חזון_והגשמה-סגירה_דיגיטלית

‫תכנים עמודים‬

‫תכנים ‪1 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫דבר יו“ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו ‪2-3 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫חברי הועד המנהל ובעלי תפקידים בפדרציה ‪4 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫שש עשרה שנים מלאו לפדרציה העולמית של יהדות מרוקו ‪5 . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫א‪“ .‬ספר הזהב ליהדות מרוקו״ ‪6-9 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪“ .‬מדליון המעברה״ ותעודת הצדעה ליוצאי המעברות ‪10-11 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ג‪ .‬דמויות מופת “יקירי יהדות מרוקו״ ‪12-13 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ד‪ .‬עיצוב ערכי לחגיגות המימונה המרכזיות ‪14-15 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ה‪ .‬מלגות לימודים לסטודנטים מעוטי‪-‬הכנסה‪ ,‬ללא הבדל ארצות מוצא הוריהם ‪16-17 . . . . .‬‬
‫ו‪ .‬תמצית סיפורה של “אגוז״‬
‫והמבצע הסודי ״איילת השחר״ מאל‪-‬חוסימה שבמרוקו לירושלים ‪18-22 . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ז‪ .‬עם ישראל ויוצאי מרוקו בעולם מצדיעים ומנציחים באהבה את זכר המלך חסן ‪23 . . . . . . . II‬‬
‫ח‪ .‬פרסומים ומדיה ‪24 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ט‪ .‬סרטים ‪25 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הפרסומים וכתבי העת של הפדרציה החל מ‪26-27 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2001-‬‬
‫מודעותינו השנתיות בעיתונים לרגל חגיגות המימונה ‪28-31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫י‪ .‬במלאת ‪ 500‬שנה לאינקוויזיציה‪ ,‬הוקם ביה״כ הראשון ליהודים האנוסים בבלמונטה ‪32-33 . .‬‬
‫יא‪ .‬טיפוח קשרינו עם מרוקו‪ ,‬השלטונות וראשי הקהילות ‪34-35 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫יב‪ .‬מאמצים לכונן שלום‪-‬מפגשינו עם אבו מאזן ושריו ‪36-39 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫יג‪ .‬כנסים‪ ,‬תערוכות‪ ,‬תצוגות‪ ,‬ערבי הצדעה ליהדות מרוקו‪,‬‬
‫ימי עיון פסטיבלים‪ ,‬שייט ומורשת ועוד‪40-41 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ...‬‬
‫יד‪ .‬שנה‪ ,‬שנה וסימנה ‪42-64 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ד”ר אביטל סביר וד”ר עמירם אביטל מברכים בשם סטודנטים זוכי המלגות ‪65 . . . . . . . . .‬‬
‫סיכום והשגים ‪66 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫מאמרי הגות וראיונות ‪67 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫המימונה‪ :‬חג של הכנסת אורחים ואהבת האדם ‪68 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫האנשים שנבחרו סבלו ‪69 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫אשרי יהדות מרוקו שככה לה ‪70-71 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫מצוקתה הכצעקתה? ‪72-74 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ערגנו לירושלים וזכינו בה ‪75 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫יהדות מרוקו ערכיה והשגיה בישראל ‪76-77 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫המימונה‪ :‬מחינגה לאירועים ערכיים מורשתיים ‪78-79 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫“תורתם‪-‬אומנותם״ מנוגד לערכים היהודיים ‪80-81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ה׳ וכיפת ברזל ילחמו לכם ואתם תחרישון ‪82 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫יחס האשכנזים והמזרחיים לפלשתינאים ‪83 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ראיון חג עם סם בן שטרית מאת‪ :‬דב גולדשטין ‪84-89 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫המזרח התיכון לקראת הסכם שלום‪ .‬יהדות מרוקו‪-‬יונה או נץ (מתורגם) ‪90-93 . . . . . . . . . . . .‬‬
‫יאיר גרבוז‪ ,‬אתה מוזמן למימונה! ‪94-95 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הצצה לעולמה של יהדות סלוניקי המופלאה‪ .‬הצצתי‪ ,‬התרגשתי והנני נפעם ‪96-99 . . . . . . . . .‬‬
‫אות ירושלים שלי מוענק ל‪ :‬סם בן שטרית ‪100 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫אוגדן הברכות ‪101-136 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הפדרציה העולמית ו ‪.‬מ‪.‬פ‪.‬ע‪.‬ל‪.‬י ‪.‬ה ‪137 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תעודות והוקרות ‪138-145 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪146-147 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫דברים בשם אומרם‬
‫…‪148-149 Ils ont dit‬‬
‫‪150-151 Message du président de la Fédération Mondiale‬‬

‫‪152 La Fédération Mondiale et ses activités‬‬

‫תרגומים לאנגלית וצרפתית‪ :‬שרגא בלום‬ ‫עריכה עיצוב וגרפיקה‪ :‬לאה אליזבט בראל‬

‫‪Traduction française et anglaise: Shraga-Alain Blum‬‬ ‫‪Réalisation et graphisme : Léa Elisabeth Bar-El‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪1 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫דבר יושב ראש הפדרציה העולמית‬

‫מה מנע ממני לכתוב ספר על‬
‫יוזמותי הציבוריות?‬

‫סם בן‪-‬שטרית‬

‫שנים רבות‪ ,‬שאפתי לכתוב ספר‪/‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬בו אספר על פועלי במסגרת הארגונים שייסדתי‬

‫ועמדתי בראשם‪“ :‬הועד הציבורי לחגיגות המימונה״‪“ ,‬תנועת ‪-‬ביחד״‪“ ,‬המועצה הציבורית להנצחת‬
‫מעפילי אגוז״‪“ ,‬הועד הלאומי להנצחת המלך חסן ‪II‬״‪ ,‬ועד “הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו״‪.‬‬

‫לחץ רב הופעל עלי ע״י חברים קרובים ובני משפחתי‪ ,‬כדי לספר את סיפור עשייתי הציבורית‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬שני מכשולים מנעו ממני לכתוב ספר‪-‬ביוגראפי‪.‬‬
‫מכשול ראשון‪ :‬סערת העשייה לא הותירה לי זמן לכתיבה זו‪.‬‬

‫מכשול שני‪ :‬התלבטותי על מה אכתוב ואספר בהרחבה?‬

‫“על העלאת עצמותיהם של מעפילי אגוז״?‬
‫מפעל‪ ,‬לו הקדשתי עשור מחיי (‪ )1992-1983‬עד שזכיתי להעלות את‬
‫עצמותיהם ממרוקו לקבורה ממלכתית בירושלים‪ .‬זו ירושלים‪ ,‬עליה חלמו‬

‫ובדרך אליה קיפחו את חייהם‪.‬‬

‫או אולי‪ ,‬על “מפעל הדלת הפתוחה‪-‬תרבחו ותסעדו״ של ליל המימונה?‬
‫מפעל‪ ,‬שבמסגרתו‪ ,‬מאות אלפי ישראלים מרחבי הארץ מתארחים‬
‫בבתי יוצאי צפון אפריקה‪ .‬ראיתי במפעל הכנסת אורחים זה‪,‬‬
‫פלטפורמה נאותה לחשיפת פניה היפות של יהדות מרוקו‪ ,‬ערכיה‬
‫ותרבותה‪ .‬פקטור להעמקת ההיכרות בין יהדות מרוקו לכלל‬

‫אשכבה ראשונה אחרי ‪ 22‬שנים‪ ,‬מאז קבורתם‪ .‬קהילות ישראל‪.‬‬

‫אל‪-‬חוסימה‪ ,‬מאי ‪1983‬‬

‫ושמא‪ ,‬על ה עיסוק במפעל ההיסטורי‪ :‬״הקמת בית כנסת ליהודים האנוסים בבלמונטה״ (פורטוגל)?‬
‫בית כנסת ראשון מסוגו בעולם‪ ,‬לאחר ‪ 500‬שנות אינקוויזיציה‪.‬‬
‫בזכות מבנה קדוש זה‪ ,‬אלפי משפחות אנוסים שבו ליהדות!‬

‫או‪ ,‬היוזמה להעניק “מדליון המעברה״ מצופה זהב ‪ 24‬קראט‬
‫ותעודת הצדעה לשוכני המעברות‪ ,‬החתומה ע״י ראש הממשלה‪-‬‬
‫אריאל שרון ז״ל והראשון לציון‪-‬הרב אליהו בקשי דורון יבדל״א?‬

‫זהו אקט של הוקרה על סבלם של שוכני המעברות ששוכנו‬
‫באוהלים‪ ,‬בפחונים‪ ,‬בבדונים ובאזבסטונים‪ ,‬שמהם סבלו בחורף‬
‫המקפיא ובקיץ הלוהט‪ ,‬שהוקמו באתרים שוממים חסרי כל‬
‫שירותים חיוניים‪ .‬והרי בהם התקיימה אמרת חז״ל‪“ :‬אין ארץ‬

‫ישראל נקנית‪ ,‬אלא בייסורין״‪.‬‬

‫ואו על הענקת “דמויות מופת״ לאישים מהארץ ומהתפוצות‪,‬‬
‫דמויות לחיקוי חיובי‪ .‬כך עיטרנו‪ :‬אריאל שרון‪ ,‬הרב ישראל מ‪ .‬לאו‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬ז׳אן פייר בונשארד‬

‫(פריז) ועד מלך מרוקו חסן ‪ II‬ועוד‪...‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪2017 – 2001‬‬ ‫‪2‬‬

‫ומה יותר טוב מלכתוב בהרחבה על ה״היהלום שבכתר״‪:‬‬
‫“מתן מלגות לסטודנטים מעוטי הכנסה ללא הבדל‪ ,‬מוצא‪,‬‬
‫גזע‪ ,‬דת ומין״‪ .‬לזכור ולהזכיר‪ :‬זה ייחודה של הפדרציה‬
‫העולמית של יהדות מרוקו‪ ,‬בניגוד ליתר ההתאחדויות‬
‫של קהילות ישראל‪ ,‬המעניקות סיוע‪ ,‬אך ורק ליוצאי‬

‫קהילותיהן!‬

‫אכן עשייה רבה בה הייתי שקוע כל כולי במשך כל שנות פעילותי ועד היום באופן‬
‫שלא הותיר לי פנאי לעסוק בכתיבה אוטוביוגראפית‪.‬‬

‫על כן בחרתי‪ ,‬איפוא‪ ,‬בפרסום חוברת זו “חזון והגשמה״ שבה מופיעים בתמצית מפעלים אלה‪,‬‬
‫מלווים בתמונות ממחישות של כל מפעל ומפעל‪.‬‬

‫אם ייכתב על ידי ספר כזה‪ ,‬או ע״י מאן –דהוא‪ ,‬הרי שיש לו ראשי פרקים‪ .‬הוא יכול לשאוב מידע‬
‫רב משנתוני “דבר הפדרציה העולמית״‪ ,‬מכתבי‪-‬עת דיגיטליים‪ ,‬ומ‪ 42-‬סרטים‪ ,‬שכולם על ערכיה‬

‫ותרבותה של יהדות מרוקו‪ ,‬ורובם הופקו בשיתוף רשתות הטלוויזיה‪.‬‬

‫במשרדנו מצויים אוגדנים של כל שנה ושנה‪ ,‬החל מ‪ ,2001 -‬כרוכים בהם פרוטוקולים‪ ,‬תרשומות‪,‬‬
‫מכתבי הערכה‪ ,‬פניות ציבור וחוזרים יוצאים‪...‬‬

‫בברכה‬
‫סם בן‪-‬שטרית‬

‫הבמה המרכזית‪ ,‬סם בן‪-‬שטרית נושא דברים בחגיגות יום המימונה ב"גן סאקר" בהשתתפות ראשי המדינה ואנשי רוח‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪3 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫‪Le Comité directeur‬‬ ‫‪Sam Ben-Chétrit‬‬ ‫חברי הועד המנהל‬
‫‪et les cadres‬‬ ‫ובעלי תפקידים‬
‫‪de la Fédération‬‬ ‫בפדרציה‬

‫סם בן‪-‬שטרית‬

‫המייסד‬
‫ויו"ר הפדרציה העולמית‬

‫‪Rav Yossef Moyal‬‬ ‫הרב יוסף מויאל‬ ‫‪Gaby Bar-Zaccaï‬‬ ‫גבי בר‪-‬זכאי‬ ‫‪Shlomo Avitan‬‬ ‫שלמה אביטן‬ ‫‪DDrr..YYoossef Vanoouunnoouu‬‬ ‫ד"ר יוסף ונונו‬

‫חבר הועד המנהל‬ ‫חברת הועד המנהל‬ ‫חבר הועד המנהל‬ ‫יו"ר הועד המנהל‬
‫הבעלים של "פאר הקודש"‬ ‫לשעבר מ"מ רה"ע מ‪ .‬אדומים‬ ‫יו"ר בית נבחרי ההסתדרות‬ ‫לשעבר ח"כ ורה"ע ק‪ .‬מלאכי‬

‫‪Me Iris Lévy Avrahami‬‬‫עו"ד איריס לוי אברהמי‬ ‫‪Dr. Yossef H. Bengio‬‬ ‫ד"ר יוסף חיים בנג'ו‬ ‫‪Shlomo Ganon‬‬ ‫שלמה גנון‬ ‫‪Me Dudu Peres‬‬ ‫עו"ד דודו פרץ‬

‫חברת הועד המנהל‬ ‫חבר הועד המנהל‬ ‫חבר הועד המנהל‬ ‫סא"ל (מיל‪).‬‬
‫מחנך ומרצה‬ ‫סא"ל (מיל) סופר‬ ‫חבר הועד המנהל‬

‫‪Tsvi Wittenberg‬‬ ‫‪Rafi Baziz‬‬ ‫‪La Rabbanit Berouria‬‬ ‫‪Prof. Aharon Maman‬‬

‫צבי ויטנברג‬ ‫רפי בזיז‬ ‫הרבנית ברוריה זבולוני‬ ‫פרופ' אהרן ממן‬

‫גזבר הפדרציה‬ ‫חבר הועד המנהל‬ ‫נשיאת קרן מלגות‬ ‫יו"ר ועדת קרן המלגות‬
‫לשעבר מראשי "בזק"‬ ‫מזכ"ל הפדרציה‬

‫‪Ezra Attia‬‬ ‫‪Hanokh Ehrentroï‬‬ ‫‪Itsh’ak Illouz‬‬ ‫‪Me Ami Savir‬‬

‫עזרא עטיה‬ ‫רו"ח חנוך ארנטרוי‬ ‫יצחק אילוז‬ ‫עו"ד עמי סביר‬

‫יועץ מס‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫רו"ח של העמותה‬ ‫יועץ משפטי‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪2017 – 2001‬‬ ‫‪4‬‬

‫שש עשרה שנים מלאו‬

‫לפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬

‫“שש עשרה שנים מלאו לנער(ה)״ שר גבי שושן ז״ל! וזה גילה של הפדרציה העולמית של יהדות‬
‫מרוקו‪ .‬עתה‪ ,‬בפתח השנה ה‪ ,17-‬זה הזמן להרהר ולבדוק היטב; האם הקביעות והסייגים שהצבנו‬

‫לעצמנו בראשית דרכנו‪ ,‬תקפים המה?‬

‫עלינו להיות מחדשי חידושים ואנשי בשורה לאמר‪:‬‬
‫ניזום מפעלים ואירועים שאיש לפנינו לא חשב עליהם!‬

‫קבענו לעצמנו‪ ,‬שכל המפעלים שניזום‪ ,‬נתמיד בהם לאורך שנים‪.‬‬
‫לגבי אירועים ומסורות משנים עברו‪ ,‬עלינו לעצבם מחדש ולצקת בהם תכנים ערכיים‪-‬‬

‫מורשתיים שישנו את אופיים לטובה‪.‬‬
‫נעשה להדגשת החיוב ולהבליט את המשותף בעמנו‪ ,‬ובעיקר להיות א‪-‬פוליטיים!‬

‫הרי‪ ,‬איפוא‪ ,‬המפעלים ומיזמים שחידשנו‪:‬‬

‫ישיבה ראשונה של המייסדים ב‪ ,2001-‬במסעדת “מרקש״ ירושלים‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪5 2017 – 2001‬‬

‫א ספר הזהב ליהדות מרוקו‬

‫זהו מפעל הרשמה והזדהות עם יהדות מרוקו וערכיה‪ ,‬ושניתן גם להנציח בו יקירים שהלכו לעולמם בארץ ובתפוצות‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אלפים רבים נרשמו או הנציחו את קרוביהם וקיבלו תעודה מהודרת‪.‬‬

‫כדי להקנות יוקרה ל״ספר הזהב״‪ ,‬קיימנו טקסים והענקנו תעודות לנשיאי המדינה‪ ,‬לראשי הממשלה‪ ,‬ליו״ר הכנסת‬
‫ולאישים רמי מעלה‪-‬לרבות אישים בתפוצות‪.‬‬

‫פעלנו על פי הצעת חברנו‪-‬שלמה אביטן‪ :‬לאחר הענקת התעודה לאותה אישיות רמת מעלה‪ ,‬יש לבקשה לצרף את‬
‫חתימתה ע״ג התעודה‪ .‬וכיום בנוסף לחתימתי כיו״ר‪ ,‬מצורפות חתימותיהם של ‪ :‬נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין‪,‬‬
‫חברי נשיאות הפדרציה; פרופ׳ אהרן ברק‪-‬לשעבר נשיא בית המשפט העליון והרב הראשי לישראל לשעבר‪-‬הרב ישראל‬

‫מאיר לאו‪.‬‬

‫עיצבנו תעודה בהטבעה ובהבלטת זהב ‪ 24‬קראט‪ .‬במרכזה‪ ,‬מגן דוד בעל ‪ 8‬צלעות‪-‬כפי המינהג של יהודי מרוקו‪.‬‬
‫במרכזו מודפס שמו המלא של הנרשם או המונצח‪.‬‬

‫“ספר הזהב״ במלוא הדרו‪ ,‬שוכן כבוד בארון מעוצב במשרדנו‪ .‬יזמנו תוכנת מחשב מיוחדת‪ .‬כך‪ ,‬שכל אחד מהנרשמים‪,‬‬
‫יציין את שמו‪ ,‬והמחשב יפלוט את הקטגוריה‪ ,‬העמוד ומספר הרובריקה היכן הוא רשום‪.‬‬

‫הספר מחולק לארבע קטגוריות‪ :‬אישי מדינה ונבחרים‪ .‬חברות ותורמים‪ .‬הנצחת יקירים בישראל‪ .‬נרשמים ומונצחים‬
‫בתפוצות‪.‬‬

‫כמוסכם עם נשיא המדינה דאז‪-‬משה קצב‪“ ,‬ספר הזהב״ יופקד למשמרת דורות במשכן נשיאי ישראל‪.‬‬

‫תעודות הרשמה ב״ספר הזהב״ לרבנים הראשיים ‪2001 -‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪2017 – 2001‬‬ ‫‪6‬‬

‫פרופ׳ אהרן ברק‪-‬לשעבר נשיא בית המשפט העליון ‪2007 -‬‬ ‫שר האוצר יאיר לפיד ‪2014 -‬‬

‫שדולת הפדרציה בכנסת בראשות ח״כ משה כחלון‪2006 -‬‬ ‫יו״ר הכנסת‪-‬ח״כ יולי (יואל) אדלשטיין ‪2013 -‬‬

‫הרמטכ״ל רא״ל גדי איזנקוט ‪2017 -‬‬

‫הנשיא שמעון פרס ‪2014 -‬‬
‫תעודה למלך מרוקו מוחמד ה‪VI-‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪7 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪2017 – 2001‬‬ ‫‪8‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪9 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫מדליון המעברות ותעודת הצדעה‬

‫ליוצאי המעברותב‬

‫בשיחתנו עם ידידנו הרב ישראל מ‪ .‬לאו‪ ,‬ציינו‪ :‬אחינו האשכנזים‪ ,‬ובצדק‪ ,‬העלו לדרגת מלאכי השרת ומלאכי העליון‬
‫את מייבשי הביצות ועמק החולה‪ .‬ומדוע‪ ,‬איפוא‪ ,‬ייגרע חלקם של אלפים רבים של שוכני המעברות? אלה שהתגוררו‬
‫באוהלים‪ ,‬בפחונים ובבדונים‪ .‬אלה שסבלם בל יתואר‪ .‬המעברות הוקמו במקומות שכוחי‪-‬אל‪ .‬אין כבישים ואין תחבורה‬
‫ציבורית בקרבתם‪ ,‬אין טלפונים ציבוריים‪ ,‬אין חנויות לממכר מצרכים ושאר שירותים חיוניים‪ .‬שוכני המעברות סבלו‬

‫בחורפים מקור מקפיא ומגשמים שדלפו לצריפיהם ובקיץ בחום הלוהט‪.‬‬

‫והלוא‪ ,‬באנשים אלה‪ ,‬התקיימה בהם קביעת חז״ל‪“ :‬אין ארץ ישראל נקנית‪ ,‬אלא‪ ,‬ביסורין״‪ .‬הדגשנו‪ ,‬שעליהם להיות‬
‫גאים בעברם‪ ,‬ולא להתהלך בראש מורכן‪ ,‬ועליהם להתהדר בעברם ובתרומתם לפיתוח הארץ וליישובה‪.‬‬

‫ידידנו הרב לאו המליץ‪“ :‬העניקו המדליון והתעודה הראשונים לנשיא המדינה דאז משה קצב‪ ,‬בהיותו יוצא מעברת‬
‫“קסטינה״ הלא היא קריית מלאכי״‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬מר קצב נענה לפנייתנו לערוך כנס בבית הנשיא לכ‪ 250 -‬יוצאי מעברות‪ ,‬ביניהם אנשי ציבור; עמיר פרץ‪ ,‬בנימין‬
‫פואד בן אליעזר ז״ל‪ ,‬הסופר אפרים קישון ז״ל‪ ,‬המשורר ארז ביטון‪ ,‬ראשי ערים ואחרים‪ .‬לכל אחד מהנוכחים הוענקו‬

‫מדליון ותעודת הצדעה‪-‬שמית‪.‬‬

‫כדי להקנות יוקרה ליוזמה זו‪ ,‬פנינו לאריאל שרון ז״ל כראש הממשלה לצרף את חתימתו על תעודת ההצדעה‪ ,‬וכן‬
‫נענינו ע״י הרב הראשי לישראל והראשון לציון דאז‪ -‬הרב אליהו בקשי דורון יבדל״א‪ ,‬שגם חתימתו מתנוססת על‬

‫התעודה‪.‬‬

‫חברנו ד״ר כוכבי אזרן יזם קריאה באתר האינטרנט שלנו‪ ,‬כדי שכל שוכני המעברות יעלו את זיכרונותיהם במדור‬
‫המיוחד למען ההיסטוריה‪ .‬מאות רבות נענו לקריאה‪ ,‬ואיש איש סיפר את סיפורו מתקופת המעברה‪.‬‬

‫הענקת מדליון ותעודת הצדעה‪-‬שמית ליוצאי המעברות השונות ‪ -‬מכלל קהילות ישראל‪ .‬בית הנשיא ‪2002 -‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪102017 – 2001‬‬

‫סיפור אחד מיני‪-‬אלף‪:‬‬‫דות מרוקו ‪2008‬‬‫ד׳׳ר כוכבי אזרן ב‬

‫הוזמנתי לערב הצדעה ליהדות מרוקו‪ ,‬שהתקיים בנווה דקלים‪ ,‬ביוזמת מר א‪ .‬ברזני‪-‬ראש המועצה‪ .‬אחרי תוכנית‬
‫אומנותית וארוחה דשנה על טהרת המטבח המרוקני‪ ,‬הוזמנו לגשת לשולחן הנשיאות כל עשרת מקבלי המדליון‬
‫והתעודה‪ .‬הראשונה‪ ,‬הייתה אישה בגיל תשעים הנעזרת בהליכון ובבני משפחתה‪ ,‬אחריה בתור‪ ,‬זקן נכה בשתי רגליו‪.‬‬

‫והשלישי איש גבה קומה עם עיניים גדולות‪ ,‬אך כבויות‪.‬‬
‫ראש המועצה ברזני לחש על אוזני‪“ :‬דע‪ ,‬האיש הזה חולה סרטן וגם עיוור״‪ .‬כשהושטו לו המדליון והתעודה‪ ,‬מעיניו‬

‫הכבויות של האיש‪ ,‬זרמו דמעות מרוב התרגשות‪ .‬בני משפחתו חיבקוהו ובירכוהו כ״חתן מדליון המעברה״‪.‬‬
‫שבוע ימים אחרי אירוע זה‪ ,‬צלצל אלי ראש המועצה ברזני ואמר לי‪ :‬הזקן העיוור וחולה סרטן‪ ,‬הלך היום לעולמו!‬

‫אמרתי אז לעצמי‪ ,‬אם תכלית חיינו‪-‬חברי ואנוכי‪ -‬בעולם הזה‪ ,‬רק כדי לרגש ולשמח אדם שהיה שכיב מרע‪ ,‬דיינו!‬

‫הרצאה אודות המעברות‪ ,‬פסטיבל יה‬

‫“מדליון המעברה״ בא לבטא את הערכת כולנו לסבלם‬
‫של יוצאי המעברות מכלל קהילות ישראל‪ ,‬לתלאותיהם‬

‫ולתרומתם הכבירה לביסוס הארץ ולפיתוחה‪.‬‬
‫מצדו האחד‪ :‬מבנים של אזבסטונים ואהלים‪ ,‬הרים וטרקטור‬
‫החורש שדה‪ .‬שנים עשר אנשים (המייצגים שבטי ישראל)‬
‫חוזרים מיום עבודה ונושאים כלי עבודה שונים‪ .‬מסביב‬
‫למדליון‪ ,‬מוטבעת האימרה‪“ :‬אין ארץ ישראל ניקנית‪ ,‬אלא‬

‫בייסורים״‪ .‬ובהמשך “מדליון המעברה״‪.‬‬
‫מצדו השני‪ :‬סמל הפדרציה ועליו הכיתוב בצורת אוהל‬

‫“הצדעה ליוצאי המעברות״‪.‬‬

‫ערב הצדעה ליוצאי המעברות ‪2004 -‬‬

‫הצדעה ליוצאי המעברות‬

‫היית במעברה? מגיע לך מדליון!‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪11 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬















‫המבצע הסודי‬

‫"איילת השחר"‬

‫מאל‪-‬חוסימה שבמרוקו לירושלים‬
‫מאת‬
‫סם בן‪-‬שטרית‬

‫מאמצים עילאיים ואינטנסיביים שהשתרעו על פני עשור בשנים ברחבי העולם‪ ,‬חבקו‬
‫ראשי מדינות וארגונים בינלאומיים‪ ,‬ראשי קהילות יהודיות ואישי רוח‪ ,‬הביאונו סוף סוף‬
‫אל היעד הנכסף‪ :‬עצמותיהם של ‪ 22‬המעפילים‪-‬טבועי "אגוז"‪ ,‬הועלו ממקום קבורתם באל‪-‬חוסימה שבמרוקו למנוחת‬

‫עולמים בירושלים‪ .‬זאת ירושלים‪ ,‬עליה חלמו ובדרך אליה קיפחו את חייהם‪ .‬משימה‪ ,‬שהחל בה מנחם בגין ז"ל‪ ,‬עת נענה‬

‫לפנייתנו והממשלה בראשותו‪ ,‬בהחלטתה מס' ‪ 300‬מיום ‪ ,28.12.80‬נתנה הכרה ממלכתית לטבועי "אגוז" וקבעה יום טביעתם‬

‫כ"יום לאומי למחתרות ולהעפלה מצפון אפריקה"‪ .‬ב‪ 2-‬בדצמבר ‪ ,1992‬בשעה ‪ ,20:50‬נחת מטוס מלכותי מרוקני בשדה‬

‫התעופה בלוד‪ .‬המטוס עשה בטיסה ישירה וראשונה מסוגה‪ ,‬כשהוא מלווה בראשי‬

‫הקהילה היהודית שבאו לחלוק כבוד למעפילים‪ ,‬וארונות ‪ 22‬המעפילים עמהם‪.‬‬

‫הכנות קדחתניות וחשאיות קדמו למבצע “איילת‬

‫השחר״ בכינויו הסודי הוא יצא אל הפועל הודותה כ נ ו ת‬
‫לאישורו המיוחד של הוד מלכותו‪-‬חסן השני‪.‬קדחתניות‬

‫בכך‪ ,‬הוא נענה לפניות ולתחינות של ראשי‬

‫ממשלה קודמים‪-‬שמעון פרס ויצחק שמיר‪-‬אשרוחשאיות‬
‫את בקשותיהם העברתי אליו‪ ,‬בתוקף היותיקדמו למבצע‬
‫מיופה הכוח של המשפחות השכולות וממשלת"איילת השחר"‬
‫ישראל‪ ,‬וגם זו של יצחק רבין שהעברתי למלךבכינויו הסודי‬

‫בספטמבר ‪ 92‬והביאה למיפנה‪ .‬בפנייתו של‬
‫יצחק רבין הודגש באוזני חסן ה‪ ,2-‬כי זוהי בקשה‪ ,‬בשם המשפחות השכולות‪,‬‬
‫שמניעיה דתיים‪-‬הומנטריים‪ ,‬וכי ההיענות לה תתן גם פתרון לבעיה כאובה‬
‫ומעיקה‪ ,‬וגם תהווה תרומתו החשובה של מלך מרוקו לנדבך השלום ההולך‬
‫ונרקם בנינו לבין שכנינו‪ .‬נדבך‪ ,‬שעליו שוקד‪ ,‬הוא רבין בהכנסו לתפקיד ראש‬
‫ממשלת ישראל‪ .‬רבין ציין‪ ,‬כי עם ישראל ויהודי התפוצות‪ ,‬ידעו להחזיק תודה‬

‫וברכה למלך על מחוותו‪ .‬ואכן‪ ,‬המלך נענה‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪19 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫עם נחיתת המטוס בישראל ועמו ארונותיהם של מעפילי "אגוז"‪ ,‬הביאה התקשרות הכתובה והאלקטרונית הישראלית בכותרותיה‬
‫הראשיות ובמהדורות חדשותיה‪ ,‬את סיפורה הטרגי ואפוף ההוד של "אגוז"‪ .‬כתבות‪ ,‬רשימות ומאמרי מערכת למכביר‪ ,‬גרמו להתרגשות‬
‫עצומה ועוצרת נשימה של כלל עם ישראל ויהודי מרוקו בתוכו‪ ,‬וכמובן של המשפחות השכולות‪ .‬התיאורים את אשר קרה ל"אגוז" ואת‬
‫מסכת התלאות רבת‪-‬השנים בדרך להעלאת עצמות הטבועים ארצה‪ ,‬ובעיקר הסיפורים האישיים וקורעי הלב של בני משפחותיהם עמדו‬

‫במרכז ההתעניינות הציבורית במשך שבועות ארוכים‪.‬‬

‫מבתים רבים עלה בכי חרישי והזילו דמעה‪ .‬דמעה‪ ,‬של צער ושל מרגוע נפש גם יחד על הסיום המיוחל‪.‬‬

‫לגבי‪ ,‬כותב שורות אלה‪ ,‬היו הדברים מבחינתי “סגירת מעגל״ שלמענו‪ ,‬ולאורך עשר שנים‪ ,‬גוייסו רביםמבתים רבים‬
‫וטובים‪ ,‬שסייעו בידי לקיים אתעלה בכי חרישי‬

‫שבועתי על קברי חללי “אגוז״‪-‬עת‬
‫פקדתם לראשונה במאי ‪ ,83‬אחריוהזילו דמעה‬

‫נדודים בדרכים קשות ומסוכנות‪.‬‬

‫שם‪ ,‬על כל קבר וקבר הדלקתי נר‬

‫זכרון והנחתי פרח בשם כל עם ישראל‪ ,‬אשר איש ממנו לא פקד את‬

‫מקומם במשך עשרים ושתים שנים מאז קבורתם הנחפזת‪ .‬ובעיקר‪,‬‬
‫נשאתי תפילה ושבועת קדם‪ ,‬והיא‪“ :‬וישבע יוסף את בני ישראל‬
‫לאמר; פקד יפקד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה״‪.‬‬

‫(בראשית נ׳‪-‬כ״ה)‪ .‬נדרתי בלבי לעשות כל אשר לאל ידי‪-‬תוך התדפקותי‬

‫על פתחיהם של בעלי רצון טוב‪ ,‬למען העברת הקבורים מהנכר לארץ סם בן‪-‬שטרית בביקורו הראשון במאי ‪1983‬‬
‫בבית הקברות באל‪-‬חוסימה‪-‬צפון מרוקו‬
‫אבותיהם‪ ,‬שאליה יצאו נשמותיהם‪ .‬תרתי משמע!‬

‫והרי תמצית סיפורה של "אגוז"‪:‬‬
‫בכ"ג בטבת תשכ"א (‪ 10‬בינואר ‪ )1961‬הבריחה ספינת דייגים קטנה את חוף אל‪-‬חוסימה שבצפון מרוקו לכיוון‬
‫נמל ג'יברלטאר‪ ,‬כשעל סיפונה ‪ 44‬מעפילים‪-‬יהודים ממרוקו‪ ,‬ילדים‪ ,‬נשים וגברים ופניהם לא"י‪ .‬בעיצומה של‬
‫ההפלגה טבעה "אגוז" על כל מעפיליה‪ 22 .‬גופות בלבד נימשו מן הים והובאו לקבורת ישראל בבית העלמין‬

‫היהודי העתיק באל‪-‬חוסימה‪ ,‬ואלו ‪ 22‬הגופות האחרות על הספינה‪ ,‬ירדו למצולות הים לעולמים‪.‬‬

‫אסון "אגוז" גרם לזעזוע עמוק במדינת ישראל ובעולם היהודי והחופשי‪.‬‬ ‫ספינת "אגוז" רגעים ספורים לפני הפלגתה‬
‫כותרות העיתונים במערב הביאו את הבשורה הרעה‪ ,‬את מצוקתם‬ ‫ה‪ 13-‬והאחרונה‪ ,‬בה טבעו ‪ 44‬המעפילים‬
‫של יהודי מרוקו ואת כמיהתם לציון‪ .‬אך‪ ,‬בשל האיסור החמור שהטילה‬
‫ממשלת מרוקו על כל קשר עם ישראל והציונות‪ ,‬נאלצו יהודים ממדינה‬
‫זו לעלות ולהעפיל בדרכים לא דרכים‪ ,‬כשסכנת המוות מרחפת מעל‬
‫לראשיהם‪ .‬דיונים סוערים התקיימו בסנאט ובקונגרס האמריקאיים‬
‫בעקבות האסון‪ .‬נשיא ארה"ב דאז‪ ,‬דוויד (אייק) אייזנהאור‪ ,‬הפעיל לחץ‬
‫אדיר על המלך מוחמד החמישי המנוח מלך מרוקו‪-‬אביו של המלך חסן‬
‫דאז‪ ,‬ותבע ממנו להתיר את עלייתם של יהודי ארצו לישראל‪ .‬וכך‪ ,‬בעקבות‬
‫"אגוז"‪ ,‬הותרה עלייתם ההמונית של יהודי מרוקו‪ .‬בזכות מ"ד הקרבנות‪,‬‬
‫עלה רוב מניינה של יהדות זו ארצה‪ ,‬ובניה התיישבו לאורכה ולרוחבה של‬

‫מדינת ישראל‪ ,‬נטלו חלק בהגנה על גבולותיה‪ ,‬בפיתוחה ובשגשוגה‪.‬‬

‫עשרות שליחויות חשאיות ערכתי למרוקו וברחבי העולם בין השנים ‪ ,1992-1983‬למען הניא את‬ ‫עשרות שליחויות‬
‫מלך מרוקו‪ ,‬ממשלתו ומקורביו להתיר את העברת העצמות‪ .‬לזכותו של חסן השני ייאמר‪ ,‬כי כבר‬ ‫חשאיות ערכתי למרוקו‬
‫מהפניה הראשונה אליו ביולי ‪ ,83‬השיבני‪ ,‬כי הינו נענה עקרונית ובחיוב לבקשה‪ ,‬ובנשימה אחת‬ ‫וברחבי העולם בין השנים‬
‫הוסיף‪ :‬בהתחשב ברגישות הנושא בעולם הערבי והפלסטינאי יש לחכות למועד נוח ומתאים‪.‬‬ ‫‪ ,1992-1983‬למען‬
‫משהתמהמה המועד‪ ,‬הופעל חליפות מכבש החיזורים והלחצים על המלך‪ .‬פעמים אחדות נערכו‬
‫הניא את מלך מרוקו‪ ,‬התיאומים הנדרשים והמבצע עמד לצאת אל הפועל‪ ,‬והוא בוטל ברגעים האחרונים ממש‪ .‬סיבות‬
‫ממשלתו ומקורביו הביטולים ; אם עקב תקריות ומלחמות במסגרת סכסוך הדמים בינינו לבין שכנינו‪ ,‬או עקב אירועים‬
‫וחיכוכים בעולם הערבי‪ .‬כך נדחה מבצע "איילת השחר" פעם אחר פעם‪ .‬אזכיר נסיון אחד שהיה בשנת‬ ‫להתיר את העברת‬
‫‪ ,1986‬עת שהיתי‪ ,‬יחד עם שני נציגים ממשרד הבטחון במשך ‪ 27‬ימים בארמון המלוכה ברבאט‪ .‬כל‬ ‫העצמות‬
‫ההסכמות עם השלטונות המרוקנים הושגו‪ .‬ועדת השרים לסמלים ולטקסים בראשות השר יצחק נבון‬

‫דנה בתוכנית ההעלאה ואישרה אותה‪ .‬היא הורתה לגופים הממשלתיים‪ ,‬איך וכיצד להיערך לטקסים הממלכתיים‪ .‬גם המשפחות השכולות‬

‫נצטוו לשמור בסוד כמוס את דבר העלאת עצמות יקיריהן‪ .‬אך‪ ,‬דא עקא‪ ,‬הטקס באשקלון‪ ,‬ביוזמת העירייה לקרוא כיכר ע"ש "מוחמד‬

‫החמישי" בהשתתפות ראש הממשלה דאז‪-‬שמעון פרס‪ ,‬משלחת ראשי הקהילה היהודית שבאו ממרוקו ותושבים‪ ,‬הפך למהומה מכוערת‬

‫שהדיה השליליים הובלטו בעיתונות העולמית‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר אנשי תנועת כהנא ומוסתים מקומיים‪ ,‬רגמו באבנים את הנאספים בכיכר‪,‬‬

‫לכלכו וטנפו את השלט הנושא "כיכר מוחמד ה‪ ."5-‬ונדליזם זה נעשה‪ ,‬כתגובה על רציחתם בעזה של שני יהודים אשקלוניים יומיים קודם‬

‫לטקס‪ .‬המלך רתח‪ ,‬זעם וחמתו בערה בו מחילול זכר אביו הנערץ עליו‪ ,‬והוא ביטל בהינף ידו את המבצע שכה עמלנו רבות עליו‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪202017 – 2001‬‬

‫יצאתי את מרוקו במפח נפש ומאוכזב מהכשלון‪ .‬גם הצטרפותי למחרת לשמעון‬
‫פרס שעשה בפריז בביקור ממלכתי והשיחות עם ראש ממשלת צרפת‪-‬ז'אק‬
‫שיראק‪ .‬במסגרתן‪ ,‬הפצרנו בו לדבר אל לבו של המלך‪ ,‬למען יבוטל רוע הגזרה‪.‬‬
‫אך‪ ,‬את עלבונו של חסן השני‪ ,‬הצלחנו למחוק ע"י הענקת מגילת הוקרה ענקית‬
‫שכותרתה ותוכנה "הצעדה למוחמד ה‪ 5-‬על פועלו למען יהודי מרוקו במלחמת‬

‫העולם השנייה"‪.‬‬

‫את המגילה הגשתי‪ ,‬את המגילה הגשתי‪ ,‬יחד עם ראשי קהילת‬
‫יחד עם ראשי קהילת יהודי מרוקו‪ ,‬לידי המלך ברב‪-‬עם והדר‬
‫ב‪ 10.7.87-‬לרגל יום הולדתו ה‪ 58-‬בארמון‬
‫המלוכה בקזבלאנקה‪ ,‬כשהיא חתומה ע"י ‪71‬‬ ‫יהודי מרוקו‪ ,‬לידי‬
‫אישים‪-‬כמניין הסנהדרין‪ .‬בין החתומים‪ ,‬יושב‬ ‫המלך ברב‪-‬עם והדר‬

‫ראש הכנסת‪ ,‬שרי ממשלה‪ ,‬רבנים‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬ראשי ערים‪ ,‬ראשי ארגונים ואישי‬

‫רוח‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬לא יצאה ההוראה מאת המלך למלא את משאלתנו בעניין "אגוז"‪.‬‬

‫סם בן‪-‬שטרית בראש משלחת אישים מישראל ומרוקו מעניק את מגילת‬
‫ההוקרה (צילום מוקטן בצד שמאל) למלך המנוח חסן ‪ 2‬בארמונו בקזבלנקה‬

‫וכדי להגביר את הלחצים על המלך‪ ,‬למען יזדרז ויקיים את הבטחתו אלינו‪ ,‬נפגשתי או יזמתי פניות נרגשות אליו מאישים שונים מישראל‬
‫ומהעולם‪ .‬אישים‪ ,‬הנחשבים כנשואי פנים בעיניו‪ .‬בין הפונים ;‬

‫מזכ"ל האו"מ‪-‬פרז' דה‪-‬קוויאר‪ ,‬ראש ממשלת צרפת‪-‬ז'אק שיראק‪ ,‬הנרי קיסינג'ר‪-‬שר החוץ האמריקאי‪ ,‬מוריס דרויון‪-‬לשעבר שר התרבות‬
‫הצרפתי‪ ,‬שהיה מורו ורבו של המלך‪ ,‬אלמנת גסטון דה‪-‬פר‪-‬לשעבר ראש העיר מרסיי‪ ,‬נשיא הצלב האדום הבינלאומי בג'נבה‪ ,‬אדגאר‬
‫ברונפמן‪-‬נשיא הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬השר יוסי שריד‪ ,‬מנהיגים פלסטינאיים וביניהם עורך "אל‪-‬פאג'ר" במזרח ירושלים‪-‬חנה סניורה‪,‬‬
‫גברת ליליאן שלום מארה "ב‪-‬כלת העיטור המלכותי‪-‬מרוקני "וישאם עלאווית"‪ ,‬ראשי קהילות יוצאי מרוקו בצרפת‪ ,‬שוויץ‪ ,‬קנדה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫ספרד‪ ,‬קרקאס שבוונצואלה‪ ,‬ועד קהילת יהודי מנאוס שבמרכז האמזונאס שבברזיל‪ ,‬שמוצאה ממרוקו‪ .‬יש להניח‪ ,‬כי לפניות ולהתערבויות‬

‫אלה היה משקל בשיקולי המלך‪.‬‬ ‫סם בן‪-‬שטרית משתתף בקונגרס במרוקו עפ"י הזמנת המלך חסן ‪ 2‬ועושה‬
‫אולם‪ ,‬ההכרעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬נפלה‬ ‫נפשות להעלאת עצמות מעפילי "אגוז" לישראל‬
‫ב‪ .92-‬ליצחק רבין‪ ,‬עוד בטרם‬
‫הציג את ממשלתו לכנסת‪ ,‬הצעתי‬
‫בכתב ובשיחה עמו‪ ,‬כי יאה ונאה‬
‫לו להעמיד לנגד עיניו‪ ,‬כמשימה‬
‫ראשונה זו‪ ,‬שהינה עשיית חסד‬
‫של אמת עם המתים ועם יהודי‬
‫צפון אפריקה‪ ,‬ושלגביהם "אגוז"‬
‫היא אפופיה‪ .‬הוספתי‪ ,‬הנה‬
‫התגלגלה זכות גדולה זו לידו‬
‫ולכן בל יחמיצנה “נעשה ונשמע״‬

‫השיבני רבין ויצאתי למרוקו‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪21 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫בצד הפצרותיו ודברי הכיבושין של רבין לחסן השני‪ ,‬הוספתי משלי באוזני איש"נעשה ונשמע"‬

‫סודו ומקורבו של המלך הגנרל קדירי‪-‬ראש המוסד המרוקני‪ ,‬ובטון חמור אמרתי‪,‬‬

‫אם‪ ,‬חלילה‪ ,‬גם הפעם פנינו תושבנה ריקם‪ ,‬לא תוותר בפני כל ברירה‪ ,‬אלא‪,‬השיבני רבין‬
‫להחזיר את המאנדט שלי למשפחות השכולות ולממשלת ישראל‪ .‬לכך‪ ,‬הדגשתי‪,‬ויצאתי למרוקו‬

‫עלולות להיות התוצאות שעליהן רמזתי בפגישתנו הקודמת‪ ,‬ושאין ביכולתי עוד למונען‪ .‬המשפחותהשכולות תצאנה‬
‫להפגנות רעב מול שגרירויות ונציגויות מרוקו בארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬צרפת ויתר ערי אירופה על כל המשמעות שבדבר‪.‬‬
‫הדגשתי‪ :‬סבורני‪ ,‬כי הפגנות אלה לא תוסיפנה "בריאות" או נחת להוד מלכותו‪ ,‬אחרי פרסום ספרו הקטלני‪ ,‬אודות‬
‫המלך חסן השני‪ ,‬של הסופר הצרפתי ג'יל פירו; "‪"( "Mon ami le roi‬ידידי המלך")‪ ,‬ואשר גרם נזקים חמורים למלך‬

‫ולדימויו בעולם‪.‬‬
‫הרמתי את קולי ואמרתי‪ :‬איש בעולם לא יבין סירוב שכזה כאשר מלך נאור‪ ,‬כחסן השני‪ ,‬איננו מתיר העלאת עצמות‬
‫יבשות מלפני דור לקבורה ליד יקיריהן‪ .‬בו בזמן‪ ,‬שאפילו שונאי נפשנו כמו אש"ף‪ ,‬הסורים ואחרים‪ ,‬מחזירים לידינו‬
‫גם גופות של נופלים וגם חיילים ואזרחים חיים שנפלו בשבי לידיהם‪ .‬איש שיחי הרגיעני‪ .‬למחרת‪ ,‬נקראתי אליו ונקבע‬

‫המועד להעלאת העצמות ב‪.29.11.92 -‬‬

‫באל‪-‬חוסימה ‪ 29.11.92‬עצמותיהם של‬ ‫אנשי חברה קדישא של צ‪.‬ה‪.‬ל באל‪-‬חוסימה (מרוקו)‬
‫מעפילי "אגוז" מוצאות מקברותיהן‬

‫צה"ל‪ ,‬הרבנות הצבאית ומרכז ההסברה נערכו לטקסים הממלכתיים בהתאם לתוכניות מגרה שהיו מוכנות מראש‪ .‬נשיא המדינה‪ ,‬ראש‬
‫הממשלה ושריו‪ ,‬הרבנים הראשיים לישראל‪ ,‬שופטי בית משפט העליון‪ ,‬משלחת נכבדה ממרוקו והמוני בית ישראל השתתפו באזכרות‬

‫ובלוויה הממלכתית בהר‪-‬הרצל‪.‬‬
‫כנסת ישראל קיימה ישיבה מיוחדת‪ .‬את הישיבה פתח ראש הממשלה בדברי הודיה חמים למלך על מחוותו‪ ,‬והביע הערכה לח"מ ולאלה‬
‫שעמלו בהגשמת המשימה ‪ .‬מסיבות מובנות‪ ,‬סיפורים ופכים קטנים‪ ,‬ישארו עוד חסויים‪ .‬מעפילי "אגוז" הגיעו למנוחתם האחרונה‬
‫בירושלים‪ .‬למשפחות השכולות יש מעתה קבר ונחלה לפקוד אותם‪ ,‬ויש בכך נחמה עבורן‪-‬כפי שתמצאנה נחמה במפעלי ההנצחה לזכר‬

‫יקיריהן‪ ,‬שאנו מקימים ברחבי הארץ‪.‬‬

‫ראשי מדינת ישראל שרים חכי"ם שופטי בית‪-‬משפט‬ ‫קבורה ממלכתית‬
‫עליון והמונים עמך ישראל בלוויה למעפילי "אגוז"‬ ‫יצחק רבין ז"ל ‪ ,‬מאחריו אהוד ברק בהר‪-‬הרצל ירושלים‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫הרמטכ"ל בלוויה הממלכתית‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪222017 – 2001‬‬

‫עם ישראל ויוצאי מרוקו בעולם מצדיעים‬

‫ומנציחים באהבה את זכר המלך חסן ‪II‬ז‬

‫ביום שישי ‪ 23‬ביולי ‪ ,1999‬מלך מרוקו חסן ‪ ,II‬שכולנו אהבנו והערצנו הלך מאיתנו‪ ,‬והוא אך בן ‪ .70‬היה זה יום עצוב‬
‫עבור מאות מיליונים בני אדם בעולם‪ .‬יום אכזר ונמהר‪ .‬בישראל‪ ,‬בערב זה‪ ,‬קטעה הטלוויזיה את שידוריה והודיעה את‬

‫הבשורה המרה‪ .‬אבל כבד ירד על יוצאי מרוקו ומבתים רבים עלה בכי חרישי‪.‬‬

‫באותו ערב‪ ,‬הוזמנתי לטלוויזיה ע״י הכתב אהוד יערי‪ ,‬כדי להעלות קווים לדמותו של מלך גדול ואהוב זה‪ ,‬ולספר‬
‫במקצת על ‪ 40‬שליחויותי מטעם ראשי ממשלת ישראל‪ :‬שמעון פרס‪ ,‬יצחק רבין ז״ל‪ ,‬ויצחק שמיר ז״ל אצל המלך‪.‬‬

‫בו במקום‪ ,‬הכרזתי על שבעת ימי אבל בקרב יהדות מרוקו‪ .‬לזכר המלך חסן ‪ ,II‬ציינתי שנקים מועצה ציבורית בנשיאות‬
‫משותפת של שמעון פרס ואנוכי‪ .‬ניזום סדרה ארוכה של מפעלי הנצחה לזכר המלך חסן‪ .‬כך הוקמו בערים שונות‪:‬‬

‫רחובות‪ ,‬כיכרות‪ ,‬גנים‪ ,‬פארקים‪ ,‬שדרות ועוד‪ ,‬הנושאים את שם המלך חסן ‪.II‬‬

‫כמו כן‪ ,‬יזמנו הנפקת בול דואר לזכרו‪ .‬סרט מרגש בשם “הוקרה למלך חסן ‪II‬״‪,‬‬
‫גרם להתרגשות רבה בקרב משפחת המלוכה‪ ,‬וברחבי מרוקו עת רואיינתי‬
‫ע״י רשתות הטלוויזיה של מדינה זו‪ .‬פתחנו “ספר הזיכרון למלך חסן ‪II‬״‪.‬‬
‫אלפים נרשמו ותרמו כספים להנצחת זכר המלך‪ .‬לכל תורם הוענקה תעודת‬
‫הרשמה‪-‬אישית מהודרת‪ ,‬בהטבעת זהב‪ ,‬והחתומה ע״י‪ :‬שמעון פרס‪ ,‬הרב‬
‫שלום משאש ז״ל והח״מ‪.‬‬

‫הנצחת זכרו של המלך חסן ‪ ,II‬הינה עבורנו חובה מוסרית‪-‬רגשית‪-‬‬
‫ציבורית‪-‬מדינית והיסטורית‪ ,‬בבחינת‪ :‬ככה ייעשה למלך‪ ,‬שהיה‬

‫טוב ומטיב ליהודים‪.‬‬

‫ינוח המלך חסן ‪ II‬על משכבו בשלום בגן עדן העליון!‬

‫למעלה‪ :‬חוברות ודיסקים‬
‫שהפקנו להנצחת המלך חסן ‪.II‬‬

‫מימין ומתחתיו‪ :‬סם בן‪-‬‬
‫שטרית נושא דברים בערב‬
‫הצדעה והוקרה למלך חסן ‪.II‬‬
‫בהשתתפות ראשי המדינה‪,‬‬
‫אישי ציבור ומאות אנשים‬
‫מוקירי זכרו‪ .‬אוני׳ ת“א ‪1999‬‬

‫אתרי הנצחה רבים הוקמו ברחבי הארץ‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬
‫בעקבות פנייתנו לעיריות‪.‬‬

‫בתמונה מעלה‪ :‬הכיכר המרכזית בכניסה‬
‫לשדרות ע“ש המלך חסן ‪II‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪23 2017 – 2001‬‬

‫ח פרסומים ומדיה‬

‫‪ .1‬כל שנה אנו מפיקים שנתון “דבר הפדרציה העולמית״‪ ,‬בן ‪ 80-72‬עמודים מהודרים על נייר כרומו‪ ,‬שבו מסוקרים‪,‬‬

‫במלל קצר ותמונות ממחישות‪ ,‬האירועים המרכזיים של הפדרציה העולמית בישראל ובתפוצות לאורך השנה‪ .‬בשנתון‪,‬‬
‫מובאות דיאגרמות של סכומי המלגות ומספר המילגאים לאורך השנים‪ .‬והעיקר‪ :‬מכתבי תודה מרגשים לתורמים‬
‫מהסטודנטים מקבלי המלגות‪ ,‬בליווי תמונותיהם ופרטיהם‪ ,‬כולל התואר הנלמד‪ ,‬העיר‪ ,‬מוצא הורים‪ ,‬והמוסד האקדמי‪.‬‬

‫‪ .2‬לקראת חג הפסח ולקראת ראש השנה‪ ,‬אנו מפיקים כתב עת הדיגיטלי‬

‫בן ‪ 64‬עמודים‪“ ,‬יהדות מרוקו‪ :‬מורשת‪ ,‬הגות ואמנות״‪ .‬מיטב החוקרים‬
‫והסופרים מפרסמים את מאמריהם‪ ,‬הזוכים לקריאה רבה ע״י‬
‫סטודנטים ומוסדות אקדמאים‪ .‬כתבי העת מועלים כמהדורה‬
‫דיגיטלית בכל אמצעי המדיה העומדים ברשתות החברתיות של‬

‫הפדרציה וכוללים אפשרות לדפדוף ידידותי‪ ,‬תוכן עניינים חיצוני‪,‬‬
‫חיפוש ועוד‪...‬‬

‫‪ .3‬כל פרסומי הפדרציה העולמית ואירועיה מועלים לאתר‬

‫האינטרנט שלנו‪ ,‬שכתובתו ‪ www.fede-maroc.com‬וגם‬
‫לעמוד הפייסבוק והיוטיוב שלנו‪ ,‬הזוכים לעדכון מתמיד‪ .‬אמצעי מדיה אלו‪ ,‬הינם חלון הראווה שלנו לפעילות סניפי‬

‫הפדרציה בישראל ובתפוצות ובמה לדיאלוג מתמיד עם כלל הציבור‪.‬‬

‫כחלק ממחויבותנו העמוקה לנושא‪ ,‬באמצעי המדיה הנ״ל‪ ,‬אנו משתדלים להנגיש עבור אלפי הגולשים הנכנסים אליהם‬
‫בכל חודש‪ ,‬ידע רב ככל הניתן אודות חקר המורשת וההווי‪ ,‬כדי לחזק את תחושת השייכות לשורשנו ותרבותנו בהקשר‬
‫לידע היסטורי רב אודות יהדות מרוקו‪ ,‬סקירות מסע שורשים שנתי במרוקו‪ ,‬בעריה‪ ,‬כפריה ואתריה ההיסטוריים‪,‬‬
‫אודות אישים ומנהיגים בתולדות יהדות מרוקו אשר השפעתם ניכרת עד היום ועוד‪ ...‬רוב המבקרים ככולם‪ ,‬מביעים‬

‫הוקרה לפדרציה העולמית על פועלה‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪242017 – 2001‬‬

‫סרטים‬ ‫ט‬

‫עד כה הפיקה הפדרציה העולמית ‪ 42‬סרטים‪ ,‬חלקם הגדול בשותפות עם רשתות הטלוויזיה‪ ,‬וגם הם מופיעים במרוכז‬
‫ביוטיוב שלנו וזוכים לצפיות רבות‪ .‬הסדרה המפורסמת ביותר לה היתה שותפה הפדרציה ביחד עם ערוץ ‪ ,1‬היא‬
‫“אגוז״‪-‬סדרה בת ‪ 3‬פרקים שגוללה את סיפור עלייה יהודית ממרוקו בכלל וטביעת ספינת “אגוז״ בפרט‪ .‬כל סרט‬

‫מסקר אירועים או נושאים‪ ,‬שעניינם ערכיה‪ ,‬מורשתה ותרבותה של יהדות מרוקו‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪25 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫הפרסומים וכתבי העת של הפדרציה החל מ‪2001-‬‬
‫‪Diverses publications de la Fédération depuis 2001‬‬

‫שנתון ‪2006/2007‬‬ ‫שנתון ‪2005/2006‬‬ ‫שנתון ‪2004/2005‬‬

‫שנתון ‪2009/2010‬‬ ‫שנתון ‪2008/2009‬‬ ‫שנתון ‪2007/2008‬‬

‫שנתון ‪2012/2013‬‬ ‫שנתון ‪2011/2012‬‬ ‫שנתון ‪2010/2011‬‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪262017 – 2001‬‬
‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫(המשך) הפרסומים וכתבי העת של הפדרציה החל מ‪2001-‬‬

‫)‪Diverses publications de la Fédération depuis 2001 (suite‬‬

‫שנתון ‪2015/2016‬‬ ‫שנתון ‪2014/2015‬‬ ‫שנתון ‪2013/2014‬‬

‫כתב העת הדיגיטלי‪-‬גליון ‪1‬‬ ‫ואלה תולדות הפדרציה העולמית‬ ‫שנתון ‪2016/2017‬‬

‫כתב העת הדיגיטלי‪-‬גליון ‪4‬‬ ‫כתב העת הדיגיטלי‪-‬גליון ‪3‬‬ ‫כתב העת הדיגיטלי‪-‬גליון ‪2‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪27 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫מודעת עמוד ‪2005‬‬ ‫מודעות עמוד שפורסמו‬
‫חגיגות המימונה בטבריה‬ ‫בעיתונים השונים‬

‫לרגל חגיגות המימונה‬
‫בכל שנה ושנה‬

‫בכל שנה לפני חג הפסח ובחול המועד‪ ,‬אנו מפרסמים‬
‫שלוש מודעות עמוד בעיתונים הגדולים‪ ,‬בהן אנו‬
‫מביאים את כלל אירועינו לאורך השנה וחגיגות‬
‫המימונה ברחבי הארץ באותה השנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו‬
‫מבקשים מהשותפים ‪ -‬ראשי מדינה‪ ,‬ראשי ערים‬
‫ואישים‪ ,‬לברך את עם ישראל לרגל חג המימונה ‪ -‬חג‬

‫של אחווה‪ ,‬ידידות והכנסת אורחים‪.‬‬

‫אנו מעלים על נס את הנהלת בנק הפועלים‪ ,‬שמזה‬
‫עשרות בשנים מעניקה חסות למודעות אלה‪,‬‬

‫שבאמצעותן אנו מביאים את דברנו לציבור‪.‬‬

‫אליזבט בראל‬
‫מנהלת פרויקטים‬

‫מודעת עמוד ‪2006‬‬ ‫מודעת עמוד ‪2005‬‬
‫יום הצדעה ליהדות מרוקו באשקלון‬ ‫“ליל המימונה״ בדימונה‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪282017 – 2001‬‬
‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫מודעת עמוד ‪2007‬‬ ‫מודעת עמוד ‪2006‬‬
‫חגיגות המימונה באשדוד‬ ‫חגיגות המימונה בנתיבות‬

‫מודעת עמוד ‪2009‬‬ ‫מודעת עמוד ‪2008‬‬
‫חגיגות המימונה בטבריה ובפתח‪-‬תקוה‬ ‫חגיגות המימונה בת״א ובקרית מוצקין‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪29 2017 – 2001‬‬
‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫מודעת עמוד ‪2011‬‬ ‫מודעת עמוד ‪2010‬‬
‫חגיגות המימונה ברחובות ובאשקלון‬ ‫חגיגות המימונה במעלה אדומים ובירושלים‬

‫מודעת עמוד ‪2013‬‬ ‫מודעת עמוד ‪2012‬‬
‫חגיגות המימונה באור עקיבא ובבת‪-‬ים‬ ‫חגיגות המימונה באריאל ובאשדוד‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪302017 – 2001‬‬

‫מודעת עמוד ‪2015‬‬ ‫מודעת עמוד ‪2014‬‬
‫חגיגות המימונה בלוד ובאפרת‬ ‫חגיגות המימונה במודיעין ובדימונה‬

‫מודעת עמוד ‪2017‬‬ ‫מודעת עמוד ‪2016‬‬
‫חגיגות המימונה בטבריה ובפתח‪-‬תקוה‬ ‫חגיגות המימונה בהרצליה‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪31 2017 – 2001‬‬
‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫במלאת ‪ 500‬שנה לאינקוויזיציה‪ ,‬הוקם ביה״כ הראשון ליהודים‬ ‫י‬
‫האנוסים בבלמונטה (פורטוגל) אוקטובר ‪1992‬‬

‫כך החלו פני הדברים‪ :‬בתוקף תפקידי כיו״ר תנועת ‪-‬ביחד יזמתי את “ספר הזהב לאחדות ישראל״ בתעודת ההרשמה‬
‫שולבה האמנה לאחדות ישראל כשהיא חתומה ע״י ‪ 12‬ראשי מדינת ישראל ונציגי התפוצות‪ .‬מיזם זה‪ ,‬עניינו להיאבק‬
‫בנגע ההתבוללות בתפוצות‪ .‬שמעון פרס ז״ל‪ ,‬כשר החוץ‪ ,‬העביר חוזר לשגרירי ישראל בעולם‪ ,‬על הגעתי וביקשם‬

‫לערוך כנסים עמי יחד עם אנשי הקהילה‪ ,‬כדי שיחתמו ב״ספר הזהב״‪.‬‬

‫צלצלתי לשגרירת ישראל בפורטוגל‪-‬גב׳ קולט אביטל‪ ,‬וקבעה מפגש בהשתתפות שני הפלגים היהודיים המסוכסכים‬
‫ביניהם‪ .‬קולט אביטל‪ ,‬התנתה תנאי לסיועה‪ :‬שאני אביא עמי תעודת הרשמה‪-‬שמית של “ספר הזהב״ בפורטוגזית ע״ש‬

‫מויז אברנטס‪ .‬הזדמנו באותה אסיפה‪ ,‬הסופר אמנון שמוש ורעייתו‪ ,‬יחד הגענו לבלמונטה‪.‬‬

‫ראש העיר הנשוי ליהודיה‪ ,‬נענה לכנס כ‪ 70 -‬אנוסים לכבודנו ולכבוד מויז אברנטס‪.‬‬
‫פתחתי בדבריי כך‪“ :‬באתי מירושלים‪ ,‬כדי לקוד לכם קידה ארוכה‪ ,‬על מאות בשנים‪ ,‬שסבלתם ונשאת את יהדותכם‬
‫בלבותיכם‪ .‬בשם עם ישראל וממשלת ישראל‪ ,‬שאני בשליחותו של שר החוץ שמעון פרס‪ ,‬אעניק תעודת הרשמה‬

‫ב״ספר הזהב לאחדות ישראל״ לנשיא הקהילה מויז אברנטס״‪.‬‬

‫אחד מראשי הקהילה התנדב לקרוא את תוכן התעודה בפורטוגזית‪ ,‬לאחר מכן הענקתיה למויז אברנטיס‪ .‬האחרון‪,‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪322017 – 2001‬‬

‫מרוב התרגשות התעלף לזמן‪-‬מה‪ .‬רופא שהיה במקום טיפל בו‪ ,‬ואברנטס קם ונשא נאום מרגש מאוד וכך אמר‪:‬‬
‫“התעודה הזאת החתומה ע״י ראשי מדינת ישראל היא ההוכחה‪ ,‬דה פקטו ודה יורה‪ ,‬ליהדות שלי‪ ,‬אני מקבלה ביראה‬
‫רבה‪ ,‬בשם כל אנוסי בלמונטה ובשם אבות אבותינו״‪ .‬בסיום דבריו‪ ,‬פנה אלי‪“ :‬מר בן שטרית‪ ,‬אנא הקם לנו בית כנסת‬
‫כאן‪ ,‬יהא זה‪ ,‬אות וסימן‪ ,‬שהאינקוויזיציה תמה‪ ,‬ורבים מהיהודים האנוסים יחזרו ליהדות״‪ .‬השבתיו‪“ :‬אעשה כל אשר‬

‫לאל ידי‪ ,‬וכעת חיה בשנה הבאה‪ ,‬נניח יסודות לבית הכנסת״‪.‬‬

‫בשובי לירושלים‪ ,‬פניתי לחברנו האלוף הרב מרדכי פירון ז״ל לשעבר הרב הצבאי הראשי‪ ,‬וביקשתיו לנסוע לג׳נבה‬
‫ולגייס תרומות להקמת בית הכנסת‪ .‬למרבית הצער‪ ,‬הוא נסע ‪ 3‬פעמים‪ ,‬ולבסוף הביא עמו רק ‪.6,000$‬‬

‫‪ :29.11.1992‬אני בבית הקברות היהודי באל‪-‬חוסימה‪ ,‬יחד עם ראשי הקהילה היהודית; סרג׳ ברדוגו‪ ,‬רוברט אסרף‬
‫ויצחק מרציאנו‪ -‬נשיא החברה קדישה בקזבלנקה ודויד נציג המוסד‪.‬‬

‫עפ״י הוראת מלך מרוקו המנוח‪-‬חסן ‪ ,2‬חיילי המלוכה על ציודם החלו לפתוח את הקברים‪ .‬הספקנו להוציא את‬
‫עצמותיהם של ‪ 10‬טבועים‪ ,‬שסודרו בשורה אחת ויצחק מרציאנו קורא פרק תהילים ואומר קדיש‪ .‬נמשכה מלאכת‬
‫פתיחת הקברים והוצאו עוד ‪ 10‬שלדי גופות לרבות גופותיהם של ז׳ק ודניז בן‪-‬הרוש שהתחתנו בערב ההפלגה ב״אגוז״‬

‫והיו בין הטבועים‪ .‬מצאנו שלדיהם של החתן בחליפה ופפיון ודניז בשמלת כלה‪.‬‬

‫לפתע‪ ,‬הגיע שלמה אזולאי ז״ל שנתבקש לומר קדיש‪ .‬אחרי אמירת קדיש סלומון אזולאי התעלף ולקחנו אותו לבית‬
‫המלון‪ .‬ישבתי ליד מיטתו‪ ,‬והוא לא הפסיק למלמל “הנה עומד לקרות לי מה שקרה לאבי שנפטר״‪ .‬נסיתי להרגיעו‪,‬‬
‫וכשהתאושש קימעה שאלתיו‪“ :‬איך קוראים לאבא שלך״? “רבי אליהו״ ענה‪ .‬סלומון היקר אמרתי‪“ :‬אני מציע לך‬
‫לעשות הנצחה באופן מקורי בכך‪ ,‬שתתרום להקמת בית הכנסת לאנוסים בבלמונטה‪ ,‬והוא יקרא “בית אליהו״‪“ .‬כמה‬
‫יעלה לי״? שאל‪ .120,000$ .‬מתוכם ‪ 20,000$‬לתנועת ביחד‪ .‬״אני מסכים״ ענה‪ .‬בשבוע הבא‪ ,‬אגיע אליך לירושלים‬

‫ואדאג להעברה של הסכום וכך היה‪.‬‬

‫שנה לאחר מכן‪ ,‬הגיע מטוס של נכבדים מיהדות‬
‫צרפת ובראשם הרב הראשי רוני שירט‪ ,‬ומישראל‬
‫נסענו כ‪ 40 -‬איש עם חזן ושוחט‪ .‬ואכן‪ ,‬בדיוק שנה‬
‫אחרי הבטחתי למויז אברנסט‪ ,‬הינחנו יסודות‬
‫לביה״כ “בית אליהו״‪ .‬סלומון אזולאי מימן את‬
‫הבניה והריהוט‪ ,‬ונהג כל ראש השנה ופסח לשלוח‬
‫לקהילה משאית של בשר‪ ,‬עופות‪ ,‬ירקות ואף מימן‬

‫שנים רבות חזן לקהילה‪.‬‬

‫ההזמנה להנחת אבן‪-‬פינה לביה״כ בבלמונטה (פורטוגל)‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪33 2017 – 2001‬‬











Rencontres avec Abou Mazen et ses ministres

Mise au point :
Nous avions répondus présents aux divers engagements et déclarations des ministres et conseillers
d'Abou Mazen indiquant sa volonté de rencontrer le Premier ministre Binyamin Netanyahou sans
conditions préalables. C'est aussi ce que le chef de l'Autorité Palestinienne nous avait assuré lors
de nos rencontres. Mais il s'avère aujourd‫׳‬hui qu'il émet quand même une condition: la cessation
de toute construction dans les localités juives et à Jérusalem. Par ailleurs, nous avons constaté
avec regret qu'Abou Mazen a œuvré en faveur de la grave résolution adoptée par le Conseil de
sécurité de l'ONU. Par conséquent, nous ne voyons plus d‫׳‬intérêt à la poursuite de ces rencontres.

« Elevez une prière en ma faveur, pour que population israélienne, et s‫׳‬il existe quelques
j‫׳‬aie le mérite de signer un accord de paix personnes qui sont aux extrêmes, elles ne
avec Israël et que je puisse créer un Etat représentent pas l‫׳‬ensemble.
qui vive en paix et en harmonie à ses côtés
». Et de rajouter : « Nous faisons beaucoup Entre deux rencontres, une lettre m‫׳‬est
pour empêcher les attentats anti-israéliens, parvenue de la part du Premier ministre
nous arrêtons des terroristes potentiels et Binyamin Netanyahou dans laquelle il nous
notre coopération sécuritaire avec Tsahal remerciait des efforts déployés et me demandait
est totale ». de poursuivre dans l‫׳‬approfondissement de la
connaissance entre nous et les Palestiniens
C‫׳‬est par ces paroles qu‫׳‬Abou Mazen a afin de tenter d‫׳‬établir les bases d‫׳‬une paix.
introduit chacune de nos entrevues avec lui
(les 12.1.16 et 28.3.16). A la rencontre dans les Salons « Pavilion »,
ont pris part 220 personnalités et parmi elles
Au début du mois d‫׳‬octobre 2015, des hauts les dirigeants de la Fédération mondiale en
responsables palestiniens se sont adressés Israël, au Maroc, aux Etats-Unis, au Canada
à moi au nom d‫׳‬Abou Mazen dans le but de et en Grande-Bretagne, dix-sept dirigeants
rencontrer les dirigeants de la Fédération d‫׳‬organisations de juifs originaires de pays
Mondiale du Judaïsme Marocain sous arabes, des intellectuels, des anciens
ma présidence. C‫׳‬est après la troisième ambassadeurs d‫׳‬Israël, des députés et une
intercession de leur part que j‫׳‬en ai fait vingtaine de ministres palestiniens. A l‫׳‬issue
part au Premier ministre israélien Binyamin de cette rencontre, une résolution finale a été
Netanyahou en lui demandant son avis. Sa adoptée, dont le préambule stipule : « Les
réponse fut : « Je n‫׳‬ai aucune objection à participants à cette rencontre expriment leur
une telle rencontre, mais je suis sceptique reconnaissance au Premier ministre Binyamin
sur la disposition d‫׳‬Abou Mazen à vouloir Netanyahou et au président palestinien Abou
faire la paix avec nous ». Mazen pour leurs déclarations aux médias
exprimant leur disposition à se rencontrer
Deux rencontres ont eu lieu avec des sans conditions préalables. Dès lors, nous les
dizaines de ministres et hauts responsables exhortons à le faire au plus vite ».
palestiniens, le 21.11.15 dans nos bureaux Nous n‫׳‬avons pas épargné non plus nos
et le 18.2.16 dans les Salons « Pavilion » critiques à l‫׳‬intention de nos interlocuteurs,
de Jérusalem. Lors de ces rencontres, les notamment sur le contenu des ouvrages
représentants palestiniens sont revenus scolaires, qui contiennent des messages
sur les propos de leur leader et sur son ‘fort de haine envers Israël et les Juifs, et ce,
désir de paix‫׳‬. Et de notre côté, nous avons contrairement aux ouvrages scolaires des
mis en évidence lors de ces rencontres : « écoles israéliennes qui ne contiennent aucune
Nous n‫׳‬appartenons ni à l‫׳‬extrême gauche ni trace de distorsion dans la présentation des
à l‫׳‬extrême droite, nous sommes le centre, Arabes.
la « voie royale », celle du juste milieu
recommandé par Maïmonide. C‫׳‬est au Lors du colloque du 28.3.16 à Ramallah,
centre que se situe la grande majorité de la auquel ont participé 70 personnes de notre

39 2017 – 2001 ‫ יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים‬: ‫החזון וההגשמה‬ ‫ ״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬:‫שטרית‬-‫מאת סם בן‬

‫כנסים‪ ,‬תערוכות‪ ,‬תצוגות‪ ,‬ערבי הצדעה ליהדות‬ ‫יג‬
‫מרוקו‪ ,‬ימי עיון פסטיבלים‪ ,‬שייט ומורשת ועוד‪...‬‬

‫לאורך כל ‪ 17‬שנות קיומה של הפדרציה‪ ,‬יזמנו שורה ארוכה של כנסים‪ ,‬ערבי שירה ופיוט‪ ,‬שייט בהפלגות‪-‬בשילוב‬
‫הרצאות על מורשת‪ ,‬פסטיבל מורשת יהדות מרוקו‪ .‬תמונות וסרט הופקו לכל אירוע‪.‬‬

‫בכל אירוע‪ ,‬הוזמנו אישי מדינה לברך ולסייר בתערוכות‪ ,‬בתצוגות ובביתנים‪ .‬כך עשינו בבנייני האומה‪-‬ירושלים‪ ,‬היכל‬
‫התרבות באשקלון‪ ,‬באשדוד‪ ,‬בהרצליה ועוד‪...‬‬

‫ורק בשל הרשימה הארוכה‪ ,‬אין אנו מביאים‪ ,‬כל אירוע ואירוע על פרטיו בשילוב תמונות ממחישות‪ ,‬כי החוברת‬
‫“יוזמות ומפעלים חסרי תקדים״ תורחב למאות עמודים‪.‬‬

‫בשנתון ״דבר הפדציה העולמית״ המופק‬
‫מטעמנו כל שנה‪ ,‬מובאים אירעים‬

‫אלה בהרחבה‪( .‬ניתן לצפות‬
‫בהם באתר האינטרנט‬
‫שלנו בקטגוריה “מאמרים‬

‫ופרסומים״)‪.‬‬

‫נשיא הפרלמנט וסם בן‪-‬שטרית מנחים את רב‪-‬השיח על “ערכים אוניברסליים ביהדות ובאיסלם״‪.‬‬

‫הפדרציה יזמה הצגות בשפה המרוקנית‪ ,‬ותערוכות שונות ברחבי הארץ‪ -‬המספרות את ספורה של יהדות מרוקו‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪402017 – 2001‬‬

‫ראשי הפדרציה בהתוועדות עם יאיר לפיד‪-‬שר האוצר‪ ,‬במסגרתה הוענקה לו תעודת הרשמה ב״ספר הזהב״‪.‬‬
‫מימין‪ :‬חלק מתערוכה ב״מימונה הגדולה״ בלובי בנייני האומה ירושלים ‪ .2010‬משמאל‪ :‬הנשיא נבון מסייר בתערוכה‪.‬‬

‫כנס ראשי סניפי הפדרציה מרחבי אירופה‪ ,‬באדיבות ז׳אן פייר בונשארד‪-‬חתן “דמות מופת״‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪41 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫שנה‪ ,‬שנה וסימנה‪...‬‬ ‫יד‬

‫לכל עמוד צרפנו תמונות מאירועים מרכזיים‪ ,‬הזמנות ודיסקים ‪ -‬שערכנו‪/‬הפקנו באותה השנה‪.‬‬

‫כל שנה וסימנה‪ ,‬שבו עומדים כלל האירועים‪-‬לרבות “יום עיון״ עם אנשי רוח‪ .‬וכך קבענו את הסימנים‪:‬‬

‫התוועדות עם נשיא בימ״ש העליון‪-‬אהרן ברק‬
‫ורעייתו בבניין בית המשפט העליון‬

‫שמעון פרס‪ ,‬סם בן‪-‬שטרית ויצחק‬
‫שמיר מעל הבמה בגן‪-‬סאקר‬

‫מימין‪ :‬מפת סניפי הפדרציה ברחבי הארץ‪ .‬באמצע‪ :‬פסל ברונזה של הרמב״ם‪ ,‬מתנת עיריית טבריה לפדרציה‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪422017 – 2001‬‬

‫תשס״א‪ 2001-‬״ערכים ומורשה״!‬

‫אנו בעיצומה של השנה הראשונה לייסוד הפדרציה העולמית‪ .‬החלטנו להעמיד את כל אירועיה ומפעליה‪-‬לרבות‬
‫חגיגות המימונה השנתיות‪-‬בסימן‪“ :‬ערכים ומורשה״‪.‬‬

‫בשנה זו‪ ,‬ייסדנו שורה ארוכה של מפעלים ערכיים‪-‬תרבותיים‪-‬מורשתיים‪ ,‬שעניינה חשיפה פניה היפות של יהדות‬
‫מרוקו לכלל העם היושב בציון‪ ,‬כיהדות של הכנסת אורחים ומאור פנים‪ ,‬כמי שהוציאה מקרבה גדולי הפוסקים‪ ,‬אנשי‬

‫השקלא וטריא‪ ,‬מחשבת ישראל‪ ,‬השירה‪ ,‬הפיוט והשפה העברית ועוד‪...‬‬

‫מי לנו גדול בתורה ובחכמה מהרמב״ם? והלא‪ ,‬הוא הגיע מקורדובה בספרד לעיר פס (במרוקו) ושהה שמה שנים לא‬
‫מעטות‪ .‬בפס‪ ,‬שאב את חכמתו ממוריו חכמי מרוקו‪.‬‬

‫בהופעותינו הציבוריות‪ ,‬הדגשנו חזור והדגש‪ :‬תרבות ומורשה מוסכמות ומקובלות על כולנו‪ ,‬רק כאשר תתמזגנה בהן‬
‫מהפסיפס הססגוני העשיר של כלל קהילות ישראל! מכלל ההן יישמע הלאו! ודי לחכימה ברמיזה‪.‬‬

‫ניצנים לנכונות העם‪ ,‬התגלו ברצון להתארח ב״ליל‬
‫המימונה״ המסורתי בבתי יוצאי מרוקו‪ ,‬להסב לשולחן‬
‫התקרובת המסורתית‪ ,‬ולשוחח עם מארחיהם על‬
‫המינהגים והערכים‪ .‬ובכך ביקשנו להעמיק את ההיכרות‬

‫ולקרב הלבבות‪.‬‬

‫הציבור הרחב‪ ,‬התוודע להקמתם של ‪ 111‬ישובים‬
‫ומושבים חקלאיים‪ ,‬שהקימה יהדות צפון אפריקה‪,‬‬
‫לאורכה ולרוחבה של המדינה‪ .‬ישובים‬
‫שהיו ומהווים חומות מגן אנושיות‬
‫לגבולותיה הצפוניים והדרומיים של‬
‫המדינה‪ .‬הם “נעצו את ציפורניהם״‬
‫בטרשי הגליל ובחולות הנגב‬
‫והפריחו אותם‪-‬לרבות המושבים‬

‫בחבל לכיש‪.‬‬

‫למעלה‪ :‬תעודה ראשונה של ״ספר הזהב״ מוענקת לנשיא משה קצב‪ .‬באמצע‪ :‬התוועדות עם הרבנים הראשיים‬
‫וקבלת ברכת הדרך מהם‪ .‬למטה‪ :‬מייסדי הפדרציה בכנס במסעדת מרקש ירושלים‪ ,‬באדיבות הבעלים פיני אלהרר‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪43 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫תשס״ב‪“ 2002-‬לחיי העם הזה״!‬

‫הנהלת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו והנשיאות קבעו‪ ,‬כי שנת תשס״ב וכלל אירועי ‪ 2002‬יעמדו בסימן הנאה‪:‬‬
‫“לחיי העם הזה״! ולהלן הנימוקים‪:‬‬

‫* עם ישראל ומדינת ישראל עוברים זו השנה השלישית‪ ,‬שנים קשות וכואבות‪ .‬שנים של טרור ורציחות של חפים‬
‫מפשע‪-‬לרבות תינוקות של בית רבן‪ .‬תקופה של קדרות‪ ,‬חרדה‪ ,‬בכי‪ ,‬לוויות‪ ,‬שכול ויתמות‪ .‬מאות נרצחו בדם קר‪.‬‬

‫ואלפים נפצעו‪ ,‬אם בגופם ואם בנפשם‪ ,‬והם נאנקים תחת ייסוריהם ימים ולילות‪.‬‬

‫* ואף על פי כן‪ ,‬אנו עדים לעמידתו האיתנה של עמנו‪ :‬הוא לא נכנע למרצחים ולבו לא נפל בקרבו‪ .‬הוא ממשיך את‬
‫חייו כימים ימימה‪ :‬המונים צובאים על שווקים וסופרמקטים‪ ,‬פוקדים אולמות שמחה ואירועים‪ ,‬תלמידים מבקרים‬
‫בבתי ספר ואוניברסיטאות‪ ,‬נוסעים עומדים בתורים לאוטובוסים גם בצמתי המוות‪“ :‬הגבעה הצרפתית״‪“ ,‬צ׳ק פוסט״‪,‬‬
‫“תחנות מרכזיות״ בעפולה‪ ,‬חדרה ועוד‪...‬עמידה זו של עם ישראל משמעותה כפולה‪“ :‬אין לי ארץ אחרת״! “לא אמות‬

‫כי אחיה!״‬

‫בשנת יובלנו זה‪ ,‬אנו מכתירים ל״דמות מופת״ ול״יקיר יהדות מרוקו״ את ראש הממשלה‪-‬מר אריאל שרון‪ .‬ההכתרה‬
‫התקיימה באולם רחב הידיים של משרד ראש הממשלה בירושלים‪ ,‬במעמד‪ :‬רבנים‪ ,‬שרי ממשלה‪ ,‬ח״כים‪ ,‬הנהלת‬

‫הפדרציה העולמית‪ ,‬וראשי הסניפים מרחבי הארץ‪.‬‬
‫במגילת ההוקרה שאוירה על ידי האומן מיכאל אלקיים מנתיבות‪ ,‬העלינו על נס את תרומתו הרבה של מר אריאל שרון‬
‫במלחמות ישראל ובמאבק בפדאיון ובמחבלים‪ .‬באירוע‪ ,‬ראש הממשלה נשא הרצאה מאלפת על יהדות מרוקו‪-‬תוך‬
‫ציטוטים נרחבים מחכמיה ומפוסקי ההלכה שלה‪ .‬כאשר‪ ,‬אני כמנחה‪ ,‬שאלתי‪“ :‬אדוני ראש הממשלה מאין שאבת‬

‫ידיעותיך המופלגות האלה? השיב בצניעותו‪“ :‬פשוט‪ ,‬אני קורא את מה שאתם כותבים״‪.‬‬
‫על התעודה צורפו חתימותיהם של כל הנוכחים‪ .‬המקור הוענק למר שרון‪ ,‬ואילו ההעתק תלוי לתפארת עולם במשרדי‬

‫הפדרציה העולמית בירושלים‪.‬‬
‫הנהלת הפדרציה העולמית‪ ,‬קיימה שורה ארוכה של אירועים ומפעלים‪ -‬תוך יציקת תכנים רעיוניים‪-‬ערכיים‪-‬לאומיים‬

‫מעשיים‪ ,‬שימחישו לציבור הרחב בארץ ובתפוצות‪ ,‬את המשמעות של הסימן “לחיי העם הזה״!‬

‫אנו מברכים ומתברכים ש״ליל המימונה״ הארצי מרכזי מתקיים לראשונה בשדרות בחסות כב׳ ראש העיר‪-‬עו״ד אלי‬
‫מויאל וחגיגות המימונה המרכזיות שלמחרת ב״גן השלושה״ בית שאן בחסות כב׳ ראש העיר מר פיני קבלו‪.‬‬
‫לחיי עם ישראל בארץ ובתפוצות!‬

‫מימין שמעון פרס בשיחה אינטימית עם סם בן‪-‬שטרית‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬רה״מ אריאל שרון חתן “דמות מופת״ מקבל ברכת הרב פנחס שניאור‪-‬רבה של מוסררה‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪442017 – 2001‬‬

‫תשס״ג‪“ 2003-‬יובל לעליה מצפון אפריקה״‬

‫אנו מצדיעים ליהדות צפון אפריקה במלאת “יובל לעלייתה ארצה״‪ ,‬למייסדים והמתיישבים של ‪( 111‬סימן פל״א)‬
‫ישובים ומושבים חקלאיים שהקימה יהדות זו לאורכה ולרוחבה של המדינה‪ ,‬והיוו חומות מגן אנושיות לגבולותיה‬

‫הצפוניים והדרומיים של ישראל‪.‬‬

‫חברי לנשיאות ולהנהלת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‪ ,‬אסירי תודה לכב׳ שרת‬
‫החינוך‪ ,‬המדע התרבות והספורט‪-‬הגב׳ לימור לבנת‪ ,‬על מתן חסותה למפגן הערכי‬
‫“הצדעה ליהדות מרוקו״‪ .‬אנו חדורי הכרת תודה על הנחיותיה לראשי משרדה‪ ,‬שעמלו‬
‫והכינו ערכת לימודים “פרקים בתולדות יהדות צפון אפריקה״ לתלמידי בתי הספר‪ ,‬וארגנו‬

‫אירוע ענק זה בבנייני האומה‪-‬ירושלים‪.‬‬

‫במעמד רם זה‪ ,‬בבנייני האומה בירושלים בהשתתפות יו״ר הכנסת – ח״כ ראובן ריבלין‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‪ ,‬כ‪3,500 -‬‬
‫איש מירושלים ומרחבי הארץ‪ ,‬אנו מכתירים את ידידנו הנערץ הרב ישראל מאיר לאו‪-‬שליט״א‪ ,‬ל״דמות מופת״ ול״יקיר‬
‫מרוקו״‪ .‬תואר שבו הכתרנו אשתקד את ראש הממשלה אריאל שרון‪ .‬באירוע‪ ,‬השתתפו הרעייה הרבנית לאו‪ ,‬בניו‪,‬‬

‫בנותיו ונכדיו של הרב לאו‪.‬‬

‫בנימוקים להכתרתו על גבי מגילה מאוירת‪ ,‬העלינו על נס את אהבת הבריות שלו‪ ,‬ידענותו המופלגת של הרב לאו ועל‬
‫היותו מלווה אותנו‪ ,‬מזה שנים רבות וארוכות ונוטל חלק בפעילויותינו הציבוריות‪ .‬השרה לימור לבנת‪ ,‬בירכה בחום רב‬

‫את חתן “דמות מופת״ והעלתה על נס את תרומתו הרבה לאחדות העם‪.‬‬

‫הפדרציה העולמית‪ ,‬גאה ומתברכת בסדרת האירועים והמפעלים שיזמה וקיימה בסימן‪“ :‬יובל לעלייה מצפון אפריקה״‬
‫בסיוע משרדי הממשלה‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬עיריות ומועצות ברחבי הארץ‪ ,‬תוך שיתוף ‪ 73‬סניפיה בישראל ובתפוצות‪.‬‬

‫מימין‪ :‬הכתרת הרב ישראל‬
‫מאיר לאו ל״דמות מופת״‬
‫ול״יקיר יהדות מרוקו״ בבנייני‬

‫האומה (‪.)2003‬‬

‫הענקת תעודת הרשמה ב״ספר הזהב״ לשחקנית ענת עצמון‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬
‫בהשתתפות השחקנים אלברט אילוז‪ ,‬יפה ירקוני ומאיר סויסה‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪45 2017 – 2001‬‬

‫ישעיהו‬ ‫תתעלם״‬ ‫לא‬ ‫“ומבשרך‬ ‫תשס״ד‪2004-‬‬
‫נ״ח‪ ,‬ז׳‬

‫עקב המצוקה הכלכלית המעיקה שבה שרויה המדינה; מצוקה‪ ,‬שגרמה לאבטלה שמקפחת את פרנסתם של המונים‬
‫בתוכנו‪ ,‬מכריזה הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו על שנת תשס״ד‪ ,‬כשנת סולדריות עם החלשים בקרבנו‪ ,‬בסימן‪:‬‬
‫“ומבשרך לא תתעלם״ (ישעיהו נח‪-‬ז)‪ .‬ביטוי וצו עליון זה‪ ,‬קורא לכולנו להתגייס ולסייע לזולתנו‪ ,‬כמתחייב ממאמר חז״ל‪:‬‬

‫“כל ישראל ערבין זה בזה״ (שבועות לט׳)‪.‬‬

‫כלל אירועי תשס״ד‪ ,2004-‬התקיימו תחת הכותרת “ומבשרך לא תתעלם!״ לרבות “חגיגות המימונה המרכזיות‬
‫והמקומיות״‪ ,‬כנסי עיון וחשיבה‪ ,‬ערבי שירה ופיוט‪ ,‬ה״פסטיבל״ השנתי של מורשת יהדות מרוקו‪“ ,‬יום יהדות מרוקו״‬
‫בקרית שמונה‪ -‬בשיתוף משרד החינוך‪ -‬המינהל לתרבות‪ ,‬טקס חלוקת המלגות‪ ,‬טקס הכתרת “יקיר יהדות מרוקו״‬
‫לתשס״ד‪ ,‬ניוד תערוכות ותצוגות ברחבי הארץ‪ ,‬ערבי הרצאות‪ ,‬חסותנו להצגות תיאטרון בשפה המרוקנית‪“ ,‬הקונגרס‬

‫הבינלאומי‪ 2004-‬במרוקו״‪ ,‬אירועי ההעפלה והמחתרות‪ ,‬האזכרה השנתית ל‪ 44 -‬טבועי “אגוז״ ועוד‪...‬‬

‫בישראל‪ :‬גם השנה‪ ,‬ב״ליל המימונה״ המסורתי‪ ,‬נארח המוני עולים מחבר העמים‪ ,‬אתיופיה ומיתר הגלויות במפעל‬
‫“הדלת הפתוחה‪ -‬תרבחו ותסעדו״ בבתיהם של יוצאי צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬ב״מרכזי‪-‬אירוח״‪ ,‬ב״ברכת הרב״ בבתי כנסת‪ ,‬וכן‬
‫למחרת בחגיגות המרכזיות והמקומיות שתערכנה ב‪ 67-‬ערים ויישובים‪ ,‬השנה‪ ,‬אנו מכריזים על יהדות צפון‪-‬אפריקה‬
‫מחברה נקלטת לחברה קולטת עולים‪ .‬נחבק ונאמץ אל לבנו את אחינו העולים ונלמדם פרק בקליטתנו המוצלחת בארץ‪.‬‬

‫בתפוצות‪ :‬ראשי ‪ 15‬נציגויותינו בתפוצות; מרוקו‪ ,‬אירופה‪ ,‬קנדה‪ ,‬ארה״ב‪ ,‬דרום אמריקה ועד בלם שבאמזונס (ברזיל)‪,‬‬
‫הונחו על ידינו לקיים את מפעל “הדלת הפתוחה״ של “ליל המימונה״‪ ,‬ולארח משפחות מקהילות ישראל האחרות‪ ,‬וכן‬

‫להזמין לאירוע המרכזי את הנציגים הדיפלומטיים של ישראל ומרוקו ונציגי שלטון במדינותיהם‪.‬‬

‫אנו מפנים קריאה נמרצת לכל בית ישראל‪ ,‬להטות לנו שכם ולסייע בידינו בקיום המפעלים שאנו יוזמים‪ ,‬ושעניינם‬
‫ותמציתם‪ :‬הנחלת מורשת ישראל‪ ,‬חיזוק רקמת אחדותנו הלאומית וסיוע לחלשים בתוכנו‪.‬‬

‫נחתום באמור בתפילת‬
‫שמונה עשרה‪:‬‬

‫“‪...‬ורווה פני תבל‪ ,‬ושבע את‬
‫העולם כולו מטוב ומלא‬
‫ידינו מברכותיך ומעושר‬

‫מתנות ידיך״‪.‬‬

‫מימין‪ :‬חלוקת מדליון המעברה בטקס חגיגי ומרגש‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬פתיחת “קרן מלגות״ של הפדרציה העולמית ותחילת חלוקת מלגות לסטודנטים באירועי ״יום יהדות מרוקו״‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪462017 – 2001‬‬

‫תשס״ה‪ 800“ 2005-‬שנה לפטירת הרמב״ם״‬

‫חגיגות המימונה השנה (תשס״ה) עומדות בשני סמנים‪ 800“ :‬שנה לפטירת הרמב״ם״ ו״יובל שנים לדימונה״‪“ .‬ליל‬
‫המימונה״ בדימונה‪-‬בחסות כב׳ ראש העיר‪ ,‬מר מאיר כהן‪ ,‬בסימן‪“ :‬יובל לדימונה״‪ .‬עיר המסמלת יותר מכל את תרומתה‬

‫הכבירה של יהדות מרוקו להפרחת השממה‪ ,‬ולהגשמת חזונו של דוד בן‪-‬גוריון ליישב את חבל הנגב‪.‬‬

‫החגיגות המרכזיות שלמחרת‪ ,‬תתקיימנה לראשונה בטבריה‪-‬בחסות כב׳ ראש העיר‪ ,‬מר זוהר עובד‪ .‬וזאת‪ ,‬במסגרת‬
‫החלטות הכנסת והממשלה לציון “‪ 800‬שנה לפטירת הרמב״ם״‪“ .‬הנשר הגדול״ כפי שהוא מכונה גם בפי יהודי מרוקו‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬שילוב מרובע נאה‪ :‬הרמב״ם‪ ,‬טבריה‪ ,‬יהדות מרוקו והמימונה‪ .‬הרמב״ם; כמי שחלק לא מבוטל מחכמתו וידענותו‬
‫שאב מגאוני מרוקו וחכמיה בעיר פס‪ .‬טבריה; מקום קבורתו והעיר שיהודי מרוקו בגלותם שרו לה‪ ,‬ערגו לה וכתרו לה‬
‫כתרים‪ .‬וחג המימונה; שמקורו ביהדות מרוקו כחג של הכנסת אורחים‪ ,‬מאור פנים‪ ,‬אהבת האדם וקירוב הלבבות‪ .‬חג‪,‬‬
‫שהשתרש בשנים אחדות בישראל כחג לאומי‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לוויכוחים שהתנהלו במשך ‪ 150‬שנה לגבי פורים ו‪ 200-‬שנה‬

‫לגבי חנוכה‪ ,‬עד שנקבעו כחגים יהודיים‪ ,‬חרף הנסים והנפלאות שקרו לאבותינו בימים ההם‪.‬‬

‫יהדות צפון‪-‬אפריקה גאה בהשפעתה התרבותית בקביעת חג חדש וערכי לעם ישראל‪ .‬היא רשאית כיום להישיר מבט‬
‫אל עצמה ואל החברה ולהתהדר בהשגיה הרבים בתחומי חיינו‪ :‬הקמתם של ‪ 111‬מושבים וישובים חקלאיים לאורכה‬
‫ולרוחבה של המדינה‪ ,‬שהיוו ומהווים חומת מגן אינושית לגבולותיה הצפוניים והדרומיים של המדינה‪ .‬ייצוגה המרשים‬
‫בכנסת‪ ,‬בממשלה‪ ,‬ברשויות המקומיות ובהסתדרות‪ .‬וכך‪ ,‬גם בתחומי המדע‪ ,‬התרבות‪ ,‬האמנות‪ ,‬הספרות‪ ,‬השירה‪,‬‬

‫הזמר‪ ,‬התיאטרון‪ ,‬הכלכלה והתעשיה‪.‬‬

‫מי היה מאמין שיום יבוא ונער ממרוקו יכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬מעין אליעזר בן‪-‬יהודה המודרני‪-‬הלא‬
‫הוא חתן פרס ישראל‪-‬פרופ׳ משה בר‪-‬אשר (בן‪-‬הרוש) יליד העיירה קסר‪-‬שוק? נער אחר כיהן כיו״ר אגודת הסופרים‬
‫והמשוררים של עם הספר‪-‬הלא הוא חברנו ארז ביטון! ד״ר יהודה לנקרי‪ -‬יליד העיירה בוזעד‪ ,‬שכיהן כשגריר ישראל‬
‫באו״ם‪ ,‬והביא ברמה את דברה וצדקתה של מדינת ישראל‪ .‬הוא סינגר‪ ,‬בשפתו המשובחת בצרפתית ובאנגלית‪ ,‬על‬
‫עמו ישראל מעל בימת העמים! ועד לפרופ׳ שלמה מור‪-‬יוסף העומד בראש “הדסה״‪ ,‬בית חולים מהיוקרתיים והנודעים‬
‫בעולם‪ .‬יכול אני להמשיך ולהשתבח במפכ״ל המשטרה ר‪/‬נ יוחנן דנינו והרמטכ״ל‪-‬גדי איזנקוט‪ ,‬וכך למנות מאות ואולי‬

‫אלפים מיוצאי מרוקו שהגיעו לגדולות ועשו נצורות בזכות כישוריהם וכשרונותיהם האישיים‪.‬‬

‫מותר לחברי ולי כיום לטפוח על שכמנו‪ ,‬כי‪ ,‬הרי כבר לפני כשלשה עשורים הטפנו להתגייסות העצמית ולהתנערות‬
‫מתודעת הקיפוח והבכי‪ .‬קבענו חד‪-‬משמעית לאמר‪ :‬אין אפליה זדונית מכוונת במדינת ישראל‪ ,‬וגם אילו היתה קיימת‪,‬‬
‫אין להדגישה ואין להבליטה‪ ,‬כדי שלא להחליש מוטיבציה בקרב אלה שהמוטיבציה בקרבם חלשה מכדי להתמודד‬

‫ולהתקדם‪ .‬כדברים האלה‪ ,‬אנו נושאים‬
‫באוזני חברי וראשי קהילות‬
‫בתפוצות‪-‬תוך הדגשה לאמר‪:‬‬
‫“כפי שאנו גאים בהשגיכם‪ ,‬היו‬
‫גם אתם גאים בנו!‬

‫וכבר אשתקד הכרזנו על יהדות‬
‫מרוקו מ״חברה נקלטת לחברה‬
‫קולטת״‪ .‬ב״ליל המימונה״‬
‫ולמחרתו נארח ונשתף בשמחת‬
‫המימונה רבבות עולים מחבר‬
‫העמים‪ ,‬אתיופיה וגלויות‬

‫״ליל המימונה הארצי‪-‬מרכזי״ ‪ 2005‬בדימונה‪-‬בראשות ראש העיר מאיר כהן‪.‬‬
‫שורה של שרים וחכי״ם וכ‪ 15-‬דיפלומטים‪-‬שגרירי מדינות בישראל‪ ,‬נטלו חלק באירוע‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪47 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫אחרות‪ .‬במהלך החגיגות ובשנת תשס״ה הצדענו לגלי העלייה‪ ,‬ליוצאי המעברות על סבלם ותרומתם לפיתוח הארץ‪,‬‬
‫ונעניק לזכאים “מדליוני המעברה״‪ ,‬וכן תעודות הרשמה ב״ספר הזהב ליהדות מרוקו״‪.‬‬

‫אנו מתברכים במיוחד על שאשתקד וגם השנה‪ ,‬אנו נעניק “מילגות‪-‬לימודים״‪ ,‬בסכומים משמעותיים‪ ,‬לסטודנטים‬
‫מעוטי‪-‬הכנסה מכלל קהילות ישראל‪ .‬סטודנטים להורים יוצאי ארבעים וארבע ארצות וביניהן; פולין‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צ׳כיה‪,‬‬

‫רוסיה‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬מצרים‪ ,‬עירק‪ ,‬מרוקו‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אירן‪ ,‬ספרד‪ ,‬הודו‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬ועוד‪...‬‬

‫אכן‪ ,‬האורות רבים ומאפילים על השלילה‪ .‬נדגיש ונבליט את החיוב שבחיינו‪ ,‬בעברנו ובמורשתנו‪ .‬ב״ליל המימונה״ נסב‬
‫כולנו לשולחן התקרובת המסורתית ונשיר בקול‪ :‬אשרי העם שככה לו! אשרי יהדות מרוקו שככה לה!‬

‫למעלה מימין‪ :‬יום יהדות מרוקו באופקים ביוזמת שאול טנג׳י יו״ר הסניף‪ ,‬ראש העיר מעניק תשורה לפדרציה‪.‬‬
‫התמונה משמאל‪ :‬ראש העיר אילת‪-‬מאיר יצחק הלוי מעניק מלגות‪.‬‬
‫למטה‪ :‬משלחת נוער ישראלית למרוקו‪ ,‬בקבלת פנים בפדרציה‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪482017 – 2001‬‬