ספר יהודית איסרוב

‫‪151‬‬

‫ליזי וצבי וורבלובסקי‪ ,‬הוריה של נאוה‪ ,‬בבת המצוה של שני‬

‫מונו ומלכה ניימן‪ ,‬הוריה של שירלי‬ ‫עטי ועמוס אקר‪ ,‬הוריו של יואב‪ ,‬בברית של רון‬

‫‪152‬‬

‫עם ברט ביטש‪ ,‬גיסו של אריה‪ ,‬פיניקס‪2001 ,‬‬ ‫רות פרש בעין חרוד‪2002 ,‬‬

‫דודי‪ ,‬ד"ר אנזלם גלוקסמן‪ ,‬במכון ויצמן עם פסל פרופסור פריץ הבר‪1992 ,‬‬ ‫רות גל (פרש) עם ילדיה‪ ,‬מרדכי ובינה‪2002 ,‬‬

‫‪153‬‬

‫משפחות איסרוב ומירקין‬

‫דוד ביטש בביקור בארץ‪ ,‬עם עוז וגל‬

‫דני ביטש ואני‬

‫‪154‬‬

‫מספרים על יהודית‬

‫‪155‬‬

‫אחותי הגדולה ‪-‬‬
‫רותי מספרת‪:‬‬

‫אני ילדת "סנדביץ" ‪ -‬בין יהודית‪ ,‬אחותי הגדולה‪ ,‬החכמה והיפה‪ ,‬לבין אחי הקטן והמקסים גדעון‪ .‬נולדתי כשיהודית היתה בת חמש וחצי‪ ,‬זה‬
‫פער גילים גדול‪ .‬משום כך כנראה לא שיחקנו ביחד כילדות‪ ,‬אבל היה הווי חיים משותף כמשפחה‪ ,‬בתל אביב ולאחר מכן בירושלים‪ .‬ההווי הזה‬

‫נגדע באחת כשאבינו נרצח‪ .‬לאחר הארוע הנורא ההוא חוינו כולנו תקופה לא קלה‪ ,‬לשון המעטה‪ ,‬של כאב גדול‪.‬‬

‫אצל יהודית ואריה‪ ,‬שאז כבר עברו לתל אביב‪ .‬אני זוכרת לטובה את המאכלים שאריה‬ ‫המשפחה הייתה יקית‪ ,‬לא דיברנו בבית על רגשות‪ ,‬כל אחד התאבל בדרכו ובעיקר‬
‫הכין כשבאנו לבקר אצלם‪ ,‬הוא היה בשלן מצוין‪ .‬עוד דבר שאני זוכרת בהקשר לאריה‬ ‫ניסה להמשיך לחיות את חייו‪ ,‬כי החיים ממשיכים‪...‬אני זוכרת שיהודית‪ ,‬אז נערה כבת‬

‫‪ -‬הוא מאד תמך בי כשהחלטתי‪ ,‬בגיל מבוגר יחסית (למעלה מארבעים)‪ -‬לנסות‬ ‫שלוש‪-‬עשרה‪ ,‬אספה את כל הכתבות אודות הרצח שפורסמו בעיתונים והדביקה‬
‫ולהשתלב בשוק העבודה‪ ,‬עד אז הייתי עקרת בית‪ .‬כשקיבלתי משרה באוניברסיטה‬ ‫במחברת לזיכרון עולם‪.‬‬

‫הוא מאד פרגן לי‪.‬‬ ‫כמה חודשים אחר כך‪ ,‬עם קום המדינה‪ ,‬הוציאו מעטפה מיוחדת עם בולים לרגל‬
‫יהודית אוהבת מאד לטייל בארץ ובעולם‪ .‬נסענו שתינו‪ ,‬במסגרת טיולים מאורגנים‪,‬‬ ‫הארוע‪ ,‬מה שנקרא "מעטפת היום הראשון"‪ .‬יהודית קנתה כזו‪ ,‬רשמה את שמי‬

‫לירדן ולתאילנד‪ ,‬היה נעים מאד לטייל ביחד‪ .‬ליהודית אין בעיה להתיידד ולהכיר‬ ‫וכתובת ביתנו עליה ושלחה לי בדואר‪ .‬עד היום אני שומרת את המעטפה הזו‪ ,‬מזכרת‬
‫אנשים חדשים‪ ,‬היא חברותית מאד‪ ,‬תמיד הייתה‪ ,‬היא יוצרת קשרים בקלות‪.‬‬ ‫היסטורית יפה‪.‬‬

‫חלפו השנים‪ .‬אמא שלנו לא הייתה אשה בריאה בסוף ימיה‪ ,‬יהודית טיפלה בה‬ ‫את ימי נעורי העברתי בפנימיה בבית הספר החקלאי בפרדס חנה‪ ,‬נפגשתי עם בני‬
‫משפחתי רק אחת לחודש‪ .‬בשנים האלו יהודית הכירה את אריה‪ .‬לאחר שנישאו עברו‬
‫במסירות‪ .‬היא משפחתית ומסורה מאד גם לילדים ולנכדים והם מחזירים לה אהבה‪,‬‬ ‫לגור ביחד ברחוב הפלמ"ח‪ ,‬לפעמים ביקרתי אותם שם‪ ,‬ישבנו ופטפטנו בגינת הבית‬
‫באים הרבה לבקר אותה‪ ,‬יחסים מאד חמים‪.‬‬
‫שהיתה צמודה לדירתם‪ .‬אריה היה בחור מאד אדיב ונחמד‪ ,‬אני זוכרת שרכב על‬
‫ביום הזיכרון לחללי צה"ל מגיעים גדעון ויהודית קבוע לירושלים‪ ,‬ואז הם גם באים‬ ‫אופנוע אז‪.‬‬
‫לבקר אותי‪ .‬בשוטף אנחנו משוחחות בטלפון‪ ,‬מתעדכנות ומעדכנות‪ .‬יהודית היא‬
‫אחת שאכפת לה מהסובבים‪ ,‬תמיד תתעניין‪" ,‬על אמת"‪ ,‬מה שלום כל בני המשפחה‪.‬‬ ‫עם הזמן התרחבו המשפחות שלנו‪ .‬אני נישאתי לראובן ונולדו לנו חמישה ילדים‪,‬‬
‫הקמנו את ביתנו בירושלים‪ .‬המשכנו כולנו להפגש מדי פעם ‪ -‬אצל אמא‪ ,‬בביתנו או‬

‫‪156‬‬
‫רותי ויהודית‪ ,‬ביום הולדתה ה‪ 60-‬של רותי‬

‫‪157‬‬

‫טיפלה בי עד שגדלתי ‪-‬‬
‫גדעון מספר‪:‬‬

‫יהודית היא אחותי הגדולה‪ ,‬בה' הידיעה ‪ -‬יש פער גילים גדול ביננו‪ ,‬נולדתי כשהיתה יהודית בת עשר‪ .‬אבינו נרצח כשהייתי בן כמעט שלוש‪,‬‬
‫ואמא שלנו היתה חייבת לצאת לעבוד כי איבדנו את אבא שדאג לנו לפרנסה‪ .‬יהודית‪ ,‬למרות שהיתה רק בת שלוש‪-‬עשרה‪ ,‬הפכה למעשה‬
‫להיות אמא עבורי; אמא היתה בעבודה‪ ,‬מי שהיתה בבית זו יהודית‪ ,‬היא טיפלה בי עד שגדלתי‪ .‬לכן ברור לי שהקשר הרגשי הדו‪-‬צדדי החזק‬

‫ביננו נוצר גם ובעיקר בעקבות השנים האלו‪ ,‬קשר שהוא מעבר לקשר רגשי רגיל של אח ואחות‪.‬‬

‫יהודית היתה פורשת סדין על המיטה הזוגית בחדר השינה ואני הייתי מנמנם לי‪.‬‬ ‫מתקופת הילדות אין לי הרבה זיכרונות‪ .‬זיכרון אחד שכן חרוט אצלי‪ :‬כשהייתי בן חמש‬
‫לפעמים גם אכלתי שם ארוחת צהריים‪ ,‬במיוחד אני זוכר תבשיל של חצילים ברוטב‬ ‫בערך "עשיתי במכנסיים" בגן הילדים‪ .‬התביישתי מאד מהילדים ומהגננת‪ ,‬לא עלה‬
‫עגבניות שאריה הכין ומאד אהבתי‪ ,‬ממש חיכיתי לזה‪ .‬ההוכחה ל"חותמת" של בן‪-‬בית‬ ‫על דעתי לפנות לאמא כי ידעתי שהיא בעבודה‪ .‬ברחתי מהגן‪ ,‬הלכתי מרחק של‬
‫הייתה הכביסה ‪ -‬הייתי עוזר ליהודית להעלות את הכביסה הרטובה לגג‪ ,‬שתי קומות‬ ‫כרבע שעה לבית הספר הגימנסיה‪ ,‬שם יהודית למדה‪ .‬עליתי קומה אחת‪ ,‬דפקתי‬
‫על דלת הכיתה‪ ,‬כשנפתחה הדלת עמדתי נבוך בכניסה‪ ,‬לא ידעתי איך לזהות איפה‬
‫במדרגות‪ ,‬ולתלות את הבגדים על החבלים המתוחים שם‪.‬‬ ‫יהודית יושבת‪ ...‬יהודית ראתה אותי‪ ,‬קמה‪ ,‬לקחה אותי הביתה‪ ,‬הכניסה אותי‬
‫לאמבטיה וקילחה אותי‪ ...‬לא עשתה ענין‪.‬‬
‫בימים בהם לא באתי לתל אביב‪ ,‬היינו מדברים כמעט כל יום בטלפון‪ .‬פעם שילמו‬
‫על כל דקת שיחה‪ ,‬ולא מעט‪ .‬אני הייתי "בוס" והיה לי קו טלפון במשרד ללא הגבלה‪,‬‬ ‫משגדלתי והפכתי לנער צעיר‪ ,‬יהודית הכירה את אריה והם נישאו ועברו לגור ברחוב‬
‫הפלמ"ח בירושלים‪ ,‬אבל גם אז המשיכה יהודית להיות איתי בקשר שוטף‪ .‬ביקרתי‬
‫הייתי מתקשר כל צהריים ליהודית לפטפט קצת ולהתעדכן בעיניני היום‪ ,‬העבודה‪,‬‬
‫שלום הילדים וכו'‪ .‬עד היום אנחנו כך‪ ,‬קצת "דבק" ‪ -‬כל יום מדברים בטלפון‪ ,‬גם בסוף‬ ‫לא פעם את אריה ויהודית בדירתם‪ ,‬תמיד הרגשתי רצוי ואהוב שם‪ .‬שני הבזקים שיש‬
‫לי מהתקופה הזו‪ :‬ביום שבת אחד הגעתי עם האופניים שלי‪ ,‬רציתי ללפף את שלד‬
‫שבוע‪ ,‬זה מנהג ששנינו מקפידים עליו באדיקות‪ .‬בעידן שלנו כיום הפסקנו לזכור‬
‫מספרי פלאפון כי לרובנו טלפונים חכמים‪ .‬חוץ ממספר הפלאפון של אשתי אני זוכר‬ ‫האופניים בפלסטיק‪ ,‬זו היתה האופנה אז‪ .‬אריה ישב כמה שעות במרפסת ועשה זאת‬
‫בעל פה רק עוד שני מספרי פלאפון והם של יהודית‪ :‬אחד מספר הנייד והשני הקווי‬ ‫בשבילי‪ ,‬דבר שמאד שימח אותי‪ .‬בפעם אחרת הגעתי לביתם בנסיבות פחות‬

‫של בזק בבית‪.‬‬ ‫משמחות‪ ,‬היתה לי דלקת ריאות ואמא בדיוק נסעה לטיול בחו"ל‪ ,‬עברתי לגור אצל‬
‫יהודית ואריה שטיפלו בי יפה עד שהבראתי‪.‬‬
‫לפני הרבה שנים‪ ,‬כשילדי היו קטנים‪ ,‬בשבתות בחודשי האביב והקיץ היו שנים בהן‬
‫נפגשתי עם יהודית ואריה כל שבת ב‪ 9:00-‬בחוף 'גורדון'‪ .‬בדיוק של "יקה"‪ ,‬כל שבוע‪,‬‬ ‫גם כשעברו יהודית ואריה לת"א הקפדנו לשמור על קשר‪ .‬לאחר שהתגייסתי שירתתי‬
‫במחנה בנגב בדרום‪ .‬לפעמים‪ ,‬כשיצאתי לחופשה הביתה‪ ,‬הייתי עובר בדרך בתל‬
‫הייתי מתייצב בים עם שני הבנים שלי‪ ,‬ליאור ושחר‪ .‬מבחינתנו זה היה סידור קבוע‪,‬‬
‫כמעט פולחן‪.‬‬ ‫אביב כדי לבקר את יהודית ואריה‪ .‬אני זוכר שלפעמים בסלון היו מפוזרים חלקים של‬
‫מנורות ועמודים‪ ,‬זו היתה דרכם להרוויח עוד כסף‪ ,‬מעין השלמת הכנסה‪ .‬הם היו‬
‫על החוף אריה שיחק מטקות‪ ,‬הוא היה שחקן מעולה‪ ,‬אני הרבה פחות‪ ...‬לשחות‬ ‫מרכיבים מנורות שאבא של אריה מכר בחנות שלו‪.‬‬
‫ידעתי‪ ,‬הייתי בטוח בעצמי ואולי יותר מדי ‪ -‬כשהגיע גל גדול עמדתי כמו מאצ'ו מולו‪.‬‬
‫אריה לימד אותי לא "לריב" עם הגלים‪ ,‬לזרום איתם או לצלול כשמגיע גל גדול; הוא‬ ‫בשנות השבעים והשמונים‪ ,‬כשעבדתי כמנהל בקק"ל‪ ,‬הייתי מבקר את יהודית ואריה‬
‫צדק‪ ,‬כך נכון יותר‪ .‬לפעמים החלפנו את חוף גורדון בחוף 'סידני עלי' בהרצליה‪ .‬אני‬ ‫באופן קבוע‪ .‬המשרד היה אמנם בירושלים אבל בדרך כלל לפחות פעם בשבוע היו‬
‫לי ישיבות ופגישות בתל אביב‪ ,‬לאחר שהסתיימו הייתי מגיע לדירה באלכסנדר ינאי‪.‬‬
‫זוכר ירידה תלולה מאד שהובילה לחוף‪ ,‬ועליה תלולה בחזור כמובן‪.‬‬

‫בשנים האחרונות יהודית ואני נפגשים גם לפעמים לקראת ערב‪ ,‬אצלה בבית‪ .‬אני‬ ‫‪158‬‬
‫מגיע לדירתה המטופחת שתמיד נקיה טיפ‪-‬טופ‪ .‬אנחנו יושבים בסלון‪ ,‬מקשקשים‬
‫קצת‪ ,‬רואים טלויזיה‪ .‬בגיל ‪ 88‬אחותי עדיין דואגת לי‪...‬היא מכינה לי סלט ירקות וסלט‬ ‫כשנולדו ליהודית נכדים היא הפכה לסבתא מסורה מאד‪ ,‬זה לא הפתיע אותי ‪ -‬נתנה‬
‫את הנשמה לילדים ואחר כך גם לנכדים‪ .‬היום הם מחזירים לה באותו מטבע‪ :‬הילדים‬
‫של ביצה קשה‪ ,‬טונה ומיונז‪ ,‬אנחנו אוכלים יחד‪ ,‬זה מאד נעים‪ .‬יום אחד‪ ,‬יהודית‬ ‫והנכדים מתקשרים אליה כל יום‪ ,‬הם תמיד שם כשצריך לסייע במשהו‪ ,‬מאד צמודים‬
‫עברה ניתוח בעיניים‪ ,‬הגעתי לבקר אותה‪ .‬למחרת התקשרה להתנצל שלא נתנה‬ ‫אליה‪ .‬די נדיר לראות קשר כזה היום‪ ,‬יהודית זכתה בו בזכות החינוך והאהבה שהרעי‪-‬‬
‫לי ארוחת ערב‪ ...‬בגרמנית יש ביטוי שפרושו "לא יאה"‪ ,‬זה כמו קוד תרבותי‪ .‬יהודית‬
‫פה על הילדים והנכדים בדרכה המיוחדת‪.‬‬
‫אמנם ילידת הארץ אבל מהבחינה הזו היא מאד יקית‪ ,‬כמו במקרה הזה‪ :‬הרגישה‬ ‫אגב ילדים‪ ,‬יהודית נוהגת "לרדת" עלי שהבנים שלי יצאו מוצלחים לא בגלל אבא‬
‫שלא יאה שבאתי להתארח ולא כובדתי בארוחה‪...‬‬ ‫שלהם‪ ,‬אלא למרות‪ . ):‬צחוק צחוק‪ ,‬אפשר לרדת כך רק על מישהו שאוהבים באמת‪,‬‬
‫ברור לי שהיא אוהבת אותי מאד ולכן אני לא נעלב‪ ,‬זה סוג ההומור שמדבר אלי‪...‬‬
‫עד היום‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬יהודית מתיחסת אלי כאמא‪ .‬אני מרגיש בר מזל שזכיתי באחות‬
‫כזו‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫מאז שאריה נפטר‪ ,‬נורית אשתי ואני מטיילים עם יהודית מדי פעם בארץ‪ .‬תענוג‬
‫לטייל איתה‪ ,‬היא מאד סקרנית‪ ,‬מזכירה לי את אמא שלנו‪ ,‬שתמיד רצתה לדעת עוד‬
‫ועוד‪ .‬בנוסף לכל הקורסים שלמדה ולטיולים שעשתה בעולם יש ליהודית זיכרון מצוין‬
‫ולכן אין פלא שצברה ידע נרחב בגאוגרפיה‪ ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬היסטוריה ‪ -‬היא ממש‬

‫אנציקלופדיה מהלכת‪.‬‬

‫‪159‬‬

‫האימלאדייםקרמהסלפנרוי‪-‬ם‪:‬‬

‫‪160‬‬

‫זיכרונות ילדות‬

‫מסלול הטיול‪ ,‬שחבל שנגביל את עצמנו ‪ -‬וזה עוד בתקופה של טרום טלפונים ניידים‬ ‫עפר‪:‬‬
‫ואינטרנט‪ ,‬כשנסעת ‪ -‬לא היית זמין‪ .‬היום כאמא אני מבינה עד כמה זה יוצא דופן וגם‬
‫כשהייתי ילד קטן‪ ,‬אמא היתה לוקחת אותי על האופניים שלה לחוף הים‪ .‬כל יום בין‬
‫לא פשוט‪ ,‬לסמוך על הילד שלך ולתת לו חופש להתנסות‪ ,‬להעז‪ ,‬גם לטעות‪ .‬בכלל‪,‬‬ ‫‪ 8:00‬ל‪ 10:00-‬עברתי טיגון טוב בשמש ‪ -‬אז חשבו שזה בריא‪ ,‬לקבל ויטמין ‪ .D‬בעיני‬
‫ההורים שלנו נתנו לנו ביטחון מלא שכל מה שנעשה יהיה נכון‪ .‬את אבא אני זוכרת‬
‫אומר לי כשבאתי לפעמים להתיעץ איתו ש"את יודעת את התשובה‪ ,‬מה נכון לעשות‪,‬‬ ‫זה מאפיין את היקיות והמסירות שלה‪ ,‬כך חינכו אותה‪ .‬אומרים שזה בריא? עושים‪.‬‬
‫אומרים כל יום? אז כל יום‪ ,‬ובשעה קבועה‪ .‬בכלל‪ ,‬היה סדר ולו"ז‪ .‬ארוחת הצהרים‪,‬‬
‫מה נכון בשבילך"‪ .‬גישה כזו נותנת המון כוחות לילד‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬היתה כמעט תמיד בזמן קבוע‪ ,‬גם אבא היה עושה הפסקה ומגיע מהמשרד‬
‫לאכול איתנו‪ .‬ב‪ 16:00-‬היו מגיעים אלינו סבא וסבתא לשעה קלה (ואחרי שסבתא‬
‫עפר‪:‬‬
‫נפטרה סבא היה מגיע לבד‪ ,‬ונשאר לבלות איתנו את אחר הצהריים)‪.‬‬
‫לא הייתי תלמיד טוב‪ ,‬היה לי קשה עם מסגרת בית הספר‪ .‬כבר בכיתה ד' הבנתי‬ ‫הדירה לא היתה גדולה בכלל‪ ,‬והיינו חמש נפשות‪ ,‬אבל הכל היה נקי ומסודר‪,‬‬
‫שהלימודים הם לא הצד החזק שלי‪ ,‬לא תמיד הייתי נכנס לכיתה‪ ,‬או מכין שיעורי בית‪,‬‬ ‫מהמיטות המתקפלות בחדר הילדים ועד הילקוט לבית הספר‪ .‬גדלנו לתוך זה‪ ,‬היינו‬
‫לא היה לי קל בבחינות‪ ,‬וזה נמשך עד לסוף התיכון‪ .‬היכולת של ההורים לקבל את זה‬
‫רגילים‪ ,‬זה היה טבעי ולא מעיק‪.‬‬
‫מאד ראויה לציון בעיני‪ ,‬ומצד אמא במיוחד‪ ,‬כי מטבעה היא הולכת בתלם‪ ,‬מאמינה‬ ‫שלוש פעמים בשנה‪ :‬בסוכות‪ ,‬בפסח ובחופש הגדול‪ ,‬היינו יוצאים לקמפינג משפחתי‬
‫ומחויבת למסגרות‪ .‬היום היו מאבחנים אותי כסובל מבעיות קשב וריכוז‪ ,‬וטיפול‬ ‫של כשבוע בארץ‪ ,‬היה לנו אוהל שינה ואוהל "מטבח"‪ ,‬היינו לוקחים איתנו אוכל ועוד‬

‫תרופתי של כדור אחד קטן ביום היה עושה לי את החיים קלים יותר‪ ,‬אבל אז לא היתה‬ ‫הרבה ציוד‪ :‬כסאות מתקפלים‪ ,‬מזרונים‪ ,‬ציוד אישי וכו'‪ .‬כולנו השתתפנו בהעמסת‬
‫מודעות לזה‪ ,‬סומנתי אפשהו בין "שובב" ל"מופרע"‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ההורים הבינו‬ ‫הציוד על הרכב‪ ,‬כל אחד ואחת לפי גילו ויכולתו‪ ,‬הכל היה מסודר ומאורגן‪ .‬עד היום‪,‬‬

‫והכילו אותי ואת הסיטואציה‪ ,‬אף פעם לא נתנו לי את ההרגשה שאני מאכזב אותם‬ ‫אגב‪ ,‬לא ברור לי איך הצליחה מכונית הסוסיתא שלנו להכיל ולסחוב חמש נפשות‬
‫או לא בסדר‪ .‬לימים לא רק שסיימתי תיכון אלא עשיתי גם תאר ראשון ושני‪ ,‬אני חושב‬ ‫ואת כל הפקלאות‪ ,‬אבל עובדה שנסענו‪.‬‬

‫שחלק מזה בזכותם‪ ,‬בזכות האמון שנתנו בי‪.‬‬ ‫דרור‪:‬‬

‫איה‪:‬‬ ‫בצהריים תמיד חיכתה לנו ארוחה חמה‪ .‬היינו אוכלים ביחד‪ ,‬ובין ‪ 14:00‬ל‪16:00 -‬‬
‫הייתה הדממה‪ ,‬ההורים הלכו לנוח ואנחנו שיחקנו בשקט כדי לא להעיר אותם‪ ,‬הכנו‬
‫כשלעפר היה קשה בתיכון אני הייתי ילדה‪ ,‬אבל זוכרת את עצמי מתבוננת מהצד‬ ‫שיעורי בית או צפינו בערוץ היחיד שהיה אז בטלויזיה‪ ...‬ב‪ 16:00-‬ירדנו לשחק למטה‬
‫ב"סיפור" שלו‪ ,‬מסתכלת על תגובת ההורים‪ .‬כבר אז הרגשתי שנתנו לו את המקום‬ ‫עם החברים‪ .‬בשבת בבוקר היינו קמים מוקדם‪ ,‬הולכים ברגל לסבא וסבתא‪ .‬היום לא‬
‫האמיתי שלו‪ ,‬לא יצאו כנגד המורים אבל הצדיקו אותו בלי לחפש אשמים; הם פשוט‬
‫האמינו בו‪ ,‬נתנו לו ולכולנו את ההרגשה שזה לגמרי בסדר‪ .‬גם לי היו את הקשיים‬ ‫מקובל שילדים קטנים הולכים לבד ברחוב ובטח שלא חוצים כביש אבל החיים היו‬
‫שלי בבית הספר וגם בי ההורים תמכו‪ ,‬גם האחים שלי תמכו בי‪ .‬כשהייתי תלמידה‬ ‫אחרים‪ ,‬הייתה הרבה פחות תנועה‪ .‬גם ללא קשר‪ ,‬ההורים מאד סמכו עלינו‪.‬‬

‫ביסודי היתה לי מורה שממש לא הסתדרתי איתה‪ ,‬והיא כתגובה התעלמה מקיומי‬ ‫איה‪:‬‬
‫במשך כחצי שנה‪ ...‬למרות שמבחינת בית הספר אני זו שהייתי לא בסדר‪ ,‬הרגשתי‬
‫גם אני הרגשתי שסומכים עלי‪ .‬כשהייתי נערה יצאנו לבלות בימי שישי‪ .‬לכל החברות‬
‫שההורים מגבים אותי‪ .‬ההורים אמרו לי בפרוש שזה הענין שלי‪ ,‬וההחלטה האם‬ ‫שלי היתה "שעת עוצר"‪ ,‬קבעו להן עד מתי הן חייבות לחזור הביתה‪ .‬לי אף פעם לא‬
‫לעשות משהו גם היא שלי‪ ,‬ובכל מקרה הם יהיו מאחורי‪ .‬זה ממש לא מובן מאליו‪,‬‬
‫אמרו עד מתי לחזור‪ ,‬ואולי דוקא בגלל זה יצא שחזרתי מוקדם יותר מאחרים‪ ,‬ידעתי‬
‫ובל נשכח שהייתי כבת עשר בסך הכל‪.‬‬ ‫שאמא לא נרדמת עד שהיא לא רואה אותי בבית‪ .‬ערב אחד חזרתי מאוחר‪ ,‬הסתבר‬

‫דרור‪:‬‬ ‫שאבא כבר לקח את האופנוע לחפש אותי בשכונה‪...‬גם בנושא של דמי כיס‪ ,‬לא‬
‫קיבלנו בצורה קבועה או סכום קבוע‪ ,‬פשוט סמכו עלינו שנגיד אם צריך וכמה צריך‪,‬‬
‫על פניו היה נראה שאמא עומדת מאחורי אבא‪ ,‬ברב המקרים הוא היה זה שמחליט‬ ‫ונתנו ברוחב לב ובשמחה‪ .‬כשטסתי עם חברה לטיול באירופה לפני הגיוס אמא נתנה‬
‫או קובע מה עושים‪ ,‬לאן נוסעים לטייל למשל‪ .‬בפועל‪ ,‬אמא היתה הכוח המניע‪ ,‬ובטח‬
‫לי סכום ממש גדול של כסף‪ .‬כשהסתיים הטיול חזרתי לארץ עם חלק נכבד ממנו‪.‬‬
‫בעיניינים שהיו קשורים לשגרת החיים ולרווחה שלנו הילדים‪ .‬אמא תמיד מאד דאגה‬ ‫אני זוכרת שאמא די השתוממה‪ ,‬אמרה שאני הילדה היחידה שמחזירה כסף שנותנים‬
‫לנו‪ .‬זיכרון ילדות מוקדם שלי‪ :‬בתחילת השנה הייתי צריך להתחיל ללמוד בגן חובה‪.‬‬
‫שנה קודם‪ ,‬הכריחו את אחי באותו גן לאכול בהפסקת עשר לחם עם גבינה‪ ,‬ואני‬ ‫לה‪...‬בהקשר הטיול הזה אני זוכרת גם שאמא המליצה לי שלא לקבוע מראש את‬

‫‪161‬‬ ‫שונא גבינות‪ .‬אמא דאגה למצוא לי גן שלא יכריח אותי לאכול מה שאני לא אוהב‪ ,‬ענין‬
‫לא פשוט באותה התקופה‪ ,‬ילד לא ממש יכול היה לסרב למה שקובעת הגננת‪...‬גם‬
‫הדאגה והאכפתיות שלה מתבטאת גם בהכוונה‪ .‬בפעמים שונות לאורך החיים‪,‬‬ ‫בצבא היא דאגה לי מהבחינה הזו‪ ,‬זוכר שדאגה לצייד אותי בשוקולד מריר ובצנצנות‬
‫ובפרט כשהייתי צעיר יותר‪ ,‬היא ניסתה להתוות לי דרך‪ :‬דיברה איתי‪ ,‬אמרה מה כדאי‬ ‫של מיונז (ששימחו גם את שאר החבר'ה)‪ ,‬כי היה לי קשה להסתגל לאוכל הצבאי‪.‬‬
‫לדעתה‪ ,‬ניסתה גם לשכנע‪ .‬זה תמיד התנהל בצורה עדינה‪ ,‬לא בכפיה‪ ,‬אבל הייתה‬ ‫עוד דוגמה‪ :‬עברתי עם שירלי לדירה משלנו‪ .‬אמא הכינה לנו גלויה עם ברכה לכבוד‬
‫הדירה החדשה ושלחה אותה בדואר מראש‪ .‬נכנסנו לדירה ביום הראשון והברכה‬
‫שם פעולה אקטיבית מצדה‪ .‬למשל‪ ,‬כשסיימתי את השרות הצבאי היא זו שדחפה‬ ‫מההורים חיכתה לנו בתיבת הדואר‪ ,‬זה היה מקסים‪ ,‬ממש התרגשנו מזה‪.‬‬
‫אותי ללימודים בוינגייט‪.‬‬

‫מה מאפיין את אמא?‬

‫דרור‪:‬‬ ‫דרור‪:‬‬

‫אמא כל הזמן לומדת‪ .‬בטיולים ובסיורים בארץ ובחו"ל‪ ,‬בהרצאות של החוג‬ ‫הילדים והנכדים של אמא הם מבחינתה הכי טובים‪ ,‬הכי מוצלחים‪ ,‬אסור לאחרים‬
‫לארכאולוגיה‪ ,‬באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬היא כל הזמן מרחיבה אופקים ומחדדת את‬ ‫לומר עליהם מילה רעה‪ .‬היא אמא וסבתא מאד גאה‪ ,‬הכי אוהבת לספר וגם קצת‬
‫להשוויץ בילדים ובנכדים שלה‪ .‬סיפור בהקשר הזה‪ :‬בשנים האחרונות הזמנתי אותה‬
‫המוח‪ ,‬זה דבר נהדר‪.‬‬ ‫לא פעם לטקסים ולמסיבות סיום בבית הספר התיכון אותו אני מנהל‪ .‬אמא התיידדה‬
‫מיד עם כל המורות‪ ,‬שמחה לספר להן כל מיני דברים עלי ובפרט סיפורים מילדותי‪...‬‬
‫עפר‪:‬‬ ‫ברור שזה ממש לא מתאים ולכן התניתי את ההשתתפות שלה באירוע הבא בזה‬
‫שלא תדבר עם המורים‪ .‬באמת השתדלה לעשות כפי שביקשתי‪ ,‬רק מה? בשלב‬
‫אמא אוהבת מאד להיות פעילה‪ ,‬כל הזמן‪ .‬למלא את היום בפעילויות בעלות‬ ‫מסוים עלה חולדאי‪ ,‬ראש העיר‪ ,‬לבמה‪ ,‬ציין את שמי‪ ,‬הגה אותו לא מדויק – אִיסָרו ֹב‪.‬‬
‫משמעות‪ .‬אם סתם ראתה סדרה בטלויזיה היא מיד מתנצלת ש"בזבזה" את הזמן‪.‬‬ ‫אמא‪ ,‬שישבה בשורה הראשונה לידי קפצה מיד ובקול רם תיקנה אותו – אִיסֶרו ֹב!‬

‫יש פעילויות שעשתה ואהבה תמיד‪ ,‬יש כאלה שהוסיפה לעצמה עם השנים‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬לא הצליחה להתאפק‪ ,‬היא חייבת תמיד לשמור על הילדים שלה‪.‬‬
‫כמו סבתא היידי בזמנו‪ ,‬גם אמא היא טיפוס סתגלני‪ ,‬מתאימה את עצמה לנסיבות‬
‫המשתנות של החיים‪ .‬למשל‪ :‬בעבר לא היה לה רשיון נהיגה‪ ,‬אבל כשהפכה אמא‬ ‫איה‪:‬‬

‫לשניים וכבר היה בלתי אפשרי להתנייד על האופניים למדה לנהוג‪ ,‬אחר כך גם‬ ‫אמא מתחברת לאנשים מאד בקלות‪ ,‬מוצאת שפה משותפת עם כל אחד תוך דקה‪.‬‬
‫עשתה רשיון על אופנוע ואוטובוס‪ ,‬עד היום היא לא מוותרת על האוטו‪ .‬עוד דוגמה‪:‬‬ ‫בשבתות‪ ,‬כשהייתי ילדה‪ ,‬אבא היה הולך לשחק טניס‪ ,‬אמא ואני הלכנו לחוף גורדון‪.‬‬
‫אצלנו בבית אבא היה "הבשלן"‪ .‬כשאבא נפטר אמא "התלבשה" על המטבח‪ ,‬היא‬
‫יום אחד ישבה לידנו תיירת הולנדית חתיכה‪ ,‬הפעם דוקא היא זו ש"התחילה" עם‬
‫אמנם לא מאלתרת או מתפרעת‪ ,‬הכל מאד מסודר‪ ,‬אבל יש לה כמה וכמה‬ ‫אמא‪ ,‬אבל לא היתה צריכה לנסות הרבה‪ ,‬תוך שניה התחילו לפטפט ותוך שעה נהיו‬
‫תבשילים שהיא מכינה‪ ,‬משחזרת מתכונים שאבא הכין ואפילו מעלה מהאוב‬
‫מאכלים מהמטבח היקי שסבתא הכינה בעבר‪ .‬הילדים שלי מאד אוהבים לאכול‬ ‫חברות בלב ובנפש‪ .‬הסתבר שיש לה ילד בשם גי‪ ,‬בן גילי‪ ,‬גם אנחנו מצאנו שפה‬
‫משותפת‪ .‬כשהייתי בת שתים‪-‬עשרה נסענו לחו"ל והתארחנו אצלם‪ ,‬הם הגיעו‬
‫אצלה‪.‬‬
‫לעיתים קרובות לישראל‪ ,‬תמיד נפגשנו ואפילו חגגנו ליל סדר ביחד‪ ,‬אנחנו בקשר‬
‫איה‪:‬‬ ‫עד היום‪ .‬לכולנו יש סיפורים על אנשים שאמא פגשה "ברחוב" והפכו להיות חברים‬
‫טובים שלה‪ .‬בחלק מהמקרים זה מבטא את הצד הטיפולי שלה‪ ,‬במקרים מסוימים‬
‫אמא עדיין לא מבשלת הרבה‪ ,‬אבל היא מצאה פתרון מעולה‪ :‬מזמינה את הנכדים‬ ‫אלו יחסים שיויונים וחבריים‪ .‬במידה מסוימת כולנו אמצנו את התכונה הזו‪ ,‬במינון זה‬
‫למסעדות‪ ,‬כולם נהנים‪ .‬יש לי גם קוריוז בנושא‪ :‬כשרון‪ ,‬הבן שלי‪ ,‬היה ב'מסע‬
‫ישראלי'‪ ,‬כל החברים דיברו על הגעגועים לאוכל של סבתא‪ :‬אחד דיבר על‬ ‫או אחר‪.‬‬

‫הקוסקוס‪ ,‬השני על המרק של סבתא‪ ,‬שלישי על הקציצות שסבתא מכינה לו‪.‬‬

‫לחברות שלי‪ ,‬סרגה אפילו לנין של חברה שכבר נפטרה‪.‬‬ ‫‪162‬‬
‫אמא תמיד נתנה דוגמה אישית‪ ,‬ובצורה צנועה‪ ,‬בלי דרמות ובלי הסברים מיותרים‪,‬‬
‫לא עשתה מזה ענין‪ .‬למשל‪ ,‬הייתי מתלווה אליה מגיל מאד צעיר לעבודה בבתים של‬ ‫רון אמר שהוא מתגעגע ללכת עם סבתא ל‪ ): ...BLACK -‬צחוק צחוק‪ ,‬הוא באמת‬
‫התגעגע‪ .‬לא רק להמבורגר‪ ,‬אלא בעיקר לבילוי עם סבתא שלו‪.‬‬
‫הנכים‪ ,‬חלקם נכים קשה‪ ,‬או זקנים מאד‪ ,‬אחת סבלה מפיגור‪ .‬בזכותה נחשפתי‬
‫לאנשים בעלי מוגבלויות וקיבלתי את זה כמובן מאליו‪ .‬בזמנו‪ ,‬כשהייתי ילדה‪ ,‬אמא‬ ‫בנושא הסתגלנות של אמא חשוב לציין את הקשרים שלה עם חברים וחברות‪.‬‬
‫אימצה זקן ערירי בשם טמיינסקי‪ ,‬פעם בשבוע הגעתי איתה לביתו‪ ,‬לארח לו לחברה;‬ ‫בשנים האחרונות היא נאלצה להמציא מחדש את הסביבה החברתית שלה‪ :‬בעבר‬
‫היו החבר'ה שלה ושל אבא‪ ,‬כשהלכו והתמעטו אמא חידשה קשר עם חברות ילדות‬
‫הוא לא היה בן משפחה אבל אמא התיחסה אליו ככזה וגם לי זה נראה טבעי‪.‬‬ ‫שלה‪ ,‬וכשחלק מהן נפטרו היא יצרה חברות חדשות ‪ -‬כיום היא נפגשת באופן קבוע‬

‫דרור‪:‬‬ ‫עם "הפרלמנט של גן העיר"‪ .‬זה דבר די נדיר ומאד יוצא דופן‪ ,‬ליצור קשרים‬
‫משמעותיים גם בגיל שמונים פלוס‪ .‬בעיני זה גם ביטוי לתכונה מוערכת אחרת שלה‪:‬‬
‫שיפוטיות וביקורת לא חזקים אצלה‪ ,‬המשקפיים שלה תמיד ורודים; לפרטים‬
‫הקטנים והדברים הלא טובים היא לא שמה לב‪ ,‬או מעדיפה להתעלם מהם‪ .‬לפעמים‬ ‫אמא לא מוותרת לעצמה; אם משהו חשוב לה‪ ,‬דוגמת קשרים חברתים‪ ,‬היא תלחם‬
‫עליו ותעשה הרבה כדי להשיג אותו‪.‬‬
‫זה משגע אותי‪ ,‬כשהיא לא רואה את התמונה כולה‪ ,‬או מייפה את המציאות‪ ,‬אבל זו‬
‫היא‪ ,‬למדתי לקבל את זה‪ .‬אני גם לא זוכר אותה צועקת או כועסת עלינו או על‬ ‫דרור‪:‬‬

‫הנכדים‪ .‬אמא יכולה להתרגש ממישהו שאומר משהו‪ ,‬או להגיד ש"זה לא בסדר" אבל‬ ‫אמא היא אדם שאוהב לתת‪ ,‬שחי בשביל לתת‪ .‬כאבא צעיר הערצתי את הכוח‬
‫אני לא זוכר אותה אומרת דברים כועסים או פוגעים‪.‬‬ ‫והסבלנות שהייתה לה להיות לפחות יום בשבוע באופן קבוע עם הנכדים‪ .‬כשהיה‬
‫זמן הייתה גם מסדרת את הבית‪ ,‬תולה כביסה‪ ,‬מסדרת‪ ,‬מקפלת‪ .‬היה לי קשה עם זה‪,‬‬
‫איה‪:‬‬ ‫אמרתי לה שהיא באה להיות עם הנכד‪/‬ה‪ ,‬לא להיות עוזרת בית‪ ,‬אבל אמא בשלה‪.‬‬
‫מבחינתה ראתה אותנו ‪ -‬זוג צעיר‪ ,‬עמוסים‪ ,‬עייפים‪ ,‬מצאה עוד דרך לתת ולעזור‪.‬‬
‫לאמא יש התנהלות חכמה‪ :‬היא קצת מקטינה את עצמה‪ ,‬לא מתבלטת‪ ,‬אבל מכוונת‬
‫מטרה ומחזיקה את כל המשפחה‪ .‬בתקופה שאבא שלי חי זה היה בולט יותר‪ .‬אם‬ ‫איה‪:‬‬

‫הוא היה הראש‪ ,‬היא היתה הצוואר שמכוון אותו‪ ,‬בתכל'ס קובעת לאן ילך‪ .‬גם אותנו‬ ‫לנתינה של אמא אין גבולות‪ :‬כשהנכדים מגיעים אמא תמיד שולפת מארון סודי‬
‫הילדים‪ ,‬גם עם הנכדים ‪ -‬היא נותנת לנו להחליט אבל מכוונת למקומות הנכונים‪ .‬זה‬ ‫ממתקים שקנתה עבורם‪ .‬הגעתי אליה לא מזמן עם הכלבים שלנו‪ ,‬למרות שהיא לא‬
‫נעשה בנועם ובאהבה‪ ,‬לא במניפולציה‪ ,‬בשנים האחרונות אולי קצת ב"רגשי"‪ ...‬אבל‬ ‫אוהבת אותם כל כך ‪ -‬שלפה מאותו ארון חטיפים לכלבים‪ ...‬עוד דוגמה‪ :‬כשרק נולדו‬

‫הכוונה היא תמיד טובה‪.‬‬ ‫הנכדים שלה אמא סרגה להם שמיכה ונעלי בית‪ ,‬כשלא היו עוד נכדים קטנים‬
‫התחילה לסרוג לנכדים של החברים שלה‪ ,‬לתינוקות של השכנים‪ ,‬לילדים שנולדו‬

‫‪163‬‬ ‫דרור‪:‬‬

‫פרגנו לעצמנו חופשה זוגית בבאהמס‪ .‬בחורה ישראלית צעירה שהיתה אמורה לעזור‬ ‫אמא היא פצצת אנרגיה שלא מתכלה‪ .‬כשנסעה עם הנכדים הבנים למינכן‪ ,‬קיבלנו‬
‫לאמא הבריזה ברגע האחרון והיא נשארה לבד עם ששת הילדים‪ ,‬בגילאי שתים‪-‬‬ ‫טלפון שאין להם כבר כוח ללכת לעוד מקומות בעיר‪ ,‬אבל סבתא ממשיכה ללכת‪...‬‬

‫עשרה עד שנתיים‪ .‬לא זכור לי שנבהלה‪ ,‬עמדה באתגר בכבוד והסתדרה מצוין‪ .‬אגב‬ ‫את הקושי והגיל אמא שמה בצד‪ ,‬העיקר להמשיך ולטייל‪ .‬כשהייתה אמא בת שמונים‬
‫הסיפורים של איה על פעילויות האקסטרים – גם היום אמא כועסת עלי שאני מסרב‬ ‫נסענו לבריכת המשושים‪ .‬ירידה ואח"כ עלייה מאתגרת‪ ,‬גם לאנשים צעירים‪ ,‬עשתה‬
‫להרכיב אותה על האופנוע שלי‪ .‬אני אומר לה שזה מסוכן מדי והיא ממשיכה לנדנד לי‬
‫את זה די בקלילות וכמובן שבלי לקטר‪ ,‬זה מדהים‪.‬‬
‫שאין בעיה‪ ,‬רק אביא קסדה והכל יהיה בסדר‪...‬‬
‫אמא היא טיפוס של מחויבות טוטאלית‪ .‬כשנולדנו דרור ואני‪ ,‬הפסיקה לעבוד כדי‬ ‫איה‪:‬‬
‫לגדל אותנו‪ .‬במשך הרבה שנים טיפלה בהורים של אבא שלי כאילו היתה בתם‪,‬‬
‫בפרט בסבא שלי אחרי שהתאלמן‪ .‬כשנולדו הילדים שלנו היא השתלבה מיד כסבתא‬ ‫גם בגילה המתקדם אמא הקפידה לבקר אותנו לפני כמה שנים בקנדה‪ ,‬כשהיינו‬
‫מסורה ומחויבת‪ ,‬היה לה יום עם כל נכד או נכדה‪ ,‬החברים והשכנים שלנו התפעלו‬ ‫ברילוקיישן‪ .‬טיסה ארוכה‪ ,‬קר מאד בחורף‪ ,‬לא פשוט‪ .‬היא התארחה אצלנו בבית‬
‫שהיא לא מפספסת אף פעם‪ .‬יותר מזה‪ ,‬כשאנחנו נאלצנו לבטל ביקור שלה היתה‬ ‫כמובן‪ ,‬מאד שמחנו שהיא באה‪ ,‬הילדים ממש חיכו לזה‪ .‬בפעם הראשונה הגיעה‬
‫ממש מתבאסת‪ ,‬להבדיל מסבים וסבתות אחרות שאפילו שמחים לקבל קצת חופש‪.‬‬ ‫לחודש‪ ,‬בפעם השניה הרגשנו שזה לא מספיק‪ ,‬הצענו לה לבוא לששה שבועות‪.‬‬
‫הביקורים שלה אצלנו‪ ,‬ביום קבוע‪ ,‬נמשכו הרבה שנים‪ ,‬כמעט עד שהתגייסו הילדים‪.‬‬ ‫טיילנו הרבה‪ ,‬לקחנו אותה לרכב על סוסים וגם לפעילות ספורט מוטורית אתגרית;‬
‫עד היום‪ ,‬אגב‪ ,‬חשוב לה מאד לראות את הנכדים לעיתים קרובות מאד ועל בסיס‬ ‫כולם עושים – אז גם היא רצתה‪ ,‬לא ויתרה‪ ,‬רק השביעה אותי שלא אספר לאחים‬
‫קבוע‪ .‬נדמה לי שהיא לא לגמרי מבינה עד כמה זה נדיר שנכדים בוגרים מבקרים‬ ‫שלי‪ ,‬פחדה שיכעסו עליה שהיא מסתכנת בגיל כזה‪ .‬בזמנו רצתה גם לקחת את שי‪,‬‬
‫את סבתא בשוטף לפחות פעם בשבוע ובדרך כלל יותר מזה‪ ,‬ומתקשרים המון‪ .‬אמא‬ ‫הבן שלי‪ ,‬לטיול מזחלות בשלג‪ ,‬אבל ה"מבוגרים האחראים"‪ ,‬הורידו אותה מהרעיון‪.‬‬
‫בנוסף לטיולים‪ ,‬היא התלוותה אלי בקנדה לפעילויות השגרה שלי‪ :‬הצטרפה למועדון‬
‫הרויחה את זה ביושר‪ ,‬היא השקיעה בהם את הנשמה ועדיין משקיעה‪.‬‬
‫הקריאה‪ ,‬למפגשים עם חברות שלי ‪ -‬כמובן שהתחברה אליהן בקלות וכולן מיד‬
‫כולם‪:‬‬ ‫התאהבו בה‪ ,‬עם חלקן היא בקשר עד היום‪ .‬כשהלכנו יחד לחוג פילאטיס התמידה‬
‫יותר ממני‪ ,‬המדריכה התפעלה שאמא מגיעה שלוש פעמים בשבוע‪ ,‬לא מחמיצה אף‬
‫הנכדים מאד קשורים לסבתא יהודית ואוהבים אותה‪ .‬כשהיו קטנים הגיעה תמיד לכל‬
‫ימי ההולדת‪ ,‬לכל ההופעות שלקחו בהן חלק‪ ,‬למשחקי הכדורסל ולשאר החוגים‪ ,‬לכל‬ ‫שיעור‪.‬‬

‫המסיבות בגן ובבית הספר‪ .‬כשגדלו הצטרפה לנכדים המתגייסים בבקו"ם‪ ,‬הגיעה‬ ‫עפר‪:‬‬
‫גאה לטקסי סיום התואר‪ ,‬היו עד כה שתי חתונות ואפילו הולדת נינה‪ ,‬היא חיה‬
‫בציפיה לעוד שמחות ואירועים ואנחנו איתה כמובן‪ .‬אין דבר שחשוב לאמא יותר‬ ‫גם אותנו אמא ביקרה בזמנו‪ ,‬כשהיינו ברילוקיישן בקנדה‪ .‬היא אמנם היתה צעירה‬
‫יותר‪ ,‬בת קרוב לשבעים‪ ,‬אבל בכל זאת כבר די מבוגרת‪ .‬היה שבוע שבו נאוה ואני‬
‫מהמשפחה; היא רווה נחת כשאנחנו מספרים לה שאחד הנכדים התקשר לבן‪-‬דוד‬
‫שלו‪ ,‬או אם רואה אותנו האחים מתחבקים‪ .‬לשמוע שבני המשפחה נפגשים ומבלים‬

‫ביחד עושה אותה הכי מאושרת בעולם‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫האינןכדעילםסמבסתפאר!ים‪:‬‬

‫‪165‬‬

‫עדי‬
‫מספרת‪:‬‬

‫בספטמבר ‪ 2012‬סבתא שמעה שאני על מטוס בדרך לאוניה שעבדתי בה והחליטה‬
‫להצטרף גם ‪ -‬צעד ספונטני אבל לא מפתיע מצד הסבתא הכי זורמת בעולם‪ .‬במשך‬

‫שבוע סבתא הסתובבה איתי על האוניה‪ ,‬יצאה איתי להסתובב קצת באיטליה‬
‫ובמלטה‪ ,‬וגם יצאה לבד וכמובן הכירה חברים חדשים כהרגלה‪ .‬ככה סבתא הספיקה‬

‫לבקר בטוניס‪ ,‬שניה לפני שסגרו אותה באותה תקופה לישראלים‪.‬‬
‫ב‪ 2019-‬נסענו יחד למדריד‪ ,‬ובגיל ‪ 84‬סבתא גמעה עשרות קילומטרים ביום‪ ,‬וטיפסה‬
‫איתי לראות שקיעות בכל ערב‪ .‬פעם ממקדש מצרי‪ ,‬פעם מגג של מלון‪ ,‬פעם מהגנים‬

‫המלכותיים ‪ -‬כל ערב צפינו יחד בשקיעה ממקום מיוחד אחר‪ .‬גם בברלין ובגובן היינו‬
‫ביחד ב‪ ,2022-‬וסבתא כרגיל ‪ -‬מצד אחד נחרדת מלראות אותי מטפסת בכל מקום‪,‬‬

‫מצד שני כבר עם המצלמה שלופה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הזכרונות הכי טובים שלי עם סבתא הם דווקא פה בארץ‪ .‬בין אם זה להשכיב‬

‫אותי לישון כשהייתי קטנה עם סיפורים מהעבר‪ ,‬ללמד אותי איך לתפוס גלים‪,‬‬
‫להתאמן איתי על רוורס כשלמדתי נהיגה‪ ,‬לשלוח לי חבילות לצבא כל שבוע‪ ,‬או‬
‫לנסוע עד באר שבע כדי לבקר אותי ועל הדרך לסדר לי את הארון ‪ -‬סבתא תמיד‬

‫נמצאת בשבילי בכל מקום שאני נמצאת ועוזרת בכל מה שאני צריכה‪.‬‬
‫כשאני מספרת לאנשים על סבתא הם נפעמים תמיד מכמה חוויות והרפתקאות היא‬

‫צברה ואיזה כיף לנו ביחד‪.‬‬
‫כשאומרים לי 'סבתא' אני מיד חושבת על מי שתמיד שם להראות לי במילים‪,‬‬
‫במחוות ובמבט‪ ,‬כמה היא אוהבת אותי‪ .‬לא משנה איפה אני אהיה ומה אני אעשה ‪-‬‬

‫היא תמיד תהיה גאה בי ותאהב אותי‪.‬‬

‫‪166‬‬

‫דור‬
‫מספר‪:‬‬

‫מגיל צעיר סבתא יהודית הייתה שם עבורי באבני דרך משמעותיות בחיים שלי‪ .‬היא‬
‫הייתה באה לראות אותי כשהייתי גולש וגם מבקרת במשמרות בבורגראנץ'‪ .‬סבתא‬
‫גם הכירה לי את ענת שהפכה במהרה להיות בת משפחה שאיתה אנו בקשר עד‬

‫היום‪.‬‬
‫סבתא‪ ,‬תמיד עם חיוך על הפנים‪ ,‬הציעה לעזור בכל מה שצריך‪ ,‬להביא אוכל בימי‬

‫רביעי ‪" -‬יום סבתא"‪ ,‬להסיע ממקום למקום וכו'‪.‬‬
‫עם הולדתה של אלבה סבתא גם נהנתה להיות סבתא רבה וביקרה את אלבה‬

‫בברלין‪ .‬המפגש בין השתיים מאוד ריגש אותי‪.‬‬

‫‪167‬‬

‫מאיה‬
‫מספרת‪:‬‬

‫מאז שאני זוכרת את עצמי סבתא יהודית תמיד שם‪ ,‬כמעט כל מקום וכל דבר מזכיר‬
‫לי אותה‪ :‬ללכת לים‪ ,‬לאכול מרק עגבניות עם איטריות‪ ,‬פצפוצי שוקולד‪ ,‬מקלחת עם‬

‫חימום מגז (בבית הישן ככה המים היו מתחממים‪ ,‬ממש אש חיה מעלינו)‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫טיולים בארץ‪ .‬בכביש‪ ,‬כשאני נוהגת איתה‪ ,‬היא מחזיקה לי את היד ומסבירה לי באיזה‬

‫נתיב לנסוע‪.‬‬
‫היא תמיד עסוקה‪ :‬בהרצאות‪ ,‬עם חברות‪ ,‬עם אחד הנכדים‪ ,‬בהתעמלות‪ ,‬במחשב‪.‬‬

‫תמיד שואלת אם הכל בסדר ואם אני צריכה משהו‪.‬‬
‫הכי אני זוכרת שהיא תמיד דאגה לבוא ולאכול איתנו צהריים‪ .‬כשהיינו קטנים זה היה‬
‫לבוא לקחת אותנו מהבית ספר‪ ,‬כשגדלנו קצת זה היה לחכות לנו בבית שנחזור ונלך‬

‫לאכול‪ .‬היום סבתא יהודית מגיעה אלי לעבודה לאכול איתי ועם אשתי אנה פעם‬
‫בשבוע‪.‬‬

‫אין אנשים כמו סבתא יהודית‪ .‬זכיתי שהיא סבתא שלי‪ .‬כולנו‪.‬‬

‫‪168‬‬

‫שני מספרת‪:‬‬

‫כשהיינו ילדים וגרנו במכבים היה לסבתא יום קבוע ‪ -‬יום רביעי – בו היא הייתה באה‬
‫אלינו‪ .‬היא באה בצהריים מלווה בכל הדברים שאמא לא הייתה מרשה‪ :‬מיצים מוגזים‬

‫ממותקים‪ ,‬סוכריות גומי ושוקולדים‪ .‬אח"כ היינו הולכים לארוחת צהריים ב"מכביס"‪-‬‬
‫אוכל ביתי או ב"בורגראנץ" במרכז המסחרי ברעות (שזה גם משהו שאמא לא הייתה‬

‫נותנת לנו לאכול ‪ -‬ג'אנק פוד)‪.‬‬
‫אח"כ סבתא הייתה מסיעה אותנו לחוגים שלנו‪ ,‬והיינו משחקים איתה משחקים‬
‫בבית כמו "רמיקוב" שהיא לימדה אותנו והייתה מנצחת לפעמים‪ .‬לפני השינה סבתא‬
‫הייתה מספרת לנו סיפורים מהילדות שלה‪ .‬כל פעם סיפור אחר ‪ -‬למשל כמו זה‬
‫שכשהלכה עם החברים שלה לבית הספר בצהריים‪ ,‬בדרך היו עוברים ליד בית של‬
‫שכנה וצועקים לה "מכשפולה מכשפולה"‪ ..‬אהבנו את הזמן הזה עם סבתא לפני‬

‫השינה‪ .‬בבוקר הייתה מסיעה אותנו לבית הספר וחוזרת לביתה בת"א‪.‬‬

‫כשהייתי בחטיבת ביניים הייתי לפעמים נוסעת לסבתא בימי שלישי כשלא היו לי‬
‫אימונים‪ .‬הייתי לוקחת אוטובוס לת"א ומשם קו ‪ 5‬עד לבית שלהם‪ .‬היינו מבלות ביחד‪:‬‬

‫לפעמים נוסעות לאיה לבקר את הילדים שלה‪ ,‬לפעמים לראות סרט או לקניות רק‬
‫שתינו‪.‬‬

‫לאורך כל השנים כל החברות שלי קינאו בי‪ ,‬איך יש לי סבתא כזו מגניבה‪ :‬שרצה‬
‫ממקום למקום‪ ,‬לוקחת לטיולים‪ ,‬הולכת לשחות וטסה לחו"ל בטיולים מאורגנים ולבד!‬

‫בכל פעם שסבתא מגיעה תמיד היא מביאה איתה שקיות עם דברים‪ .‬פצפוצי‬
‫שוקולד שהיא מכינה (קורנפלקס עם שוקולד)‪ ,‬דיאודורנט‪ ,‬ותשחצים‪ .‬בשנים‬

‫האחרונות הדיאודורנט התחלף בנרות של 'ללין'‪.‬‬
‫כל שנה‪ ,‬בתחילת שנת הלימודים‪ ,‬מתקיים אירוע המשולשים ‪ -‬אירוע ייחודי ומרגש‬
‫לסבתא‪ .‬למרות שלפי המסורת רק מי שמתחיל את כיתה א' מקבל משולש ‪ -‬סבתא‬

‫מהר מאד הפכה את המנהג לכזה שכל הילדים מקבלים‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,2012‬אחרי הצבא‪ ,‬טסתי עם סבתא לברצלונה‪ .‬כל יום הייתי מסיימת את‬
‫היום עם רגליים כואבות מרוב שהלכנו כל כך הרבה!! וסבתא הלכה איתי את הכל!‬
‫רצנו ממקום למקום‪ ,‬מטיול לטיול ‪ -‬לבקר מקומות מפורסמים‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬קניות ואוכל‬

‫טוב‪ .‬בכל מקום חשבו שסבתא היא אמא שלי והופתעו לשמוע את גילה‪.‬‬
‫בשנה ‪ 2014‬טסנו לפאריז‪ ,‬גם פה התרוצצנו ממקום למקום‪ ,‬נתנו לרגליים להוביל‬

‫אותנו ופשוט נהנו מהחוויה להיות בחו"ל יחד‪ ,‬לבקר במקומות חדשים או ישנים‪,‬‬
‫להנות מהנופים והאוכל הטעים‪ .‬סבתא זרמה איתי כשרציתי ללכת לקונדיטוריות‬
‫מפורסמות ולצד זה גם הלכנו למוזיאונים לראות את המונה ליזה והאייפל‪ .‬לקחנו טיול‬

‫יום לראות את הגנים והבית של קלוד מונה‪.‬‬

‫בשנים האחרונות אני נהנית לעזור לסבתא לפתור פאזלים‪ ,‬ללכת לים‪ ,‬לטייל‪ ,‬ללכת‬
‫למסעדות ופשוט להנות מכל זמן יחד!!‬

‫‪169‬‬

‫שירי‬
‫מספרת‪:‬‬

‫כשגדלנו‪ ,‬בכל שנה היה יום קבוע בשבוע שהיה "יום סבתא" ‪ -‬יום שסבתא מגיעה‬
‫לאסוף אותנו מבית הספר ונמצאת איתנו עד הבוקר שאחרי‪ .‬סבתא הייתה אוספת‬
‫את כולנו מהבתי ספר השונים ודואגת לארוחת צהריים ‪ -‬מביאה מלא מרק עגבניות‪,‬‬
‫פצפוצי שוקולד ולפעמים גם לביבות של סבא‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬לפעמים הייתה מביאה‬
‫אוכל מ'מכביס' או מבורגראנץ' ותמיד דואגת שלכל אחד מאיתנו יהיה את השתייה‬

‫והאוכל שאהבנו‪ .‬במהלך אחר הצהריים הייתה לוקחת אותנו לחוגים‪ ,‬עוזרת לנו‬
‫לסדר ולנקות‪ ,‬משחקת איתנו 'רמי' או משחקים אחרים ובערב במיטה לפני השינה‬
‫יושבת ומספרת סיפורים מרתקים על החיים שלה וכל ההרפתקאות שעברה‪ .‬מעבר‬

‫ליום סבתא‪ ,‬לרוב גם בשבת היא הייתה באה לבקר עם סבא‪.‬‬
‫אין ספק שסבתא תמיד הייתה חלק מאוד משמעותי מהחיים שלנו וליוותה אותנו‬

‫בכל מה שעברנו‪.‬‬
‫גם היום‪ ,‬כל בוקר מתחיל בשיחת טלפון לסבתא‪.‬‬
‫לאורך כל החיים שלי תמיד כל החברים מכירים ומעריצים את סבתא יהודית‪.‬‬

‫‪170‬‬

‫אורן‬
‫מספר‪:‬‬

‫אני זוכר שבצעירותי היינו מגיעים לסבא וסבתא לארוחה והייתי נשאר לישון אצלם‪,‬‬
‫בערב כל החברה היו מגיעים לבלות לשתות ולשחק קלפים‪ ,‬אני זוכר שתמיד הייתי‬
‫מקשיב לשיחות שלהם‪ ,‬הם היו יושבים בשני שולחנות ‪ -‬שולחן גברים ושולחן נשים‪.‬‬
‫בשבת בבוקר היינו קמים ולוקחים את הבאגט (שהיה נשאר בחדר השינה כדי שלא‬
‫יתמלא בנמלים) עם קוטג' ואחלה ארוחת בוקר‪ .‬אחרי זה היינו סבתא ואני הולכים‬
‫לטייל ולעשות הליכה בפארק הירקון והיינו מגיעים אפילו עד לשכונת ל׳ (סבא וסבתא‬
‫השניים שלי גרים שם)‪ .‬אחרי זה היינו ממשיכים לים לאכול מנגו וסבא היה מכין לנו‬

‫את ארוחת הצהריים‪ .‬אני ממש זוכר את זה כמו אתמול‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫עוז‬
‫מספר‪:‬‬

‫אין חבר ילדות שלי שלא מכיר את המושג "יום סבתא" ואת המשמעות שלו‪ .‬בתור‬
‫ילד זכיתי לחוות יום שכזה פעם בשבוע‪ ,‬בד"כ ביום רביעי‪ .‬כל יום רביעי סבתא‬

‫יהודית הייתה מגיע אלינו הבית‪ ,‬אוספת אותנו מבית הספר ומבלה איתנו את היום‪.‬‬
‫"יום סבתא" היה אירוע שגרתי מרגש‪ ,‬כה שגרתי שהפך להיות כה מובן מאליו ורק‬

‫בהסתכלות אחורה אני מצליח להבין כמה זכינו לו‪ .‬כשסבא אריה עוד היה בחיים‬
‫הוא היה מכין לנו ארוחת צהריים ושולח אותה יחד עם סבתא‪ .‬כך‪ ,‬היינו זוכים ישר‬

‫אחרי בית‪-‬הספר לאכול ארוחת מלכים עם שניצלים‪ ,‬קציצות ירקות (שתמיד היו‬
‫באים בקופסא כחולה עם מכסה צהוב)‪ ,‬מרק עגבניות קר ומרק עוף חם‪ .‬לקינוח‬

‫כמובן היה פצפוצי שוקולד‪ .‬בתור ילדים היה לנו בבית תורנות מטבח‪ ,‬בכל יום‬
‫בשבוע אח אחד היה אחראי על ניקיון המטבח‪ .‬תמיד היינו רבים על יום רביעי‪,‬‬

‫שכן כשסבתא הייתה באה היא לא הייתה נחה ועוזרת לנקות וכך מי שהיה‬
‫בתורנות ברביעי יכל לנוח בעוד השאר מקנאים‪ .‬לאחר שסבא נפטר היינו מביאים‬

‫אוכל ממסעדת אוכל חם בשם "מכביס"‪ .‬סבתא כמובן הפכה לחברה של מגישת‬
‫האוכל סבטה וכך בכל רביעי סבטה הייתה מחכה שנגיע ואם במקרה ראתה כי‬

‫השניצלים עומדים להיגמר ידעה לשים לנו בצד קופסה במיוחד‪ ,‬כל זה רק בזכות‬
‫החיוך של סבתא האהובה‪ .‬בימי סבתא היה לנו כיף גדול‪ ,‬אחרי ארוחת צהריים‬
‫סבתא הייתה נחה ואז משחקים רמי קוב או משחק קופסא אחר‪ .‬הייתה לוקחת‬
‫ואוספת אותנו מהחוגים השונים ומהחברים‪ .‬כל חברינו היו מכירים את סבתא‬
‫וסבתא אותם‪ .‬סבתא כמו סבתא תמיד זכרה נתונים אקראיים על החברים גם‬
‫הרבה אחרי שכבר לא היינו חברים שלהם או אירועים אזוטריים שהתרחשו‪.‬‬

‫מסורת "יום סבתא" נשמרה עד אשר אחרון הילדים התגייס לצבא וכבר לא היינו‬
‫בבית‪ .‬אך סבתא לעולם לא אמרה נואש וגם היום‪ ,‬ככל שהיא ואנחנו יכולים‪,‬‬
‫נפגשים מדי שבוע לארוחת צהרים ולדיבורים על החיים‪.‬‬

‫זיכרון מתוק נוסף מסבתא קשור לקיץ‪ .‬בכל קיץ כילדים היינו טסים למחנה קיץ‬
‫בארה"ב לחודשיים‪ .‬במהלך המחנה כל חברינו היו מקבלים מכתבים מההורים אך‬
‫אנחנו לא שכן אמא עבדה במחנה‪ .‬אבל סבתא יהודית היקרה הרימה את הכפפה‬
‫ותמיד הייתה כותבת לנו מכתבים ארוכים ומפורטים עם כל מה שקורה בארץ שלא‬

‫נפספס דבר‪ .‬תמיד הייתי מתרגש כל כך לקבל מכתב עם בול מהארץ וישר‬
‫ידעתי שסבתא כתבה מכתב! בקיץ אחד סבתא אף באה לבקר במחנה והיה מרגש‬

‫במיוחד‪ .‬יחד עם בן דוד של אבא‪ ,‬דני‪ ,‬היא נסעה להרי הפוקנוס והייתה חגיגה‬
‫גדולה‪.‬‬

‫‪172‬‬

‫גל‬
‫מספר‪:‬‬

‫סבתא תמיד הייתה עבורי דמות מאוד משמעותית‪ .‬מגיל צעיר אני זוכר שהיא הייתה‬
‫תמיד מגיעה לראות אותי בחוגים שבהם לקחתי חלק‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חוג כדורגל במודיעין‪,‬‬
‫אני זוכר שהיא הייתה מסיעה אותי לשם ובאה לעודד‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני לא אשכח את ימי‬

‫רביעי בילדותי‪" ,‬יום סבתא"‪ :‬בימים אלו סבתא הייתה אוספת אותי מביה"ס והיינו‬
‫הולכים יחדיו לאכול ארוחת צהריים‪ .‬אחרי זה היינו מבלים ומשחקים משחקים‪.‬‬

‫כשהייתי בן ‪ 15‬טסתי יחד עם סבתא‪ ,‬בן דודי אורן והאחים שלי דור ועוז לטיול בברלין‪.‬‬
‫סבתא תמיד הייתה כייפנית ונהנו מאוד במהלך הטיול המשפחתי שלנו!‬
‫אין כמו סבתא שבעולם‪.‬‬

‫‪173‬‬

‫רון‬
‫מספר‪:‬‬

‫מאז שאני קטן תמיד היה לי קשר מיוחד עם סבתא‪ .‬היא היתה באה לקחת אותי מהגן‬
‫ולוקחת אותי לכל מיני מקומות שאהבתי‪.‬‬

‫כשחגגתי בר מצווה בקנדה‪ ,‬היא הגיעה אלינו למונטראול ויחד טסנו לניו יורק‪ .‬סבתא‬
‫אמרה שזה היה מאד מרגש בשבילה לטוס פעם ראשונה לבד עם אחד הנכדים וגם‬
‫בשבילי‪ .‬הלכנו יחד למשחק של ‪( NBA‬בכלל‪ ,‬סבתא היתה בהמון משחקים שלי‪ ,‬גם‬
‫בישראל וגם בקנדה‪ ,‬הכירה את המאמנים שלי)‪ .‬באחד הימים בניו יורק‪ ,‬סבתא‬
‫איבדה את הארנק שלה ומאד התבאסה‪ ,‬אז קניתי לה מהכסף שלי ארנק‪ .‬אחר כך‪,‬‬
‫כשבאתי בחופש לישראל לבד‪ ,‬וגרתי אצלה‪ ,‬היא מאד התגאתה שהיא משתמשת‬
‫בארנק שאני קניתי לה‪ ,‬וזה מאד שימח אותי‪ .‬אגב‪ ,‬היא משתמשת בו עד היום‪ .‬בניו‬
‫יורק‪ ,‬הלכנו יחד לחנות ממתקים שיש בה כל מיני סוגי ממתקים שאין בישראל‪ ,‬זה‬
‫היה ממש מגניב‪.‬‬
‫גם היום‪ ,‬כשאני בצבא‪ ,‬סבתא מאד אוהבת לשלוח לי חבילות עם ממתקים‪,‬‬
‫אפילו שאני יכול ללכת לקנות לעצמי ממתקים בשקם‪ .‬אני מרגיש שהיא שולחת את‬
‫האהבה שלה עם הממתקים שהיא שולחת לי‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫שי‬
‫מספר‪:‬‬

‫בשנת ‪ 2019‬נסעתי עם סבתא לשבוע לטיול בר מצווה‪ :‬היינו חמישה ימים בלונדון‬
‫ועוד יומיים במנצ'סטר כדי לראות משחק כדורגל של קבוצת מנצ'סטר יונייטד נגד‬
‫ברצלונה‪ ,‬רבע גמר ליגת האלופות‪ .‬בזמן שהיינו בלונדון‪ ,‬ביקרנו בהרבה אתרים‪ ,‬כמו‬
‫חדרי המלחמה של צ'רציל וגשר לונדון‪ .‬סבתא תמיד דאגה לי בכל מסעדה ובכל בית‬
‫מלון שיהיה לי טעים ושאני ארגיש בנוח‪ .‬אני זוכר שהיינו במוזיאון השעווה של מאדם‬
‫טוסו ‪ -‬היה תור גדול מול אחת הבובות שרציתי להצטלם איתה‪ .‬אני רציתי לוותר אבל‬

‫סבתא לא הסכימה והתעקשה שנחכה רק כדי שתהיה לי את התמונה שרציתי‪.‬‬
‫כשהגענו למנצ'סטר‪ ,‬לקחנו את האוטובוס האדום‪ ,‬סבתא הכירה את כל המקומות‬
‫ומה שהיא לא הכירה ‪ -‬שאלה את הנהג‪ .‬למנצ'סטר נסענו ברכבת וסבתא דיברה עם‬

‫האנשים על המשחק‪ ,‬למרות שהיא לא מבינה בו בכלל‪ ,‬זה לא שינה כלום‪ .‬כל‬
‫המשחק היא התעניינה במשחק‪ ,‬ושאלה שאלות‪ ,‬בסוף קנתה לי צעיף שיש לי עד‬

‫היום בחדר שלי‪.‬‬
‫שנתיים אחר כך נסעתי ללונדון עם המשפחה שלי‪ ,‬ממש זכרתי את המקומות בעיר‬

‫ואיך להתמצא בזכות זה שהייתי שם עם סבתא והלכנו הרבה ברגל‪ .‬בשוק קמדן‬
‫ראיתי ארנק זהה לזה שסבתא קנתה לי כשהייתי איתה‪ ,‬צילמתי ושלחתי לה‪ .‬היה לי‬

‫נורא כיף להיזכר שוב בטיול שעשינו שנינו‪ ,‬ממש נהניתי מהזמן שלי איתה‪.‬‬

‫‪175‬‬

‫אור‬
‫מספרת‪:‬‬

‫כשהייתי יותר קטנה תמיד הייתי באה לישון אצל סבתא בשישי‪ ,‬וכמובן שכבר היו לי‬
‫אצל סבתא מברשת שיניים ובגדים קבועים שהיא אירגנה לי‪.‬‬

‫אני זוכרת כשאני עוד רק הייתי קמה סבתא כבר הספיקה ללכת לבריכה לשעה‪,‬‬
‫להוריד את הזבל להתקלח ומה לא‪.‬‬

‫ועוד אחרי כל זה הייתה ממשיכה איתי ליום כיף בים או בבאולינג או בארוחת בוקר‪...‬‬
‫תמיד כל מי שסיפרתי לו על זה היה מתרשם מאיך שהיא עושה את כל זה‪.‬‬

‫‪176‬‬

‫ממשיכה לצעוד בדרך‪...‬‬
‫לאסוף חוויות‪ ,‬סיפורים‬

‫וזיכרונות‪,‬‬
‫להרבות טוב בעולם‬
‫ואהבה בלב כולם‪.‬‬

177