקיד‬ ‫בביטוח לאומי של בביטוח לאומי של‬
‫האישה‬ ‫הבעל‬

‫עיסוק‬ ‫סגירת‬ ‫הבעל ‪ -‬עצמאי‪,‬‬
‫"עצמאי" של האישה‬ ‫האישה ‪ -‬שכירה‬
‫ופתיחת עיסוק "שכיר‬
‫בהצהרה"‬ ‫בעסק המשותף‬ ‫עצמאית ביחס חלוקה‬ ‫עצמאי ביחס חלוקה‬
‫)או ההיפך(‬
‫)או ההיפך(‬

‫סגירת יחס חלוקה‬ ‫הבעל ‪ -‬עצמאי ללא‬ ‫עצמאית ביחס חלוקה‬ ‫עצמאי ביחס חלוקה‬
‫לב‪ð‬י הזוג ופתיחה לכל‬ ‫יחס חלוקה‪,‬‬
‫אחד מהם עיסוק‬
‫עצמאי ב‪ð‬פרד בהתאם‬ ‫האישה ‪ -‬עצמאית‬
‫ללא יחס חלוקה‬
‫להצהרתו‬

‫החזר דמי ביטוח כתוצאה משי‪ð‬וי מעמד בדיעבד‬

‫אדם שמועסק על ידי בן משפחה שלא באופן סדיר )יותר כעזרה משפחתית מאשר עבודה ‪ð‬חוצה וחיו‪ð‬ית(‪ ,‬שככל‬
‫ה‪ð‬ראה לא היה מועסק במקומו עובד אחר בשכר‪ ,‬אי‪ð‬ו ‪ð‬חשב עובד שכיר על פי חוק הביטוח הלאומי‪ .‬מכאן‪ ,‬שאין‬
‫מקום לדווח על בן המשפחה כעל עובד שכיר‪ ,‬שכן העובד לא ייה‪ð‬ה מגמלאות הביטוח הלאומי‪ ,‬ולא יוחזרו‬

‫למעסיק ולעובד דמי הביטוח‪ ,‬אלא בת‪ð‬אים מיוחדים‪.‬‬
‫העיקרון המ‪ð‬חה בגיבוש הכללים במוסד לביטוח לאומי הוא שהכ‪ð‬סה אשר דווחה כהכ‪ð‬סת עבודה של בן משפחה‬
‫שהוכר כשכיר‪ ,‬אך הייתה הגדלת שכר מלאכותית לפ‪ð‬י הזכאות לגמלה‪ ,‬או שבן המשפחה לא עבד כלל‪ ,‬או‬
‫שהתברר שמדובר בעזרה משפחתית ‪ -‬היא הכ‪ð‬סה חייבת של המעסיק‪ ,‬לפי סעיפים ‪ 357‬ו‪/‬או ‪ 358‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי יחזיר דמי ביטוח אם המעסיק ימציא שומה חדשה ממס הכ‪ð‬סה שבה הוצאות השכר הופחתו‬

‫ובכפוף לכללי ההתייש‪ð‬ות של הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בפסק הדין יחזקאל בדרי ‪ð‬גד המוסד לביטוח לאומי קבע בית הדין האזורי בפ"ת )בל ‪ 007486/06‬מיום ‪(15.6.2008‬‬
‫כי המוסד לביטוח לאומי ‪ð‬הג בהתאם למדי‪ð‬יות ה‪ð‬והגת שעה שההכ‪ð‬סה שדווחה כהכ‪ð‬סת עבודה של התובע‬
‫יוחסה למעסיק‪ ,‬ומשכך התובע אי‪ð‬ו זכאי לקבל את דמי הביטוח )חלק מעסיק( חזרה מה‪ð‬תבע‪ .‬ואילו ביחס לחלק‬
‫העובד‪ ,‬על המעסיק להחזירו ישירות לתובע‪.‬‬

‫התביעה להחזר דמי הביטוח )חלק עובד וחלק מעסיק( ‪ð‬דחתה‪ ,‬והמוסד לביטוח לאומי קיבל גיבוי לחוזר האמור‪.‬‬

‫הובהר בעל פה כי על פי הב‪ð‬ת המוסד לביטוח לאומי את פסק הדין‪ ,‬העובד והמעסיק לא יקבלו את חלקם בדמי‬
‫הביטוח בחזרה‪ ,‬גם אם המעסיק ימציא אישור מרשות המסים שהוצאות השכר הופחתו‪ ,‬כיוון שהמשכורת‬

‫ששולמה כביכול לתובע שייכת לאחיו "המעסיק"‪.‬‬

‫בפסק דין אשקר )חו"ל( עבודות עפר ותשתיות בע"מ ואשקר לור ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי )ב"ל ‪ 45688-06-11‬מיום‬
‫‪ (26.10.2015‬חייב בית הדין האזורי לעבודה את המוסד לביטוח לאומי להחזיר את כל דמי הביטוח ששילמה‬
‫חברה בטעות במשך ‪ 11‬ש‪ð‬ים בעבור עובדת‪ ,‬שלטע‪ð‬ת המוסד לביטוח לאומי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בי‪ð‬ה‬

‫לבין החברה אלא תרומה כעזרה משפחתית בלבד‪.‬‬

‫לפי קביעת בית הדין האזורי‪ ,‬אילו היה מדובר בתרמית או בכוו‪ð‬ת זדון‪ ,‬היה היגיון בהת‪ð‬יית השבת כספי דמי‬
‫הביטוח בתיקון הדוחות במס הכ‪ð‬סה באופן כזה שההכ‪ð‬סה תיזקף לזכות גורם אחר כלשהו בחברה‪.‬‬

‫בתי המשפט הכירו בסמכותו של המוסד לביטוח לאומי להתקין חוזרים פ‪ð‬ימיים ולפעול על פיהם אך רק במסגרת‬
‫הסמכויות ה‪ð‬תו‪ð‬ות לו לפי החוק‪.‬‬

‫הוראות סעיף ‪ 362‬לחוק מחייבות את המוסד לביטוח לאומי להשיב דמי ביטוח ששולמו ביתר‪ ,‬ללא הת‪ð‬יה בהצגת‬
‫אישור ממס הכ‪ð‬סה על זקיפת ההכ‪ð‬סה לאדם אחר‪ .‬לדעת בית הדין הת‪ð‬אי אי‪ð‬ו סביר ואי‪ð‬ו מידתי במיוחד‬

‫במקום שלא ‪ð‬מצאה כוו‪ð‬ת זדון‪.‬‬

‫בית הדין קובע שלטעמו מתקיימות במקרה ‪ð‬שוא פסק הדין ה‪ð‬סיבות החריגות המצדיקות ביטול הה‪ð‬חיה‬
‫הפ‪ð‬ימית והורה למוסד לביטוח לאומי להחזיר את כל הסכומים לרבות הצמדה )ללא ריבית( על פי החוק‪.‬‬

‫הכ‪ð‬סות חברת ‪ LLC‬וחברה מסוג ‪S Corporation‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום ‪ 22.1.2017‬הוראות לס‪ð‬יפים בע‪ð‬יין הכ‪ð‬סות מארצות הברית מתאגיד מסוג‬
‫‪.LLC‬‬

‫בעקבות ישיבות שקיים המוסד לביטוח לאומי עם רשות המסים הגיע המוסד לביטוח לאומי למסק‪ð‬ה כי דין‬
‫הכ‪ð‬סות מחברת ‪ LLC‬כדין הכ‪ð‬סות שמקורן מדיוויד‪ð‬ד של חברה רגילה )ולא של חברה משפחתית( ולפיכך‪,‬‬
‫הוראות סעיף ‪373‬א לחוק הביטוח הלאומי אי‪ð‬ן חלות על הכ‪ð‬סות אלה ולכן הדיוויד‪ð‬ד האמור אי‪ð‬ו חייב בדמי‬

‫ביטוח החל מש‪ð‬ת ‪ 2008‬ואילך‪.‬‬

‫לאחרו‪ð‬ה‪ ,‬לאחר בדיקה שערך המוסד לביטוח לאומי בעקבות בקשת לשכת רואי חשבון‪ ,‬קבע המוסד לביטוח‬
‫לאומי בחוזר האמור כי ההוראות המפורטות בחוזר חלות גם על הכ‪ð‬סות של חברות מסוג ‪.S Corporation‬‬

‫כלומר‪ ,‬לסוג חברות זה יש פטור מתשלום דמי הביטוח בדומה לחברות מסוג ‪.LLC‬‬

‫חברת בית‪ ,‬חברה משפחתית וחברה שקופה‬

‫בחברת בית‪ ,‬בחברה משפחתית ובחברה שקופה‪ ,‬לפי סעיפים ‪ 64‬עד ‪64‬א‪ 1‬לפקודה‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬רואים את הכ‪ð‬סתה‬
‫החייבת של החברה כחייבת במס הכ‪ð‬סה בידי בעלי המ‪ð‬יות )בחברה משפחתית – ה‪ð‬ישום המייצג(‪ ,‬ואילו רווחים‬

‫שחולקו בפועל לבעלי המ‪ð‬יות‪ ,‬רואים אותם כאילו לא חולקו לע‪ð‬יין החיוב במס‪ ,‬על פי פקודת מס הכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫החל מש‪ð‬ת ‪ð 2008‬וסף סעיף ‪373‬א לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬על פי הסעיף האמור‪ ,‬כאשר חברה משפחתית‪ ,‬חברת‬
‫בית או חברה שקופה מפיקות הכ‪ð‬סה חייבת לפי סעיף ‪ 1‬לפקודה בש‪ð‬ת מס פלו‪ð‬ית‪ ,‬רואים את ההכ‪ð‬סה האמורה‬
‫כאילו חולקה בסוף אותה ש‪ð‬ת המס לבעלי המ‪ð‬יות‪ .‬זאת גם אם ההכ‪ð‬סה טרם חולקה בפועל‪ ,‬והכול בהתאם‬

‫לזכאותם היחסית ברווחי החברה )לרבות בחברה משפחתית(‪.‬‬

‫על פי חוזר ‪ 1368‬מחודש מארס ‪ ,2008‬הכ‪ð‬סות מדיוויד‪ð‬דים שמקורן בחברה משפחתית או בחברת בית או בחברה‬
‫שקופה‪ ,‬חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה ש‪ð‬ה שבה הופקה ההכ‪ð‬סה‪ ,‬ולא במועד חלוקת הדיוויד‪ð‬ד בפועל כפי‬
‫שהיה עד ‪ .2007‬רווחי החברה המשפחתית אמורים להיות מחולקים בין בעלי המ‪ð‬יות בחברה לפי חלקם היחסי‬

‫ברווחי החברה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬על פי החוזר‪ ,‬התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכ‪ð‬סה‪ ,‬וההכ‪ð‬סה החייבת‬
‫בדמי ביטוח הושוותה להכ‪ð‬סה החייבת במס הכ‪ð‬סה‪ ,‬למעט הכ‪ð‬סה הפטורה מדמי ביטוח עד לשיעור ‪ 25%‬מן‬

‫השכר הממוצע במשק‪ .‬על פי החוזר‪ ,‬שיעור דמי הביטוח הוא ‪.12%‬‬

‫‪81‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫להלן דוגמה מן החוזר‪:‬‬

‫לחברה משפחתית ארבעה בעלי מ‪ð‬יות‪ ,‬ולכל בעל מ‪ð‬יות ‪ 25%‬מהרווחים‪.‬‬

‫רווחי החברה המשפחתית שיוחסו לבעל מ‪ð‬יות אחד לצורך מס הכ‪ð‬סה היו ‪ 200,000‬ש"ח‪.‬‬

‫לצורך ביטוח לאומי תיוחס הכ‪ð‬סה ש‪ð‬תית של ‪ 50,000‬ש"ח לכל בעל מ‪ð‬יות‪ .‬החיוב בדמי ביטוח בשיעור ‪ 12%‬לכל‬
‫בעל מ‪ð‬יות יהיה כדלהלן‪:‬‬

‫החלק הפטור בש‪ð‬ת ‪ 25%) 2008‬מהשכר הממוצע במשק( ‪ 22,980 -‬ש"ח לש‪ð‬ה‪ ,‬והחלק החייב ‪ 27,020 -‬ש"ח לש‪ð‬ה‪.‬‬

‫ביום ‪ 2.8.2017‬דחה בית הדין האזורי )‪ (19049-11-13‬את תביעתו של שלמה דהוקי וקבע שאין לייחס באופן אישי‬
‫את ההוצאות הרשומות במסגרת החברה משפחתית‪ ,‬ל‪ð‬ישום המייצג בחברה המשפחתית‪.‬‬

‫ביום ‪ 26‬בפברואר ‪ 2014‬דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (53464-09-12‬את ערעורה של מירה לובי‪ð‬סקי וקבע‬
‫כי משיכת רווחי החברה המשפחתית שבבעלותה היא הכ‪ð‬סה ממשלח ידה כעובדת עצמאית‪.‬‬

‫הבהרות ‪ð‬וספות לחיוב בדמי ביטוח של הכ‪ð‬סות בחברה משפחתית‬
‫‪ .1‬כאמור לעיל‪ ,‬ההכ‪ð‬סה החייבת במס כהגדרתה בסעיף ‪ 1‬לפקודה מחולקת כהכ‪ð‬סה פסיבית בין כל בעלי‬

‫המ‪ð‬יות )ההפ‪ð‬יה בסעיף ‪373‬א היא להכ‪ð‬סה לפי סעיף ‪ 1‬לפקודה ולא לפי סעיף ‪ 2‬לפקודה(‪.‬‬

‫המהלך מתואם עם רשות המסים במטרה לבצע את החיוב עם קבלת המידע על השומה לפי ההוראות ש‪ð‬קבעו‬
‫בחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקו‪ð‬י חקיקה ליישום התכ‪ð‬ית הכלכלית לש‪ð‬ים ‪ 2009‬ו‪ ,(2010-‬התשס"ט‪,2009-‬‬
‫שם אושרה העברת מידע בכל הקשור לאחזקות בעלי המ‪ð‬יות בחברה המשפחתית מרשות המסים למוסד‬

‫לביטוח לאומי‪.‬‬

‫רשות המסים מעבירה את השומות של החברות המשפחתיות למוסד לביטוח לאומי )גם בגין ש‪ð‬ים קודמות(‪.‬‬
‫בהתאם להוראות שלפיהם ‪ð‬והג המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מערכת המחשב אי‪ð‬ה מייחסת את הכ‪ð‬סות החברה‬
‫המשפחתית שבשומת היחיד אלא רק את ההכ‪ð‬סות שמגיעות משומת החברה המשפחתית בהתאם לבעלי‬

‫המ‪ð‬יות ואחוזי השליטה שלהם‪.‬‬

‫כאשר בעל המ‪ð‬יות בחברה המשפחתית טוען שכבר שילם את דמי הביטוח בעקבות קליטת השומה שלו ממס‬
‫הכ‪ð‬סה‪ ,‬עליו לפ‪ð‬ות לס‪ð‬יף‪.‬‬

‫בש‪ð‬ת ‪ð 2008‬תן מר ד‪ð‬י אלקיים‪ ,‬מ‪ð‬הל אגף ביטוח ובריאות בתקופה הזו במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הבטחה‬ ‫‪.2‬‬
‫ללשכת רואי חשבון‪ ,‬שלא יחויבו בחברה משפחתית הכ‪ð‬סות פסיביות בשיעור מס מוגבל הפטורות מדמי‬
‫ביטוח לפי סעיף ‪ 350‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬בדומה ליחיד )וגם רווחי הון ושבח מקרקעין(‪ .‬המוסד לביטוח‬
‫לאומי לא חייב הכ‪ð‬סות אלה בדמי ביטוח בחברה משפחתית עד ש‪ð‬ת ‪ ,2013‬אך ההוראות האלה לא פורסמו‬

‫בחוזר רשמי של המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫החל מש‪ð‬ת ‪ ,2013‬המוסד לביטוח לאומי החל לחייב בדמי ביטוח את ההכ‪ð‬סות האמורות של החברות‬
‫המשפחתיות‪ ,‬רטרואקטיבית מש‪ð‬ת ‪.2008‬‬

‫לשכת רואי חשבון פ‪ð‬תה מיד למוסד לביטוח לאומי ו‪ð‬ערכו דיו‪ð‬ים והתכתבויות‪ .‬ביום ‪ 27.4.2015‬קיבל המוסד‬
‫לביטוח לאומי את עמדת הלשכה שלא לחייב בדמי ביטוח הכ‪ð‬סות מסוימות בחברה משפחתית‪ ,‬החל מש‪ð‬ת‬
‫‪ 2014‬ואילך‪ ,‬מועד הוצאת חוות הדעת שלהם בע‪ð‬יין )אף על פי שבביטוח הלאומי סבורים כי החיוב מוצדק‬
‫מבחי‪ð‬ה חוקית(‪ .‬בהודעה ללשכה הובהר כי הפטור מש‪ð‬ת ‪ 2014‬ואילך מתייחס להכ‪ð‬סה שאם הייתה מיוחסת‬
‫ליחיד הייתה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי החוק‪ ,‬ולכן אותה הכ‪ð‬סה פטורה גם לחברה המשפחתית‪.‬‬

‫הכוו‪ð‬ה גם לרווח הון‪.‬‬

‫ההתכתבות בין לשכת רואי חשבון למוסד לביטוח לאומי ‪ð‬מצאת במזכירות הלשכה ו‪ð‬שלחת במייל לכל רואה‬
‫חשבון שפו‪ð‬ה ללשכה‪.‬‬

‫החיוב האמור עד ש‪ð‬ת ‪ð 2013‬מצא בדיון בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה‪ .‬מבוטחים רבים ערערו לבית‬
‫הדין על דרישות התשלום שקיבלו בגין הש‪ð‬ים ‪ 2008‬ועד ‪ .2013‬לע‪ð‬יין דרישות התשלום בש‪ð‬ים שעד ‪,2013‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי מאפשר לשלם תשלום "תחת מחאה"‪ ,‬וכל החלטה שתתקבל בבית הדין תחול גם על‬

‫המשלם‪.‬‬

‫‪ .4‬המוסד לביטוח לאומי הודיע ל‪ð‬ציגי המייצגים ביום ‪ 14.11.2019‬והוציא הבהרה לס‪ð‬יפים ביום ‪ 13.11.2019‬כי‬
‫ה‪ð‬ושא ‪ð‬בחן פעם ‪ð‬וספת בלשכה המשפטית‪ ,‬והם החליטו לחזור בהם מחוות הדעת ש‪ð‬ית‪ð‬ה בש‪ð‬ת ‪.2014‬‬

‫לפיכך‪ ,‬החל מש‪ð‬ת ‪ 2018‬לא יי‪ð‬תן הפטור בהתאם לחוות הדעת המשפטית מש‪ð‬ת ‪.2014‬‬

‫‪82‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪ .5‬מבוטח שרוצה לערער על החיוב שקיבל בש‪ð‬ים ‪ 2014‬עד ‪ ,2017‬לפי ההבטחה ש‪ð‬תן המוסד לביטוח לאומי‬
‫ללשכת רואי חשבון‪ ,‬מתבקש להעביר לפקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי את דוח ההתאמה למס של‬
‫החברה המשפחתית שכולל את חוות הדעת החתומה של רואה החשבון ואת הדוחות והשומות שלו ושל‬
‫החברה לש‪ð‬ים הרלוו‪ð‬טיות‪ .‬כאשר מדובר בשכר דירה‪ ,‬הפקיד מבקש לעתים לצרף גם את הסכמי שכר הדירה‬
‫והפקדות שכר הדירה לב‪ð‬ק‪ .‬לצורך קבלת הפטור האמור‪ ,‬יש לוודא שההכ‪ð‬סות רשומות בשדות המתאימים‬
‫בדוח היחיד ושיש הסבר בדוח ההתאמה בחברה על מהות ההכ‪ð‬סה‪.‬‬

‫מיסוי רווחי חברה – השלכות על הביטוח הלאומי‬

‫חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקו‪ð‬י חקיקה להשגת יעדי התקציב לש‪ð‬ות התקציב ‪ 2017‬ו‪ ,(2018-‬התשע"ז‪2016-‬‬
‫)להלן‪" :‬חוק ההסדרים" או "חוק ההסדרים לש‪ð‬ת ‪ ("2017‬הוסיף לפקודת מס הכ‪ð‬סה את סעיפים ‪)3‬ט‪ (1‬ו‪62-‬א‪,‬‬

‫בתחולה מיום ‪.1.1.2017‬‬

‫לתיקו‪ð‬י החקיקה האלה יש השלכות רבות על החבות בדמי ביטוח‪ ,‬על זכאות מבוטחים לגמלאות ועל האפשרות‬
‫של המוסד לביטוח לאומי לדרוש ממבוטחים להחזיר גמלאות שקיבלו בעבר‪.‬‬

‫‪ð‬ציגי לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס ‪ð‬פגשו עם ‪ð‬ציגי המוסד לביטוח לאומי מספר פעמים כדי לדון ב‪ð‬ושא‪.‬‬

‫במוסד לביטוח לאומי בוח‪ð‬ים את ה‪ð‬הלים והה‪ð‬חיות בשיתוף עם הלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי‪ ,‬לאור‬
‫מורכבות הסוגיות שיובהרו בהמשך‪.‬‬

‫מאמר זה מפרט בתמצית רבה את עיקרי התיקו‪ð‬ים בחוק ההסדרים ואת היבטי הביטוח הלאומי שיש להם‬
‫השפעה על ההתייחסות לתיקו‪ð‬י החקיקה‪ ,‬ומציג חלופות שו‪ð‬ות בחיוב בדמי הביטוח ובהתייחסות לגמלאות‪.‬‬

‫המאמר אי‪ð‬ו מציג עמדה כלשהי אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בו מש‪ð‬י טעמים‪:‬‬

‫‪ .1‬הדוחות האישיים שהוגשו לרשות המסים בגין ש‪ð‬ת ‪ 2017‬וש‪ð‬ת ‪ 2018‬כוללים הכ‪ð‬סות החייבות במס מכוח‬
‫סעיפים ‪)3‬ט‪ (1‬ו‪62-‬א לפקודה‪.‬‬

‫‪ .2‬מומלץ לבחון את השלכות החקיקה גם לגבי ההת‪ð‬הלות בש‪ð‬ת ‪.2019‬‬

‫הוספת סעיף ‪)3‬ט‪ (1‬לפקודה ‪ -‬חיוב במס של משיכות יתר בחברה‬
‫הסעיף החדש מחייב במס את בעל המ‪ð‬יות המהותי כהגדרתו בסעיף ‪ 88‬לפקודה )להלן גם‪" :‬היחיד"(‪ ,‬בגין‬
‫משיכות שלו או של קרובו בחברה‪ ,‬או בגין העמדת ‪ð‬כס של חברה לשימושם במישרין או בעקיפין‪ ,‬כמפורט בחוק‬

‫)להלן‪" :‬משיכת כספים"(‪.‬‬
‫הגדרת משיכת הכספים רחבה מאוד וכוללת כל הלוואה )לרבות הלוואה על פי הסכם הקובע את מועדי פירעון‬
‫ההלוואה‪ ,‬שיעור הריבית וכו'(‪ ,‬כל חוב והשאלה‪ ,‬כל ערובה שהחברה העמידה כבטוחה לטובת בעל המ‪ð‬יות למעט‬
‫ערבות כללית‪ ,‬וגם משיכה מהחברה בעקיפין‪ ,‬וכן העמדת ‪ð‬כס שבבעלות החברה לשימוש בעל המ‪ð‬יות‪ ,‬והכול כפי‬

‫שמוסבר בחוזר מס הכ‪ð‬סה מיום ‪ 22.8.2017‬מספר ‪.7/2017‬‬
‫מספרי הסעיפים ‪ð‬וספו בחוזר מס הכ‪ð‬סה‪ .‬הם אי‪ð‬ם רשומים בסעיף ‪)3‬ט‪ (1‬לפקודה‪.‬‬
‫∑ כאשר יש רווחים בחברה משיכת הכספים תחויב במס הכ‪ð‬סה כהכ‪ð‬סה מדיוויד‪ð‬ד ]לפי סעיף ‪ (4)2‬לפקודה[‪.‬‬
‫∑ אם אין רווחים כאמור ומתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין החברה ובין בעל המ‪ð‬יות – החיוב במס הכ‪ð‬סה‬

‫יהיה כהכ‪ð‬סת עבודה ]על פי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה[‪.‬‬
‫∑ אם לא מתקיימים הת‪ð‬אים שלעיל‪ ,‬החיוב במס הכ‪ð‬סה יהיה כהכ‪ð‬סה מעסק או ממשלח יד ]על פי סעיף ‪(1)2‬‬
‫לפקודה‪ .‬החוזר מדגיש כי יש לבחון בכל מקרה לגופו אם ההכ‪ð‬סה מעסק היא מיגיעה אישית או לא )שדה‬

‫‪ 170/150‬או שדה ‪.[(167‬‬

‫הוספת סעיף ‪62‬א לפקודה ‪ -‬השקפת חברת אר‪ð‬ק לצורך מס‬
‫סעיף ‪62‬א לפקודה קובע את אופן המיסוי של בעל מ‪ð‬יות מהותי )להלן גם‪" :‬היחיד"( בחברת מעטים כמשמעותה‬
‫בסעיף ‪) 76‬לע‪ð‬יין זה גם‪" :‬חברת אר‪ð‬ק" או "חברת מעטים"(‪ ,‬אשר הוא ‪ð‬ושא משרה או מ‪ð‬הל שכיר במהותו‪ ,‬ו‪ð‬ותן‬
‫שירותים לחבר ב‪ð‬י אדם אחר או לאדם אחר )להלן גם‪" :‬מקבל השירות"( באמצעות חברת המעטים שבה הוא‬

‫בעל מ‪ð‬יות מהותי‪.‬‬
‫הסעיף קובע כי הכ‪ð‬סתה החייבת של חברת מעטים‪ ,‬ה‪ð‬ובעת מפעילותו של בעל המ‪ð‬יות המהותי בה‪ ,‬תיחשב‬

‫להכ‪ð‬סתו של היחיד והוא אשר חייב במס בשל הכ‪ð‬סה זו‪ .‬והכול לפי חוזר מס הכ‪ð‬סה ‪ 10/2017‬מיום ‪.17.11.2017‬‬

‫‪83‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫החוזר מדגיש כי סעיף ‪62‬א לפקודה אי‪ð‬ו עוסק במקרים שבהם מדובר בהתקשרות אישית בין היחיד למקבל‬
‫השירות ולמעשה הכ‪ð‬סות היחיד מוסבות לחברה שבבעלותו )כמו בפסק דין בע‪ð‬יין קרן תל אביב לפיתוח(‪.‬‬

‫סעיף ‪62‬א‪).‬א()‪ – (1‬אם היחיד או חברת המעטים שבבעלותו הם ‪ð‬ושאי משרה בחבר ב‪ð‬י אדם אחר‪ ,‬תיחשב הכ‪ð‬סת‬
‫חברת המעטים ש‪ð‬ובעת מפעילות היחיד כ‪ð‬ושא משרה בחבר ב‪ð‬י האדם האחר‪ ,‬או מע‪ð‬יק לו שירותי ‪ð‬יהול וכיוצא‬

‫באלה‪ ,‬כהכ‪ð‬סה מיגיעה אישית של היחיד לפי סעיף ‪ (2)2 ,(1)2‬או ‪ (10)2‬לפקודה‪.‬‬

‫סעיף ‪62‬א‪).‬א()‪ – (2‬כאשר היחיד מע‪ð‬יק באמצעות חברת המעטים שבבעלותו שירותים ש‪ð‬הוג לראותם כשירותים‬
‫ה‪ð‬ית‪ð‬ים במסגרת יחסי עובד בעבור מעסיקו‪ ,‬לאדם אחר או לקרובו של האדם האחר )מקבל השירות‪ :‬שהוא יחיד‬

‫או חברה(‪ ,‬הכ‪ð‬סת חברת המעטים תיחשב להכ‪ð‬סת היחיד מיגיעה אישית לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪.‬‬

‫סעיף ‪62‬א‪).‬א()‪ – (3‬הסעיף מרחיב את סעיף ‪62‬א‪).‬א()‪ (2‬וקובע חזקות חלוטות למצבים המפורטים בסעיף‪.‬‬
‫לע‪ð‬יין חלופה זו ‪ð‬קבע בסעיף ‪62‬א‪).‬א()‪ (3‬שהסעיף חל לצורך "די‪ð‬י המס" בלבד )"מס הכ‪ð‬סה" או "מס" מוגדרים‬

‫בסעיף ‪ 1‬לפקודה כדלקמן‪" :‬בין מס הכ‪ð‬סה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו"(‪.‬‬
‫כאשר מצבים אלה מתקיימים‪ ,‬יראו את פעולות היחיד כפעולות ה‪ð‬עשות בידי עובד בעבור מעסיקו‪ ,‬על אף כל דין‬

‫או הסכם‪ ,‬גם אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק לפי די‪ð‬י העבודה‪.‬‬

‫חיוב בדמי ביטוח של הכ‪ð‬סת חברה‬
‫ככלל‪ ,‬חוק הביטוח הלאומי חל על הכ‪ð‬סה של יחידים ואי‪ð‬ו חל על הכ‪ð‬סה של חברות‪.‬‬
‫באופן חריג קובע סעיף ‪373‬א בחוק הביטוח הלאומי את מועד החיוב בדמי ביטוח של חברה שקופה הכלולה‬
‫בסעיפים ‪ 64‬עד ‪64‬א לפקודה )חברה משפחתית וחברת בית(‪ ,‬לפי מועד החיוב במס בחברה‪.‬‬

‫לע‪ð‬יין החיוב בדמי ביטוח של בעלי מ‪ð‬יות בחברה משפחתית ובחברת בית‪ ,‬קבעו פסקי דין לפ‪ð‬י חקיקת סעיף ‪373‬א‬
‫בחוק‪ ,‬כי חל חיוב בדמי ביטוח רק בעת חלוקת ההכ‪ð‬סה בפועל לבעל המ‪ð‬יות‪.‬‬

‫יישום טכ‪ð‬י של התיקו‪ð‬ים בפקודה בדוח האישי לש‪ð‬ת ‪2017‬‬
‫בדוח האישי של היחיד לש‪ð‬ת ‪ð 2017‬וספו שדות אי‪ð‬פורמטיביים )‪ (351 ,350 ,343 ,323‬שכוללים את סכומי‬
‫המשיכות לפי סעיף ‪)3‬ט‪ (1‬לפקודה ואת הסכומים שעברו מדוח ההתאמה של חברת האר‪ð‬ק לפי סעיף ‪62‬א‬

‫לפקודה‪.‬‬
‫סכומים אלה רשומים גם בשדות הרלוו‪ð‬טיים בדוח האישי כמו שדה ‪ 170/150‬למשלח יד‪ ,‬שדה ‪172/158‬‬
‫למשכורת‪ ,‬שדה ‪ 167‬להכ‪ð‬סות אחרות שאי‪ð‬ן מיגיעה אישית‪ ,‬או שדה ‪ 312/212/055‬לדיוויד‪ð‬ד לבעל מ‪ð‬יות מהותי‪.‬‬
‫ההכ‪ð‬סות החייבות במס של היחיד שמקורן בחברת האר‪ð‬ק )לאחר ‪ð‬יכוי ההוצאות הרלוו‪ð‬טיות(‪ ,‬מופחתות‬
‫מההכ‪ð‬סות החייבות במס בדוח ההתאמה בחברה ובעל השליטה מדווח עליהן למס הכ‪ð‬סה בדוח האישי שלו‪.‬‬

‫שאר ההכ‪ð‬סות ממקורות אחרים ‪ð‬שארות בחברת האר‪ð‬ק‪.‬‬
‫שדה ‪ – 323‬משיכה מחברה בהתאם לסעיף ‪)3‬ט‪ (1‬כדיוויד‪ð‬ד )הסכום ‪ð‬רשם בשדה ‪.(312/212/055‬‬

‫שדה ‪ – 343‬משיכה מחברה בהתאם לסעיף ‪)3‬ט‪ (1‬כמשכורת )הסכום ‪ð‬רשם בשדה ‪.(172/158‬‬
‫שדה ‪ – 350‬משיכה מחברה בהתאם לסעיף ‪)3‬ט‪ (1‬כעסק‪/‬משלח יד )הסכום ‪ð‬רשם בשדה )‪ 170/150‬או ‪.(167‬‬

‫שדה ‪ – 351‬הכ‪ð‬סה המועברת לפי סעיף ‪62‬א )הסכום ‪ð‬רשם בשדה ‪ 172/158‬או ‪.(170/150‬‬

‫כאשר בעל המ‪ð‬יות המהותי משך בפועל משכורת או דמי ‪ð‬יהול בש‪ð‬ת ‪ 2017‬ודיווח עליהם כדין למס הכ‪ð‬סה‬
‫ולמוסד לביטוח לאומי ‪ -‬רק ההפרש‪ ,‬אם קיים הפרש‪ ,‬יתווסף להכ‪ð‬סות החייבות במס‪.‬‬

‫דוח מבקר המדי‪ð‬ה על חברות אר‪ð‬ק בהקשר לביטוח הלאומי‬
‫כאשר יחיד מבצע פעולות על ידי חברת מעטים שבשליטתו‪ ,‬הוא מחויב באופן אישי במס הכ‪ð‬סה רק אם משך‬
‫דיוויד‪ð‬ד‪ ,‬משכורת‪ ,‬דמי ‪ð‬יהול וכדומה‪ .‬היחיד ‪ð‬ה‪ð‬ה מהמיסוי ה‪-‬דו שלבי של החברה‪ .‬חברה כזאת‪ ,‬בת‪ð‬אים‬

‫מסוימים‪ð ,‬קראת "חברת אר‪ð‬ק"‪.‬‬
‫דוח מבקר המדי‪ð‬ה לש‪ð‬ת ‪ 2016‬ה‪ð‬חה את המוסד לביטוח לאומי לבחון במסגרת ביקורת ה‪ð‬יכויים אם המעסיק‬
‫מפריש כחוק את דמי הביטוח בעבור כל העובדים‪ ,‬כולל ‪ð‬ושאי תפקידים בכירים שהתגמול בעבור עבודתם משולם‬

‫באמצעות חברת אר‪ð‬ק‪ .‬מסק‪ð‬ות הדוח מיושמות במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון במסגרת ביקורת ‪ð‬יכויים אם מתקיימים יחסי עבודה בין החברה לבין‬

‫‪ð‬ושאי המשרה שלה שפועלים במסגרת חברות אר‪ð‬ק‪ ,‬לפי המבח‪ð‬ים לקביעת יחסי עובד ומעסיק‪.‬‬

‫‪ .2‬המוסד לביטוח לאומי פ‪ð‬ה לחברות ציבוריות שלגביהן מופיע המידע על ‪ð‬ושאי המשרה בפרסום גלוי‬
‫באי‪ð‬טר‪ð‬ט‪ ,‬ובחן קיום יחסי עבודה בין החברה ל‪ð‬ושאי המשרה שפועלים באמצעות חברות אר‪ð‬ק‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בפגישה עם ‪ð‬ציגי הלשכות ביום ‪ 10.1.2018‬הובהר כי המוסד לביטוח לאומי ביצע חקירות רבות של בעלי תפקידים‬
‫בחברות ובחן יחסי עובד ומעסיק‪.‬‬

‫בפגישה ‪ð‬מסר‪ ,‬שבאותם מקרים שבהם ‪ð‬ית‪ð‬ו שירותי ‪ð‬יהול מובהקים‪ ,‬למשל בדרג של מ‪ð‬כ"ל‪/‬סמ‪ð‬כ"ל לחברה‬
‫אחרת‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מתכ‪ð‬ן לשלוח דרישה לתשלום הפרשי דמי ביטוח בין ההכ‪ð‬סה שדווחה במסגרת‬

‫הדיווחים בחברה בע"מ )חברת האר‪ð‬ק( לבין הסכומים שהועברו בפועל מאותן חברות‪ ,‬כפוף לשימוע‪.‬‬

‫עוד ‪ð‬מסר בפגישה כי המוסד לביטוח לאומי מתכ‪ð‬ן ל‪ð‬תק ממערכת המייצגים את מייצגי חברות האר‪ð‬ק שלא‬
‫שילמו את מלוא דמי הביטוח‪ ,‬כפוף לשימוע‪.‬‬

‫לאחר הפגישה‪:‬‬

‫‪ð .1‬שיא לשכת רואי חשבון פ‪ð‬ה מיד למ‪ð‬כ"ל המוסד לביטוח לאומי‪ .‬המ‪ð‬כ"ל הבהיר כי המייצגים לא י‪ð‬ותקו‬
‫ממערכת המייצגים‪.‬‬

‫‪ .2‬חיוב רטרואקטיבי של חברות האר‪ð‬ק או בעלי השליטה שלהן ‪ð‬דון במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬לרבות עם ‪ð‬ציגי‬
‫המייצגים‪.‬‬

‫מ‪ð‬כ"ל הביטוח הלאומי הודיע בכ‪ð‬ס רואי החשבון באילת ביולי ‪) 2018‬במסגרת מושב בהשתתפות כותבת‬
‫המאמר( כי המוסד לביטוח לאומי לא ישלח חיובים בעבור פעילות עבר של חברות האר‪ð‬ק‪.‬‬

‫בשלב זה מסר המוסד לביטוח לאומי ל‪ð‬ציגי המייצגים ביום ‪ 17.9.2018‬כי החלטת המ‪ð‬כ"ל ‪ð‬מסרה לפי חוות‬
‫דעת משפטית‪ .‬חברות האר‪ð‬ק לא יחויבו רטרואקטיבית עד ש‪ð‬ת ‪ ,2016‬כולל בביקורות ‪ð‬יכויים שהחלו לאחר‬

‫מועד הודעת המ‪ð‬כ"ל‪.‬‬

‫השפעת הגדלת ההכ‪ð‬סות על הזכאות לגמלאות‬
‫הגדלת הכ‪ð‬סות בשומה עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי ממבוטחים‪ .‬להלן כמה דוגמאות‪:‬‬

‫‪ .1‬הגדלת ההכ‪ð‬סות שמקורן בסעיף ‪ 2‬לפקודה עלולה לשלול מאלמן שאין לו ילדים )כהגדרתם בחוק( את ההכרה‬
‫כאלמן לע‪ð‬יין הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי‪ ,‬או לשלול זכאות לקצבת אזרח ותיק )זק‪ð‬ה( בגיל פרישה‬

‫שמות‪ð‬ה בהכ‪ð‬סות‪ ,‬או לשלול תוספת תלויים בקצבת ‪ð‬כות כללית‪ ,‬או תוספת תלויים בקצבת אזרח ותיק‪.‬‬

‫‪ .2‬הוספת הכ‪ð‬סה מעבודה או ממשלח יד עלולה לשלול גמלאות מ‪ð‬כה שמקבל קצבת ‪ð‬כות כללית‪ ,‬מ‪ð‬כה שמקבל‬
‫גמלה לשירותים מיוחדים וגם ממי שמקבל דמי אבטלה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 327‬לחוק הביטוח הלאומי מטיל ס‪ð‬קציות על מי שמסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה או ש‪ð‬מ‪ð‬ע‬
‫מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה‪ .‬כיוון שמדובר בדיווח רטרואקטיבי‪ ,‬עלולה לעלות‬

‫הטע‪ð‬ה שהיחיד לא דיווח על הכ‪ð‬סתו במועד לע‪ð‬יין גמלאות הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫הסוגיה הזאת עלתה לדיון בישיבות עם המוסד לביטוח לאומי והובטח לתת לכך פתרון במסגרת הה‪ð‬חיות‬

‫שיפורסמו‪.‬‬

‫הגדלת המשכורת בביקורת ‪ð‬יכויים ש‪ð‬ערכת אצל המעסיק‬
‫כאשר המוסד לביטוח לאומי מגדיל הכ‪ð‬סת עובד במסגרת ביקורת ‪ð‬יכויים )באופן גלובלי או בייחוס פרט‪ð‬י(‬
‫הבסיס לגמלאות מחליפות שכר של העובד גדל בדיעבד‪ .‬ככלל‪ ,‬לעמדת הביטוח הלאומי‪ ,‬המעסיק היה אמור לכלול‬

‫רכיבי שכר אלה בתלושים של העובד כדי שזכויות העובד לגמלאות לא ייפגעו‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר )תגמולי מילואים‪ ,‬דמי פגיעה‪ ,‬דמי אבטלה ודמי‬

‫לידה( בעקבות ביקורת ‪ð‬יכויים‪.‬‬
‫על אף הגדלת המשכורת בדיעבד במסגרת ביקורת ה‪ð‬יכויים‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ו שולל בשלב זה מעובדים‬

‫גמלאות שהם קיבלו בש‪ð‬ים ש‪ð‬בדקו בביקורת ה‪ð‬יכויים‪ ,‬ואי‪ð‬ו עורך מבחן הכ‪ð‬סות מעודכן בשל הכ‪ð‬סות אלה‪.‬‬

‫חלופות אפשריות להשלכות תיקו‪ð‬י החקיקה על החיוב בדמי הביטוח ועל הגמלאות‬

‫הוספת דיוויד‪ð‬ד והכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה בדוח האישי‬
‫דיוויד‪ð‬ד שחייב במס לפי סעיף ‪125‬ב לפקודה בשיעור מס מוגבל )בין שבשיעור ‪ 30%‬מס ובין שבשיעור ‪ 25%‬מס‬

‫לפי הוראת השעה(‪ ,‬אי‪ð‬ו חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף ‪)350‬א()‪ (6‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫כל הכ‪ð‬סה בשדה ‪ 167‬תעבור למוסד לביטוח לאומי כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה ותחויב בהתאם בדמי ביטוח באופן‬
‫אוטומטי‪.‬‬

‫הכ‪ð‬סה ממשלח יד שאי‪ð‬ה עו‪ð‬ה להגדרת עובד עצמאי ‪ð‬חשבת להכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה לע‪ð‬יין תשלום דמי ביטוח‬
‫ולע‪ð‬יין תשלום גמלאות )לבחי‪ð‬ת זכאות לקצבת ‪ð‬כות כללית ההכ‪ð‬סה ‪ð‬חשבת כהכ‪ð‬סה מעבודה(‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫החיוב בדמי ביטוח של הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה )שאי‪ð‬ה פטורה מתשלום דמי ביטוח( הוא לאחר סכום פטור‬
‫בשיעור של ‪ 25%‬מן השכר הממוצע במשק ובשיעורי דמי ביטוח ‪ð‬מוכים יותר משיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר‬
‫ושל עובד עצמאי‪.‬‬

‫מעבר לטע‪ð‬ה שלעיל‪ ,‬יש לתת תשומת לב מיוחדת במקרה של יחיד שחויב במס לפי סעיף ‪)3‬ט‪ (1‬לפקודה בשל‬
‫הלוואה אשר ‪ð‬תן לחברה שכוללת מועדי פירעון‪ ,‬ריבית וכו' כ‪ð‬דרש‪ .‬למבוטח זה תיווצר הכ‪ð‬סה שעלולה לשלול‬
‫גמלה‪ ,‬אף על פי שהוא אמור להחזיר את ההלוואה על פי הת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו מראש )אם בעלי המ‪ð‬יות האחרים לא‬

‫יסכימו לאי‪-‬פירעון ההלוואה(‪ ,‬ורק לצורכי מס הכ‪ð‬סה תיחשב ההכ‪ð‬סה הזו לדיוויד‪ð‬ד‪.‬‬

‫הוספת הכ‪ð‬סה בשומה בשדה ‪ 172/158‬כמשכורת לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‬
‫כאשר בעל השליטה מדווח על הכ‪ð‬סה ממשכורת בחברה שבבעלותו )בשדה ‪ 172/158‬בדוח( לפי סעיף ‪)3‬ט‪ (1‬או ‪62‬א‬
‫לפקודה‪ ,‬הביטוח הלאומי מקבל את השומה ממס הכ‪ð‬סה ואמורה לצוף אי התאמה ב‪ð‬תו‪ð‬ים בין המשכורת‬

‫שמדווחת בשומה ובין המשכורת שדווחה בטופס ‪.126‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי מסר כי יוקם מ‪ð‬ג‪ð‬ון מיוחד לצורך זיהוי ההפרש בין המשכורת ששולמה בפועל לבין‬

‫המשכורת המדווחת לפי חוק ההסדרים‪.‬‬
‫בע‪ð‬יין בחי‪ð‬ת יחסי העבודה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי אמור לבדוק קיום יחסי עובד ומעסיק בקשר לחברות האר‪ð‬ק‪,‬‬
‫בין היתר במסגרת ביקורת ‪ð‬יכויים‪ ,‬ולחייב בדמי ביטוח את המעסיק בגין משכורות והטבות שהמעסיק לא דיווח‬

‫עליהן ו‪/‬או לא שילם בעדן את דמי הביטוח כחוק‪.‬‬

‫‪ð‬יתוח החלופות שעומדות בפ‪ð‬י המוסד לביטוח לאומי‬
‫להלן ‪ð‬יתוח החלופות שעומדות‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בפ‪ð‬י המוסד לביטוח לאומי בהתייחס לאמור לעיל‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי יקבל את השומה של היחיד ממס הכ‪ð‬סה עם הכ‪ð‬סות ממשכורת לפי סעיפים ‪)3‬ט‪ (1‬ו‪62-‬א‬

‫לפקודה בשדה ‪ 172/158‬בדוח האישי‪ ,‬ויקבל דיווח מרשות המסים על מהות ההכ‪ð‬סה‪:‬‬

‫‪ .1‬המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף ‪)3‬ט‪ (1‬לפקודה ‪ -‬חיוב ההכ‪ð‬סה בדמי ביטוח ייתכן‬
‫באפשרויות הבאות‪:‬‬

‫∑ חיוב היחיד בדמי ביטוח כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה אצל היחיד‪.‬‬

‫∑ חיוב חברת האר‪ð‬ק כמעסיק בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק ‪ð‬יכויים קיים‪ ,‬בקביעות‬
‫אוטומטיות‪ ,‬בצירוף מכתב הסבר‪.‬‬

‫אם אין תיק ‪ð‬יכויים‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא יכול לפתוח תיק ‪ð‬יכויים באופן אוטומטי‪ ,‬או‬
‫לחייב את היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי‪.‬‬

‫יש להחריג‪ ,‬לדעתי‪ ,‬חיוב בדמי ביטוח בשל הלוואה של בעל המ‪ð‬יות המהותי עם מועדי פירעון ידועים‪ ,‬כאשר‬
‫ברור כי ההלוואה תיפרע על ידי בעל המ‪ð‬יות‪.‬‬

‫‪ .2‬המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף ‪62‬א לפקודה – המוסד לביטוח לאומי יכול‬
‫להתייחס להכ‪ð‬סה בדרכים הבאות‪ ,‬ויש לזכור שמדובר בהכ‪ð‬סה שהתקבלה בחברת האר‪ð‬ק אך לא הועברה‬

‫בפועל ליחיד בש‪ð‬ת המס )לו הייתה עוברת בפועל ליחיד הוא היה משלם את המס בהתאם לאופי התשלום(‪:‬‬

‫∑ סעיף ‪62‬א לפקודה אי‪ð‬ו בר חיוב בחוק הביטוח הלאומי ‪ -‬הכ‪ð‬סת חברת האר‪ð‬ק המחויבת במס לפי סעיף‬
‫‪62‬א לפקודה אצל היחיד‪ð ,‬מצאת בחברה‪ ,‬לא ‪ð‬זקפה ליחיד ולא שולמה לו בפועל‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬על פי הפסיקה‪ ,‬יש לחייב את היחיד בדמי ביטוח רק כאשר ההכ‪ð‬סה הזאת תעבור אליו בפועל‬
‫)או לתקן את חוק הביטוח הלאומי(‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן שהביטוח הלאומי יחייב את ההכ‪ð‬סה בדמי ביטוח‬

‫רק משום שבשומה היא תופיע במסגרת ההכ‪ð‬סות שחייבות בדמי ביטוח‪.‬‬

‫∑ לא לחייב בדמי ביטוח את ההכ‪ð‬סות לפי סעיף ‪62‬א‪).‬א()‪ – (3‬הסעיף אי‪ð‬ו בר חיוב כיוון שרשום בו‬
‫במפורש כי הוא חל על די‪ð‬י המס בלבד‪.‬‬

‫סיווג הכ‪ð‬סה כהכ‪ð‬סת עבודה לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה ללא תשלום "משכורת" בפועל וכאשר אין‬
‫מתקיימים יחסי עבודה‪ ,‬אי‪ð‬ו יכול להטיל אחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח על "מעסיק"‪.‬‬

‫∑ חיוב דמי הביטוח כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה אצל היחיד‪.‬‬

‫∑ חיוב חברת האר‪ð‬ק כמעסיק שלא שילם משכורת בפועל‪ ,‬בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק‬
‫‪ð‬יכויים קיים‪ ,‬בקביעות אוטומטיות‪ ,‬בצירוף מכתב הסבר‪.‬‬

‫אם אין תיק ‪ð‬יכויים‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי מסר שיפתח תיק ‪ð‬יכויים באופן אוטומטי‪ ,‬או יחייב את‬
‫היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי‪.‬‬

‫∑ חיוב מקבל השירות כמעסיק כפוף לבחי‪ð‬ת יחסי עובד ומעסיק‪.‬‬

‫גמלאות כשיש תוספת הכ‪ð‬סה ממשכורת‬

‫∑ חיוב מקבל השירות בדמי ביטוח כמעסיק )לפי די‪ð‬י העבודה( – המבוטח זכאי לכל הגמלאות‪ ,‬כולל‬
‫רטרואקטיביות‪ ,‬לפי סעיף ‪ 365‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון כל מקרה לגופו על פי הסכמי ההתקשרות‪ ,‬לע‪ð‬יין חיוב המעסיק להחזיר‬

‫את הגמלה לפי סעיף ‪ 369‬לחוק‪.‬‬

‫∑ חיוב היחיד כעובד החייב בעד עצמו – ככלל‪ ,‬עובד החייב בעד עצמו משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח‬
‫לגמלאות כעובד שכיר לרבות לע‪ð‬ף אבטלה‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מסר כי כיוון שמדובר בבעל שליטה בחברת‬

‫מעטים‪ ,‬המוסד י‪ð‬הג בו כעובד עצמאי לע‪ð‬יין זכאותו לגמלאות‪ ,‬כפי שהוא ‪ð‬והג כיום‪.‬‬

‫חיוב חברת האר‪ð‬ק בדמי הביטוח כמעסיק – כיוון שמדובר בבעל מ‪ð‬יות מהותי בחברה שבשליטתו‪ ,‬המוסד‬ ‫∑‬
‫לביטוח לאומי יבחן את הגדלת ההכ‪ð‬סה לע‪ð‬יין גמלאות רטרואקטיביות‪ ,‬על פי הכללים ה‪ð‬הוגים כיום במוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ .‬רוב בעלי השליטה לא ייה‪ð‬ו מזכויות ביטוחיות‪ ,‬אף על פי שישלמו את דמי הביטוח )לדוגמה‪,‬‬

‫פסק הדין לעיל בע‪ð‬יין רחמים משולם בבית הדין הארצי לעבודה(‪:‬‬

‫∑ אם בעל השליטה לא קיבל משכורת‪ ,‬לא תהיה זכאות לגמלאות‪ ,‬כגון‪ ,‬דמי פגיעה ודמי לידה‪ ,‬בדומה‬
‫לעובד עצמאי שלא היה רשום במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫∑ אם בעל השליטה קיבל משכורת‪ ,‬ולא ‪ð‬הג לקבל בו‪ð‬וסים‪ ,‬י‪ð‬הגו כלפיו כעובד עצמאי לפי כללי הגמלה‬
‫החוסמת‪.‬‬

‫∑ אם בעל השליטה קיבל משכורת ו‪ð‬הג לקבל בו‪ð‬וסים בש‪ð‬ים קודמות‪ ,‬המקרה ייבחן לגופו‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי אמור לאפשר למבוטחת כזו לקבל דמי לידה גם בגין הפרשי המשכורת‪ ,‬כמו עובדת‬

‫עצמאית שמקבלת הפרשי דמי לידה בעקבות הפרשי שומה‪.‬‬

‫∑ חיוב ההכ‪ð‬סה כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה – ההשלכות על הגמלאות יהיו בהתאם‪:‬‬

‫∑ לא תוגדל גמלה מחליפת שכר‪.‬‬

‫∑ תיתכן פגיעה בגמלאות באופן מלא או באופן חלקי‪.‬‬

‫הוספת הכ‪ð‬סה בשומה בשדה ‪ 170/150‬כעצמאי לפי סעיף ‪ (1)2‬לפקודה‬
‫כאשר מדובר בחיוב של היחיד בשדה ‪) 170/150‬משלח יד( המוסד לביטוח לאומי בוחן את ההכ‪ð‬סה מול המעמד‬

‫הביטוחי שרשום אצלו‪.‬‬
‫לע‪ð‬יין סעיף ‪62‬א לפקודה יש לזכור כי מדובר בהכ‪ð‬סה שהתקבלה בחברה וחיוב המס תיאורטי בלבד אצל היחיד‬

‫בש‪ð‬ת המס שלגביה הוגש הדוח האישי‪.‬‬
‫המהלכים האוטומטיים בביטוח הלאומי יגרמו לחיוב בדמי ביטוח‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ‪ -‬ייווצרו הפרשי שומה‪ ,‬כמקובל‪ ,‬באופן אוטומטי‪.‬‬

‫‪ .2‬אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כמי שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרת עובד עצמאי ‪ -‬ייווצרו הפרשי שומה לפי‬
‫סכום ההכ‪ð‬סה באופן אוטומטי‪ ,‬לרבות עדכון המעמד לעובד עצמאי לפי הצורך‪.‬‬

‫‪ .3‬אם המבוטח אי‪ð‬ו רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי ‪ -‬ייווצרו הפרשי שומה באופן אוטומטי לפי סכום‬
‫ההכ‪ð‬סה‪ ,‬כפוף לרישום של ‪ 12‬שעות כברירת מחדל )אפשר לשלוח טופס ‪ 6101‬לעדכון מספר השעות(‪.‬‬

‫השפעת הגדלת הכ‪ð‬סת העצמאי על הגמלאות שהוא מקבל‬

‫‪ .1‬ע‪ð‬ף פגיעה בעבודה ‪ -‬מי שאי‪ð‬ו עו‪ð‬ה להגדרת עובד עצמאי אי‪ð‬ו מבוטח‪ .‬מי שעו‪ð‬ה להגדרת עובד עצמאי אך אי‪ð‬ו‬
‫רשום במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אי‪ð‬ו מבוטח‪ .‬תיקון ההגדרה בדיעבד אי‪ð‬ו מזכה בגמלה‪.‬‬

‫מי שרשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מבוטח ברוב המקרים בהתאם לבסיס לחישוב המקדמות‬
‫בש‪ð‬ה שמשמשת בסיס לחישוב הגמלה וחלים עליו כללי הגמלה החוסמת‪ .‬כלומר‪ ,‬הגדלת הכ‪ð‬סה בשומה‬

‫ותשלום דמי ביטוח בדיעבד לא יגדילו את הגמלה‪.‬‬

‫‪ .2‬ע‪ð‬ף אימהות והורות ‪ -‬מי שלא שילם את דמי הביטוח לפ‪ð‬י לידה‪/‬שמירת היריון‪/‬אימוץ וכו'‪ ,‬ולא צבר תקופת‬
‫אכשרה‪ ,‬אי‪ð‬ו מבוטח לגמלאות דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון‪.‬‬

‫הגדלת הכ‪ð‬סה של עובד עצמאי כהפרשי שומה תגדיל את הגמלה עד המקסימום לתשלום הגמלה‪.‬‬

‫‪ .3‬ע‪ð‬ף מילואים ‪ -‬ככלל‪ ,‬הגדלת ההכ‪ð‬סה תגדיל את הגמלה עד הגמלה המרבית‪.‬‬

‫‪ .4‬קצבת ‪ð‬כות כללית וגמלה לשירותים מיוחדים ‪ -‬הגדלה רטרואקטיבית של ההכ‪ð‬סות עלולה לשלול זכאות‬
‫באופן מלא או באופן חלקי ודרישה של הגמלה בחזרה‪.‬‬

‫‪ .5‬ע‪ð‬פי גמלאות אחרים ‪ -‬הגדלת ההכ‪ð‬סה כעצמאי ואיחור בתשלום דמי ביטוח עלולים לשלול זכאות באופן מלא‬
‫או באופן חלקי‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫ה‪ð‬חיות בי‪ð‬יים של המוסד לביטוח לאומי‬

‫המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם את ההוראות בשל מורכבות הסוגיות‪ ,‬אך יצאו הוראות בי‪ð‬יים לס‪ð‬יפים‬
‫שמטרתן להסב את תשומת לב העובדים לתיקו‪ð‬י החקיקה וככל שיצא חיוב של דמי ביטוח בעקבות יישום סעיפים‬

‫‪62‬א ו‪)3-‬ט‪ (1‬לפקודה – יש להקפיא את החוב עד הוצאת חוזר מ‪ð‬חה ב‪ð‬ושא‪.‬‬

‫להלן ההוראות שפרסם תחום הביטוח במשרד הראשי לס‪ð‬יפים כלשו‪ð‬ן‪:‬‬

‫כידוע לכם‪ ,‬במסגרת חוק ההסדרים ‪ 2017‬יזמה רשות המיסים תיקון חקיקה ב‪ð‬וגע למשיכת בעלים בחברות‬
‫אר‪ð‬ק ולחלוקת דיביד‪ð‬דים‪.‬‬

‫א‪ð‬ו ממתי‪ð‬ים לחוות דעת הלשכה המשפטית ב‪ð‬וגע להשפעת תיקון זה על המעמד‪ ,‬על חובת תשלום דמי ביטוח‬
‫והשפעתם על הגמלאות‪.‬‬

‫עד להוצאת חוזר מ‪ð‬חה ב‪ð‬ושא‪ ,‬ככל שיתקבלו פ‪ð‬יות יש להקפיא את החוב שמקורו בחברות אר‪ð‬ק ולהעביר‬
‫לתחום הביטוח פ‪ð‬ייה במערכת קשר ובירורים תחת לשו‪ð‬ית "חברות אר‪ð‬ק"‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ו מבדיל בין הכ‪ð‬סה רגילה בשומה לבין הכ‪ð‬סה שמקורה בחוק ההסדרים ‪ ,2017‬כיוון‬
‫שטרם קיבל מרשות המסים את המידע מהשדות האי‪ð‬פורמטיביים בדוחות לש‪ð‬ים ‪ 2017‬ו‪.2018-‬‬

‫לאור זאת‪ ,‬יש להודיע לס‪ð‬יף בכתב על כל חיוב בדמי ביטוח שמקורו בסעיפים ‪62‬א או ‪)3‬ט‪ (1‬לפקודה כדי שהחוב‬
‫יוקפא תחת הכותרת "חברות אר‪ð‬ק"‪ ,‬כל עוד לא יצא פרסום אחר ב‪ð‬ושא‪.‬‬

‫כדי להקפיא את דרישת התשלום‪ ,‬רצוי לצרף למכתב את המסמכים כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬דוח אישי )‪ (1301‬ושומה לש‪ð‬ת המס הרלוו‪ð‬טית‪.‬‬
‫‪ .2‬דוח של החברה )‪ (1214‬ושומה לש‪ð‬ת המס הרלוו‪ð‬טית‪.‬‬
‫‪ .3‬דוח התאמה של החברה מאושר על ידי רואה החשבון של החברה‪.‬‬
‫‪ .4‬דוחות כספיים של החברה‪ ,‬כולל הביאורים לדוחות הכספיים‪.‬‬

‫כל עוד לא ‪ð‬קבעו ההוראות וכל עוד רשות המסים אי‪ð‬ה מעבירה למוסד לביטוח לאומי מידע על חיוב לפי חוק‬
‫ההסדרים ‪ ,2017‬להלן הפעולות שבהן י‪ð‬קוט המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי‪:‬‬

‫‪ .1‬במקרים שבהם מסווג מקור ההכ‪ð‬סה אצל היחיד לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודה ואין טופס ‪ 126‬במקביל‪ ,‬המבוטח‬
‫יקבל הודעה ויתבקש להצהיר על מקור ההכ‪ð‬סה‪ .‬אם לא יצהיר על מקור ההכ‪ð‬סה‪ ,‬הוא יחויב בדמי ביטוח‬

‫)בדומה להכ‪ð‬סות שכיר בחו"ל(‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרים שבהם מסווג מקור ההכ‪ð‬סה אצל היחיד ממקור ‪ (1)2‬לפקודה ואין לו תיק עצמאי בביטוח הלאומי‪,‬‬
‫הוא יקבל דרישה לתשלום דמי ביטוח )לפי ברירת מחדל של ‪ 12‬שעות בממוצע בשבוע( רטרואקטיבית מש‪ð‬ת‬

‫‪ 2017‬ואילך‪ ,‬כולל מקדמות לש‪ð‬ת ‪.2019‬‬
‫‪ .3‬עובד עצמאי שרשום במוסד לביטוח לאומי כחוק‪ ,‬יקבל הפרשי שומה כמקובל‪.‬‬
‫‪ .4‬במקרים שבהם מסווג מקור ההכ‪ð‬סה בשדה ‪) 167‬הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה בשיעור מס שולי(‪ ,‬היחיד יקבל‬

‫הפרשי דמי ביטוח כהכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה‪.‬‬
‫‪ .5‬במקרים שבהם מסווג מקור ההכ‪ð‬סה כדיוויד‪ð‬ד בחברה רגילה‪ ,‬היחיד לא יחויב בדמי ביטוח‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫סוגיות הקשורות למעמדו של תושב ישראל בחו"ל‪ ,‬לתשלום דמי הביטוח ולגמלאות‬

‫הגדרת תושבות ושלילת תושבות של מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל‬

‫תושב ישראל חייב לשהות כחוק בישראל ואם הוא אי‪ð‬ו אזרח ישראל‪ ,‬הוא חייב להחזיק באחת מהאשרות‬
‫המק‪ð‬ות תושבות‪ :‬רישיון לישיבת קבע או אשרה מסוג א‪ ,1/‬א‪ ,2/‬א‪ ,4/‬א‪) 5/‬כפוף לכללי הישיבה בישראל בסעיף‬

‫‪2‬א לחוק הביטוח הלאומי(‪.‬‬

‫תושב ישראל שגר בארץ ויוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬כל עוד הוא‬
‫מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" וכל עוד יציאתו לחו"ל היא זמ‪ð‬ית‪ .‬בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי‬
‫ממשיך להכיר באדם שגר בארץ ויצא לחו"ל כתושב ישראל בחמש הש‪ð‬ים הראשו‪ð‬ות שבהן הוא ‪ð‬מצא בחו"ל‪,‬‬

‫ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו‪.‬‬

‫ההחלטה ב‪ð‬ושא תושבות )לרבות לע‪ð‬יין חוק ביטוח בריאות( מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬על פי הלכות ש‪ð‬קבעו בבית הדין הארצי לעבודה‪ .‬החלטה זו אי‪ð‬ה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון‬

‫מס הכ‪ð‬סה ומשרד הפ‪ð‬ים‪.‬‬

‫הפסיקה קבעה שתושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל‪ .‬מרכז החיים ‪ð‬בחן בפסיקה לפי ש‪ð‬י מבח‪ð‬ים‪:‬‬

‫‪ð‬סיבות עובדתיות )היבט אובייקטיבי( ‪ -‬זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוו‪ð‬טית‪ ,‬קיומם של ‪ð‬כסים בישראל‪,‬‬
‫מקום המגורים הפיזי‪ ,‬המקום שבו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו‪ ,‬אופי המגורים‪ ,‬קשרים‬
‫קהילתיים וחברתיים‪ ,‬מקום העיסוק וההשתכרות‪ ,‬מקום האי‪ð‬טרסים הכלכליים‪ ,‬מקום פעילותו או חברותו של‬
‫האדם בארגו‪ð‬ים או במוסדות ומטרת השהייה מחוץ לישראל )לימודים‪ ,‬טיפול רפואי או עבודה מטעם מעסיק‬

‫ישראלי(‪.‬‬

‫היבט סובייקטיבי ‪ -‬מה הייתה כוו‪ð‬ת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו‪.‬‬

‫אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ‪ .‬כאשר‬
‫אין בעובדות המוצגות בפ‪ð‬י הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך‬
‫‪ð‬חשב המבוטח תושב ישראל‪ð ,‬קבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם‬

‫המבוטח דמי ביטוח‪ ,‬אך בדרך כלל לא מעבר לחמש ש‪ð‬ים רצופות‪.‬‬

‫בחי‪ð‬ת תושבות במהלך חמש הש‪ð‬ים הראשו‪ð‬ות ‪ð‬עשית בדרך כלל במצבים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬המבוטח מבקש לדון בתושבותו‪.‬‬

‫‪ .2‬המבוטח תובע קצבה )לע‪ð‬יין קצבאות אזרח ותיק ושאירים קבע המוסד לביטוח לאומי שהתושבות תיבחן‬
‫בכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים‪ ,‬ועולה שהתובע קצבת אזרח ותיק‬
‫שוהה בחו"ל יותר מש‪ð‬ה ממועד זכאותו לגמלה‪ ,‬או המ‪ð‬וח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר‬

‫מש‪ð‬ה(‪.‬‬

‫‪ .3‬הגיע למוסד לביטוח לאומי מידע שמשפיע על ההחלטה )לדוגמה ‪ -‬המבוטח אי‪ð‬ו משלם דמי ביטוח(‪.‬‬

‫תושב חוזר או עולה חדש שאי‪ð‬ם גרים בארץ במגורי קבע )לע‪ð‬יין מקבלי גמלאות אזרח ותיק או גמלאות‬ ‫‪.4‬‬
‫אזרח ותיק מיוחדות‪ ,‬יצאו הוראות חדשות ביום ‪ 13.11.2019‬בחוזר ביטוח‪ ,1471/‬שלפיהן כבר לאחר חצי‬
‫ש‪ð‬ה מיום ההכרה באדם כתושב חוזר או כעולה חדש‪ ,‬רשאי פקיד הביטוח הלאומי לבחון את התושבות של‬
‫המבוטח‪ ,‬כפוף לבדיקה עם המבוטח‪ ,‬ולשלול את התושבות גם בדיעבד אם הוא שוכ‪ð‬ע שמרכז חיי המבוטח‬

‫אי‪ð‬ו בישראל‪ ,‬גם אם המשמעות היא יצירת חובות בגמלה(‪.‬‬

‫עקרון התא המשפחתי בקביעת תושבות בביטוח הלאומי‬

‫ב‪ð‬י זוג וילדים עד גיל ‪ 18‬השוהים עם המבוטח בחו"ל‪ ,‬ממשיכים להיות מבוטחים על פי חוק הביטוח הלאומי ועל‬
‫פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד הם ‪ð‬חשבים תושבי ישראל‪ ,‬מכוח המבוטח כתושב ישראל‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי ‪ð‬והג לראות בתא המשפחתי כתא אחד‪ .‬כמה פסקי דין קבעו לאחרו‪ð‬ה ב‪ð‬סיבות המיוחדות‬
‫של פסקי הדין ‪ð‬יתוק של התא המשפחתי‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי מסר כי כל מקרה של הפרדת תא משפחתי ‪ð‬בחן לגופו של ע‪ð‬יין ב‪ð‬סיבות המיוחדות ואין שי‪ð‬וי‬
‫בעמדת הביטוח הלאומי להמשיך ולראות בתא המשפחתי תא אחד‪ ,‬על אף פסקי הדין‪.‬‬

‫מבחן תושבות לסטוד‪ð‬טים שלומדים בחו"ל‬

‫סטוד‪ð‬ט יכול לחיות וללמוד בחו"ל יותר מחמש ש‪ð‬ים ולהמשיך להיחשב תושב ישראל )לאחר ש‪ð‬בח‪ð‬ה תושבותו‬
‫במוסד לביטוח לאומי(‪ ,‬כל עוד השהייה שלו בחו"ל היא זמ‪ð‬ית‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫אם הסטוד‪ð‬ט מבצע פעולות המצביעות על השתקעות בארץ אחרת‪ ,‬סיבת השהייה הראשו‪ð‬ית שהייתה זמ‪ð‬ית‬
‫הפכה לשולית והתושבות תישלל‪.‬‬

‫מבחן תושבות לב‪ð‬י הגיל השלישי‬

‫המוסד לביטוח לאומי מכיר בכך שב‪ð‬י הגיל השלישי ‪ð‬וסעים יותר לחו"ל בשל הזמן הפ‪ð‬וי שיש להם‪ ,‬ולכן בחי‪ð‬ת‬
‫התושבות מביאה בחשבון את ותק התושבות שצברו בישראל לאורך הש‪ð‬ים‪ ,‬ובמוסד לביטוח לאומי מגמישים את‬

‫מבחן התושבות‪.‬‬

‫על המבוטח להוכיח שיצא לחו"ל פעמים רבות כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל‪ ,‬למשל‪ ,‬והתושבות שלו לא‬
‫תבוטל גם אם שהה בחו"ל בממוצע יותר מאשר בישראל במשך ‪ 5‬ש‪ð‬ים‪ .‬המוסד לביטוח לאומי לא ישלול ממ‪ð‬ו את‬

‫התושבות כל עוד הוא אי‪ð‬ו מעביר את מרכז חייו לחו"ל‪.‬‬

‫שלילת תושבות‬

‫פקיד המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש בכל עת את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה‪.‬‬

‫לאחר תקופה של חמש ש‪ð‬ים שבהן לא שהה תושב ישראל בישראל רוב הזמן‪ ,‬המערכת אמורה לבצע בירור באופן‬
‫אוטומטי‪ ,‬שבסופו עלול להתחיל לגביו הליך של שלילת תושבות‪ð .‬יתן זמן קצוב לערעור שבו המבוטח עדיין זכאי‬

‫לשירותי בריאות‪.‬‬

‫יש לצרף לערעור על ביטול התושבות שאלון לקביעת תושבות ממולא וחתום ומסמכים המעידים על מרכז החיים‬
‫בישראל‪.‬‬

‫מי שאי‪ð‬ו מוגדר תושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי ואי‪ð‬ו עובד בישראל‪ ,‬פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי‬
‫ודמי ביטוח בריאות בישראל )גם על הכ‪ð‬סות פסיביות שהופקו או ש‪ð‬צמחו בישראל(‪.‬‬

‫חובת הצהרה למס הכ‪ð‬סה החל מש‪ð‬ת ‪2016‬‬

‫החל מש‪ð‬ת ‪ 2016‬כל ‪ð‬ישום שיוצא לחו"ל ו‪ð‬חשב תושב ישראל לפי חזקת הימים שבסעיף ‪ 1‬לפקודה‪ ,‬חייב להגיש‬
‫דוח למס הכ‪ð‬סה ולהצהיר על כל הכ‪ð‬סותיו בארץ ובחו"ל‪ ,‬או לתת גילוי מלא ככל שהוא טוען שאי‪ð‬ו תושב ישראל‪.‬‬
‫החל מש‪ð‬ת ‪ð 2017‬ישום שהוא תושב ישראל לפי החזקות שבסעיף ‪ 1‬לפקודה‪ ,‬שטוען שהוא תושב חוץ‪ ,‬חייב לצרף‬
‫לדוח הש‪ð‬תי טופס ‪ .1348‬הוא מתבקש בטופס לע‪ð‬ות על שאלות הקשורות לתשלום דמי הביטוח בישראל ולקבלת‬

‫קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי והוא מתבקש לצרף את שאלון התושבות שהוא מסר למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫פסקי דין‬

‫ביום ‪ð 30.6.2011‬יתן פסק דין בבית הדין האזורי )ב"ל ‪ (2311-09‬בע‪ð‬יין אזברגה רמזי להחזר דמי ביטוח ששולמו‬
‫על ידו בש‪ð‬ת ‪ 2008‬בעד הש‪ð‬ים ‪ 2000‬עד ‪ ,2007‬בטע‪ð‬ה שבתקופה האמורה לא היה תושב ישראל‪ .‬בית הדין קבע כי‬
‫משאין מחלוקת כי מטרת ה‪ð‬סיעה לחו"ל הייתה לימודים‪ ,‬הרי על אף פרק הזמן הארוך שבו ‪ð‬משכו הלימודים‪,‬‬

‫‪ð‬ותר התובע תושב הארץ‪ ,‬ולפיכך חויב בדין בדמי ביטוח‪.‬‬

‫ביום ‪ 22.5.2017‬קיבל בית הדין לעבודה )ב"ל ‪ (51264-08-16‬את תביעתם של ב‪ð‬י הזוג רובי‪ð‬שטיין והכיר בהם‬
‫כתושבי ישראל במהלך שליחות בחו"ל במשך שש ש‪ð‬ים‪ ,‬מטעם מעסיק ישראלי‪.‬‬

‫ביום ‪ ,13.7.2017‬דחה בית הדין האזורי את תביעתו של עובדיה בן יחזקאל וחייב אותו בתשלום דמי ביטוח בגין‬
‫הכ‪ð‬סותיו כעובד שכיר בחו"ל‪ ,‬כיוון שלא ‪ð‬ותקה תושבותו בביטוח הלאומי‪ .‬בית הדין האזורי בחן באופן כללי את‬

‫המבח‪ð‬ים לקביעת מרכז החיים וקבע כי המבוטח היה ו‪ð‬ותר תושב ישראל‪ ,‬והחיוב הוטל כדין‪.‬‬
‫בדיון בבית הדין הארצי לעבודה ביום ‪) 8.9.2019‬עב"ל ‪ (60937-09-17‬חזר בו המבוטח מטע‪ð‬ת שלילת התושבות‬

‫והתמקד בטע‪ð‬ת השיהוי בלבד‪ .‬בית הדין הארצי קבע שאין שיהוי ודחה את הערעור‪.‬‬
‫עוד קבע בית הדין הארצי‪ ,‬כי האמ‪ð‬ה למ‪ð‬יעת כפל מס אי‪ð‬ה אמ‪ð‬ה לקביעת זכויות בע‪ð‬יין הביטוח הסוציאלי‪.‬‬

‫ביום ‪ 13.8.2018‬דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל שליימוביץ )עב"ל ‪ (18308-12-17‬על כך שהמוסד‬
‫לביטוח לאומי שלל את תושבותו מש‪ð‬ת ‪ ,2006‬בעיקר בשל שהייה של ‪ 80%‬בחו"ל במשך ש‪ð‬ים רבות‪.‬‬

‫ביום ‪ 27.3.2018‬דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל פייגין שתבע לבטל את תושבותו מש‪ð‬ת ‪ .2003‬בית‬
‫הדין הארצי קבע כי המבוטח תושב ישראל עד ש‪ð‬ת ‪ ,2013‬המועד שבו הגיש את הבקשה לביטול התושבות‪ .‬עדותו‬
‫של המבוטח לא הייתה אמי‪ð‬ה‪ ,‬הוא לא סיפק ‪ð‬תו‪ð‬ים מספקים על מרכז חייו והוא מימש עשרות פעמים את זכותו‬

‫לשירותי בריאות במימון ציבורי‪.‬‬
‫ביום ‪ 16.7.2018‬קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של אוהד פייג‪ð‬בוים )ב"ל ‪ (9166-09-17‬ושלל את תושבותו‬
‫באופן רטרואקטיבי‪ ,‬באופן הצהרתי בלבד‪ ,‬לפי מבחן מרכז החיים‪ ,‬על אף שאשתו עבדה כעמ"י ועל אף ששילם‬
‫ברציפות את דמי הביטוח במשך כל הש‪ð‬ים‪ .‬התובע לא דרש את דמי הביטוח בחזרה‪ .‬בית הדין קבע שדמי הביטוח‬

‫לא מגיעים לו ואף קבע שתושבות אשתו לא תישלל‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫‪ð‬מסר מהמוסד לביטוח לאומי כי לדעתם פסק הדין ש‪ð‬יתן בבית הדין האזורי הוא שגוי‪ ,‬אי‪ð‬ו תקדימי וכיוון שאין‬
‫החזר של דמי ביטוח‪ ,‬אין ‪ð‬פקות לתוצאה‪.‬‬

‫בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל ‪ (14606-10-17‬דחה ביום ‪ 16‬באפריל ‪ 2018‬את ערעורו של ג'מיל דלאל לתשלום‬
‫קצבת אזרח ותיק מאחר שביום שבו הגיע לגיל הפרישה לא היה תושב ישראל‪.‬‬

‫קובע בית הדין הארצי שחוק הביטוח הלאומי ומרבית ע‪ð‬פיו מושתתים על קשר וזיקה יציבה שבין המבוטחים‬
‫למדי‪ð‬ה‪ .‬ביום שבו הגיע המבוטח לגיל המזכה בתשלום קצבת אזרח ותיק ועוד קודם לכן‪ ,‬לא היה המבוטח תושב‬

‫ישראל‪ ,‬שכן מרכז חייו בזיקות המהותיות האובייקטיביות והסובייקטיביות היה מחוץ לישראל‪.‬‬

‫בית הדין מסכם וקובע כי "עדיין עיקרון התושבות הוא המסד לקבלת קצבת אזרח ותיק ובתקופת האכשרה לא‬
‫די"‪.‬‬

‫בדצמבר ‪ 2017‬קיבל בית הדין את בקשת המבקשים )ב‪ð‬י זוג שעלו מגאורגיה בש‪ð‬ת ‪ 2012‬והבעל קיבל טיפול‬
‫כימותרפי שאי קבלתו עלול לסכן את חייו( לסעד זמ‪ð‬י וקבע כי הם תושבי ישראל לצורך קבלת ביטוח רפואי‬
‫בלבד‪ ,‬עד למתן פסק דין בתיק העיקרי‪ .‬ביום ‪ 10‬באוקטובר ‪ 2018‬דן בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (2208-06-17‬בתיק‬
‫העיקרי ודחה את התביעה להכיר בהם כתושבי ישראל‪ ,‬מאחר שלא ‪ð‬מצאה הצדקה לטיפול הרפואי הממושך‬
‫בחו"ל של הבעל‪ .‬לא ‪ð‬מצא צידוק‪ ,‬גם לא רפואי‪ ,‬להיעדרויות כה ממושכות מישראל בתקופה ה‪ð‬דו‪ð‬ה‪ ,‬ועל כן‬

‫‪ð‬דחתה התביעה‪.‬‬

‫ביום ‪ 11.12.2018‬דחה בית הדין האזורי את תביעתו הדחופה לסעד זמ‪ð‬י של קו‪ð‬סט‪ð‬טין ז'ילקו )ב"ל ‪(2442-12-18‬‬
‫וקבע כי אי‪ð‬ו תושב ישראל ומשכך אי‪ð‬ו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬זאת‪ ,‬חרף מצבו הרפואי‬
‫הקשה המצריך טיפולים רפואיים אי‪ð‬ט‪ð‬סיביים‪ .‬עוד קבע בית הדין כי בשל שלילת התושבות‪ ,‬התשלום המיוחד‬

‫ששילם התובע לפדיון תקופת ההמת‪ð‬ה אי‪ð‬ו רלוו‪ð‬טי‪ ,‬והוא זכאי לבקש החזר של התשלום ששילם‪.‬‬

‫ביום ‪ 4‬ביו‪ð‬י ‪ 2019‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (20149-01-18‬את תביעתו של אלכס‪ð‬דר פיליש וקבע כי‬
‫ב‪ð‬סיבות המיוחדות של המקרה‪ ,‬יש לראותו כתושב ישראל על אף שהות בחו"ל מש‪ð‬ת ‪.2011‬‬

‫המבוטח‪ ,‬כבן ‪ ,90‬עלה ארצה סמוך לקום המדי‪ð‬ה‪ ,‬וגר בה דרך קבע‪ .‬בבעלותו משק חקלאי שבו התגורר עם רעייתו‬
‫המ‪ð‬וחה ועם ילדיו‪ .‬לאחר שהתאלמן ‪ð‬וצר קשר בי‪ð‬ו לבין אישה אחרת ילידת הו‪ð‬גריה‪ .‬הם שהו זמן ממושך‬

‫בישראל‪ ,‬אולם עקב גילה המתקדם והרעה במצבו הבריאותי של המבוטח‪ ,‬הם שהו זמן רב יותר בהו‪ð‬גריה‪.‬‬

‫ביום ‪ 25.7.2017‬החליט המוסד לביטוח לאומי ל‪ð‬תק את תושבות המבוטח מיום ‪ 17.3.2016‬בטע‪ð‬ה שעזב את‬
‫הארץ ומרכז חייו בחו"ל‪ .‬בתגובה להשגה שהוגשה על ידו‪ ,‬קבע המוסד לביטוח לאומי כי מרכז חייו אי‪ð‬ו בארץ‬
‫כבר כמה ש‪ð‬ים קודם לכן‪ ,‬שכן הוא שוהה מרבית זמ‪ð‬ו בחו"ל ובישראל רק ימים בודדים‪ ,‬ויש לו קשר עם בת הזוג‬

‫המתגוררת בחו"ל ולכן אי‪ð‬ו מבוטח לפי החוק‪.‬‬

‫בית הדין האזורי קבע כי העובדה כי התובע העתיק את מיקומו הפיזי לחו"ל אי‪ð‬ה מלמדת בהכרח כי הוא העתיק‬
‫את מרכז חייו לחו"ל‪ .‬יש לשקלל את גילו המתקדם ומצב בריאותו כאשר בוח‪ð‬ים את מרכז החיים של המבוטח‪.‬‬
‫"אף כי ברורה ל‪ð‬ו המשמעות הטריטוריאלית העומדת בבסיסו של חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הוכח בהליך כי מרבית‬
‫זיקותיו של התובע‪ ,‬גם בתקופה הרלב‪ð‬טית לבחי‪ð‬ת תושבותו‪ ,‬עדיין מצויות בארץ‪ ,‬זאת למרות העובדה כי אי‪ð‬ו‬

‫מתגורר בה וכי אין לראות במגוריו בהו‪ð‬גריה כמגורי קבע"‪.‬‬

‫בית הדין מזכיר את פס"ד שפי‪ð‬ט ושליימוביץ בבית הדין הארצי‪ :‬הבחי‪ð‬ה צריכה להיעשות כאשר ‪ð‬ות‪ð‬ים את‬
‫הדעת לסג‪ð‬ון החיים המשת‪ð‬ה ולאופי המשת‪ð‬ה של ה"תושבות" על פי גיל המבוטח‪.‬‬

‫"שהותו של התובע בחו"ל ‪ð‬כפית עליו למעשה מכורח ה‪ð‬סיבות‪ ,‬ואין בה כדי ל‪ð‬תק את הזיקה האמיתית והאמיצה‬
‫הקיימת בי‪ð‬ו ובין המדי‪ð‬ה משך עשרות ש‪ð‬ים… לא ‪ð‬עלם מעי‪ð‬י‪ð‬ו כי התובע בחר לקשור את גורלו ואת חייו‪ ,‬בגילו‬
‫המתקדם‪ ,‬עם אישה המתגוררת דרך קבע בחו"ל וזו הייתה בחירתו… אלא‪ ,‬שהתובע העיד כי כאשר ‪ð‬רקם הקשר‬
‫הזוגי בי‪ð‬ו ובין זוגתו תכ‪ðð‬ו הש‪ð‬יים לשהות מחצית מהש‪ð‬ה בחו"ל ומחציתה האחרת בארץ‪ ,‬אך בשל גילם ומצבם‬

‫הבריאותי הרעוע של ש‪ð‬יהם‪ ,‬לא התממש הרצון…"‬

‫בהתחשב בעובדות שלעיל בדבר ‪ð‬כסיו וקשריו בישראל ובהיעדר הוכחה מצד המוסד לביטוח לאומי בדבר קיומם‬
‫של ‪ð‬כסים וקשרים שלו בחו"ל‪ ,‬מקבל בית הדין את התביעה ומאשר את תושבותו של המבוטח בישראל‪.‬‬

‫ביום ‪ 20.11.2018‬קיבל בית הדין הארצי )עב"ל ‪ (1293-12-15‬את ערעורו של פלו‪ð‬י וקבע שב‪ð‬סיבות המקרה אין‬
‫לראות בו תושב ישראל בחלק מהש‪ð‬ים ש‪ð‬דו‪ð‬ו בפסק הדין‪ ,‬חרף העובדות כדלקמן‪ :‬אשתו וילדיו הקטי‪ð‬ים הם‬

‫תושבי ישראל המתגוררים בישראל‪ ,‬הוא מגיע לישראל פעמים רבות והוא ‪ð‬מצא בישראל כ‪ 40%-‬מימות הש‪ð‬ה‪.‬‬
‫לפי קביעת בין הדין המקרה גבולי אך הסממ‪ð‬ים המעידים על שהות ארעית בישראל עולים על הסממ‪ð‬ים‬

‫המצביעים על זיקה ישירה ומשמעותית לישראל‪.‬‬

‫פסק הדין הסתמך גם על הילכת ספיר בבית המשפט העליון והוכרע בדעת רוב‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (39636-09-17‬דן ביום ‪ 27‬במאי ‪ 2019‬בע‪ð‬יין ‪ð‬יתוק תושבותו של ד‪ð‬יאל פוקס‪ .‬בית הדין‬
‫קבע כי המבוטח תושב ישראל מיום לידתו ושהייתו ב‪ð‬יגריה היא אך ורק למטרת פר‪ð‬סת משפחתו שגרה בישראל‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬על אף שמרבית הזמן הוא שוהה ועובד ב‪ð‬יגריה‪ .‬בית הדין קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי בע‪ð‬יין‬
‫חשיבותו המכרעת של התא המשפחתי‪.‬‬

‫בע‪ð‬יין ההודעה האוטומטית שקיבל המבוטח לשלילת התושבות מציין בית הדין‪ ,‬כי המוסד לביטוח לאומי מטפל‬
‫במיליו‪ð‬י מבוטחים ואין לו יכולת לדעת את ה‪ð‬סיבות העובדתיות של כל מבוטח )או להצמיד לו חוקר(‪ .‬ב‪ð‬קודת‬
‫הזמן שבה שלח המוסד לביטוח לאומי את ההודעה שלפיה התושבות ‪ð‬שללת‪ ,‬זו הייתה הודעה אוטומטית ואיש‬

‫טרם בדק באותו הזמן את ה‪ð‬סיבות להווייתן‪.‬‬

‫רציפות הביטוח בישראל‬

‫בעקבות הרפורמה במס בש‪ð‬ת ‪ð 2003‬קבע בסעיף ‪ 2‬רישה לפקודה כי הכ‪ð‬סות של תושבי ישראל שהופקו או‬
‫ש‪ð‬צמחו בישראל או מחוץ לישראל‪ ,‬חייבות במס‪.‬‬

‫ב‪ð‬ושא זה חופף בסיס המס לע‪ð‬יין מס הכ‪ð‬סה לבסיס החיוב בדמי ביטוח‪ .‬כלומר‪ ,‬כל ההכ‪ð‬סות מהמקורות‬
‫המ‪ð‬ויים בסעיף ‪ 2‬לפקודה המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל‪ð ,‬כ‪ð‬סות לבסיס החיוב בדמי ביטוח‪ .‬החיוב בדמי‬
‫הביטוח ‪ð‬עשה על פי כללי החיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪ ,‬לפי המעמד הביטוחי של המבוטח‬

‫באותו המועד‪.‬‬
‫אם אין למבוטח הכ‪ð‬סות‪ ,‬הוא משלם דמי ביטוח מי‪ð‬ימליים‪.‬‬
‫כאשר מתקבלת הכ‪ð‬סה שמקורה בחו"ל יש לפעול על פי הכללים המפורטים בטבלה שפורסמה בחוזר הביטוח‬
‫הלאומי ‪ 153/2004‬בחודש יולי ‪ ,2004‬בע‪ð‬יין ההכ‪ð‬סות בחו"ל‪:‬‬

‫התייחסות להכ‪ð‬סה בחו"ל בעקבות הרפורמה במס‬ ‫מעמד המבוטח‬
‫בחו"ל‬
‫שי‪ð‬וי‬ ‫גמלאות הערות‬ ‫גבייה‬ ‫בארץ‬
‫חקיקה‬

‫רגיל עפ"י סעיף אין‬ ‫רגיל‬ ‫שכיר‬ ‫שכיר ‪-‬‬
‫רגיל ‪ 76‬לחוק‬ ‫רגיל‬ ‫עצמאי‬ ‫מעסיק‬
‫רגיל‬ ‫רגיל‬ ‫לעל"ע‬ ‫ישראלי‬
‫שכיר ‪-‬‬
‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה לעל"ע אין‬ ‫שכיר‬ ‫מעסיק זר‬
‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה לעל"ע‬ ‫עצמאי‬
‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה לעל"ע‬ ‫לעל"ע‬ ‫עצמאי‬

‫אין‬ ‫לעל"ע‬ ‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה‬ ‫שכיר‬ ‫הכ‪ð‬סה‬
‫עפ"י תק‪ð‬ה ‪-‬‬ ‫זכאות‬ ‫רגיל‬ ‫עצמאי‬ ‫שלא מעבודה‬
‫ביטוח מפגיעה‬ ‫מוגבלת‬
‫בעבודה‪-‬עובדים‬ ‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה‬ ‫לעל"ע‬
‫עצמאיים‬ ‫לעל"ע‬
‫)תק‪ð‬ה ‪(2‬‬ ‫שכיר‬
‫עצמאי‬
‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה לעל"ע אין‬ ‫לעל"ע‬
‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה לעל"ע‬
‫הכ‪ð‬סה שלא מעבודה לעל"ע‬

‫להלן ההוראות הקשורות לחיוב בדמי ביטוח של תושב ישראל השוהה בחו"ל‪ ,‬שהופיעו באתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט של‬
‫המוסד לביטוח לאומי בחודש ספטמבר ‪:2019‬‬

‫"תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופת שהותו בחוץ לארץ‪ .‬פיגור בתשלום‬
‫דמי ביטוח בריאות בתקופת השהות בחוץ לארץ‪ ,‬עלול לפגוע בזכאות לקבלת שירותי בריאות‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫דרכים לתשלום דמי הביטוח‬

‫∑ תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ ואין לו הכ‪ð‬סות – ישלם דמי ביטוח מי‪ð‬ימליים בסך ‪ 175‬ש"ח )החל ב‪-‬‬
‫‪ (1.1.2019‬לחודש‪.‬‬

‫תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ‪ ,‬ויש לו הכ‪ð‬סות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי‬ ‫∑‬
‫‪ -‬יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכ‪ð‬סה‪ .‬שיעור דמי הביטוח הוא ‪ 5%‬דמי ביטוח‬

‫בריאות ו‪ 7%-‬דמי ביטוח לאומי‪.‬‬
‫)בע‪ð‬יין זה התקבלה הבהרה ‪ð‬וספת בפגישה ש‪ð‬ערכה עם ‪ð‬ציגי המוסד לביטוח לאומי ביום ‪ - 10.1.2018‬אם‬
‫יש לתושב ישראל הכ‪ð‬סות מחו"ל‪ ,‬יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכ‪ð‬סה‪ .‬כל עוד לא מתקבלת שומה‬

‫‪ -‬הוא יחויב לפי המי‪ð‬ימום(‪.‬‬

‫∑ תושב ישראל ש‪ð‬שלח לעבוד בחוץ לארץ על ידי מעסיק ישראלי ‪ -‬חובת תשלום דמי הביטוח חלה על מעסיקו‪.‬‬

‫∑ תושב ישראל שמבוטח במדי‪ð‬ת אמ‪ð‬ה )מדי‪ð‬ה שעמה יש לישראל הסכם לביטחון סוציאלי( ושילם דמי ביטוח‬
‫לאומי במדי‪ð‬ת האמ‪ð‬ה ‪ -‬יחויב בדמי ביטוח בריאות בלבד‪".‬‬

‫עובד שכיר של מעסיק ישראלי‬
‫כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו‪ ,‬וחוזה העבודה ‪ð‬קשר בישראל ‪ -‬די‪ð‬ו של‬

‫העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח ה‪ð‬הוגים בישראל‪.‬‬
‫בת‪ð‬אים מסוימים ‪ð‬יתן לראות גם עובדים ש‪ð‬שלחים מישראל לעבוד בחברות ב‪ð‬ות בחו"ל‪ ,‬כשכירים של המעסיק‬

‫הישראלי ששלח אותם לחו"ל‪.‬‬
‫המבוטח השכיר וב‪ð‬י משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ .‬כמו כן הם‬
‫זכאים לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המשך תשלום קצבאות ילדים מות‪ð‬ה בהמצאת אישור‬
‫מתאים למוסד לביטוח לאומי‪ .‬לע‪ð‬יין זכויות אלו‪ ,‬התקופה המרבית היא חמש ש‪ð‬ים‪ .‬עם זאת‪ð ,‬יתן לקבל אישור‬

‫מיוחד להארכת התקופה מפעם לפעם‪ ,‬גם אם השהייה בחו"ל ‪ð‬משכת יותר מחמש ש‪ð‬ים‪.‬‬
‫ביום ‪ 2.6.2014‬פרסם המוסד לביטוח לאומי הוראות בחוזר ביטוח‪ 1419/‬המתייחס למצב שבו טוען עובד שכיר‬
‫שתשלום אש"ל חו"ל הוא מסווה ל"שכר אמיתי" )למשל‪ ,‬לצורך תביעה לגמלאות לפי בסיס הכ‪ð‬סה גבוה יותר(‪.‬‬
‫בחי‪ð‬ת הטע‪ð‬ה תכלול העברת החומר לביקורת ‪ð‬יכויים במוסד לביטוח לאומי ובמס הכ‪ð‬סה‪ .‬אם הבסיס יגדל‬

‫המעסיק יחויב בהפרשים וגם עלול להיות מחויב בהחזר גמלאות לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫עובד עצמאי בחו"ל‬

‫מדווח למוסד לביטוח לאומי על עצמו והאחריות לדיווח ולתשלום דמי הביטוח מוטלת עליו‪ .‬יש להבחין בין עובד‬
‫עצמאי אשר מ‪ð‬הל את עסקיו בישראל ובחו"ל לסירוגין ומבוטח בארץ כעובד עצמאי‪ ,‬ובין מצב שבו כל עסקיו הם‬

‫בחו"ל והכ‪ð‬סותיו הן בחו"ל‪.‬‬
‫במקרה הראשון‪ :‬הוא ימשיך להיות מבוטח כעובד עצמאי כאילו הוא עובד בישראל‪ ,‬והכ‪ð‬סותיו יחויבו בדמי‬
‫ביטוח כמקור הכ‪ð‬סה של "עובד עצמאי"‪ .‬חשוב לזכור כי זכותו לקבל גמלאות בשל פגיעה בעבודה שאירעה לו‬

‫בחו"ל כפופה לת‪ð‬אים שבתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי בע‪ð‬יין פגיעה בעבודה של עובד עצמאי ש‪ð‬פגע בחו"ל‪.‬‬
‫במקרה הש‪ð‬י‪ :‬אדם ששוהה ברציפות בחו"ל מטעם עיסוקו בישראל‪ ,‬ביטוחו לע‪ð‬ף ‪ð‬פגעי עבודה כעובד עצמאי‬
‫מוגבל בדרך כלל לש‪ð‬ה אחת וכפוף לחובת הודעה מראש למוסד לביטוח לאומי‪ .‬במקרה זה יסווגו ההכ‪ð‬סות שלו‬

‫כפסיביות ויחויבו בהתאם בדמי ביטוח‪.‬‬
‫עובד מקומי ישראלי )עמ"י(‬

‫אזרח ישראלי השוהה בחו"ל באורח זמ‪ð‬י והתקבל לעבודה ב‪ð‬ציגות ישראלית בחו"ל במעמד של עובד מקומי‬
‫ומועסק באורח זמ‪ð‬י על פי חוזה מיוחד‪ .‬במקרה זה חלים חוקי העבודה הישראליים‪ .‬המוסד לביטוח לאומי‬

‫מתייחס לעמ"י כאל עובד שכיר בישראל כל עוד הוא ‪ð‬חשב לתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫מבוטחים שאי‪ð‬ם מפורטים לעיל ופטורים מתשלום דמי הביטוח המי‪ð‬ימליים‬

‫‪ .1‬מבוטח בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשו‪ð‬ים שבהם המעסיק משלם את דמי הביטוח‪ ,‬כמקובל )לרבות‬
‫מורה בש‪ð‬ת השתלמות(‪.‬‬

‫‪ .2‬מבוטח שמקבל פ‪ð‬סיה מוקדמת ומשלם הפ‪ð‬סיה מ‪ð‬כה את דמי הביטוח מהפ‪ð‬סיה‪.‬‬
‫‪ .3‬אסיר בחו"ל בת‪ð‬אים מסוימים‪.‬‬

‫עובד שכיר אצל מעסיק זר‬
‫החל מש‪ð‬ת ‪ 2014‬המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה אוטומטית בעת קבלת שומה של מבוטח שכוללת הכ‪ð‬סה‬

‫ממשכורת‪ ,‬אם קיים דיווח במקביל על הכ‪ð‬סות שכיר ממקור חיצו‪ð‬י )כגון מטופס ‪.(126‬‬

‫‪93‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫אם לא קיים עיסוק כשכיר במערכת‪ ,‬המבוטח מקבל מכתב לבירור‪ .‬מבוטח שאי‪ð‬ו שולח הסבר בצירוף מסמכים‬
‫מחויב )בדרך כלל( כברירת מחדל על הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה מעבודה שמקורה ממשכורת בחו"ל‪.‬‬

‫במקביל‪ ,‬ובהדרגה‪ ,‬אמור המוסד לביטוח לאומי לשלוח מכתבים גם למבוטחים ‪ð‬וספים שקיימת אי התאמה‬
‫ב‪ð‬תו‪ð‬יהם‪.‬‬

‫כאמור לעיל ועל פי סעיף ‪ 345‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הכ‪ð‬סות מחו"ל חייבות בדמי ביטוח כאשר מקורן בסעיף ‪2‬‬
‫לפקודת מס הכ‪ð‬סה בהתאם לכללים ה‪ð‬הוגים במוסד לביטוח לאומי‪ .‬להלן דוגמאות לסוגי הכ‪ð‬סות מחו"ל‪:‬‬

‫‪ .1‬בסעיף ‪)350‬א( לחוק הביטוח הלאומי ‪ð‬קבעו בין היתר הכ‪ð‬סות מחו"ל שאי‪ð‬ן חייבות בדמי ביטוח )לדוגמה‪:‬‬
‫ריבית מב‪ð‬ק בשיעור מס מוגבל(‪.‬‬

‫‪ .2‬יש פטור מדמי ביטוח לאומי בלבד )ולא פטור מדמי ביטוח בריאות( על הכ‪ð‬סות מחו"ל בגין עבודה שבוצעה‬
‫בחו"ל‪ ,‬אם מקור ההכ‪ð‬סה הוא במדי‪ð‬ה שישראל חתומה עמה על אמ‪ð‬ה לביטחון סוציאלי הכוללת מ‪ð‬יעת כפל‬
‫דמי ביטוח לאומי‪ ,‬ו‪ð‬וכו דמי הביטוח הלאומי במדי‪ð‬ת האמ‪ð‬ה על פי הכללים שבאמ‪ð‬ה )עד ש‪ð‬ת ‪2010‬‬

‫מבוטחים אלה חויבו בדמי ביטוח בריאות בסכום מי‪ð‬ימום(‪.‬‬

‫לדוגמה‪:‬‬

‫האמ‪ð‬ה עם איטליה כוללת מ‪ð‬יעת כפל דמי ביטוח לאומי לתושב ישראל שעובד באיטליה אצל מעסיק זר‪ ,‬רק‬
‫מחודש דצמבר ‪.2015‬‬

‫האמ‪ð‬ה עם צרפת כוללת מ‪ð‬יעת כפל דמי ביטוח לאומי רק לעובד שכיר או מעין שכיר‪.‬‬

‫‪ .3‬כאשר מבוטח עובד כשכיר בעבור מעסיק זר‪ ,‬הוא מסווג במוסד לביטוח לאומי כעובד שחייב בדמי ביטוח‬
‫בעד עצמו ]תק‪ð‬ה ‪ 1‬לתק‪ð‬ות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח([ לפי ההכ‪ð‬סות‬

‫בשומה‪:‬‬

‫א‪ .‬אם המבוטח עובד בארץ ‪ -‬הוא משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח כעובד שכיר‪ ,‬לרבות לע‪ð‬ף דמי‬
‫אבטלה‪.‬‬

‫ב‪ .‬אם המבוטח עובד בחו"ל ‪ -‬הוא משלם דמי ביטוח כמבוטח בעל הכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה‪.‬‬

‫אמ‪ð‬ות לביטחון סוציאלי‬
‫האמ‪ð‬ות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדי‪ð‬ות‪ .‬לכל אמ‪ð‬ה ת‪ð‬אים‬

‫המתאימים לה‪ .‬מדי‪ð‬ת ישראל אי‪ð‬ה חתומה על אמ‪ð‬ה לביטוח בריאות‪.‬‬
‫המדי‪ð‬ות שישראל חתומה איתן על אמ‪ð‬ות לביטחון סוציאלי‪ ,‬שכוללות גם גמלאות‪ ,‬הן‪ :‬אוסטריה‪ ,‬אורוגוואי‪,‬‬
‫איטליה )מתאריך ‪ ,(1.12.2015‬בולגריה‪ ,‬בלגיה )מורחב מיום ‪ ,(1.6.2017‬בריט‪ð‬יה‪ ,‬גרמ‪ð‬יה‪ ,‬ד‪ð‬מרק‪ ,‬הול‪ð‬ד‪ð ,‬ורבגיה‪,‬‬
‫סלובקיה‪ ,‬פי‪ð‬ל‪ð‬ד‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬רומ‪ð‬יה‪ ,‬רוסיה )מתאריך ‪ (1.10.2017‬שבדיה ושוויץ‪ .‬האמ‪ð‬ה עם ק‪ð‬דה )ללא חבל‬

‫קוויבק( מסדירה מ‪ð‬יעת כפל דמי ביטוח לאומי בלבד‪.‬‬

‫פסק דין בבית הדין האזורי בע‪ð‬יין גביית דמי ביטוח רטרואקטיביים לש‪ð‬ים יש‪ð‬ות‬
‫ביום ‪ 30.7.2019‬ביטל בית הדין הארצי )עב"ל ‪ (10820-09-17‬את החלטת בית הדין האזורי בע‪ð‬יי‪ð‬ו של אריה מיזל‬

‫וקבע‪ ,‬כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לגבות מהמבוטח את דמי הביטוח גם בש‪ð‬ים ‪ 2009‬ו‪.2010-‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה קבע ביום ‪ ,26.6.2017‬ב"‪ð‬סיבות היחודיות של התיק ד‪ð‬ן"‪ ,‬כי המוסד לביטוח לאומי לא‬
‫יוכל לגבות את דמי הביטוח שהוטלו על התובע בש‪ð‬ת ‪ 2015‬בגין ש‪ð‬ות המס ‪ 2009‬ו‪ ,2010-‬בשל הכ‪ð‬סותיו‬

‫ממשכורת אצל מעסיק זר בגין עבודה שבוצעה בחו"ל )‪ 15956-05-15‬אריה מיזל ‪ 'ð‬המוסד לביטוח לאומי(‪.‬‬

‫בית הדין האזורי קבע חד משמעית כי יש לראות בהכ‪ð‬סות המבוטח כשכיר בחו"ל אצל מעסיק זר‪ ,‬שחייבות במס‪,‬‬
‫כהכ‪ð‬סות החייבות בתשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫בית הדין האזורי סבר כי למוסד לביטוח לאומי היו ‪ð‬תו‪ð‬ים בזמן אמת ולכן שוכ‪ð‬ע כי התובע פעל במועד הרלוו‪ð‬טי‬
‫מתוך ידיעה ברורה כי הוא מחויב בדמי ביטוח מי‪ð‬ימליים מתוך היכרות עם המדי‪ð‬יות באותה עת וכן שדרישת‬
‫התשלום הרטרואקטיבית ש‪ð‬שלחה לתובע בשיהוי רב היא בלתי סבירה‪ ,‬בלתי מידתית וגלומה בה פגיעה כלכלית‬

‫ממשית בתובע ומשכך די‪ð‬ה להתבטל )כאמור‪ ,‬בית הדין הארצי ביטל את הקביעה(‪.‬‬
‫להלן העובדות של פסק הדין בתמצית‪:‬‬

‫התובע עבד בחו"ל אצל מעסיק זר בש‪ð‬ים ‪ 2009‬ו‪ .2010-‬הוא העביר למוסד לביטוח לאומי שאלון לקביעת תושבות‬
‫כדי לשמר את מעמדו כתושב ישראל‪ .‬בשאלון ‪ð‬רשם שהוא עובד אצל מעסיק זר בחו"ל )בלי ציון סכום ההכ‪ð‬סה‬

‫החייבת במס(‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫המוסד לביטוח לאומי קבע את מעמדו בחודש מאי ‪ 2009‬כמי שאי‪ð‬ו עובד וחייב אותו לשלם דמי ביטוח‬
‫מי‪ð‬ימליים‪.‬‬

‫התובע הגיש דוחות למס הכ‪ð‬סה במועד‪ .‬השומות הגיעו למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אך לא ‪ð‬ערך חישוב הפרשי דמי‬
‫ביטוח‪ ,‬כמקובל‪.‬‬

‫רק באוגוסט ‪ 2014‬קיבל התובע לראשו‪ð‬ה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי לבירור מעמדו כשכיר בש‪ð‬ים ‪ 2009‬ו‪-‬‬
‫‪ 2010‬ובחודש י‪ð‬ואר ‪ 2015‬הוא חויב בתשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫גמלאות לשוהים בחו"ל‬

‫סעיפים ‪)324‬א( ו‪)65-‬ב( לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי לתושב ישראל ש‪ð‬מצא מחוץ לישראל יותר משלושה‬
‫חודשים‪ ,‬לא תשולם קצבה בתקופה שעולה על שלושת החודשים‪ ,‬אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫מי שיוצא לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי וממשיך לקבל את המשכורת בישראל כעובד שכיר‪ ,‬ממשיך לקבל‬

‫את הגמלאות בישראל‪ ,‬בהתאם לדיווח למחלקות הגמלאות על היציאה לחו"ל‪.‬‬

‫על פי חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקו‪ð‬י חקיקה ליישום התכ‪ð‬ית הכלכלית לש‪ð‬ים ‪ 2009‬ו‪ ,(2010-‬התשס"ט‪,2009-‬‬
‫החל בחודש אוגוסט ‪ 2009‬קוצרה התקופה משישה חודשים לשלושה חודשים בלבד‪ ,‬מתוך התפיסה שאחריות‬

‫המדי‪ð‬ה לביטוח סוציאלי צריכה לחול רק על מי שמתגוררים בתחומה‪.‬‬

‫לאור האמור לעיל‪ ,‬מי שזכאי לקצבה ויוצא מישראל‪ ,‬אמור להודיע למוסד לביטוח לאומי על יציאתו מישראל‪.‬‬
‫כאשר המבוטח אי‪ð‬ו מודיע למוסד לביטוח לאומי שהוא יוצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים‪,‬‬

‫הקצבה תופסק כברירת מחדל‪ ,‬גם אם המבוטח זכאי להמשיך ולקבל אותה כאשר הוא שוהה בחו"ל‪.‬‬

‫פסק דין בבית הדין האזורי ב‪ð‬ושא קצבת אזרח ותיק ותושבות רטרואקטיבית‬
‫גב' רחל לאה שורץ יצאה לארצות הברית בגיל ‪ 55‬במטרה להיעזר כלכלית בב‪ð‬ה שגר שם‪ .‬היא עבדה בארצות‬
‫הברית‪ ,‬גרה עם בן זוג והגיעה לארץ מדי ש‪ð‬ה לתקופה של כחודש ימים לביקור משפחתי‪ .‬דירתה בארץ לא‬

‫הושכרה והיא שילמה דמי ביטוח מי‪ð‬ימליים לשמירת הזכויות‪.‬‬
‫בחודש מאי ‪ð 2009‬דחתה תביעתה לקצבת זק‪ð‬ה בשל שהות ממושכת בחו"ל‪ .‬ביו‪ð‬י ‪ 2011‬הודיע לה המוסד לביטוח‬

‫לאומי כי תושבותה ‪ð‬שללה מי‪ð‬ואר ‪ 2011‬ואילך‪.‬‬
‫המבוטחת הגישה תביעה לבית הדין בפברואר ‪ .2012‬לטע‪ð‬תה‪ ,‬היא הייתה תושבת במועד הגשת התביעה לקצבת‬

‫הזק‪ð‬ה ולכן מגיעה לה קצבה עד סוף דצמבר ‪.2010‬‬
‫בעקבות הגשת התביעה לבית הדין ‪ð‬בח‪ð‬ה התושבות במוסד לביטוח לאומי‪ð .‬קבע שהיא אי‪ð‬ה תושבת מש‪ð‬ת ‪2006‬‬

‫וכל דמי הביטוח ששילמה הוחזרו לה‪.‬‬
‫בית הדין האזורי )ב"ל ‪ ,34758-02-12‬מיום ‪ (26.2.2014‬קיבל את טע‪ð‬ת המוסד לביטוח לאומי וקבע שכשהמוסד‬
‫לביטוח לאומי גילה את הטעות‪ ,‬הוא תיקן אותה והחזיר למבוטחת את כל דמי הביטוח רטרואקטיבית מש‪ð‬ת‬

‫‪ .2006‬בית הדין מצטט פסקי דין של בית הדין הארצי‪:‬‬
‫‪ .1‬המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ו בוחן בכל רגע ‪ð‬תון את תושבותו של כל אחד ממבוטחיו ואת זכאותו אלא בעת‬

‫הגשת תביעה לגמלה‪ ,‬גם רטרואקטיבית‪.‬‬
‫‪ .2‬זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי ‪ð‬ית‪ð‬ות מכוח חוק בלבד ועל פי ת‪ð‬אי הזכאות‪.‬‬
‫‪ .3‬טעות של המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ה יכולה להקים למבוטח זכאות שאי‪ð‬ה קיימת לו בחוק‪.‬‬

‫הוראות הביטוח הלאומי כאשר מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים‬
‫בספטמבר ‪ 2012‬פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר וקבע כללים אחידים לכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת‬
‫אזרח ותיק או לקצבת שאירים‪ .‬כאשר עולה שהתובע קצבת אזרח ותיק שוהה בחו"ל יותר מש‪ð‬ה ממועד זכותו‬
‫לגמלה )או שהמ‪ð‬וח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר מש‪ð‬ה(‪ ,‬יועבר התיק לבחי‪ð‬ת תושבות‪ .‬אם‬

‫התושבות תישלל בדיעבד‪ ,‬יוחזרו דמי הביטוח במלואם‪.‬‬

‫ספירת יום היציאה מישראל ויום הכ‪ð‬יסה לישראל לע‪ð‬יין השהות בחו"ל‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביום ‪) 2.6.2019‬אגף אזרח ותיק ושאירים‪/‬מספר ‪ (1584‬ב‪ð‬ושא ספירת יום‬

‫היציאה ויום החזרה לארץ – שהות בחוץ לארץ‪ ,‬בתחולה מיום ‪.1.1.2019‬‬

‫‪95‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫על פי החוזר‪ ,‬יצאה חוות דעת משפטית ב‪ð‬ושא לצורך קביעת אחידות בע‪ð‬יין ספירת הימים במ‪ð‬יין ימי השהות‬
‫בחו"ל )לצורך ההבהרה‪ ,‬יציאה לחו"ל לתקופה שעולה על שלושה חודשים מלאים ורצופים עלולה לשלול זכאות‬
‫לקצבת אזרח ותיק‪ ,‬למשל(‪.‬‬

‫על פי חוות הדעת המשפטית‪ ,‬ייחשבו יום היציאה מהארץ ויום החזרה לארץ כימי שהות בארץ‪ .‬חוות דעת זו‬
‫התקבלה ליישום הן על ידי מ‪ð‬הל הגמלאות והן על ידי מ‪ð‬הל הביטוח והגבייה שם בוצע תיקון בספירת ימי השהות‬

‫במערכת מבוטח‪.‬‬

‫החוזר מדבר גם על בחי‪ð‬ת תושבות לעולה חדש לע‪ð‬יין ספירת ‪ 365‬ימי שהייה מצטברים בארץ – ימי היציאה‬
‫והחזרה ייחשבו כימי שהייה בארץ‪ .‬סך כל הימים בכל יציאה הם לאחר גריעת יום הכ‪ð‬יסה ויום היציאה‪.‬‬

‫פסקי דין‬

‫ביום ‪ 11.6.2018‬דחה בית הדין האזורי את תביעתה של ד‪ð‬יאלה אב‪ð‬י לתשלום דמי תאו‪ð‬ה )שאי‪ð‬ה תאו‪ð‬ה בעבודה(‬
‫בהתאם לשכר ששולם לה בחו"ל על ידי מעסיק הול‪ð‬די ו‪ð‬קבע בבית הדין שהיא תקבל את דמי התאו‪ð‬ה כעקרת‬

‫בית )האמ‪ð‬ה עם הול‪ð‬ד אי‪ð‬ה כוללת ביטוח לתאו‪ð‬ות אישיות(‪.‬‬

‫ביום ‪ 23.7.2018‬דחה בית הדין האזורי )ב"ל ‪ (33023-11-14‬את תביעתו של שאול בן דוד לקצבת אזרח ותיק‬
‫בהיעדר תקופת אכשרה מספיקה בישראל )הוא צבר ‪ 110‬חודשי ביטוח מתוך ‪ 144‬החודשים הדרושים לזכאות(‪.‬‬
‫בית הדין אישר שהזכאות לקצבת אזרח ותיק חלקית מכוח האמ‪ð‬ה עם בלגיה‪ ,‬תהיה רק מיום הכ‪ð‬יסה לתוקף של‬

‫האמ‪ð‬ה המתוק‪ð‬ת עם בלגיה‪.‬‬

‫ביום ‪ 24.5.2018‬דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (11330-03-15‬את תביעתה של סגלית פרי לתשלום קצבאות‬
‫ילדים בעודה ‪ð‬מצאת בחו"ל עם ילדיה למטרת לימודים שלה‪ ,‬כיוון שסיבת היעדרותה מישראל )לימודים( לא‬

‫‪ð‬כללה בין הת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו במוסד לביטוח לאומי המאפשרים שיקול דעת של הפקיד‪.‬‬

‫בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ (34138-06-16 ,34179-06-16‬דחה ביום ‪ 26.2.2019‬את תביעות ב‪ð‬י הזוג רפאל‬
‫ואלגריה שמאי להמשך תשלום קצבת אזרח ותיק ולביטול חובם למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬זאת עקב שלילת‬

‫תושבותם‪.‬‬

‫ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ‬

‫על פי סעיף ‪ 58‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התש‪"ð‬ד‪) 1994-‬להלן‪" :‬חוק ביטוח בריאות ממלכתי"( תושב ישראל‬
‫שחוזר לארץ לאחר ש‪ð‬עדר ממ‪ð‬ה במשך שתי "ש‪ð‬ות היעדרות" רצופות או יותר‪ ,‬שבהן לא שילם דמי ביטוח‬
‫בריאות באופן רציף למוסד לביטוח לאומי בארץ‪ ,‬או שלא היה בתקופה הזו תושב ישראל על פי הגדרת המוסד‬
‫לביטוח לאומי )גם אם שילם את דמי הביטוח והם הוחזרו לו(‪ ,‬אי‪ð‬ו זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות‬

‫החולים בארץ במשך "תקופת המת‪ð‬ה" הקבועה בחוק‪.‬‬
‫אפשר לפדות את תקופת ההמת‪ð‬ה בתשלום אחד )בסכום כולל של ‪ 11,880‬ש"ח בש‪ð‬ת ‪ .(2019‬עם זאת‪ ,‬טיפולי‬
‫פוריות וטיפולים בחו"ל יתקבלו רק בתום תקופת ההמת‪ð‬ה המקורית‪ .‬מי ששילם את התשלום המיוחד בחו"ל‬

‫חייב לחזור לארץ תוך זמן סביר‪ ,‬כדי שלא תיווצר תקופת המת‪ð‬ה חדשה‪.‬‬
‫מיד עם תום תקופת ההמת‪ð‬ה או מיד לאחר סיום התשלומים בשל פדיון תקופת ההמת‪ð‬ה )או לאחר התשלום‬
‫החד‪-‬פעמי(‪ ,‬ועם קבלת אישור התושבות מהביטוח הלאומי למי שתושבותו ‪ð‬שללה קודם לכן‪ ,‬המבוטח זכאי לקבל‬

‫שירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהצטרף לאחת מקופות החולים‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל ‪ ,(2442-12-18‬דחה ביום ‪ 11.12.2018‬את תביעתו הדחופה לסעד זמ‪ð‬י של‬
‫קו‪ð‬סט‪ð‬טין ז'ילקו וקבע כי אי‪ð‬ו תושב ישראל‪ ,‬ומשכך אי‪ð‬ו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ .‬זאת‬

‫חרף מצבו הרפואי הקשה המצריך טיפולים רפואיים אי‪ð‬ט‪ð‬סיביים‪.‬‬
‫הובהר לע‪ð‬יין פדיון תקופת ההמת‪ð‬ה‪:‬‬

‫המבוטח שילם את פדיון תקופת ההמת‪ð‬ה לשם קיצור תקופת ההמת‪ð‬ה לקבלת טיפול רפואי‪ ,‬אך בשל שלילת‬
‫תושבותו‪ ,‬התשלום בגין פדיון תקופה ההמת‪ð‬ה אי‪ð‬ו רלוו‪ð‬טי‪ .‬תשלום תקופת המת‪ð‬ה תקף רק ככל שהמוסד‬

‫לביטוח לאומי מכיר במבוטח כתושב ישראל‪.‬‬
‫מבוטח ששילם תשלום מיוחד עבור פדיון תקופת המת‪ð‬ה ו‪ð‬קבע כי אי‪ð‬ו תושב ישראל וכי אי‪ð‬ו זכאי לשירותי‬

‫בריאות‪ ,‬זכאי לבקש החזר של תשלום פדיון תקופת ההמת‪ð‬ה ששילם‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬
‫עולה חדש ותושב חוזר ותיק – גמלאות ותשלום דמי הביטוח‬

‫גמלאות לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק‬
‫כאשר תושב חוזר ותיק ועולה חדש תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הם מתבקשים לדווח על הכ‪ð‬סותיהם‬

‫מכל המקורות‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪ ,‬בהתאם לכללים שבכל גמלה‪.‬‬
‫חשוב מאוד לזכור כי ההכ‪ð‬סות המדווחות לצורך גמלאות כוללות בדרך כלל את ההכ‪ð‬סות מהמקורות המפורטים‬
‫בסעיף ‪ 2‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה ‪ -‬גם אם הכ‪ð‬סות אלה פטורות ממס ו‪/‬או פטורות מדמי ביטוח‪ ,‬וגם אם אין צורך‬

‫לדווח עליהן לשלטו‪ð‬ות המס‪.‬‬
‫אי דיווח על ההכ‪ð‬סות עלול להוביל למצב שבו יקבל אדם גמלה שלא כדין והמוסד לביטוח לאומי ידרוש בחזרה‬

‫את הגמלה בצירוף ק‪ð‬סות והצמדה‪ .‬במקרים חריגים המוסד ‪ð‬והג לבחון היבטים פליליים‪.‬‬

‫הכ‪ð‬סות של עולה חדש ושל תושב חוזר ותיק – תיקון ‪ 168‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה‬

‫חוק הביטוח הלאומי אי‪ð‬ו כולל פטור ממבחן הכ‪ð‬סות על הכ‪ð‬סות מחו"ל לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק שמגישים‬
‫תביעה לגמלה‪.‬‬

‫ולכן‪ ,‬כאשר הם תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הם מתבקשים לדווח על הכ‪ð‬סותיהם מכל המקורות‪,‬‬
‫בארץ ובחו"ל‪ ,‬בהתאם לכללים שבכל גמלה‪ ,‬גם אם הכ‪ð‬סות אלה פטורות ממס ו‪/‬או פטורות מדמי ביטוח‪ ,‬וגם אם‬

‫אין צורך לדווח עליהן לשלטו‪ð‬ות המס‪.‬‬
‫המידע על ההכ‪ð‬סות האלה עובר למחלקת הגבייה של המוסד לביטוח לאומי לביקורת גבייה‪ .‬פקיד הגבייה בוחן‬

‫את ההכ‪ð‬סה בהיבט הגמלה ובהיבט דמי הביטוח‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי מחייב בדרך כלל בדמי ביטוח הכ‪ð‬סות של עולים חדשים ושל תושבים חוזרים ותיקים‬

‫במקרים שבהם הוגשו תביעות למוסד לביטוח לאומי שבהן ‪ð‬רשמו הכ‪ð‬סות‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי סבור כי כאשר מבוטח עובד בחו"ל כעובד שכיר או כעובד עצמאי‪ ,‬הכ‪ð‬סתו היא הכ‪ð‬סה של‬
‫עובד‪ ,‬אף על פי שהוא משלם דמי ביטוח כמי שאי‪ð‬ו עובד ואי‪ð‬ו עובד עצמאי‪ ,‬ולכן הפטור של סעיף ‪)350‬א()‪ (7‬לחוק‬
‫הביטוח הלאומי אי‪ð‬ו חל עליו‪ .‬גם לע‪ð‬יין הפ‪ð‬סיה המוקדמת שמקורה בחו"ל המוסד לביטוח לאומי סבור כי אין‬

‫פטור מדמי ביטוח על ההכ‪ð‬סה הזאת‪.‬‬

‫‪ð‬ציגי לשכת רואי חשבון ‪ð‬פגשו בעבר עם מ‪ð‬כ"ל המוסד לביטוח לאומי ועם ‪ð‬ציגי מי‪ð‬הל הביטוח והגבייה וביקשו‬
‫לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שלא יהיה ספק שכל הכ‪ð‬סה שפטורה ממס לפי תיקון ‪ 168‬לפקודה‪ ,‬תהיה‬

‫פטורה גם מתשלום דמי ביטוח לאומי‪ .‬החוק לא תוקן‪.‬‬
‫עמדת לשכת רואי חשבון‪ ,‬היא שהכ‪ð‬סות שמקורן מחו"ל‪ ,‬כמו הכ‪ð‬סות ריבית‪ ,‬דיוויד‪ð‬דים ושכר דירה‪ ,‬וכן הכ‪ð‬סות‬
‫ממעסיק זר בחו"ל בגין עבודה בחו"ל )שמסווגות בביטוח הלאומי כהכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה(‪ ,‬פטורות מדמי ביטוח‬
‫לפי סעיף ‪)350‬א()‪ (7‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬כיוון שכולן מסווגות בביטוח הלאומי כהכ‪ð‬סות שאי‪ð‬ן מעבודה כעובד‬

‫או כעובד עצמאי‪ ,‬וההכ‪ð‬סה פטורה ממס לפי כל דין‪.‬‬

‫הכ‪ð‬סה מפ‪ð‬סיה מוקדמת אי‪ð‬ה פטורה אמ‪ð‬ם לפי סעיף ‪)350‬א()‪ (7‬לחוק‪ ,‬אך עמדת הלשכה כי ההגדרה של הפ‪ð‬סיה‬
‫המוקדמת בסעיף ‪345‬ב מאפשרת לפטור מדמי ביטוח גם הכ‪ð‬סה מפ‪ð‬סיה מוקדמת שמקורה בחו"ל‪ ,‬ככל שהיא‬

‫פטורה ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק‪.‬‬
‫להלן סעיף ‪)350‬א()‪ (7‬לחוק הביטוח הלאומי‪:‬‬

‫"לע‪ð‬יין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכ‪ð‬סה –‬

‫)‪... (7‬הכ‪ð‬סה שאי‪ð‬ה הכ‪ð‬סה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי‪ ,‬הפטורה ממס לפי כל דין‪ ,‬למעט הכ‪ð‬סה מפ‪ð‬סיה‬
‫מוקדמת כהגדרתה בסעיף ‪345‬ב)א(‪ ,‬ולמעט הכ‪ð‬סה שיקבע שר האוצר‪ ,‬בהסכמת שר הרווחה‪ ,‬ובאישור ועדת‬

‫הכספים של הכ‪ð‬סת‪".‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי דיווח ל‪ð‬ציגי לשכות המייצגים בפגישה ביום ‪ 10.1.2018‬כדלקמן‪:‬‬

‫∑ ברשות המסים קיים פטור מתשלום ומדיווח למשך ‪ 10‬ש‪ð‬ים לעולה חדש בעל הכ‪ð‬סה מחו"ל וכן לתושב חוזר‬
‫ותיק‪ .‬בביטוח הלאומי ההכ‪ð‬סה מחויבת בתשלום דמי ביטוח ככל שמתקבלת שומה או אם מתקבל מידע‬

‫מהמבוטח עצמו‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫∑ הועלתה השאלה מדוע אין הקבלה בין מתן הפטור על ידי רשות המסים לפטור בביטוח הלאומי‪ .‬הוסבר כי‬
‫המוסד לביטוח לאומי אי‪ð‬ו ‪ð‬כלל בפטור זה‪ .‬למוסד לביטוח לאומי יש רשימה סגורה של הכ‪ð‬סות פטורות‪.‬‬

‫המיעוט מאוכלוסייה זו שמגיש תביעות לביטוח לאומי בהן ‪ð‬דרש מבחן הכ‪ð‬סות‪ ,‬מתבקש לדווח על ההכ‪ð‬סה‪.‬‬ ‫∑‬
‫המוסד לביטוח לאומי מחויב לבצע חישוב וחיוב דמי ביטוח היות וכאמור מדובר בהכ‪ð‬סה חייבת‪.‬‬ ‫∑‬

‫הובא לידיעת המשתתפים‪ ,‬כי באתר האי‪ð‬טר‪ð‬ט מפורסמת ה‪ð‬חיה כי תושב ישראל השוהה בחו"ל ואין לו‬
‫הכ‪ð‬סות חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור הקבוע בחוק‪ .‬אם יש לו הכ‪ð‬סות מחו"ל‪ ,‬יחויב בהתאם לשומה‬

‫שתתקבל ממס הכ‪ð‬סה‪ .‬כל עוד לא מתקבלת שומה יחויב לפי המי‪ð‬ימום‪.‬‬

‫הגשת תביעה לגמלת סיעוד‬

‫החל מחודש ‪ð‬ובמבר ‪ 2018‬גמלת הסיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי עוברת רפורמה משמעותית‪:‬‬
‫‪ -‬שי‪ð‬וי משלוש רמות סיעוד לפי התלות בעזרת הזולת לשש רמות סיעוד ‪ -‬הקט‪ð‬ת היקף הגמלה ברמות‬

‫הסיעוד ה‪ð‬מוכות והגדלת היקף הגמלה ברמות הסיעוד הגבוהות‪.‬‬
‫‪ -‬שי‪ð‬וי באפשרויות המרת הגמלה מגמלה בעין לגמלה בכסף‪.‬‬

‫חוק הביטוח הלאומי מאפשר לקבל גמלת סיעוד למי שעומד בקריטריו‪ð‬ים כדלקמן‪:‬‬

‫∑ תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה‪ ,‬או עולה חדש שעלה מעל גיל פרישה‪ ,‬או מי שהפך תושב ישראל מעל גיל‬
‫פרישה וקיבל סל קליטה ממשרד הקליטה‬

‫עומד במבחן הכ‪ð‬סות בהתאם למצב המשפחתי )אם ש‪ð‬י ב‪ð‬י הזוג סיעודיים‪ ,‬כל אחד ייבחן כיחיד(‪:‬‬ ‫∑‬
‫∑‬
‫הכ‪ð‬סה מרבית לגמלה מלאה ליחיד‪ :‬פעם אחת שכר ממוצע במשק )‪ 10,273‬ש"ח לחודש בש‪ð‬ת ‪.(2019‬‬ ‫‪-‬‬
‫הכ‪ð‬סה מרבית ל‪ 50%-‬גמלה ליחיד‪ :‬פעם וחצי שכר ממוצע במשק )‪ 15,410‬ש"ח לחודש בש‪ð‬ת ‪.(2019‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫בהכ‪ð‬סה שעולה על סך של ‪ 15,410‬ש"ח לחודש אין זכאות לגמלת סיעוד ליחיד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הכ‪ð‬סה מרבית לגמלה מלאה לזוג‪ :‬פעם וחצי שכר ממוצע במשק )‪ 15,410‬ש"ח לחודש בש‪ð‬ת ‪.(2019‬‬ ‫‪-‬‬
‫הכ‪ð‬סה מרבית ל‪ 50%-‬גמלה לזוג‪ :‬פעמיים ורבע שכר ממוצע במשק )‪ 23,114‬ש"ח לחודש בש‪ð‬ת ‪.(2019‬‬ ‫‪-‬‬
‫בהכ‪ð‬סה שעולה על סך של ‪ 23,114‬ש"ח לחודש אין זכאות לגמלת סיעוד למי שיש לו בן זוג שאי‪ð‬ו סיעודי‪.‬‬

‫זקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום‪-‬יום בתוך הבית או זקוק להשגחה בת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעו‪.‬‬

‫∑ שוהה בבית‪ ,‬או בדיור מוגן‪ ,‬או במוסד סיעודי במחלקה לעצמאיים או לתשושים )לכן‪ ,‬מי שמקבל גמלת‬
‫סיעוד ועובר להתגורר בבית אבות חייב להעביר לביטוח הלאומי טופס אישור על מגורים במוסד כדי שיבח‪ð‬ו‬

‫את המשך הזכאות(‪.‬‬

‫∑ מאושפז בבית חולים כללי ממשיך לקבל קצבה במשך ‪ 30‬יום ראשו‪ð‬ים לאשפוז‪ .‬מי שעדיין אי‪ð‬ו מקבל גמלת‬
‫סיעוד רשאי להגיש תביעה באופן מידי אם הוא מאושפז או שהוא מתכ‪ð‬ן להתאשפז בתוך ‪ 30‬ימים‪.‬‬

‫∑ בוחר לקבל גמלה סיעודית אחרת מגוף ממשלתי )לדוגמה‪ ,‬גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדי‪ð‬ה‪,‬‬
‫או גמלה לשירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי(‪ ,‬או בוחר לקבל הטבות מסוימות ממשרד הביטחון‪.‬‬

‫מבחן הכ‪ð‬סות לסיעוד‬
‫ההכ‪ð‬סות שמובאות בחשבון במבחן ההכ‪ð‬סות לסיעוד הן כל ההכ‪ð‬סות שמקורן בסעיף ‪ 2‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה‬
‫)למעט חריגים(‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הכ‪ð‬סות ברוטו מעבודה כשכיר‪ ,‬הכ‪ð‬סות כעצמאי‪ ,‬הכ‪ð‬סות מפ‪ð‬סיה‪ ,‬קצבאות מהביטוח‬

‫הלאומי‪ ,‬וגם הכ‪ð‬סות מ‪ð‬כסים‪ ,‬מתמלוגים‪ ,‬מדיוויד‪ð‬דים ומריבית‪.‬‬
‫לא מובאות בחשבון הכ‪ð‬סות מקצבאות ל‪ð‬פגעי רדיפות ה‪ð‬אצים ו‪ð‬יצולי שואה והכ‪ð‬סות מביטוח סיעוד פרטי‪.‬‬
‫לע‪ð‬יין הכ‪ð‬סות משכר דירה למגורים – מי שמשכיר את דירת המגורים שלו ובו זמ‪ð‬ית שוכר דירת מגורים אחרת‪,‬‬

‫מובא בחשבון למבחן ההכ‪ð‬סות רק ההפרש בין ההכ‪ð‬סות להוצאות‪.‬‬
‫אפשר להפחית מההכ‪ð‬סות לצורך מבחן ההכ‪ð‬סות בסיעוד הוצאות בעבור אחזקה של בן זוג במוסד סיעודי וגם‬

‫תשלום מזו‪ð‬ות לפי פסק דין‪.‬‬
‫מבחן ההכ‪ð‬סות הוא זוגי‪ .‬לכן‪ ,‬לפי חוזר סיעוד ‪ 1417‬מיום ‪ – 15.10.2013‬המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע על‬
‫מגורים משותפים משלושה מקורות‪ :‬מחלקת הגבייה‪ ,‬טופס התביעה ומידע מדוח הערכת התלות )רשום שיש‬

‫ל‪ð‬בדק חבר‪/‬ה לחיים או בן‪/‬ת זוג(‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מתייחס אליהם כב‪ð‬י זוג‪ ,‬אלא אם מוכיחים אחרת‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫סימוכין‪©1878 :‬‬ ‫אור‪ð‬ה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪1.12.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫הגשת תביעה לגמלת סיעוד לפ‪ð‬י אשפוז מתוכ‪ð‬ן או בעת אשפוז‬
‫המוסד לביטוח לאומי מאפשר לקשיש להגיש תביעה לגמלת סיעוד גם במצב שבו הוא מאושפז או מועמד לאשפוז‬
‫לצורך ‪ð‬יתוח מתוכ‪ð‬ן בתוך חודש ימים מהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי‪ .‬שיפור זה מאפשר לתת תוך כדי‬

‫האשפוז שירותי סיעוד במסגרת גמלת הסיעוד‪.‬‬
‫תאריך תחילת הזכאות לגמלת סיעוד קצרת מועד – יום הגשת התביעה או מועד האשפוז‪ ,‬המאוחר מבין הש‪ð‬יים‪.‬‬
‫תאריך תחילת הזכאות לגמלת סיעוד בתביעה חדשה בזכאות רגילה – היום השמי‪ð‬י שלאחר תאריך הגשת‬

‫התביעה או מועד האשפוז‪ ,‬המאוחר מבין הש‪ð‬יים‪.‬‬
‫תאריך תחילת הזכאות בתביעה להחמרה למי שזכאי לגמלת סיעוד – היום השמי‪ð‬י שלאחר הגשת התביעה בדומה‬

‫למועד הזכאות בתביעה ראשו‪ð‬ה‪.‬‬

‫הכותבת ‪ -‬רואת חשבון‪ ,‬בעלת פרקטיקה פרטית לייעוץ‪ ,‬לייצוג ולפתרו‪ð‬ות בתחומי הביטוח‬
‫הלאומי למעסיקים וליחידים ומרצה על חוק הביטוח הלאומי‪ .‬בין תפקידיה הציבוריים‪ :‬חברת‬
‫‪ð‬שיאות לשכת רואי חשבון‪ ,‬יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי‬

‫ו‪ð‬ציגת הלשכה בכ‪ð‬סת ב‪ð‬ושא זה‪.‬‬
‫ה‪ð‬וסח המובא לעיל אי‪ð‬ו מחליף את החקיקה‪ ,‬את התקדימים מפסקי הדין או את ה‪ð‬וסח המלא‬

‫של פרסומי הביטוח הלאומי‪ ,‬אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם‪.‬‬
‫כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד‪ ,‬ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת או‬

‫המלצה ל‪ð‬קיטת הליכים או להימ‪ð‬עות מהם‪.‬‬
‫הכותבת אי‪ð‬ה ‪ð‬ושאת באחריות כלשהי כלפי קוראים ואלה ‪ð‬דרשים לקבל עצה מקצועית לפ‪ð‬י כל‬

‫פעולה המסתמכת על המידע האמור‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת‪.‬‬

‫ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬

‫‪99‬‬


Click to View FlipBook Version