The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

BHR - Final Architecture Project by Tomer Dori
University of Tel Aviv
Studio Lead by Amir Mann

An "urban black hole" is an area in the city that creates a rupture in the urban fabric to which it belongs by interrupting the continuity of continuous urban activity in it. These "black holes" are created as a result of a certain negative event that took place on the site, which leads the public to disliking the area and moving away from it, and thus we get abandoned and neglected areas in the city, sometimes in the size of dozens of dunams, even those with real potential or value.

In many cities in the world there are "urban black holes" that require rehabilitation. In this project we will focus on the area of the "Taas" complex located on the border of Tel Aviv - Givatayim, which for decades underwent severe ecological damage until it finally led to the formation of a massive "urban black hole" in the heart of Tel Aviv.

This project deals with providing a proposal for the restoration of the "urban black hole" that has been created in the "Taas" complex over the years, while achieving added value through the remains of the existing architecture on the site in order to raise public awareness of the issue to prevent similar "urban black holes" from forming in the future.

"חור שחור עירוני" הוא שטח בעיר היוצר קרע ברקמה העירונית לה הוא שייך על ידי קטיעת רצף הפעילות העירונית הרציפה בה. "חורים שחורים" אלה נוצרים כתוצאה מאירוע שלילי מסוים שהתרחש באתר המביא להתרחקות ולסלידת התושבים מהשטח ובכך אנו מקבלים שטחים נטושים ומוזנחים בעיר, לפעמים בגודל של כעשרות דונמים, ביניהם כאלה בעלי פוטנציאל של ממש.

בערים רבות בעולם ישנם "חורים שחורים עירוניים" הדורשים שיקום. בפרויקט זה נתמקד בשטח של מתחם תע"ש הממוקם על גבול תל אביב - גבעתיים, שעבר במשך עשרות שנים פגיעה אקולוגית קשה עד שלבסוף הובילה לכדי היווצרותו של "חור שחור עירוני" מאסיבי בלב תל אביב.

פרויקט זה עוסק במתן הצעה עבור שיקום "החור השחור העירוני" שנוצר במתחם תע"ש במרוצת השנים, תוך השגת ערך מוסף דרך שרידי האדריכלות הקיימת באתר לצורך העלאת מודעות ציבורית לנושא על מנת למנוע מ"חורים שחורים עירוניים" דומים להיווצר בעתיד.

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by Tomer Dori, 2022-09-02 08:04:58

BHR - Black Hole Rehabilitation by Tomer Dori

BHR - Final Architecture Project by Tomer Dori
University of Tel Aviv
Studio Lead by Amir Mann

An "urban black hole" is an area in the city that creates a rupture in the urban fabric to which it belongs by interrupting the continuity of continuous urban activity in it. These "black holes" are created as a result of a certain negative event that took place on the site, which leads the public to disliking the area and moving away from it, and thus we get abandoned and neglected areas in the city, sometimes in the size of dozens of dunams, even those with real potential or value.

In many cities in the world there are "urban black holes" that require rehabilitation. In this project we will focus on the area of the "Taas" complex located on the border of Tel Aviv - Givatayim, which for decades underwent severe ecological damage until it finally led to the formation of a massive "urban black hole" in the heart of Tel Aviv.

This project deals with providing a proposal for the restoration of the "urban black hole" that has been created in the "Taas" complex over the years, while achieving added value through the remains of the existing architecture on the site in order to raise public awareness of the issue to prevent similar "urban black holes" from forming in the future.

"חור שחור עירוני" הוא שטח בעיר היוצר קרע ברקמה העירונית לה הוא שייך על ידי קטיעת רצף הפעילות העירונית הרציפה בה. "חורים שחורים" אלה נוצרים כתוצאה מאירוע שלילי מסוים שהתרחש באתר המביא להתרחקות ולסלידת התושבים מהשטח ובכך אנו מקבלים שטחים נטושים ומוזנחים בעיר, לפעמים בגודל של כעשרות דונמים, ביניהם כאלה בעלי פוטנציאל של ממש.

בערים רבות בעולם ישנם "חורים שחורים עירוניים" הדורשים שיקום. בפרויקט זה נתמקד בשטח של מתחם תע"ש הממוקם על גבול תל אביב - גבעתיים, שעבר במשך עשרות שנים פגיעה אקולוגית קשה עד שלבסוף הובילה לכדי היווצרותו של "חור שחור עירוני" מאסיבי בלב תל אביב.

פרויקט זה עוסק במתן הצעה עבור שיקום "החור השחור העירוני" שנוצר במתחם תע"ש במרוצת השנים, תוך השגת ערך מוסף דרך שרידי האדריכלות הקיימת באתר לצורך העלאת מודעות ציבורית לנושא על מנת למנוע מ"חורים שחורים עירוניים" דומים להיווצר בעתיד.

Keywords: אורבני,גבול,התחדשות עירונית,חברתי,ירוק,מבנה ציבור,מגורים,מרכז,נוף,קהילתי,שימושים מעורבים,תל אביב-יפו,תל אביב,תעסוקה,חור שחור,חור שחור עירוני,שיקום,אוניברסיטת תל אביב,Urban,Border,Urban renewal,Social,Green,Public building,Residential,View,Communal,Mixed use,Tel aviv,Tel Aviv,TAU,Black hole,Urban black hole,Rehabilitation,Brown field,Black hole rehabilitation,Architecture,Architecture student,Final project,Final architecture project,אדריכלות,פרויקט גמר,סטודנט לאדריכלות

‫קומות מיוחדות‬

‫הארמת השכבות יצרו ‪ 3‬קומות אשר‬
‫תקרת שכבה מסויימת מתאחדת‬

‫בסופרפוזיציה עם רצפה של שכבה‬
‫חדשה בעלת צורה שונה המייצרות‬

‫את האפשרות לעבור בין המבנים‬
‫ע"י מערכת תנועה המשלבת חוץ‬
‫ופנים‪ ,‬תוך מתן הזדמנות למסחר‬

‫בגובה‪.‬‬

‫גריעות‬

‫מודול הגריעות הוא ‪ 9x9‬מ' בהתאם‬
‫לגריד הנבחר‪ .‬תפקיד הגריעות‬

‫לייצר מערכת שטחים פתוחים תלת‬
‫מימדית שעולה לכל גובה המבנה‬

‫לצורך שהייה‪ ,‬התאווררות ומקומות‬
‫מפגש בכל קומה במיוחד בעידן‬

‫הפוסט קורונה שהעלה דרמטית את‬
‫הביקוש לשטחי התאווררות‪ .‬בנוסף‬

‫הגריעות מייצרות חזיתות נוספות‬
‫של כניסת אור ואוויר לחללים‬
‫לצורך תכנון מיטבי‪ .‬ומייצרות‬
‫חזיתות חמישית ושישית תלת‬

‫מימדיות בקומה התחתונה והעליונה‬
‫של כל שכבה‪.‬‬

‫היררכיה‬

‫חלק עליון של שכבה ‪-‬‬ ‫●‬
‫גריעות המשמשות‬

‫כמרפסות ציבוריות ‪/‬‬
‫שיתופיות לרוב בגודל‬
‫מודול שלם )‪ 9x9‬מ'(‬

‫ופתוחות לשמיים‪.‬‬
‫מייצרות חזית חמישית‬

‫תלת מימדית‪.‬‬

‫חלק אמצעי של שכבה ‪-‬‬ ‫●‬
‫גריעות שאינן פינתיות‬

‫המשמשות כמרפסות לרוב‬
‫בגודל חצי מודול )‪9x4.5‬‬

‫מ'(‪.‬‬

‫חלק תחתון של שכבה ‪-‬‬ ‫●‬
‫קומות בהן ניתן לעבור בין‬

‫המבנים‪ .‬הגריעות אינן‬
‫מרפסות‪ .‬משמשות לצורך‬
‫יצירת חזית שישית תלת‬

‫מימדית וכניסות אור‬
‫ואוויר לחללים‪.‬‬

‫● גודל הגריעות נקבע‬
‫בהתאם לנסיגת המסות‪.‬‬

‫קטע חזית חמישית‬

‫קטע חזית שישית‬

‫אטום‪-‬שקוף‬

‫הדיאגרמה נועדה לבחון את היחס‬
‫בין אטום לשקוף‪ .‬כתוצאה ממנה‬
‫נבעה ההבנה כי חלקיה האטומים‬
‫של המעטפת זקוקים לחירור כיוון‬

‫שישנם חלקים רחבים אטומים‬
‫במעטפת המבנה‪ .‬תכנון הפתחים‬

‫בחללי הפנים מרצפה לתקרה‬
‫מכתיבים את שיטת חירור‬
‫המעטפת‪.‬‬

‫חזית דרומית )דרך השלום(‬ ‫חזיתות‬
‫חזית מערבית )שריד מפעל תע"ש(‬
‫חזית צפונית )נחלת יצחק(‬
‫חזית מזרחית )עליית הנוער(‬

‫שימושים‬

‫● ‪ 225,885‬מ"ר‬
‫● ‪ 12‬קומות‬

‫תעסוקה‪ 116,966 :‬מ"ר‬
‫)‪ 205‬יח"ת(‬

‫מגורים‪ 61,772 :‬מ"ר‬ ‫מבנה ציבור‪12,794 :‬‬
‫‪) 295‬יח"ד(‬ ‫מ"ר‬

‫מסחר‪ 31,509 :‬מ"ר‬
‫)‪ 134‬יח"מ(‬

‫תוצר‬

‫בנייה מרקמית תלת מימדית‬
‫המשכיבה את המגדלים תוך שמירה‬

‫על עקרון השכבתיות הזיזית‬
‫בשילוב עם עקרונות הגריד התלת‬

‫מימדי‪.‬‬

‫תכנית קומת קרקע‬

‫● שד' פארקיות בהצטלבות‬

‫עם שד' מסחריות‪.‬‬

‫● כניסה לחניון מהכביש‬
‫החדש‪.‬‬

‫מעליות חיצוניות‬ ‫●‬
‫ציבוריות המובילות עד‬

‫לגג מבנה הציבור‪.‬‬

‫● קומה כפולה למבנה‬
‫הציבור‪.‬‬





‫תכנית קומה ‪1‬‬

‫שדרת חנויות עילית‬ ‫●‬
‫המשלבת תעסוקה‬
‫בקצוות‪.‬‬

‫הפרדת מערכות תנועה של‬ ‫●‬
‫המסחר והתעסוקה על ידי‬
‫הצבת דרגנועים המובילים‬
‫לשדרות המסחר העיליות‬

‫מקומת הקרקע‪.‬‬

‫גריעות ראשונות פינתיות‬ ‫●‬
‫בגודל מודול‪ ,‬המשמשות‬

‫את חללי התעסוקה‪.‬‬





‫תכנית קומה ‪2‬‬

‫● שילוב מגורים עם‬

‫תעסוקה‪.‬‬

‫● קומה בעלת חללים‬
‫לרווחת המשתמשים‪.‬‬

‫גריעות משותפות בקצוות‬ ‫●‬
‫וגריעות פינתיות עבור‬
‫תעסוקה בגודל מודול‪.‬‬

‫● מרפסות מגורים בגודל‬
‫תשיעית מודול )‪.(3x3‬‬



‫תכנית קומה ‪3‬‬

‫● רוב הדירות פונות לשד'‬

‫הפארקיות )צפון דרום(‪.‬‬
‫● קומה אחרונה של מבנה‬

‫הציבור‪.‬‬



‫תכנית קומה ‪4‬‬

‫קומת סופרפוזיציה‬ ‫●‬
‫ראשונה בה ניתן לעבור‬

‫בין מבנים‪.‬‬

‫● גן ילדים ומסחר בגובה על‬
‫גג מבנה הציבור‪.‬‬

‫● מבטים פרספקטיביים‪.‬‬

‫● גריעות שאינן מרפסות‬
‫בגודל חצי מודול‪.‬‬







‫תכנית קומה ‪5‬‬

‫● קומת תעסוקה‪.‬‬

‫גריעות המשמשות‬ ‫●‬
‫כמרפסות בגודל חצי‬

‫מודול‪.‬‬

‫תכנית קומה ‪6‬‬

‫קומת תעסוקה בעלת‬ ‫●‬
‫גריעות חשופות בגודל‬
‫מודול לכל ‪ 2‬שוכרים‪.‬‬



‫תכנית קומה ‪7‬‬

‫● קומת סופרפוזיציה שנייה‬

‫בה ניתן לעבור בין מבנים‪.‬‬

‫● דירות גן בגובה לצד‬
‫המעברים‪.‬‬

‫● מגורים ותעסוקה באגפים‬
‫שונים‪.‬‬

‫● מסחר בגובה ‪ -‬גישה‬
‫מהגרעינים הסמוכים‪.‬‬

‫גריעות שאינן מרפסות‬ ‫●‬
‫בגודל מודול ובקצוות חצי‬

‫מודול בהתאם לנסיגת‬
‫המסה שמעל‪/‬מתחת‪.‬‬

‫● חללי רווחה מוארים‬
‫בקצוות מבני המגורים‪.‬‬

‫● מבטים פרספקטיביים‪.‬‬





‫דירת גן בגובה‬

‫תכנית קומה ‪8‬‬

‫● מגורים ותעסוקה באגפים‬

‫שונים‪.‬‬

‫גריעות בגודל חצי מודול‬ ‫●‬
‫המשמשות כמרפסות‬
‫פרטיות גדולות עבור‬
‫המגורים‪.‬‬

‫מבט ממרפסת מגורים‬

‫תכנית קומה ‪9‬‬

‫● מגורים במרכז ותעסוקה‬

‫בקצוות‪.‬‬

‫גריעות בגודל מודול‬ ‫●‬
‫המשמשות גינה פרטית‬

‫שיתופית עם הדירה‬
‫הסמוכה‪.‬‬

‫גינה פרטית שיתופית‬

‫תכנית קומה ‪10‬‬

‫קומת סופרפוזיציה‬ ‫●‬
‫שלישית ואחרונה בה ניתן‬

‫לעבור בין מבנים‪.‬‬

‫● שילוב תעסוקה עם‬
‫מגורים‪.‬‬

‫● מסחר בגובה ‪ -‬גישה‬
‫מהגרעינים הסמוכים‪.‬‬

‫● דירות גן בגובה לצד‬
‫המעברים‪.‬‬

‫שילוב של גריעות בגודל‬ ‫●‬
‫מודול וחצי מודול שאינן‬

‫מרפסות‪.‬‬

‫● מבטים פרספקטיביים‬
‫פתוחים לשמיים‪.‬‬

‫מסחר בגובה‬



‫תכנית קומה ‪11‬‬

‫פירוק צורות המבנים‬ ‫●‬
‫בשכבה זו לטובת כניסת‬

‫אור ואוויר אל עומק‬
‫המתחם‪.‬‬

‫● שילוב תעסוקה עם‬

‫מגורים‪.‬‬

‫גריעות משותפות בגודל‬ ‫●‬
‫חצי מודול המשמשות‬
‫כמרפסות‪.‬‬

‫תכנית קומה ‪12‬‬

‫● שילוב תעסוקה עם‬

‫מגורים‪.‬‬

‫שילוב של גריעות‬ ‫●‬
‫תעסוקתיות לבין גריעות‬
‫המשמשות גינות פרטיות‬

‫שיתופיות בין דיירים‬
‫סמוכים‪.‬‬

‫מבט על‬

‫● גג ירוק המתפקד כפארק‬

‫מחולק‪.‬‬
‫● חזית חמישית ירוקה ותלת‬

‫מימדית‪.‬‬



‫חתך פרספקטיבי )רוחב(‬

‫חתך פרספקטיבי )אורך(‬














Click to View FlipBook Version