חזון_והגשמה-סגירה_דיגיטלית

‫תשס״ו‪“ 2006-‬כל אדם עולם״!‬

‫המימונה ותרומותיה החברתיות‬
‫‪ 40‬שנה לחידוש מסורת המימונה‬

‫חגיגות המימונה תשס״ו‪ ,2006-‬כא׳‪-‬כב׳ ניסן (‪ 20-19‬באפריל ‪ )2006‬מתקיימות השנה בנתיבות בסימן סיסמתו של‬
‫הצדיק סידנא באבא סאלי “כל אדם עולם !״‪ ,‬תוך קריאה לכולנו לשים דגש על כבודו‪ ,‬מעמדו ומרכזיותו של היחיד‪-‬‬

‫הפרט בעולמנו‪.‬‬

‫* חג המימונה‪ ,‬הפך בתוך שנים מועטות כחג לאומי בישראל‪ .‬דבר שאין לו אח ותקדים בעם ישראל‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד‬

‫לוויכוחים המרים שהתנהלו בעם ישראל במשך ‪ 150‬שנים עד שחג פורים הוכר כחג יהודי‪ ,‬וכ‪ 200 -‬שנה עד להכרזת‬
‫חנוכה כחג מחגי ישראל‪ .‬ואלה‪ ,‬חרף הנסים והנפלאות שקרו לאבותינו בימים ההם‪ ,‬ובעטיים אנו חוגגים את חג‬

‫הפורים וחג החנוכה‪.‬‬

‫* אנו סבורים שהמימונה תרמה רבות לקירוב הלבבות‪ ,‬בהעמקת ההיכרות בין חלקי העם ובחיזוק אחדותנו הלאומית‪,‬‬

‫כחג של “דלת פתוחה״‪ ,‬הכנסת אורחים ומאור פנים‪ .‬כי‪ ,‬הרי אין דוגמא כמסורת המימונה אצל אף עם ואומה‪ :‬יהודים‬
‫פותחים ב״ליל המימונה״ את לבותיהם ודלתות בתיהם בפני כל דכפין ללא כל הזמנה מוקדמת‪ .‬הפוקדים‪ ,‬מסובים‬
‫לשולחן המשפחה המארחת‪ ,‬טועמים מהתקרובת המסורתית‪ ,‬שרים ומזמרים יחד‪ .‬היעד‪“ :‬הכר כדי שתוקיר״‪ .‬ביטא‬
‫זאת באופן נמרץ הנשיא ה‪ 5 -‬של מדינת ישראל‪-‬מר יצחק נבון בשנת ‪ 1986‬בסיום חגיגות המימונה במלון דניאל‪-‬‬

‫הרצליה באומרו‪:‬‬

‫“עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל ותשאל השאלה‪:‬‬
‫מי היו הגורמים‪ ,‬שתרמו לשיפור דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני כלל החברה‬

‫הישראלית‪ ,‬ואף הקהו מן הניכור ומן הקיטוב בין אחינו האשכנזים לבין יוצאי קהילות‬
‫המזרח? אין צל של ספק‪ ,‬קבע הנשיא נבון‪ ,‬שההיסטוריונים יצביעו על חג המימונה‪,‬‬

‫החג של אהבת האדם‪ ,‬כמי שהיה לו חלק ונחלה בתרומות אלה״ (סוף ציטוט)‬

‫*מצוות העליה לא״י שקולה כנגד כל המצוות‪ :‬הרבנים והמנהיגים היהודיים במרוקו היו המאיצים והדוחפים לקיים‬
‫את מצוות העליה לא״י‪ .‬ראויה לציון העובדה‪ :‬שצפון‪-‬אפריקה לא הוציאה מקירבה אף רב ואף מנהיג אנטי‪-‬ציוני‪.‬‬
‫פסיקותיהם של חכמי מרוקו וצפון‪-‬אפריקה בנושא מצוות העליה לא״י‪ ,‬מצביעות יותר מכל על חשיבותה הרבה של‬

‫מצווה זו בעיניהם‪ .‬ידועות הפסיקות ההלכתיות הבאות‪-:‬‬

‫א‪“ .‬בעל הרוצה לעלות לא״י ואשתו ממאנת (מסרבת)‪ ,‬יתן לה גט‪ ,‬ישלם את כתובתה ויעלה בגפו לא״י״‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעקבות הפסיקה דלעיל‪ ,‬בית דין אחר פסק‪“ :‬גם אישה החפצה לעלות לא״י ובעלה ממאן‪ ,‬זכאית לקבל גט מבעלה‬

‫ואת דמי כתובתה‪ ,‬והיא רשאית‪ ,‬יחד‬
‫עם ילדיה‪ ,‬לעלות לא״י״‪.‬‬

‫ג‪ .‬ועד לפסיקה הבאה‪“ :‬עני שאין בידיו‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪49 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬



















‫טיפוח קשרינו עם שלטונות מרוקו ויהודיה‪ :‬כל שנה יוצאת משלחת אישים מטעמנו למרוקו‪ ,‬המתקבלת בכבוד‬
‫מלכים ע״י שלטונות מרוקו‪ ,‬ראשי הפרלמנט והסנאט‪ ,‬וראשי הקהילה היהודית בכל עיר ועיר‪.‬‬

‫הפקת סרטים על יהדות מרוקו וערכיה‪ :‬הפקנו או סייענו בהפקתם של ‪ 42‬סרטים‪ ,‬שחלקם הגדול בשיתוף רשתות‬
‫הטלויזיה‪ ,‬מתוך מטרה להציג את ערכיה והשגיה הרבים של יהדות מרוקו בישראל‪.‬‬

‫ובכל הענווה‪ ,‬אנו מתברכים על היותנו הארגון הגדול ביותר מבין כלל הארגונים של קהילות ישראל‪ .‬בפדרציה‪ ,‬מאוגדים‬
‫‪ 23‬ארגונים ועמותות ולנו ‪ 101‬סניפים בישראל ובתפוצות‪.‬‬

‫השגים אלו נזקפים בראש וראשונה‬
‫לנדיבי הלב ולמוסדות‬
‫התומכים בפועלינו‪.‬‬

‫למעלה מימין‪ :‬״מגן יקיר״ מוענק לסם בן שטרית ע״י יו״ר הפורום אורי‬
‫בוסקילה‪ .‬משמאל‪ :‬ערב תחרות מטעמים מרוקניים‪ .‬למטה‪ :‬התוועדות ראשי‬

‫הפדרציה העולמית עם יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין בלשכתו‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪59 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫ויקרא‬ ‫תשע״ד‪“ 2014-‬והדרת פני זקן״‬
‫י״ט‪ ,‬ל״ב‬

‫נענינו בשמחה לקריאתו של כבוד השר לאזרחים וותיקים‪-‬ח״כ אורי אורבך‪ ,‬ואנו מעמידים את כלל אירועינו ומפעלינו‬
‫בתשע״ד‪-‬לרבות חגיגות המימונה‪-‬בסימן‪ :‬״והדרת פני זקן״‪.‬‬

‫מן המפורסמות‪ ,‬שיהדות צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬חלקה כבוד והדר לזקנים באים בימים שבקרבה‪ ,‬כיבדה אותם בקימה‬
‫בכניסתם וביציאתם‪ ,‬נועצה בהם בנושאי פרנסה ומשפחה‪ ,‬ואף בענייני השעה‪.‬‬

‫הרבנית ברוריה זבולוני‪ ,‬המכהנת מטעמנו כנשיאת ״קרן המלגות״‪ ,‬סיפרה‪ :‬״אבי‪-‬מורי הצדיק רבנו שלום איפרגן‪ ,‬נהג‬
‫לעמוד על רגליו בפני כל איש זקן‪-‬לרבות אלה שהיו צעירים ממנו בשנים‪ ,‬מקדם את פניהם בברכה‪ ,‬מושיבם לידו‬

‫לסעודה‪ ,‬מגיש להם כלים לנטילת ידיים‪ ,‬ומשמח אותם בשירה ובדברי תורה״‪.‬‬

‫יזמנו כנסים ברחבי הארץ‪ ,‬תחת הכותרת ״שיח חכמים״‪ ,‬אליו יוזמנו זקני העיר‪ .‬נדובב אותם על סוד אריכות ימיהם‪,‬‬
‫נשמע את סיפור חייהם למען תחכים סביבתם‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬נפעל בכל עוז ותוקף להגן על גופם ורכושם ונעשה כל שניתן‬

‫להביאם אל הרוגע ואל שלוות הנפש‪.‬‬

‫וכמו בכל שנה גם את הצעירים לא נשכח‪ :‬נמשיך במתן מלגות לסטודנטים מעוטי‪-‬הכנסה ללא הבדל‬
‫ארצות מוצאם‪ .‬מפעל‪ ,‬שהגדרנוהו כ״יהלום שבכתר״‪ .‬בשנת תשע״ד מספר המילגאים עומד על‬
‫‪ 3,163‬סטודנטים‪ ,‬וסכום הסיוע מאז ‪ 2004‬שנת יסוד הקרן‪-‬הגיע ליותר מ‪,₪ 20,000,000 -‬‬

‫הודות לתומכינו נדיבי הלב‪.‬‬

‫תעלוזנה ירושלים ובנות ציון בנערינו ובזקנינו!‬

‫למעלה מימין‪ :‬סם בן‪-‬שטרית עם שמעון פרס בידיהם תעודת “ספר הזהב״ בהבלטת זהב להוד מלכותו מוחמד ה‪.VI -‬‬
‫משמאל‪ :‬סם בן‪-‬שטרית מפנה קריאה נרגשת להוד מלכותו מוחמד ה‪ VI -‬לסיוע בכינון שלום במזרח התיכון‪.‬‬
‫למטה‪ :‬התוועדות עם שר החינוך‪-‬גדעון סער בלשכתו בת״א בהשתתפות ראשי הפדרציה העולמית‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪602017 – 2001‬‬

‫דברים‬ ‫“צדק צדק תרדוף״‬ ‫תשע״ה‪2015-‬‬
‫טז׳‪ ,‬כ׳‬

‫אנו מעמידים את כלל אירועי תשע״ה‪ 2015-‬בסימן‪ :‬״צדק צדק תרדוף״‪.‬רוב פרשני המקרא ככולם‪ ,‬מסבירים את כפל‬
‫הלשון באומרם‪ :‬״צדק בצדק תרדוף״ קרי‪ :‬ללא משוא פנים לכל אדם לרבות ״ודל לא תהדר בריבו״‪.‬‬

‫הסופר הפדגוג האנגלי ארתּור בסטור הגדיר את תקופתו בתיאור הקשה‪ :‬״תקופה ללא אמות מידה״‪ .‬גם אנו‪ ,‬רשאים‬
‫להגדיר את תקופתנו כתקופה של רדיפת בצע ושל כל דאלים גבר‪.‬‬

‫אנו מעלים על נס את מערכת החקירה והאכיפה‪ ,‬העושה לילות כימים‪ ,‬כדי לחקור ולהביא לדין כל חוטא‪ ,‬ויהא מעמדו‬
‫רם ונישא ככל שיהיה‪ .‬כך‪ ,‬נחקרו והוגשו נגדם כתבי אישום‪ ,‬נדונו בבתי משפט ונגזר דינם‪ ,‬החל מראש ממשלה‬
‫לשעבר‪ ,‬שרים‪ ,‬ראשי ערים‪ ,‬ונתונים כיום בחקירה‪ :‬רב ראשי לישראל לשעבר‪ ,‬קציני משטרה בדרגות בכירות‪ .‬לא מעט‬

‫מראשי הפשע המאורגן נתונים כיום מאחורי סורג ובריח‪.‬‬

‫עם ישראל חב תודה לשר לבטחון פנים‪-‬ח״כ יצחק אהרונוביץ‪ ,‬למפכ״ל המשטרה רב‪-‬ניצב יוחנן דנינו ועוזריהם‪,‬‬
‫המקיימים יום יום ושעה שעה את מצוות עשה ״ובערת הרע מקרבך״‪ .‬יבואו על הברכה היועץ המשפטי לממשלה‬
‫ואנשי פרקליטות המדינה‪ ,‬שאינם נרתעים מלבוא חשבון גם עם שועי עולם‪ .‬כי‪ ,‬הרי ללא מוסדות חקירה ואכיפה אלה‪,‬‬

‫ארצנו היתה מלאה חמס‪.‬‬

‫מי יתן והתפילה‪ :‬״ותשקוט הארץ ארבעים שנה ויותר״‪ ,‬לא תהייה מכוונת רק כלפי‬
‫אויבינו המכריזים עלינו מלחמה‪ ,‬אלא‪ ,‬גם לאויבי חברתנו העושים דין לעצמם‪,‬‬
‫ופועלים בכח הזרוע‪ ,‬כדי להשיג‬
‫את מבוקשם‪ ,‬על כך נאמר‬
‫״יתמו חטאים מן הארץ״‪ .‬חז״ל‬
‫אמרו‪ :‬אל תקרא חטאים‪ ,‬אלא‪,‬‬

‫חוטאים‪ .‬אמן סלה !‬

‫למעלה‪ :‬רב שיח וחגיגות המימונה המרכזיות באפרת בראשות ראש המועצה עו״ד עודד רביבי‪ .‬למטה‪ :‬התוועדות‬
‫עם נשיא המדינה‪-‬ראובן (רובי) רבלין במשכן נשיאי ישראל‪ ,‬בהשתתפות חברי הועד המנהל של הפדרציה‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪61 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫ישעיהו‬ ‫לא‬ ‫ציון‬ ‫“למען‬ ‫תשע״ו‪2016-‬‬

‫ס״ב‪ ,‬א׳אחשה״‬

‫השם “ציון״ הוא רב‪-‬פנים‪ ,‬רב‪-‬משמעות וכל כולו כיסופי דורות‪ .‬המילונאי אבן שושן מגדיר את “ציון״ הגדרה משולשת‪:‬‬
‫היא ירושלים והיא ארץ ישראל ועם ישראל״‪.‬‬

‫בניגוד גמור לחלק מהמנהיגים היהודיים באירופה שהתנגדו נמרצות להרצל ולרעיונותיו‪ ,‬וכן החוגים החרדיים‪ ,‬בעבר‬
‫ובימינו כיום‪ ,‬שהם אנטי ציוניים‪ ,‬הרי שיהודי מרוקו וחכמיה ראו בתאודור הרצל גואל ומושיע‪ .‬ציונות לגביהם היא לא‬
‫רק “אתחלתה דגאולה״‪ ,‬אלא‪ ,‬היא‪ ,‬הגאולה בהתגשמותה‪ .‬כאות הערכה‪ ,‬רבים מהקהילה קראו לבניהם בשם הרצל!‬
‫במאמרו המצוין של מאיר קנפו‪ ,‬יו״ר ארגון פעילי המחתרת‪ ,‬ההגנה והעלייה החשאית בצפון‪-‬אפריקה; “התנועה‬
‫הציונית במרוקו ‪1964-1900‬״‪ ,‬הוא כותב‪“ :‬על כן‪ ,‬לא ייפלא בהישמע קול השופר‪ ,‬שבישר על חידוש הקוממיות‬
‫היהודית בא״י‪ ,‬טולטלו יהודי מרוקו ברוח עזה‪ .‬הם נטלו את מקל הנדודים בידיהם ושבו לציון‪-‬ירושלים‪ ,‬העיר שאליה‬

‫נשאו עיניהם בתחינה במשך אלפי שנים‪ .‬עליית יהודי מרוקו הייתה כולה להט יהודי‪-‬ציוני״‪.‬‬

‫ציון הייתה לנו תמיד מוקד לגעגועים ולרומנטיקה‪ .‬כתינוקות של בית רבן‪ ,‬חונכנו ע״י רבני החדר‪ ,‬שיש לנשק את הספר‬
‫כל פעם‪ ,‬שעינינו נתקלות במילים ציון או ירושלים‪.‬‬

‫כבר בנובמבר ‪ 1900‬התנהלה התכתבות בין הרצל לבין רבנים ומנהיגים יהודיים במרוקו‪ .‬הרב ליאון חלפון מתיטואן‬
‫פנה ב‪ 4-‬באוקטובר ‪ 1900‬להרצל בזו הלשון‪“ :‬אל הדרת הנשיא המרומם ונשיא אלוקים תאודור הרצל״‪ .‬בהמשך‬
‫למכתב זה כותבים מאיר ברשישת ויעקב מרסיאנו מסאפי‪“ :‬הדר גאונו הוא מחולל הרעיון הנוכחי ומולידו‪ ,‬והוא גם‬

‫אבי הציונות‪ .‬אנו מבקשים מכבודו לשלוח לנו את הספר היקר “מדינת היהודים״ בתרגום עברי״‪.‬‬

‫במקביל לכל אלה‪ ,‬הוקמו אגודות נוער ברחבי מרוקו‪ ,‬הנושאות את השמות‪“ :‬שערי ציון״‪“ ,‬אהבת ציון״‪“ ,‬שבי ציון״‪,‬‬
‫“חיבת ציון״ ועוד‪...‬‬

‫בשורות אלה‪ ,‬ביקשתי לציין מה הייתה הציונות בעיני יהדות מרוקו‪ .‬זאת‪ ,‬בעידן שאחדים מעמנו שמים במרכאות‬
‫כיום את הציונות‪ ,‬ואף מתנכרים לתרומתה הכבירה לתקומתנו‪ .‬אוסיף‪ :‬חכמי מרוקו ורבניה‪ ,‬ראו בעלייה לא״י מצווה‬
‫הגוברת על כל שאר המצוות‪ .‬הדברים בוטאו בפסיקותיהם‪ ,‬כגון‪“ :‬בעל הרוצה לעלות‬
‫לא״י ואשתו ממאנת‪ ,‬ישלם את ּכתּוַּב ַתה‪ ,‬יתן לה גט ויעלה״‪ .‬כך גם אישה שבעלה מסרב‬
‫לעלות‪ .‬וכגון הפסיקה ש״מותר לחלל שבת‪ ,‬אם יש סכנה לביטול העלייה לירושלים״‪.‬‬
‫נוסף על כל אלה‪ ,‬ההיתר שניתן למי שאין בידו אמצעים‪ ,‬כדי לממן את נסיעתו לציון‪,‬‬
‫הוא רשאי למכור ספר תורה למטרה נעלה זו‪ .‬ורק מי שמתמצא‬
‫בהוויה דתית‪-‬מיסטית של ספר תורה אצל יהודי מרוקו‪ ,‬יוכל‬

‫לרדת לעומקם של הדברים‪.‬‬

‫בחסות ח״כ אבי דיכטר‪ ,‬נערך כנס רב משתתפים בכנסת בין ראשי‬
‫הפדרציה וראשי התנועה הציונית‪-‬דרוזית בישראל ובהשתתפות‬
‫שייחים דרוזים‪ .‬במעמד רם זה נחתמה “האמנה לאחווה וידידות״‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪622017 – 2001‬‬

‫משפטים‬ ‫״מדבר שקר תרחק!״‬ ‫תשע״ז‪2017-‬‬
‫כ״ז‪ ,‬ז׳‬

‫בתקופה הקדומה‪ ,‬וגם כיום בהרבה מדינות המזרח‪ ,‬נערכות עסקאות למיניהן‪ :‬פרקמטיה‪ ,‬מקרקעין‪ ,‬הסכם נישואים‬
‫בין ההורים ועוד‪ ...‬בתקיעת כף‪ .‬איש משני הצדדים לא מעז להפר הבטחתו‪ .‬תקיעת כף בעיניהם‪ ,‬כמוה כהסכם כתוב‪,‬‬

‫חתום‪ ,‬גמור ומאושר בבית המשפט‪.‬‬

‫המורשת היהודית‪ ,‬מרבה להטיף לנו על החובה למלא הבטחה שניתנה‪ ,‬כגון‪ :‬״אמור מעט ועשה הרבה״‪ ,‬״ברוך שומר‬
‫הבטחתו״‪ ,‬״מוצא שפתיך שמור ועשית״‪ ,‬״ברוך אומר ועושה״ וכהנה‪ ...‬מספרים על אחד ממנהיגי ישראל שענה לזה‬

‫שהטיח בפניו ״והלא הבטחת לי״? אמת‪ ,‬השיב המנהיג‪ :‬״אכן הבטחתי‪ ,‬אך לא הבטחתי לקיים״!‬

‫איננו מכירים שום נושא‪ ,‬שחז״ל נתנו לו תיאור מיסטי‪ ,‬דרמטי ומפחיד כלפי מי שאיננו מקיים דיברתו‪ ,‬וכה אמרו‪:‬‬
‫״מי שנפרע מדור המבול‪ ,‬ומדור הפלגה‪ ,‬ומפרעה על שפת הים‪,‬‬
‫כך עתיד להיפרע ממי שאיננו עומד בדיבורו״‪.‬‬

‫אנו מתברכים בעובדה‪ ,‬שקיימנו את אשר הבטחנו בנושא‪ :‬״קרן מלגות״‪.‬‬
‫ב‪ ,2004-‬החילונו להעניק מלגות לסטודנטים מעוטי‪-‬הכנסה‪ .‬ומאז ועד ‪,2016‬‬
‫הענקנו כ‪ 7 -‬מליון דולר ל‪ 3,835 -‬סטודנטים‪ ,‬ללא הבדל מוצא‪ ,‬גזע‪ ,‬דת ומין‪.‬‬

‫רובם סיימו בהצלחה תואר ראשון‪ ,‬שני או שלישי (דוקטורט)‪.‬‬

‫למעלה מימין‪ :‬בטקס האזכרה למעפילי “אגוז״ בהר הרצל‪ .‬משמאל‪ :‬לילי המימונה המרכזי שנערך בטבריה‬
‫בראשות היו״ר‪-‬עו״ד דודו פרץ‪ .‬למטה‪ :‬התוועדות בין ראשי הפדרציה העולמית לבין הרמטכ״ל רב‪-‬אלוף גדי‬
‫איזנקוט במטכ״ל ת״א‪ .‬הרמטכ״ל טרח ללחוץ יד לכל אחת ואחד ולהעניק לכולם “מדליון הרמטכ״ל״ (‪)13.1.17‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪63 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫משלי‬ ‫מצא‬ ‫אשה‬ ‫“מצא‬ ‫תשע״ח‪2018-‬‬

‫ח׳‪ ,‬כ״בטוב״‬

‫אירועי תשע״ח‪ 2018-‬וחגיגות המימונה יעמדו בסימן נאה זה‪.‬‬

‫המורשת היהודית כתרה כתרים רבים לאשה‪ ,‬ליופיה‪ ,‬למארחת למופת וכעקרת הבית‪ -‬עיקר הבית‪ ,‬אשר בידה מופקד‬
‫המשך הדורות‪-‬הילדים‪ .‬אם הבנים שמחה הללויה‪.‬‬

‫המלך שלמה ב״שיר השירים״ הקדיש לה שבחים רבים וביניהם; חכמת נשים בנתה ביתה‪ .‬אחותי רעייתי יונתי תמתי‪.‬‬
‫אשה יראת ה׳ היא תתהלל‪ .‬הנך יפה רעייתי‪ ,‬הנך יפה עינייך יונים‪ .‬כשושנה בין החוחים‪ ,‬כן רעייתי בין הבנות‪ .‬יפה‬
‫רעייתי כתרצה‪ .‬שחורה אני ונאוה‪ .‬כולך יפה רעייתי ומום אין בך וב״משלי״ קבע המלך שלמה “מצא אשה ‪ -‬מצא טוב״‪.‬‬

‫ומוסיפים הציניקנים “לא מצא ‪ -‬עוד יותר טוב״‪.‬‬

‫ההלכה היהודית העניקה פריווילגיות רבות לאשה‪ :‬נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן‪ .‬במרוקו נפוץ המשפט‪“ :‬לא‬
‫דיף‪ ,‬אלא דיף למרה״ ‪-‬״אורח‪ ,‬אם הוא אורחה של האשה״‪ .‬דייני מרוקו וחכמיה‪ ,‬נטו בפסיקותיהם לטובת האשה‪ ,‬ובין‬
‫היתר חלקן בירושת ההורים או הבעל כחלקם של האחים או הבנים‪ .‬כיום במדינת ישראל ובמדינות נאורות‪ ,‬הוקנו‬
‫לאשה זכויות רבות ושוויון בתחומים שונים‪ .‬ואלה הודות לפעילותן של התנועות הפמיניסטיות‪ .‬ההגבלה למונופוליגמיה‬

‫(אשה אחת) מקורה כנראה באמרת חז״ל ‪“ :‬מרבה נשים‪ ,‬מרבה כשפים“‪.‬‬

‫כרזות מתוך פרסומי הפדרציה העולמית‪“ :‬אישים ומנהיגים בתולדות יהודי מרוקו״‪.‬‬
‫בכרזות למעלה מימין לשמאל‪:‬‬

‫“הכהינא״‪-‬מלכת הברברים (מהמתייהדים) אשר בשנת ‪ 688‬עצרה את כיבוש צפון אפריקה ע״י האיסלם‪.‬‬
‫“הלן קזס בן‪-‬עטר״‪-‬עורכת הדין הראשונה במרוקו‪ ,‬עם פרוץ מלחמת העולם השניה הקימה ארגון לסיוע לפליטים‬

‫מאירופה‪ .‬בתום המלחמה מונתה לנציגת הג׳וינט הראשונה במרוקו‪.‬‬
‫“סוליקה הצדיקה״‪ -‬סוליקה חטואל‪ ,‬נהרגה על קידוש ה׳ בשנת ‪ .1834‬בעקבות התנגדותה להתאסלם ולהתחתן עם‬
‫שכנם הערבי‪ ,‬הוא כנקמה הודיע לשלטונות כי סוליקה התאסלמה מרצון ורוצה לחזור לדתה (פשע שדינו מוות)‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪642017 – 2001‬‬

‫ד"ר אביטל סביר וד"ר עמירם אביטל מברכים בשם זוכי המלגות‬
‫הערב ובשם ‪ 3,163‬סטודנטים שזכו בשנים ‪2013 - 2004‬‬

‫ד"ר עמירם אביטל‪ :‬אני ד"ר אביטל עמירם בוגר טכניון‪ ,‬הייתי‬ ‫ד"ר אביטל סביר‪ :‬כבוד ראש העיר‪-‬בני וקנין‪ ,‬פרופ' יעקב‬
‫במצב שלכם‪ .‬כיום נשוי ‪ 3 +‬ילדים‪ ,‬לא ויתרתי על ההזדמנות‬ ‫נאמן‪ ,‬ח"כ גילה גמליאל‪ ,‬כבוד הרבנית ברוריה‪ ,‬נשיאות‬
‫לעשות דוקטורט בסיועה של רעייתי‪ .‬המצב הכלכלי לא היה‬ ‫נכבדה‪ .‬זכות גדולה נפלה בחלקי לברך‪ ,‬יחד עם עמיתי‬
‫שפיר‪ .‬הפרופסור שלי בטכניון הביא לי מודעה‪ ,‬שיש מלגות‬ ‫ד"ר עמי אביטל‪ ,‬בשם ‪ 3,163‬סטודנטים וסטודנטיות‪,‬‬
‫לסטודנטים מצפון אפריקה הלומדים לתארים גבוהים‪,‬‬ ‫בנים ובנות ליוצאי ‪ 44‬ארצות‪ ,‬שקיבלו סיוע כספי בסך‬
‫הכתובת "הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו" בראשות‬ ‫של יותר מ‪ 20-‬מליון ‪ ₪‬בשנים ‪ 2004‬עד היום מהפדרציה‬
‫מר סם בן‪-‬שטרית‪ .‬מלאתי את הטפסים ושלחתי‪ .‬ואכן‪ ,‬זכיתי‬ ‫העולמית של יהדות מרוקו‪-‬בראשות מר סם בן‪-‬שטרית‪.‬‬
‫לקבל מלגה‪ .‬הרגשתי שיש מאן דהו שנותן לי תשומת לב‪,‬‬ ‫לאורך כל שנות לימודיי ועד לקבלת התואר ד"ר לרפואה‪,‬‬
‫ובשביל נשיא הפדרציה כל סטודנט נחשב כ"בן יחיד"‬
‫שדואגים לו‪ .‬המלגות‪ ,‬מוענקות לא רק ליוצאי‬ ‫זכיתי לעידוד ולסיוע מצד ד"ר‬
‫מרוקו‪ ,‬אלא‪ ,‬לכל יוצאי ‪ 44‬ארצות‪ .‬דלתו של‬ ‫ארמון גיגי ממרוקו‪ ,‬ועל כך‬
‫היו"ר פתוחה לכל‪ ,‬והוא משרה בך בטחון‪ .‬הוא‬ ‫נתונה לו מלוא תודתי‪.‬‬
‫תמיד מדבר איתך בגובה העיניים‪ .‬לגבי המלגה‬ ‫אני גאה לציין‪ ,‬שרוב‬
‫שקיבלתי‪ ,‬היא הגיעה בזמן ותרמה לי רבות‪ ,‬ועל‬ ‫המילגאים ככולם‬
‫כך תודתי נתונה לך אדוני היו"ר‪ .‬אני מבקש‬ ‫סיימו בהצלחה את‬
‫להודות לכבוד הרבנית ברוריה זבולוני‪-‬‬ ‫לימודיהם והם‬
‫איפרגן וליו"ר הפדרציה‪ -‬מר סם‬ ‫בעלי תואר ראשון‬
‫בן‪-‬שטרית‪ .‬לכם הסטודנטים‪,‬‬ ‫או שני או תואר‬
‫אני מאחל המשך‬ ‫שלישי‪ .‬ולכם‬
‫לימודים מוצלח‪ .‬בטוח‬ ‫‪ 218‬סטודנטים‬
‫שהמלגה תעזור לכם‪,‬‬ ‫כאן באולם‪ ,‬הנני‬
‫ובסיום לימודיכם נא‬ ‫מברכת אתכם‬
‫לא לשכוח להסתכל‬ ‫ומאחלת לכם הצלחה‬
‫לאחור ולעזור‬ ‫בלימודיכם לתועלתכם‬
‫ולתפארת הוריכם‪.‬‬
‫לאחרים‪.‬‬

‫בשנים ‪ ,2016-2004‬הוענקו יותר מ‪ 26-‬מיליון ‪ ₪‬ל‪ 3,835-‬סטודנטים וסטודנטיות‪.‬‬
‫רובם סיימו בהצלחה את לימודיהם וקבעו את מעמדם בחברה הישראלית‪.‬‬

‫גרוזיה‬ ‫תדג'יקיסטאן‬ ‫רוסיה‬ ‫פולניה‬

‫רומניה‬ ‫שוויץ‬ ‫בלגיה‬ ‫גרמניה‬

‫ישראל‬ ‫סין‬ ‫בלורסיה‬ ‫אוקראינה‬

‫תורכיה‬ ‫איטליה‬ ‫הודו‬ ‫בולגריה‬

‫לטביה‬ ‫אלג'יריה‬ ‫עירק‬ ‫כורדיסטן‬

‫תימן‬ ‫צרפת‬ ‫אירלנד‬ ‫ארגנטינה‬

‫דרוזים‬ ‫טוניסיה‬ ‫סוריה‬ ‫מולדובה‬

‫לוב‬ ‫ארה"ב‬ ‫ערביי ישראל‬ ‫מצרים‬

‫איראן‬ ‫אתיופיה‬ ‫הונגריה‬ ‫סקוטלנד‬

‫לבנון‬ ‫צ'רקסים‬ ‫קווקז‬ ‫אוזבקיסטן‬

‫ליטא‬ ‫ברזיל‬ ‫מרוקו‬ ‫אורוגוואי‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪65 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫סיכום והשגים‬

‫ברי ואנוכי גאים‪ ,‬מברכים ומתברכים בהשגיה הרבים של יהדות מרוקו בכל תחומי החברה בישראל‪.‬ח‬
‫היא זקפה גו וקומה‪ .‬בניה תופסים כיום מקום מכובד במוסדות המדינה‪.‬‬

‫ייצוגה של יהדות מרוקו בכנסת‪ ,‬בממשלה ובמוסדות שלטון‪ ,‬הינו רב ומרשים‪ ,‬בשל היותו מעבר ליחסה‬
‫הפרופורציונלי באוכלוסיה בארץ‪ .‬נציין כ‪ 50%-‬מראשי הערים‪ ,‬ראשי מועצות מקומיות ואזוריות הינם‬
‫מיוצאי מרוקו‪ .‬הם התבלטו בתחומים שונים‪ :‬צבא‪ ,‬ספרות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬קולנוע‪ ,‬ענפי ספורט‪-‬כולל ובעיקר‬

‫כדורגל‪ .‬כ‪ 50%-‬ממלכות היופי והדוגמניות בישראל‪ ,‬הינן יוצאות קהילה זו‪.‬‬

‫והחשוב מכל‪ :‬הציבור הרחב התוודע ליהדות מרוקו‪ ,‬כאמונה על מידת הכנסת אורחים של אברהם אבינו‪.‬‬
‫יהדות זו‪ ,‬הוציאה מקרבה רבנים וגדולי תורה‪ ,‬פוסקים‪ ,‬בלשנים‪ ,‬אנשי שירה ופיוט‪ ,‬אנשי שקלא וטריא‪.‬‬
‫היא התבלטה בפסקי דין על פי בית הלל‪ .‬אמר על כך הרב שלום משאש זצוק״ל‪“ :‬כדי לפסוק שהדבר‬
‫פסול או טמא‪ ,‬לא צריך להיות מלומד‪ ,‬אבל‪ ,‬כדי לפסוק כשר וטהור צריך להיות סופר מלומד״‪ .‬באחד‬
‫מימי עיון שהיינו מקיימים בחוהמ״ע פסח במעון ראש הממשלה‪ ,‬ישבו משתתפים‪ :‬שרים‪ ,‬שופטי בתי‬
‫משפט העליון וחברינו‪ .‬אמרתי לידידנו הרב ישראל מאיר לאו‪ :‬אצל חכמי אשכנז ידועים שניים כסניגוריה‬
‫המובהקים של ישראל‪ :‬רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב וזוסיה מניפולי‪ .‬חכמי צפ״א‪ ,‬כולם הינם סניגוריה של‬
‫ישראל‪ ,‬והראיה‪ :‬בשלוש מאות השנים האחרונות‪ ,‬חכמיה ורבניה לא הכריזו לא חרם ולא נידוי לא על‬

‫יחיד ולא על קבוצה‪.‬‬

‫אסיים באישים בודדים שהתבלטו בעשייתם‪ :‬מי היה מאמין‪ ,‬שיום יבוא‪ ,‬ונער מעיירה קסאר אשוק‬
‫שבמרוקו‪ ,‬יכהן בתפקיד היוקרתי‪ ,‬נשיא האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬הלא הוא פרופ׳ משה בר‪-‬אשר‪ .‬בר‪-‬‬
‫אשר וחבריו‪“ ,‬מעבריתים״ מונחים רפואיים‪ ,‬מדעיים‪ ,‬טכנולוגיים וכדומה‪ .‬היינו כחולמים‪ ,‬אם מאן‪-‬דהו‬
‫יתנבא שילד ממרוקו ייבחר ליו״ר אגודת הסופרים והמשוררים בישראל‪-‬הלא הוא המשורר והסופר ארז‬
‫ביטון‪-‬חתן פרס ישראל‪ .‬וכך‪ ,‬היינו נותרים עם פה פעור‪ ,‬שנער מעיירה בוזעד שבמרוקו‪ ,‬הוא שיעמוד‬
‫בבימת העמים באו״ם‪ ,‬יסנגר על עמו ישראל ויוציא את צדקנו לעיני עמי העולם‪ ,‬הלא הוא ד״ר יהודה‬
‫לנקרי‪-‬לשעבר שגריר ישראל בצרפת ובאומות המאוחדות בניו‪-‬יורק‪ .‬נוכל להמשיך ולהוסיף‪ :‬רב‪-‬ניצב‬
‫יוחנן דנינו‪-‬מפכ״ל משטרת ישראל‪ ,‬שזה עתה סיים קדנציה מפוארת‪ ,‬וכבר ציינו במאמר המערכת של‬
‫שנתון “דבר הפדרציה העולמית״ ‪“ :2015‬יוחנן דנינו ופיקודיו‪ ,‬מקיימים יום יום‪ ,‬ושעה שעה את המצווה‬
‫“ּו ִב ַע ְרָּת ָה ָרע‪ִ ,‬מִּק ְרֶּבָך״ (דברים כב׳)‪ .‬הוספנו‪“ :‬לולא רב‪-‬ניצב יוחנן דנינו ופיקודיו‪ ,‬ארצנו היתה מלאה‬
‫חמס״ ועד לרמטכ״ל רב‪-‬אלוף גדי אייזנקוט ורבים אחרים‪ .‬נציין‪ ,‬לפני ‪ 3‬שנים‪ 2 ,‬מדענים‪ ,‬בנים של יוצאי‬

‫מרוקו‪ :‬ברוך בנאסרף מונצואלה וסרז׳ הרוש מצרפת‪ ,‬הם חתני פרס נובל‪.‬‬

‫לא נצטנע‪ ,‬ואנו רשאים לומר שגם לנו‪ ,‬במעשינו ובהופעותינו בציבור‪ ,‬היה לנו חלק קטן בין מחוללי‬
‫השינוי‪ .‬לפדרציה העולמית של יהדות מרוקו קדמה “תנועת‪-‬ביחד״‪ ,‬בעלת תפיסת עולם זהה‪ .‬היא נוסדה‬
‫וקמה ע״י כ‪ 40-‬אנשי רוח‪ ,‬בעקבות המאמר של הח״מ ב״מעריב״ מ‪ ,27.11.79-‬תחת הכותרת “מצוקה‬
‫הכצעקתה?״ בין המייסדים״ פרופ׳ שמעון שטרית‪ ,‬פרופ׳ משה בר‪-‬אשר‪ ,‬פרופ׳ אהרן ממן‪ ,‬פרופ׳ צ׳ארלס‬
‫טפיירו‪ ,‬הסופר יוסף טולדנו‪ ,‬המשורר ארז ביטון‪ ,‬פרופ׳ אפריים חזן‪ ,‬ד״ר שלום בר‪-‬אשר ואחרים‪ .‬אחת‬
‫מקריאותינו ליהדות מרוקו היתה‪ ,‬להשקיע משאבים בעיצוב דרכם של בניהם‪ ,‬כדי שיוכלו להשתלב‬
‫בחברה תחרותית והשגית כשלנו‪ .‬גם מאמר שפרסמנו בכתב העת הדיגיטלי מס׳ ‪ ,2‬הכתרנו אותו‪“ :‬אשרי‬

‫יהדות מרוקו שככה לה״‪ ,‬ובו מנינו את השגיה של יהדות זו‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪662017 – 2001‬‬

‫מאמרי הגות וראיונות‬

‫מימין‪ :‬ראיון ארוך עם סם בן‪-‬שטרית בעיתון “לה גאזית״ מרוקו‪ .‬משמאל‪ :‬הטלוויזיה המרוקנית מראיינת את‬
‫סם בן‪-‬שטרית שעמד בראש משלחת אישים למרוקו‪ .‬הראיון התקיים בתום רב‪-‬שיח בפרלמנט המרוקני‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪67 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫המימונה‬

‫חג של הכנסת אורחים ואהבת האדם‬

‫מאת‪ :‬סם בן שטרית המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב"‪.‬‬

‫האמינו בהבטחת חז"ל ‪" :‬בניסן נגאלו בני ישראל‬ ‫גיגות המימונה שמקורן ביהדות מרוקו‪ ,‬נחוגוח‬
‫ממצרים ובניסן הם עתידים להיגאל"‪ .‬והנה‪ ,‬חג הפסח‬ ‫במוצאי יום שביעי של חג הפסח‪.‬‬
‫חלף והלך לו‪ ,‬חדש ניסן מתקרב לסיומו‪ ,‬ולכן מחדשים‬
‫את אמונתם לאמר‪ :‬גם אם יתמהמה המשיח בוא יבוא‪.‬‬ ‫ב"ליל המימונה" המסורתי‪ ,‬נהגו יהודי מרוקו לערוך שולחן‬
‫מלא מכל טוב של תקרובת מסורתית המורכבת ממעדני‬
‫בישראל‪ ,‬חודש חג המימונה לפני ‪ 41‬שנה‪ .‬חברי ואנוכי‪,‬‬ ‫חלב וגבינות‪ ,‬פירות וירקות‪ ,‬דבש‪ ,‬תמרים‪ ,‬תופינים ודברי‬
‫גאים ומתברכים שיצקנו החל מ‪ ,1980 -‬תכנים ערכיים‪-‬‬ ‫מתיקה‪ ,‬משקאות חריפים וקלים‪ .‬את השולחן מקשטים‬
‫מורשתיים‪-‬תרבותיים לחג המימונה‪ ,‬חידשנו באופן נרחב‬ ‫בהרבה פרחים‪ ,‬ענפי‪-‬זית‪ ,‬נענע‪ ,‬צלחת אחת מלאה קמח‬
‫את מפעל "הדלת הפתוחה‪-‬תרבחו ותסעדו" שבמסגרתו‬ ‫ופזורים בה מטבעות כסף וצלחת נוספת בתוכה דג חי‪.‬‬
‫יותר ממאה אלף בתים של יוצאי מרוקו וצפון‪-‬אפריקה‬ ‫תקרובת זו מסמלת שפע וברכה‪ ,‬כי‪ ,‬הרי זו תחילת האביב‬
‫מארחים המונים בישראל וכך ניתן המימד הלאומי‬ ‫ויהודי מרוקו ביקשו לאחל לעצמם ולכל מבקריהם ‪:‬‬
‫לחג זה‪ .‬מעריכים שלמעלה מ‪ 2-‬מיליון איש‪ ,‬אורחים‬
‫שתהא זו שנה של שפע והצלחה במעשי ידיהם‪.‬‬
‫ומארחים‪ ,‬נוטלים חלק ב"ליל המימונה"‪.‬‬
‫ראשוני המבקרים בבתי היהודים‪ ,‬היו שכניהם הערבים‬
‫המימונה תרמה רבות להאדרת שמה של יהדות מרוקו‬ ‫המגיעים עם מגשים שופעי דברי מתיקה‪ ,‬חמץ ‪ -‬קמח‬
‫בישראל‪ .‬הציבור התוודע לערכיה כיהדות של הכנסת‬
‫אורחים‪ ,‬מאור פנים וקירוב הלבבות‪ .‬כך למד הציבור‬ ‫ומוצריו‪.‬‬
‫להכיר את יהדות מרוקו ולהוקירה‪ .‬ב‪ ,1986-‬בסיום‬
‫חגיגות המימונה‪ ,‬אמר הנשיא ה‪ 5-‬למדינת ישראל‪-‬מר‬ ‫נזכיר‪ ,‬בכל שבעת ימי חג הפסח נאסרה על היהודים‬
‫יצחק נבון ‪":‬עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של‬ ‫אכילת חמץ והם אכלו מצות‪ .‬ב"ליל המימונה" השכנים‬
‫מדינת ישראל ותשאל השאלה ‪ :‬מי היו הגורמים שתרמו‬
‫לשיפור דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני כלל‬ ‫הערבים מביאים להם את החמץ הראשון‪.‬‬
‫החברה הישראלית‪ ,‬ואף הקהו מן הניכור ומן הקיטוב‬
‫בין אחינו האשכנזים לבין יוצאי קהילות המזרח ?" אין‬ ‫יהודי מרוקו‪ ,‬רבניה וזקניה האמינו שאין לילה מוצלח‬
‫ספק‪ ,‬קבע הנשיא נבון "שההיסטוריונים יצביעו על חג‬ ‫להבעת איחולים‪ ,‬ברכות ותפילות‪ ,‬מאשר "ליל המימונה"‪.‬‬
‫המימונה החג של אהבת האדם‪ ,‬כמי שהיה לו חלק‬ ‫המילה מימונה בערבית‪-‬מרוקנית משמעותה מזל‪ ,‬ברכה‪.‬‬
‫באזורים אחדים במרוקו‪ ,‬נהגו משפחות להיוועד ביניהן‬
‫ונחלה בתרומות אלה" (סוף ציטוט)‬ ‫ב"ליל המימונה"‪ ,‬מלווות בתינוקותיהן ולערוך מעין‬
‫"טקס שידוכין" בין התינוקות‪ .‬הן מייעדות בת פלוני ולבן‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬גם עשרות שגרירי מדינות זרות‬
‫בישראל נוטלים חלק ב"ליל המימונה" ואחדים מהם‬ ‫אלמוני‪ ,‬כדי שבהגיעם לפרקם יתחתנו ביניהם‪.‬‬
‫נושאים דברי ברכה בארוע במעמד ראשי מדינת ישראל‬
‫פרט חשוב ‪ :‬ב"ליל המימונה" גם למי שהיו לו דין‬
‫ונבחריה‪.‬‬ ‫ודברים עם חברו במשך ימות השנה‪ ,‬בלילה זה‬
‫כולם מבקרים את כולם בבתיהם‪ ,‬ומאחלים איש‬
‫לרעהו את הברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו"‬
‫(תזכו ותצליחו !)‪ ,‬מרימים כוסית לחיים וטועמים‬
‫מהתקרובת המסורתית‪ .‬ללמדך שב"ליל המימונה"‬
‫הכל נסלח והכל נמחל‪.‬‬

‫חגיגות המימונה בירושלים שנת תשמ"ח (‪)1988‬‬ ‫פירושים רבים לשם מימונה‪ ,‬הסביר ביותר הוא ‪:‬‬
‫המילה "מימונה" הינה שיבוש של המילה בעברית‬
‫"אמונה"‪ .‬גם צליל שתי המילים מימונה‪-‬אמונה‬
‫מחזק סברה זו‪ .‬במי האמינו יהודי מרוקו ? הם‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪682017 – 2001‬‬





















‫כך רוב המתדיינים שללו את צורתה הנוכחית ורבים ראו‬ ‫נוסחה כ"הברקה" של שעת רוגז וזה היה לשונה‪ :‬מסורת‬
‫בצורתה ובתוכנה כיום מפגן פוליטי זול‪.‬‬ ‫נאה ושמה מימונה‪ .‬אך בבואי לפרט את "כתב ההגנה"‬
‫ל"כתב הקיטרוג" לא היה בפי מענה לחלק מהטענות‪.‬‬
‫המשימה לעיצוב מימונה אחרת הוטלה על קבוצת‬ ‫התבוננתי שוב בדברי הביקורת הפכתי בם והפכתי בם‬
‫פעילים שרוב חבריה נמנים בין המבקרים החריפים של‬ ‫ונצרתי את קולמוסי‪ .‬התגובה חייבת להיות במעשים‪-‬‬
‫חג זה‪ ,‬ושבעבר הדירו רגליהם מלהשתתף בו‪ .‬היו כאלה‬ ‫אמרתי לעצמי‪-‬על ידי התווית תוכנית אירועים לחגיגות‬
‫שגרסו לבטל את החגיגה המרכזית בעמק במצבה‪,‬‬ ‫המימונה ואשר תהווה מפגן של מיטב המורשה והתרבות‬
‫בשל התופעות החריגות‪ ,‬עליהן מיקדו כלי התקשורת‬ ‫שלנו‪ ,‬ותראה מעט מזעיר מנכסיה הרוחניים והמרובים‬
‫והטלוויזיה בראשון את תשומת לב ההמונים‪ .‬ולעומת‬
‫זאת‪ ,‬לחדש את המסורת העתיקה המופלאה של‬ ‫של קהילתנו יוצאי צפון–אפריקה‪.‬‬
‫"הדלת הפתוחה–תרבחו ותסעדו" שהייתה נהוגה בצפון–‬
‫אפריקה ב"ליל המימונה" כשכולם מבקרים את כולם‪.‬‬ ‫ברצוני אני בלבד לא סגי‪ .‬יש לאתר אנשים בעלי יכולת‬
‫טועמים מהתקרובת המסורתית‪ ,‬מקבלים את "ברכת‬ ‫ורצון‪ ,‬לגייסם לתרום לשינוי הדברים‪ .‬הזדמנות זו ניתנה‬
‫הרב" או הזקן שבמשפחה ומצטרפים לשירה ולשמחה‬ ‫לאחר פרסום מאמרי הנ"ל אשר להפתעתי ולשמחתי‬
‫המשפחתית‪ .‬היו כאלה שטענו שבמקביל לחגיגה בשטח‬ ‫הדברים לא נפלו על אוזניים אטומות‪ .‬רבים וטובים‬
‫הפתוח‪ ,‬ליצור מוקד נוסף לאספקטים עיוניים‪ .‬במחשבת‬ ‫שלא היכרתים מתמול שלשום התקשרו אלי ואני אל‬
‫יהדות צפון–אפריקה בקרב תלמידי תיכון‪ .‬כנהוג לגבי‬ ‫אחדים מחברי‪ .‬וכך נולדה בכוחות משותפים "ביחד"–‬
‫קביעת חגי ישראל‪ ,‬ההלכה נקבעת על פי המרבים בחג‬ ‫תנועה רעיונית בלתי מפלגתית של יוצאי צפון אפריקה‬
‫ובהיקפו‪ .‬כך נולד הרעיון לפרוס את החג השנה על פני‬ ‫בישראל‪ ,‬המאגדת בתוכה כמאה אנשי רוח ואנשי‬
‫שלושה ימים "ליל המימונה" מ"יום המימונה" ול"מחורת‬ ‫מעשה‪ ,‬מי בתחום האקדמי (מרצים באוניברסיטאות‪,‬‬
‫משפטנים‪ ,‬רופאים אדריכלים‪ ,‬כלכלנים וכדומה) ומי‬
‫המימונה" ולהרבות באירועים‪.‬‬ ‫בתחום המעשה (אנשי חינוך‪ ,‬דיפלומטים‪ ,‬עיתונאים‪,‬‬

‫לחגיגות המרכזיות בגן סאקר נוספי אלמנטים ערכיים‬ ‫קצינים במיל‪ ,‬מנהלי מוסדות ואנשי ציבור)‪.‬‬
‫רבים הכוללים תערוכות ספרים‪ ,‬תערוכת כלים‬
‫ותלבושות‪ ,‬להרבות בפינות שמחה ולשתף עדות אחרות‬ ‫"ביחד" מבקשת לדון ולפעול בכל הסוגיות הרוחניות‪,‬‬
‫בחג‪ .‬כשהעיקרון המנחה המימונה המסורתית והשורשית‬ ‫החברתיות והתרבותיות הנוגעות במישרין ובעקיפין‬
‫כחלק מחגי ישראל‪ ,‬וכמועד למפגן זוטא של התרבות‬ ‫ביהודי צפון אפריקה‪ ,‬כשאחדות ממטרותיה העיקריות‬
‫לשפר את הדימוי המעוות‪-‬והבלתי מוצדק של יוצאי צפון‬
‫והמורשה של יוצאי צפון‪-‬אפריקה‪.‬‬ ‫אפריקה בעיני עצמם ובעיני זולתם‪" .‬ביחד" חרטה על‬
‫דגלה את הצו עשה ממצוות פריקה וטעינה‪" ...‬עזב תעזב‬
‫מקובל היה שבליל המימונה התוועדו משפחות יחדיו‬ ‫עמו" (שמות כ"ג ‪ -‬ה') עם שימת דגש על עמו‪ .‬לפיכך היא‬
‫כדי לארס את בניהן ובנותיהן אלו ואלו‪ .‬הם ראו ביום זה‬ ‫קובעת ברורות; יש ערך בסיוע חומרי ורוחני למי שמוכן‬
‫סגולה להצלחת השידוכין (מימונה בערבית מזל ‪ -‬מימון)‬ ‫ליטול חלק פעיל בקידומו שלו (ומכלל הן אתה שומע‬
‫על חוקרים רבים מקובל שהמונח מימונה; הינו שיבוש–‬
‫ערביזציה של המילה אמונה‪ .‬כמאמר הז"ל‪ :‬בניסן נגאלו‬ ‫לאו‪.‬ס‪.‬ב ‪ -‬ש)‪.‬‬
‫ובניסן עתידים להיגאל‪ .‬והנה‪ ,‬חג הפסח חלף והלך לו‪.‬‬
‫חודש ניסן מתקרב לסיומו‪ ,‬באים וחוגגים את אמונתו‬ ‫בערבי דיון וביום עיון שנערך בחנוכה השנה‪ ,‬שבהם‬
‫נדונה השאלה הכאובה של הדימוי העצמי של יוצאי‬
‫לאמר‪" :‬גם אם יתמהמה אחכה לו"‪.‬‬ ‫צפון אפריקה בישראל–בעיני עצמם ובעיני זולתם–‬
‫גרמיו‪ ,‬שורשיו והדרכים לתיקונם‪ .‬הדיון היה יסודי‪ ,‬רציני‬
‫צביונה העיקרי של מימונה היה ונשאר חג האחווה‪,‬‬ ‫ומקיף ובמהלכו הושמעו דברים מכאיבים מכאן ומכאן‪.‬‬
‫הרעות והשלום‪.‬‬ ‫המימונה השתרבבה בכל הדיונים‪ .‬מימונה המצטיירת‬
‫למרבה הצער כסמל מסחרי לתרבותנו למורשתנו‪ .‬ובשל‬

‫לפני התכנית האמנותית‪ ,‬תערוכות אמנים לצד דוכני ספרים‪ ,‬תרבות ומזון‪ .‬המימונה הגדולה בלובי "בנייני האומה" בירושלים (‪ )6.4.10‬לרגל עשור לפדרציה העולמית‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪79 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫סם בן‪-‬שטרית נושא דברים בפריז‪ .‬משמאלו ז׳אן פייר בונשארד ומימינו השגריר (בדימוס) עובדיה סופר‬

‫מנוגד לערכים היהודיים“תורתם‪-‬אומנותם״‬
‫מאת‪ :‬סם בן שטרית מורה לתלמוד במקצועו‪.‬‬

‫הציבור מקבל בהנחה ובהכנעה‪ ,‬שטיעון זה מעוגן‬ ‫מושג המסולף "תורתם‪-‬אומנותם" קנה אחיזהה‬
‫בתורת ישראל ובהלכה היהודית‪ .‬האמנם? הבא נבחן‬
‫בוויכוח הציבורי במדינה‪ .‬מושג המנוגד לרוח‬
‫את הדברים ‪:‬‬ ‫ישראל סבא‪ ,‬למורשתו ולערכים היהודיים‪ .‬בשמו‬
‫ולמענו ביקשה קבוצה גדולה לקבוע לחברתנו סדר‬
‫מורשת ישראל מרבה לשבח ולהלל כל מתפרנס מפרי‬ ‫יום ועדיפויות אחרים‪ .‬רבים בציבוריות הישראלית‬
‫עמלו‪ ,‬וציוותה עלינו‪" :‬יגיע כפיך כי תאכל" (תהלים‪,‬‬ ‫רואים בתמיהה את הטיעון "תורתם‪-‬אומנותם" כעין‬
‫כ"ח‪ ,‬ב) היא הטיפה "לבל יהיה אדם סמוך על שולחן‬ ‫"קוד קסם" האמור לפתוח לרווחה כל דלת‪ .‬הקופה‬
‫חברו ויהווה נטל על הציבור"‪ .‬היא מעלה על נס את‬ ‫הציבורית נדרשת למען הקיום הקולקטיבי של מצווה‬
‫אוהבי המלאכה והעבודה‪ ,‬והשתמשה בביטויים עזים‬ ‫"כביכול" זו‪ ,‬לפרנס רבבות רבות של לומדי תורה‬
‫ולעתים חדים‪ ,‬כגון‪":‬לעולם יפשוט אדם נבלות בשוק‬ ‫ומשרתים בקודש‪ ,‬הם ובני משפחותיהם‪ .‬כן‪ ,‬נתבעת‬
‫ואל יזדקק לבריות" (מדרש רבא)‪":‬גדולה מלאכה‬ ‫המדינה בשם "ערך" זה לפטור מכל שירות צבאי ואף‬
‫שמכבדת את בעליה" (נדרים מט ע"ב) "אל תעשם‬ ‫מיציאה למלחמה של "ציבור יקיר לי אפרים" זה‪ .‬אף‪,‬‬
‫עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם" (פרקי‬
‫אבות ד'‪-‬ה' ) "כל תורה שאין עמה מלאכה‪ ,‬סופה‬ ‫למלחמת מגן‪.‬‬
‫בטלה וגוררת עוון" (פרקי אבות ב'‪ ,‬ב') "ושונא מתנות‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪802017 – 2001‬‬

‫כלבבו"‪ .‬ופטור זה‪ ,‬חל על מלחמת רשות בלבד‪.‬‬ ‫יחיה" (משלי ט"ו‪ ,‬כ"ז) ויכולים אנו להפליג ולהוסיף‬
‫אמור מעתה ‪ :‬מי שרוצה להוציא עצמו מן הכלל לגבי‬ ‫על סייגים אלה כהנה וכהנה‪.‬‬
‫שירות צבאי ויציאה למלחמת רשות‪ ,‬יש לו מוצא‬
‫לגיטימי אחד ואין בילתו ‪ :‬עליו להצהיר ולהכריז‬ ‫לרבנים נקבע ‪" :‬אהוב את המלאכה ושנא את‬
‫בשער בת‪-‬רבים‪ ,‬כי הנו פחדן ומוג לב‪ ,‬ויהא פטור‪,‬‬ ‫הרבנות" (פרקי אבות א'‪ ,‬י')‪ .‬רבני ישראל וחכמיה‬
‫הקדמונים היו נאה דורשים ונאה מקיימים‪ .‬התנא‬
‫על פי דין תורה‪ ,‬מיציאה למלחמה‪.‬‬ ‫רבי יוחנן היה סנדלר‪ .‬עמיתו‪ ,‬היה נפח והוא רב‪-‬‬
‫נפחא‪ .‬רבי עקיבא היה רועה צאן‪ .‬הלל הזקן התפרנס‬
‫סהדי במרומים‪ ,‬כי לא שנאה ולא משטמה בלבי‬ ‫ממשלח ידו‪ .‬הרמב"ם מצא פרנסה במקצועו כרופא‪,‬‬
‫כלפי החרדים הביאוני לכתוב שורות אלה‪ .‬כל‬
‫שביקשתי;מחד‪-‬גיסא להאיר את מקורותינו על‬ ‫והדוגמאות רבות מני ים‪.‬‬
‫סוגיות אלה‪ ,‬שצלן הכבד מרחף כעננה על ראשינו‬
‫ומאידך‪-‬גיסא‪ ,‬לקרוא לציבור החרדי לערוך חשבון‬ ‫רבים רבים מחכמי ישראל בארצות המזרח ובצפון‪-‬‬
‫נפש נוקב בטרם פורענות‪ ,‬גם לאור המחייב‬ ‫אפריקה שירתו בקודש ללא כל תמורה או שווה‬
‫במקורותינו‪ ,‬וגם עקב הנזקים החמורים לדימויו‬ ‫תמורה; שליחי ציבור וחזנים בבתי כנסת‪ ,‬שוחטים‪,‬‬
‫מוהלים‪ ,‬פוסקי דין‪ ,‬בוררים‪ ,‬דרשנים‪ ,‬עורכי חופה‬
‫הציבורי ולשסע החברתי שסוגיות אלה יוצרות‪.‬‬ ‫וקידושין‪ ,‬ומשכיני שלום בן אדם לחברו ובין איש‬
‫ואשתו‪ .‬את פרנסתם מצאו במלאכות שהתמחו‬
‫כמי שהקדיש ארבעה עשורים מחייו לעשייה שעניינה‬ ‫בהן או שלחו ידיהם בפרקמטיה‪ .‬בשל אורח חייהם‪,‬‬
‫הפגת המתחים הבינעדתיים‪-‬עת ייסדתי עם חברי‬ ‫הציבור כיבד את מוצא פיהם ונהג בהם כבוד ודרך‬
‫את תנועת –ביחד‪ .‬תנועה‪ ,‬שחרתה על דגלה זקיפת‬ ‫ארץ‪ ,‬וכאן בארץ‪ ,‬מסופקני אם יימצא רב‪ ,‬שוחט או‬
‫קומתה של יהדות צפון‪-‬אפריקה ואחדות העם‬ ‫שליח ציבור אחד העושה את מלאכתו לשם שמים‪.‬‬
‫ושלמותו‪ .‬סבורני‪ ,‬כי מותר לנו לקבוע כיום‪ ,‬שאכן‬
‫תרמנו את חלקנו בהדיפת סכנת הפילוג שאיימה‬ ‫בארצנו המתחדשת‪ ,‬הציבור הרחב שלא שאלו‬
‫אז עלינו‪ ,‬אשכנזים מכאן וספרדים משם‪ .‬סכנה זו‪,‬‬ ‫לדעתו ולרצונו‪ ,‬נדרש לשאת בעול הקיום של קבוצה‬
‫גדלה והולכת; אברכים ותלמידי ישיבות‪ ,‬ואף אברכים‬
‫לטעמי‪ ,‬חלפה והלכה לה‪.‬‬ ‫מדומים כפי שהוכיחו חקירות משרד הדתות‪ .‬מותר‬
‫ואף חייבים לשאול‪ :‬במה חטא הציבור שפרנסיו גזרו‬
‫ואולם‪ ,‬לנגד עינינו ניצבת סכנה גדולה וחמורה‬ ‫עליו גזרה קשה זו שאיננו יכול לעמוד בה? ויותר‬
‫העלולה‪ ,‬חלילה‪ ,‬לגרום למלחמת אחים בין דתיים‪-‬‬
‫חרדים לבין חילוניים‪ .‬רעם נהמותיה מהדהד‬ ‫מכך‪ ,‬שהיא מנוגדת להלכה היהודית !‬
‫בעיצומם של ימים אלה‪ ,‬ואת הסוף מי ישורנו‪ ,‬כי‬
‫הרי נאמר‪" :‬אין השטן מקטרג אלא בשעת סכנה"‬ ‫לא רק בדמים‪-‬כספים עסקינן ומתרעמים‪ ,‬גם בנטל‬
‫הביטחוני הוציאה קבוצה זו את עצמה מן הכלל‪.‬‬
‫(בראשית רבה‪ ,‬צא)‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬כאשר לפטור הצבאי‪ ,‬אין כל אסמכתא לא‬
‫מדאורייתא ולא מדרבנן‪ .‬והרי המשנה אומרת‬
‫הנני קורא לציבור החרדי ותומכיו לגשת לעריכת‬ ‫במפורש ‪" :‬במלחמת חובה‪ ,‬הכל יוצאים‪ ,‬אפילו חתן‬
‫חשבון‪-‬נפש יסודי או בלשון חכמי צפון אפריקה‬
‫"תיקון עצמי"‪ ,‬תוך התחשבות בצורכי כלל החברה‪,‬‬ ‫מחדרו וכלה מחופתה" (סוטה ח'‪-‬ז')‪.‬‬
‫בנטילת עול מאוזנת ובאהבת האדם‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫טולרנטית לזולתם – כמאפיין‪ ,‬חכמי צפון‪-‬אפריקה‬ ‫ככל שנחקור ונדרוש בתורת ישראל ובמורשתו‪ ,‬לא‬
‫שפסקו על‪-‬פי בית‪-‬הלל ואף דומיהם מחכמי אשכנז‬ ‫נמצא כל סימוכין לפטור מאן‪-‬דהו‪ ,‬לרבות לומדי‬
‫כמו‪ ,‬רבי לוי יצחק מברדצ'ב‪ ,‬זוסיה מניפולי ועד הרב‬ ‫תורה יום וליל משירות צבאי‪ ,‬זולת מה שנאמה‬
‫קוק זצוק"ל‪ .‬תפיסת עולם של אלה‪ ,‬היא ורק היא‬ ‫בפרשת "כי תצא" (דברים ק"ח ) " מי האיש הירא‬
‫ורך הלבב ילך וישוב לביתו‪ ,‬ולא ימס את לבב אחיו‬
‫תצילנו מסכנת הפילוג‪.‬‬
‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪81 2017 – 2001‬‬

‫ה' וּכיפת ברזל ילחמו לכם ואתם תחרישון‬
‫דבר סם בן שטרית‪ -‬יו"ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו בעת מבצע " צוק איתן"‬

‫למה כרכנו שם ה' עם כיפת ברזל ?‬

‫אחד מאדמו"רי חב"ד אמר ‪ :‬כדי שנס משמים יתחולל‪ ,‬על אלה שמייחלים לו לעשות מעשה מצדם‪ ,‬כדי‬
‫לסייע להופעתו של הנס‪ .‬וכבר נאמר‪ ":‬אין לסמוך על הנס בלבד" וגם נאמר‪ " :‬פיתחו לי ּכפתחו של מחט‪,‬‬

‫ואפתח לכם כפתחו של אולם !"‬

‫עם ישראל בעורף עומד כסלע איתן ‪ -‬כ"צוק איתן"‪ ,‬מול התוקפנות של הטרוריסטים מעזה‪ .‬במקביל לכך‪,‬‬
‫חיילי צה"ל פועלים באוויר‪ ,‬בים וביבשה‪ ,‬לילות וימים‪ ,‬כדי להדביר את האוייב ולהשיב לו כגמולו‪.‬‬

‫בשבוע שלפני תחילת המבצע קראנו בפרשת קרח‪ .‬קורח זה‪ ,‬ביקש לזרוע פירוד בעם ולהפר את אחדותו‪.‬‬
‫הוא ואנשיו‪ ,‬החליטו להסית ולהדיח את בני ישראל נגד משה ואהרון מושיעיהם‪ .‬סופם ‪ " :‬ותצא אש ותשרוף‬
‫את קורח ואת עדתו" ‪ .‬ללמדנו‪ ,‬כי האחדות היא מרכיב חיוני בעת צרה לישראל‪ .‬הרב קוק זצוק"ל הטיף‬
‫לאחדות בין איש לרעהו וקבע ‪ :‬בית המקדש הראשון והשני‪ ,‬נחרבו בשל שנאת חינם‪ ,‬והוסיף‪ " :‬בית המקדש‬

‫השלישי ייבנה רק באהבת חינם"‪.‬‬

‫האחדות‪ ,‬כפי שהתגלתה בעמנו בעצם ימים אלו‪ ,‬ימין ושמאל‪ ,‬חילונים ודתיים‪ ,‬תושבי הערים הגדולות‬
‫ותושבי הפריפריה‪ ,‬היא ללא ספק‪ ,‬הגורם לניצחוננו על אוייבינו‪.‬‬

‫הבה נישא תפילה למען חיילי צה"ל ומפקדיו‪ ,‬ובראשם הרמטכ"ל הנערץ רא"ל בני גנץ‪ ,‬המחרפים את‬
‫נפשם ועושים להגנת העם‪ .‬ברכות לממשלת ישראל וראשה המנהלים בתבונה מערכה זו שנכפתה עלינו‪.‬‬
‫חיבוק חם לראשי הערים והתושבים‪ :‬באשקלון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬שדרות‪ ,‬נתיבות‪ ,‬ירוחם‪ ,‬אופקים‪ ,‬ויתר היישובים‬

‫בעוטף עזה‪ ,‬על האיפוק ועוז הרוח‪.‬‬

‫ה' עוז לעמו ייתן‪ ,‬ה' יברך את עמו ישראל בשלום !‬ ‫ ‬
‫סם בן‪-‬שטרית‪-‬יו"ר הפדרציה העולמית‬ ‫ ‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪822017 – 2001‬‬

‫חגיגות המימונה בגן‪-‬סאקר‪ ,‬ראשי המדינה מרימים כוס לחיי מדינת ישראל ועמה‪ ,‬ובכללם ליהדות מרוקו‬

‫יחס האשכנזים והמזרחיים לפלשתינאים‬
‫מאת‪ :‬סם בן שטרית מורה לתלמוד במקצועו‪.‬‬

‫לתופעה זו בת עשרות בשנים‪ .‬מוכחת האינטראקציה‬ ‫הוג לאמר‪ :‬במדינת ישראל כל הנושאים פתוחים לדיוןנ‬
‫שבין אי השתתפותם של יוצאי המזרח בפעילות השמאל‪,‬‬
‫לבין הצבעתם המסיבית לתנועות ולמפלגות הימין‪ .‬האם‬ ‫ציבורי ולליבון בתקשורת‪ .‬אין טאבו על שום סוגיה‪-‬תהא‬
‫יוצאי המזרח נעדרי תודעה דמוקרטית? אינם רגישים‬ ‫רגישה ככל שתהא‪-‬לרבות מדיניות הגרעין של ישראל‪,‬‬
‫לסבל זולתם? אטומים לזכויות האזרח? האם סרבני‬
‫הכור האטומי בדימונה‪ ,‬טוהר הנשק של צה"ל ועוד‪.‬‬
‫שלום הם‪ ,‬ומהם שורשיה של תופעה חברתית זו?‬
‫ואולם‪ ,‬לדעתי‪ ,‬נושא אחד הס מלהזכיר ולהעלותו‬
‫לכאורה‪ ,‬יש כאן פרדוקס‪ :‬יוצאי אשכנז‪ ,‬שעקב שנאת‬ ‫לשיח ציבורי‪ .‬הוא לא נידון ברצינות בשום תכנית או‬
‫יהודי אירופה‪ ,‬היו צריכים להיות יותר מסוייגים ביחסם‬ ‫מאמר בעיתון כלשהו והוא‪ :‬השתתפותם האפסית של‬
‫לערבים‪ ,‬בבחינת "מי שהכיש אותו נחש מפחד מחבל"‪,‬‬ ‫יוצאי קהילות המזרח בפעילויותיהן של תנועות רבות‬
‫ואילו יוצאי המזרח שרוב התקופות שבהן חיו במדינות‬ ‫מיסודם של יוצאי אשכנז והתובעות‪ ,‬השכם וערב‪ ,‬זכויות‬
‫ערב‪ ,‬הם פרחו ושגשגו תרבותית וכלכלית במדינות אלה‬ ‫לפלסטינאים‪-‬לרבות בעיתות מלחמה ובגבור הטרור‪:‬‬
‫וזכו ליחס טוב‪ ,‬היו צריכים‪ ,‬איפוא‪ ,‬להיות חוד החנית של‬ ‫מפגינים נגד סגרים וכתרים ביש"ע‪ ,‬נשים נצמדות לחיילי‬
‫צה"ל במחסומים ועוקבות אחר יחסם לפלסטינאים‪,‬‬
‫תנועות השלום והחלוצים שבהן‪.‬‬ ‫סופרים ומתעדים כל לבנה שהתווספה לבתי המתנחלים‪,‬‬
‫תובעים זכויות לאסירים רוצחים‪ ,‬משחרים לפתחם של‬
‫והנה שתי קבוצות אלה מגיבות בהפוך אחד גדול‬ ‫עראפת ומקורביו‪ ,‬עומדים יום וליל בצמתים בככרות‬
‫ממתווה המצופה מהם‪ .‬ואולי פשר הדברים נעוץ בכך‪,‬‬
‫שהאשכנזים שגדלו וחונכו על השואה ומוראותיה נזהרים‬ ‫ושלטים "די לכיבוש" בידיהם‪.‬‬
‫כיום מלהרגיז את הגוי ועושים הכל כדי לפייסו ולרצותו‪,‬‬
‫ואילו יוצאי המזרח‪-‬כפי שהם מרבים להתריס‪" :‬אינכם‬ ‫וכך‪ ,‬אתה מוצא שמספר יוצאי המזרח ב"שלום עכשיו"‪,‬‬
‫מכירים את הערבים כמונו"‪" .‬וששליטי מדינות ערב‬ ‫"נשים בשחור"‪" ,‬ארבע אימהות"‪ ,‬נשים "במחסום" הועד‬
‫קנו להם שקט בזכות היד הקשה בארצותיהם"‪ ,‬ולראיה‬ ‫לזכויות אסירים פלסטינאיים‪ ,‬בטל בששים בתנועות‬
‫הם אומרים‪" ,‬לבנון שביקשה לדמות למערב ולהנהיג‬
‫דמוקרטיה בקרבה‪ ,‬נפלה שדודה מול אותם ניצני‬ ‫אלה‪.‬‬
‫חופש"‪ .‬ללמדך‪ ,‬לטעמם של יוצאי המזרח‪ ,‬כי הערבים‬
‫גם בין הפרשנים וכותבי הטורים ברוח השמאל‪ ,‬רב‬
‫מבינים רק שפת הכוח‪.‬‬ ‫מספרם של יוצאי אשכנז על יוצאי המזרח‪.‬‬

‫אין בפי הסבר מספק לסוגיה זו‪ ,‬ומטרתי לעורר ויכוח‬ ‫ביקשתי להעלות לדיון ציבורי נושא זה‪ ,‬ולבקש פשר‬
‫ציבורי ולהזמין תגובות‪.‬‬

‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪83 2017 – 2001‬‬ ‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬

‫ראיון חג עם סם בן שטרית‬

‫‪-‬יו"ר הוועד הציבורי לחגיגות המימונה‬

‫ראיון שפורסם במעריב ב‪6.4.80-‬‬
‫הכתב‪ :‬דב גולדשטין ז"ל‬

‫הראיון פורסם ככתבו וכלשונו בכתב העת הדיגיטלי “יהדות מרוקו‪ :‬מורשת‪ ,‬הגות ואמנות״ גליון ‪ ,4‬המופק ע״י הפדרציה‬
‫העולמית של יהדות מרוקו‪ .‬ולהלן ההקדמה מאת העורכת‪:‬‬

‫“מתאריך ראיון זה‪ ,‬עברו‪ ,‬חלפו להן ביעף ‪ 36‬שנה‪ .‬ידוע כי מבחן הזמן הוא הקובע היחיד האם פועלנו‬
‫נשא פרי‪ .‬בראיון זה משנת ‪ ,1980‬פורש סם בן‪-‬שטרית את משנתו ומשנת חבריו ופועלם ל'החזרת‬
‫העטרה ליושנה'‪ .‬הבה נבדוק‪ ,‬האם הצליחו סם בן‪-‬שטרית וחבריו‪ ,‬בדרך אותה טוו בדי עמל‪ ,‬להיות‬
‫מליצי יושר ולהתוות דרך‪ ,‬על מנת להזכיר ליוצאי מרוקו מאין הגיעו‪ ,‬ולהשיב תדמיתה של יהדות‬

‫מפוארה זו בעיני בניה ובעיני העם כולו?״‬

‫ייחודו של סם בן שטרית ‪ -‬בתפיסתו‪ :‬״מן היום שכף רגלי‬ ‫להלן הראיון ככתבו וכלשונו‪ ,‬כפי שפורסם ב"מעריב"‪:‬‬
‫דרכה על אדמת ירושלים‪ ,‬ראיתי חובה לעצמי לטרוח‬ ‫נא לראות הזמנה זו כהזמנה אישית‪ :‬מחר עם צאת החג‪,‬‬
‫בענייניהם של בני עדתי‪ .‬בקטמון ט׳ התחלתי בקטנות‪:‬‬ ‫יפתחו בפניכם מאה אלף בתים את דלתותיהם במקומות‬
‫אירגנתי את ועד השכונה‪ .‬טיפלנו בענייני תחבורה‪ .‬תבענו‬ ‫שונים בארץ‪ .‬מארחיכם‪ ,‬יהודים חמי‪-‬לב מצפון־אפריקה‪,‬‬
‫יערכו לכבודכם שולחן‪ ,‬כורע תחת עומס מעדניו‪:‬‬
‫להתקין תא טלפון ועמוד תאורה‪.‬‬ ‫דברי מתיקה תוצרת בית‪ ,‬מעדני חלב שטרם טעמתם‬
‫שכמותם‪ ,‬״מופלטה״‪ ,‬הלא היא הפיתה הרוויה בדבש‬
‫״כורח הנסיבות דחף אותי לטפל בנושאים שונים בחיי‬
‫השכונה‪ .‬אולם כבר בראשית פעילותי הציבורית הבנתי‪,‬‬ ‫וטבולה בחמאה‪ ,‬קוסקוס ובשר כבש‪.‬‬
‫כי לעולם לא יהיה גורלנו שפיר אם נתמיד בציפייתנו‪ ,‬כי‬
‫אחרים ‪ -‬הממשלה‪ ,‬העירייה‪ ,‬אגודות ומוסדות למיניהם‬ ‫לא יישלחו הזמנות אישיות‪ .‬אבל הבתים פתוחים‬
‫‪ -‬יפעלו למעננו ואילו אנחנו נהיה המקבלים והתובעים‪.‬‬ ‫והלבבות שופעי ידידות ואהבה‪ .‬כבר שבוע טורחות עקרות‬
‫עלינו לתבוע מעצמנו‪ .‬גורלנו נתון בידנו‪ .‬איש לא יוכל‬ ‫הבית בהכנותיהן‪ .‬מי שלא נזדמן לו עד כה להתוודע אל‬
‫לעזור לנו אם אנחנו לא נהיה נחושים בדעתנו לעזור‬ ‫המעדנים המרוקאניים ורק שמעם הטוב הגיר ריר מפיו ‪-‬‬
‫יגמול נא חסד עם עצמו‪ ,‬יהדר בכבוד המזמינים ויסב אל‬
‫לעצמנו״‪.‬‬
‫שולחנם בלב פתוח‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בימים שרבים מיוצאי צפון אפריקה תולים את אשמת‬
‫העוני והנחשלות והדימוי השלילי של העדה במחדלי‬ ‫יו״ר הוועד הציבורי לחגיגות המימונה‪ ,‬סם בן שטרית‪,‬‬
‫המוסדות‪ ,‬כותב בן שטרית בבטאון של הקטמונים‪:‬‬ ‫אינו מסתיר משאלת‪-‬לב קטנה‪ :‬״הייתי רוצה שבני העדות‬
‫״אגרת אליך‪ ,‬תושב קטמון ט׳; האם באמת רק הממשלה‬ ‫האשכנזיות ישמחו יחד אתנו‪ .‬המימונה מיועדת לא רק‬
‫והעירייה הן האחראיות למצוקתנו ולמחסורנו? האם‬ ‫לשמח את לבותיהם של יוצאי צפון אפריקה‪ ,‬אלא אף‬
‫אנו בעצמנו עשינו די כדי להעניק לשכונתנו צביון וצורה‬ ‫לקרב לבבות של בני עדות שונות‪ ,‬בואו אלינו‪ .‬פיקדו את‬
‫נאים? ׳האם אנחנו רואים בשכונה רכוש קולקטיווי‪,‬‬
‫בתינו‪ .‬התחממו מן האהבה השופעת״‪.‬‬
‫שכולנו אחראים לו?״‬ ‫איגרת אל הקטמונים‬

‫קריאה ראשונה זו ‪ -‬גורלה לא היה שונה הרבה מגורלן‬ ‫בן ‪ ,41‬יליד מרוקו‪ ,‬בן למשפחת רבנים וצדיקים מדורי‬
‫של קריאות דומות‪ .‬נוח יותר לייחס אשמות למוסדות‬ ‫דורות‪ ,‬עלה סם בן שטרית לישראל ב־ ‪ - 1963‬יום לאחר‬
‫ולהתפרק מאחריות עצמית‪ .‬בן שטרית‪ ,‬כמוהו כאחרים‬ ‫שנשא לאשה את אנט‪ ,‬מבנות עירו‪ .‬העברית שבפיו‬
‫מיוצאי צפון אפריקה‪ ,‬לא הניח ולא הרפה‪ .‬בכל הזדמנות‪.‬‬ ‫היתה רהוטה‪ .‬הוא בוגר בית־המדרש למורים עבריים‬
‫מעל לכל בימה‪ ,‬בכל פגישה‪ ,‬חזר וטען בלהט‪ :‬״אדם צריך‬ ‫בקזבלנקה‪ .‬בירושלים השתלם בפדגוגיה ובפסיכולוגיה‬
‫לעשות למען עצמו ‪ -‬זו כל התורה כולה על רגל אחת‪.‬‬ ‫וסיים את לימודיו בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫רק מי שעושה למען עצמו‪ ,‬רשאי לתבוע מן המוסדות‬ ‫לפרנסתו הוא משמש כמנהל האגודה לתרבות הדיור‬
‫לעשות למענו‪ .‬מעולם לא האמנתי כי יש בישראל‬ ‫במחוז ירושלים‪ ,‬אולם מיומו הראשון בישראל שילב‬

‫אפלייה עדתית מכוונת‪ ,‬על־פי החלטה מגבוה‪.‬‬ ‫עבודה ועסקנות ציבורית נמרצת ומתנדבת‪.‬‬

‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬ ‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪842017 – 2001‬‬

‫ליל המימונה המרכזי״ בבית שמש‪ ,‬סם בן שטרית נואם‪,‬‬
‫ראש הממשלה יצחק שמיר‪ ,‬ראש העיר שלום פדידה ושר החוץ שמעון פרס מוחים כפיים לנואם‬

‫אפריקה‪ .‬לדימוי שלילי זה שני היבטים‪ :‬בעיני עצמם‬ ‫״הגישה התובענית‪ ,‬שנתמצתה בביטויים‪' :‬מגיע לנו תנו‬
‫ובעיני זולתם‪ .‬אף כי במרוצת השנים נתחוללו שינויים‬ ‫לנו! העדיפו אותנו! הפלו אותנו לטובה' ‪ -‬תמיד הציקה לי‪.‬‬
‫ניכרים בהתייחסות אל בני העדה‪ ,‬בכל אופן נשתייר עוד‬ ‫מי שטוען כך גורם נזק לבני העדה‪ :‬הוא מציב מחסומים‬
‫משהו מן הביטוי החמור 'מרוקו סכין׳ ‪ -‬זה היהודי הצפון‬ ‫על דרך ההתפתחות של בניה‪ .‬הוא נוטל מהם את הדחפים‬
‫אפריקני‪ ,‬האיש חסר‪-‬התרבות‪ ,‬המטיל את אימתו על‬ ‫לפעול למען עצמם ומלמד אותם להטיל על המוסדות‬
‫את האשמה לנחיתות ולפיגור‪ .‬הוא הופך אותם לתלויים‬
‫סביבתו ומשיג את מבוקשו באלימות‪.‬‬ ‫בחסד הזולת ומספק להם כתובות משתנות להטיח בהן‬
‫את קובלנותיהם‪ .‬פעם העירייה‪ ,‬פעם הממשלה‪ ,‬פעם‬
‫להבליט את היפה‬ ‫האשכנזים ופעם המדינה כולה; הוא כאילו מציע להם‪:‬‬
‫״קבענו לעצמנו כיעד ראשון במעלה לשחרר את בני‬ ‫'אל לכם להתאמץ‪ .‬אין צורך‪ .‬ממילא אינך יכול לשנות‬
‫העדה מדימוי מעוות ובלתי־צודק זה‪ .‬במאמרים‪ ,‬שיחות‪,‬‬ ‫הרבה‪ .‬אחרים כבר יעשו בשבילך'‪ .‬ואם לא יעשו ‪ -‬יהיה לו‬
‫כינוסים וימי התוועדות שקדנו להבליט את האמת‪:‬‬
‫אנחנו עדה יהודית מפוארת‪ ,‬עם מטען נפלא של מסורת‬ ‫את מי להאשים״‪.‬‬
‫ותרבות‪ .‬עלינו לעודד את היצירה ואת הרוח של בני יוצאי‬
‫צפון‪-‬אפריקה‪ .‬אנחנו מתרפקים באהבה על מסורתנו‬ ‫הדימוי של מרוקו סכין‬
‫היפה‪ .‬אין לנו להתבייש בה‪ ,‬אלא להתגאות בה‪ .‬גם‬ ‫על רקע התפישה הזאת‪ ,‬שבמרוצת הזמן כבשה לבבות‬
‫בישראל רשמו בני עדותינו דפים מזהירים‪ .‬כאשר נשיא‬ ‫רבים מבני הערה‪ ,‬הוקם החוג הרעיוני של יוצאי צפון‬
‫המדינה שמע מפינו לראשונה על המטרות של 'ביחד'‪,‬‬ ‫אפריקה‪ ,‬״ביחד׳׳‪ ,‬שבן־שטרית מכהן כיו״ר שלו‪ :‬״הבעיות‬
‫היתה תגובתו נלהבת‪' :‬יש להבליט את החיובי ואת‬ ‫הן שלנו‪ .‬הלבטים הם שלנו‪ .‬איש אינו חייב לנו יותר‬
‫היפה‪ .‬צומח בישראל דור צעיר נפלא של בני עדות צפון‬ ‫ממה שאנחנו בעצמנו חייבים לעצמנו‪ .‬רצינו שראשי‬
‫החוג ופעיליו לא יהיו אנשי מפלגה‪ .‬לא רצינו להיותם‬
‫אפריקה׳‪.‬‬ ‫בשום מסגרת מפלגתית‪ .‬ריכזנו חברים אקדמאים‬
‫ואינטלקטואלים בחוג הרעיוני‪ .‬קבענו את סיסמתנו‪:‬‬
‫״זו דרכנו‪ :‬להבליט את היפה‪ ,‬את החיובי‪ .‬אין אנו עדה של‬ ‫'עזוב תעזוב עמו׳‪ ,‬על פי אחד הפירושים המקובלים‪:‬‬
‫בכיינים‪ ,‬המקוננים על מר גורלם ומייללים על השלילה‪.‬‬ ‫'עמו׳‪ ,‬זהו הדגש‪ ,‬או 'עזוב אותו׳; לאמור‪ :‬אם אין אדם‬
‫יש לנו מה להראות‪ .‬יש לנו במה להתפאר ולהתהדר‪.‬‬ ‫מוכן לסייע לעצמו‪ ,‬אין הוא ראוי שזולתו יטרח למענו‪,‬‬
‫אנחנו רוצים‪ ,‬שגם בני העדות האחרות בישראל‪ ,‬יכירו‬
‫אותנו ויכבדו אותנו‪ .‬ואנחנו רוצים להיות אדונים לגורלנו‬ ‫ובמקרה כזה אתה פטור מן המצווה‪.‬‬
‫ולהוכיח‪ ,‬כי מי שרוצה לסייע לעצמו ‪ -‬גם האחרים‬
‫מסייעים לו ברצון; ולעומת זאת‪ ,‬מי שמפקיד את גורלו‬ ‫״אחת הבעיות׳ החמורות‪ ,‬שכל השנים הדירה מנוחה‬
‫מעיני‪ ,‬היתה הדימוי השלילי של היהודים יוצאי צפון‬
‫בידי הזולת‪ ,‬אל לו לצפות אלא שהכל יבוזו לו״‪.‬‬
‫מאת סם בן‪-‬שטרית‪ :‬״זו תרומתי ליהדות מרוקו ולחברה הישראלית״‬
‫החזון וההגשמה ‪ :‬יוזמות ומפעלים חסרי תקדים בשנים ‪85 2017 – 2001‬‬