סיפורי מקום - ניבי מרקם

‫‪1‬‬

‫מפרי עטו של ניבי מרקם‬

‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫"אות הבל "‪3.......................................................................................................‬‬
‫איזולציה של פעם בחיים‪8..................................................................................‬‬
‫ארבעה ראשונים‪11.............................................................................................‬‬
‫על ספסל הלימודים ‪ -‬דברים שהיו ‪18.................................................................‬‬
‫המזריע ‪26...........................................................................................................‬‬
‫לינה משותפת‪29.................................................................................................‬‬
‫מעשה ביונה פולניה‪32........................................................................................‬‬
‫מרחץ טורקי ‪36...................................................................................................‬‬
‫מ"שחור" ל"פרמול"‪42.........................................................................................‬‬
‫עוף זהב ‪49.......................................................................................................‬‬
‫סיפור ליום כיפור ‪ /‬ניבי מרקם‪49.......................................................................‬‬
‫על חתולי בית וחתולים אחרים‪53......................................................................‬‬
‫על פחדים ומעשי גבורה ‪57.................................................................................‬‬
‫ערב יום הכיפורים ‪61..........................................................................................‬‬
‫מסע כומתה‪61....................................................................................................‬‬
‫פצ'רניה קמנדה (מכבי אש) ‪65.............................................................................‬‬
‫קורבן חטאת‪68...................................................................................................‬‬
‫קינה לט"ו בשבט ‪74............................................................................................‬‬
‫ולקינוח ולשיפור מצב הרוח והביטחון ‪75........................................................‬‬
‫קללת קניאס – הוקרא בכנס ס‪.‬ה‪.‬מ – ‪76................................................... 1990‬‬
‫שביל של הקאות ‪79............................................................................................‬‬
‫שחיטה‪82 ............................................................................................................‬‬
‫שיעור מולדת‪83..................................................................................................‬‬
‫ש ל ג ‪89..............................................................................................................‬‬
‫שלוש לוויות‪95...................................................................................................‬‬
‫שרות חובה‪99.....................................................................................................‬‬
‫תאומות זהות ‪106 ...............................................................................................‬‬
‫תירס‪109 .............................................................................................................‬‬
‫תפוח אדמה לוהט‪111 .........................................................................................‬‬

‫‪3‬‬

‫ספטמבר ‪1996‬‬
‫"… ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה ויהי מקץ ימים ‪" . . .‬‬

‫"אות הבל "‬
‫מעשה ליום כיפור תשנ"ז‬

‫בשדות ח'רבת מנשיה‪ ,‬בתוך ים של נרקיסים רועה לו עדר בקר‪ .‬בהמות בצבע‬
‫שחור בלדי‪ ,‬מעורב באדום דמשקאי‪ ,‬לוחכות להן בשלווה עלי מצליבים ירוקים‬

‫וגדלנים מכסיפים‪ ,‬מושכות הן הולכות אל שולי התעלות והוואדיות‪ ,‬שם‬
‫העשבייה עשירה ורב בהן מגוון הירק ותוך מסען המלחך‪ ,‬מטילות הבקר‬

‫צפיעיהן אל בין פרחי הנרקיס הריחני‪.‬‬
‫כלבי מקטש (קצוצי אוזן) רובצים באדישות‪ ,‬נואשו מזמן ממאבק בקרציות‬
‫וטפילים אחרים‪ ,‬מענגים גופם בחומה של קרן שמש חורפית ובצינתה של‬

‫קרקע לחה‪.‬‬
‫תחת עץ שיזף מסועף ענפים וקוץ‪ ,‬אתון קפריסאית גבוהת קומה לועסת‬
‫שרידים יבשים של קייץ רחוק‪ .‬עייר שאך נולד יונק תוך נגיחות עזות מעטינים‬
‫מלאים‪ .‬נערי רועים שחרחרים‪ ,‬גלוחי ראש‪ ,‬עיניים שחורות‪ ,‬בורקות‪ ,‬מוכות‬
‫גרענת‪ ,‬אפים זולגים ירוקת‪ ,‬משוטטים יחפים על קרקע לחה שחורה‪ ,‬נושאים‬
‫שקי יוטה‪ ,‬תוך חילופי צעקות עידוד והתגרות‪ ,‬אוספים צפיעי בקר יבשים‬
‫לבעירה ושורשי עקוב ועלי חוביזה טריים לצורכי המטבח‪ .‬מדי פעם זוקפים‬
‫קומה‪ ,‬צופים אל העדר ומשלחים חלוק נחל בקלע אל בן בקר סורר או אל כל‬

‫מטרה מזדמנת‪.‬‬
‫אוהלי הערב‪-‬אל‪-‬תורכמן‪ ,‬שהגיעו אך לפני שנים ספורות ממרג'‪-‬איבן‪-‬עמר‪,‬‬
‫חברו אל האבו‪-‬סעידיה השוכנים כאן מזמן‪ ,‬והציבו אוהליהם במרחק מה –‬

‫החלו אף הם לרעות את הצאן והבקר‪ ,‬לגדל חלקות של תבואות בחורף‬
‫ואבטיחים בקייץ‪ ,‬כפי שנהגו זה דורות‪ .‬הנשים והנערות היו קולעות מחצלות‬

‫וסלים מקנה וסוף שנגדעו בנחל‪ ,‬אורגות בדים לבנים ויריעות אוהל בנולים‬
‫ביתיים‪ ,‬שואבות מיים מהבאר בקייץ‪ ,‬ומהנחל בחורף‪ ,‬נושאות על ראשיהן כדי‬
‫חרס כבדים‪ ,‬מבשלות‪ ,‬מכבסות‪ ,‬יולדות ילדים‪ .‬הגברים והנערים היו רועים את‬

‫הצאן‪ ,‬מובילים שיירות זיפזיף וסחורה ממערבה למזרח ובחזרה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫הערב ירד במהירות‪ ,‬עשן כחלחל וריחני עלה מן הטבונים‪ .‬הצאן והבקר והאדם‬
‫נאספו אל האוהלים‪ ,‬ראשי העזים והצאן "הושחלו" בחבל ארוך שזור לולאות‬
‫המעוגן בקצותיו ביתדות ברזל‪ .‬והנשים ניגשו במרץ לחליבה‪ ,‬כורעות שוק על‬
‫ירך ועושות מלאכתן במיומנות לאורם של פנסי לוקס מפוייחים‪.‬‬
‫הגברים‪ ,‬ישובים סביב המוקד‪ ,‬מעשנים בדממה סיגריות מגולגלות מטבק‬
‫מקומי‪ ,‬בעוד הילדים רובצים על מזרוני הצמר‪ ,‬ממתינים לסעודת הערב‪ .‬רק‬
‫לאחר שסונן החלב במסננת בד‪ ,‬והטנג'רה (סיר גדול) הוצב על הגחלים‪ ,‬רק אז‬
‫התפנו הנשים להגשת המזון‪ :‬פיתת הלחם הריחני נטבל בחלמון ביצה כתום‬
‫השט בשמן זית‪ ,‬גבינות צאן מלוחות‪ ,‬לבנה וסלט עקוב‪ .‬אוהל‪ ,‬אוהל ובני‬

‫ביתו‪ ,‬כורעים סביב מגש ברונזה עגול ומקנחים בתה מתוק חריף וריחני מתובל‬
‫עלי סג'רי‪.‬‬

‫הלילה עטף את האוהלים‪ .‬מרחוק נשמע קול פעמון‪ .‬אל יהוד‪ .‬ואחרי הפעמון‬
‫הצעקות‪ ,‬השירה‪,‬‬

‫המוזיקה והקולות היו חודרים‪ ,‬מנוכרים מבעד ליריעות האוהל‪ ,‬מנקרים באוזני‬
‫שוכניו‪ ,‬אל‪-‬יהוד‪.‬‬

‫לפלא היה בעיניי "הערב" אורח חיי היהוד במוסתעמרה ( התנחלות) בו בזמן‬
‫שהיו הקולות חודרים מבעד ליריעות צמר העיזים השחורות‪ ,‬היה עשן‬
‫הטבונים הכחלחל נושא ריחו‪ ,‬שט אל החצר‪ ,‬חודר מבעד ליריעות בד‬
‫האוהלים ואל הצריפים ואף אל חדר האוכל‪ ,‬מחלחל‪ ,‬צובט בנחיריים‬
‫אירופאיים מעודנים‪.‬‬

‫בתחילה היו שומרי השדות יורדים אל מאהלי התורכמנים והאבו‪-‬סעידיה‪,‬‬
‫לוגמים פינג'אן קהווה ולומדים אט אט להכיר את השכנים הערבים ואת‬

‫שפתם‪ .‬רועי הצאן אף הם פגשו ברועים הערבים שעה שאלו גם אלו ירדו אל‬
‫הוואדי להשקות צאנם‪ ,‬היו יושבים תחת עץ‪ ,‬חולקים פת ושחים בענייני‬
‫מקצוע‪.‬‬
‫בטיולי שבת הורים צעירים וילדיהם היו סרים אל המאהלים לכוס תה‬
‫ולטעימה‪ ,‬להרגיל את הילדים‪ ,‬תירצו זאת בינם לבינם‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫אט אט עם העשן והקולות‪ ,‬נמוג החשד‪ .‬מוכתר הקיבוץ רכוב על סוסה‬
‫אדמונית‪ ,‬הקורבצ' תחת זרועו‪ ,‬לבוש כמו לורד אנגלי וממרומי האוכף מדמה‬
‫עצמו לאחד מגיבורי הנריק סינקביץ‪ ,‬משוחח עם ה"ערב" בערבית סיפרותית‬

‫שלמד בצריף‪ ,‬בסעודות אירוח‪ ,‬מפצה עצמו על המזון הדל בקיבוץ‪.‬‬
‫ילדי הקיבוץ ירדו אל המאהל והיו משחקים עם האבו‪-‬סעידיה והתורכמן‪,‬‬
‫מתחרים אלה כנגד אלה בקפיצות‪ ,‬ריצות‪ ,‬השלכת אבנים‪ ,‬חצי‪-‬מחניים‪ .‬אך‬
‫זכור לי ביותר מירוץ שבו התחרה אלוף הריצה של הקיבוץ‪ ,‬אלישע‪ ,‬ספורטאי‬
‫ידוע במקומנו‪ ,‬מילדי אלון‪ ,‬כנגד פעז ואידריס‪ ,‬שני אחים שחורים קטני קומה‬
‫מילדי הרועים‪ ,‬רזים שריריים וזריזים להפליא‪ ,‬כראוי לרעיין בני האבו‪-‬סעידיה‬
‫– תוך קריאות עידוד של הילדים פרצו אנשי הביניים למירוץ שתוצאותיו אין‬

‫איש יודע‪. . .‬‬
‫גם נערי האבו‪-‬סעידיה פעז ואידריס באו לבקר בחצר הקיבוץ והערות באידיש‬

‫בנוגע לשוורצה‪ ,‬מה הם עושים כאן? או ביטויים פולניים של חשד ואי נחת‬
‫ליוו אותם כאילו נעלמו מאוזניהם‪.‬‬

‫כשפרצה המלחמה הגדולה‪ ,‬יצאו רבים מבני הערב לעבודות בנייה במחנות‬
‫ובשדות התעופה‪ .‬שיירת הגמלים הנושאים זיפזיף מקיסריה אל מחוז טול‪-‬כרם‬

‫ושיירות החמורים הנושאים סחורות שונות ועוברים בדרך העפר בין הקיבוץ‬
‫למאהל הבדואי המשיכו אורחותיהם‪ ,‬אך יותר ויותר ניכרה פעילות הצבא‬
‫הבריטי הנע בשריוניות‪.‬‬
‫המוכתר של הקיבוץ יכול היה לבחור עתה בין תה אנגלי במועדון קצינים‬
‫בריטי באחד הקמפים באיזור‪ ,‬לבין הסעודה אצל אבו סעידיה…‬
‫כשפרצה מלחמת השחרור הכל ניגמר‪.‬‬

‫רוב רובם של התורכמנים והסעידיה ברחו אל מחנות הפליטים באיזור ג'נין‪,‬‬
‫משפחת אחמד קאסם שהיה שומר שדות בשדות עין‪-‬שמר עברה יחד עם‬

‫משפחה אחת של אבו סעידיה לפאתיה הצפון מערביים של בקה‪-‬אל ע'רביה‬
‫ושם נטו אוהליהם‪.‬‬

‫פעז הרועה נמשך להרפתקאות ואחיו אידריס רעה את הצאן ועבד בעבודות‬
‫מזדמנות‪.‬‬

‫באחד הלילות ביקר באוהלם אדם‪ ,‬ידיד מבקה אל ע'רביה‪ .‬האיש הראה לפעז‬
‫בהסתר אקדח מאוזר שחור ומבריק‪ .‬עיני הנער השחורות והיפות נדלקו בברק‬

‫זוהר‪" :‬וואלה‪ ,‬אני רוצה אחד כזה"‪ ,‬אמר‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫"זה לא קשה להשיג‪ ,‬רק צריך לעבוד בשביל זה"‪.‬‬

‫נקבעה לפעז פגישה עם ספק האקדחים ואכן ערב אחד הופיע ג'יפ נהוג בידי‬
‫קצין צה"ל וחנה ליד‬

‫האוהל‪ ,‬פעז נתבקש לעלות ונלקח ללא אומר ודברים למתקן השב"כ בתל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬שם הציגו לו אקדח וחקרו אותו חקור היטב ושאלו ותישאלו בדרכי‬
‫עורמה‪ ,‬כמקובל במקרים כגון אלה‪ .‬ולבסוף נתנו לו אקדח וציוו עליו להמתין‪.‬‬

‫לאחר המתנה ארוכה החלו להפעיל את פעז‪ .‬בתחילה בפעולות קטנות‬
‫מקומיות‪ ,‬ולאחר מכן בתדירות אל מעבר לגבול‪ .‬הוא היה יושב במסעדות טול‪-‬‬

‫כרם‪ ,‬ג'נין ושכם ואוסף ידיעות עבור שולחיו‪ .‬במשך הזמן השתתף בפעולות‬
‫מסוכנות תוך סיכון חייו‪ ,‬הכל מתוך הרפתקנות ולא מתוך אידיאלים נאורים‪. .‬‬

‫‪ .‬באחד הלילות‪ ,‬בשעת חדירה אל מעבר לגבול‪ ,‬נבגד פעז על ידי אחד‬
‫משותפיו ונורה בראשו‪ ,‬נפל פצוע קשה ונלקח בשבי הלגיון‪ .‬חודשים ארוכים‬
‫נאבק על חייו‪ ,‬איבד אחת מעיניו היפות‪ ,‬ועבר סידרה קשה של חקירות על ידי‬

‫המוחברת הירדני‪.‬‬
‫בתחילה הושיבוהו בכלא טול‪-‬כרם‪ ,‬אך לאחר שנודע לירדנים על כוונה לחלצו‪,‬‬

‫העבירו אותו לכלא שמור היטב בשכם‪ ,‬שם "בילה" מספר שנים ושוחרר‬
‫בנסיבות פוליטיות מסויימות – נזרק אל פאתי בקה אל ע'רביה כשהוא חסר‬

‫כל‪.‬‬
‫עם שובו נלקח שוב לתל‪-‬אביב לחקירה‪ ,‬שם החתימו אותו על ניירות וטפסים‬

‫שונים שלא הבין ולא ידע מה הם‪ .‬העניקו לו סכום כסף שנראה גדול לאדם‬
‫"עירום" והטילוהו חזרה אל פאתי בקה‪-‬אל‪-‬ע'רביה‪.‬‬

‫לאט לאט התחיל להסתגל לחיי החופש‪ ,‬החל לעבוד בעבודות מזדמנות בכפר‬
‫וחי חיי עוני ודוחק רב‪ .‬אידריס אחיו‪ ,‬שבינתיים בנה לו בית בשכונת אבו‬
‫סעידיה‪ ,‬התחתן ונולדה לו בת‪ ,‬קיבל עבודה בבית החרשות לנייר בחדרה‪.‬‬

‫רועה הצאן מערב‪-‬אל‪-‬סעידיה לא מצא את רגליו וידיו בעבודת בית החרושת‪,‬‬
‫וביום אומלל אחד נפל אל מגרסת הנייר ונגרס למוות‪.‬‬

‫פעז ייבם את אשת אחיו‪ ,‬אימץ את בתו ועבר לגור בבית שבנה‪ .‬הוא המשיך‬
‫לעבוד בעבודות מזדמנות‪ ,‬רכש לו זוג אופניים ישנים והתחיל לנסוע מדי בוקר‬
‫לפרדס‪-‬חנה וכרכור‪ ,‬לעבד גינות של יהודים‪ .‬יוצא בבוקר וחוזר אחר הצהריים‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫לעיתים מצא לו עבודת שמירה מזדמנת‪ .‬איש חרוץ‪ ,‬מסודר‪ ,‬דואג לבתו‬
‫המאומצת ואף חיתן אותה עם בדואי מהנגב‪ ,‬נישואין שלא עלו יפה‪ ,‬והבת‬
‫חזרה נושאת נכד קטן לבקה אל ע'רביה‪ .‬פעז נקשר באהבה רבה אל נכדו הקטן‬

‫ואוהבו אהבת אב לבן וסב לנכד גם יחד‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עובד פעז בגינות הקיבוץ‪ ,‬הן בנוי והן בעבודות פרטיות‬
‫לשביעות רצונם של הצדדים‪ .‬הוא נכנס לחדר האוכל בהזמנת עובדי הנוי או‬
‫אחד מידידיו‪ ,‬סועד את ליבו‪ ,‬אך את המנה העיקרית אינו אוכל‪ ,‬נוהג הוא‬
‫לפרוש מפיות נייר על השולחן‪ ,‬ליישרן יפה יפה בכף ידו הנוקשה ואורז את‬

‫המנה‪" :‬זה לנכד" הוא אומר ומחייך בעינו האחת‪.‬‬
‫פעז מפחד מניירות ומרישומים הקשורים בשילטון‪ .‬למרות כל מה שעבר עליו‪,‬‬
‫נשאר אותו נער רועים מאבו סעידיה באוהלי מנשיה – אולי מעט חבוט ומעט‬

‫מנוסה‪ .‬בגלל פחדו מניירת אינו מקבל דמי אבטלה המגיעים לו כחוק‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬כשסיפר לי את סיפורו‪ ,‬אמרתי לו‪" :‬הרי אתה נכה צה"ל‪ ,‬מגיעים לך‬
‫תמלוגים‪ ,‬מכונית‪ ,‬בית"‪ .‬פעז הביט בי בעינו האחת‪ ,‬ציחקק בצרידות ושקט‪.‬‬

‫ניבי מרקם‬

‫‪8‬‬

‫נובמבר ‪2000‬‬
‫איזולציה של פעם בחיים‬

‫אנגינה‪ ,‬גריפה‪ ,‬שנית‪ ,‬אדמת‪ ,‬שעלת‪ ,‬פורונקולוזה‪ ,‬אימפטיגו‪ ,‬אבעבועות רוח‪,‬‬
‫חזרת‪ ,‬שפעת‪ ,‬אינפקציה‪ ,‬דיזנטריה‪ ,‬שנית‪ ,‬דיפטריה‪ ,‬גזזת‪ ,‬שערה בעין‪.‬‬

‫כל אלה מחלות המחייבות איזולציה‪ ,‬הן מדבקות‪ .‬לפעמים היו חדרים מיוחדים‬
‫לאיזולציה ולפעמים היו מקצים לנו פינה בחדר השינה בבית הילדים והיו‬
‫מכריזים עליו כ"אזור איזולציה"‪ .‬בדרך כלל כשחלה ילד באחת מהמחלות‬

‫הניזכרות היו מובילים אותו אל ד"ר רוזנבאום מגן השומרון שבא רכוב על ה‪-‬‬
‫‪ B S A‬שלו אל המרפאה בבית האבן‪ .‬במקרים ובזמנים אחרים אל ד"ר טפליץ‬

‫השמן שהיה נוקט ריפוי בשיטת ההלם והיה אומר לחולה האומלל בהבעה‬
‫מאיימת‪ ,‬בקול נמוך ועמוק‪" :‬אני אוהב לאכול ילדים קטנים"‪ ,‬על פי רוב לאחר‬

‫איום מפחיד זה מרופא כרסתן מאיים‪ ,‬היה הפציינט מבריא חיש מהר‪.‬‬
‫אצל ד"ר רוזנבאום שהיה מהדק את הסטטוסקופ הקר אל גוף לוהט מחום תוך‬
‫הימהום של יקים בשפתיים חשוקות‪ ,‬מקשיב ומבקש‪ ,‬הייתי אומר‪ :‬אה‪ ,‬ה‪ ,‬ה‪,‬‬
‫ארוך‪ ,‬בפה פעור‪ ,‬כשהוא מהדק את פיסת העץ אל לשוני בחיוך דק ואומר‪" :‬נו‪,‬‬

‫זה שום דבר‪ ,‬תני לו נר לפי הצורך"‪ .‬לטיפול דומה זכו כל המחלות‪ .‬ד"ר‬
‫רוזנבאום איש טוב‪ ,‬יקה‪ ,‬חביב‪ ,‬נטול חוש הומור שאצבעותיו הארוכות‬
‫הקרירות לא פסחו על מילימטר מרקמת עורי העדין‪ .‬רק לאימפטיגו היה רושם‬
‫ארגנטום‪ .‬לגירודי חצבת ואבעבועות רוח מרחו אותו ואני שנים רבות אחר כך‬
‫מרחתי את ילדיי בלוציוצינציו לבן וקריר שתפקידו להרגיע גירודים‪ ,‬ובתחת‬

‫של תינוקות דזיטין בריח של שמן דגים‪.‬‬
‫בבית המוסדות היה גן הילדים שבו חווינו את מלחמת השיחרור‪ ,‬את הטיפוס‬

‫על מגדל המים‪ ,‬את משחקי הפרות‪ ,‬את השלג ועוד חוויות אין סוף‪ .‬היו שם‬
‫חדר קטן‪ ,‬חדר בינוני וחדר גדול‪ ,‬אלה היו חדרי השינה‪ .‬בחדר הקטן לנו‬

‫המנהיגים שהיו משקיפים מהחלון על המתרחש בשיחות הקיבוץ שהתנהלו‬
‫בצריף חדר האוכל‪ .‬בחדר הבינוני לנו ילדים בינוניים‪ .‬בין החדרים לן ילד‬

‫בעייתי ובחדר הגדול לנו ילדים שקטים ומוטקה‪ .‬כשחליתי בגריפה הגדירו את‬
‫אזור מיטתי בחדר הבינוני כאזור איזולציה‪ ,‬שמו כסא עליו צלוחית עוגיות‬
‫וספל תה‪ .‬כשהילדים שיחקו בחוץ‪ ,‬לקחה אותי המטפלת‬

‫‪9‬‬

‫המחליפה מהגרעין לרחצה במקלחת הפח של הגדולים‪ ,‬אותה מקלחת הייתה‬
‫ניזונה מים חמים מדוד גדול שהיו מחממים ע"י שריפה של עץ שקושש בשדות‬

‫ושאריות מהנגרייה‪.‬‬
‫היה לי חום וצמרמורות בכל הגוף‪ ,‬את המחליפה הזאת לא הכרתי ולא ראיתי‬
‫מעולם ויש להניח שגם היא לא ראתה אותי‪ ,‬לכן מבוכתי גברה שבעתיים שעה‬

‫שהובילה אותי אל מקלחת הפח אל אגף החברות אותה מקלחת שהכרתי‬
‫היטב כמציץ בחורי הפח והסדקים אשר נוקבו בפח בשימוש קודם ורק אח"כ‬
‫הפכו למקלחת‪ .‬הצמרמורת גברה וחשתי עור ברווז בכל הגוף‪ ,‬מאגף הטושים‬
‫עלו אדים כבדים עדות לכך שאישה רחצה שם‪ .‬מבטי נשמט מאליו אל ריצפת‬

‫הבטון האפורה‪ .‬המחליפה מהגרעין פקדה עלי להתפשט‪ .‬פשטתי בצניעות‪,‬‬
‫מסתיר כמה שאפשר מפני המחליפה‪,‬‬

‫בושה יוקדת בערה בי והיא שכנראה חשה בדבר הסבירה‪ :‬רחצה בזמן‬
‫איזולציה זאת חובה וכבר היא מדרבנת אותי אל מעבר למחיצה שם היו‬

‫הטושים‪ .‬ענני אדים עטפו את המיתחם הדחוס הזה‪.‬‬
‫תחבתי כפות רגליים קטנות אל כפכפי עץ גדולים מידי‪ ,‬פוסע מגומגם תוך‬
‫חיכוכם בריצפה רירית חלקה‪ .‬ללא אזהרה בחטף‪ ,‬מעדתי וצנחתי בעוצמה‬

‫כואבת על אחוריים עירומים‪ .‬עצם הזנב נחבלה אף היא‪.‬‬
‫שתי צופות שאי אפשר היה להימנע מהן התחילו נישנקות מרוב צחוק‬
‫שהכפיל ושילש את הכאב המעליב‪ ,‬דמעות העכירו את עיניי‪ ,‬גרון הגריפה שלי‬
‫נחנק אך מבטי העכור שהיה נעוץ כל הזמן בריצפה הפך באחת אל על‪ ,‬רואה‬
‫מבעד לערפל הדמעות מראה כה אפל ומאיים של אותה אישה רוחצת עד כי‬
‫אזל הדם מגופי‪ ,‬עלה זורם כולו אל פניי‪ ,‬חום עז הציפם‪ :‬אפילת שער שחור‬
‫ניצבה הרוחצת פסוקה מעלי‪ ,‬מטילה בי מורא‪ .‬יער אפל מאיים נוצר סודות‬
‫ורזים‪ ,‬רק שרחקה מעט הבחנתי בשער שחור כפחם גולש מסתלסל על זוג‬
‫שדיים ענקיים מודגשים היטב בזוג פיטמות חומות כהות זקורות כזוג צריחים‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫האישה רחוצה נחנקה בצחוק דומע‪ ,‬שפעה מעלי תוך תנועות כפיפה והזדקפות‬
‫מציגה בפני את תפארת ערייתה‪.‬‬

‫איזולציה‪ ,‬איזולציה ‪ ,‬איזו מילה חלומית! זאת הייתה איזולציה חד‪-‬פעמית‪,‬‬
‫אך מלווה אותי לאורך כל הדרך‪ .‬איזולציה של פעם בחיים‪.‬‬

‫ניבי מרקם‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪2001‬‬
‫ארבעה ראשונים‬

‫ימים רבים אחרי שהובילו את פסח אל בית החולים בפתח‪-‬תקווה‪ ,‬מקום בו‬
‫החלים מאותה פציעה אומללה אשר אירעה שעה ששחרר את ה"קאמפ"‬

‫מעּולם של אנגלים‪ ,‬וממיני טובין הנחוצים לרווחתם של כלל החברים בקיבוץ‪.‬‬
‫שלא כדרכו‪ ,‬החליט באופן שנוגד מפורשות את אופיו ואת עקרונותיו‪,‬‬

‫להתהדר באקדח פראבלום גדול וכבד שסחב בפעולה צבאית נועזת ממחנה‬
‫אנגלי ליד חיפה‪ ,‬שעה ששלף את הכלי הכבד מנרתיק העור התלוי על ירכו‬
‫נורה לפתע כדור‪ ,‬שחדר בכאב חד אל שריר ברגל וגרם לו להפוך לפיסח וצולע‬
‫עד יומו האחרון‪ .‬זאת גם הייתה הירייה היחידה שנורתה בשעת כיבוש המחנה‪.‬‬
‫את כתריאל ידיד נעוריו של פסח‪ ,‬לא העסיקו בעיות שבין אנגלים לאנשים‬
‫שלנו ובין אנשים שלנו לערבים ואפילו מה שבין אנשים לבין עצמם‪ ,‬ושאר‬

‫עניינים אחרים של מאבק לוחמני‪ .‬הוא עבד את האדמה והעסיק את‬
‫מחשבותיו בעניינים של יצירה בתחום האומנות הפלסטית‪ .‬בבקרים נסע על‬
‫גבי עגלת החמור כשהוא מכונס בתוך עצמו מנומנם‪ ,‬שעון גב אל גב אל אחד‬

‫מחבריו לעבודה‪.‬‬
‫במסתור עצי אקציות בגבול הפרדס‪ ,‬הוטמנו טוריות תחת ענפים קוצניים‬
‫שרועים ואלו נאספו על ידי הפרדסנים‪ .‬כפף כתריאל את גבו התמיר אל גומות‬
‫ההשקיה‪ ,‬דיפן‪ ,‬עישב‪ ,‬ערם וחפר ויצאו תחת ידיו אותן סוללות עפר‪ ,‬אחידות‬
‫בקוטר ובעומק והתעלות המקשרות בין הגומות מדופנות היטב אחידות כאילו‬
‫נוצקו באותה תבנית‪ ,‬הכל מלאכת אמן‪ .‬את משאבת המים הפעילו כשהושלמה‬
‫הכנת הגומות והמים זרמו בתחילה בצינור מתכת עבה‪ ,‬אחרי כן בתעלת בטון‬
‫ורק לבסוף הגיעו אל סכר פח בתעלה ופרצו משם בפתח צדדי אל מערכת‬
‫תעלות וגומות מרושתות והמים האלה זרמו בגרוויטציה‪ .‬עץ ראשון שגומתו‬

‫התמלאה הוא האחרון בשורה כשזאת מלאה עד שפתה‪ ,‬נסכרה התעלה‬
‫באדמת חמרה והגומה הבאה התמלאה וכך שורה‪ ,‬שורה‪ ,‬עץ‪ ,‬עץ וככל שפוחת‬
‫מספר העצים שעדיין צמאים ולא מלאה גומתם‪ ,‬כך מתבצעת פעולת הסכירה‬
‫במשנה מהירות וגוברים הלחצים ורבות הפרצות ועד כי השלימו את השקיית‬

‫החלקה והדמימו את מנוע הבאר המפקפק‪ .‬רק אז יכלו לנשום לרווחה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫אלמלא דקירה שחש בגב התחתון‪ ,‬יתכן כי היה נקשר אל עבודת האדמה‬
‫והפרדס‪ .‬נעמו לו במיוחד רגעי המנוחה אחר עבודה קשה שעה שישבו בצל‬
‫קריר‪ ,‬שעונים על גבי טוריות הפוכות וגילגלו לשון בלהט‪ ,‬עת רבצו בצל קריר‪,‬‬
‫לועסים מהורהרים קצה גבעול‪ ,‬והאדמה הרכה הקלה‪ ,‬אדמת החמרה מציעה‬

‫עצמה לאלה הרובצים עד כי אחזתם חולשה ארוטית‪ .‬בצוותא בחברותא‪,‬‬
‫תמיד טבועים יחדיו מקשה אחת‪ .‬מהילקוט מוציאים כריך לחם שחור של‬
‫פועלים‪ ,‬צנצנת "גריבינקס"‪ ,‬בצל‪ ,‬גבינה תוצרת בית‪ ,‬קפה חם מטרמוס שנמזג‬

‫אל ספלי אלומיניום‪ ,‬מצקצקים בלשונם נהנים מהדממה ורחשי הטבע‪.‬‬
‫אפילו טיפול חדשני שהעניקה ועדת הבריאות לכואבי הגב לא התיר אותו‬
‫מאותה דקירה טורדנית‪ .‬כבר עבר את הטיפולים של "טבריה בבית" ונמשח‬
‫בידיים ענוגות של נערת הגרעין באותו בוץ פלא שהביאו מרחוק‪ ,‬סובב בחלוק‬
‫הרחצה שלו בין הבריות‪ ,‬אך אינו משתחרר מכאב החוליות בגב התחתון‪.‬‬
‫ביום האחרון לעבודתו בפרדס עבדו "בבחר" הרחק מדרך השיירות העוברות‬

‫בין גידרות האקציה המגדרות משני עבריה‪ .‬חפרו עמוק תעלות צפופות‬
‫רצופות‪ ,‬מוציאים באצבעות בקועות את נחשוני קנה השורש הלבנים של‬

‫היבלית והקקויה‪ .‬עבודת "הבחר" נחשבה בצדק לעבודה קשה ביותר‪.‬‬
‫עם חום היום גבהה השמש וגברה עייפות והראש סחרחר מעט‪ .‬אי‪-‬שם בחלקה‬
‫רחוקה של פרדס שכן שרפו קוצים או גזם וריח דק של עשן נישא באוויר‪ .‬פתע‬

‫הזדקף כתריאל‪ ,‬אל אוזניו הגיע קול תרועה‪ ,‬והקול הזה כעין קול שופרות‬
‫"הפז'רניה קמנדה" העלה בו זיכרון רחוק‪ ,‬שריפה בעיירה בגולה‪ .‬נזכר‪ :‬מרחוק‬

‫נשמע עתה אותו קול "הפז'רניה קמנדה"‪ .‬פנה בהול אל חבריו בפולנית‪:‬‬
‫"שומעים?" נטש את הטורייה‪ ,‬תחילה במהוסס פנה אל כיוון הקול‪ ,‬אחר כך‬
‫בצעד רחב בוטח יצא בריצה אולימפית כשבעקבותיו שאר חברי הקבוצה‪" .‬מה‬
‫קרה‪ ,‬כתריאל?" שואלים מאחור‪ ,‬אך זה אינו משיב איזו שואה וכולם כמו רוח‬
‫עיוועים נכנסה בהם שועטים אחריו‪ .‬עד שהגיעו אל גבול המטע אל האקציות‬
‫הדוקרניות‪ ,‬מצאו פירצה ולבסוף התקבצו עמדו מתנשפים מביטים בשיירה של‬

‫גמלים נושאים זיפזיף בדרכם אל גבעות המזרח‪.‬‬
‫בראש השיירה חמור מסורס ושיירה אחרת של חמורים ואתונות חולפת ממול‪,‬‬
‫נושאים מטען אבטיחים וטבק אל נמל במערב ושתי השיירות חולפות עוברות‬

‫זאת על פני רעותה‪ ,‬החמורים והאתונות מחליפים ברכת נערות והחמור‬
‫המסורס נוער על מר גורלו‪" .‬הקול הזה"‪ ,‬אמר כתריאל מתנשף ומשעין כפוף‬

‫‪13‬‬

‫כל כובד גופו על זרועות ארוכות וכפותיו נתמכות בברכיו‪" ,‬הקול הזה הזכיר לי‬
‫אות אזעקה של שופרות פז'רניה קמנדה שראיתי פעמים רבות בילדותי בעיירה‬

‫"‪.‬‬
‫עייף כל כך‪ ,‬נוגה ‪ ,‬כואב ‪ ,‬נזכר בינו לבינו בגוצ'ה‪ ,‬בברונקה‪ ,‬בפסח ובפגישתם‬
‫הראשונה‪ .‬זה היה יום העבודה האחרון בפרדס‪ .‬ולאחר שעשה פעם אחרונה‬
‫"טבריה בבית"‪ ,‬התחיל את עבודתו בנגרות כפי שסוכם בישיבת ועדת עבודה‪.‬‬

‫ג'וצה הייתה יפה מתמיד‪ ,‬הלידה הראשונה רק הבשילה את בוסר נעוריה‪,‬‬
‫שערה זהב גולש מעקצץ דיגדוגים בין גומות קטנות‪ ,‬קטנת קומה אך עשירה‬
‫ביופי מרוכז שופע מיניות‪ ,‬בסיפוק מתלוצץ האיש שלה כשאמר מביט ארוכות‬
‫במערומיה‪ ,‬כיצד שוזרת זהב שערה‪" :‬אפילו רנואר היה בוחר בך כמודל‪ ,‬יפה‬

‫שלי"‪.‬‬
‫במשך השנים כשנקבצו אל אוהלם הראשון שאר חברי הקיבוץ והמחנה‬
‫התרחב רחקו מעט ארבעת הרעים‪ ,‬איש מרעהו‪ ,‬אישה מרעותה‪ .‬ברונקה‬
‫עבדה בלול ובשעות פנויות בילתה עם פסח ועם בנה הצעיר‪ ,‬תינוק שזה עתה‬
‫נולד‪ .‬שתיהן‪ ,‬ברונקה וגוצ'ה פגשו זו את זו בבית התינוקות‪ .‬על אף שדיה‬
‫הגדולים הייתה ברונקה דלה בחלב ויבשה איש‪" .‬הוועדה‪ ,‬והמטפלת בגיל הרך‬
‫האחראית על בית התינוקות החליטו פה אחד שעל גוצ'ה הנובעת איתנה‬
‫להשלים את החסר לתינוקה של ברונקה‪ ,‬רק פרט קטן נשמט שם והוא‪,‬‬
‫לשאול את פי המינקת‪ ,‬אך זאת התמימה קיבלה את דין התנועה ומסיבה זאת‬
‫הפך המפגש בין השתיים הדוק יותר‪ ,‬אלא שיחסי חיבה וידידות מילדות היו‬
‫במהרה לטינה ומשטמה מרעילה‪ ,‬שדשה אט אט את שדיה של גוצ'ה המינקת‪.‬‬
‫אוחזת היא בו בתינוק הרך כאילו היה חרק עלוב דוחה ומגעיל למרות היותו‬
‫בנם הבכור של טובי חבריה מימים רחוקים בעיירה‪ .‬יחדיו עברו את תלאות‬
‫העלייה‪ ,‬האוהל הצר עד שניקבץ סביבם שאר הקיבוץ‪ ,‬אך להיניק את התינוק‬
‫הזר לא יכלה‪ .‬פסח רחק מהעובר על ברונקה‪" .‬הוא עוסק בביטחון"‪ ,‬אמרה‬
‫ושעה ששכב פצוע בבית החולים הוסיפה‪" :‬ומקריב עצמו למען המולדת"‪.‬‬
‫גוצ'ה שבעלה כתריאל עבד בפרדס ואחר כך בנגרייה‪ ,‬נתקפת הייתה בזעם‬
‫עצור כששמעה את דברי ההתפארות של צרתה‪ ,‬על מעשי גבורתו של פסח‬
‫למען המולדת והזעם הזה העצור פרץ לעיתים ולבש צורות אחרות פחות‬

‫נעימות כמו שבירת כלים או צעקות שבר חזקות‪ ,‬בלתי נשלטות‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫כתריאל שקע בעבודתו החדשה‪ ,‬חייו לצד רעיית נעוריו צברו משקע מרירות‬
‫שהלך ומר והותיר בפניו תלמים עמוקים‪ ,‬היחסים בין בני‪-‬הזוג לוו עתה‬
‫בשתיקות ארוכות‪ .‬למרות ואולי בגלל ההחלטה של מזכירות הקיבוץ‬

‫והמוסדות הכלכליים לאסור על זוגות ללדת יותר משני ילדים‪ ,‬הייתה גוצ'ה‬
‫"הנוקמת" לובשת מידי שנים מספר את אותו יופי נעורים ורוד וכתריאל שעצר‬

‫בתוכו מרירות וכאב לא יכול לעצור עוד ביצריו וטמן בה זרעו‪ .‬נולדו ילדים‬
‫אחד ועוד ועוד ברצף עד כי חדלה כמעט לגמרי מעבודתה ועברה מבית ילדים‬

‫אחד לשני לוודא שלא אונה רע לילדיה ושברונקה לא מנסה לפגוע או‬
‫"להרעיל" מי מהם‪.‬‬

‫הצורך בתרופות מרגיעות גבר‪ .‬בפינה במפעל ארזה רצועות עור בקופסאות‬
‫בעלות מכסה צלופן‪ .‬אחר כך הבריקה אבזמי נחושת בארנקים שנועדו למכירה‬

‫ממפעל העור שעבדה בו‪.‬‬
‫פסח הפך איש נוקשה שלא כמו ידידו מילדות‪ ,‬יוצר‪ ,‬איש עשייה‪ ,‬בנייה‬
‫ועבודת כפיים‪ ,‬נטה פסח אחר יחסי ציבור ועשייה ביטחונית הטעונה לא מעט‬
‫הרס באופן טבעי‪ .‬נסע הרבה ושב הביתה פעם או פעמיים בשבוע חשוק‬
‫שפתיים ולמרבה התמיהה‪ ,‬אף פניו נחרצו בערוצי מרירות ורוגז‪ ,‬הטיל חשש‬
‫בחברים שרצו לשוחח איתו משום סכנת התפרצות זעם וכעס מפתיעים‬
‫ושאינם ניצפים‪ .‬לפעמים התבטא בשיחות חברים וגם כאן "התניע את מנועו‬
‫וזה טרטר עד כי מהר הגיע לנקודת אל‪-‬חזור של רתיחה" והקהל יושב חפוי‬
‫ראש‪ ,‬נועץ מבט בבלאטות וממתין עד יעבור זעם‪ ,‬הפך כעסן‪ ,‬רטנן‪ ,‬מהיר קצף‬

‫וחימה‪.‬‬
‫ברונקה מיינה אפרוחים שבקעו במדגרה כל עשרים ואחד יום‪ .‬במשך הזמן‬
‫האכילה עופות בתערובת בלולה‪ :‬ירק קצוץ בשמן דגים‪ ,‬בשברי צדפים וחצץ‬
‫בזלת‪ ,‬טיפלה במדגרה‪ ,‬בדקה טמפרטורה ולחות‪ ,‬ניקתה‪ ,‬שקעה בעבודה ימים‬
‫רבים בחריצות ועקשנות‪ .‬בשעות אחר הצהריים טיפלה בבנה היחיד באהבה‬
‫רבה‪ ,‬רק לעיתים רחוקות פקד אותה פסח‪ ,‬שמאז אותה פציעה וצליעה נעשה‬
‫קצר רוח עוד יותר ובא אליה כאילו למלא את אחת מחובותיו למען המולדת‪.‬‬
‫כשבנו את לול המטילות החדש בנה כתריאל שבע עשרה תאי הטלה חדשים‬
‫והרכיב בהם כעין ידית תמיכה מברזל עגול‪ ,‬פטנט שמנע מאוספי הביצים‬
‫לתמוך בראשם את מכסה התא שימנע שמיטת תוצרת ופחת רב‪ ,‬שיכלול זה‬
‫זכה לשבחים רבים‪ .‬ברונקה ליוותה אותו בייעוץ ועקבה אחר מעשיו ואחר כך‬

‫‪15‬‬

‫כשבא לקבוע את תאי ההטלה במקומם‪ ,‬עזרה להחזיק "קונטרה" ולתמוך היכן‬
‫שצריך‪ .‬השיחות ביניהם היו קצרות‪ ,‬ענייניות עד שסיימו את המלאכה‪.‬‬

‫כתריאל התיישר‪ ,‬זקף קומתו תוך דקירת תזכורת באיזור עצם הזנב‪ ,‬הביט‬
‫סביב עד שנתקל מבטו בברונקה המחייכת מולו‪ ,‬זוהרת משמחה‪ ,‬שטופת זיעה‬
‫כולה רטובה כאילו רחצה בבגדיה‪ .‬פתע ניצתה בו אש של תאווה אליה וכאילו‬

‫בהיסח הדעת הושיט לה את ידו וזו אחזתה‪ ,‬קרבו מחייכים כרעו על מצע‬
‫השבבים‪ ,‬דבקים בשבבי העץ וזו בזה‪ ,‬רק אפרוחים צהובים נמלטו אל מכסה‬

‫האימום בהולים מציצים‪ .‬שם ידע אותה לראשונה ורק לאחר שבועות של‬
‫חרדה שעברו בשלום ביקש לעבוד קבע בענף הלול‪ ,‬כך יחבר אליה‪ .‬עת הלכו‬
‫הלולנים למנוחת הצהריים מיהר אל מחסן הביצים‪ ,‬על ערימת קרטונים ריקים‬
‫לאריזת ביצים שסודרו בפינת המחסן נמצאה ברונקה מצפה קצרת סבלנות‬
‫וכתריאל חבל והידק אותה היטב אל אותה ערימה מצע אהבים‪ ,‬סוף סוף מצא‬

‫סדן לקורנסו‪ .‬ימים שלמים נשאה על עורה את אותו תדפיס של שקעים‬
‫ובליטות‪ ,‬גבעות ועמקים ולעיתים רחוקות‪ ,‬תוהה פסח אישה המקרין בינו‬

‫לבינו מה פשר תדפיס זה בגבה של חברתו‪.‬‬
‫עכשיו לאט החלו להתיישר הידורים ותלמים עמוקים הפכו חריצים קלים‬
‫וחיוכים מזדמנים הפכו צחוק ובני הזוג המקורננים יכלו לנהוג כמנהגם‪ ,‬זה‬
‫נאבק למען המולדת וזאת נפשה טרודה מלידה ללידה בחרדה‪ ,‬בכעס‪ ,‬בחרטה‬

‫ודיכאון‪ ,‬שומרת ילדיה כלביאה‪.‬‬
‫כתריאל וברונקה עשו חייל במקום עבודתם ובנוהגם עד שיום אחד קטע אסון‬
‫את שזירת האהבים‪ .‬כשעייפו העופות מהטלה שלחו אותן בכלובים ל"תנובה"‪,‬‬
‫כתריאל הניף את כלובי העופות גבוה‪ ,‬מעמיס משאית‪ ,‬דומה היה כאילו נוצקו‬

‫באבריו השרירים כוחות לא לו‪ ,‬שוקיו מסורגי שרירים שזופים במכנסיים‬
‫קצרים וגופיה‪ ,‬הוא מניף את כלובי הברזל הכבדים בהם ארוזים העופות‬
‫למשלוח‪ ,‬תריסר בכלוב והתרנגולים שמונה‪ ,‬מניף כל תוכם כאילו נוצות בלבד‪,‬‬
‫מסדר אותם שורות שורות על גב המשאית‪ .‬פתע הבחין בברונקה שעברה שם‬
‫לרגלי המשאית נושאת על ידיה את ילדה הפעוט‪ ,‬מפלי ערגה וכיסופים שטפו‬
‫בעורקיו‪ ,‬והיא לא יכלה שלא להבחין באותה שקיק משקולות שהציץ מבעד‬
‫למכנס הקצר שעה שהניף אל‪-‬על כלוב כבד‪ ,‬ברכיה רעדו וירכיה נמסו‪ ,‬אלא‬
‫שהשעה לא כשרה‪ ,‬רעב הבשרים להט‪ ,‬נעצר בגופם‪ .‬היו צריכים המתין ולמתן‬
‫להטם עד הפסקת הצהריים למחרת‪ .‬רוחם קצרה‪ .‬בבוקר המחרת בצל החרוב‬

‫‪16‬‬

‫הייתה ערימה של תלתן וברונקה קצצה את התלתן מסובבת גלגל תנופה של‬
‫מקצצת הירק בחריצות ובכוח רב בתנופות ידיים חשופות‪ ,‬חזקות‪ ,‬והתלתן‬
‫הולך ונקצץ דק‪ .‬כתריאל עבר שם כאילו בדרך אקראי צועד בשביל ליד‬

‫חורשת האורן זקוף‪ ,‬שזוף‪ ,‬תמיר ושרירי‪ ,‬החליפו מבטים מחויכים של קירבה‬
‫אלא שבהרף עין בחלקיק שנייה‪ ,‬שמטה החליקה ידה‪ ,‬פתע ואצבעות יד אמה‬
‫וקמיצה נגרפו אל תוך לוע המכונה הקוצצת והחיוך הפך לצעקה מרה‪ .‬באחת‬
‫שטף הדם והתערב נמהל בירק הקצוץ וחתיכות הבשר גם כן‪ ,‬התעלפה‪ ,‬צועקת‬

‫וקוראת בשמו‪ .‬וכתריאל חיש באומץ נדיר אחז אותה בשתי ידיו ובריצה‬
‫הביאה שותתת דם אל בית האבן ואל המרפאה לקבלת עזרה ראשונה ומשם‬
‫עשתה דרכה כואבת אל בית החולים‪ ,‬אל אותה המחלקה ואל אותו המקום בו‬
‫טופל ימים קודם פסח בעלה‪ ,‬האיש שלה‪ .‬כפי שנהגה לכנות אותו‪" :‬אישי‪ ,‬או‬

‫האיש שלי"‪ ,‬ובזה נקטע סיפור האהבה‪.‬‬
‫גוצ'ה וברונקה‪ ,‬פסח וכתריאל‪ ,‬חיו את שארית ימיהם כבויים מנוכרים‪ ,‬כאילו‬
‫אינם מכירים‪ .‬כשחזרה ברונקה מבית החולים עבדה כבר במקום אחר וכל אחד‬

‫מארבעת חברי הילדות והנעורים חי את חייו‪ ,‬זוכר מה שזוכר‪ ,‬שוכח מה‬
‫ששוכח‪.‬‬

‫כשנפגשו לראשונה ילדים קטנים לקול שופרות האזעקה של "פז'רניה קמנדה"‬
‫ועגלות הכיבוי רתומות לסוסים מזדמנים שאטו אל מקורות האש וכל העיירה‬
‫בעקבותיהם‪ ,‬שיירות ארוכות של נושאי דליים מנסים להתגבר על אש שפרצה‬

‫והם עצמם מסייעים בשורת נושאי הדליים מיד ליד‪ .‬אחרי כן המפגשים‬
‫ב"קינו‪-‬טוגרף" וסרטי הראינוע‪ .‬גלי האנטישמיות וההתמודדות בה‪ ,‬בית אבא‬

‫ומחנות התנועה ביערות‪ ,‬בהכשרה בגרודנו‪ ,‬העלייה ארצה והקמת הקיבוץ‬
‫בידיים‪ ,‬באצבעות‪ ,‬כל הקושי‪ ,‬הדלות והיופי‪ ,‬החברות והיחד אבדו התאיידו‪.‬‬

‫כל איש משך לכיוון שחפץ בו‪ ,‬או שנוקז אליו על ידי החיים‪.‬‬
‫על דרך דולהינוב גרו‪ ,‬שכנים היו והוזעקו יחד עם כל ילדי העיירה לקול‬
‫האזעקה וריח השריפה‪ ,‬עברו יחדיו מסלול מכשולים עקלקל שהושאר מאחור‬
‫ואבד‪ .‬אז כשהתיישבו והתבססו מעט נגלו בקיעים‪ ,‬נתרופפו מיתרים וחיי היום‬
‫יום הפכו לרשת קורים של עכבישים שנבנתה ביגיעה ונותקה בכל משב רוח‬

‫מערבית קרה או להט חמסין‪.‬‬

‫ניבי‪.‬‬

17

‫‪18‬‬

‫‪1987‬‬
‫על ספסל הלימודים ‪ -‬דברים שהיו‬

‫לא פעם שואלים אותי מדוע אינך הולך ללמוד באקדמיה‪ ,‬מדוע שלא תיקח‬
‫איזה קורס כתלמיד שלא מן המניין‪ ,‬או תלמיד שומע באיזה אוניברסיטה?‬
‫אפילו פעם זכיתי להזמנה אישית מפרופסור כלשהו באוניברסיטה כלשהי‪ ,‬איש‬
‫עמוס לעייפה בחשיבות מכבידה‪ .‬מאותם אקדמאים ששמם ממלא מדפים‬

‫בספריות‪ ,‬ספרים בתוליים לא ידעם איש‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬קשה לי להסביר לאנשים שהלימוד הוא משאת נפשם ותענוגם‪ ,‬שלא‬

‫לדבר‬
‫על כאלה ההופכים למלמדים ולא כל שכן מתפרנסים ממקצוע ההוראה‪.‬‬
‫לא‪ ,‬אינני מזלזל חו"ח בלמדנות ומלמדים‪ ,‬אך אני לכשעצמי רואה בלימוד‬
‫ובישיבה על ספסל הלימוד עונש‪ .‬פשוט עונש‪ ,‬עינוי עצמי‪ ,‬התאכזרות קשה‬

‫ומכאיבה‪ ,‬עקידה אל שולחן העינויים‪ ,‬ולא אוסיף‪.‬‬
‫מכיוון שגיליתי שתחושה כזאת שלי כאשר אני מבטא אותה בפני אותם דורשי‬

‫טובתי מתקבלת בפליאה במקרה הטוב ובמקרים אחרים בבוז‪ ,‬באי אמון‪,‬‬
‫בליגלוג ולפעמים אפילו בכעס‪ ,‬החלטתי לחקור את עברי ולנבור בזיכרונותי‬
‫שמא אצליח לדלות פיסות מידע שירכיבו איזו תמונת פאזל אשר אלמד ממנה‬

‫מדוע הלימוד כואב לי‪ .‬מהורי שמעתי את הקלישאה שבאוזני הייתה תמיד‬
‫כשוט מצליף‪" :‬לא הביישן למד"‪ ,‬אך אני רחמנא ליצלן‪ ,‬בן ביישנים זה דור‬

‫עשירי‪.‬‬
‫ליד שולחן אני אוהב לאכול ולשתות‪ .‬ברגע שיושיבוני אל הספסל מהר מאוד‬
‫אמצא את עצמי חולם בהקיץ כשבערפל חלומי מבעד לאותו צעיף שומע הייתי‬
‫זימזום המיה של מורה לתלמידים‪ .‬מדי פעם הייתי נעור שעה שהעיפרון היה‬

‫נשמט מידי ומתגלגל על השולחן ונוחת על הריצפה‪.‬‬
‫כאן חובה עלי להסביר‪ :‬הייתי ילד שמן‪ ,‬לא סתם שמן‪ ,‬שמן מאוד‪ ,‬אוהב אוכל‬

‫ושינה דובית‪ .‬האכילה העסיקה אותי במשך רוב שעות היום וכמובן שהדבר‬
‫השפיע על גמישות וזריזות הגוף‪ ,‬מגושמות הזדחלתי תחת השולחן תוך שאני‬

‫פוגע בשכן מימין ובשכנתי משמאל‪ ,‬כיסא שמזמן איבד את אותו גומי בולם‬
‫זעזועים וחריקות‪ ,‬חורק צורמנית שעה שהוא נדחף לאחור‪ .‬אט אט אני מפנה‬

‫‪19‬‬

‫מקום‪ .‬סוף סוף העפרון ביד ואפשר לחזור אל גן עדן החלומות‪ ,‬אך תלונות‬
‫השכנים והמהומה שנותרה בעקבות‬

‫העפרון הנופל הביאה אותי אל סף ההעפה מהכיתה‪ ,‬פעולה שלא הייתה‬
‫מצערת כלל וכלל‪ .‬ברגע שנתבקשנו לכתוב במחברת ואני כמובן נאלצתי לחדד‬

‫את העיפרון שחוטמו נשבר‪ ,‬הרעש שנגרם כתוצאה מחיפוש המחדד הביא‬
‫לתוצאה המיוחלת‪ .‬אני בחוץ‪ .‬בחוץ הפכתי קל כנוצה‪ ,‬רדפתי ציפורי שיר‬
‫וחרדונים‪ ,‬לטאות‪ ,‬פרפרים‪ .‬שעות רבות הייתי מבלה במתבן שליד הרפת‪.‬‬

‫אל הארוחות חזרתי מבוייש ומושפל‪ ,‬נזוף יושב סגור בעולמי שלי‪.‬‬
‫בכיתה ד' מחלקים חלילים‪ .‬מלא גאווה הייתי בקבלי את החליל יחד עם כל‬
‫הילדים‪ .‬חליל שחור מבריק בעל שורה ארוכה של חרירים עגולים שמעליהם‬
‫חרוטה דמות ציפור זמיר וכתובת מוזהבת "זמיר עדין"‪ .‬שקית בד שבתוכה‬
‫שרביט לניקוי ומברשת רכה‪ .‬נשפתי בפיה והנה זה מנגן‪ .‬לאחר כמה נשיפות‬
‫החל טיפטוף נוזלים מקצה החליל ואז אפשר לפרק ולנקות בעזרת המברשת‬
‫ושוב להרכיב‪ ,‬איזה כיף! מחר תמסרו את שקיות החלילים לאמהות שירקמו‬
‫עליהן את שמכם‪ .‬לשלב הזה לא הגעתי‪ ,‬עוד באותו יום שברתי את החליל‪.‬‬
‫בזה הסתכמה השכלתי המוזיקלית‪ .‬פשוט החבאתי את החליל תחת שטיח‬
‫הכיסוי של המיטה‪ ,‬שלא יילך לאיבוד וחו"ח לא יילקח ע"י אחד הילדים‪ .‬ימים‬

‫אחר כך בפיזור דעת מוחלט התיישבתי עליו‪.‬‬
‫הרבה לפני החליל לימדו אותנו שיעורי ריתמיקה‪ .‬את שיעורי הריתמיקה‬
‫דווקא אהבתי‪ .‬אהבתי? עד הרגע שהגיע תורי לקפוץ קפיצת איילה‪ :‬ראש זקוף‪,‬‬
‫לאחור‪ ,‬מבט לפנים‪ ,‬חזה נפוח‪ ,‬ידיים לצדדים מתוחות לאחור‪ .‬ברך ימין‬
‫למעלה‪ ,‬יותר גבוה רגל שמאל מתוחה לאחור בזינוקים לאורך הכיתה או בחוץ‬
‫על משטח הדשא‪ .‬לקול צחוק אכזר של הקהל שרגע לפני כן הייתי אני בין‬

‫צופיו הנהנים‪.‬‬
‫את שיעורי הריתמיקה אהבתי בזכות המורה‪ .‬כשהיא הייתה קופצת קפיצת‬
‫איילה‪ ,‬עיניי היו יוצאות מארובותיהן בתדהמה ובפליאה‪ ,‬גרוני התייבש כנייר‪,‬‬

‫הלמות חזקה בחזה‪ ,‬הייתי משותק מעוצם החוויה‪ .‬רגליה הצחות בלובנן‬
‫הדוקות בגומי מכנסיים כחול הפועל‪ .‬החיוך הרחב על שפתיה והאיילה מקפצת‬

‫‪20‬‬

‫באמונה ובשאפתנות שטלטלו מעלה מטה זוג שדיים אדיר "רד עלה עלה ורד"‬
‫עם כל ניתור‪ .‬חופשיים ומשוחררים כסייחים ביום אביב ראשון ואנו הילדים‬
‫מהופנטים כתרנגולות שמותחים קו מזוגזג אל מול עיניהן והן מנסות להבין‬

‫פשרו של זיגזג זה‪ .‬שעה שהייתה כופפת בתרגילי כפוף‪-‬זקוף‪ .‬מעולם לא‬
‫הצלחתי להיות בקצב‪ .‬תמיד כשהיא מורתי הייתה בכפוף‪ ,‬הייתי אני למעלה‪,‬‬

‫נועץ עיניים בזקוף‪ .‬כלום אשמתי היא שגם במקצוע זה שמיועד לפיתוח‬
‫הקצב‪ ,‬גמישות הגוף ושיחרור‪ ,‬השגתי תוצאות הפוכות‪,‬‬

‫הקצב היה בקונטרפונקט‪ ,‬הגמישות הפכה לקשות והשיחרור הפכני לאסיר של‬
‫הזיות בוסר‪.‬‬

‫בימי בית הספר זכור לי רק מורה אחד ממין זכר וכל השאר מורות ומטפלות‪.‬‬
‫ודווקא את המורה הזה אהבתי והייתי שותה בצמא את המים הרכים הנובעים‬

‫מפיו שעה שחולמנית היה ניצב אל מול הכיתה ומספר סיפורי אבות וכיבושי‬
‫ארץ בימים ההם ובזמן הזה‪ .‬המורה היה איש גבוה בעל פנים רזות ושער‬

‫ממריא לאחור כקפיצים שחורים פורץ ממצח גבוה כאילו נדחף ברוח עזה‪ .‬אף‬
‫נישרי‪ ,‬שפתיים קמוצות דקות‪ ,‬מדבר היה בשפתיים סגורות ואני מתפלא הייתי‬

‫כיצד בוקעות להן המילים החוצה‪ .‬עיניו היו משולשות שבקודקודן גבות‬
‫עבותות עמוקות עמוקות היו העיניים כחורים שחורים שניצנוץ גחלת ניצחית‬
‫היה מאיר מתוכן‪ .‬בימים חמים היה לבוש במכנסי חקי קצרים שחשפו רגליים‬

‫ארוכות ומצולקות נעולות בנעלי צנחנים אדומות‪.‬‬
‫במלחמה נפצע ומדי פעם כשהיינו יוצאים עמו אל הטבע לטיולים ארוכים‬

‫ראיתי כיצד היה נושך את שפתיו בכאב שעה שהציקו לו רסיסי המתכת‬
‫השקועים בבשרו‪.‬‬

‫הייתי יושב מקשיב לסיפוריו ומייד נעטף בחלומות שבו אני רואה את מורי‬
‫הגיבור בדמות אהוד בן גרא או בדמותו של כלב בן יפונה מרגל בארץ או‬

‫כיהושוע בן נון כובש ומנצח‪ .‬אגב את סיפורי התנ"ך היכרתי היטב מתוך התנ"ך‬
‫בתמונות שהיה בביתנו ותודתי לגוסטב דורה ולשאול אבי שפירש בסיפור את‬
‫התמונות‪ .‬היה זה מתכון עשיר ללימודי התנ"ך וכך הייתי יכול לחלום בשיעורי‬

‫התנ"ך את חלומותי המתוקים‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫בעייה יותר גדולה הייתה בשיעורי החשבון‪ .‬שיעורים אלה היו עבורי פח יקוש‬
‫וחור אפל ושחור ועל כן נשלחתי מהר מאוד אל המ"מית‪ ,‬שאתייחס אליה‬
‫בהמשך‪.‬‬

‫למורי היחיד הלוחם הנערץ הייתה מגרעת אחת והיא ‪ :‬המורה לציור שהייתה‬
‫אישתו‪ ,‬אישה יפה בעלת שער שחור וגולש ששומה שחורה התנוססה מעל‬
‫שפתה העליונה וקוראת תיגר על יופייה‪ .‬תמיד חשדתי שאותה שומה היא‬
‫שגרמה לה למורה לציור להתפרצויות הזעם האכזריות זאת מכיוון שבשעת‬
‫רוגזה היו מזדקרים הזיפים על שומתה ואנו הזאטוטים היינו בהולים‬

‫מתכווצים אל כסאות העץ מבקשים להיחבא מחמת הזעם‪ .‬בוקר אחד חורפי‬
‫המורה איחר לבוא לכיתה‪ .‬נשלחתי ע"י המטפלת לקרוא לו מחדרו שנמצא‬

‫בבית הקומותיים בחדר האחרון שבקומה העליונה‪ .‬כלומר כדי להגיע אל החדר‬
‫היה עלי לעלות במדרגות וללכת לאורך מסדרון עד קצהו ושם עמדתי מקשיב‬
‫בהלמות לב לקולות שבאו מבפנים‪ ,‬קולות שלא ידעתי פישרם אך נשמעו‬
‫לאוזני הילד כנשיפות ואנחות של אדם‬

‫במצוקה‪ .‬בחיל ורעד הושטתי יד והדפתי קלות את הדלת שלא הייתה נעולה‪.‬‬
‫ניצבתי מאובן ללא יכולת להוציא מילה מפי‪ .‬המראה שניגלה לעיני היה גורלי‬
‫לגבי המשך לימודי בשני תחומים בציור ובנושא‪ .‬המורה הלוחם יהושע בן נון‪,‬‬
‫אהוד בן גרא איש הפלמ"ח‪ ,‬גוהר על המורה לציור שפניה ניראו לבנים כחלב‬
‫שקועים בביצת שערה השופע הביטה בי מורתי שוכבת על גבה וחייכה בחיוך‬

‫רך‪ .‬רגליי נזלו נמסו‪ .‬לפתע הבחין בי המורה החובט הזדקף בקפיצה עוטף‬
‫בסדין את גופו ואני השפלתי מבט וראיתי אוהלו וחשבתי‪ :‬ברח ילד ברח‪ ,‬אך‬
‫רגלי "מוסמרו" לריצפה‪ ,‬קפאתי ללא ניע‪ ,‬והוא ניגש אלי‪ ,‬טפח על שכמי‪ .‬מייד‬
‫אני בא‪ .‬קולו השקט וידו המרגיעה שיגרה אותי כושל חזרה לבית הילדים וסוד‬

‫כמוס נצור בתוכי‪.‬‬
‫בשיעור לציור שהתקיים באותו היום ציירתי עיגול גדול לבן וסביבו הכל‬
‫שחור‪ .‬המורה שבחנה את יצירתי לקחה אותו בשתי ידיה ניצבה אל מול פני‬
‫הכיתה ואמרה‪ :‬אתם רואים ילדים את הציור הזה‪ ,‬זה אה אה וקרעה את הדף‪.‬‬
‫בלילה ישנתי וחלמתי שאני הולך לבית השימוש בהסתכלי אל תוך האסלה‬
‫ראיתי משתקפים במים הזכים את פני המורה המעוטרות באותה שומה‬

‫‪22‬‬

‫הטופחת‪ .‬התעוררתי מאוחר כשמשקולת מעיקה בפיז'מתי‪ .‬יותר לא ציירתי‬
‫ובשיעורי התנ"ך שעה שהייתי שוקע בהזיותיי לא משו מעיניי מראה המורה‬
‫הגוהר‪ ,‬הסדין והאוהל נעלמו נמוגו כלא היו יהושעו בן נון‪ ,‬כלב בן יפונה‪ ,‬אהוד‬

‫בן גרא‪ ,‬גדעון וברק בן אבינועם וכל גיבורי הפלמ"ח וההגנה‪.‬‬
‫חשבון מעולם לא ידעתי ולא אדע יותר מארבע פעולות חשבון‪ .‬כפי שהיינו‬
‫אומרים‪ :‬ועוד‪ ,‬פחות‪ ,‬כפל וחילוק‪ .‬אינני יכול לגנות איש ולהאשים לא את‬
‫מוריי ולא את מורותי‪ ,‬אך כך רצה הגורל והלימודים מתעקשים שלא לחדור‬

‫אל תוך גולגולתי אותה קופסת קסמים של חלומות‪.‬‬
‫כבר הזכרתי כי ללימודי החשבון נדרשה לי עזרה לימודית‪ ,‬מורה מיוחדת כך‬
‫היה נהוג ונהוג עד היום‪ .‬תלמיד מתקשה ייטיב ללמוד אצל מורה מיוחדת עד‬
‫אשר ידביק את הקצב ויוכל להשתחרר מתלותו בממ"ית ולשוב להיות כשאר‬

‫האדם‪.‬‬
‫חדר הממ"ית היה בצריף בודד‪ ,‬חדר קטן וצפוף שבמרכזו שולחן‪ .‬הממ"ית‬
‫הייתה אישה טובה וחמה שידעה לשעשע אותי במעשיות שונות‪ .‬למרות‬
‫שחיבבתיה‪ ,‬קשה היה לי לבוא אל צריפה וזה משום הריח הקשה והאוויר‬
‫הדחוס ששרר בצריף‪ .‬מורה זאת הייתה מעשנת בשרשרת‪ .‬אפר הסיגריה היה‬
‫נושר על הספרים והמחברות‪ ,‬העשן היה צורב את נחירי ומדמיע את עיניי‪ ,‬לא‬

‫פעם חשתי בחילה ורצון להקיא‬

‫בשעה שיצאתי משיעור איתה פעם אחת אף הקאתי בפתח הצריף והממ"ית‬
‫שראתה את חיוורוני ליוותה אותי למיטה בחמימות רבה‪ :‬אולי אתה חולה‪,‬‬

‫אתה חיוור כל כך‪ .‬דבר אחד אהבתי במיוחד אצלה ואלה כדורי המסטיק‬
‫הצבעוניים העגולים המתקתקים שהייתי זוכה בהם בסיומו של כל שיעור ואכן‬

‫הייתי על פי דעתי לפחות ראוי למתת זאת‪ .‬אף על פי שמלכתחילה נועדו‬
‫כדורים אלה לשמש כדורי מרץ לתלמיד שזכה בהישג לימודי כלשהו‪ ,‬אך אני‬
‫כיוון שלהישגים לא הגעתי זכיתי במסטיק כשהצלחתי להחזיק מעמד עד סוף‬

‫השיעור מבלי שאברח החוצה אל האוויר החופשי‪.‬‬
‫אחרי העניין עם ההקאה החליטו לשלוח אותי לאישה אחת‪ ,‬בת"א‪ ,‬אישה‬
‫שצריכים לשחק אצלה וזה נחמד‪ .‬מציירם ומרכיבים הרכבות ובונים מקוביות‬

‫‪23‬‬

‫ובסוף קונים סוכריה על מקל בחנות‪ .‬נסעתי עם אחת המורות‪ ,‬כל הדרך לא‬
‫דיברה או לפחות לא זכורים לי כל חילופי דברים ביני לבינה‪.‬‬

‫הגענו לת"א ומצאנו את הבית בדירה פרטית‪ ,‬מדרגות צהובות והייתה הרגשה‬
‫של קרירות מצמררת‪ .‬על הדלת היה כתוב‪ :‬ד"ר פורת – פסיכולוגית‪ .‬עשיתי‬

‫עצמי שאינני מבין שהובאתי לפסיכולוגית‪ .‬בהתחלה לא רציתי להיכנס אולם‬
‫מהר מאוד השתכנעתי‪ .‬נכנסתי לבדי ושם עסקתי בתרגילים שונים תחת עינה‬
‫הבוחנת של ד"ר פורת – פסיכולוגית‪ ,‬ובסוף קנו לי סוכריית תרנגול על מקל‪.‬‬
‫אחד מכינוי הגנאי בחברת הילדים היה "פסיכי" ועל כן שמרתי עד עצם היום‬

‫הזה את סוד ביקורי שם אצל הפסיכולוגית לבל ידבק בי כינוי זה‪.‬‬
‫באותם ימים נהגו שלא לשתף את בעל הדבר בתוצאות המבחן אלא העדיפו‬
‫חשאיות מוחלטת כאילו לא היה דבר יוצא דופן בנסיעה זאת לת"א‪ .‬גם היום‬
‫איני יודע מה היו תוצאות הטסט‪ .‬אך מכיוון שלא חל כל שינוי במהלך חיי הן‬
‫בתחום הלימודי והן בתחום החברתי יכול אני להניח שמצבי לא גרוע במיוחד‬

‫או הנחה אחרת שמצבי חסר תקנה‪.‬‬
‫גם אנגלית התחלנו ללמוד בכיתה ד'‪ ,‬אך לפני שאסביר ואנמק את הסיבות‬

‫לכישלוני בתחום חשוב זה‪ ,‬ברצוני לתת רקע נוסף‪ :‬מקובל היה בחברת‬
‫הילדים שכולם לומדים מחוברת מסויימת‪ ,‬נושא מסויים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬נושא‬

‫התחבורה‪ ,‬הדאר‪ ,‬או "אנו מבשלים" או "אנו וסביבתנו"‪.‬‬
‫במקביל למדנו חשבון בחוברות וכולם התקדמו באורח פלא באותו קצב‬
‫(מלבדי כמובן) זה דבר מוזר ביותר‪ .‬כיצד הצליחו המורות והמורים לקדם את‬

‫כל התלמידים‬

‫באותו קצב‪ .‬איך דחפו קדימה את החלשים אני מבין ויודע‪ ,‬אבל כיצד בלמו‬
‫את המבריקים והמצטיינים? זאת שאלה גדולה‪.‬‬

‫כשנקראנו לכיתה הייתי ממהר לשבת במקומי נאלם ומשתדל להפוך אוויר‬
‫להיות רואה ולא נראה‪ ,‬מכווץ הייתי יושב שחוח ונשכח עד להפסקה הבאה‪.‬‬
‫כל מורה חדשה שהייתה מתחילה ללמד אותנו נושא מסויים הייתה מתייחסת‬
‫לכל התלמידים כשווים וכך גם אלי כשלמדנו חליל‪ ,‬כך היה כשלמדנו חשבון‪,‬‬

‫כך היה בשיעורי ריתמיקה‪ ,‬וכך היה עם המורה לאנגלית‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫הקושי הראשון עם האנגלית היה בכיוונן של שורות המילים והאותיות עוד לא‬
‫ביססתי ידיעתי בעברית וכיוון הכתיבה והקריאה וכבר בילבלו אותי כשחילקו‬
‫לי בכיתה מחברת הפוכה וכשנתבקשנו לכתוב את שמותינו ע"ג הכריכה הדקה‬

‫של המחברת כתבתי‪ :‬בכתב הפוך – כתב ראי‪:‬‬
‫המורה לאנגלית הייתה אישה גבוהה‪ .‬לא מכבר עלתה ממצריים עם הגרעין של‬

‫השוה"צ‪ .‬צבע עורה היה שחום‪ ,‬מבנה גופה היה דק ועל כתפיים שחוחות‪,‬‬
‫רזות‪ ,‬צמח צוואר ג'ירף ארוך‪ ,‬עיניה גדולות חומות ובולטות‪ ,‬כאילו מבקשות‬

‫לפרוץ ממסגרתן‪ ,‬למרות שהייתה אישה גבוהה מהממוצע בגלל מבנה גווה‬
‫השחוח קשה היה לאמוד את גובהה‪ .‬הימים הם ראשית הסתיו זה עתה תם‬
‫החופש הגדול עדיין חם ומורתי באה לבושה בשמלה אוורירית פירחונית בעלת‬
‫כתפיות‪ .‬את ההסבר ללבוש זה יכולתי לתת לעצמי רק מאוחר יותר כשבגרתי‬

‫ולמדתי להבין פישרם של דברים‪.‬‬
‫שעה שנכנסה לכיתה הושלך הס‪ ,‬כולם היו מתוחים לקראת התחלת השיעור‪.‬‬
‫ריח רע אפף את הכיתה‪ ,‬ריח זר של זעה‪ .‬שעה שהייתה פוסעת מאחורי גבם‬
‫של התלמידים בולשת במחברותיהם היו הללו מתכופפים בתורם כמו קלידים‬
‫של פסנתר הנלחצים באורח מסתורי אל בסיסם‪ .‬הילדים היו עוצרים נשימתם‬
‫עד יעבור זעם‪ .‬נוהג היה לה למורתי לעבור מאחורי גבנו ולרכון עמוק עמוק‬
‫לחי אל לחי אל המתקשה בחבורה‪ .‬בסבלנות אין קץ הייתה טורחת להסביר לי‬

‫את סודות ה‪ ABC-‬ואני נשימתי קשה‪ ,‬נחיריי מוכים וראשי הומה בילבול‪:‬‬
‫שתעזבני לנפשי‪ .‬זולגות עיניי וכאב ומצוקה‪ .‬כמה סבלנות ואהבה ורצון טוב‬
‫השקיעה בי המורה לאנגלית ואני לא יכולתי לשאת אותו ניחוח בית השחי‪.‬‬
‫(ריח שלימים כשהייתי שומר ראש של איש שב"כ בחברון זיהיתי אותו בריחן‬

‫החריף של סיגריות העשויות תערובת טבק ירוק מקומי ומגולגלות ביד)‪.‬‬
‫התחלתי לעשות הכל ע"מ לא להימצא בשיעורי האנגלית‪,‬‬

‫התחליתי ואז הייתה מורתי המסורה סרה אל מיטתי לאחר השיעור עם כל‬
‫מיטען ניחוחה‪ ,‬שיעור נוסף עליו במאמץ השיעור באנגלית ומנסה לשווא‬

‫להורות לי את סודות האנגלית כאשר באופן פתאומי הפסיקה להורות אותנו‬
‫הרגשתי צער רב משתי סיבות‪ :‬סיבה אחת משום שידעתי שילדה אחת אכזרית‬

‫‪25‬‬

‫כתבה למורה מכתב בעניין הריח מכתב שגרם לה לעלבון ולהפסקה מיידית של‬
‫העבודה‪ .‬וסיבה שנייה וחמורה שבעתיים הידיעה שאני עומד לקבל מורה‬
‫אחרת תחתיה וכך אכן היה‪.‬‬

‫את המורה למוסיקה אהבתי במלוא מובן המילה‪ .‬אינני זוכר אם קראו לזה‬
‫שיעורי מוסיקה או זימרה‪ ,‬אבל את המורה ואת שיעוריה אזכור לעד‪ .‬המורה‬
‫הזאת הייתה חידה בעיניי‪ .‬נראה לי שתמיד בודדה היא ועצובה עם הפסנתר‬
‫שלה‪ .‬כשהיינו רצים אל בית התרבות מקום שבו נמצא הפסנתר של הקיבוץ‬

‫ושם גם למדנו את שיעורי המוסיקה הראשונים ולמדנו להקשיב לניגונים‬
‫מוסיקליים‪ .‬אך לא בגלל אותם ניגונים אהבתיה‪ .‬אהבתי אותה בעיקר בגלל‬
‫שערה‪ .‬היה לה שיער אדום כנחושת שגלש מטה מטה אל תחתית גווה הזקוף‪.‬‬
‫לפעמים היה אסוף כפקעת על ראשה חושף צוואר לבן ולפעמים היה קלוע‬
‫לצמה עבה‪ ,‬אך תמיד היה מטופח למשעי‪ .‬היו פעמים בהם סרנו אל חדרה שם‬
‫היה לה פסנתר פרטי באישור הקיבוץ ואז הייתי בוחן ובולש אחר אוצרותיה‪:‬‬
‫התמונות‪ ,‬הארון‪ ,‬צינצנת הפרחים והוילונות הדקים‪ .‬המיטה הרחבה הרכה‬
‫בעלת כיסוי אדום ארגמן ושטיח צבעוני שכיסה את כל ריצפת החדר‪ .‬בשיעור‬
‫היינו נעים לפי הניגון‪ :‬אה‪ ,‬לא בא לכיתה‪ ,‬הראשון היום הוא תה‪ .‬אתה לא‬

‫בננס וה נה‪ .‬היינו שרים את הניגון ופוסעים יחפים בעקבות שיער‬
‫הנחושת הלוחש הגועש‪ ,‬בתור עורפי לפי המקצב‪ .‬וכשהיינו יוצאים מהשיעור‬
‫עומד היה בחוץ בחור‪ ,‬ממתין בסבלנות איש צבא במדים וכשאנחנו הלכנו הוא‬

‫נכנס ואז אם אני מנחש נכון נוגנו שם ניגונים אחרים‪.‬‬
‫כשהייתה מנגנת בפסנתר ודפי תווים מונחים לנגד עיניה הזכירה שמות‬
‫שנשמעו לי זרים ומשונים כמו‪ :‬שופן ובטהובן‪ ,‬היידן ומוצרט‪ .‬הייתי מקשיב‬

‫ובוהה בשיער האדום ויוצא מהשיעור שמח וטוב לב‪.‬‬
‫מהרהר אני ביני לביני כלום יתכן שאהבת השדות והמרחבים הפרדסים והטבע‬

‫שלכדו את חושי בכל עונות השנה ומשכו אותי אל חיקם הענוג עוד מימי‬
‫ד'ינקוטא לא מתירים ולו סיכוי קלוש אף לטובה שבמורות ולאלוף המורים‬

‫להושיבני אל ספסל הלימודים‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪22.7.00‬‬
‫המזריע‬

‫כשנשמע דנדון פעמון עגום ידענו מיד כי מובילים פרה דורשת אל הפר‬
‫אלוף שכלוא תחת האלון‪ .‬עזבנו הכל ורצנו לעבר המכלאה לחזות במחזה‪.‬‬

‫הדורשת המדנדנת בפעמון נקשרה במקום המיוחד ואלוף קפץ עליה בכל כובד‬
‫משקלו לשמחתנו‪ .‬אחר כך הוביל המושבניק את הפרה חזרה והדינדונים‬

‫העגומים הפכו צילצולי שמחה וניצחון‪ .‬אחר כך רבו הדורשות והשתרך תור‬
‫ארוך של מבקשי זרעו של אלוף או בוסמי שונתה דרך ההזרעה‪.‬‬

‫קרוב משפחה שלח ספר משוויצריה ובספר מתוארת דרך ההזרעה‬
‫המלאכותית הנהוגה בשוויץ‪ ,‬דרך שיכולה להבטיח קליטת זרע והתעברות‬
‫בטוחה של בנות בקר‪ ,‬אלא שלא ידע את השפה הגרמנית שבה נכתב הספר‪.‬‬
‫לילות לשמים לאור מנורת שולחן למד את השפה עד שידעה על בוריה‪.‬‬
‫קרא את הספר והשכיל וזאת גם הואיל בשיחות עם רפתנים יקים מהמושב‬
‫השכן‪ .‬בכתב יד רהוט שלמד שם ב"חדר" תרגם את הספר מילה במילה‪ .‬שנים‬

‫רבות שימש התרגום הזה מזריעים בגליל‪ ,‬בשרון והנגב‪.‬‬
‫בג'יפ ירוק מקרטע‪ ,‬פורד מודל ‪ ,1942‬מאילו ששימשו את שועלי שמשון‬
‫בכיס פלוג'ה‪ ,‬נסענו אל המושבים והכפרים השכנים כשריח בנזין‪ ,‬גז דלק מילא‬

‫את חלל הג'יפ‪ .‬המזריע אמון על מלאכת הנהיגה הושיב אותי דחוק מאחור‪,‬‬
‫נאלץ לנשום את שנפלט מצינור אגזוז רעוע‪ .‬לידי תיבת עץ גדולה נושאת‬
‫בחובה‪ :‬צינורות זכוכית ומתכת בעובי שונה‪ ,‬כפפות גומי ארוכות וציוד רפואי‬
‫אחר‪ .‬הארגז קבוע אל מושב הג'יפ בברגים ואילו ממולו בארגז תאום עשוי‬
‫תאים תואמים מרופדים ספוג‪ ,‬הטרמוסים‪ ,‬אלו המכילים בקרבם את הנוזל‬

‫החם הצמיג פרי תקוותם ותשוקתם של פרים מיוחמים בפרייה‪.‬‬
‫ליד עץ האלון בתוך שריד פארק האלונים הקטן‪ ,‬שם בדיוק‪ ,‬במקום‬
‫שאחר כך היה חדרם של מנקה ויהודה‪ ,‬צפונית לחדרו של אבא ש' עם בריכת‬
‫דגי הזהב הקטנה הפרטית‪ ,‬נמצאה חצר גדורה צינורות פלדה כולאת בתוכה פר‬
‫גדול‪ .‬פרייה אחרת שימשה באופן משני נוקטה בגלל הקירות הבנויים מבטון‬
‫מזוין חזק במיוחד כנגד בועטים ונוגחים‪ ,‬אחר כך היה שם מכון הזרע‪ .‬היום‬
‫ניצב שם על החורבות חדר האוכל וגינות נוי שבלי דעת משכיחים את מבנה‬
‫הבטון‪ .‬הפרייה החדשה ליד דיר העגלות בצד מערב בסככת המכונות הישנה‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫ופרייה אחרת ובחצר המפוארת גדורת צינורות ברזל ארבעה צול ליד‬
‫הדיסקוטק בגורן‪ .‬בארבעת מקומות אלה חזיתי במקסם פעולת השאיבה‪,‬‬

‫מעשה שובה לב ומרתק מאין כמוהו‪.‬‬
‫לראשונה הייתה זאת פרומה‪ .‬ביד אמונה מכוונת הייתה פרה דורשת אל‬

‫עול מתאים‪ ,‬דוחקת אותה בין צינורות ברזל עבים כדי למנוע תזוזה מיותרת‪.‬‬
‫כל המתקן הזה גרם ל"דורשת" להתייצב לכודה בעול‪ ,‬סמוך למקום הפרייה‪,‬‬

‫שם היו בוסמי‪ ,‬קנדי‪ ,‬נדיב או אלוף‪ .‬אחד מהם כבר ניגש מגיע בחושו את‬
‫הניחוחות המגרים הנידפים באוויר‪ ,‬ניחוחות הדרישה‪ ,‬כשקרב הגביר את‬
‫הקצב אץ רץ‪ ,‬מטה ראשו‪ ,‬נוגח קלות‪ ,‬מזיז‪ ,‬מכוון את אחורי "הדורשת"‬

‫הנתונה בין צינורות ברזל‪ ,‬זנבה נקשר מורם‪ ,‬מפנה מקום לבאות‪ .‬ריר נזל מפי‬
‫הפר‪ ,‬נהמת ייחום מלווה בגרגורי תאווה‪ .‬רגליים קדמיות בוטשות חזק באדמת‬

‫החצר‪ ,‬אותתו על העומד להתרחש‪ .‬נזם ברזל גדול קבוע באפו זוהר יקרות‪,‬‬
‫חצי טון‪ ,‬איזה משקל פאר בריאה‪ .‬בלוטות חשק תלויות לו ענקיות מתמלאות‬
‫לפתע רוח חיים‪ ,‬נכונות לשרת בנות בקר בסביבה הקרובה והרחוקה ו… הופ!‬

‫בוסמי‪ ,‬כן הוא‪ ,‬קופץ מתעלם מקהל הצופים הנפעם‪ .‬הפרה מבקשת לקרוס‬
‫תחת משקלו‪ .‬ממרכז בטנו נשלף אותו כלי פאר רומח‪ ,‬צבעו ורוד לוהט‪ ,‬חרב‬

‫נקמות‪ ,‬ארוכה עד אין קץ‪.‬‬
‫להרף עין זה ארבה פרומה מעמדתה בדיוק במקום החיבור בין שתי‬

‫הבהמות‪ ,‬קצת בצד‪ .‬ציוד ועזרים הכינה מבעוד מועד‪ :‬טרמוסים‪ ,‬הנדן‬
‫המחומם בטמפרטורת גוף‪ ,‬חבלים לקשירה ועוד מיני כלים ועזרים‪ .‬במהירות‬
‫אחזה בימינה בנדן‪ ,‬שמאל‪ ,‬שלחה לרומח‪ ,‬הופ‪ ,‬משחילה בכוח רב עד הניצב‬
‫אל תוך הנדן החמים‪ .‬אחורי השור כאילו התכווצו פעמים מספר‪ ,‬החלה לחוש‬

‫עוצמתה של לבה גועשת ברגע היריקה‪ .‬החיה הכבדה גלשה מטה ופרומה‬
‫תומכת בשתי ידיה בנדן הטעון‪ ,‬לרגע כמעט כשלה עקב כובדו כשהכיל בתוכו‬
‫אותו "אייר קוניאק" יקר ומיוחל‪ .‬הפרה‪ ,‬מאוכזבת כמעה שבה מעלה גירה אל‬

‫שאר בנות מינה‪ .‬הכל נשאב ומועבר אל טרמוסים‪ ,‬אלו שמרו את טריות‬
‫הסחורה היקרה ועל טמפרטורה רצויה‪.‬‬

‫הג'יפ הירוק עמוס בכל טוב תוצרתו של בוסמי הפר‪ ,‬הכל סדור ורשום‬
‫ביומן המיוחד להזרעות ובטרמוסים‪ .‬בטרמוס אחר היה קפה‪" .‬על המשמר"‬

‫מאתמול ארז בחובו כריך מהיום ו"על המשמר" מהיום מונח בכבוד על מושב‬
‫הנהג‪ .‬הכל מוכן ליציאה אל היעדים‪ .‬אושר מילא את ליבי כשהמזריע נאות‬

‫‪28‬‬

‫למצוא עבורי מקום באחורי הג'יפ ולצרף אותי למה שנראה באותם ימים‬
‫הרפתקה גדולה‪.‬‬

‫נסענו בדרכי עפר מאובקות אל עין עירון‪ ,‬כפר פינס‪ ,‬כרכור‪ ,‬פרדס חנה‬
‫וגן השומרון‪ .‬כל הרפתות ובעליהן היו ידועים ומוכרים זה מכבר‪ .‬באותם ימים‬
‫עיקר פרנסתם של המושבניקים גידול פרות לצורכי חלב‪ ,‬אך לעבודה עצר רק‬

‫ברפתות בהן התנוסס דגל אדום במקום המיועד לדגלים‪ ,‬סימן היכר לקיומה‬
‫של "דרישה" המחייבת הזרעה‪ .‬המזריע החנה את הג'יפ במקום היעוד‪ ,‬הוציא‬

‫טרמוס מהתיבה‪ ,‬רשם מה שרשם בחוברת בעלת הכריכה הקשה‪.‬‬
‫הצורך בכפפה ארוכה כל כך הובהר שעה שתחב יד כפופה עד בית השחי‬

‫אל תוך בני מעיה של הדורשת‪ ,‬כשהוא גורף מלוא החופן תוצרת חמימה‬
‫מהבילה‪ ,‬אחר כך שאב ביניקה כמות מסויימת מאותו "ליקר‪-‬ביצים" אל תוך‬
‫צינורית זכוכית‪ ,‬זאת הושחלה בעדינות אל צינורית מתכת דקה אשר ניטעה‬

‫קודם לכן במקומה‪ .‬נשיפה עזה בקצה צינורית הזכוכית כשפניו העגולים‬
‫מתעגלים עוד יותר נכונים לנשיפה קרוב קרוב למוקד אצל חיבור הזנב‬
‫שהבעלים אחזו בקצהו‪ ,‬נשיפה עזה נוספת והמלאכה תמה‪ .‬כל הצינורות‬
‫נשלפו ונשטפו בברז סמוך‪ .‬שעת הפעולה מלווה הייתה באידיש מתנגנת וצחוק‬
‫בריא‪ .‬לא הבינותי דבר‪ .‬אחר כך לגמו איזה כוסית שרי או קוניאק שהובאו‬
‫מהבית‪ ,‬אוכלים "ליקח" ביתי או איזה "שטרודל"‪ ,‬רושמים שוב ביומן תאריך‪,‬‬

‫שם האב‪ ,‬שעה וכו' ונוסעים אל הרפת הבאה‪.‬‬
‫בסוף ירדנו עייפים‪ .‬סגולי מתנודד מעט מתגלגל ככדור וגם אני מתנער‬

‫מאבק ורץ לספר לחבר'ה‪.‬‬

‫ניבי מרקם‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫נובמבר ‪2000‬‬

‫לינה משותפת‬

‫עם ערב הוארו החלונות בחדרים הצרים‪ ,‬המנורות על עמודי העץ הגבוהים‬
‫נידלקו בשלב מאוחר יותר כאשר החשמלאי הפעיל את השלטר המתאים קטע‬

‫אחר קטע‪ .‬בתחילה הוארה הגדר הסובבת את המחנה‪ ,‬אחר כך לאט הוארו‬
‫אזורי מפתח‪ :‬בית הכסא הציבורי‪ ,‬אזור חדר האוכל‪ ,‬השביל אל בית התרבות‪,‬‬

‫אזור הדיר‪ ,‬הלול והרפת‪ .‬המרחקים בין פנסי התאורה היו גדולים והותירו‬
‫טלאים אפלים רבים עד דומה הייתה החצר שרויה בחשיכה יותר מאשר‬
‫מוארת‪.‬‬

‫האנשים התכנסו בחדריהם‪ .‬בחוץ עבתה העלטה והתנים פתחו בניגוניהם‪,‬‬
‫מתקשרים מחליפים רשמים ומכריזים על טריטוריה בל יעיז תן זר לקרוב‬
‫ואילו אחרים מביניהם מזמינים את אחיהם לטפל בפגר חמור שהושלך לוואדי‪.‬‬
‫בשעות אלה הייתה החרדה מעיקה עלי‪ ,‬חרדה לא ברורה העיקה על הגרון‪.‬‬
‫למרות שפע משחקי החדר שהייתי שקוע בהם עם הורי‪ ,‬סריות קלפים על‬
‫סופרים‪ :‬י‪.‬ל‪ .‬פרץ עם השפם העבה‪ ,‬יוסף חיים ברנר בעל הזקן‪ ,‬פרץ סמולנסקי‬
‫בעל פני דון קישוט‪ ,‬חיים נחמן ביאליק עגול כסופגניה‪ ,‬מנדלי מוכר ספרים‬
‫ממושקף המזכיר את מורי היקר גצל‪ ,‬ושלום עליכם ממושקף גם הוא‪ ,‬בעל‬
‫זקנקן מחודד ושפם דק ‪ -‬אברהם מאפו‪ .‬ידעתי בעל פה את היצירות ולמי‬

‫לשייך אותן‪ ,‬זה היה כתוב באדום‪.‬‬
‫היינו משחקים בדוקים דקים מעץ כמו שיפודים של שישליק‪ ,‬אך קצותיהם היו‬
‫צבעוניים ובהתאם לצבעם כך השתנה ערכם‪ .‬בריץ'‪-‬רץ' על קרטון עבה שנלקח‬
‫שלל ממועדון הקצינים בקאמפ הבריטי שישב במחנה "עין שמר"‪ .‬דמקה‪ ,‬היינו‬

‫משחקים המון בדמקה הפוכה ועוד משחק חברה חם‪-‬קר‪ ,‬ואחרים‪.‬‬
‫והכל בתוך החדר הקטן ארבע על ארבע מטר‪ .‬כשעייפתי הנחתי ראש על כתף‬
‫חמימה של שאולי שהיה מקריא לי סיפורי תנ"ך או יותר מאוחר טרזן‪ ,‬קארל‬

‫מאי‪ ,‬ז'ול וורן והכל בקריאה מהירה רהוטה והיה מפסיק בשיא המתח‪ ,‬שם‬
‫הניח קרע של פיסת עיתון קטנה כסימניה בספר ואומר‪" :‬המשך מחר‪ ,‬הולכים‬
‫לישון"!‪ .‬על הסף נפרדים בחיבוק‪ ,‬אני מריח את הידיים החמות‪ ,‬נודף מהן ריח‬
‫טוב של לימון והריח של חגורת העור‪ .‬בכוח רב אני ניתק מהחמימות הזאת על‬

‫‪30‬‬

‫המפתן ורץ אל תוך המולת בית הילדים‪ ,‬ממהר להיכנס אל המצעים הקרירים‪,‬‬
‫נוקש רועד מהסובב אותי ממועקה של חרדה‪.‬‬

‫האורות בבית הילדים כבו‪ ,‬ילל התנים נשמע עתה קרוב כאילו ניצבים הם‬
‫תחת החלון‪ .‬לפתע חדלו מניגוניהם וקול חדש בקע מבעד החלון בחדר הגדול‪.‬‬

‫מיד זיהיתי את קול הבריטון העמוק של איז'ק‪ .‬כאן התוודעתי אל פיגרו‬
‫מסיביליה‪ ,‬אווה מריה‪ ,‬סנטה לוציה‪ ,‬סונטות ואריות‪ ,‬קטעי אופרות ומזמורים‬

‫אחרים‪ .‬ידעתי שהערב לא יהיה סרט צלליות‪ ,‬ככה היה תמיד כשאיז'ק שר‪,‬‬
‫מוטקה ויתר על סרט הצלליות‪ ,‬דומה היה שאף הוא קשוב אל המנגינה‬

‫שאפפה את בית הילדים‪ .‬אפילו התנים נאלמו‪ ,‬קולם נדם ואנחנו הילדים היינו‬
‫קשובים כיוליה של שקספיר לסרנדה של רומיאו‪.‬‬

‫סרט הצלליות נידחה להשכבה של מחר‪ .‬קרן אור מתאורת החוץ נפלה על‬
‫החלון והאירה ריבוע על הקיר ממול‪ .‬מוטקה ידע לנצל תאורה נפלאה זאת‬
‫והיה מציג לפנינו צלליות מצחיקות‪ ,‬מסעירות ומגונות כפי הרוח שנחה עליו‬

‫עד כי נלאו הצופים והיוצר וצנחו אל מיטותיהם‪.‬‬

‫פעם כששאולי היה שומר לילה והצטייד ב"שינל" כבד‪ ,‬רובה צ'כי גדול‪ ,‬וחגורת‬
‫כדורים עיטרה את מותניו‪ ,‬אני הייתי מלא גאווה ותקווה‪ ,‬אמר לי בערב אחרי‬
‫הסיפור‪" :‬בוא‪ ,‬הולכים לשמור"!‪ .‬אחזנו ידיים ופסענו לאורך הגדר‪ ,‬מדלגים על‬
‫תעלות קשר חפורות מזוגזגות‪ ,‬הכל אפל ושקט‪ ,‬מלבד התנים‪ .‬בשמיים רואים‬

‫היטב את שביל החלב‪ .‬שאולי מראה לי את הקסיופיה והעגלות‪ ,‬את העקרב‬
‫והציד ואת נוגה והשמיים זוהרים כל כך מאירים‪ ,‬מראה שהיום אפשר לחזות‬
‫בו רק במדבר או בלב‪-‬ים‪ ,‬עד שהגענו אל בריכת המים על גבעה קטנה‪ .‬בראש‬
‫הבריכה היה פרוז'קטור וידית מנואלה ירדה ממנו עד לרגליה‪ ,‬סובבתי לבד את‬
‫הכפתור שמדליק‪ .‬אלומת אור עזה האירה את שדה התירס הקצור ואז סובבתי‬
‫לאט את הפרוז'קטור בעזרת ידית המנואלה ואלומת האור החלה סורקת את‬
‫השדות ומאלצת את התנים לברוח מפניה‪ ,‬אלה עיניהם מאירות כגחליליות‪,‬‬
‫נועצים מבטי בהלה בזרקור‪ ,‬ניסו לברוח ימינה ואחר כך שמאלה עד שניצבו‬
‫שורות שורות מביטים אל מקור האור‪ ,‬עיניהם סומות מנצנצות כפנסים‪ .‬ואז‬

‫‪31‬‬

‫לא פחדתי יותר‪ ,‬אפילו ניסיתי לאמוד את מספרם‪ ,‬הם נשתתקו בהולים‬
‫מהאור העז‪.‬‬

‫"עכשיו נלך לבית הילדים‪ ,‬צריך לישון!"‪ ,‬אמר שאולי‪" ,‬עוד קצת"‪ ,‬התחננתי על‬
‫נפשי‪" :‬טוב‪ ,‬עוד קצת"‪ .‬נגמר‪ ,‬כיביתי את המתג‪ .‬עלטה כבדה ירדה עלינו ועל‬
‫התנים‪ .‬שוב חזר הפחד‪ ,‬שבו היללות‪ ,‬שוב ניגלה שביל החלב ושלל הכוכבים‪,‬‬
‫אלה שהיום כבר לא מכירים אותם ולא מכירים בהם‪ .‬הלכנו יד ביד בחושך‬
‫מצריים עד סף בית הילדים‪ ,‬שם נפרדנו‪ .‬הפעם גבר ריחו של שמן הרובים על‬

‫ריח הלימון וחגורת העור‪" .‬לילה טוב‪ ,‬חלומות נעימים‪ ,‬להתראות מחר בבוקר‪,‬‬
‫פיפי ולישון!"‪ .‬במהירות קופץ למיטה‪ ,‬שוב רועד‪ ,‬מכסה את הראש‪ ,‬רק האף‬
‫מציץ החוצה שאפשר יהיה לנשום‪.‬‬

‫והתנים חגים בחוץ‪.‬‬

‫ניבי‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪14.11.94‬‬
‫מעשה ביונה פולניה‬

‫מקובל לחשוב את היונה לסמל השלום ובייחוד יונה לבנה‪ .‬יונה לבנה היא‬
‫סמל לשלום עוד מימי נוח הצדיק ‪ ,‬כן כן אותו שבנה תיבה בזמן מבול ואסף‬
‫אל התיבה זוגות זוגות מקטן ועד גדול‪ ,‬את כל בעלי החיים שוכני היבשה וכך‬
‫בשעת המבול הגדול כאשר חוטאים מבין האנשים טבעו והחי והעוף שאיני‬
‫יודע מה היה חטאם‪ ,‬גם הם טבעו ורק הצדיקים בני משפחת נוח ובעלי המזל‬
‫מן החיות שנאספו אף הם ניצלו מהמבול הנורא וכאשר ירדו פני המים שלח‬
‫נוח את היונה הצחורה פעם ועוד פעם ופעם נוספת וכשהיונה לא חזרה ידע‬

‫נוח שירדו המים ואפשר לצאת ליבשה ומאז ועד היום מסמלת היונה את‬
‫השלום‪.‬‬

‫ישנם אלפי סוגים של יונים‪ ,‬יש יונים "בלדי" רגילות כפריות‪ ,‬אלה שרואים‬
‫אותן בלהקות גדולות על גגות הרפתות‪ ,‬יש יוני בר‪ ,‬ויוני סלע‪ ,‬ויוני אריה‪ ,‬יוני‬

‫סנונית‪ ,‬יונים טווסיות‪ ,‬יונים מתהפכות‪ ,‬יונה מלטזית בעלת רגליים גבוהות‪,‬‬
‫יוני דואר ועוד ועוד‪ .‬וישנן גם יונים פולניות‪.‬‬

‫יונה פולניה צבע גופה חום או שחור‪ ,‬כנפיה לבנות וסביב עיניה עיגול אדום‪.‬‬
‫יונה הנחשבת בקרב מגדלי יונים כיונה פשוטה שערכה בשוק היונים נמוך‪ .‬אכן‬

‫כך התייחסתי גם אני אל היונה הפולניה עד שקרה המעשה שברצוני לספר‬
‫לכם עתה‪.‬‬

‫מקובל בקיבוצנו שכל חג וכל חתונה וכל אירוע מפריחים יונים למען השלום‬
‫בחג חנוכה לפני הדלקת המשואות בשעות הערב מפריחים יונים והקהל נהנה‬

‫שעה שהיונים האומללות נאחזות בשארית גבורתן הפורחת בענפי עץ על גג‬
‫מבנה מצפות לבוקר בחרדה ושבות אל בסיסן בפינת החי‪.‬‬

‫אפילו בפורים הפריחו פעם יונים אך בפורים בעיקר אוכלים את היונים‬
‫שניצודות על גגות הרפתות ע"י ציידים חובבי בשר צייד‪.‬‬

‫בטיול ט"ו בשבט הפריחו שתי יוני דואר לבנות‪ ,‬פתק קטן מחובר לרגל אחת‬
‫מהן ועליו כתוב "יחי השלום" והיונים נעלמו ולא שבו עד היום‪.‬‬

‫בפסח הפריחו להקה גדולה של יונים לבנות למען השלום‪ .‬גם בחתונות נוהגים‬
‫מדי פעם לעשות שימוש ביונים צחורות ובוודאי בחג הביכורים‪ .‬מאז ומתמיד‬

‫‪33‬‬

‫באים רכזי המסיבות והחגים אלי‪ ,‬רכז פינת החי של הקיבוץ ומבקשים יונים‬
‫להפרחה כמובן שאין באפשרותי לסרב הרי למען השלום אעשה הכל והיונים‬

‫בפינת החי הולכות ופוחתות‪.‬‬

‫עד שיום אחד בחג השבועות האחרון לא נותרו כמעט יונים בפינת החי מלבד‬
‫להקה יפה של יונים פולניות נחמדות ויפהפיות‪ .‬הנה הגיע החג והילדים לכדו‬

‫זוג יונים פולניות‪ ,‬הכניסון לכלוב קטן וחשוך ונשאו את הכלוב על כתפיים‬
‫לטקס חג הביכורים‪ .‬שיירה ארוכה של טרקטורים רתומים לעגלות גדושות‬
‫ילדים חברים ואורחים עד אפס מקום הכל בבגדי חג דגלים מתנופפים ברוח‪.‬‬
‫העגלות והטרקטורים מקושטים בשלל פרחים וירק‪ .‬והשיירה הצבעונית הזאת‬
‫מגיעה לשדות הרחוקים והטקס מתנהל על פי המסורת והנה בא תור הפרחת‬
‫היונים והילדים עולים לבמה וקוראים‪ :‬עופי יונה הביאי לנו שלום ומפריחים‬

‫את זוג היונים הפולניות לאוויר‪ .‬היונים הפולניות הללו שכנפיהן קפאו‬
‫והתאבנו מחוסר תנועה אינן מצליחות להמריא לגובה אלא נוחתות לרגלי‬
‫הבמה ובבהלה רבה תוך ניתורים ותעופות קצרות חומקות מילדים קטנים‬

‫המנסים ליירט אותן‪.‬‬
‫הסתכלתי אל יוני הפולניות וחשבתי בליבי שזה סופן‪ .‬אין ספק שבלילה יבוא‬

‫טורף‪ :‬תן או נימיה ויטרפו את היונים האומללות‪ .‬הגיע הערב‪ ,‬הלילה ירד‪,‬‬
‫והיונים לא יכלו להתרומם למעוף ונשארו בשדה השלף‪ .‬רועדות מפחד לשמע‬

‫קולות התנים המתקרבים ורחשי חיות הטרף האחרות המחפשות את מזונן‬
‫בשדה‪ .‬באור בוקר ראשון החלו הפולניות באימוני תעופה‪ .‬להקה של תורי‬
‫צווארון ותורים מצויים נחתה בשדה בשמחה ועליזות תוך שהן מנקרות את‬
‫גרגירי החיטה הפזורים בשפע בשדה‪ .‬הפולניות שלנו מילאו את זפקיהן אך‬
‫ברגע שניסו להתקרב אל להקת התורים נידחו על‪-‬ידי התורים בנקירות ומכות‬
‫כנף‪ .‬לפתע נחרדה להקת התורים ובבת אחת המריאו כולן לאוויר‪ ,‬הפחד‬
‫והאימה שלח גם את הפולניות לתעופה מהירה וחומקנית סנטימטרים ספורים‬
‫הפרידו בינן לבין עורב אפור תוקפני ופוגע עכשיו נעמדו על חוט החשמל‬
‫כשהן מטות ראשיהן לצדדים במהירות צופות‪ ,‬חרדות אל סכנה אפשרית‪.‬‬
‫עברו ימים‪ ,‬עבר שבוע‪ ,‬היונים הפולניות לא חזרו אל פינת החי ואני חשבתי‬

‫בליבי‪ :‬חבל עליהן על זוג יונים פולניות שמתו כך בחג השבועות‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫יום אחד נסעתי לרפת לקחת חלב עבור עגל צעיר שקיבלנו לפינת החי‪ .‬אני‬
‫מתקרב למכון החליבה ורואה על גג המכון‪ :‬לא תאמינו! יונה פולניה עומדת‬
‫ומביטה בי כבמכר ישן‪ .‬אך מדוע אין היא מצטרפת אל להקת היונים הכפריות‬

‫החיות להן על גגות הרפת‪ ,‬נהנות ממזונן של הפרות המפוזר בשפע בשטח‬
‫הרפת‪ .‬החלטתי לעקוב אחר היונה הפולניה ומהר מאוד קיבלתי תשובה‬

‫לשאלתי‪ .‬מתברר שהיונים הכפריות לא רצו בחברתה של הפולניה וגרשו אותה‬
‫מעליהן וכל ניסיונות ההתקרבות לא הואילו‪.‬‬

‫עבר עוד יום והנה אני רואה את היונה הפולניה עפה באיזור האורווה‪ ,‬עקבתי‬
‫אחריה וראיתי כיצד נחתה ליד מיכל התערובת והחלה אוכלת ברעב גדול אך‬

‫הכלב הצמרירי של האורווה זינק עליה בנביחות והיונה פרחה לה ונעלמה‪.‬‬
‫חשבתי אולי בכל זאת תצליח הינה הזאת להגיע אל פינת החי?‬

‫עברו עוד יומיים חיפשתי את היונה ולא ראיתי סימן ממנה‪ .‬עבר שבוע‪ ,‬עברו‬
‫שבועיים ואני נואשתי מהיונה ואמרתי בליבי אבודה היא ולא תשוב אלי‬
‫לעולם‪.‬‬
‫אך יום אחד קרה מקרה ונשבר לי יצול עגלת הטרקטור שלי‪ ,‬זאת העגלה‬

‫שנגררת על ידי הטרקטור פרגוסון ‪ 35‬האדום ומשמשת אותי להובלת שאריות‬
‫המזון מהמטבח אל פינת החי‪ .‬נשבר היצול ונאלצתי להוביל את העגלה‬
‫למסגריה לתיקון השעה הייתה ‪ 10.00‬בבוקר ידעתי שבשעה זאת נוהגים‬

‫המסגרים לעשות הפסקת קפה וגם אני חשקה נפשי בכוס קפה ועוגיה‪ .‬מה‬
‫רבה הייתה הפתעתי כאשר נכנסתי למסגריה והנה על השולחן בין כוסות‬

‫הקפה‪ ,‬כלי הסוכר וצלחת העוגיות מתהלכת לה בגאון היונה הפולניה נהנית‬
‫מפירורי עוגיות‪.‬‬

‫זה שבועיים שהיא פה‪ ,‬מספר לי טוביה המסגר‪ .‬באתי בבוקר וראיתי יונה‬
‫עייפה רזה ורעבה מיד הכנתי לה צלוחית מים ופירורי עוגיות ומאז היא סמוכה‬

‫על שולחננו‪ .‬לפעמים בשעת ריתוך או עבודה אחרת נעמדת היא על כתפי או‬
‫על כתפו של יובל המסגר ואנו מבינים אותה ומגישים לה כיבוד‪ .‬מאז התחלתי‬

‫לבקר מדי יום במסגריה והנה יום אחד הופיעה היונה הפולניה השניה ושתי‬
‫היונים החלו מיד בחיזור נלהב‪ .‬היום דוגרת היונה הפולניה על שתי ביצים בקן‬

‫אשר בנתה בין קורת ברזל וגג האזבסט במסגריה‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫היונה הפולניה הפשוטה הזאת בעלת הגוף החום והכנפיים הלבנות שסביב‬
‫עיניה טבעות אדומות‪ ,‬היונה הזאת שעברה סכנות רבות שחמקה מילדים‬

‫שובבים ומחיות טרף שביקשה לחיות בשלום עם התורים ויוני הבר ונדחתה‬
‫על ידן‪ .‬שחמקה ברחה מהעורב האפור אותה יונה פולניה שביקשה שלום מיוני‬
‫הכפר ונדחתה על ידיהן‪ .‬וכלב צמרירי תקף אותה וגם ממנו חמקה עד שלבסוף‬

‫מצאה את המסגריה‪.‬‬
‫מי יודע כמה צרות וסכנות עברו אותן יוני שלום פולניות עד שמצאו בית חם‬

‫ואוהד במסגריה וזכו לאימוץ ע"י טוביה ויובל המסגרים טובי הלב‪.‬‬
‫בוקר אחד ראה אדם אחד שוחר שלום לשלשת של יונים נחה על חפצי מתכת‬

‫כל שהם שהניח יום קודם לצרכיו הפרטיים או הציבוריים‪ .‬הלך האיש שוחר‬
‫שלום מובהק אל דירתו לקח רובה טלסקופי ובאחת קטל שתי יונים פולניות‬
‫שהופרחו למען השלום בחג השבועות‪ .‬בערב סעדו למען השלום שתי יונים‬

‫צלוייות יונים פולניות‪ ,‬מונחות על המגש‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪30.9.87‬‬
‫מרחץ טורקי‬

‫השעה הייתה ‪ 11:00‬כשיצאנו במכונית פיאט צבע גרנט משעריו של נמל‬
‫התעופה באיסטנבול‪ .‬ללא קושי עלינו על כביש מס' ‪ ,5‬נשאבים יחד עם עוד‬

‫אלפי כלי‪-‬רכב על "הצינור" המוביל לאנקרה‪ .‬היה עלי להפעיל את מיטב‬
‫מיומנותי כנהג ע"מ לשרוד‪ .‬כל חושי חדים ודרוכים למתרחש על הכביש‪.‬‬
‫כשעה וחצי עוברת ואנו חונים בתחנת דלק‪ .‬אובד עצות אני שעה שעלי לשלם‬

‫בפעם הראשונה עבור שני הלחמים (אקמק) סה"כ ‪ 200‬לירות טורקיות‪.‬‬
‫בסבלנות אין קץ ובסבר פנים יפות מדריך אותי טורקי אחד ברזי הכסף‬
‫הטורקי‪ .‬מילאנו בקבוקי ליטר פלוס במים‪ .‬טעם חריף של כלור בריכוז גבוה‬
‫מהמקובל‪ .‬החלטנו לרדת מעורק התחבורה מס' ‪ 5‬ולהשתחרר מלחץ הנהיגה‬
‫בכביש סואן‪ .‬ממש לפנינו מכלית דלק מרביצה ‪ 100‬קמ"ש‪ ,‬אוטובוס שבא מולה‬
‫זוכה בגילוח מראה שמאלית‪ .‬הזכוכיות עפות ומתפזרות באוויר ועל הכביש‪.‬‬
‫אנו מצליחים לתמרן בין השברים והתנועה הזורמת‪ ,‬בנתיב הנגדי אופנוע נכנס‬
‫במעקה בטיחות‪ .‬עוד כמה עשרות ק"מ ושוב בנתיב הנגדי התנגשות חזיתית‪.‬‬

‫פקק תנועה לאורך קילומטרים‪ .‬סוף סוף חלפנו על פני העיר איזמיט‬
‫ואדאפזארי‪ ,‬פנינו דרומה נפרדים מהכביש הסואן ומיד נמצאנו באזור כפרי‬
‫שקט ושליו‪ .‬המצלמות התחילו לתקתק‪ .‬תנורים בחצר‪ ,‬משאבות מים ידניות‪,‬‬

‫נשים יושבות בחצרות גדורות בגדרות עץ וזרדים‪ ,‬כשהן עוסקות במיון‬
‫קטניות‪ ,‬תוך שירה חרישית בינן לבין עצמן‪ .‬הנוף הופך הררי‪ .‬יערות דלילים‬
‫של עצי אורן‪ .‬שטחי יער גדולים מבוראים‪ ,‬חלק משטחים אלה נטוע עצי פרי‬

‫שלא הצלחתי לעמוד על טיבם ואילו חלקות אחרות נושאות גידולי שדה‪:‬‬
‫חיטה ותירס‪ .‬אנשים לבושים בלבוש אירופי חובשים לראשם כובעי קסקט‪.‬‬
‫מתחת למקטורן אפשר להבחין באפודה או חזיה‪ .‬גברים רבים נראו נושאים‬
‫גרזנים כבדים על כתפם כשהם פוסעים עייפים לצידי הדרך‪ .‬הדרך הפכה מזמן‬
‫לדרך עפר דמוית דרכי קק"ל שלנו‪ .‬באחד מעיקולי הדרך ראיתי עץ דולב ענק‪.‬‬

‫עצרנו ע"מ לצלם‪ ,‬בגזע העץ תקוע צינור חצי אינטש וממנו זולגות טיפות‬
‫מוהל בקצב טפטוף מהיר‪ .‬גברים שישבו משחקים שש‪-‬בש‪ ,‬שותים תה‬

‫ומעשנים‪ ,‬היפנו תשומת לבם מקדושת המשחק אלינו הזרים‪ ,‬אחד מהם סיפר‬
‫שהעץ בן יותר "מבשיוז" (‪ )500‬שנה‪ .‬שאלונו מאין ולאן‪ ,‬לאחר שסיפקנו‬

‫‪37‬‬

‫סקרנותם הזמינונו בחמימות לכוס תה‪ .‬מפאת חוסר זמן נאלצנו לסרב להזמנה‬
‫והסתפקנו בצילום קבוצתי‪ .‬לאחר שקיבלנו את כתובתם הורשינו להמשיך‬
‫דרכנו‪.‬‬

‫אגם אבנט היה נקודת נוף מאכזבת למדי לאחר הנופים שריגשונו כל כך בדרך‬
‫אליו‪.‬‬

‫הערב ירד‪ ,‬עוד משיכה קלה ואנו בעיר בולו‪ ,‬עיר אפורה למדי אך מכיוון‬
‫שהייתה מלוני הראשון על אדמת טורקיה ראויה היא שיזכירוה‪ .‬ראשית‬
‫חוכמה למצוא מקום לינה‪ .‬מאוחר יותר למדנו שבמרכזים העירוניים ומרכזי‬
‫המסחר ניתן למצוא תמיד איזה מלון מסריח‪ .‬אכן המלון היה מבנה ישן מט‬
‫לפול‪ ,‬לו ראיתיו מבחוץ מצידו האחורי טרם כניסתי וטרם שסגרתי עם‬
‫הבעלים‪ ,‬הייתי נס משם מהר‪ .‬מאחורי הדלפק ראשו בלבד מציץ‪ ,‬שרוי‬
‫באפלולית טחובה ניצב הבעלים; קרח ועיניו מסוכסכות אחת עם רעותה‪ ,‬הוא‬
‫נראה יושב‪ ,‬אך לאמיתו של דבר היה ניצב איש קצר‪ ,‬ניצב עומד על משמרתו‪.‬‬

‫שילמנו לפזלן ‪ 3,000‬ל"ט שהן כ‪ .$ 3 -‬עיניו ברקו לרגע באפלולית‪.‬‬
‫ריח חריף של שתן הקביל את פנינו שעה שטיפסנו במדרגות הלולייניות‪.‬‬
‫נזהרתי שלא לגעת בקירות ובמעקה מחשש שתידבק בי אותה צחנה לחה‬
‫ודביקה‪ .‬מדרגות העץ חרקו שעה שעלינו בעקבותיו של הנער‪ .‬מפתח רגיל‬
‫מספר אפס נדחף לחור המנעול‪ .‬קישקוש קל בחור המנעול ואנו מוצאים את‬
‫עצמנו בתוך מלונה בצורת משולש‪ ,‬שתי מיטות‪ ,‬צידן האחד של המיטות היווה‬
‫קודקוד המשולש‪ .‬רק רווח צר הפריד בין מיטה למיטה‪ .‬בקושי מצאנו מקום‬
‫לחפצים המעטים שהיו עימנו‪ .‬נורה אדומה השרתה קדרות‪ .‬לרגע היססתי‬
‫שמא מוטב לבצע נסיגה‪ ,‬יצר ההרפתקה הכריע לא לוותר‪ .‬טורקים רבים ישנו‬
‫לפני בתור מה שנחשב כמצעים‪ ,‬יכולתי לחוש זאת בנקל על פי השרידים אשר‬
‫ניגלו לפני שעה שהסרתי את שמיכה הכיסוי‪ .‬עכשיו ברכתי על הנורה האדומה‬
‫והאפלולית‪ ,‬קירות החדר היו מכוסים טפטים מתקלפים כתמים מתפשטים של‬
‫עובש ולחות כיסו את הקירות והתקרה‪ .‬על השולחן שעמד בפינה‪ ,‬בסיס‬

‫המשולש‪ ,‬ניצב בקבוק מים מינרליים ריק ולידו כוס זכוכית‪.‬‬
‫"סו נרדה?" שאלתי את הנער שהובילנו לאחת הפינות היותר חשוכות של‬

‫רחבת עץ שהייתה בקצה פיסגת המדרגות הלולייניות שהובילו למלונה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫לראשונה הבחנתי בשתי דלתות נוספות‪ .‬יכולתי רק לשער כי מאחורי דלתות‬
‫אלו אין המראה משובב יותר מאשר במלונתינו‪ .‬כמו במשחק "חם‪-‬קר"‪ ,‬ככל‬
‫שקרבתי לפינה המרוחקת כן החריפה הצחנה‪ .‬ברגע הרתיחה שעה שהסרחון‬
‫המצחין הגיע לשיא‪ ,‬נגלה לעיני ברז שקוע בקיר מעל כיור אבן‪ .‬מימין ממש‬
‫בצמוד הייתה דלת עץ רעועה‪ ,‬מזוהמת‪ .‬זה היה מקור הסרחון‪" ,‬מעין נובע"‪,‬‬

‫"גיזר" של ריחות‪ .‬מיד נזכרתי בשירותי הקרוסלה במחנה "בן‪-‬עמי"‪ .‬מעגל‬
‫חורים שביניהם מחיצות בלוקים דקות וכל החורים מנקזים‬

‫לתוך אותו חלל מצחין‪ .‬כאשר התוצר היה מגיע לשפת הבור היו באים‬
‫במכונית מיכל ומרוקנים תוך שאיבה‪ .‬באותו יום השהייה בבסיס הייתה קשה‬

‫ללא נשוא כמעט‪.‬‬
‫לימים למדתי ששירותים בנוסח בול קליעה הם תקן קבוע בארץ זאת‪ ,‬מלבד‬

‫כמובן במלונות המיועדים לתיירים וזה מסוג המלונות שאני יכולתי להביט‬
‫בהם מרחוק בלבד‪.‬‬

‫נעלנו את דלתנו‪ ,‬הצטיידנו בבגדים נקיים ופרצנו אל הרחוב כשמשאת נפשנו‬
‫היחידה היא מקלחת טובה שתסיר מעלינו כל שריד שאפשר ודבק בנו במלונו‬

‫של הפזלן‪.‬‬
‫לפני שיצאתי לטורקיה הוזהרתי ממקורות מידע שונים שלא להיכנס למרחץ‬
‫טורקי בכל מקום‪ ,‬אלא רק בבורסה‪ .‬במקומות אחרים נאמר לי שיפשטו ממך‬
‫את העור‪ ,‬ישדדו אותך‪ ,‬יהרסו לך את כל הטיול‪ .‬לא אכחד‪ ,‬לא בלי חשש יצאנו‬
‫לתור אחר החמאם‪ .‬נער אחד הוביל אותנו עד פיתחו של בית מרחץ‪ .‬מבחוץ‬
‫נראה המבנה כקבר שיח גדול שעל כיפתו אשנבים עגולים מזוגגים בזכוכית‬

‫ירוקה‪ .‬סביב הכיפה המרכזית מארבעה צדדים היו כיפות קטנות בהרבה‪.‬‬
‫בחצר אחורית נראו מגבות בד מפוספסות תלויות על חבלים‪ .‬ריח מי סבון‬

‫מלווה בניחוח דק של שתן ועשן עצים‪ .‬נכנסנו מבעד לדלת צרה קשותה‪.‬‬
‫"סלאם עליכום"! ברכתי בקול אולי בקול רם מידיי כדי להפיג חששות ולחזק‬
‫את ביטחוני‪" .‬עליכום אסלאם" הייתה התשובה ששיפרה מייד את הרגשתנו‪,‬‬

‫צעיר ישב ליד שולחן בכניסה לחמאם קם לקראתנו כולו נוטף פז ושמן זך‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫שאל אותנו בחיוך רחב מהיכן אנו‪ .‬ישראל‪ ,‬השבתי‪ .‬משראיתי סימן שאלה על‬
‫פניו‪ ,‬הוספתי פלסטין‪.‬‬

‫פה החלה שיחה בשפה הערבית כשהצעיר בערבית שונה במידת מה‬
‫מהמדוברת שלי‪ ,‬מסביר לי שאת הערבית שלו רכש שעה שעבד במשך כשנה‬
‫בלוב‪ .‬תוך שיחה הובלנו לאולם צר‪ .‬אדם אחד עמד ליד מכונה ידנית לסחיטת‬
‫כביסה‪ ,‬ליד המכונה נחה לה ערימה גדולה של מגבות בד מאותו סוג שראינו‬
‫קודם לכן תלוי על חבל בחצר‪ .‬דאגנו‪ ,‬והבענו דאגתנו בפני הידיד החדש‪ :‬מה‬
‫יהיה על חפצנו שעה שנתחמם לנו בחמאם? הבחור הכניסנו לתא צר‪ ,‬ונתן‬

‫בידינו מפתח לדלת התא‪ .‬התא שכל גודלו כמטר רוחב על שני מטר אורך‪,‬‬
‫דרגש צר רפוד סקאי חום‪ ,‬ניצב לאורך אחד הקירות‪ ,‬על הקיר מלפנים תלויה‬
‫הייתה מראה עגולה ועל הקירות משני הצדדים שלושה ווים לתליית הבגדים‪.‬‬
‫איש המכבסה דחק עצמו מאחורינו ובתנועות מלוות שטף טורקית הסביר לנו‬

‫את רזי המלתחה‪ .‬משום מה זכרתי‪ ,‬הנחיה שקיבלתי עוד‬
‫בארץ‪ :‬לבית המרחץ נכנסים בתחתונים כשמגבת עוטפת את מותניך‪ .‬ידידי‬

‫ואני הסתכלנו סביב תרים אחר ידידנו דובר ה"מאמה‪-‬לושן" ע"מ שנוכל‬
‫להבהיר פרט חשוב זה‪.‬‬

‫הידיד נעלם כאילו בלעה אותו האדמה‪ .‬בתנועות ידיים סיכמנו עם הכובס‪:‬‬
‫נכנסים בתחתונים‪ ,‬שתי מגבות בד מפוספסות קשות כקלף ומדיפות ריח של‬
‫שימוש‪ ,‬סחיטה‪ ,‬שימשו וחוזר חלילה‪ .‬סוף סוף הניח לנו הכובס ואנו בצניעות‬
‫רבה פשטנו בגדי חמודותינו עטפנו עצמנו במגבת הקלף‪ ,‬דחפנו רגלינו לכפכפי‬

‫עץ ויצאנו לאולם מלווים במבטי הנוכחים‪ .‬נעלנו את המלתחה ופסענו תוך‬
‫גרירת קבקבים אל קודש הקודשים‪ .‬חום נעים רווי אדים קיבלך את פנינו‪ .‬על‬
‫שולחן שיש מוגבה כחצי מטר מעל פני הריצפה‪ ,‬שיטחו כ‪ 2X3 -‬מ' רבץ טורקי‬

‫גדול כשכולו שקוע בהנאה משחררת‪ .‬סביב‪ ,‬סביב‪ ,‬תחת הכיפות הקטנות‬
‫מצויים היו חדרי רחצה קטנים‪ .‬בכל חדר כזה לאורך מדרגת שיש מוגבהת‬
‫ובמרחקים שווים על מדרגת השיש אגני שיש‪ .‬מעל כל אגן שני ברזים‪ :‬אחד‬
‫למים חמים והאחד לקרים‪ .‬ליד האגנים נחות להן פנכות פלסטיק‪ .‬בחרנו לנו‬
‫אחד מהחדרים‪ ,‬איש איש ליד אגנו והחלנו רוחצים להנאתנו‪ .‬לפתע ראיתי‬
‫מהעבר השני טורקי רוחץ במערומיו‪ ,‬הרגשתי שנפלנו קורבן לטעות נוראה‪.‬‬
‫מיד פשטתי ורחצתי להנאתי‪ .‬שהרי אם למוסלמי מותר הנהיה אנו אדוקים‬

‫‪40‬‬

‫ממוחמד‪ .‬תחתונים רטובים‪ ,‬לא נורא‪ ,‬אמרנו איש לרעהו ונשכבנו על שולחן‬
‫השיש ליד הטורקי‪.‬‬

‫תחושת הרפיה מהנה פשטה בעצמותי‪ ,‬שכבתי לי בעיניים עצומות מהרהר‪.‬‬
‫היתכן? האני הוא השרוע מלוא כובדו‪ ,‬בלב ליבו‪ ,‬תחת כיפתו‪ ,‬על שולחן שיש‬
‫בחמאם טורקי כשמותני חגורים מגבת בד לחה‪ ,‬מימיני טורקי ולשמאלי ידידי‪.‬‬

‫יצאנו מחדר החמאם‪ .‬בפתח הדלת ניצב הכובס והציע את עצמו לשמשנו‬
‫כמסז'יסט ‪ ,‬השבנו לו ב"יוק" מוחלט‪ .‬האיש הושיט לנו מגבות מסוג אחר ואנו‬

‫ברוב צניעות היסרנו ממותנינו את הסחבה הרטובה ואזרנו את היבשה‪ ,‬זאת‬
‫מהסוג המשובח‪ .‬תוך שאנו עוסקים במגבת לאזורנו‪ ,‬החל הכובס מנגב אל‬

‫חלקנו העליון במישוש רך‪ .‬לאחר שסיים הובילנו לתא‪ ,‬הושיב אותנו זה לצד‬
‫זה כמו שני ילדים טובים וקשר לראש כל אחד מאיתנו מגבת מסוג שלישי‪.‬‬
‫נשארנו יושבים זמן מה‪ ,‬במנוחה‪ .‬לפתע נפתחה דלת התא וידידנו דובר‬
‫הערבית הופיע כשהוא נושא בידו חבילה קטנה עטופה בנייר צבעוני‪ ,‬כזה‬

‫שעוטפים בו מתנות בחנות למתנות‪ .‬מיד עם כניסתו פתחנו בשיחה‪ .‬מה רבה‬
‫הייתה הפתעתי כשמתוך החבילה הוציא הצעיר שני זוגות תחתונים‬

‫חדשים‪ .‬הודיתי לבעל הבית בכל ליבי‪ ,‬הוא אמר זה שום דבר והוסיף‪ ,‬מה בדבר‬
‫כוס תה? מבטים חייכנים הוחלפו בינינו‪ ,‬כוס תה‪ .‬זה הדבר הנכון ביותר אחרי‬
‫החמאם המתיש‪ .‬לבשנו תחתונינו הטורקיים ובגדי חמודותינו ויצאנו לאולם‬

‫הכניסה‪ .‬בכבוד רב הושיבונו על ספסל מצופה סקאי חום‪ ,‬הוגשה כוס התה‪.‬‬
‫ברגע זה קרה דבר מוזר‬

‫ביותר‪ ,‬שאני מתקשה למצוא לו הסבר‪ .‬וזה הדבר! כל מהלך הערב במרחץ‬
‫הייתי אני הדובר ואילו ידידי עסוק היה בניסיון להבין את מהלך השיחה‪ .‬יתכן‬

‫שהדבר עורר תמיהה אצל מארחינו‪ ,‬מה הוא שותק הילד? סיימנו את כוס‬
‫התה והנה באה שאלה? "הדא איבנך"? (הזה בנך?)‪ .‬לא‪ ,‬עניתי‪ ,‬חבר‪ ,‬רק חבר‬
‫טוב‪ .‬גם הוא מוסלם? הוסיף בעל הדבר כשהוא מצביע לעבר ידידי‪ .‬בנקודה‬
‫זאת חשתי שעלי להבהיר את המצב‪ :‬אנא יהודי וחברי גם הוא יהודי ואנחנו‬
‫מטיילים בארצכם היפה‪ .‬שנינו באנו מישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוספתי כשראיתי את‬

‫‪41‬‬

‫מבע פניו של הדובר שעה שתירגם לקהל הנוכח את דברי‪ .‬מבע זר ולא נעים‬
‫חלף על פניו‪.‬‬

‫אותתי לידיד‪ ,‬קמנו ופסענו לכיוון היציאה‪ .‬ליד השולחן בפתח ישב איש זקן‬
‫כנראה הבעלים‪ .‬שילמנו לו ‪ 700‬ל"ט‪ .‬הדובר הצעיר פתח בקול מלא מרירות‪:‬‬
‫והתה! התחתונים לבד עלו לי ‪ 1,600‬ל"ט והסבון! הוספנו כמה לירות לבעלים‬

‫ויצאנו בצעדים נמרצים למלון‪.‬‬
‫איני בטוח‪ ,‬אך יתכן שמסיבה כל שהיא נחשבתי בעיני בן שיחי כאיש ערבי עם‬

‫בנו‪ .‬אולי אפילו איזה שיח עם בנו הצעיר‪ .‬ואנו זכינו בהכנסת אורחים ובזוג‬
‫תחתונים‪.‬‬

‫ניבי מרקם‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫מ"שחור" ל"פרמול"‬

‫סרג'נט בלייק היה שבע רצון מהתפקיד שהוסמך לו שעה ששירת את‬
‫צבא בריטניה הגדולה בתור אדם שוחר שלום ואחד שמעולם לא ראה עצמו‬
‫כגיבור גדול היה תפקיד כלכל ראשי במחנה מציאה עבורו‪ ,‬וגם מקור הכנסה‬
‫צדדית שהווה שיפור ניכר לשכר הדל שקיבל מידי חודש אצל שלם הבסיס‪.‬‬
‫האווירודרום והמחנה נחשבו לאחד הבסיסים הגדולים במזרח התיכון‪.‬‬

‫שרתו שם אנשי אווירייה רבים וחילות עזר‪ ,‬מטוסי "ספיטפייר" ומטוסי‬
‫תובלה נחתו והמריאו בתדירות גבוהה‪ ,‬בלילות פלחו את השמיים להבי‬

‫זרקורים מצטלבים במחול חרבות סייף עקר‪.‬‬
‫שגרת היום של צבא הקו השני או השלישי חלפה תוך בילוי שעות‬
‫במועדון הקצינים והסמלים‪ .‬ככל שרבה הקליינטורה כך זכה סרג'נט בלייק‬
‫בעסקים פורחים‪ ,‬אלא שהציקו לו לסמל געגועים למולדת ולא רק למולדת‬
‫כמו לאהבתו הישנה שם ולא כל כך לאהבתו הישנה כמו אהבתו החדשה אל‬
‫אורוות הסוסים האצילים שעבד בהם לאחרונה כסייס תוך מסירות רבה‬

‫ואהבה לבהמות אלה‪.‬‬
‫כיוון שלא מצא לו סוסים אצילים בפלשתינה נאלץ להסתפק בחמור‬
‫קפריסאי גדול בצבע שחור שידע להוציא בעורמה מידיו של כפרי אחד באיזור‬
‫טול כרם‪ .‬חמור גדול ושחור זה היה נושא מנשאי ברזל על צלעותיו ובמנשאים‬
‫אלה ארגזים של בקבוקי בירה מלאים וריקים ושאר טובין שהיו מעיסוקיו של‬

‫הבעלים החדש‪.‬‬
‫באותם ימים שקק המחנה חיים‪ ,‬סרג'נטים וקצינים בעלי אחריות‬
‫אופיצרית הקפידו על ניקיון המחנה ועל רווחת החיילים‪ .‬במועדונים שתו‬
‫ג'ינס מבקבוקים ירוקים או חומים‪ ,‬שתו אין ספור ספלי תה ארל‪-‬גריי והעלו‬
‫עשן טבק מקטרות‪ ,‬קטורת דבש וכמון וסיגריות קמל‪ ,‬צ'סטרפילד או נלסון‪,‬‬

‫והעבירו זמן במשחקי חברה‪ .‬לאחר הנטישה הותירו חפצים חסרי ערך‪:‬‬
‫משחקים‪ ,‬אלפי בקבוקים ריקים‪ ,‬מדפים‪ ,‬כונניות‪ ,‬כסאות‪ ,‬שולחנות‪ ,‬קוביות‬
‫רמי עשויות שן‪ ,‬מונופול של אנגלים‪ ,‬ריצ‪-‬רץ‪ ,‬משחק שח‪ ,‬מקלטי רדיו אפרט‪,‬‬

‫גרמופונים ועוד שפע חפצים שלא נמצא להם מקום בבטנן של משחתות‬

‫‪43‬‬

‫ופריגטות שהיו מבוהלות לעזוב את חופי פלשתינה ולהשאיר אחריהן ארץ‬
‫שסועה שצועדת בטוחות לקראת עימות אלים שאיש לא ידע מה יהא סופו‪.‬‬

‫סרג'נט בלייק שעשה רווחים נאים בשירותו ב"רא"פ"‪ ,‬דיווח לאחד‬
‫מידידיו בקיבוץ על המועד בו יעזבו את הקאמפ אחרוני כוחות בנות הברית‬
‫וחברנו יכול היה לדאוג בעוד מועד לצמד פרדות רתומות לעגלה ולמשאית‬

‫ה"אינטר" שהייתה זאת כנראה נסיעתה האחרונה לפני שהעבירו אותה‬
‫כגרוטאה לאחד מגני הילדים‪.‬‬

‫כמה בחורים כבשו את המחנה הבריטי בלא ירייה אחת לבד מאותה‬
‫פליטת כדור יחידה שפלט פסח מאקדחו הגדול ופצע עצמו ברגל פציעה‬
‫שהותירה אותו צולע עד יומו האחרון‪.‬‬

‫כל הטובין הוטענו על כלי התובלה‪ ,‬משחקי החברה אפילו הם שהיו עשויים‬
‫קרטון קשיח עבה במיוחד וצבועים בירוק‪ ,‬שחור‪ ,‬אדום ולבן‪ ,‬צבעים של‬

‫אנגלים מודפסים להפליא‪ ,‬כורסות‪ ,‬שריפודיהם שער סוס ועוד מיני תנורי‬
‫פתיליה שחורים גבוהים לחימום בחורף ומאווררים שחורים גדולים לאיוורור‬
‫בקיץ‪ .‬כל הטוב הזה הועבר אל הקיבוץ ושם נקבעה ועדה מיוחדת שחילקה את‬

‫השלל בצורה שיוויונית וצודקת‪.‬‬
‫לא עברו ימים רבים לאחר הנטישה הבהולה ושיחי ינבוט פרצו סדקים‬

‫רבים במסלולי ההמראה לאורך גדרות המחנה בין הצריפים‪ ,‬במקומות‬
‫המאהלים ובגינות שטופחו בין עצי אקליפטוס מסויידים בכל המקומות האלה‬

‫צמחו דרדרים וחוח‪ ,‬גדילנים זקופים סבי ראש‪ ,‬אמיתה סוככנית וגזר קיפח‬
‫גדלו וגרמו ל"קאמפ" להיראות עזוב וערירי‪ .‬אחרוני המשוטטים מחפשי‬

‫מציאות עוד סובבו בסבך הקוצים ועשבי הבר‪ ,‬שמא נשכח דבר שיואיל להם‬
‫באופן אישי או קולקטיבי‪ .‬באקראי פגע אחד המחפשים בחמור שחור נטוש‬
‫ליד אחד ממגדלי השמירה‪ .‬לאחר כבוד הובל השחור אל הקיבוץ וניקשר אל‬
‫עץ אורן לא רחוק ולא קרוב מידי אל החמור "פרדס"‪ .‬טוב שהביאו אותו את‬
‫"שחור" אל הנקודה עוד לפני שהפך המחנה הבריטי למחנה לקליטת עולים‬
‫שהגיעו לארץ במטוסי "קונסטיליישן" גדולים וקראו לזה "מרבד הקסמים"‪.‬‬
‫"שחור" היה חמור קפריסאי גדול בהרבה מחמור רגיל‪ ,‬אך קטן מפרד‪.‬‬
‫חשבו שהדבר טוב שבדיוק עכשיו חוזק כוח החמורים בקפריסאי הזה‪ ,‬אך אילו‬
‫שאלו את "פרדס" החמור ואילו ידע להשיב היה עונה בשלילה מוחלטת ואין‬

‫‪44‬‬

‫ספק שמבחינתו הצדק היה איתו‪ .‬וכך כיוון שאוכלוסיית האתונות פחתה מאוד‬
‫גם בקרב האתונות של שוכני אוהלים שכנים וגם בקיבוץ‪.‬‬

‫"בלעם" הייתה אתון אפורה קטנת קומה שמשום מה קרא לה אברם‬
‫בשם של חמור זכר‪ .‬בלילות הייתה חונה תחת עץ אלון התבור הגדול‪ ,‬ניזונה‬
‫ממים וקש‪ .‬למעשה מבלי דעת הייתה האתון בלעם לכלי הרכב הפרטי הראשון‬

‫שחונה ליד בית בעליו כמו מכונית סובארו יד שניה חונה על הדרך‪ .‬האתון‬
‫חנתה סמוך לחדרו של אברם‪ .‬כל בוקר יצא רכוב עליה כשרגליו הארוכות‬
‫כאילו היו גזרי עץ תלויים‪ ,‬משתלשלות מותירות פסי "קוליס" באדמה היבשה‪.‬‬
‫עיניו של אברם קצרות רואי‪ ,‬מצטמצמות לכדי סדקים צרים‪ ,‬מנסות לראות‬
‫מבעד לעדשות עבות אל מול שמש בוקר עולה‪ .‬עוברים את מחסן הגן והואדי‬

‫היבש‪ ,‬כשהגיע אל הואדי הרטוב ירד‪ ,‬אוחז את האתון באפסר‪ ,‬מצא את‬
‫השביל הצר שנכבש ימים קודם‪,‬ירדו אל מעמקי הוואדי בין עשבי סוף וקנה‪,‬‬
‫גומא הנחלים‪ ,‬וגדל שם גם מעט פטל קדוש והעשב הירוק הזה עם הפריחה‬
‫והלבנה שמוסיף טעם של אגוזים לסלט של ערבים‪ .‬ושם בתחתית זורמים מים‬
‫חיים זכים שאפשר לשתות‪ .‬יתד ברזל קבועה אליה מחוברת שרשרת חמורים‬

‫שנקשרה בתפס קפיצי אל קולר בצוואר האתון וזאת נהנתה כל יום בצל‬
‫הקריר ואברם הלך לעבוד בחלקת גן הירק מצידו האחר של הואדי‪ ,‬מפעיל‬
‫השקיית "סקיינרים" שסובבו צינורות מתכת בעלי פומיות משקות לשמאל‬
‫ולימין כשהצינור המוביל נתון על גבי "שטוצרים" מיוחדים‪ .‬אחר כך יכול היה‬
‫לעשב ב"קרצר" ולדלל נבטים של צנונית‪ ,‬קולרבי או גזר כך עד הערב‪ .‬בערב‬
‫שוב הוציא את האתון‪ ,‬רכבו הצמוד מהחניון בוואדי וחזר תוך צימצום עיניים‬

‫אל מול שמש שוקעת אל חניית הלילה תחת האלון‪.‬‬
‫לבד מדיון סוער אחד בצריף חדר האוכל בשאלת הרכב הפרטי של‬
‫אברם שבו אושר סופית השימוש ברכב ובחניה תחת האלון‪ ,‬עברו ימי גן הירק‬
‫כרגיל‪ .‬עד שבוקר אחד עבר ליד "הוואדי הרטוב" טרקטור ה‪( D 9 -‬הדי‪-‬ניין)‬
‫הגדול‪ ,‬נושא בולדוזר חדש בדרכו אל שדות "הבדוס" במזרח‪ ,‬על אף שהייתה‬
‫דרך מיוחדת לטרקטורים בחר נהג הטרקטור לבחון את כושרו של הכלי דווקא‬
‫במקומה הנסתר של "בלעם" שם כאמור צמחה העשבייה הסבוכה ושיחי פטל‬

‫קדוש מזמינה סדר‪.‬‬
‫בסוף יום העבודה כשהגיע אברם אל מקומו של "בלעם"‪ ,‬מיצר עוד‬
‫יותר את סידקי עיניו‪ ,‬אך גם זה לא עזר לו שעה שתר אחר אתונו ולא נמצאה‬

‫‪45‬‬

‫לו‪ ,‬בתחילה חשב שקוצר הרואי בעוכריו‪ ,‬עד אשר נתקל באקראי ביתד ברזל‬
‫אליה מרותכת שרשרת חמורים תקועה באדמה טרייה ולא ניתן לעקור אותה‪.‬‬

‫אתון אחרת אנונימית שרתה שנים רבות בדיר ורכבו עליה לרעייה‬
‫בשדות מרעה מרוחקים‪ .‬בוקר אחד כשהגיעו לעבודה נמצאה מוטלת נפוחה‬

‫אחרי שאכלה תערובת צאן משקים ונפחה נשמתה‪.‬‬
‫האתון האפורה רוסיננטה ששרתה בכרם גם סופה היה רע ומר‪.‬‬
‫כשניקשרה לילה אחד בשרשרת קצרה מידי אל עמוד תומך מרכזי בתוך לול‬
‫שהתרוקן‪ ,‬כנופיית תנים מאוכזבים שמצאו לול פתוח לרווחה ללא עופות‬
‫נאלצו להסתפק בבשר אתונות ונגסו אותה עד מוות באחוריה בלא שתוכל‬
‫להגן על נפשה וכך בייסורים רבים בא קיצה בגלל שרשרת קצרה מידי‪ ,‬גם היא‬
‫נמצאה עם בוקר‪ ,‬מעיה פזורים על מצע הלול העזוב‪ .‬זה היה דילול רציני‬

‫באוכלוסיית אתונות המקום‪.‬‬
‫"פרדס" חמור אפור גדול‪ ,‬שליט יחיד בעדר אתונות שכל אחת מהן‬
‫משרתת בנאמנות באחד מענפי היצור ואת יצריו‪ .‬שמו לקוח ממקום עבודתו –‬
‫הפרדס‪ .‬רתום אל עגלה בעלת זוג אופנים‪ ,‬לוחות עץ מחוברים בברגים אל‬
‫מסגרת ברזל ויצולי מתכת‪ .‬עץ אורן אחד בשולי חורשת האורן שימש קורה‬
‫מרכזית למבנה פח שהפך לחמוריה‪" .‬בוקס" מכורסם שימש כאין אבוס וחבית‬
‫חצויה הייתה שוקת‪ .‬מהחמוריה יצא כל בוקר רתום אל העגלה דרך השער‬

‫הראשי והמושב אל הפרדס הגדול כשכל צוות הנוסעים בעגלה שקועים‬
‫רדומים שעונים איש אל רעהו והוא בעצמאות גמורה חוצה את המושב בדרך‬

‫חולית אלכסונית‪ ,‬אדיש לנביחות כלבי שמירה של תושבים יקים‪ ,‬איש איש‬
‫וחצרו‪ ,‬איש איש וכלבו המאיים חוצה את הדרך הראשית חדרה‪-‬עפולה‬

‫ובפירצה במשוכת האקציה המקיפה‪ ,‬חודר אל גבולות הפרדס הגדול שם שקעו‬
‫גלגלי העגלה בקרקע החולית‪ .‬חוסר התנועה המערסלת עורר את הפרדסנים‬
‫אל עבודת היום‪ .‬הדרך חזרה עברה באותו מסלול אך תוך דהרת שמחה קלה‬
‫ונעירות מלוות בקולות הפלצה מותירים אד ניחוח ו"גלופים" קטנים‪.‬‬
‫"שחור" כשהביאו אותו קשרוהו לעץ אורן אחר לא רחוק מהחמוריה‪,‬‬
‫אך גם לא קרוב מידי‪ .‬כבר כשהגיע הורגשה מתיחות בין שני הזכרים ו"פרדס"‬

‫הוותיק חש מייד באיום על גבריותו‪ .‬לא תמיד הייתה התנועה אל הפרדס נוחה‬
‫כל כך‪ ,‬לפעמים כשעלה באפו ריחה של נקבה היה זוקף צוואר מפשיל שפתו‬

‫‪46‬‬

‫העליונה‪ ,‬זוקף אוזניים ופותח בריצה אל כיוון השיירה העוברת המובלת על‬
‫ידי אתון צעירה נוערת‪ .‬דבר לא עצר אותו עד שהשביע את יצריו ונרגע‪.‬‬

‫עכשיו חלה הרעה ניכרת במצב כשנותרו בקיבוץ שני חמורים זכרים‬
‫גדולים ו"רחלה" האתון‪ .‬רחלה הייתה אתון צעירה‪ ,‬חומה יפת עיניים‪,‬‬

‫ממושמעת‪ ,‬מתלטפת‪ ,‬שפתיה האפורות העדינות מרפרפות על כל יד המאכילה‬
‫אותה במיני צ'ופרים של ילדים‪ .‬בלילות קשרו אותה אל עץ חרוב ליד מחסן‬
‫הלול‪ ,‬לא הרחק מהמכונה לקיצוץ ירק‪ .‬על קרש עץ שנקבע במסמרי עשר בין‬
‫מזלג זרועות‪ ,‬תלו את הריתמות והראשיה‪.‬‬

‫עגלתה דו אופנית אף על פי שהייתה כולה ברזל הצטיינה במשקל הקל‬
‫ובאיזון העדין שעה שהרימו את היצולים לרתימה‪ ,‬היו לה לעגלה קפיצים‬

‫רכים מכיוון שאחת ממטרותיה הייתה הובלה של מגשי קרטון עמוסי ביצים‬
‫מהלולים אל המדגרה או אל מחסן הקירור‪ .‬עם שחר רתמו אותה הלולנים‬

‫ועברו לול אחר לול אספו ביצים טריות‪ ,‬פגרי עופות וציפעונים שבעים‪ .‬רחלה‬
‫פסעה מעדנות יודעת לנהוג בעגלה‪ ,‬מזגה נעים‪ .‬בשבתות וחגים נהגו משפחות‬

‫(לאחר שקיבלו את האישור המתאים) לרתום אותה אל עגלתה ולצאת אל‬
‫החורשים בגבעות המזרח או הפרדסים ואף אל שדות "מנשיה" הרחוקים‪.‬‬
‫בלילה אביבי כשכל הנקודה הייתה שיכורת ריחות פריחה של פרדסים‬
‫וכשהירח היה מלא‪ ,‬אהב החתול את החתולה והכלב את הכלבה‪ ,‬התנה את‬
‫התן‪ ,‬הסוסה את הסוס‪ ,‬הקיפוד את הקיפודה‪ ,‬הצב את הצבה‪ ,‬הארנבת את‬
‫הארנבון והחמור את האתון ואפילו החדף אהב את החדפית‪ .‬ואישה לא יכלה‬
‫להתעלם מהאיש שלה וכולם היו מבושמי ניחוחות משכרים ומתמכרים למעשי‬
‫אהבה‪ .‬בלילות כאלה היו אז ביציו הענקיות של "פרדס" תופחות עוד יותר‬
‫ובעוצמה לא לו ביקע את המוסרות ופירק אצל "רחלה" תחת החרוב את כל‬

‫מה שהצטבר‪.‬‬
‫"שחור" לא היה נחות מ"פרדס" הותיק‪ ,‬להפך‪ ,‬היה צעיר ממנו‪ ,‬גבוה‪,‬‬
‫קולו חזק כשאגת אריה וכן גם אותן תפיחות על כרסו המכות על חטא היו‬
‫עזות ובוטות יותר‪ ,‬כך שהיתרון היחיד שהיה לפרדס היה בוותק שלו בנקודה‪.‬‬
‫לילה אחד כמו זה שסיפרנו אודותיו‪ ,‬היו החמורים מוזנים‪ ,‬מיוחמים‬
‫ומאוהבים עד קצה אוזניים וזנב‪ ,‬ניתקו מוסרות ולחמו זה בזה עד אור הבוקר‬
‫(כמעט כמו יעקב אבינו והמלאך) עד כי נכרך החבל הנותר סביב צווארו של‬

‫פרדס והוא תוך מאבק חנק עצמו למוות לא לפני שנגס בשארית כוחותיו‬

‫‪47‬‬

‫בזנבו של שחור וקטם אותו כאילו היה נחש עכברים הנקטע במכת טוריה‪.‬‬
‫דומה כי העבודה היחידה שעשה שחור בקיבוץ הייתה גרירת נבלתו של פרדס‬

‫אל המזבלה ליד חורשת האקליפטוס‪.‬‬
‫אחרי כל הדברים האלה מתוך מצוקה‪ ,‬החליטו בועדה הכלכלית להעביר‬

‫אל ענף הפרדס טרקטור פרמול גדול שמילא את חסרונו של פרדס בהסעות‬
‫העובדים ובהובלת תיבות שדה אל בית האריזה ותיבות שדה ריקות מבית‬
‫האריזה‪ ,‬אלא שהכשרתם של חופרי גומות ההשקיה ותעלות ה"בחר" בנהיגת‬
‫הטרקטור היה דבר לא קל ועלה בלא מעט עוגמת נפש‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שפסל‪ ,‬פרדסן‬
‫מאין כמוהו‪ ,‬ידע לנהוג ב"פרדס"‪ ,‬לרתום ולהתיר אך עניין נהגות הטרקטור זה‬
‫כבר דבר אחר‪ .‬שפסל בקיא גדול בתורה ותלמוד‪ ,‬בקיא בשפה העברית‪ ,‬כל‬
‫עבודת פרדסנות ביצע על הצד הטוב ביותר על אף שהיה שקוע במחשבות‬
‫אודות סוגיות שונות של עברית צחה או שאלות מקראיות‪ .‬פלח אחד בקי‬
‫ומנוסה גוייס ללמד את הפרדסנים נהיגת טרקטור‪ .‬הכל הלך כשורה עד שהגיע‬
‫תורו של שפסל‪ ,‬נעמד הפלח על יצול הפרמול‪ ,‬שפסל ישב זקוף‪ ,‬ההגה בידיו‬
‫והוא מסיע את הטרקטור כמתבקש והנה שדרת עצי ברוש‪ ,‬מימין לשדרה דרך‬
‫ומשמאלה דרך‪" :‬לאן אפנה"‪ ,‬שונה שבתאי במוחו‪" ,‬לאן מועדות פניי‪ ,‬הלשמאל‬
‫או לימין?" והמרחק מתקצר עד כי מתעורר צורך דחוף בבלימה‪ .‬מטה שפסל‬

‫ראשו אל הפלח מאחור ופונה אליו בשפה של מורים לעברית‪" :‬התואיל‬
‫להבהיר לי במטותא ממך הכיצד מתבצעת פעולת הבלימה?"‪ ,‬אך עוד טרם‬
‫סיים‪ ,‬הפלח מנסה להבין בראש של פלחים כבר מתחפר הפרמול בחול‪ ,‬דוחף‬

‫בחרטומו בעקשנות ברוש ראשון בשדרה‪.‬‬
‫זה היה סופם של החמורים והחברים נאלצו ללמוד לנהוג בפרמול‪,‬‬

‫בפרגסון‪ ,‬באליס‪ ,‬באוליבר ובטרקטורים אחרים‪" .‬שחור" ניתן יום אחד‬
‫בהשאלה לאיכר ממושב עין‪-‬עירון‪ ,‬זה חשב שיוכל לחרוש בעזרתו חלקת מטע‬

‫קטנה‪ .‬מובן שהתאכזב האיכר וקשר את החמור אל גזע עץ אחד שנעקר לא‬
‫מזמן‪ .‬בשעות הצהריים כשהחמה הייתה בשיאה ורוח קלה שנשבה ממזרח‬
‫הביאה איתה עם שאר הניחוחות ריחה של אתון וקול נעירה נשמע מכיוון‬
‫התל העתיק‪ .‬זקף "שחור" ראשו‪ ,‬שפתיו השתפלו וקול נערתו שאגת הכפיר‪,‬‬
‫ללא משים נשלף הכלי מנדנו‪ ,‬מכה בחזקה עטרה אל כרסו ופתח בריצת אמוק‬

‫לכיוון התל‪ ,‬גורר בעקבותיו את גזע העץ כאילו היה בן בנו של‬

‫‪48‬‬

‫בד‪ ,‬זרד יבש‪ .‬אלא שבשעת השעטה הזאת לא חש "שחור" כי נקלע שלא‬
‫בטובתו אל שטח המכוורת ואותו שורש קשור בחבל חבט בכוורות‪ ,‬מוטט‬
‫אותן אחת אחת וקהל גדול של דבורים נרגנות התעלה על החמור בזימזומים‬
‫ועקיצות עד ששם קץ לחייו עטורי התהילה‪ .‬מעז יצא מתוק ומעוקץ יצא‬

‫עקוץ‪.‬‬
‫ניבי‬

‫‪49‬‬

‫אוקטובר ‪1998‬‬
‫עוף זהב‬

‫סיפור ליום כיפור ‪ /‬ניבי מרקם‬

‫מה שקרה למשפחת אל‪-‬ישוב בחודש אלול‪ ,‬התרחש ימים אחדים טרם ראש‬
‫השנה‪ ,‬כשהקרקע סדוקה מחביאה בבקעים זוחלים וחרקים של קיץ‪ .‬קוצים‬
‫מכים באבובי אופניים ויחפנים‪ .‬גם השמיים שוב אינם מסנוורים‪ ,‬צורבים‪,‬‬
‫מתיכים את החי והצומח בקרניים אולטרה‪-‬סגולות‪ .‬מרוככים הם עתה במסנני‬
‫עבים אפורים ורחמנים‪ .‬פרחי חצב עולים זקופים שוזרים פנינים לבנות על‬

‫גבעול כסוף‪ .‬האוויר נרגע מעט מרחש דבורים וזמזומי צרעים ויבחושים‬
‫הגוועים כדרכם יחד עם הקיץ והחום‪ .‬זה קרה באותם ימים שניחוחות הקיץ‬
‫נעלמו והקולות גם הם נדמו‪ ,‬האבק והשרב אפס כוחם‪ ,‬ואלה של הסתיו עוד‬
‫נחבאים מהססים לצאת אל העולם‪ .‬והשדות היבשים כמהים ללהב מחרשה‪.‬‬

‫כמנהגו שנים רבות השכים קום‪ ,‬נזהר לא להעיר את פרח הקטנה שלו‪ .‬מגושם‪,‬‬
‫גדל גוף‪ ,‬זוחל יגע‪ ,‬נחלץ ממיטת ה"זויגה"‪ ,‬נע על בהונות‪ .‬שוטף ובוחן היטב‬

‫במראה בעיניים צורבות כל פרטי הפרטים הניבטים‪ :‬הקמטים‪ ,‬הארובות ונגעי‬
‫העור על הפנים‪ ,‬באחריתו של קיץ‪ .‬בחוץ חשוך‪ ,‬אוויר צונן ואפל‪ .‬דומם משתין‬

‫אל שיח ההיבסקוס‪ ,‬קשוב לצליל הזרם הפושר‪ ,‬תוך כך סוקר את הרקיע‪,‬‬
‫מזהה את אחרוני הכוכבים הנסוגים בפני היום המאפיר‪ .‬שעות אחדות בשדה‪,‬‬
‫השמש מלחכת בחום את העורף ואת הזרועות‪ ,‬מכה בעיניים‪ .‬התלם ארוך אין‬

‫סוף לו‪ .‬אז נתעוררה פרח משנתה‪.‬‬
‫פרח הייתה אישה קטנה‪ ,‬רזה‪ ,‬זריזה וצמחונית‪ ,‬ידעונית‪ ,‬דעתנית וספרנית‪ .‬את‬

‫מקצוע הספרנות רכשה תוך קריאה רבה‪ .‬בשעותיה הפנויות עסקה בחלוקת‬
‫עצות חינם לשכנים ובלשון הרע‪ ,‬כל זאת בלחישה‪ ,‬כי כך היה דיבורה‪ ,‬דיבור‬

‫של ספרנית‪.‬‬

‫ככל שנתקצרו הצללים והעמיק היום‪ ,‬כן ארכו התלמים‪ .‬עוד תלם אחד נותר‬
‫לו לאהרון‪ ,‬מחשבותיו נישאו עתה אל צל האלון‪ ,‬אל הכריך‪ ,‬הספר והתה החם‬

‫בתרמוס‪ ,‬הצפונים יחדיו עמוק בילקוטו‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫עצר בבהמה‪ ,‬מוחה מצחו מן הזיעה המסמאת‪ .‬לרגע אחזתו סחרחורת‪ ,‬חושך‬
‫ואפלה‪ ,‬לולא נשען על ידית המחרשת‪ ,‬היה כושל אל הרגבים‪ .‬פקח עיניו‬
‫והבחין לפתע בין חגווי התלמים השחורים בכתם של זהב‪ .‬שמא תעתועי‬
‫חולשה של מתעלף? המעמידו הקב"ה בניסיון? מה לו לגוש זהב בין רגבי‬
‫האדמה השחורים?‬

‫חרש קרב‪ ,‬רכן‪ ,‬נרתע כשהבחין בבירור בעוף זהב‪ ,‬עוף זהב הנח בין הרגבים‪.‬‬
‫לשונו יבשה‪ ,‬ליבו המה בהתרגשות‪ ,‬מנתר מבקש לפרוץ מבית החזה‪ .‬כלום‬

‫מתגשם לו באופן כה בלתי צפוי אותו חלום נשכח‪ ,‬חלום האוצר?‬

‫זהיר הושיט ידיו ואחז בעוף הזהב‪ ,‬נושאו אל חיקו‪ ,‬מבטיו פזורים לצדדים‪,‬‬
‫לאחור‪ ,‬שמא צופה בו פלוני בעליו של העוף המוזר שכמותו לא ראה מעולם‬
‫ואודות כמוהו לא שמע‪ .‬כשאחז בו בעוף הזהב‪ ,‬ידע אהרון כי לא במהרה ייפרד‬
‫מאוצר הזהב הזה‪ .‬פעימות לב הציפור הבהולה הלמו מבעד לנוצות הזהב אל‬

‫החיק המיוזע‪ ,‬נבלעות בהמולת תופי הטם‪-‬טם המכה בחזהו‪.‬‬

‫"טוב מעט ביראת אדוני‪ ,‬אך מה רע בו באוצר קטן לאהבו"‪ ,‬עיוות מעט את‬
‫משלי אל יצר ליבו‪ .‬ערב ראש השנה כל הכפר הקטן עוטה חג‪.‬‬

‫עקוד אל כיסאו אל מול כלוב הנצרים‪ ,‬שקוע בשרעפיו‪ ,‬לא חג לו ולא מועד‪,‬‬
‫אף את שדהו זנח כאילו הטיל עליו עוף הזהב כישוף‪ .‬ערמות ספרי‬

‫אורניטולוגים‪ ,‬לקסיקונים וספרי מדע מוטלים בערמה גדולה אל מול פני עוף‬
‫הזהב הנח בכלובו‪.‬‬

‫"עגל הזהב" – לחשה פרח כל פעם שהייתה חולפת בקרבת הכלוב‪ ,‬עיניה‬
‫בורקות‪ ,‬דומה אף לחישתה הנצחית הופכת קול צרוד ומר‪ ,‬קנאה עזה‪ ,‬חריפה‬
‫כחומצה שורפת‪ ,‬מעכלת בקרביה‪ .‬עובד אלילים האיש שאהבה‪ .‬נמוגו נאלמו‬
‫פרקי חזנות ומוסיקה קלאסית שהיה משמיע בערבי במוצאי השבתות והחגים‬