למה השקל חדש?ملاذا الشيكل جديد؟תערוכה במלאת 70 שנה לבנק ישראלمعرض مبناسبة الذكرى الـ 70 لتأسيس بنك إرسائيل
למה השקל חדש?ملاذا الشيكل جديد؟תערוכה במלאת 70 שנה לבנק ישראלمعرض مبناسبة الذكرى الـ 70 لتأسيس بنك إرسائيل
למה השקל חדש?תערוכה במלאת 70 שנה לבנק ישראלקטלוגעורכת: רווית דקלייעוץ מוזיאלי: טל קובוייעוץ נומיסמטי: ד\"ר יואב פרחיעריכה לשונית: רותי זקוביץתרגום לאנגלית: יהודה פאש, מאיר דוביצקיתרגום לערבית: סמארה מרקטינגמראות הצבה מהתערוכה, צילום: רן בירןעיצוב והפקה: מגן חלוץ, אדם חלוץירושלים, 2025כל הזכויות על עיצוב השטרות והמעות של מדינת ישראל שמורות לבנק ישראל.תערוכהבניין בנק ישראל, ירושליםהשקה: דצמבר 2024אוצרת: רווית דקלייעוץ מוזיאלי: טל קובוייעוץ נומיסמטי: ד\"ר יואב פרחיעיצוב תערוכה: סטודיו טוקןביצוע והקמה: סטודיו אנטונינהעריכה לשונית: רותי זקוביץתרגום לאנגלית: יהודה פאשתרגום לערבית: סמארה מרקטינגשימור: נעה כהנר-מקמנוס, מאיה דלנוסרט: מלירה לשקל בימוי והפקה: קנר הפקותסרט: עתיד השקל בעידן הדיגיטליייעוץ והצגה: יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, בנק ישראל בימוי והפקה: קנר הפקותוידאו ארט: ניהול: יואב כהן איור: ליאור ארדיטי אנימציה: שחר פליישרייעוץ מדיה: av–Proארכיונים ואוספים: בנק ישראל; מוזיאון ישראל, ירושלים; רשות העתיקות; הארכיון הציוני המרכזי; הספרייה הלאומית; מכון לבון - ארכיון תנועת העבודהתודותמחלקת תקשורת, הסברה וקשרי קהילה, בנק ישראלמנהלת המחלקה: נורית פלתר-איתןמנהלת יחידת קשרי קהילה: ורד יפת מנהל הפרויקט: ראש מטה מנהלת המחלקה, שי פרץייעוץ משפטי: עו\"ד קרן בירנהקרכש: עדיאל בוסקילה, שירי צור בטיחות: אליעזר בן שמחוןמחלקת המטבע: תומר איגר, אלי גאיור, עמית עפרונילוגיסטיקה: שמואל שמואליביטחון: ליאור זקן, יניב לויעשינו כל מאמץ לאיתור כל בעלי הזכויות. אנו מתנצלים בפני אלה שלא הצלחנו לאתרם.אם ייוודעו לנו בעלי זכויות נוספים נצרף אותם לגרסה הדיגיטלית, וכן למהדורות המודפסות הבאות.معرض مبناسبة الذكرى الـ 70 لتأسيس بنك إرسائيل ملاذا الشيكل جديد؟ كتالوغتحرير: رافيت ديكلمستشار متحفي: طال كوبومستشار نقدي: د. يوآف فرحيالتحرير اللغوي: رويت زاكوفيتشالرتجمة لإلنجليزية: يهودا بوش، مئري دوبيتسيكالرتجمة للعربية: سامرة ماركيتينججانب من املعرض، تصوير: ران بريانتصميم وإصدار: ماجني حلوتس، آدم حلوتسأورشليم القدس، 2025جميع حقوق تصميم العمالت الورقية والعمالت املعدنية لدولة إرسائيل محفوظة لبنك إرسائيلاملعرضمبنى بنك إرسائيل، أورشليم القدساإلطالق: كانون أول 2024أمينة املعرض: رافيت ديكيلمستشار متحفي: طال كوبومستشار نقدي: د. يوآف فرحيالتنفيذ والتأسيس: استوديو أنطونينا تصميم: استوديو توكانالتحرير اللغوي: رويت زاكوفيتشالرتجمة لإلنجليزية: يهودا بوشالرتجمة للعربية: سامرة ماركيتينجالحفظ: نوعا كاهرن–مكامنوس، مايا ديلنوفيلم: من اللرية إىل الشيكلاإلخراج واإلنتاج: كانري لإلنتاجاستشارة وعرض: يوآف سوفر، مدير مرشوع الشيكل الرقمي، بنك إرسائيل فيلم: مستقبل الشيكل يف العرص الرقمي اإلخراج واإلنتاج: كانري لإلنتاجفن الفيديو:اإلدارة: يوآف كوهنيالرسوم التوضيحية: ليئور أرديتيالرسوم املتحركة: شاحار فاليرشاستشارة إعالمية: av–Proاألرشيفات واملجموعات:الصهيوين املركزي؛ املكتبة الوطنية؛ أرشيف معهد لبون – أرشيف حركة العمل بنك إرسائيل؛ متحف إرسائيل؛ أورشليم القدس؛ سلطة اآلثار؛ األرشيف شكر وعرفانقسم اإلعالم والتوعية والعالقات الجامهريية، بنك إرسائيلمديرة القسم: نوريت فيلرت–إيتانمديرة وحدة العالقات الجامهريية: فرييد ييفتمدير املرشوع: رئيس مكتب إدارة القسم، شاي بريتساالستشارة القانونية: املحامية كرين برينهاكالتوريد: عديئيل بوسكيال، شريي تسورإدارة السالمة: إليعيزر بن سمحونقسم العملة: تومر إيجر، إييل جايور، عميت عفرويناللوجستيات: شموئيل شموئييل األمن: ليئور زاكني، يانيف ليفيلقد بذلنا كل ما يف وسعنا لتحديد جميع أصحاب الحقوق. نعتذر ملن مل يف حال علمنا بوجود أصحاب حقوق إضافيني، فسنضيفهم إىل النسخة نتمكن من تحديدهم.الرقمية، وكذلك إىل اإلصدارات املطبوعة القادمة.
תוכן העניינים8דברי פתיחהפרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל12למה השקל חדש?סיפורו של השקל הישראלירווית דקל34כסף וזהות לאומיתפרופ' נעמה שפי40שקל – מילה בעלת משקלד\"ר צדוק עלון46פרח השושן כסמל יהודי בימי בית ראשון ובית שניד\"ר יואב פרחי54מטמוני השקלים ממצדהד\"ר יואב פרחי60השקל החדש – מטבע יציב וחזקד\"ר סיגל ריבון109רשימת דימוייםفهرس املحتويات64الكلمة االفتتاحيةمحافظ بنك إرسائيل، الربوفيسور أمري يارون66ملاذا الشيكل جديد؟ قصة الشيكل اإلرسائييلرافيت ديكل82املال والهوية الوطنيةالربوفيسورة نعمة شفي86ٌ الشيكل – كلمة ذات وزند. تصادوق علون92يف عهدي الهيكل األول والثاين زهرة الزنبق كرمز يهودي د. يوآف فرحي100كنوز الشيكل من مساداد. يوآف فرحي104د. سيجال ريبون ٌ الشيكل الجديد – عملة ٌ مستقرة وقوية109قامئة الصور
6
7
8ב־1 בדצמבר 2024 מלאו 70 שנה לייסוד הבנק המרכזי של מדינת ישראל – בנק ישראל. לציון האירוע חנך הבנק את התערוכה \"למה השקל חדש?\", המגוללת את סיפורו של השקל הישראלי. התערוכה הוצבה בבניין הבנק בירושלים, שתוכנן בידי האדריכל זוכה פרס ישראל אריה שרון ובנו האדריכל אלדר שרון. במהלך שנת ה־70 הזמין בנק ישראל את הציבור לבקר בבניין ולסייר בתערוכה.בהיות המטבע אחד מסמלי הלאום המובהקים נודעת חשיבות רבה למוטיבים שנבחרים לעטר את המעות והשטרות של המדינה. אלו מייצגים את תולדותיה ואת ערכיה. סיפור המטבע של מדינת ישראל הוא מיוחד במינו: המדינה חידשה במטבעותיה את עיצובם של המטבעות היהודיים העתיקים שנטבעו בארץ ישראל, והביטוי לקשר ההיסטורי היה לרעיון המרכזי בעיצוב מטבעות המדינה מעת הקמתה. השקל הישראלי הוא בבחינת חידוש של טביעה יהודית קדומה בארץ ישראל. שורשיו תחילתם בספר בראשית, וסיפורו מקפל בתוכו פרקים מכוננים בהיסטוריה היהודית ובחזון הציוני. התערוכה מציגה, בין השאר, פריטים מהאוסף הנומיסמטי העשיר של בנק ישראל – ביניהם כאלה הנחשפים לראשונה לציבור – ומספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליכי הנפקת הכסף בבנק המרכזי. זאת בפרט במעבר מהלירה אל השקל ומהשקל אל השקל החדש בשנים 1980 ו־1985 ,בהתאמה. אוסף בנק ישראל מכיל, בין היתר, מטבעות עתיקים לצד המעות והשטרות של המדינה מאז הקמתה, וכן סקיצות ואמצעים ששימשו את הבנק במלאכת ההנפקה. בכך מציג אוסף זה רצף של תולדות הכסף בארץ ישראל.בנק ישראל, מעבר לניהול המדיניות המוניטרית ומילוי תפקידים נוספים, מופקד על הנפקת המטבע במדינת ישראל. בכך הוא שותף לעיצוב סמליה ולהנחלת מורשתה. אני רואה אפוא חשיבות רבה בהצגת סיפורו המרתק של המטבע שלנו לדורות הבאים ולקהילות התפוצות. קטלוג זה, המלווה ומשלים את התערוכה, הוא נדבך נוסף בתיעוד תולדותיו של השקל הישראלי.פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראלדברי פתיחה
9אליה כהן, \"ללא כותרת\", מתוך הסדרה \"ניירות ערך\", 2019 ,הדפס משי, 80x60 ס\"מ, אוסף בנק ישראל
10
11השקל על ציר הזמן الشيكل عىل املحور الزمنيShekel the of Timeline
12מטבע קטן של שקל חדש אחד, המשמש הילך חוקי לתשלום במדינת ישראל, הוא נושא התערוכה \"למה השקל חדש?\". התערוכה מגוללת את סיפורו הייחודי של השקל הישראלי, ובוחנת את היבטיו השונים: שמו, מקור הסמל והכיתוב שהוא נושא, משמעות עיצובו ותולדותיו – מהלך כרונולוגי הנפרס לאורך כ־000,4 שנה. זהו סיפור שיש בו פן כלכלי, עושר תרבותי והיסטורי וערכים לאומיים. בחינתו של השקל על ציר הזמן מגלה גם את ייחודו של המטבע הישראלי, המשלב בין ההיסטורי והעכשווי, דרך שני רצפי הזמן - העת העתיקה והעת החדשה: בעת העתיקה – החל מתקופת האבות, דרך השימוש בבצעי כסף ובאבני שקילה, שהיו הבסיס למערכת השקל, עד להגעת מטבעות לארץ ישראל והטבעת מטבעות יהודיים כביטוי לשאיפה לאומית. הטבעת מטבעות בשם \"שקל\" נגדעה עם חורבן ירושלים בשנת 70 למשך כמעט אלפיים שנה.בעת החדשה – החל מסוף המאה ה־19 ,עם הנהגת \"שקל ציוני\" בראשית ימיה של התנועה הציונית, דרך הקמת המדינה ועד למדינת ישראל של ימינו. טביעת המטבעות במדינת ישראל מתאפיינת בחידוש המטבעות היהודיים העתיקים. רעיון זה נבט עוד בחזונו של הרצל, בשם שנתן בספרו \"אלטנוילנד\" למטבע של המדינה היהודית העתידית. 1בתערוכה מוצגים פריטים בולטים מתוך האוסף הלאומי של בנק ישראל: אוסף נומיסמטיעשיר המציג רצף בין הקדום לחדש בטביעה בארץ ישראל. עוד מוצגים פריטים שהושאלו ממוזיאון ישראל, מרשות העתיקות, מהארכיון הציוני המרכזי, מהספרייה הלאומית ומארכיון לבון.לרגל 70 שנים להיווסדו של הבנק המרכזי פתח הבנק את התערוכה לציבור הרחב במשכנו שבקריית הלאום בירושלים.מעה של 1 שקל חדש מסדרת האגורה והשקל החדש, התשמ\"ה, 19851 נומיסמטיקה היא תחום מחקר העוסק בכסף ותחליפיו מהעת העתיקה ועד ימינו.רווית דקללמה השקל חדש?סיפורו של השקל הישראלי
13
14מקורותיו של השקל בעת העתיקהשם המטבע המילה \"שקל\" נזכרת לראשונה בספר בראשית, בתיאור עסקת רכישתה של מערת המכפלה ב\"אַ רְ בַּ ׁ ע מֵ אֹות שֶ קֶ ל כֶּ ּ סֶ ף עֹבֵ ר לַ סֹחֵ ר\" )בראשית כ\"ג, 16 .)כיוון שמדובר בתקופה שקדמה בכאלף ומאתיים שנים להמצאת המטבע, עולה השאלה איך שילם אברהם לעפרון. כפי שמתואר ַ בפסוק: וִּי ְׁשקֹ ְ ל ַאבָרָה ְם ל ֶע ְפרֹן, אברהם שקל את בצעי המתכת )כסף( – אמצעי התשלום – כנראה במאזניים, כנגד משקולות אבן במשקלים קבועים.סמל השושן על מטבע השקל החדש מופיע פרח השושן. סמל זה נבחר בהשראת מטבע כסף זעיר מיהודה, המתוארך למאה הרביעית לפני הספירה. עליו מופיעה, בכתב העברי הקדום, המילה \"יהד\" לציון שמה של פחוות יהודה. מטבעות מסוג זה הם מהראשונים שהיו בשימוש יהודים בעת העתיקה. מטבע \"יהד\", כסף, יהודה, המאה הרביעית לפני הספירה, אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובןפרח השושן, המעטר את המטבע הקדום, היה דגם נפוץ עוד בתקופת הבית הראשון, ובמיוחד בתקופת הבית השני, בתרבות החומרית היהודית. עדות ראשונה לכך היא הופעתה של המילה \"שושן\" במקרא, בתיאור מלאכת הבנייה של בית המקדש הראשון, שבנה שלמה. עם הצבת העמודים יכין ובועז משני צדי פתח אולם ההיכל נקבעו בראשם כותרות מעוטרות: \"וְ כֹתָ רֹת ׁאֲ שֶ ר עַ ל־רֹאׁש הָ עַ ּמּודִ ים מַ עֲ שֵ ׂ ׁ ה ׁשּושַ ן\" )מלכים א', ז', 19.)לצד מטבעות \"יהד\" מוצגים בתערוכה פריטים ארכאולוגיים מתקופות הבית הראשון והבית השני, המעוטרים בדגם פרח השושן במגוון של צורות – עדות לתפוצתו.
15שקל צורי, כסף, העיר צור, 5/116 לפני הספירה,אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובןמחצית השקלמופע נוסף של המונח \"שקל\" קשור למצוות \"מַ חֲ צִ ית הַ ּׁשֶ קֶ ל\", המתוארת במקרא, שחייבה כל ּ קֻ דִ ֔ים מִ בֶּ ֛ן עֶ שְ ׂ רִ ֥ ׁ ים שָ נָ֖ה גבר בישראל לתרום למימון בניית המשכן במדבר: \" ּכֹ֗ל הָ עֹבֵ ר֙ עַ ל־הַ פְוָ מָ ֑ ּ עְ לָ ה יִ תֵ ֖ ּ ן תְ רּומַ ֥ת יְ ֹהוָ ֽה׃ הֶ ֽ ׁעָ שִ ֣יר ֹלֽ א־יַ רְ בֶּ֗ה וְ הַ דַ ּ ל֙ ֹל֣א יַ מְ עִ ֔יט מִ ֽ ּמַ חֲ צִ ֖ ׁ ּ ית הַ שָ ֑קֶ ל\" )שמות ל', 14–15 .)תרומה זו שולמה בתחילה בבצעי כסף ומאוחר יותר במטבעות.בתקופת הבית השני היה נהוג להעלות מס שנתי של \"מחצית השקל\" למימון עבודת המקדש. המטבע ששימש לתשלום המס לבית המקדש בחלק מתקופה זו היה \"השקל הצורי\", וזאת בזכות תכולת הכסף הגבוהה שבו )בניגוד לדינר הרומי(. \"השקל הצורי\" הוא הכינוי המודרני לטיפוס מטבע כסף ידוע, שמקורו בעיר צור, אשר שימש אמצעי תשלום מרכזי באזורנו )החל מ-126 לפני הספירה עד סביב 65 לספירה(.מטבעות ראשונים בשם \"שקל ישראל\" בימי המרד הגדול, בשנים 66-70 לספירה, הנפיקו היהודים מטבעות כסף שנקראו \"שקל ישראל\". זו הופעתו הראשונה, וגם היחידה בעת העתיקה, של מטבע הנושא את השם \"שקל\". הופעתו הבאה תהיה בשנת 1980 ,כשבנק ישראל יחליף את מטבע מדינת ישראל מ\"לירה\" ל\"שקל\". על מטבעות המרד נטבעו סמלים יהודיים, שם המטבע בכתב העברי הקדום, המילים \"ירושלים הקדושה\" וכן שנות המרד משנה א' ועד שנה ה'. בשנה החמישית, שנת 70 ,בתשעה באב, דוכא המרד בירושלים, וחרב בית המקדש. שלושה מטמונים נדירים של מטבעות \"שקל ישראל\" מכסף טהור בעריכים של שקל אחד וחצי שקל נמצאו במצדה, המבצר היהודי האחרון שנותר לאחר נפילת ירושלים. המטמונים התגלו בחפירות הארכאולוגיות בראשות יגאל ידין, שנערכו בשנים 1963–1965 .מטמוני מצדה הם מהחשובים שבאוסף בנק ישראל. אחד מהם מוצג בתערוכה לצד העתק כוס הרוח הרפואית, שבה נמצאו המטבעות. טביעת מטבעות \"שקל ישראל\" במרד הגדול הביאה להפסקת השימוש במטבעות \"השקל הצורי\" לצורך תשלום המס. לאחר חורבן הבית הפכה מצווה זו לתרומה שנתית )בחודש אדר(, שנועדה לנזקקים – \"זכר למחצית השקל\".
16החזרה אל השקל בעת החדשההשקל הציוני פרק זה בסיפורו של השקל שזור בתולדות התנועה הציונית ובחזונו של הרצל להקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל. בספרו המכונן אלטנוילנד – ארץ ישנה־חדשה – משנת 1902 חזה הרצל כי המטבע של המדינה היהודית שתקום ייקרא \"שקל\": בתיאור של רכישת זוג כפפות בחיפה מחירן ננקב, למרבה ההפתעה, בשקלים! ודוד פנה אל המוכרת, וישאל:– כמה מחיר נעלי הכף בעד שני האדונים?– שישה שקלים.וקינגסקורט הביט בתימהון:– בשם השטן! מה זאת?ודוד ענה בצחוק קל:– זו היא פרשת הכסף שלנו. אנחנו חידשנו את מטבעותינו העתיקים. ערך השקל כערך הפראנק.)תל אביב, תרגום מגרמנית: נחום סוקולוב(מתוך כתב היד של אלטנוילנד, תיאודור הרצל, 1902 ,באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ההסתדרות הציונית העולמית
17צעירי ציון בווילנה עם כרזות, שעליהן כתוב \"שקלו את השקל!\", 1918 ,באדיבות \"מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה\"הרצל חזה אפוא לא רק את שם המטבע שייבחר למדינת ישראל, אלא גם את חידוש המטבעות היהודיים העתיקים במדינת ישראל המודרנית. לקראת הקונגרס הציוני השני, שהתכנס בבאזל ב־1898 ,הונהג, ביוזמתו של דוד וולפסון, תשלום קבוע, מעין מס, שהקנה מושב בקונגרס וזכות לבחירת הצירים. התשלום נקרא \"שקל\", ובהתאם למספר השקלים שנמכרו בכל מדינה נקבע מספר הצירים שייצגו אותה.כנגד תשלום מס \"השקל הציוני\" קיבלו התורמים, שנקראו גם \"שוקלים\", שטרי קבלות לאישור תרומתם. בדרך זו יכלו יהודים מרחבי העולם להשפיע על החלטותיהם של מוסדות הציונות ולהשתתף בקביעת גורלו של העם היהודי. ההכנסות ממכירת שקלים אלו תמכו במאמץ הציוני ובתפקודה השוטף של ההסתדרות הציונית ומוסדותיה. לצד העתק של הספר אלטנוילנד מוצגות בתערוכה קבלות על רכישת השקל הציוני וכרזות שהופקו לקראת כינוסי הקונגרס. כרזות אלו ביטאו את ערכי הציונות, וקראו לחברי ההסתדרות הציונית: \"שקלו את השקל!\".
18כרזה לקראת הקונגרס הציוני, עיצוב: אוטה וליש, 1949 ,באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ההסתדרות הציונית העולמית
19כרזה לקראת הקונגרס הציוני, עיצוב: אוטה וליש, 1946 ,באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ההסתדרות הציונית העולמית
20\"שקל הגאולה\", 1919 ,באדיבות מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה
21שקל בחירת הצירים לקונגרס הציוני, 1905 ,אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
22
23המעבר מהלירה אל השקל במדינת ישראלבימיה הראשונים של המדינה ועל רקע פרוץ מלחמת העצמאות עדיין לא הוחלט לשנות את שם המטבע לשם עברי. ההחלטה להמשיך עם השם \"לירה\" – שהיה נהוג בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בהיותה אז חלק מגוש השטרלינג – נועדה, ככל הנראה, למנוע בלבול של הציבור וחוסר יציבות. עם זאת, הוטבע בשנת 1948 ,על המטבע הראשון של המדינה, 25מיל, סמל שמקורו במטבע יהודי מימי מרד בר כוכבא – אשכול ענבים. בשנת 1950 הוחלף שמן של המעות בשם העברי \"פרוטה\", המוזכר במשנה ובתלמוד, ובשנת 1960 הוא שונה לשם המקראי \"אגורה\". בעריכים הגבוהים ובשטרות נשמר באותו שלב השם הזר \"לירה\". זאת אף על פי שמאז ימיה הראשונים של המדינה היו שקראו לשינוי שם המטבע לשם עברי – למשל \"שקל\", \"סלע\" ו\"זוז\".הצעד המעשי הראשון לקראת הנהגת השם \"שקל\" למטבע הישראלי ננקט בכנסת ב־5במארס 1958 בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת מרדכי נורוק, מהמפלגה הדתית הלאומית:על סף שנת העשור כבר הגיעה השעה לקרוא סוף סוף למטבעות ישראל בשמות שהיו לבני ישראל בימים קדמונים בשבתם על אדמתם. ]...[ לדאבוננו, עדיין מחזיקים אנו משום מה בלירה או פונט בלעז, זכר לשעבוד על ידי המשטר המנדטורי ]...[.הכבוד העצמי והחשיבות הלאומית והחינוכית דורשים מאיתנו להחזיר את העטרה ליושנה ולקרוא למטבע ישראל בשמות היסטוריים, כפי שנקראו בזמן שאבותינו ישבו על האדמה הזאת. צעד כזה מסוגל להרים את קרנה של מדינת ישראל, ויגרום סיפוק נפש לא רק לעם היושב בציון אלא גם לכל העם היהודי בגולה.בשל קשיים ומורכבות בהכנה של סדרת שטרות חדשה ואי הסכמות לגבי שמו של המטבע המהלך לא קודם. ההחלטה על החלפת שם המטבע לשם עברי התקבלה לאחר כעשור, בשנת 1969 ,עם חקיקת החוק לתיקון פקודת המטבע )מס' 4 ,)תשכ\"ט 1969 .זאת בעקבות הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת שניאור זלמן אברמוב מגח\"ל, שעיקרה היה \"להציע כי חוק המטבע שלנו יתוקן, ועל פיו שם המטבע הלאומי שלנו יחדל מלהיות שם זר, לירה, ויהיה שם עברי מקורי, שקל\". חבר הכנסת אברמוב הסביר בדיון בכנסת כי שמות של מטבעות רבים בעולם נגזרו מיחידות משקל, והם למעשה תרגום של המילה העברית הקדומה \"שקל\". בחוק נקבע כי העיתוי של החלפת שם המטבע יהיה \"במועד שוועדת הכספים תחליט עליו על פי הצעת נגיד בנק ישראל שאושרה על ידי הממשלה\". ענייני השעה, לרבות מלחמת יום כיפור, דחו את ההכנות. עם עלייתה לשלטון של מפלגת הליכוד בשנת 1977 ,יזם שמחה ארליך, שר האוצר דאז, רפורמה יסודית במשק הישראלי, ובראשה ליברליזציה משמעותית בתחום מטבע החוץ. התוכנית לא צלחה, ובפועל הגבירה את האינפלציה ושחקה את ערכה של הלירה הישראלית, עד שחלק גדול מהפעילות העסקית במשק הוצמד לדולר האמריקני. תהליך שחיקת ערכה של הלירה האיץ את ההחלטה לשנות את שם המטבע ואת ערכו.בנובמבר 1977 התקיים דיון אצל ראש הממשלה מנחם בגין, בהשתתפות שר האוצר שמחה ארליך והנגיד ארנון גפני, ובו הוחלט ליישם את החוק משנת 1969 להחלפת המטבע מ\"לירה שם המטבע \"שקל\" לא נתפס אז כדבר טבעי ומובן. בפרוטוקול הדיון בהצעת החוק בכנסת מתועדת התנגדותו של חבר הכנסת והעיתונאי אורי אבנרי לשם זה. בין השאר הוא נימק: \"הייתי מבין את חבר הכנסת אברמוב אילו הציע לבטל גם את המלה 'טנק' ולהחליפה ב'רכב מלחמה', ]...[ את המלה 'בנק' ב'בית כספים', את המלה 'טלפון' ב'שח־רחוק'. ]...[ לו המלה 'שקל' הייתה יפה מבחינה פונטית, לו הייתה לפחות מצלצלת יפה, מילא. אולם אין זה כך. באזניי אין למלים 'שני שקלים', 'שני שקלים וחצי' צליל יפה\". על כך ענה לו חבר הכנסת ישראל קרגמן מהמערך: \"חבר הכנסת אבנרי טוען שהמלה שקל איננה מצלצלת יפה. אני מבטיח לו שכאשר היא תונהג יתרגלו אליה כעבור מספר שנים ויתפלאו על כך שלא השתמשו בה בכלל לפני כן\". אין ספק כי המציאות הוכיחה שקרגמן צדק.
24מתוך תיק \"מבצע מנורה\", 1980 ,אוסף בנק ישראל
25ישראלית\" ל\"שקל\". עוד הוחלט כי המהלך יבוצע בחשאיות גמורה, במבצע שקיבל בבנק ישראל את השם \"מבצע מנורה\".בנק ישראל הגיש מייד תזכיר סודי, ובו הצעה מפורטת בדבר החלת השינוי. בהצעה זו הומלץ שעם השינוי מהלירה לשקל יימחק מהעריך הנקוב אפס, כך ששקל אחד יהיה שקול לעשר לירות. כדי להקל על הציבור הוחלט כי בשטרות החדשים יישמר העיצוב הקיים, והשינוי יהיה רק בשם המטבע ובעריך.ב־22 בפברואר 1980 ,ביום שישי בצהריים, הגיע המבצע החשאי לסיומו. ההודעה על החלפת המטבע נמסרה לציבור במפתיע מפי שר האוצר דאז יגאל הורוביץ, שזימן ישיבת ממשלה ומסיבת עיתונאים בלי להודיע מראש על תוכנה. הורוביץ הציג את ההחלטה על שינוי שם המטבע מ\"לירה\" ל\"שקל\" לאלתר, החל מיום ראשון, ה־1980.2.24.מתוך תיק \"מבצע מנורה\", 1980 ,אוסף בנק ישראלבארכיון בנק ישראל נמצא דף בכתב ידו של מנהל יחידת ההנפקה במחלקת המטבע של הבנק דאז, שמואל אביעזר, שכותרתו \"איך נשמר המבצע בסוד?\". בין השאר הוא הסביר:1 .כל ההתכתבויות עם המיטבעות ומפעל ההדפסה בחו\"ל נעשו בכתב יד.2 .נקבעו מילות צופן לכל שטר ומעה חדשים. אלה הופיעו בכל השיחות וההתכתבויות. המילה \"שקל\" אינה מופיעה באף מכתב. מילות הצופן נגזרו משמות הדמויות שעל השטרות )M = מונטיפיורי וכו'( ומהנושאים שעל המטבעות )L = אריה(.3 .רק שני אנשים עסקו בנושא באופן אופרטיבי עד לשבועות האחרונים למבצע: המזכ\"ל ומנהל היחידה להנפקת מטבע. אחר כך נכנסו למעגל הסודיות אישים נוספים.4 .כל ההוראות והבירורים נעשו בשיחות טלפוניות עם הספקים בחו\"ל, לרוב מהבית.
26לשקל שהונפק עוצב סימן בצורת אות ש' רחבה, המזכירה את סמל מנורת שבעת הקנים, והוא הופיע על ההמחאות שהנפיקו הבנקים. הענקת סמל רשמי למטבע הייתה חידוש, שכן ללירה הישראלית לא היה סמל מיוחד. הציבור קיבל את המהלך בתדהמה, והוא לווה בפרסום כתבות רבות, קריקטורות ואף שירים. ביניהם שירו של חיים חפר \"פרידה מלירה\", שהולחן בידי דובי זלצר ובוצע בתוכנית \"שעה טובה\" בהנחייתו של מני פאר.המחאה עם סימן השקל \"ש\", 1983 ,תרומת ר' כהן, אוסף בנק ישראלטוביה צפיר, לאה לופטין ודובי גל מבצעים את השיר \"פרידה מלירה\", מתוך \"שעה טובה\", 1980 ,באדיבות ארכיון \"כאן\" – תאגיד השידור הישראלי
27\"פרידה מלירה\", מאת חיים חפר, באדיבות \"עננה\" ומשפחת חפר, ארכיון דב זלצר, הספרייה הלאומית
28סקיצה לשטר הנרייטה סאלד, עיפרון על נייר, מעצב לא ידוע, התשל\"ג, 1973 ,אוסף בנק ישראלתצלום ואיורים של דיוקן הנרייטה סאלד לצורך עיצוב השטר, עיפרון על נייר, מעצבים שונים, התשל\"ג, 1973 ,אוסף בנק ישראל
29שטר של חמש לירות ישראליות מסדרה ד' של הל\"י - סדרת השערים, התשל\"ה, 1975סקיצה לשטר הנרייטה סאלד, גואש על נייר, מעצב לא ידוע, התשל\"ג, 1973 ,אוסף בנק ישראל
30מוחקים שלושה אפסים – מהשקל לשקל החדשבתחילת שנות ה־80 המשיכה האינפלציה לגאות והגיעה בשנת 1984 לשיא של %444 .בשל הסחרור ועליית המחירים הקיצונית הוחלט לנקוט מהלך כלכלי משמעותי לבלימת המשבר – \"התוכנית לייצוב המשק\". ביום 1 ביולי 1985 הכריזה הממשלה על התוכנית, פרי שיתוף פעולה בין משרד האוצר, בנק ישראל וההסתדרות. התוכנית כללה, בין השאר, פיטורי עובדים, הקפאת משכורות, מחירים ושערי חליפין וצמצום הגירעון הממשלתי. אחד מקברניטי התוכנית היה הכלכלן הפרופ' מיכאל ברונו, ושנה לאחר מכן, בשנת 1986 ,הוא מונה להיות הנגיד החמישי של בנק ישראל.לצעדים הכלכליים של התוכנית נוספה החלטה על שינוי שם המטבע מ\"שקל\" ל\"שקל חדש\" )ש\"ח( – שקיבל את הסימן ₪ – תוך מחיקת שלושה אפסים מהעריך הנקוב במטרה להקל על הציבור בחישובים. כך, לדוגמה, השטר בעריך הגבוה ביותר, 000,10 שקלים – שהונפק ב־1984 ,ונושא את דמותה של גולדה מאיר – הונפק מחדש בעריך 10 ש\"ח. בתערוכה מוצגות סקיצות לִ שטר שתוכנן בעריך 000,50 שקלים, אך הונפק בסופו של דבר בעריך 50 שקלים חדשים. עוד מוצג בתערוכה דף הסקיצות לסמל השקל החדש – ₪ – שעיצב האמן משה פרג.גם הפעם השינוי לא עבר ללא תגובות ציבוריות, ואלו כללו כתבות ביקורת רבות. חלק גדול מהן נגע לממדיה הזעירים של המעה החדשה בעריך 1 שקל חדש. זו קיבלה בציבור כינויים: \"פג\", \"גמד\", \"ג'וק\", \"עלוב\", \"פיצפון\", \"ננס\", \"טבלית סוכרזית\" ועוד. כך, לדוגמה, במאמר בעיתון \"הארץ\" מיום 1985.10.22 כתבה העיתונאית הדה בושס: \"אפשר לחוד עליו חידה בנוסח מוכר – מה זה קטן, עלוב, ללא תואר וללא הדר, בזוי, דחוי, נראה כמו חור, שואף אל האפס ואף אחד אינו רוצה בו!? השאלה מסגירה את התשובה: השקל החדש\".השנים חלפו, הביקורת נשכחה, והמעה נשארה בגודלה הזעיר ובשמה – 1 שקל חדש.למעלה: דוגמא לשטר של חמישים אלף שקלים, שלא הונפק, צבעי מים על נייר, עיצוב: אליעזר וייסהוף, 1985 ,אוסף בנק ישראל למטה: שטר של חמישים שקלים חדשים מסדרה א' של השקל החדש, התשמ\"ה, 1985
31דף סקיצות לסמל השקל החדש, ₪, 1987 ,תרומת המעצב משה פרג, אוסף בנק ישראל
32עתידו של השקל בעידן הדיגיטלי הפרק האחרון בתערוכה עוסק בעידן הדיגיטלי, שבו הולך וגדל השימוש באמצעי תשלום טכנולוגיים, החל מהעברות בנקאיות, דרך כרטיסי חיוב וכלה באפליקציות תשלום וארנקים דיגיטליים. התערוכה מסתיימת בסוגיית הנפקת השקל בעתיד, ומתייחסת לפרויקט השקל הדיגיטלי )שק\"ד( המתנהל בבנק ישראל. הפרויקט מוגדר בשלב זה כ\"תוכנית פעולה\", אשר מטרתה להבטיח שהבנק יהיה ערוך לביצועה אם תתקבל החלטה על כך. בהנפקת שקל דיגיטלי גלומות תועלות רבות, לצד מורכבות גדולה, הנוגעת להיבטים טכנולוגיים ועסקיים, להשפעות על המערכת הפיננסית והמדיניות המוניטרית ולהשלכות משפטיות. בנק ישראל מקדם את התכנון הטכנולוגי ובוחן את ההיבטים השונים של חידוש זה, ובכך נמצא בשורה אחת עם בנקים מרכזיים רבים בעולם.לוגו פרויקט השקל הדיגיטלי, בנק ישראל
33סיכום היסטוריה, התחדשות וחדשנות הן ממאפייניה של מדינת ישראל. מאפיינים אלה מתבטאים גם בסיפורו של השקל, כפי שמציגה אותו התערוכה. לשאלה \"למה השקל חדש?\" מספקת התערוכה תשובה כפולה: הסיבה הרשמית – החלפת השקל בשקל החדש על ידי בנק ישראל בשנת 1985 כחלק מהמהלך למיגור משבר האינפלציה; וסיבה היסטורית – מטבע בשם ״שקל ישראל״ נטבע במאה הראשונה לספירה בידי המורדים היהודים בימי המרד הגדול. כעבור כמעט אלפיים שנה, בשנת 1980 ,הנפיקה מדינת ישראל מטבע בשם שקל, ובכך חידשה את המטבע העתיק מירושלים; לפיכך גם השקל של שנת 1980 הוא בבחינת \"שקל חדש\".***קטלוג זה כולל מאמרים המרחיבים את הדיון בנושאים המוצגים בתערוכה, ומתייחסים להיבטים שונים הקשורים במטבע בכלל ובשקל בפרט: מאמרה של פרופ' נעמה שפי \"כסף וזהות לאומית\" עוסק בכסף ככלי להפצה ולחיזוק של הזהות הלאומית והתרבותית; ד\"ר צדוק עלון סוקר במאמרו \"שקל – מילה בעלת משקל\" את מקורותיו ותולדותיו של השם שקל; במאמרים על השושן כסמל יהודי בימי בית ראשון ובית שני ועל מטמוני השקלים ממצדה פורס ד\"ר יואב פרחי סקירה מעמיקה על הרקע ההיסטורי והנומיסמטי הקשור למטבעות היהודיים הקדומים שעיצובם חודש על מטבעותיה של מדינת ישראל. לסיום, מאמרה של ד\"ר סיגל ריבון \"השקל החדש – מטבע יציב וחזק\" מתייחס למעמדו הכלכלי של השקל החדש כיום, וסוקר תמורות בכלכלת ישראל בעשורים האחרונים אשר תרמו לחוסנו של המטבע הישראלי.רווית דקל היא מנהלת מרכז המבקרים של בנק ישראל ואוצרת המרכז והתערוכה.
34למן העת העתיקה מטבעות משמשים להעברת מסרים שלטוניים, וככאלה הם נושאים מכנים משותפים ומוטיבים הקושרים את החברה הן לארצה, כדוגמת סמלים חקלאיים ותרבותיים, והן לעומדים בראשה, כדוגמת דיוקנאות השליטים. מאז המצאתם של שטרות הכסף בעולם המערבי, במאה ה־17 ,הפכו גם הם כלי להפצה ולחיזוק של הזהות הלאומית והתרבותית, ורעיון זה שגשג ביתר שאת מאז עידן המהפכות בשלהי המאה ה־18 .ניתן לראות במטבע של מדינה מעין כרטיס ביקור שלה – סמל לאומי מובהק, לצד הדגל וההמנון. המעות והשטרות מעוטרים באמצעים גרפיים, היוצרים שפה חזותית, שהופכת למוכרת ונפוצה. זו מבוססת על סמלים המבטאים ערכים ומסרים לאומיים, וכן את רוח המקום והתקופה שבהם הונפקו. במדינת ישראל שטרות ומטבעות משמשים להנחלת זהות לאומית באמצעות שמותיהם, הכיתובים שהם נושאים והדימויים הנבחרים להופיע עליהם. עם הקמת המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות, הדחיפות שבהקמת תשתית מוניטרית ישראלית, שתחליף את זו של שלטון המנדט, גרמה להשארת כינויי המטבע – לירה ומיל )חלק האלף של הלירה( – בעינם. כשנה לאחר קום המדינה הוחלף המיל בפרוטה – שם המטבע המזערי בתקופת המשנה. עם חלוקת הלירה למאה יחידות, ב־1960 ,אומץ השם אגורה, וזאת על פי הפסוק \"וְ הָ יָ ה כָּ ל־הַ ּנֹותָ ר בְּ בֵ יתְ ָך ׁ יָ בֹוא לְ הִ שְ ּתַ חֲ וֹת לֹו לַ אֲ גֹורַ ת כֶּ סֶ ף וְ כִ כַּ ר־לָ חֶ ם\" )שמואל א, ב', 36 .)התערוכה המגוללת את סיפורו של השקל ממחישה את העקרונות של תכנון המטבע הישראלי כסמל ללאום ולריבונות. ב־1969 קבעה הכנסת בחוק, כי יחידת המטבע תהפוך מלירה לשקל, אך השם העברי אומץ בפועל רק ב־1980 .מקורו של שם זה הוא ביחידת משקל עתיקה, המוזכרת בתנ״ך פעמים אחדות – לראשונה בסיפור רכישתה של מערת המכפלה בידי אברהם בארבע מאות שקל כסף. שמה של יחידת המשקל שקל הועתק למטבע כסף יהודי שהונפק בתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים, בשנים 66–70 ,ונתפס כסמל יהודי־לאומי מובהק. ככזה אימצה אותו התנועה הציונית בשלהי המאה ה־19 ככינוי לתשלום עבור השתתפות בקונגרסים הציוניים.בצד כינויי המטבעות והשטרות בולט גם הכיתוב שהם נושאים והגופן שנבחר עבורם. עד שלהי המאה ה־20 נכתבו המילים שעל השטרות והמטבעות בגופנים שמהדהדים את אלה המשמשים בכתבי הקודש – מרובעים־סריפיים – בעלי קצוות מחודדים ועוביים משתנים. מ־1999 נבחר גופן מודרני, ולסדרת השטרות הנוכחית עוצב גופן עברי מעוגל, סן־סריפי עכשווי. מעניין שגם המטבעות היהודיים מימי הבית השני ביטאו את רעיון הקשר לשורשים, וזאת, בין השאר, באמצעות שילוב כתב עברי קדום יותר – מימי הבית הראשון.המאפיין הלאומי־תרבותי הבולט ביותר של שטרות ומטבעות הוא הדימויים שהם נושאים. הוועדה שעיצבה את המטבע הישראלי הראשון, עם הקמת המדינה ב־1948 ,היא שקבעה את העקרונות המתקיימים עד היום: חזרה לשורשים ושילוב בין עברו של העם היהודי להווה של החברה הישראלית. פרופ' נעמה שפיכסף וזהות לאומית
35למעלה: שטר של עשרה שקלים חדשים מסדרה א' של השקל החדש, התשמ\"ה, 1985( הכיתוב בגופן סריפי(למטה: שטר של חמישים שקלים חדשים מסדרה ג' של השקל החדש, התשע\"ד, 2014( הכיתוב בגופן מודרני(
36באשר למעות הציעה הוועדה להישען על סמלים ממטבעות יהודיים קדומים שנטבעו בארץ ישראל, כדוגמת עלה גפן, ענבים, רימונים, שיבולים, דקל, אמפורה, עוגן וכלי נגינה – ולשלבם בעיצוב מודרני. ואכן, עד היום רוב המטבעות הישראליים נושאים סמלים אלה. רק בנסיבות ייחודיות ונדירות מונפקת סדרת מטבעות הנושאים דיוקנאות של אישים. מאז שנות השישים של המאה העשרים מוטבע על המטבעות גם סמל המדינה – מנורת שבעת הקנים, שמילאה תפקיד מרכזי בבית המקדש, והיא סמל לכמיהה של עם ישראל אל ארץ הקודש לאחר חורבן הבית השני. בשנות התשעים אימצה הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון את 1 לשלב את סמל המנורה בהמשך גם בכל סדרות השטרות הישראליים.הצעתו של אזרחהקישור בין ההיסטוריה היהודית העתיקה להווה ולעתיד של מדינת ישראל המתחדשת הודגש עוד בדיונים הראשונים של הוועדה, שהוקמה לצד בנק ישראל כשנה לאחר ייסודו:צד אחד ]של השטר[ יכול לייצג את עברו של עם ישראל, אותו עבר שממנו צמחנו, שממנו אנו שואבים את כוחותינו, ומאידך יכול הצד השני לייצג את ההווה ואת העתיד שמדינת ישראל שואפת אליו. ]...[ פירוש הדבר, שצד אחד של השטר ייצג את ישראל העתיקה, וצדו השני את ישראל המתחדשת )פרוטוקול מיום 17 בנובמבר 1955 ,עמוד 8.)ואמנם, סדרות השטרות שהנפיקה מדינת ישראל נושאות סממנים לאומיים, המדגישים את המשכיות הנוכחות היהודית בארץ ישראל, בצד סממנים ציוניים וממלכתיים. הסדרה הראשונה שהנפיק בנק ישראל, סדרה א׳ של הלירה הישראלית )1955 ,)הוקדשה לנופיה של הארץ המתחדשת כמדינה לאומית, ואלה הוסיפו וליוו את כל הסדרות בהקשרי הדמויות שהופיעו עליהן. לנופים תפקיד משולש: ליצור חיבור לארץ, לאתריה ולצמחייה הטבעית שלה; להבנות את הזהות הלאומית באמצעות הקשר לטבע והדגשת חשיבותה של למעלה: מעה של 25 מיל, תש\"ח, המטבע הראשון של מדינת ישראללמטה: מטבע ברונזה, יהודה, 3/132 לספירה, שנה א' למרד בר כוכבא, אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובן1 בשם משה בן אריה.
37שטר של חצי לירה ישראלית מסדרה ב' של הל\"י - סדרת הדמויות, התשי\"ט, 1959
38למעלה: שטר של מאה לירות ישראליות מסדרה ג' של הל\"י – סדרת האישים, התשכ\"ט, 1969למטה: שטר של עשר לירות ישראליות מסדרה ג' של הל\"י – סדרת האישים, התשכ\"ט, 1969
39החקלאות; ולתת ביטוי לריבונות באמצעות זיקה גאוגרפית לארץ. בסדרה ב׳ )1959 )הופיעו על גב השטרות דימויים ארכאולוגיים, המייצגים את עברו של עם ישראל בארץ ישראל. אלה הדגישו את רציפות החיים היהודיים בארץ, וקשרו את הזהות הלאומית בהווה לזו של העת העתיקה. התייחסות מיוחדת קיבלה ירושלים, בירת ישראל, היישוב היחיד שיוצג על גבי סדרת שטרות שלמה. זו הונפקה החל משנת 1975 והוקדשה לשערי העיר העתיקה, אשר עברה לריבונות ישראלית לאחר מלחמת ששת הימים. בסדרות מוקדמות יותר הופיעו קברי הסנהדרין ומשכן הכנסת, מצידה המערבי של ירושלים, וכן קטע מהדרך העולה מהשפלה לירושלים. מסדרה ב' ואילך החלו להופיע על השטרות בישראל דמויות. זאת אף על פי שבתחילה ביכרה הוועדה להימנע מבחירת אישים ספציפיים, ובחרה, לצדי הפנים של שטרות הסדרה, דמויות טיפוסיות, ששיקפו את פניה של החברה הישראלית החדשה – חיילת נח״ל, דייג, פועל, מדען וזוג חלוצים. בכך שרטטו השטרות את הזהות הלאומית הציונית ואת המצופה מאזרחיה של המדינה הצעירה. למן סדרה ג׳ של הלירה הישראלית )1969 )ואחריה סדרות השקל )1980 )והשקל החדש )1985 ואילך( מציגים השטרות אישים מרכזיים בחיי המדינה – נשיאים, ראשי ממשלה, אנשי רוח ויוצרי תרבות – ודמויות מן ההיסטוריה, בעיקר הציונית. בסדרות אלה הפן היהודי ההיסטורי בא לידי ביטוי בבחירת דמות הרמב״ם; תולדות ההתיישבות בארץ ישראל יוצגו בדמויות הנדבנים מונטפיורי ורוטשילד; החזון הציוני בוטא בדמויותיהם של הרצל, ז׳בוטינסקי וסאלד; הממלכתיות הישראלית יוצגה בדיוקניהם של נשיאים וראשי ממשלה, ותחילה הנשיא הראשון, חיים ויצמן, וראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון; וההגות, המחקר והיצירה – בדמויותיהם של איינשטיין, ביאליק ועגנון. סדרת השטרות הנוכחית, שהונפקה החל משנת 2014 ,יוצאת דופן ביחס להנפקות הקודמות: היא מתמקדת כולה בדמויות מתחום התרבות והרוח – משוררות ומשוררים. נוסף על כך היא מציגה, לראשונה, שוויון מגדרי, וזאת על ידי בחירת שתי נשים, רחל המשוררת ולאה גולדברג, ושני גברים, שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן. בסיכום, מערכת המטבע הישראלית לדורותיה מדגישה את הזיקה ההיסטורית לארץ ישראל, ומשקפת את העשייה הציונית בארץ, בבטאה ערכי מופת של החברה הישראלית – ערכים לאומיים ותרבותיים.פרופ' )אמריטה( נעמה שפי, המחלקה לתקשורת, המכללה האקדמית ספיר. מאמר זה מבוסס על מחקר שערכו הכותבת ופרופ' ענת פירסט מהמכללה האקדמית נתניה. המחקר פורסם בספר לאומיות בארנק - כסף, זהות ואידיאולוגיה בישראל, ירושלים, 2022.
40השפה מרבה לינוק מהמציאות, מעולם המעשה, וכך ישנן מילים הנגזרות מהפעולות שהן מבטאות. יש שהקשר בין הפעולה למילה נותק זה מכבר, אך המילה ממשיכה לשאת את זכר הפעולה. לכן לא אחת מילים טומנות בחובן היסטוריה. דוגמאות ניתן למצוא בשמותיהם של מטבעות שונים המבטאים יחידות משקל או שקילה, הן בעברית והן בשפות אחרות. הסיבה נעוצה באופן התפתחותם של אמצעי התשלום. לפני המצאת המטבע נהג בעולם סחר חליפין. שלב נוסף בהתפתחות אמצעי התשלום, קודם להמצאת המטבע, היה שימוש באמצעי תשלום אחיד, מקובל על כולם, שניתן לשלם בו ולקבלו כתשלום עבור כל דבר )\"כסף עובר לסוחר\" – בראשית כ\"ג, 16 .)אמצעי תשלום זה היה בדרך כלל עשוי מהמתכת כסף )silver ;)זו שימשה לעסקאות בכל רחבי המזרח הקרוב הקדום. באותו שלב היה צורך לשקול את אמצעי התשלום.דוגמה מובהקת, למטבע ששמו נגזר מפעולת השקילה, היא המטבע שלנו, השקל. 1 ובפועל מקור המילה \"שקל\" הוא ביחידת משקל קדומה, ששימשה במסופוטמיה, \"שִ קלו\",האכדי \"שַ קַ לּו\". המונח \"שקל\" והפועל \"לשקול\" מופיעים בתנ״ך עשרות פעמים. המקום המוכר ביותר הוא תיאור העסקה שבה רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה בחברון: \"וַ ּיַ עַ ן עֶ פְ רֹון אֶ ת אַ בְ רָ הָ ם לֵ אמֹר לֹו: אֲ דֹנִ י ׁשְ מָ עֵ נִ י אֶ רֶ ץ אַ רְ ּבַ ע מֵ אֹת ׁשֶ קֶ ל כֶּ סֶ ף ּבֵ ינִ י ּובֵ ינְ ָך מַ ה הִ וא וְ אֶ ת מֵ תְ ָך קְ בֹר. וַ ּיִ ׁשְ מַ ע אַ בְ רָ הָ ם אֶ ל עֶ פְ רֹון וַ ּיִ ׁשְ קֹל אַ בְ רָ הָ ם לְ עֶ פְ רֹן אֶ ת הַ כֶּ סֶ ף אֲ ׁשֶ ר דִ ּ ּבֶ ר ּבְ אָ זְ נֵ י בְ נֵ י חֵ ת אַ רְ ּבַ ע מֵ אֹות ׁשֶ קֶ ל כֶּ סֶ ף עֹבֵ ר לַ ּסֹחֵ ר\" )בראשית כ״ג, 14–16 .)את אמצעי התשלום בעסקה – בצעי )שברי( המתכת היקרה כסף – שקלו, ככל הנראה, באמצעות אבני משקל בעלות משקלות מוגדרים. בחפירות ארכאולוגיות בירושלים וברחבי יהודה התגלו אבני משקל מתקופת הבית הראשון, העשויות מאבן גיר בגדלים שונים, ועליהן שם יחידת המשקל בכתב העברי הקדום:ֶנֶצף: חמש שישיות השקל. מקור השם אינו ברור.ּפים: שני שלישים של השקל. מקור המילה \"פִּ ים\" הוא בתנ\"ך: \"וְ הָ יְ תָ ה הַ ּפְ צִ ירָ ה )ההשחזה( פִּ ים לַ ּמַ חֲ רֵ ׁשֹת וְ לָ אֵ תִ ים\" )שמואל א י\"ג, 21 .)הואיל ו\"חָ רָ ׁש לא יִ ּמָ צֵ א ּבְ כֹל אֶ רֶ ץ יִ ׂשְ רָ אֵ ל\" )שם, 19 ,)כי הפלישתים חששו \"ּפֶ ן יַ עֲ ׂשּו הָ עִ בְ רִ ים חֶ רֶ ב אֹו חֲ נִ ית\" )שם(, נאלצו איכרי ישראל להשחיז את כליהם אצל הפלישתים, ולשלם עבור כל השחזה פים. מקור המילה הוא כנראה \"פי\" – כפול )פי שניים, פי שלושה וכו'(. בֶּקַ ע: השם נגזר מהשורש ב-ק-ע, שפירושו לחצות, לחלק לשניים; בקע הוא חצי שקל.1 משקלו של השקל בעת העתיקה היה מכ־5.8 גרמים בתקופת האבות ועד כ־14 גרמים בשלהי ימי בית שני.ד\"ר צדוק עלוןשקל – מילה בעלת משקלמשקולות אבן מסדרת השקל, עליהן ציון יחידת המשקל בכתב העברי הקדום; מלמעלה למטה: נצף, פים, בקע; יהודה, המאות השמינית עד השישית לפני הספירה, מתנת דויד הנדין, ניו־יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה\"ב, אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, צילום: רן בירן
41
42במאה השביעית לפני הספירה הומצאו המטבעות הראשונים: מלכי לידיה )ממלכה קדומה ששכנה באזור טורקיה של היום( הטביעו את חותמם על מטבעות, שיוצרו מאלקטרום – סגסוגת של זהב וכסף; במאה השישית לפני הספירה החלו להשתמש במטבעות העשויים ממתכת אחת – מזהב או מכסף. בשלב זה עדיין הייתה משמעות למשקל, כי כוח הקנייה של המטבעות נקבע בצורה מוסכמת וידועה על פי משקל המתכת שממנה הם היו עשויים. בתקופה מאוחרת יותר, ועם הטבעת מטבעות מארד )ברונזה(, נוצר פער בין כוח הקנייה של המטבע לבין עלות הנפקתו ושווי המתכת שממנה הוא היה עשוי. )פער זה כונה לימים סניוראז'.( ערכו הנקוב כובד מתוקף התחייבות השלטונות שהנפיקו אותו. שקילת אמצעי התשלום הייתה למיותרת.המטבע הראשון בעולם הנושא את השם \"שקל\" נטבע על ידי המורדים היהודים בתקופת המרד הגדול נגד הרומאים )66–70 לספירה(. \"במלחמה זו נתנו היהודים ביטוי מובהק לעצמאותם ואי־תלותם ברומי לא רק על ידי טביעת מטבעות ארד, אלא על ידי טביעת מטבעות כסף, דבר שבאימפריה הרומית היה זכותו הבלעדית של הקיסר. מטבעות אלה הם השקלים, חצאי השקלים ורבעי השקלים 'העבים' הנודעים ביופיים ובביצועם האמנותי המעולה, שהוצאו 2בשם 'ירושלים הקדושה'\".כך הפכה המילה \"שקל\" לשמו של מטבע כסף – לימים אחד המטבעות המפורסמים בתולדות הנומיסמטיקה היהודית.3 הקובע כי שם המטבע הלאומי של מדינת ישראל יחדל בשנת 1969 נחקק בכנסת חוקלהיות שם זר, \"לירה\", ויהיה שם עברי מקורי – \"שקל\".בדיון שנערך לקראת הקריאה הראשונה סקר יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת שניאור זלמן אברמוב מגח\"ל, רשימה של מטבעות בעולם ששמם קשור במשקל, והסביר כי הם תרגום של השם העברי הקדום \"שקל\":כידוע, שם המטבע שהיה מהלך בארץ בתקופת המנדט היה פונט. ]...[ המילה האנגלית פונט היא בעצם תרגום מהשפה העברית, יחידת משקל. ]...[ לא רק האנגלים לקחו את המילה שלנו שקל ותרגמו אותה ללשונם, אלא גם עמים אחרים הלכו בעקבותיהם. לפני המהפכה הצרפתית היה שם המטבע של צרפת ליבה, מילה 2 אריה קינדלר, מטבעות ארץ ישראל: אוסף בנק ישראל, ירושלים, תשל\"א, עמ' 51.3 חוק לתיקון פקודת המטבע )מס' 4 )תשכ\"ט 1969.מטבע שקל ישראל, שנה ג' למרד הגדול, כסף, ירושלים, שנת 9/68 לספירה, אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובן
43למעלה: מעה של 1 שקל מסדרת האגורה החדשה והשקל, התש\"ם, 1980למטה: מעה של 1 שקל חדש מסדרת האגורה והשקל החדש, התשמ\"ה, 1985שנגזרה מן המילה הלטינית ליברה, שהיא יחידת משקל. האיטלקים לקחו את המילה הלטינית ליברה, ולפי רוח לשונם השמיטו את ה''ב'' וקיבלו את המילה לירה. המילה לירה היא הגירסה האיטלקית של המילה הלטינית ליברה, תרגום לטיני של המילה שקל. ]...[ גם המילה הספרדית פזו, שנגזרה מהמילה פזאר, לשקול, אינה אלא תרגום של המילה העברית שקל לשפה הספרדית.לבסוף הוא סיכם:אין עוד מטבע בעולם שהוא כה נפוץ בשפתו המקורית כמו השקל. אם תקחו למשל את התרגום של ספר התנ\"ך שלנו לשפות לועזיות, תראו כי בכל מקום שבתנ''ך מופיעה המילה שקל מופיעה גם ּבַ תרגום המילה שקל. למשל, בתרגום האנגלי אין מתרגמים אותה במילה האנגלית פאונד. וכן בתרגום הצרפתי של התנ\"ך. ]...[ נמצא שעמים אחרים כיבדו את השם העברי שקל, ]...[ לא העזו לתרגמו בספר התנ''ך והשאירוהו במקומו. כל מילה בתנ\"ך שלנו תרגמו לשפתם; את המילה שקל הם נותנים בצורתה המקורית. ]...[ אם נעיין למשל במילון אנגלי, נמצא שם את המילה שקל בתעתיק: \"shekel .\"וההסבר הניתן למונח זה: יחידת המטבע העתיקה של העם היהודי. וכן במילון \"לה רוס\" הצרפתי; גם בו מוסבר שהמילה שקל מציינת את יחידת המטבע העתיקה של עם ישראל. יוצא אפוא שבספרות העולמית, ברחבי תבל, מקובלת המילה שקל ללא תרגום – ואילו אנו, שנתנו לעצמנו, ובאמצעותנו לעולם כולו, את המונח שקל כיחידת מטבע, האם נתכחש לו ונתעלם ממנו?בעת חקיקת החוק נקבע כי מועד יישומו ייקבע בהמלצת נגיד בנק ישראל. החוק יושם רק בשנת 1980 ,על רקע תחילתו של תהליך אינפלציה. שם המטבע הוחלף מלירה לשקל, וערכו של 1 שקל נקבע ל־10 ל\"י. כעבור חמש שנים, בשנת 1985 ,שונה שוב שם המטבע, מ\"שקל\" ל\"שקל חדש\", וערכו של שקל חדש אחד נקבע ל־000,1 שקלים. הצורך בשינוי זה נבע מהתגברות האינפלציה. ההחלטה להשאיר את השם \"שקל\" העידה על חשיבותו כשם עברי בעל משמעות היסטורית.
44לא על השקל לבדו4שמות מטבעות נוספים, מרחבי העולם, נגזרו גם הם מפעולת השקילה. להלן כמה דוגמאות.דינר )Dinar :)מקור השם דינר במטבע הרומי העתיק דנריוס )denarius .)משמעות שמו היא \"מכיל עשר\", כי כשנטבע לראשונה שוויו הוערך בעשרה איסרים במערכת שבה האיסר היה יחידת המדידה המוניטרית הבסיסית. )ראו להלן.(דרכמה )Drachma :(מטבע כסף יווני. המילה נגזרת מפועל יווני שפירושו \"לתפוס\" או \"לאחוז\". משמעות השם קשורה כנראה לעובדה שדרכמה ייצגה במקור כמות של שישה מטבעות קטנים, שאדם היה יכול להחזיק באגרופו. הדרכמה הייתה גם יחידת משקל בעולמות היווני וההלניסטי. משקלה היה בערך 3.4 גרם כסף, היא נטבעה כמטבע ביהודה בתקופות ההלניסטית והרומית, ומוזכרת בתלמוד ובספרות חז\"ל. המילה מופיעה בתנ\"ך בצורתה הארמית – \"דַ ּ רְ כְּ מֹון\" )שמו של מטבע הזהב הפרסי היה Daric ,(למשל בספר עזרא )ב', 69 ּ \" :)נָ תְ נּו לְ אֹוצַ ר הַ מְ לָ אכָ ה זָ הָ ב דַ ּ רְ כְּ מֹונִ ים\", וכן בספר נחמיה )ז', 70 ּ \" :)נָ תְ נּו לְ אֹוצַ ר הַ מְ לָ אכָ ה זָ הָ ב דַ ּ רְ כְּ מֹונִ ים ׁשְ ּתֵ י רִ ּבֹות\".לירה )Lira\" :)לירה\" נגזרת מהמילה הלטינית libra ;המילה הלטינית libra פירושה \"יחידת משקל\" או מאזניים. מרק )Mark :)ה\"מרק\" היה במקור יחידת משקל של כסף בגרמניה של ימי הביניים.פאונד )Pound :)משמעו יחידת משקל. מקור השם פאונד הוא בביטוי הלטיני pundo libra ,כלומר \"ליברה במשקל\". ֶּפסו )Peso :)בספרדית peso פירושו \"משקל\". המטבע הספרדי פסו התבסס על משקל מסוים של כסף.קראון )Crown :)קרונה )Krona/Krone :)אף שמשמעותו המקורית היא כתר היה זה מטבע ששוויו נגזר ממשקלו בזהב.רובל )Ruble :)המילה הרוסית \"רובל\" מקורה בפועל \"לחתוך\", והיא התייחסה לגוש קטן של מתכת, החתוך במשקל מסוים; מטבעות הרובל הראשונים היו חתיכות כסף שנבצעו מגושי כסף גדולים יותר. במקורות היהודיים נזכרים מטבעות ומונחים נוספים הקשורים למשקל ולעולם המסחר הקדום. אלו שימשו בתקופת האבות, בימי הבית הראשון, הבית השני ולאחר החורבן. בין הבולטים שבהם:איסר: מקור השם במטבע הרומי \"Asַ( \"אס(, מטבע ברונזה קטן שהילך באימפריה הרומית. האס היה יחידת המדידה המוניטרית הבסיסית מראשית התקופה הרומית.גרה: משמעות המילה קשורה, ככל הנראה, לשורש ג-ר-ה, שמשמעותו לגרוע, להוריד או להקטין. מאחר שהגרה שימשה כיחידת משקל קטנה מאוד, ייתכן ששמה נגזר מקוטנה. מקור ּ ׁ ּ קֻ דִ ים מַ חֲ צִ ית הַ שֶ קֶ ל המילה בתנ\"ך, בפסוק המתייחס למחצית השקל: \" ּ זֶ ה יִ תְ נּו כָּ ל הָ עֹבֵ ר עַ ל הַ פְבְּ ׁשֶ קֶ ל הַ קֹ ּ דֶ ׁש עֶ שְ ׂ רִ ים גֵּ ׁ ּ רָ ה הַ שֶ ׁ ּ קֶ ל מַ חֲ צִ ית הַ שֶ ּ קֶ ל תְ רּומָ ה לַ יהוָ ה\" )שמות, ל', 13 .)בימי בית ראשון משקל הגרה היה כ־6.0 גרם. מ\"גרה\" נגזרה המילה \"אגורה\": \"וְ הָ יָ ה כָּ ל־הַ ּנֹותָ ר בְּ בֵ יתְ ָך יָ בֹוא ׁלְ הִ שְ ּתַ חֲ וֹת לֹו לַ אֲ גֹורַ ת כֶּ סֶ ף וְ כִ כַּ ר־לָ חֶ ם\" )שמואל א ב', 36 .)במאה ה־20 נבחר השם \"אגורה\" בישראל לחלק הלירה, ואחר כך – לחלק השקל. זוז: המילה \"זוז\" נגזרה, ככל הנראה, מהמילה הארמית \"זוזא\", שמשמעותה \"לזוז\", \"להזיז\" או \"להניע\"; אולי יש קשר לעובדה שמטבעות עוברים מיד ליד במהלך המסחר. המילה \"זוז\" מוכרת בתקופה הפרסית כיחידת משקל ששוויה חצי שקל. בתקופה הרומית הזוז היה יחידת תשלום מקובלת בערך של חצי שקל או דינר רומי אחד. ה\"זוז\" מופיע במשנה, למשל בדיני קידושין, 4 ראו גם יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, ירושלים, תשס\"ו, עמ' 53–64.
45לגבי גבר המקדש אישה בכסף: \"ואמר רב פפא: אפילו נתן לה זוז אחד ואמר לה 'התקדשי לי בו' – מקודשת\". ובהגדה של פסח, בארמית, בשיר \"חד גדיא\": \"דזבין אבא בתרי )שני( זוזי\".כיכר: \" ׁ וַ יְ הִ י מִ שְ קַ ל הַ זָּ ׁ הָ ב אֲ שֶ ר בָּ ׁא לִ שְ ֹלמֹה בְּ ׁשָ ׁ נָ ה הָ אַ חַ ת שֵ ׁ ׁש מֵ אֹות שִ ׁ ּשִ ׁ ים וְ שֵ ׁש כִּ כַּ ר זָ הָ ב\" )מלכים א, י, 14 .)מקור המילה קשור ככל הנראה לצורה המעוגלת/אליפטית )דמוית כיכר לחם( של מטילי המתכת השונים. ֶמָ נ ִ ה )או מ ָינה(: מקור המילה מאכדית, ופירושה \"למנות\" או \"לספור\". בתקופות המשנה והתלמוד המנה היה שווה 100 דינרים רומיים. המונח \"מנה\" נזכר, בין היתר, בספר יחזקאל )מ\"ה, 12\" :)עֲ ׂשָ רָ ה וַ חֲ מִ ּׁש ָ ה ׁשֶ קֶ ל הַ ּמָ נֶ ה יִ הְ יֶ ה לָ כֶ ם\". ובארמית, בספר דניאל )ה', 25\" :)מְ נֵ א מְ נֵ א ּתְ קֵ ל ּופַ רְ סִ ֽ ין\" )מנה, מנה שקל ופרס. כלומר, מנה אלוהים את ימי מלכותך, נשקלו מעשיך; ונמצא חוסר, ומלכותך תיפרס ותינתן למדי ולפרס(.מעה: כינויו של מטבע קטן בימי המשנה והתלמוד: \"שש מעה כסף דינר, מעה שני פונדיונין, פונדיון שני איסרין\" )תלמוד בבלי, מסכת קידושין, יב, ע\"א(. השורש של המילה אינו ברור לגמרי, אבל נראה שמקורו שמי. בטקסטים מהתקופה הפרסית מעה היא יחידת משקל )24/1 של השקל(. בעברית של ימינו \"מעה\" היא תרגום המילה coin – מטבע ממתכת )\"כסף קטן\", להבדיל משטר(. במשנה תורה לרמב\"ם, הלכות שקלים, מובאת השוואה בין מטבעות שונים. לדוגמה: \"הסלע ארבעה דינרין והדינר שש מעין. ומעה היא הנקראת בימי משה רבנו גרה. ומעה היא שני פונדיונין ופונדיון שני איסרין. ופרוטה אחת משמנה באיסר. נמצא משקל המעה והיא הגרה שש 5עשרה שעורות. ומשקל האיסר ארבע שעורות. ומשקל הפרוטה חצי שעורה\".סלע: כינויו, במקורות היהודיים, של מטבע כסף גדול מהתקופה הרומית )\"סלע נירונית\"(, השקול לטטרדרכמה, ומשקלו כ־14 גרם. בימי מרד בר כוכבא התייחס הכינוי למטבע כסף יהודי שהוטבע ביהודה, ועליו סמל ייחודי: חזית בית המקדש והכתובת \"ירושלם\" או \"שמעון\". בצדו השני של המטבע נראה אגד ארבעת המינים, וסביבו שנת המרד והסיסמאות \"לגאולת ישראל\" או \"לחרות ישראל\". הרמב\"ם התייחס למשקלו של הסלע: \"וכמה הוא משקל הסלע, שלוש 6מאות וארבע ושמונים שעורה בינונית\".פרוטה: מקורה בלשון חז\"ל, והיא נגזרת מהשורש פ-ר-ט, שמשמעותו לחלק לחלקים קטנים או לפזר. הפרוטה, מטבע ברונזה קטן, הילכה בימי הבית השני. היא מוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד כמטבע בעל ערך קטן מאוד, למשל באימרה: \"הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות\" )תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, ט, ע\"ב(. כאמור, הרמב\"ם, בספרו \"משנה תורה\", מתייחס למשקלה של הפרוטה: \"... ומשקל הפרוטה חצי שעורה\" )ספר זמנים, הלכות שקלים, א', ג'(.ּ רּוטָ ה כְּ דִ ין מֵ אָ ה\". לפי כלל זה, שהיה לביטוי נפוץ הפרוטה מוזכרת גם במשפט העברי: \"דִ ּ ין פְגם בימינו, יש להתייחס לסכום קטן כמו לסכום גדול. מקור ההלכה בתלמוד הבבלי, בעקבות הפסוק \"כקטן כגדול תשמעון\" )דברים א' 17\" :)אמר ריש לקיש: מכאן, שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה\" )מסכת סנהדרין, ח', א'(.בסיכום – הקשר, הרווח בעולם, בין שמות מטבעות לשקילה נוצר עקב התפתחות אמצעי התשלום בימי קדם. השם העברי שקל הוא מהדוגמאות המוקדמות לכך.ד\"ר צדוק עלון ניהל את מרכז המבקרים של בנק ישראל, ולפני כן את יחידת ההנפקה במחלקת המטבע.5 משנה תורה לרמב\"ם, ספר זמנים, הלכות שקלים, פרק א', הלכה ג'.6 משנה תורה לרמב\"ם, ספר זמנים, הלכות שקלים, פרק א', הלכה ב'.מטבע סלע )טטרדרכמה(, כסף, יהודה, 4/133 לספירה, שנה ב' למרד בר כוכבא, אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובן
46בשנת 1985 הוכנס למחזור מטבע בעריך 1 ש\"ח, שעל פניו דגם של פרח בעל שלושה עלים 1 על זהותו מחוברים בבסיסם – עיטור שמקורו במטבע יהודי מהמאה הרביעית לפני הספירה.של הפרח אין עדיין תמימות דעים. מקובל לזהותו כשושן, Lily( candidum Lilium ,(אולם לדעת 2חוקרים שונים זהו איריס )Iris.)הנחה אפשרית היא שבימי בית שני, כשחדרו לשפה העברית מונחים יווניים לא מעטים, השושן הפסיד את שמו המקורי לטובת השם היווני איריס.ייתכן שהשושן המוזכר בתנ\"ך הוא הפרח הנקרא כיום איריס הגלבוע, ואולי הכוונה גם למיני האיריס האחרים ממשפחת האונקוציקלוס )Oncocyclus .(משפחה זו כונתה בעברית בשם \"איריסי ההיכל\", אולם בשנים האחרונות הוצע לכנותה \"איריס השושן\", ובכך להשיב, גם אם 3חלקית, עטרה ליושנה.נראה שעיטורים בדגם המוכר בשם פרח השושן )שכאמור ראוי לכנותו איריס( היו נפוצים ומקובלים ביהודה החל מימי בית ראשון. בימי שיבת ציון, בראשית ימי הבית השני, המשיך פרח השושן להופיע בהקשרים יהודיים, והופעתו על מטבעות התקופה הפרסית מחזקת את ההנחה שהשושן הוכר כסמלה של ירושלים, ואולי אף כסמל פחוות יהודה כולה. מטבעות החשמונאים מעידים שהוא זכה לחשיבות, אמנם פחותה, גם בימיהם. נראה שלאחר ימי החשמונאים הוא ירד מגדולתו, והפך לעוד אחד ממגוון העיטורים הצמחיים שבהם נעשה שימוש באמנות המקומית של שלהי ימי הבית השני. פרח השושן כפריט אדריכליהכינוי \"שושן\" מופיע לראשונה במקרא במאה העשירית לפני הספירה בהקשר של כותרות העמודים יכין ובועז שבחזית מקדש שלמה וכותרות העמודים שבאולם המקדש, מעשי ידיהם של האמנים ששלח חירם מלך צור אל שלמה: \"וְכֹתָ רֹת אֲ ׁשֶ ר עַ ל־רֹאׁש הָ עַ ּמּודִ ים מַ עֲ ׂשֵ ה ׁשּוׁשַ ן ּבָ אּולָ ם אַ רְ ּבַ ע אַ ּמֹות\" )מלכים א ז', 19\" ;)וְ עַ ל רֹאׁש הָ עַ ּמּודִ ים מַ עֲ ׂשֵ ה ׁשֹוׁשָ ן וַ ּתִ ּתֹם מְ לֶ אכֶ ת הָ עַ ּמּודִ ים\" )מלכים א ז', 22.)אין אנו יודעים כיצד בדיוק נראו אותן כותרות עמודים שעמדו בבית המקדש הראשון, אולם ייתכן שכותרות עמודים אחרות מימי הבית הראשון, שנתגלו בארץ, עוטרו בהשראתן. כותרות אלה, המתוארכות בעיקר למאות השמינית עד השישית לפני הספירה, מכונות במחקר בשמות שונים, ביניהם כותרות פרוטו־איאוליות וכותרות פרוטו־יוניות, והן כוללות משולש מרכזי או 1 לגבי המטבע העתיק מקור ההשראה למטבע 1 ש\"ח ראו משורר 1997 ,עמ' 172 מס' 15 ;225–224: 2023. al et Gitler .2 על השמות איריס ואירוס ראו ספיר תש\"ס.3 זוהי הצעתו של עוזי פז 2015 וראו גם סבח 2017.ד\"ר יואב פרחיפרח השושן כסמל יהודי בימי בית ראשון ובית שני
47דגם דומה ושתי וולוטות מתעגלות כלפי חוץ. הן שימשו במבנים מלכותיים וממלכתיים שהתגלו 4 כותרת כזו מופיעה על פני המטבע בן ימינו בעריך 5 ש\"ח.ברחבי הארץ ובעבר הירדן.דוגמה יפה לכותרות אלה, המוצגת בתערוכה \"למה השקל חדש?\", ניתן לראות במעקה 5אבן מימי בית ראשון שהתגלה ברמת רחל, המורכב מעמודונים קטנים, ובראשם אותן כותרות.דוגמה נוספת מוכרת לנו משנהב שהתגלה בעיר שומרון ובאתרים נוספים במזרח הקרוב, אשר מתוארך למאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, ועליו דמות אישה, המשקיפה מחלון, 6ולפניה מעקה דומה.בהתבסס על דגם המופיע בשנהבי שומרון נראה שמקורו של דגם הכותרת הוא אכן בדגם 7של עץ, ככל הנראה תמר.כותרות כאלה זוהו לרוב כמתארות עץ תמר מסוגנן, ולכן הן כונו גם בשם \"כותרות בדגם 8 ובכך לראות בהן ביטוי לאותן תימורה\", אולם היו שהציעו לזהותן כ\"כותרות מעשה שושן\",הכותרות אשר עיטרו את עמודי בית המקדש שבנה שלמה. אין בידינו עדויות היסטוריות נוספות או ממצאים ארכאולוגיים ברורים המעידים שהשושן אכן היה סמל יהודי מרכזי בימי בית ראשון. 4 למחקרים מקיפים על הכותרות מטיפוס זה ראו 1979 Shiloh ;ליפשיץ תשס\"ט.5 ראו ,549–542: 2016 Ras and Lipschits and; 24. Fig, 32. Pl and 62: 1962 Aharoni; 58–56: 1964 Aharoni.12: 48. Pl; 247: 44. Pl; 1:38. Fig, 55, 29. p; 2–1: 48. Pl, 1.38. Fig6 לממצא משומרון ראו 2: XIII. Pl, 30–29: 1938 Crowfoot and Crowfoot ;להפניות נוספות לטיפוס זה ראו 542: 2016 Ras and Lipschits7 ראו 2, 1. Nos, XXI. Pl, 1938 Crowfoot and Crowfoot8 משורר 1997 ,עמ' 17–18.מעקה חלון, אבן גיר, רמת רחל, המאות השביעית עד השישית לפני הספירה, תקופת הבית הראשון, אוסף רשות העתיקות ומוזיאון ישראל, ירושלים, צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים, ע\"י דוד חריסמעה של חמישה שקלים חדשים מסדרת האגורה והשקל החדש, התשמ\"ה, 1985 ,עליה כותרת עמוד מימי הבית הראשון
48פרח השושן על גבי מטבעותבמאה הרביעית לפני הספירה, במהלכה של התקופה הפרסית )9/538–2/331 לפני הספירה(, טבעו הרשויות ביהודה עבור התושבים היהודים מטבעות כסף, רובם בעריכים קטנים. אלה מכונים במחקר מטבעות \"יהד\", על פי הכתובת \"יהד\" )יהוד/יהודה(, המופיעה עליהם באותיות 9ארמיות או בכתב העברי הקדום )כתב דעץ(.רוב הטיפוסים המוכרים של מטבעות \"יהד\" עוצבו בהשראת המטבעות האתונאיים, שהיו נפוצים במאות החמישית והרביעית לפני הספירה גם באזורנו. מטבעות אלה נושאים על פניהם את דמותה של האלה אתנה, ועל גבם דורס לילי ממשפחת הינשופים, ככל הנראה כוס החורבות. ההבדל העיקרי בין מטבעות \"יהד\" לאב־טיפוס האתונאי הוא בגב המטבע: בו הוחלפה הכתובת היוונית \"AΘΕ \"בכתובת בת שלוש אותיות בכתב העברי הקדום, \"יהד\", וענף הזית, המסמל את אתונה, הוחלף בפרח השושן.10העובדה שמעצבי הדגמים של מטבעות \"יהד\" בחרו בפרח השושן כדי להחליף את ענף הזית )סמלה של אתונה( מעידה, כנראה, שבאותם הימים השושן הוכר כסמלה של ירושלים, ואולי אף כסמל פחוות יהודה כולה. בין מטבעות קבוצה זו ישנם גם כאלה שאינם דומים למטבעות אתונה. עליהם נראה מגוון, מצומצם יחסית, של דגמים אחרים )ראש שליט פרסי בפרופיל, ראש גורגונה, שופר, אוזן ועוד( וכתובות שונות )למשל יוחנן הכהן, יחזקיה הפחה, ידוע, יהודה(, המעידים על השפעות פרסיות או מקומיות. על פני אחד המטבעות המרשימים מסוג זה נראה שושן כדגם מרכזי, ועל גבו עיט פרוס כנפיים בשילוב השם \"יהד\" בכתב העברי הקדום.9 קבוצה מעניינת זו נדונה בהרחבה במחקר מאז שהמטבעות זוהו לראשונה בידי אליעזר ליפא סוקניק )1934 Sukenik .)למחקר חדש ומקיף של מטבעות \"יהד\" ראו 2023. al et Gitler.10 למטבעות \"יהד\" עם סמל השושן ליד הינשוף ראו לדוגמה משורר 1997 ,עמ' 171–172 ,מס' 6–8 ,12 ,13 ;10, 9, 6. Nos, 25: 2023. al et Gitler.למעלה: מטבע \"יהד\", כסף, יהודה, המאה הרביעית לפני הספירה, עליו שושן כדגם משני, באדיבות משלחת החפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים לחורבת קיאפה, צילום: טל רוגובסקילמטה: מטבע \"יהד\", כסף, יהודה, המאה הרביעית לפני הספירה, עליו שושן כדגם ראשי, אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובן
49העובדה שהשושן הפך מדגם משני קטן לדגם ראשי הממלא את כל פני המטבע מלמדת על חשיבותו הרבה כסמל מקובל בתרבות היהודית בירושלים בתקופה הפרסית. לפיכך השושן ממטבע זה הוא שנבחר לעיטור המטבע 1 ש\"ח בן ימינו.לאחר כ־200 שנה, בתקופה החשמונאית, מופיע פרח השושן שוב בנומיסמטיקה היהודית, הפעם על גבי מטבע ברונזה שהוטבע בימיו של המלך הסלווקי אנטיוכוס השביעי )138–129 לפני הספירה(. מטבע זה נושא על צדו האחד )גב המטבע( דגם עוגן, וסביבו שמו של אנטיוכוס השביעי ותאריכים המעידים שטיפוס זה הוטבע בטווח השנים 132–130 לפני הספירה. העובדה שבצדו השני )פני המטבע( מופיע פרח השושן כדגם מרכזי, סוג האסימון שעליו הוטבע המטבע וכן תפוצת המטבעות מטיפוס זה – כל אלה הובילו להנחה, המקובלת במחקר היום, שטיפוס זה הוטבע בירושלים בראשית ימיו של יהוחנן הורקנוס הראשון )135–104 לפני הספירה(11 עבור האוכלוסייה היהודית בארץ, והוא קדום במעט לראשית הטביעה החשמונאית הקלאסית )סביב 129 לפני הספירה(.כמה עשרות שנים מאוחר יותר מופיע פרח השושן שוב, באופן ברור, וזאת על טיפוס מטבע ברונזה נדיר למדי של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי )יהונתן( )104–76 לפני הספירה(. מטבע זה הוא בעריך חצי פרוטה, בצדו האחד כף תמר, וסביבה הכתובת \"המלך יהונתן\" )בכתב העברי הקדום(, ובצדו השני פרח השושן.1211 על טיפוס מטבע זה ראו בעיקר 2019 Ariel; 2003 Hoover; 2006 Syon.12 ראו משורר 1997 ,עמ' 38 ,186( קבוצה פ(.מטבע של המלך הסלווקי אנטיוכוס השביעי, ברונזה, ירושלים, 132–130 לפני הספירה, אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים, ע\"י זוהר שמשמטבע של אלכסנדר ינאי )יהונתן(, ברונזה, ירושלים, 104–76 לפני הספירה, אוסף בנק לאומי לישראל, צילום: ולדימיר נייחין
50טיפוס נוסף שנטבע הן בימי יהוחנן הורקנוס והן בימי אלכסנדר ינאי מציג אולי גם הוא שושן,13אך הפעם עם שלושה עלי כותרת מעוגלים. פרח זה דומה יותר לוורד, ואולי זו הייתה כוונת מעצבי הדגם.14בהמשך התקופה החשמונאית ובימי הורדוס נעשה שימוש בסמלים אחרים, ופרח השושן לא הופיע בטביעה המקומית. סמל זה, בצורה אחרת, שב ומופיע בתקופה הרומית. על מטבע שנטבע ביהודה בשנת 7/16 לפני הספירה, בימי הקיסר טיבריוס והנציב הרומי ולריוס גראטוס, נראים שלושה פרחי שושן היוצאים מבסיס אחד.1513 ראו משורר 1997 ,עמ' 38 ,46 ,183( יוחנן הורקנוס; קבוצה י( ועמ' 40 ,186( אלכסנדר ינאי; קבוצה ע(.14 לדיון מקיף בשושן ובוורד על מטבעות החשמונאים ראו 2013 Jacobson.15 משורר 1997 ,עמ' 147 ,233( מס' 321–324 .)ראוי לציין שבדגם מטיפוס זה הן צורת העלים והן הבסיס שממנו הם יוצאים דומים לאלה של איריס )לרבות איריס ארץ־ישראלי( יותר מאשר לאלה של שושן צחור.מטבע מימיהם של הקיסר טיבריוס והנציב הרומי ביהודה ולריוס גראטוס, ברונזה, ירושלים, 7/16 לספירה, אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובןלמעלה: מטבע של יהוחנן הורקנוס, ברונזה, ירושלים, 129–105 לפני הספירה, אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים, ע\"י זוהר שמשלמטה: מטבע של אלכסנדר ינאי, ברונזה, ירושלים, 104–76 לפני הספירה, אוסף בנק ישראל, צילום: זאב רדובן