ספר היובל

במבנה הקבע 101 חשבו שלא יהיה שימוש לספרייה, אך לשווא חששו. בשנת הקמת הספרייה היה משה זעפרני יושב ראש הוועד. הוא תמך מאוד ברעיון והצליח להדוף את כל ההסתייגויות. חברי הוועד העלו שאלות לגיטימיות לגבי הספרים שיוצעו בספרייה, הפיקוח על תוכן הספרים וחששות מפני הצבת ספרים שאינם לפי רוח בית הכנסת, שם הספרייה ועוד כהנה וכהנה שאלות. לבסוף הוקמה הספרייה בהסכמה מלאה על שמה – ’מלאים זיו‘, המופיע בפיוט ”אל אדון על כל המעשים“ בתפילת שחרית בשבת. השם מלמד כי ספר ’ממלא‘ את הקורא בזיו – בנוגה – באור של ידע וחכמה. לקראת פתיחת הספרייה נוסף לבני זיו תואר חדש – ספרן. ’הספרן‘ פרסם קול קורא לציבור לתרום ספרים לספרייה וכן לסייע בקניית ספרים חדשים. לכל תיבת דואר בשכונה נשלחה הודעה על פתיחת הספרייה. בבית הכנסת הוצב ’ברומטר‘ לציון מספר הספרים שנתרמו. היעד הראשוני היה להגיע 1000 ספרים. בספרייה 207 מדפים, המכילים 5000 ספרים. בשנת 2015 מלאו כל מדפי הספרייה, כולל מדור הספרים לילדים ובני נוער שהפך פופולרי מאוד. הספרייה היום בחדר הספרייה מלמד כיום בבוקר ובערב הרב גיא אביהוד שיעור למתפללים בלימוד הדף היומי. בשבתות, שומעים בו מתפללי המניין הראשון בתום התפילה, שיעור בפרשת השבוע. רבים ממתפללי המניין השלישי בשבת יושבים להתפלל וללמוד בספרייה. הספרייה פתוחה בכל זמן שבית הכנסת פתוח לתפילות. כן פוקדים את הספרייה מתפללים רבים להכנת הרצאות ושיעורים. ספרי הספרייה מושאלים לשבועיים ימים. 208 208 הסקירה על ספריית בית הכנסת נכתבה בידי צפי סיימנס עבור האתר של בית הכנסת ובהסכמת ד“ר בנימין ושושנה זיו. שלט הכניסה לספריית בית הכנסת – מאירים זיו, 2022

102 ספר היובל ’עזרת הילדים‘ – חדר תפילה לילדים ולנוער לזכרו של איתן גרוס ’עזרת ילדים‘ הוא חדר תפילה לילדים ולנוער הנמצא בקצה אולם הכניסה לבית הכנסת. הוא נחנך בחורף 2017 בנוכחות כל חברי הקהילה ומשמש מאז כמקומה הייעודי והמיוחד של תפילת הילדים בבית הכנסת. החדר הוקדש בידי משפחת גרוס, חברת הקהילה, כחדר זיכרון לאיתן גרוס שהיה מתפלל קבוע בבית הכנסת. במשך עשרות שנים היה איתן, במקצועו כרופא, כתובת לחברי קהילה רבים שפנו אליו להתייעצות. בצניעות הליכותיו סייע בתחום התמחותו ובהפניה למומחים אחרים. מותו החטוף והפתאומי בשיא כוחו היכה בהלם את כל מכריו. אבי הרעיון להקמת חלל מעוצב וייעודי לתפילת ילדים, היה חבר משפחת גרוס – פרופ‘ מנחם הירשמן, חבר בקהילת בית הכנסת. הרעיון הלם במיוחד את דמותו של איתן, שכן שילב בין עולמות שונים שבהם נטל חלק משמעותי – איתן התפלל בבית הכנסת במשך עשרות שנים. התפילה במניין הייתה עוגן בשגרת יומו העמוסה – שהוקדשה כל כולה לטיפול בילדים ככירורג ילדים מומחה בבית החולים הדסה עין כרם. עזרת הילדים – מבט כללי על אולם התפילה

במבנה הקבע 103 מימוש הרעיון היה אתגר מחשבתי￾עיצובי: יצירת חלל תפילה מוכוון ילדים, מרחב צבעוני וחם המשרה אווירה מתאימה ללימוד ותפילה. בסיוע חברי המשפחה וחברי הקהילה – אנשי חינוך, מומחים ואדריכלים ובעזרתם הרבה של שירה ומשה שפירא, שגיבשו את הקונספט העיצובי וסייעו מן הבחינה הרעיונית, הצורנית והביצועית – נוצלו נתוני החדר הקיימים להעברה מיטבית של המסר הלימודי והחינוכי שייעדו לו. 209 בכיוון מזרח קבועים שבעה חלונות מאורכים. הווילונות התלויים מעליהם אוירו בנושא שבעת ימי הבריאה. בכיוון דרום ישנם ארבעה חלונות, שבהם האיורים מתייחסים למעגל השנה – כל חלון מייצג רבעון שנה, עונה וחגים. צמוד לקירות החדר נבנה ספסל/דרגש עץ ייחודי של 2 מדרגות בצורה המזכירה מבנה של בתי כנסת עתיקים שנתגלו בארץ. הספסל מיועד לישיבת ההורים והילדים למרגלותיהם. סידור ישיבה זה מספק מרחב פעילות לילדים. במרכז החלל הוחלפו 16 אריחים באריחים שהוכנו במיוחד למעין פסיפס – גם כאן בדומה לבתי כנסת עתיקים. הפסיפס מתאר את גלגל חודשי השנה ובמרכזו ירושלים. לכל חודש צויר אירוע היסטורי מיוחד לו ולירושלים. כך למשל, בתשרי – ציור עלייה לרגל הפונה לירושלים; 209 עזרת הילדים – ארון הקודש של בית הכנסת מלבן באורך כ35 מ“ר, מרובה חלונות ואור.

104 ספר היובל באב – חורבן בתי המקדש והגליית העם וחפצי המקדש, גבן של הדמויות לעיר; באדר – העיר שושן ומרדכי היהודי רוכב על סוס, הצהרת כורש ועליית עזרא ונחמיה, הציור פונה אל ירושלים וכו‘. בחודשים בהם לא נמצא קשר ישיר לירושלים הודגש מאפיין הקשור לחודש מן המדרשים. לוח גדול נקבע בקיר אחד לפעילות אינטרקטיבית בעזרת בדי סקווטש ומגנטים כדי שאפשר יהיה להשתמש בו גם בשבת ובחג. בקיר אחר מופיע הציטוט – ”אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן“ )בבלי, שבת קיט ע“ב(, המדבר בעד עצמו. הניקוד הצבעוני מוסיף לאסתטיקה ולעליזות של הכתובת. בחלקה התחתון של דלת הכניסה לחדר משולבים שני חלונות עגולים קטנים המאפשרים לילדים להציץ מבחוץ ולהחליט אם ברצונם להיכנס ולהצטרף לפעילות. המבוגרים יכולים לפתוח את הדלת בלא לפגוע חלילה באחד הפעוטות שעלול להימצא מאחוריה. על המשקוף נקבעה מזוזה שצבעיה משתלבים עם הצבעים הדומיננטיים בחדר. ארון הקודש שודרג בדלתות מחופות עץ זהה לחומר שממנו נבנו הספסלים ונוספו בו תאים ומדפים לספרים ולמשחקים. שולחן הקריאה בתורה הישן הוסב למעין ארון קודש עבור הילדים. הפרוכת והמפה עוטרו בפסוקים המתייחסים לחינוך ילדים ולימוד תורה. כן נשמרו בחדר אלמנטים קודמים שנתרמו בעבר לזכר קרובים. עזרת הילדים – רצפת גלגל עונות השנה

במבנה הקבע 105 מאז חנוכת החדר מתקיימות בו תפילות ילדים ופעילויות חינוכיות. אנו מקווים כי בעזרת הילדים תרבה השמחה, החיות והחיוניות שבתפילה ובלימוד ושנזכה כולנו לגדל בנים ובנות ההולכים בדרך הישר, באמונה וביראה. אנו מודים לוועד בית הכנסת שהסכים לרעיון עיצוב מרחב לתפילת ילדים וגילה אורך רוח כלפי התהליך שנמשך מעבר למצופה. יבואו על הברכה חברים – אנשים טובים באמצע הדרך – שסייעו רבות להבאת עזרת הילדים שהוקדשה לזכרו של איתן, לסיום יפה ופונקציונלי: גילי כהן – חברת קהילה לשעבר, שהובילה את תפילת הילדים עד אז, ליאורה בארי – אדריכלית וחברה, דב וייס – חבר המשפחה והקהילה שסייע רבות בייצור הווילונות, שלמה בן עמי – חבר הקהילה שווידא שארון הקודש ואריחי הפסיפס הרצפתי מותקנים כראוי, מרים ארן – חברת ילדות, מאיירת הווילונות ואריחי הריצפה, בעלת חברת ’שש משזר‘, דבורה יחזקאלי – קרמיקאית, שיצרה את המזוזה הצבעונית. שעון קיר נתרם כעבור זמן בידי מירה ושייקה מגן. תודות רבות לכולם. 210 210 הסקירה על עזרת ילדים נכתבה בידי שלוית גרוס והילדים מתן, נעמה ואבישי קראוס ויאיר. עזרת הילדים – שלט הנצחה לד“ר איתן גרוס

106 ספר היובל גני הילדים בבית הכנסת -70 גני ילדים מהזרם בקומת הקרקע של בית הכנסת פעלו החל משנות ה הממלכתי דתי. בתחילת הדרך היו הגנים בפיקוח וארגון של נשות אמונה. עם הגעתה של תמר צדקיהו לשכונה )לימים מפקחת על הגנים( ובעזרת הורים מחברי הקהילה ומהשכונה, הוגשה פנייה לעירייה להפוך את הגנים לגני עירייה ומשרד החינוך. מגמה זו הייתה אמורה לשפר את איכות כוח האדם שעבד במקום. לאחר שקובצו הסכמות של שמונה עשר הורים שישלחו את ילדיהם לגן, נאותה העירייה להפוך את הגן למוסד תחת חסותה. בשנה ראשונה )1976 )נפתח גן חובה ובשנה שלאחריה נפתח גם גן טרום חובה. הגנים פעלו לשביעות רצונם של ההורים והצוות. קרבתו של הגן לבית הכנסת סייע לקשרים טובים עם הרב זמל שהיה פוקד את הגן בערבי חג ובימי שישי והיה משוחח עם הילדים בענייני שבת, חג ומצוות. הגנים פעלו עד לשנת 2005 אז התברר כי במבנה קיימים סדקים המסכנים את הבאים בשערי הגן. בשל כך התבקשו מפעילי הגן להתפנות מן המקום. לאחר קבלת הוראת הפינוי פנתה תמר צדקיהו לעירייה בבקשה למקום חלופי קרוב לגנים, כדי למנוע פרישה כתוצאה מהמעבר. באותם ימים עמדה להסתיים בניית מבנה גנים סמוך )ברחוב כפר עציון( ומשהושלמה הבנייה, עברו הגנים למתחם זה. כך תם פרק הגנים במבנה בית הכנסת. 211 211 בכתיבת סעיף זה נעזרתי בתמר צדקיהו. תודתי לה על כך.

107 סוף דבר בית כנסת של גבולות, גשרים וזיכרונות בית הכנסת על שם ש“י עגנון הוא בית כנסת מיוחד. זהו בית כנסת של גבולות וגשרים. גבולות גיאוגרפיים, בין דוריים והגותיים וגשרים המחברים ביניהם. בית כנסת שאליו עולים וזוכרים. עולה אתה לראש ההר מדרך חברון לשכונת תלפיות דרך ’שדרות עין צורים‘ לעבר בית הכנסת הניצב בפסגת השכונה. בתוואי זה עולים בזיכרונך יישובי האזור עד למלחמת העצמאות – בית הערבה, רבדים ועין צורים. שמות רחובות כיום, בעבר נקודות יישוב. שני האחרונים נמצאו בהמשך הדרך שעברה לכיוון דרום, לעבר גוש עציון. אלו היו הימים שבהם הייתה זו שכונת ספר. הגבול עבר סמוך לחצרות הבתים הקיצוניים במשך תשע עשרה שנים ומעבר לו שכנה ממלכת ירדן, גבול רווי מתח ולעיתים אלים. עד למלחמת ששת הימים היה זה גבול מסוכן. המשך הטיפוס ב‘שדרות עין צורים‘ מובילך לבית הכנסת ולראש ההר. מעבר לו משתרע רחוב אוליצור, המזכיר את הנהגת העבר של השכונה, וממנו הירידה מזרחה. כאן חש ההולך את גבול פרשת המים, קו פרשת המים הארצי. זהו גבול שממנו זורמים המים במורד מערבה לעבר נחל רפאים והים התיכון, וכן מזרחה לכיוון נחל דרגות וים המלח. קו גבול בין תרבות הארץ הנושבת, לתרבות המדבר. קו גבול ברור שאפשר להבחין בו בנקל ויבוא לידי ביטוי בהחלטת ראשונים בקריאת שמות הרחובות של השכונה על שלל מאפיניו הגיאוגרפיים. בית הכנסת על פרשת מים מהווה גשר בין תושבים שומרי מסורת לתושביה החילוניים של השכונה וגשר לשכנים הקרובים, בראשם קיבוץ רמת רחל.

108 ספר היובל על הגבול מגשרת פעילות תרבותית וחברתית המפגישה דעות וזרמים מגוונים. בית הכנסת מסמל גם קו גבול של זמן, בין הישן לחדש, זמן שבו הקהילה עברה מהצריף, ששימש במשך שנים רבות להתכנסות ולתפילה, לבית הכנסת במבנה האבן ’החדש‘. גבול אחר של זמן הוא הגבול הבין￾דורי. בית הכנסת הוא משכן לותיקים ולצעירים, גשר בין דורות שייסדו את בית כנסת ברוח, ובחזון, לבית כנסת של ימינו המאפשר מגוון רחב של מנהגים, דעות והשקפות. גבולות טבעם שהם חשובים לזמנם אך הם גם עשויים להשתנות. הממד הגיאוגרפי משתנה אט￾אט וקשה להבחין בו בפרק זמן קצר, השינויים החברתיים￾תרבותיים מתחוללים מהר יותר והם תובעים התאמה וחזון. בית הכנסת הממוקם על קו פרשת מים גיאוגרפי שגבולותיו אינם משתנים כמעט, נתון לשינויים מתמידים בקווי פרשות המים ההיסטוריים והחברתיים שלו. בית הכנסת רווי זיכרונות – שמות של חברים ותיקים ומתפללים חדשים מצוינים במושבי המתפללים זה לצד זה, ארון הקודש, נר התמיד ומחיצת עזרת הנשים מזכירים את הקהילות בגולה ששימשו. עזרת הילדים, הספרייה, שמות הנפטרים במבואת הכניסה, כולם אומרים זיכרון. גם כמה מנגינות בתפילה מזכירות תפילות ונוהגי עבר של הקהילה. על כל אלה מרחפת דמותו של ש“י עגנון הנזכר בשם בית הכנסת. דמותו מגשרת ומקשרת בין בית הכנסת בצריף לקהילה היהודית בנכר ולהתיישבות המתחדשת בירושלים של ראשית המאה העשרים ומהווה עוגן של תרבות וזיכרון. אף בחלוף יותר ממאה שנים ליסוד השכונה ובית הכנסת, נותרים הגבולות, הגשרים והזיכרונות השלובים אלו באלו, סימן היכר וציון דרך חשוב בדרכה של הקהילה והשכונה.

109 תודות אני מבקש להודות לכל מי שעזרו לידי לקבל תמונה של תולדות בית הכנסת ודרכו. לרב בית הכנסת במשך יובל שנים הרב יהושע זמל ז“ל, למתפללי בית הכנסת בעבר ובהווה ולחברי ועדת היובל. לחברי ועדת המשנה לכתיבת הספר – ד“ר שרה הרשקוביץ, מיכאל גלצר ומוטי עם￾שלום על שיתוף הפעולה הפורה והתורם במהלך הכנת הספר. לרב ג‘פרי זקס מבית עגנון, לתמר הירדני מדריכת סיורים בשכונה, לד“ר ראובן גפני, חוקר בתי הכנסת שהיה בין מתפללי בית הכנסת בנערותו והעיר הערות חשובות למחקר זה, לבלהה בן￾אליהו הבקיאה בתולדות ש“י עגנון ודרכו, ליפעת כץ מארכיון קיבוץ רמת רחל, לאדריכל משה שפירא שעדכן בחומרים חשובים על בית הכנסת, לד“ר אבי כספי שסיפק מידע על אודות משפחת כספי ופעילותה בשכונה, למיכאל גלאוברג על הצילומים מחגיגות היובל ומאירועים אחרים בבית הכנסת, לד“ר ארי שבט מארכיון הרב קוק, לרינה הופמן שוחרת ירושלים וצפונותיה שעזרה באיתור חומרים שונים ולמשה גרינבלט ממשואות יצחק. כולם פתחו בפניי את דלתותיהם ושיתפו את הידוע להם בלב פתוח ובנפש חפצה. לכולם נתונה תודתי העמוקה.

110 ספר היובל נר זיכרון לרב חיים יהושע זמל תש“ה-תשפ“ג )1945-2022) הרב זמל, בוגר ישיבת חברון, למד בכולל מרכז התורה בתלפיות, ומשם החל הקשר שלו עם השכונה. הרב זמל היה רב בית הכנסת ע“ש ש“י עגנון ורב שכונת תלפיות￾ארנונה -50 שנה.. במשך כ אבל וצער כבד נפלו על הקהילה עם פטירתו הפתאומית בגיל 77 ,במוצאי שבת פרשת ”לך לך“, אור לי“ב במרחשון תשפ“ג )5 בנובמבר, 2022.) הרב זמל גדל במושבה תל מונד. אביו, הרב מרדכי אריה זמל זצ“ל, -50 שנה כרב כיהן במשך יותר מ בגוש תל מונד. הרב זמל היה איש נעים הליכות, נעים לבריות ואהוב על כל מתפללי בית הכנסת לדורותיהם. הוא התייחס באופן אישי לכל אחת ואחד ממתפללי בית הכנסת וכן לכל תושבי השכונה. הוא הרבה לבקר את החולים מבני הקהילה ומהשכונה, והקפיד על ביקורי תנחומים לאבלים. מאמצים רבים השקיע בהקמת המקווה בשכונה. אשת הרב, הרבנית אסתר זמל תבדל“א עמדה לצדו בכל השנים והאלה תמכה בפעילותו הענפה. הרב זמל, תלמיד חכם מובהק, העביר בקביעות שיעורי תורה יומיים ושבועיים. בשבתות ובכל שבת מברכים היה דורש בקבלת שבת. כמו כן, דרש בשבת הגדול ובשבת שובה. פעמים רבות היה מסדר הקידושין של בני

נר זכרון 111 ובנות הקהילה והשכונה, ובתוכם גם בני קיבוץ רמת רחל. במשך שנים רבות הוא עבר לפני התיבה בתפילת שחרית בראש השנה ובתפילות נעילה ביום הכיפורים, וכן התכבד בחתן תורה בשמחת תורה. הרב זמל עסק בקירוב הבריות ועסק רבות בקירוב העולים מרוסיה שגרו בשכונה. רבים מהם התארחו בביתו בשבתות ובחגים. הוא היה מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.212 ְ נכתב בהסכמת הרבנית אסתר זמל, תבדל“א, אלמנת הרב זמל ז“ל. על מצבת הרב נכתב: רב שכונת תלפיות ארנונה ירושלים עיה“ק כיובל שנים התורה הייתה משוש חייו האיר פניו לכל אדם הרביץ תורה ויראה בשיעוריו הנהיג את קהילתו בנועם ובתבונה חיזק לבבות נדכאים והיה למשען קידש שם שמים בהליכותיו

112 ספר היובל ביבליוגרפיה ומקורות מידע ארד, סלמה ואבנר סימון, תלפיות: תיק תיעוד שכונתי, ירושלים 2011. בן-אריה, יהושע, ארץ בראי עברה: מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים תשס“א. - אריה, יהושע, בן הארץ הזאת, ירושלים תשפ“ב. בן - אריה, יהושע, ירושלים העברית החדשה בתקופת המנדט, ירושלים בן תשע“ב. - מנחם, אליקים, ”בית הכנסת של ש“י עגנון“, טורי ישורון ו-ז )תשכ“ז(, עמ‘ בן 23-24. - חיים, עמנואל, בדרך אל רמת רחל, ירושלים תשל“ב. בר ברוכי, ארז, סיפור גילגולו של בית הכנסת ’החורשה‘, תלפיות ירושלים, עבודת קורס מוגשת לד“ר ראובן גפני, מכללת כינרת 2021. גודמן, פיליפ )עורך(, אברהם חיים ונחמה רבקה כספי: שורשים וצאצאים, ירושלים 1987. גפני, ראובן, מקדש מעט: בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים, ירושלים תשס“ד. לסקוב, שולמית, ”תלפיות של בראשית, הפרופסור, הסופר והחלוצים ועוד אחרים – זיכרונות מימיה הראשונים של השכונה הירושלמית“, עת￾מול כג )תשנ“ח(, עמ‘ 22-23. מינץ, אלן, ”בין שואה ומולדת: ”הסימן“ לש“י עגנון כסיפור הקדשה“, בתוך אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ ויעקב הריס )עורכים(, עידן הציונות, ירושלים 2000 ,עמ‘ 317-335. נתניהו, בנימין, ביבי: סיפור חיי, תל אביב 2022. נכון, ש“א, ארונות קודש ותשמישי קדושה מאיטליה בישראל, תל אביב 1970. עגנון, ש“י, אסתרליין יקירתי, ירושלים ותל אביב תש“ס.

ביבליוגרפיה 113 עגנון, ש“י, האש והעצים, ירושלים ותל אביב תשכ“ז. ש“י עגנון-ש“ז שוקן, חילופי אגרות )תרע“ו-תשי“ט(, ירושלים ותל אביב, 1991. עגנון, ש“י, מעצמי אל עצמי, ירושלים ותל אביב תש“ס. עגנון, ש“י, סמוך ונראה, ירושלים ותל אביב תשכ“ז. עוז, עמוס, סיפור על אהבה וחושך, ירושלים 2002. פירסט, אהרון, ירושלים החדשה, ירושלים תש“ו. קושניר, שמעון, אדם בערבה: פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג, תל אביב 1973. קרויאנקר, דוד, אדריכלות בירושלים: הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים 1991. - נורדהיים, ירושלים וסביבותיה: רבעים, שכונות וכפרים, קרק, רות ומיכל אורן 1800-1948 ,ירושלים תשנ“ה. אניטה שפירא )עורכת(, אנו מכריזים בזאת: 60 נאומים נבחרים בתולדות ישראל, אור יהודה 2008. שפירא, יצחק, ירושלים: מחוץ לחומה, תולדה והווי, ירושלים תש“ח. תדהר, דוד, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, תל אביב 1971. ראיונות )קיץ תשפ“ב, 2202) ד“ר שלמה אלון, פרופ‘ חנינה בן￾מנחם, ד“ר יאיר ברקאי, מיכאל גלצר, שלוית גרוס, הרב חיים יהושע זמל, יאיר זעפרני, משה זעפרני, משה יונס, פרופ‘ זאב ספראי, שמריה ושולמית פילזר, תמר צדקיהו, פרופ‘ דוד קאסוטו, מנחם רביבי, ירון רוכין. ארכיונים ארכיון קיבוץ רמת רחל ארכיון עיריית ירושלים הארכיון הציוני המרכזי ארכיון האוניברסיטה העברית בירושלים

114 ספר היובל רשימת תמונות מס. כיתוב זכויות / קרדיט 1 בית הכנסת בצריף באדיבות אפי גבאי 2 בית הכנסת במבנה הקבע. 2022 צילום: יוסי שפנייר 3 שכונת תלפיות על פי התוכנית של האדריכל ריכארד קאופמן, 1921 ארכיון ציוני מרכזי לבקש מקור ואישור 4 הודעת בנק אפ“ק לקבלת הלוואות לבנייה בתלפיות הארץ 1921.5.29 ,עמ‘ 1 5 שי עגנון דיוקן אוסף תמונות יד בו צבי 6 בית הכנסת בצריף באדיבות אפי גבאי 6 א‘ עטיפת הספר ’האש והעצים‘ 6 ב‘ שלט הסבר בחצר בית עגנון צילום: יוסי שפנייר 6 ג‘ בית עגנון בשנת 1933 באדיבות בית עגנון בירושלים 6 ד‘ בית עגנון בשנת תשפ“ג )2023 )באדיבות בית עגנון בירושלים 7 נתיב ההליכה של שי עגנון מביתו לבית הכנסת על גבי מפה מהספר של יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה 8 ההזמנה להנחת אבן הפינה לבית הכנסת במבנה הקבע ארכיון העירייה, מיכל 196 ,תיק 21 9 מגילת היסוד של בית הכנסת שנקראה ונחתמה ארכיון המדינה בכ“ה בכסלו תרצ“ה )2 בדצמבר 1934) 10 החותמים על מגילת היסוד, בהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מרדכי ורבקה כספי, פרופ‘ יוסף קלוזנר ולייב יפה. כסלו תרצ“ה 1934 ארכיון המדינה 11 בית הכנסת בשלבי בנייה, מחצית שנות ה-30 ארכיון המדינה 12 קבוצת רבנים עומדת סמוך למבנה בית הכנסת, מחצית שנות ה-30 מתוך ערך בית הכנסת על שם שי עגנון בתלפיות בויקיפדיה 13 הזמנה לחגיגות שמחת בית השואבה בבניין בית הכנסת החדש, תרצ“ו, 1935 ארכיון העירייה, מיכל 196 ,תיק 21

115 רשימת תמונות מס. כיתוב זכויות / קרדיט 1 בית הכנסת בצריף באדיבות אפי גבאי 2 בית הכנסת במבנה הקבע. 2022 צילום: יוסי שפנייר 3 שכונת תלפיות על פי התוכנית של האדריכל ריכארד קאופמן, 1921 ארכיון ציוני מרכזי לבקש מקור ואישור 4 הודעת בנק אפ“ק לקבלת הלוואות לבנייה בתלפיות הארץ 1921.5.29 ,עמ‘ 1 5 שי עגנון דיוקן אוסף תמונות יד בו צבי 6 בית הכנסת בצריף באדיבות אפי גבאי 6 א‘ עטיפת הספר ’האש והעצים‘ 6 ב‘ שלט הסבר בחצר בית עגנון צילום: יוסי שפנייר 6 ג‘ בית עגנון בשנת 1933 באדיבות בית עגנון בירושלים 6 ד‘ בית עגנון בשנת תשפ“ג )2023 )באדיבות בית עגנון בירושלים 7 נתיב ההליכה של שי עגנון מביתו לבית הכנסת על גבי מפה מהספר של יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה 8 ההזמנה להנחת אבן הפינה לבית הכנסת במבנה הקבע ארכיון העירייה, מיכל 196 ,תיק 21 9 מגילת היסוד של בית הכנסת שנקראה ונחתמה ארכיון המדינה בכ“ה בכסלו תרצ“ה )2 בדצמבר 1934) 10 החותמים על מגילת היסוד, בהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מרדכי ורבקה כספי, פרופ‘ יוסף קלוזנר ולייב יפה. כסלו תרצ“ה 1934 ארכיון המדינה 11 בית הכנסת בשלבי בנייה, מחצית שנות ה-30 ארכיון המדינה 12 קבוצת רבנים עומדת סמוך למבנה בית הכנסת, מחצית שנות ה-30 מתוך ערך בית הכנסת על שם שי עגנון בתלפיות בויקיפדיה 13 הזמנה לחגיגות שמחת בית השואבה בבניין בית הכנסת החדש, תרצ“ו, 1935 ארכיון העירייה, מיכל 196 ,תיק 21 14 תמונת שומר על מבנה בית הכנסת בתקופת המנדט מתוך ערך בית הכנסת על שם שי עגנון בתלפיות בויקיפדיה 15 דף לוגו של ועד להקת בית הכנסת ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 14 15א‘ תשלום ביטוח על צריף בית הכנסת, 1953 ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 6 16 אטובוס קו 7 מירושלים לרמת רחל דרך שכונת תלפיות, 2022 צילום: יוסי שפנייר 17 מכתב מוועד אגודת שכונת תלפיות להנהלת האוניברסיטה העברית בדבר אפשרות השכרת המבנה לאוניברסיטה, 1950.8.17 ארכיון האוניברסיטה העברית, תיק 0151 17א‘ קבלות על שכירת מבנה בית הכנסת על ידי האוניברסיטה ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 5 18 אליקים בן מנחם באדיבות משפחת בן מנחם 18א‘ מרדכי כספי, ממייסדי ומובילי השכונה ופעיל מרכזי בבניית בית הכנסת מתוך: פיליפ גודמן )עורך(, אברהם חיים ונחמה רבקה כספי, שורשים וצאצאים, ירושלים 1987. 18ב‘ ש“י עגנון מקבל את הבשורה על ההחלטה להעניק לו פרס נובל לספרות ממיופה הכוח השוודי בישראל 1966.10.20 ויקיפדיה 19 מכתב מטדי קולק, ראש עיריית ירושלים בדבר הסיכום להשתמש במבנה כבית כנסת, 1968.5.20 ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12 19 א‘ ארכיון עיריית ירושלים תיק צילום היתר בנייה רישוי 192-1971 19 ב‘ הודעה בעיתונות בעניין קריאת בית הכנסת על שם שי עגנון דבר, 24 בפברואר 1970 ,עמ‘ 8 20 דלתות ארון הקודש - מבט כללי מבחוץ, 2022 צילום: מיכאל גלאוברג 21 דלתות ארון הקודש - תקריב מבחוץ צילום: מיכאל גלאוברג

116 ספר היובל 22 דלתות ארון הקודש - מבט על החלק הפנימי, 2017 צילום: מיכאל גלאוברג 22א‘ ספרי התורה בארון הקודש, 2022 צילום: יוסי שפנייר 23 נר התמיד צילום: מיכאל גלאוברג 24 מחיצת עזרת הנשים צילום: מיכאל גלאוברג 24 א‘ שלט הסבר על דלתות ארון הקודש והמחיצה של עזרת נשים 25 ספריית בית הכנסת צילום: שרה הרשקוביץ 26 הרב זמל באדיבות משפחת זמל 27 מכתב הסמכה של הרב זמל כרב שכונת תלפיות, ט“ו בתמוז תשל“ד, 5 ביולי 1974 באדיבות משפחת זמל 28 נייר מכתבים וחותמת של הרב זמל כרב שכונת תלפיות באדיבות משפחת זמל 29 מכתב מינוי הרב זמל כרב בית הכנסת, י“א מנחם- אב תשל“ג, 9 באוגוסט 1973 באדיבות משפחת זמל 30 פרופ‘ שמואל ספראי, 1985 באדיבות משפחת ספראי 30א‘ קריאת מגילת אסתר בפורים בבית הכנסת, בידי שמעון עטר אוסף תמונות של בית הכנסת 31 שלט המספר על תולדות בית הכנסת בכניסה לבית הכנסת, 2022 צילום: יוסי שפנייר 32 לימוד תורה במסגרת ארון הספרים היהודי, 2020 קהילת בית הכנסת 33 סיור לימודי של חברי הקהילה ליד מנורת הכנסת קהילת בית הכנסת 33א‘ סיור של חברי הקהילה לכנסת ישראל קהילת בית הכנסת 33ב‘ סיור לימודי של חברי הקהילה בבית הנשיא )מרץ קהילת בית הכנסת 2022 ) 33ג‘ סיור של חברי הקהילה לזיכרון יעקב )דצמבר 2022) 33ד טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית הכנסת קהילת בית הכנסת )אפריל 2022)

117 34 תוכנית לימוד ערב שבועות בבית הכנסת, תשפ“ב קהילת בית הכנסת 35 לוח המידע האלקטרוני בכניסה לבית הכנסת צילום: יוסי שפנייר 36 עטיפת ספרו של יאיר זעפרני, ’מניין סיפורים מבית הכנסת של ילדותי‘ 37 מכתב למשה כץ ברמת רחל מש“י עגנון בעניין חתונת בנו של כץ, ג‘ וישלח תשכ“ו, 1965.12.8 ארכיון רמת רחל, מיכל 264 , תיק 3 38 יעקב רוחין, גבאי בית הכנסת, חבר קיבוץ רמת רחל ארכיון רמת רחל, תיק יעקב רוחין, מיכל 162 ,תיק 21 39 סימון כיסאו של יחזקאל רוחין ובנו ירון שבו ישב גם יעקב בבית הכנסת, 2022 צילום: יוסי שפנייר 40 תעודת יקיר בית הכנסת ליחזקאל רוחין מרמת רחל, חנוכה תשנ“א, 1990 ארכיון רמת רחל, מיכל 152 , תיק 6 41 ספר התורה לזכר יעקב ואמנון רוחין חברי קיבוץ רמת רחל. אמנון נפל במלחמת העצמאות באזור זה צילום: יוסי שפנייר 42 שלט המציין את מיקום בית הכנסת בצריף בחורשה, 2022 צילום: יוסי שפנייר 43 שלט רחוב המנציח את מרדכי כספי, ממובילי השכונה ובית הכנסת, 2022 צילום: יוסי שפנייר 43א‘ שלט רחוב המנציח את פרופ‘ יוסף קלוזנר צילום: יוסי שפנייר 44 שלט רחוב המנציח את אליקים בן מנחם, 2022 צילום: יוסי שפנייר 44א‘ ספסל זיכרון לאילה ואליקים בן- מנחם צילום: יוסי שפנייר 45 שלט רחוב בשכונה המנציח את פרופ‘ שמואל ספראי צילום: יוסי שפנייר 46 הזמנה לשחזור התהלוכה של ספרי התורה מהצריף לבית הכנסת הקבוע שהתקיימה ב כ“ד באלול תשפ“ב, 2022.9.29 קהילת בית הכנסת 47 שחזור התהלוכה מהצריף לבית הכנסת הקבוע בתלפיות, כ“ד באלול תשפ“ב, 2022.9.29 צילום: יוסי שפנייר

118 ספר היובל 48 שחזור התהלוכה ברחובות השכונה בהשתתפות רב בית הכנסת הרב זמל צילום: יוסי שפנייר 49 שחזור התהלוכה עם הגעתה לבית הכנסת כיום צילום: יוסי שפנייר 49 א‘ ברכות בית הספר בארנונה לחגיגות שנות החמישים למעבר לבית הקבע צילום: יוסי שפנייר 49ב‘ לוחות זיכרון לנפטרים בחדר הכניסה לבית הכנסת צילום: יוסי שפנייר 50 זיכרון לוותיקים בסימון מקום מושבם בבית הכנסת צילום: יוסי שפנייר )ויתקו, וולף( 51 זיכרון לוותיקים בסימון מקום מושבם בבית הכנסת צילום: יוסי שפנייר )ספראי( 52 שלט הכניסה לספריית בית הכנסת – מאירים זיו, 2022 צילום: יוסי שפנייר 53 ספריית בית הכנסת, מבט פנימה, 2023 צילום: שרה הרשקוביץ 53א‘ עזרת הילדים – מבט כללי על אולם התפילה באדיבות משפחת גרוס 54 עזרת הילדים – שלט הנצחה לד“ר איתן גרוס באדיבות משפחת גרוס 55 עזרת הילדים – ארון הקודש של בית הכנסת באדיבות משפחת גרוס 56 עזרת הילדים – רצפת גלגל עונות השנה באדיבות משפת גרוס 57 עזרת הילדים – וילונות המסמלים את שבעת ימי הבריאה באדיבות משפחת גרוס 58 פעילות גן הילדים שהתקיימה בקומת הקרקע של באדיבות משפחת הרשקוביץ בית הכנסת, שנות ה-70 59 פעילות גן הילדים בקומת הקרקע, כיום הספריה, שנות ה-70 באדיבות משפת ידגר 60 תמונת הרב זמל באדיבות משפחת זמל 61 המצבה על קברו של הרב זמל צילום: מיכאל גלצר

119

120 ספר היובל