101 התהפכות רוקסי פיין | 2008, פלדת אל־חלד. גן האמנות ע"ש בילי רוז, מוזיאון ישראל, ירושלים
102 ָר ָ ה ד ולו ח כ ים. הא סר גמישות. השני ִי." כ ְִי שני הפ ְַבְַדִּתִ י ְבָעְנ התורה והשעשוע נדמים כ ָז ָא ח ָא מור סבר, ַׁשֲׁעֻׁשָׁעָי )תהלים קיט, צב( ְ ָך ח ָרְת ד, ֵי תֹו ָ ישר, ח ּתֹו "לּוֵל פיתול, קריצה, שובבות. כשהשעשוע פוגש תורה, הילדות שבמבוגר נעורה לחיים.
103 ַאַָּתָ ה ַהַּקֹול ְוְָאָנּו ִִּדּבּוֶרֶ ָך ַאַָּתָ ה ַהַּקֹול ְוְָאָנּו אֹו ִִתּיֹוֶתֶ יָך ַאַָּתָ ה ַהַּקֹול ְוְָאָנּו ַהַָּלָׁשֹון ֶֶׁש ָָח ְְתָכָה ְוְָאָנּו ְַהְַּׂשָפַתִַיִם ֶֶׁשָהָגּו ְוְָאָנּו ִַהִַּׁשַּנִַיִם ֶֶׁשָּגְָזְרּו ֶאֶת ִמּלֹוֶתֶ יָך ְְרֵאֵה ֵּכֵיַצַד ָאָנּו ֶנֶ ְְח ָָקִקִים ְּבֶהֶבֶל ֶּפֶה ֵּכֵיַצַד ִנְִכְָּתָ בֹות ַהַָּיַָדִַיִם ֶֶׁשְּבְסֹוף ַהַּיֹום ָיָנּוחּו ַעַל ַֻהַֻּׁשְלְָחָן ֵּבֵין ַהַַּסִַּכִין ְוְַהַַּפַת ְְרֵאֵה ֶאֶת ִִּדּבּוְרְ ָך עֹוֶלֶה ָּבָנּו ֵמָהָעֹוָלָם ְְרֵאֵה ֶאֶת קֹוְלְָך קֹוֵרֵ א ֵמַחֵַּיֵינּו ְְרֵאֵה אֹוָתָ נּו ּכֹו ְְתִבִים אֹוְתְ ָך יֹוָמָם ָוֵָלֵיל ְוְָהָיּו ַהִַּמִִּלִים ָהֵאֶּלֶה ַעַל ְלְׁשֹוֶנֶָך ֹלא ִִּת ְְׁשַּכַח אתה הקול מיכל גוברין
104 ָּלָנּו, אֹוֵמֵר יֹוָנָָתָ ן, ֵּבֵית ִמ ְְדָרָ ׁש. ֻ ֵהֵן ֻּכ ַהַָּיִָמִים ַהַחֹוְלְִפִים ֵהֵם ֵעֵט, אֹו נֹוָצָה – ְוְ ִִר ְְקַמַת ָהָעֹור ְּבָכָל יֹום ְמִנִיָצָה ַּדַף ָָחָדָׁש. ּוָבִאִים ָהָאָבֹות ֶֶׁשֵּמֵתּו ִמְּכְָבָר ּוָבִאִים ָהָעֹוד ֹלא נֹוָלִָדִים ְּבִמ ְְׁש ְְקֵפֵיֶהֶם ִמ ְְתּבֹוְנְִנִים ְזְֵעֵיר־ְזְֵעֵיר ְּבַחֵַּיֵינּו ְוְאֹוָתָ נּו לֹוְמִדִים. רבקה מרים ֵה ֵ ן ֻּכ ּ ּ ָּלנּו, אֹוֵמ ֵ ר יֹו ָָנָת ָ ן
105 אליעזר בן יהודה טליה דריגס | 2023 מתוך תערוכת AlefAlefAlef, פסטיבל אאוטליין, ירושלים
106
107 ֹּב ֶֹקֶר ִִּתְׁשַׁמַע קֹוִלִי ֶאֱעֹר ְֹך ְלְָך ַוֲַאַצֶַּפֶה ֹּב ֶֹקֶר ִִּתְׁשַׁמַע קֹוִלִי ֶאֱעֹר ְֹך ְלְָך ַוֲַאַצֶַּפֶה. ִּכִִּלִיִתִ י ֶאֶת ָּכָל ִמּלֹוַתַי ְוְַגַם ְּדְָמָעֹות ְּכְָבָר ֵאֵין ִלִי ֹּב ֶֹקֶר ִִּתְׁשַׁמַע קֹוִלִי ָאָהּוב ֶׁשִּׁלִי ֲעֵנֵה ִלִי. מסע בין מילות השיר "אין לי יום אין לי לילה" השיר המלא בעמוד 21
108 "ַוְַיְִהִי ֶעֶרֶב ַוְַיְִהִי ֹב ֶֹקֶר יוֹם ֶאָחָד." )בראשית א, ה( ברגע הבוקר נחתם יום האתמול ומתחיל יום חדש. היום מתחיל בקרן שמש עולה, באור מתפשט. הבוקר מבקש לצרף את האדם אל אותה תנועת עלייה, אל אותה הארה. הבוקר הוא קריאה אל האדם – קום, אחוז בי.
109 עֹוד ְמַעַט ֹּב ֶֹקֶר ַּדַי ָלָנּו ְּבְאֹור ָקָלּוׁש ֶׁשִּׁיִָּכֵָנֵס ִמִַּבַַעַד ְַלְַּתִרִ יס, ִמְּבִלִי ֶׁשֹּׁנֹאַחַז ְּבִמְִכְחֹול ְנְַצֵַּיֵר ַחַּלֹון ְלְַבִַיִת ֶׁשֶּׁטֶרֶ ם ִנְִבָנָה ַנְַפִרִ יד ֶאֶת ַהִַּמִָּלָה 'ַאֲַהָבָה' ִמָּכָל ַהִַּמִִּל ַ ִים ַּבִּמִילֹון. אלנתן מיה
110 ְּבֹב ֶֹקֶר ֱאֱלּול ָהָעֹוָלָם ָוָֹר ֹד ְוְ ָָתֹכ ֹל, ְַמְַרִעִיף ַּתְַנְחּוִמִין. ֶׁשָּׁמָא ָלָקּום, ְלְִה ְְתַנֵַעֵר ֵמֲעַפַר ָהֶאְתְ מֹול, ַּבַָּמָחָר ְלְַהֲַאִמִין? ֶׁשָׁמָא ְּבֵלֵב ָעָנָו ְלְָבֵרֵ ְך ֶאֶת ָהֹע ֹל, ְלְַהְַצִּדִיק ֶאֶת ַהִַּדִין? ֵּבֵין ׁשּורֹות ֲעֲרּוגֹות ּו ְְתָלִָמִים ַנֲַעָרָ ה ָּתָ בֹוא, ַהֶַּבֶרֶ ז ִיְִגְַעַׁש. ִהִיא ַמַָּזָה ְְרִסִיֵסֵי ַחִַיִים, ַאַף ִּגְִבְעֹול ִּבְצָמָאֹו ֹלא ִנְִׁשַּׁכַח, ֹלא ֻנַֻּטַׁש. אּוַלַי ִלְִסְֹלח ָלֵָאֵל ֶאֶת ְזְדֹון ְלְָבָבֹו, אּוַלַי ְלְ ְַהְַתִחִיל ֵמ ָָחָדָׁש? רחל ַּבַ ִּגִ ָּנָ ה
111 הְמְהלכים בעיר ומגיעים לבית חולים אינם משערים )אלא אם כן כבר שהו באותו מוסד( איזה עולם מיוחד קיים מאחורי הכותל המבדיל בין חדר החולים לבין הרחוב. במרחק פסיעות ספורות בלבד ִמַמַמלכת הבריאים המשוטטים על פני המדרכות וממלאים את בתי העסק ובתי הקפה בהמולה של חיים שוקקים – משתרעת לה ממלכה חשאית, מבוצרת היטב ומתנהלת לפי חוקים שונים לחלוטין מחוקי ארץ הבריאים. דומה שאף חוקי הטבע, הפועלים בכל מקום, משמעות אחרת להם כאן. צבע אחר כאן לאור היום ולחשכה. השחר המופיע כאן בחיוורון שכמותו שאין מוצאים במקומות אחרים, ובשעת דמדומים שומע אתה מן אנחה ארוכה החולפת מקצה אולם המיטות ועד קצהו, שכמותה אין שומעים בשום שעת דמדומים שבעולם. בראשונה עמדתי כאן על טיב שלטונו המוחלט של הרופא, שלטון שהמשמעת אשר בה מתמלאות פקודותיו אין לה דוגמה בארץ הבריאים.... ואף זאת ראיתי בראשונה, שלחיוכן המאיר של אחיות הפונות אל אדם סובל בברכת "בוקר טוב מה שלומך?" נתייחדו סגולות של ריפוי שכמותן אין למצוא בשום תרופה הנמכרת בבתי המרקחת שבארץ הבריאים. פרשת גבריאל תירוש, יצחק שלו
112 ִּפִ ְְתֹא ֹם ָקָם ָאָדָם ַּבַֹּב ֶֹקֶר ּוַמְַרְ ִּגִיׁש ִּכִי הּוא ַעַם ּו ְַמְַתִחִיל ָלֶָלֶֶכֶת ּוְלְָכָל ַהִַּנְִפָּגָׁש ְּב ְַדְַרּכֹו קֹוֵרֵ א הּוא ָׁשׁלֹום. ְְּדָגִָנִים עֹוִלִים מּול ָּפָָנָיו ִמֵּבֵין ֲחֲִרִ יֵצֵי ַהִַּמִ ְְד ֶֶרֶכֶת ְוְִנִיחֹוחֹות ְלְֹר ֹאׁשֹו ַמִַּדִיִפִים ֲעֵצֵי ִאְזְ ָָּד ֶֶרֶכֶת. ַהְַּטָלִָלִים רֹוְסִסִים ְוְָהִרִ ים ִִרּבֹוא ְַקְַרַנִַיִם – ֵהֵם יֹוִלִידּו ֻֻחַּפַת־ֶׁשֶׁמֶש ִלְִכְלּולֹוָתָ יו. אמיר גלֹּבֹע, מתוך שיר בבוקר בבוקר
113 "אולי יקרה נס" ישראל רבינוביץ | 2022
114 ָמ ָ עֹות ְּד ְ "ָׁשַׁמַע ה' קֹול ִּבְִכְִיִי. ָׁשַׁמַע ה' ְְּתִחִָּנִָתִ י. ה' ְְּתִפָּלִָתִ י ִיִ ָָּקח." )תהלים ו, ט–י( בטרם נשמע הסתובב לו בכיו של המשורר בעולם, התדפק על דלתות ללא מענה. עד שנשמע במרומים. והאל אסף את הבכי אל חיקו – ולאדם ָָרַוַוח.
115 קורה שאדם נקלע לגמרי במקרה לחדר המטבח בלי שהוא זוכר מדוע וכיצד הגיע לשם, ובלי שהוא יודע לאן עליו להמשיך עכשיו. בארץ הזאת שלנו זה קורה יותר ויותר, גם לאנשים בודדים בחשכת חדרם הצר וגם לחבורות המוניות מול אורות פנסים מרצדים ומצלמות מבזיקות, אפילו כשיש להם משהו אחר שחשבו לעשותו, אפילו בשעות צפיית השיא בטלוויזיה מתי שפעם היו משדרים 'תצפית' או 'מבט שני' או 'עמוד האש'. נדמה שהמטבח מחליף היום עבור רבים את החופשה בחו"ל ואת ספת הפסיכולוג גם יחד. דווקא בימים סוערים כשהמציאות מתרגשת ודופקת בדלת, או כשהיא פוערת חור בקיר הסלון, ימים הקוראים למעשים או למעורבות או לפחות להבעת דעה, מתרבֹות על המסך תוכניות האוכל והבישול דווקא והאנשים בורחים מהחדשות אל המטבח. זה יותר זול מחופשה לחו"ל, יותר טעים מביקור אצל הפסיכולוג ועונה על הצורך הבסיסי ביותר של האדם בנחמה מהירה ובלתי אמצעית. כשאדם מוצא את עצמו במטבח, פתאום באמצע החיים, הכי טוב להתחיל בלקצוץ בצל. זה כמו לומר: 'תירגע, תנשום עמוק, יהיה בסדר.' לוקחים בצל יבש, מקלפים אותו, פורסים אותו דק ומזילים דמעה בלי להתבייש ובלי סיבה מיוחדת. אחר כך מטגנים אותו במחבת עם קצת חמאה ומניחים לחריפות להתחלף במתיקות, ולצריבה בעיניים להתחלף בריח מנחם של קרמל. מי שטיגן פעם בצל במטבח יודע שאלה הוראות ההפעלה הבסיסיות ביותר של הטבח, כמו ההיא ממרכז שירות הלקוחות שמציעה 'תכבה את המכשיר, תחכה דקה ותדליק מחדש' – ומייד הכול מסתדר. לא צריך טכנאי, לא צריך לצאת להפגין, לא צריך להסתכל למציאות בעיניים. מספיק לחתוך בצל. הבצל הוא התשובה ספר על אוכל, הדיי עפאים
116 רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי השער ייפתח לו יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם. עידן רייכל, מתוך מנעי קולך מבכי עד כאן על לשון המלים. אבל מלבד זה ”עוד לאלוה“ לשונות בלא מלים: הנגינה, הבכיה, והשחוק. ובכולם זכה ה”חי המדבר“. הללו מתחילים ממקום שהמלים כלות, ולא לסתום באים אלא לפתוח. מבעבעים ועולים הם מן התהום. הם הם עלַיַת התהום עצמו. ולפיכך יש שהם מציפים וגורפים אותנו בהמון גליהם ואין עומד כנגדם; ולפיכך יש שהם מוציאים את האדם מן הדעת או גם מן העולם; כל יצירת רוח שאין בה מֵהֵד אחד משלשה אלה, אין חייה חיים ורתוי לה שלא באה לעולם. גילוי וכיסוי בלשון גילוי וכיסוי בלשון, חיים נחמן ביאליק
117 דמעות מאיר פיצ'חזדה | 1990 אוניברסיטת תל אביב
118
119 ָּכָל ֶׁשַּׁיַד ָהֶעֶצֶב ֹלא ָע ְְקָרָ ה ִמ ֹּׁשֶׁרֶׁש, ְֶׁשְּׁקִדִים־ַהַַּזַַעַם ֹלא ָׁשַׁדַף עֹוד ִּבִי. מסע בין מילות השיר "שי" השיר המלא בעמוד 23
120 ׁש ֹׁשֶׁר ֶ "ֶאְהֶיֶה ַכַַּטַל ְלְִיִ ְָׂשָׂרֵאֵל ִיְִפַרַח ַּכַּׁשֹוַׁשָּׁנָה ְוְַיְַך ָָׁשָׁרָׁשׁיו ַּכְַּלְָבָנֹון." )הושע יד, ו( "יך שורשיו" אומר הושע, והקורא תוהה איך אל מילים יפות כל כך כמו טל ושושנה, הצטרף ה"יך", מדוע יש להכות שורש ולא לנטוע או להעמיק. אך הושע, שלאורך ספרו ראה כל כך הרבה מכאוב, מבקש להפוך את הכאב מתוכו, הוא מבקש לאחוז בכאב וממנו להוליד ולהצמיח. להכות שורש.
121 ָהַאַָּיָלֹות יֹוְדְעֹות ֶאֶת ֶַהֶַּדֶרֶ ְך ֶאֶל ְ ַהַַּמְַעָיָן. ֲאִנִי יֹוַדַַעַת ֶאֶת ֶַהֶַּדֶרֶ ְך ַהַַּבְַיְָתָ ה. ָסָבִתִ י יֹוַדַַעַת ֶאֶת ֶַהֶַּדֶרֶ ְך ֶאֶל ָהֱאֱֹלִהִים. ָּכָל ְַהְַּדָָרִכִים רֹוֲעֲדֹות ַּתַַחַת ַרְַגְֵלֵינּו. 'ָהֲא ָָדָמָה ַיִַּצִיָבָה', ִהִיא אֹוֶמֶרֶ ת ְּבֵעֵיֶנֶיָהָ ַהַּטֹובֹות. 'ֶזֶה ַמֶַּׁשֶהּו ֶׁשֶרֹוֵעֵד ָעֹמֹק ְּכְמֹו ֶּבִכִי'. ֲאִנִי ַמְַמִׁשִיָכָה ַּב ֶ ֶַּדֶרֶ ְך ַהַַּבְַיְָתָ ה. ָּכָל ַרַַעַד הֹוֵפְֵך ִּבִי ֹׁשֶֹרֶ ׁש. צילה זן־בר צור
122 מּוָטָב ַעְַכְָׁשׁו ִלְִהְיֹות ַחַָּמִנִית, ְלְַפֵַּתֵ ל ֶאֶת ַהַַּצַָּוָאר ְלְִכִּוּון ָהָאֹור ְוְַאֲַחֲֵרֵ י ַהְַּפְִרִ יָחָה ֹלא ָלָֹס ֹב ׁשּוב ְלְָאחֹור ֶאֶל ַהְַּׁשִׁקִיעֹות. מּוָטָב ְלְ ְַהְַרּבֹות ָצֹהֹב ֲֶׁשַּׁיֲַעִמִיק ֶאֶת ְּכְחֹול ַהַׇּלּזּוִלִי ֶׁשׁל ָה ָָרִקִיַעַ, ּוִבְמְקֹום ָלִָרִ יב ִעִם ֵעֵץ מּוָטָב ָּכָמֹוהּו ְלְַהֲַעִמִיק ָָׁשָׁרִׁשׁים ִּכִי ַּגַם ְּבִלִי ֶוֶ ְְרִטִיגֹו ֲא ָָדָמָה ֶאְצִלִי ִהִיא ָׁשַׁמִַיִם. אגי משעול מוטב
123 שורשים — מנורה יעקב אגם | 1985 פלדת אל־חלד, תל אביב
124 עמ' 7 :אריק איינשטיין, "אולי צריך לתת לזה עוד זמן". © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 9 :אהוד מנור, "מישהו". © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 11 :יעקב שבתאי, "שיר ההד". © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 13 :יעקב אורלנד, "היו לילות". © כל הזכויות שמורות למחבר, למפעלי תרבות וחינוך ולאקו"ם. עמ' 15 :אבות ישורון פרלמוטר, "פניך אל פניי". © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 17 :מיכה שטרית, "באביב". © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 19 :יעקב פיכמן, "אגדה" )"על שפת ים כינרת"(. © כל הזכויות שמורות למחבר, למפעלי תרבות וחינוך ולאקו"ם. עמ' 21 :לבנת בן חמו, "אין לי יום אין לי לילה". © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 23 :רחל, "שי". עמ' 29 :לי עברון ועקנין, "זמן", מתוך: מאזניים, גיליון 5 ,אגודת הסופרים. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. רשימת מקורוֿתֿ וזכויות אנו מודים לאנשים ולמוסדות אשר נתנו לנו את רשותם להשתמש בטקסטים. טקסטים
125 עמ' 30 :מאיר שלו, כימים אחדים, 1994 © .כל הזכויות שמורות להוצאת עם עובד. עמ' 31 :רחל חלפי, "איזה סוס פרא נפלא הזמן". © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 32 :יענקלה רוטבליט, "לקחת את ידי בידך" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם עמ' 36 :אפרת מישורי, "הגרנדוזיות המיותרת". © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 39 :ניקולא אורבך, "22.02 לפנות בוקר", מתוך: כתב העת עמדה, גיליון 26 © .כל הזכויות שמורות למחבר. עמ' 40 :אתי הילסום, תרגום: אירית באומן, שולמית במברגר, מתוך: השמיים שבתוכי, 2022 © .כל הזכויות שמורות להוצאת כתר. עמ' 41 :מרים ברוך חלפי, "כמהון" מתוך: כמהון, 1990 ,הוצאת הקיבוץ המאוחד. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 43 :יגאל בשן, "שמיים" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 47 :עמוס עוז, מתוך: ממה עשוי התפוח? 2018 ,הוצאת כתר. © כל הזכויות שמורות להוצאת כתר. עמ' 48 :לואיס קרול, תרגום: ִרִ נה ליטוין, מתוך: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, 1997 © .כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה. עמ' 49 :יחזקאל רחמים, *, מתוך: דיו מרחקים, 2018 ,פרדס הוצאה לאור. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 50 :אהוד בנאי, "יוצא לאור" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
126 עמ' 53 :רבקה מרים, "שאלה" מתוך: נח היהודי, הוצאת כרמל, עמ' 11 © .כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 54 :דן פגיס, "שאלה מצחיקה" מתוך: כל השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת ביאליק. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 55 :גבריאל סביט, מתוך: אנה ואיש הסנונית, 2017 © .כל הזכויות שמורות להוצאת דני ספרים עמ' 56 :אהוד מנור, "עד סוף הקיץ" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחבר, לעננה בע"מ ולאקו"ם. עמ' 59 :אלכס אפשטיין, "אגדה זעירה על גשם", מתוך: אלף ואחד עגורים, 2022 © .כל הזכויות שמורות למחבר. עמ' 60 :ענבר וייס, "אני קמה". © כל הזכויות שמורות למחברת. עמ' 65 :רחל, "אל ההרים". עמ' 66 :אופיר לויוס, "איך אפשר שלא" מתוך: פרויקט הנני. © כל הזכויות שמורות למחבר. עמ' 67 :יהודית כפרי, "יום תמים", מתוך: הזמן ירחם, 1962 ,עמ' 12 ,הוצאת מחברות לספרות. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 68 :שי גבסו, "ארים ראשי" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחבר, לאן אם סי יונייטד אנטרטיינמנט ולאקו"ם. עמ' 73 :אלי אליהו, "לילה", מתוך: איגרת אל הילדים, 2018 ,הוצאת עם עובד. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 74 :ש"י עגנון, תמול שלשום, עמ' 19 © .כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן.
127 עמ' 77 :דליה רביקוביץ, "כישופים". © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 78 :פרנסואה פסואה, תרגום: יורם מלצר, ספר האי־נחת, 2007 ,עמ' 42 © .כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים. עמ' 81 :אלי אליהו, "בית", מתוך: עיר ובהלות, 2011 ,הוצאת עם עובד. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 82 :מאיר שלו, יונה ונער, 2006 ,עמ' 40 © .כל הזכויות שמורות להוצאת עם עובד. עמ' 87 :זלי גורביץ', מתוך: שיחה, 2008 © .כל הזכויות שמורות להוצאת בבל. עמ' 88 :יעקב גלעד, "פנים אל מול פנים" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 93 :ציפי שחרור, "זמן אהבה" מתוך: מעגל המתופפות, 2018 ,הוצאת ספרא. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 94 :אלחנן ניר, "עכשיו אנחנו צריכים תורה חדשה". © כל הזכויות שמורות למחבר. עמ' 99 :רחל, "עץ אגס". עמ' 100 :ויקטור פראנקל, מתוך: האדם מחפש משמעות, 1970 © .כל הזכויות שמורות להוצאת דביר. עמ' 103 :מיכל גוברין, "אתה הקול" מתוך: אמרה ירושלים, מזמורים ושירים, רישומים: אורנה מילוא, 2008 ,הוצאת דברי-ם/כרמל. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 104 :רבקה מרים, "הן כולנו, אומר יונתן", מתוך: אבי ציווני לא למות, 2007 ,עמ' 19 ,הוצאת כרמל עמ' 109 :אלנתן מיה, "עוד מעט בוקר" מתוך: בזמן שחיכיתי לשמש, 2019 ,הוצאת פרדס. © כל הזכויות שמורות למחבר.
128 עמ' 110 :רחל, "בגינה". עמ' 111 :יצחק שלו, מתוך: פרשת גבריאל תירוש, 1964 ,עמוד 208 © .כל הזכויות שמורות להוצאת עם עובד. עמ' 112 :אמיר גלבע, "שיר בבוקר בבוקר" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם עמ' 115 :הדיי עפאים, "הבצל הוא התשובה", מתוך ספר על אוכל, 2017 ,הוצאת לאנצ' בוקס. © כל הזכויות שמורות. עמ' 116 :עידן רייכל, "מנעי קולך מבכי" )חלק מהיצירה(. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. עמ' 116 :חיים נחמן ביאליק, "גילוי וכיסוי בלשון". עמ' 121 :צילה זן־בר צור, מתוך: אנאר באלח'י – שירה סופית, 2018 © .כל הזכויות שמורות למחברת עמ' 122 :אגי משעול, "מוטב", מתוך השיר "קפל". © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. עמ' 6 :שקיעה. -of-silhouette/photos/com.unsplash://https on Gonzalez OC by Photo KhSorQ_xg8z-sunset-during-plant עמ' 8 :עננים אפורים כתומים. /photos/com.unsplash://https on Espanioly Yousef by Photo _utm?nmajLbA5vRU-clouds-gray-and-orange-under-buildings-of-silhouette unsplash=source_utm&referral=medium_utm&creditCopyText=content עמ' 10 :הרים ירוקים מלמעלה. /com.unsplash://https on Newman Daniel by Photo _utm?ETlHiiU_uHX-daytime-during-mountains-green-of-view-aerial/photos תמונות
129 unsplash=source_utm&referral=medium_utm&creditCopyText=content עמ' 12 :מדבר בלילה. -desert/photos/com.unsplash://https on Lincoln Akhil by Photo q7o_dSeQCOh-night-at עמ' 14 :מפל. -white-and-green/photos/com.unsplash://https on Bye Robert by Photo gFSqwxMTYXw-forest-near-water-of-body עמ' 16 :שדה בפריחה אדומה. -red/photos/com.unsplash://https on Shani Mor by Photo iIHGYJnllRY-daytime-during-trees-near-field-flower עמ' 18 :מים. -of-body/photos/com.unsplash://https on Gallimore Chris by Photo f9fJ6nxndoo-water עמ' 20 :שדה בפריחה צהובה: /photos/com.unsplash://https on Or Ben Aviv by Photo Abgn1slAM_g-daytime-at-field-flower-petaled-yellow עמ' 22 :מרחבים ירוקים. -green/photos/com.unsplash://https on Pal Shai by Photo twfdBgLfaOo-daytime-during-sky-blue-under-field-grass עמ' 33 :שעון שמש )?(. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, פטר לני עמ' 37 :קפסולות, מירה שטרן. צילום: אמי קנקה ולדרסקי עמ' 43 :היפוך העולם, אניש קאפור. com.Shutterstock/ Aquatarkus עמ' 51 :אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי, צדוק בן-דוד. באדיבות מוזיאון תל אביב לאמנות והאמן צדוק בן-דוד עמ' 57 :גוף שעון, מור אלעזר
130 עמ' 61 :פיסול מכסי התעלות. _Ullman:File/wiki/org.wikimedia.commons://https from, Talmor Yair by Photo DEED 0.3 SA-BY CC , JPG.Square_Zion עמ' 69 :תפילה לרכסים. Ra:A9%D7%9E%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7/%wiki/org.wikipedia.he://https )Ranbar 0.3 SA-BY CC, jpeg.KY_Michaelgros:File/wiki/org.wikipedia.m.en://https from(, nbar DEED עמ' 75 :את לי לילה, שרית שטינהרט - אמנות באבנים עמ' 79 :דיוקן עצמי, חנוך פיבן עמ' 83 :בין הארוחות, ענת רוזנסון בן-חור עמ' 89 :אביב, דוד גרשטיין. צילום: ד"ר אבישי טייכר, DEED 5.2 BY CC עמ' 95 :עכשיו יקרה משהו, טל אמיתי-לביא עמ' 100 :התהפכות. com.Shutterstock עמ' 105 :אליעזר בן יהודה, טליה דריגס עמ' 113 :אולי יקרה נס, ישראל רבינוביץ עמ' 119 :דמעות, מאיר פיצ'חזדה. צילום: ד"ר אבישי טייכר, DEED 5.2 BY CC עמ' 125 :שורשים - מנורה, יעקב אגם. DEED 5.2 BY CC, Israel Pikiwiki Zalmanson Zeller
131
132