סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
חידושים והדגשות בתחום הביטוח הלאומי
לשנת 2019
רו"ח אורנה צח-גלרט
תוכן עמוד
שיעורי דמי הביטוח בעבור עובדים שכירים החל מיðואר ) 2019דוגמאות( 5
שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל 18עד גיל פרישה בשðים 2008ואילך 5
ðתוðים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח 6
גיל פרישה 6
מקדמות דמי ביטוח בסכום מיðימום למי שאין הכðסות חייבות בדמי ביטוח 7
שיðויים בשכר הממוצע במשק החל בחודש יðואר 2006וקביעת "הסכום הבסיסי" 7
אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי 7
קבלת הדואר בדואר אלקטרוðי ובהודעות SMSלטלפון הðייד 8
תשלום דמי ביטוח בטלפון 8
הוראת קבע והסדר תשלומים 8
תשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת 9
העברה בðקאית מחשבון הבðק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי 9
אתר שירות אישי באיðטרðט 9
התיישðות חובות דמי ביטוח במוסד לביטוח לאומי 10
עיקולים 10
ייצוג במוסד לביטוח לאומי 10
סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכðסות שאיðן מעבודה 13
עובד עצמאי 13
מבוטח שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי 14
החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאיðו עובד שכיר 14
עובד לשעה 15
קביעת מעמד המבוטח 15
מבוטחות שאיðן חייבות בדמי ביטוח לאומי ו/או בדמי ביטוח בריאות 18
החבות בדמי ביטוח של "עקר בית" 18
ידועים בציבור 18
בחיðת הסיווג הביטוחי של המבוטח )ההכðסה המדווחת ומועד השיðוי( 19
חובת רישום ותשלום דמי הביטוח לעðיין מיצוי זכויות לגמלאות דמי לידה והורות 19
-1-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תוכן עמוד
גמלה חוסמת 20
צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שחל על עצמאים 21
תיקון מקדמות דמי ביטוח 22
העðקה מטעמי צדק 23
העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכðסות ðוספות החייבות בדמי ביטוח 23
התרת דמי הביטוח הלאומי בðיכוי לצורכי מס 23
הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח 24
פיגור בתשלום דמי ביטוח 24
חישוב דמי ביטוח בעבור שðים קודמות 25
תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת 26
פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על יסודי 26
פטור לחðיך במכיðה קדם צבאית ולמתðדב בשðת שירות החל מספטמבר 2011ועד יולי 26 2013
פטור מדמי ביטוח למתגייס לצבא ,או לשירות לאומי בהתðדבות ,או לעתודאי 26
פטור מדמי ביטוח למשתחרר 27
פטור מדמי ביטוח למקבל גמלה ממשרד הביטחון 27
פטור מתשלום דמי ביטוח לתורם איבר 27
הכשרה מקצועית 27
הכðסות ממערכת סולארית ביתית – לוחות פוטו וולטאיים 27
עיסוקים מעורבים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח 27
הכðסות פסיביות אשר איðן חייבות בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף )350א( לחוק הביטוח הלאומי 28
חלוקת הכðסות שאיðן מעבודה בין בðי זוג 29
קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת או מהכðסות פסיביות לעðיין דמי ביטוח 30
פðסיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה )לפðי גיל הפרישה( 30
מבוטחים הפטורים מתשלום דמי ביטוח באופן מלא או חלקי 34
סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים 36
מבוטח שכיר במוסד לביטוח לאומי 36
חוק שכר מיðימום ,התשמ"ז36 1987-
חיוב בדמי ביטוח של הכðסת עבודה 37
ðיכוי הוצאות מהכðסת עבודה 38
תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום )חל"ת( 39
תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות 40
הפרשי גמלה 42
הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות 43
יישום התוספת הראשוðה לצו סיווג מבוטחים 43
העסקת עובדים זרים )תושבי חוץ( 46
-2-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תוכן עמוד
תושב ארעי 48
אחריות המעסיק לדיווח ולתשלום דמי הביטוח ותיקון סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי 48
תשר )טיפ( למלצרים ולשרשרת עובדי השירות במסעדות לעðיין הביטוח הלאומי 49
חובת דיווח חודשית ורבעוðית 50
דיווח מרוכז 50
מילוי טופס 101וטופס 50 103
סעיף העוðשין בחוק הביטוח הלאומי 50
ðושא משרה 51
חשיבות הרישום המדויק 51
טופס - 102הדרכים לדיווח ולתשלום 51
טופס 126מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי החל בחודש יולי 53 2016
טופס - 100פירוט שðתי של השכר וðיכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות 54
עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר 54
תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד 55
חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר 59
הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה על ידי המעסיק 59
תשלום שכר בתקופת קבלת דמי לידה ,דמי פגיעה או שיקום מקצועי 60
הבהרה לעðיין התחשבðות בין העובד למעסיק בתגמולי מילואים 61
מעסיקי עובדים במשק בית 62
הקבלן -כמעסיקם של עובדי קבלן-המשðה )בעבודות בðייה( 65
התיישðות החזר דמי ביטוח 65
דגשים בביקורת ðיכויים של המוסד לביטוח לאומי 66
ביטול ועדת שומה ומיðוי "פקיד השגות" 70
עסקים משפחתיים ובעלי שליטה 71
שיðוי מעמד מבעל שליטה בחברה לעצמאי 71
הרמת מסך ההתאגדות בחברה 72
המועד שבו ðבחן עובד שכיר לעðיין זכאותו לגמלאות 72
דמי אבטלה לבעלי שליטה ולבðי משפחה של בעלי שליטה 72
זכאות בעלי שליטה לגמלאות הביטוח הלאומי 74
מעמד אשת בעל השליטה 75
תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי 75
מבחðים בהעסקת בן משפחה 76
בðי זוג העובדים בעסק משותף )שאיðו מאוגד כחברה( 77
תיקוðים בסעיף 66בפקודת מס הכðסה משðת 79 2014
-3-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תוכן עמוד
החזר דמי ביטוח כתוצאה משיðוי מעמד בדיעבד 80
הכðסות חברת LLCוחברת 81 S CORPORATION
חברת בית ,חברה משפחתית וחברה שקופה 81
מיסוי רווחי חברה – השלכות על הביטוח הלאומי 83
סוגיות הקשורות למעמדו של תושב ישראל בחו"ל ,לתשלום דמי הביטוח
ולגמלאות 89
הגדרת תושבות ושלילת תושבות של מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל 89
רציפות הביטוח בישראל 92
גמלאות לשוהים בחו"ל 95
ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ 96
עולה חדש ותושב חוזר ותיק – גמלאות ותשלום דמי הביטוח 97
הגשת תביעה לגמלת סיעוד 98
-4-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
חידושים והדגשות בתחום הביטוח הלאומי
לשנת 2019
רו"ח אורנה צח-גלרט
שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים החל מיðואר ) 2019דוגמאות(
מלא )באחוזים( מופחת )באחוזים( טור 1בטופס 102
סה"כ עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק עובדים "תושבי ישראל" שמלאו
להם 18שðה וטרם הגיעו ל"גיל
7.60 12.00 19.60 3.55 3.50 7.05
הפרישה"
7.38 11.79 19.17 3.51 3.49 7.00 טור 2בטופס 102
בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו
2.12 5.00 7.12 0.48 3.10 3.58 להם 18שðה וטרם הגיעו ל"גיל
2.12 5.00 7.12 0.48 3.10 3.58 הפרישה" )(1
2.95 7.28 10.23 0.82 3.24 4.06 טור 3בטופס 102
2.12 5.00 7.12 0.48 3.10 3.58 אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת
3.25 3.37 6.62 אזרח ותיק ,שאיðם מקבלים קצבת
6.96 9.86 16.82 0.48 - 0.48
אזרח ותיק
2.12 - 2.12 מבוטחים המקבלים קצבת ðכות יציבה
מעבודה בשיעור ,100%או קצבת ðכות
כללית יציבה מלאה ) 75%או ,(100%או
קצבת ðכות כללית בלתי יציבה בשיעור
100%לתקופה רצופה של שðה אחת
לפחות )או הטבה לפי סעיף 220א לחוק(
אישה וגבר מתחת לגיל פרישה ,שðעשו
לראשוðה תושבי ישראל מעל גיל 62
אישה וגבר מעל גיל זכאות ,שðעשו
לראשוðה תושבי ישראל מעל גיל 62
ðשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל
הזכאות" לקצבת אזרח ותיק שאיðם
מקבלים קצבת אזרח ותיק
ðשים וגברים שמקבלים קצבת אזרח
ותיק מהמוסד לביטוח לאומי
) (1בעלי שליטה בחברת מעטים איðם מבוטחים לעðף אבטלה ולעðף זכויות עובדים בפשיטת
רגל ובפירוק מעסיק.
שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל 18עד גיל פרישה בשðים 2008ואילך:
מי שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי פðסיה
עובד עצמאי % מוקדמת
%
עד 12/16מ1/17- %
4.61 2.87 6.72 0.39 שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי
5.00 3.10 3.10 3.10 שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות
9.61 5.97 9.82 3.49
7.00 12.83 11.23 6.79 שיעור מלא של דמי ביטוח לאומי
5.00 5.00 5.00 5.00 שיעור מלא של דמי ביטוח בריאות
12.00 17.83 16.23 11.79
-5-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
ðתוðים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח
2019 2018 2017 2016 2015 2014 2013 2012 2011
ש"ח ש"ח ש"ח ש"ח ש"ח ש"ח ש"ח ש"ח ש"ח
לחודש לחודש לחודש לחודש לחודש לחודש לחודש לחודש לחודש
43,890 43,370 43,240 43,240 43,240 43,240 42,435
6,164 5,944 5,804 5,678 5,556 5,453 5,297 ההכðסה המרבית
לתשלום דמי ביטוח 41,850 73,422
10,273 9,906 9,673 9,464 9,260 9,089 8,828
הכðסה מרבית לעðיין
שיעור מופחת )5,171 4,984 (2
הממוצע השכר
במשק ,לעðיין תשלום
8,619 8,307 דמי ביטוח
) (2שיעור מופחת -עד הכðסה בשיעור 60%משכר ממוצע במשק
גיל פרישה
גיל פרישה לגברים הוא 67וגיל הזכאות הוא .70
טבלת גיל פרישה לðשים לפי מועד לידתן )בשלב זה הגיל ðשאר 62עד לשיðוי החוק(
גיל פרישה חודש ושðת לידה
חודשים עד תאריך שðים מתאריך
- 60 6/44 -
4 60 8/44 7/44
8 60 4/45 9/44
- 61 12/45 5/45
4 61 8/46 1/46
8 61 4/47 9/46
- ואילך 62 5/47
גיל זכאות לðשים ,לפי תאריך לידתן
גיל זכאות חודש ושðת לידה
חודשים עד תאריך שðים מתאריך
- 65 6/39 -
4 65 8/39 7/39
8 65 4/40 9/39
- 66 12/40 5/40
4 66 8/41 1/41
8 66 4/42 9/41
- 67 12/44 5/42
4 67 8/45 1/45
8 67 4/46 9/45
- 68 12/46 5/46
4 68 8/47 1/47
8 68 4/48 9/47
- 69 12/48 5/48
4 69 8/49 1/49
8 69 4/50 9/49
- ואילך 70 5/50
-6-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
מקדמות דמי ביטוח בסכום מיðימום למי שאין הכðסות חייבות בדמי ביטוח
מבוטחים במעמד של "לא עובד ולא עובד עצמאי" )ללא הכðסות חייבות בדמי ביטוח( ,תלמיד,
תלמיד ישיבה ,עובד בחל"ת ,מי שמצוי בהכשרה מקצועית ומי שמשלם דמי ביטוח בריאות בלבד,
משלמים מקדמות דמי ביטוח בסכום מיðימום ,בהתאם לסיווגם הביטוחי.
המקדמות הרבעוðיות ðגזרות מן השכר הממוצע במשק שהוא 10,273ש"ח בשðת .2019בסיס
המיðימום שלפיו מחושבים דמי ביטוח לאומי למבוטח שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי שאין לו
הכðסות -הוא 4,623ש"ח לרבעון ) 15%כפול שכר ממוצע במשק לכל חודש( ,ולתלמיד )לרבות
תלמיד ישיבה( ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית 1,541 -ש"ח לרבעון ) 5%כפול שכר ממוצע במשק
בכל חודש(.
דמי ביטוח בריאות מחושבים בסכום קבוע של 104ש"ח בחודש בשðת .2019
התשלום מחושב כדלקמן:
לרבעון ) 4,623 x (9.61% - 5%) + 312 = 525שהם 175ש"ח לחודש(.
לרבעון ) 1,541 x (9.61% - 5%) + 312 = 383שהם 128ש"ח לחודש(.
שיðויים בשכר הממוצע במשק החל בחודש יðואר 2006וקביעת "הסכום הבסיסי"
החל בחודש יðואר ð 2006וסף מושג חדש לחוק הביטוח הלאומי )ðוסח משולב( ,התש"ðה1995-
)להלן" :חוק הביטוח הלאומי"( והוא "הסכום הבסיסי" .הסכום הבסיסי משמש בעיקר בסיס
לתשלומי גמלאות ולחישוב ההכðסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.
הסכום הבסיסי לגמלאות ,כגוןð :כות כללית ,דמי פגיעה ,מעðק לידה ודמי לידה ,דמי תאוðה
וגמלאות ðיידות ,הוא 8,888ש"ח לחודש )הכðסה מרבית – 44,440ש"ח לחודש( בשðת .2019
הסכום הבסיסי לגמלאות ,כגון גמלאות אזרח ותיק )זקðה( ושאירים וכן חישוב ההכðסה המרבית
לעðיין תגמולי מילואים ולעðיין דמי ביטוח ,הוא 8,778ש"ח לחודש )הכðסה מרבית – 43,890ש"ח
לחודש( לשðת .2019
דמי אבטלה מרביים מבוססים על השכר הממוצע במשק ) 10,273ש"ח לחודש בשðת .(2019
אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי
אפשר למסור מסמכים למוסד לביטוח לאומי בדרכים להלן )לאחר שהמסמכים צולמו ויש עותק
בידי המבוטח( .מייצג שמחובר למערכת ייצוג הלקוחות באיðטרðט ,יכול להודיע לפקיד באמצעות
המערכת כי הוא שולח את המסמכים באמצעות הפקס או הדואר:
.1שליחת מסמכים באתר הביטוח הלאומי באיðטרðט ישירות לפקיד המטפל )לרבות צילום
בטלפון חכם במסמך .(PDF
.2באופן אישי בסðיף ולקבל חותמת "ðתקבל".
.3להðיח בתיבת השירות שðמצאת בכל סðיף.
.4בדואר רשום .תקðה 10לתקðות הביטוח הלאומי )רישום( ,התשכ"ג :1963-אם הוגשה בקשה
לרישום במוסד לביטוח לאומי בדואר רשום ,אזי יראוה לכאורה כאילו הוגשה למוסד בשעה
24:00של יום המסירה לדואר.
.5בדואר רגיל )בעת רישום מבוטח כעובד עצמאי ,יש לוודא שהמעמד תוקן(.
.6בפקס.
.7באתר שירות אישי של המוסד לביטוח לאומי )באופן חלקי(.
.8יש טפסים שאפשר לשדר באופן מקוון )לדוגמה :טופס דין וחשבון רב שðתי ,6101למעט בðי זוג
ביחס חלוקה שיכולים למלא את הטופס אך לא לשדר בשל מגבלות החתימה ,חוזר ביטוח 1432
מיום .(19.1.2016
ככלל ,המוסד לביטוח לאומי מאפשר בדרך כלל למסור מסמכים שאיðם מקוריים ,למעט חריגים
)כמו צו ירושה ,צוואה ,צו קיום צוואה ,אישור אפוטרופסות ועוד(.
אפשר לבקש מהפקיד לקבל בחזרה את המסמך המקורי במהלך הפגישה בסðיף או בדואר רשום.
-7-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
קבלת הדואר בדואר אלקטרוðי ובהודעות SMSלטלפון הðייד
להלן הדרכים שבהם מתקשר המוסד לביטוח לאומי עם המבוטחים:
.1שולח הודעות ומכתבים בדיוור ישיר לכתובת המייל של המבוטח.
.2שולח הודעות בעלות מידע אישי מפורט גם ב.SMS-
.3מאפשר להיכðס לאתר האישי באמצעות שליחת קוד חד פעמי או בדרך המקובלת של הזðת קוד
משתמש וסיסמה זמðית.
.4בדואר ישראל )המטרה של המוסד לביטוח לאומי היא להפחית את הדואר החוזר ואת השימוש
בדואר ישראל על ידי הגדלת הפעולות בדיוור מקוון(.
עד לאחרוðה המוסד לביטוח לאומי שלח למבוטחים שמעוðייðים בכך הודעה בדואר אלקטרוðי
שמחכה להם מכתב באתר השירות האישי ,במקום מכתב בדואר ישראל ,למעט כמה סוגי מכתבים
שðשלחו גם בדואר.
החל מאוגוסט 2019חל שיðוי בשיטה ובכל טופס יש מקום לסמן אם המבוטח איðו מעוðיין בקבלת
מידע בדואר אלקטרוðי ובהודעות SMSלðייד ,כדלקמן:
"אðי מסרב לקבל הודעות הכוללות מידע אישי בערוצים הדיגיטליים ...במקום דואר רגיל" .כאשר
המבוטח ממלא שדה זה הוא לא יקבל מסרוðים ודואר אלקטרוðי וימשיך לקבל את המכתבים
באמצעות דואר ישראל .הסימון משותף גם לדואר אלקטרוðי וגם להודעות .SMS
כאשר המבוטח איðו ממלא את השדה שלעיל ,המוסד לביטוח לאומי רואה בכך את ההסכמה לקבל
מידע בערוצים הדיגיטליים.
כאשר פרטי ההתקשרות שהמבוטח רשם בטופס איðם של המבוטח ,הוא חייב לצין בטופס את פרטי
איש הקשר .גם לגבי איש הקשר חלות ההוראות בדבר הסכמה/אי הסכמה לקבל מידע בערוצים
הדיגיטליים כפי שהסבר לעיל.
כל עוד המבוטח איðו מעדכן את הפרטים במוסד לביטוח לאומי ,המוסד לביטוח לאומי מעביר את
המידע לפי המידע הקיים.
תשלום דמי ביטוח בטלפון
לעתים מתקשרים למבוטחים אðשים שמתחזים לפקידי הביטוח הלאומי כדי לקבל פרטים על מספר
חשבון בðק או פרטי כרטיס אשראי.
פורסם בעיתוðות כי אדם התקשר למבוטחת ,הזדהה כעובד הביטוח הלאומי וביקש ממðה להגיע
למשרדי הביטוח הלאומי במהירות .ברגע שעזבה את ביתה הוא פרץ עם חברו לדירה והם גðבו משם
תכשיטים וכסף מזומן .הðאשם הורשע בבית משפט השלוםð ,ידון לשðת מאסר בפועל ,לקðס כספי
ולפיצויים לקורבן העבירה.
מהמוסד לביטוח לאומי ðמסר כדלקמן:
.1פרטי חשבון בðק יש להעביר בכתב ולא בטלפון.
.2כדי לוודא שאכן המתקשר הוא פקיד הביטוח הלאומי מומלץ לבקש לשלוח בדואר את מצב
החשבון ולבקש מספר טלפון כדי להתקשר בחזרה.
הוראת קבע והסדר תשלומים
הוראת קבע למוסד לביטוח לאומי יכולה להיות בבðק או בכרטיס אשראי.
אפשר לשלם בהוראת הקבע את המקדמות השוטפות ואפשר לשלם גם חובות באותה הוראת הקבע
בדרך של הסדר תשלומים בתיאום מראש עם פקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי ,כדי שהפקיד
יערוך עם המבוטח/המעסיק את הסדר התשלומים.
מקדמות שוטפות
הוראת קבע לתשלום מקדמות בשðה השוטפת אפשר לבצע כאמור בבðק או בכרטיס אשראי.
תשלום המקדמה שמשולם בהוראת הקבע בחודש יðואר בכל שðה בעבור חודש דצמבר בשðה
שקדמה לה ,מוכר כðיכוי לצורכי מס בשðה הקודמת שבעבורה שולמה המקדמה.
-8-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בקשה להוראת קבע בכרטיס אשראי יש להעביר למוסד לביטוח לאומי בטופס שðמצא באתר
הביטוח הלאומי באיðטרðט או דרך קובץ ייצוג לקוחות.
בחוזר מיום 22.4.2014פרסם המוסד לביטוח לאומי שתי אפשרויות לביצוע הוראת קבע בבðק.
אפשרות אחת היא לקבל את הטופס חתום מהבðק )ðיתן להגיש את הבקשה להקמת הרשאה לחיוב
חשבון גם באמצעות אתר האיðטרðט של הבðק( .האפשרות השðייה -לחתום על טופס הרשאה בסðיף
הביטוח הלאומי שיפðה לבðק במקום המבוטח.
בחוזר מיום 7.10.2015הודיע המוסד לביטוח לאומי שבהוראת קבע בחשבון בðק אפשר לתת
הרשאה כללית ללא הגבלות ואפשר להגביל את ההוראה לתקרת סכום או למועד פקיעת תוקף.
הסדרי תשלומים
כאמור לעיל ,הוראת קבע קיימת איðה חלה באופן אוטומטי על הפרשי שומות ו/או על תשלומים
אחרים שאיðם מקדמות שוטפות .המבוטח אמור לבקש להחיל עליו את הוראת הקבע ,לצורך הסדר
תשלומים במקום הסדר בהמחאות.
המוסד לביטוח לאומי עורך הסדר תשלומים לבקשת החייב או הסדר יזום )ללא בקשת המבוטח או
המעסיק( באמצעות הקטðת קצבה שהמבוטח מקבל )קצבת אזרח ותיק ,קצבת ילדים ,קצבת ðכות
מעבודה וגמלת ðיידות(.
תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח שלא לחרוג מהסכם
המסגרת הקיים ביðו לבין חברת האשראי.
כל תשלום במסגרת הסדר התשלומים מוכר לצורכי מס הכðסה בהתאם למועד התשלום.
יש לשים לב שהוראת קבע חדשה מחליפה את הוראת הקבע הקיימת גם למקדמות וגם להסדר
תשלומים.
אפשר לבצע תשלומים באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות )וחתימה על הסכם( בתיאום מוקדם
עם פקיד הגבייה בסðיף או באמצעות קובץ ייצוג לקוחות למייצג מורשה .את ההמחאות יש לשלוח
מיד בדואר ,ויש להקפיד על מועד התשלום הראשון שממðו מתחיל ההסדר.
תשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת
הסכום לתשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת ðיתן לביצוע במוסד לביטוח לאומי בתשלום אחד,
כאשר החלוקה לתשלומים היא של חברת האשראי ,או בתשלומי קרדיט .יום הערך במוסד לביטוח
לאומי של תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי הוא יום התשלום שבו בוצעה העסקה ,גם
לעðיין התרת ההוצאה לצורכי מס הכðסה.
תשלום של עסקה בודדת בכרטיס אשראי ðעשה לפי תðאי הכרטיס ,כולל לעðיין חריגה מהמסגרת של
כרטיס האשראי וחסימת המסגרת.
בכל הודעה על מקדמות דמי הביטוח מודפס ברקוד לסריקה בטלפון חכם .ברקוד זה מאפשר כðיסה
לאתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי ,ומאפשר תשלום בכרטיס אשראי לפי פרטי המבוטח.
העברה בðקאית מחשבון הבðק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי
בשלב זה אין מגבלה על גובה הסכום לתשלום באמצעי תשלום זה .השירות ðיתן ללקוחות הבðקים,
שיש להם הרשאה מתאימה מן הבðק לביצוע העברות כספיות.
יום הערך של העסקאות שבוצעו בהעברה בðקאית במהלך יום עסקים רגיל עד השעה 15:00הוא יום
ביצוע התשלום .יום הערך של התשלומים בהעברה בðקאית שבוצעו אחרי השעה 15:00או ביום
שאיðו ðחשב ליום עסקים ,הוא יום העסקים הבא.
אתר שירות אישי באיðטרðט
קיים אתר שירות אישי שבו יכול כל מבוטח לצפות בתיקו האישי בביטוח הלאומי ,להדפיס
אישורים במדפסת הביתית שלו ,לכתוב הודעה לפקיד ואף לבטל קðסות באופן חלקי .המערכת
מאובטחת .הכðיסה אליה אפשרית באמצעות קוד וסיסמה שהמבוטח מקבל בסðיף הביטוח הלאומי
בהצגת תעודת הזהות שלו או מזמין באתר הביטוח הלאומי )לרבות קוד חד פעמי(.
מבוטחים רשאים לקבל הודעות מהמוסד לביטוח לאומי למייל הפרטי שלהם .המוסד לביטוח
לאומי שולח הודעה במייל למי שהצטרף לשירות ההודעות האמור בכל פעם שמחכה לו מכתב חדש
באתר השירות האישי .השירות ðיתן למבוטחים שמסרו כתובת דואר אלקטרוðי ייחודי להם שאומת
על ידי המוסד לביטוח לאומי ,ושהצטרפו לאתר השירות האישי.
-9-
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
התיישðות חובות דמי ביטוח במוסד לביטוח לאומי
ביום ð 1.1.2015כðס לתוקף תיקון 159לחוק הביטוח הלאומי ,לפיו דרישות לתשלום חוב דמי ביטוח
לאומי יתבצעו בתוך שבע שðים לכל היותר ממועד קיומו של החוב ,בהתðיות והוראות מעבר
המפורטות בתיקון לחוק.
התיקון לחוק חל גם על דמי ביטוח בריאות בהתאם לסעיף 15בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ,שקובע
שלעðיין גביית דמי ביטוח בריאות ותשלום דמי ביטוח בריאות חלות הוראות חוק הביטוח הלאומי
כאילו היו דמי ביטוח לאומי.
עוד קובע תיקון 159כי לאחר שעברה תקופת ההתיישðות והביטוח הלאומי איðו רשאי לגבות חוב
בדמי ביטוח )וכל חוב הðצמח מהם( – אי תשלום החוב לא יפגע בזכויות לגמלאות ,על אף הוראות
כל דין אחר.
בעקבות תיקון 159פרסם המוסד לביטוח לאומי שלושה חוזרים המפרטים את כללי ההתיישðות של
חובות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ושל החזרי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות,
בהתאם להבðתו את התיקון לחוק :חוזר גבייה מלא שכירים שמספרו ,1418חוזר גבייה ממעסיקים
שמספרו 1461וחוזר ביקורת ðיכויים שמספרו .7
המוסד לביטוח לאומי החיל עליו עד כðיסתו לתוקף של תיקון 159את כללי ההתיישðות לפי
החלטות מðהליות פðימיות ,לפי הוראות ביצוע ולפי הלכות בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה
וסבר במשך שðים רבות ,על פי הלכה ישðה של בית הדין הארצי ,כי הוא איðו כפוף לחוק ההתיישðות
הכללי ,אף על פי שהחיל עליו את כללי ההתיישðות לפי רצוðו.
עיקולים
מהמוסד לביטוח לאומי ðמסר כי הקריטריוðים לביטול עיקול הם:
.1תשלום כל החוב במזומן ו/או ביצוע הסדר תשלומים.
.2איפוס כל החוב מכל סיבה שהיא.
.3התðאי לביטול עיקולי רכב וðדל"ן הוא תשלום כל החוב במזומן ,כולל מקדמות שוטפות ודוחות
שוטפים.
ביטולי עיקולים ðשלחים על ידי מערכת האכיפה האוטומטית או על ידי הפקיד בסðיף ,גם לצד
השלישי וגם למבוטח או למעסיק.
בית משפט השלום חייב ביום 2.10.2019את המוסד לביטוח לאומי לשלם פיצוי למבוטח שלא היה
חייב כלל דמי ביטוח ,בגין הטלת עיקולים שלא כדין ב 27-מוסדות שוðים )ת"א .(28940-11-16
ייצוג במוסד לביטוח לאומי
הטיפול במבוטחים במוסד לביטוח לאומי )למי שמורשים לייצג( מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים
לעðיין תחום הביטוח והגבייה ,ולכל תחום גמלה בðפרד.
המוסד לביטוח לאומי איðו מקבל את ייפוי הכוח שהמבוטח ðותן לרשות המסים .קיימים כמה
סוגים של ייפויי כוח באתר הביטוח הלאומי:
א .ייפוי כוח למייצג/ת )בל - (70/מאפשר לייצג מבוטחים בתחום הביטוח והגבייה ומאפשר לקבל
מידע על הכðסות מגמלאות .יש שðי סוגי טופסי 70באתר הביטוח הלאומי :טופס מפורט שכולל
פירוט למבוטח ולמעסיק וגם מאפשר מתן ייפוי כוח לפי סוגי גמלאות ,וטופס כללי שכולל ייפוי
כוח למחלקת הגבייה ולכל הגמלאות.
ייפוי הכוח מתייחס למבוטח )על פי מספר תעודת הזהות( ולמעסיק )על פי מספר תיק
הðיכויים( .אפשר למלא את שðי ייפויי הכוח באותו הטופס .ייצוג מבוטח על פי מספר תעודת
הזהות שלו ,איðו מעðיק למייצג את הזכות לייצג את המבוטח גם בתיק הðיכויים של אותו
מבוטח.
ב .ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע -איðו כולל ייפוי כוח לוויתור על סודיות רפואית.
ג .כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע -ייפוי כוח מלא ,המתאים לכל תחומי
הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות.
ד .ייפוי כוח למטרה מיוחדת -אישור לפעולה מיוחדת שהמוסד לביטוח לאומי מאשר לקבל את
ייפוי הכוח ולפעול לפיו.
- 10 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
מספר הטלפון למוקד למייצגים )לðושאים הקשורים למבוטחים שאיðם שכירים ולגמלאות מחליפות
שכר( הוא .08-6509933מספר הפקס הוא .02-6709093
קישור למערכת ייצוג לקוחות – למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי
לשירות המייצגים בביטוח הלאומי קיימת מערכת משוכללת ומתקדמת לייצוג לקוחות באמצעות
האיðטרðט ,שכוללת מידע ðיהולי חשוב ועדכוðים איðפורמטיביים למייצגים .מייצגים המחוברים
למערכת רשאים לקבל מידע ולבצע פעולות רבות ללא עלות ,למעט עלות ההתחברות למערכת.
מייצג שמחובר למערכת ייצוג לקוחות שולח את ייפוי הכוח בפקס .02-6463300אין צורך לשלוח את
הטופס המקורי .הפקיד בסðיף הביטוח הלאומי איðו רשאי להזין ייפויי כוח אלה במחשב .על כן,
מייצג ששולח ייפויי כוח לסðיפים ,מעכב את קליטתם .הלקוח רשאי לחתום על ייפוי כוח לעðייðי
ביטוח וגבייה ו/או לעðייðי גמלאות.
מספר הטלפון של מוקד התמיכה הוא .02-6463251
מדי פעם המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה של ייפויי כוח ומבטל ייפויי כוח של מבוטחים שכירים
בלבד )אין ביטול של בעלי שליטה או של מי שבן הזוג שלו עצמאי(.
מערכת ייצוג לקוחות מאפשרת למייצג התקשרות עם הפקיד המטפל בלקוח בðושאי גבייה וביטוח.
המערכת מאפשרת גם לפקיד לשלוח הודעות למייצג )יש לשים לב ל"הודעה מפקיד" שמופיעה
במערכת(.
המערכת מאפשרת לשדר דוחות וטפסים באמצעות קישור מהמערכת לאתר האיðטרðט של הביטוח
הלאומי ומאפשרת להדפיס שובר תשלום ולשלם דמי ביטוח בכרטיס אשראי.
ייפוי כוח חדש מבטל את ייפוי הכוח שקדם לו .המבוטח מקבל הודעה על המייצג החדש.
בעת רישום מיוצג חדש אפשר לרשום את המבוטח כעובד עצמאי עוד בטרם התקבל ייפוי הכוח
החתום במשרדי המוסד לביטוח לאומי .הרישום הזמðי בתוקף לשבועיים ,ללא ייפוי הכוח החתום.
המערכת כוללת ריכוז שðתי של גמלאות שקיבל המבוטח בשðת המס ,לרבות קצבאות אזרח ותיק
וðכות.
כðיסת מייצגים למשרדי המוסד לביטוח לאומי
רואי חשבון ויועצי מס רשאים להיכðס לסðיפי המוסד לביטוח לאומי בשעות קבלת קהל בהליך
מזורז וללא עמידה בתור ,עם הצגת תעודה מתאימה ותקפה.
בהצגת תעודה בתוקף עוברים המייצגים בידוק סלקטיבי בכðיסה למתקðי המוסד לביטוח הלאומי
על ידי אðשי מערך הביטחון ,מתושאלים להמצאות ðשק /אמל"ח ובמידת הצורך )לפי שיקול דעתו
של המאבטח( מתבצע בידוק מקיף .ואולם ככלל ,מרבית המייצגים ðבדקים באופן סלקטיבי.
ðקודות חשובות לתשומת לב המייצגים
.1במערכת ייצוג לקוחות יש כפתור של התכתבויות .הכפתור פותח שתי שורות :תשובות פקיד
להתכתבויות והתכתבות פקיד למייצג.
המייצג מצפה לקבל תשובות למטלות שהוא שלח לפקיד ושוכח לבדוק התכתבויות מהפקיד .כך
יוצא שבפועל הוא מתעלם מבקשת הפקיד במשך תקופה ארוכה.
כאשר מייצג שולח מטלה לפקיד בקובץ ייצוג לקוחות ומבקש מהפקיד להתקשר אליו בטלפון -
המייצג מתבקש לציין את פרטי הבקשה.
ð .2קבע בביטוח הלאומי שמעðה לפקס יהיה תוך 14ימי עבודה לכל היותר .לאור הקביעה הזאת,
מייצג ששולח מטלה בפקס ,מתבקש לא לשלוח במקביל מטלה במערכת ייצוג לקוחות עם
הודעה שהוא שלח את הפקס ,או לשאול אם הפקס מטופל.
המייצג מתבקש לבדוק במערכת ייצוג לקוחות אם הבקשה טופלה לפðי שהוא פוðה לסðיף.
רק אם הבקשה לא טופלה במהלך 14ימי עבודה ,המייצג מתבקש לשלוח מטלה במערכת ייצוג
לקוחות ,שבה יציין את מספר הפקס שאליו שלח את הפðייה ,את תאריך משלוח הפקס ואת
ðושא הפðייה.
- 11 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.3לפðי שמייצג פוðה לביטוח הלאומי כדי לערוך הסדר תשלומים ,הוא מתבקש לבדוק אם אפשר
לבצע את ההסדר במערכת ייצוג לקוחות )ðמצא במערכת ייצוג לקוחות תחת הכותרת
מבוטח/הוראות כספיות(.
.4מייצג יכול לדעת אם למעסיק או למבוטח יש הודעת חוב )תזכורת או הרשאה ראשוðה( או
שהוא מועמד לביקור גובה ,או אם למעסיק יש קביעה .המייצג יכול לראות רשימה של כל
המיוצגים שלו שðמצאים בקטגוריה מסויימת וכך להיכðס לתיק הספציפי של הלקוח ולטפל
בבעיה .המייצג יכול לראות גם רשימה של כל המיוצגים שקיבלו הודעות בשלושת הימים
האחרוðים.
המייצג יכול לסמן מתוך רשימת המעסיקים שהוא משדר את הדוחות השוטפים שלהם ,את
המעסיקים שלגביהם הוא רוצה להðפיק שוברי תשלום )במקום להפיק שובר תשלום לכל
מעסיק בðפרד( .המערכת כוללת גם מסך עם מזהה פðקס לקבוצת מעסיקים.
.5בכל עריכת הסדר תשלומים דרך מערכת ייצוג לקוחות או בפðייה לסðיף ,המייצג מתבקש
לרשום את תאריך הוראת הקבע ,ללא הימים שישי ושבת.
.6כאשר המייצג מבצע הסדר תשלומים בהמחאות )במערכת ייצוג לקוחות או עם הפקיד בסðיף(,
עליו לוודא שההמחאות ðמצאות בחזקתו ,כדי שהסכומים והתאריכים שרשומים בהמחאות
יתאימו לסכומים שרשומים בהסדר התשלומים .יש לשלוח את ההמחאות מיד לאחר ביצוע
ההסדר כדי שהפקיד בסðיף יקבל אותן בהקדם האפשרי.
.7הוראת קבע בכרטיס אשראי אפשר לעדכן במערכת ייצוג לקוחות )תחת הכותרת
מבוטח/הוראות כספיות/הזðת ה.ק כ .אשראי( .אין צורך לשלוח את הטופס בפקס לביטוח
הלאומי.
.8מייצג שמעוðיין להעביר את פרטי כרטיס האשראי של הלקוח לביטוח הלאומי ,מתבקש להעביר
אותם בפקס ולא דרך מטלה במערכת ייצוג לקוחות )בשל שיקולי אבטחת המידע(.
.9מייצג שפותח תיק עצמאי למבוטח דרך קובץ ייצוג לקוחות חייב לוודא )אחרי שייפוי הכוח
ðקלט( שהמידע שמצוי בביטוח הלאומי מעודכן )בהזðת המידע על ידי המייצג אין צורך לשלוח
לביטוח הלאומי טופס .(6101
יש לעדכן את המעמד של המבוטח כעובד שכיר או כמי שהפסיק לעבוד כשכיר ,את ההכðסות
שאיðן מעבודה שחייבות בדמי ביטוח ,את כתובת המבוטח ואת הכתובת למשלוח דואר.
.10פðייה דרך מערכת ייצוג לקוחות אפשרית בשלב זה למחלקת הביטוח והגבייה בלבד ולכן
המייצגים מתבקשים לא לשלוח מטלות לעובדי הביטוח והגבייה בðושאי גמלאות.
לבקשת לשכת רואי חשבון ,המוסד לביטוח לאומי ðערך לאפשר בעתיד הקרוב קבלת מידע
ופðייה ישירה למחלקות הגמלאות .ביðתיים ,כדי לקבל מידע בגמלאות רצוי לשלוח למחלקה
הרלווðטית בביטוח הלאומי את ייפוי הכוח לגמלאות ובמקרים מסוימים לצרף ויתור על סודיות
רפואית חתום על ידי המבוטח )מצורף לטופס מספר 70באתר הביטוח הלאומי(.
- 12 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכðסות שאיðן מעבודה
האחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח של מבוטחים שאיðם שכירים
האחריות על הדיווח למוסד לביטוח לאומי ולתשלום דמי הביטוח חלה רק על העצמאי.
אי רישום כ"עובד עצמאי" ,או אי תשלום דמי הביטוח במועד ,או דיווח על הכðסה ðמוכה מדי לצורך
תשלום מקדמות ,יכולים בתðאים מסוימים ,לשלול זכויות לגמלאות ,כולן או חלקן.
סעיף – 342מי חייב לדווח ולשלם דמי ביטוח
מבוטח שהוא עובד עצמאי ,ומבוטח שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי ,חייבים בתשלום דמי ")א(
ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח איðה חייבת
בתשלום דמי הביטוח".
עובד עצמאי
"עובד עצמאי" על פי סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי הוא מי שעוסק בשðת מס פלוðית )או חלק ממðה(
במשלח ידו שלא כעובד שכיר )בקשר לאותו משלח היד( ,ומתקיים בו אחד מאלה:
.1הוא עוסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע ,והכðסתו החודשית הממוצעת
ממשלח ידו היא לפחות 15%מהשכר הממוצע במשק.
.2הוא עוסק במשלח ידו לפחות 20שעות בשבוע בממוצע.
.3הכðסתו ממשלח ידו היא לפחות 50%מן השכר הממוצע במשק.
מי שמתקיימת בו אחת החלופות לעיל ðחשב "עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי.
מבוטח מוגדר גם כעובד עצמאי על פי התוספת השðייה לצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים,
לדוגמהð :הג מוðית )כאשר לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק( ומי שעובד רק בביתו -בתðאים
שמפורטים בצו.
על פי פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בת"א מיום 4בדצמבר ) 2003רוזðבאום חיים 'ðהמוסד
לביטוח לאומי ,בלð (001176/02/קבע ,שההכðסה שעל פיה ðקבע מעמדו של העובד העצמאי בהגדרה
שבסעיף 1לחוק ,תהיה ההכðסה שלפי השומה ,לפðי הפחתת ההפקדה בקופת גמל ודמי הביטוח
הלאומי ,המותרים בðיכוי .כלומר ,על פי ההכðסה בשומה ,ולא על פי ההכðסה החייבת בדמי ביטוח.
רישום עובד עצמאי
יש לבצע רישום עובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת העיסוק ,שמא המבוטח ייפגע
תוך כדי ועקב העבודה ולא יהיה מבוטח .על פי תקðות הרישום ,עובד עצמאי חייב אמðם להירשם
תוך 90ימים מהיום שבו החל לעבוד כ"עובד עצמאי" ,אך לעðיין ביטוח ðפגעי עבודה עליו להירשם
מיד )סעיף 77לחוק הביטוח הלאומי(.
סעיף 77לחוק הביטוח הלאומי קובע לעðיין ביטוח ðפגעי עבודה ,שלגבי עובד עצמאי ,התðאי לגמלה
הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ,או שעשה את המוטל
עליו כדי להירשם.
תקðות הרישום קובעות שעובד עצמאי רשום במוסד לביטוח לאומי אם מילא את אחד התðאים
שלהלן:
∑ ðרשם במוסד לביטוח לאומי באמצעות מילוי טופס שכולל את הפרטים המפורטים בתקðות
)דוח רב שðתי -ט' .(6101
∑ הגיש דין וחשבון שממðו ðיתן ללמוד כי הוא עובד עצמאי.
∑ שילם בתקופה שקדמה לפגיעה בעבודה את כל דמי הביטוח בציון הפרטים האישים שלו.
- 13 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
מבוטח שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי
בקבוצה זו ðכללים סוגי מבוטחים החייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם ,כדלקמן:
.1מבוטח שיש לו הכðסות שאיðן מעבודה או מעסק או ממשלח יד )להלן גם" :הכðסות שאיðן
מעבודה" או "הכðסות פסיביות"(.
.2עצמאי שאיðו עוðה להגדרת עובד עצמאי.
.3מובטל.
.4תלמיד במוסד להשכלה גבוהה ,או בישיבה ,או במכללה ,שאין לו הכðסות.
.5תושב ישראל השוהה בחו"ל שהות של ארעי )למעט מי שðשלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק
ישראלי(.
.6ספורטאי -בתðאים שðקבעו בתוספת השלישית בצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.
.7מבוטח שאין לו הכðסות.
.8הכðסות מועברות מחברה משפחתית או מחברת בית כהכðסות מחברה משפחתית )לא הכðסות
ממשלח יד או ממשכורת(.
עצמאי שאיðו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"
קיימים מצבים שבהם אדם ðחשב עצמאי אצל רשויות המס ,אך במוסד לביטוח לאומי ההכðסה
מסווגת כהכðסה פסיבית .המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים התðאים שבהגדרת "עובד
עצמאי" בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי.
מי שלא מתקיימים בעðייðו התðאים איðו מוגדר "עובד עצמאי" והכðסותיו כעצמאי ðחשבות להכðסה
אחרת :הכðסה של מבוטח שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי )הכðסה פסיבית(.
יוזכר ויודגש כי מי שבעקבות שיðוי בתðאים עומד בהגדרת "עובד עצמאי" ,חייב לשðות מיד את
סיווגו הביטוחי )בטופס .(6101האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד.
מבוטח שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי ,איðו מבוטח בעðף ðפגעי עבודה.
מיום 1בדצמבר ð 2009כðסה לתוקף תקðה 5א לתקðות הרישום המאפשרת רישום תוך 90ימים
מיום שאדם החל לעבוד כעובד עצמאי .המוסד לביטוח לאומי הבהיר שבכל מקרה ,כדי שעצמאי
יוכר כðפגע בעבודה עליו להיות רשום במועד הפגיעה כ"עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי.
החל משðת ,2008ההכðסה של מבוטח שאיðו עוðה להגדרת "עובד עצמאי" כאמור לעיל ,חייבת בדמי
ביטוח בשיעורים של מי שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי ,למעט הכðסה שאיðה עולה על 25%מן השכר
הממוצע במשק ,הפטורה מתשלום.
ððיח למשל שלמבוטח בן 40יש משכורת חודשית ממוצעת בסך של 10,000ש"ח והוא איðו רשום
כ"עובד עצמאי" .הכðסתו ממשלח ידו כעצמאי בכל שðת המס היא 35,000ש"ח ושעות עבודתו הן
חמש שעות בממוצע בשבוע .מאחר שאיðו עוðה להגדרת עובד עצמאי ,ההכðסה ðחשבת להכðסה
פסיבית .ההכðסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של 12%היא בסכום ההכðסה שעולה על סכום
בשיעור של 25%מן השכר הממוצע במשק .ההכðסה שחייבת בדמי ביטוח איðה מבוטחת לעðיין
פגיעה בעבודה .לכן ,אם המבוטח ðפגע במהלך עיסוקו כעצמאי ,אזי הפגיעה הזו לא תוכר כפגיעה
בעבודה ,והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר.
החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאיðו עובד שכיר
החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאיðו עובד שכיר הוא שðתי ומבוצע בהתאם לשומת המס של
המבוטח ,כאמור בסעיף 345בחוק הביטוח הלאומי.
החבות בדמי ביטוח היא על ההכðסות בשומה של המבוטח על פי סעיפים (1)2ו (8)2-לפקודת מס
הכðסה )ðוסח חדש( ,התשכ"א) 1961-להלן" :פקודת מס הכðסה" או "הפקודה"( לפðי כל פטור,
ðיכויים או זיכויים לפי פקודת מס הכðסה ,למעט ðיכויים בשל תשלומים לקופת גמל ודמי ביטוח
לאומי ,המותרים בðיכוי לצורכי מס .מי שאין לו הכðסות משלם דמי ביטוח מיðימליים.
כל עוד לא ðערכה שומה סופית ,המבוטח משלם מקדמות על חשבון דמי הביטוח על פי הצהרה ,או
לפי שומה אחרוðה המצויה במערכת הביטוח הלאומי.
- 14 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
סעיף - 345חישוב הכðסתו השðתית של מבוטח אחר )שאיðו עובד שכיר(.
")א( עובד עצמאי יראו כהכðסתו השðתית את הכðסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות ) (1ו (8)-של
סעיף 2לפקודת מס הכðסה ,ומי שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי יראו כהכðסתו השðתית את
הכðסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2האמור ,והכול -בשðת המס שבעדה משתלמים דמי
הביטוח )להלן -השðה השוטפת( ולאחר שðוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכðסה.
)ב( ) (1ההכðסה בשðה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכðסה כאמור לאותה שðה
לפðי כל פטורð ,יכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכðסה )להלן -ההכðסה בשומה( ,בהפחתת
סכומים אלה:
)א( סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בðיכוי מההכðסה בשומה לפי סעיף 47א
לפקודת מס הכðסה;
)ב( סכום שהותר בðיכוי לפי סעיף )47ב() (1לפקודת מס הכðסה;"...
ואולם כל עוד לא ðערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח
בהתאם להוראות שðקבעו בתקðות ,ודין המקדמות לעðיין חוק זה כדין דמי ביטוח;
בתקðות כאמור ייקבעו גם התðאים והכללים שלפיהם תקודם הכðסה של שðות כספים
קודמות ,כפי שðקבעה בתקðות ,לצורך תשלום המקדמות בשðה השוטפת.
) (2לגבי מבוטח שלא ðערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקðות להגיש דין וחשבון על
הכðסתו ,תיקבע ההכðסה לפי הדין וחשבון של המבוטח."...
פסק דין ישע פרימס ואח' – הכðסת העצמאי היא שðתית
בית הדין הארצי לעבודה פסק ביום 18.12.2007בעðייðם של עורכי דין עצמאיים )עב"ל 1353/04ישע
פרימס ואח' 'ðהמוסד לביטוח לאומי( שהשיגו על גובה המקדמות שבהן חייב אותם המוסד לביטוח.
עמדת בית הדין הארצי היא ש"הכðסת עובד עצמאי לצורך חישוב דמי ביטוח היא הכðסה שðתית
ולא הכðסה חודשית" ,כפי שðקבע בסעיף )345א( לחוק הביטוח הלאומי .זאת ,בשוðה מהגדרת
הכðסת "עובד" ,המחושבת לפי הכðסה חודשית )סעיף 344לחוק הביטוח הלאומי(.
עובד לשעה
לפי סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי ולפי התקðות ,עובד לשעה הוא מבוטח שהקשר ביðו לבין מעסיקו
הוא לתקופה שאיðה עולה על שבעה ימים רצופים .עובד לשעה כפוף לחובת הרישום לעðיין זכאותו
לגמלאות בשל פגיעה בעבודה.
חובת הרישום ותשלום דמי הביטוח הם כדלקמן:
" .1עובד לשעה" בעבודה שאיðה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק ,משלם את דמי הביטוח
בעד עצמו.
" .2עובד לשעה" בעבודה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק ,אם כלל מספר שעות העבודה
אצל אותו מעסיק איðו עולה על 4לשבוע ,מדווח ומשלם את דמי הביטוח בעד עצמו .אם מספר
שעות העבודה אצל אותו מעסיק עולה על 4שעות ,המעסיק חייב בðיכוי ובתשלום דמי הביטוח
בעדו.
ביום 23.8.2015קיבל בית הדין האזורי לעבודה )בל (51434-12-13את תביעתו של יוסף אבו עאמר
וקבע כי בðסיבות עבודתו ,ואף שðקבע שהוא "עובד לשעה" ,אין לראותו "כעובד לשעה" לצורך
רישומו במוסד לביטוח לאומי אלא כעובד שכיר שזכאי לתשלום דמי פגיעה.
קביעת מעמד המבוטח
מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי ðקבע בדרך כלל על פי הצהרת המבוטח ,בהתאם לחוק
ולתקðות .מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר ,כדי למðוע שלילת
גמלאות בעת הצורך ,או לחלופין -כדי למðוע תשלום מיותר.
- 15 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
עב"ל 33996-12-17עמוס לבן 'ðהמוסד לביטוח לאומי – דיווחי מע"מ איðם מספקים לרישום
עובד עצמאי
עמוס לבן היה עובד שכיר שהפך עצמאי והיה רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי שאיðו עוðה
להגדרת עובד עצמאי .הוא הצהיר על שיðוי העיסוק ביום 28.6.2016ולאחר מכן הגיש תביעה להכיר
בפגיעה מיום 9.6.2016כפגיעה בעבודה )אוטם שריר הלב שðגרם לטעðתו עקב מריבה עם לקוח(.
בית הדין הארצי דחה ביום 30.4.2018את ערעורו לקבלת דמי פגיעה מאחר ולא עשה את המוטל
עליו כדי להירשם כעובד עצמאי טרם התאוðה.
בית הדין הארצי חוזר על העובדות שלפיהן הודיע המוסד לביטוח לאומי למבוטח כמה פעמים כי
מעמדו הוא עצמאי שלא עוðה להגדרה ,וכי במעמדו זה איðו מבוטח בביטוח ðפגעי עבודה .המבוטח
לא הודיע על שיðוי מעמדו טרם האירוע.
בית הדין שב וקובע כי דוחות מע"מ אלו או המכתב הðלווה שצורף לדיווח "איðם יכולים בשום דרך
להיחשב כ"דין וחשבון" כדרישת תקðות הרישום ,או כמילוי חובת הרישום בכל דרך אחרת".
עב"ל 430/07רוðן הורביץ 'ðהמוסד לביטוח לאומי – אין רישום כעובד עצמאי ביום הפגיעה
ביום ð 3.4.2005פצע המערער פציעה קשה בתאוðת דרכים ,בדרכו לביתו מהעבודה .ביום 28.4.2005
שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל בחודש מארס ) 2005למס הכðסה
ðשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר .(2005התביעה לדמי פגיעה ðדחתה משום שהמבוטח לא
היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.
בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי .בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את
עמדת המוסד לביטוח לאומי ,תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של
מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי -לא יועיל למבוטח .כלומר ,אי ידיעת החוק לרבות
"התרשלות" המייצג -איðה מועילה.
ת"א 41386-11-10מðדז 'ðבירן – אחריות חלקית של המייצג לאי רישום מבוטחת
בפסק דין זה קבע בית המשפט המחוזי שהמייצג והמבוטחת )לקוחתו של המייצג( אשמים ביחד
) (50%:50%ברשלðות שהביאה לשלילת זכאותה של המבוטחת לגמלאות בשל פגיעה בעבודה
מהמוסד לביטוח לאומי ,לאחר שלקתה באירוע מוחי בעקבות ויכוח עם עובדת .זאת כיוון
שהמבוטחת לא הייתה רשומה במוסד לביטוח לאומי כ"עובדת עצמאית" ביום קרות האירוע
בעבודה.
בית המשפט המחוזי חייב את המייצג בתאריך 20.10.2015לשלם ללקוחתו פיצוי בסכום 50%
מהפסד הקצבה.
פתיחת תיק עצמאי בעקבות שומה – בעקבות פסק דין
המוסד לביטוח לאומי שלח למר יצחק חג'אג' בעקבות שומה שהתקבלה ממס הכðסה מכתב לבירור
מעמדו ,לרבות פירוט מקורות ההכðסה והיקף שעות העבודה .במכתב הובהר כי המבוטח איðו
מבוטח לעðף ðפגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה האמורה.
בהיעדר תגובת המבוטח ,שלח לו המוסד לביטוח לאומי ביום 6.4.2010פðקס לתשלום דמי ביטוח
כעובד עצמאי ומכתב שבו פורט חישוב דמי הביטוח אשר עליו לשלם.
ביום ð 19.4.2010פגע המבוטח בתאוðה במסגרת עיסוקו ,הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי וðדחה.
ביום 9.7.2012קיבל בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (2416-06-11את תביעתו של המבוטח וקבע כי
אף שהמבוטח לא ðרשם במועד כעובד עצמאי ,הרי בðסיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לעðיין
פגיעה בעבודה.
המוסד לביטוח לאומי אימץ את החלטת בית הדין גם למקרים אחרים וקבע ðוהל פðימי שעל פיו
בעקבות כל שומה שמגיעה למוסד לביטוח לאומי וגורמת לפתיחת תיק עצמאי חדש ,ייקבע תאריך
רישום לפי יום עריכת השומה במס הכðסה.
יש לשים לב לחשיבות תשלום דמי הביטוח .במקרה שלעיל הורה בית הדין למוסד לביטוח לאומי
להתחשב בהוראות סעיף 366לחוק הביטוח הלאומי .סעיף זה מאפשר שלילת גמלה ממבוטח שקיים
לו חוב ,באופן מלא או באופן חלקי.
- 16 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
קידום שומה והפרשים בעקבות קבלת מידע במוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי מחייב בהפרשי שומה לשðים קודמות בעת קבלת שומה ממס הכðסה .אולם,
יש מקרים שבהם ðוצרים הפרשים לשðים קודמות בעקבות קבלת מידע חדש במוסד לביטוח לאומי.
לדוגמה ,משומה שהתקבלה ממס הכðסה או מטופס .126
כאשר עיסוקיו של המבוטח איðם מעודכðים במחשב הביטוח הלאומי )לדוגמה ,יש למבוטח הכðסות
חייבות בדמי ביטוח מדמי שכירות ,או שהוא עובד כשכיר ,או שהפסיק לעבוד כשכיר( ומגיע למוסד
לביטוח לאומי מידע מעודכן על עיסוקיוð ,וצרים הפרשים גם בשðים הבאות באופן אוטומטי.
אם המידע איðו ðכון ,יש להודיע בכתב על העיסוקים הðכוðים ולתקן את הדרישה .אם המידע ðכון,
תיקון לשðים קודמות יתקבל רק עם קבלת השומה לשðים אלה.
עצמאי שאיðו רשום יקבל הודעה על דרישת דמי הביטוח החל משðת השומה ועד מועד ההודעה
)לרבות מקדמות לשðה הðוכחית(.
כאשר עצמאי מקבל הודעה על קביעת מעמדו כעובד עצמאי וחולק על כך ,עליו לפðות מיד למוסד
לביטוח לאומי לשיðוי המעמד )בטופס .(6101
מועד שיðוי הסיווג של עובד עצמאי
בסעיף 5לחוק הביטוח הלאומי ðקבע שמי שחדל להיות עובד עצמאי והפך למבוטח שאיðו עובד
ואיðו עובד עצמאי ðחשב לעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע למוסד לביטוח לאומי ,או שהמוסד
לביטוח לאומי הודיע לו ,על היותו למבוטח כאמור .המוסד לביטוח לאומי רשאי ,לפי שיקול דעתו
ולבקשת העובד העצמאי ,לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי למרות
ההודעה האמורה או אף בהיעדרה.
בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל 16519-11-15מיום (26.12.2017דחה את ערעורה של רחל ברוך
קוðפיðו לשיðוי מעמד רטרואקטיבי מ"עובדת עצמאית" למי ש"איðה עוðה להגדרת עובד עצמאי".
על פי הלכת רד משðת ,1997קיימת חזקה לפיה עובד עצמאי ðחשב במעמד זה עד שהוא מודיע
למוסד לביטוח לאומי על השיðוי ,אך זוהי חזקה שðיתðת לסתירה .הערעור ðדחה משום שלא עלה
בידי המבוטחת להוכיח את טעðותיה בדבר הצורך בסיווג רטרואקטיבי שוðה ממה שהצהירה עליו
בדיעבד.
ביום 4/1/2015דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (3593-06-13את תביעתו של עמי הופמן ,שביקש
לשðות באופן רטרואקטיבי את סיווג ההכðסה מהשכרת ðדל"ן שסווגה במוסד לביטוח לאומי
כהכðסה מעסק לסיווג של הכðסה שאיðה מעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המבוטח דיווח על היותו עצמאי כל השðים ,שילם דמי ביטוח
בהתאם והיה מבוטח לעðפי ביטוח שחלים על מבוטחים עצמאים לרבות ביטוח ðפגעי עבודה .לאור
זאת ,שיðוי הסיווג ðעשה אף שðה קודם למועד שפðה למוסד לביטוח לאומי ,והכול לפי הוראות
החוק.
שיðוי או סגירת עיסוק עצמאי בדיעבד – הוראות הביטוח הלאומי
הביטוח הלאומי פרסם ביום 28.5.2018חוזר ביטוח) 1457/חוזר גל"ש (1440/בðושא סגירת עיסוק
עובד עצמאי בדיעבד ,וכן שיðוי עיסוק בדיעבד מעובד עצמאי שעוðה להגדרה למי שאיðו עוðה
להגדרה ולהיפך )מעצמאי שאיðו עוðה להגדרה לעובד עצמאי שעוðה להגדרה( ,ופרסם עדכון לחוזר
בחודש מאי 2019שכולל הבהרות בדבר מצבים חריגים.
החוזר פוðה למייצגים בבקשה שלא לעכב את הבקשות האלה ולפðות לביטוח הלאומי בזמן אמת,
ככל שðיתן .המוסד לביטוח לאומי מצפה מהמייצג לðהוג בðאמðות ,בזהירות וביושר כלפי המבוטח
וכלפי המוסד לביטוח לאומי .שימוש לרעה באופן שיטתי בהוראות האלה יועבר לבחיðת המשרד
הראשי )יבוצעו שליפות ממוקדות לפי מבוטחים או לפי מייצגים(.
לפðי כל תביעה לגמלה כדאי להקפיד על עדכון העיסוק בזמן ,כי כאמור שיðוי רטרואקטיבי לא
בהכרח יתקבל .לדוגמה ,בעת תביעה לקצבת ðכות כללית ,או לדמי אבטלה.
החוזר קובע ðוהל אחיד לגבי הדיווח הרטרואקטיבי לשיðוי העיסוק העצמאי ולסגירת התיק
העצמאי בביטוח הלאומי .להלן תמצית הדברים:
- 17 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.1ההוראות קובעות כי המבוטח חייב למלא טופס 6101שבו הוא מצהיר על שיðוי העיסוק או על
סגירת התיק.
.2שיðוי רטרואקטיבי בשðה השוטפת -פקיד הגבייה מקבל ללא אסמכתאות הצהרה מתחילת
השðה השוטפת בלבד ,כפוף לחריגים המפורטים בחוזר המתוקן.
.3שיðוי רטרואקטיבי בשðים קודמות -כל שיðוי לתקופה קודמת מחייב המצאת אסמכתאות
אובייקטיביות .לדוגמה לפי החוזר )לסגירת תיק( -סגירת התיק במס ערך מוסף ,במס הכðסה
או סגירת העסק.
.4לא יאושר שיðוי רטרואקטיבי מעבר לשðה השוטפת מעובד עצמאי העוðה להגדרה לעצמאי
שאיðו עוðה להגדרה.
.5בעת ההחלטה לאשר שיðוי רטרואקטיבי ,יש להביא בחשבון את הזכות הביטוחית שהמבוטח
ðהðה ממðה לאורך השðים ,גמלאות שקיבל המבוטח ,הודעות שהביטוח הלאומי שלח למבוטח
מהם עולה שהוא ידע על המעמד שלו בביטוח הלאומי ועוד.
.6אם הפקיד איðו מאשר שיðוי רטרואקטיבי ,הוא חייב לðמק מדוע.
מבוטחות שאיðן חייבות בדמי ביטוח לאומי ו/או בדמי ביטוח בריאות
עקרת בית היא אישה ðשואה )לרבות ידועה בציבור ולמעט עגוðה ,כמפורט בחוק( ,שבן זוגה תושב
ישראל המבוטח בביטוח הלאומי כחוק לעðף אזרחים ותיקים ושאירים ,והיא איðה עובדת כשכירה
)לרבות בחל"ת( ואיðה "עובדת עצמאית" על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי )"עקרת בית ðכה"
ðחשבת "מבוטחת חובה" כמפורט בחוק הביטוח הלאומי(.
עקרת בית כאמור פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ,אף על פי שהיא מבוטחת
בביטוח בריאות ומבוטחת באופן חלקי לעðפי הביטוח הלאומי.
אלמðה בת קצבה היא אלמðה ,המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי
בישראל .כאשר אלמðה בת קצבה איðה עובדת כשכירה ואיðה "עובדת עצמאית" על פי ההגדרה
בחוק הביטוח הלאומי ,היא איðה משלמת דמי ביטוח לאומי .דמי ביטוח בריאות מðוכים מהקצבה.
לאלמðה בת קצבה יש מעמד מיוחד בתקðות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי
ביטוח(.
החבות בדמי ביטוח של "עקר בית"
בג"ץ דחה עתירה כðגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה ,שדחה ערעור של בעל ואישה אשר ביקשו
מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בבעל כ"עקר בית" ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח )בג"ץ 1046/09
מיום .(15.8.2010
ידועים בציבור
ידועים בציבור הם בðי זוג אשר מðהלים משק בית משותף וקשרו גורלם לחיות ביחד כðהוג בין בעל
לאישה.
ידועים בציבור אמורים לעדכן את המעמד במוסד לביטוח לאומי באמצעות טופס שמצוי באתר
הביטוח הלאומי באיðטרðט ולצרף מסמכים מאמתים .המעמד של ידועים בציבור משפיע על תשלום
דמי ביטוח ועל זכויות לגמלאות.
המוסד לביטוח לאומי רשאי להכיר גם בבðי אותו מין כידועים בציבור .בðות זוג מאותו המין חייבות
להצהיר בטופס בל 673/מי תהיה בת הזוג "המבוטחת" ומי תהיה "עקרת הבית" .המוסד לביטוח
לאומי מסר כי ההצהרה חד פעמית ,כל עוד המבוטחות הן במעמד של ידועות בציבור.
- 18 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בחיðת הסיווג הביטוחי של המבוטח )ההכðסה המדווחת ומועד השיðוי(
חשוב מאוד לבדוק התאמה בין סוגי העיסוקים של המבוטח לבין הרישום במוסד לביטוח לאומי,
ולבחון את סכום ההכðסה המדווח למוסד לביטוח לאומי המהווה את הבסיס למקדמות.
אפשר לראות את הסיווג הביטוחי ואת ההכðסה האמורה בהודעה על המקדמות או במערכת ייצוג
הלקוחות.
חשוב לעדכן רישום עובד עצמאי לביטוח למקרה של פגיעה בעבודה ודמי לידה ,וחשוב להגדיל
המקדמות כאשר הבסיס למקדמות ðמוך מההכðסה האמיתית ,לאור חסימת השומה כאשר מבוטח
ðפגע בעבודה או ðפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה וגמלתו תהא חסומה.
ההכðסה שעל פיה מחושבות המקדמות בשðה השוטפת ðקבעת על פי אחת מהאפשרויות הבאות:
.1לפי הצהרה עדכðית על ההכðסות.
.2אם לא הייתה הצהרה עדכðית – לפי שומת המס האחרוðה שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי.
חובת רישום ותשלום דמי הביטוח לעðיין מיצוי זכויות לגמלאות דמי לידה והורות
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1468ביום 27.5.2019שðועד להסביר למבוטחים
שעוסקים במשלח ידם כעצמאים כדלקמן:
.1יש חשיבות גדולה לרישום במוסד לביטוח לאומי של "עובד עצמאי העוðה להגדרה" למיצוי
זכויות לגמלאות בשל פגיעה בעבודה וגמלאות אימהות.
.2יש חשיבות גדולה גם לתשלום דמי הביטוח ללא דיחוי בעיקר לðשים בהיריון.
כאשר עצמאי ðרשם בעיסוק של "עובד עצמאי שעוðה להגדרה" בדיעבד ,הוא מקבל דרישת
תשלום לתאריך עתידי של 60יום ממועד הוצאת הדרישה .לעðיין זכאות לגמלאות אימהות כמו
דמי לידה והורות וגמלה לשמירת היריון ,יש חשיבות לתשלום דמי ביטוח לפðי הלידה/שמירת
היריון ,גם אם מועד החיוב העתידי טרם הגיע.
יש חשיבות רבה לעדכון מעמד מבוטחת בהיריון כ"עובדת עצמאית" אם היא עוðה על הגדרת
"עובדת עצמאית" ואיðה רשומה כðדרש .הרישום ובעיקר חובת התשלום חייבים להתבצע לפðי היום
הקובע לשמירת ההיריון או הלידה.
חשוב לזכור כי אם יש למבוטחת חוב של דמי ביטוח לפðי הלידה ,בשל סדר זקיפת תשלומים,
התשלומים המאוחרים מכסים את החוב הישן ,ולכן החוב מיוחס לתקופה שלפðי הלידה.
הדבר ðכון גם לכל מי שבכווðתו לתבוע דמי לידה והורות ,לרבות בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת
לידה ולתבוע דמי לידה ,להורה מאמץ ,להורה מיועד ולמשפחות אומðה.
למייצגים -מומלץ למסור את החוזר לכל לקוח חדש שפותח תיק עצמאי במס הכðסה ובמס ערך
מוסף ומבקש לחכות עם ההודעה למוסד לביטוח לאומי על פתיחת העיסוק ,או שהוא מבקש
להירשם בעיסוק של "עצמאי שאיðו עוðה להגדרה".
ביום 20.5.2015דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עו"ד עופרה לוי-גרין )עב"ל (1632-10-13
לקבלת דמי לידה כעצמאית עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח ,ודחה גם את הבקשה שלה להעðקה
מטעמי צדק .בית הדין הארצי פסק כי קיים קשר בל יðותק בין תשלום דמי הביטוח לבין קבלת
הזכויות הסוציאליות על פיו .רק במקום שðבצר מהמבוטחת לקיים חובת תשלוםð ,יתן לסטות
מאותו הקשר ולהעðיק למבוטחת את הזכויות דרך מתן העðקה.
בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל 23629-06-16מיום (10.12.2017דחה את תביעתה של רוðית אזולאי
לתשלום גמלה לשמירת היריון ודמי לידה מאחר שדמי הביטוח שולמו רק לאחר הלידה .בית הדין
דחה גם את תביעתה להעðקה מטעמי צדק כיוון שלא ðבצר ממðה לשלם את דמי הביטוח.
המבוטחת דיווחה למוסד לביטוח לאומי על היקף עבודה והכðסה שלפיהם ðקבע שהיא איðה עוðה
להגדרת עובד עצמאי .המבוטחת קיבלה הודעה שהיא איðה מבוטחת לעðף ðפגעי עבודה ודמי לידה
והיא מתבקשת להודיע ללא דיחוי אם יחול שיðוי בהכðסותיה או בהיקף עבודתה כדי שתהא
מבוטחת כעובדת עצמאית.
המבוטחת עדכðה את המוסד לביטוח לאומי על השיðוי בהיקף עבודתה כעצמאית רק לאחר הלידה
רטרואקטיבית ולכן חויבה בדמי ביטוח ,אך התביעות לגמלת שמירת היריון ולדמי לידה ðדחו,
לרבות התביעה להעðקה מטעמי צדק.
- 19 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
לדעת בית הדין סעיף 50וסעיף 58לחוק הביטוח הלאומי מתðים את הזכאות לתשלום דמי הלידה
ולגמלה לשמירת היריון )בהתאמה( בכך שהמבוטחת שילמה דמי ביטוח מהכðסתה כעובדת עצמאית
בעד פרק הזמן הðקוב בסעיף .התðאי ליישום תקðות העðקה מטעמי צדק הוא כי אי תשלום דמי
הביטוח הוא תוצאה של "ðבצרות" שהיא הימðעות מסיבות אובייקטיביות ולא בשל סיבות כגון :אי
ידיעה על חובת הרישום ,או התשלום ,או בשל טעות ,שכחה או מעשים )או מחדלים( של המייצג או
ðציג אחר שטיפל בעðיין.
אמðם ההיריון היה רב סיכון ,אך עצם העובדה שהמבוטחת הגדילה את היקף העבודה ואת הכðסתה
איðה מצביעה על ðבצרות מלטפל בעðייðיה.
בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (17577-03-18דחה ביום 4/3/2019את תביעתה של יסכה בן הרוש
לתשלום דמי לידה ,מאחר שדמי הביטוח כעובדת עצמאית לתקופה שטרם הלידה ,שולמו רק לאחר
הלידה .במכתב ששלח הביטוח הלאומי הובא לידיעת המבוטחת ,כי עליה לדווח "ללא דיחוי על
שיðוי בהכðסותיה" .ובכך למעשה הוא "הזהיר" את המבוטחת ,כי השיðוי הוא באחריותה בלבד.
בית הדין פסק על פי הלכת ורדיðה שומלה בבית הדין הארצי :את המילים "שילמה דמי ביטוח"
ו"שולמו דמי ביטוח" בסעיף 50האמור ,יש לפרש כך – שהתשלום ðעשה לפðי "היום הקובע".
על פי הלכת אסתר רחמים בבית הדין הארצי :תכלית ההוראה היא למðוע שימוש לרעה בעצם
הביטוח מכוח החוק ,כדי שאדם לא יקיים שðים חובותיו ,ובבוא האירוע המזכה לגמלה – ישלים את
כל החסר לזכאות ,לרבות קביעת מצב מזכה או מעמד מזכה.
בית הדין מדגיש כי אין ðפקות לשאלה אם המבוטחת ידעה או יכולה הייתה לדעת במועד הקובע על
השיðוי בהכðסותיה .במכתב שקיבלה בשðת 2012הובא לידיעתה כי עליה לדווח "ללא דיחוי על שיðוי
בהכðסותיה" .ובכך למעשה "הזהיר" המוסד לביטוח לאומי את המבוטחת כי השיðוי הוא
באחריותה בלבד.
גמלה חוסמת
ההכðסה החייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח של עובד עצמאי היא הבסיס ,בדרך כלל ,להכðסה
שממðה מחושבת גמלה בעת פגיעה בעבודה ,או פגיעה בעת התðדבות מוכרת ,המזכה בדמי פגיעה
לתקופה של 90ימים לפחות ,בין שהם רצופים ובין שאיðם רצופים ,או פגיעה המזכה בקצבת ðכות
מעבודה ,בקצבת תלויים או במעðק לðכה ולאלמðה )"גמלה חוסמת"(.
בעבר ðהג המוסד לביטוח לאומי במקרים שבהם הבסיס לחישוב הגמלה התפרס על שðתיים ,לקבוע
את השðה החסומה -השðה הקודמת לשðת הפגיעה .זאת ,כפי שðאמר בחוזר משותף של אגף ביטוח
ובריאות ואגף ðפגעי עבודה מספר 46/06מיום .2/2/06
בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל 377/03לוי סלומון 'ðהמוסד לביטוח לאומי(
הדן בפרשðות של תקðה זו ,הוחלט במוסד לביטוח לאומי כי לגבי מבוטח שðפגע בעבודה בחודשיים
הראשוðים של שðת מס ,יופעלו כללי "גמלה חוסמת" הן על השðה שבה אירעה הפגיעה והן על השðה
שקדמה לה.
שומה מיטיבה
המוסד לביטוח לאומי מגדיל את ההכðסה בשומה שעל פיה ðקבע הבסיס לדמי הפגיעה כאשר ðמצא
בידו )עוד מלפðי הפגיעה( מידע שמיטיב עם המבוטח .שומה מיטיבה זו מגדילה גם את הגמלאות.
ביום 3במארס 2011התקבל ערעור המוסד לביטוח לאומי בעðייðו של מðשה תעשה )עב"ל (218-10
בבית הדין הארצי לעבודהð .קבע בפסק הדין שכאשר מצויה במוסד לביטוח לאומי הצהרה מעודכðת
בדבר הכðסות מבוטח בשðת הפגיעה ,ומגיעה שומה לשðה מוקדמת יותר ,שומה זו איðה "שומה
מיטיבה" לעðיין הגדלת גמלאות כתוצאה מפגיעה בעבודה ,גם אם השומה הגיעה למוסד לביטוח
לאומי לפðי הפגיעה.
ביום 10באפריל 2014דחה בית הדין הארצי את ערעורו של אורי שמש )עב"ל (6584-09-12וקבע כי
יש להפעיל בעðייðו את כללי הגמלה החוסמת אף על פי שהוא דיווח על הכðסותיו האמיתיות למס
ערך מוסף לפðי מועד הפגיעה )אך לא הגדיל את מקדמות דמי הביטוח(.
ביום 25בפברואר 2016דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של יורי דורושקביץ בעðיין תיקון
הבסיס לתשלום הגמלאות שקיבל בגין פגיעה בעבודה לפי השומה לשðת ,2011כיוון שהדוח הוגש
לאחר מועד הפגיעה בעבודה.
- 20 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בית הדין הארצי ,קבע כדלקמן:
סבירות תקðה 11וחוקיותה ðבחðו ואושרו בפסיקה ðרחבת )שפורטה בפסק הדין( ואין לסטות
מפסיקה זו.
תכלית התקðה על פי הפסיקה:
.1למðוע עריכת מðיפולציות בשומה.
.2הגðה על מבוטחים עצמאים שהכðסתם ירדה כתוצאה מפגיעה בעבודה.
.3לתמרץ מבוטחים עצמאים לעדכן בזמן אמת את שיעור הכðסתם.
בית הדין חוזר על ההלכות שðקבעו ולפיהן השפעה על שומה יכולה להיות בצד ההכðסות וגם בצד
ההוצאות.
המבוטח לא ðתן כל הסבר מדוע לא היה ביכולתו לעדכן את תשלום המקדמות בשðת 2011לפðי
מועד התאוðה.
לבסוף ,בתגובה לטעðתו האחרוðה של המבוטח ,ממליץ בית הדין למוסד לביטוח לאומי להודיע
מראש למבוטחים על כווðתו לשðות החלטה קודמת שלו ,ולהגדיל את החבות של המבוטח בדמי
ביטוח .במקרה דðן ,אף שלא ðעשה כן ,אין בכוח "פגם" זה כדי לסטות מהוראות תקðה 11כאמור.
ביום 21.11.2017דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (51290-05-16את תביעתו של ש.ש .וקבע
שההכðסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות טרם התאוðה בעבודה תשמש בסיס לתשלום דמי
הפגיעה וקצבת הðכות בעבודה .בית הדין מזכיר את הלכת דורושקביץ ואת שלושת התכליות של
התקðה.
ביום 17באוגוסט 2015דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (4424-10-12את תביעתו של מאיר
אלמקיס וקבע כי קצבת הðכות מעבודה תשולם לו על פי ההכðסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות
במועד ההכרה בפגיעה ולא על פי דוחות מע"מ שהוגשו קודם לכן ,או על פי דוח שðתי שהוגש לפקיד
השומה לאחר מועד הפגיעה.
בית הדין חוזר שוב וקובע כי אין משמעות לדוחות המע"מ ,וכי אין כל משמעות לשיðוי בהכðסות
המבוטח "כל עוד לא ðעשה מעשה היכול ללמד על כך שהשיðוי ðעשה במועד שקדם לפגיעה".
ביום 9.6.2015דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתו של שמואל לוי וקבע כי ðיתן לקזז
מתשלומים שמגיעים לו מהמוסד לביטוח לאומי חוב כלפי המוסד לביטוח לאומי בגין גמלאות
ששולמו לו ביתר עקב טעות המוסד לביטוח לאומי ,וזאת אף על פי שחלפו כעשר שðים.
בית הדין האזורי קיבל ביום 18.11.2018את תביעתה של יהודית גריðברג ) (59243-02-17וקבע כי
בגין תאוðה בעבודה ðוספת באותה השðה לא תופעל תקðה 11לתקðות המקדמות )הגמלה החוסמת(
כיוון שהגיעה למוסד לביטוח לאומי שומה מיטיבה לפðי התאוðה השðייה )ואחרי התאוðה הראשוðה
באותה השðה(.
צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שחל על עצמאים
אם למבוטח יש הכðסות כעצמאי שמהן מðוכים דמי ביטוח כעובד שכיר על פי צו הביטוח הלאומי
)סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים( ,התשל"ב) 1972-להלן" :צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג
מבוטחים וקביעת מעבידים" ,או "צו סיווג מבוטחים" או "הצו"( אזי אין לכלול הכðסות אלה
בחשבון בעת עריכת החישוב בדבר סך ההכðסות של המבוטח כעצמאי .זאת כיוון שהמוסד לביטוח
לאומי מתייחס להכðסות אלה כעיסוק ðפרד -כאילו המבוטח שכיר.
כדי להימðע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכðסות בשðים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי
הצו ,ופעם שðייה מההכðסה המדווחת ממקור עצמאי למס – יש להעביר לפקיד הגבייה בסðיף
הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ðיכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות ,כדי
שיפחית מהשומה את ההכðסות שמהן ðוכו דמי הביטוח.
חשוב שהאישור יכלול את כל המידע הקשור להכðסות שמהן ðוכו דמי הביטוח ולחודשים שבהם
בוצעה העבודה .המוסד לביטוח לאומי מבקש להשתמש בðוסח של טופס ) 806אישור שðתי על ðיכוי
מס הכðסה מתשלומים המחייבים ðיכוי מס במקור( שðמצא באתר רשות המסים )מי שמגיש תביעה
לגמלה אמור להגיש פירוט חודשי לפי מועדי מתן השירות ולא סכום שðתי(.
ðיכוי דמי הביטוח לפי צו סיווג מבוטחים ðעשה על ידי המשלם כברירת מחדל בשיעור המלא .יש
לבקש מהמשלם לערוך תיאום בשיעור המופחת או להצהיר בטופס 103על העיסוק כעיסוק יחיד.
- 21 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
אם לא ðעשה תיאום ,אפשר לתבוע את החזר השיעור המופחת באיðטרðט )כמו כל עובד שכיר( או
להסב את תשומת לב פקיד הביטוח הלאומי שעורך את ההתחשבðות של דמי הביטוח כעצמאי ,שיש
להחזיר גם דמי ביטוח בשיעור המופחת מסכום התשלום שכלול במסגרת הצו.
תיקון מקדמות דמי ביטוח
אם הכðסות המבוטח בפועל שוðות מההכðסה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח ,אפשר להגדיל
או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד שðועד למטרה זו ,שðמצא באתר הביטוח הלאומי
באיðטרðט.
התðאים להוכחת הצורך בשיðוי בשיעור המקדמה מצויים בתקðה 4לתקðות הביטוח הלאומי
)מקדמות( ,התשמ"ד 1984-והם :שומה לשðה הקודמת ,שיðוי מקדמות במס הכðסה ,שיðויים
במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשðה השוטפת מול
הדיווחים המקבילים למס הכðסה בשðה הקודמת ,או ðימוקים משכðעים אחרים.
ðימוקים משכðעים הם לדוגמה :אישור רפואי המצביע על ירידה בכושרו התפקודי של המבוטח,
הצהרת המבוטח שחל גידול בהכðסותיו ביותר מ ,10%-או הודעת מייצג על ההכðסה המשוערת
הצפויה לשðה השוטפת.
מייצגים רשאים להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ ייצוג לקוחות כאשר המבוטח רשום במוסד
לביטוח לאומי כעובד עצמאי.
מבוטח שמגדיל מקדמות באופן עקבי מדי שðה ובסוף כל שðת מס מגיש שומה ðמוכה באופן
משמעותי מההצהרה שמסר למוסד לביטוח לאומי ,מוזמן לבירור במוסד לביטוח לאומי .כאשר
ההגדלה ðעשתה על ידי מייצג ,המייצג מוזמן לבירור במוסד לביטוח לאומי .המוסד לביטוח לאומי
בודק אם הייתה הגדלת כיסוי ביטוחי שלא בהתאם לתקðות.
בהתאם לתקðות ,שיðוי מקדמות אפשרי עד 31בדצמבר באותה השðה פעם אחת בכל רבעון :ארבע
פעמים בשðה .כאשר הטופס משמש להגדלת מקדמות רשאי לחתום עליו המבוטח או המייצג ,ואילו
הקטðת מקדמות מחייבת בכל מקרה חתימה של המבוטח על הטופס .מייצג איðו רשאי לחתום
במקום המיוצג על הקטðת מקדמות .המייצג רשאי למסור הודעה על ההכðסות הצפויות.
שיðוי מקדמות איðו משðה את מעמדו של המבוטח במוסד לביטוח לאומי .כלומר ,שיðוי סוג מעצמאי
שאיðו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי" ,או ההיפך ,מחייבים דיווח של המבוטח בטופס
בל) 6101/דין וחשבון רב שðתי(.
רצוי ומומלץ לתקן מקדמות במהלך השðה .כאשר בוחðים את ההכðסה השðתית ,יש להביא בחשבון
את ההכðסה הגבוהה ביותר הרלווðטית )כפוף לתקðות( בשל סוגיית "הגמלה החוסמת" .לעðיין
הגמלה החוסמת ,ההכðסה המתוקðת המהווה בסיס למקדמות בשðה השוטפת -היא הבסיס
למקדמות בשðה הבאה אחריה.
כאשר מבוטח משלם מראש מקדמות )בדרך כלל בחודש דצמבר( ,עליו לבקש מפקיד הביטוח
הלאומי לעכב את החזר התשלום שבוצע ביתר ,כדי שהתשלום לא יוחזר אוטומטית למבוטח.
המייצג רשאי לעכב החזר במערכת ייצוג הלקוחות.
תשלום בשל הגדלת מקדמות לשðה השוטפת עד יום 31.12בשðת המס השוטפת ,ייכלל באישור
השðתי לשðה השוטפת רק אם מועד החיוב העתידי שלו הוא עד יום 3במארס בשðת המס הבאה.
הגדלת מקדמות למי שבכווðתו לתבוע גמלה לשמירת היריון ודמי לידה והורות
יש לזכור שðשים עצמאיות בהיריון ,החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות ,חייבות לשלם את
הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפðי הלידה או לפðי שמירת ההיריון והדבר ðכון גם לכל מי
שבכווðתו לתבוע דמי לידה )היולדת ,בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה במקום בת זוגו ,הורה
מאמץ ,הורה מיועד ומשפחות אומðה( .זאת כדי שהגמלה לא תישלל ,בחלקה או במלואה ,עקב פיגור
בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 50לחוק הביטוח הלאומי.
במקרים שבהם ðשללה הזכאות לדמי לידה או לגמלה לשמירת היריון ממבוטחת רק בשל הגדלת
מקדמות בשðה השוטפת שלא שולמה בזמן ,יש לפðות לסðיף .הגמלה תשולם לפי ההכðסה המקורית
בשלב הראשון ובעת קליטת השומה ,תיערך ממילא התחשבðות .הסðיף יבטל את הגדלת המקדמות
ולכן ,במקרה כזה יש לזכור להגדיל את המקדמות בחזרה מיד לאחר שהמבוטחת חוזרת מחופשת
הלידה.
- 22 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
העðקה מטעמי צדק
בעת שלילת גמלה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח או בשל אי רישום כעובד עצמאי ,אפשר להגיש
תביעה להעðקה מטעמי צדק .לעתים המוסד לביטוח לאומי עורך מבחן הכðסות למבקשי ההעðקה.
טעðה כי פיגור בתשלום דמי ביטוח או אי רישום כחוקð ,גרמו בשל הטעיה או מחדל של רואה
חשבון ,מðהל חשבוðות ,יועץ מס או עורך דין מטעמו של מבקש ההעðקה ð -דחתה בבית הדין הארצי
לעבודה ,וðקבע כי חלה אחריות של התובע על שלוחו.
ביום 20.5.2015דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עו"ד עופרה לוי-גרין )עב"ל (1632-10-13
לקבלת דמי לידה כעצמאית עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח ,ודחה גם את הבקשה שלה להעðקה
מטעמי צדק .בית הדין הארצי פסק כי קיים קשר בל יðותק בין תשלום דמי הביטוח לבין קבלת
הזכויות הסוציאליות על פיו .רק במקום שðבצר מהמבוטחת לקיים חובת תשלוםð ,יתן לסטות
מאותו הקשר ולהעðיק למבוטחת את הזכויות דרך מתן העðקה.
קובע בית הדין הארצי כי המערערת בחרה לדווח על הכðסותיה שגדלו באופן משמעותי בשðת 2009
– רק בחודש מאי ,2010והיא שבחרה להמתין לשוברי התשלום ביודעה שהיא בהיריון מתקדם ,על
אף שקיבלה מכתב ביום 7.12.2009שבו הובהר לה כי איðה מבוטחת לעðף דמי לידה" .בחירותיה
שלה לא יכולות להיחשב כמðיעה מלשלם את דמי הביטוח במועד".
העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכðסות ðוספות החייבות בדמי ביטוח
מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכðסות פסיביות ,שהם גם
שכירים בו זמðית ,יעבירו תלושי משכורת למוסד לביטוח לאומי )לתחום גבייה מלא שכירים בסðיף(.
זאת ,כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן.
כאשר המידע איðו מעודכן או איðו מאומת ,המבוטח משלם בשלב הראשון דמי ביטוח בשיעור המלא
במקום גם בשיעור המופחת ,או משלם דמי ביטוח בשיעור מופחת בעוד שהיה אמור לשלם רק
בשיעור המלא.
התרת דמי הביטוח הלאומי בðיכוי לצורכי מס
לצורך תשלום דמי ביטוח חייב המבוטח לקבל הודעת חיוב שאותה יש לשלם .דמי ביטוח
המשולמים ללא הודעת חיובð ,חשבים לתשלום ביתר ואיðם כלולים בתשלומים המותרים בðיכוי
לצורכי מס הכðסה.
יש לשים לב שרק 52%מדמי הביטוח הלאומי שחוייבו וששולמו בפועל מותרים בðיכוי לצורכי מס.
דמי ביטוח הבריאות איðם מותרים בðיכוי.
תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מכל סוג )בהמחאות ,בהוראת קבע בכרטיס אשראי,
בהוראת קבע בבðק או בקיזוז מגמלה( מותר בðיכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים שðפרעו עד תום
שðת המס .תשלום ששולם בעסקה בודדת בכרטיס אשראי מותר במלואו בðיכוי במועד ביצוע
העסקה )אף אם חולק לתשלומים או בקרדיט(.
באישור השðתי ðכללים תשלומים ששולמו עד סוף שðת המס בשðה השוטפת בגין החיובים הבאים:
.1חיוב לתקופה רטרואקטיבית עם מועד חיוב עתידי לתשלום עד יום 14בפברואר בשðת המס
הבאה.
.2הפרשי שומה שמועד החיוב העתידי לתשלומם הוא 14בפברואר בשðת המס הבאה.
.3מקדמת חודש דצמבר של השðה השוטפת שמועד תשלומה הוא 15ביðואר בשðת המס הבאה.
.4מקדמת חודש דצמבר בשðה השוטפת המשולמת בהוראת קבע בבðק או בכרטיס אשראי.
.5הגדלת מקדמות שמועד החיוב העתידי בגיðן הוא עד 3במארס בשðה הבאה.
ייתכðו תקלות בקליטת התשלומים אשר משולמים ביום האחרון של שðת המס והם ðקלטים
באישור השðתי של שðת המס הבאה .אם המועד לתשלום הוא לפðי 14בפברואר בשðה העוקבת )או
לפðי 3במארס לעðיין מקדמות( ,אזי יש לשלוח למוסד לביטוח לאומי את צילום הקבלה ,כדי לתקן
את האישור.
- 23 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח
הפחתת ðיכוי דמי הביטוח הלאומי שמותרים בðיכוי מהשומה מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות.
זאת מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי הביטוח באופן קרוב ככל האפשר לחישוב העתידי
שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המסים .בדרך זו המבוטח "ðהðה" מההפחתה כבר בשלב חישוב
המקדמות.
ככל שההכðסה החייבת שתיווצר בסופו של דבר בשומת מס הכðסה גבוהה יותר מההכðסה שלפיה
ðקבעו מקדמות דמי הביטוח ,דמי הביטוח יוגדלו בהתאם להכðסה חייבת זו ,ויðוכו מההכðסה דמי
ביטוח לאומי המחושבים תיאורטית ,אף שטרם שולמו בפועל .בהתאמה יחולו הדברים על קיטון
בהכðסה החייבת.
פיגור בתשלום דמי ביטוח
סעיף 366לחוק הביטוח הלאומי -כללי
סעיף 366לחוק הביטוח הלאומי כולל סðקציות ðגד מי שלא שילם דמי ביטוח )למעט חריגים ,כגון
מי שðפגע בעת התðדבות מוכרת ומי שתובע דמי לידה והורות(.
הסעיף דן במקרים שבהם פיגור בדמי ביטוח מפחית או שולל את רוב הגמלאות שמשולמות על ידי
המוסד לביטוח לאומי:
פיגור בדמי ביטוח שאיðו עולה על 12חודשים איðו פוגע כלל בגמלה.
בפיגור מעל 12חודשים שאיðו עולה על 18חודשי פיגור -תופחת הגמלה ברבע.
בפיגור העולה על 18חודשים ואיðו עולה על 36חודשים -תופחת הגמלה בחצי.
בפיגור העולה על 36חודשים -תישלל הגמלה במלואה.
למי שמבוטח במשך תקופה העולה על עשר שðים ,תוארך התקופה עד 60חודשים ,כמפורט בסעיף.
לעðיין זה לא יראו בחוב של עד 15%מהשכר הממוצע במשק )בשðת - 2019כ 1,540-ש"ח( כפיגור
בתשלום דמי ביטוח ,וגם לא בחוב שמועד תשלומו חל בתוך 90ימים שלפðי קרות המקרה המזכה
לגמלה )לעðיין גמלאות אימהות חלות ההוראות שבסעיף 50לחוק הביטוח הלאומי(.
מסעיף 368לחוק עולה כי עם עריכת הסכם תשלומים יהיה המבוטח זכאי לגמלה מיום עריכת הסדר
התשלומים ואילך ,וכפוף לעמידה בו.
הסכם תשלומים אפשר לערוך גם בדרך של ðיכוי החוב לשיעורין מסכום הגמלה שמתקבלת ,כפוף
להוראות המוסד לביטוח לאומי בעðיין זה.
על פי הסעיף ,אי תשלום דמי ביטוח ,לרבות הפרשי דמי ביטוח ,במועד הðקוב בדרישה ,יוצר עומק
פיגור בדמי ביטוח שעלול לשלול גמלה באופן מלא או באופן חלקי .כלומר ,כל עוד לא הוסדר החוב:
.1במקרה של שלילה חלקית יקבל המבוטח ,לדוגמה 75% ,מהגמלה בקיזוז חלק מהחוב.
.2במקרה של שלילה מלאה לא תשולם גמלה.
הפיגור בתשלום דמי הביטוח ðבחן מהיום שבו דמי הביטוח היו אמורים להשתלם ולא מהמועד שבו
ðשלחה הדרישה לתשלום.
לכיסוי החוב ðדרש המבוטח לעתים לשלם 25%מהחוב מיד ואת היתרה בהסדר תשלומים.
כלומר ,בכל תביעה לגמלה )למעט באוכלוסיות מיוחדות ,לדוגמהð ,כים קשים בעלי הכðסות
ðמוכות(ð ,ערכת ביקורת גבייה כדי לבדוק אם קיים פיגור בתשלום דמי ביטוח ששולל גמלה באופן
מלא או באופן חלקי.
בעðיין יצחק חג'אג' )בל 2416-06-11מיום (9.7.2012קיבל בית הדין האזורי את טעðת המבוטח וקבע
שאף על פי שלא ðרשם כעובד עצמאי כחוק ,בðסיבות המיוחדות שבהן המוסד לביטוח לאומי הודיע
לו בכתב על המעמד בטרם ðפגע בעבודה – הוא ייבחן כעובד עצמאי כאילו ðרשם ,אולם בית הדין
מורה למוסד לביטוח לאומי לבחון את חישוב הגמלאות בהתחשב בפיגור בתשלום דמי הביטוח לפי
הכללים בסעיף 366ולשלול את הזכאות לגמלה בהתאם.
- 24 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
ביום 26במארס 2018דחה בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (57149-05-15את תביעתו של יוסף לוי
וקבע כי הזכאות לקצבת אזרח ותיק )זקðה( תשולם לו רק מיום עריכת הסדר התשלומים שביצע
ולא מהיום שבו הגיע לגיל פרישה.
בית הדין ðסמך על הלכת מיכאלסון של בית הדין הארצי בדבר תכלית שלילת הגמלה ,שðועדה למðוע
מצב שבו..." :אדם אשר לא קיים במשך תקופה ארוכה את חובותיו ,לאמור :לא שילם דמי ביטוח,
ובבוא האירוע המזכה לגמלה ,ישלים את כל החסר לצורך זכאותו ויצפה כי תשולם לו גמלה בשיעור
מלא החל מהמועד המזכה".
סעיף 50לחוק הביטוח הלאומי – גמלאות דמי לידה והורות
כפי שðכתב לעיל ,לפי סעיף 50לחוק הביטוח הלאומי ,פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או
של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה והורות ,דמי אימוץ וגמלה לשמירת היריון.
מדובר בכל חוב שקיים ביום הלידה/שמירת היריון שבגללו אין למבוטח/ת תקופת אכשרה מספיקה
לזכאות לדמי הלידה )למעט חוב מקדמות לחודש האחרון לפðי הלידה/שמירת היריון ,שמועד
תשלומו לפי החוק הוא אחרי הלידה(.
אם המבוטחת שילמה את מקדמות דמי הביטוח במועד אך הגיעה למוסד לביטוח לאומי שומה של
שðה קודמת ,ייווצר למבוטחת חוב שולל דמי לידה כי על פי סדר זקיפת תשלומים ,כל דמי הביטוח
ששולמו בשðה השוטפת יכסו את חובות העבר .החוב יעבור לתקופה הסמוכה ללידה ולא תהיה
למבוטחת תקופת אכשרה מספיקה לדמי הלידה ) 10חודשים מתוך 14שלפðי היום הקובע ,או 15
חודשים מתוך 22החודשים שלפðי היום הקובע ,ולשמירת היריון או לדמי לידה חלקיים 6 :חודשי
ביטוח כעובדת עצמאית מתוך 14החודשים שקדמו ליום הקובע(.
כבר בפסק דין בעðיין ורדיðה שומלה בבית הדין הארצי מיום ) 18.7.1999עב"ל (393/97קבע בית
הדין הארצי שאת המילים "שילמה דמי ביטוח" ו"שולמו דמי ביטוח" שבסעיף )50א( לחוק הביטוח
הלאומי ,יש לפרש כפעולה שבעבר ,דהייðו ,שהתשלום ðעשה בפועל לפðי "היום הקובע" )יום הלידה
בעðיין שבפסק הדין(.
חישוב דמי ביטוח בעבור שðים קודמות
המוסד לביטוח לאומי אמור לשלוח הודעות על הפרשי שומה לאחר קבלת השומה ממס הכðסה.
אם המעמד של המבוטח הוא של עובד שכיר וגם של עובד עצמאי ,כדאי לבדוק אם סכום המשכורת
מעודכן ברישומי המוסד לביטוח לאומי )סכום זה משפיע על החישוב בשיעור המופחת או המלא של
דמי הביטוח(.
הכðסות ðכים מתקבלות במוסד לביטוח לאומי בסכום אחד ללא פירוט ובדרך כלל ðשלח למבוטח
מכתב המבקש את הפירוט .יש לבדוק קליטת ההכðסות כאשר הðכה הוא בן/ת הזוג .רצוי ומומלץ
לשלוח את הפירוט וההסברים עם אסמכתאות.
עדכון גמלאות בעקבות הפרשי דמי ביטוח
עדכון הפרשי השומה אמור לעדכן גם את הגמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי ,למעט
במקרה שהשומה חסומה בשל "גמלה חוסמת" כתוצאה מפגיעה בעבודה )או מחלת מקצוע או
בהתðדבות מוכרת(.
בגמלאות :דמי פגיעה ,אימהות )מאפריל (2016ותגמולי מילואים ,המוסד לביטוח לאומי עורך
חישוב משולב של הפרשי דמי ביטוח והפרשי גמלאות.
פסק דין בבית הדין האזורי -שומת מס הכðסה מחייבת לעðיין דמי ביטוח
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של מאיר בן חמו ) 34728-06-12מיום (9.12.2012וקבע כי
שומת מס הכðסה לשðת 2004במסגרת הסכם פשרה משðת 2011מהווה הכðסה חייבת לעðיין תשלום
דמי ביטוח.
ההלכה ðקבעה בפסק דין איציק מועלם 'ðהמוסד לביטוח לאומי )עב"ל (24.1.2010 ,82/09ובפסק
דין גילאון מתן ו 15-אחרים 'ðהמוסד לביטוח לאומי )עב"ל ..." :(24.6.2010 397/09לעðיין תשלום
דמי ביטוח ,קיימת זיקה ברורה בין חוק הביטוח הלאומי ובין פקודת מס הכðסה ובעיקרו של דבר,
סיווג מס הכðסה לגבי הכðסה מסוימת היא המחייבת גם לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי".
כאשר קיימת שומה סופית מרשות המסים – למוסד לביטוח לאומי אין שיקול דעת בקביעת גובה
"ההכðסה החייבת" .בית הדין קבע כאמרת אגב ,שהמוסד לביטוח לאומי לא היה יכול להפעיל
שיקול דעת כי המבוטח לא הוכיח מה שיעור הרכיבים שאיðם מהווים "הכðסה חייבת".
- 25 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת
החל בחודש יðואר ,2010תשלום דמי הביטוח בעבור תלמידי ישיבות המשרתים בשירות האזרחי
מתבצע על ידי המðהלת האזרחית הלאומית באמצעות גבייה מרוכזת ,עבור תלמידי ישיבה
שמשרתים בשירות האזרחי שאין להם הכðסה או שהכðסתם איðה מגיעה לסכום בשיעור של 5%מן
השכר הממוצע במשק )חוזר ביטוח 1396/מיום .(28.11.2010
פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על יסודי
החל מיום 1באוקטובר ,2011תלמיד כיתה י' עד י"ב במוסד חיðוכי על יסודי )שמוכר לעðיין חוק
זה( ,שהכðסתו מזערית ) 5%מהשכר הממוצע במשק( ,שאיðו עובד וטרם מלאו לו 19שðים ,פטור
מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד התקופה שבה הוא לומד )הפטור חל גם על תלמיד שאין לו צו גיוס(.
התלמיד ממלא טופס בל) 670/הצהרת עיסוק תלמיד על יסודי( ,שמצוי באתר הביטוח הלאומי
באיðטרðט.
פטור לחðיך במכיðה קדם צבאית ולמתðדב בשðת שירות החל מספטמבר 2011ועד
יולי 2013
סעיף )351יא()2א( לחוק הביטוח הלאומי תוקן החל מיום .1.9.2011הסעיף כולל פטור מתשלום דמי
ביטוח לתלמיד בבית ספר על יסודי ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית ,והחל ממועד התיקון גם לחðיך
מכיðה קדם צבאית ולמתðדב לשðת שירות למטרה ציבורית/לאומית ובלבד שהחלו את השירות
הסדיר או את השירות הלאומי לפðי שמלאו להם ) 21יש לשלוח את אישור הלימודים או ההתðדבות
למוסד לביטוח לאומי לעדכון באופן ידðי(.
פטור מדמי ביטוח למתגייס לצבא ,או לשירות לאומי בהתðדבות ,או לעתודאי
החל מיום 1באוגוסט ,2013בעקבות תיקון תקðות הביטוח הלאומי מיולי ,2013מי שהכðסתו
מזערית ואיðו עובד וטרם מלאו לו 21שðים ,פטור מתשלום דמי ביטוח מיום שמלאו לו 18שðים ועד
המועד שבו החל לשרת כחייל או בהתðדבות בשירות לאומי .המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום
26.11.2013חוזר המפרט את תðאי הפטור ותחולתו.
עתודאי יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח עד גיל 21בתðאים שלעיל אם סיבת הפסקת השירות היא כי
הוא עתודאי.
ביום 11.3.2018קבע בית הדין לעבודה )ב"ל 53948-06-16מיום (11.3.2018כי הפטור מתשלום דמי
ביטוח יחול גם על מבוטח שסיים י"ב בגיל ,19למד במכיðה קדם צבאית ,וכיוון שעבר ðיתוח ðבצר
ממðו להתגייס עד גיל 21בשל אי יכולת פיזית ורפואית )אך התגייס לפðי גיל .(22המבוטח שירת
במשך 3שðים שירות סדיר.
המוסד לביטוח לאומי החיל עליו את הוראות פסק הדין מיום .11.3.2018
ביום 16.5.2019פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר מספר 1467בעðיין פטור מתשלום דמי ביטוח למי
שמתגייס לשירות כחייל חובה או בשירות לאומי בהתðדבות אחרי גיל ,21במקרים שבהם ðמðעה
מהמבוטח האפשרות להתגייס לפðי גיל 21מסיבה שאיðה תלויה בו.
החוזר מפרט רשימת מצבים שבהם ðיתן לאשר פטור למתגייס בין גיל 21לגיל .22הפטור ðיתן לפי
החוק בין גיל 18עד גיל .21בין גיל 21ועד מועד הגיוס ,משלם המבוטח סכום מיðימום של דמי
ביטוח.
דוגמאות של מצבים מיוחדים :מצב רפואי ,עיכוב בסיום הלימודים ,שהות בחו"ל עם ההורים,
דחיית גיוס במסגרת מסלול ישיבות ההסדר ,או ðסיבות חריגות אחרות.
לצורך הפעלת הסעיף יש למלא טופס מספר – 6109הצהרת מבוטח שהתגייס לאחר גיל 21ולפðי גיל
.22
- 26 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
פטור מתשלום דמי ביטוח למשתחרר
לפי תיקון בחוק מיðואר 2015פטור כל משתחרר מצה"ל ומשירות לאומי לאחר שירות של 24
חודשים )בתðאים שðקבעו ,לרבות לאחר של"ת( מתשלום דמי ביטוח מיðימליים בחודשיים
הראשוðים שלאחר השחרור )למי שאיðו עובד והכðסתו מזערית(.
פטור מדמי ביטוח למקבל גמלה ממשרד הביטחון
מי שמקבל גמלה ממשרד הביטחון שאין לו הכðסות החייבות בתשלום דמי ביטוח )לדוגמה :אלמðת
צה"ל וðכה צה"ל( ,פטור מתשלום דמי הביטוח .אם חויב בדמי ביטוח עליו להעביר את האישור
ממשרד הביטחון לקבלת הפטור.
פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורם איבר
לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ,תורם איבר ,בתðאים מסוימים ,פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות
לתקופה מרבית של עד 36חודשים )חוזר בריאות 52/מיום .(10.12.2013רשימת התורמים הזכאים
מועברת ממשרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי פעם בשðה.
הכשרה מקצועית
מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית משלם את דמי הביטוח )למעט לעðפי אימהות וðפגעי עבודה( על
הכðסה בשיעור 5%מן השכר הממוצע במשק.
הכðסות ממערכת סולארית ביתית – לוחות פוטו וולטאיים
במסגרת החוק לעידוד השקעה באðרגיות מתחדשות )הטבות מס בשל הפקת חשמל מאðרגיה
מתחדשת( ,התשע"זð ,2016-קבע כי החל מיום 1.1.2016לא יראו בהכðסה ממכירת החשמל של
הצרכן הביתי כהכðסה לעðיין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
הסכום הפטור הוא עד סכום של "עוסק פטור" במע"מ ,סך של 100,187ש"ח בשðת .2019הוראות
הביטוח הלאומי מבהירות כי הפטור ðיתן מדמי ביטוח וההכðסה מובאת בחשבון לעðיין גמלאות,
כגון ,הבטחת הכðסה.
עיסוקים מעורבים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח
סעיף 344קובע את כללי החיוב בדמי ביטוח של עובד שכיר וסעיף 345קובע את כללי החיוב בדמי
ביטוח של עובד עצמאי ושל מי שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי .אופן החיוב בדמי ביטוח של מבוטח
בעל עיסוקים מעורבים ðקבע בסעיף 371ובתקðות שהותקðו לפיו.
הרישא של סעיף )371א( במתכוðתו מחודש פברואר :2004
")371א( .השר רשאי לקבוע ,הן בדרך כלל והן לסוגים ,הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי
ביטוח של המבוטחים המðויים להלן ,וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה ,למעט
הוראות סעיף 345ב ,ובלבד שלא יחויבו בתקðות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה
על ההכðסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח"...
הכווðה ברישה של סעיף ,371שעל אף האמור בפרק ט"ו ,רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר
תשלום דמי ביטוח ,לרבות מתן פטור ותשלום בתðאים שðקבעו בתקðות ,למעט בכל הקשור לפðסיה
מוקדמת )שאופן ðיכוי דמי הביטוח בגיðן מוסדר בסעיף 345ב לחוק(.
תקðות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח( ,התשל"א) 1971-להלן גם:
"תקðות הוראות מיוחדות" או "הוראות מיוחדות"( קובעות בעבור סוגים מיוחדים של מבוטחים,
שפורטו בתקðות ,האם הם חייבים בדמי ביטוח ,על מי חלה האחריות לדווח ולשלם ,מה שיעור דמי
הביטוח ,על אילו הכðסות חייבים המבוטחים בתשלום ואת סדר החיוב בדמי ביטוח של העיסוקים
השוðים .כפוף ,כמובן ,למגבלות המיðימום והמקסימום בכל תקופה.
- 27 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תקðות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח( קובעות את סדר החיוב בדמי
ביטוח למי שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמðית במגבלות ההכðסה המרבית החייבת
בדמי ביטוח .לפי תקðה זו מובאות בחשבון בשלב הראשון ההכðסות של העובד השכיר ובשלב השðי
ההכðסות של אותו מבוטח כעובד עצמאי עד ההכðסה המרבית.
בסעיף )371ב( לחוק שהוסף ביום ð 1.1.2008קבע כי מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או עובד עצמאי ,שיש
לו גם הכðסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודה ,אשר איðה הכðסה כעובד שכיר ואיðה הכðסה
כעובד עצמאי )הכðסה אחרת( ,ישלם דמי ביטוח בעד הכðסתו האחרת בשיעור החל על הכðסה זו.
החל משðת ,2008חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש " -הכðסה אחרת" -כך :הכðסה
מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודה ,אשר איðה הכðסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר
ואיðה הכðסה מעבודתו כ"עובד עצמאי" )הכווðה להכðסות פסיביות ,כשבמסגרת הכðסות אלה
כלולות גם הכðסות של עצמאי ,שלעðיין חוק הביטוח הלאומי איðן כלולות בהגדרת "עובד עצמאי"(.
מבוטח שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמðית -מבוטח שהוא גם עובד שכיר וגם עובד
עצמאי בו זמðית משלם דמי ביטוח מהכðסתו מהמקורות המפורטים בסעיף (1)2ו (8)2-לפקודה,
אחרי שðוכו דמי הביטוח מהכðסתו מהמקורות המפורטים בסעיף (2)2לפקודה ,ובלבד שלא תובא
בחשבון לעðיין זה הכðסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד שכיר באותה שðת מס לבין ההכðסה
המרבית באותה השðה.
למען הסר ספק ,את דמי הביטוח משלם מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי" גם על
"הכðסתו האחרת" ,גם אם ההכðסה האחרת פחותה ממחצית סך הכðסותיו.
הכðסה אחרת עד סכום של 25%מהשכר הממוצע במשק פטורה מתשלום דמי ביטוח )על פי חוזר
הביטוח הלאומי ,חובת התשלום איðה מן השקל הראשון אלא על ההכðסה העולה על 25%מן השכר
הממוצע במשק(.
הכðסות פסיביות אשר איðן חייבות בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף )350א( לחוק
הביטוח הלאומי
בסעיף )350א( לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכðסות אשר איðן חייבות בתשלום דמי
ביטוח .בשðת 2008חלו שיðויי חקיקה בהכðסות אלה כמפורט להלן ,ובמיוחד חל שיðוי מהותי בחיוב
הכðסות מדיווידðדים.
דיווידðד ,ריבית ודמי ðיכיון
על פי סעיף )350א() (6לחוק הביטוח הלאומי ,ההכðסות שלהלן איðן חייבות בתשלום דמי ביטוח
החל משðת :2008
.1הכðסות מדיווידðדים שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה )למעט הכðסה בחברה
משפחתית ,בחברת בית ובחברה שקופה( .בין היתר ,פטורה מתשלום דמי ביטוח הכðסה
מדיווידðד שמקבל בעל מðיות מחברה )לרבות בעל שליטה(.
.2הכðסות ריבית ודמי ðיכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג)ב( ו125-ג)ג( לפקודה.
ריבית המחויבת בשיעור מס שולי חייבת בדמי ביטוח.
דמי שכירות והכðסות פטורות ממס
על פי סעיף )350א() (7לחוק הביטוח הלאומי ,ההכðסות שלהלן איðן חייבות בתשלום דמי ביטוח,
החל משðת :2008
.1הכðסות מדמי שכירות שחל עליהן מס בשיעור מוגבל:
בארץ -לפי סעיף 122לפקודה )הכðסות ממגורים בלבד ,החייבות במס בשיעור .(10%מחו"ל -
לפי סעיף 122א לפקודה )כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף :הכðסות בðיכוי פחת וðיכוי בשל פחת
החייבות במס בשיעור .(15%
.2הכðסה שאיðה הכðסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי" הפטורה ממס לפי כל דין ,לרבות שכר
דירה פטור ממס מהשכרה למגורים ,למעט הכðסה מפðסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב)א(
לחוק הביטוח הלאומי ,ולמעט הכðסות ששר האוצר יקבע בעתיד בתðאים שבסעיף.
- 28 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הרחבות בעðיין שכר דירה למגורים בישראל
בחוזר הביטוח הלאומי )כללי 219/04מיום (26.10.2004הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת
משפטית ,שעל פיה הכðסות משכר דירה למגורים בישראל )שרשומות בשומה כהכðסות הל"ע – איðן
מיגיעה אישית( ,פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום .הכðסות מדמי שכירות למגורים בישראל
פטורות ללא הגבלה ,בהתאם לאותה חוות דעת משפטית ,גם משðת 2008ואילך לפי חוזר
ביטוח 1368/ממאי .2008
לגבי שכר דירה למגורים בחו"ל -הפטור מדמי ביטוח ðיתן רק אם שיעור המס בישראל מוגבל,
כמפורט בסעיף )350א( לחוק הביטוח הלאומי.
להלן הבהרות ðוספות הקשורות לחוזר 219/04ועל הטיפול בפועל בביטוח הלאומי בðושא שכר
הדירה למגורים בישראל:
.1הפטור מדמי ביטוח לפי החוזר על הכðסות מהשכרת דירה למגורים בישראל איðו מוגבל בשלב
זה בגובה ההכðסה מדמי השכירות )באופן שוðה מהוראות מס הכðסה( ,ובלבד שמדובר בדירת
מגורים בישראל המושכרת למטרת מגורים )אין מדובר בהשכרה למגורים לטווח קצר( .מדובר
בהכðסות שאיðן מעבודה ,ואיðן מעסק או ממשלח יד )הל"ע(.
.2הטיפול במוסד לביטוח לאומי כל עוד אין שיðוי -כדי להפחית מהשומה הכðסה מהשכרת דירה
למגורים שחויבה בשיעור מס שולי ,המבוטח מעביר לפקיד הגבייה את העתק הדוח שהגיש למס
הכðסה עם הðספח המעיד על חישוב ההכðסה משכר הדירה ,את שומת המס ואת הסכמי שכר
הדירה.
.3השכרת דירת מגורים לצורך עסק לא הייתה פטורה בעבר ואיðה פטורה מתשלום דמי ביטוח
)לדוגמה ,משרד או גן ילדים( .כאשר ההכðסה שמקורה בשכר דירה למגורים מופיעה בשומה
בשדה ) 150משלח יד או עסק( – המבוטח מתבקש לתקן את השומה במס הכðסה.
.4המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם הðחיות בעðיין הכðסות משכר דירה למגורים שהיו פטורות
מדמי ביטוח והפכו להכðסות מעסק בעקבות דיוðי שומות בעקבות הלכת לשם ובירן בבית
המשפט העליון .לðציגי המייצגים ðמסר בישיבה במוסד לביטוח לאומי ,כי פסיקת העליון קובעת
גם למוסד לביטוח לאומי וככל שפקיד השומה יקבע את סיווג ההכðסות האלה מעסק ,גם
המוסד לביטוח לאומי יתייחס להכðסה כהכðסה מעסק ,כפוף למבחðי הגדרת עובד עצמאי
שבסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי.
חלוקת הכðסות שאיðן מעבודה בין בðי זוג
חוזר מספר 242/2004מחודש דצמבר 2004והבהרות ðוספות של מðהל הביטוח והגבייה בביטוח
הלאומי ,מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכðסות שאיðן מעבודה המשותפות לשðי בðי הזוג,
שמקורן מðכסים הרשומים על שם שðי בðי זוג ,או על שם אחד מהם.
המידע האמור מגיע למוסד לביטוח לאומי באמצעות פðייה של המבוטח או ממקורות אחרים
)לדוגמה ,תביעה לגמלה(.
החוזר עוסק בבðי זוג ðשואים ,באלמðים ובגרושים.
כאשר בðי הזוג מעוðייðים לחלק את ההכðסה שאיðה מעבודה כאמור לעיל ,על כל אחד מהם לפתוח
עיסוק של מבוטח עם הכðסות שאיðן מעבודה בטופס 6101ולצרף הצהרה חתומה על ידי שðיהם.
- 29 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
תקציר הðחיות הביטוח הלאומי באשר לחלוקת הכðסות שאיðן מעבודה בין בðי זוג )לרבות ידועים
בציבור(
ðישואין אחרי יום 1.1.1974 ðישואין לפðי יום 1.1.1974 חלוקת ההכðסות
חלוקת ההכðסות בשðה השוטפת שאיðן מעבודה
חלוקת ההכðסות בשðה השוטפת ובשðתיים שלפðיה -תתבצע על
ובשðתיים שלפðיה -תתבצע עם המצאת פי בקשת אחד מבðי הזוג או הðכסים רשומים על
אישור שהðכס רשום על שם שðי בðי הזוג. שðיהם ,ללא בקשת אישור ðוסף. שם שðי בðי הזוג
חלוקת ההכðסות בשðה השוטפת
ובשðתיים שלפðיה -תתבצע עם הצהרה הðכסים רשומים על
בכתב של שðי בðי הזוג על כווðת שיתוף שם אחד מבðי הזוג
בðכסים.
ðוסח ההצהרה מצורף כðספח לחוזר ומצוי
באתר הביטוח הלאומי באיðטרðט
)בל.(631/
הערות:
∑ ההצהרות הן חד פעמיות .אין צורך להצהיר מחדש על אופן החלוקה בכל שðה.
∑ כאשר המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע מגורמים ðוספים ,הוא רשאי לðהוג במידע על פי
הכללים שבחוזר )לדוגמה ,בעת ביקורת גבייה בתביעה לגמלה(.
∑ האפשרות לחלוקת הðכסים על פי החוזר ðיתðת בשðה השוטפת ובשðתיים שקדמו לה )על פי
מכתב מיום ,17.8.2006שהרחיב את ההוראות משðה אחת לשðתיים שקדמו לשðה
השוטפת(.
קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת או מהכðסות פסיביות לעðיין דמי ביטוח
ביום 3.4.2011קבע בבית הדין האזורי לעבודה ,כי לא ðיתן לקבל החזר דמי ביטוח שðוכו ממשכורת,
כאשר לצורך מס הכðסה ðוכו מהמשכורת הפסדי המבוטחת כעצמאית )ב"ל .(34797-10-10
ביום 15.8.2016דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעת מבוטח שביקש לצורך חישוב ההכðסה
החייבת בדמי ביטוח לקזז מהכðסותיו שאיðן מעבודה את ההפסד שðבע מעסקו )שכðראה לא קוזז
בשומה( .לדעת בית הדין ,המחוקק יצר זיקה הדוקה בין ההוראות הðוגעות לתשלום דמי ביטוח לבין
פקודת מס הכðסה והמוסד לביטוח לאומי גוזר את החבות בדמי ביטוח מהשומות של מס הכðסה
)ב"ל .(51979-01-16
פðסיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה – לפðי גיל פרישה
בחוק המדיðיות הכלכלית לשðת ) 2004תיקוðי חקיקה( ,התשס"דð ,2004-וסף סעיף 345ב לחוק
הביטוח הלאומי.
החל בחודש פברואר 2004חלה חובה על כל משלמי הפðסיה המוקדמת )בעת פרישה לגמלאות לפðי
גיל פרישה( ,לרבות חברות הביטוח ,לðכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הקצבה
)או הפðסיה( המשולמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת ,לרבות "פðסיה"
המשולמת בשל ðכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
"פðסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף 345ב לחוק כקצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה
לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה ,לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או
חלקית ,לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל ðכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
משלמי הפðסיה המוקדמת ,לרבות חברות הביטוח ,חייבים לðכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח
בריאות ממלוא הפðסיה שðכללת בהגדרת "פðסיה" שבסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי.
בפðסיה/קצבה שמקורה בפוליסת פרט אין חובת ðיכוי במקור של דמי ביטוח ,וההכðסה חייבת בדמי
ביטוח באופן אישי על ידי המבוטח.
- 30 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הכללים לתשלום הם:
.1דמי הביטוח מðוכים מכל הפðסיה ,בגבולות ההכðסה המרבית לתשלום דמי ביטוח ,בשיעורים
שמשלם עובד שכיר ,למעט התשלום בעד עðף אבטלה ,ולפי המדרגות שðקבעו לעובד השכיר.
.2דמי ביטוח מðוכים מפðסיה מוקדמת על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי עד גיל פרישה ,על
פי חוק גיל פרישה.
.3פðסיה מוקדמת ðחשבת מעסיק משðי לעðיין ðיכוי דמי הביטוח ,גם אם לצורכי מס הכðסה
הפðסיה היא המעסיק העיקרי.
עובד שכיר המקבל גם פðסיה או קצבת אובדן כושר עבודה לפðי גיל פרישה
עובד שכיר שמקבל גם פðסיה מוקדמת -משלם דמי ביטוח במשכורת בשלב הראשון .מהכðסותיו
מהפðסיה המוקדמת מðכה המשלם דמי ביטוח לפי הכללים הðהוגים באותו מועד.
אם סך ההכðסות החייבות בדמי ביטוח עולה על המקסימוםð ,יתן לבקש אישור לתיאום דמי ביטוח
מראש או לבקש החזר דמי הביטוח שðוכו ביתר מהפðסיה המוקדמת.
ככל שההכðסה מהפðסיה או מקצבת אובדן כושר עבודה היא מפוליסת פרט ,היא ðחשבת להכðסה
שאיðה מעבודה והעובד משלם את דמי הביטוח באופן אישי לפי הכללים ולפי שיעורי דמי הביטוח
של הכðסה שאיðה מעבודה.
עובד עצמאי המקבל גם פðסיה או קצבת אובדן כושר עבודה לפðי גיל פרישה
עובד עצמאי שמקבל גם פðסיה מוקדמת -משלם דמי ביטוח על הכðסותיו כעצמאי בשלב הראשון.
מהכðסותיו מהפðסיה המוקדמת מðכה המשלם דמי ביטוח לפי הכללים הðהוגים באותו מועד.
אם סך ההכðסות החייבות בדמי ביטוח עולה על המקסימוםð ,יתן לבקש אישור לתיאום דמי ביטוח
מראש או לבקש החזר דמי הביטוח שðוכו ביתר מהפðסיה המוקדמת.
מבוטח עצמאי שמקבל גם קצבת אובדן כושר עבודה מפוליסת פרט ,שילם בעבר על כל ההכðסה
כעצמאי ,עד התקרה .הובהר ביולי ,2019רטרואקטיבית משðת ,2017כי ההכðסה מקצבת אובדן
הכושר שמקורה בפוליסת פרט איðה ðחשבת כהכðסה ממשלח יד אלא כהכðסה שאיðה מעבודה
ומחויבת בדמי ביטוח בהתאם עד התקרה החייבת בדמי הביטוח.
מבוטח שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי ,המקבל גם פðסיה או קצבת אובדן כושר עבודה לפðי גיל
פרישה
מבוטח שיש לו הכðסות שאיðן מעבודה )לא כעובד שכיר ולא כעובד עצמאי( ,ובðוסף לכך הוא מקבל
פðסיה מוקדמת ,משלם דמי ביטוח בשלב ראשון מהכðסותיו שאיðן מעבודה -על פי שיעורי דמי
הביטוח והכללים המתאימים .מהכðסותיו מהפðסיה המוקדמת מðכה המשלם דמי ביטוח לפי
הכללים הðהוגים באותו מועד.
אם סך ההכðסות החייבות בדמי ביטוח עולה על המקסימוםð ,יתן לבקש אישור לתיאום דמי ביטוח
מראש או לבקש החזר דמי הביטוח שðוכו ביתר מהפðסיה המוקדמת.
ככל שלמבוטח האמור ההכðסה מפðסיה או מקצבת אובדן כושר עבודה מקורה בפוליסת פרט ,כל
ההכðסות שלו הן הכðסות שאיðן מעבודה לעðיין גמלאות ולעðיין תשלום דמי הביטוח.
להלן מפורטים המקרים שבהם משלם הפðסיה פטור מלðכות דמי ביטוח מהפðסיה המוקדמת
)מבוסס על פרסומים של הביטוח הלאומי(:
.1גמלאים שהגיעו ל"גיל הפרישה" על פי חוק גיל פרישה ,התשס"ד.2004-
.2פðסיה לשאיריו של גמלאי )כגון אלמן/ה וילדים(.
.3מבוטח שפרש לגמלאות ב 2-לחודש ואילך – לא יðוכו ממðו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח
בריאות מהפðסיה באותו החודש ,אלא רק מהחודש שלאחריו ואילך.
.4המוסד לביטוח לאומי רואה במעðק שðים עודפות בפðסיה כהכðסה פטורה מתשלום דמי ביטוח.
.5הכðסה מהיוון פðסיה איðה מחויבת בדמי ביטוח החל מיום 1.9.2007כיוון שההכðסה מהפðסיה
המוקדמת מחויבת במלואה כאילו אין היוון.
- 31 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
" .6עקרת בית" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי פטורה מתשלום דמי ביטוח – אישה ðשואה )או
ידועה בציבור( היא "עקרת בית" על פי חוק הביטוח הלאומי ,אם איðה עובדת כעובדת שכירה,
איðה בחל"ת ואיðה "עובדת עצמאית" ,ושבעלה )או בן זוגה( מבוטח לפי פרק י"א לחוק )מבוטח
לעðף אזרחים ותיקים ושאירים(.
.7כאשר הגמלאי איðו תושב ישראל )לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי( ,הוא פטור מתשלום דמי
ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
.8אלמðה המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי בישראל.
.9מבוטח ðכה המקבל מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת ðכות כללית זמðית מלאה לתקופה
של שðה לפחות ,או קצבת ðכות כללית מלאה יציבה ,או קצבת ðכות מעבודה בשיעור 100%
לצמיתות.
יש לשים לב לסוג הקצבה שמקבל המבוטח מהמוסד לביטוח לאומי .גמלת ðיידות ,גמלה
לשירותים מיוחדים וגמלה לðכי פוליו ,לדוגמה ,איðם מזכים בפטור האמור.
החל משðת 2019מי שמקבל קצבת ðכות כללית המזכה אותו בפטור מתשלום דמי הביטוח,
מקבל אישור למשלם הפðסיה )אישור דומה למקבלי קצבת ðכות מעבודה ðמצא בפיתוח(.
.10מבוטח שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי אישור לתיאום דמי ביטוח כיוון שהכðסותיו הðוספות
עולות על התקרה החייבת בדמי ביטוח.
פðסיה מוקדמת מחו"ל
ככלל ,פðסיה מוקדמת מחו"ל היא הכðסה שמקורה בסעיף 2לפקודה ולכן היא חייבת בדמי ביטוח
לפי הכללים החלים על הכðסה שאיðה מעבודה .לפי עמדת המוסד לביטוח לאומי ,לפðסיה מחו"ל
ממעסיק לשעבר או על פי חוק אין פטור בסעיף )350א( לחוק הביטוח הלאומי.
הוראות הביטוח הלאומי בדבר ðיכוי ותשלום דמי ביטוח מפðסיה ומקצבה בשל אובדן כושר עבודה
בחודש מרץ 2019החל הביטוח הלאומי לחייב בדמי ביטוח את מקבלי הפðסיה המוקדמת )כולל
פðסיית ðכות( ואת מקבלי פיצוי בשל אובדן כושר עבודה מחברות ביטוח ,שלא שילמו דמי ביטוח על
הכðסותיהם ,כולל אלה שלא ðוכו דמי ביטוח מהפðסיה המוקדמת שקיבלו ,רטרואקטיבית משðת
2016ואילך.
המוסד לביטוח לאומי פיתח אפשרות לזהות לפי טופס 126את ההכðסות מפðסיה מוקדמת שמהן
ðוכו דמי הביטוח על ידי משלם הפðסיה המוקדמת והחל מחודש מארס 2019הוא שולח הודעות
לבירור לכל מי שלדעתו לא שילם את דמי הביטוח ,בין כðיכוי מהפðסיה המוקדמת או כתשלום
כהכðסה פסיבית ,וזאת משומת 2016ואילך.
תמצית חוזר ביטוח מספר 1461מיום 3.3.2019
המוסד לביטוח לאומי בðה תהליך שבודק בעת קליטת טופסי 126אם ðוכו דמי ביטוח מהפðסיה
)כולל קצבת אובדן כושר עבודה( .כל פðסיה שלא ðוכו ממðה דמי ביטוח תסווג כהכðסה שאיðה
מעבודה ממקור "אובדן כושר עבודה לא במסגרת עבודה".
במסגרת התהליך שולח המוסד לביטוח לאומי מכתבי בירור לגבי ההכðסה שהתקבלה בדיווחים
והמבוטח יחויב בדמי ביטוח לאחר המתðה של 60ימים לתגובה ,אלא אם יוכיח שדמי הביטוח ðוכו
או שהוא פטור מתשלום.
התהליך יופעל באופן מחזורי בכל שðה ויופעל על כל דיווחי הפðסיה שיתקבלו בעבור השðה הקודמת.
באופן חריג התהליך שבוצע בחודש מארס 2019הוא בעבור השðים 2017 ,2016בשל עיכובים
בקליטת הדיווחים.
הבדיקה כוללת מðיעת משלוח הודעות למבוטחים שפטורים מתשלום דמי ביטוח ,כגון ,עקרות בית,
מי שאיðם תושבי ישראל ,מקבלי קצבאות ðכות כללית ומי שאיðם חייבים בתשלום כי ההכðסה
הðוספת שלהם עולה על התקרה החייבת בדמי ביטוח.
- 32 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
כאשר המבוטח מערער על החיוב בתשלום דמי הביטוח ,הסðיף מעביר את האסמכתאות לתחום
הביטוח במשרד הראשי ,בהתאם לקריטריוðים כדלקמן:
.1אם המבוטח מוכיח בטופס 106כי ðוכו מההכðסה דמי ביטוח )ולא הוחזרו לו(.
.2כאשר המבוטח מוכיח כי זו פðסיית שאירים.
.3אם המבוטח מוכיח כי החבות של ðיכוי דמי הביטוח מוטלת על משלם הפðסיה/פיצוי אובדן
כושר עבודה )היה אפשרי עד יולי .(2019
תמצית חוזר ביטוח מספר 1469מיום 15.7.2019
ביום 15.7.2019פרסם הביטוח הלאומי חוזר חדש מספר ,1469המבטל את האפשרות של העברת
האחריות למשלם הפðסיה או למשלם קצבת אובדן כושר עבודה החל ממועד פרסום החוזר.
כלומר ,כאשר תיערך ההצלבה של הðתוðים מטופס 126עם ðתוðי הביטוח של מי שקיבל את
התשלום ,ויתברר שלא ðוכו או לא שולמו דמי הביטוח ,כדין ,הביטוח הלאומי יפðה למקבל התשלום
ויחייב אותו בדמי הביטוח ,כהכðסה שאיðה מעבודה.
לאחר פרסום החוזר מסר הביטוח הלאומי כי מבוטח שמוכיח כי מקור הפðסיה מחיקוק או מהסכם
עבודה ,יכול לבקש מפקיד הביטוח הלאומי לחשב את דמי הביטוח בשיעורים שמשלם הפðסיה היה
אמור לðכות ממðו ) 3.49%ו (11.79%-במקום שיעורי דמי הביטוח כהכðסה שאיðה מעבודה.
החוזר מזכיר את האפשרות של ðיכוי שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפטיות מהקצבה ומפרט את
ההוראות החדשות שבהן יðקטו חברות הביטוח ומשלמי הפðסיה לגבי מבוטחים שפטורים מðיכוי
דמי הביטוח.
הפרשי הצמדה וקðסות בוטלו והסדרי התשלום בוצעו ללא ריבית.
החוזר איðו מסיר אחריות ממשלם הפðסיה המוקדמת שלא ðהג לפי החוק ומבהיר בחוזר שאם
הטעות הייתה של משלם הפðסיה )לדוגמה הייתה טעות בסטטוס העובד( ,החיוב יהיה במסגרת
ביקורת ðיכויים.
איגרת למשלם פðסיה מחודש ספטמבר 2019
המוסד לביטוח לאומי פרסם בחודש ספטמבר 2019איגרת למשלם הפðסיה שכוללת ריכוז של
הכללים הרלווðטיים למשלמי הפðסיה וקצבת אובדן כושר עבודה.
תשלום דמי ביטוח מהכðסה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה
סעיפי החוק הרלווðטיים לפיצוי בשל אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח:
.1מכוח סעיף 345לחוק הביטוח הלאומי -עובד עצמאי חייב בתשלום דמי ביטוח בגין הכðסותיו
מהמקורות (1)2ו (8)2-לפקודת מס הכðסה ,ומי שאיðו עובד ואיðו עובד עצמאי -חייב בדמי
ביטוח מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודה )כל עיסוק מחויב בדמי ביטוח לפי שיעורי דמי
הביטוח שבחוק(.
.2מכוח סעיף )371ב( לחוק הביטוח הלאומי -מבוטח שהוא עובד שכיר ,או עובד עצמאי ,או עובד
שכיר וגם עובד עצמאי ,שיש לו הכðסה אחרת מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודה ,ישלם
דמי ביטוח גם בעד הכðסתו האחרת בשיעור שחל על הכðסות שאיðן מעבודה.
.3מכוח סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי -מי שמקבל פיצוי בשל אובדן כושר עבודה מכוח
פוליסה ממעסיק או מכוח חוק ,לעובד או למי שהיה עובד ,כאמור בהגדרה שבסעיף ,חייב אמðם
בתשלום דמי הביטוח ,אך משלם הפיצוי חייב בðיכוי דמי הביטוח בהתאם לכללים של "פðסיה
מוקדמת".
מי שהכðסתו איðה כלולה בגדר סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי אלא בסעיף 345לחוק הביטוח
הלאומי ,חייב לשלם את דמי הביטוח בעד עצמו בהתאם לכללים שבחוק ובתקðות.
- 33 -
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל 13357-04-13מיום (2.12.2015קבע בעðייðו של אלפוðס מכלוף ,כי הפיצוי שקיבל
מחברת הביטוח בגין פוליסה פרטית בשל אובדן כושר עבודה חייב בדמי ביטוח כהכðסה שאיðה מעבודה.
בית הדין האזורי קבע שתשלום המתקבל מחברת ביטוח בגין פוליסה פרטית הוא בגדר הכðסות מאðוðה לפי סעיף
(5)2לפקודה .הפיצוי חייב בדמי ביטוח לפי שיעורי דמי הביטוח שחלים על הכðסות שאיðן מעבודה ,בהתאם
לשילוב בין סעיפים 345ו)371-ב( לחוק הביטוח הלאומי.
ביום 19.3.2017דחה ביה"ד בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (11043-05-16את תביעתו של עו"ד מחמוד אבן ברי
וקבע כי תגמולי הביטוח שקיבל מכוח פוליסת ביטוח מחברת הביטוח הם בבחיðת הכðסה כהגדרתה בסעיף 2
לפקודת מס הכðסה וחייבים בדמי ביטוח.
הוראות הביטוח הלאומי
על פי הוראות הביטוח הלאומי ,כאשר הפיצוי שולם לעובד עצמאי ,הפיצוי הצטרף להכðסתו של המבוטח ממקור
עצמאי וכל ההכðסה חויבה בדמי ביטוח בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי.
להלן מתוך חוזר ביטוח :1469
"בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (14089-05-13הכðסה של עובד עצמאי מאובדן כושר עבודה
תסווג כהכðסה ממקור - (5)2פאסיבי ,ולא ממקור (1)2או - (8)2אקטיבי כפי שðהגðו בעבר .לפיכך ,החל משומות
2017ואילך ,אין לצרף הכðסה מאובדן כושר עבודה להכðסות ממקור עצמאי .ההכðסות מאובדן כושר עבודה של
עובד עצמאי יסווגו כהכðסות ממקור ."(5)2
מבוטחים הפטורים מתשלום דמי ביטוח באופן מלא או חלקי
על פי סעיף 351לחוק הביטוח הלאומי ,פטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי )או משלמים דמי ביטוח מופחתים(
המבוטחים כדלקמן:
.1מי שמקבל קצבת ðכות כללית מלאה לשðה לפחות.
.2מי שמקבל קצבת ðכות כללית מלאה לצמיתות )ועוד 36חודשים בתðאים מסוימים לזכאים(.
.3מי שמקבל קצבת ðכות מעבודה בשיעור 100%לצמיתות.
.4מי שמקבל קצבת אזרח ותיק )זקðה( בפועל.
.5מי שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק ,אך בחר לקבל קצבת ðכות מעבודה בגיל פרישה במקום קצבת אזרח
ותיק .עובד עצמאי שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק ובחר לקבל קצבת ðכות מעבודה ,פוðה לפקיד גבייה מלא
שכירים בסðיף הביטוח הלאומי עם האישור ממחלקת אזרחים ותיקים כדי להקטין את שיעורי דמי הביטוח.
המוסד לביטוח לאומי הקל על מבוטחים בגיל פרישה ופרסם בחודש מארס 2012כדלקמן:
כדי שעל משכורתו של עובד שכיר בגיל פרישה המקבל קצבת ðכות מעבודה יחולו הכללים שחלים על מי
שמקבל קצבת אזרח ותיק לעðיין תשלום דמי ביטוח ,עליו להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק ,לבחור שלא
לקבל את קצבת אזרח ותיק ולמסור למעסיק את אישור הזכאות העקרוðי .עובד שלא מסר את האישור
האמור למעסיק ,יðוכו ממðו דמי ביטוח על פי החוק והמעסיק יעביר את חלקו בהתאם.
ðכה שקיבל קצבת ðכות כללית מלאה בשיעור 100%לפי תיקון לרון ,וקצבתו הופסקה בשל הכðסות גבוהות ,זכאי
לקבל לפי סעיף 220א לחוק את ההðחה או את הפטור במשך 36חודשים ðוספים ,בהתאם לאישור מהמוסד
לביטוח לאומי.
קצבה לשירותים מיוחדים ,קצבה לðכה פוליו ,גמלת ðיידות ,קצבה בשל פגיעת איבה וקצבה לðכי צה"ל )הלכת
תלמי להלן( ,איðם מזכים בהðחות במוסד לביטוח לאומי.
סעיף )320ד( לחוק הביטוח הלאומי קובע שאם "היה אדם זכאי ,לולא הוראות סעיף זה ,ליותר מגמלה אחת,
הברירה בידו לקבל אחת מהן" .כלומר ,כאשר למבוטח מגיעות שתי קצבאות :קצבת ðכות מעבודה וקצבת ðכות
כללית -בו זמðית ,הוא חייב לבחור באחת מהן.
ביום 7.5.2017דחה בית הדין הארצי לעבודה )עב"ל (21494-06-14את תביעתו של עמוס תלמי לתשלום דמי
ביטוח לאומי מופחתים בגין הכðסות ממשלח יד שהיו לו .בית הדין הארצי קבע כי מאחר שלא שולמה לו קצבת
ðכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי הוא איðו זכאי להðחה בדמי הביטוח .המבוטח לא קיבל קצבת ðכות כללית
מהמוסד לביטוח לאומי כיוון שבחר לקבל גמלת ðכות לפי חוק הðכים בשל היותו ðכה צה"ל .גם בפסק דין זה
קובע בית הדין כי המבוטח איðו יכול להקים לעצמו "סל" המערב זכויות משðי המסלולים.
34
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הðיכוי מהעובד כולל ðיכוי של דמי ביטוח בריאות בלבד לðכים .מקבל קצבת אזרח ותיק משלם את דמי ביטוח
הבריאות בקצבת האזרח הוותיק ,ולכן ממשכורת של מקבל קצבת אזרח ותיק אין ðיכוי של דמי ביטוח .המעסיק
משלם בחלק המעסיק לעðף ðפגעי עבודה ופש"ר )זכויות עובדים בעת פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק(.
מקבל פðסיה מוקדמת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וגם דמי ביטוח בריאות )בפðסיה המוקדמת(.
טעות בסטטוס העובד
מעסיק שðתן לעובד בטעות הðחה בדמי הביטוח ,אמור לתקן את הדיווח ,לחייב את העובד בדמי ביטוח ולהעביר
את דמי הביטוח המלאים למוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי עורך הפגשות של משכורות ,פðסיות וקצבאות בשל אובדן כושר עבודה מטופסי 126עם
הðתוðים המצויים במחלקות הגמלאות ופועל כדלקמן:
∑ מעסיקים שלא פעלו כחוק ,מחויבים בדמי ביטוח במסגרת ביקורת ðיכויים )חשוב מאוד לשמור על טופס 101
החתום על ידי העובד ועל האישור שהביא מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על זכאותו בפועל לקצבה(.
∑ מקבלי פðסיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה שלא שילמו כדין את דמי הביטוח ,יקבלו חיוב באופן
אישי.
מעסיק יחזיר לעובד דמי ביטוח שðוכו ביתר ,אם קיבל מהעובד באיחור את אישור הזכאות לקצבה ,ואם טעה
וðיכה דמי ביטוח מעובד שזכאי לקצבה .הדיווח על שיðוי סטטוס ðעשה ב"קובץ זיכויים" ,שבע שðים אחורðית.
אישור על זכאות עובד/מקבל פðסיה מוקדמת לשיעור מופחת של דמי ביטוח בשל ðכות כללית
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1462/בתחולה מיום 1.1.2019המסביר את התהליך הממוכן של
הðפקת אישורים למעסיקי עובדים המקבלים קצבת ðכות כללית ולמשלמי פðסיה מוקדמת )לרבות חברות
הביטוח( לפי סעיף 345ב לחוק )להלן :פðסיה מוקדמת( למבוטחים המקבלים קצבת ðכות כללית.
בכל שðה יקבלו המעסיקים ומשלמי הפðסיה המוקדמת אישורים מעודכðים ,ולכן האישורים הם לתקופה
מוגבלת.
החוזר מבהיר כי ככל שיחול שיðוי בחובת התשלום של מבוטח ,תðפיק המערכת הודעה חדשה המפרטת תקופות
פטורות ותקופות חייבות בהתאם לשיðוי.
החל מיðואר 2019המוסד לביטוח לאומי מפיק אישורים למקבלי גמלת ðכות כללית הזכאים לפטור באופן
אוטומטי ,בתהליך המפורט להלן:
.1המערכת מאתרת עובדים שכירים ומקבלי פðסיה מוקדמת המקבלים קצבת ðכות כללית ופטורים בשל כך
מדמי ביטוח ,ומðפיקה אישור לתקופת הזכאות לפטור בשðה השוטפת.
.2האישור ðשלח למבוטח לצורך העברתו למעסיק או למשלם הפðסיה.
באישור למעסיק מפורט כי המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וחייב בדמי ביטוח בריאות .על המעסיק
עצמו חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי לעðפים של ðפגעי עבודה וזכויות עובדים בפשיטות רגל ופירוק תאגיד
) 2.12%בשיעור המלא בשðת .(2019
האישור מופðה למעסיק הðוכחי כפי שידוע למוסד לביטוח לאומי .העובד אמור לפðות למוסד לביטוח לאומי
להפקת אישור לפטור המופðה למעסיק אחר )חדש או ðוסף(.
אם חל שיðוי בזכאות והמבוטח חייב בתשלום דמי הביטוח ,המערכת אמורה להפיק הודעה חדשה למעסיק עם
התקופות הפטורות והתקופות החייבות.
באישור למשלם הפðסיה מפורט כי המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח וגם מדמי ביטוח בריאות.
35
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים
מבוטח שכיר במוסד לביטוח לאומי
קיימת חשיבות רבה לבחיðה של מעמד העובד השכיר במוסד לביטוח לאומי לאור הזכויות שמעðיק החוק
לשכירים.
מומלץ לשים לב למבחðים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים
שהתקין המוסד לביטוח לאומי ,כיוון שמעמד המבוטח השכיר ðבחן בעת הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי
המעסיק.
הגדרת "עובד"
הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים ,כדלקמן:
.1עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה )לרבות בðי משפחה על פי ההגדרה שבסעיף 1
בחוק(.
.2עובד ,המועסק כעצמאי אך ðחשב לעובד שכיר כלפי המוסד לביטוח לאומי בלבד ,בהתאם לצו הביטוח
הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים ,בהתקיים התðאים הקבועים בצו.
דוגמאות :עובד ðיקיון ,חצרן ,מורה ,מרצה ,מדריך ,אמן ,שחקן ,מורה דרך ,ספורטאי ועוד סוגי מבוטחים,
בתðאים שðקבעו בצו האמור.
.3לעðיין תשלום דמי ביטוח רואים כעובד גם את מי ששכרו ðקבע בחוק ,או בהחלטת הכðסת או על פיה ,ואת
החייב בתשלום השכר רואים כמעסיקו )סעיף 334לחוק הביטוח הלאומי(.
.4אחרים.
המבחðים "המסורתיים" לקביעת יחסי עבודה
המבחðים לקביעת יחסי העבודה התפתחו במהלך השðים.
בית הדין ðוקט ב"מבחן המעורב" ,כלומר ,בוחן את משקלם של כמה מבחðים שהחשוב ביותר מביðיהם הוא
"מבחן ההשתלבות" .בעבר ,מי שהיו בידיו השליטה והפיקוח היה המעסיק ,ויתר המבחðים היו חשובים פחות.
כיום ,חלה התפתחות רבה במבðה ההעסקה .עובדים רבים עובדים מהבית או דרך חברות העסקה ,קשה לפקח
עליהם ,כלי העבודה שייכים להם ,שעות העבודה איðן מוגדרות ובכל זאת הפסיקה מכירה בהם כעובדים.
חשוב לציין ,שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר ,איðה ,כשלעצמה ,תðאי מספיק
לכך שמתקיימים יחסי עבודה .כאשר מתקיימים יחסי עבודה ,המעסיק חייב לפרט את רכיבי המשכורת בתלוש
השכר ולדווח כחוק על העובד.
חוק שכר מיðימום ,התשמ"ז1987-
באופן בלתי תלוי בחוק הביטוח הלאומי ,קיימים חוק שכר מיðימום ,התשמ"ז) 1987-להלן" :חוק שכר מיðימום"(
ותקðות שכר מיðימום )ðוער עובד וחðיכים( ,התשמ"ח .1987-אלו קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאיðו ðמוך משכר
מיðימום שðקבע בחוק.
שכר המיðימום יכול להיות לשעה ,ליום או לחודש ,ואיðו כולל שעות ðוספות ,תוספת ותק ,החזרי הוצאות,
מעðקים על בסיס שðתי ועוד ,אלא תשלומים קבועים בלבד ,כמפורט בחוק שכר מיðימום .שכר המיðימום שוðה
מעובד לעובד ,ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השוðים.
סעיף )348ב( לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהכðסתו איðה מגיעה לסכום ההכðסה המזערית כאמור
לגביו בלוח י"א ,ישתלמו דמי הביטוח כאילו הכðסתו היא הסכום המזערי האמור.
לוח י"א קובע לגבי עובד שכיר כי ההכðסה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר מיðימום של
החודש הראשון ברבעון.
הכðסה זו היא גם ההכðסה המבוטחת לעðיין גמלאות מחליפות שכר.
36
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
חיוב בדמי ביטוח של הכðסת עבודה
סעיף 344לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח הכðסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף (2)2לפקודת
מס הכðסה.
סעיף )344א( בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:
") .344א( יראו כהכðסתו החודשית של עובד את הכðסתו בעד החודש שקדם ל 1-בחודש שבו חל מועד
התשלום ,מהמקורות המפורטים בסעיף (2)2לפקודת מס הכðסה; "...
המקורות המðויים בסעיף (2)2לפקודת מס הכðסה הם כדלקמן:
השתכרות או רווח מעבודה ,כל טובת הðאה או קצובה שðיתðו לעובד ממעבידו ,תשלומים שðיתðו ")(2) .2א(
לעובד לכיסוי הוצאותיו ,לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפוןð ,סיעות לחוץ לארץ או
רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו
של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל -בין שðיתðו בכסף ובין בשווה כסף; בין
שðיתðו לעובד במישרין או בעקיפין או שðיתן לאחר לטובתו; "
בתקðה מספר 2לתקðות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח( ,התש"ðהð ,1995-קבע כדלקמן:
"לא ישולמו דמי ביטוח מהכðסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכðסה לפי סעיף …(5)9לפקודה".
מהי הכðסת עבודה לפי סעיף (2)2לפקודה?
∑ השתכרות או רווח מעבודה.
∑ שווי שימוש ברכב.
∑ כל טובת הðאה או קצובה שðיתðו לעובד ממעסיקו.
∑ תשלומים שðיתðו לעובד לכיסוי הוצאותיו ...למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה.
כלומר ,חוק הביטוח הלאומי ותקðותיו פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכðסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף (2)2
לפקודה ואיðם פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכðסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף אחר.
החבק מתייחס לתשלומים לכיסוי הוצאות במסגרת התייחסות לסעיף (2)2לפקודה בעמוד ב 11/ומבדיל בין שðי
סוגי הוצאות:
∑ הוצאה שהיא לטובת המעסיק.
∑ הוצאה שהיא לטובת העובד ומוכרת כהוצאה לעובד לפי סעיף 17לפקודה.
ðקבע שם כי "אם החזיר המעביד לעובד סכום שהוציא האחרון עבור קðיית מעיל עבודה המשמש אותו לעבודתו
בלבד והðושא סמל של המעביד ,לא ייחשב סכום ההחזר להכðסה .אולם ,אם ðועד המעיל לשמש את העובד
לצרכיו הפרטיים )גם אם יכול הוא להשתמש בו לעבודה( ,יראו בכך הכðסה בידו".
החבק מבדיל בין הוצאה לטובת המעסיק שלגביה לא ייחשב סכום ההחזר להכðסה ,לבין הוצאה שמותרת בðיכוי
לעובד לפי סעיף 17לפקודה ,המשתלמת על ידי המעסיק ,שם יש בפקודה "קיצור דרך" .במקום לראות בכל
ההחזר הכðסה שממðה תðוכה ההוצאה בהתאם לסעיף 17לפקודה ,בחר המחוקק להפחית את ההכðסה
מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר בðיכוי.
הכðסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מעסיקים 1479ביום 21.2.2019בתחולה מיום 1.1.2019המפרט את המצבים
שבהם הכðסת עובד שכיר פטורה מתשלום דמי ביטוח.
החוזר הזה מחליף כל חוזר קודם בðושא הכðסות פטורות ומדגיש כי מרבית רכיבי השכר חייבים בתשלום דמי
ביטוח .אין לפטור רכיב שכר שאיðו מצוין בחוזר כפטור מתשלום דמי ביטוח ללא קבלת אישור מראש ובכתב
מהמוסד לביטוח לאומי.
יש לקרוא את כל החוזר לפðי כל פעולה בעðיין כיוון שהחוזר מדגיש כי מעסיק שלא ידווח על ההכðסות המלאות
של העובד יחויב בקðסות ובהפרשי הצמדה וגם חשוף לתביעה להחזר גמלאות בהתאם לסעיף 369לחוק הביטוח
הלאומי.
להוספת רכיב שכר פטור שאיðו מופיע ברשימת הרכיבים הפטורים שבחוזר ,יש לפðות למוסד לביטוח לאומי
בכתובת מייל ,[email protected] :כפי שמופיע באיגרת למעסיקים מיðואר ,2019או לפקס .02-6515471
37
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
להלן בקצרה רשימת רכיבי המשכורת הפטורים מתשלום דמי ביטוח ,המפורטים בחוזר:
תשלומים סבירים המשולמים לעובד על פי דין עקב ðיתוק מוחלט של יחסי העבודה – פיצויי פיטורין ,פדיון ימי
מחלה ,פדיון ימי חופשה ,מעðק שðים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים כגון ,פיצוי בגין אי
תחרות ודמי הסתגלות )תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח ויש לייחס
אותו לתקופה שבעדה שולם(.
החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק – מותðה ברישום ההוצאה בספרי המעסיק לפי קבלות )החזר
הוצאות אחזקת רכב פרטי של העובד חייב בתשלום דמי הביטוח(.
מימון לימודים לעובד – רק כאשר הם מהווים שמירה על הרמה המקצועית הקשורה לתחום עיסוקו של העובד.
מימון בגדי עבודה – רק אם הם משמשים רק לעבודה )כמו סרבל או מדים( או שיש עליהם לוגו של העסק.
עלות ביגוד הðדרש לעובד על פי דין כמו גלימת עורך דין – יותרו כפטורים רק 80%מההוצאה.
הפרשות המעסיק לקרן השתלמות ,קופת גמל ,פðסיה ופיצויים – פטורים רק כשהם במגבלת התקרה הקבועה
בפקודת מס הכðסה .מעל התקרה יש לזקוף שווי הטבה.
מימוש אופציות במסלול הוðי בלבד ומיסוי הוðי – בהקצאות משðת 2003בלבד.
פיצויי הלðת שכר לרבות ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן – כפוף לסכומים הפטורים בפקודת מס הכðסה
)מעל התקרה – הסכומים חייבים כהכðסת עבודה(.
מעðק פטירה ותשלומים הðיתðים עבור העובד לאחר פטירתו – אם הם מיוחסים לתקופה שלאחר ðיתוק יחסי
העבודה.
החזר הוצאות בפועל ומותרות בðיכוי לצורכי מס למומחה חוץ ,לספורטאי חוץ ולעיתוðאי חוץ – כפוף לתðאים
המפורטים בתקðות מס הכðסה ולפי טופס שבו העובד מצהיר שהוציא בפועל את ההוצאות.
תשלום שכר או הפרשים או שכר ðוסף לאחר ðיתוק יחסי עבודה
לעתים משולם לעובד שכיר תשלום לאחר שðותקו יחסי העבודה ,ויש לשלם בגיðו דמי ביטוח.
יש להבחין בין תשלום שðיתן לאחר ðיתוק יחסי עבודה אשר מוגדר כשכר עבודה )כגון :הפרשי שכר ובוðוס( ,לבין
מצב שבו התשלום במהותו הוא פיצוי שðיתן רק לאחר שðותקו יחסי העבודה ועקב ðיתוקם )כגון :פיצויי פיטורין
ופדיון ימי חופשה(.
ðקבע במוסד לביטוח לאומי שדמי הביטוח בעבור תשלום שכר עבודה למי שðותקו עמו יחסי העבודה ,ישולמו
כמקובל לעðיין מי שלא ðותקו עמו יחסי העבודה ,אך המועד שאליו ייוחס החיוב יהיה המועד שבו ðותקו יחסי
העבודה וחלוקת ה"תשלום הðוסף" תתבצע בהתאם .קביעה זו הובהרה על ידי המוסד לביטוח לאומי בבית הדין
הארצי לעבודה בפסק דין שרון טופז ושרון זלצמן )עב"ל .(574/07התשלום בפועל של דמי הביטוח יהיה לפי מועד
תשלום שכר העבודה.
ביום 20.1.2019דחה בית הדין לעבודה את תביעתו של אפרים שטייðמץ )ב"ל (61021-11-17וקבע כי הכðסה
פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר ,שðים לאחר שðותקו יחסי העבודה ,יש לייחס לחודש העבודה
האחרון בחברה ולפרוס לפי התקðות.
פסק דין בעðיין פורשי צה"ל -ביום 6.7.2107פסק בית הדין האזורי ) (13954-09-15כי תשלומים המשולמים
למשרתי קבע במהלך חופשת הפרישה שלהם חייבים בדמי ביטוח.
ביום 5.9.2019דחה בית הדין האזורי את תביעתו של ישראל בוקר )ב"ל (17176-08-18לתשלום דמי אבטלה כיוון
שהוא לא צבר תקופת אכשרה מספיקה .לפי עמדת בית הדין התקופה שבה המעסיק שילם לעובד פיצוי אי מתן
הודעה מוקדמת כלול בתקופת האכשרה לדמי אבטלה רק בגובה הפיצוי החוקי )מקסימום חודש ימים(.
ðיכוי הוצאות מהכðסת עבודה
פסק דין בבית המשפט העליון
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ðתן את דעתו בðושא דמי חבר ודמי טיפול בפסק דין
פ"ש פתח תקוה ðגד שירותי בריאות כללית )ע"א 3844/15מיום .(15.12.2016
השאלה במוקד הערעור הייתה אם יש לראות את דמי הטיפול המקצועי או את דמי החבר עד גובה דמי הטיפול
המקצועי )להלן" :דמי הארגון"( שמשלמת חברה בגין עובדיה למוסדותיה של ההסתדרות ,כחלק מחישוב השכר
והכðסת העבודה שבגיðם מחויבת החברה במס שכר ובמס מעסיקים.
בפסק הדין קובע בית המשפט העליון שתכלית סעיף (2)2לפקודה היא באופן כללי כי הכðסה הðובעת לðישום
כתוצאה מקיום יחסי עובד ומעסיק ומשתלמת לו משום קיומם של יחסים אלה – היא הכðסת עבודה.
38
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
עוד קובע בית המשפט העליון כי הסעיף על פי לשוðו ,כולל בהגדרת הכðסת עבודה כל טובת הðאה המגיעה מן
המעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביðיהם ,למעט המפורט בחריג.
"כאמור יש לפרש את החריג לסעיף (2)2לפקודה בדרך תכליתית ,על פיה כל תשלום או טובת הðאה המועברים
מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביðיהם ðכðסים בגדריה של הכðסת העבודה ,למעט תשלומים הבאים
בגדרי החריג ,אשר לו יש לתת פירוש מצמצם ,בשל אותה תכלית של החוק".
השופט רוביðשטיין קבע כי דמי הארגון הם חלק בלתי ðפרד מן השכר .העובדה שהכסף איðו מגיע בפועל לעובד אין
פירושה כי הכסף לא שולם לו כחלק משכרו ,שכן הכסף שולם להסתדרות בעבור העובד ובשם העובד לצורך מתן
השירות לעובד .המעסיק משמש רק "ציðור" להעברת הכספים.
אין לראות את התשלומים האלה כהחזר הוצאות מן המעסיק לעובד ולכן יש לראותם כחלק מהגדרת הכðסת
העבודה ,בין שהם מותרים לעובד כהוצאה ובין שלאו.
הפרשðות הזאת אמורה ,לדעת השופט רוביðשטיין ,להיטיב לכאורה עם העובדים ,כיוון שאין פגיעה בגובה
ההפרשות הפטורות ממס ובתגמולי הביטוח הלאומי הðגזרים מהגדרת הכðסת העבודה לפי סעיף (2)2לפקודה.
כלומר ,מפסק הדין עולה כי אין להתיר הקטðת הכðסת העבודה לעðיין חישוב דמי הביטוח ,כדי לא לפגוע
בגמלאות הביטוח הלאומי הðגזרות מגובה הכðסת העובד.
עמדת הביטוח הלאומי בקשר לðיכוי הוצאות של שכירים
בהסתמך על פסק הדין של בית המשפט העליון מדצמבר ,2016פרסם הביטוח הלאומי ביום 1.1.2017את עמדתו
בקשר לðיכוי הוצאות של שכירים.
להלן מתוך החוזר של הביטוח הלאומי:
בהתאם לסעיף 344לחוק הביטוח הלאומי ,הכðסתו של עובד שכיר ðקבעת על פי סעיף (2)2לפקודה .מכאן כי ככל
שמדובר בהוצאה לפי סעיף 17לפקודה )סעיף אליו לא מפðה סעיף 344לחוק( ,הרי שאין היא רלווðטית לעðיין
חישוב ההכðסה לעðיין חוק הביטוח הלאומי.
סעיף (2)2לפקודה כולל חריג שאיðו ðכלל בהגדרת הכðסת עבודה" :למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד
כהוצאה".
הפירוש שðותן הביטוח הלאומי לחריג האמור בסעיף (2)2לפקודה הוא ,שהחריג ðועד להקל על השכיר שלא
יצטרך להגיש דוחות למס הכðסה כדי לðכות הוצאות המותרות לו בðיכוי ,ויוכל לðכות אותן ישירות מהמשכורת
באמצעות המעסיק.
דמי החבר ששולמו משכרו של העובד )על ידי המעסיק המשמש כ"ציðור" בין העובד לבין הארגון( ,איðם בגדר
החזר הוצאות מהמעסיק לעובד ולכן יחויבו כהכðסת עבודה אף על פי שהן מותרות בðיכוי ממשכורתו.
החוזר מביא את פסק הדין של בית המשפט העליון שלעיל כבסיס לעמדתו ,שכן ðקבע בפסק הדין כי יש לפרש את
החריג לסעיף (2)2לפקודה בדרך תכליתית ,על פיה כל תשלום או טובת הðאה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק
מיחסי העבודה ביðיהם ðכðסים בגדרה של הכðסת העבודה ,למעט תשלומים הבאים בגדר החריג ,אשר לו יש לתת
פירוש מצמצם ,בשל אותה תכלית של החוק.
לעðיין דמי הארגון קבע בית המשפט ,כי הם איðם בגדר החריג ,ויש לראותם כחלק מהכðסת העבודה של העובד,
בין שהם מותרים בðיכוי לעובד כהוצאה ובין שלאו.
החוזר מפרט את דרכי הטיפול של עובד הביטוח הלאומי שבודק תלוש משכורת של עובד:
.1ביקורת ðיכויים -מבקר הðיכויים יבדוק כי דמי הביטוח )חלק העובד וחלק המעסיק( שולמו משכר הברוטו,
לפðי ðיכוי הוצאות.
.2בקשות להחזר דמי ביטוח במשכורת -פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בגין ðיכוי הוצאות
דמי חבר רטרואקטיביים.
.3בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות הגשת דוח למס הכðסה -פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח
בעקבות התרת ההוצאות לשכיר בדוח שהגיש למס הכðסה.
תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום )חל"ת(
מי שðמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלðדרי אחד מלא )או בחל"ד ללא זכאות לדמי לידה(,
ובתקופה זו איðו עובד אצל מעסיק אחר ואיðו עובד עצמאי ,מעסיקו יðהג כאמור להלן:
בכל אחד מהחודשיים הראשוðים ) 2חודשים( של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח
מיðימליים .המעסיק רשאי לðכות סכום זה מכל סכום שיגיע לעובד ממðו ]כמפורט בתקðה )6ג( להוראות
המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח[.
39
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
סכום דמי הביטוח המיðימליים ðגזר משכר המיðימום כפול .6.57%בתקופה הזו העובד בחל"ת מבוטח לכל עðפי
הביטוח ,למעט לעðף פגיעה בעבודה ולעðף זכויות בפירוק חברה ופשיטת רגל של מעסיק.
הכווðה לחודש מלא או לחודשיים מלאים ,שבהם העובד ðמצא בחופשה ללא תשלום .כאשר העובד עובד אפילו
יום עבודה אחד בחודש ,ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד.
החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו ,לרבות מבוטחת בחל"ת )לפי עמדת
המוסד לביטוח לאומי יחסי העבודה הושעו ולא ðותקו( .יש לפðות למוסד לביטוח לאומי בסðיף המגורים,
למחלקת גבייה ממבוטחים שאיðם שכירים )גל"ש(.
כל עוד לא ðותקו יחסי העבודה ,לא תיחשב מבוטחת כאמור שאיðה עובדת לעקרת בית ðשואה או לאלמðה בת
קצבה לעðיין הפטור מתשלום דמי ביטוח.
בבחיðת תקופת אכשרה לדמי לידה מובאים בחשבון החודשיים הראשוðים של חל"ת ,כאמור לעיל ,אם הם לפðי
היום הקובע לזכאות לדמי הלידה.
המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה בעðיין מבוטחות בחופשת לידה ,שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן
דמי לידה לתקופת ההארכה ,לפי תיקון מספר 46לחוק עבודת ðשים ,התשי"ד.1954-
בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום ,ולכן החל מהחודש השלישי
המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת כפי שהוסבר לעיל.
תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות
שכר החודשי רגיל
השכר החודשי הרגיל הוא השכר שðהוג לשלם לעובד מדי חודש.
תשלום חודשי לעובד שðהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם ,על פי הדיווח של העובד )כגון:
פרמיות ,שעות ðוספות וכדומה(ð ,חשב לשכר חודשי רגיל של העובד בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם
התשלום החודשי.
הפרשי שכר )הפרשים(
כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות ,הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה ,יש לערוך דוח על
הפרשים )הפרשי שכר איðם תשלום ðוסף(.
על פי תקðות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח( ,התש"ðה ,1995-ההפרשים ייחשבו לשכרו
החודשי הרגיל של העובד וייזקפו על כל אחד מהחודשים ,בהתאמה .משום כך הדוח יתייחס לתקופה שבגיðה
שולמו ההפרשים ,לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו ðהוגים באותן התקופות .יש לשים לב לשיðויים
בשיעורי דמי הביטוח ,לשיðויים בהכðסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה.
תשלום ðוסף
"תשלום ðוסף" הוא שכר שðיתן לעובד ðוסף על השכר החודשי הרגיל ,למעט הפרשי שכר.
ל"תשלום ðוסף" ðחשבים ,בין היתר ,רכיבי השכר הבאים :ביגוד ,דמי הבראה ,משכורת " ,"13בוðוס ,מעðק
השתתפות ברווחי מעסיק ,מעðק יובל ,ביטוח רכב וכדומה ,לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד מהרכיבים הללו,
וכן כל תשלום תקופתי שלא ðהוג לשלמו מדי חודש ,למעט הפרשי שכר )שאותם כאמור יש לייחס לכל אחד
מהחודשים שבגיðם שולמו(.
כאשר השכר ברוטו כולל יותר מרכיב אחד של "תשלום ðוסף" ,כגון :גם דמי הבראה וגם ביגוד ,יש להביא בחשבון
את סך כל ה"תשלומים הðוספים" באותו חודש.
כשמעסיק משלם לעובד בוðוס או תשלום כלשהו ðוסף על שכרו החודשי הרגיל ,עליו לערוך דוח על תשלום ðוסף
בהתאם לתקðות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(.
40
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הפעולות שיש לבצע בעðיין פריסת שכר
.1החל ממשכורת חודש יוðי 2014יש להשוות את השכר הðוסף לרבע משכר המיðימום .על פי חוזר הביטוח
הלאומי מס' 1455הכווðה לרבע משכר המיðימום החודשי.
החל מחודש דצמבר 2017שכר המיðימום הוא 5,300ש"ח לחודש ורבע ממðו הוא 1,325ש"ח.
עד משכורת חודש מאי 2014יש לבדוק מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים ולהשוות את
השכר הðוסף ל 25%-מן השכר החודשי הרגיל של אותו החודש )הכולל גם את הפרמיות ,השעות הðוספות
וכדומה(.
.2בתשלום ðוסף יש לðהוג כדלקמן:
2.1אם התשלום הðוסף ðמוך מרבע משכר המיðימום של העובד אזי לא חלות הוראות הפריסה .התשלום
הðוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל ,ומשולמים בגיðו דמי ביטוח בחודש התשלום.
2.2אם התשלום הðוסף עולה על רבע משכר המיðימום של העובד או שווה לו ,אזי חלות הוראות הפריסה
המפורטות להלן.
.3הוראות הפריסה:
3.1תשלום ðוסף ששולם לאחר שהעובד עבד שðה לפחות ברציפות אצל המעסיק הðוכחי ,יש לחלק ב.12-
המðה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בחודש שבו חולק התשלום הðוסף ובכל אחד מ11-
החודשים שקדמו לו.
3.2תשלום ðוסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי השðה הקלðדרית ,שכוללת את החודש שבו שולם
התשלום הðוסף ו 11-החודשים שלפðיו ,יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך 12
החודשים הללו ,עד וכולל החודש שבו שולם התשלום הðוסף .המðה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של
העובד בכל אחד מהחודשים הללו.
3.3יום עבודה בחודש ðחשב לחודש שבו העובד עבד.
הפרש של תשלום ðוסף
המוסד לביטוח לאומי קבע כי הפרש של תשלום ðוסף יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולם התשלום הðוסף
במקור.
לדוגמה :המעסיק שילם "משכורת "13במשכורת חודש יולי ,ובמשכורת חודש אוגוסט שילם לעובד הפרשים בשל
טעות .במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט.
הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש בחודש יולי )על פי הדוגמה( ,תוך עריכה חוזרת של ההשוואה,
והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקðה 5לתקðות שלעיל.
ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשיðויים בתשלום ðוסף ,לרבות טעויות ו/או הסכמים קיבוציים
רטרואקטיביים.
חובת תשלום דמי ביטוח על הטבות שכר ופריסת תשלום ðוסף כאשר עובד לא עבד במשך חודש מלא
ביום 29/06/2015פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר 1458המפרט את אופן הדיווח בעבור הטבות שכר בתקופת
חל"ד וחל"ת ,בתוקף ממשכורת יוðי 2015ואילך )מועד דיווח בחודש יולי .(2015
לעðיין בוðוסים ושכר ðוסף בתקופות האמורות ðקבעו כבר בשðת 2009הוראות כדלקמן :ככלל ,תשלום ðוסף יש
לחלק ל 12-חודשים ,חודש התשלום ו 11-חודשים אחורה שבהם עבד העובד ,אולם ðקבע בהוראות שיש להוציא
מהספירה חודשים מלאים שבהם העובד לא עבד ,גם אם קיבל הטבת שכר או גמלה.
לדוגמה :בחודש פברואר משולם לרוðית תשלום ðוסף שעולה על 25%משכר המיðימום .רוðית קיבלה דמי לידה
ולא עבדה בחודשים אוקטוברð ,ובמבר ,דצמבר ויðואר .יש לפרוס את התשלום הðוסף ל 8-חודשים )ללא החודשים
אוקטוברð ,ובמבר ,דצמבר ויðואר(.
כללים ממשכורת יוðי 2015לעðיין הטבות שכר בחל"ת או בחל"ד ,לפי חוזר 1458
ככלל ,הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת או בחל"ד )כמו :שווי טלפון ,שווי
רכב ,שווי עיתון וכדומה( ,הן בגדר הכðסות עבודה ולפיכך חייבות בðיכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח
בריאות.
החוזר מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד .מפורטים להלן עיקרי
ההוראות )כל הפרטים הטכðיים מצויים בחוזר(:
41
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.1הטבות שכר בתקופת חל"ד ]לפי סעיף )351א( לחוק הביטוח הלאומי[
ההטבה תדווח בטופס 102בקוד מיוחד ,תשויך לחודש שבעבורו שולמה ויðוכו וישולמו בעבורה דמי ביטוח
לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם.
ðיכוי דמי הביטוח מהעובד יתבצע לפי שיעורי הðיכוי )מופחת ומלא( הðהוגים לסוג העובד ובהתאם לסוג
המעסיק -עיקרי או משðי.
החוזר מדגיש ומציין ,שחודשי חל"ד )מלאים( איðם ðחשבים כחודשי עבודה לעðיין פריסת שכר ðוסף.
הטבות שכר בתקופת חל"ת .2
הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת )החל מהחודש הראשון של החופשה( ,משולמת לו למעשה מכוח
תקופת עבודתו אצל מעסיקו ,ועל כן ההטבה תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת.
על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד
יציאתו לחל"ת .סכום ההטבות הוא בגדר שכר ðוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה.
ההטבה תדווח בטופס 102כתשלום ðוסף .מקרים שבהם תקופת חל"ת חרגה משðה והעובד קיבל מידי חודש
הטבות שכר גם לאחר 12חודשים ,יועברו כחריגים לבדיקת המשרד הראשי.
בעבור תקופת החל"ת משולמים דמי ביטוח כבעבר )כלומר ,בכל אחד משðי החודשים הראשוðים המלאים של
החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מיðימליים .המעסיק רשאי לðכות סכום זה מכל
סכום שיגיע לעובד ממðו ,הכול כמפורט בתקðות .יום עבודה אחד בחודש ðחשב כחודש עבודה(.
למען הסר ספק מודגש בחוזר כי סך ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת בחודש שקדם לחודש שבו יצא
העובד לחל"ת ,ייחשב כבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר ,בהתאם להוראות החוק.
בית הדין האזורי לעבודה )ב"ל (1392-05-17דחה ביום 5באוגוסט 2018את תביעתו של עמוס מלðיקוב וקבע כי
פריסה של תשלום ðוסף )החייב בפריסה( רלווðטית גם לעðיין חישוב גמלת ðכות מעבודה.
הפרשי גמלה
הפרשי גמלה בשל תשלום ðוסף או הפרשי שכר
מעסיק ששילם בוðוס שחייב בפריסת שכר )גם אחרי ðיתוק יחסי העבודה( ,או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל
תקופות קודמות ,חייב לפðות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד )לדוגמה:
תגמולי מילואים( ,ולהפðות את העובד למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד
קיבל ,כגון :דמי לידה .יש לשים לב למגבלת השיהוי )בדרך כלל שðה מיום מתן הבוðוס(.
המוסד לביטוח לאומי מזכיר למעסיקים בעקבות ביקורת ðיכויים שיש להודיע לעובדים על זכאותם לתבוע הפרשי
גמלה )על פי חוק הודעה לעובד( ,לדוגמה ,לעובד שהוסיפו למשכורתו בביקורת הðיכויים שווי רכב ,ומשלם הפרשי
גמלה בתðאים מסוימים.
הפרשי גמלה כתוצאה מאי דיווח של מעסיק על משכורת
בהקשר לאמור לעיל ,מבקר המדיðה הזכיר למוסד לביטוח לאומי את זכותו לתבוע השבת גמלאות ממעסיק שלא
דיווח או לא שילם דמי ביטוח בעד עובדו )לפי סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי(.
בפסק דין רפאל חיון 'ðהמוסד לביטוח לאומי )ב"ל 57285-07-13מיום (24.12.2015הגדיל בית הדין את בסיס
השכר הרבע שðתי שלפיו שולמו למבוטח גמלאות בגין תאוðה בעבודה ,כיוון שהמעסיק לא דיווח למוסד לביטוח
לאומי על שכרו האמיתי של המבוטח.
המוסד לביטוח לאומי הוסיף את המעסיק כצד ג' לתביעה ובית הדין קבע כי צד ג' ישלם למוסד לביטוח לאומי
את השלמת דמי הביטוח לשכר המתוקן ואת הסכומים העתידיים אשר ðדרש המוסד לביטוח לאומי לשלם
למבוטח בהתאם לשכרו המתוקן.
42
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות
כאשר שכר עבודה כולל עמלות ,יש לבחון מראש אם העמלות הן בוðוס או שכר רגיל .הבעיה מתעוררת בעיקר
בחישוב הבסיס לקביעת דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה ,שהרי בוðוס ðפרס לפי כללי הפריסה ל 12-חודשים.
כיוון שהמוסד לביטוח לאומי פורס עמלות לפי תקðות הפריסה לצורך חישוב דמי הלידה ,פðו יולדות לבית הדין
והסוגיה האמורה לעיל ðדוðה בשðי פסקי דין:
.1בפסק דין המוסד לביטוח לאומי ðגד קרן פרידמן )עב"ל (129-10בבית הדין הארצי לעבודה ביום .20.06.2011
.2בפסק דין פלוðית ðגד המוסד לביטוח לאומי )עב"ל (543-09בבית הדין הארצי לעבודה ביום .4.5.2011
משכורתן של העובדות בפסקי הדין התבססה על משכורת ועל עמלות ששולמו על פי הצלחה וðוכו דמי ביטוח גם
בגין העמלות .המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעת העובדות לדמי לידה והתייחס לעמלות כתשלום ðוסף.
בעðייðה של קרן פרידמן אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי לעבודה כי המעסיקה ראתה בתשלום
העמלות חלק משכרה של העובדת ,קיבל את תביעת העובדת וקבע כי משהיו העמלות חלק משכרה הרגיל של
העובדת ,יש לכלול אותן בחישוב דמי הלידה ,ללא פריסה.
ערעורה של פלוðית ðדון לאחר שבית הדין האזורי הצדיק את עמדת המוסד לביטוח לאומי .בית הדין הארצי קיבל
את הערעור וראה "במעðק הרבעוðי" ,בðסיבות המקרה ,חלק משכרה החודשי של המבוטחת ללא פריסה.
בית הדין הדגיש שדרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן בדרך של
עמלות.
בית הדין האזורי דחה ביום 29.7.2019את תביעתה של איילת בן גיגי שלו )ב"ל (51804-11-17וקבע כי אין לראות
את המעðקים הרבעוðיים ששולמו לה לפðי הלידה כשכר רגיל לאותו הרבעון .בðסיבות המיוחדות בוצעה
התחשבות במעðקים רבעוðיים בצורה מיוחדת ,לפי ממוצע של השðה הקודמת.
יישום התוספת הראשוðה בצו סיווג מבוטחים
צו הביטוח הלאומי )סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים( ,התשל"ב) 1972-להלן :צו סיווג מבוטחים או הצו( קובע,
שאם מבוטח ðכלל בגדר התðאים שקבע הצו – הוא ðחשב כעובד שכיר לפי התוספת הראשוðה ,כעובד עצמאי לפי
התוספת השðייה ,או כמי שאיðו עובד )שכיר( ואיðו עובד עצמאי לפי התוספת השלישית ,בהתאם לאמור בצו ,ללא
צורך במבחðים ðוספים.
הצו מחייב בעבור המוסד לביטוח לאומי בלבד ,ואין בקיום התוספת הראשוðה לצו אסמכתא לכך שמתקיימים
יחסי עבודה כהלכתם לעðיין חקיקת עבודה אחרת.
אי קיום האמור בתוספת הראשוðה של הצו זהה למצב שבו מעסיק לא דיווח ולא שילם דמי ביטוח בעבור העובד,
וחלות על המעסיק כל הסðקציות הקבועות בחוק ובתקðות ,לרבות זכות לשיפוי לפי סעיף 369לחוק הביטוח
הלאומי .יש לשים לב ,שהצו חל על עסקים ,על משקי בית ,וגם על ועדי בתים המעסיקים חצרðים שתחום העבודה
וזמðי ביצועה ðקבעו מראש ושומרים ,אם תחום השמירה ðקבע מראש.
בתוספת הראשוðה של הצו מפורטים המבוטחים ,שכל עוד הם ממלאים את תðאי העבודה הרשומים בצו,
מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה וכן בדיווח ובתשלום דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר.
בתוספת הראשוðה של הצו יש רשימה ארוכה של ðותðי שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים לעðיין מס
הכðסה וכעוסקים לעðיין מס ערך מוסף ,כמו מרצים ,מדריכים ,שומרים ,שחקðים ,מורי דרך ,עובדי ðיקיון,
חצרðים ,מתקיðי מכשירי גז ,מחלקי גז ,מתקיðי תריסים ,ממלאים תפקידים דתיים ועוד.
מי שמשלם תשלומים לðותן שירות שכלול בצו ,חייב לבחון כדלקמן:
.1אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה -כפי שקבע בית הדין הארצי ביום 21.8.2001בעðיין כבהד
מוהðד )עב"ל ,(327/99כיוון שמי שיש לו כל הסממðים של עובד שכיר לפי משפט העבודה ðחשב "עובד" לפי
סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי.
.2רק אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק ,המשלם חייב לבחון אם תðאי העבודה מחייבים אותו לðכות
מðותðי השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי ,בהתאם לצו סיווג
מבוטחים.
43
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
להלן דוגמאות ðפוצות )הרשימה המלאה והסגורה ðמצאת בתוספת הראשוðה של הצו(:
המעסיק תðאי העבודה סוגי העבודה
עובד ðיקיון או חצרן ,למעט מי תחום העבודה וזמðי ביצועה החייב בתשלום גמול .1
העבודה; שעיקר עיסוקו בגððות ,שאיðם ðקבעו מראש
מעסיקים עובדים
החייב בתשלום גמול הסכם העבודה ðערך מראש מרצה ,מורה או מדריך ,וכן אחרים .2
העבודה; לתקופה של רבע שðה לפחות המועסקים באמצעי תקשורת
או למתן סדרה של שבע
הופעות ,או שבע הרצאות או ציבוריים
שבעה שיעורים לפחות ,הכול
לפי העðיין
החייב בתשלום גמול משתלם גמול בעד העבודה מורה דרך ,מלווה רפואי ומלווים .3
העבודה; אחרים בטיולים המאורגðים על ידי
מוסדות ,גופים ציבוריים ומשרדי
ðסיעות ,לא כולל מורה דרך המדריך
תיירים בכלי רכב שבבעלותו
החייב בתשלום גמול הסכם העבודה בכתב ðערך ðוסח הצו החל מיום 1.5.2018 .4
העבודה לפי ההסכם; מראש לתקופה של רבע שðה כל הופעה אמðותית או בידורית של
לפחות או לסדרה של חמש אמן ,או הðחיה במופע ,לרבות
משחק ,שירה ,דקלום ,הקראה,
הופעות לפחות. ðגיðהð ,יצוח ,ריקוד ,פðטומימה,
בהופעות באמצעי תקשורת לולייðות וקוסמות וכן כל הופעה
ציבוריים ,כשלא חל האמור בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או
לעיל ,הסכם העבודה בכתב צילום למעט הקלטה או צילום
ðערך מראש למתן סדרה של
שלוש הופעות בחודש לפחות לצורכי פרסומת
עמדת המוסד לביטוח לאומי ליישום הכללים שבתוספת הראשוðה לצו
עמדת הביטוח הלאומי הובהרה בפגישות עם ðציגי המייצגים ובהוראות שהביטוח הלאומי פרסם ,לרבות בדף
מידע שðשלח לאמðים ,כמפורט להלן:
.1לעðיין מרצים תðאי הצו ðבחðים לפי כמות ימי ההרצאה במשך 12חודשים רצופים מיום ההרצאה הראשוðה
)חוזר ביטוח מספר 1456ביום .(1.5.2018על המשלם להיערך לðיכוי דמי הביטוח לפי הצו כבר בתשלום
הראשון ,או לתקן את הדוחות ]יש לשים לב ,שðיכוי דמי ביטוח לפי הצו ממורה דרך וממלווה טיולים )שאיðו
בעל רכב( ðעשה בכל תðאי שמשתלם תשלום בעד העבודה[.
.2הדיווח למוסד לביטוח לאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו ðעשה על ההכðסה ללא המע"מ.
.3כאשר השירות ðיתן על ידי חברה בע"מ ,כללי הצו איðם חלים.
.4ברירת המחדל למשלם היא ðיכוי דמי ביטוח בשיעור המלא ,אלא אם ðערך תיאום לפי הכללים )יש להשתמש
בטופס 103במקום בטופס .(101
.5הדיווח למוסד לביטוח לאומי אמור להיות בחודש שבו ðיתן השירות ולא בחודש התשלום ,כאמור בסעיף 344
לחוק הביטוח הלאומי ,מדי חודש בטופס ) 102רצוי בחוזה דיווח ðפרד .החל מיðואר 2020יהיה חוזה דיווח
חדש בקוד 9עבוד דיווח למי שמבוטח לפי צו סיווג מבוטחים(.
.6פעם ברבעון יש לשדר את קובץ המבוטחים הללו למוסד לביטוח לאומי ,על פי הוראות שמצויות באתר
הביטוח הלאומי באיðטרðט בטופס בל .652/אפשר לדווח בקובץ מקוון באתר הביטוח הלאומי.
.7אין דווח בטופס 126על מבוטחים אלה.
44
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
.8האישור השðתי משלב את ðיכוי המס ואת ðיכוי דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות .על המשלם לכלול
באישור השðתי ,בין היתר ,גם את הסכום שממðו ðוכו דמי ביטוח ,את דמי הביטוח הלאומי שðוכו ,את דמי
ביטוח הבריאות שðוכו ,את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ואת פרטי סðיף הביטוח
הלאומי.
ð .9ותðי השירות שמדווחים לפי הצו ðחשבים עובדים שכירים במוסד לביטוח לאומי וזכאים לגמלאות בהתאם
לסיווגם זה .לדוגמה ,הם זכאים לדמי אבטלה ולזכויות בשל פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק .עצמאים
וגם ובעלי שליטה בחברות איðם זכאים לגמלאות אלה.
.10לצורך זכאות לגמלאות אמור המשלם למסור לðותן השירות אישור חודשי ולא אישור שðתי על ההכðסות
בחודש שבו עבד בפועל ,כמפורט בחוזר של הביטוח הלאומי שכולל הבהרות להגשת תביעות לדמי אבטלה,
לדמי לידה ולגמלה לשמירת היריון .לדוגמה:
בתביעה לגמלה האמן צריך לצרף אישור על תקופת ההעסקה ,פירוט השכר החייב בדמי ביטוח או אישור
ממקום ההעסקה הכולל פירוט של חודשי ההעסקה וגובה השכר החודשי.
לתביעה לדמי אבטלה יש לצרף גם הצהרה חתומה על ידי האמן שכוללת בין היתר את תקופת העבודה ואת
סיבת הפסקת העבודה .אם זו הפסקת עבודה זמðית ,יש לציין את מועד החזרה המשוער לעבודה.
על סדר היום של ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכðסת הועלתה בעבר הצעה לבטל לחלוטין את הצו
לבקשת הביטוח הלאומי ,אך לאחר דיון בוועדה ,ההצעה ðדחתה .על כן יש לוודא ðיכוי דמי הביטוח לפיו.
פסקי דין
ביום 12.11.2017דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של ðעמה בן שלמה )ב"ל (24829-07-15וקבע כי כדין
ðוכו ממðה דמי ביטוח כשכירה לפי מחזור הכðסותיה במת"ðס ולא כעצמאית לפי השומה.
ביום 22.2.2007פורסם פסק דין בל 006545/05בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ,בפðי כב' השופטת הדס
יהלום :צביקה דוידוביץ 'ðהמוסד לביטוח לאומיð .קבע בפסק הדין )שבפועל לא הוגש ערעור לגביו(:
.1משמוגדר מבוטח על פי הצו כשכיר ,אין מקום לקזז משכרו את ההוצאות שהותרו לו בðיכוי בדוח השðתי,
לצורך חישוב דמי הביטוח.
.2כאשר יזדקק המבוטח לזכויות מכוח היותו שכיר )כגון דמי אבטלה( ,יחושבו אלה על פי מלוא
הכðסתו ,שממðה ðגבו דמי הביטוח.
הביטוח הלאומי אימץ את מסקðות בית הדין בעðיין דוידוביץ ,ולכן ,כאשר חלים התðאים שבצו ,מקבל תשלום
ששילם דמי ביטוח בעצמו מסווג כעובד שכיר בסכום ההכðסה שכלול בצו .סכום ההכðסה שסווג כשכיר יופחת
מההכðסות כעצמאי ,והמבוטח יקבל בחזרה את דמי הביטוח ששילם כעצמאי לאחר שיעביר לביטוח הלאומי את
האישור השðתי מהמשלם .מומלץ לשים לב לשיעורי דמי הביטוח שðוכו לפי הצו )שיעור מופחת או שיעור מלא(
ואם ðוכו דמי ביטוח ביתר ,יש לתבוע אותם בחזרה מהביטוח הלאומי.
צו סיווג מבוטחים לשחקðים ולאמðים
פרט 13לתוספת הראשוðה בצו מפרט את התðאים שבהם ðכללת הופעה אמðותית במסגרת הצו .הפרט הזה תוקן
בתחולה על כל הסכם שðכרת ביום 1.5.2018ואילך .לאחר התיקון חל הצו בכל מקרה של הופעה אמðותית,
כמפורט בצו ,שלגביה ðערך הסכם עבודה בכתב לסדרה של חמש הופעות לפחות או לרבע שðה לפחות )בוטלה
הדרישה להסכם מאושר על ידי השר ולכן היקף הדיווח לפי הצו גדל מאוד(.
ðמסר לðציגי המייצגים בפגישה שהתקיימה גם עם ðציגי שח"מ ביום ,16.10.2018שכאשר חברת הפקות חותמת
עם שחקן/אמן )שאיðו חברה בע"מ( על חוזה ,ומתקיימים התðאים שבצו סיווג מבוטחים ,חברת ההפקות היא
המעסיק לעðיין קיום ההוראות לפי צו סיווג מבוטחים ,גם אם התשלום לשחקן/אמן ðעשה דרך הסוכן.
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1456ביום 1.5.2018בðושא אמðים -צו סיווג מבוטחים וקביעת
מעבידים ,בתחולה על הסכם שðכרת ביום 1.5.2018ואילך.
מובהר בפרסום כי הצו חל על האמðים ,גם אם איðם חברים בשח"ם .מובהר בפרסום כי אם המעסיק לפי הצו
איðו משלם עבור השחקן/האמן את דמי הביטוח ,השחקן/אמן מתבקש לפðות למחלקת הביטוח והגבייה במוסד
לביטוח לאומי בצירוף המסמכים המאשרים את ההופעה כאמן .מובהר בפרסום )וגם ðמסר לðציגי המייצגים
בישיבות עם הðהלת הביטוח הלאומי( שהדיווח על ההכðסות ותשלום דמי הביטוח צריך להיות לפי חודשי העבודה
של האמן /שחקן ולא לפי מועד תשלום התמורה בפועל.
התיקון לצו ðעשה לבקשת שח"ם כדי שיותר שחקðים ואמðים יהיו כלולים במסגרת הצו המתוקן.
45
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
התðאי להיות כלול בצו הוא קיום הסכם העסקה בכתב לתקופה של רבע שðה לפחות או לסדרה של חמש הופעות
לפחות .כל הסכם עבודה בכתב שðחתם עם אמן/שחקן החל מיום 1.5.2018ושעוðה על הðדרש בסעיף 1לעיל,
מחייב את המשלם לðכות את דמי הביטוח כעובד שכיר כיוון שהשחקן/האמן כלול בצו סיווג מבוטחים ,ומחייב
את המוסד לביטוח לאומי לðהוג באמן/שחקן כאילו הוא עובד שכיר.
בחודש אפריל 2019הגיע המוסד לביטוח לאומי להבðות עם האיגודים המקצועיים של המפיקים והשחקðים .להלן
תמצית מההסכמות )להסבת תשומת הלב בלבד(:
.1כיוון שמדובר בהסכם עבודה בכתב שðערך מראש ,חישוב 5הופעות אמðותיות ðעשה לכל הפקה ולא בבדיקה
שðתית מצטברת.
.2מבחן הימים ðערך לפי מספר ימי הצילום בלבד .אין להביא בחשבון חזרות ,פגישות עם הבמאי ועוד.
.3כאשר יש הפרדה בין התמורה שמגיעה לשחקן לבין התמורה שמגיעה לסוכן )חשבוðיות ðפרדות( ,יש לðכות
דמי ביטוח רק מהתמורה לשחקן.
דגשים בעðיין ספורטאים – ספורטאי מקצועי או ספורטאי חובב
כדי שספורטאי יבוטח כעובד שכיר לעðיין גמלאות הביטוח הלאומי ,עליו לעמוד בקריטריון הקבוע בתוספת
הראשוðה בצו סיווג מבוטחים :קיום הסכם העסקה מראש בכתב .המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול
ההעסקה.
המוסד לביטוח לאומי בודק גם אם יש תשלום שכר בפועל ,כי עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שיחסי עובד
ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה בעבור ביצוע העבודה )כלומר ,יש להראות תלושי שכר ותשלום שכר בפועל,
שאיðו ðמוך משכר המיðימום( .הביטוח הלאומי בוחן גם התאמה בין השכר להיקף המשרה )למשל ,בהיקף עבודה
של שליש משרה צריך להראות משכורת של שליש משכר המיðימום לפחות( וזכאות לתðאים סוציאליים.
העסקת עובדים זרים )תושבי חוץ(
סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי קובע החל משðת 2003כי לעðיין חוק זה לא יראו כתושב ישראל ,בין השאר ,את
מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל )אשרות מסוג ב ,1/ב ,2/ב ,3/ב ,4/לרבות רישיון עבודה(.
הדיווח על העובדים הזרים ðעשה לפי שיעורי דמי ביטוח מיוחדים במוסד לביטוח לאומי או באמצעות לשכת
שירות התעסוקה )להלן" :לשכת התעסוקה"(.
דיווח ללשכת התעסוקה
מעסיקי עובדים זרים שמקום מושבם בשטחים )למעט עובדים זרים במשק בית( שמועסקים בתחומי מדיðת
ישראל ,מדווחים באמצעות מדור התשלומים שליד לשכת התעסוקה ]תקðה )3ב( לתקðות הביטוח הלאומי )גביית
דמי ביטוח( ,התשי"ד.[1954-
ביום 29ביולי 2012פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה הבהרה בעðיין דמי הביטוח הלאומי והיטל ההשוואה .על
פי ההבהרה ,הגבייה לביטוח הלאומי כוללת את עðפי הביטוחð :פגעי עבודה ,אימהות ופשיטת רגל והיתרה כוללת
את היטל ההשוואה.
סך שיעורי דמי הביטוח הלאומי והיטל ההשוואה הðגבים מהעובדים הפלשתיðים המועסקים בישראל זהים
לחלוטין לשיעורי דמי הביטוח הלאומי המוטלים על עובדים ישראלים.
דיווח במוסד לביטוח לאומי
הדיווח למוסד לביטוח לאומי על העסקת עובד זר ðעשה לפי קריטריוðים שוðים המפורטים להלן:
.1תושבי כל המדיðות ]לרבות פליטים ומבקשי מקלט בעלי אשרות לפי סעיף )2א() (5לחוק הכðיסה לישראל,
התשי"ב ,[1952-למעט אלה שיש להם הוראות מיוחדות כמפורט להלן בסעיפים הבאים.
.2תושבי שטחים שאיðם תושבי ישראל שעובדים במשק בית – המעסיק מדווח ומשלם דמי ביטוח לאומי
ישירות למוסד לביטוח לאומי ולא ללשכת התעסוקה.
.3עובדים זרים המועסקים ב"אזור" -הדיווח למוסד לביטוח לאומי ðעשה לפי תיקון בחוק הביטוח הלאומי
מיום .1.10.2005
.4תושבי חוץ ממדיðות אמðה .מדיðות חריגות :קðדה ,בולגריה ורומðיה )כמוסבר להלן(.
46
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
ביטוח בריאות ממלכתי
מי שאיðו ðחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי איðו מבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי .בעðיין זה הותקן צו
הקובע הסדר מפורט המחייב מעסיק לבטח עובד זר בישראל במסגרת ביטוח רפואי פרטי ,לרבות עובדים זרים
השוהים בישראל שלא כדין.
העסקת תושבי חוץ ממדיðות אמðה לביטחון סוציאלי
החל בחודש יðואר 2010דורש המוסד לביטוח לאומי לדווח על תושבי חוץ )שאיðם אזרחי ישראל( שהם תושבי
מדיðות שישראל חתומה עמן על אמðה לביטחון סוציאלי -כעל תושבי ישראל ,למעט תשלום דמי ביטוח בריאות.
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזרים הכוללים הðחיות בדבר תשלום דמי ביטוח לאומי בעד תושבי חוץ ממדיðות
אמðה שמועסקים בישראל.
בהתאם להðחיות ,כל מעסיק בארץ שמעסיק עובד תושב חוץ שאיðו בעל תעודת זהות ישראלית ,מאחת המדיðות
שðכרתה עמן אמðה לביטחון סוציאלי שכוללת עðפי ביטוח מסוימים לעðיין גמלאות ,חייב לדווח למוסד לביטוח
לאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי )ללא דמי ביטוח בריאות( בהתאם לכללים שחלים על עובד תושב ישראל.
הדיווח על מי שאיðו בעל תעודת זהות ישראלית ðעשה באמצעות טופס 102המשמש לדיווח בעד עובדים תושבי
ישראל .המוסד לביטוח לאומי מðפיק לעובד האמור מספר מזהה שישמש לצורכי הביטוח הלאומי .כדי לקבל
מספר מזהה ,על המעסיק למלא טופס בל - 1050/שאלון לרישום ðפש ,שðיתן להוריד מאתר האיðטרðט של המוסד
לביטוח לאומי .יש לצרף לטופס את צילום הדרכון הזר וכן אישור העסקה שכולל את פרטי העובד ,פרטי המעסיק
ומספר תיק הðיכויים במוסד לביטוח לאומי ,ולשלוח את הטופס לתחום הביטוח במשרד הראשי.
מהמוסד לביטוח לאומי ðמסר כי המעסיק חייב לקבל מספר מזהה כאמור לעיל ,ולכן ,אם המספר המזהה התקבל
באיחור ,יש להגיש דוחות מתוקðים )כמו תושב ישראל שהמעסיק בטעות לא דיווח עליו במועד(.
להלן רשימת המדיðות שכלולות בהוראות המחייבות תשלום דמי ביטוח לאומי בישראל בשðת - 2019אוסטריה,
אורוגוואי ,בלגיה ,בריטðיה ,גרמðיה ,דðמרק ,הולðדð ,ורבגיה ,פיðלðד ,צ'כיה ,צרפת ,שוודיה ,שוויץ ,סלובקיה,
איטליה ורוסיה.
עובדים זרים ממדיðות רומðיה ובולגריה -הובהר לðציגי המייצגים ביום 5.9.2019כי על פי החלטת היועץ
המשפטי של הביטוח הלאומי ,על המעסיקים להתייחס לעובדים זרים ממדיðות בולגריה ורומðיה שעובדים
בישראל ,כעובדים זרים רגילים המשלמים דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת ולא כמבוטחים ממדיðות אמðה.
עובדים זרים תושבי קðדה -עובדים אלה משלמים דמי ביטוח לאומי כתושבי חוץ כיוון שהאמðה עם קðדה היא
אמðה מצומצמת שאיðה כוללת עðפי ביטוח לעðיין גמלאות .המעסיקים חייבים לקבל מספר מזהה בגין העובדים
האלה כיוון שעם קðדה )במחוזות מסוימים( ישראל חתומה על אמðה למðיעת כפל דמי ביטוח.
עובדים זרים ממדיðות אמðה שמוצבים בישראל -פטורים לעתים מתשלום דמי הביטוח הלאומי בישראל ,אם
הם משלמים דמי ביטוח סוציאלי במדיðת האמðה והפטור אושרר על ידי המוסד לביטוח לאומי בישראל )כפי
שמובהר באמðה(.
גמלאות לעובדים הזרים )המשלמים שיעורי דמי ביטוח לאומי ðמוכים(
העובדים הזרים מבוטחים לעðפי הביטוח הבאים שבהם לא קיים תðאי התושבות :ביטוח מפðי פגיעה בעבודה,
ביטוח מפðי פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק ,ביטוח אימהות )דמי לידה לעובדת זרה ומעðקים( וקצבאות
ילדים לשוהים בארץ כדין עם ילדיהם.
העסקת עובדים זרים שלא כדין
החל מיום 1במארס 2003לא משולמות גמלאות לעובדים זרים בעד תקופה שבה הם שוהים באופן לא חוקי
בישראל.
סעיף 324ב קובע כי "לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין ,כמשמעותו בסעיף 13בחוק הכðיסה לישראל )בסעיף זה
-שוהה שלא כדין( בעד תקופת שהותו כאמור".
המוðח "תשלום" )לפי הפירוש של המוסד לביטוח לאומי לסעיף( משמש בעיקרו למקרים שבהם מדובר בתשלום
של גמלה בכסף ,ולא חל על גמלאות אחרות .כלומר ,גמלאות שאיðן מוגדרות כתשלום בעד תקופה ,ממשיכות
להשתלם גם למי ששוהה בישראל שלא כדין .לדוגמה :דמי טיפול רפואי לðפגע בעבודה.
המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות חודשיות המשתלמות בעד תקופה )דמי פגיעה ,דמי לידה ,קצבת ðכות
מעבודה( רק כאשר פסקה השהות הבלתי חוקית )או שהעובד הזר יצא לחו"ל ,או שהשהות הפכה חוקית(.
כשתובע הגמלה עוזב את ישראל הוא מקבל את הגמלה בעבור התקופה שðותרה לאחר עזיבתו.
47
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
קצבת תלויים )לדוגמה :קצבה לאלמðה שבעלה ðהרג כתוצאה מפגיעה בעבודה( משתלמת על פי החוק לתלויים
שאיðם ðמצאים בישראל ולתלויים השוהים בישראל כדין.
מעסיקי עובדים זרים שלא כדין צפויים לקðסות מðהליים ולקðסות ðוספים בעבור כל יום שבו ðמשכת העבירה.
הסðקציות לפי סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי חלות גם במקרים אלה.
תושב ארעי
תיקון מס' 199לחוק הביטוח הלאומי מתקן את סעיף 2א לחוק וחל על מי שקיבל אשרה ורישיון )שמקðה
תושבות( לפי חוק הכðיסה לישראל החל מיום .1.1.2018התיקון חל על אוכלוסיית בעלי האשרות מסוג א ,1/א,2/
א) 4/הðלווה לאשרה מסוג א (2/ו-א.5/
עד התיקון לחוק ,בעלי האשרות הוכרו כתושבי ישראל אם מרכז חייהם היה בישראל ובלבד שהתגוררו בישראל
לפחות 183ימים מיום קבלת האשרה.
על פי התיקון בחוק ,כל בעלי האשרות המקðות תושבות מכוח החוק ,יוכרו כתושבי ישראל מיום קבלת האשרה,
ללא המתðה של 183יום ,ובתðאי ששהו בארץ כדין לפחות חצי שðה לפðי קבלת האשרה שמקðה תושבות.
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מס' 1452ביום ,24.1.2018המפרט את התייחסותו לתיקון החוק .על פי
החוזר ,החל מתאריך ,1.1.2018ספירת 183הימים תיבחן לתקופה של שישה חודשים טרם קבלת האשרה המזכה
ובלבד שהמבוטח התגורר כדין בישראל .המעמד כתושב ייקבע לא לפðי יום קבלת האשרה.
אחריות המעסיק לדיווח ולתשלום דמי הביטוח ותיקון סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי
מעבר למיצוי הזכויות של העובד ,יש חשיבות לדיווח ככלל ,ולדיווח על סכום ההכðסה האמיתי בפרט ,לאור
האפשרות שיש למוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמעסיק את דמי הביטוח שלא שולמו לרבות חלק העובד )מגולם(
עם הצמדה וקðסות וכן את היוון הגמלה ממעסיק שלא דיווח על העובד או שלא שילם כחוק את דמי הביטוח
במועד ,לפי סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי.
סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות ממעסיק שלא ðרשם ,שלא דיווח על עובדיו
או שלא שילם דמי ביטוח בעדם ,וקרה מקרה המזכה בגמלה לפðי הסדרת הדיווח והתשלום ,את היוון הגמלאות
העתידיות בכסף שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד ,ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שהזכאי קיבל
בקשר לאותו המקרה.
הגבייה לפי סעיף 369לחוק היא ðוסף על גביית דמי הביטוח שלא שולמו ,כולל חלק העובד )מגולם( יחד עם
הצמדה וקðסות .סעיף 369לא הגביל את המוסד לביטוח לאומי בסוג הגמלה שבגיðה הוא רשאי לתבוע את
ההחזר.
לאי דיווח על עובד ו/או אי תשלום דמי ביטוח יש גם היבטים פליליים לפי סעיף 398לחוק הביטוח הלאומי.
סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי תוקן במסגרת חוק ההסדרים לשðת 2017בתוקף מיולי 2017בðוגע למקרה
המזכה בגמלה שקרה במועד זה ואילך.
בסעיף המתוקן הוגבל בתקרה הסכום המרבי שהביטוח הלאומי רשאי לגבות מהמעסיק ,כך שהחיוב יהיה אמðם
לפי סכום הגמלה המהוון ,אך לא יותר מסכום מרבי לפי שלוש מדרגות בהתאם למשך ביצוע העבירה .הסכום
המרבי האמור לא יעלה על 20פעמים השכר הממוצע במשק )בשðת 205,460 – 2019ש"ח( בעבור אי רישום או אי
תשלום לתקופה שעולה על 12חודשים.
בסעיף מודגש כי המוסד לביטוח לאומי חייב למצות את זכותו לתבוע שיפוי מכוח סעיף 328לחוק הביטוח
הלאומי לפðי הפעלת סעיף 369לחוק .סעיף 369יחול על חלק מהסכום שלא ðגבה לפי סעיף 328לחוק הביטוח
הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי ימðה פקיד גבייה ראשי ,בכיר ,שיהיה מוסמך לחייב את המעסיק לפי הסעיף ,ויהיה חייב
לשלוח למעסיק הודעה בדואר רשום על הכווðה לחייב אותו במסגרת הסעיף .ההודעה תכלול את כל הפרטים לפי
הסעיף ותיידע את המעסיק בדבר זכותו לטעון את טעðותיו בכתב.
אם המעסיק איðו טוען את טעðותיו בתוך 45ימים מהמועד שבו ðמסרה לו הודעת החיוב ,ההודעה הופכת לדרישת
תשלום שðמסרה למעסיק במועד האמור.
לפקיד הגבייה הראשי ðיתðת הזכות להחליט אם לחייב את המעסיק ,ולעðיין סכום החיוב ,אם לחייב אותו לבדו
או לחלק את החיוב ביðו ובין מעסיקים ðוספים ,שגם הם לא דיווחו ו/או לא שילמו את דמי הביטוח בגין העובד.
48
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
על גביית החוב יחולו הוראות פקודת המסים )גבייה( .פיגור בתשלום החוב של יותר מ 30-ימים מיום מסירת
דרישת התשלום יכלול הפרשי הצמדה .אפשר להגיש תובעðה לבית הדין לעבודה על קביעת החיוב לפי סעיף 369
לחוק הביטוח הלאומי ,כאמור.
תשר )טיפ( למלצרים ולשרשרת עובדי השירות במסעדות לעðיין הביטוח הלאומי
ביום 26.3.2018דן בית הדין הארצי בשðי פסקי דין וðתן החלטה תקדימית בעðיין התשר במסעדות ,בבתי קפה
וכד' ,שחלה מיום 1.1.2019ואילך )עמרי קיס 'ðהמוסד לביטוח לאומי וגלי הצוק בע"מ ,44405-10-15ד.ע .יבוא
וðיהול מסעדðות בע"מ 'ðיחיאל בודה ע"ע .(28480-02-16
פסק הדין משðה הלכות ידועות לפיהן היה קיים מבחן הוולוðטריות ואופן הרישום בספרי העסק.
בית הדין הארצי מדגיש שההלכות החדשות הן לעðיין הביטוח הלאומי ומשפט העבודה ,כל עוד אין חקיקה .בית
הדין איðו מתערב בדיðי המס והמע"מ ,אך הקביעה שלו שהתשר הוא הכðסה ששייכת לבית העסק לעðיין משפט
העבודה ודיðי הביטוח הלאומי היא בעלת משמעות עקיפה גם על חבות במס ערך מוסף ,על ðיכוי במקור של מס
הכðסה ,על ðיהול ספרים וגם על חוקים ðוספים )כמו הגבלת השימוש במזומן(.
בית הדין הארצי קבע כדלקמן:
" .1יש לראות בתשר הכðסה השייכת לבית העסק והכðסתם של עובדי שרשרת השירות משכר עבודה אצל
המעסיק ,מבלי אפשרות להפריד בין השðיים ,הן במישור דיðי הביטוח הלאומי והן במישור משפט העבודה".
מכאן ,שפסק הדין קובע הלכות לעðיין משפט העבודה והביטוח הלאומי ואיðו קובע הלכות לעðיין המס
והמע"מ ,אך מטבע הדברים ,יש השפעה על כל ההתðהלות של המעסיקים במסעדות ובבתי קפה.
.2התשר ðיתן כיום על ידי הלקוח לכל שרשרת השירות ולא רק למלצר ולכן בית הדין מכðה את מקבלי התשר –
עובדי שרשרת השירות.
.3כל הכðסה מתשר תיחשב כשכר עבודה ,בין אם התשר ðרשם בספרי המסעדה או שלא.
.4לגבי הוולוðטריות שבתשלום התשר קובע בית הדין כי תשלום התשר הוא ðוהג מושרש היטב שעולה כדי
ðורמה משפטית מחייבת ולא כפעולה שמקורה ברצוðו הטוב של הלקוח.
.5השירות שעובדי שרשרת השירות ðותðים ללקוח הוא במסגרת עבודתם הרגילה ולכן כספי התשר הם הכðסת
עבודה מהמעסיק ,גם אם התשר משולם ישירות למלצר ,גם אם שולם מרצון הלקוח ללא דרישה מפורשת
בחשבון שהוגש ללקוח ,גם אם שולם באמצעי תשלום ðפרד מהחשבון ולא עבר דרך קופת המסעדה ,גם אם לא
הועבר פיזית מהמלצר למעסיק וגם אם לא ðרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות.
.6בהיעדר התðיה מפורשת אחרת בטופס הודעה לעובד על תðאי העבודה ,או בדרך אחרת כדין ,ברירת המחדל
היא כי מעסיק רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לשם תשלום שכר עבודה בלבד לעובדי שרשרת השירות.
כלומר ,בהיעדר הסכם עבודה שקובע אחרת ,המעסיק איðו רשאי להשתמש בכספי התשר לתשלומי החובה
שלו ,לחלקו בהפרשות לפðסיה או לזכויות סוציאליות שהוא חייב בהן .את אלה יש להעביר בגין מלוא השכר
שכולל את כספי התשר ,והכול חייב למצוא ביטוי בחובות הרישומיות שבהן חב המעסיק על פי חוק הגðת
השכר.
.7המעסיק רשאי להגיע להסכמה עם עובדי שרשרת השירות בדבר התðיה החורגת מברירת המחדל האמורה,
אך המעסיק לא ישלם לעובד שכר בשיעור הðמוך משכר המיðימום על פי חוק ,או מהשכר שבהסכם העבודה,
כגבוה .ההתðיה החורגת כפופה לכל דין ,לחוק המגן ,להסכמים קיבוציים ולצווי הרחבה.
.8מהשכר שכולל את התשר המעסיק מðכה את כל תשלומי החובה שיש לðכות משכר העובד.
.9בקרות מקרה המזכה בגמלה ,המוסד לביטוח לאומי אמור לחשב את הגמלה על יסוד הכðסת העובד שכוללת
את כספי התשר ,גם אם המסעדה לא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על התשר כמשכורת ו/או לא שילמה דמי
ביטוח כחוק.
.10הגדלת המשכורת משפיעה על כל הגמלאות מחליפות השכר כמו דמי לידה ,דמי פגיעה ,דמי תאוðה ,דמי
אבטלה ותגמולי מילואים .השפעה ðוספת היא על גמלאות אחרות כמו קצבת ðכות כללית.
.11במקרה שבו לא שולמו דמי הביטוח על כספי התשר ,קובע בית הדין כי המוסד לביטוח לאומי אמור לשקול
אם הוא רשאי לחזור אל המעסיק בתביעת שיפוי.
המוסד לביטוח לאומי פרסם את עמדתו בחוזר ביטוח" 1459/הכðסות מתשר בעðף המסעדðות" וגם באיגרת
למעסיק ,בתחולה מיום :1.1.2019
החוזר מבהיר כי הכðסה מתשר היא הכðסת עבודה של העובד ממעסיקו לפי סעיף (2)2לפקודה ,והמעסיק ðדרש
לðהוג בסכום התשר כפי שהוא ðוהג בכל רכיב אחר של שכר.
49
סימוכין©1878 : אורðה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך1.12.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________________________
התשר ðכלל בגדר שכר עבודה מכוח הוראות סעיף )2א( לחוק שכר מיðימום ולכן העובד זכאי לקבל מהמעסיק
שכר עבודה שלא יפחת משכר המיðימום.
להלן מתוך החוזר – הוראות הביצוע לטיפול הפקיד )כפי הðראה מדובר בהוראות של המוסד לביטוח לאומי
שאמורות לחול רק לעðיין חוק הביטוח הלאומי(:
.1החל מתאריך 1.1.2019תשר ðחשב כהכðסת עבודה ללא תלות באופן תשלומו ,בין אם ðרשם בספרי המסעדה
ובין אם לאו.
.2בתי העסק מחויבים בדיווח וברישום ההכðסות מתשר כחלק מהכðסת בית העסק.
.3בקרות מקרה המזכה בתשלום גמלה ,המוסד לביטוח לאומי ייחשב את הבסיס לגמלה בהתאם להכðסה
האמיתית ,הכוללת גם את כספי התשר.
.4במקרים שבהם לא ידווח בית העסק על ההכðסות מתשר במלואן ,או לא ידווח כלל ,יופעל כðגדו סעיף 369
לחוק הביטוח הלאומי.
חובת דיווח חודשית ורבעוðית
המשכורת המדווחת למוסד לביטוח לאומי מהווה בסיס לגמלאות ,לכן ,לפי סעיף 344לחוק הביטוח הלאומי ,יש
לדווח מדי חודש על השכר הרגיל ,גם אם השכר שולם באיחור .למיצוי זכויות מיטבי לגמלאות ,על בעלי שליטה
להקפיד לקבל שכר באופן שוטף ,כפי שðהוג לשלם לשאר העובדים.
החל בחודש יðואר 2010המעסיקים חייבים לדווח למוסד לביטוח לאומיð ,וסף על הדיווח החודשי ,דיווח שמי
מפורט באופן ממוכן בלבד ,פעם ברבעון בעבור:
(1פðסיוðרים בפðסיה מוקדמת עד שðת .2015החל משðת ,2016יש לדווח בטופס .126
(2תלמידים בהכשרה מקצועית.
(3עובדים בחופשה ללא תשלום.
(4דיווח לפי צו סיווג מבוטחים.
דיווח מרוכז
אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי .יש לפרט את התשלום ולהכðיסו בחלק ב' של טופס
126כרשומה ðוספת לעובד ,על כל המשתמע מכך .דיווח מרוכז כאמור גורם לכך שתלושי השכר שðמסרים
לעובדים איðם כוללים את כל רכיבי השכר )עבירה לפי חוק הגðת השכר ,התשי"ח .(1958-כתוצאה מכך המוסד
לביטוח לאומי איðו יכול למצות עם תובעי הגמלאות את כל זכויותיהם ,ואיðו משלם גמלאות בשל הטבות אלה
)ברשות המסים קיימת הוראה דומה(.
דוגמה לאי מיצוי זכויות בשל שיהוי בהגשת תביעה לתוספת גמלה בשל הטבת חשמל חיðם )ששולמו בגיðה דמי
ביטוח בגילום קיבוצי( מצויה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעðייðם של שðי עובדי חברת החשמל )מיום
.(45521-09-11 ,45477-09-11 ,13.8.2014
מילוי טופס 101וטופס 103
יש לבקש מכל עובד למלא טופס 101מיד עם תחילת העבודה ,לצרף צילום של תעודת הזהות שלו ומסמכים
הקשורים לקצבאות שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי .טופס 103ימלא מי שחל עליו צו הביטוח הלאומי בדבר
סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים ,בייחוד אם זהו מקום עבודתו היחיד כ"שכיר".
יש להקפיד לדרוש דיווח מעודכן מדי שðה ,לרבות פרוט ההכðסות הðוספות באופן ברור.
כפי שיובהר בהמשך לעðיין הקביעה אם מעסיקו של העובד הוא עיקרי או משðי ,חשוב לוודא שהעובד ממלא את
הטופס כראוי וחותם עליו.
סעיף העוðשין בחוק הביטוח הלאומי
לפי סעיף 398לחוק הביטוח הלאומי )סעיף העוðשין( ,אם ðעברה עבירה לפי הסעיף בידי חבר בðי אדם ,יואשם בה
גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מðהלה ,מðהל ,שותף )למעט שותף מוגבל( ,או עובד האחראי
למעשה ðושא העבירה ,אלא אם הוכיח שðיים אלה )אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק
אחר(:
50