The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by oris, 2018-03-19 08:15:40

חוברת מקומות הכשרה 2019

















‫מרכז הלמידה‬

‫המגמה לעבודה סוציאלית‬

‫קהילתית – שנה ב'‬

‫רכזת מרכז הלמידה‪ :‬גב' תמי גרוס‬

‫טלפון נייד ‪052-3866537 :‬‬
‫כתובת דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫תיאור המרכז‪:‬‬

‫הסטודנטים שישובצו במרכז למידה זה יתנסו ביסודות העבודה הסוציאלית הקהילתית‪ :‬בניית פרופיל‬
‫קהילתי‪ ,‬איתור צרכים קהילתיים ‪ ,‬אבחון מצב חברתי‪ ,‬ייזום‪ ,‬תכנון וניהול פרויקט‪ ,‬איתור וגיוס כוחות‬
‫בקהילה וארגונם לקבוצת משימה שתתמודד עם בעיה חברתית‪ ,‬הנחיית הקבוצה‪ ,‬ניהול ישיבות והפעלת‬

‫תוכנית לשינוי חברתי‪.‬‬
‫ההכשרה המקצועית בתחום של עבודה קהילתית מתקיימת יומיים בשבוע בימים א' ו ד'‪ .‬עם התקדמות‬
‫ההכשרה במהלך השנה חלק מההכשרה מתקיים בימים שהסטודנט יחליט עליהם בהתאם לצרכי‬

‫ההכשרה‪ ,‬כנ"ל לגבי שעות ההכשרה‪ .‬סך שעות ההכשרה הוא ‪ 16‬ש"ש‪.‬‬
‫שעות אחר הצהריים והערב הן בדרך כלל שעות בהן ניתן לקיים ישיבות עם פעילים‪ .‬שעות הבוקר‬
‫מוקדשות בדרך כלל לישיבות צוות‪ ,‬סדנאות ומפגשי ההדרכה‪ .‬כל סטודנט מקבל הדרכה שבועית פרטנית‬

‫בת שעה וחצי ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בשל אופייה המגוון של העשייה‪ ,‬ההכשרה דורשת גמישות בשעות ההכשרה‪.‬‬

‫סדנה‬

‫הסטודנטים ישתתפו בסדנה שתהווה קבוצת למידה משותפת‪ ,‬הכוללת העשרת הידע והמיומנויות‪ ,‬וכן‬
‫מסגרת להעלאה ולליבון דילמות הקשורות להכשרה המעשית‪ .‬הנושאים בסדנאות כוללים בין היתר‪:‬‬
‫כניסה לשכונה וכתיבת פרופיל קהילתי‪ ,‬כתיבת תוכנית עבודה‪ ,‬התייעצות עמיתים ניהול תהליך מקצועי‬
‫וכו'‪ .‬ההשתתפות בסדנאות היא חובה‪ ,‬החסרה של יותר מפעם בשנה עלולה לגרור את הסטודנט לכישלון‬

‫בהכשרה בשנה המדוברת‪ .‬מתקיימות ‪ 6‬סדנאות בשנה‪ ,‬כ"א בת ‪ 3‬שעות‪.‬‬

‫אבני דרך‬

‫‪ ‬כניסה לקהילה‪ -‬למידת והכרות עם קהילה‬
‫‪ ‬אבחון מצב חברתי‬

‫‪ ‬כתיבת תוכנית עבודה לפרויקט‬
‫‪ ‬גיוס והובלה של פעילים בקהילה‬

‫‪ ‬עבודה עם קבוצות פעילים‬
‫‪ ‬עבודה עם קולגות ושותפים‬

‫‪ ‬ניהול והובלת פרויקט‬

‫‪4‬‬

‫רשימת דוגמאות למקומות ההכשרה‪:‬‬

‫כל הסטודנטים של המגמה עושים הכשרה בקבוצות למידה של המגמה הקהילתית‪ ,‬ובשנת תשע"ט‬
‫ההכשרה תתקיים במנהל קהילתי יובלים בירושלים שנותן שירות לשכונות‪ -‬קרית יובל‪ ,‬מלחה‪ ,‬עין כרם‬
‫ורמת שרת‪ .‬בכל השכונות‪ ,‬ישולבו הסטודנטים במסגרות שונות בקהילה‪ ,‬ביניהן במנהל הקהילתי ולשכת‬
‫רווחה‪ ,‬תחנת שיקום ותחנה למיצוי זכויות‪ .‬שיבוצים אחרים אפשריים בעמותות וארגונים קהילתיים‬

‫המצויים בשטח הגיאוגרפי של השכונה ‪.‬‬
‫השיבוץ בשכונות ובסוכנויות השונות מתבצע לקראת תחילת שנת הלימודים בשיתוף בין רכזת‬
‫המרכז‪ ,‬גב' תמי גרוס ובין הסטודנט לאחר מילוי שאלון עדיפויות ע"י הסטודנט וקיום הראיונות‬

‫האישיים‪.‬‬
‫מנהל קהילתי‪ :‬רעיון המנהל הקהילתי מתבסס על העיקרון של איגום המשאבים התרבותיים‪ ,‬החברתיים‬
‫והפיזיים ברמה השכונתית במערכת משולבת אחת הרואה את כלל תושבי השכונה כאוכלוסיית היעד‬
‫שלה‪ .‬המנהל הקהילתי נועד לעצב‪ ,‬לתאם‪ ,‬לשלב ולהפעיל את התוכניות של כל השירותים ברמה‬
‫השכונתית‪ ,‬לקבוע את מוקד התערבותם ואת סדרי העדיפויות ביניהם‪ ,‬למען רווחתם של הפרט‪,‬‬
‫המשפחה והקהילה‪ .‬ייחודו של המנהל הקהילתי בהיותו עוסק בעת ובעונה אחת הן בעיצוב ובתכנון‬
‫המדיניות והן באספקת השירותים הבסיסיים לתושבי השכונה‪ .‬במסגרת המנהל הקהילתי יכולים תושבים‬
‫פעילים למצוא זירה לפעילותם במערכת ארגונית המאפשרת להם לעצב ולתכנן את המדיניות השכונתית‪,‬‬

‫אך גם לכוונה באורח ממשי ובחיי היום יום‪.‬‬
‫לשכות רווחה‪ :‬לשכת הרווחה מעניקה שירותי ייעוץ‪ ,‬טיפול ותמיכה בקהילות גיאוגרפיות‪ .‬אוכלוסיות‬
‫היעד של הלשכה‪ :‬יחידים ומשפחות‪ ,‬ילדים ונוער‪ ,‬זקנים‪ ,‬משפחות צעירות‪ ,‬עולים חדשים ובעלי צרכים‬
‫מיוחדים‪ .‬בנוסף לעבודה עם משפחות ויחידים‪ ,‬מפעילות לשכות הרווחה קבוצות שונות ותכניות בקהילה‪.‬‬

‫בחלק מהלשכות יש עובדים קהילתיים בצוות‪.‬‬
‫מרכזים למיצוי זכויות‪ :‬מרכזים למיצוי זכויות מטפלים בכל התחומים הנוגעים לבירוקרטיה והתנהלות‬
‫מול הרשויות‪ .‬המרכז מטפל במגוון תחומים כגון ביטוח לאומי‪ ,‬משרד השיכון‪ ,‬הוצאה לפועל‪ ,‬ארונה‪,‬‬
‫דו"חות חנייה‪ ,‬קביעת תור ל"שכר מצווה" ועוד‪ .‬המרכז עוסק במתן מידע ומעקב אחר ביצוע משימות‪.‬‬
‫מרכז למיצוי זכויות מופעל ע"י מתנדבים ומקבל פניות מכלל האוכלוסיה‪ .‬בנוסף המרכז מעודד ומלווה‬

‫קבוצות פעילים לשינוי מדיניות חברתית‪.‬‬
‫מרכזי עוצמה‪ :‬מרכזי עוצמה מכוונים לאנשים שעיקר קשייהם הם עוני ומצוקה כלכלית‪ ,‬ושהם מודרים‬
‫ומתקשים למצות את זכויותיהם‪ .‬מרכזי עוצמה מהווים מעטפת ארגונית מקצועית‪ ,‬הפועלת במחלקה‬

‫לשירותים חברתיים שבסיסה ערכי‪ ,‬ומכוונת לשילוב אנשים החיים‬
‫בעוני ובהדרה באמצעות גישה שתפנית ומעצימה‪ ,‬הגברת ההשתתפות‪ ,‬מיצוי זכויות‪ ,‬זיהוי צרכים‬

‫ומענים ושיפור השירות והיחסים בין עובדים סוציאליים ולקוחות‪.‬‬
‫עמותות וארגונים קהילתיים‪ :‬במידה ויש ארגון קהילתי המשחק תפקיד קהילתי‪-‬חברתי חשוב בשכונה‬

‫שתיבחר‪ ,‬תיבדק אפשרות של שיבוץ סטודנט או שני סטודנטים בארגון‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫המגמה לעבודה סוציאלית‬
‫קהילתית שנה ג'‬

‫רכזת מרכז הלמידה‪ :‬גב' ברברה אפשטיין‬

‫טלפון ‪ 02-5881805‬טלפון נייד‪050-6705906 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬

‫‪6‬‬

‫תיאור המרכז‬

‫מטרת ההכשרה המעשית בשנה ג' היא להכשיר את הסטודנט להיות עובד המוביל שינוי חברתי‬
‫עם קהילות של אנשים בעלי אינטרס משותף‪ .‬על כן‪ ,‬יושם דגש על פעילות ברמת המקרו‪ -‬פעילות‬
‫עירונית או ארצית הסטודנטים יתנסו וילמדו לאבחן מצב חברתי וכיצד להתערב במצב ולפעול‬

‫לשינוי‪ ,‬עם הקהילה ותוך ראיה חברתית רחבה ושילוב אסטרטגיות פעולה מגוונות‪.‬‬
‫ההכשרה המעשית מתבצעת בארגונים לשינוי חברתי של המגזר השלישי וכן במוסדות פורמליים‬

‫על מנת לאפשר התנסות במערכות מורכבות ועבודה כחלק מצוות רב מקצועית‪.‬‬
‫בשנה זו‪ ,‬אשר מהווה שנה שניה של התמחות בתחום הקהילתי‪ ,‬מצופה שהסטודנטים יתפתחו‬

‫על בסיס הידע והמיומנויות שנרכשו בשדה בשנה ב'‪.‬‬

‫יושם דגש על פיתוח מסוגלות מקצועית כדלקמן‪:‬‬

‫‪ ‬הסטודנט משפיע על הארגון וצוותו לאמץ‪/‬לחזק תפיסה קהילתית ושימוש בכלים קהילתיים‪.‬‬
‫‪ ‬הסטודנט יוצר תשתית בסיס לתהליכי התערבות בתחומי מדיניות חברתית‪ ,‬סנגור‬
‫קהילתי‪ ,‬פיתוח שירות קהילתי‪.‬‬
‫‪ ‬הסטודנט עוסק בבחינת והבנת תהליכי מקרו חברתיים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים‪.‬‬
‫‪ ‬שכלול מנגנונים קהילתיים של שיתוף תושבים‪/‬קהל היעד‪.‬‬

‫‪ ‬פיתוח מומחיות בתחום תוכן של התערבות קהילתית ויצירת שיתוף פעולה עם הצוות‪.‬‬

‫רמת מסוגלות‪:‬‬

‫‪ ‬זיהוי צרכים של הארגון‪ ,‬זיהוי אינטרסים ארגוניים‪ ,‬העלאת מודעות של אנשי הארגון‬
‫לשימוש בכלים קהילתיים ויצירת שיתוף פעולה עם הצוות ליישומם‪.‬‬

‫‪ ‬שימוש בכלי שיווק קהילתי‪ ,‬גיוס משאבים‪ ,‬תכנון אסטרטגי ויצירת שותפויות‪.‬‬
‫‪ ‬הסטודנט פועל לקביעת סדר עדיפויות‪ ,‬גיוס משאבים‪ ,‬ליווי אישי וקבוצתי תוך שימוש‬

‫במיומנויות ניהוליות ומנהיגותיות‬
‫‪ ‬כינוס וועידות אזרחים‪ ,‬יצירת מנגנונים ארגוניים‪ ,‬מיסוד וועדות פעילות‪.‬‬

‫‪ ‬למידה ומחקר על הנעשה בארץ ובעולם בהקשר לתכני הפרויקט‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫אבני דרך‪:‬‬

‫‪ ‬כניסה למקום עבודה חדש‬
‫‪ ‬כתיבה מקצועית‬

‫‪ ‬התמודדות עם סמכויות‬
‫‪ ‬גיוס שותפים עוס"ק כמנהיג מקצועי‬

‫‪ ‬הובלת התערבות לשינוי בקהילה‬
‫‪ ‬שיווק תוכנית חברתית‬
‫‪ ‬גיוס ואיגום משאבים‬

‫סדנה‬

‫מנחה ‪ :‬גב' ברברה אפשטיין‬

‫הסדנה מלווה את העשייה של הסטודנטים בשדה ההתערבות ומתמקד בעיצוב אישיותם‬
‫המקצועית‪ .‬במהלכה של הסדנא מתקיימת למידת עמיתים‪ ,‬הכרות עם נושאי תוכן מקצועיים‬
‫נוספים על אלו שבתוכנית הלימודים ודיון בדילמות ושאלות אתיות העולות במהלך ההכשרה‪ .‬נקיים‬
‫את הסדנאות המקומות הכשרה השונים וזה על מנת להכיר מקרוב מבחר של ארגונים אשר פועלים‬

‫בתחום העבודה הקהילתית ובשינוי החברתי‬
‫הסדנה מתבססת על השתתפותם הפעילה של כל הסטודנטים‪ ,‬הסטודנטים שיארחו את הסדנה‬
‫במקום הכשרתם‪ ,‬יתבקשו להציג‪ ,‬כל אחד בתורו‪ ,‬סוגיות ודילמות מקצועיות להתייעצות עם‬

‫הקבוצה‪.‬‬

‫נושאים מרכזיים לסדנה הם‪:‬‬

‫‪ ‬לימוד ויישום מודלים של התייעצות עמיתים‬
‫‪ ‬השפעת הזהות האישית על הזהות המקצועית‪ -‬להיות שונה ודומה לקהל היעד‬

‫‪ ‬שימוש במדיה חדשה‪ ,‬תקשורת ולובי‬
‫‪ ‬השפעת המסגרת‪ -‬שינוי חברתי מתוך או מחוץ הממסד‬

‫‪ ‬מקורות דתיים כמקור להנעת שינוי חברתי‬
‫‪ ‬עבודה בצוות רב מקצועית‬

‫‪ ‬תפיסת עולם אישית‪/‬חברתית בארגונים לשינוי חברתי‪ :‬האישי והפוליטי‬

‫יתכנו שינויים במקומות ההכשרה המצוינים בחוברת‬

‫‪8‬‬

‫רשימת דוגמאות למקומות ההכשרה‬

‫שתי"ל ‪ -‬שרותי תמיכה וייעוץ מיסודה של הקרן‬

‫החדשה לישראל‬

‫מנהלת הארגון‪ :‬רונית הד‬
‫כתובת‪ :‬רחוב יד חרוצים ‪( 9‬תלפיות)‬
‫מדריך‪ :‬קרלוס שטיגליץ טלפון‪ ,050-5345924 -‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫שתיל הוא ארגון הפועל למען שינוי חברתי יחד עם פעילים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬רשתות ותנועות חברתיות‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬כל אלה מייצגים קבוצות תרבות וזהות שונות‪ ,‬ובהם יהודים ופלסטינים אזרחי‬
‫ישראל‪ .‬שתיל הוקם על ידי הקרן החדשה לישראל כדי לסייע לבנייתה של החברה האזרחית‬
‫ולחיזוקה‪ ,‬על ידי תמיכה בארגונים הפועלים למען שינוי חברתי בישראל‪.‬‬
‫הארגון שואף לקיים חברה ברוח השוויון לכלל האזרחים והתושבים במדינת ישראל – חברה‬
‫שתאמין בעקרונות הצדק החברתי‪ ,‬הכלכלי והסביבתי ותפעל למענם; חברה שתקדם את זכויות‬
‫האדם והאזרח‪ ,‬תכבד את השונות והפלורליזם הדתי והתרבותי ותכיר בחשיבות ייצוגן של קהילות‬
‫זהות וקבוצות לאומיות שונות; חברה שתאפשר לכל אזרח ותושב להרגיש שהוא שותף מלא ושווה‬

‫זכויות במדינת ישראל‪.‬‬
‫תפקידו הייחודי של שתיל – להביא לעיצוב תהליכים ומדיניות באמצעות שילוב וחיזוק הכוחות‬
‫של כל מי שהוא שותף לחזון השינוי החברתי‪ .‬על כן מטרות הארגון הן‪ :‬לבנות יכולת של ארגונים‬
‫וכוחות נוספים הפועלים למען שינוי חברתי‪ ,‬מתוך שילוב של חשיבה ועשייה‪ ,‬של למידה ופיתוח‬
‫ידע יישומי רב‪-‬תחומי; ליצור מרחבי רישות לקהלי יעד שונים המאפשרים מפגש‪ ,‬תיאום‪ ,‬למידה‬
‫הדדית‪ ,‬תמיכה ושיתוף פעולה; לגבש קואליציות ושיתופי פעולה אסטרטגיים; לצרף שותפים‬
‫חדשים למאמצי השינוי החברתי‪ .‬בשנים האחרונות עסקו הסטודנטים בליווי התארגנות של‬
‫ארגונים העוסקים בנושא‪ ,‬בליווי קואליציה ארציות של ארגונים ופעילים בנושאים שונים‪ :‬דיור‬
‫ציבורי‪ ,‬דיור בר השגה‪ ,‬תקציב חברתי‪ ,‬זכויות קהילת יוצאי אתיופיה‪ ,‬זכות המחאה‪ ,‬קידום‬

‫המודעות להדרת נשים‪ ,‬וכן ארגון תג מאיר‪.‬‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬בפרויקטים מסוימים יש צורך בעבודה בשעות אחרי הצהריים ובערב‪,‬‬

‫וכמו‪-‬כן‪ ,‬ישנן נסיעות מחוץ לירושלים‪.‬‬
‫בנוסף למשרד הראשי בירושלים‪ ,‬תתכן אפשרות לשבץ סטודנט גם במשרד‬

‫שתיל בבאר שבע או חיפה ‪ -‬אם כי ההדרכה תתקיים בירושלים‬

‫‪9‬‬

‫אופק לילדינו‬

‫יו"ר הארגון‪ :‬גילה זיידל‬
‫אשת קשר בארגון‪ :‬אושרית כוכבר ‪052-5748744‬‬

‫כתובת‪ :‬רחוב דגל ראובן ‪( 8‬קריית משה)‬
‫טלפון‪6599553 :‬‬

‫‪http://www.ofek-liyladenu.org.il‬‬
‫מדריכה‪ :‬רונית שפירא‪ ,‬טלפון ‪052-5426736‬‬
‫אופק לילדינו הוא‪ ,‬ארגון ארצי של הורים לילדים לקויי ראיה ועיוורים הפועל למען קידום זכויות‬
‫הילדים לצד בניית קהילת משפחות אכפתית ותומכת‪ .‬אופק לילדינו אכן מהווה משפחה גדולה של‬
‫למעל אלף משפחות מכל הארץ ומכל המגזרים להן ילד‪/‬ה עיוור או לקוי ראייה‪ .‬את העמותה הקימו‬
‫הורים בשנת ‪ 1997‬והורים אלו ממשכים להוביל אותו גם היום‪ .‬העמותה עוסקת בסנגור ומיצוי‬
‫זכויות‪ ,‬בפעילות לשינוי מדיניות מול רשויות המדינה‪ ,‬בשיתופי פעולה בין מגזריים‪ ,‬בבנייה וטיפוח‬
‫קהילת משפחות‪ ,‬בעידוד יזמות בקרב הורים‪ .‬לצד כל זאת‪ ,‬עוסקת העמותה בפיתוח ומתן שירותי‬
‫תמיכה וסיוע כגון‪ :‬תכנית "הורה להורה"‪ -‬רשת תמיכה בין הורים‪ ,‬סיוע לימודי בבתים‪ ,‬הנגשת‬
‫עולם העבודה לבני נוער‪ ,‬הנגשת עולם המוסיקה‪ ,‬קבוצות מונחות להורים‪ ,‬קבוצת צעירים ועוד‪.‬‬
‫הארגון פועל באוריינטציה קהילתית‪ .‬העבודה היא בצוות קטן וחם‪ ,‬עם הרבה אופטימיות‬
‫ואמונה ביכולת לחולל שינוי‪ ,‬תוך חיבור אמיתי לצרכים ולקולות בשטח‪.‬‬
‫הסטודנטים מהווים חלק משמעותי בצוות ושותפים בחשיבה‪ ,‬בתכנון ובעשייה הכללית מעבר‬

‫לפרויקטים הייחודיים שלהם‪ .‬בין אנשי הצוות המוביל בארגון ‪ 2‬עובדות קהילתיות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬הפרויקטים של הסטודנטים עסקו ב‪:‬‬

‫פיתוח פעילות העמותה ע"י פעילים בחברה הערבית ו‪/‬או באזור הצפון והדרום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פיתוח והרחבת פעילות צוות התמיכה "הורה להורה"‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫פיתוח ולווי תוכנית "רואים אחרת"‪ ,‬פרויקט המופעל ע"י צעירי העמותה ומקדם את מודעות‬
‫הציבור ביחסם לאנשים עיוורים‪.‬‬

‫‪ -‬פעילות שינוי מדיניות בהקשר לרפורמה במשרד הרווחה בתחום טיפול אנשים עם‬
‫מוגבלויות‪.‬‬

‫שעות העבודה הן גמישות‪ ,‬והפרויקט נבנה על ידי הסטודנט בהתאם ליכולותיו ולצרכי‬
‫הפעילים והשותפים‪ .‬מרבית פגישות הפעילים מתקיימות בשעות אחה"צ‪/‬ערב‪ ,‬וחלק‬

‫מהפגישות מתקיימות בתל אביב‪.‬‬
‫ישיבות צוות‪ :‬מתקיימות בימי ראשון וחובה להשתתף בהן‬

‫‪10‬‬

‫א‪.‬ס‪.‬ף‪ -‬ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל‬

‫מנהלת העמותה‪ :‬עו"ד מיכל פינצ'וק‬
‫כתובת‪ :‬רח' גולומב ‪ ,52‬קומה ‪ ,2‬ת"א‪.‬‬

‫טלפון‪072-2513838 :‬‬
‫כתובת האימייל‪www.advocacy.org.il :‬‬

‫מדריך‪ :‬טלי אהרנטל ‪052-5343165‬‬
‫עמותת א‪.‬ס‪.‬ף הוקמה בשנת ‪ 2007‬במטרה לסייע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל‪ .‬העמותה‬
‫פועלת לקידום זכויותיהם של פליטים ופליטות בפני רשויות המדינה‪ ,‬לרבות ליווי ותמיכה לכל כל‬
‫הזקוקים לכך‪ :‬אלפי נשים‪ ,‬גברים וילדים המתמודדים מדי יום עם נסיבות החיים הקשות שמהן‬
‫נחלצו‪ ,‬ללא מעמד וללא נגישות לאמצעי מחיה או לשירותי רווחה‪ .‬באמצעות בניית תוכניות פסיכו‪-‬‬
‫סוציאליות ויצירת מנגנוני תמיכה‪ ,‬מפתחים בא‪.‬ס‪.‬ף סוגים שונים של מענה להיקף רחב של תנאי‬
‫מציאות‪ ,‬צרכים ואתגרים שעמם מתמודדים מבקשי מקלט ופליטים בארץ‪ .‬מרכז הסנגור והתמיכה‬
‫של א‪.‬ס‪.‬ף משרת מבקשי ומבקשות מקלטה מגיעים אליו כדי לספר על בעיות שבהן הם נתקלים‬
‫ולקבל תמיכה ומידע‪ .‬מחלקת הפעילות הציבורית פועלת במקביל לסיוע הפסיכו‪-‬סוציאלי שמעניקה‬
‫עמותת א‪.‬ס‪.‬ף ומטרתה היא שינוי מדיניות וקידום זכויותיהם של מבקשי ומבקשות מקלט‪ .‬לצד‬
‫הסיוע הישיר הניתן לפליטים ולמבקשי מקלט בפרויקטים הפסיכו‪-‬סוציאליים‪ ,‬עמותת א‪.‬ס‪.‬ף פועלת‬
‫לשינוי המדיניות מול רשויות המדינה‪ .‬צוות המחלקה לוקח חלק בדיונים בכנסת‪ ,‬נמצא בקשר עם‬
‫רשויות ארציות ומוניציפליות‪ ,‬כותב ומפיץ ניירות עמדה ועובד מול אמצעי התקשורת‪ .‬המחלקה‬
‫מעורבת בפעילות בנושאי רוחב הנוגעים לזכויות של פליטים ופליטות בישראל‪ ,‬לצד פעילות‬
‫ממוקדת בתחום הזכויות החברתיות‪-‬כלכליות ובתחום הרווחה בפרט‪.‬כחלק מהפעילות הציבורית‬
‫מפעילה א‪.‬ס‪.‬ף תוכנית הסברה לקהל הרחב‪ ,‬הכוללת הרצאות וסיורים וכן פעילות ברשתות‬
‫החברתיות באינטרנט‪ .‬בעבר עסקו סטודנטים בפיתוח מנהיגות בקרב הפליטים‪ ,‬גם נשים וגם‬
‫גברים ‪,‬בנושא זכויות עובדים והכנתם להעביר מידע לחבריהם‪ ,‬ב הקימה קבוצת צעירים פליטים‬

‫בוגרי פנימיות בארץ ‪.‬בשנה הבאה‪ ,‬הפרויקטים יקבעו בשיתוף עם הנהלת העמותה ‪.‬‬
‫המקום מתאים רק לתושבי תל אביב ואזור המרכז ‪.‬‬

‫שעות פעילות ההכשרה ‪:‬יש צורך בגמישות מכיוון שפגישות עם חלק מהפעילים מתקיימות‬
‫בשעות אחרי הצהריים וערב‪ .‬הסטודנטים )גם יקבלו קהל במרכז הסנגור והתמיכה פעם בשבועיים‬

‫למשך רוב השנה)‬

‫‪11‬‬

‫עיריית ירושלים‪ -‬אגף הרווחה‪ ,‬המחלקה לעבודה‬

‫סוציאלית קהילתי‬

‫כתובת‪ :‬מחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית ‪ -‬כיכר ספרא בניין ‪( 7‬מרכז העיר)‬
‫טלפון‪6297961 ,6295714 :‬‬

‫אשת קשר המחלקה‪ :‬יעל רביבי ‪[email protected]‬‬
‫מדריכים‪ :‬יוסי אונטרמן‪ ,‬דינה מלטינסקי‪ ,‬אריאלה צוויקל‪ ,‬מילנה יערי‬

‫עבודה קהילתית פונקציונלית ברמה עירונית‬

‫עיריית ירושלים אחראית לרווחת כלל תושבי העיר‪ .‬כרשות מקומית‪ ,‬בידיה הסמכות והאחריות‬
‫לאספקת מגוון שירותים‪ .‬העירייה שמה דגש על שיתוף ציבור ומעורבות תושבים בקביעת המדיניות‬
‫העירונית וארצית‪ .‬הסטודנטים לעבודה קהילתית יפעלו לקידום נושאים אלו‪ .‬הסטודנטים פועלים‬
‫במסגרת המנהל לשירותי קהילה בעירייה האמון על רווחת תושבי העיר בו פועל אגף רווחה וכן‬

‫המחלקה לעבודה קהילתית ומשאבי קהילה‪.‬‬
‫הסטודנטים ייטלו חלק בפעילות היחידות השונות במנהל קהילה ובאגף הרווחה ובייחוד בריכוז‬
‫או ליווי פורומים בהם נדרש שיתוף ציבור וארגוני‪ ,‬ייזום תהליכים של שינוי מדיניות ו‪/‬או הקמת‬

‫שיורות חדש‪ .‬השנה העירייה מציעה השתלבות סטודנטים בתחומים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬אגף חברה‪-‬מחלקה לקיימות קהילתית‪- placemaking :‬יצירת אתרי טבע עירוניים‬
‫ומעורבות תושבים בתכנון והפעלתם (כגון עמק הצבאים)‪.‬‬

‫‪ .2‬רשות הקליטה תכנית הדרך החדשה לקהילה האתיופית‪ .‬תכנית חדשה של משרד ראש‬
‫הממשלה (דומה לתוכנית הלאומית)‪.‬ריכוז ותכלול עבודת העירייה בתחומי חינוך‪ ,‬רווחה‪,‬‬

‫נוער‪ ,‬קהילה ותעסוקה ועוד‪ .‬תכנון‪ ,‬אסטרטגיה‪ ,‬עבודה עם ארגונים‪.‬‬
‫‪ .3‬אגף הרווחה‪ -‬קל"ע – קבוצות לעזרה עצמית‪ :‬פיתוח וליווי הנהלת ברית ההתארגנויות‬
‫לעזרה עצמית‪ ,‬תחום התקשרות הדיגיטלי‪-‬הפיכת קבוצות וירטואליות לעזרה עצמי‬

‫לקבוצות‪ ,‬פיתוח קבוצות לעזרה עצמית במזרח ירושלים‪.‬‬
‫‪ .4‬היחידה לגיל הרך – בריאות הציבור‪ :‬הובלת התחום של שינוי מדיניות בנושא גיל הרך‬

‫ובתחום מעונות היום‪.‬‬
‫‪ .5‬רשות הקליטה‪-‬יישום החלטות משרד ראש הממשלה בעניין הקהילה של יוצא אתיופיה‪.‬‬

‫‪ .6‬אגף חברה‪-‬מחלקה לקידום מעמד האישה‪ :‬פיתוח מנהיגות נשים בירושלים‪.‬‬
‫‪ .7‬אגף הרווחה‪-‬המחלקה לתושבים ותיקים‪ :‬קידום תעסוקה של אזרחים ותיקים (העלאת‬

‫מודעות‪ ,‬שולחן עגול‪ ,‬עבודה מערכתית רחבה‪ ,‬גיוס שותפים ומשאבים)‪.‬‬
‫‪ .8‬כל סטודנט ישובץ מראש במחלקה שונה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫מחויבות הסטודנט‪ :‬מתקיימות פגישות חודשיות בהנחיית אשת הקשר בעירייה לענייני‬
‫סטודנטים לכל הסטודנטים לעבודה קהילתית מהאוניברסיטאות השונות אשר עושים‬

‫הכשרה מעשית במחלקה‪ .‬הפגישות נקבעות בתיאום עם הסטודנטים‬

‫נאמני תורה ועבודה‬

‫מנכ"ל התנועה‪ :‬שמואל שטח‬
‫כתובת המשרד‪ :‬מרכז כגן‪ ,‬רבי צדוק ‪ 6‬קטמון ח'‪ ,‬טלפון‪03-6072739 :‬‬

‫מדריכה‪ :‬תמי גרוס‬
‫תנועת נאמני תורה ועבודה היא תנועה ציונית‪-‬דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית‬
‫לשורשיה‪ .‬מגמתה לחזק את ערכי 'תורה ועבודה'‪ ,‬תוך שילוב התורה עם המדע‪ ,‬הציונות והחיים‬
‫המודרניים‪ .‬מטרתה לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל למען‬

‫קידום ערכי הסובלנות‪ ,‬השוויון והצדק ולעיצוב אופייה היהודי‪-‬דמוקרטי של החברה הישראלית‪.‬‬
‫התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה ‪ -‬ליצירת תרבות דתית פתוחה וביקורתית המעודדת שיח‬

‫הלכתי אמיץ המתמודד עם אתגרי הזמן‪.‬‬
‫תחומי העיסוק של הארגון כוללים‪:‬‬

‫• חינוך‪ -‬חיזוק ערכי תורה ועבודה במערכות השונות של החינוך הדתי‪ .‬ערכים אלו כוללים‪ :‬אחריות‬
‫חברתית לכלל ומניעת אליטיזם חברתי‪ .‬שילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים‪ .‬שילוב‬

‫מגדרי ראוי בבתי ספר יסודיים ובתנועות הנוער וחשיפה לצד המתון בספקטרום הציוני דתי‪.‬‬
‫• דת ומדינה‪ -‬עיצוב שירותי הדת ואיושם באופן המשקף את כלל החברה היהודית‪ .‬זאת על ידי‬
‫דמוקרטיזציה של תהליכי בחירת רבנים‪ ,‬מערך כשרות‪ ,‬מקוואות‪ ,‬קבורה ועוד ‪ -‬באמצעות העברת‬

‫הסמכות מהשלטון לקהילות‪.‬‬
‫• שיח ציבורי‪ -‬יצירת קול חדשני‪ ,‬ביקורתי ומעמיק בתוך הציונות הדתית‪ ,‬המתמודד עם המפגש‬

‫שבין העולם הדתי לבין העולם המודרני‪.‬‬
‫תחומי פעילות לסטודנט יתמקדו בנושא חינוך בהקשרים שונים‪ :‬התנגדות למגמה ההפרדה‬
‫המגדרית בביתי ספר יסודיים‪ ,‬הפלייה והתניה בקבלה לבתי ספר‪ ,‬ופיתוח מנהיגות מקומית‬
‫ואחריות קהילתית בהקשר למאבקים כלל ארציים‪ .‬העבודה של הסטודנט ממוקדת בפרויקט אך‬
‫עצם העבודה בעמותה את כלל הפרויקטים השונים ולתהליכי עבודה מגוונים שהסטודנטים יכולים‬
‫להיחשף אליהם ואף לקחת בהם חלק‪ .‬הסטודנטים נדרשים לעבודה עצמאית תוך התייעצות עם‬
‫המדריכה ועם המנכ"ל‪ .‬רוב העובדה נעשית מחוץ למשרדי התנועה ובהתאם לתכנית עבודה של‬
‫אנשי צוות התנועה ופעיליה‪ .‬מאחר והארגון פועל ברמה ארצית‪ ,‬ידרשו נסיעות מחוץ לירושלים‬

‫באופן תדיר ובין היתר נוכחות במשרדי התנועה בירושלים‪ .‬נסיעות אלו יממנו על ידי הארגון‪.‬‬
‫העדפה לסטודנטים עם רקע והיכרות עם הקהילה הדתית‪-‬לאומית על כל גווניה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫כוח לעובדים‬

‫כתובת‪ :‬מרכז כלל‪ ,‬ירושלים‬
‫אנשי קשר בארגון‪ :‬רכזת הפעילים של מטה ירושלים‪ ,‬רעות פרץ ‪054-2401288‬‬

‫‪[email protected]‬‬
‫מדריכה‪ :‬מיכל גומל בלנק ‪[email protected] ,‬‬
‫"כוח לעובדים ‪ -‬ארגון עובדים דמוקרטי" הוא ארגון עובדים ישראלי שהוקם בשנת ‪ 2007‬ומאגד עובדים‬
‫מתחומים שונים‪ .‬בכוח לעובדים מסייעים לקבוצות עובדים להתאגד ולהקים ועדי עובדים‪ ,‬על מנת להגן‬
‫על זכויות העובדים ולחתום מול המעסיק על הסכם קיבוצי שמעגן בתוכו את שיפור תנאי ההעסקה‪ .‬בכוח‬
‫לעובדים מאוגדים עובדים מתחומים שונים‪ :‬עובדי‪/‬ות רווחה וטיפול‪ ,‬עובדי‪/‬ות חינוך‪ ,‬עובדי‪/‬ות ניקיון‪,‬‬
‫עובדי ייצור ועוד‪ ,‬במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי‪ .‬נכון לשנת ‪ 2013‬מאוגדים בכוח לעובדים כ – ‪14,000‬‬
‫עובדים ועובדות והוא מייצג כ ‪ .20,000-‬הארגון מעודד את חבריו להתארגן על בסיס מקום עבודה ולא‬
‫על בסיס מקצוע או חלוקות אחרות‪ ,‬כיוון שלעובדים במקצועות שונים באותו מקום עבודה ישנם אינטרסים‬
‫משותפים אותם יוכלו לממש בצורת התאגדות שכזו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו סבורים כי זוהי חובתם של עובדים‬
‫חזקים לסייע לחבריהם העובדים שמעמדם התעסוקתי חלש יותר‪ .‬מסיבה זו עובדים בהעסקה ישירה‬
‫ועובדי קבלן המועסקים במסגרת אותו מקום עבודה ומאורגנים ב ”כוח לעובדים”‪ ,‬חברים אצלנו באותו‬
‫הסניף‪ .‬יחד הם מנהלים מאבק משותף על מעמדם‪ ,‬שכרם ותנאי עבודתם‪.‬מאז הוקם הארגון‪ ,‬נצברו‬
‫מספר הישגים משמעותיים הן בתחום ההסכמים הקיבוציים ושיפור תנאי העסקתם של חברי הארגון והן‬
‫בצד המשפטי שבו הושגו מספר פסיקות תקדימיות לטובת העבודה המאורגנת בישראל‪ .‬חלק מהישגים‬
‫אלו הינם הישגים היסטוריים כמו לדוגמא ההסכם הקיבוצי הראשון שנחתם בין עובדים לקבלן השרות‬
‫המעסיק אותם‪ .‬כוח לעובדים מאז הקמתו הפיח רוח חיים בעולם העבודה המאורגנת וקידם את‬

‫הדמוקרטיזציה של שוק העבודה בישראל‪.‬‬
‫ההכשרה תכלול חודש של אוריינטציה‪ ,‬למידה עיונית והיכרות עם ההתארגנויות השונות באזור ירושלים‪.‬‬

‫המשכה יכלול למידה תוך כדי תנועה ועשייה מאנשי צוות נוספים בהתאם לפרויקט‪.‬‬
‫הפרויקט המרכזי של הסטודנטים יהיה בתפקיד המלווה הארגוני (‪ )Union Organizer‬העומד בליבת‬

‫העשייה בכוח לעובדים וחלק מרכזי והכרחי במערך התומך שהארגון מספק לעובדים‬
‫המעוניינים להתאגד‪ ,‬כבר מהשלבים הראשונים ביותר‪ .‬למלווה הארגוני תפקיד קריטי בהנעת עובדים‬
‫ועובדות לפעולה‪ ,‬בגיבוש ועד מוביל‪ ,‬אסטרטגי וסולידארי וביצירת חלוקת עבודה אפקטיבית בין הועד‬
‫לצוותי הפעולה בשטח‪ .‬תפקיד הליווי דורש אמונה גדולה בכוחם של אנשים להתארגן‪ ,‬להשפיע ולעשות‬
‫שינוי פוליטי במרחב העבודה ועל כן סט הכלים והנחות היסוד של העבודה הסוציאלית קהילתית‬
‫רלוונטיים מאין כמותם‪ .‬המלווה מחויב לשמור על קשב ורגישות לקבוצת העובדים‪ ,‬לתת לגיטימציה‬
‫לקולות ולאינטרסים השונים ולהוות כתובת זמינה לפחדים‪ ,‬חששות ותסכולים אשר צפים ועולים בכל‬

‫‪14‬‬

‫מאבק עובדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬המלווה אמון על חיבור ההנהגה לארגון והארגון להנהגה‪ :‬הנגשת כלים ארגוניים‬
‫וידע נצבר ממאבקים קודמים; חיבור לאסיפת הנציגים; חיבור לסניפים אחרים ולרשתות קשר‪.‬‬
‫כמו כן יש אפשרות לבחור בין פרויקטים נוספים כגון ‪:‬‬

‫‪ ‬פיתוח ידע ארגוני‪ -‬תיעוד מאבקים וסיפורי הצלחה‪ ,‬איסוף מידע על מודלים לניהול מאבקי‬
‫עובדים בכוח לעובדים‪ ,‬המשגה וכתיבה של הידע הנצבר‪.‬‬

‫‪ ‬פיתוח מערך ההכשרה במטה ירושלים‪ -‬בניית מערכי הדרכה וסיוע בהעברתם‪ ,‬כתיבת‬
‫מדריכים מקצועיים ודפי מידע להפצה פנימית וחיצונית‪.‬‬

‫‪ ‬ליווי פורומים ללמידת עמיתים‪ -‬בין פעילים ועובדים מהתאגדויות שונות בירושלים‪ .‬המטרה‬
‫היא ליצור מסגרת מקומית ונגישה ללמידה‪ ,‬היכרות והתייעצות הדדית בין ועדי עובדים ו‪/‬או‬

‫מלווי התארגנויות באזור ירושלים‪.‬‬
‫הארגון פועל הן במערב ירושלים והן במזרח ירושלים‬

‫איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‬

‫אשת קשר‪ :‬אורית סוליציאנו‪ ,‬מנכ"לית ‪052-5252016‬‬
‫נחלת בנימין ‪( 75‬במשרדים של האגודה לזכויות האזרח)‪ ,‬תל אביב‬

‫מדריכה‪ :‬מילנה יערי‬
‫איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל הוא ארגון גג של תשעת מרכזי הסיוע‬
‫הפזורים ברחבי הארץ‪ .‬מטרת האיגוד‪ ,‬כסוכנות לשינוי חברתי ברמה הארצית‪ ,‬היא להרחיב את‬
‫זכויותיהם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית‪ ,‬לשפר את השירותים הניתנים להם‪ ,‬לקדם חקיקה‬

‫ולהעלות מודעות ציבורית לתופעה במטרה לצמצם את היקף התופעה ובטווח הארוך למגרה‪.‬‬
‫אפיקי פעולה אפשריים לסטודנטיות‪/‬סטודנטים‪:‬‬

‫‪.1‬ריכוז פעילות והקמת שולחן עגול בנושא פגיעות מיניות במהלך טיפול גניקולוגי‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז פעילות עם קהילת אנשי בריאות הנפש בהקשר לתהליכים טיפול לא מותאמים לנשים‬

‫וגברים שנפגעו מינית‪.‬‬
‫פרויקטים אחרים אפשריים בהתאם לסטודנט‪/‬ית וסדר עדיפויות הארגון‪.‬‬
‫בנוסף להדרכה‪ ,‬האיגוד מבטיח תמיכה לסטודנטים במפגש עם נשים וגברים שעברו פגיעה מינית‪.‬‬
‫המקום מתאים לסטודנטים בתל אביב ואזור המרכז‪ .‬ישיבות הצוות מתקיימות בתל אביב אך‬

‫ההדרכה תתקיים בירושלים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫המועצה לשלום הילד‬

‫כתובת‪ :‬קמפוס ילדים‪ ,‬הר הצופים‬
‫אשת קשר‪ :‬בת‪-‬שבע פיק ‪054-7618617‬‬

‫מדריך‪ :‬יוסי אונטרמן‬

‫המועצה לשלום הילד שהוקמה לפני ‪ 30‬שנה הינה עמותה (עצמאית) המשמשת כגוף סנגור למען‬
‫זכויות הילדים בישראל‪ .‬המועצה פועלת על מנת לקדם‪ ,‬לשמר ולשפר את שלומו של הילד‬
‫בישראל‪ ,‬רווחתו וזכויותיו‪ .‬ילדים המהווים שליש מהאוכלוסייה בישראל‪ ,‬הם קבוצת מיעוט מוחלשת‬
‫בחברה‪ ,‬החסרה את הכוח הפוליטי והחברתי על מנת לשנות את מצבה‪ ,‬לדרוש את המשאבים‬

‫המגיעים לה‪ ,‬ולהביע את דעתה ורצונה‪.‬‬

‫המועצה לשלום הילדה וקמה על מנת להוות קול וגוף מייצג של האינטרסים‪ ,‬הצרכים והזכויות של‬
‫כלל הילדים בישראל‪ .‬בכלל זה יהודים וערבים‪ ,‬עולים וותיקים‪ ,‬עניים ועשירים‪ ,‬חולים ובריאים‪.‬‬
‫המועצה מתאפיינת בשילוב שבין פעילות למען ילדים יחידים הנתונים במצבי מצוקה ובפתרונן של‬
‫בעיות קונקרטיות‪ ,‬לבין פעילות במישור הכוללני לצורכי; מחקר והדרכה‪ ,‬הפצת מידע‪ ,‬חקיקה‬
‫ומעקב אחר אכיפה‪ ,‬והשפעה על מדיניות‪ .‬כל זאת באופן המשיג שיפור ברווחתם ובזכויותיהם‬
‫של אלפי ילדים בישראל‪ .‬המועצה לשלום הילד הינה הגוף המוביל בתחום זכויות הילד בישראל‪,‬‬
‫וככזה היא זוכה להכרה ולהוקרה מכל שכבות הציבור‪ ,‬כמו גם בקרב המחוקקים‪ ,‬קובעי המדיניות‬

‫ואנשי מקצוע בתחומים שונים העוסקים בשלום הילד‪.‬‬

‫בין הפעילויות המרכזיות ניתן למנות‪:‬‬

‫האומבודסמן לילדים ונוער "נציב קבילות ילדים ונוער"‪.‬‬

‫מרכז הילד והמשפט‪ :‬הזרוע המשפטית של המועצה לשלום הילד‪ ,‬עוסקת במכלול ההיבטים‬
‫המשפטיים הנוגעים לשלומם‪ ,‬רווחתם וזכויותיהם של קטינים‪.‬‬

‫תוכנית ליווי קטינים נפגעי עבירה‪ :‬הפרויקט מיועד לילדים ונוער עד גיל ‪ 18‬אשר נפלו קורבן‬
‫לעבירות פליליות‪ ,‬בעיקר לעבירות מין או אלימות‪.‬‬

‫שנתון סטטיסטי "ילדים בישראל "‬

‫מרכז ההדרכה ‪ :‬המועצה מעניקה ידע וכלים בנושא שלום הילד וזכויותיו לאוכלוסיות מגוונות‬
‫במגוון רחב של פעילויות‪.‬‬

‫ניידת זכויות הילד‪ :‬הניידת מעבירה פעילות חווייתית ומהנה בנושא זכויות הילד ואחריותם כלפי‬
‫זולתם‪.‬‬

‫מניעת סינדרום טלטול תינוקות‪ :‬פרויקט הסברה ומניעה שמטרתו העלאת המודעות בקרב הורים‬
‫לתינוקות‪ ,‬מטפלים‪ ,‬אנשי מקצוע ואחרים הבאים במגע עם תינוקות ל"סינדרום טלטול תינוקות"‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫מיזם "מהלב"‪ :‬פרויקט שמטרתו להפחית התעללות והזנחת ילדים בישראל ולשפר את‬
‫ההתמודדות‪.‬‬

‫כנס הנגב לשלום הילד‪ :‬כנס מדיניות ראשון מסוגו בישראל (השנה ה‪ 15-‬ברציפות) המתמקד‬
‫בשלום הילד בישראל מנקודת ראות של מדיניות כוללת‪ ,‬תכנון ומעשה‪ .‬מיועד לקובעי מדיניות‬

‫ולדרג הבכיר ברשויות‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬אנשי תקשורת‪ ,‬אנשי מקצוע בכירים ובני נוער‪.‬‬
‫השתלבות סטודנטים לעבודה סוציאלית קהילתית במועצה לשלום הילד‪:‬‬

‫סטודנטים המעוניינים לפעול במסגרת "ההכשרה המעשית" במועצה לשלום הילד‪ ,‬ישלבו בין‬
‫פעילות כוללנית בפיתוח פרויקטים‪ ,‬למעורבות פרטנית במסגרת יחידות "נציב הקבילות" ו"פרויקט‬
‫ליווי נפגעי עבירה"‪.‬בנוסף לפרויקט מצופה מהסטודנטים להשתלב בפעילות קו הפתוח‬

‫(אומבודסמן) או בליווי קטינים נפגעי עבירה‪.‬‬
‫להלן דוגמאות של נושאים לפעילות הסטודנטים (הנושאים יקבעו בהתאם לסדר עדיפויות‬

‫הארגון ובשיתוף עם הסטודנטים עם תחילת שנת הלימודים ‪:‬‬
‫‪ .1‬הרחבת פעילות הפרויקט למניעת טלטול תינוקות והפרויקט למניעת התעללות בילדים‬

‫לחברה הערבית‪.‬‬
‫‪ .2‬הרחבת מיזם "מהלב" באמצעות שיתופי פעולה עם תנועות נוער שונות‪ .‬לאור העובדה‬

‫שתנועות הנוער ‪.‬‬
‫‪ .3‬העמקת הפעילות של ניידת זכויות הילד בכדי להגיע לאוכלוסיות נוספות‪.‬‬

‫מערובות ילדים ונוער בתכנון וביצוע הכנס השנתי שלום הילד‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫ג'וינט ‪/‬אשלים –תחום ילדים ונוער עם מוגבלות‬
‫ומשפחותיהם‬

‫אשת קשר ומדריכה‪ :‬גילה גבלינגר ‪[email protected] 050-6222032‬‬

‫הג'וינט הינו ארגון פילנתרופי אשר פועל למען יהודים ברחבי העולם‪ .‬בישראל נוצרה שותפות עם‬
‫הממשלה והארגון עוסק בפיתוח תכניות חברתיות‪ .‬במסגרת הג'וינט פועלת אשלים להרחבת‬
‫מגוון האפשרויות הקיימות למיצוי ההזדמנויות והיכולות של הילדים‪ ,‬בני הנוער וצעירים במצבי‬
‫סיכון ובני משפחותיהם‪ ,‬ברמה האישית המשפחתית והחברתית גם יחד‪ .‬במסגרת ארגון זה יש‬
‫אפשרות להשתלב בתחום ילדים ונוער עם מוגבלות ומשפחותיהם‪ .‬העבודה בתחום מתמקדת‬
‫בתכניות בתחום השילוב וההשתלבות‪ ,‬עבודה עם משפחות‪ ,‬נושאי רוחב כגון התעללות ומוגנות‬
‫ותכניות על פני רצף הגילאים‪ .‬תוכנית קיימת בה סטודנט‪/‬ית יוכל להשתלב‪ :‬פיתוח מערך מתנדבים‬
‫בשגרה ובחרום במסגרת "מרכזים למשפחה"‪" -‬מרכזים למשפחה" הינה תכנית של אשלים ומשרד‬
‫הרווחה שבמסגרתה הוקמו בשנים האחרונות מעל ל‪ 10‬מרכזים ברחבי הארץ‪" .‬מרכז למשפחה"‬
‫הינו מרכז המופעל על ידי מחלקות לשירותים חברתיים ומוקם ומופעל על ידי איש מקצוע [עו"ס‬
‫קהילתי‪ /‬שיקום] ובשותפות מלאה עם הורים מהיישוב‪ .‬במסגרת המרכז ניתנים מגוון שירותים‬
‫תחת קורת גג אחת על פני רצף הצרכים של המשפחה‪ :‬מתן מידע‪ ,‬מערך תמיכה פרטני וקבוצתי‪,‬‬
‫פעילות חברתית וקהילתית ופיתוח מנהיגות הורים‪ .‬מתוך רצון להרחיב את סל השירותים הניתנים‬
‫על ידי המרכז ומתוך הצורך העולה מהמשפחות אנו נערכים לפיתוח מערך מתנדבים‪ ,‬יחד עם‬
‫השרות להתנדבות במשרד הרווחה‪ ,‬אשר יפעל בשגרה ובחרום‪ .‬נושא החרום הינו מורכב עבור‬
‫כל אדם מן היישוב אך מורכב שבעתיים למשפחה לה ילד עם מוגבלות‪ .‬על מנת להיערך לעתות‬
‫משבר ומתוך הרצון לפתח שירות מותאם לצורכי האוכלוסייה נדרש פיתוח של תפיסה מקצועית‬
‫והטמעתה ב"מרכזים למשפחה" תוך עבודה עם השותפים השונים ברמה המקומית ובמשרד‬

‫הרווחה על אגפיו השונים השותפים למהלך זה‪.‬‬

‫‪ 2‬נושאים נוספים שעתידים להתפתח במהלך השנה‪:‬‬

‫‪.1‬תכנית אסטרטגית לגיל הינקות במרחב הבדואי‪ -‬התכנית נמצאת בשלבי פיתוח ראשונים אך‬
‫כוללת מספר רב של בעלי עניין בניהם משרדי ממשלה רבים‪ .‬אנו רואים חשיבות גדולה בכך‬
‫שהתכנית תהיה אוניברסלית ותכלול גם תינוקות ופעוטות עם מוגבלות‪ .‬בשלב הראשון ייערך‬

‫צפויה להתגבש תכנית פעולה מקיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח אתר ידע אודות ילדים ונוער עם מוגבלות באתר אשלים‬

‫‪18‬‬

‫מסד נכויות‪ ,‬ג'וינט ישראל‪ :‬המרכז לחיים עצמאיים‬
‫ירושלים‬

‫המדריך ואיש קשר‪ :‬יקיר פניני מנדל‬
‫טל‪[email protected] 02-6557995 .‬‬
‫בשנת ‪ ,1976‬יסד ארגון הג'וינט העולמי‪ ,‬את ג'וינט ישראל‪ .‬עיקר פעולתו של ג'וינט ישראל הוא‬
‫בפיתוח‪ ,‬תכנון ותפעול שירותים חדשניים‪ ,‬עבור אוכלוסיות מוחלשות (קשישים‪ ,‬ילדים ונוער בסיכון‪,‬‬
‫מחוסרי תעסוקה‪ ,‬אנשים עם מוגבלות ועולים חדשים) במדינת ישראל‪.‬‬
‫אופן הפעולה הוא באמצעות יצירת שותפויות עם ממשלת ישראל‪ ,‬עמותות וארגונים‪.‬‬

‫מסד נכויות‬
‫בישראל חיים למעלה מ‪ 1,000,000-‬אנשים עם מוגבלות בגילאים ‪ 21‬עד ‪ .65‬אלה מתמודדים‬
‫עם מגוון של סוגי מוגבלויות פיסיות‪ ,‬נפשיות‪ ,‬חושיות או קוגניטיביות‪ .‬למענם הוקם בשנת ‪2009‬‬
‫ג'וינט ישראל‪-‬מסד נכויות‪ .‬מדובר בשותפות אסטרטגית בין ג'וינט ישראל‪ ,‬ממשלת ישראל וקרן‬
‫משפחת רודרמן‪ ,‬לתכנון ופיתוח שירותים חברתיים לקידום ושילוב אנשים עם מוגבלות בחברה‪.‬‬
‫ג'וינט ישראל‪-‬מסד נכויות פועל באמצעים מגוונים להגביר את עצמאותם של אנשים עם מוגבלות‪,‬‬
‫להפחית את תלותם באחרים‪ ,‬לחזק את דימויים העצמי‪ ,‬לשפר את מעמדם בחברה ואת איכות‬
‫חייהם‪.‬ג'וינט ישראל‪-‬מסד נכויות מתכנן ומפתח שירותים תומכי חיים עצמאיים‪ ,‬כמו קהילות‬
‫תומכות והמרכזים לחיים עצמאיים‪ .‬תכניות אלו מספקות לאנשים עם מוגבלות סל שירותים‬
‫המאפשר להמשיך ולהתגורר בביתם ולקבל שם את הסיוע הנדרש להם על מנת לחיות באופן‬

‫עצמאי ומכבד‪ ,‬בשגרה ובחירום‪.‬‬
‫אפשרויות לפעילות הסטודנט‪/‬ית כוללת‪:‬‬
‫הובלת תהליך שילוב אנשים עם מוגבלויות כסטודנטים במסגרות להשכלה גבוהה‪ .‬הדרך לשוויון‬
‫בזכויות ובהזדמנויות בתחום הלימודים האקדמיים רצופה במעברים‪ ,‬ולעיתים בחסמים לא‬
‫מבוטלים‪ .‬בין השאר‪ :‬הדרישה לציוני בגרות‪ ,‬המבחן הפסיכומטרי‪ ,‬ספי כניסה גבוהים במקצועות‬
‫בעלי ביקוש גבוה‪ ,‬מכינות קדם אקדמיות (ייעודיות וכלליות)‪.‬יש לא מעט סימני שאלה שמעלים‬
‫ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות‪ ,‬לגבי הרלבנטיות של דרישות אילו ומידת התאמתם לצרכים‬
‫של אנשים עם לקויות שונות ‪.‬השילוב בלימודים גבוהים כולל התייחסות ל מספר היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫נגישות פיזית‪ ,‬נגישות שירות ‪,‬ונגישות אקדמית‪ .‬מכלול היבטים אילו רלבנטי לא רק לתלמידים‬
‫בשלושת התארים אלא גם למי שמשולב בסגל ההוראה והוא אדם עם נכות ‪.‬כל ההיבטים הללו‬
‫מבטאים במידה רבה את חוק שוויון זכויות ואת מחויבות ואחריות הנציבות לדאוג ליישומו של החוק‬
‫גם במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬בשנה הקרובה יתחיל פיילוט ב‪ 5-‬מכללות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫כמו כן יש פרויקטים דומים במסגרת עיריית ירושלים ובתחום הספורט‪.‬‬

‫המקום מתאים לסטודנטים בירושלים בתל אביב ואזור המרכז והדרום‪ .‬ישיבות הצוות‬
‫מתקיימות בתל אביב אך ההדרכה תתקיים בירושלים‪.‬‬

‫בתי משפט קהילתיים‬

‫אשת קשר‪ :‬דניאלה בייניש‪ ,‬מנהלת תכנית קהילה ומשפט בעמותת אשלים‪-‬ג'וינט‬
‫‪[email protected]‬‬

‫מדריכה‪ :‬גילה גבלינגר ‪[email protected] 050-6222032‬‬
‫מטרת המיזם היא להתמודד עם תופעת העבריינות החוזרת באופן מערכתי מתוך הבנה כי‬
‫התופעה נובעת מתוך קשיים כלכליים ובעיות חברתיות‪ .‬המודל כאמור פותח בארצות‪-‬הברית בשני‬
‫העשורים האחרונים ומדינת ישראל אימצה אותו‪ .‬בתי משפט אלה פועלים במספר ארצות נוספות‬
‫כמו אוסטרליה‪ ,‬סקוטלנד‪ ,‬אנגליה‪ ,‬קנדה וניו‪-‬זילנד‪ .‬המערך הותאם לשיטה הנהוגה בישראל כאשר‬
‫ההתמודדות נעשית דרך שיתוף פעולה של בית המשפט ושל גורמי רווחה‪ .‬המטרה היא לצמצם‬
‫את תופעת ה"דלת המסתובבת" של הפשיעה החוזרת המובילה לענישה מחמירה וכתוצאה מכך‬
‫להדרה ולניתוק על העבריינים מהקהילה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬מערך בתי המשפט הקהילתיים מציע‬

‫פתרון כוללני למגוון הבעיות המובילות לפשע‬

‫העקרונות המנחים את בית המשפט הקהילתי‪:‬‬

‫‪ .1‬התמודדות עם הגורמים המובילים לפשיעה‬
‫מרבית מהעבירות הפליליות אותם מבצעים עוברי החוק הן על רקע מצוקה כלכלית וקשיים חברתיים‬
‫כאלה ואחרים‪ .‬לכן‪ ,‬בתי המשפט הקהילתיים שמו לעצמם מטרה להתמודד עם כלל הגורמים שהובילו‬

‫למצב העברייני ולא רק עם העבירה עצמה והאדם העומד מאחורי ביצועה‪.‬‬

‫‪ .2‬פיתוח פתרונות לצמצום העבריינות‬
‫בית המשפט הקהילתי מפתח פתרונות רבים לטווח הארוך בכדי להתמודד עם מערך הבעיות שהובילו‬
‫לפשיעה מתוך אמונה כי הדבר יביא לצמצום תופעת העבריינות החוזרת תוך העצמה וחיזוקם של‬

‫הנאשמים ושאר אזרחים אשר סובלים מפשיעה ומהזנחה חברתית‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ .3‬מסגרת שיקומית במקום ענישה‬
‫בית המשפט הקהילתי נותן לעבריינים תמריץ על ידי יצירת מסגרת שיפוטית‪-‬שיקומית בכדי לשנות‬

‫את התנהגותם תוך ליווי וסיוע ממוקד בתהליך‪.‬‬

‫‪ .4‬תמיכה וליווי של העבריין‬
‫ההליך המשפטי בבית המשפט הקהילתי כולל דיונים באווירה תומכת מתוך מטרה ללוות את‬

‫העבריינים בשלל פתרונות שיקומיים שיהוו תחליף לעונש המאסר‪.‬‬

‫‪ .5‬פתרונות מערכתיים באזורים רבי פשיעה‬
‫באזור גיאוגרפי במדינה הסובל מרף גבוה למדי של פשיעה עבריינית‪ ,‬יהיה מאמץ מערכתי נכבד בכדי‬

‫להוביל לפתרונות ארוכי טווח ברמה הקהילתית המקומית‪.‬‬

‫‪ .6‬ענישה חינוכית ונטילת האחריות כלפי הקהילה‬
‫העבירות בהן בתי המשפט הקהילתיים מתמקדים הן עבירות המשפיעות ברמת הביטחון האישי של‬
‫התושבים כמו עבירות אלימות‪ ,‬סמים‪ ,‬רכוש‪ ,‬מטרדים ציבוריים וסכסוכי שכנים‪ .‬העונשים בגין הללו‬
‫הם עונשים שיקומיים וחינוכיים ביניהם השבתם של העבריינים לקהילה הנפגעת תוך חיזוק אחריותם‬

‫כלפי הקהילה‪.‬‬

‫‪ .7‬שיתוף עם ארגונים נוספים‬
‫בתי המשפט הקהילתיים עובדים בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים כמו רשויות הרווחה‪ ,‬ארגונים‬

‫מקומיים‪ ,‬ועדי תושבים‪ ,‬המגזר להוביל למיגור ולצמצום הפשיעה החוזרת‪.‬‬
‫סטודנט יכול להשתלב בבית משפט הקהילתי ברמלה או במטה הפרויקט בירושלים‪ .‬בהמשך‬

‫יתכן אפשרות בבית משפט בהקמה בתל אביב‪.‬‬

‫בכל מקרה יהיה צורך בנסיעות לאזורים השונים בו פועלים בתי המשפט‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫מרכז לקהילה האפריקאית בירושלים (ע"ר)‬

‫(‪Jerusalem African Community Center (JACC‬‬

‫בבית יואל‪ ,‬רח' יפו ‪ 33‬ירושלים‬
‫אשת קשר‪ :‬עדי אשתון‪ ,‬עו"ס העמותה ‪[email protected]‬‬

‫מדריכה‪ :‬דינה מלטינסקי‬
‫המרכז לקהילה האפריקאית בירושלים היא עמותה אשר הוקמה ב‪ 2014-‬על ידי קבוצה של פעילים‬
‫ישראלים ואפריקאים בירושלים‪ ,‬במטרה לדאוג לרווחתם של מבקשי מקלט ומחוסרי מעמד‬
‫אפריקאים בירושלים‪ .‬העמותה הוקמה כהמשך להתארגנות וולונטרית של פעילים שהתקיימה‬
‫בירושלים מאז ‪ ,2007‬תחת השם "פרויקט הסיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בירושלים"‪ .‬מרגע‬
‫הווסדה‪ ,‬העמותה שמה דגש על שיתוף מלא של הקהילה בנעשה בעמותה‪ ,‬מתוך רצון ליצור שיח‬
‫משותף ולבנות חוסן בקהילה‪ .‬העמותה הוקמה בשותפות עם חברי הקהילה‪ ,‬הנמנים על מייסדיה‬
‫וחברי הוועד המנהל שלה עד היום‪ .‬במסגרת פעילות העמותה מופעלים כחמישה פרויקטים‬
‫מרכזיים‪ ,‬באמצעות כ‪ 100-‬מתנדבים ובאדיבותם של תורמים פרטיים וארגונים שותפים‪ :‬שיעורי‬

‫שפה‪ ,‬סיוע הומניטארי ופסיכוסוציאלי‪ ,‬מיצוי זכויות ופרויקט חונכות לילדים‪.‬‬
‫סטודנט‪/‬ית לעבודה קהילתית שתשתלב בעמותה תעבוד יחד עם מנהלת העמותה וצוות הרכזים‬
‫כדי לזהות צרכים בתחום הקהילתי שעולים מהשטח ולייצר להם מענים יחד עם הקהילה‪ .‬דוגמאות‬
‫לתחומים אפשריים להתערבות‪ :‬הקמת קבוצת נשים; עבודה עם מבוגרים צעירים בקהילה אשר‬
‫הגיעו לישראל כקטינים בלתי מלווים‪ ,‬או עבודה עם קבוצת נוער מתוך הקהילה‪ .‬העבודה בעמותה‬

‫לצד עובדת סוציאלית המנהלת את התחום הפסיכוסוציאלי‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫מוזאיקה המרכז ליישוב סכסוכים‬

‫עמותת מוזאיקה נוסדה בשנת ‪ 2002‬ע”י הרב מיכאל מלכיאור‪ ,‬פרופ’ אלי ויזל ופרופ’ אביעד הכהן‪,‬‬
‫במטרה לקדם עקרונות של יישוב סכסוכים בין עמים‪ ,‬אומות וקהילות על בסיס ערכים‬
‫אוניברסאליים‪ ,‬שיח בין‪-‬דתי וערכים יהודיים של כבוד‪ ,‬פיוס וצדק‪ .‬הנחת היסוד של הארגון היא כי‬
‫המרחב שבו אנו חיים הינו רב תרבותי וריבוי הזהויות משפיע על אופיים של הקונפליקטים בין‬
‫פרטים‪ ,‬קבוצות‪ ,‬קהילות ועמים באזור‪ .‬לכן‪ ,‬המרכיב הזהותי הוא המפתח העיקרי לניהולם‪ ,‬יישובם‬
‫ופתרונם של הקונפליקטים‪ .‬מתוך תפיסה זו פועלים במוזאיקה ‪ 2‬מרכזים שהוקמו ונוהלו על ידי גב’‬
‫גיטה חזני ועו”ד נורית בכרך ‪:‬היוזמה הבין דתית לשלום במזרח התיכון( לשעבר המרכז הבין‬

‫דתי ‪),‬והמרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה‪.‬‬

‫מוזאיקה היא בית מקצועי לבניית הבנות והסכמות בין פרטים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬קבוצות וקהילות‪ .‬אנו‬
‫מאמינים ביכולות של כל אדם לפתור מחלוקות ולפעול בשיתופי פעולה בעזרת כלים מעולם‬
‫הגישור‪ .‬בדרך זו יכולים פרטים‪ ,‬קבוצות וקהילות לתרום לחברה ישראלית מכבדת ומלוכדת‪.‬‬
‫מוזאיקה מתמחה במגוון שיטות ליישוב סכסוכים בהסכמה נחל מגישור‪ ,‬דרך בניית הסכמות וכלה‬

‫בהקניית כלים למערכות יחסים אפקטיביות ותקשורת בונה‪.‬‬

‫בשנת הלימודים הקרובה הסטודנטים יוכלו להשתלב בשתי תכניות חדשניות וייחודיות‪:‬‬

‫‪ .1‬תכנית "יחד עוברים לגיל השלישי" – מודל לתכנון הזקנה‪ .‬פיילוט ייחודי שהחל בשנת‬
‫‪ . 2017‬הסטודנטים יוכלו לקחת חלק הן בפיתוח השירות בירושלים – הרצאות‪ ,‬סדנאות‬
‫חשיפה לאזרחים ותיקים‪ ,‬בני משפחותיהם ואנשי מקצוע‪ ,‬בנייה ופיתוח של שותפויות‬
‫מקומיות להפניית אנשים לתכנית והן בבניית השירות בקהילה‪ ,‬כולל פיתוח הכשרות‪,‬‬
‫תיעוד תהליכים והשתתפות בפיתוח וכתיבת מודל ההתערבות‪ ,‬סיוע בריכוז ובפיתוח ועדת‬
‫היגוי ארצית ופיתוח שותפויות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לאימוץ השירות ברמה‬
‫הארצית‪ ,‬כגון משרד הרווחה‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬המשרד לשוויון חברתי‪ ,‬משרד הבריאות‪,‬‬

‫הביטוח הלאומי‪ ,‬אשל ועוד‪.‬‬
‫הפיילוט יפעל במספר יישובים‪ :‬ירושלים‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬רעננה‪ ,‬מעלה אדומים וחבל מודיעין‪.‬‬
‫בראש ובראשונה ישתלבו בו סטודנט‪/‬ית מירושלים‪ .‬יתכן שתהיה אפשרות להשתלב‬

‫במקומות נוספים‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ .2‬תכנית "עולים לדרך" – להטמעת תהליכי קד"ם (קבוצות דיון משפחתיות) למשפחות‬
‫שילדיהן בסיכון‪ ,‬במטרה לאפשר למשפחה לבנות תכנית מוסכמת להוצאת הילדים ממצבי‬
‫הסיכון ולהטבת מצבה של המשפחה‪ .‬תהליך קד"ם נועד להוות חלופה לועדות תכנון‪ ,‬טיפול‬
‫והערכה‪ .‬זהו פיילוט ראשון וייחודי של משרד הרווחה ואשלים בהפעלת מוזאיקה‪ ,‬שמטרתו‬
‫להחזיר את הכוח למשפחות לקחת אחריות על ילדיהן‪ ,‬לרתום תומכים מהמשפחה‬
‫המורחבת ומן הקהילה לסייע למשפחה להוציא את התכנית לפועל ולבנות אמון ושיתוף‬
‫פעולה בין משפחות שילדיהן בסיכון גבוה‪ ,‬מרקעים תרבותיים שונים‪ ,‬לבין שירותי הרווחה‪.‬‬
‫הפיילוט יפעל בשישה יישובים‪ :‬אשדוד‪ ,‬אופקים‪ ,‬בית אל‪ ,‬יבנה‪ ,‬אל קאסום‪ .‬אנו מחפשים‬
‫סטודנטים שישתלבו בפיתוח התפיסה והמודל ברשויות המקומיות שבפיילוט‪ .‬סטונדטים‬
‫ייקחו חלק בהכשרות של התכנית ויפעלו בתוך הרשות המקומית להטמעת התפיסה של‬
‫קד"ם בקרב אנשי מקצוע‪ ,‬קובעי מדיניות והקהילה כולה – כולל שיח עם המשפחות לפיתוח‬
‫השירות בשיתוף הלקוחות‪ ,‬תכנון וביצוע ימי חשיפה ולמידה לאנשי מקצוע ברשות‬
‫ולקהילה כולה‪ ,‬עריכת אירועים קהילתיים המסייעים בבניית הקשר והאמון בין הקהילות‬
‫לבין שירותי הרווחה בעיר‪ ,‬מיפוי כלל השירותים בקהילה היכולים לעמוד לרשות‬
‫המשפחות לילדים בסיכון בבניית התכנית להטבת מצב הילדים במשפחה‪ ,‬הטמעת השפה‬
‫של קד"ם (המעצימה משפחות ושמה במרכז את האחריות שלהן לבניית תכנית להטבת‬
‫מצב הילדים והמשפחה) בקרב אנשי המקצוע ונותני השירותים בקהילה‪ ,‬מתוך רצון‬
‫להשפיע על המדיניות בתחום ילדים בסיכון ביישוב – ולקדם מדיניות ששמה את המשפחה‬
‫במרכז‪ ,‬שמפתחת שירותים כשירים תרבותית‪ ,‬שבונה אמון עם הקהילות השונות‪ .‬מודל‬
‫קד"ם מאתגר את תפיסת אנשי המקצוע הרואים עצמם אחראים על הילדים בסיכון וצריכים‬
‫למצוא את הפתרונות והמענים בעצמם‪ .‬מתן אמון בתהליך ובמשפחות שביכולתן לבנות‬
‫את התכנית המתאימה ביותר עבורם איננו דבר מובן מאליו ודורש חשיפה‪ ,‬למידה וחוויה‬
‫חיובית של התהליכים לאורך זמן‪ .‬הסטודנט יעבוד בצמוד למתכלל היישובי במטרה להפוך‬
‫את תפסת העולם של קד"ם לתפיסת העולם המקצועית המובילה של אנשי המקצוע‬
‫ברשות המקומית‪ .‬הסטודנט יעבור הכשרה מעמיקה בתחום קד"ם וייחשף לתחומי עשיה‬

‫ומודלים של התערבות נוספים ומשיקים כגון צדק מאחה‪.‬‬

‫סטודנטים יוכלו להשתלב ברשויות השונות המשתתפות בפיילוט‪.‬‬

‫יתכנו שינויים במקומות ההכשרה המצוינים בחוברת‬

‫‪24‬‬

25

‫מרכז למידה ל "רווחת הילד"‬
‫ע"ש אושורוב‬

‫רכזת מרכז הלמידה‪ :‬גב' רונית בן גיגי‬

‫טלפון נייד‪050-8296488 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬

‫‪25‬‬

‫תיאור המרכז‬

‫מטרת של מרכז הלמידה ע"ש אושורוב הינו לתת לסטודנט בעבודה סוציאלית הזדמנות לפתח מיומנויות‬
‫הקשורות לעבודה בתחום רווחת הילד הכוללת טיפול בילדים בכל הגילאים ובהורים בקהילה‪ ,‬הבנת תהליך‬
‫קבלת החלטה בנושא השמת ילדים‪ ,‬טיפול בילדים במסגרות חוץ ביתיות‪ ,‬והכרות עם אלטרנטיבות טיפוליות‬

‫בקהילה‪.‬‬
‫התלמיד בתכנית אושרוב לומד‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה פרטנית עם ילדים ונוער כולל טיפול במשחק‪ ,‬סיפור ציור וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬טכניקות שונות להתערבות טיפולית עם הורים ומשפחות‪.‬‬
‫‪ .3‬הפעלת פרויקט קבוצתי‪/‬קהילתי במסגרת מקום ההכשרה‪.‬‬
‫‪ .4‬קשר עם שירותים רלוונטיים בקהילה‪.‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ ‬שעות העבודה גמישות – ההכשרה כוללת יומיים אחרי הצהריים‪.‬‬
‫‪ ‬תיאום שעות העבודה יעשה בתוך המסגרת עם המדריך‪.‬‬
‫‪ ‬בחלק מהמסגרות יש נסיעות מחוץ לעיר‪ ,‬בהחזר נסיעות‪.‬‬

‫סדנה‬

‫הסדנה תתקיים אחת לחודש בימי רביעי בבוקר‪.‬‬
‫הסדנה תכלול שילוב של הוראה עיונית והתנסות‪ .‬בסדנאות יכללו גם הרצאות של מרצים אורחים המומחים‬
‫בתחום הטיפול בילדים ומשפחותיהם‪ .‬חלק מהסדנאות תתקיימנה במקומות ההכשרה השונים וחלקן‬

‫תתקיימנה באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫במהלך הסדנה ‪ -‬בסמסטר ב' ‪,‬יציגו הסטודנטים נושא מעבודתם בשדה‪.‬‬

‫ההשתתפות חובה‪.‬‬

‫קריאה מומלצת‪:‬‬
‫אוקלנדר ו‪ ,)1993(.‬אשנב לנפש‪ ,‬שיח יצירתי עם ילדים‪ ,‬הוצאת נורד‪.‬‬
‫פרוני א‪ ,)2002( .‬המשחק‪ ,‬מבט מפסיכואנליזה וממקום אחר‪ ,‬ידיעות אחרונות‪.‬‬

‫(בפרט הפרק של ליאורה לוריא)‬

‫יתכנו שינויים במקומות ההכשרה המצוינים‬

‫בחוברת‬

‫‪26‬‬

‫רשימת דוגמאות למקומות הכשרה‪:‬‬

‫מועדונית טיפולית ‪-‬יד רחל‬

‫מנהלים‪ :‬מר אהרון רונן‬
‫כתובת‪ :‬ארמון הנציב‪ ,‬ירושלים‬

‫טלפון‪02-6791756 :‬‬
‫מדריכה‪ :‬נועה אשל‬

‫מרכז יד רחל ממוקם בשכונת הקטמונים מפעיל מועדוניות טיפוליות בארמון הנציב ו‪ -‬בגוש עציון‪.‬‬
‫מטרת המועדונית הינה טיפול בילדים בסיכון ‪ 5-10‬הסובלים מקשיי למידה‪ ,‬הפרעות התנהגותיות‪ ,‬קשיים‬
‫חברתיים וסביבתיים‪ .‬לכל ילד נבנית תוכנית ייחודית הכוללת פעילות העשרה‪ ,‬הוראה מתקנת וטיפול רגשי‪.‬‬
‫מרכז יד רחל דוגל בעקרונות של מקצועיות‪ ,‬הוליסטיות‪ ,‬מערכתיות ופרטניות המתבצעים בתוך סביבה‬
‫איכותית‪ .‬כל סטודנט מקבל ילדים לטיפול פרטני טיפול הדורש קשר עם הורים צוות המועדונית וקשר עם‬

‫המחלקה הסוציאלית‪ .‬ישנה גם חובה להפעלת פרויקט‪.‬‬

‫בריאות הנפש היחידה לגיל הרך‬

‫כתובת‪ :‬כנפי נשרים ירושלים‬
‫מדריכה‪ :‬בת חן שני‬

‫היחידה מציעה טיפול בהפרעות שינה ואכילה‪ ,‬בעיות התנהגות‪ ,‬בעיות חברתיות‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬בעיות‬
‫גמילה‪ ,‬הפרעות התפתחות‪ ,‬בעיות ביחסי הורה ילד‪ ,‬פוסט טראומה‪ .‬במסגרת היחידה ניתנים שירותי‪:‬‬

‫אבחון‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬טיפול פרטני דיאדי‪ ,‬ומשפחתי‪ .‬צוות היחידה הינו צוות רב מקצועי‪.‬‬

‫מרכז הורים וילדים ‪ -‬מעלה אדומים‬

‫מנהלת המרכז‪ :‬הגב' רונית בן גיגי‪.‬‬
‫כתובת‪ :‬כיכר יהלום‪ ,‬מעלה אדומים‪.‬‬

‫מדריכה‪ :‬ריבה ארז‬
‫מרכז הורים וילדים הוא מרכז השייך לאגף הרווחה של עיריית מעלה אדומים‪ .‬המרכז עוסק בטיפול‬
‫במשפחות הנמצאות במצבי מצוקה ומשבר ובהן ילדים בגילאי ‪ .6-12‬במסגרת המרכז נבנית תכנית טיפול‬
‫ייחודית לכל משפחה מתוך "סל" אפשרי של שירותים כגון‪ :‬הדרכה הורית‪ ,‬טיפול דיאדי‪ ,‬טיפולים בהבעה‬

‫ויצירה‪ ,‬השתתפות בקבוצות טיפוליות ועוד‪.‬‬
‫המרכז שוקד על יצירת אווירה נעימה‪ ,‬חמה ולא מתייגת‪ ,‬השמה דגש מצד אחד על חוויות חיוביות משותפות‬

‫להורים ולילדיהם ומאידך‪ ,‬מאפשרת עבודה טיפולית מעמיקה על המצוקות המשפחתיות‪.‬‬
‫‪27‬‬

‫ההכשרה המעשית במרכז‪ ,‬כוללת טיפול בילדים (‪ )play therapy‬ולעיתים הדרכה של הורים (בהתאם‬
‫לשנת ההכשרה ולצרכי המרכז)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מנחים הסטודנטים קבוצה טיפולית (פרויקט)‪.‬‬

‫הסטודנטים נחשפים דרך ישיבות הצוות לדינאמיקה של עבודה בצוות רב מקצועי הכולל עו"סים‪ ,‬מטפלים‬
‫בהבעה ויצירה‪ ,‬מטפלים משפחתיים ופסיכולוגים‪ .‬בישיבות‪ ,‬הסטודנטיות מציגות את המקרים בטיפולן‬

‫ומשתלבות בצוות באופן מלא‪.‬‬
‫ההדרכה במסגרת מקום הכשרה זה כוללת מפגש שבועי עם המדריכה‪ ,‬הגשת דו"חות מלאים על הפגישות‬

‫הטיפוליות וכן קריאה של חומר מקצועי הנוגע לטיפול בילדים‪.‬‬
‫מיקום פעילויות ההכשרה‪ :‬ההכשרה מתקיימת במרכז הנמצא במעלה אדומים‪ .‬בסמוך למרכז תחנת‬

‫אוטובוס (תחנה נמצאת ליד מרכז לרנר הסמוך לאוניברסיטה)‬
‫מרחק נסיעה ברכב ‪-‬כעשר דקות מהקמפוס‪.‬‬

‫ישיבות צוות‪ :‬מתקיימות בימי רביעי בשעות הבוקר ‪ 12:00-14:00‬והשתתפות חובה‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬ההכשרה מתקיימת בעיקר בשעות אחה"צ‬
‫החזר נסיעות‪ :‬לכל המרכזים במעלה אדומים יש החזרי נסיעות‬

‫מרכז הורים ‪,‬פעוטות‪ -‬מעלה אדומים‬

‫מנהלת המרכז‪ :‬הגב' רונית בן גיגי‪.‬‬
‫כתובת‪ :‬כיכר יהלום‪ ,‬מעלה אדומים‪.‬‬

‫מדריכה‪ :‬רחל פרש כהן‬
‫המרכז עובד בדגם דומה למרכז הורים ילדים לגילאי ‪0-5‬‬

‫סוג הפעילות‪ :‬העבודה עם הורים וילדים בטיפול דיאדי‬
‫ישיבות צוות‪ :‬בימי ראשון בין השעות‪13:00-15:00 :‬‬

‫ישיבות צוות‪ :‬מתקיימות בימי ראשון והשתתפות חובה‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬ההכשרה מתקיימת בשעות הבוקר ואחר הצהריים‬

‫‪28‬‬

‫מרכז הורים ומתבגרים ‪ -‬מעלה אדומים‬

‫מנהלת‪ :‬רונית בן גיגי‬
‫כתובת‪ :‬כיכר יהלום ‪ ,‬מעלה אדומים‬

‫מדריכה‪ :‬נטלי שם‪-‬טוב‬
‫מסגרת טיפולית כוללנית למתבגרים המופעלת על ידי אגף הרווחה העירוני‪ ,‬מיועדת לבני נוער בגילאי ‪12-‬‬
‫‪ 15‬והוריהם‪ .‬המרכז מיועד לבני נוער עם קשיים רגשיים ובמצבי קונפליקט עם הוריהם במרכז‪ -‬טיפולים‬
‫פרטניים‪ ,‬קבוצתיים והדרכה הורית‪ .‬העבודה בצוות רב מקצועי הכולל עובדים סוציאליים‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬ומטפלים‬

‫בהבעה ויצירה‪ .‬הסטודנטים יתנסו בטיפול בבני נוער‪ ,‬הדרכת הורים והנחיית קבוצה‪.‬‬
‫ישיבות צוות‪ :‬מתקיימות בימי רביעי בין השעות ‪ 10.30-12.00‬והשתתפות חובה‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬שעות הבוקר ואחרי הצהרים‪.‬‬

‫מרכז הורים וילדים "טליה" דרך חברון ירושלים‬

‫מנהלת‪ :‬רונית שרון‬
‫מדריכה‪ :‬תמר רכבי שיין‬
‫המרכז עובד במתכונת דומה למרכז הורים ילדים מעלה אדומים‬

‫מרכז הורים וילדים בית הכרם ירושלים‬

‫מנהלת‪ :‬יעל נוימן‬
‫מדריכה‪ :‬תמר אטיה‪ /‬יעל נוימן‬
‫המרכז עובד במתכונת דומה למרכז הורים ילדים מעלה אדומים‬

‫‪29‬‬

‫מעונות רב תכליתיים – ויצ"ו‬

‫מעון רב תכליתי הינו שרות חינוכי וטיפולי בקהילה שנועד לענות על צורכיהם של ילדים ופעוטות בסיכון בגיל‬
‫הרך ושל הוריהם‪ .‬הוא בנוי על תשתית מעון יום רגיל‪ ,‬ובכך משמר את תפקידי החינוך והטיפוח של מעון יום‬
‫לפעוטות‪ ,‬אך מרחיב את תפקידיו בעזרת התערבויות טיפוליות לפעוטות ולהוריהם‪ .‬מטרת התערבויות אלה‬
‫היא למנוע ולצמצם מצבי סיכון של ילדים על ידי שיפור מערכת היחסים בין ההורים לילדיהם ושיקום התפקיד‬
‫ההורי‪ .‬בעבודת המעון מדגישים את הקשר בין ההורה לפעוט ומכירים בחשיבות המכרעת של קשר זה‬
‫להתפתחות רגשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬פיזית וקוגניטיבית של הפעוט‪ .‬בנוסף המעון הרב תכליתי מציב את הגישה‬
‫האקולוגית כבסיס להתערבות טיפולית עם הפעוטות והוריהם‪ .‬על פי גישה זו מתקיים קשר קבוע עם‬
‫המערכת המשפחתית‪ ,‬חינוכית ‪ ,‬וקהילתית (עו"ס) לפני שמחליטים על תכנית התערבות מסוימת‪ .‬במעון‬
‫צוות רב מקצועי הכולל מנהלת מתחום מקצועי‪ ,‬עובדת סוציאלית וכן מטפלים מתחומים שונים (אומנות‪,‬‬

‫מוסיקה‪ ,‬דרמה וכד')‪.‬‬
‫ההכשרה מתמקדת בלימוד מצבי סיכון בגיל הרך‪ ,‬עבודה במצבי טראומה‪ ,‬התקשרויות לא בטוחות וטיפול‬
‫דיאדי בגיל הרך‪ .‬הסטודנטים יקבלו לטיפול ‪ 5 -4‬יחידות התערבות (הורה‪ ,‬ילד‪ ,‬הורה וילד)‪ .‬בנוסף יפעילו‬

‫פרויקט במעון‪.‬‬

‫מעון קריית היובל‬
‫מנהלת – שני משה‬
‫כתובת – רח' ברזיל ‪30‬‬
‫טלפון –‪ ,6422323‬פקס – ‪6433097‬‬
‫מדריכה ‪ :‬טל מדינה‪-‬שגיא‬
‫ישיבות צוות‪ :‬בימי ראשון או שני‬

‫מעון נווה יעקב‬
‫מנהלת – ג'ני ברוכי‬
‫כתובת – רחוב מבוא גולדברג ‪7‬‬
‫מדריכה ‪ :‬טובה מקובקי‬

‫‪30‬‬

‫מרכז שוסטרמן‬

‫מנהל‪ :‬אופיר מוראד‬
‫כתובת‪ :‬קמפוס הילדים הר הצופים ירושלים‬

‫טלפון‪02-6712030 :‬‬
‫מדריכה ‪ :‬כרמית בן חיים‬
‫מרכז שוסטרמן הינו מרכז טיפולי לילדים ממשפחות במשבר והוריהם‪ .‬במרכז פועלות שתי יחידות‪ :‬יחידה‬
‫אינטרנטית ויחידה ייעוצית‪-‬טיפולית‪ .‬ביחידה האינטרנטית שוהים עד ‪ 16‬ילדים בסביבות גילאי ‪5-12‬‬
‫לתקופה של מספר חודשים‪ .‬ילדים אילו הוצאו ממשמורת הוריהם בצו בית משפט עקב מצבי סכנה וסיכון‬
‫מידיים ‪/‬פיזיים‪ ,‬רגשיים והתפתחותיים‪ .‬השהות במרכז מאפשרת בראש ובראשונה מתן הגנה ראשונית‬
‫והפוגה מן המשבר האקוטי‪ .‬במהלך השהות במרכז מתבצע תהליך אבחון אינטנסיבי של הילד ומשפחתו‬
‫וניתנות המלצות להמשך טיפול ביחידה הייעוצית‪-‬טיפולית מטופלים ילדים והוריהם אשר מתמודדים עם‬
‫רמות שונות של סיכון ו‪/‬או משבר במשפחה (תהליך גירושין‪ ,‬חשיפה של פגיעה מינית וכו')‪ .‬למשפחות אילו‬
‫מוצע טיפול פסיכו תרפויטי ארוך טווח לילד (בין שנה לשנתיים) והדרכת הורים או טיפול במתכונת אחרת‬
‫דיאדי‪ ,‬זוגי או משפחתי‪ .‬ההכשרה במקום כוללת טיפול בחדר משחק והדרכת הורים‪.‬‬
‫מיקום הפעילות‪ :‬עבודת ההכשרה כוללת נסיעות‪.‬‬
‫דרישות מיוחדות‪ :‬הסטודנטים ידרשו לעבוד בקיץ יום בשבוע תמורת תשלום‪( .‬להכנת ילדים שבטיפולם‬

‫ליציאה מהמסגרת)‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬ההכשרה כוללת עבודה בשעות אחר הצהריים‪.‬‬
‫ישיבות צוות‪ :‬הסטודנט מחויב להשתתף בישיבת צוות שבועית המתקיימת בימי ה' ‪13-15‬‬

‫מיועד לבוגר‪-‬שנה ג' או השלמה למוסמך‬
‫עדיפות תינתן למי שבאפשרותו‪/‬ה להמשיך את הטיפולים בחודשים יולי – אוגוסט‬

‫‪31‬‬

‫שרות למשפחות אומנה "סאמיט"‬

‫מנהלת השרות‪ :‬אורית עמיאל‬
‫כתובת‪ :‬תלפיות – רחוב מעשה חושב ‪4‬‬
‫טלפון‪ ,02 -5631350 :‬פקס‪02-5665373 :‬‬

‫מדריכה‪ :‬שושנה לוביש‬
‫מכון סאמיט הוקם ב ‪ 1973‬ומאז ועד היום עוסק בקידום ושיקום צעירים נפגעי נפש‪ ,‬עם מסגרות טיפול‬
‫ייחודיות ופורצות דרך‪ .‬בנוסף מפעיל המכון מרכז טיפול והדרכה עבור הורים למתבגרים‪ .‬מזה כעשור שרות‬
‫האומנה של מכון סאמיט‪ ,‬מסייע למאות ילדים ונוער בסיכון מאזור ירושלים והדרום אשר הוצאו מחזקת‬
‫הוריהם לאחר שעברו התעללויות קשות והזנחה‪ .‬שרות האומנה מפעיל קלטי חירום ומאתר ומכשיר‬
‫משפחות אומנה שיעניקו בית חם לילדים‪ .‬ההכשרה המעשית הינה בשירות האומנה ומתקיימת בעיקר ע"י‬
‫ביקורי בית אצל משפחות האומנה יחד עם עבודה מערכתית עם המסגרות המעורבות בחיי הילד כגון ‪:‬‬
‫לשכת הרווחה‪ ,‬בית הספר‪ ,‬הורים ביולוגים‪ ,‬מטפלים וכו'‪ .‬ההכשרה מתמקדת בלימוד תחום הטיפול בילדים‬
‫בסיכון שהוצאו מביתם ‪ ,‬הדרכת הורים והיכרות עם עולם האומנה‪ :‬השמת ילדים‪ ,‬בדיקת משפחות אומנה‬
‫והכשרתם לאומנה‪ ,‬הקשר עם ההורים הביולוגים‪ ,‬בניית תכנית טיפולית המתאימה לילד‪ ,‬השתתפות‬
‫בוועדות החלטה‪ ,‬ועבודה קבוצתית‪ .‬ההכשרה תכלול הנחיית אומנה וטיפול ישיר באמצעות משחק באזור‬
‫ירושלים ‪ .‬בנוסף לאפשרות של פיקוח וליווי של ביקורים בין ילדי האומנה ומשפחותיהם הביולוגיות במרכז‬

‫קשר של מכון סאמיט‪.‬‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬ההכשרה מתקיימת בשעות הצהרים המוקדמות ואחר הצהריים‬
‫השתתפות בישיבות צוות‪ :‬הישיבות מתקיימות בימי רביעי אחת לשבועיים בין השעות ‪8:30-12:00‬‬
‫והשתתפות הסטודנט בישיבות הצוות הינה חובה‪ ,‬כמו‪-‬כן‪ ,‬קריאה מקצועית בתחום‪.‬‬
‫פעילויות נוספות‪ :‬העמותה מזמינה את הסטודנטים‪/‬ות להשתתף בפעילויות אשר מתקיימות למשפחות‬
‫כגון ימי עיון ‪ ,‬ערבי אוריינטציה‪ ,‬קבוצות או ימי כיף כחלק מהזדמנות ללמוד על תחום מאתגר זה‪.‬‬
‫החזרי נסיעות‪ :‬העמותה מתחייבת לתת החזרי נסיעות על פעילות הנעשית במסגרת ההכשרה‪ ,‬דרישות‬

‫מיוחדות‪ :‬ההכשרה דורשת גמישות בשעות וכן מוכנות לניידות בעיר‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫בית הספר אגרון‬

‫מנהלת‪ :‬זמירה ולד‬
‫כתובת‪ :‬זנגוויל ‪ - 29‬קריית היובל‪ -‬ירושלים‬

‫טלפון‪02-6411444 :‬‬
‫מדריכה‪ :‬שפרה ויינברגר‬
‫בית הספר היסודי אגרון ממוקם בשכונת קריית יובל ונוסד בשנת ‪ .1954‬כיום מונה ביה"ס ‪ 17‬כתות גן‪-‬ו‬
‫ובסה"כ ‪ 500‬תלמידים ותלמידות‪ .‬אוכלוסיית ביה"ס היא בעלת מאפיינים הטרוגניים‪ .‬יחודו של ביה"ס הוא‬
‫בתחום האומנויות‪ :‬נגינה‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬מחול‪ ,‬תיאטרון ואומנות‪ .‬יום הלימודים בביה"ס מסתיים כל יום בשעה‬
‫שתים וחצי ומוארך ע"י תכנית העשרה הכוללת חוגים מגוונים ‪.‬ביה"ס הוא בעל גישה מטפחת ומעודדת את‬
‫התלמידים וככזה קימות בו מספר תכניות לווי וחיזוק של התלמידים בתחום הלימודי ובתחום הרגשי‪ .‬נזכיר‬
‫כאן רק את התכניות בתחום הרגשי שבהן יהיה לסטודנטים חלק כצופים או משתתפים‪.‬‬

‫תכנית מל"א [מרחב לימודי אחר]‬

‫המרחב פועל בתוך ביה"ס ומורכב מצוות של עו"ס המנהלת את המרכז‪ ,‬ממורים מקצועיים וממתנדבים‪.‬‬
‫הצוות פועל בגישה מערכתית כחלק מביה"ס ובהסתכלות רב‪-‬ממדית הקושרת בין הצרכים הרגשיים‪,‬‬
‫הלימודיים‪ ,‬המשפחתיים והחברתיים של הילדים‪ .‬הצוות עוזר לילדים להרגיש שייכים ורצויים בביה"ס‬

‫ולהתמודד עם קשיים רגשיים המונעים מהם למצות את יכולתם כתלמידים‪.‬‬

‫מרכז יחד‬

‫מרכז יחד היא תכנית חדשה שנפתחה השנה בביה"ס‪ .‬המרכז מעניק טפול‪ ,‬הדרכה ותמיכה לתלמידים‬
‫מביה"ס ולמשפחותיהם‪ .‬מרכז יחד הוא מודל המשלב תגבור לימודי ומערך טיפולי ייחודי בתוך ביה"ס‪.‬‬
‫במסגרת המרכז פועלת בשעות אחה"צ תכנית להורים וילדים הכוללת טפולים והדרכות להורים‪ ,‬עבודה‬

‫טיפולית עם משפחות‪ ,‬טפולים פרטניים לילדים‪ ,‬טפולים משותפים להורים ועבודה קבוצתית‪.‬‬
‫פעילות בתוכנית ההכשרה‪ :‬הסטודנטים משתלבים בביה"ס כאחת מתכניות הלווי והחיזוק של התלמידים‬
‫בתחום הרגשי‪ .‬הסטודנטים עובדים עם ילדים ומשפחותיהם לאורך שנת הלימודים באופן פרטני ויוצרים‬
‫קשר עם משפחותיהם‪ ,‬הצוות החינוכי בביה"ס‪ ,‬ושירותים נוספים בקהלה במידת הצורך‪ .‬הטיפול בילדים‬
‫נעשה באמצעות משחק וניתן דגש על שיטת טפול זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקיימים הסטודנטים פרויקט בתחום העבודה‬

‫הקבוצתית‪.‬‬
‫שעות פעילויות ההכשרה‪ :‬העבודה בעיקר בשעות הבוקר אך‪ ,‬נדרש יום אחד בשעות אחר הצהריים‬

‫‪33‬‬

‫בית לין‪ -‬מרכז הגנה‬

‫כתובת‪ :‬קמפוס הילדים הר הצופים‬
‫מנהלת‪ :‬שוש תורג'מן‬
‫מדריכה‪ :‬רוני ליברמן‬

‫המרכז נותן מענה ראשוני על ידי צוות רב מקצועי לילדים עד גיל ‪ 13‬אשר קיים חשד שנפגעו מינית‪ ,‬הפגיעה‬
‫יכולה להתרחש במסגרת המשפחה‪ ,‬במסגרות חינוכיות‪/‬טיפוליות (על ידי אנשי צוות או‬

‫על ידי תלמידים) וכן במקומות אחרים‪ ,‬על ידי מכרים או זרים בכל גיל המרכז מעניק שירות אבחון‬
‫לגבי מהות הפגיעה ודרכי הטיפול הנדרשות‪ .‬משפחות מגיעות למרכז ליום מרוכז של אבחון‪ ,‬במסגרתו‬
‫יפגשו עם עו"ס‪ ,‬חוקר נוער ושוטר במידת הצורך‪.‬‬

‫הסטודנטים שותפים לתהליך‪ ,‬לומדים כיצד לקיים פגישות אבחון ודיבוב‪ ,‬לוקחים חלק בישיבות הצוות‬
‫המתקיימות מידי בוקר ומקבלים משפחות לאבחון‪ ,‬ובימי ההכשרה מטפלים באופן פרטני בילד אחד‪.‬‬
‫הכשרה זו פתוחה לתלמידי שנה ג‬

‫פנימיית אל חנאן‪ -‬בית חנינא‬

‫המדריכה‪ -‬ריידא נאסר רבאח‪.‬‬
‫פנימייה לילדים בסיכון בגילאים‪ .8-18 :‬מרבית הילדים מגיעים מבתים במזרח העיר‪ .‬ילדים המאופיינים‬

‫בקשיים רגשיים‪ ,‬בעיות התנהגות וקשיי למידה‪ .‬מגיעים מרקע של הזנחה ועוני‪.‬‬
‫במקום צוות טיפולי רב מקצועי‪ ,‬הכולל‪ :‬עובדים סוציאליים פסיכולוגים‪ ,‬מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬אם בית‬
‫ומדריכים‪ .‬הסטודנטים ישתלבו בישיבות צוות ביום ההכשרה‪ ,‬יקבלו מקרים פרטניים לטיפול וילמדו עבודה‬

‫מערכתית מול גורמי רווחה וחינוך בקהילה‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫מקומות הכשרה מחוץ לירושלים‬

‫המרכז לגיל הרך ברמלה (כולל מרכז הורות וטף)‬

‫מנהלת‪ :‬אסתי קילברג‬
‫כתובת‪ :‬רחוב א‪.‬ס‪ .‬לוי ‪ ,13‬רמלה‬

‫טלפון‪08 -9201526/7 :‬‬
‫מדריכה‪ :‬דפנה לובל‪-‬לדרר‬
‫המרכז לגיל הרך ברמלה מספק לילדים מגיל לידה עד גיל ‪ 9‬ולהוריהם שירותים של איתור‪ ,‬אבחון וטיפול‬
‫בעיכוב התפתחותי‪ ,‬קשיים בתחום השפה והתקשורת וקשיים רגשיים חברתיים‪ ,‬כולל ילדים בסיכון‪ .‬ניתנים‬
‫אבחונים וטיפולים בתחום של ריפוי בעיסוק‪ ,‬ריפוי בדיבור‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬טיפול נפשי‪-‬רגשי על ידי פסיכולוגים‬
‫ועו"סים‪ ,‬מטפלים באמנות ובתנועה‪ .‬במרכז פועלות תכניות העשרה‪ ,‬איתור ומניעה שונות‪ ,‬כגון מרכז הורות‬
‫וטף‪ ,‬ועוד‪ .‬אחת התכניות בתוך המרכז לגיל הרך היא מרכז הורות וטף‪ :‬המרכז פועל בשיתוף עם הרווחה‬
‫ומיועד למשפחות עם ילדים עד גיל ‪ 6‬בעלי בעיות רגשיות ו‪/‬או התנהגותיות (חלקם סובלים‬
‫מהזנחה‪/‬התעללות)‪ ,‬כשברקע קיימים קשיים בתפקוד ההורי‪ .‬המשפחות מופנות דרך לשכת הרווחה‪ ,‬לאחר‬
‫שעברו וועדת החלטה ונבנתה תכנית טיפול‪ .‬המרכז מציע שירות טיפולי רב מקצועי לילדים בסיכון ולהוריהם‬
‫לפי צרכי המשפחה במגוון שיטות התערבות‪ .‬מטרות המרכז הן‪ :‬צמצום מצבי סיכון של ילדים‪ ,‬שיפור רווחת‬
‫הילדים בתחום הרגשי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הלימודי והפיסי‪ ,‬שיקום יחסים בין הורים לילדים‪ ,‬שיפור תפקוד הורי בכל‬
‫הקשור לטיפול בילד ולהתייחסות אליו‪ ,‬איתור וטיפול מוקדם של בעיות התפתחות‪ ,‬סיוע בשמירת שלמות‬
‫המשפחה בקהילה (מניעת סידור חוץ ביתי)‪ .‬התפיסה של צוות המרכז היא קבלת המשפחות באווירה‬
‫ביתית‪ ,‬נעימה‪ ,‬מקבלת ותומכת‪ .‬לכל משפחה מגובשת תכנית טיפול לפי צרכיה‪ ,‬תוך שימוש במגוון שיטות‬
‫התערבות וצוות רב מקצועי המורכב ממטפלים שונים‪ .‬המרכז פועל בשעות שונות בהתאמה לצרכי הילדים‬
‫וההורים‪ .‬בגיבוש התוכנית הטיפולית שותפים ההורים וכל אנשי המקצוע המעורבים הרלוונטיים‪ .‬המרכז‬
‫מאמין ביכולת ההורים לשפר את מצבם באמצעות קבלה בלתי מותנה‪ ,‬פתיחות וכבוד‪ .‬הדרכה הורית וטיפול‬
‫רגשי בילדים ניתן באמצעות‪ :‬טיפול פרטני‪ ,‬טיפול משפחתי‪ ,‬טיפול דיאדי‪ ,‬קבוצות להורים וילדים‪ ,‬משחקיה‬
‫בהנחיה‪ .‬הטיפולים ניתנים על ידי מגוון המטפלים במרכז‪ :‬עו"ס‪ ,‬פארה‪-‬רפואי‪ ,‬מטפלים‪ -‬פסיכודרמה וטיפול‬
‫באומנות‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬אחות‪ ,‬ואם בית‪ .‬העקרונות המנחים במרכז לגיל הרך הם‪ :‬התאמה לצרכים ולתרבויות‬
‫שונות‪ ,‬התערבות מוקדמת‪ ,‬מעורבות הורים‪ ,‬ראיה מערכתית‪ ,‬עבודה רב מקצועית והעצמה קהילתית‪.‬‬
‫הסטודנטים ישולבו בשני מרכזים‪ ,‬סטודנט בכל מרכז‪.‬‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬ההכשרה כוללת עבודה אחרי הצהרים פעמיים בשבוע‬
‫השתתפות בישיבות צוות‪ :‬ההשתתפות חובה והן מתקיימות כדלקמן‪ :‬מרכז גיל רך ‪ -‬בימי שלישי בין‬
‫השעות ‪ ,12.00-13.15‬מרכז הורים וטף ‪ -‬בימי שני בין השעות ‪11.30-13.00‬‬

‫‪35‬‬

‫מרכז הורים וילדים ‪ -‬בית שמש‬

‫מנהלת המרכז‪ :‬שלומית חליבה‬
‫כתובת‪ :‬רחוב בני דן ‪ 2‬טלפון‪ 02-5876559 :‬פקס‪:‬‬

‫מדריכה‪ :‬שלומית חליבה‬
‫המרכז עובד במתכונת דומה למרכז הורים ילדים מעלה אדומים‬

‫מרכז הורים ילדים בת ים‬

‫מנהלת המרכז ומדריכה‪ :‬רוני לידור מאיר‬
‫המרכז עובד במתכונת דומה למרכז הורים ילדים מעלה אדומים‬

‫מרכז הורים ילדים יפו‬

‫מנהלת לימור שפיץ‬
‫מדריכה‪ :‬הדר ברנט‬
‫המרכז עובד במתכונת דומה למרכז הורים ילדים מעלה אדומים‪.‬‬

‫יתכנו שינויים במקומות ההכשרה המצוינים‬
‫בחוברת‬

‫‪36‬‬

‫מרכז למידה‬
‫לטיפול במתבגרים‬

‫רכזת מרכז הלמידה‪ :‬גב' בלה בן גרשון‬

‫טלפון‪ 050-6242216 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬

‫‪37‬‬

‫תיאור המרכז‬

‫המרכז כולל מסגרות הכשרה העוסקות בעבודה טיפולית ישירה עם בני נוער בבתי ספר‪ ,‬פנימיות‪ ,‬מרכזים‬
‫והוסטלים לצעירים וכמו כן בעבודת מניעה עם בני נוער וצעירים במצוקה במסגרות של קידום נוער‪ .‬קשת‬
‫הקשיים המאפיינת אוכלוסייה זו מגוונת הן בסוג והן בעוצמה‪ :‬מצוקות תוך אישיות ובין אישיות‪ ,‬קשיים‬
‫בהסתגלות למסגרות נורמטיביות‪ ,‬מצבי משבר ו‪/‬או חשיפה ללחצים חריפים ומצבי טראומה נפשית‬
‫שונים‪ .‬התוכנית מיועדת להפגיש את הסטודנטים עם אוכלוסיית היעד ולהכשירם לעבודה מקצועית‪-‬‬
‫טיפולית עם אוכלוסייה זו‪ .‬הסטודנטים יבצעו עבודה פרטנית בסוכנות בסביבתם הטבעית של הפונים‪:‬‬
‫בתוך בתי ספר ומרכזי יעוץ‪ ,‬בביתם‪ ,‬במתנ"ס‪ ,‬בשכונה וכדומה‪ .‬ההתערבות מתבצעת תוך כדי תקשורת‬
‫מקצועית עם גורמים רלבנטיים בסביבתם של בני הנוער‪ :‬משפחה‪ ,‬מסגרות לימוד ותעסוקה ו‪/‬או עם‬
‫סוכנויות ושירותים בקהילה‪ :‬רווחה‪ ,‬בריאות הנפש‪ ,‬קציני ביקור סדיר‪ ,‬שרות מבחן‪ ,‬יועצות ומחנכות בבתי‬
‫ספר‪ ,‬לשכת גיוס‪ ,‬קציני בריאות הנפש בצה"ל ועוד‪ .‬התוכנית מדגישה את אחריותו האישית של הסטודנט‬

‫בעבודתו עם הפונים‪/‬מופנים ומספקת תנאים לפיתוח אחריות זו ולמימושה בעבודה היומיומית‪.‬‬

‫גישה ושיטות‬

‫הגישה המנחה את התוכנית מעמידה את האדם‪-‬הנער‪/‬ה ואת צרכיו במרכז ורואה אותו בסיטואציות חייו‬
‫כיחידת ההתבוננות וההתערבות של הסטודנט‪.‬‬

‫עקרון מנחה מרכזי‪ :‬תפיסת המטופל כשותף לעבודה הטיפולית‪.‬‬
‫בכל המסגרות גישת ההתערבות היא טיפולית–פרטנית‪ ,‬בהתאם לגישתו של המדריך (פסיכו‪-‬דינאמית‪,‬‬
‫התייחסותית וכו') ‪ .‬בכולן מתבצעת התערבות במשבר ‪ ,‬יישוג ועבודה מול גורמים מערכתיים שונים‪.‬‬
‫הסטודנטים יתנסו בעבודה בצוותים רב‪-‬מקצועיים ובתקשורת עם סוכנויות ושירותים בקהילה‪ .‬יבצעו‬
‫התערבות פרטנית וקבוצתית‪ .‬ההדרכה בתוכנית‪ ,‬מדגישה פיתוח והעמקת מודעות עצמית של הסטודנט‪,‬‬
‫תוך התייחסות להיבטים של העברה והעברה נגדית בתוך הקשר הטיפולי‪ .‬יושם דגש על קשר בין‬
‫תיאוריה לפרקטיקה בשדה‪ ,‬פיתוח מיומנויות טיפוליות שונות ‪ ,‬רגישות לזולת וחיזוק ערכים אתיים של‬

‫המקצוע‪.‬‬
‫תנאים ומטלות‪:‬‬
‫כל סטודנט יקבל הדרכה פרטנית אחת לשבוע במשך שעה וחצי וישתתף בפורומים שונים בסוכנות בה‬
‫הוא עובד לפי שיקול דעתו של המדריך‬
‫בנוסף לכך ישתתף בסדנא שתתקיים אחת לחודש‪.‬‬
‫הסטודנטים ( שנה ב ו‪-‬ג ) יקיימו התערבות פרטנית ופרויקט ‪ -‬פעילות קבוצתית או התערבות מקצועית‬
‫אחרת שאינה בתחום עבודה פרטנית‪ ,‬המיועדת לתת מענה לצרכי אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫נדרשים‪ :‬מוטיבציה גבוהה לפיתוח והעמקת היכולת בעבודה פרטנית הכוללת התייחסות לרבדים תוך‬
‫נפשיים‪ ,‬בגרות רגשית‪ ,‬נגישות וגמישות לעבודה בשעות שונות של היום‪ ,‬כולל בערב‪ ,‬על פי צורכי‬
‫המטופלים ומסגרות ההכשרה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫סדנה‬

‫המפגשים יתקיימו אחת לחודש‪ ,‬בימי רביעי במשך שלוש שעות והשעות המדויקות של הסדנה ימסרו‬
‫במפגש הראשון של פתיחת שנת הלימודים על ידי הרכזת‪.‬‬

‫המפגשים יעסקו בהכרות עם אוכלוסיית היעד על מאפייניה וצרכיה הייחודיים ובהקניית גישות‪ ,‬עקרונות‪,‬‬
‫ידע ומיומנויות הנדרשים בעבודה עם אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫מתכונת‪:‬‬

‫‪ ‬השתתפות חובה בכל המפגשים כתנאי לסיום השנה בציון עובר‪ .‬היעדרות מסיבת מחלה או‬
‫מילואים מחייבת להביא אישור וכתיבת עבודה עד ‪ 4‬עמודים על נושא הסדנה החסרה‪.‬‬

‫‪ ‬הרצאות (‪ +‬דיון) על ידי רכזת התכנית‪ ,‬מנהלי סוכנויות וראשי צוותים‪ ,‬ו‪/‬או מדריכי הסטודנטים‬
‫במרכז‪.‬‬

‫‪ ‬ביקורים בסוכנויות המשתייכות למרכז ההכשרה ובסוכנויות בקהילה המטפלות בבני נוער‬
‫במצוקה‪( .‬סיור‪ ,‬הרצאה ודיון ובמידת האפשר ‪ -‬מפגש עם מטופלים)‪.‬‬
‫‪ ‬הצגות מקרים ואירועים מהתנסות הסטודנטים‪.‬‬

‫‪ ‬מפגשים פתוחים (אחד או שניים בשנה) ‪ -‬לביטוי ולדיון בנושאים ובשאלות המעסיקות את‬
‫סטודנטים‪.‬‬

‫‪ ‬יושם דגש על המפגש האישי‪-‬מקצועי של הסטודנט עם השדה המקצועי‪ :‬הרגשות‪ ,‬מחשבות‪,‬‬
‫תפישות‪ ,‬עמדות דילמות ושאלות אתיות‪.‬‬

‫יתכנו שינויים במקומות ההכשרה המצוינים בחוברת‬

‫‪39‬‬

‫רשימת דוגמאות למקומות ההכשרה‪:‬‬

‫החטיבה לקידום נוער וצעירים‬

‫כתובת‪ :‬רחוב אדלר ‪ 8‬י‪-‬ם טלפון‪6246954 :‬‬
‫החטיבה משתייכת לאגף לחברה ולנוער בעיריית ירושלים‪ .‬עוסקת‪ :‬באיתור מניעה וטיפול בבני נוער‬
‫וצעירים בעלי קשיים פסיכו‪-‬סוציאליים בגילאי ‪ ,14-26‬רובם בני שכבות מצוקה‪ .‬הנערים‪/‬ות מאופיינים‬
‫בקשיי הסתגלות ותפקוד על רקע פסיכו‪-‬סוציאלי ו‪/‬או נמצאים בסיכון להחרפת הקשיים בתחומים כמו‪:‬‬

‫ניתוק ממסגרות נורמטיביות (משפחה‪ ,‬עבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬צבא)‪ ,‬הידרדרות לחברה שולית ו‪/‬או‬
‫להתנהגות עבריינית‪ ,‬הסתבכות בפלילים‪ ,‬שימוש בסמים וקשיי הסתגלות לצבא‪ .‬רובם חוו הזנחה‬
‫רגשית‪ ,‬חלקם נחשפו להתעללות פיזית ו‪/‬או מינית‪ .‬מאופיינים בקשיים תוך ‪ -‬נפשיים ( בטחון עצמי‪,‬‬
‫דימוי עצמי ו‪/‬או דימוי גוף נמוכים‪ ,‬שאלות סביב זהותם ) בקשיים בין‪-‬אישיים ובתפקוד כמצוין לעיל ‪+‬‬
‫קושי בדחיית סיפוקים‪ ,‬התנהגות אימפולסיבית‪ ,‬קשיים בהתמדה ובקבלת מרות‪ .‬העבודה הטיפולית‬
‫מתבצעת בצוות רב‪-‬מקצועי העובד בגישה מערכתית‪ ,‬בשיטות‪" :‬דלת פתוחה" – שמשמעה נגישות‬
‫מיריבת של אוכלוסיית היעד אל העובד המטפל ו‪" – reaching-out -‬יישוג" תוך עבודה עם האוכלוסייה‬

‫בסביבתה הטבעית‪ ,‬במקום ובעיתוי הנבחרים על פי מצבו וצרכיו של הקליינט‪.‬‬
‫מטרת ההתערבות‪ :‬איתור‪ ,‬מניעה וטיפול בקשיים של הנמנים על אוכלוסיית היעד‪ ,‬במגמה‪ :‬להפחית‬

‫מצוקה‪ ,‬לגייס ולהעשיר כוחות ולשפר את איכות התפקוד הבין‪-‬אישי‪ ,‬התוך‪-‬אישי ואת כישורי‬
‫ההשתלבות במערכות חברתיות‪ ,‬תעסוקתיות ולימודיות‪.‬‬
‫הסטודנטים – שנה ב' או‪-‬ג' ישובצו‬

‫מחלקה לקידום נוער במזרח ירושלים‬

‫מנהל‪ :‬מר עבד סלאימה‬
‫כתובת‪ :‬אחואן אלספא‬
‫טלפון‪02-6273170 :‬‬

‫מדריך‪ :‬עומר כנאנה טלפון‪050-3121783 :‬‬
‫אוכלוסיית יעד‪ :‬בני נוער עם קשיי הסתגלות למסגרות לימוד ותעסוקה‪ .‬ו‪/‬או התנהגות עבריינית‪.‬‬
‫נמצאים בסיכון לשימוש בסמים‪ ,‬ניכור‪ ,‬ריחוק ו‪/‬או מתחים בינם לבין הסביבה החברתית הנורמטיבית‪.‬‬

‫ישיבות צוות‪ :‬מתקיימות בימי ראשון בין השעות ‪ 9:00‬עד ‪.12:00‬‬

‫‪40‬‬

‫בתי ספר ופנימיות‬

‫הפנימייה בבית ספר בויאר‬

‫מנהל‪ :‬מר ארז אמבר‬
‫כתובת‪ :‬רחוב תורה ועבודה ‪ ,1‬בית וגן‬
‫טלפון‪02-5439599 ,02-6420297 :‬‬

‫מדריכה‪ :‬דינה ברקלי‬
‫פנימייה לנערים‪/‬ות מכיתה ז' עד כיתה י"ב'‪ .‬הנערים באים מכל הארץ ובעלי פוטנציאל לימודי טוב‪,‬‬
‫ולומדים לבגרות‪ .‬מופנים להתערבות סטודנטים נערים‪/‬ות עם בעיות פסיכו‪-‬סוציאליות שונות‪ .‬הסטודנטים‬
‫משתתפים בוועדה טיפולית של הפנימייה אחת לשבועיים ומעורבים בעבודה מול צוות של הפנימיה‬

‫וגורמים טיפוליים חיצוניים‪.‬‬
‫שעות הפעילות‪ :‬העבודה היא בשעות הבוקר והערב‬

‫בית ספר תיכון "ליפתא"‬

‫מנהלת‪ :‬מר אסף צבן‬
‫כתובת‪ :‬רחוב רחל אמנו ‪ 18‬טלפון‪02-5617876 :‬‬

‫מדריכה‪ :‬בלה בן גרשון טל‪050-6242216 .‬‬
‫בית ספר קטן יחסית (כ ‪ 45 -‬תלמידים) הממוקם בשכונת קטמון וקולט נערים‪/‬ות שנפלטו ממסגרות‬

‫לימודיות אחרות בשל בעיות רגשיות‪ ,‬ומגיעים כדי להשלים שנות לימוד ו‪/‬או לעשות בגרות חלקית‪.‬‬
‫בביה"ס מגמות אומנות שונות‪ .‬הצוות הפדגוגי עובד באוריינטציה טיפולית‪ .‬ביה"ס מאפשר תוכנית‬

‫לימודית המותאמת לרמת התלמיד‪.‬‬
‫השתתפות בישיבות צוות ביום רביעי בערב ‪-‬חובה‬
‫הערה‪ :‬מיועד לסטודנט‪/‬ית משנה ג' (בעל בטחון ועצמאות יחסיים‪ ,‬מאחר שיעבוד כסטודנט בודד)‬

‫בית ספר "דנמרק"‬

‫מנהל‪ :‬מר רוני ברבש‬
‫כתובת‪ :‬רחוב יהודה הנשיא ‪26‬‬

‫טלפון‪6788251 :‬‬
‫מדריכה‪ :‬אוריה ברינקר‬
‫בי"ס מקיף לנערים‪/‬ות מכיתות י'‪ -‬יב'‪ .‬התלמידים תושבי השכונה (קטמון) שנפלטו ממסגרות בית‬
‫ספריות ברחבי העיר‪ .‬בעלי קשיים לימודיים‪ ,‬משפחתיים ו‪/‬או בעיות התנהגות‪ .‬בביה"ס‪ ,‬שני יועצים‬
‫‪41‬‬

‫חינוכיים בלבד והמערכת מוצפת בצורך להיענות לצרכים ולקשיים פסיכו‪-‬סוציאליים רבים ומורכבים של‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬

‫‪ ‬העבודה הפרטנית והפרויקט יתקיימו בשעות הבוקר והצהריים‪.‬‬
‫‪ ‬מפגשים עם בני משפחה וסוכנויות בקהילה יתקיימו בעיתוי המותאם לגורמים אלו‪,‬‬

‫כולל בשעות אחר הצהריים והערב‪.‬‬
‫‪ ‬הסטודנטים ישתתפו בישיבות צוות בהן ידונו בנערות‪/‬ים שבטיפולם‪/‬ן‪.‬‬
‫‪ ‬היועצים החינוכיים מהווים גורם מתווך בין הסטודנטים למערכות ביה"ס‪.‬‬

‫‪ ‬נדרשת מוטיבציה גבוהה ורמת עצמאות‪.‬‬

‫בית ספר – "האקדמיה למוסיקה ולמחול"‬

‫מדריכה‪ :‬ענבר אבירם‬
‫טלפון‪02-6594444 :‬‬
‫ביה"ס ממוקם בגבעת רם‪ .‬בי"ס על אזורי עם דרישות לימודיות ומקצועיות גבוהות במיוחד התובעות‬
‫מהתלמידים אנרגיה ושעות השקעה רבות‪ .‬מכין רקדנים ומוסיקאים לקראת קריירה מקצועית‪ .‬רוב‬
‫התלמידים ממעמד סוציו‪ -‬אקונומי גבוה‪ .‬תלמידים רבים מופנים לטיפול עקב בעיות רגשיות מגוונות‪.‬‬
‫נדרשת עבודה גם בשעות אחר הצהריים‪.‬‬

‫בית ספר "קדמה"‬

‫מנהלת‪ :‬גב' מיכל חדד‬
‫כתובת‪ :‬רחוב בר‪-‬יוחאי ‪ 53‬קטמון ט'‪ ,‬ירושלים‬

‫טלפון‪02-6795955/6 :‬‬
‫מדריך‪ :‬מרסלו טרנרודר טלפון‪052-3615984 :‬‬
‫בי"ס תיכון עיוני‪ .‬מעניק לתלמידיו‪ ,‬תושבי השכונות דרום מערב ירושלים‪ ,‬חינוך עיוני איכותי המוביל‬
‫לתעודת בגרות וללימודים גבוהים‪ .‬מושם דגש על חיבור לקהילה‪ ,‬חינוך ביקורתי‪ ,‬מתן כבוד לזולת‬

‫ולסביבה וחינוך לשוויון‪.‬‬
‫התלמידים ‪ -‬בחלקם ממעמד סוציו‪-‬אקונומי בינוני ונמוך‪ ,‬חלקם נפלטו מבתי ספר בעיר‪ ,‬חוו תחושת ניכור‬

‫ואכזבה ממערכת החינוך ופיתחו תחושות מסוגלות וערך עצמי נמוכים‪.‬‬
‫בכל שנה עד ‪ 25‬תלמידים בתפיסה שמסגרת אינטימית מאפשרת מענה כוללני לכל תלמיד כפרט‪,‬‬
‫בהתאם לצרכיו תוך דגש על כוחותיו של התלמיד והעצמתם‪ .‬כל כיתה מלווה על ידי שני מלווים המונחים‬

‫בתפיסה כוללנית‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים – ייחודית‪ ,‬מותאמת לעולמם התרבותי של התלמידים‪ .‬בית הספר רואה בהורים‬

‫שותפים לתהליך הצמיחה הלימודית והרגשית של התלמידים – ילדיהם‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫השיחות הפרטניות והפרויקט מתקיימים בשעות הבוקר והצהריים‪ .‬תקשורת עם בני המשפחה וסוכנויות‬
‫בקהילה מתקיימות בעיתוי המותאם לגורמים אלו‪ ,‬כולל בשעות אחר הצהריים והערב‪.‬‬

‫בית ספר המסורתי ע"ש זיול בראנשוייג‬

‫מנהלת‪ :‬אפרת גולן‬
‫יועצת‪ :‬דליה עייני‬

‫כתובת‪ :‬רחוב בית"ר ‪ 8‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪02-6711375 :‬‬
‫מדריכה‪ :‬אורלי קאופמן‬

‫בית‪-‬ספר שש‪-‬שנתי‪ .‬תלמידים בכתות ז‪-‬י"ב‪.‬‬
‫העקרונות על פיהם הוקם בי"ס מושתתים על מגמה להביא את התלמיד לידי הזדהות עם שלושה מוקדים‪.‬‬
‫היהדות‪ ,‬הציונות והעולם המודרני‪ .‬התלמידים המופנים לסטודנטים – הנם מכל שכבות הגיל בביה"ס‬

‫ומאופיינים בקשיים‪/‬בעיות רגשיות מגוונות וקשיי התנהגות‪.‬‬
‫הסטודנט יעבוד מול הצוות של בית הספר‪ ,‬גורמי חוץ טיפוליים ובעבודה פרטנית‪.‬‬

‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬שעות הבוקר ואחר הצהריים‬

‫בית ספר תיכון "הגימנסיה העברית בירושלים"‬

‫מנהל‪ :‬דויד גל‬
‫כתובת‪ :‬רחוב קרן קיימת ‪14‬‬

‫טלפון‪5635287/8 :‬‬
‫מדריך‪ :‬בנימין אורבך‬
‫בית ספר תיכון לתלמידים בעלי יכולות טובות‪ ,‬הלומדים לקראת בגרות מלאה‪ .‬התלמידים המופנים‬
‫לטיפול סובלים מבעית רגשיות והתנהגותיות מגוונות ומורכבות‪ .‬ההתערבות‬
‫כוללת מפגשים טיפוליים שבועיים‪ ,‬עבודה מערכתית ועבודה מול ההורים במידת הצורך‪ .‬שכבת גיל‪-‬‬

‫כיתות ז' עד יב'‪.‬‬

‫פנימייה למדעים ואומנויות‬

‫כתובת‪ :‬בכניסה לשכונת גבעת משואה‬
‫טלפון‪054-6244055 :‬‬
‫מדריכך‪ :‬אפי בראוור‬

‫פנימייה ותיכון לתלמידים במגמות מדעים ואומנויות‪ .‬הפנימיה קולטת ילדים מכל הארץ אשר מגלים‬
‫כישורים בולטים בתחומי ההתמחות של בית הספר‪(.‬אומנות ומדעים)‪.‬הילדים אשר מופנים לטיפול‪,‬‬
‫סובלים מבעיות רגשיות מגוונות‪ .‬העבודה כוללת עבודה מערכתית‪ ,‬ביקורי בית‪ ,‬קשר עם גורמי טיפול‬

‫חיצוניים וטיפול ישיר במתבגרים‪.‬‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬שעות הבוקר והערב‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫פנימייה טיפולית "בית קמפר"‬

‫כתובת‪ :‬רחוב בלומנפלד ‪ 6‬קריית יובל‬
‫מדריכה‪ :‬רחלי זינגר טלפון‪054-9225553 :‬‬
‫הפנימיה קולטת נערים בגילאי ארבע‪-‬עשרה עד שמונה‪-‬עשרה שחלקם מופנים בצו של בית משפט‪.‬‬
‫הנערים סובלים מבעיות רגשיות קשות ומגוונות‪ .‬בנוסף לעבודה פרטנית‪ ,‬מתנסים הסטודנטים בעבודה‬
‫עם הורים‪ ,‬עבודה דיאדית מערכתית מגוונת ומשתתפים בפורומים קבוצתיים וטיפוליים‪.‬‬

‫לתלמידי מוסמך בלבד!‬
‫שעות פעילות ההכשרה‪ :‬שעות הבוקר והערב‬

‫חובת השתתפות בישיבות צוות‬

‫פנימיית הדסה נעורים‬

‫מדריכה‪ :‬ליאורה כרמלי‬
‫טל‪0524295268.‬‬

‫פנימייה הקולטת מתבגרים מכל הארץ‬
‫שירות סוציאלי נרחב בו נקלטים הסטודנטים כחלק מהצוות הטיפולי‪ .‬העבודה היא בשעות הבוקר ובערב‬
‫וכוללת ניהול תיק‪ ,‬קשר עם גורמים השונים בפנימייה‪ ,‬טיפול ישיר במתבגרים עם מגוון בעיות רגשיות‬

‫וקשר עם המשפחות‪.‬‬

‫מרכזים טיפוליים והוסטלים‬

‫מרכז אתנחתא‬

‫מנהל‪ -‬ירון גנאור‬
‫דרך חברון ‪ 106‬ירושלים‬
‫מדריכה‪ :‬הילה סובול טל‪050-3005983 .‬‬
‫מרכז לקליטת נוער במצוקה ‪ ,‬המאפשר מקלט ראשוני ומתן התערבות במשבר‪ .‬המתבגרים נמצאים‬
‫במרכז עד ‪ 3‬חודשים‪ .‬העבודה כוללת ‪ ,case management‬התערבות במשבר‬
‫ההכשרה בשעות הבוקר וגם בשעות אחר הצהריים‬

‫‪44‬‬

‫הוסטל בית אריאל‬

‫שכונת בקעה‪-‬רחוב אפרים ‪7‬‬
‫מדריכה‪ -‬הילה סובול טל‪0503005983.‬‬
‫הסטודנטים יתנסו בעבודת צוות אינטנסיבית‪ ,‬עבודה פרטנית עם נערות הסובלות מקשיים רגשיים‬

‫מגוונים ועבודה מול המשפחות‪.‬‬
‫ההכשרה בשעות הבוקר וגם בשעות אחר הצהריים והערב‬

‫הוסטל "בית עלם"‬

‫מנהל דוד מרץ‪.‬‬
‫רח' דויד מרץ ‪ ,40‬רמת שרת‬
‫מדריך‪ :‬רועי מצר טל‪0508689195 .‬‬
‫ההוסטל קולט נערים שהופנו על ידי הרווחה (רובם בצו בית המשפט) הסטודנט יתנסה בעבודה‬
‫אינטנסיבית כחלק מהצוות הטיפולי‪ ,‬עבודה פרטנית ובעבודה מול גורמים טיפוליים שונים‪.‬‬
‫ההכשרה בשעות הבוקר וגם בשעות אחר הצהריים והערב‬

‫"אורנים" – הוסטל בנות‬

‫מדריך‪ :‬רועי מצר טל‪050-8689195 .‬‬
‫הוסטל "אורנים" הוא הוסטל לנערות במצוקה‪ .‬בהוסטל כ‪ 15-‬נערות בגילים ‪ ,18–13‬והן מגיעות אליו על‬
‫פי צו בית משפט‪ ,‬דרך לשכות לשירותים חברתיים בכל רחבי הארץ‪ .‬בהוסטל פועלות תכניות אישיות‬
‫וקבוצתיות‪ ,‬על מנת לקדם את הנערות הן מבחינה התנהגותית והן מבחינה רגשית‪ .‬צוות ההוסטל‪ ,‬המונה‬
‫מנהלת‪ ,‬רכזת‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מדריכים‪ ,‬אם בית‪ ,‬בני שירות ומתנדבים‪ ,‬שם לעצמו למטרה לספק‬
‫לנערות את מרב הכלים האפשריים‪ ,‬על מנת לאפשר להן צמיחה‪ ,‬התפתחות ועבודה רגשית משמעותית‪.‬‬
‫נערות ההוסטל לומדות בבתי הספר השונים בעיר‪ ,‬כל נערה בהתאם למצבה הלימודי‪ ,‬יכולותיה וכישרונה‪,‬‬

‫וההוסטל מספק להן מערך סיוע לימודי בהתאם לנדרש‪.‬‬

‫יתכנו שינויים במקומות ההכשרה המצוינים בחוברת‬

‫‪45‬‬

‫מרכז למידה‬

‫משפחות בסיכון‬

‫רכזת מרכז הלמידה‪ :‬גב' שרית חזן אברמסון‬

‫‪052-5238949‬‬ ‫טלפון נייד‪:‬‬

‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫תיאור המרכז‬

‫מרכז הלמידה מאגד בתוכו סוכנויות המתערבות בתחומי המשפחה תוך דגש על משפחות הנמצאות‬
‫במצבי סיכון‪ .‬תחומי העשייה מקיפים את מעגל החיים המשפחתי – הורות‪ ,‬זוגיות‪ ,‬ילדות בצל‬
‫אלימות ונושאים מתחום ה"סיכון" כמו – אלימות במשפחה; ילדים במצבי סיכון‪ ,‬פרידה גירושין‬

‫ותעסוקה‪.‬‬
‫לתוכנית מספר מרכיבים חינוכיים‪:‬‬
‫‪ ‬הכרות עולם הרווחה והבנת משמעות מתן שירותי רווחה הן מהפן החברתי והן מהפן הטיפולי‪.‬‬
‫‪ ‬הקנית מיומנויות לפיתוח תקשורת יעילה ומיומנויות התערבות טיפולית פרטנית‪ ,‬משולבת – עבודה‬

‫דיאדית‪ ,‬זוגית ועוד‬
‫‪ ‬התערבות תוך הבנת מקומה המשמעותי של המערכת המשפחתית‬

‫‪ ‬רכישת ידע תיאורטי ייחודי הרלוונטי לתחום‪ ,‬לאוכלוסייה ולסוכנות‬
‫‪ ‬פיתוח זהות מקצועית המבוססת על הכרה עצמית ורכישת ערכים מקצועיים‬

‫‪ ‬פיתוח יכולת עבודת בצוות מקצועי ובין מקצועי‬
‫‪ ‬פיתוח חשיבה אישית‪ -‬מקצועית‪-‬ביקורתית‬

‫‪ ‬פיתוח שיפוט מקצועי ‪ -‬תהליך קבלת החלטות המושתת על עקרונות מקצועיים והערכת תוצאות‬

‫היקף ואופי ההכשרה‬

‫הסטודנטים ישתלבו בהתערבות כוללנית מערכתית עם משפחות ובנוסף ילמדו את עולם התוכן החקיקתי‬
‫הרלוונטי לסוכנות הייחודית‬

‫שעות הפעילות בהכשרה‪ :‬בכל אחד מהסוכנויות יש לתכנן לפחות יום עבודה אחד בשעות אחה"צ‬

‫ו‪/‬או ערב מוקדמות‪ .‬בחלק מהסוכנויות עיקר העבודה היא בשעות אחר הצהרים‪ .‬נא לשים לב לנכתב בכל‬
‫סוכנות המוצגת להלן!‬

‫סדנה‬

‫אחת לחודש מתקיימת סדנה‪ .‬הסדנאות יופעלו ע"י סטודנטים בחלוקה לצוותים‪ .‬יבנו בהתאם למסגרת‬
‫הנחיות כללית ותוך ליווי והתייעצות עם הרכזת ומעורבות המדריכים‪ .‬כמו כן ישולבו בסדנאות מפגשים עם‬
‫אנשי מקצוע מומחים בתחומים הרלוונטיים ליחידה‪ .‬מפגשים אילו משלימים את ההתנסות הישירה בשדה‬
‫ומאפשרים גיבוש הקבוצה ליחידת למידה – רכישת ידע‪ ,‬התחלקות בחוויות התנסות‪ ,‬ולמידה בעלת אופי‬

‫של למידת עמיתים‪.‬‬
‫הסדנאות יתקיימו‪ :‬באוניברסיטה ובחלק מסוכנויות ההכשרה ובכך תינתן לסטודנטים אפשרות להרחיב‬

‫הכרות עם מגוון של סוכנויות ואנשי מקצוע‪.‬‬

‫יתכנו שינויים במקומות ההכשרה המצוינים בחוברת‬

‫‪47‬‬


Click to View FlipBook Version