הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה
ודוד כץ | אוניברסיטת תל אביב
החוג לאדריכלות
סטודיו פרויקט גמר
בהנחיית אדר' אמיר מן
Black Hole Rehabilitation
)(BHR
תומר דורי
311336119
החוג לאדריכלות | שנה ה'
אבסטרקט
"חור שחור עירוני" הוא שטח בעיר היוצר קרע ברקמה העירונית לה הוא שייך על ידי קטיעת רצף הפעילות העירונית הרציפה בה" .חורים
שחורים" אלה נוצרים כתוצאה מאירוע שלילי מסוים שהתרחש באתר המביא להתרחקות ולסלידת התושבים מהשטח ובכך אנו מקבלים שטחים
נטושים ומוזנחים בעיר ,לפעמים בגודל של כעשרות דונמים ,ביניהם כאלה בעלי פוטנציאל של ממש.
בערים רבות בעולם ישנם "חורים שחורים עירוניים" הדורשים שיקום .בפרויקט זה נתמקד בשטח של מתחם תע"ש הממוקם על גבול תל אביב
-גבעתיים ,שעבר במשך עשרות שנים פגיעה אקולוגית קשה עד שלבסוף הובילה לכדי היווצרותו של "חור שחור עירוני" מאסיבי בלב המרכז.
פרויקט זה עוסק במתן הצעה עבור שיקום "החור השחור העירוני" שנוצר במתחם תע"ש במרוצת השנים ,תוך השגת ערך מוסף דרך שרידי
האדריכלות הקיימת באתר לצורך העלאת מודעות ציבורית לנושא על מנת למנוע מ"חורים שחורים עירוניים" דומים להיווצר בעתיד .שימוש
בשריד הנטוש שנותר באתר כמדיום המקשר בין העברו הרעיל של האתר לבין ההווה המשוקם המוצע.
איך נוצר חור שחור?
חור שחור נוצר כתוצאה מאירוע
מצער שגורר אחריו רצף אירועים
מסוים .התהליך מתחיל בכך שכוכב
לכת מזדקן מאוד ומגיע לשלבי חייו
האחרונים עד שלא מצליח לקיים
תהליך היתוך גרעיני בתוך הליבה
שלו ובשל כך לא מסוגל עוד לתמוך
בעצמו .לאחר מכן מתחיל תהליך
של קריסת הליבה שמוביל לרוב
לפיצוצו של הכוכב ,פיצוץ זה נקרא
"סופר נובה" .אך במקרים מסוימים
כאשר מסת הכוכב וכוח הכבידה
שלו כה עצומים ,הליבה קורסת אל
תוך עצמה והופכת לחור שחור.
חור שחור עירוני
ישנם סוגים נוספים של "חורים
שחורים" והם דווקא לא נמצאים
בחלל אלא בערים בהם אנו חיים.
"חור שחור עירוני" הוא שטח בעיר
היוצר קרע ברצף הפעילות
העירונית לו שייך .בדומה לחורים
השחורים השמימיים ,גם "חורים
שחורים" אלה נוצרים כתוצאה
מרצף אירועים מצער שבסופו נוצר
"חור שחור עירוני" .השלב הראשון
הוא אירוע מסוים המתרחש בשטח
כלשהו בעיר ויוצר בקרב הציבור
פחד ,סלידה ,ניכור ,נטישה,
הימנעות ובעיקר התרחקות מהשטח
בו התרחש האירוע .אירוע זה יכול
להיווצר כתוצאה ממגוון רחב של
התרחשויות שונות בהיבטים שונים,
למשל כתוצאה ממפגע אקולוגי -
פיצוץ הכור הגרעיני בצ'רנוביל
שהביא לנטישה מוחלטת של העיר
או כתוצאה מפיגוע טרור – קריסת
מגדלי התאומים במנהטן שהותיר
את מקום הפיגוע ללא איש בלב
מנהטן במשך מספר שנים.
התרחקות ,ניכור ,פחד רצף אירועים
זיהום ,נטישה ,הזנחה
קטיעה ברצף הרקמה העירונית רצף האירועים המוביל להיווצרותו
חורים שחורים עירוניים של "חור שחור עירוני" מתחיל בכך
שהתושבים הסובבים חשים
התרחקות ,ניכור ואף פחד מהמקום
בו התרחש האירוע .בשלב מסוים
התרחקות התושבים משטח
ההתרחשות מובילה לקטיעה ברצף
הרקמה העירונית ,כלומר ישנו שטח
בתוך רקמה עירונית פעילה ,אליו
אף אחד לא נכנס ודרכו אף אחד לא
עובר .הדבר מוביל בפועל להזנחה
שבאה לידי ביטוי בנטישה ,זיהום
הקרקע או הזנחה של השטח ומושך
אליו מפגעים תברואתיים
וביטחוניים .במקרים רבים מקומות
אלה בעיר נשארים כך במשך
עשרות שנים ומתפקדים כ"חור"
קבוע המכיל מרחבים של כלום
בתוך רקמה עירונית פעילה.
דוגמה מהארץ
דוגמה ל"חור שחור עירוני"
בישראל הוא הר הזבל "חירייה"
שבמשך שנים רבות נחשב לאחד
המוקדים המזוהמים ביותר בארץ
ולמפגע אקולוגי אסטרונומי
הממוקם בלב המרכז .המוקד היווה
מפגע תברואתי קשה ופלט ריחות
רעים לכל השכונות הסובבות .הדבר
הביא את התושבים לסלידה קשה
מאזור ההר שנחשב לאחד "החורים
השחורים" הזכירים ביותר בישראל.
שיקום על דרך ההיפוך
"חור שחור" זה שוקם על דרך
ההיפוך ,כלומר הפיכתו להפך
הגמור מהסיבה בגללה הפך האתר
ל"חור שחור עירוני" .במקרה הזה
מפגע אקולוגי ששוקם לפארק
מיחזור .הפארק מכיל שטחים
ירוקים ,אגמים ואף מתקני מחזור
מהמתקדמים בעולם .הקרקע של
האתר טוהרה לגמרי ועשרות
מבקרים פוקדים את הפארק מדי
יום .חירייה נחשב לאחד "החורים
השחורים" הזכירים ביותר בישראל.
אחת הסיבות הבולטות לכך היא
השימוש בהר עצמו להקמת הפארק
כמדיום המקשר בין עברו הרעיל
של האתר לבין ההווה המשוקם
כאקו לזוהמה האינסופית ששררה
באתר .הבחירה לא למחוק כל זכר
אלא להשאיר את ההר ,מזכירה
לציבור כל פעם מחדש שבעבר פקד
את האתר "חור שחור" ובכך מעלה
את המודעות לנושא בכדי למנוע מ"
חורים שחורים" עתידיים דומים
להיווצר.
37,500מ"ר בחירת אתר
אחד מ"החורים השחורים
העירוניים" הרבים שמפוזרים בעיר
תל אביב שבישראל ,הוא מתחם
תע"ש" .חור שחור עירוני" באזור
הומה ומשמעותי במרכז תל אביב
על גבול גבעתיים ,ממוקם ברחוב
דרך השלום פינת רחוב עליית
הנוער ,מרחק בניינים ספורים
ממגדלי עזריאלי ומתחנת השלום
שעתידה עם כניסתה של המטרו
להפוך להאב התחבורתי החשוב
ביותר בגוש דן ,כך שהתנועה
באזור צפויה לעלות משמעותית
בשנים הקרובות.
בחירת אתר
גודלו של המתחם הוא כ 37.5-דונם
ונחשב לחור שחור בקנה מידה גדול
משמעותית ביחס ל"חורים שחורים
עירוניים" אחרים בעיר.
בעבר פעל במקום מפעל לייצור
נשק הנקרא תע"ש מערכות ומכאן
נגזר שמו של המתחם כמתחם תע"
ש .המפעל פעל בשטח במשך בין
השנים 1950ועד ,1997סך הכל 47
שנים ,ולאחר מכן התגלה כי השטח
בעל זיהום קרקע חמור ונחשב
לפגע אקולוגי עצום.
מפגע אקולוגי
בשנים בהם פעל המפעל ,ועקב
חוסר המודעות לאיכות הסביבה
באותה התקופה ,נקברו מתכות
רעילות בקרקע ושפיכת חומרים
רעילים לתעלות הניקוז .פעולות
אלה השחיתו את הקרקע בשטח עד
לכדי אסון אקולוגי חמור .לאחר
הפסקת פעילות המפעל בשטח
התגלו גזים רעילים הנפלטים
מהקרקע עקב המתכות הרעילות
שנקברו בה במשך השנים ושאכן
מסכנות את הציבור הסמוך לשטח,
וזאת לצד עשרות מילוני מטר קוב
של מי תהום מזוהמים שנגרמו
כתוצאה משפיכת החומרים
הרעילים לתעלות .למעשה ,הנזק
לקרקע כה חמור שלא ניתן לאמוד
בצורה חד משמעית את עלות טיהור
הקרקע ובשל כך יזמים נרתעים
מהקמת פרויקטים בשטח וזאת על
אף שנחשב לאזור בעל קרקע יקרה
במיוחד .נוסף על כך כאשר נודע
לציבור כי הקרקע מזוהמת
ומסוכנת ,המתחם נותר נטוש
1997 ומוזנח משנת סגירת המפעל ועד
היום.
1997 2002 למה חור שחור?
2008 2011
2018 2019 ● קרקע מזוהמת -מפגע אקולוגי.
● נטוש במשך 25שנה.
● יוצר קטיעה ברקמה העירונית.
2005
2014 2017
2020 2021
מצב קיים
מרחבים של כלום.
שריד נטוש
צ
מלבד מאות מטרים של חולות
הממלאים את השטח ,ממוקם
בגבולו המערבי של השטח מבנה
נטוש .מבנה זה הוא שריד ממפעל
הנשק שפעל במקום ,גובהו הוא
כ 18-מטרים ושייך לסגנון
הברוטליסטי .הוא עשוי מבטון
חשוף ומחולק לשני חלקים כאשר
החלק הדרומי של המבנה ,הגובל
עם חזית רחוב דרך השלום ,בעל
ארבע קומות בעוד חלקו הצפוני
בעל שתי קומות .בין שני החלקים
מחבר גרעין בטון דרכו ניתן לעבור
ממבנה אחד לאחר ואף לצאת
מהמבנה וזאת למרות שהדרך
העיקרית להיכנס או לצאת מהמבנה
היא להשתמש בגרמי מדרגות הבטון
הממוקמות על גבי החזיתות -
הדרומית והצפונית.
היתר הריסה
לאחר סגירת המפעל ,מבנה נטוש
זה הוכרז כמסוכן לציבור עקב
זיהום כבד ומפגעי בטיחות ושיש
להרסו בהקדם .בשנת ,2006כ9-
שנים משנת סגירת המפעל ,אושר
צו להריסת המבנה ,אך בפועל
המבנה קיים בשטח עד היום.
שימור השריד הנטוש
אך האם נכון להרוס את המבנה
ולהעלים את הנזק מעין הציבור
כלא היה? או שמא להשתמש
באדריכלות הקיימת על מנת
להנציח את הבעיה באופן ויזואלי
לצורך העלאת מודעות בקרב
הציבור לעבר הרעיל של האתר
לצורך מניעה של היווצרות "חורים
שחורים עירוניים" דומים בעתיד.
זיהום הקרקע החמור הקבור
באדמת האתר אינו נראה לעין ,ועל
כן נוכחות המפעל הנטוש במקום
מעניקה פנים לבעיה ומזכירה לכל
העוברים והשבים כי כאן בעבר פעל
מפעל נשק שהשחית את השטח עד
לכדי אסון אקולוגי כבד.
שטחים פתוחים
צ בית קברות
גן דובנוב נחלת יצחק
גני שרונה פארק שד' ההשכלה גבעת
קוזלובסקי
כביש מהיר
דרך/שדרה פארק גבעתיים
כביש עירוני
פארק
גן עירוני
גינה
צירי תנועה
צ
כביש מהיר
דרך/שדרה
כביש עירוני
פארק
גן עירוני
גינה
ת"א מרכז צ נגישות
הבימה HUB כצנלסון
השלום
האתר ממוקם בסמוך להאב
החשמונאים התחבורתי החשוב ביותר שעתיד
לקום בגוש דן .ההאב עתיד להכיל
תחנות אוטובוס יצחק שדה רכבת בין-עירונית ,מטרו ורכבת
מטרו קלה .בנוסף ,הצטלבות קווי M1
ו M2-של המטרו מתרחשים בהאב
תחנות רק"ל זה ,ועל כן זהו אתר בעל נגישות
רק"ל )הקו האדום(
רק"ל )הקו הירוק( גבוהה שמיועד להיות אחד
מהמוקדים ההומים ביותר בתל
אביב.
שכונות סובבות
צ בורוכוב
הצפון החדש
תל אביב קריית יוסף
שרונה
נחלת יצחק
מונטיפיורי
הל"ה
גבעתיים
גבעת רמב"ם
ביצרון
תל חיים האתר ממוקם בתפר עירוני בין תל
אביב לגבעתיים .נוסף על כך ,נמצא
על התפר בין נחלת יצחק לביצרון.
מפת כוחות
צ
שכונת
נחלת יצחק
HUB בית קברות
השלום נחלת יצחק
פארק שד'
ההשכלה
מע"ר
יגאל
אלון
שכונת
ביצרון
מיפוי מצב קיים
צפונית ודרומית לאתר ישנם בעיקר
מגורים בעוד ממערב לאתר ישנו
מע"ר יגאל אלון ההולך ומתפתח.
מזרחית לאתר ממוקם בית קברות
נחלת יצחק המהווה שטח פתוח
כיוון שזהו מקום ציבורי שלא
עתידים לבנות בו.
שכונת ביצרון
מע"ר בפיתוח בית קברות
נחלת יצחק
ביצרון
שכונת ביצרון
● השראה מצירי ביצרון.
שכונת ביצרון
שימוש בצירים החוצים ●
את ביצרון והמשכם דרך ●
האתר על מנת לקשור בין
ביצרון לנחלת יצחק.
המבנה הנטוש ממוקם
בדיוק בסופו של פארק
שד' ההשכלה.
פארק ורטיקלי
לייצר המשכיות של פארק שד'
ההשכלה דרך הבניין הקיים אל תוך
שטח נחלת יצחק ,והפיכתו לפארק
ורטיקלי בעל מקומות שהייה
ומפגש ציבוריים תוך מתן סוף
גרנדיוזי לפארק שד' ההשכלה.
תכנון האתר
צ
המהלך הראשון בתכנון האתר הוא
הקמת כביש חדש המחבר בין תל
אביב וגבעתיים דרך רח' תוצרת
הארץ בתל אביב אל רחוב
ז'בוטינסקי בגבעתיים ,תוך השלמת
בינוי לצורך הגדרת הרחוב החדש
מצד נחלת יצחק .הקמת הכביש
נועדה בין היתר להגדיר חזית
צפונית לאתר.
הכביש החדש
תכנון האתר
צ
מתחם הולכי רגל עם חניות תת
קרקעיות המחבר בין שכונות נחלת
יצחק וביצרון דרך האתר .צירים
אלו יהוו בפרויקט כצירים
מסחריים.
תכנון האתר
צ
יצירת שד' ירוקות הניצבות לשד'
המסחריות ומקשרות בין פארק שד'
ההשכלה לבין השטח הפתוח של
בית קברות נחלת יצחק כאקו
לזיהום הקרקע החמור שפקד את
האתר כל השנים.
שדרה ירוקה
תכנון מהנגטיב
צ
מטרת תכנון האתר ויצירת
קישוריות בין האזורים הסובבים
לפני תכנון המבנה ,נועדו לתחום
את האתר ולהעניק סט מגבלות
המהווה כנקודת התחלה תכנונית
נכונה עבור בינוי.
חלופה ביצרונית
● 46,506מ"ר
● צמודי קרקע 2-3 ,קומות
יתרונות :מייצרת ערכים קהילתיים.
ממשיכה את הרקמה הביצרונית אל תןך
שטח נחלת יצחק ומחברת בין השכונות.
חסרונות :סוג בנייה המשמש בעיקר
למגורים ,ניצול לא יעיל של הקרקע
מבחינת מ"ר.
חלופת מגדלים
● 248,080מ"ר
● 8מגדלים 35 ,קומות
יתרונות :ניצול מקסימלי של הקרקע מבחינת
מ"ר תוך מתן אפשרות יצירת שטח ירוק
בקומת הקרקע.
חסרונות :אינטרוברטי ,חסר ערכים
קהילתיים ,אינו יוצר חזית רחוב ועל כן מנתק
בין האזורים השונים המקיפים את האתר.
גובה רצוי
כתוצאה מבדיקת חלופות רבות
הוסק כי הגובה המרקמי הנכון עבור
שטח זה הוא 50מ' בקירוב12-13) .
קומות(.
נוסף על כך קיים הצורך להתפרש
באתר על מנת להשיג ניצול קרקע
ראוי מבלי לעבור גובה זה.
Meret Oppenheim Tower | Basel
מקרה בוחן
Herzog De Meuron ●
מקרה בוחן
שכבתיות -כל שכבה ●
תוכננה בהתאם לשכבה ●
שמתחתייה.
שכבות המגדירות
שימושים.
מקרה בוחן
קבלת השראה מסוג תכנון ●
הבנוי משכבות. ●
קבלת השראה מדילול
החלקים האטומים ע"י
חירור המעטפת.
Actelion Tower | Basel
מקרה בוחן
Herzog De Meuron ●
מקרה בוחן
תכנון שכבתי מגוון היוצר ●
זיזיות. ●
מסה אחת מפורקת.
מקרה בוחן
קבלת השראה מסוג תכנון ●
המורכב משכבות היוצרות ●
זיזיות.
קבלת השראה ליצור מסה
אחת מפורקת.
שיקום על דרך ההיפוך
קבלת החלטה לשקם את "החור
השחור" על דרך ההיפוך ביצירת
מוקד שהשימושים השונים שלו
יוצרים רצף פעילות עירוני כאקו
לנשיטה שהתחרשה באתר ב25-
השנים האחרונות ,יצירת מוקד בעל
מערכת תלת מימדית של שטחים
פתוחים ירוקים כאקו לזיהום הכבד
באתר והעלאת שטחי קרקע לגובה
כאקו לחוסר ניצול השטח העצום
במשך זמן רב כל כך.
קונספט צורני תכנוני
18מ'
27מ' 81מ'
השראה מפרופורציות ●
המבנה הקיים לקביעת ●
גודל המסות המתחלקות ●
ב.9-
אורתוגונליות -שימוש
בזוויות ישרות ,בצורות
ריבועיות ובצורות
מלבניות.
שימוש בגריד כאמצעי
תכנוני שנבע מהתבוננות
במבנה הנטוש וקבלת
השראה מהגריד התלת
מימדי ממנו מורכב.
שימוש בגריד
צ
המהלך הראשון לתכנון המסה הוא
פריסת גריד של 9x9מ' בשטח,
הנובע מפרופורציות השריד הנטוש
באתר ופיזור עמודים וגרעינים
לפיו ,כאשר מידת כל עמוד הוא
0.5x0.5מ' .מימדי הגריד נועדו
בין היתר לצורך חלוקת 3מקומות
חניה בקומת החניון.
גרעינים
לאחר מכן תוכננו הגרעינים לשני
טיפוסים ,גדול וקטן .בטיפוס הגדול
ישנם בנק של 6מעליות בעוד בקטן
בנק של 4מעליות אך בשני
הטיפוסים ישנם שירותי גברים
ושירותי נשים 2 ,גרמי מדרגות
וממ"ק.
קונסטרוקציה
קונסטרוקציית המבנה מורכבת
מ 10-גרעינים 4 ,מהטיפוס הקטן
ו 6-מהטיפוס הגדול .עמודים
שהולכים ומתארכים ככל
שמתקרבים לגרעין עקב נסיגת
התצורה ככל שעולה לגובה ורצפות.
תכנון שכבתי
המבנה מורכב מ 4-שכבות כאשר
כל שכבה מורכבת מ 3-קומות
בגובה 4מ' פרט לשכבה הראשונה
המורכבת מ 4-קומות -קומת
קרקע בגובה 6מ' ועוד 3קומות
בגובה 4מ' .סה"כ 54מ'.
הארמת השכבות אחת על גבי
השנייה נעשה במטרה להגיע למסה
אחת מפורקת המתפקדת כסופר
אורגניזם אחד.
מטרת השכבת המגדלים היא
להתפרש באתר על מנת להשיג
ניצול קרקע ראוי מבלי לעבור את
הגובה הרצוי.
צ תכנון שכבתי
שכבה ב'
שכבה א'
שכבה ד' ) :מבט על( שכבה ג'
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
BHR - Final Architecture Project by Tomer Dori
University of Tel Aviv
Studio Lead by Amir Mann
An "urban black hole" is an area in the city that creates a rupture in the urban fabric to which it belongs by interrupting the continuity of continuous urban activity in it. These "black holes" are created as a result of a certain negative event that took place on the site, which leads the public to disliking the area and moving away from it, and thus we get abandoned and neglected areas in the city, sometimes in the size of dozens of dunams, even those with real potential or value.
In many cities in the world there are "urban black holes" that require rehabilitation. In this project we will focus on the area of the "Taas" complex located on the border of Tel Aviv - Givatayim, which for decades underwent severe ecological damage until it finally led to the formation of a massive "urban black hole" in the heart of Tel Aviv.
This project deals with providing a proposal for the restoration of the "urban black hole" that has been created in the "Taas" complex over the years, while achieving added value through the remains of the existing architecture on the site in order to raise public awareness of the issue to prevent similar "urban black holes" from forming in the future.
"חור שחור עירוני" הוא שטח בעיר היוצר קרע ברקמה העירונית לה הוא שייך על ידי קטיעת רצף הפעילות העירונית הרציפה בה. "חורים שחורים" אלה נוצרים כתוצאה מאירוע שלילי מסוים שהתרחש באתר המביא להתרחקות ולסלידת התושבים מהשטח ובכך אנו מקבלים שטחים נטושים ומוזנחים בעיר, לפעמים בגודל של כעשרות דונמים, ביניהם כאלה בעלי פוטנציאל של ממש.
בערים רבות בעולם ישנם "חורים שחורים עירוניים" הדורשים שיקום. בפרויקט זה נתמקד בשטח של מתחם תע"ש הממוקם על גבול תל אביב - גבעתיים, שעבר במשך עשרות שנים פגיעה אקולוגית קשה עד שלבסוף הובילה לכדי היווצרותו של "חור שחור עירוני" מאסיבי בלב תל אביב.
פרויקט זה עוסק במתן הצעה עבור שיקום "החור השחור העירוני" שנוצר במתחם תע"ש במרוצת השנים, תוך השגת ערך מוסף דרך שרידי האדריכלות הקיימת באתר לצורך העלאת מודעות ציבורית לנושא על מנת למנוע מ"חורים שחורים עירוניים" דומים להיווצר בעתיד.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search