ספר היובל

בניה שלא נסתיימה 51 מטופחות שנבנו למען שלוום של מלומדים ורופאים וסופרים והוגים. משני עברי החרוב עמדו בתים חד קומתיים קטנים ונעימים, מוקפים גינות נוי נאות ... היינו פונים ימינה ועולים ברחוב קורא הדורות עד לחורשת האורנים ושמאלה, וכבר אנחנו לפני בית הדוד ....123 במוצאי שבת היו חוזרים לביתם באוטובוס בקו 7 .ביתו של קלוזנר שכן ברחוב שהתגורר בו ש“י עגנון במרחק כמה בתים. לעתים, מבלי לגלות לדודים, היו הוריו של עמוס עוז מתארחים לשעה קלה אצל העגנונים. את ש“י עגנון היו פוגשים בשעה זו של מוצאי שבת כשחזר מבית הכנסת: ... כמו בגניבה היינו נכנסים לבית עגנון, בלי לגלות לפני כן לדוד ולדודה לאן מועדות פנינו, שלא לצער אותם. לפעמים אירע שאדון עגנון פגש אותנו כצאתו מבית הכנסת בדרכנו לתחנת האוטובוס מספר שבע והיה מושך בזרועו של אבי ומאיים עליו שאם ממאן הוא, כלומר אבי, לסור אל בית עגנון ולזכות את בית עגנון בזיו פני הגברת יהא הוא, כלומר בית עגנון, שרוי בלא זיו פני הגברת.124 מבנה הקבע של בית כנסת משמש מחסן של האוניברסיטה )1950) ניסיונות לגייס כסף לגמר הבניין עם הקמת המדינה ועזיבת הבריטים את הארץ, ננטשה שכונת תלפיות בידי חלק מתושביה בשל סמיכותה לגבול. כך נותר מבנה בית הכנסת שהיה -12 שנים, ריק. בשימוש בריטי כ הקשר עם האוניברסיטה העברית נולד בחודש אוגוסט 1950 כאשר חברי האגודה של שכונת תלפיות )יעקב בן￾דב וצ‘ קליין( פנו להנהלת האוניברסיטה עם הצעה לעשות שימוש במבנה הריק: נמסר לנו כי אתם מחפשים אחרי בנין בשביל הפקולטה לרפואה או אחרת. בתלפיות עומד בנין אשר נועד להיות בית כנסת. אשר מחוסר 123 עוז, סיפור על אהבה וחושך, עמ‘ 50-56. 124 שם, עמ‘ 87.

52 ספר היובל אמצעים לא נגמר. שטחו של הבנין הוא בערך 750 ממ“ר, מזה אולם 600 ממ“ר, 2 חדרים גדולים, מרתף וכו‘. כל שטח הבנין מכוסה גג בטון. אנו מתכבדים איפוא להציע לכם את הבנין הזה לפי תנאים אשר יקבעו בנינו“125 בתשובה לפנייה, אישר המזכיר האדמיניסטרטיבי כי מנהל המשק של האוניברסיטה י“ק זולמן יבוא בדברים עם חברי האגודה. 126 בתחילת חודש ספטמבר 1950 ביקשו נציגי האוניברסיטה לברר את התנאים לקבלת הבניין לאחר שביקרו במקום ונראה שהבניין עונה על צורכיהם.127 ועד השכונה שמח על התקדמות הקשרים עם האוניברסיטה העברית כדי להשכיר או למכור לה את המבנה.128 חודש מאוחר יותר פורסם סיכום של ישיבת ועדת הקבע של האוניברסיטה שבו הוזכרה רכישת המבנה למחסן, 125 מכתב מי‘ בן￾דב וצ‘ קליין להנהלת האוניברסיטה מיום 1950.8.17 ,ארכיון האוניברסיטה העברית, תיק: 0151. 126 מכתב מ י‘ הופמן לוועד עיר גנים מיום 1950.8.23 ,ארכיון האוניברסיטה העברית, תיק: 0151. 127 מכתב מ י“ק זולמן לוועד עיר גנים תלפיות, בדבר מסירת בניין בית הכנסת לאוניברסיטה העברית מיום 1950.9.7 ,ארכיון האוניברסיטה העברית, תיק: 0151. 128‘ בית הכנסת הגדול‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1950.9.5 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. מכתב מוועד אגודת שכונת תלפיות להנהלת האוניברסיטה העברית בדבר אפשרות השכרת המבנה לאוניברסיטה, 1950.8.17

בניה שלא נסתיימה 53 הקצבת התקציב הנדרש לכך וסידורים לשמירה הנדרשת על המקום.129 בסופו של דבר האוניברסיטה לא רכשה את המבנה אלא ביקשה לשכור אותו בסכום של 500 ל“י לשנה ולתקן אותו לפי הדרוש לה כדי להשתמש בו.130 ועד השכונה קבע שהכסף שיתקבל מהשכירות יועבר ל‘קרן בניית בית הכנסת הגדול‘.131 האוניברסיטה השתמשה במבנה במשך כעשרים שנה, ואף הקשתה בשל כך על יציאתה מהמבנה )ראו להלן(. בימים שנערכו להשכרה של הבניין לאוניברסיטה נשקל לשפץ את האולם הקטן ולהכשירו לשמש בית כנסת, אולם בחישוב שנעשה התברר כי דמי הביטוח שיועדו לשיפוץ המבנה מנזקי המלחמה ומעט כסף שהיה בקופה לא הגיעו לסכום הנדרש לתיקונים, בגובה של 3000 ל“י.132 לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים לגייס כספים 129 פרוטוקול מישיבת ועדת הקבע של הועד הפועל, מס‘ 40 ,מיום 1950.10.5 , ’רכישת מחסן בתלפיות‘, ארכיון האוניברסיטה העברית. 130‘ בנין בית הכנסת הגדול‘, ישיבת ועד השכונה מיום 1950.10.10 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 131‘ בנין בית הכנסת הגדול‘ , ישיבת ועד השכונה מיום 1950.11.6 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 .בהמשך להסכם עם האוניברסיטה סוכם כי אם לא תוכל האוניברסיטה להשתמש במבנה מסיבה כלשהי, אזיי היא תהיה פטורה מתשלום לאותה תקופה. ’השכרת בנין בית הכנסת לאוניברסיטה העברית‘ ישיבת ועד השכונה מיום 1950.11.19 , ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 132‘ בנין בית הכנסת הגדול‘ , ישיבת ועד השכונה מיום 1950.11.6 ,ארכיון עירית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. קבלות על שכירת מבנה בית הכנסת על ידי האוניברסיטה

54 ספר היובל כדי לסיים את מבנה בית הכנסת. בשנת 1951 פנה הוועד לראש עיריית ירושלים באותם הימים, שלמה זלמן שרגאי, בבקשה לעזרה ותמיכה. שרגאי התייחס בחיוב לבקשה והציע לבחור בוועדה מיוחדת שתטפל בכך שבה יהיה חבר גם מטעמו, אך ככל הנראה לא צמח מכך כל דבר מעשי.133 בשנת 1955 הוחלט לפנות למשרד הדתות כדי לקבל הלוואה בסך 000.25 ל“י עבור השלמת בניית בית הכנסת. על בקשת ההלוואה היו חתומים פרופ‘ קלוזנר, פרופ‘ סגל ומר ש“י עגנון – תושבי השכונה. עוד הוחלט לצאת בכרוז לתושבים בדבר תרומות למטרה זו.134 -60 – ש“י עגנון בית הכנסת בצריף בשנות ה זוכה בפרס נובל לספרות )1966 ) -60 שכן בית הכנסת עדיין בצריף, שנזקק לתיקונים שוטפים. ועד בשנות ה בית הכנסת הגיש לוועד בקשה לתקציב לצורך ביצוע שיפוצים, תיקון הקיר הדרומי והרצפה.135 עם קבלת המידע כי עגנון עתיד לזכות בפרס הנובל לספרות התעוררה תכונה רבה בשכונה. כך תיאר את הדברים אליקים בן￾מנחם בדרשתו בבית הכנסת בקידוש שנערך לכבודו של עגנון: שמחה גדולה מקיפה את הישוב כולו. בשלושת הימים, מן הרגע הראשון שנרמז על הענקת פרס נובל לש“י עגנון, עד אישורה של הידיעה, היה כל הישוב אחוז חרדה. הימים האלה הזכירו את הימים ... שעה שנציגי אומות העולם דנו על הקמת מדינה יהודית ... היינו כולנו מרותקים אל מקלטי הרדיו ...136 133 ישיבת ועדת ההנהלה מיום 1951.3.7 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 134 ישיבת ועדת ההנהלה מיום 1955.5.15 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 135 ישיבת ועד ההנהלה מיום 1960.11.14 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 136 אליקים בן￾מנחם, ’בית הכנסת של ש“י עגנון‘, טורי ישורון ו-ז )תשכ“ו( עמ‘ 23-24. אליקים בן מנחם

בניה שלא נסתיימה 55 -10 בדצמבר, 1966 )סיפר עגנון על בשטוקהולם, שבה הוענק הפרס )ב שהשפיע על כתיבתו. בין היתר הזכיר את הנוף שנשקף מביתו בתלפיות: ”... השפעה אחרת קיבלתי מכל איש ומכל אישה ... כיוצא בהם מראות הטבע. ים המלח שרואה הייתי בכל יום מגג ביתי עם הנץ החמה ...“.137 בן￾מנחם שהיה כאמור ממובילי בית הכנסת, קישר בדרשתו באותה שבת חגיגית בין סיפוריו של ארגון, שבהם תיאר את ההווי היהודי הגלותי, להווי הארץ הישראלי ששרר בצריף ונזכר בסיפורו ’הסימן‘. ... צריף עלוב זה שאנו מתפללים בו, זכה למה שבתי כנסיות גדולים ומפוארים לא זכו. יועץ אני לבני קהילתינו לקרוא ולחזור ולקרוא את סיפור ”הסימן“, שבו מספר עגנון על שכונתינו ועל ייסודה. הרבה דברים המעסיקים אותנו כאן יום יום, מקבלים בספור זה הארה חדשה.138 137 אניטה שפירא, אנו מכריזים בזאת, עמ‘ 105 .כנרת, זמורה ביתן, 2008. 138 בן￾מנחם, בית הכנסת, עמ‘ 23 . ש“י עגנון מקבל את הבשורה על ההחלטה להעניק לו פרס נובל לספרות ממיופה הכוח השוודי בישראל 1966.10.20

56 ספר היובל בשורות אלו מביא בן מנחם מתיאוריו של עגנון את סמיכות ביתו לבית הכנסת: ... קרוב הוא ביתי לבית תפילתי. הולכים את הרחוב הצר שביתי עומד בו ובאים לרחוב רחב ממנו ונפנים משם ויורדים ובאים לצריף עץ שמשמש מקום תפילה .... בחלק זה של הדרשה הביא את תיאורו של עגנון בדבר העדפת בניית בתים פרטיים גדולים ובית כנסת דל. זאת בניגוד לעבר שבו בנו בתי תפילה גדולים ומפוארים ובתי מגורים צנועים. ...קטרוג גדול מקטרג עגנון עלינו, על תושבי שכונתינו, שלא בנינו בית כנסת ושלא השלמנו את בניינו של בית הכנסת העומד עד עתה בשממונו. אבל יחד עם זה כמה מצניע ש“י עגנון את קטרוגו כדי שנוכל להרים ראש. בצריף זה ראה עגנון חזון גדול .... בסיום הדרשה התייחס בן￾מנחם לחזון שראה עגנון בחג השבועות וכתב עליו: ”איני רוצה להסביר את החזון ואיני יודע ל“פענחו“. מי ששרוי במחיצתם של גדולי ישראל מכל הזמנים, גדולים שרויים במחיצתו“.139 ממחסן לבית כנסת – מאבק משפטי )1965-1968) ההתקשרות הראשונית עם האוניברסיטה נעשתה ככל הנראה בברכתו של דב יוסף, מושלה הצבאי של ירושלים באותה עת.140 כאמור, הושכר שלד בית הכנסת לאוניברסיטה העברית כמחסן בשנת 1950 - 20 שנים. ושימש אותה במשך כ בתחילת תקופת השכירות )בשנת 1952 )הייתה כוונה לייחד את החלק השמאלי )המבואה( של המבנה לצורכי בית כנסת אבל הדבר לא יצא לפועל ככל הנראה.141 139 שם, עמ‘ 24. 140 י‘ אד, ’בית כנסת שהפך ל...מחסן‘, הצפה, 8 בדצמבר, 1968 ,עמ‘ 2. 141 נוסח החלטה בעניין בית הכנסת בתלפיות שהתקבל באספה הכללית של אגודת עיר גנים תלפיות מיום 1952.1.27 ,ארכיון עריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 14.

בניה שלא נסתיימה 57 האוניברסיטה שילמה בשנת 1953 דמי שכירות בסך 250 ל“י לוועד השכונה ואילו הוועד שילם לאוניברסיטה ביטוח על הבניין בסך 34 לירות.142 לאורך השנים היו התכתבויות בנושא שכר הדירה שעל האוניברסיטה לשלם ומחלוקות בנושא זה הגיעו אף לערכאות משפטיות.143 כאשר אנשי ועד השכונה ביקשו להחזיר את המבנה לשמש בית כנסת, סירבה האוניברסיטה לפנות את המקום והתנהל דיון משפטי ארוך במשך שלוש שנים בין ועד השכונה לנציגי האוניברסיטה ועיריית ירושלים. בסופו הוחלט להחזיר את ייעודו של המבנה לשימושו המקורי כבית כנסת. המצב העגום שבו שלד בית הכנסת משמש שנים כמחסן עלה לכותרות -60 .פעולות מעשיות ננקטו לאחר מלחמת ששת כבר ממחצית שנות ה הימים כאשר הגבול התרחק מהאזור והמצב הוטב: ”קיים בית כנסת בשכונת תלפיות בירושלים, גדול ומפואר אבל ביהכ“נ סגור ומשמש למחסן, כמה גדולה הבושה שבניין שהוקם למטרת בית הכנסת משמש למחסן. שמענו על כך ונזדעזנו ... יקומו נא כל האחראים להחזיר בנין בית הכנסת למטרתו הנעלה ...“.144 ב“צפה“ כתב על כך י‘ אד: ”למעלה מעשרים שנה משמש בניין בית כנסת למחסן של האוניברסיטה. האם יתכן דבר זה בירושלים עיר הקודש? מסתבר שכן. המדובר בבית כנסת שהוקם בשכונת תלפיות, ומאחר שלא היו כספים להשלמתו נשאר הבניין לא גמור ...“.145 קבוצה של תושבים פנתה לשר הדתות ד“ר זרח ורהפטיג וביקשה ממנו לפעול למען החזרת המבנה לייעודו המקורי. בירור מעמדו של הבניין הוטל על יו“ר המועצה הדתית דאז הרב שמואל 142 ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 3. 143 באוקטובר 1955 הוגשה תביעה משפטית בגין אי הסכמות לגבי התשלומים שעל האוניברסיטה להעביר לידי ועד תלפיות, ישיבת ועד ההנהלה מיום 1955.10.18 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10 .בסופו של דבר הגיעו לפשרה. ישיבת ועד ההנהלה מיום 1955.10.23( שם(. בתקציב לקראת שנת 9-1958 מופיע סעיף השתתפות קרן בניין בית הכנסת. ישיבת ועד ההנהלה מיום 1958.1.5 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 10. 144 הרב יוסף מזרחי, ’בית הכנסת סגור‘, הצפה, 2 בספטמבר, 1965 ,עמ‘ 2. 145 י‘ אד, ’בית כנסת שהפך ל...מחסן‘, הצפה, עמ‘ 2.

58 ספר היובל הכהן וינגרטן. בסקירתו את הנושא ציין את יוזמתו של מי שהיה יו“ר השכונה מרדכי כספי שהיה הרוח החיה בקידום יוזמת בית הכנסת. -60 כיו“ר המועצה הדתית הרב שמואל וינגרטן שכיהן בסוף שנות ה בירושלים, נכנס לעובי הקורה בבירור עניין. הוא נפגש עם נציגי השכונה, עם ש“י עגנון ואחרים. מחקירתו עלה כי האוניברסיטה משלמת שכר דירה על הבניין בגובה 600 ל“י בחודש לאגודת עיר גנים תלפיות והסכום שהצטבר לאורך השנים הגיע לכדי 40 אלף ל“י. בין האוניברסיטה העברית, עיריית ירושלים והמתפללים בינואר 1965 הוציא עו“ד אהרון ולירו מכתב לוועד ’עיר גנים‘ תלפיות עם סקירה מפורטת על מעמדו של המגרש שעליו עומד שלד מבנה בית הכנסת המושכר לאוניברסיטה ומה מוטל על הוועד לעשות כדי לקדם את פיתוח המבנה לצורכי בית כנסת.146 שר הדתות זרח ורהפטיג ביקש לזרז את הטיפול בעניין וביקש, במכתב ששלח, לקבל עדכון בטיפול בנושא.147 במהלך חודשים אלה, כחלק מן המאבק על מעמדו של מבנה בית הכנסת, הגיש ש“י עגנון תצהיר שנשלח למשרד הדתות.148 בינואר 1966 ביקש היועץ המשפטי של משרד הדתות לקבל הבהרות מוועד האגודה ולהסביר על יסוד מה הוחלט להשתמש בשלד בית הכנסת כמחסן של האוניברסיטה.149 החל מראשית 1966 התקיימו דיונים משפטיים אשר למעמדו של מבנה בית הכנסת, בין העירייה לאגודת תלפיות שיוצגה בידי עו“ד עוזי סיון, חבר באגודה בעצמו. במכתב שכתב ליועץ המשפטי של משרד הדתות )מה-9 במאי, 146 מכתב לוועד עיר גנים תלפיות, מעו“ד ולירו, הנידון: גוש 30118 ,חלקה 33 ,מיום 1965.1.29 .ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12. 147 מכתב משר הדתות, זרח ורהפטיג, לצ‘ קליין מזכיר עיר גנים תלפיות, בעניין בית הכנסת מיום 1956.4.18 . ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12. 148 התצהיר אבד ולכן עו“ד עוזי סיון מבקש לקבל העתק ממנו. מכתב מ-1956.7.13 לעו“ד חפץ במשרד הדתות בנושא בית הכנסת בתלפיות – תצהירו של מר ש“י עגנון. ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12. 149 מכתב לוועד אגודה שיתופית ’עיר גנים‘ מח‘ חפץ היועץ המשפטי של משרד הדתות, בעניין בניין בית הכנסת העומד על גוש 118 חלקה 33 בתלפיות מיום 1966.1.17 .ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12.

בניה שלא נסתיימה 59 1966 )שטח בפניו את השתלשלות הדברים החל מן השנים 5-1936 ועד לזמן כתיבת המכתב. מן הדברים עלה כי האוניברסיטה העברית שנכנסה למבנה בשנת 1950 מוגדרת כ‘דייר מוגן‘ ועל כן יכולה להודיע כי היא איננה נכונה לפנות את המבנה. כיוון שלא היו בידי האגודה הכספים להשלמת הבנייה, הועלתה הצעה למכור את המבנה ובכסף שיתקבל לבנות מבנה צנוע יותר. ש“י עגנון שהיה מעורב בשלב זה של הדברים פנה לרבנים בשאלה האם מותר למכור מבנה שמיועד לבית כנסת לצרכים אחרים ובאיזה תנאים מותר לעשות כן. עוד התברר כי שווי הבניין עומד על 250000 ל“י. האגודה פנתה לראש העיר דאז מרדכי איש שלום לברר האם כספית ומנהלית ניתן לבצע את הפינוי ולמצוא מגרש חלופי לבניית בית כנסת אחר.150 לאחר דיונים שנמשכו כשנה וחצי, נשלח מכתב מעו“ד עוזי סיון לעירייה. מן המכתב עולה כי חברי בית הכנסת יהיו מוכנים לקבל מגרש חלופי לבניית בית תפילה אחר לאחר שיוקם גוף ציבורי מקובל שיעסוק ב: ”... דאגה להקמת בית כנסת בתלפיות ולהחזקתו, הכל בכפוף לאישורים של בעלי הדעה בענייני הדת וכפוף להנחיותיהם ....“151 במהלך חודש מרץ 1968 פנה עו“ד סיון לשר הדתות זרח ורהפטיג בבקשה -000.50 להשתתפות של 000.70 ל“י להשלמת בניית בית הכנסת. זאת בנוסף ל ל“י שהצטברו מדמי השכירות ששילמה האוניברסיטה במשך השנים והשתתפות המתפללים שנתבקשו לתרום כדי להגיע לסכום כולל של 000.150-000.200 ל“י.152 כחודשיים לאחר מכן הגיעו הצדדים לפשרה בתיווכו של השופט ד“ר בנציון שרשבסקי. ראש העיר טדי קולק בירך במכתב מטעמו על ההתקדמות שראה בה צעד ראשון להוצאת האוניברסיטה מהמקום. כמו כן הוא הזכיר ששר הדתות - 9 במאי, 1966 ,ארכיון עיריית 150 מכתב לעו“ד ח‘ חפץ, היועץ המשפטי של משרד הדתות, מעוד‘ עוזי סיון, מה ירושלים, מיכל 196 ,תיק 9. - 13 בדצמבר, 1967 בעניין עיר גנים תלפיות נגד 151 מכתב לעו“ד ד“ר קרפ בעיריית ירושלים מעו“ד עוזי סיון מה עיריית ירושלים. ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12 .העתק של מכתב זה נשלח גם לש“י עגנון. 152 מכתב לשר הדתות ד“ר ז‘ ורהפטיג, מעו“ד עוזי סיון, ’הנידון: בית הכנסת בתלפיות הקדשה וסיום בניה‘, מה- 3 במרץ, 1968 ,ארכיון עיריית ירושלים. מיכל 196 ,תיק 12.

60 ספר היובל ישמח לתת את מלוא העזרה הכספית ממשרדו. כל זאת בברכת העירייה שתסייע כדי להקל על המשימה.153 ש“י עגנון שכאמור היה מעורב בהליכים להחזרת המבנה לייעודו המקורי כתב מכתב ליו“ר המועצה הדתית: ”שמחה גדולה היא לי שנתתם דעתכם על הקמת בית תפילה פה תלפיות, כי בצרה גדולה אנחנו. מתפללים אנו בתוך צריף רעוע שקשה ישיבתו לזקנים ונערים בקיץ ובחורף ולואי שניזכה על ידכם במהרה בימינו להתפלל בבית תפילה ...“.154 מכתב ששלח סמנכ“ל משרד הדתות לראש העיר טדי קולק, מאשר את הסיכום ומציין כי משרד הדתות יעזור בשיקום בית הכנסת מתקציב הפיתוח דרך המועצה הדתית והעירייה תשלם פיצוי פינוי לאוניברסיטה.155 בסופו של המאבק, פסק נשיא בית המשפט המחוזי בנציון שרשבסקי בכ“ח באייר תשכ“ח )26 במאי, 1968 )כך: ”הנתבעת מס‘ 2[ ראש העיר וחברי מועצת העירייה[ מצהירה שהנכס ופירותיו ישמשו לצורך בית כנסת - 20 במאי, 1968 .ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 153 מכתב לאגודת עיר גנים בתלפיות מטדי קולק ראש העיר מה 196 ,תיק 12. 154 י. אד, ’בית כנסת שהפך ל...מחסן‘, הצפה, עמ‘ 2. -21 במאי, 1968 ,ארכיון 155 מכתב מישראל צ‘ וינברג לטדי קולק ראש העיר, ’הנידון: בית הכנסת בתלפיות‘, מה עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12. מכתב מטדי קולק, ראש עיריית ירושלים בדבר הסיכום להשתמש במבנה כבית כנסת, 1968.5.20

בניה שלא נסתיימה 61 בלבד בתנאי שתוך 12 חודשים מהיום תוגש לעירייה לאישור ע“י התובעת או גוף אחר במקומה, אשר עליו תסכים העירייה )להלן ”הגוף“( תוכנית ביצוע להשלמת המבנה הקיים על הנכס הנ“ל לצרכי בית הכנסת. ובתנאי נוסף כי בתוך 5 שנים מהיום התובע ו/או הגוף הנ“ל תבצע את התוכנית המאושרת הנ“ל“.156 ש“י עגנון נפטר בי“א באדר א‘ תש“ל )17 בפברואר, 1970 )ולא זכה לראות את המעבר למבנה הקבע. שבוע לאחר פטירתו קיימה מועצת העירייה ישיבה וכיבדה את זכרו בעמידה. ראש העיר טדי קולק הספיד למנוח: ”... בשכונת תלפיות קיים מבנה השייך ל א ו נ י ב ר ס י ט ה העברית. מיבנה זה נועד לשמש בית כנסת. אולם מסיבות תקציביות הופסקה בנייתו והוא הפך מחסן. בשעתו הביע עגנון משאלה כי יושב למבנה ייעודו המקורי...“.157 156 פסק דין בעניין בית הכנסת בתלפיות מבית המשפט המחוזי בירושלים, מכ“ח באייר תשכ“ח )26 במאי, 1968 ,) ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 196 ,תיק 12. 157‘ בית כנסת ורחוב יקראו ע“ש ש“י עגנון‘, דבר, 24 בפברואר, 1970 ,עמ‘ 8. צילום היתר בנייה

62 ספר היובל הודעה בעיתונות בעניין קריאת בית הכנסת על שם שי עגנון במבנה הקבע – קהילה וסביבה שיפוץ בניין בית הכנסת )1970–1972) לאחר קבלת פסק הדין החלו בפינוי ציוד האוניברסיטה. ירון רוכין158 מספר שחברי קיבוץ רמת רחל לקחו חלק בפינוי בעזרת טרקטורים ועגלות מהקיבוץ.159 באותה עת פעלו נציגי הוועד )אליעזר נוסבוים( בעירייה והשיגו את האישורים הנדרשים לעריכת השיפוצים שנוהלו בידי האדריכל יוסף ליברמן בליווי צמוד של האדריכל דוד קאסוטו, חבר הקהילה.160 בית הכנסת על שם ש“י עגנון ראש עיריית ירושלים טדי קולק עדכן שהעירייה פינתה את המבנה ובדעתה לשקמו ולהופכו לבית כנסת על שם עגנון ...“.161 בדיווח מאותם ימים, עדכנה העירייה ששילמה 23 אלף ל“י לאוניברסיטה עבור 158 ירון רוכין, חבר קיבוץ רמת רחל לשעבר, בנו של יחזקאל רוכין ואחיינו של יעקב רוחין )ראו להלן(, וממתפללי בית הכנסת כיום. 159 ראיון עם ירון רוכין. 160 המסמכים והתוכניות בהתכתבות עם העירייה מרוכזים בתיק רישוי 192/1971 .תאריך ההיתר הוא 1972.10.12. 161‘ בית כנסת ורחוב בבירה ייקראו ע“ש ש“י עגנון‘, דבר, 24 בפברואר, 1970 ,עמ‘ 8 ;הודעה על כך פורסמה גם בעיתון דבר ביום 16 במרץ, 1970 ,בעמ‘ 7.

במבנה הקבע 63 פינוי המקום וכי השיפוץ אמור לממש את ייעודו כבית כנסת המנציח את עגנון וכי הוא יישא את שמו.162 לאחר סיום השיפוצים נערך המעבר מהצריף לבית הכנסת החדש ביום שישי ערב שבת פרשת ”כי תצא“, ח‘ באלול תשל“ב )18 באוגוסט, 1972.)163 המעבר שולב בתהלוכה של ספרי תורה שהובאו מהצריף הישן. בימים הראשונים לתפילה במבנה הקבע לא רוצף עדיין המקום והמתפללים המעטים התפללו על מרבד חול באולם ענק עם אקוסטיקה גרועה.164 בחנוכת המבנה החדש נקרא בית הכנסת על שם ש“י עגנון. פנים בית הכנסת ארון הקודש, הריהוט, מחיצות, מיזוג ותאורה165 הריהוט בבית הכנסת הוכן בנגריה של קיבוץ לביא. את הבמה ועמוד החזן )’דע לפני מי אתה עומד‘( תכנן יוסף ליברמן בהדרכתו של אדריכל דוד קאסוטו. הביצוע נעשה בנגריה מקצועית )חברת ויסמן(. 162‘ עירית ירושלים תקים בית כנסת ע“ש ש“י עגנון‘, מעריב, 16 במרץ, 1970 ,עמ‘ 7. 163 ראיון עם מיכאל גלצר. 164 ראיון עם יאיר ברקאי. 165 נכתב בשיתוף פרופ‘ דוד קאסוטו. דלתות ארון הקודש - מבט כללי מבחוץ, 2022

64 ספר היובל דלתות ארון הקודש דלתות ארון הקודש שימשו במקור בבית הכנסת הגדול בליוורנו. בשנת 1874 תרם רפאל קאסוטו תרומה להחלפת דלתות הארון בדלתות חדשות עם תבליטי עץ מפנים ומחוץ. בולטים לוחות הברית מצדף ועליהם מתנוססות מילים באותיות מכסף. על הלוחות מחוץ נראה כתר תורה אחד המחולק לשניים. בצידם הפנימי שני כתרים, אחד לכל לוח. בימי מלחמת העולם השנייה הוסתרו הדלתות במרתף של בית הכנסת. אף על פי כן נגנבו הכתרים המפוארים. הלוחות והכתרים חודשו בידי אומן הצורפות, אריה אופיר. הדלתות עשויות מעץ אגוז ועליהן מופיעים בעיבוד עדין כלים שונים של בית המקדש וכן אשכולות ענבים ועלי עץ תמר כקישוט. האותיות ממוסגרות בצבע זהב הבולט על רקען הכהה של הדלתות. דלתות מרהיבות אלה הוכנו בידי אומנים מסיינה והעניקו הדר וחגיגיות רבה לבית הכנסת. לוחות הדלתות משובצות בכתובות אלה: דלתות ארון הקודש - תקריב מבחוץ

במבנה הקבע 65 הדלתות החיצוניות: בצד ימין – פתחו שערים בצד שמאל – ישמע מהיכלו קולי ויבוא גוי צדיק ושועותי לפניו שומר אמונים תבוא באזניו )ישעיהו כו ב( )תהילים יח ז( הדלתות הפנימיות: בצד ימין – בואו בית יעקב לחלות צור / יום יום מידי שנה ומידי חודש/ גשו להיכלו ביראתו / והשתחוו לו בהדרת קודש166 בצד שמאל – זה השער קדּוש לה‘ / מיד איש נדיב בא לנו כה“ר ]כבוד הרב[ רפאל קאסוטו יצ“ו ]ישמרהו צורו ויחיהו[/ שנת ב‘ר‘ו‘ך‘ א‘ת‘ה‘ בבואך לפ“ק ]לפרט קטן, ציון השנה העברית ללא אלפים[ )תרל“ד = 1874.) 166 הכיתוב הוא מעין שיר מחורז בלשון המקרא שנכתב בידי אחד מרבני ליוורנו. יש בו כמה רמיזות לפסוקים )תהילים כט למשל(. נושא בשיר הוא ’צור‘ )כלומר הקב“ה(. יהודי איטליה היו ידועים בשליטתם בעברית מקראית בעיקר. דלתות ארון הקודש - מבט על החלק הפנימי, 2017

66 בית כנסת על שם ש"י עגנון

במבנה הקבע 67 לאחר שבית הכנסת בליוורנו נהרס במלחמת העולם השנייה, הועברו הדלתות לירושלים כשהן חסרות את כל החלקים העשויים מצדף ומכסף ונזקקו לתיקון יסודי שהיה כרוך בהוצאה גדולה. איש ליווּרנו, תושב רמת גן, תרם את הוצאות השחזור.167 על פי תוכניתו של ד“ר ש“א נכון )שעמד בראש ’חברת יהודי איטליה‘ שטיפלה בהעברת תשמישי הקדושה מאיטליה לארץ( היו אמורות הדלתות המשופצות להישלח לבית הכנסת ’שער האריות‘ ברמת גן, לזכר חללי הצנחנים במלחמת ששת הימים. התכנון לא יצא לפועל כיוון שבזמן השיפוץ נפטר ד“ר נכון וביוזמת פרופ‘ דוד קאסוטו )שהיה סגנו בחברת יהודי איטליה( הועברו הדלתות לבית הכנסת ’תפארת ישראל‘ על שם ש“י עגנון. 167 מידע על ארון הקודש ודרכו לארץ מובא אצל ש“א נכון, ארונות קודש ותשמישי קדושה מאיטליה בישראל, תל אביב 1970 ,עמ‘ 123-126 .תודות לפרופ‘ דוד קאסוטו שעדכן אותי במקור חשוב זה. ספרי התורה בארון הקודש, 2022

68 ספר היובל נר התמיד -18 המוצב בבית נר התמיד מן המאה ה הכנסת הגיע מבית כנסת ברומא.168 מחיצת עזרת הנשים )1974) מחיצות עזרת הנשים בבית הכנסת ’תפארת ישראל‘ אף הן במקורן ממחצית המאה ה-18 מבית כנסת בפיזרו. יהודי בשם מנשה קנה אותן ועשה בהן שימושים שונים, לא דתיים. דוד קאסוטו שכנע את מנשה להחזיר למחיצות את ייעודן המקורי בבית כנסת בארץ. המחיצות הגיעו לבית הכנסת על שם ש“י עגנון והוצבו בקיר המפריד בין עזרת הנשים לגברים. 168 ברומא היו בבניין אחד חמישה בתי כנסת – בית כנסת ההיכל, בית הכנסת הקסטליאני, בית הכנסת הסיצליאני, בית הכנסת יראי ה‘ ובית הכנסת הקטלוני. לא ברור מאיזה מבתי הכנסת הגיע נר התמיד. בשנת 1899 נהרסו בתי הכנסת העתיקים ונבנה במקום בית כנסת מודרני. תודות לפרופ‘ דוד קאסוטו על העדכון. מחיצת עזרת הנשים נר התמיד

במבנה הקבע 69 מספר המחיצות המקוריות לא הספיק לכל חלל בית הכנסת החדש ולכן יצרו מחיצות חדשות זהות אך יצוקות באלומיניום. אחרי שנצבעו נראו כמו המחיצות המקוריות מפיזרו )עבודת השלמת המחיצות התבצעה בנגרית ויסמן(. כשליש מהמחיצות הן מקוריות וכשני שליש הן השלמות בדגם של המחיצות המקוריות. בסיום הצבת המחיצות הוזמן רב הקהילה, הרב זֶ מֶ ל, לתת את ברכתו. הוא התלבט בכשרותן לשמש מחיצות ולכן הזמין את הרב בצלאל זולטי לפסוק בעניין.169 בסופו של דבר אישר הרב זולטי את המחיצות. לנשים הייתה טענה בנושא זה. הן טענו כי ממקום עומדן לא נראים הפיתוחים היפים בעץ אלא רק מצד עזרת הגברים. בעקבות ההערה נצבעו המחיצות גם בצידן האחר. תאורה בשנת 2010 הזמין דוד קאסוטו תאורה חדשה מחנות למוצרי חשמל )קארל מרקס( אשר תלתה את המנורות הגדולות המשתלשלות מן התקרה. לצד זאת הוסיפו תאורה סביב לארון הקודש. עם התקנת התאורה החדשה, טען חלק מהציבור כי התאורה אינה מספקת ואז הוצבו עוד שמונה מנורות חזקות בסמוך למנורות של חברת קארל מרקס. אקוסטיקה תקרת בית הכנסת נבנתה במקור במעין שקעים בעומק של כמטר העשויים מקורות בטון )קסטות(. הדבר פגע מאוד באקוסטיקה. מסיבה זו החליטו לשלב בתוך השקעים אלמנטים אקוסטיים הסופגים את הקולות מלמטה ואומנם בכך שופרה האקוסטיקה עד מאוד. מיזוג אוויר -90 של המאה הקודמת נוסף מיזוג אוויר לבית הכנסת שהחליף בסוף שנות ה -70. את המאווררים שהיו מוצבים במקום מאז שנות ה 169 הרב בצלאל זולטי )1920-1982 )דיין בבית הדין הגדול לערעורים והרב הראשי האשכנזי של ירושלים -1982 1977.

70 ספר היובל ספריית בית הכנסת בחלק הדרומי של אולם התפילה המרכזי ממוקמת ספרייה שנבנתה בגובה דלתות הכניסה. עם הצבתם הסתיים הביצוע הפנימי של בית הכנסת. הנהגת בית הכנסת בין מנהיגיה ומובילי דרכו של בית הכנסת הראשונים היה מרדכי כספי ששימש גם מוכתר של השכונה בראשית דרכה וקידם רבות את ענייני בית הכנסת.170 בהובלת בית הכנסת שימשו חברים רבים בתפקידים מגוונים בתקופות שונות. תקצר היריעה מלפרטם. בשנים שבהן שכן בית הכנסת בצריף הייתה נוכחותו של עגנון כה משמעותית, עד שלא עלה הצורך ברב לבית הכנסת. גם בימיו של פרופ‘ שמואל ספראי 170 גודמן, אברהם חיים, עמ‘ 16-18. ספריית בית הכנסת

במבנה הקבע 71 היה קושי להכתיר רב משום שהוא עצמו היה דמות דומיננטית והיה בעל הסמכה לרבנות. בשנת 1973 מונה לרב בית הכנסת הרב חיים יהושע זמל. באותה תקופה מונה הרב זמל בידי המועצה הדתית בירושלים גם לרב שכונת תלפיות￾ארנונה. בי“א במנחם אב תשל“ג )1973.8.9 ) נכתב לרב זמל מכתב רשמי בחתימתו של שמואל ספראי היו“ר: לכבוד הרב יהושע זמל שליטא כבוד הרב הנכבד, בהתאם לרשות ולסמכות שקבלנו ממתפללי בית הכנסת באסיפתם. החליטו חברי הוועד לפנות אליך ולבקשך לקבל את הנהגת הרבנות בשכונתנו ובבית הכנסת. מצידינו ננהג כמקובל בישראל כלפי רבניהם ומוריהם ונקבל את הוראתם בכל ענייני הלכה ודין תורה. לצערנו אין אנו יכולים לעת עתה להתחייב לעמוד בתשלום חודשיים קבועים כמקובל, מפני מיעוט הציבור בבית הכנסת, אולם כשירחיב ה‘ גבולנו נתכנס ונדון שנית ובמידת האפשר נעשה זאת. נעשה הכל כדי להשיג תמיכה ציבורית וכספית מן המוסדות ציבוריים. אנחנו מאחלים לך ולעצמנו הצלחה מלאה בכל מעשיך בהפצת התורה ובהנהגה הדתית. בכבוד רב ש. ספראי יו“ר“.171 171 כתב המינוי של הרב זמל לרב הקהילה מטעם הקהילה מי“א במנחם-אב תשל“ג )1973.8.9 .)מאוסף הרב זמל ובאדיבותו. הרב זמל

72 ספר היובל פרופ‘ שמואל ספראי ז“ל )-2003 1919 )היה מן הדמויות שעיצבו את סדרי בית הכנסת והשפיעו עליו מאוד. ספראי קיבל הסמכה לרבנות מדי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, למד באוניברסיטה העברית וכיהן בה כפרופסור להיסטוריה של עם ישראל. הוא נודע כמומחה עולמי לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. ספראי זכה בפרס ישראל ובפרס בן-צבי על מחקריו וכן החל בהוצאה לאור של פירוש למשנה, ’משנת ארץ ישראל‘ יחד עם בנו פרופ‘ זאב ספראי ובתו פרופ‘ חנה ספראי ע“ה, מכתב הסמכה של הרב זמל כרב שכונת תלפיות, ט“ו בתמוז תשל“ד, 5 ביולי 1974 פרופ‘ שמואל ספראי, 1985

במבנה הקבע 73 שאף היא הייתה פעילה בבית הכנסת ותרמה לו רבות. לאחר מותו השלים בנו את הסדרה כולה. לפני כארבעים שנים, על פי בקשתו של שמואל ספראי, למד בעל הקורא שמעון עטר את קריאת מגילת אסתר בנוסח אשכנז ומאז ועד היום )תשפ“ג-2023 )הוא ממשיך לקרוא את המגילה בפורים בכל שנה. פרופ‘ שמואל ספראי היה יו“ר בית הכנסת במשך שנים רבות, כולל בזמן המעבר מהצריף לבניין הקבע. ביוזמתו סודרו המושבים בבית הכנסת בצורת ח‘ כמקובל בבתי כנסת בארץ ישראל וגם בגלויות רבות במשך דורות. הוא הנחה את אומרי הקדיש לעמוד יחדיו מכתב מינוי הרב זמל כרב בית הכנסת, י“א מנחם-אב תשל“ג, 9 באוגוסט 1973 קריאת מגילת אסתר בפורים בבית הכנסת, בידי שמעון עטר

74 ספר היובל ולאמר קדיש בקול אחד. וכן הנהיג שכל העולה לתורה בתפילת מנחה בשבת יתעטף בטלית. בכל השנים שחי בשכונת תלפיות לימד את בני הקהילה פרקי אבות, במדרש ובתלמוד הירושלמי, לרוב בביתו, כולל תיקון ליל שבועות שהתבסס כמוסד בשכונה וכן שיתף בו את ילדי השכונה. כן ניאות תמיד לדרוש בשבתות ובחגים, אף ללא התראה. בזכותו שררה אווירה של קבלת האחר בבית הכנסת. שם בית הכנסת והשטחים סביבו השם הרשמי של בית הכנסת עד 2021 היה ’בית הכנסת תפארת ישראל על שם ש“י עגנון‘. השם ’תפארת ישראל‘ שובץ לאחר הבטחה של רב הקהילה היהודית במונטריאול שבקנדה, קהילה שהלכה והתפרקה, שאם יתקבל שם בית הכנסת של מונטריאול בתלפיות, תתרום הקהילה $000,10 שלט המספר על תולדות בית הכנסת בכניסה לבית הכנסת, 2022

במבנה הקבע 75 ממכירת בית הכנסת שלה. ההסכם אושר בידי ועד בית הכנסת אבל הכסף המובטח לא הגיע מעולם. ואומנם בשנת תשפ“ב, הוועד ובעקבותיו אספת החברים אישרו להוריד את המילים ’תפארת ישראל‘ משמו של בית הכנסת, בין השאר משום שהשם הארוך הכביד על כתיבת מסמכים רשמיים. כך נותר שמו של בית הכנסת – בית הכנסת על שם ש“י עגנון. רחבת הכניסה של בית הכנסת נוצרה מחסימת רחוב לייב יפה. בעבר היה רחוב לייב יפה רחוב ארוך שהשתרע מצפון עם מפגש רחוב קלוזנר, עד -70 החלו לבנות את הבתים דרום, לעבר קיבוץ רמת רחל. במחצית שנות ה והמרכז המסחרי סביבו.172 או אז התברר כי בניית המרכז והבתים לא תאמה את צורכי הביטחון והבטיחות שבסמוך לכביש הראשי. הקבלן קיבל צו הפסקת עבודה ובעקבות כך תבע את העירייה על הפרת חוזה בנייה וזכה במשפט. הוא פוצה בסכום של $000.200 .כדי שיוכל להמשיך בבנייה ולעמוד בתקנים הנדרשים חסמו את הכביש והפכו אותו לכביש ללא מוצא בחלקו המרכזי. דבר זה השיג כניסה שקטה יחסית לבית הכנסת. רוב המתפללים שמחו על כך מאוד, כיוון שניתן להתפלל גם ברחבה שלפני הכניסה לבית הכנסת והיא הפכה ברבות השנים לכיכר על שם אליקים בן￾מנחם, מוותיקי הקהילה. אנשי רמת רחל לא שבעו מכך נחת שכן התנועה אליהם הוסטה למעין מעקף. בשנת 1976 נערך שיפוץ בבית הכנסת שהסתייע במימון של קרן ירושלים שתמכה בבנייה בסכום של 000.125 ל“י.173 במסגרת חגיגות שנת המאה לשכונת תלפיות )2021 )חשף ראש העיר משה ליאון שלט של שימור אתרים ומורשת בכניסה לבית הכנסת המספר על תולדות המבנה.174 -70 של המאה 172 פרשת בניית בתים פרטיים בסמיכות לבית הכנסת היא פרשה סבוכה בפני עצמה. בשנות ה -20 הגישו פרופ‘ קאסוטו ופרופ‘ שמואל ספראי מכתב תלונה לעיריית ירושלים בטענה שהקרקעות סביב ה לבית הכנסת מיועדות לבנייה ציבורית ולא פרטית. התלונה שהגישו לא טופלה ונמצאה לאחר שנים בתיק ארכיוני אחר. 173 רשימת בתי כנסת חדשים שהקרן לירושלים השתתפה במימון הקמתם מתאריך 1976.9.29 .ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 3321. 174 רמי גולן, ’משהו טוב קורה בארנונה‘, כל העיר, 17 במרץ, 2022.

76 ספר היובל פעילויות בבית הכנסת175 . אמגוון מניינים – בכל ימות השבוע מתקיימים ארבעה מניינים לתפילת שחרית וכמה מניינים למנחה וערבית. בשבתות ובחגים מתקיימות תפילות ערבית חגיגיות עם דברי תורה הניתנים על ידי חברי הקהילה וארבעה מניינים לשחרית ושניים למנחה. אחרי מנחה קטנה בשבתות עורכים סעודה שלישית. לקראת הימים הנוראים, החל מראש חודש אלול, מתקיים מניין לסליחות בנוסח עדות המזרח וכן כמה מניינים לסליחות בנוסח אשכנז כמקובל. בראש השנה וביום הכיפורים מתקיימים כמה מניינים בנוסח אשכנז ומניין לעדות המזרח. . תפילה ילדים וילדות וקריאת פרקי תהלים – מדי שבת בבוקר מתקיימת תפילת שחרית לילדים וילדות בהדרכת צעירי הקהילה. כן מתקיימת קריאת פרקי תהלים בשבת אחרי הצהריים. . יום לימוד תורה ’מארון הספרים היהודי‘ – במשך כמה שנים עד למגפת הקורונה התקיים יום לימוד בתדירות שבועית. את השיעורים העבירו חברות וחברי הקהילה בנושאים מגוונים. השתתפו עשרות חברות וחברים. . קשר עם מוסדות חינוך – בית הכנסת הוא מרכז חשוב לגני ילדים ולילדי בית ספר המגיעים ערב חג השבועות ולומדים על מתן תורה תוך כדי הצגת ספר תורה לילדים, וכן בתקופת ימי הסליחות ולקראת הימים הנוראים. 175 סעיף זה נכתב בעזרת משה זעפרני, תודתי לו על עזרתו הרבה. לימוד תורה במסגרת ארון הספרים היהודי, 2020

במבנה הקבע 77 . טקסי בר מצווה – בבית הכנסת מתקיימים טקסי בר מצווה לילדי הקהילה והשכונה, גם לאלו שאינם פוקדים את בית הכנסת בקביעות. . עגנון מהספה – עם פרוץ הקורונה התקיימו הרצאות מגוונות של חברי הקהילה ששודרו באמצעות זום מדי שבועיים לציבור. פעילות ברוכה שאפשרה השתתפות רבה של החברים. הפעילות נמשכת לפי דרישת הציבור.ֿ . פעילות לנשים – בערבי ראש חודש נערך ערב לימוד לנשים בנושאים תורניים וחברתיים. . סיורים – מתקיימים סיורים מודרכים לחברי הקהילה בראשי חודשים ’ירושלים מתכתבת עם ראשי חודשים‘ בהדרכתו המקצועית ובהתנדבותו של מר יצחק זוכר וכן סיורים נוספים במהלך השנה.

78 ספר היובל . שבת מברכים – בשבת שבה מברכים את החודש נערך לאחר התפילה קידוש לכל חברי בית הכנסת והרצאה מפי אחד החברים. . קבלת חברים חדשים – מברכים את החברים החדשים המצטרפים לקהילה ומעודדים היכרות עם משפחות ותיקות. .איטקס קבלת ילדי כיתה א‘ – ערב פתיחת שנת הלימודים נערך טקס לילדי כתה א‘ שבו מקבלים הילדים ברכה מרב בית הכנסת ותשורה מן המתפללים. כן נערכת פעילות תרבותית. הטקס נערך לאחר תפילת שבת. .ביברכה ליוצאים לצבא או לשירות לאומי – ערב יציאת בנים ובנות לשירות צבאי או לאומי, הם מקבלים את ברכת הקהילה ליציאה לדרך בטקס צנוע ובקבלת שי לדרך. .גיתפילות חגיגיות – תפילות חגיגיות נערכות ביום העצמאות וביום ירושלים. התפילות נערכות בליווי מוזיקלי או עם מקהלת חזנות לעתים. תפילת שחרית חגיגית - יום העצמאות תשפ״ג

במבנה הקבע 79 .דיאירוח בני מיעוטים )דרוזים, מוסלמים( התורמים למדינה – בין השנים 2017-2019 נערכה יוזמה לאירוח בני הקהילה הדרוזית ובני מיעוטים התורמים למדינה בבית הכנסת. יוזם הרעיון היה הרב קירמאייר בשיתוף חברי בית הכנסת והתקיימה בימים סביב יום העצמאות או לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כדי להביע הזדהות עם הנופלים מהעדה הדרוזית ולהעלות על נס את תרומת המשתתפים בתרומתם למדינה. .וטטקסי ימי זיכרון –ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתקיים טקס לזיכרון הנספים בשואה, והדלקת שישה נרות זיכרון בידי ניצולי שואה מבין חברי בית הכנסת, תפילת יזכור וקטעי קריאה, אמירת קדיש ושיחה עם ניצולת או ניצול שואה מבין חברי הקהילה. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתקיים טקס הכולל הדלקת נר זיכרון, קטעי קריאה ונגינה, סיפור אישי ואמירת קדיש. שני הטקסים מסתיימים בשירת התקווה. טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית הכנסת ופעולות האיבה

80 .זטלימוד ליל שבועות – זוהי מסורת בת שנים המתקיימת בבית הכנסת בלימוד רב משתתפים בנושאי יהדות ואקטואליה בליל חג השבועות. בשנת תשפ“ב התקיימו ארבעה שיעורים בעת ובעונה אחת במשך כל הלילה.

במבנה הקבע 81 .זיתפילת ותיקין בטיילת בחג השבועות – בחג השבועות מתקיימת מסורת בת שנים של תפילת שחרית בכותל במקביל למניינים שהתקיימו בבית הכנסת. נוסף לכך מתקיימת מזה שנים תפילת ותיקין בטיילת שרובר הצופה לירושלים העתיקה ושם נערכת תפילת שחרית ברוב עם בהשתתפות מתפללים מבתי כנסת אחרים מתלפיות, בקעה ותלפיות מזרח. .חיהקפות שניות – הקפות שניות נערכות בבית הכנסת ובאזורים שונים בשכונה כחלק מהפעילות הקהילתית של חברי בית הכנסת. .טיתמיכה בנזקקים – חברי בית הכנסת מתגייסים לעזור לנזקקים. נאספות תרומות מחברי הקהילה המועברות לנזקקים פעמיים בשנה, לפני פסח ולפני ראש השנה. בבית הכנסת קרן גמ“ח המעניקה הלוואות ללא ריבית לנזקקים מתוך תרומות של חברי בית הכנסת. . שיעורי תורה – בבית הכנסת מתקיימים מידי יום שיעורים קבועים רבים ומגוונים. שיעורים אלה ניתנים על ידי רבנים, אנשי אקדמיה ומתפללים, כולם חברי הקהילה. מידע מפורט על לוחות הזמנים ועל כלל הפעילויות מתפרסם מדי שבוע בדיוור לחברי הקהילה. לוח המידע האלקטרוני בכניסה לבית הכנסת

82 ספר היובל רשמים מבית הכנסת מפי מתפללים ואורחים בנימין נתניהו משפחת נתניהו, פרופ‘ בן ציון וצילה, התגוררו ברחוב עין גדי 20 במשך כמה שנים.176 בנימין הצעיר חווה את אווירת השכונה, מייסדיה ובוניה וגם זכר את בית הכנסת שבצריף. בין האישים שעמם נפגש בילדותו היה פרופ‘ קלוזנר ששוחח עמו ועם אחיו יוני ז“ל, והם היו מקבלים ממנו מיני מתיקה. בית הכנסת בצריף נחרט בזיכרונו כך: ליד ביתנו שכן צריף ירוק ששימש כבית הכנסת השכונתי, בעודי מציץ מבחוץ מבעד לחרכים שבין לוחות העץ של קיר בית הכנסת, ראיתי את יוני מצטרף לשאר המתפללים ובהם קלוזנר, הסופר ש“י עגנון ואחרים. מדוע אתה כאן לבדך, יונתן? הם שאלו. ”אני אדוק“, ענה יוני. והיכן אביך? הם לחצו. ”אבא לא אדוק“.177 ראובן גפני חוקר בתי הכנסת בירושלים, ד“ר ראובן גפני, פותח את ספרו ’מקדש מעט‘ בהתייחסו לבית הכנסת, באומרו כי המקום היה השראה עבורו לחקר בתי כנסת: ”בית הכנסת הראשון הזכור לי מימי ילדותי הוא השטיבל הקטן הצמוד לבית הכנסת על שם ש“י עגנון בשכונת תלפיות, שבכל שבת נהגנו להתפלל בו במניין המוקדם בשעה שש וחצי בדיוק....“178 זיכרונות ילדות של עודד רביבי )תשפ“ב( רוב שנות ילדותי גרתי מול ביתו של עגנון ברחוב קלוזנר בירושלים. חצר ביתו היה המקום בו שיחקנו מחבואים. כאשר למדתי את יצירותיו לא הייתי צריך להפעיל את הדמיון כי הוא תיאר בדיוק את נוף ילדותי. 176 בן￾אריה, ירושלים א‘, עמ‘ 62 , הערה 117. 177 בנימין נתניהו, ביבי, סיפור חיי, עמ‘ 16 .סלע מאיר, 2022. 178 ראובן גפני, מקדש מעט, הקדמה. יד בן צבי, תשס“ד.

במבנה הקבע 83 עגנון היה לוי, אבי, כהן. היחס הזה הוליד סיפורים משפחתיים מ ”חדר הכהנים“. סיפורים שלא פורסמו, על דיונים כבודו של מי גדול יותר להיכנס ראשון ועוד. באחד הסיפורים, עגנון מתאר חזן בבית הכנסת השכונתי אשר נהג לסגור את החלונות לפני שעבר לפני התיבה. עגנון לא חשף את זהותו, אך כולם ידעו במי מדובר. הייתה לו ”חזקה“ לעבור לפני התיבה בכל ”שבת מברכים“. גם אני הכרתי את אותו החזן וניגוניו היו ניגוני ילדותי. הוא הלך לעולמו מבלי להותיר אחריו ילדים ואני לקחתי על עצמי בכל פעם שאני עובר לפני התיבה להשתמש בניגון שלו לתפילת ’שים שלום‘. 179 זיכרונות יאיר זעפרני הספר שכתב יאיר זעפרני ’מניין סיפורים מבית הכנסת של ילדותי‘ משקף חוויות -90 וראשית ילדות מבית הכנסת בשנות ה -21 שנכתבו בין השנים 2005-2017 . המאה ה הדמויות והאירועים אמיתיים ומשקפים את הנעשה בבית הכנסת בשינוי שמות הדמויות הפעילות. גם אם שולבו בדברים ניסוחים מרחיבים אין בהם כדי לבטל את רוח האווירה שנושבת בבית הכנסת. נצטט כמה קטעי סיפורים שעלו בספר שבהם מתגלמות תמונות המקום על יושביו. מי שירצה להבין ולהכיר את המכלול בפירוט, מתוך רצון לזהות את הדמויות האמיתיות המסתתרות בסיפור יוכל לעיין בכתוב במקור.180 179 הדברים שכתב עודד משקפים את תקופת נערותו בבית הכנסת כשהיה בגיל 10. 180 יאיר זעפרני, מניין סיפורים מבית הכנסת של ילדותי, ירושלים, 2018.

84 ספר היובל זיכרונות תלמיד מבית ספר הימלפרב במלחמת יום הכיפורים בתקופה זו גויסו גברים רבים והיה קושי לקיים תפילות סדירות במניין. מסיבה זו פנה ועד הקהילה במכתב להנהלות בתי ספר לאפשר לתלמידים שמתגוררים בשכונה להתפלל בבית הכנסת תפילת שחרית ואז לנסוע ללימודיהם. בתי הספר נענו לבקשה זו כמובן )דוד עידן, תלמיד בבית הספר הימלפרב באותם הימים ותושב השכונה, זוכר את השלמת המניין בבית הכנסת באותם ימים קשים(. מפגש היסטורי, זיכרונות מילדי חברים בערב ראש חודש ניסן תשפ“ג )22 במרץ 2023 )התאספו כמה מילדי החברים והעלו זיכרונות מימים עברו מהווי בית הכנסת כפי שהם זכרו.

במבנה הקבע 85 קידוש בבית הכנסת כמקובל בבתי כנסת רבים נהוג לקיים קידוש לרגל אירועים ושמחות. מרכיבי הכיבוד הם מגוונים בכל קהילה וקהילה. בבית הכנסת על שם ש“י עגנון היה מרכיב חשוב של הקידוש קוגל האטריות הירושלמי בשלושה סירים. כללי הנימוס סביב שולחנות עמוסי כל טוב היו נשכחים, כפי שמתרחש באירועים כאלה במחוזות שונים. לצד התקרובת, הקידושים הם מוקד לחילופי מידע ועדכונים במתרחש בקהילה.181 לכמה קידושים יוחס אופי מיוחד. ’קידוש השאריות‘ היה כינוי לקידוש שנערך בשבת שלפני פסח שבו כל משפחה הביאה את שאריות החמץ ולכן היה קידוש מגוון ועשיר )המנהג התקיים במשך כמה שנים ולא התמיד(. הקידוש של פרשת זכור לפני פורים היה הקידוש המפואר והעשיר ביותר, בין השאר משום שהייתה בו נוכחות רבה של חברים כיוון שהגיעו לשמוע את פרשת ’מחיית עמלק‘. משום כך אישר הוועד קנייה מורחבת של כיבוד מעבר לנהוג בקידושים רגילים. כמו בכל בית כנסת גם כאן לא נפקד מקומו של המתפלל הוותיק שהיה מחלק סוכריות לילדים.182 181 שם, עמ‘ 76. 182 שם, עמ‘ 75. מפגש היסטורי, זיכרונות מילדי חברים

86 ספר היובל מעמד הנשים בקהילה הנשים המונות כמחצית מן המתפללים לא זוכות לשוויון מלא בפעילות בבית הכנסת. אירוע סוער התעורר בעקבות רצונה של מתפללת לומר קדיש בקול רם, בשעה שהרב התנגד לכך. בירורים רבים נדרשו כדי ליישב את המחלוקת בעניין.183 כיום נשים אומרות קדיש יחד עם הגברים. אם אישה מבקשת לומר קדיש ואין גבר המחויב בקדיש באותה עת, מתנדב אחד הגברים לאומרו לצידה. בעלי קריאה בתורה קריאה בתורה דורשת מקצועיות ודיוק רב במיוחד בקהילות שבהן יש הקפדה על קוצו של יוד. בעל הקורא המשקיע מזמנו בהכנה לקריאה עשוי לעמוד במבחן קפדני של הקהל הרב שקורא בעיון ובדקדוק את הפרשה ומעיר לקורא על טעויותיו. פרשה שהגיעה עד כדי כך שבעל הקורא החליט לפרוש מתפקידו.184 תרומות והקדשות מקובל בבתי כנסת רבים שחברים מהקהילה תורמים לרגל אירועים, שמחות או זיכרון לבית הכנסת. כך קרה שמשפחה אחת תרמה סידור לבעל התפילה ואת דבר התרומה הנציחו על ידי מדבקה בכריכה הפנימית של הסידור. לאחר פרק זמן הבחין התורם שמדבקת ההקדשה שהדביקו בכריכה הפנימית הוחלפה בהקדשה של מתפלל אחר. הדבר עורר כעס רב ודרש בירור מעמיק. בסופו של דבר הוחזרה ההקדשה המקורית למקומה. טעות במשלוחי מנות בפורים מנהג מכובד היה בקהילת בית הכנסת של משלוחי מנות בפורים לחיילים ולוותיקי בית הכנסת. כל קבוצה קיבלה משלוח מנות לפי אופייה. הצעירים קיבלו דברי מתיקה והמבוגרים יינות ומעדנים מהמטבח האשכנזי. קרה 183 שם, עמ‘ 62-63. 184 שם, עמ‘ 46-50.

במבנה הקבע 87 מקרה והאחראי על משלוחי המנות החליף בין המשלוחים – הוותיקים קיבלו דברי מתיקה ואילו החיילים קיבלו יינות וכיבוד אשכנזי. כמובן שעם גילוי הטעות נשמעו תרעומות ובסופו של דבר התנצל ועד בית הכנסת ונשלח פיצוי במועד אחר.185 חסכנות בכל קהילה הגזבר ממונה על קופת בית כנסת וכראוי מבקש לחסוך ככל האפשר. בבית הכנסת שלנו מתאר יאיר את המציאות הזו בצורה ריאלית והומוריסטית למדיי: ”בשביל מה להשאיר את כל הפלורסנטים דולקים?, אנחנו בשעון קיץ והשמש זורחת עד אחרי שמונה! ... 12 מעלות הן לא טמפרטורה מספיק קרה בשביל להצדיק הסקה! תשאלו את שפטל איך נראו פעם בתי הכנסת בפולניה ... כוסית יין, קרקר וחתיכת קוגל זה מספיק מכובד בשביל לעשות קידוש, לא צריך גם שבעה מינים של עוגיות וארבע מינים של משקים ... ועד בית הכנסת לא צריך לממן מניין לבטלנים מחוסרי תעסוקה שקמים אחרי השעה שבע בבוקר“.186 בין תלפיות וקיבוץ רמת רחל בין תלפיות לרמת רחל מפריד מרחק קצר. לחלק מיחסי השכנות התייחסנו לעיל בהקשר של האופי הדתי של שכונת תלפיות )לעיל, עמ‘____(. עוד קשרים התקיימו לאורך שנים והחלו כבר בימי גדוד העבודה בירושלים לפני העלייה של הקיבוץ לקרקע. לאחר מכן התחזק הקשר מעצם הקרבה בין הישובים. שיתוף גורל בין שתי נקודות היישוב בתחילת ההתיישבות חיזק את תחושת השותפות. רמת רחל עלתה לקרקע חמש שנים לאחר תלפיות אך סמיכותן בקצה הדרומי של ירושלים קשר ביניהן קשר אמיץ בימי מצוק ומצור – מאורעות תרפ“ט,187 מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. 185 שם, עמ‘ 29-31. 186 שם, עמ‘ 92-93. 187‘ ירושלים, בגדוד העבודה‘, דבר, 28 באוקטובר, 1929 ,עמ‘ 4 .ביחסים בין קיבוץ רמת רחל לתלפיות במאורעות אלה עסקו מקורות רבים. נציין את שמעון קושניר, אדם בערבה, עמ‘ 100-101 עם עובד, תל אביב, 1973.

88 ספר היובל עמנואל בר￾חיים וש“י עגנון עמנואל בר￾חיים, מוותיקי קיבוץ רמת רחל, עמד בקשר הדוק עם עגנון לאורך שנים. היו ביניהם חילופי דברים וביקורים הדדיים וכן הערכה רבה בין שני ידידים קרובים. את רשמיו מן המפגשים ביניהם כתב ברשימת זיכרונות מעגנון, שהתפרסמו בעיתון דבר, מועד קצר לאחר פטירתו של עגנון.188 הקשר ביניהם החל בתקופת המחנה ברטיסבון בירושלים כשעגנון היה מגיע לבקר את חברי גדוד העבודה, ואת בר￾חיים ביניהם: ”... בבקרו אצלנו נהג תמיד בידידות ... עם עלותינו לרמת רחל התקרבנו יותר, היינו נפגשים בעיקר באוטובוס ]קו 7 ... ]פוגש הייתי את עגנון בטיוליו בין תלפיות ורמת רחל, עיתים היה מטייל עם רעייתו אסתר, עתים עם ידידו, ראיתי אותו תכופות בחברת ד“ר רופין“. ביחס לבית הכנסת סיפר בר￾חיים כי מייסדי הקיבוץ שהיו נוהגים להתפלל ברמת רחל עברו להתפלל בצריף בתלפיות משהתבטל המניין בקיבוצם. בהמשך תפסו מקום חשוב בבית הכנסת האחים רוחין )שסיפורם יובא להלן(. מעט לפני שעגנון נפטר ביקר אותו בר￾חיים בביתו ובבית הכנסת: ”... שבוע לפני שפקדה אותו מחלתו האחרונה ביקרתי בביתו בשבת אחר הצהרים. קבענו מראש את הפגישה לפי בקשתי. שתינו כוסית קוניאק ואני ליויתי אותו לבית הכנסת 188 עמנואל בר￾חיים, ’בשכנותו של עגנון‘, דבר, 20 במרץ, 1970 ,עמ‘ 6. מכתב למשה כץ ברמת רחל מש“י עגנון בעניין חתונת בנו של כץ, ג‘ וישלח תשכ“ו, 1965.12.8

במבנה הקבע 89 לתפילת מנחה. עגנון דאג שיתנו לי עליה לתורה. הוא לא נשאר לתפילת מעריב וחזרנו ...“.189 כאשר החל בר￾חיים לכתוב את תולדות רמת רחל, היה עגנון ידידו בין המעודדים אותו לעשות כן.190 מעבר לקשרים האישיים עם בר￾חיים היה לעגנון יחס מיוחד לקיבוץ רמת רחל השזור בספרו ’אורח נטה ללון‘. בסיפור זה שילב דמות המגיעה לקיבוץ -30 .הנה קטע וסיפק פרטים המשקפים את המקום וסביבתו בשנות ה מתיאור זה: ”... הגיע לירושלים ]גיבור הסיפור, שלמה ב“ח[, נכנס לאבטובוס של תלפיות. הגיע לסוף תלפיות רואה בחורים ובחורות יוצאים לרמת רחל, מהלך עמהם עד שמגיע לשם“.191 כן שמר עגנון על קשרים טובים עם מייסדי הקיבוץ שהזמינו אותו לשמחותיהם.192 גם פרופ‘ קלוזנר התקשר עם חברי הקיבוץ בהרצאות שקיים במקום.193 האחים יעקב ויחזקאל רוחין ממובילי בית הכנסת מרמת רחל בעיסוק בהנהגה של בית הכנסת, ראוי לשרטט משהו מדמותם של שני גבאים ששירתו בקודש עשרות שנים, האחים יעקב ויחזקאל רוחין, חברי קיבוץ רמת רחל. יעקב רוחין, או כפי שכונה בקיבוץ ’רוחין‘, היה חבר בגדוד העבודה וממקימי הקיבוץ. רוחין עלה מליטא ממשפחה שומרת מסורת והיה מן הדמויות הבולטות בקיבוץ. חרף הקשיים במקום חזר ובנה ושיקם אותו לאחר גלי ההרס בשנות המאורעות ולאחר מלחמת העצמאות. יעקב שכל בן שנפל בשחרור המחנה הבריטי אלנבי, סמוך לכניסה לתלפיות. כל מכריו של יעקב לאורך השנים סיפרו על שני בתיו – רמת רחל ובית הכנסת של תלפיות. 189 שם. 190“ גם ש“י עגנון ז“ל, שזכיתי לקשור יחסי שכנות וידידות במשך שנים רבות, האיץ בי לכתוב בהתמדה, בלי יומרות ספרותיות; ואכן, שמעתי בקולו“ עמנואל בר￾חיים, בדרך אל רמת רחל, ירושלים 1972 ,עמ‘ 9. 191 עגנון, אורח נטה ללון, ירושלים ותל אביב תשכ“ז, עמ‘ 35 .על הקשר בין הדמות המרכזית בסיפור )ר‘ שלמה ב“ח( ודמותו של ישראל קפלן, מחברי הקיבוץ ואביו )אברהם קפלן( כתב עמנואל בר￾חיים: ”דמותו של ר‘ אברהם הונצחה כבר על ידי הסופר עגנון בספרו ’אורח נטה ללון‘, יומן, 123( 593 ,)1953.1.4. 192 מכתב מאת ש“י עגנון למשה כץ מג‘ וישלח בעניין חתונת בתו, ארכיון רמת רחל, מיכל 264 ,תיק 3. 193 בר￾חיים, בדרך אל רמת רחל, ירושלים 1972 ,עמ‘ 204.

90 ספר היובל תעודת יקיר בית הכנסת ליחזקאל רוחין מרמת רחל, חנוכה תשנ"א, 1990 ספר תורה לזכרם של יעקב ואמנון רוחין יעקב רוחין גבאי בית הכנסת חבר קיבוץ רמת רחל

במבנה הקבע 91 באחד הימים שאלה אותו גיסתו, פרומה רוחין אם ההליכה לבית הכנסת באופן תדיר ולעיתים בגשם, איננה מכבידה עליו. על כך השיב לה: ”לא קשה לי ללכת כיוון שאני אוהב את בית הכנסת“.194 משה כץ, חבר לדרך ברמת רחל, הבחין בקשרים מיוחדים אלה: ”... בקיבוץ מילא תפקידים בשטח המשקי והחברתי ביטחוני. ... ניהל חיים מסורתיים ובית הכנסת מילא את חייו הרוחניים. התחבב מאוד על קהל המתפללים ותושבי תלפיות ....195 היה מי שהצטרף אליו בשבת בדרכו לבית הכנסת ותוך כדי כך גם למפגש עם ש“י עגנון. חברו של רוחין מקבוצת כינרת הגדיר זאת: ”... כבודו ודאגתו לעגנון היו לשם דבר בבית הכנסת ...“.196 שותף לדרכו בהובלת הקהילה היה פרופ‘ שמואל ספראי. לאחר פטירתו ציין ספראי את נאמנותו לתפקידו ואת השמירה על קור רוח גם בשעה שחברים בקהילה התנהגו בצורה לא הולמת: ... קרו מקרים של התפרצות ותמהתי כיצד הוא הגיב על התנהגות בלתי הולמת. נשאר נאמן לתפקידו וכאילו לא נאמרו הדברים. וכשהבעתי בפניו את צערי על ההתנהגות בלתי הולמת כלפיו, הוא ביטל את הדבר בחיוך, כאילו ”מה מעלה ומה מוריד הדבר“ והרי אדם חייב למלא תפקידו ואת שליחותו.197 הרב זמל היה בתחילת דרכו בקהילה אך הספיק להכיר את דמותו של יעקב ואת תרומתו לבית הכנסת. רושם מיוחד הותיר אצלו יעקב באחד מימי החורף בדרכו מרמת רחל לבית הכנסת: ... בבוקרו של אחד מימי החורף הקשים עת גשמי עוז המטירו על פני הארץ, ראיתי את ר‘ יעקב בא לבית הכנסת ובידו חבילה. לשאלתי, הסביר לי כי בדרך מרמת רחל עד בית 194 פרומה רוכין, ’לזכרו של יעקב רוחין ז“ל‘ חוברת זיכרון ליעקב רוחין, עמ‘ 8 ,ארכיון רמת רחל, תיק יעקב רוחין, מיכל 126 ,תיק 21. 195 משה כץ, ’חברנו יעקב רוחין ז“ל‘, חוברת זיכרון ליעקב רוחין, עמ‘ 6 ,ארכיון רמת רחל, תיק יעקב רוחין, מיכל 126 ,תיק 21. 196 משה יבור, יעקב רוחין ז“ל – קווים לדמותו‘, חוברת זיכרון ליעקב רוחין, עמ‘ 4 ,ארכיון רמת רחל, תיק יעקב רוחין, מיכל 126 ,תיק 21. 197 שמואל ספראי, ’לדמותו של יעקב רוחין ז“ל‘, חוברת זיכרון ליעקב רוחין, עמ‘ 14 ,ארכיון רמת רחל, תיק יעקב רוחין, מיכל 126 ,תיק 21.

92 ספר היובל הכנסת נרטב כולו מהגשמים והוא ארז בחבילה זוג מכנסיים להחליף. זו מדת קביעות בתפילה שנהג בה ר‘ יעקב הן בימי החורף הקשים הן בימי הקיץ הלוהטים. היה הוא שבא ראשון לבית הכנסת ופתח את דלתותיה.198 -60 לרמת רחל נזכר בעלון גם בחלוף עשור לפטירתו, בחגיגות ה הקיבוץ הקשר שלו עם בית הכנסת בתלפיות.199 את דרכו של יעקב המשיך אחיו יחזקאל. הוא ישב במושב של אחיו יעקב, וכיום ירון )בנו של יחזקאל( יושב באותו מקום שישב בו אביו ולפניו דודו.200 יחזקאל מילא את מקומו של יעקב בגבאות מיום פטירת אחיו )1976 )ועד לשנת 2012. במלאות שנה לפטירתו של יעקב הוכנס ספר תורה לזכרו ולזכר בנו אמנון לבית הכנסת בז‘ במרחשוון תשל“ז )31 באוקטובר, 1976.)201 יחזקאל זכה להערכת המתפללים על פועלו רב השנים שצוין בקבלת תעודת ’יקיר בית הכנסת‘ בחנוכה תשנ“א )1990.)202 הנה כי כן אחים מסורים מקיבוץ שכן שתרמו רבות לדרך משותפת בבית הכנסת. כמה מחברי קיבוץ רמת רחל הגיעו בעבר ועודם מגיעים להתפלל בבית הכנסת. בתקופת המאורעות נסוגו חברי הקיבוץ לתלפיות והסתתרו בצריף. תושבי תלפיות עזרו באירוח חברי גדוד העבודה בזמן שעבדו ושיפצו את -30 השתתף ועד הקיבוץ. בשעת סלילת הכביש בין תלפיות לקיבוץ בשנות ה השכונה בהוצאות בסך של 25 לא“י.203 198 הרב יהושע זמל, ’מתוך דברי ההספד בעת הלויה‘, חוברת זיכרון ליעקב רוחין, עמ‘ 12 ,ארכיון רמת רחל, תיק יעקב רוחין, מיכל 126 ,תיק 21. 199 זהבה רוחין, ’למען ידעו, יעקב רוחין, חלוץ ומאמין‘, קול ברמה, עלון חג השישים 1986 ,עמ‘ 35-36. 200 בראיון שקיימתי עם ירון הוא סיפר על הקשר שהיה ליעקב ויחזקאל עם עגנון. בערב שבת הם ליוו את עגנון לביתו בחזרה מבית הכנסת. בדרכם הופיעה לקראתם אסתר, אשתו של עגנון ודמעות בעיניה. התפלא עגנון ושאל בלשון עגנונית: ”למה תבכי רעייתי?“ והיא השיבה כי ששכחה להדליק נרות שבת. על כך ענה לה עגנון: ”אז לא אומר לך היום ’אשת חיל‘“. 201‘ במלאות שנה לפטירת יקירנו‘, ארכיון רמת רחל, תיק יעקב רוחין, מיכל 126 ,תיק 21. 202‘ תעודת יקיר בית הכנסת‘, ארכיון רמת רחל, מיכל 152 ,תיק 6. 203 ישיבת ועד השכונה מיום 1934.12.24 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7 .חצי שנה מאוחר יותר הוסיף ועד השכונה עוד 15 לא“י לטובת סלילת הכביש לרמת רחל, ’השתתפות נוספת בזיפות הכביש לרמת רחל‘ ישיבת ועד השכונה‘, ישיבת הוועד מיום 1935.4.15 ,ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 191 ,תיק 7 . יחזקאל רוחין ובנו ירון

במבנה הקבע 93 זיכרון והנצחה בשכונת תלפיות בשכונה נותרו כמה אתרים המזכירים את הדרך מהצריף לבניין בית הכנסת. ’גן החורשה‘ המסומן בשלט של המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל,204 מציין את המקום שבו עמד הצריף בימים עברו. ביתו של מרדכי כספי שנמנה על הפעילים שקידמו את הבנייה של בית הכנסת קיים עד היום כאבן דרך ונקודת ציון בין מקום הצריף למבנה הקבע. כך גם הרחוב שנקרא על שמו בחלקה הצפוני של השכונה. הרחוב שבו נמצא ביתו של ש“י עגנון, נקרא על שמו של יוסף קלוזנר, אף הוא מוותיקי בית הכנסת ברחבת הכניסה לבית הכנסת מונצח בשלט ובספסל זיכרון, אליקים בן￾מנחם שהיה מוותיקי השכונה וממובילי בית הכנסת בראשית דרכו.205 -20 של המאה בראשית שנות ה -21 נחנכה סמטה על שם שמואל ה ספראי, בין רחוב קורא הדורות לרחוב בית“ר.206 ’החדר של יחזקאל‘ – הוא חדר בחלקו הצפון￾מערבי של אולם התפילה המשמש את הגבאים כמחסן. הוא נקרא על שמו של יחזקאל רוחין, חבר 204 לקראת שנת המאה לשכונה שצוינה בשנת תשפ“א )2021 )שילטה המועצה מבנים היסטוריים בשכונה ביניהם ביתו של מרדכי כספי, גן החורשה, בית הספר בפינת הרחובות קורא הדורות ועין גדי ועוד. 205 יוזמי ההנצחה היו בני המשפחה שקיבלו את ברכת ועדת שמות הרחובות בעיריית ירושלים. הכיכר נחנכה בחודש מאי 2018. 206 מוביל היוזמה להנצחת פרופ‘ שמואל ספראי בשכונה היה שלמה יונס, תושב וחבר קהילת בית הכנסת. שלט המציין את מיקום בית הכנסת בצריף בחורשה, 2022

94 ספר היובל קיבוץ רמת רחל, שהיה גבאי בית הכנסת במשך שנים רבות. דמותו תוארה בהרחבה בדברים לעיל.207 הנצחת ותיקי בית הכנסת בית הכנסת מנציח את המייסדים והוותיקים בכמה דרכים. כמקובל ברוב בתי הכנסת מוצבים במבואה לוחות המנציחים את שמות ותיקי בית הכנסת וקרובי משפחה של מתפללים. דרך נוספת להנצחת הוותיקים היא בציון שמם על מקום מושבם הקבוע. מקובל ברוב בתי הכנסת להסיר את שמו של מתפלל ממושבו לאחר פטירתו או עזיבתו. בבית הכנסת ע“ש ש“י עגנון נהוג להשאיר את שם המייסד במקומו ולצדו להציב שלט חדש הנושא את שמו של המתפלל בהווה. כך אפשר לראות גם היום את 207 ראיון עם מיכאל גלצר. שלט רחוב המנציח את מרדכי כספי, ממובילי השכונה ובית הכנסת, 2022 שלט רחוב המנציח את פרופ' יוסף קלוזנר שלט רחוב המנציח את אליקים בן מנחם, 2022 ספסל זיכרון לאילה ואליקים בן- מנחם שלט רחוב בשכונה המנציח את פרופ' שמואל ספראי

במבנה הקבע 95 מקום מושבו של הגבאי יחזקאל רוחין שלצידו מופיע שמו של ירון בנו. במושב שבו ישב בעבר פרופ‘ שמואל ספראי יושב כיום שבתי דרורי. במקום שבו ישב יוסף ויטקו יושב כיום אפרים וולף. אופיו של בית הכנסת כיום חברים ותיקים בבית הכנסת כיום מציינים כי השכונה שינתה פניה לחלוטין, משכונה קטנה לשכונה גדולה. אופי השכונה מעורב. ההערכה היא כי כמחצית מאוכלוסייתה דתית. -285 בתי אב. עם גידול בבית הכנסת חברים כיום )ינואר 2023 )485 חברים ב האוכלוסייה בשכונה מצטרפים מתפללים גם לבית הכנסת. לבית הכנסת מגיעים גם מתפללים משכונות קרובות. מידי יום מתקיימים שלושה מנייני שחרית )ארבעה ביום שישי ( ושני מניינים של מנחה וערבית. את הניהול השוטף של בית הכנסת מקיים לאורך השנים ועד בית הכנסת, הנבחר אחת לשנתיים. בוועד שבעה עד שמונה חברים, יו“ר, גזבר, וממונים

96 ספר היובל על תחומים שונים )גבאות, תרבות, אחזקה, קשרי קהילה(. ועדת ביקורת מפקחת על עבודת הוועד. לבית הכנסת רואה חשבון ויועץ משפטי. כולם עושים את עבודתם בהתנדבות. עדות לפריחה של בית הכנסת כיום הוא הלימוד בליל שבועות. בשנת תשפ“ב )2022 )התקיימו לאורך ליל שבועות ארבעה שיעורים בעת ובעונה אחת, בהשתתפות מאות איש, גברים, נשים וילדים. בתקופה מגפת הקורונה )החל משנת 2019 )המשיכו התפילות כסדרן בהתאם להנחיות משרד הבריאות, בזום, בקבוצות קטנות ובמניינים בחוץ. גם פעילות זו הובלה בידי ועד בית הכנסת לשביעות רצונם הרבה של חברי הקהילה. מתוך קהילת בית הכנסת הוקמו מניינים נוספים בשכונה, דוגמת ידידיה, בית בויאר, ארנונים )לינדנבאום(, קלוזנר ועוד. עם גידול האוכלוסייה בשכונה ובבית הכנסת, הפכה קהילת המתפללים מגוונת יותר. מצב זה משפיע על אופי הקשרים המתקיימים בין המתפללים בבית הכנסת בהשוואה לעבר ועל הציפיות המשתנות מן הפעילויות המתקיימות בו. ברכות בית הספר בארנונה לחגיגות שנות החמישים למעבר לבית הקבע

במבנה הקבע 97 שחזור התהלוכה מהצריף לבית הכנסת הקבוע בתלפיות, כ“ד באלול תשפ“ב, 2022.9.29 שחזור התהלוכה ברחובות השכונה בהשתתפות רב בית הכנסת הרב זמל שחזור התהלוכה עם הגעתה לבית הכנסת כיום

98 ספר היובל חגיגות 50 שנים לציון המעבר מהצריף לבית הכנסת בקיץ תשפ“ב – אביב תשפ“ג )2022-2023) בסוף שנת תשפ“ב מלאו 50 למעבר מהצריף לבית הכנסת. לציון האירוע הוקמה ועדת היובל, שהוסמכה לתכנן סדרת אירועים לאורך שנת היובל. בשבת פרשת כי תבוא, כ“א באלול תשפ“ב )17 בספטמבר, 2022 )הסמוכה ליום המעבר לבית הכנסת הקבוע, התקיים קידוש לכל חברי הקהילה שבו אוחדו מנייני הבוקר לתפילה ברוב עַ ם עִ ם בעלי תפילה שהזכירו בניגונם מנגינות מן העבר. לאחר התפילה נערך קידוש מכובד והתקיימה הרצאה מפי ד“ר ראובן גפני )חוקר בתי הכנסת בירושלים אשר התפלל בצעירותו עם אביו בבית הכנסת(. המשתתפים כולם ציינו את הרגשת הקהילתיות המיוחדת באירוע. ביום שלישי כ“ד באלול תשפ“ב שוחזרה התהלוכה של ספרי התורה מהצריף למבנה הקבע. לתהלוכה זו גויסו חברי תנועות הנוער הפועלות בשכונה לצד

במבנה הקבע 99 חברי הקהילה ותושבי השכונה, בליווי כלי זמר ושחקן שהמחיש אירועים היסטוריים. התהלוכה נושאת ספר תורה יצאה מבית הכנסת ’החורשה‘ שבו שכן הצריף לעבר ביתו של ש“י עגנון והמשיכה לבית הכנסת הקבוע שבו מתפללים מזה חמישים שנה. בבית הכנסת נשאו דברים רב בית הכנסת, הרב זֶ מֶ ל ז“ל ויו“ר הוועד יוסי זעפרני יבלח“ט. בעיצומם של האירועים לציון שנת היובל למעבר בית הכנסת למבנה הקבע -50 שנה, במוצאי הלך לעולמו הרב חיים יהושע זמל, רב בית הכנסת במשך כ שבת פרשת לך לך אור לי“ב במרחשוון תשפ“ג )5 בנובמבר, 2022 .) קורות בית הכנסת לאורך 100 שנים בקירוב, יובל שנים מאז המעבר מן הצריף לבניין הקבע, מגלים תהפוכות בחיי הקהילה בהיבטים מגוונים רבים. מוסכם על הכול כי בית הכנסת מהווה מקום תפילה מרכזי, גדול ומכובד ומרכז לימוד ותרבות לחברים ולקהילה סביב. עם השנים חלו שינויים חברתיים, תרבותיים ומנהיגותיים, מתפללים ותיקים לצד חברים חדשים, איש איש לפי דרכו ומורשתו. הלכידות והאינטימיות שהייתה ממאפייניו הבולטים של בית הכנסת בעבר, כפי שציינו מרבית המרואיינים לספר זה, התרופפו בימינו לנוכח השינויים בגודל ובהרכב של אוכלוסיית המתפללים. אף על פי כן האופי הקהילתי המיוחד שנשתמר לאורך השנים מורגש גם כיום. מסרון ששלח אחד החברים במהלך כתיבת שורות אלה )קיץ תשפ“ב( מדגים את העניין היטב: הכרת הטוב: ”אם כי אני עדיין ..... אני מודה על כך שהצלחתי לברך ברכת הגומל ולהודות לקב“ה. אני רוצה להודות לקהילה הנפלאה שלנו על התפילות המתמשכות ועל החסד שהפגינו כלפי משפחתנו במהלך החודש האחרון ... מטלפונים מודאגים והפגנות ידידות ועד ארוחות ותהילים. יש לי מזל גדול להיות כאן בכל כך הרבה מובנים. תודה“. הנה כי כן, קהילת בית הכנסת על שם ש“י עגנון היא קהילה ותיקה, תומכת, שבה מתקיימות פעילויות מגוונות בתחומי תרבות וחברה. בבית הכנסת פועלת קהילה נמרצת בעלת עבר מפואר, הווה מרשים ועתיד מבטיח בחברה משתנה ודינמית.

100 ספר היובל חדרי ספח של אולם התפילה המרכזי ספריית מלאים זיו ההיסטוריה של הספרייה -70 פעלו בקומה התחתונה בבית הכנסת שני גני ילדים החל משנות ה שהקימו הורים חברי בית הכנסת. בשנת 2000 ,לאחר בניית מבנה חדש לגני הילדים, הוחלט בוועד בראשותו של ד“ר שלמה אלון, לשפץ את האולם הגדול כדי שישמש לקידושים. החל משנת 2003 מוקדש אולם זה לשימוש המניין השלישי. האולם הקטן בחדר המזרחי הפונה לכיוון צפון נותר ללא שימוש ומשמש מדי פעם לאחסון. בשנת 2005 יזם ד“ר בני זיו הקמת ספרייה בחדר זה שכינה יהלום שראוי ללטש. בני, פסיכולוג חובב נגרות ויוזמות מאתגרות, החל לעבוד במרץ על תכנון הספרייה. היוזמה קרמה עור וגידים. החדר נוקה היטב, קירותיו סוידו ומדפים הוזמנו. בתחילה הועלו הסתייגויות רבות לרעיון להפוך את החדר לספרייה, הן מצד חברי הוועד והן מצד חברי בית הכנסת, מתוך חשש שיוזם הרעיון יבזבז את כספו ואת זמנו לריק. רבים ספריית בית הכנסת, מבט פנימה, 2023