ספר היובל

תולדות, קהילה ודרך / יוסי שפנייר ספר היובל / בית הכנסת על שם ש“י עגנון בתלפיות הוצאה לאור: ועדת היובל שליד ועד בית הכנסת

שנת היובל לבית כנסת על שם ש“י עגנון אלול תשפ“ב – אלול תשפ“ג איסוף חומר, ראיונות וכתיבה: ד“ר יוסי שפנייר יו“ר ועדת היובל: מוטי עם￾שלום מרכז ועדת היובל: אפרים וולף חברי ועדת היובל )לפי סדר א-ב(: ד“ר שלמה אלון, מיכאל גלצר, פרופ‘ מנחם הירשמן, ד“ר שרה הרשקו־ ביץ, יוסי זעפרני )יו“ר הועד(, משה זעפרני, שרה יאול, שמוליק יעקובו־ ביץ, שמעון עטר, שלומית פילזר, שמריהו פילזר, דוד צדקיהו, פרופ‘ דוד קאסוטו, הרב יעקב קירמאיר, מנחם רביבי, תחיה שיינפלד. ¢ † ועדת משנה מלווה לכתיבת הספר ד“ר שרה הרשקוביץ מיכאל גלצר מוטי עם￾שלום עריכת לשון: אפרת אבן עיצוב גרפי: שרה חפץ ירושלים, תשפ“ג )2023)

תולדות, קהילה ודרך יוסי שפנייר בית הכנסת על שם ש“י עגנון בתלפיות ספר היובל

4 ספר היובל תוכן עניינים פתח דבר..............................................................................................................................עמ‘ 6 הקדמת המחבר...............................................................................................................עמ‘ 8 אבני דרך לתולדות בית הכנסת...............................................................................עמ‘ 11 ראשית הדרך – בית הכנסת בצריף .............................................................עמ‘ 13 ראשיתה של שכונת תלפיות )1921) בית הכנסת בצריף וההווי הדתי של השכונה בשנת תרפ“ה )1925) מאורעות תרפ“ט – פינוי תושבים וספרי תורה בית הכנסת בצריף, יושביו וחזניו לקראת מבנה של קבע .........................................................................................עמ‘ 29 הנחת אבן הפינה לבית הכנסת במבנה הקבע – כ“ה בכסלו תרצ“ה )2 בדצמבר, 1934) תחילת בניית בית כנסת הקבוע – תכנון ובחירת הקבלן )קיץ 1935) שימוש במבנה הקבע של בית כנסת בתקופת המנדט ’הקרן לבניית בית הכנסת‘ ]למבנה הקבע[ בנייה שלא נסתיימה ...............................................................................................עמ‘ 46 -40 השכונה ובית הכנסת בשנות ה מבנה הקבע של בית כנסת משמש מחסן של האוניברסיטה העברית )1950) -60 – ש“י עגנון זוכה בפרס נובל לספרות )1966 ) בית הכנסת בצריף בשנות ה ממחסן לבית כנסת – מאבק משפטי )1965-1968)

5 במבנה הקבע – קהילה וסביבה ......................................................................עמ‘ 62 שיפוץ בניין בית הכנסת )1970-1972) פנים בית הכנסת הנהגת בית הכנסת שם בית הכנסת והשטחים סביבו פעילויות בבית הכנסת רשמים מבית הכנסת מפי מתפללים ואורחים מפגש היסטורי, זיכרונות מילדי חברים בין תלפיות לקיבוץ רמת רחל זיכרון והנצחה בשכונת תלפיות הנצחת ותיקי בית הכנסת אופיו של בית הכנסת כיום חדרי ספח של אולם התפילה המרכזי.................................................................עמ׳ 100 ספריית ’מלאים זיו‘ ’עזרת הילדים‘ – חדר תפילה לילדים ולנוער – לזכרו של איתן גרוס גני הילדים בבית הכנסת סוף דבר..............................................................................................................................עמ‘ 107 בית כנסת של גבולות, גשרים וזיכרונות תודות.....................................................................................................................................עמ׳ 109 נר זיכרון לרב חיים יהושע זמל.........................................................................עמ‘ 110 ביבליוגרפיה ומקורות מידע....................................................................................עמ‘ 112 רשימת תמונות...............................................................................................................עמ‘ 114

6 ספר היובל פתח דבר הספר ’בית הכנסת על שם ש“י עגנון בתלפיות – תולדות, קהילה ודרך‘ חובר במסגרת פעילויות ’שנת היובל‘. צוין בו המעבר של בית הכנסת ממיקומו בתחילת דרכו ב‘צריף‘, למבנה הקבע שלו, ברחוב לייב יפה 11 ,בשכונת תלפיות. שכונת תלפיות הוקמה לפני כמאה שנים, בשנת 1921 .בשנת 1925 הוקם ביוזמת ועד השכונה צריף במרכז השכונה )בגן בן￾יהודה(, שבו פעל הוועד וכן גן ילדים, בית ספר ובית כנסת. שם החל לפעול בית הכנסת בסדירות והיה לבית הכנסת המרכזי של השכונה. לפני חמישים שנים, בחודש אלול תשל“ב )1972 ,)עבר בית הכנסת למבנה קבע וקיבל את שמו ’בית הכנסת תפארת ישראל על שם ש“י עגנון‘. לאחר המעבר פעל בצריף בית כנסת לעדות המזרח, וכעבור כמה שנים נבנה סמוך למיקום הצריף מבנה חדש ומפואר -80 ,פעל בצריף במשך בשם ’בית הכנסת הספרדי החורשה‘. מאמצע שנות ה כמה שנים שבט ’להבות‘ של הצופים הדתיים, עד להריסתו של הצריף בידי עיריית ירושלים בשל סיכונים בטיחותיים במבנה. בוועד בית הכנסת התקבלה החלטה לחגוג את יובל המעבר לבניין הקבע והוקמה ועדת יובל בהובלתו הנעימה והנמרצת של יו“ר הוועד מוטי עם￾שלום. הוועדה גיבשה הצעות ותוכניות אלה לציון השנה המיוחדת: 1 .קידוש היובל – קידוש מכובד שהתקיים בשבת ’כי תבוא‘ תשפ“ב, בעקבות שבת ’כי תבוא‘ בשנת תשל“ב – השבת הראשונה שבה התחיל לפעול בית הכנסת בבניין הקבע בסדירות. 2 .שחזור התהלוכה שבה הועברו ספרי התורה מהצריף לבית הכנסת – התהלוכה התקיימה בכ“ד אלול תשפ“ב, בהשתתפות רבים מחברי בית הכנסת, תושבי שכונת תלפיות-ארנונה ותנועות הנוער הפועלות בשכונה. התהלוכה יצאה מ‘בית הכנסת הספרדי החורשה‘ לעבר ’בית הכנסת על שם ש“י עגנון‘, בשירה וריקודים ובליווי ’כלייזמרים‘ ושחקן. התהלוכה תועדה בעזרתו המקצועית של מיכאל גלאוברג, חבר הקהילה שצילם את האירוע. אפשר לצפות בצילום בגאווה והוא יישמר גם כתיעוד לדורות הבאים )ראו עוד להלן(.

7 3 .הכנת ספר ומצגת המתעדים את תולדות בית הכנסת והקהילה – לצורך תיעוד דרכו של בית הכנסת מראשיתו ועד היום, הוקמה ועדת משנה שבחרה בד“ר יוסי שפנייר, חוקר ומחברם של פרסומים בתחום ידיעת ארץ ישראל, לביצוע המשימה. הכנת הספר ’בית הכנסת על שם ש“י עגנון בתלפיות – תולדות, קהילה ודרך‘ התבססה על מקורות רבים – מחקרים אקדמיים, ספרות פופולרית, מקורות ארכיוניים, תמונות וראיונות שקיים ד“ר שפנייר עם חברי הקהילה. בצד זאת, הכין ד“ר שפנייר גם מצגת הכוללת שלל תמונות ומסמכים המציגים את תולדות בית הכנסת ואת הקהילה. תודה לד“ר יוסי שפנייר על העבודה המקצועית, היסודית והרחבה באיסוף החומר ובכתיבת הספר. תודה גדולה לכל מי שסייע ותרם להכנת הספר – בראיונות, בחומרים, בעצות טובות ובכל הנדרש. ההיענות של כולם הייתה רבה ביותר. תודה לחברי ועדת היובל ולוועד בית הכנסת שתמכו וליוו את הכנת הספר והמצגת. הצופה כיום בקהל הגדול הממלא את בית כנסת ש“י עגנון בשבתות ובחגים יתפעל מחזון המייסדים בשנות ה-30של המאה ה-20 ,אשר הניחו את אבן הפינה לבניין גדול לבית כנסת, בעוד תלפיות הייתה שכונה קטנה שתושביה מעטים. כיום שכונת תלפיות-ארנונה הינה שכונה גדולה, צומחת ומתחדשת עם אוכלוסייה מגוונת, שפועלים בה בתי כנסת רבים במענה לצרכים המגוונים של התושבים בשכונה. לצערנו, בזמן כתיבת הספר ואירועי שנת היובל, במוצאי שבת קודש פרשת ’לך לך‘ תשפ“ג, הלך לעולמו בפתאומיות הרב חיים יהושע זמל, רב בית הכנסת במשך חמישים שנים, ורבה של שכונת תלפיות-ארנונה. הרב זמל ז“ל תמך והיה שותף לכל תוכניות חגיגות שנת היובל של בית הכנסת. בתודה לכולם, חברי ועדת המשנה להכנת הספר והמצגת, מיכאל גלצר שרה הרשקוביץ מוטי עם￾שלום

8 ספר היובל הקדמת המחבר כתיבת ’ביוגרפיה‘ לבית כנסת היא אתגר מיוחד. נרתמתי לכך בשמחה מתוך קשר עמוק לשכונה הדרומית של ירושלים, תלפיות ולשכנה מדרום, קיבוץ רמת רחל. לא הערכתי בתחילת הדרך עד כמה משמעותיים היו הקשרים בין שני ישובים אלו לתולדות בית הכנסת ולמתפללים בו במשך מאה שנים. מצויד ברקע היסטורי על האזור התחלתי ללקט את המידע על בית הכנסת. עזרה רבה קיבלתי מכל חבר וחברה שפניתי אליהם. החל מחברי ועדת היובל דרך חברים רבים שקיימתי עימם ראיונות, רובם חברים בקהילה גם כיום. דבריהם ומחשבותיהם משוקעים בדפים אלה. כולם נרתמו ברצון רב והאירו פנים באירוח לבבי. הכנסת האורחים שזכיתי לה משקפת את רוח הקהילה בהווה. מאגרי מידע בארכיונים שונים, בעיקר בעיריית ירושלים שם נשתמרו הפרוטוקולים של ועד שכונת תלפיות עזרו עזר רב לקבלת תמונה שלמה על השנים הראשונות של בית הכנסת. החומר השמור בארכיון האוניברסיטה העברית תרם אף הוא להשלמת התמונה על בית הכנסת בשנים הרבות שהיה מושכר למוסד זה. בית הכנסת המנציח את ש“י עגנון ואת שנותיו כתושב שכונת תלפיות וכחבר בקהילה, משתקף בכתביו ומוסיפים נופך מיוחד לחיבור שהתגבש. הספר עוסק בעיקרו בתולדות בית הכנסת במשך מאה שנים, מימיו בצריף ועד היום. בהצגת הדרך הארוכה שולבו תיאורים של ההווי בקהילה ובשכונה עם תיאורי פעילויות רבות ומגוונות שמובילה הקהילה לרווחת המתפללים ותושבי האזור.

9 כמו בשכונות רבות אחרות בירושלים, בית הכנסת והקהילה חווים שינויים. הרגישות לתמורות אלו והצורך להתאים את המסגרת למתחולל סביב, הם מאבני היסוד של הקהילה המאפשרות קיום פעילות עשירה במציאות משתנה. על כך ראויה הקהילה להערכה רבה. ספר זה אמור לשקף את דרכה של הקהילה ומתפללי בית הכנסת לאורך מאה שנים לערך. זאת כשכונה ותיקה בירושלים ובית כנסת במרכזה שעברו תמורות רבות לאורך השנים. בין השורות אפשר להבחין בשלבי התפתחות העיר ובמיוחד בהתפתחות החלק הדרומי שלה, משכונת ספר מבודדת לשכונה מבוססת ומגוונת שיש להתגאות בה ובדרכה בתקופה רבת תמורות. בית כנסת הוא מרכז דתי ותרבותי, שבו פועלת קהילה מגובשת הזוכרת את ימי העבר כבסיס לקיום מסגרת דתית פעילה בהווה וכמורשת לדורות הבאים. הספר הוא לְ בֵ נָ ה אחת בתוך מכלול שלם של עשייה שתשקף לתקוותי את הנעשה לאורך הדורות, ותהווה בסיס וציון דרך לפעילויות מבורכות בעתיד. בברכה לשנים ברוכות רבות נוספות לקהילת בית הכנסת ולבאים בשעריו. הרב חיים יהושע זמל, היה רב בית הכנסת ושכונת תלפיות במשך יובל שנים. הוא היה שותף לחגיגות היובל ועזר לאורך הדרך. לצערנו נפטר טרם סיום המלאכה. יהיו דפים אלה עלים לזיכרו. יוסי שפנייר כסלו תשפ“ג

10 ספר היובל

אבני דרך לתולדות בית הכנסת 1 1921 - ייסוד שכונת תלפיות. 1925 - ראשיתו של בית הכנסת בצריף יחד עם גן ילדים ובית ספר, במרכז השכונה )’גן בן יהודה‘(. 1929 - בימי המאורעות: תושבים וספרי התורה של בית הכנסת מפונים. 1934 - כ“ה בכסלו תרצ“ה ) 2 בדצמבר 1934 - )הנחת אבן פינה לבניין בית הכנסת החדש. 1935-1936 - בניית בית הכנסת בבניין הקבע. 1936-1972 - בית הכנסת עומד כשלד שלא הסתיימה בנייתו מחוסר תקציב. שנות ה–40 - בית הכנסת במבנה הקבע משמש מחסן של הצבא הבריטי. ה‘ באייר תש“ח - הקמת מדינת ישראל 1951-1970 - בית הכנסת במבנה הקבע משמש כמחסן של האוניברסיטה העברית. 1965-1968 - מאבק משפטי הנוגע למעמדו של בית הכנסת במבנה הקבע. 1968 - החלטת בית המשפט ששלד בית הכנסת במבנה הקבע ישמש לפי ייעודו בתוכנית המקורית ולא כמחסן. 1970-1972 - פינוי המחסן, שיקום ושיפוץ שלד בית הכנסת למען ייעודו המקורי. 1972 - ט“ו באלול תשל“ב )25 באוגוסט 1972 - )מעבר חגיגי מהצריף למבנה הקבע. 1976 - שיפוצים בבית הכנסת בעזרת מימון קרן ירושלים. 2022 - 101 שנים לשכונה, 50 שנים למעבר מבית הכנסת בצריף לבית הכנסת במבנה הקבע. 1 בתולדות בית הכנסת ראויים לציון שני שלבים מרכזיים: בשלב הראשון )1925-1972 )מוקם בית הכנסת בצריף בגן ’בן יהודה‘ )לזכר אליעזר בן יהודה שהיה בין מייסדי השכונה(, ושלב שני שבו עבר בית הכנסת למבנה אבן המשרת את המתפללים עד היום )משנת 1972 .) כדי להבדיל בסקירה בין המבנים, נזכיר את בית הכנסת בצריף לעומת בית הכנסת במבנה הקבע מאבן בראש הגבעה בשכונה. אבני דרך 11

12 ספר היובל

ראשית הדרך 13 ראשית הדרך – בית הכנסת בצריף ראשיתה של שכונת תלפיות )1921) קורות בית הכנסת המרכזי של שכונת תלפיות הוא חלק משמעותי בתולדות ’שכונת הגנים‘ תלפיות שתוכננה בסוף התקופה העות‘מאנית בהשראת דגם העיר תל אביב הסמוכה ליפו. התוכנית יצאה לפועל בראשית תקופת המנדט ביוזמת ההנהלה הציונית. בשנת 1919 פנה ארתור רופין למתכנן הערים פטר גדס, בשם ההסתדרות הציונית, כדי שיתכנן את אזור תלפיות כחלק מתכנון שכונות ירושלים. במענה לבקשה תכנן גדס שכונת גנים 1 שבמרכזה מבנה ציבור. 1 על התפתחות השכונה קיימת ספרות מחקר מקיפה הקשורה לירושלים של תקופת המנדט, ראו: יהושע בן￾אריה, ירושלים העברית החדשה בתקופת המנדט, ירושלים תשע“ב, עמ‘ 39-52 ;יהושע בן￾אריה, בן הארץ הזאת, ירושלים תשפ“ב, עמ‘ 463-491 ;רות קרק ומיכל אורן נורדהיים, ירושלים וסביבותיה: רבעים שכונות וכפרים 1800-1948 ,ירושלים תשנ“ה, עמ‘ 233-240 ;אהרון פירסט, ירושלים החדשה, ירושלים תש“ו, עמ‘ 128-129 .יצחק שפירא, ירושלים, מחוץ לחומה, תש“ח, אור יהודה 2008 ,עמ‘ 150-152 ;למרות אזכוריה הרבים בסקירות מגוונות לא נכתבה על השכונה עצמה עבודת תיעוד מקיפה היסטורית. המועצה לשימור אתרים ערכה סקר שימור, תלפיות תיק תיעוד שכונתי בשנת 2011 .תודות לאיציק שווקי שהעביר לידי עותק של התיק.

14 ספר היובל השלמה לתוכניתו של גדס סיפק האדריכל ריכרד קאופמן. בשנת 1921 במסגרת תכנון שכונות נוספות בירושלים. בתוכניתו של קאופמן הוקצה במרכז השכונה אזור מיוחד 2 למבני ציבור, בהם גם בית כנסת. בניית הבתים הראשונים החלה -20 בהשתתפות בראשית שנות ה אנשי גדוד העבודה ופועלים יהודים אחרים. במשך שלוש השנים הראשונות נבנו כארבעים בתים מתוך מאות מגרשים שנמכרו. המתיישבים הראשונים 2 דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים 1991 ,עמ‘ 249 .התוכנית של הקמת מבני הציבור ובית הכנסת הוא חלק מהם. הדגם שהציע בפועל, לא בוצע. כך גם בתוכנית שכונת רחביה שתכנן קאופמן, הוכנה תוכנית לבית כנסת אבל גם שם לא בוצעה, קרויאנקר, אדריכלות בירושלים, עמ‘ 266. שכונת תלפיות על פי התוכנית של האדריכל ריכארד קאופמן, 1921 הודעת בנק אפ“ק לקבלת הלוואות לבניה בתלפיות

ראשית הדרך 15 שרכשו קרקעות כדי להתיישב במקום היו יזמים, רופאים, פקידי בנק ופקידי 4 3 הלוואות התקבלו בבנק אפ“ק. ציבור. בשנת 1923 הוקמה אגודה שיתופית של השכונה למען שימור צביונה ופיתוחה. בחקר שכונת תלפיות, תופס הסופר ש“י עגנון מקום חשוב כתושב השכונה, פעיל בבית הכנסת לאורך שנים ומונצח בבית 5 משום כך ראינו לנכון לשזור הכנסת כיום. את דרכו במקום לאורך הסקירה שלנו. לימים, כשיכתוב על ’השכונה‘, יתאר בצורה מיטבית את מיקום השכונה בסמוך לספר המדבר: ”יצאו ארבעה אנשים לערפו של מדבר מהלך שעה אחת מן העיר ובנו להם בתים, כל אחד בקצה אחר כפי שהיה הגורל. ועדיין כל הארץ כמדבר 6 היתה לא היו בה לא כבישים ולא שום סימן של יישוב ]..[“. בבואם לבחור שמות לרחובות בשנת 1928 ,בחרו מנהיגי השכונה בשמות המתארים את האזור המדברי הניבט מבתי השכונה: ים המלח, הר נבו, עין 7 גדי, מסדה, יריחו וגלעד. 3 בן￾אריה, ירושלים, עמ‘ 40. 4‘ לבוני בתים ”בתלפיות“, הארץ, 29 במאי 1922 ,עמ‘ 1 מודעה בעיתונות היומית למעוניינים בבית בתלפיות. 5 עגנון התפלל בבתי כנסת שונים בירושלים, מתוך רצון להיזכר בסגנון התפילה שאותו הכיר במחוזות ילדותו. על כך ראו ראובן גפני ’בוצ‘ץ‘ האבודה בירושלים הבנויה‘. ככל הידוע מלבד בית הכנסת בתלפיות, אין בית כנסת המנציח את ש“י עגנון , ודאי שלא בשם בית הכנסת ומכאן ייחודו של בית הכנסת שבו אנחנו עוסקים כאן. 6 ש“י עגנון, האש והעצים, ירושלים ותל אביב תשכ“ז, עמ‘ רצח. 7 פרטיכל ישיבת ועד השכונה מיום 1928.7.17 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 3 .שמות נוספים שהוחלט לקרוא ושאינם קשורים למדבר הם הרחובות: הרצל )שונה לקורא הדורות, לאחר צירוף השכונה לירושלים( , בית“ר ודרך אפרתה כיוון שהשכונה בנויה על הדרך המובילה דרומה. הרחובות נזכרים במדריך משנת תש“ח, יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, עמ‘ 151 . ש״י עגנון ז״ל

16 ספר היובל בית הכנסת בצריף וההווי הדתי של השכונה בשנת תרפ“ה )1925) במסגרת התפתחות השכונה בשנת תרפ“ה נקנה צריף עץ ששימש את בית הכנסת, בית ועד, גן ילדים ובית ספר. על השימוש בצריף אחד לכל מבני הציבור בשכונה אמרו חברי הוועד: ”אומנם הצריף הזה אינו מתאים ביותר לכל אלה ועוד יבוא יום שבו נוציא לפעל תוכניתנו היפה לבנות על המקומות 8 המיוחדים שהוקדשו למטרות ציבוריות את כל הבנינים הציבוריים הנ“ל ...“. על מיקום בית הכנסת בצריף מספר אהרן פירסט, מחוקרי העיר: ”בתוך הגן הציבורי המשתרע על שטח של למעלה מחמשת דונם והנקרא על שם 9 אליעזר בן יהודה, הוקם בצריפי עץ בית כנסת זמני, בית הועד ...“. תלמידים ששהו בבית הספר בשעות היום יצאו ושיחקו בחורשה בגן הציבורי והשחיתו ככל הנראה את עצי הגן. על כך התריע אברהם אוליצור בישיבת ועד השכונה:10“ הילדים משחיתים את הנטיעות בגנה הציבורית שע“ש בן יהודה. המזכיר הודיע שידוע לו מזה וכי הוא מאשים את תלמידי בית הספר הוחלט לכתוב לגברת נתן בעניין זה ולבקש ממנה שיעירו על קלקול הנטיעות לתלמידים ולתלמידות“.11 לימים התברר כי עזרת הנשים של בית הכנסת )החלק הדרומי( נמצא על חלק ממגרש בבעלותה של משפחת מרדכי כספי, שביקש לכך אישור רשמי לאחר בדיקה של מודד מוסמך.12 -50 נערכו עדכונים של קרקעות לקראת מסירתם לעירייה. בראשית שנות ה 8‘ בשכונת תלפיות‘, דו“ח על הפעילות בשנת תרפ“ה, ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 4 9 פירסט, ירושלים החדשה, עמ‘ 128 .ראו גם: בן￾אריה, ירושלים, עמ‘ 50 .כיום נקרא המקום ’גן החורשה‘, הנמצא בין הרחובות אפרתה, בית הערבה, קורא הדורות וסמטת ברזילי. 10 אברהם אוליצור )1891-1948 )היה גזבר קרן היסוד, בין החברים הפעילים בשכונה ובוועד. נפצע בפיצוץ -11 במרץ, 1948 ונפטר מפציעתו זמן קצר לאחר מכן. על שמו נקרא רחוב בשכונה. במוסדות הלאומיים, ב 11‘ שחיתת עצים בגינה שע“ש בן￾יהודה‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1937.2.12 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 , תיק 8. 12‘ צריף בית הכנסת המצוי בחלקו על מגרש השייך למר כספי‘, ישיבת ועד השכונה, מיום 1946.1.8 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10.

ראשית הדרך 17 אז העלה הוועד שוב את הצורך בהסדרת הבעלות על הפינה הדרומית של בית הכנסת הנמצאת בבעלות משפחת כספי.13 שכונת תלפיות לא הייתה שכונה דתית במלוא מובן המילה אך דיוני הוועד מגלים כי היה רצון לשמור על אופי מסורתי ולמנוע חילול שבת בפרהסיה במקום. מרדכי כספי14 הדגיש את הנושא בדבריו בישיבת הוועד: ”... אצלנו באים בשבת מטיילים באוטות ]מכוניות[ באין מפריע וזה משפיל ומעליב את שמה הטוב של שכונתנו ...“.15 גם עבודות בנייה נעשו בשבת סמוך לצריף הוועד ששימש כאמור גם כבית כנסת ועל כך העירו פרנסי היישוב.16 במהלך חודש אייר תרפ“ה פנה הרב קוק לוועד היישוב בבקשה להתקין ערוב סביב לשכונה. יש שחשבו כי התקנת ערוב היא פעולה חיובית שתעודד תושבים חדשים להגיע לשכונה ויש שסברו שהדבר לא ישפיע על תושבים פוטנציאלים. סופו של דבר, כיוון שלא נלקחה ההוצאה )עשרים לא“י( בחשבון לשנה זו הוחלט להעביר את הבקשה לאספה הכללית לאישור.17 גם בשנת תרפ“ט )1929 )ציין מרדכי כספי שיש חברים המעבדים את גינותיהם בפרהסיה בשבת: ”... רוצה אני להעיר על עובדה אחרת שהנה מזיקה לשכונה ... והיא חילול שבת בשכונה על ידי תושבים ידועים המעבדים את גינותיהם 13‘ חורשת בן יהודה‘, ישיבת ועד ההנהלה מיום, 1952.7.28 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 14 מרדכי כספי )1895-1947 )היה איש עסקים ויו“ר השכונה במשך שנים רבות. היה פעיל מאוד בכל הקשור לבית הכנסת בימיו בצריף. כן היה מסור לניהול נושא המסורת בשכונה ופעל רבות למעבר למבנה הקבע. על שמו נקרא הרחוב בחלק הצפוני של השכונה. הבית שבו התגורר קיים עדיין ברחוב קורא הדורות 18 .עליו ועל בני ביתו ראו פליפ גודמן )עורך(, אברהם חיים ונחמה רבקה כספי: שורשים וצאצאים, ירושלים 1987. 15 ישיבת ועד השכונה מיום ז‘ בתשרי תרפ“ה, ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 2. 16‘ על דבר חילול שבת בפרהסיה‘, ישיבת ועד השכונה מיום י“ב באדר תרפ“ה, ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 , תיק 2. 17 דיון בבקשתו של הרב קוק, ישיבת ועד השכונה מכ“ד באייר תרפ“ה, ארכיון עירית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 2. מרדכי כספי, ממייסדי ומובילי השכונה ופעיל מרכזי בבניית בית הכנסת מרדכי כספי, ממייסדי ומובילי השכונה ופעיל מרכזי בבניית בית הכנסת

18 ספר היובל בשבת“.18 הוועד ביקש לשמור על צביון השכונה בתחומים שונים ובכלל זה ההיבט הדתי. תושבי תלפיות חוו גם חילול שבת מצד חברי קיבוץ רמת רחל השכן שעיבדו את חלקותיהם הסמוכות בשבת. בימי הקציר של שנת 1942 יצאו אנשי רמת רחל לקצור את תבואתם ב‘גבעת אליהו‘ הסמוכה בשבת: הישיבה מביעה את מחאתה וצערה על חלול שבת בפרהסיה שנעשה ע“י אנשי רמת רחל ... בעת אסוף התבואה באחד השבתות האחרונים. הוחלט לכתוב להם כי נבטל את ההסכם בינם ובנינו ... אם לא יתחייבו חגיגית להימנע להבא ממעשה מחפיר ....19 במאי 1953 כתבו תושבי תלפיות לחבריהם ברמת רחל על ההפרעה הזו: ... והנה נחוש לרגע קט ללב יהודי, שעלה בגעגועיו ארצה וזן את עיניו מיפי הארץ ועתיקותיה, והגיעו לשכונתנו בשבת יראה את מקום המקדש אפס מנגד, אך מה ידווה ליבו כי סמוך לעיניו יחללו יהודים את השבת בעבודתם בשדה. לא לתוכחת מוסר נתכוון חלילה, אף לא נתערב בעניינכם הפנימיים, אך דעו נא דעה כי בחלולי שבת אלה החוזרים ונשנים בפרהסיה, בציפור נפשנו תגעו. תקוותינו, כי שגגה מלפניכם ואין זה אלא סדור עבודה מקרי, שכן מה הוסבר מקרה שקדם לו, וגם הובטח לנו בשעתו, כי לא יישנו כגון אלה. אנא חברים תקנו המעוות, כי גאוותינו עליכם.20 בשנת תשכ“ה )1965 )בשבת שלפני חג הפסח יצא חבר רמת רחל לרסס את המטעים הסמוכים לתלפיות בשבת ושוב חזרו תושבי השכונה על בקשתם מתוך הבנה ויחסי שכנות טובים: בשבת שעברה ביום ח‘ בניסן. הפעיל אחד מעובדיכם את מכונת הריסוס 18 ישיבת ועד השכונה מיום 1929.4.7 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 3. 19‘ חלול שבת שנעשה בידי אנשי ”רמת רחל“ בשכונה‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1942.5.3 , ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 20 מכתב לוועד משק רמת רחל מתושבי שכונת תלפיות מיום 1953.5.4 ,בין החתומים על המכתב: פרופ‘ יוסף קלוזנר, ש“י עגנון, ד“ר מאיר וייס, הרב שמואל בנימין רייך, ארכיון רמת רחל, מיכל 264 ,תיק 3.

ראשית הדרך 19 החל משעה 30:5 בבוקר והמשיך בעבודה הרעשנית הזו שעות אחדות. כל תושבי תלפיות שהתכנסו אחר כך בבית הכנסת בטאו את צערם וכאבם הרב על הפרעת מנוחת השבת ... קבלו נא תודתינו העמוקה מראש ותתברכו בברכת: ”מטל השמים ומשמני הארץ, וכו‘.21 מאורעות תרפ“ט – פינוי תושבים וספרי תורה במאורעות תרפ“ט התקיפו פורעים את שכונת תלפיות ואת קיבוץ רמת - רחל הסמוך לה עד שתושביו נאלצו לסגת לשכונת תלפיות. עמנואל בר חיים, מוכתר רמת רחל וממייסדיו, מספר: ... אני עם אליעזר אחי רצנו לתלפיות להזעיק עזרה רפואית. בדרך ירו עלינו, אך עברנו בשלום. בתלפיות התנדב אחד התושבים, נחמיאס, בעל רכב לנסוע אתנו ... עזרה לא הגיע והתחלנו לתכנן את הנסיגה ... הסתדרנו בשורה עורפית. הלפרין, המפקד הלך בראש ואני הייתי המאסף ... אני יצאתי לבדי לתלפיות, לתור את הדרך ... נפגשתי עם אנשי תלפיות ... ואנחנו באנו אל המשפחות שלנו שנמצאו בתלפיות עוד מאתמול.22 בהתקפה על שכונת תלפיות נהרג משה ברנדיס, מתושבי השכונה.23 השכונה ניזוקה ואחדים מתושביה עזבו את המקום. ש“י עגנון שהיה גם הוא בין המותקפים, גויס לשמירה: 21 מכתב לוועד משק רמת רחל משכונת תלפיות, י“ב בניסן תשכ“ה. בין החתומים על המכתב: פרופ‘ ש‘ טלמון, ח‘ ציזלר, ש“י עגנון, יעקב בן￾דב, אליעזר נוסבאום ואחרים. ארכיון רמת רחל, מיכל 264 ,תיק 3. 22 עמנואל בר￾חיים )1902 - 1974 )איש העלייה השלישית, חבר בגדוד העבודה ובפלוגה הירושלמית, ממייסדי קיבוץ רמת רחל. עמנואל בר￾חיים, בדרך אל רמת רחל, עמ‘ 124-125. 23 תושב השכונה מאיר גור￾אריה, אומן במקצועו, העלה הצעה להקים גלעד במקום. יהושע בן￾אריה, בן הארץ הזאת, עמ‘ 468 ,הערה 23. בית עגנון בשנת 1933

20 ספר היובל בערב שבת בבוקר בא אצלי מזכיר השכונה תלפיות ואמר לי מבקשים אותך שתצא לשמור על השכונה. כי כל השומרים עייפים. הצצתי בפניו בתמיהה. כל העניין היה בעיני כמין שחוק, וקשה היה לי לבטל שעה אחת מעבודתי.בערב שבת הקפיד להתפלל בבית הכנסת כדי לחזק את המניין, כיוון שהיה ברור שלא יגיעו מתפללים רבים: ... בינתים ירד היום ונכנסתי לבית הכנסת. חשבתי שהיום ודאי לא יבואו הרבה להתפלל אל נא תחסר תפילה במקום הזה. כשבאתי מצאתי רק ארבע זקנים שאחזו בכנפי בגדי ורצו לשמוע ממני מה יהיה. עמדתי והתפללתי ביחיד ומיהרתי לצאת מבית הכנסת והלכתי לביתי לקדש.24 כך תיאר את הדברים בפני ידידו שלמה זלמן שוקן לאחר הפרעות.25 בשלב כלשהו התגייסו הבריטים לעזרה בפינוי התושבים. כשאספו את מרדכי כספי הוא ביקש לסור לבית הכנסת ולקחת עמו את ספרי התורה.26 קיבוץ רמת רחל הסמוך הותקף ונהרס וצריפיו עלו באש. התושבים כולם פונו לירושלים ושוכנו בבית ספר בעיר. לאחר שנתבקשו להתפנות, הם פנו לתושבי תלפיות לעזרה. יהודה קופלביץ )אלמוג(27 פנה לוועד השכונה בבקשה שיסכים לארח את פליטי רמת רחל )גדוד העבודה( בבתים פנויים בשכונה ולהשתמש במבנה בית הכנסת כחדר אוכל. בלשון תקיפה מעט ביקש קופלביץ כך: ”... גם תתנו לנו את צריף בית הכנסת שישמש לנו בתור בית אוכל. כמובן שנרשה לכם להתפלל בשעות התפילה ... כאן, בתלפיות נשאר עד אחרי הגשמים. כשיחלוף החורף נצא למקומנו ....28 לבקשתו של קופלביץ נערך דיון בוועד השכונה וכך סיכם יצחק לוי את 24 ש“י עגנון, מעצמי אל עצמי, ירושלים ותל אביב תש“ם, עמ‘ 423. 25 שלמה זלמן שוקן )1877-1959 )היה איש עסקים יליד גרמניה בעל הוצאת ספרים, שפרסם ותמך בהוצאת ספרי עגנון. 26 דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב, תל אביב 1971 ,עמ‘ 472-473. 27 יהודה קופלביץ‘ )אלמוג( )1895-1972 )עוזרו ותלמידו של יוסף טרומפלדור, ממייסדי גדוד העבודה, היה ממייסדי קיבוץ רמת רחל ומפעלי האשלג בים המלח. ראש המועצה האזורית תמר )1955-1965 )חבר קיבוץ כפר גלעדי שבו גם נקבר. על שמו נקרא קיבוץ אלמוג בבקעת הירדן. 28 סיכום ישיבת ועד עיר גנים￾תלפיות מיום 1929.10.20 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 3.

ראשית הדרך 21 עיקריו:29 ...“ בנוגע לבית הכנסת, צריך אני לאמר שהרבה עמל וכסף השקענו בו וגם נוכחנו שתלפיות זקוקה לבית כנסת, אך מבלי להתחשב את הכל זה נסכים למסר לרשותם את צריף בית הכנסת ...“30 שאר תושבי רמת רחל השתכנו בבתים שהתפנו. מקצתם נהנו מתנאים טובים למדיי. עמנואל בר￾חיים מספר: ”אני גרתי בבית דוד ושושנה שטרן. קיבלתי חדר מיוחד עם ריהוט נחמד. אף פעם לפני זה, וכמדומני גם אחרי זה, לא חייתי בתנאים נוחים כל כך“.31 בזמן שהותם בתלפיות אורגנה למענם גם פעילות תרבותית. בין המרצים שלקחו חלק בהעשרה התרבותית היה פרופ‘ קלוזנר, תושב השכונה.32 ש“י עגנון, כמו גם תושבים נוספים, פונו בסופו של דבר לירושלים בעוד אשתו וילדיו שהו אצל קרובי משפחה בבת גלים. בהתקרב חגי תשרי תר“ץ )1929 )כתב לחברו ופטרונו שלמה זלמן שוקן, על געגועיו לבית הכנסת בתלפיות: ... ישבתי כל העת בירושלים עד שנתבקשתי לבוא אצל משפחתי לחיפה, זה דבר מכריע, כתבו לי, להיות עם המשפחה בראש השנה, כי על כן באתי. קצת היה קשה לי לעזוב את תלפיות. חפצתי להתפלל בימים הנוראים בבית כנסת שם. בתלפיות השדודה והשוממה כל לובש טלית מוסיף קצת אומץ רוח. כמה הייתי חפץ לבנות לי בית בתלפיות, בית לי ולבני ביתי. עם גינה שלי ועם גדר של אבנים שלא יוכלו עוד בני עולה להתפרץ לביתי. 33 29 ד“ר יצחק לוי )1866-1950 )היה בין יוזמי ובוני השכונה וכיהן כיו“ר ועד השכונה במשך שנים רבות. לוי ניהל את סניף בנק אפ“ק בעיר. ביתו ברחוב עין גדי 4 היה מן הבתים הראשונים בשכונה. הוא עזב את השכונה בשנת 1938. 30 סיכום ישיבת ועד עיר גנים￾תלפיות מיום 1929.10.20 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 3. 31 בר￾חיים, בדרך אל רמת רחל, ירושלים תשל“ב, עמ‘ 125. 32 קלאוזנר הרצה על שלמה אבן גבירול ועל אחד העם. ’רמת רחל‘, דבר, 1930.3.2 ,עמ‘ 3. 33 ש“י עגנון – ש“ז שוקן, חילופי אגרות )תרע“ו-תשי“ט(, עמ‘ 252 .אני מודה לרב ג‘פרי זקס שהפנה אותי למקור זה. עגנון גר עד לשנת 1931 בדירה שכורה ואז עבר לביתו הקבוע. כיום ברחוב קלוזנר 16 .על מגוריו בשכונה ראו יהושע בן- אריה, ירושלים היהודית החדשה, עמ‘ 52-53 .הדברים גם נזכרים בספרו ’אסתרליין יקירתי‘ במבוא שכתבה בתו אמונה, עמ‘ 12 .על התרשמותו של עגנון מהשכונה, מתושביה, מבתיה ומבית הכנסת שלה, ראו בסיפורו ’הסימן‘ בקובץ האש והעצים, עמ‘ רפג-שיב. שכונת תלפיות לא נזכרת בשמה אלא בכינוי ’השכונה‘ אבל ברור לכל שבה מדובר. על הסיפור והקשריו ההיסטוריים וההשוואה של תלפיות עם עירו, בוטשאטש, ראו אלן מינץ, בין שואה ומולדת, ירושלים 2000.

22 ספר היובל בסיום הפרעות חזר עגנון לשכונה, כמו גם תושבים אחרים, ובנה בה את ביתו: ... דרתי בשכונה אחת משכונות ירושלים, בבית שבניתי לי אחר הפרעות של שנת תרפ“ט ... בשכונה זו שביקשו הערביים להחריבה. ובחמלת השם עלי הצליני מידי שוסינו ... וקימתי את נדרי ובניתי לי בית ....34 עטיפת הספר ’האש והעצים‘ 34 עגנון, האש והעצים, עמ‘ רפג. שלט הסבר בחצר בית עגנון תמונה כיתוב ✔ 1 בית הכנסת בצריף ✔ 2 בית הכנסת במבנה הקבע. 2022 האדריכל ריכארד קאופמן, 1921 ✔ 3 שכונת תלפיות על פי התוכנית של לבנייה בתלפיות ✔ 4 הודעת בנק אפ"ק לקבלת הלוואות ✔ 5 שי עגנון דיוקן 6 בית הכנסת בצריף ✔ 6 א' עטיפת הספר 'האש והעצים' ✔ 6 ב' שלט הסבר בחצר בית עגנון ✔ 6 ג' בית עגנון בשנת 1933 ✔ 6 ד' בית עגנון בשנת תשפ"ג )2023) לבית הכנסת ✔ 7 נתיב ההליכה של שי עגנון מביתו הכנסת במבנה הקבע ✔ 8 ההזמנה להנחת אבן הפינה לבית

ראשית הדרך 23 בית הכנסת שבצריף, יושביו וחזניו בשנת 1944 נשלחה פנייה למהנדס העיר ירושלים מוועד השכונה בדבר שני צריפים בגן ]אליעזר[ בן יהודה, אחד מהם בניין בית הכנסת.35 הצריף היה מאורך וכיוונו צפון￾דרום. בצד הצפוני )הפונה לירושלים( ניצב במרכז ארון הקודש ומימין לו )בצד מזרח( ישב יהודי ממוצא הונגרי )ששימש ברבנות בחו“ל(. סמוך לו ישב ש“י עגנון ומשמאל לארון )ממערב( ישבו אליקים בן￾מנחם36 ולצידו יוסף קלוזנר.37 במשך שנים ארוכות לא היה לבית הכנסת רב רשמי. ש“י עגנון היה מגיע לתפילה בכל שבת. קלוזנר היה מגיע מידי פעם ונושא דברים באירועים חגיגיים. מספרים כי באחת השבתות שבהן הגיע קלוזנר לבית הכנסת דרש דרשן ביידיש. קלוזנר התרעם על כך וציין שאין זה מן הראוי לדרוש בבית הכנסת אלא רק בעברית. 35 מכתב למהנדס עירית ירושלים מא‘ אלישר מ“מ יו“ר הוועד. מיום 1944.6.27 .ארכיון עריית ירושלים, מיכל 196 , תיק 16. 36 אליקים בן￾מנחם )1908-1998 )חוקר תנ“ך וספרות, מנהל בית ספר מעלה, פירש את ספר יונה בסדרת ’דעת מקרא‘, ממנהיגי בית הכנסת במשך שנים. 37 פרופ‘ יוסף קלוזנר )1874-1958 )מרצה לספרות, בין מקימי האוניברסיטה העברית, פעיל בוועד השכונה. היה מבוחרי שמות רחובות השכונה בראשית דרכה. פרופ‘ קלוזנר היה בין הפוקדים את בית הכנסת בצריף ושותף ליסוד בניין הקבע. על שמו נקרא רחוב סמוך למקום ששכן ביתו, בקרבה לביתו של ש“י עגנון.

24 ספר היובל מתפללים ידועים אחרים בבית הכנסת היו: פרופ‘ מאיר וויס38 ופרופ‘ משה צבי סגל.39 בצמוד לקירות האורך הוצבו ספסלי ישיבה עם עמודי תפילה )סטנדר(. היושבים בהם צפו לעבר הבמה במרכז. מצפון ומדרום לבמה ניצבו ספסלים בכיוון התפילה. עזרת נשים הייתה בחלק האחורי הדרומי של בית הכנסת.פתח בית הכנסת נמצא בקיר המזרחי בשליש האחרון.40 מספר המתפללים לא היה גדול בדרך כלל ולכן לא התקיים מניין בימות החול אלא רק בשבתות. הדרך לבית הכנסת מתוארת בידי עגנון כסמוכה לביתו: ”קרוב הוא ביתי לבית תפילתי. בשעה קטנה מגיעים מביתי לבית התפילה. הולכים את הרחוב הצר שביתי עומד בו ]היום רחוב קלוזנר[ ובאים לרחוב רחב ממנו ]רחוב ביתר/ קורא הדורות[ ונפנים משם ויורדים ובאים לצריף עץ שמשמש מקום תפילה“41 38 פרופ‘ מאיר וייס )1908-1998 )חוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות, עסק בחינוך, לימד בבית ספר -50 .פרופ‘ וייס לימד במוסדות חינוך שונים ובאוניברסיטה העברית. על מעלה ואף ניהל את המוסד בשנות ה שמו נקרא רחוב בשכונת פסגת זאב. 39 פרופ‘ משה צבי סגל )1876-1968 )חוקר מקרא וספרות עברית. חתן פרס ישראל למדעי היהדות. ביתו היה הבית הדרומי של השכונה ) ברחוב לייב יפה 56 .)על שמו נקרא רחוב בשכונת רמות. על ביתו ברחוב לייב יפה 56 ראו בן￾אריה, ירושלים, עמ‘ 79. 40 תיאור בית הכנסת ויושביו מבוסס על שרטוט והסבר מפיו של פרופ‘ חנינה בן מנחם, בראיון עמו. 41 עגנון, האש והעצים, עמ‘ רצד. בית עגנון בשנת תשפ“ג )2023) נתיב ההליכה של שי עגנון מביתו לבית הכנסת

ראשית הדרך 25 את הצריף הצנוע תיאר בצורה מחויכת משהו ביחס שבין הציבורי לפרטי. אבותינו שראו את ישיבתם בעולם הזה ישיבת עראי, ואת ישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות ישיבת קבע, היו בונים בתים גדולים וטובים לתורה ולתפילה. אנחנו, שעיקר דעתנו על העולם הזה, בונים לנו בתים גדולים ונאים, ומסתפקים לנו לתורה ולתפילה בבתים קטנים ובצריפים. הוא שבית תפילתנו שבשכונה זו עשוי צריף עץ. זה טעם אחד, מלבד הטעם שלא הספיקו לגמור את בניין בית הכנסת מפני הפרעות הראשונות ומפני המהומות ומפני מלחמת יושביה, שהיו מתחלפים אחר כל צרה.42 בשנת 1931 ציוותה שרה צ‘רבונה את ביתה )בקורא הדורות 7 )להקדש לבית הכנסת.43 בשלב ראשון הוא שופץ ושימש בית ספר )בשנת 1933.)44 לאחר שהתברר שהבית לא מתאים לתפקד כבית כנסת, מכר ועד השכונה -700 לא“י וסכום זה שימש מקור ראשוני לבניית בית הכנסת את המבנה ב הקבוע.45 על סכום זה הוסיפו התושבים 800 לא“י עד שעמדו לרשותם 1500 לא“י לבנייה. עם גיבוש הרעיון והכסף שהתקבל מבית ההקדש החלו לחשוב על תכנון בית כנסת גדול שישמש גם בית עם לתושבי השכונה. היוזם והמניע לבניית בית הכנסת היה כאמור מרדכי כספי.46 לקראת סוף שנת 1935 הגיע לשכונה תושב חדש בשם פיטרובסקי ששימש שוחט ובעל תפילה. הוא ביקש לכהן כחזן בתשלום של שישה לא“י לחודש. ואומנם הוועד אישר את הבקשה משום שהיה בעל תפילה טוב ושוחט.47 בשנת 1937 הציע מ‘ טוקטלי, שהיה מחברי הוועד, להעסיק חזן קבוע בשכר, 42 שם, עמ‘ שא. 43 בן￾אריה, ירושלים, עמ‘ 50 ,הערה 59.. 44‘ הבית של צ‘רנובה‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1933.11.1 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 5. 45 מי שתכנן לקנות את הבניין היה אוטו פרנק, ’בית צ‘רנובה‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1934.7.2 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 6. 46 תרומתו של מרדכי כספי לבניית בית הכנסת הייתה רבה, בן￾אריה, ירושלים, עמ‘ 50 ,הערה 60 47‘ פיטרובסקי, שוחט‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1935.11.19 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7

26 ספר היובל בהצעה ציין שהוא מוכן לממן את שכרו השנתי בגובה 30 לא“י. הוועד קיבל בתודה את הצעתו.48 ש“י עגנון ביקר את התפילה ומנגינותיה )מבלי להתייחס לחזן זה או אחר( באחד ממכתביו לאסתר אשתו, בקיץ תרצ“א )1931 )מביתו החדש בתלפיות, שבנייתו הלכה והסתיימה: ... בשבת זו כבר טעמתי את טעם בית הכנסת. שוב הייתי מרוגז מן התפילה והפזמונים ומכל הטיאטרליות. אני שהייתי יכול להתפלל 4 שעות תפילת ערבית אצל המקובלים איני יכול לשבת חמשה רגעים בבית הכנסת בתלפיות.49 עם התפתחות השכונה לאחר מלחמת ששת הימים הלך והתפתח גם בית הכנסת. בצריף התפללו יוצאי אשכנז וספרד יחד. בשלב כלשהו עלתה הצעה שיתפללו בשבת אחת בנוסח אשכנז ובשבת אחרת בנוסח עדות המזרח לחלופין. הצעה זו לא התקבלה בסופו של דבר. עם מעבר בית הכנסת האשכנזי למבנה הקבע )בשנת 1972 להלן( היה הצריף לבית הכנסת של עדות המזרח עד שנבנה מבנה אבן צמוד למקום שבו שכן הצריף. לאחר שעברו למבנה האבן, שימש הצריף סניף של שבט הצופים. לאחר זמן מה עזבו גם הצופים את הצריף כיוון שלא היה עוד ראוי לשימוש והוא נהרס. מהווי בית הכנסת בצריף ביום כיפור בן למשפחת מרדכי כספי, אברהם גת )אחיינו של מרדכי(, התארח בשכונה -21 תיאר וגם בבית הכנסת שהיה בצריף. בסיפור שכתב בראשית המאה ה את התפילה ואת התרשמותו מבית הכנסת ביום הכיפורים בהיותו נער. ... יום הכיפורים היה לרוב המתפללים יום של בקשת מחילה וסליחה על כל המעשים הנוראים שעשו. החנווני זלמנוב על הטיית המשקולות והחלבן חיים הכחול )כך נקרא משום שלחייו ושפתיו היו כחולות תמיד(, על מהילת מים בחלב .... רשימת החוטאים הייתה גדולה וביום הכיפורים 48‘ חזן קבוע לבית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1937.10.7 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 8. 49 עגנון, אסתרליין יקירתי, עמ‘ 330.

ראשית הדרך 27 הייתה עדנה לבית הכנסת ששכן בצריף ישן ושוקע שנטה על צדו. משום כך היה החֵ לב מנרות הנשמה יורד ומזרזף מפחית הנר כמו ממשפך, ועל ריצפת העץ היו שלוליות קרושות של חֵ לב ....בשביל הילדים זו הייתה הצגה גדולה שננסכו בה הרבה מסתורין, פחד ויראה גדולה. זו היתה הצגת השנה ואולי אפילו הצגת בידור, בייחוד כאשר הסופר המפורסם ]ש“י עגנון[ ולידו, במזרח, הפרופסור ]פרופ‘ יוסף קלוזנר[ שדומה ללואי פסטר התייפחו בבכי קורע לב ותפחו בכוח על חזיהם ”אבינו חטאנו“. וכאשר נשמעה התייפחות בעזרת הנשים פצחו הזקנות שבהן בבכי נורא ”והשמחה“ הייתה רבה ....50 בין מתפללי בית הכנסת היה גם החזן ויטקו שהיה שליח ציבור בימים נוראים. לפי בקשתו נסגרו החלונות כדי שרעש מחוץ לא יפריע למהלך התפילה והחזנות )על פי דעה אחרת דרש זאת כנגד רוח פרצים שחשש ממנה(, גם אם היה חם בפנים ובחוץ. כך מתאר זאת ש“י עגנון: בית הכנסת היה מלא וממולא. אפילו אותם שאין רגילים כל השנה לבוא באו ועמדו, טליתותיהם על צואריהם ומחזורים בידהם, ובבואה דבבואה של קדושת היום נראתה על פניהם ... ירד החזן לפני התיבה משך רוח והמתין. פתח הגבאי את ארון הקודש ובחן את הציבור את מי יכבד לעמוד לימינו ולשמאלו של חזן. ציוה החזן לסגור את החלונות שלא תחטפנו רוח צינה ואמר על דעת המקום וכו‘, כל נדרי וכו‘. סייע אותו הציבור, אלו בניגון בלא מילים ואלו במילים בלא ניגון. לסוף החזירו את הספרים להיכל והתפללו. האריכו בניגונים וקיצרו בתפילה.51 בשתי מנגינות של ויטקו נוהגים להתפלל בבית הכנסת גם כיום: ברכת החודש והניגון של המילים ’שים שלום טובה וברכה‘. עגנון מתייחס גם כן ליום כיפור בשכונה, מתאר את הנוף סביב וכמובן את בית הכנסת. בדרכו הוא מבקר קלות את המתפללים המאחרים לתפילה. אף הוא איחר לבוא ביום קדוש זה: 50 אברהם גת, תקיעה גדולה, מהדורה משפחתית. תודות לד“ר אבי כספי שהעביר לידי את כתב היד של אברהם גת. 51 ש“י עגנון, סמוך ונראה, ירושלים ותל אביב תשכ“ז, עמ‘ 128 .

28 ספר היובל לא התכוונתי להרבות בשינה אף על פי כן אחרתי לבוא לבית הכנסת ... בית הכנסת עמד כמעט ריק. אפשר היו שם עשרה ואפשר יותר, אבל לא יתר על מניין וחצי. היכן הם כל אותם שהיו אמש? שכונת גנים זו אין כל יושביה מקפידים להיות דווקא מעשרה הראשונים. שעמום עלה מהספסלים הרקים. אילו ניתן להם פה היו מפהקים. הארון עמד פתוח והחזן מתח את צוארו והגביה ראשו כלפי מעלה וקרא סלח לגוי קדוש ביום קדוש מרום קדוש.52 מהווי הצריף בחג השבועות ההתכנסות בבית הכנסת במועד וחג ובמיוחד בחג השבועות הייתה רבת חשיבות. לתפילות הגיעו ביום זה גם תושבים שלא נהגו לפקוד את המקום בקביעות: ”באי בית התפילה התחילו מתכנסים ובאים ואף מאותם שאינם רגילים בבית הכנסת באו, למען בניהם הקטנים שמשכו אותם לבית הכנסת ...“.53 גם בעיתות סכנה הגיעו לתפילה: אפילו בשעת הסכנה כשצרו הערביים על ירושלים ופגזים עברו על ראשינו לא מנעתי את עצמי מבית המדרש בליל יום טוב קדוש זה וישבתי רוב הלילה כשם שהיו עושים בכל המקומות ובכל הדורות, זכר למעשה אבותינו בחודש השלישי לצאתם מארץ מצרים, שהיו נעורים כל אותו הלילה כשהם חרדים ומצפים לקבל את התורה מפי הגבורה.“54 מנהג קישוט בית הכנסת בירק היה גם בצריף בתלפיות: ”כל צמחי בר ששדותיה של שכונתנו מעלות בחודש זה כולם נקבצו באו יחדיו לפאר את בית תפילתינו בחג השבועות.55 52 שם, עמ‘ 129. 53 עגנון, האש והעצים, עמ‘ רפה. 54 שם, עמ‘ רצד. 55 שם, עמ‘ שב.

לקראת מבנה של קבע 29 לקראת מבנה של קבע הנחת אבן הפינה לבית הכנסת במבנה הקבע – כ“ה בכסלו תרצ“ה )2 בדצמבר 1934) מהלכים לבניית בית הכנסת החלו לקרום עור וגידים במהלך קיץ 1934: בקרוב יתחיל להבנות בתלפיות בית כנסת. ביהכ“נ יוקם על מגרש ציבורי נאה, ליד גן השכונה. הבניין מתאפשר על ידי צוואתה של אחת הראשונות בין בוני תלפיות – הגב‘ שרה צ‘רבונה שהניחה את ביתה לטובת בנין בית הכנסת. בהסכמת האפיטרופוסים נמכר עכשיו הבית ובכסף זה וכן בתרומות אחרות יוקם בית התפילה.56 בראש הוועד הנבחר שעסק בענייני בית הכנסת עמד מרדכי כספי. את בית הכנסת תכנן האדריכל רוברט פרידמן מחיפה.57 לקראת הנחת אבן הפינה, פרסם הוועד לבניין בית הכנסת הזמנה רשמית 56‘ בנין בית כנסת בתלפיות‘, הארץ, 17 באוגוסט, 1934 ,עמ‘ 6 .העמדת ביתה של גב‘ שרה צ‘רנובה לטובת בית -30 .ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 4 .וכן ישיבת ועד השכונה ודבריו הכנסת נעשתה בתחילת שנות ה של מרדכי כספי בנידון מיום 13 בדצמבר, 1931 ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 4. 57‘ בנין בית הכנסת בתלפיות‘, דבר, 2 בדצמבר, 1934 ,עמ‘ 4 .על פרידמן האדריכל לא הצלחנו לדלות מידע. ההזמנה להנחת אבן הפינה לבית הכנסת במבנה הקבע

30 ספר היובל לטקס שיתקיים ביום הראשון א‘ של חנוכה תרצ“ה )2 בדצמבר, 1934 ) בשעה 30.2 אחר הצוהריים.58 הכוונה הייתה לסיים את בניית בית הכנסת עד חגי תרצ“ו. בית הכנסת תוכנן כמבנה גדול עם כמה אולמות. אולם אחד שיכיל 500 מקומות ישיבה ואולם משני שיכיל 150-200 מקומות ישיבה, וכן בית מדרש וחלל לאספות.59 ואומנם טקס הנחת אבן הפינה התקיים בנר ראשון של חנוכה והשתתפו בו למעלה מחמש מאות איש. בטקס הופיעה מקהלה בניצוחו של קארל סלומון, ונשאו דברים הרב קוק, הרב יעקב מאיר פרופסור יוסף קלוזנר ויושב ראש הוועד מרדכי כספי. על פי התחשיבים אמור היה לעלות בניין -8500 לא“י. הטקס הסתיים בקריאת מגילת היסוד והנחת אבן בית הכנסת כ הפינה בידי הרבנים הראשיים.60 58 הזמנה להנחת אבן הפינה מהוועד לבניית בית הכנסת. ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 21. 59‘ בתלפיות המתרחבת‘, דאר היום, 8 באוקטובר, 1934 ,עמ‘ 6 .כך גם בדיווח בעיתון דבר, ’אבן פינה לבית הכנסת בתלפיות‘, דבר, 4 בדצמבר, 1934 ,עמ‘ 5 . 60‘ הנחת אבן הפנה לבניין בית הכנסת בתלפיות‘, דאר היום, 3 בדצמבר, 1934 ,עמ‘ 6. מגילת היסוד של בית הכנסת שנקראה ונחתמה בכ“ה בכסלו תרצ“ה )2 בדצמבר 1934)

לקראת מבנה של קבע 31 הרב קוק ציין בדבריו את הערך של בית כנסת שבנוי מאבנים רבות. בניגוד למצבה הבנויה מאבן אחת, בית הכנסת הוא מקום שנרקמים בו חיים.61 כאמור בית הכנסת שתוכנן היה אמור להכיל מאות מתפללים, הרבה יותר מאשר תושבי השכונה בפועל, זאת מתוך תקווה שהשכונה תגדל ותתפתח. דברים אלו נאמרו גם על ידי פרופ‘ קלוזנר בטקס. בדבריו ציין כי מקץ עשור שבו שכן בית הכנסת במבנה ארעי, יתחיל שלב המעבר לבית הקבע. בקביעת מועד הנחת אבן הפינה בחנוכה ראה קשר לימי החשמונאים שאף הם נאבקו על חופש חרות והתיישבות סביב לירושלים. בבניין בית הכנסת ראה את התפתחות השכונה מעבר למרחבים המצומצמים: ”והנה נגשים אנו לבנות בית כנסת גדול בשביל השכונה הקטנה לעת עתה. אות ומופת שהשכונה תגדל ותתרחב ותתפשט ותגיע עד רמת רחל ועד בית לחם ובהשתנות הזמנים לטובה ...“.62 כיוון שבית הכנסת מוקם באזור גבוה של השכונה עלו הצעות שונות לשם שישקף את אופי מיקומו. בין ההצעות שעלו: ’מול הר הבית‘, ’תלפיות‘, ’מול מקום המקדש‘.63 מגילת היסוד במעמד החגיגי הוקראה ונחתמה מגילת היסוד של בית הכנסת.64 המייסדים ראו את בית הכנסת כאתר מאחד לעדות ישראל, שישמש מקום לימוד תורה לדור הצעיר. בניין בית הכנסת מומן מעיזבון וכן מתרומות החברים בשכונה. בתחתית המגילה משובצות חתימותיהם של המשתתפים במעמד, ביניהם הרב קוק, משפחת מרדכי כספי, לייב יפה, ד“ר יצחק לוי, פרופ‘ יוסף וציפורה קלוזנר, שלמה אנג‘ל ורבים אחרים. - ---- 61‘ בירושלים, אבן פינה לבית כנסת בתלפיות‘, הארץ, 3 בדצמבר, 1934 ,עמ‘ 6 .המוטיב של אבן אחת במצבה לעומת אבנים המשמשות לבנייה או לשימושים אחרים מופיע בהקשרים אחרים בדברי הרב קוק. תודות לרב ארי שבט שעדכן אותי בנושא זה. 62 יוסף קלוזנר, ’בית הכנסת הראשון בתלפיות‘, הירדן, 28 בדצמבר, 1934 ,עמ‘ 5. 63 י‘ אד, ’בית כנסת שהפך ל...מחסן‘, הצפה, 8 בדצמבר, 1968 ,עמ‘ 2. 64 היא נכתבה בכתב יד באותיות דפוס.

32 ספר היובל בעזרת השם היום, יום ראשון לחנוכה, כ“ה בכסלו תרצ“ה, הונחה אבן הפנה לבנין בית הכנסת הראשון בעיר גנים תלפיות על יד ירושלים, אשר עד היום היה הקהל מתפלל בצריף ובבתים פרטיים. מקדש המעט החדש יהא מקום קדוש לתפילה ויאחד את כל שבטי ישראל אשכנזים וספרדים, ותימנים וגורגים, וכו‘, בתפילה זכה אחת, עולה למרום לאלוהי ישראל, בית הכנסת בתלפיות ישמש גם מקום תורה כנהוג מאז ומקדם בכל בתי-כנסיות שבישראל, בו ילמדו מקרא ומשנה, הלכות ואגדות, ובו ישאו משא על כל קדשי ישראל בשבתות ובמועדים ובכל יום גדול וקדוש לעם ישראל, וממנו תצא תורה ואורה לדור הצעיר בשכונה החדשה והנאה תלפיות הסמוכה לירושלים עיר-הקדש. הבית נבנה מעזבונה של האשה המנוחה מרת שרה צ‘רבונה ז“ל, שחסכה מפיה ממש כדי להנחיל לשכונה בית לשם בית הכנסת, שכסף תמורתו קודש הוא לבנין בית הכנסת החדש, וגם מנדבותיהם של רוב תושבי תלפיות וידידי תלפיות שהתנדבו ביד רחבה לדבר הגדול והקדוש – מקדש מעט לשכונה הירושלמית המפוארת. ויהי נועם ה‘ עלינו ומעשי ידינו יכונן לכבוד ולתפארת ובאו על החתום תושבי תלפיות ואורחים חשובים, שנכחו בשעת הנחתהשל אבן הפינה לבנין בית הכנסת: ]כאן שובצו חתימותיהם של אלו שהשתתפו בהנחת אבן הפינה[ מגילת ספר של בית הכנסת הראשון בעיר גנים תלפיות על יד ירושלים

לקראת מבנה של קבע 33 תחילת בניית בית כנסת קבע – תכנון ובחירת הקבלן )קיץ 1935) קודם לבחירת הקבלן המבצע התנהלו דיונים מעמיקים בוועד השכונה. תוכניות המבנה נשלחו לשמונה קבלנים. שניים פרשו בתחילת התהליך וששת הנותרים הגישו את הצעותיהם. שלוש הצעות היו גבוהות וירדו מן החותמים על מגילת היסוד, בהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מרדכי ורבקה כספי, פרופ‘ יוסף קלוזנר ולייב יפה. כסלו תרצ“ה 1934

34 ספר היובל הפרק. לשלב הסופי הגיעו שני קבלנים מתוכם צריך היה לבחור את הקבלן המבצע. שני הקבלנים היו שמעון דיסקין ובן יהושע. הוועד צריך היה לבחור בקבלן הזול ביותר. אומנם הייתה נטייה להעדיף את בן יהושע שהיה תושב השכונה.65 אך כיוון שהמצב הכספי לא היה משופר והקבלן דיסקין ניאות לתת הלוואה בסך 3000 לא“י לשנתיים לצורכי הבנייה, הוא נבחר למועמד המוביל.66 בסופו של דבר אכן נבחר דיסקין ועמו נחתם החוזה.67 עם תחילת העבודה עדכן דיסקין שאפשר יהיה לסיים את הבנייה בתוך חודשיים שלושה אם יהיה די מימון. כיוון שהמצב הכספי לא היה טוב ולא רצו שהבנייה תתעכב הוחלט לבנות בשלב ראשון, כפי שגם היה נראה בתחילת הדרך, רק את אולם התפילה, ללא המחסנים ואולמות הספח.68 הבנייה נמשכה כחודש ימים, הכסף אזל והקבלן נאלץ להפסיק את הבנייה כפי שהתריע קודם לכן.69 לבסוף קיבל דיסקין את התשלום על חשבון ערבויות שהוועד הפקיד על מגרשים שעתידים היו להיבנות בשכונה.70 65‘ בית הכנסת‘, ישיבת הוועד מיום 1935.2.18 ,ארכיון עריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7. 66‘ בית הכנסת‘, ישיבת הוועד מיום 1935.2.26 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7. 67 שמעון דיסקין נבחר כקבלן מבצע תוך התנייה שיש לוועד זכות להקטין או להגדיל את הבניין אם יידרש. ’בית הכנסת‘ ישיבת ועד מיום 1935.3.23 ,ארכיון עריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7 .החלטה על חתימת החוזה נקבעה בישיבת הוועד מיום 1935.4.15 ,ארכיון עריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7. 68 ישבת הוועד מיום 1935.2.11 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7‘ .בית הכנסת‘, ישיבת הוועד מיום 1935.5.29 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7. 69‘ בנין בית הכנסת‘, ישיבת הוועד מיום 1935.7.16 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7. 70‘ בית הכנסת ההחלטה‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1935.9.10 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7. בית הכנסת בשלבי בנייה, מחצית שנות ה-30

לקראת מבנה של קבע 35 לצורך הבנייה העסיק דיסקין פועלים ערבים שהובילו את חומרי הבנייה חרף פניות מלשכת העבודה שיימנע מכך, כיוון שרצו שהבנייה תיעשה על טהרת עבודה עברית.71 בשל מצוקת התקציב, נעשו ניסיונות בשנת 1937 לגייס הלוואות בסכום של -25 שנים. ועד השכונה ביקש לברר אפשרות 3000 לא“י בריבית של %6 ל הלוואה זו שמר מ‘ טוקטלי מוועד השכונה פעל לקדמה.72 טוקטלי הצליח באותה עת גם ליצור קשר עם נדבנית מאנגליה שניאותה לעזור בסיום בניית בית הכנסת. זאת לאחר שקיבל המלצה מהרב הרצוג לעניין.73 71‘ על משמר העבודה העברית‘, דבר, 23 במאי, 1935 ,עמ‘ 4. 72‘ הלוואה לגמר בנין בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1937.10.7 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 8. 73‘ תרומה לבית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1938.6.26 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 9. קבוצת רבנים עומדת סמוך למבנה בית הכנסת, מחצית שנות ה-30

36 ספר היובל שימוש בבית הכנסת הנבנה, חגי תשרי תרצ“ו )אוקטובר 1935) בסקירה על ענייני השכונה עולה כי שנה לאחר הנחת אבן הפינה, המשיכה הבנייה במרץ.74 בחגי תשרי בשנת תרצ“ו )1935 )פרסם ועד השכונה הזמנה רשמית לבוא ולחגוג את חג ’בית השואבה‘ בבית הכנסת החדש בתלפיות ביום השלישי )אור לד‘ חוה“מ סוכות( 15 באוקטובר, 1935 בשעה שש בערב.75 הוחלט שתפילות שמחת תורה יתקיימו בבית הכנסת ההולך ונבנה אף שעדיין לא נסתיימה הבנייה.76 בתקופת הבנייה הוזמנו אורחים רבי מעלה למקום, ביניהם מר בינהם, שהיה ממלא מקום מושל מחוז ירושלים. הוא ביקר במקום בלוויית חברי ועד השכונה.77 חרף כל הפעילות 74 ר. שין, ’מכתב למערכת‘, הבקר, 17 בנובמבר, 1935 ,עמ‘ 6 . 75 הזמנה לחגיגות שמחת בית השואבה, ארכיון עיריית ירושלים מיכל 196 ,תיק 21. 76‘ תלפיות חוגגת‘, הבקר, 20 באוקטובר, 1935 ,עמ‘ 6. 77‘ מ“מ המושל בתלפיות‘, דבר, 16 בדצמבר, 1937 ,עמ‘ 6. הודעה מעיתון על שמחת בית השואבה

לקראת מבנה של קבע 37 סביב בית הכנסת ההולך ונבנה לא צלח סיום בנייתו מחוסר תקציב והוא -70. נשאר שלד בניין עד לשנות ה באחד מן התיאורים המפורטים של השכונה וסביבתה מובא תיאור שלד בית הכנסת המתוכנן להיבנות כבית כנסת מרכזי אזורי, תוך הרהור אם לא היה מקום לייעד אותו למבנה בית ספר: בין תלפיות וארנונה עומד שלד של בנין מפואר שטרם נגמר ושעתיד הוא לשמש בית כנסת מרכזי לכל המתפללים של דרום ירושלים. למראה הבנין הענקי הזה, שהוקם אף הוא כנראה לפי תנאי הזמן והמקום ולגבי ההוצאות המרובות הכרוכות בבנינו ובשכלולו מתעוררת השאלה: ”מדוע לא נבנה שם בית ספר מרכזי לכל ילדי הישוב הדרומי של ירושלים?78 78 ק-ל, ’בדרום ירושלים‘, הארץ, 1936.8.7 ,עמ‘ 5. הזמנה לחגיגות שמחת בית השואבה בבניין בית הכנסת החדש, תרצ“ו, 1935

38 ספר היובל שימוש במבנה הקבע של בית כנסת בתקופת המנדט בפסגת השכונה עמד שלד בניין גדול ללא שימוש. הצעות שונות עלו לשימוש בו והן ייסקרו להלן: בית הכנסת כמחסן של הצבא הבריטי בשנת תרצ“ו )1936 )השתלטו הבריטים על המבנה והפכו אותו למחסן נשק, וכן הפקידו שומרים להגן על המקום.79 דיווחים מתקופה זו מורים על הכנסות לקהילה משכר דירה ששילמו האנגלים. היו בקשות להשתמש בהכנסות אלה לצרכים שונים בשכונה )להלן(. ההכנסות לקרן בניית בית הכנסת מהשכרת המבנה לצבא האנגלי לשנה הגיעו לכדי 480 לא“י.80 בכל שנה נערך חוזה חדש והוועד אישר אותו.81 בשנת 1944 יזם ועד השכונה פנייה לשלטונות הבריטיים בבקשה שהצבא האנגלי ישתתף בהוצאות חידוש ותיקון 79 בית כנסת תפארת ישראל ע“ש עגנון, ויקיפדיה. נצפה: 2022.6.15 80‘ הצעת תקציב לשנת הכספים 1943 עד 31 למרס 1944 ,ישיבת ועד השכונה מיום 1943.6.30 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 81‘ חידוש חוזה שכירות בנין בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1944.1.2 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 , תיק 10. תמונת שומר על מבנה בית הכנסת בתקופת המנדט

לקראת מבנה של קבע 39 הכביש בשכונה, שנהרס בשל עומס המשאיות הצבאיות שעשו את דרכן למחסנים במבנה בית הכנסת. בחודשים האחרונים ניהלנו מו“מ ממושך עם הצבא על דבר השתתפותם בהוצאות תיקון הכביש הראשי בשל העובדה שקלקול הכביש נגרם במדה רבה ע“י תנועת מכוניות הצבא הגדולה ביותר שהיתה בכביש זה אל המחסן הצבאי בבנין בית הכנסת לעתיד.82 תאורת בית הכנסת בהכתרת המלך גורג‘ השישי )12 במאי 1937) בשעת הכתרת ג‘ורג‘ השישי למלך בריטניה )12 במאי, 1937 )ביקשו המוסדות הלאומיים להביע את השתתפותם בשמחה. משום כך ביקשו להאיר את מבנה בית הכנסת בערב ההכתרה כאות הזדהות והוקרה, זאת כיוון שבית הכנסת נמצא במקום בולט הנצפה מן המחנה הבריטי הקרוב )מחנה אלנבי( וגם ממוקם סמוך למשכנו של הנציב הבריטי ברכס ארמון הנציב. ואומנם בית הכנסת הואר וקושט. ועד השכונה התרעם על כך משום שההוצאה )10 לא“י לערך( נעשתה ללא אישור מסודר במוסדות הנהלת השכונה.83 בשנת 1939 הבנייה טרם הסתיימה ונעשו מאמצים לסיימה לאחר שהושקעו במבנה למעלה מ-6000 לא“י.84 -30 אתר אימונים של ההגנה וככל שלד בית הכנסת שימש בסוף שנות ה הנראה דווקא בשבת.85 הצעות נוספות להשכרת המבנה: תחנת שידור בריטית, מוסד לעליית הנוער וסטודיו של חברת סרטים במהלך חודש ספטמבר, 1945 פנתה חברת סרטים ירושלמית לוועד השכונה 82‘ השתתפות הצבא בתקון הכביש הראשי בתלפיות‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1944.9.25 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 83‘ התאורה בקשר עם חגיגות ההכתרה של המלך ג‘ורג‘ השישי‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1937.5.20 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 8 84 מרדכי כספי, ’מכתב למערכת‘, הצפה, 17 ביולי, 1939 ,עמ‘ 3. 85 ג‘ איחון, ’נוטרי ישראל‘, הצפה, 3 בדצמבר, 1939 ,עמ‘ 3.

40 ספר היובל בבקשה לשכור את בניין בית הכנסת לתקופה של שלוש שנים לצורך הקמת סטודיו ומעבדה. הם נכונו לשלם 700 לא“י לשנה למפרע למשך שלוש שנים.86 במקביל נודעו כוונות של הבריטים להקים במבנה, מעבר למחסנים, גם תחנת שידור. הוועד קיים דיון עקרוני בדבר המשך ההשכרה. מצד אחד ניאותה חברת הסרטים לשלם סכום נאה לשלוש שנים, דבר שעשוי היה לקדם ללא ספק את התוכניות לבניית בית הכנסת, מצד שני היו הסתייגויות בשל החשש שחלק מן הסרטים שיופקו עשויים להיות בעלי תוכן אנטי ציוני. גוף אחר שהתעניין בשכירת המקום היה המוסד לעליית הנוער לצרכים חינוכיים. כיוון שבאותו זמן היו רשויות הצבא השוכרות של המבנה סברו בוועד כי יש צורך לבוא עימם בדברים כדי לברר אפשרות לשלב בבניין גופים אחרים. מרדכי כספי )יו“ר הוועד( העדיף לא להשכיר את המבנה כלל ולשמור אותו לייעודו כבית תפילה שהשלמתו תבוא במרוצת הזמן. אולם כיון שהבנין בידי הצבא לפי חוקי שעת חרום הרי שלצבא לא נוכל להתנגד והם יוכלו אפוא להשכיר לדייר משנה באם ירצו בכך ... הוחלט באופן פרנציוני ]פרינציפיוני[ מסכימים להצעת חברת הפילים הירושלמית ... מר אוליצר מבקש לרשום בפרוטוקול כי בנוגע לכסף שיתקבל מהכנסות השכרת הבנין כל חברי הועד מכירים באופן פרנציוני כי יש להשתמש בהם לשם השלמת בנין בית הכנסת.87 לאחר חודש התקבלה החלטה חיובית בעד השכרת המבנה לחברת הסרטים )’חברת הפילים‘ במקור( בעלות של 750 לא“י לשנה ומרדכי כספי מונה להוציא לפועל את העסקה.88 בסופו של דבר נגנז הרעיון כיוון שמשרדי המושל הבריטי הודיעו כי הם צריכים את המבנה ולא יפנו אותו. עוד ציינו כי יש צורך לערוך תיקונים במבנה בעלות של 40 לא“י.89 באספת הוועד 86‘ הצעת חברת פילים להשכיר להם את בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1945.9.3 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 87‘ בעניין הצעה להשכרת בניין בית הכנסת לחברת פילם‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1945.10.1 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 88‘ השכרת בנין בית הכנסת לחברת הפילם הירושלמית‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1945.11.7 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 89‘ השכרת בנין בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1945.12.13 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10.

לקראת מבנה של קבע 41 שאישרה את התקציב לשנת 6-1945 מופיעה הכנסה של השכרת בית הכנסת בגובה 480 לא“י, שהועברה לקרן לבניית בית הכנסת.90 בשנת 1946 ,עשור לאחר תחילת שימוש הבריטים במבנה, כתב אברהם פירסט בספרו על ירושלים: ”]..[ בגלל סיבות הזמן עודנו תובע את גמר בנינו לפי דברי הדו“ח האחרון )כעת בנינו מושכר לצבא(.“91 כך שימש בית הכנסת את השלטון הבריטי יותר מעשור עד לסיום תקופת המנדט. ’סליק‘ בבית הכנסת בשנת 2005 נתגלה סליק )מסתור נשק( בבית הכנסת בעת שנערכו שיפוצים במבנה. לדברי ד“ר שלמה אלון, יו“ר הוועד באותה תקופה: ”הסליק נתגלה בשעה שנערכו שיפוצים בקומה התחתונה של בית הכנסת. השיפוצים נערכו כיוון שנתגלו סדקים מסוכנים במבנה הגנים ששכנו במקום )ראו להלן( והעירייה החליטה שצריכים לצקת יסודות חדשים. תוך כדי העבודות נתגלה הסליק מתקופת המנדט. היחיד שידע על הסליק היה יחזקאל רוחין, חבר קיבוץ רמת רחל“.92 מסתורי נשק רבים רבים מוקמו בתקופה זו בבתי כנסת, שכן כמבני ציבור, אפשר היה להסתיר בהם נשק מבלי להסתכן. 90‘ האספה הכללית השנתית של חברי עיר גנים תלפיות‘ מיום 1945.12.27 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 91 פירסט, ירושלים החדשה, עמ‘ 128. 92 ראיון עם שלמה אלון ששימש יו“ר הקהילה בתקופה שנערכו השיפוצים. על פי עדותו של דוד קאסוטו משנת 2005 ,בזמן שיפוץ הקומה התחתונה לצורך בניית הספרייה, נמצא במקום סליק של ההגנה.

42 ספר היובל ’הקרן לבניית בית הכנסת ]למבנה הקבע[‘93 כפי שצוין, היו בידי ועד השכונה הכנסות מהשכרת מבנה בית הכנסת לצבא הבריטי. הכנסות אלו נוהלו בידי מרדכי כספי. ההכנסות נרשמו בצורה מסודרת בדוחות השנתיים, כן נרשם בסיכומים שהסכום מההשכרה יועבר ל‘קרן בניין בית הכנסת‘.94 במהלך שנת 1946 הציע מר קליין ששימש את הוועד בנושאים הכספיים, לפתוח חשבון מיוחד באחד הבנקים על שם האגודה לצורך הפקדות הקרן וכי כספי יהיה אחד החותמים על החשבון.95 הודגש כי ההצעה איננה נובעת מכך שאין ועד השכונה סומך על כספי אלא למען הסדר הציבורי הנכון, כדי שכַ ּסְ פֵ ּי האגודה לא יישמרו כפיקדון פרטי בידי אחד מחברי ההנהלה.96 העניין היה משמעותי יותר עם פטירת מרדכי כספי )1947.)97 שנה לאחר פטירתו העבירה רעייתו סך של 700 לא“י שהיו ברשותה לחשבון הקרן. כמו כן ביקשה 93‘ קרן לגמר בנין בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1942.8.23 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 . ’יש החלטה להשתמש לכספי בית הכנסת לתשלום פיצויים לשומר‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1942.10.15 , - 1944.2.20 הביע מרדכי כספי התנגדות ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 .בישיבה שהתקיימה ב להשתמש בהכנסות משכר הדירה של בית הכנסת מפני שתושבים יוכלו לדרוש לעשות בהם שימושים שונים בעוד שהמטרה היא להשלים את בניין בית הכנסת. ישיבת ועד השכונה מיום 1944.2.20 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 94 בסיכום התקציבי לשנת 1942 נרשמה הכנסה של 120 ל“י משכר הדירה ששילם הצבא. ’חשבון קרן לגמר בניין בית הכנסת‘, ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 192 ,תיק 14. 95‘ העברת כספי קרן בנית בית הכנסת על שם הועד‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1946.10.2 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 96‘ העברת כספי הקרן לבנין בית הכנסת על שם האגודה‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1946.10.31 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 97 מרדכי כספי נפטר באוגוסט 1947 .לכן הבקשה להסדיר את חשבון ועד בית הכנסת הייתה חשובה ונדרש הסדר מיידי. ’הודעה ליורשי מ‘ כספי ז“ל‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1947.10.7 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. דף לוגו של ועד להקמת בית הכנסת

לקראת מבנה של קבע 43 לצרף אותה כמורשית חתימה על חשבון הכספים של הקרן מתוך רצון להמשיך ולקיים את רצון בעלה המנוח.98 עם קבלת הסכום הנ“ל מגברת כספי ביקש ועד בית הכנסת לקבל חלק מהסכום )150 לירות( לצורך מימון תיקונים בצריף ורכישת רהיטים.99 בשנת 1950 החליט הוועד להעביר את כספי הקרן לבנק אנגלו￾פלשתינה כיוון שהציע ריבית גבוהה יותר מבנקים אחרים.100 כדי שהדברים יהיו ברורים ומוחלטים נוסחה החלטה בעניין ’קרן לבניית בית הכנסת‘ שנתקבלה באספה הכללית בשנת 1952 וזה נוסחה: כל הכספים שנתקבלו משנת 1948 ואילך בשביל בית הכנסת )דמי נזקים מחברת הביטוח, דמי שכירות וכו‘(, בניכוי הוצאות, יופרשו כ“קרן לבנית בית הכנסת“ במטרה להשתמש בכספים אלה לבדק האגף השמאלי )הצר( כדי להתאימו לצרכי תפילה בציבור ....101 במשך השנים עלו בקשות והופעלו לחצים לשימוש בכספים שהיו בקרן. בשנת 1953 למשל החליט ועד בית הכנסת לרכוש ספסלים חדשים לבית הכנסת בצריף בסך 135 ל“י וביקש מהאגודה לממן זאת מ‘הקרן לבניית בית הכנסת הגדול‘. ועד ההנהלה התרעם על כך משום שהדבר נעשה ללא קבלת אישור מראש. משום כך אישר השתתפות הקרן במחצית הסכום באופן חד פעמי, תוך הדגשה שמקרה זה לא יוכל להיות תקדים לעתיד.102 98‘ פירעון חוב כספי ז“ל מכספי בית הכנסת ובקשת גב‘ כספי לצרפה כחותמת על חשבון הקרן לגמר בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה, מיום 1948.8.10 , ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 99‘ בנין בית הכנסת הגדול‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1950.7.9 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 .הוועד אישר את בקשת הגבאים לקניית הרהיטים, ישיבת ועד השכונה מיום 1950.8.1 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 100‘ השקעת הכספים של בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1950.2.19 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 , תיק 10. 101‘ נוסח החלטה בעניין בית הכנסת בתלפיות שנתקבלה באספה הכללית של אגודת עיר גנים תלפיות ביום 1952.1.27 ,’ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 14. 102 ישיבת ועד ההנהלה מיום 1953.11.22 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10.

44 ספר היובל בשנת 1958 עלה צורך לסדר את צנרת המים בצריף בית הכנסת. המימון לכך הגיע גם כן מן הקרן לבניית בית הכנסת.103 את הכספים שהוועד קיבל על השכירות בשנים 1955-1958 הוחלט להשקיע בקניית שטרות בריבית בנקאית.104 הנה כי כן, צברה הקרן כספים לא מעטים אבל רבו הלחצים לעשות בהם שימוש שלא תמיד היה מקובל על הוועד ונדרשה עין מפקחת בכל עת. בית הכנסת בצריף כמקום כינוס לאספות, ימי הולדת ואזכרות כיוון שבית הכנסת הציע אולם רחב יחסית, נערכו בו התכנסויות שונות כמו -30 וה-40.105 אספות כלליות של תושבי השכונה בשנות ה כאשר מלאו לעגנון חמישים שנים )הוא נולד בי“ח באב תרמ“ז, 8 באוגוסט, 1887 )הזמין הוועד את הקהל להתאסף בצורה מכובדת בבית הכנסת: ”החבר ]מרדכי[ כספי מודיע שבט‘ באב תמלאנה 50 שנה לחבר ש“י עגנון והוחלט לשלוח לו מכתב ברכה בשם השכונה, ערוכה על ידי החבר יגאל כספי וכן גם לערוך בבית הכנסת בשבת נחמו תפילה חגיגית לכבודו ....“106 בית הכנסת שימש גם מקום כינוס של תושבי השכונה ונערכו בו כמה אזכרות. אזכרה אחת נערכה ליעקב ברגר )באפריל 1938 )שהיה מאנשי ההגנה וחבר קרוב לאנשי קיבוץ רמת רחל שנפל בסוף חודש מרץ 1938 103 הוצאה על סך 200 ל“י לסידור ענייני מים בצריף, ישיבת ועד ההנהלה מיום 1958.5.5 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 104 ישיבת ועד ההנהלה מיום 1955.11.6 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 ;בהמשך בשנת 1956 מדווח על השקעה של 3000 ל“י )בערך( באפיקים אחרים. ישיבת ועד ההנהלה מיום 1956.4.12 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 105 פרסום של ישיבת ועד השכונה מיום 1933.12.21 מודיע על אספה כללית ביום הרביעי 1933.12.27 בשעה שמונה בערב בבית הכנסת של השכונה. ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 6 .אספה נוספת התקיימה ביום 1937.4.14 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 8 ;אספה כללית בעניין התקנון התקיימה ביום 1947.9.11 , ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 106 ישיבת ועד מיום 1938.8.1 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 9 .ציון תאריך לידתו של עגנון איננו מדויק )י“ח באב ולא כפי שכספי מדווח( אבל הרעיון במקורו ודאי ראוי לציון.

לקראת מבנה של קבע 45 בחניתה בצפון ונטמן בבית העלמין של רמת רחל.107 מועד קצר לאחר פטירתו של זאב ז‘בוטינסקי התקיימה בבית כנסת אזכרה )באוגוסט 1940 )שבה נשאו דברים פרופ‘ קלוזנר ויו“ר השכונה מרדכי כספי.108 ביום השלושים לפטירתו של פרופ‘ קלוזנר )נובמבר 1958 )נערכה אזכרה בבית הכנסת שנשא בה דברים פרופ‘ סגל.109 107‘ אזכרה ליעקב ברגר ז“ל‘, הארץ, 4 באפריל 1938 ,עמ‘ 4 .בסמוך למקום קברו נבנתה עמדת הגנה למול הכפר צור באהר ששימשה את אנשי הקיבוץ במלחמת העצמאות. עמדה זו נהרסה במהלך השנים וכיום אין לה זכר. 108‘ הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, המשקיף, 13 באוגוסט, 1940 ,עמ‘ 1. 109‘ אזכרה לפרופ‘ יוסף קלוזנר‘, דבר, 25 בנובמבר, 1958 ,עמ‘ 5 בית הכנסת בצריף

46 ספר היובל בנייה שלא נסתיימה -40 השכונה ובית הכנסת בשנות ה בתקופת המנדט וראשית המדינה הייתה שכונת תלפיות מרוחקת מירושלים, מדרום לה שכן קיבוץ רמת רחל, והיא חשופה לירי ולפלישות מכיוון הכפר צור באהר הסמוך. תיאור המצב העגום של השכונה ובית הכנסת בסוף שנות השלושים מביא העיתונאי גרשון סווט: ... אבל גם אחרי המלחמה ]מלחמת העולם הראשונה[ לא באה אותה התפתחות שהפטריוטים הנלהבים של תלפיות חלמו עליה. שכונה נהדרת, מסודרת, מקום אידיאלי לקייטנות ומרגוע של אויר צח ונקי ומראה מקסים על ירושלים, הרי מואב וים המלח, נקודה נפלאה מכל הבחינות ובכל זאת אין היא מתפתחת, למרות כל המאמצים שנעשו בשנים האחרונות על ידי הנהלתה ותושביה. זה שנים עומד בנין בית הכנסת המרכזי ללא גמר ....110 חרף התקוות הרבות עם הנחת אבן הפינה ותחילת בניית בניין הקבע לבית הכנסת התברר שההתיישבות בשכונה ומניין המתפללים איננו גדול ותפילות במניין התקיימו רק בשבתות. מצב זה תיאר מטייל שהגיע לרמת רחל, במכתב למערכת עיתון הצופה כעשור לאחר הנחת אבן הפינה )ינואר 1942 :) יהודי מתל אביב שהה כשבוע בשכונת תלפיות על יד ירושלים, וזקוק היה ל“מנין“ כדי לאמר קדיש. לאחר חקירה ודרישה נודע לו שבשכונה אומנם מצוי בית כנסת אלא שסגור הוא בכל ימות השבוע, מתפללים שם רק בשבתות. אותו אדם סר בימות החול ל“רמת רחל“ ... שנמצאים שם תשעה הורים זקנים של חברי הקבוצה ויחד אתם התפלל בציבור ....111 110 גרשון סוואט, ’פנקס ירושלמי‘, הארץ, 16 ביולי, 1939 ,עמ‘ 3. 111 ישראל ריגוליאנט, ’מכתבים למערכת‘, הצפה, 4 בינואר, 1942 ,עמ‘ 3.

בניה שלא נסתיימה 47 לקראת סוף שנת 1942 פנה הרב רגנשברג לוועד השכונה בבקשה לפתוח ישיבה קטנה בצריף של בית הכנסת. הוועד דן בנושא והשיב בחיוב תוך הבהרה שההסכמה לא תאפשר דריסת רגל וקביעות בשכונה בהמשך הדרך. כך הוחלט: להענות בחיוב לבקשה זו בתנאים אלו: שהסכמה זו לא תיתן להם כל פרטנסיות לכהונה רבנית במקום, שלא יפלו למעמסה על תקציב השכונה, שלא יערכו מגבית לטובת הישיבה בשכונה, שהסכמה זו לא תקנה להם חזקה על המקום, שהסכמה זו היא רק לתקופה של שישה חודשים, עליהם לדאוג לסדורים הסניטריים ....112 -50 נותר צריף בית הכנסת מקום להתכנסות -40 ותחילת שנות ה בסוף שנות ה ולתפילה בשכונה ונדרש לטיפול ולארגון מנהלי שוטף. תיקוני חשמל,113 קניית ציוד וכפי שעולה מתוך דו“ח שהעביר אליעזר נוסבאום )מוועד בית 112‘ ישיבה בבית הכנסת הישן בתלפיות‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1942.11.8 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 , תיק 10 113 תשלום עבור סידור חשמל בסך: 79.68 ל“י, ישיבת ועד ההנהלה מיום 1958.4.14 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. תשלום ביטוח על צריף בית הכנסת, 1953

48 ספר היובל הכנסת( הגיעו ההוצאות ל-119.1 ל“י עבור מאווררים, וילון לעזרת נשים, דגלים לשמחת תורה, דלת לחדר השירותים ועוד.114 כמו כן שילם ועד השכונה דמי ביטוח עבור הצריף לשנת 1952 בסך של 1500 ל“י.115 מבנה בית הכנסת הקבוע בתקופת מלחמת העצמאות ההסלמה במתיחות הביטחונית, ערב הכרזת המדינה באו“ם, הורגשה גם בדרום ירושלים. חברי הוועד חשבו כי מוטב שהממשל הבריטי יפנה את בית הכנסת כיוון שקבוצות של ערבים מגיעות לאזור ואין הדבר מוסיף לביטחון תושבי השכונה. כן העירו על העסקת שומר ערבי למבנה בית הכנסת בתקופה זו. משום כך הוחלט ”לפנות לממשלה בדרישה להחזרת בניין בית הכנסת לרשותנו בהקדם“.116 במהלך הלחימה ניזוק בית הכנסת קשות מפגזים. גובשה דרישה לחברת -2100 לירות.117 מששולם הסכום, הביטוח על תשלום נזיקין בסכום למעלה מ הוא יועד רק לתיקוני נזקי המלחמה ולא לצרכים אחרים שיש שחשבו אולי להשתמש בהם.118 מעבר לבקשות אלה אין מידע על בית הכנסת במהלך מלחמת העצמאות. בתלפיות רוכזו חלק מהכוחות שבאו לעזרת קיבוץ רמת רחל וכן תושבי רמת רחל הנסוגים )תחילה הילדים והנשים ולאחר מכן הגברים והלוחמים( עשו את דרכם לתלפיות בדרכם לירושלים.119 114 מכתב לוועד השכונה תלפיות מאליעזר נוסבאום מיום 14 באוקטובר, 1959 .ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 , תיק 8. 115 חידוש תעודת ביטוח, חברת מגדל, מיום 28 באוגוסט, 1952 ,ארכיון עירית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 5. 116‘ דרישה מהממשלה לשחרור בנין בית הכנסת‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1947.10.7 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 .חודשיים לאחר מכן שוב עולה דרישה לפנות לממשלה לפנות את בניין בית הכנסת מטעמי ביטחון ויש התעניינות מצד חברה לתעשיית תרופות לשכור את הבניין. ’בדבר שחרור בנין בית הכנסת מהממשלה‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1947.12.14 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 117 חברת הביטוח העריכה את הנזקים בפחות מכך, רק ב-900 ל“י. ישיבת ועד השכונה מיום 1950.2.19 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 118‘ בנין בית כנסת הגדול‘, ישיבת ועדת השכונה מיום 1950.7.9 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 119 הספרות על מלחמת העצמאות בדרום ירושלים רבה ומגוונת. היא עוסקת בהקשרים המרחביים אך מבנה בית הכנסת שננטש בידי הבריטים בשלב כלשהו, איננו מופיע בתיאורי התקופה. לא ידוע מה היה התאריך המדויק של עזיבת המבנה.

בניה שלא נסתיימה 49 התרשמות מבית הכנסת בתקופה זו מספק יצחק שפירא בספרו על תולדות ירושלים שמחוץ לחומות: נכס יקר ערך הוא הבנין החדש של בית הכנסת הגדול הנשקף על פני כל השכונה. לפי התוכנית יכיל כמה אולמים עם מקומות ישיבה עד 1250 , מרתף מאוורר ומשוכלל עם מקומות ישיבה לכמה מאות איש, אשר ישמש גם מקלט ומחסה מהתקפות אויר וגזים. וכאשר תושלם כל המלאכה, והיה אוצר הזה לתפארתה של ירושלים כולה, ויקוים בה מאמר חז“ל ”תל שכל פיות פונים בו“ )ברכות ל( ....120 פרק זמן קצר לאחר המלחמה תוארו השכונה, סביבתה ובית הכנסת כמקום אידיאלי. ... יד בונה נוגעת בטרשים. רינת צעירים. התפתחות השכונה ותושביה. ”ארנונה“ ו“שכונת בעלי מלאכה“. הדר הנופים: מזרח, דרום, צפון ומערב. רחובותיה וגניה הציבוריים. החורשה. מגרש הטניס, בתי הקפה והפנסיונות. בית הכנסת הגדול. תפארתה של ירושלים. תל שכל פיות פונים בו.121 הקהילה בשכונה הייתה מגובשת ופעילה. עדות לכך עולה מדיון בוועד השכונה שבו עלתה הצעה לערוך מסיבה לפרופ‘ קלוזנר ולש“י עגנון לרגל זכייתם בפרס ישראל בשנת 1958 וכן לציון 70 שנים לעגנון.122 120 שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, עמ‘ 152. 121 שם, עמ‘ 150. 122 ההצעה עלתה בישיבת הוועד שהתקיימה ביום 1958.5.5 .הוטל בה על אחד מחברי הוועד לתאם את העניין. קלוזנר נענה בחיוב ואילו ש“י עגנון התנגד לרעיון. משום כך ההצעה נפסלה. ישיבת ועד ההנהלה מיום 1958.7.2 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10.

50 ספר היובל בין בית הכנסת לתחנת האוטובוס קו 7 קו 7 הוא המקשר את קיבוץ רמת רחל, דרך תלפיות, למרכז העיר. זהו קו מיתולוגי מתקופת המנדט ועד ימינו בקו זה נסעו חברי קיבוץ רמת רחל ותושביה הקבועים של תלפיות ואורחיהם. בין האורחים שנסעו בקו זה היו בני משפחת קלוזנר )יהודה ופניה קלוזנר, הוריו של עמוס עוז( שבאו בשבת ברגל משכונת כרם אברהם שהתגוררו בה, לבקר את יוסף וציפורה קלוזנר בני משפחתם, עם ילדם עמוס. עמוס עוז מתאר בפירוט את דרכו לדוד יוסף ולדודה ציפורה בתלפיות: בכל שבת שנייה או שלישית היינו עולים לרגל לתלפיות ... היינו יוצאים לדרך לאחר ארוחת צהרים ... קצת לפני ארבע היינו פונים מדרך חברון שמאלה ונכנסים לשכונת תלפיות ... תלפיות של אותם הימים היתה פרוור גנים רוגע, מרוחק ממרכז העיר ומסאון המסחר, על שפת מדבר יהודה. תלפיות תוכננה בהשפעתן של שכונות מגורים מרכז אירופאיות אטובוס קו 7 מירושלים לרמת רחל דרך שכונת תלפיות, 2022