ברכר

‫יוצר אור — סימן ח קנה‬

‫הדלת ואומרים שפוך חמתך על הגויים ואמר‬ ‫להראות חיבה ע"כ אנו משבחים ומודים‬
‫כי בית המקדש נקרא בירה כמו שאמר‬ ‫לשמו בלשון נוכח וא"ש‪.‬‬
‫שלמה המלך את הבירה אשר הכינותי והנה‬
‫ידוע אשר ביהמ"ק של מטה הי' מכוון כנגד‬ ‫כט( ולך עשית שם גדול וקדוש ונלאו‬
‫בהמ"ק של מעלה וכשחרב ביהמ"ק שלמטה‬ ‫המפרשים לפרש מדוע תקנו‬
‫עלה ביהמ"ק שלמטה להיות אחד עם‬ ‫לומר הני שני תוארים גדול וקדוש ונלפענ"ד‬
‫ביהמ"ק של מעלה ושני פעמים "בירה"‬ ‫ע"פ הידוע מסה"ק שבחנוכה נתגלה אור‬
‫גימטריא דלת וז"ש פותחין הדלת שיהי'‬ ‫דקדושה וגם השפע בחיי ומזוני )הפרנסה(‬
‫בירה למטה ובירה למעלה ואי משום‬ ‫לתת טרף לביתו כנודע‪ ,‬ומעתה מובן שתואר‬
‫עונותינו שפוך חמתך וכו' כי המה הגורמים‬ ‫קדוש נאות מפני השפעת הקדושה ותואר‬
‫ומעתה מובן שאמרו בטענתם עם בני‬ ‫גדול נאות על ההשפעות הגשמיות בחיי‬
‫ישראל שכפרו בביאת המשיח גם כתבו לכם‬ ‫ומזוני כמו שפירש"י ז"ל בפרשת דברים על‬
‫על בריח הדלת שקאי על הבית המקדש‬ ‫הפסוק אתה החילות להראות את עבדך את‬
‫"גדלך" פרש"י זה מידת טובך ונמצא אשר‬
‫כדבר הקדוש מבעלז וא"ש‪.‬‬ ‫תואר גדול מורה על מידת טובו הינו‬

‫לא( עוד אפשר לומר עפ"ד הבני יששכר‬ ‫השפעות טובות וא"ש‪.‬‬
‫הנ"ל שכתב אשר כתבו לכם על‬
‫קרן השור שאין לחם חלק באלקי היינו‬ ‫ל( בבני יששכר מאמר נר מצוה אות ד'‬
‫שיכפרו בביאת המשיח שנקרא קרן השור‬ ‫כתב לאמור בכוונת המדרש‬
‫ובמילא יבואו לכפור גם באלקי ישראל‬ ‫אמרה מלכות יון לישראל כתבו לכם על קרן‬
‫עיי"ש נלפע"ד אשר ניתן להאמר אשר ועל‬ ‫השור שאין לכם חלק וכו' היינו שהי'‬
‫בריח הדלת ג"כ קאי על מלכות בית דוד‬ ‫אומרים להם שיכפרו בביאת המשיח היינו‬
‫כמו"ש בסידור בכוונת ארוממך ד' כי דיליתני‬ ‫במלכות בית דוד ונקרא מלכות דוד קרן‬
‫ועיין בסה"ק חיים ושלום פרשת משפטים‬ ‫השור יען שנמשח בקרן ועיקר שבח הקרן‬
‫בכוונת הפסוק והגישו אל הדלת עיי"ש‬ ‫הוא בשור ועי"ז נמשך מלכותו לעולם ועד‬
‫בדפח"ח עכ"פ דלת נקרא מלכות בית דוד‬ ‫קרן בגמטריא ימלוך לעולם ועד עיי"ש‬
‫משיח צדקנו ומובן דברי המדרש על נכון גם‬
‫ניתן להבין בזה מדוע אנו עושים זכר להנס‬ ‫בדברי פח"ח‪.‬‬
‫ע"י מנורה כי ידוע אשר לצורת מנורה הי'‬
‫ונלפענ"ד להוסיף לדרכו בקודש להבין‬
‫מגינו של דוד המלך ע"ה וא"ש‪.‬‬ ‫עפ"ז גם מה שאמר במדרש גם‬
‫שיכתבו על בריח הדלת כי מה ענין דלת‬
‫לב( בפסיקתא נר חנוכה משמאל ומזוזה‬ ‫לביאת המשיח ואמרתי ע"פ מה ששמעתי‬
‫מימין ובעה"ב מציציות‬ ‫מפי ש"ב מו"ר הגה"צ מו"ה משה צבי ז"ל‬
‫באמצע ונלפע"ד לפרש את שייכות הני‬ ‫דיינא רבא בק"ק קליינווארדיין ז"ל ששמע‬
‫תלתא מצות לקיימם בהדדי ע"פ מה‬ ‫בשם הגה"ק רב שר שלום מבעלז יצ"ו זי"ע‬
‫לפרש מה שכתב בהגדה של פסח פותחין‬

‫אור לישראל — יוצר אור‬ ‫קנו‬

‫לכם נסים תהו אמרין שירה‪ ,‬ופי' בספר כבוד‬ ‫ששמעתי ממו"ר הגה"צ בעס לחם רב‬
‫חכמים כי ראשי עם היינו הצדיקים שהנס‬ ‫האב"ד עיר שנתגדלתי שם הוא‬
‫נעשה להם בדין אינם מחוייבים לומר שירה‬ ‫קליינווארדיין יצ"ו בשם רבו החתן סופר‬
‫רק שאומרים בדרך נדבה אבל שאר ישראל‬ ‫זצ"ל לפרש את המדרש אמרו היונים‬
‫שעושה להם בחסדו מחוייבין לומר שירה‬ ‫לישראל כתבו לכם על קרן השור ועל בריח‬
‫והיינו בפרוע פרעות "בישראל" שהם‬ ‫הדלת שאין לכם חלק באלקי ישראל‪ ,‬היינו‬
‫צדיקים ראשי עם שהנסים באים בתורת‬ ‫שבאו עליהם בערמימות שאינם מתנגדים‬
‫פרעון זכות מעשיהם הטובים בהתנדב אבל‬ ‫להם ששומרים את התורה ומאמינים‬
‫"עם" שהם פחותים ברכו את ה' דהיינו בצווי‬ ‫בהקב"ה רק זאת בקשתם שמחוץ לביתם לא‬
‫עכ"ד‪ ,‬והנה כבר הבאתי לעיל את דברי כ"ק‬ ‫יתראה כלל יהדותם רק יתדמו להם ושור‬
‫מר אבי שליט"א שכתב לפרש ומנותר‬ ‫נקרא שדה כמו שאמר ר' יוסי מעולם לא‬
‫קנקנים נעשה נס לשושנים היינו שאותיות‬ ‫קריתי לשדי אלא שורי וז"ש כתבו לכם על‬
‫הנשארים מן תיבות ונקה לא ינקה מורים על‬ ‫קרן השור היינו בשדה ועל בריח הדלת היינו‬
‫רחמים משא"כ אותיות קן קן מורה על דין‬ ‫מחוץ לבית שאין לכם חלק באלקי ישראל‪,‬‬
‫כמ"ש האר"י ז"ל עיי"ש בדפח"ח‪ ,‬ובהבנת‬ ‫ומעתה מובן כשהושיע השם אותנו תקנו לנו‬
‫הענין הוא מה שכתבו הספה"ק שמצד הדין‬ ‫חז"ל להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים‬
‫לא הי' ראוי' אותו הדור לנסים גדולים רק‬ ‫לעשות בגלוי מה שלא מצינו כן בשאר‬
‫הקב"ה גבר חסדו והושיעם בתורת חסד‬ ‫המצות רק תקנו כן להוציא מלבם כי לעולם‬
‫וא"כ לפי דברי הכבוד חכמים הנ"ל ההודאה‬ ‫צריך להיות ירא שמים בסתר ובגלוי והנה גם‬
‫חיובית כיון שלא זכו בדין ומובן דברי הפייטן‬ ‫מצות מזוזה הוא בטפח הסמוך לחוץ וגם‬
‫בטוב טעם ומנותר קנקנים נעשה נס‬ ‫בציצית הוא המצות שיהי' על הבגדים‬
‫לשושנים היינו רק מהנותר קנקנים היינו לא‬ ‫להראותם לכל רואי אותם וע"כ שפיר שייך‬
‫מצד הדין רק בתורת חסד ע"כ בני בינה ימי‬ ‫להני שלושה מצות אהדדי שמלמדים אותנו‬
‫שמונה "קבעו שיר ורננים" קבעו להודות‬ ‫שלא נתבייש מפני המלעיגים בעבודת השם‬
‫ולהלל ע"פ הדין וא"ש )ואחי הה"ג מו"ה אלי'‬
‫צבי תופס ישיבה דק"ק איהעל יצ"ו פירש‬ ‫וחוט המשולש לא במהרה ינתק וא"ש‪.‬‬
‫עד"ז דברי המשורר עוד באופן אחר ומנותר‬
‫קנקנים וכו' היינו כיון שהנס נעשה לא מן‬ ‫לג( ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים‬
‫הדין לכן בני בינה קבעו שיר ורננים כיוון‬ ‫בני בינה ימי שמונה קבעו שיר‬
‫המשורר בלשון שלילה להוציא מן הכלל‬ ‫ורננים ונראה שבעל הפייטן מדייק לומר‬
‫משתה ושמחה כי אילו הי' מגיע להם הנס‬ ‫שכיון שמנותר קנקנים נעשה הנס על כן‬
‫מצד הדין היו קובעים אותו באמת למשתה‬ ‫קבעוהו לשיר ורננים והוא ע"פ דברי‬
‫הירושלמי פרק ערבי פסחים הלכה ו' וז"ל‬
‫ושמחה ג"כ וא"ש(‪.‬‬ ‫בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו‬
‫את ה' התנדבו ראשי עם כשהקב"ה עושה‬

‫יוצר אור — סימן ח קנז‬

‫משום דבאמת לא הוצרך להנס כיון דטומאה‬ ‫לד( מאי חנוכה דת"ר בכ"ה בכסליו יומי‬
‫הותרה בציבור רק שבא הנס כדי להראות‬ ‫דחנוכה וכו' בדקו ולא מצאו אלא‬
‫חיבה ותמהו המפרשים אם לא הי' לצורך מה‬ ‫פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של‬
‫הראות חיבה שייך‪ ,‬ושנית הקשה כ"ק מרן‬ ‫כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד‬
‫זקני המחבר זי"ע הלא טומאת זיבה לא‬ ‫ונעשה בו נס וראיתי שמדקדקים למה נ"מ‬
‫הותרה בציבור וכבר גזרו על עכו"ם להיותם‬ ‫אם היה פך אחד או כמה פכים וגם מאי בעי‬
‫כזבים‪ ,‬ונלפענ"ד דקושיא חדא מתורצת בירך‬ ‫לאשמעינן בזה שהיה נחתם ולא היה בו‬
‫חברתה עפ"מ שכתבו הסה"ק דהיונים רצו‬ ‫אלא להדליק יום אחד אדרבה אם לא היה‬
‫לבטל תורה שבע"פ דייקא ובפרט אותם‬ ‫בו אפילו על יום אחד הוי הנס יותר גדול‬
‫גזירות שגזרו חכמים להרחיק מהם ועל דבר‬ ‫לפי הפשוט וגם הלשון נעשה בו הנס האי‬
‫זה מסרו נפשם הקדושים עד שנצחום‪ ,‬ואי לא‬ ‫תיבת בו נראה כמיותר וכן והדליקו ממנו ג"כ‬
‫גזירת חכמים שגזרו על העכו"ם להיות כזבים‬
‫לא הוצרכו לנס דשמן דטומאה הותרה בציבור‬ ‫נראה כמיותר‪.‬‬
‫ומעתה מובן החיבה יתירה שהראה הקב"ה‬
‫שבשביל שלא יצטרכו לעבור על גזירות‬ ‫ונלפענ"ד שכבר הקשו המפרשים מה‬
‫רעש גדול ממה שנתרבה השמן‬
‫חכמים עשה נס ע"י שינוי הטבע וא"ש‪.‬‬ ‫הלא מצינו כזה כמה פעמים בכל יום ויום‬
‫אוכל קימעא ומתברך במעיו וצויתי את‬
‫לו( ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים‬ ‫ברכתי ועוד‪ ,‬והנה ידוע בספרים דברכה‬
‫בני בינה ימי שמונה קבעו שיר‬ ‫לחודא ונס לחודא והענין אפשר לומר כי‬
‫ורננים נלפענ"ד לפרש ההמשך על פי‬ ‫ברכה אינו רק לשעתו משא"כ ניסא מתעורר‬
‫המדרש רבה פרשת נח סוף פרשה ג' אמר‬ ‫תמיד בכל שנה ושנה‪ ,‬והנה מתנאי הברכה‬
‫ר' אלעזר בן עזרי' מצינו שאומרים מקצת‬ ‫הוא שאינו במצוי בדבר המדוד ומנוי וחתום‬
‫שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו שכן‬ ‫רק בדבר הסמוי מן העין כמו שאמרינן‬
‫הוא אומר בנח איש צדיק ותמים וכו' ר'‬ ‫בתענית ח' ועוד בכמה מקומות ומעתה יש‬
‫אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מצינו‬ ‫לומר דזה היה קושית הגמרא מאי חנוכה על‬
‫שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והי'‬ ‫איזה נס קבעוהו דלכאורה זה שנתרבה‬
‫העולם בפניו שנאמר אמרו לאלוקים מה‬ ‫השמן ברכה ולא נס וע"ז קאמר שלא מצאו‬
‫נורא מעשיך שלא בפניו אומר הודו לד' כי‬ ‫אלא פך אחד וא"כ הוי מנוי ולא היה בו אלא‬
‫טוב כי לעולם חסדו ופירש בחידושי הרד"ל‬ ‫להדליק יום אחד וא"כ הוי מדוד וגם מחותם‬
‫הנדפס בשפולי היריעה במדרש רבה‬ ‫ונעשה בו נס באותו כלי והדליקו ממנו דייקא‬
‫הגדולים דפוס ווילנא אשר בפניו נקרא‬ ‫וא"כ לא שייך ברכה אלא ודאי שהו' נס וע"כ‬
‫הנהגת שם אלקים שהוא הנהגה שהיא נגלית‬ ‫שפיר קבעו ביום טוב והלל והודאה וא"ש‪.‬‬
‫ובחינת שם הוי' ב"ה נקרא שלא בפניו‬
‫לה( הפני יהושע והחכם צבי כתבו בטעמא‬
‫שבחינה זו נסתרה מאתנו עיי"ש לדרכו‪.‬‬ ‫דמילתא שעושים זכר לנס חנוכה‬

‫אור לישראל — יוצר אור‬ ‫קנח‬

‫ובזה יש לפרש את דברי הגמרא ברכות‬ ‫ונלפענ"ד בהבנת הענין שההנהגה טבעית‬
‫פרק אין עומדים דף ל"ג ע"ב האי‬ ‫אשר האדם עלולו בקל לטעות‬
‫דנחית קמי' דר' חנינא ואמר האל הגדול‬ ‫ח"ו שמבין את דרכי השם מגודל התמדתו‬
‫הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק‬ ‫תמי לנגד עינינו ע"כ אין לומר רק מקצת‬
‫והאמיץ והודאי והנכבד המתין לו עד שסיים‬ ‫שבחו היינו לכל היותר תואר "הנורא"‪ ,‬כמו‬
‫כי סיים אמר לי' סיימת לכולי שבחי דמרך‬ ‫שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה הגדול הגיבור‬
‫למה לי כולי האי אנן הני תלת דאמרינן אי‬ ‫והנורא ולא יותר‪ ,‬ע"כ מביא את הפסוק‬
‫לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתי‬ ‫אמרו "לאלקים" מה "נורא" מעשיך כי אם‬
‫אנשי כה"ג ותקנוהו בתפלה לא הוינא יכילנא‬ ‫יבא להרבות בשבחים יחשב שסיים לכולי‬
‫למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת וכו'‪,‬‬ ‫שבחי דמרי ח"ו ואז הוי חירוף וגידוף כהאי‬
‫והקשה כ"ק מרן זקני הבעמ"ח זי"ע דלמה‬ ‫משל דאמרינן בגמרא למלך שמשבחין אותו‬
‫המתין ר' חנינא עד שסיים ולמה לא השתיקו‬ ‫באלף אלפי דנרי כסף ויש לו אלף אלפים‬
‫מיד כששמע שאמר יותר שבחים מהגדול‬ ‫דנרי זהב והלא גנאי הוא לו‪ ,‬משא"כ על‬
‫הגבור והנורא עיי"ש מה שמתרץ בפתח הבית‬ ‫ההנהגה נסיית שאין שום מחשבה תפיסה‬
‫לשו"ת בית היוצר חלק ראשון בדפח"ח‪,‬‬ ‫בה כלל אין יכול לטעות ולומר שסיים‬
‫ולדרכנו אתי ג"כ שפיר דהנה הישמח משה‬ ‫שבחא דמרי עלמא שפיר יש מקום להרבות‬
‫בפ' אמור מקשה להבין לפי הגמרא הנ"ל‬
‫האיך התירו להם בעלי הפייטנים לתקן לשבח‬ ‫בשבח המגיע והבן‪.‬‬
‫לפני אדון הכל בכמה מיני תוארים ושבחים‬
‫הלא לפי הגמרא הנ"ל האיך התירו להם בעלי‬ ‫והנה כבר הבאתי את דברי כ"ק אאמו"ר‬
‫הפייטנים לתקן לשבח לפני אדון הכל בכמה‬ ‫שליט"א אשר הוא לו נדפסה בהשמטות‬
‫מיני תוארים ושבחים הלא לפי הגמרא הנ"ל‬ ‫שבספר דברי שי"ר לפרש ומנותר קנקנים‬
‫אין לומר יותר מן והנורא עיי"ש‪ ,‬ולפי דברינו‬ ‫נעשה נס וכו' ע"פ הידוע מכתבי הארז"ל אשר‬
‫הנ"ל מובן הדבר שכתבנו דעל נס שפיר ניתן‬ ‫אתוון "קן קן" מן ונקה לא ינקה מורים לגבורה‬
‫להודות ולהלל רק על ההנהגה טבעית שבא‬ ‫ואותיות הנותרים מורים לרחמים "אל הוי'"‪,‬‬
‫בכח מדת הדין ע"ז אין להרבות בשבח כי‬ ‫וזהו ומנותר קנקנים היינו אל הוי' נעשה הנס‬
‫בקל לטעות ח"ו כמו שאמרינן )במסכת יומא‬ ‫לשושנים עיי"ש דפח"ח וש"י‪ ,‬ומעתה מובן‬
‫ס"ט ע"ב( ירמי' לא אמר הנורא כיון דעכו"ם‬ ‫ההמשך ביתר שאת כי לכאורה קשה האיך‬
‫מקרקרין בהיכלו אי' נוראותיו אתא דניאל‬ ‫קבעו רז"ל שיר ורננים הלא יש לחוש שלא‬
‫ואמר נכרים משתעבדים בבניו אי' גבורותיו‬ ‫יחשבו שסיים לשבחא דמרי' כנ"ל אבל הדבר‬
‫נכון דעל נס חנוכה שפיר ניתן להודות ולהלל‬
‫לא אמר הגבור עיי"ש‪.‬‬ ‫כיון שנעשה בכח שם הוי' שהיא בחינת שלא‬
‫בפניו כנ"ל‪ ,‬וזהו שאמר ומנותר קנקנים היינו‬
‫והכונה לפענ"ד ע"ד שאמרו חז"ל לעולם‬ ‫השם של רחמים נעשה נס וכו' ע"כ שפיר קבעו‬
‫אל יספר אדם בשבחו של חבירו‬
‫שיר ורננים וא"ש‪.‬‬

‫יוצר אור — סימן ח קנט‬

‫מקום לומר כל שבחו כי זה מחשב כשלא‬ ‫שמתוך שבחו בא לידי גנותו ע"כ לא רצו הני‬
‫בפניו‪ ,‬וז"ש לעומתם משבחים ואומרים ברוך‬ ‫קדושים ירמי' הנביא ודניאל איש חמודות‬
‫כבוד "הוי'" ממקומו וא"ש‪ .‬ועיין בכונות‬ ‫לספר בשבח המקום שלא יגרום ח"ו אצל‬
‫ממקומו ממקום ו' שהוא מקום ידוע שהוא‬ ‫אותם בני אדם יושבי חשך שמדמין בנפשם‬
‫שמבינים דרכי השם בההנהגה הטבעית‬
‫הוי' בהכאה וכו' והבן‪.‬‬ ‫כנ"ל‪ ,‬משא"כ כשהקב"ה עושה נס ופלא חוץ‬
‫לדרך הטבע שהכל מודים שאין מבינים זה‬
‫לז( עוד יאמר לפרש ההמשך ומנותר‬ ‫אז שפיר מותר להודות ולהרבות בשבחים‬
‫קנקנים נעשה נס לשושנים בני‬ ‫וע"כ על נסי השם שפיר תקנו לנו רז"ל כמה‬
‫בינה ימי שמונה קבעו וכו' כי דקדקתי בלשון‬ ‫תוארים ושבחים לפני הקב"ה‪ .‬ומעתה ניתן‬
‫נעשה נס ואינו מייחס הנס להקב"ה כמו‬ ‫לירד לכונת ר' חנינא שהמתין עד שסיים‬
‫שאמר לעיל ובידו הגדולה הוציא את‬ ‫ולא השתיקו מיד כשהתחיל להרבות‬
‫הסגולה וכדומה‪ ,‬ונלפענ"ד בעזהש"י ע"פ‬ ‫בשבחים כי חשב פן הוא רוצה ליתן שבח‬
‫הדבר הנפלא שכתב כ"ק מרן זקני )מצד‬ ‫והודי' עבור איזה נס שעשה הקב"ה בבחינתו‬
‫אמי( הגה"ק בעל אפסי ארץ זצ"ל זי"ע‬ ‫הוי' ב"ה ואזי לא הי' אומר לו שום דבר‬
‫בפרשת מקץ לפרש מה דאמרינן בהזמר‬ ‫משא"כ לאחר שסיים ושמע שלא הודה את‬
‫דהנרות הללו ע"י כהניך הקדושים וכל מצות‬ ‫השם אלא על הנהגתו התמידית עמנו ע"כ‬
‫שמונת ימי חנוכה עפ"י קושית הב"י‬
‫שהקשה למה עושין ח' ימים חנוכה הלא‬ ‫שפיר הוכיחו על פניו וא"ש‪.‬‬
‫ליום א' הי' שמן ולא היה נס רק לז' ימים‬
‫והטו"ז תירץ כי אין הברכה שורה על דבר‬ ‫וידידי הרבני הנגיד המופלג בתוי"ש מו"ה‬
‫ריק ולמען יהי' על מה לחול הברכה הוצרך‬ ‫אברהם מאיר גינצלער מטשאני נ"י‬
‫שגם ביום הראשון יהי' נס שישתייר מן‬ ‫שאל אותי לפרש לו מה שאנו אומרים‬
‫השמן ואעפ"כ דלק כל הלילה‪ ,‬והקשה בספר‬ ‫בקדושת מוסף כבודו מלא עולם משרתיו‬
‫אפיקי יודא מה ראי' מביא הטו"ז מהזוה"ק‬ ‫שואלים זה לזה אי' מקום כבודו וכו' כי‬
‫שצריך שיהי' איזה דבר שיחול עליו הברכה‬ ‫לכאורה קשה אשר בתחילה אמר כבודו‬
‫וכמאמר הכתוב מה יש ליכי בבית דהלא זה‬ ‫מלא עולם ואח"כ אמר שמשרתיו שואלים‬
‫הוא דוקא במה שנעשה ע"י צדיקים אבל מה‬ ‫איה מקום כבודו וגם מה הוא התשובה‪,‬‬
‫שנעשה ע"י הקב"ה הלא כל יכול הוא לברוא‬ ‫ואמרתי לו בפשטות לפי דברי המדרש הנ"ל‬
‫אשר בפניו אין אומרים אלא מקצת שבחו‬
‫יש מאין וא"צ להכנה ע"כ‪.‬‬ ‫של מי שאמר והיה העולם וכיון שמשרתיו‬
‫מתאוים ליתן שבח לפניו יתברך ע"כ‬
‫ומתרץ כ"ק זקני הנ"ל דאמרו חז"ל )בפ"ק‬ ‫שואלים זה לזה אם מלא כל הארץ כבודו‬
‫דכתובות דף ה'( גדולים מעשה‬ ‫א"כ הכל הו' בפניו ואיה יש מקום להעריצו‪,‬‬
‫צדיקים ממעשי שמים וארץ כתיב אף ידי‬ ‫ולפי דברי הרד"ל הנ"ל בשם הוי' ב"ה יש‬
‫יסדה ארץ וכו' ובמעשי צדיקים כתיב מקדש‬
‫ד' כוננו ידיך היינו בשני ידיים עיי"ש הרי‬

‫אור לישראל — יוצר אור‬ ‫קס‬

‫ס"ז( היינו אם אלקים יחננו המדת הדין ג"כ‬ ‫דחזינא דחשיב לפני הקב"ה מעשי צדיקים‬
‫תסכים אז סלה הו' נצחית ודפח"ח‪,‬‬ ‫והצדיקים אינם פועלים בנס רק על דבר‬
‫ובירושלמי דערבי פסחים מובא בישמח‬ ‫שיש והוא גדול לפניו ית' ממעשיו‪ ,‬ומובנים‬
‫משה פ' וישב כתב שאין מחוייבין לומר‬ ‫דברי הטו"ז לנכון ומעתה לאשר שנעשה‬
‫שירה אלא על נס שזכו מכח מדת הרחמים‬ ‫הנס ע"י הכהנים הקדושים משום הכי הוצרך‬
‫משא"כ על נס שזכו מכח מדת הדין לא‬ ‫איזה דבר להשאר כיון שנעשה ע"י צדיקים‬
‫שייך לקבוע הלל וכתב הישמח משה אשר‬ ‫צריך איזה דבר שיחול עליו הברכה וא"כ היה‬
‫על כן לא תקנו לומר הלל בפורים כי זכו‬ ‫הנס גם ביום הראשון כדברי הטו"ז‪ ,‬ולזה‬
‫בהנס ע"י זעקתם ותפילתם וא"כ הו' מכח‬ ‫אמר וכל מצות שמונת ימי חנוכה היינו כי‬
‫מדת הדין‪ ,‬ומעתה איך אחזו החשמונאים‬ ‫לזה הוא צריך שמונה ימים כי אילו בא הנס‬
‫את החבל בשני ראשים שאם סברו שהנס‬ ‫ממנו יתברך בלי תפיסת יד אדם בו היה הנס‬
‫רק מכח מדת הרחמים אז שפיר החיוב‬ ‫רק שבעה ימים עיי"ש בדפח"ח שמפרש שם‬
‫להודות בשעת הנס אבל לא שייך לקבוע‬ ‫כמה דברים בדרך נחמד ונעים ואני לא‬
‫זכר על הנס לדורות ואם סברו שזכו בהנס‬ ‫העתקתי רק מה שצריך לענינינו‪ ,‬ומעתה‬
‫מכח מדת הדין ושייך שפיר לקבוע זכר‬ ‫מובן דברי הפייטן שדקדק לכתוב נעשה נס‬
‫לדורות עולם אבל אין לחייב בשירה‪ ,‬אבל‬ ‫לשושנים היינו ע"י הצדיקים וע"כ בני בינה‬
‫אחר העיון קצת הדבר נכון שבאותו הדור לא‬ ‫ימי "שמונה" כי אם לא הי' מעשה צדיקים‬
‫היו כל אנפין שוין כי הי' קדושים וטהורים‬
‫שמסרו נפשם על קדושת השם וזכו בדין‬ ‫באמצע אז לא הי' רק ז' ימים וא"ש‪.‬‬
‫גמור כמו שפירש רש"י ז"ל גבי פנחס שבדין‬
‫הוא שיטול שכרו ועיין במס' ברכות דף כ'‬ ‫לח( ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים‪,‬‬
‫אשר על כן נעשה נסים לראשונים יותר‬ ‫נלפענ"ד לפרש מדוע קראם‬
‫מלאחרונים משום שמסרו נפשם על קדושת‬ ‫כאן שושנים אף שידוע אשר כנסת ישראל‬
‫השם עיי"ש ולעומת זה שאר העם שהיו‬ ‫נקראים שושנים אבל בכ"ז יש ליתן טעם על‬
‫משובשים בגסות לא הי' ראוים לנסים רק‬ ‫מה קראם כאן דייקא בתואר זה‪ ,‬ואומר‬
‫מכח מדת הרחמים ונמצא שהי' משתמשים‬ ‫בעזהש"י כי הנה לכאורה צריכים להבין על‬
‫בשני המדות בפעם אחת‪ ,‬וע"כ שפיר‬ ‫מה סמכו בית חשמונאי שקבעו זכר להנס‬
‫קבעוהו לדורות מכח אלו הצדיקים שזכו‬ ‫וגם בהלל והודאה הלא מבואר הוא בסה"ק‬
‫שגם מדת הדין תסכים שיעשה עמם נס‬ ‫שאין עושים זכר על נס אלא באם שהנס‬
‫ופלא וחייבו בהלל והודאה מכח שאר העם‬ ‫הוא נס נצחי‪ ,‬וכתב באלשיך הקדוש אשר נס‬
‫שלא זכו לנס אלא מכח מדת הרחמים והבן‪.‬‬ ‫נצחי לא הוי אלא באם הנס בא מכח מדת‬
‫ועיין בזוה"ק בהקדמה שם איתא בטעמא‬ ‫הדין היינו שגם מדת הדין תסכים משא"כ‬
‫דמילתא שכנסת ישראל נקראים שושנים‬ ‫אם הנס נעשה רק מכח מדת הרחמים אז‬
‫לא הוי נצחי‪ ,‬ומפרש בזה את הפסוק אלקים‬
‫יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה )תהילים‬

‫יוצר אור — סימן ח קסא‬

‫דאמרינן בגמרא לשנה אחרת קבעו ועשאום‬ ‫מה שושנה אית בה סומק וחוור אף כנסת‬
‫יו"ט בהלל והודאה ומדוע לא קבעו תיכף‬ ‫ישראל אית בה דין ורחמים‪ ,‬ולפענ"ד ניתן‬
‫ומיד לעשות זכר להנס‪ ,‬יען שאין קובעים‬ ‫להעמיס בכונת הזוה"ק שאית בין כנסת‬
‫זכר רק לאותם הנסים שפעלו פעולה גמורה‬ ‫ישראל שצריכים לילך עמהם במדת‬
‫בהתעוררות התשובה וקבלת עול מלכות‬ ‫הרחמים ואית בהון שיכולין לילך עמהם‬
‫שמים עליהם בלב שלם משא"כ שאר הנסים‬ ‫במדת הדין‪ ,‬ומעתה מובן דעת הפייטן כדי‬
‫שלא נתעורר התעוררות תשובה גדולה כ"כ‬ ‫לתרץ מדוע קבעו שיר ורננים ע"כ קרא כאן‬
‫ע"כ לא קבעו אותם ליו"ט גמור‪ ,‬ולזה‬
‫המתינו שנה כולה עבור זה עד שראו‬ ‫את כנסת ישראל בתואר שושנים‪.‬‬
‫שבאמת נתעוררו בתשובה שלימה ואמיתית‬
‫ולזה לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט‬ ‫לט( ובפשטות אמרתי לפרש ההמשך‬
‫בהלל והודאה עיי"ש‪ ,‬והנה ידוע בספה"ק‬ ‫ומנותר קנקנים נעשה נס‬
‫אשר תשובה נקרא בינה כמו שכתבו לכוין‬ ‫לשושנים וכו' עפ"ד הישמח משה בפרשת‬
‫בברכת השיבנו אבינו שבתפילת ש"ע ונמצא‬ ‫וישב בטעמא דמילתא אשר לכל הנסים‬
‫אשר אותם שתקנו וקבעו לעשות זכר לנס‬ ‫הנזכרים במגילת תענית לא תקנו לעשות‬
‫חנוכה היו מבני תשובה האמיתיים וע"כ‬ ‫שום זכר ואדרבה בטלה מגילת תענית ועל‬
‫שפיר נאות להם כאן לקרותם בשם בני‬ ‫הנס דחנוכה תקנו לעשות זכר‪ ,‬יען אשר‬
‫שאר הנסים נעשו ע"י מדת הדין מה שא"כ‬
‫"בינה" וא"ש‪.‬‬ ‫נס דחנוכה נעשה ע"י התגלות שם הוי' ע"כ‬
‫שפיר תקנו לעשות זכר עיי"ש בדבריו‬
‫ובזה ניתן להבין גם ההמשך בני בינה ימי‬ ‫הקדושים והנה כ"ק אאמו"ר שליט"א כתב‬
‫שמונה קבעו וכו' כי באמת הקשה‬ ‫לפרש ומנותר קנקנים היינו מהאותיות קנקן‬
‫הב"י מה ראו על ככה לתקן שמונה ימים‬
‫חנוכה הלא על יום ראשון הי' שמן בפך‬ ‫הנותרים בתיבות ונקה לא ינקה עיי"ש‪.‬‬
‫שמצאו וא"כ לא הי' לקבוע רק שבעה ימים‬
‫חנוכה היינו מכ"ו כסלו והלאה‪ ,‬עפ"ד כ"ק‬ ‫ומעתה מובן ההמשך שבעל הפייטן רוצה‬
‫מרן זקני הבעמ"ח זי"ע שימי חנוכה המה ימי‬ ‫לתרץ מפני מה נשתנה משאר‬
‫תשובה כמו יו"כ עיי"ש‪ ,‬ומעתה מתורץ למה‬ ‫הנסים זה הנס דחנוכה שקבעו לעשות זכר‬
‫קבעו שמונה כי המה הרגישו בהגיע כ"ה‬ ‫למו וז"ש ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים‬
‫כסלו את התעוררות התשובה וזה שאמר‬ ‫והיינו ע"י התגלות שם הוי' ע"כ בני בינה וכו'‬
‫"בני בינה" היינו הבעלי תשובה "ימי שמונה"‬
‫קבעו כי הרגישו גם בכ"ה התעוררות‬ ‫קבעו וכו' וא"ש‪.‬‬

‫התשובה וא"ש‪.‬‬ ‫מ( בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים‬
‫ונתקשו המפרשים למה קראם בני בינה‬
‫מא( לא אמנע מלהציג מה שאמרתי לפרש‬ ‫הגם שאמת הוא שבני ישראל מכונים כן‬
‫תמיהת המפרשים אשר כן תמהו כל‬ ‫אבל בכל זה צריכים להבין למה כאן דוקא‬
‫נקיט שם זה‪ ,‬ונלפענ"ד עפ"ד כ"ק מרן זקני‬
‫הבעמ"ח זי"ע שפירש בטעמא דמילתא‬

‫אור לישראל — יוצר אור‬ ‫קסב‬

‫שאינם ראויים לעשות הפסח משום‬ ‫טורח הנס למה בא כי אפילו אם נאמר‬
‫טומאתם והקב"ה מוחל על חלקם ואומר‬ ‫דמשום טומאת זיבה שלא הותרה בציבור‬
‫הריני כאילו התקבלתי כי אנוסים המה‬ ‫לא היו יכולין להדליק בשמן טמא מ"מ למה‬
‫ופטורים מלעשות הפסח אבל על חלק ד'‬ ‫הוצרך להנס הלא אמרינן בגמרא חישב‬
‫שבתוך תוכו בתיקון העולמות על זה דאבה‬ ‫לעשות מצוה ונאנס ולא עשאו מעלה עליו‬
‫נפשינו ולבנו הומה על שאין לנו חלק בתוך‬ ‫הכתוב כאילו עשאו ונלפענ"ד בדרך אפשר‬
‫בני ישראל‪ ,‬ומשה רבינו ע"ה הבין אשר‬ ‫בס"ד דאף דמעלה עליו הכתוב כאילו עשאו‬
‫דבריהם הקדושים יעשו רושם למעלה וע"כ‬ ‫זה שפיר מועיל שלא יחשב לו לחטא ועון‬
‫אמר להם עמדו ואשמעה מה יצווה ד' לכם‬ ‫כלל על שלא קיים המצוה אפילו בעידנא‬
‫כי על ידי דבריהם האמיתיים האלו זכו אשר‬ ‫דריתחא אבל מ"מ אותם התיקונים והיחודים‬
‫הקב"ה צווה למשה שיעשו פסח שני וזכו‬ ‫והזווגי הדמות הנעשים ע"י המצוה חסרים‬
‫לעצמם ולאחיהם עמהם בכל דור ודור‬ ‫עדיין בגבהי מרומים כי לזה צריכים דייקא‬
‫למצוות פסח שני כמו שמצינו שבזכות‬ ‫עשיות המצוה כמובן ובבחינה זו פירשתי‬
‫שאמר אברהם מחוט ועד שרוך נעל זכו‬ ‫את הפסוק בפ' בהעלותך )במדבר ט' ז'(‬
‫ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים‬
‫לשתי מצוות וכדומה‪.‬‬ ‫למה נגרע לבלתי הקריב קרבן ד' כו' וכתב‬
‫בסה"ק דברי חיים בחידושיו לפסח לדקדק‬
‫ואחר הדברים האלו ניתן להיאמר בדרך‬ ‫בתיבות למה נגרע מה זה שאלה הא‬
‫אפשר אשר החשמונאים הקדושים‬ ‫טומאתם גרמה להם שלא להקריב וכו'‬
‫לאחר שמצאו את השמן הטהור שבפח שלא‬ ‫עיי"ש בדבריו הקדושים בדפח"ח ולדרכנו‬
‫היה בו להדליק אפילו על יום אחד וידעו כי‬ ‫נלפענ"ד ג"כ לפרש כי דקדקתי עוד במה‬
‫עד שמונה ימים לא יהיה להם שמן טהור‬ ‫שאמר הכתוב לבלתי הקריב את "קרבן ד'"‬
‫ובאמת פטורים הם מהדלקת המנורה כיוון‬ ‫מדוע שינה בלשון שקרא לקרבן פסח "קרבן‬
‫שאנוסים המה מכל מקום התאווה נפשם‬ ‫ד' " ולא הפסח סתם כמ"ש בפס' ב' ויעשו‬
‫להמצווה מכוח הזיווגי מידות שעולים‬ ‫בני ישראל את הפסח במועדו וכן בפס' ד'‬
‫ממעשה המצווה ע"כ חילקו את השמן כדי‬ ‫וידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח‬
‫להדליק ח' ימים ובקשו את ד' שיקבלנו‬ ‫וכן בפס' ה' ויעשו את הפסח בראשון‪.‬‬
‫לרצון וישלח את ברכתו שיהיה מצוותם‬ ‫ובפס' ו' ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא‬
‫שלימה והקב"ה נעתר לשוועתם וע"י זה זכו‬ ‫ואם כן גם כאן הי' לכתוב כמו בכל הפרשה‬
‫למצוות נר חנוכה וא"ש‪ ,‬וצ"ל שנתרבה‬ ‫בזה הלשון למה נגרע לבלתי הקריב את‬
‫השמן עוד טרם שנתנו במנורה תיכף אחר‬ ‫"הפסח" במועדו ולפענ"ד הוא דקדוק עצום‪,‬‬
‫החלוקה לח' חלקים ואם ח"ו לא היה נעשה‬ ‫וע"כ נלפענ"ד בעזהש"י אשר אותם ששאלו‬
‫להם הנס שיתרבה בוודאי היו חוזרים‬ ‫למשה רבנו ע"ה מדור הדעה שפיר ידעו‬
‫ומערבים ח' חלקים כדי שיהיה דלוק כשיעור‬
‫לילה א' דכיוון דעל לילה א' היה כדי להדליק‬

‫יוצר אור — סימן ח קסג‬

‫מעוררים מידת א"ל הוי'ה כי לא נמצא בשם‬ ‫אינם נחשבים אנוסים לגבי לילה אחד‬
‫אחר משמות הקדושים לומר אלוקים הכבוד‬ ‫וחייבים להדליק ובזה מיושב ג"כ קושיית‬

‫רק א"ל הכבוד‪.‬‬ ‫הב"י‪.‬‬

‫והנה ידוע בכוונת חנוכה שהוא א"ל הוי'ה‬ ‫מב( בשו"ע סי' תר"ע סעיף ב ריבוי‬
‫וע"כ כדי לעורר המידה הזאת אנו‬ ‫הסעודות שמרבים בהם הם‬
‫עושים כבוד לשמו במה שעושים יותר מן‬ ‫סעודות הרשות שלא קבעום למשתה‬
‫החיוב רק ע"פ שכל כי אף שלא תיקנו‬ ‫ושמחה‪ .‬ודקדקתי בלשונו הקדוש שלא כתב‬
‫להרבות בסעודות ושמחה כמו בפורים מ"מ‬ ‫שאין להרבות‪ ,‬או מי שמרבה נקרא הדיוט‪,‬‬
‫שפיר נלמד מכח ק"ו כי גדול המחטיא את‬ ‫וכדומה אלא אדרבה גם בעיניו טובים המה‬
‫חבירו יותר מן ההרגו וא"כ אם בפורים‬ ‫הריבוי סעודות‪ ,‬רק שאינם עושים אותם‬
‫תיקנו ריבוי סעודה א"כ כ"ש בחנוכה שרצה‬ ‫מחמת חיובא‪ .‬ואמרתי לפענ"ד בטעמא‬
‫להחטיאם עיין בט"ז ס"ק ג'‪ .‬וכן עושין‬ ‫דמילתא‪ ,‬ואגב יבואר גם הטעם אמאי‬
‫הידור בנר חנוכה ע"פ שכל אנושי כפי‬ ‫במצוה זו דחנוכה מצינו מהדרין‪ ,‬ומהדרין מן‬
‫שנותנים טעם לדבריהם ואולי ניתן לומר‬ ‫המהדרין‪ .‬ובשו"ע סי' תרע"א ס"ב כתב כמה‬
‫אשר מטעם זה לא כתבו את דיני חנוכה‬ ‫נרות מדליק בלילה הראשון‪ ,‬מדליק אחד‪,‬‬
‫חכמי המשנה במשנותיהם‪ ,‬ובאמת גם‬ ‫מכאן ואילך מוסיף והולך עיי"ש‪ .‬ונראה‬
‫בברייתא דמאי חנוכה לא אמר קבעו בנר‬ ‫בעליל לפענ"ד אשר שכל את ידו לכתוב‬
‫חנוכה רק בשיר ורננים כי בשיר ורננים היו‬ ‫מדליק‪ ,‬ולא כתיב צריך להדליק‪ ,‬כי באמת‬
‫מוכרחים כי לולי זאת לא היו רשאים‪ ,‬כי‬ ‫מדינא אינו מחויב להדליק רק נר אחד בכל‬
‫האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף‪.‬‬ ‫לילה‪ .‬וצ"ע לכאורה למה העלים זאת‬
‫אבל מצות נר חנוכה אין שום עיכוב בדבר‬ ‫בשתיקה‪ ,‬וגילה כוונתו שרוצה שכל ישראל‬
‫מלעשותה מעצמם בלי חיוב מדינא כדי‬
‫יהיו מן המדרין מן המהדרין במצוה זו‪.‬‬
‫לעורר עלינו חסד א"ל וא"ש‪.‬‬
‫ונלפענ"ד בדרך אפשר ע"פ דברי הערבי‬
‫מג( ת"ר מצות נר חנוכה נר איש וביתו‬ ‫נחל בתחילת פרשת ויצא במה‬
‫והמהדרין עושין נר לכל אחד‬ ‫שמבאר ענין הכוונה בסידור האר"י ז"ל‬
‫ואחד והמהדרין מן המהדרין בית שמאי‬ ‫בתיבות יהי כבוד שהוא בגמיטריא א"ל הוי'‬
‫אומרים פוחת והולך ובית הלל אומרים‬ ‫והעניין הוא כפי מה שהבנתי מתוך דבריו‬
‫מוסיף והולך‪ .‬נ"ל לפרש בדרך רמז ע"פ דברי‬ ‫שבאם מקיימים ציווי המלך עדיין אין בזה‬
‫הבני יששכר מאמר ה' אות ט' י' והייטב‬ ‫כבוד למלך כ"כ כי הוא מצד מורא המלך‬
‫פנים אות כ' כשבמצוות נר חנוכה מרומזים‬ ‫שיראים ממנו אבל אם עושים רצון המלך‬
‫המה הש"י עולמות שאמרינן במתניתן בסוף‬ ‫אף במה שלא ציוה אותם כלל רק במה‬
‫מסכת עוקצין א"ר יהושע בן לוי עתיד‬ ‫שמבינים מעצמם שרצונו בכך זה הוא כבוד‪.‬‬
‫הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י‬ ‫וע"י מה שעושים כבוד לשמו יתברך‬

‫אור לישראל — יוצר אור‬ ‫קסד‬

‫מטעמים ע"ד פלפול וחידוד מדוע לא‬ ‫עולמות עיי"ש לדרכם בקודש‪ .‬והנה ידוע מה‬
‫קיבל אביי הא דרב אלא בשם רבי יוחנן‪.‬‬ ‫שכתבו הספרים הק' במספר ש"י עולמות כי‬
‫ועתה נלע"ד בדרך רמז בתרי אנפין‪ .‬אופן‬ ‫תרי"ג מצוות דאורייתא עם הז' מצוות דרבנן‬
‫אחד שקאי על עיקר הדין דין אמת שאף‬ ‫הוי מספר "כתר" ושכר כל מצוה ומצוה הוא‬
‫פתילות ושמנים שאסרו לשבת ראויין‬ ‫עולם מלא והטעם שאין מגיע לו רק מחצית‬
‫המה לנר חנוכה‪ ,‬ע"פ מה שכתבו הספה"ק‬ ‫שכר ש"י עולמות יען שאשתו של אדם‬
‫אשר בחנוכה נתגלה אורו של משיח‬ ‫מצילתו מן החטא ע"כ מחלקין השכר מחצה‬
‫ובהדלקת הנרות אנו עושים איתערותא‬ ‫לה ומחצה לו )עיין בספר תורת חיים‬
‫דלתתא עיי"ש‪ .‬אמרתי לפי"ז להבין הטעם‬ ‫סנהדרין ק'(‪ .‬ונמצא לפי"ז שמי שזכה‬
‫שאיפסקא מילתא אסור להשתמש לאורה‪,‬‬ ‫למדריגה שניצל מעבירות אפי' בלא סיעו‬
‫כידוע דברי הרמב"ם שאין לצפות על‬ ‫אשתו נוטל שכרו מושלם "תר"כ" עולמות‬
‫ביאת המשיח בשביל טובת עצמו‪ ,‬לא‬ ‫בלי גירעון מחצה‪ .‬ועוד יש מדריגה מעלה‬
‫לרדות בגויים וכדו'‪ ,‬רק משום כבוד שמו‬ ‫מזה להיות זוכה ומזכה אחרים עמו ע"י‬
‫עיי"ש ברמב"ם סוף הל' מלכים‪ .‬וגם ידוע‬ ‫שמסגל תורה ומצוות שמטהר את האויר מן‬
‫מה שכתב הספה"ק בספר שער יששכר‬ ‫הקליפות או שמקדש את האויר עד‬
‫לפרש ייתי' ולא אחמיני' היינו שאדם צריך‬ ‫שאחרים אינם יכולים לעשות עבירה ועושים‬
‫להתפלל מפני כבוד שמו אפי' אם הוא‬
‫לא יזכה לראותו עיי"ש בספר תועפות‬ ‫מצוות ה' עי' בערבי נחל פר' לך‪.‬‬
‫ראם לבקשת הגאולה צריך שיהיה‬
‫שיתגדל ויתקדש שמו‪ .‬וזה אפשר הפירוש‬ ‫ומעתה ניתן לומר בדרך אפשר אשר חכמינו‬
‫שתקנו חז"ל לומר הנרות הללו קודש הם‬ ‫ז"ל הטמינו ברמז הני ג' מדריגות‬
‫ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא‬ ‫בברייתא הנ"ל )גבי מצות נר חנוכה שהוא‬
‫סיום המצוות דרבנן לתרי"ג מצוות דאורייתא‬
‫לראותם בלבד והבן‪.‬‬ ‫סך הכל כמנין "כתר" המרומזין ב"כתר"‬
‫אותיות שבעשרת הדברות‪ .‬ומצות נר חנוכה‬
‫ואם ניחא כלפי שמיא אז אפשר לומר עוד‬ ‫מרומז באות כ' אשר לרעך כל כף אחזו כתר‬
‫על שאר הלכותיה שהכוונה לעניין‬ ‫כמבואר בספה"ק( איש וביתו רומז להאי דרגא‬
‫ביאת משיח דהיינו שמצינו שפליגי בזה ר"א‬ ‫מי שמחלק השכר עם אשתו‪ .‬נר לכל אחד‬
‫ור"י אם ישלח הקב"ה משיחו לכשיגיע זמנו‬ ‫ואחד רומז למי שזוכה להשכר הצפון מעצמו‪.‬‬
‫אף לדור חייב )ויכריחם לתשובה אח"כ( או‬ ‫ופוחת והולך או מוסיף והולך רומז על‬
‫דווקא לדור ראויים לכך‪ .‬ולפי ענ"ד פליגי בה‬ ‫המדריגה הג' שמגרעין בכח הטומאות או‬
‫שני אמוראי ג"כ ומנו רב ורבי יוחנן‪ ,‬רב‬
‫דאמר סנהדרין צ"ח כלו כל הקיצין ואין‬ ‫שמוסיפין כח הקדושה כנ"ל וא"ש‪.‬‬
‫הדבר תלוי אלא בתשובה ס"ל כר"א‪ .‬ורבי‬
‫יוחנן דאמר אין בן דוד בא אלא בדור שכולו‬ ‫מד( בחלק הפלפול ובחלק הדרוש‬
‫מחיבורי זה הרבתי לעשות‬

‫יוצר אור — סימן ח קסה‬

‫לדור חייבים‪ ,‬עוד אמר ר"י סנהדרין צ"ח אם‬ ‫זכאי או כולו חייב הולך בזה בשיטת רבי‬
‫ראית דור שמתמעט והולך חכה שנאמר‬ ‫יהושע‪ ,‬כאשר הבאתי באוהל אפרים פר'‬
‫ואת עם עני תושיע ולפענ"ד שקאי על עניי‬ ‫ויחי דרק בינונים צריכים לעשות תשובה‬
‫הדעת מה שאין כן לרב כנ"ל‪ ,‬יה"ר שנזכה‬ ‫שלא יהיו בכלל מעכבי הגאולה‪ ,‬משא"כ על‬
‫לעשות תשובה שלימה ונזכה לביאת‬ ‫תשובת הפושעים מחללי שבת וכדו' אין‬
‫להמתין עיי"ש בשם האדמו"ר ממונקאטש‬
‫המשיח במהרה‪.‬‬ ‫זצלה"ה‪ ,‬ותשובתם יהיה לאחר ביאת המשיח‬

‫מה( באופן אחר נפלע"ד לפרש מדוע לא‬ ‫כשיהיה מלאה הארץ דעה את ה'‪.‬‬
‫רצה אביי לקבל האי דכבתה‬
‫אין זקוק לה אלא משמיה דר' יוחנן עפ"י‬ ‫ואפשר שזה יהיה הפי' פתילות ושמנים‬
‫דברי הבני יששכר ובדברי קדוש זקני ע' מ"ח‬ ‫שאמרו חכמים אין מדליקין בהם‬
‫אשר חנוכה הוא להשלים יו"כ עיי"ש‬ ‫בשבת מדליקים וכו' היינו עפ"י המבואר‬
‫שמקיש התחלת הישועה שהיה ביו"כ לגמר‬ ‫בספרים שהפתילה והשמן רומזין על האדם‬
‫הישועה בחנוכה כמבואר בסה"ק שבחנוכה‬ ‫עיין בבני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת‬
‫הוא גמר החותם ויצכן לומר לפי זה אשר‬ ‫מאמר נר מצווה אות ט' שפתילה רומז על‬
‫חנוכה הוא בחינת נעילה ואפשר שעל כן‬ ‫הגוף והשמן על הנשמה כי זה כל האדם‬
‫נתקנה מצוות נר חנוכה עד שתכלה רגל מן‬ ‫עיי"ש ולדרכינו אף אותם בני אדם שאינם‬
‫השוק היינו צאת הכוכבים שהוא זמן תפילת‬ ‫ראויים לשבת היינו לעולם שכולו שבת אבל‬
‫נעילה כמבואר במג"א סק"א סימן תרכ"ג‬ ‫ראויים לנר חנוכה היינו לביאת המשיח כנ"ל‬
‫עיי"ש‪ ,‬ועל דרך זה ניתן לפרש מדוע לא‬ ‫אבל זה נכון לשיטת ר"י שסבר שבן דוד יכול‬
‫תיקנו חכמינו ז"ל להחמיר במצווה זו ולומר‬ ‫לבא גם בדור שכולו חייב ג"כ ע"כ שפיר‬
‫כבתה זקוק לה דכבר כתבנו למעלה בסוגייה‬ ‫קבלה מה שא"כ מרב לשיטתו שכלו כל‬
‫דכבתה דמאן דאמר זקוק לה מפרש‬ ‫הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה היינו‬
‫בברייתא מצוותה משתשקע החמה עד‬ ‫שמחוייבים לעשות תשובה קודם ביאת‬
‫שתכלה רגל מן השוק לעניין שיעורא ולא‬ ‫המשיח א"כ פתילות ושמנים שאינם ראויים‬
‫לעניין זמן המצווה כי לשיטתו זמנה כל‬ ‫לשבת אינם ראויים לחנוכה ע"כ לא רצה‬
‫הלילה ולדרכינו כיוון שזמן תפילת נעילה‬
‫הוא רק עד צאת הכוכבים אם כן ייתכן שפיר‬ ‫לקבלו מעיקרא וא"ש‪.‬‬

‫הפסק כבתה אין זקוק לה והבן‪.‬‬ ‫או יתכן כנ"ל שעל תשובת הרשעים‬
‫מחללי שבתות אין להמתין וזה שפסקו‬
‫והנה בירושלמי פליגי בזה רב ור"י רב ס"ל‬ ‫הלכתא כבתה אין זקוק לה היינו שאותם‬
‫נעילת שערי שמים אפילו בלילה ור"י‬ ‫שכבר כבתה יר"ש מהם אין זקוק לה‬
‫ס"ל נעילת שערי ההיכל שהוא בסוף היום‬ ‫להחזירם בתשובה קודם ביאת המשיח‪ ,‬אבל‬
‫עיי"ש‪ ,‬ומעתה מובן דכשאמרו לי' משמיה‬ ‫זה נכון דווקא לשיטת ר"י שבן דוד יבא אף‬

‫אור לישראל — יוצר אור‬ ‫קסו‬

‫לפסוק כבתה זקוק לה משא"כ כשאמרוהו‬ ‫דרב דסבר כבתה אין זקוק לה היה קשה‬
‫משמיה דר"י שפיר קבלה דלדידיה שפיר‬ ‫בעיניו לקבלה דלרב שסובר נעילת שערי‬
‫שמים אפילו בלילה א"כ יותר מסתבר‬
‫מסתבר האי דכבתה אין זקוק לה וא"ש‪.‬‬

‫בעזרת שוכן את דכא נשלם בהדפסה חידושי חנוכה‪.‬‬

‫?‬

‫יוצר אור — קסז‬

‫בשנת תש"ג ‪ -‬תש"ד בעת אשר יהדות פולין וליטא ועוד מדינות כבר הושמדה כליל‪,‬‬
‫טרם ירד הכורת על יהדות הונגריא החל הרב הרב הגה"צ רבי צבי הירש מייזליש אבדק"ק‬
‫ווייטצען בעמח"ס שו"ת בנין צבי‪ ,‬בנו של אבדק"ק אוהעל הגאון רבי דוד דוב מייזליש זצוק"ל‬
‫בעמח"ס בנין דוד‪ ,‬לאסוף מכתבים מגדולי הרבנים והצדיקים אדירי התורה ומנהיגי הדור‬
‫ממדינות אלו שנהרגו על קידוש השם בכדי להדפיסם בספר למען הקים להם זכרון עולם‬
‫בפרט לרבנים אלו אשר לא נשאר מדברי תורתם שום זכר‪ .‬השם שנתן לספר הוא שו"ת‬

‫מקדשי השם‪.‬‬

‫העבודה החלה בשנת תש"ג‪ ,‬והמשיכה לתוך שנת תש"ד גם כאשר הגרמנים ימ"ש כבר‬
‫נכנסו להונגריא והחלו במלאכתם הארורה בקיבוץ בני ישראל תוך גיטאות‪ ,‬אך בעת גמר‬
‫ההדפסה בחודש סיון תש"ד הגיע זמנה של יהדות הונגריא המפוארה לשתות את כוס‬
‫התרעלה‪ ,‬ורובם ככולם של קהילות הקודש גורשו למחנה ההשמדה אושוויץ‪ .‬גם הרה"צ‬
‫מווייטצען עצמו גורש לאושוויץ יחד עם בני משפחתו‪ ,‬והרבנית נכדת הרה"ק רבי שלמה‬
‫מבאבוב‪ ,‬עם שבעה מילדיה נהרגו שם‪ ,‬ויחד עם מאות אלפים מבני הונגריא היקרים והתמימים‬

‫עלו על המוקד כעולה תמימה על המזבח השם יקום דמם‪.‬‬

‫בדרך נס ופלא שרד רבי צבי הירש יחד עם שלשה מבניו‪ ,‬ומיד נבחר לאב"ד בערגען בעלזען‬
‫ורב הראשי באיזור הכיבוש הבריטי‪ .‬גדולות ונצורות פעל עבר אחיו האומללים שארית הפליטה‪,‬‬
‫ובפרט בעניני תיקוני עגונות ועגונים ואף הוציא לאור קונטרס תקנות עגונות שנתקבל ברוב‬

‫חיבה אצל גדולי הדור‪.‬‬

‫בדרך נס שרדו גם הרבה מהמכתבים ובשנת תשט"ו חזר הרה"צ מווייטצען לתוכניתו‬
‫המקורית להדפיס את הספר מקבץ של חידושי תורה מרבנים שנהרגו על קידוש השם‪ .‬עתה‬
‫נוספו לרשימה גם מכתבים רבים מגדולי הונגריא‪ .‬רוב המכתבים הם ממה שקיבל תגובות‬
‫והערות על ספרו שו"ת בנין צבי‪ .‬רבי צבי עיטר מכתבים אלו בהגהות בשם דבר צבי ובהם‬

‫פלפל בדברי הרבנים הי"ד‪.‬‬

‫בסימן טז בשו"ת מקדשי השם הדפיס רבי צבי הירש מכתב תורה שקיבל מידידו בן‬
‫העיר אוהעל בו כיהן אביו הגאון כרב ואב"ד‪ ,‬ה"ה זקנינו הרהגה"צ מוויידיטשקא זצוק"ל הי"ד‬
‫שהתגורר בעיר אוהעל כעשר שנים‪ ,‬ומפעם לפעם כאשר היה הבנין דוד נאלץ להיעדר‬
‫מהעיר היה מתמנה על ידו להשיב לשאלות בני העיר‪ .‬המכתב הוא תגובה לספרו שו"ת בנין‬
‫צבי ששלח לו הרה"צ מווייטצען‪ ,‬וכאות הוקרה וידידות השיב במכתב עם כמה הערות‬

‫לדבריו‪.‬‬

‫— יוצר אור‬ ‫קסח‬

‫דרך אגב נזכיר אשר הרה"צ מווייטצען הדפיס בספרו )סימן ה( מכתב מאת בנו של רבינו‬
‫הקדוש בעל דברי יציב זי"ע‪ ,‬ה"ה הבחור העילוי הקדוש הרב חנני' יו"ט ליפא האלבערשטאם‬

‫הי"ד‪ ,‬ורבינו הק' החזיק טובה להרה"צ שעל ידו נשאר זכר לדברי תורתו של בנו הקדוש לא‪.‬‬

‫בס"ד‬

‫ב"ה תרצ"ט וויידיטשקא יצ"ו‪.‬‬

‫החיים והשלום לכבוד אהובי ידיד נפשי ולבבי‪ ,‬הרב הגאון העצום המפורסם‪ ,‬בוצ"ק חו"פ‬
‫כקש"ת מוה"ר צבי מייזליש שליט"א דומ"ץ ור"מ דקה"י ווייצען יצ"ו‪.‬‬

‫אחדש"ת כהדר"ג שליט"א באהבה רבה ספרו הנפלא שו"ת בנין צבי קבלתי לשמחת לבבי‪,‬‬
‫ונתמלא ביתי אורה זו תורה‪ .‬ולמען גודל ידידתנו הקשורה בלבינו אעלה איזה הערות בספרו‬

‫היקר‪.‬‬

‫א[ בסימן כז )אות א( הביא דברי הצאן קדשים על קושית התוס' במנחות )פט ע"א( דלמה‬
‫צריך לקדש השמן בהמדה חצי לוג‪ ,‬הא נתקדש במנורה‪ .‬ותי' הצאן קדשים כיון דבליל קצר‬
‫הוי יותר מכשיעור‪ ,‬חשוב כמו אינו ראוי למנורה‪ .‬וכלי שרת אינם מקדשין אלא הראוי להם‪,‬‬

‫כדאמרינן בסוכה )מט ע"ב(‪ .‬וכהדר"ג שליט"א תירץ בזה קו' מרן הגה"ק מבעלזא זי"ע‪.‬‬

‫ולענ"ד דברי הצ"ק צ"ע‪ ,‬דא"כ איך נתקדש בכלי המדה הלא גם שם הי' יותר מכשיעור‬
‫כיון שאינו ראוי להדלקה כמו בסוכה דהחביות של קודש לא היה יכול לקדש את המים אם‬

‫היה בו יותר מכשיעור הראוי לניסוך המים וצ"ע‪.‬‬

‫ואולי אפשר לחלק דבאמת גם בלילות הקצרים ראוי למנורה החצי לוג אם הי' נותן פתילה‬
‫עבה‪ ,‬וא"כ יש לומר דכשהיה נותנה בכלי המדה חשוב עדיין ראוי למנורה כיון שעדיין בידו‬
‫לתקן בפתילה עבה‪ ,‬ולא יהיה יותר מכשיעור‪ .‬משא"כ במנורה הרי השמן נתקדש‪ ,‬כשכבר נתן‬
‫הפתילה במנורה וראוי להדלקה‪ ,‬ולכן אם היה שם בשמן יותר מהשיעור‪ ,‬חשוב שפיר אינו ראוי‪,‬‬

‫ולכן לא נתקדש במנורה‪.‬‬

‫לא‪ .‬בתחילת המכתב כותב הרב חנני ליפא בשם אביו הקדוש בזה"ל אחדשה"ט באהבה רבה אודות הכתבים )לספרו‬
‫מקדשי השם( דברתי עם כ"ק אבי שליט"א והנה מהרב הגה"ק מקאלאשיטץ זצללה"ה הי"ד אין תחת ידו‪ ,‬ומרבנים‬
‫אחרים ישנם תחת ידו ואי"ה אשלחם למעכת"ה במוקדם האפשרי‪ .‬אך נפלאתי על כת"ה שמתחיל להדפיס דבר‬

‫כזה בעת כזאת‪ ,‬הלא היה צריך להמתין עד שיעבור זעם‪ ,‬אשר כבר קרוב יום אידם‪.‬‬

‫יוצר אור — קסט‬

‫ובזה יש לתרץ קושית התוס' הנ"ל דלמה היו צריכין מקודם לקדש בהמדה‪ ,‬דיש לומר דלכן‬
‫היו צריכין לקדש מקודם בהכליש רי‪ ,‬כדי שלא יצטרכו לדקדק בכל לילה לכוון בעבות הפתילה‪,‬‬
‫שיהיה מצומצם להדליק מערב ועד בוקר‪ .‬משא"כ בהמדה חצי לוג שפיר נתקדשה‪ ,‬כיון דאז‬

‫חשוב עדיין ראוי להדלקה ע"י תיקון הפתילה‪.‬‬

‫ב[ באות ה כתב לתרץ קושית זקינו מרן הגאון הקדוש מצאנז זי"ע דהא השמן שנעשה בו‬
‫נס‪ ,‬הוא עפ"י דין הפקר‪ ,‬כמבואר בתוס' תענית )ח ע"ב( א"כ איך היו מדליקין בהשמן הא בעי‬
‫שיהיה משל ציבור וכליו של הקדש אין לו קנין דהוא מטעם חצר‪ ,‬ואין חצר להקדש כמ"ש‬
‫תוס' ב"ב )עט ע"א( ובקצוה"ח סי' ר‪ .‬וע"ז כתב כהדר"ג שליט"א דהנס היה שנתרבה טיפין‬
‫טיפין ולא בפעם אחת‪ ,‬לכן כל טיפה וטיפה נתבטלה ברוב דקמא קמא בטל כדאמרינן בע"ז‬

‫)עג ע"א( וכמ"ש המפרשים דמה"ט חשוב שמן זית ולא שמן מן השמים‪.‬‬

‫ולענ"ד קושית הדברי חיים סובב והולך גם על מקצת שמן הטבעי שנשאר שלא נדלק‬
‫וכמוש כתב בלשונו שם דכל דבר העשוי להתבער אם נשמר הוי הפקר‪ .‬א"כ לא היה לשמן‬
‫שנתרבה בנס במה להתבטל‪ .‬ודווקא לענין שלא יהיה שמן מן השמים‪ ,‬שייך לומר דנתבטל‬
‫השמן שנתרבה קמא אמא בשמן הטבעי שנשאר‪ .‬משא"כ לענין דהוי הפקר‪ ,‬הרי גם הנשאר‬

‫שלא נדלק הוי הפקר ובמה נתבטל‪.‬‬

‫ג[ וגם מה שכתב כהדר"ג שליט"א לתרץ בזה קושית מרן הגה"ק מבעלזא זי"ע שהקשה‬
‫על תי' הב"י דהנס היה שבמנורה עצמה אחר שדלקו הנרות כל הלילה נתמלא השמן מחדש‪,‬‬
‫הא בעינן שיתקדש מקודם בהחצי לוג‪ ,‬כדאמרינן במנחות )פח ע"א(‪ .‬וע"ז כתב כהדר"ג‬
‫שליט"א לשיטת רש"י זבחים )עח ע"א( וכמו שכתב בשטמ"ק שם דמיעוט שנתבטל ברוב נקרא‬
‫בשמו של המבטל‪ .‬וא"כ י"ל שנתמלא המנורה טיפין טיפין‪ ,‬ונתבטלו ברוב שמן שנתקדש בכלי‬

‫שרת‪ ,‬ולכן לא היו צריכין לקדש עוד הפעם עכ"ד‪.‬‬

‫ולענ"ד אינו מתקדש השמן אם נתמלא מאליו בדרך נס‪ ,‬לפי דברי הרמב"ן ב"ב )עט עא(‬
‫בהקדיש בור ונתמלא מים דאין מועלין במים‪ .‬דאע"ג שהמים הם של גבוה מטעם חצר עכ"ז‬
‫אין בם קדושה למעול‪ ,‬הואיל ולא נתקדש ע"י ישראל אלא מעיליו עיי"ש‪ ,‬ובמס' מעילה )ט‬
‫ע"א( במשנה דלהתקדש צריך מעלה יתירה מלמעול‪ .‬א"כ כש"כ שלא מהני קדושת כלי שרת‬

‫לקדש דבר שבא מעצמו מהפקר בלא קדושת ישראל וז"ב‪.‬‬

‫ובזה הנני ידידו עוז דוש"ת בלונ"ח המכבדו בערכו הרם והנשגב‬
‫הק' ישראל אפרים פישל ראטה‬
‫אבדק"ק וויידיטשקא יצ"ו‪.‬‬

‫?‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קע‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קעא‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קעב‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קעג‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קעד‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קעה‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קעו‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קעז‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קעח‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קעט‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קפ‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קפא‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קפב‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קפג‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קפד‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קפה‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קפו‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קפז‬

‫סדר הדלקת נרות ומנורה — יוצר אור‬ ‫קפח‬

‫יוצר אור — סדר הדלקת נרות ומנורה קפט‬