תעשיית האנרגיה הפוסילית הפכה לדומיננטית ביותר במאה וחצי האחרונות והייתה לכוח המניע של תהליכים מודרניים בעלי השפעה טכנולוגית, כלכלית, מרחבית וחברתית. משבר האקלים עורר את הכורח למעבר לאנרגיות מתחדשות בעלות טביעת רגל פחמנית נמוכה שיצרו את הנרטיב שהאנרגיה הפוסילית צפויה להיעלם בשנים הקרובות מהעולם. אולם, לתעשיית האנרגיה על כל רכיביה השפעה רבה יותר מהנראה לעין בהכתבת סדר היום הערכי, חברתי, כלכלי, סביבתי וגיאו-פוליטי. היא ממשיכה להבטיח את קיומה ויחד עם זאת פועלת להסתרת טביעת הרגל שלה. עתה, נראה כי אנו צועדים לעבר עתיד אנרגטי "לוט בערפל", תחילה, בהבנה של השפעת תעשייה זו על חיינו, ובהמשך כאשר אנו ניגשים לגבש פרקטיקות חדשות לכאורה של ייצור אנרגיה חלופית. מטרת הפרויקט היא לחשוף, להציף ולהנכיח בשיח את ההשפעה והמשמעות של תעשיית האנרגיה במגוון מישורים, תוך התייחסות לאתרי האנרגיה הזמניים כביכול - קו צינור הנפט אירופה - אסיה ואסדות הגז. הפרויקט מבקש לשקף ו"להוציא לאור" את האבסורד שבקיום הצינור התת קרקעי המזרים כמויות עצומות של נפט דרך מדינת ישראל בין אירופה לאסיה וכן את ההשלכות השונות של תעשיית האנרגיה המקומית והגלובלית על ידי תכנון רצף של אתרי תיירות לאורך קו זה, במגוון פעולות אדריכליות וויזואליות. זאת, כהקבלה פארודית ל"דרך הבשמים" שבאופן דומה היוותה ייצוג למשמעות הגיאו-פוליטית של ארץ ישראל כאזור מעבר וכגשר מסחרי. אלא שאם בעבר שונעו בשמים על גבי שיירות גמלים שיצרו מרחב מיושב ומשגשג שהוכר כדרך מורשת תרבותית, כיום מועבר נפט בצינור תת-קרקעי שקיומו הפיזי והשלכותיו מוסתרים. לסיכום, הפרויקט קורא לשינוי רחב על ידי חיבור תפיסתי של כלל חלקי המערך שהולך ונהיה מבוזר וכן בפעולות שנועדו לשרת את טובת כלל הציבור ולא רק את בעלי הכח.
מבוא שדות הידע גישה ביקורתית מרכיבי הבעיה מחקר דרך עיצוב מהלך 1 מהלך 2 שאלת המחקר התמקדות באתר מקרה בוחן מתודולוגיה יומן מסע הקטעים מהמסע סיכום המסע מהלך תכנוני אסטרטגיה Land Oily The סיכום רשימת ספרות 4 5 9 ? 2 1 9 3 0 4 2 4 4 6 6 6 8 6 114 118 119 142 144
כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים משמעותיים ביותר. עם התגברות המשבר האקלימי, התחזק השיח הציבורי והמודעות לכך שאנרגיה זו, המיוצרת מדלקים, הינם משאב סופי שלתהליך המיצוי שלהם קיימת השפעה סביבתית משמעותית. במקביל לכך שחלק מהשיח הציבורי מעודד ביקורת כלפי אותן חברות אנרגיה 'פוסילית', אשר נתפסות כ'גורם הרע' ה'פוגעני' וה'נצלני', חברות אלו הובילו לא מעט מהלכים אשר בעינינו נתפסים כחיוביים - קידמה, טכנולוגיה, רווחה ועוד. כך למעשה, נוצר מצב בו אנו 'שבויים', שהרי בזכות חברות אלו אנו זוכים לאיכות חיים גבוהה שעליה אנחנו לא מתכוונים להתפשר, ממשיכים לצרוך אנרגיה ואף לדרוש יותר. כשבמקביל, המשמעות בפרקטיקה היא להמשיך ולייצר אנרגיה זמינה באותו האופן שכלפיו אנו מתנגדים. פרדוקס זה נוכח בצורה מהותית בכל התהליך המחקרי ולבסוף גם בפרויקט וההצעה התכנונית, שכן הוא מנכיח את ה'טוב' לעומת ה'רע', באופן שמבקש מהקורא הסתכלות ביקורתית נוספת שהיא גם כלפי עצמו והחברה כולה. בשנים האחרונות, מתחזקת המגמה הדוגלת בלנסות ו'להשתחרר' משיטות ייצור אנרגיה מדלקים פוסיליים ומעבר לשיטות ייצור הנחשבות 'ירוקות' יותר - סולארית, רוח, גלים, גיאותרמית וכד'. היסטורית, המעבר בין שיטות אנרגיה לעולם לא התקיים באופן חלק, ואף נראה כי אף גרם להתגברות בשימוש של שיטות קודמות. הסיבה לכך היא בין השאר המנגנונים, הפרקטיקות, האינטרסים והמבנה החברתי שמתפתחים סביב אותן השיטות, מה שמקשה על המעבר, נוכח העובדה שאלו מוטמעים בנו בני האדם, בתרבות ובמרחב באופן משמעותי. כך למעשה, אנו לכאורה משנים את המשאב / אופן הייצור, אך מבלי לשנות את השיטה מבחינה מהותית, מה שמנציח את הבעיות והפגיעה שמתקיימת בין אם כלפי בני האדם, איכות החיים, הסביבה וכד'. במאה האחרונה תעשיות האנרגיה ה'פוסילית' הפכו למקור האנרגיה הדומיננטי בעולם, שהיוו כוח מניע לתהליכי תיעוש אשר תרמו לפיתוחים מבוא 4
שדות הידע 5
6 ראשית, המחקר לפרויקט מבוסס על מגוון תיאוריות אקדמאיות אשר סייעו בניסוח המתודולוגיה ותפיסת העבודה ביחס לנושא )את רשימת המקורות המלאה ניתן לראות בסוף הספר(: א. ,Petroleumscape Global the Exploring, Spaces Oil Hein Carola ספר זה כולל בתוכו מספר מאמרים שנכתבו על ידי חוקרים שונים ושנערכו על-ידי החוקרת קרולה היין. הספר סוקר את השפעת הנפט דרך מגוון טריטוריות מרחבי העולם, ומראה כיצד הנפט כחומר ומוצריו השונים, ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב הסביבה הבנויה באופן שלעתים אינו בהכרח נראה לעין או מוכר לנו. הספר מעלה ביקורת כלפי התעשייה ומדגים כיצד במאה וחצי האחרונות, נפט שנקדח באופן תעשייתי הניע מפעלים, בנה ערים וסייע בהקמה של מדינות. הנפט והתשתיות הנלוות של התעשיה הניעו דרכי חיים וקידמה, תיעוש, מודרניות וגם אסונות. הספר מדגים באמצעות מקרי בוחן שונים מרחבי העולם כיצד הנפט והתשתיות השונות שלו שימשו מקור לסכסוכים צבאיים ולכוח פוליטי וכלכלי, כמו גם עוררו מאמצים ליצירת טריטוריות ועיצוב מחדש של גיאוגרפיות וגבולות לאומיים. הטענה המרכזית של הספר היא שעל ידי חשיפת תפקידו של הנפט בארגון ועיצוב המרחב והחברה, ניתן יהיה להצליח לדמיין את האפשרויות של עתיד שלאחר הנפט. לטענת הספר כדי לשנות באמת נדרשת הבנה עמוקה של היכן אנחנו עומדים וכיצד הגענו למצב הזה. ניתוח של נוף הנפט המרחבי, הייצוגי והמיוצג יכול לעזור ליצור נקודות מבט חדשות על תפקידם של מרחבי אנרגיה ולהקל על פיתוח גישות מערכתיות חדשות. ב. ,PetroleumScape Global The – Oil and Time, Space Hein Carola במאמר זה המהווה מעין פתיח ומבוא לספר, החוקרת קרולה היין מסבירה אודות הקונספט של ה-”Petroleumscape ”אשר למעשה מציע להסתכל מעבר לשכבה המובהקת של ה'נוף הפיזי' של הנפט במרחב, אלא גם על השכבות הפחות מובהקות שמהוות צורות 'ייצוגיות' של התעשייה בדמותן של יצירות אמנות, תרבות, אדריכלות ומדיה. המטרה של קונספט זה היא להציע מתודה של מעין 'הרכבת משקפיים' שמציפים את כלל השכבות הגלויות ואלו שפחות, אותן היא מחלקת לשלוש קבוצות – ,Representational, Spatial Represented ,זאת כדי להצליח ולהבין כיצד תעשיית הנפט השפיעה ומשפיעה לנו על המרחב, החברה והתרבות.
7 ג. Petoleumscape the and Humanities Energy Wellum Caleb and Szeman Imre מאמר זה סוקר את תחום המחקר הבינתחומי המכונה "מדעי האנרגיה", אשר לפיו קיים קשר עמוק בין האנרגיה בה תלויה החברה לבין אופי צורותיה התרבותיות, החברתיות, הפוליטיות והמרחביות. המאמר מדגים כיצד ההיסטוריה והצורה של המודרניות קשורות באופן עמוק לאופי מערך האנרגיה שהייה דומיננטי ב-150 השנים האחרונות – מערך האנרגיה ה'פוסילית' )דלקים מאובנים( ולנופים שיצר. בין היתר, הטענה היא שחלק ניכר מהמאפיינים הפסיכולוגיים והפוליטיים של המודרניות )אינדיבידואליות, אוטונומיה, התפתחות עצמית וחופש( קשורים גם לשימוש ההולך ומתרחב באנרגיית דלק מאובנים ובמרחבים שהיא ייצרה, ומכאן ש'מעבר האנרגיה' לו אנו מייחלים, מחייב עיצוב מחדש של הקודים, הפרקטיקות, והתשתיות של החברה שלנו כשבדרך כלל, הפסקת השימוש באנרגיה פוסילית מדומיינת כך שמשאירים כמעט הכל אותו דבר, מלבד מקור האנרגיה עצמו. כך, המאמר מעלה את הקונפליקט שקיים – מנוכח היותנו יצורים של 'חברה פוסילית' שכעת נדרשים לחשוב על איך הם מצמצמים את השימוש באנרגיה פוסילית. כלומר, מכיוון שה'פוסיליות' כל כך מושרשת בנו – בצרכים, בערכים, בשאיפות ובדרישות היומיומיות שלנו – האם אנחנו נהיה מסוגלים לחיות ואפילו לדמיין את עצמנו בלי או עם פחות, על פי המשמעות העמוקה של זה?
8 ד. building and Architecture The, Excellence of Search In Israel of land the in industry electric the of project ,Greenberg-Heinze Ita, Herbert Gilbert – 1942-1921 Sonsovsky Silvina ספר זה סוקר את הארכיטקטורה של תעשיית האנרגיה ובכלל זאת, של חברת החשמל לארץ ישראל, תכנון תחנות הכוח המוקדמות, פרויקטים מוקדמים אחרים, מגורים ובנייני משרדים שונים. בשנים אלו, בארץ ישראל נכח המנדט בריטי, אשר עסק רבות בפיתוח תעשיית החשמל שהיה חלק חשוב ממאמץ המודרניזציה הכולל בארץ. הבריטים הקימו בשנת 1923 את חברת החשמל לפלסטין, שהייתה אחראית על ייצור, הולכה והפצה של חשמל ברחבי הארץ. בשנים הראשונות מערך האנרגיה בארץ התבסס על מפעלים הידרואלקטרים בקנה מידה קטן וגנרטורים כדי לספק חשמל לאזורים עירוניים, אך בשנות ה-30 החל להשקיע בתחנות כוח בקנה מידה גדול יותר ובהרחבת רשת החשמל. הספר מדגים כיצד להתפתחות תעשיית האנרגיה בישראל היו גם השפעות חברתיות וכלכליות משמעותיות, שאפשרו את צמיחתן של תעשיות אחרות, כמו טקסטיל, עיבוד מזון ועיבוד מתכת. למרות ההתקדמות בתקופה זו, תעשיית האנרגיה בישראל עמדה בפני מספר אתגרים, ביניהם מחסור בדלק ובציוד עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה. אף על פי כן, הונחה התשתית להמשך התפתחות התעשייה בתקופה שלאחר המלחמה, אשר ראתה המשך התרחבות ומודרניזציה של רשת החשמל ומתקני ייצור החשמל. הטענה המרכזית של הספר היא שמערך האנרגיה שימש חלק מהמפעל הציוני בארץ. כך, כל מבנה של חברת החשמל מייצג השתרשות בארץ, הפגנת ריבונות וקידמה. מבנים אלו השתלטו על סביבתם וקבעו לה אופי, כאשר תחנת הכוח היוו מונומנט היוצר גם אקלים נפשי וזהות. הישראלי זיהה את תחנות הכוח כהישג לאומי וכביטוי לעצמאות מדינית, כלכלית וכנוכחות ציונית במרחב.
9 גישה ביקורתית מתוך התכנים שפורטו לעיל )נוסף לאלו המפורטים ברשימת המקורות(, נוסחה הגישה הביקורתית שמהווה את התשתית התיאורטית אשר הובילה לניסוח הגורמים לבעיה: 1 .Petroleumscape - קונספט זה יוצר קשר בין ביטויי המרחב השונים של הנפט - לרבות בתי זיקוק, אתרי אחסון, בנייני משרדים ותחנות דלק, לכדי תעשייה שלמה של תוצר, אשר באמצעותו ניתן לקשר בין המקומות בהם נפט נוכח פיזית או כלכלית, ולהבין את כוחו בעיצוב המרחב והתרבות, שמבטיח ייצור והרחבה מתמשכים של מרחבים אלו. כך תעשיות האנרגיה הפוסילית השונות, יצרו לאורך ההיסטוריה בתמיכת הציבור הרחב תרבות אנרגיה הכוללת 'לולאות משוב' )Loop Feedback )הן מרחביות והן מיוצגות, אשר הפכו אותן לגורם חיובי בחיי היומיום, ושבין היתר מנעו את התפתחותן של מקורות אנרגיה חדשים. גישה זו מנסה לייצר הסתכלות רטרוספקטיבית על עצמנו כחברה וקורא להכיר בזה שאנחנו חברה 'פוסילית' – משמע, שכל הערכים, האמונות, הצורה שבה אנחנו חיים קשורה לצורת אנרגיה. כשהמטרה הסופית - היא שנצא מ'הלופ' שבו התעשיה מכתיבה לנו את צורות החיים ושנצליח לדמיין ולחשוב על חברה וצורות אנרגיה חדשות.
10 העניין השונים? מאפשרות לבחון כיצד לחזק דווקא גישות שוויוניות ודמוקרטיות יותר לייצור וצריכת אנרגיה. 3 .ה ס י פ ו ר ה מ ו ט ע ה ע ל ת נ ו ע ה מ כ ו ח ל כ ו ח , פ ר ו פ ' און ברק, הזמן הזה, 2023 - במאמר זה, מוכיח פרופ' ברק כי בניגוד לתפיסה הרווחת, למעבר חד וחלק למקורות אנרגיה חדשים אין כל תקדים היסטורי. כמו כן, הוא מציג כיצד דווקא המעבר למקורות אנרגיה חדשים הגבירו את התלות במקורות הישנים במקום להפחיתה. מאמר זה מעודד את הביקורת ביחס לניסיון לתלות את התקוות של החברה במעבר לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, כי למעשה מדובר, 'באותה גברת בשינוי אדרת'. מכאן נדרש לחשוב על שינוי עמוק יותר כדי ליצור שינוי אמיתי. בהתבוננות על ישראל ובניסיון לנתח את נוף הנפט / אנרגיה המרחבי, הייצוגי והמיוצג, בחרתי להתמקד בארבעה נושאים. 2 .Extractivism – קונספט זה עוסק בדרכים שבהן תעשיות שונות, לרבות תעשיית האנרגיה, מפיקות משאבים טבעיים מכדור הארץ וכיצד תהליכים אלו משפיעים על מערכות אקולוגיות, קהילות והסביבה הגלובלית, כמו גם על ערכים וזהות תרבותיים. לדוגמה, הסחורה של משאבי טבע יכולה להוביל לשינוי תרבותי לעבר תפיסת עולם חומרית ואינדיבידואליסטית יותר, שבה משאבים נתפסים בעיקר כסחורות שניתן לקנות ולמכור ולא כמרכיבים של מערכת אקולוגית גדולה יותר. ההתבוננות דרך ההיגיון של ה'אקסטרקטיביזם' מאפשר לקרוא תיגר על הנרטיב הדומיננטי לפיו תעשיות אלו חיוניות לפיתוח כלכלי ולקידמה וטוען כי לעתים קרובות מדובר באליטה קטנה שמרוויחה תוך שהיא יוצרת הידרדרות סביבתית, קונפליקטים חברתיים וחוסר יציבות כלכלית. האקסטרטיביזם גם מבקר את הדרכים שבהן תעשיות אלו מנצלות ועוקרות קהילות ילידים ושוליים, לעיתים תוך התחשבות מועטה בזכויות או ברווחתם. מלבד ההתייחסות המובהקת לתעשיות האנרגיה הפוסילית, האקסטרקטיביזם בוחן את הדרכים שבהן גם מקורות אנרגיה מתחדשת יכולים להפוך לחלק מכלכלה אקסטרטיביסטית שמתעדפת רווח על פני קיימות סביבתית וצדק חברתי. גישה זו מאפשרת בחינה ביקורתית של המבנים החברתיים והכלכליים העומדים בבסיס תעשיות האנרגיה הקיימות. כאשר הצפת השאלות לגבי מי מרוויח מהפעילות? מי הנושא בבעלויות? וכיצד מתחלק הכוח בין מחזיקי
11 טריטוריאליות – האנרגיה כחלק ממפעל הציונות, השפעות גיאופוליטיות ומונופולים. הסתרה - ה‘בלתי נראה‘ של האנרגיה בצורת תרבות, מרחבים סגורים ותהליכי הפרטה שיוצרים ביזוריות ומעלימים את ההקשרים. חברה ואנרגיה - תחום מדעי האנרגיה שמהווה מחקר מולטי- דיסציפלינרי המקשר בין מדעי החברה לבין אנרגיה, וכן אודות צורות חיים שהתפתחו כחלק ממערך האנרגיה בעולם. השיח העכשווי - תהליך השינוי לקראת אנרגיות חלופיות, מתווה הגז, הרפורמה במשק האנרגיה בישראל ועוד.
12 מהלך 1 'הצפת' שכבת האנרגיה בחרתי ליצור 'מפות דרכים' אשר כוללות את הידע והמסקנות שנצברו. על מנת, להציג את האופן שבו האנרגיה נטמעה בחברה ובתרבות שלנו, בחרתי להשתמש במתודה שבה השתמשו חברות הדלק בעבר אשר פיתחו את מפות הדרכים כדי להעצים את נוכחותן בחיי היומיום עד כדי תלות. למעשה, חברות אלו מלבד ייצור המפות, היו אלו שסללו את הכבישים, שיצרו את הרכבים ושגם סיפקו להן את הדלק. כך בחרתי 'להציף' באופן דומה אך פרדוקסלי מעל פני השטח את 'שכבת האנרגיה' שאינה מובהקת ולהעלותה למודעות החברתית היומיומית. בחרתי לרכז את הידע לכדי ארבעה נושאים שבראייתי מתמצתים במידה רבה את הסוגיות והתהליכים שמתקיימים במערך האנרגיה. מחקר דרך עיצוב
13
14 עיירות פחם במאות ה-18 וה-19 התפתחו מכרות הפחם באירופה ובאה“ב, וכריה בכמיות גדולות, כדי לספק חומר דלק להסקת קטרי הרכבות וספינות הקיטור, וכן להסקה ביתית ולתעשייה. כריית הפחם השפיעה על ההיסטוריה האנושית במאה השנים האחרונות לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה חברתית, הכורים הפכו להיות מעמד מורמר של עובדים שנלחמו נגד הממשלה ויצרו אי שקט חברתי לאורך השנים. עיירות פחם היו עיירות בבעלות החברה, ללא נבחרי ציבור וללא כוחות משטרה עצמאיים. הם שילמו לעובדים במטבעות שהונפקו על ידי החברה, ולחצו על משפחות כורים לקנות אך ורק מזון, דלק וצרכים אחרים בחנויות של מפעיל הפחם עצמו. במאה ה-19 שימש פחם בריטי שנכרה בעיקר בויילס ובניוקסל כמקור האנרגיה העיקרי למהפכה התעשייתית. כך, מצד שני עיירות הפחם איפשרו לעובדים להתאגד באיגודי עובדים אשר נתנו בידיהם כוח חסר תקדים: לראשונה בהיסטוריה, יכלו בני המעמדות הפועלים לשתק את הכלכלה, התעבורה והתקשורת הגלובאלית, על ידי סדרה של שביתות שנועדו לשפר את תנאי העסקתם ואת תנאי הבטיחות במכרות בהם עבדו.
15 המקום בו מצטלבים תחבורה ימית, זיקוק נפט ותחבורה יבשתית, הם אולי הצמתים החשובים ביותר בנוף הנפט התעשייתי. מכיוון שהמים חיוניים הן לתהליכים תעשייתיים והן לספנות, בתי זיקוק מוקמו לעתים קרובות ליד נהרות. השליטה על תחבורה יבשתית וימית, לרבות החזקת צי ספנות, אפשרה לחברות להגיב בצורה גמישה לרשתות הסחורות הגלובליות שלהן ושימשה ככלי גיאופוליטי. לפיכך, ערי הנמל שהתפתחו כחלק מהמערך של תעשיות האנרגיה, מהוות תפקיד חשוב בתהליך ההופעה של נופי הנפט. ערי נמל
אבו רודס/שלהבת מדעי האנרגיה 16 יישוב ישראלי שנבנה על חולות אבו רודס, בדרום מערב סיני, על חוף מפרץ סואץ בצמוד לשדות הנפט הנמצאים ביבשה ובים. מתקני הנפט נכבשו במלחמת ששת הימים ושוקמו לאחר שנפגעו במלחמה על ידי ישראל. השדה הופעל על ידי חברת ”נתיבי נפט“ שעובדיה ומשפחותיהם התגוררו ביישוב שהוקם בשנת 1971 .בארות הנפט סיפקו למעלה ממחצית תצרוכת הנפט של ישראל. במלחמת יום הכיפורים הופסקה פעילות השאיבה בעקבות פגיעה במאגרי הנפט והמתקנים והיישוב פונה ב-1975 ,בעקבות חתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים. המחזה ”עיר הנפט“ שנכתב ע“י ה‘ מיטלפונעסק באבו רודס שהייתה בעיני המחזאי לסמל של התבהמות החברה הישראלית. לדבריו ”... כשאבו רודס הייתה בידינו, היא סיפקה את תצרוכת הנפט של ישראל והניבה רווחים של מיליוני דולרים... המקום נהפך למעין לאס וגאס ישראלית באמצע המדבר, עיר מקלט ששאב אליו טיפוסים שרצו לעשות כסף מהיר, ובחורות שעסקו בזנות במסווה של חדרניות“. פרויקט התכנון בעל החזון רב ההשפעה לעיר עם גורדי שחקים וכבישים מהירים, שתוכננה ע“י לה קורבוזיה, נערכה בחסות יצרן רכב. אדריכלים נוספים ומפורסמים הפיקו פרשנות משלהם לנוף הנפט, לעתים קרובות בהזמנת תעשיית הנפט או הרכב או בתמיכה בהם.כך, מכוניות היו גם תכונה מרכזית בברודקר סיטי של פרנק לויד רייט. תחום מתפתח של מחקר העוסק בדרכים שבהן משאבי אנרגיה, מערכות ודפוסי השימוש מעצבים את התנאים החומריים, החברתיים והתרבותיים של החיים המודרניים. א בבסיס התחום עומדת הטענה כי אנרגיה, אשר מוגדרת טכנית כיכולת לבצע עבודה, ובשפת הדיבור כדלק ”שגורם לנו ללכת“ - היא איננה רק דבר פיזי אלא קשר חברתי.א האופן שבו חברה משתמשת, מייצרת ומפיצה אנרגיה משקף, את המבנים והערכים הבסיסיים שלה. ב מעבר להיבטי האקלים, התחום בוחן את היחסים הטקסטואליים והתרבותיים, הפוליטיקה המגדרית של מערכות האנרגיה, הקונפליקטים סביב מעברי אנרגיה היסטוריים.ר
מדעי האנרגיה 17
18 קצא“א קצא“א הינה חברה ממשלתית המשנעת נפט גולמי בין ים סוף לים התיכון, ומאחסנת נפט גולמי ומוצרי דלק.י במקור, החברה הוקמה כבעלות משותפת של ישראל ואיראן, אשר עסקה במיזמי אנרגיה בתחום הנפט והגז. החברה פעלה בשנים 1968–2017 על סמך שטר זיכיון צינור הנפט. לאחר פקיעת הזיכיון עברה פעילות החברה לחברת קו צינור אירופה אסיה.י בשנת 1965 ישראל הרחיבה את השותפות עם איראן, כדי לאפשר ייצוא נפט דרך ישראל בנתיב העוקף את תעלת סואץ. לשם כך הונח צינור בקוטר 42 אינץ‘ בקיבולת גבוהה.י עם עליית חומייני לשלטון, הופסק השת“פ, כאשר איראן סירבה לפרק את השותפות באופן מסודר.י בשנת 1981 הוגשה תביעה נגד ישראל שבה איראן דרשה מחצית מנכסי קצא“א. התביעה מתנהלת מעל 30 שנה בבתי משפט באירופה. ישראל הפסידה בשני הליכים, כאשר הליך שלישי עודנו מתנהל.י
19 חברת החשמל פלשתינה החברה הוקמה בשנת 1923 במטרה להוביל את משק החשמל בארץ ישראל. את החברה הקים פנחס היישוב העברי וחלוץ התעשייה בארץ ישראל.י רוטנברג, יהודי ומהפכן רוסי שהיה ממנהיגי רוטנברג עלה לארץ ישראל בשנת 1919 ,והציע לממשלת המנדט הבריטי להקים תחנות כוח. המנדט ראה חשיבות בפיתוח תשתית חשמל מודרנית, והעניק לרוטנברג ולערבים על ידי שימוש במקורות המים של הארץ.י זיכיון לפתח חברה פרטית וליצור מרחב חשמלי ליהודים המפעל של רוטנברג היה מהגורמים החשובים לאלפי אנשים שכבר שקלו לעזוב את ארץ ישראל.י בהצלת היישוב העברי, והוא סיפק מקור פרנסה החברה נרשמה בספר החברות של ממשלת המנדט הבריטי, ומניותיה נסחרו בבורסה הלונדונית. הזיכיון של חברת החשמל הוארך למשך 70 שנה, ונשאר בתוקף עד שנת 1996 ,אז הומר בחוק ”משק החשמל הישראלי“.י י
מונופולים ראש זוהר 20 המאגר התגלה בשנת 1958 ,על ידי חברת הנפט לישראל שהייתה חברה ממשלתית. גילוי הגז בשדה זוהר היה הראשון מסוגו במזה“ת ונחשב לשדה הגדול ביותר בישראל עד לגילוי שדות הגז הטבעי באגן הים התיכון בשנות האלפיים. בשנת 1961 ,נוסדה חברת ”מגל“ – מפעלי גז לישראל בע“מ, על ידי מדינת ישראל, חברות לחיפוש נפט, משווקי מוצרי נפט ומשקיעים פרטיים. החברה הוקמה במטרה לעסוק בשיווק והולכה של הגז טבעי. החברה הניחה תשתית צינורות הולכת גז טבעי באורך של כ-300 ק“מ, ממאגר ראש זוהר אל לקוחות החברה - מפעלי ים המלח, מפעלי הפוספטים באורון, ומפעלי תעשייה במישור רותם, דימונה וירוחם. בשנת 1969 ,נוסדה חברת הבת ”גזטיב“ שעסקה בשיווק והולכה של גז טבעי לצריכה ביתית ליישובים ערד, ירוחם ודימונה בשיטת ”מהבאר למבער“. אך למעשה חוברה לרשת רק העיר ערד ומספר שכונות בדימונה. בשנת 1979 הופסקה פעילותו. בין השנים 1980 ו-1982 שימש להטמנה של גז טבעי שהופק בשדה הגז ”שדות“ בסיני עד החזרת שדות הנפט והגז שבסיני לידי מצרים בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים. עד לשנת 1984 הופק מחדש הגז שהוחדר לשדה ונמכר לצרכנים.
21 הסכם הגבול הימי עם לבנון ההסכם נחתם בנובמבר 2022 וקבע קו תיחום של האזור הכלכלי הבלעדי ושל המים הטריטוריאליים בין שתי המדינות. על פי ההסכם, ישראל תוותר על דרישותיה במים הכלכליים מול לבנון לכל אורך הגבול מלבד חמישה ק“מ הקרובים לחוף. סעיף נוסף בהסכם עוסק בפיתוח מאגר צידון/קאנא הנמצא בשטח שתי המדינות. על פי הערכה ראשונית, כ-%17 משטח המאגר נמצאים במים הכלכליים של ישראל. על מנת שיהיה ניתן לפתח את המאגר, יפצו החברות המחזיקות את הזיכיון הלבנוני לפיתוח המאגר, ובראשן חברת טוטאל הצרפתית. ההסכם איפשר התחלה של הזרמת הגז ממאגר כריש, הנמצא כולו בשטח ישראל, אך בסמוך לגבול הימי בין המדינות.
22 מים טריטוריאליים מימי החופין המים הריבוניים – עד 12 מיילים ימיים מערבה מקו החוף. שטחם הכולל הוא כ -000,4 קמ"ר. בשטח זה יש למדינה ריבונות מלאה, ל"מעבר בתום לב".ה אך לכלי שיט זרים ניתנת הזכות מים סמוכים רצועה המשתרעת בין ה-12 ל-24 מיילים ימיים מקו החוף והמהווה חלק מהאזור הכלכלי הבלעדי. באזור זה אין למדינה ריבונות מלאה, אולם היא רשאית להפעיל בו סמכויות אכיפה מוגבלות במטרה למנוע הפרות דין בתחומים של מכס, הגירה, תברואה וארכיאולוגיה.
23 מים כלכליים רצועה המשתרעת עד 200 מיילים ימיים, או עד קו האמצע בין קפריסין וישראל, כפי שסוכם בין שתי המדינות. גבולות המים הכלכליים בדרום סומנו על פי הנהוג בין מדינות אך ללא הסכם עם רצועת עזה ומצרים. בשטח זה אין למדינה ריבונות מלאה, וניתנות לה זכויות כלכליות בלעדיות בלבד: זכויות הנמצאים על קרקעית הים, תחתיה ובמים שמעליה;י לחיפוש, לניצול ולניהול של משאבי החי והמינרלים זכויות לניצול גלים, זרמים ורוח להפקת אנרגיה, סמכויות נלוות לצורך מימוש הזכויות, כמו בניית מתקנים ואיים מלאכותיים; סמכויות שיפוט בשטח המתקנים, וכן סמכות לקביעת אזורי בטחון סביב המתקנים. למדינה סמכויות פיקוח ואכיפה לצורך מימוש זכויות במשאבי החי וסמכות לעסוק במחקר מדעי ולהגן על הסביבה הימית. במקביל לזכויות מוטלת על המדינה החובה לשימור הסביבה הימית ומשאבי החי. למדינות זרות יש זכויות מוגדרות במים הכלכליים כולל חופש שיט וטיס וזכות להנחת כבלים וצינורות תת-ימיים. ישראל טרם הכריזה על האזור הכלכלי הבלעדי שלה.א י
24 המתווה הגדיר את הרגולציה במשק הגז הטבעי בישראל. המתווה עורר מחאה ציבורית שהתבטאו בסדרת הפגנות ברחבי ישראל ובעתירות לבג"ץ. המתווה נועד לקדם פיתוח מהיר של המאגרים, להזרים הכנסות ממסים למדינה, לתרום לביטחון אנרגטי ולביטחון המדינה ולשפר את יחסי החוץ של ישראל. המתווה כולל תשעה פרקים; הפרק הראשון הכיל קבוצה של חמישה פטורים לחוק ההגבלים העסקיים שהממשלה הציעה לאפשר לזכייני רישיון ”לווייתן“. בהמשך המתווה הציעו לזכייני רישיונות ”לווייתן“ ו“תמר“ פטורים מחובות מסוימות שקבע המחוקק בחוקים האלה: חוק הנפט, חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, חוק משק הגז הטבעי וחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. בתמורה לפטורים אלה, החברות התחייבו לפתח את מאגר לויתן ולהתחיל באספקת גז טבעי תוך 48 חודשים ממתן הפטורים. המתנגדים למתווה טענו שתנאי אסדרת משק הגז המקוריים, שלפיהם הונפקו הרישיונות, איפשרו פיתוח כלכלי של המאגרים. תגובת הממשלה הייתה צריכה להיות פסילת הרישיונות ולא הענקת הטבות שוות מיליארדים. לפי מתנגדים, תנאי המתווה יוצרים הוצאות ציבוריות מיותרות שהיו נחסכות אם הרישיונות היו מונפקים מחדש דרך מכרזים. מתווה הגז
25 סוגי אנרגיות פחם סולארית גלים רוח גרעינית מימן ביומסה אוסמוטית גיאותרמית ג ז שריפת פחם )הנחצב( ושימוש בחום ליצירת קיטור המניע את הטורבינות ליצירת חשמל. ניצול אור השמש להפקת חשמל דרך חימום, או באופן ישיר תוך שימוש בתאים פוטו - וולטאים הממירים את אור השמש לזרם אלקטרונים.י כוח גלי הים, פועלת על מערכת של מצופים אשר אנרגיית תנועתם מומרת ביבשה ללחץ הידראולי המפעיל גנרטור שמייצר אנרגיית חשמל. ניצול רוחות חזקות להנעת שבשבות המניעות טורבינות להפקת חשמל. שימוש בביקוע גרעיני במוטות אורניום ליצירת חום היוצר קיטור המניעה טורבינות ליצירת חשמל. מקור כח המשמש בעיקר לכלי רכב ולמבנים, ומסתמך על תא ייבוש ושריפה של חומרים מתגובה בין חמצן למימן.י אלקטרוכימי במייצר חשמל מהצומח אשר גודלו במיוחד או מזבל אורגני, ושימוש באנרגית החום להפקת קיטור שיניע את הטורבינות וייצור חשמל. שימוש הבהפרשי מליחות על מנת לגרום להפרשי גובה של שני מיכלי מים המופרדים על ידי ממברנה מלאכותית. הפרש הגובה מנוצל בדומה לתחנה הידרואלקטרית. ניצול של החום הטמון בכדור הארץ על מנת להפיק חשמל בעזרת קיטור או התאדות נוזלים עם טמפ' רתיחה נמוכה. שריפת גז טבעי )הנשאב ממעמקי האדמה( ובעזרת החום מייצרות קיטור המניע טורבינות ליצירת חשמל.
26 מערכת ההולכה הממשלה החליטה שהפרויקט יבצע על ידי הסקטור הפרטי, כאשר מערכת ההולכה תוקם בשיטת בנה- הפעל-העבר, בה היזם בונה את התשתית, מתפעל אותה לתקופה ארוכה ולאחר מכן מחזירה למדינה.י נתיבי הגז הטבעי לישראל, היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 2003 ,למטרת הקמה והפעלה של מערכת הולכת גז טבעי בישראל. מערכת ההולכה הוקמה על פי תוכנית מתאר ארצית 37 וכוללת ארבעה קווי גז עיקריים:י הקו הימי: מאשדוד עד חוף דור עם חיבור יבשתי לתחנת הכוח חגית שבואדי מילק. הקו הוקם על ידי חברת החשמל אך מופעל על ידי החברה.י הקו המרכזי: בתוואי אשקלון – קריית־גת – שורק – גזר – אשדוד. הקו הדרומי: בתוואי קריית־גת – באר־שבע – רמת־חובב – דימונה – סדום. במרץ 2017 נוסף מקטע צינור מסדום אל מפעלי תעשייה ירדניים בצידו המזרחי של ים המלח.י הקו הצפוני: מחבר את תחנת הכוח חגית לתחנת הכוח אלון תבור וחיפה.י
מערכת ההולכה הממשלה החליטה שהפרויקט יבצע על ידי הסקטור הפרטי, כאשר מערכת ההולכה תוקם בשיטת בנה-הפעל-העבר, בה מכן מחזירה למדינה.י היזם בונה את התשתית, מתפעל אותה לתקופה ארוכה ולאחר נתיבי הגז הטבעי לישראל, היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 2003 ,למטרת הקמה והפעלה של מערכת הולכת גז ארצית 37 וכוללת ארבעה קווי גז עיקריים:י טבעי בישראל. מערכת ההולכה הוקמה על פי תוכנית מתאר הקו הימי: מאשדוד עד חוף דור עם חיבור יבשתי לתחנת הכוח על ידי החברה.י חגית שבואדי מילק. הקו הוקם על ידי חברת החשמל אך מופעל הקו המרכזי: בתוואי אשקלון – קריית־גת – שורק – גזר – אשדוד. הקו הדרומי: בתוואי קריית־גת – באר־שבע – רמת־ אל מפעלי תעשייה ירדניים בצידו המזרחי של ים המלח.י חובב – דימונה – סדום. במרץ 2017 נוסף מקטע צינור מסדום תבור וחיפה.י הקו הצפוני: מחבר את תחנת הכוח חגית לתחנת הכוח אלון 27
28 נפט גז טבעי פחם מתחדשות גרעינית דיאגרמת צריכת חשמל לפי סוגי אנרגיה עדכני לשנת 2020* תמהיל אנרגיה OCED תמהיל אנרגיה ישראל
29
30
31
32 הנפט ומוצריו שינו את החיים והנופים ברחבי העולם בדרכים שלעתים קרובות אינן נראות או מזוהות. קשה לראות את הכוח המעצב של הנפט כשהוא מהווה חלק מכל כך הרבה מהחפצים והחומרים שמקיפים אותנו: בד הבגדים שלנו, הצעצועים של ילדינו, האספלט, אפילו האוכל שאנו אוכלים. השפעתו של נפט על חיי היומיום היא לעתים קרובות עקיפה, כאשר זמינותו משפיעה על הבחירות לגבי היכן צריך לגור או איך כדאי לבלות את שעות הפנאי שלו. עם השנים, ניתן להבחין כי החומריות של שיטות האנרגיה השונות הולכת ונעלמת. מפחם שהיה חומר מובחן, מוצק, בעל צורה וצבע, לנפט שהוא נוזל, חסר צורה ועם צבע, ועד לגז - שהוא חסר צורה וצבע, וכן הלאה. נפט פחם ג ז חומריות
33 מפות הדרכים של שנות החמישים, שפורסמו על ידי חברות נפט והופצו באופן חופשי, מביאות לידי ביטוי את הדרכים שבהן פעולה תאגידית שוזרת יחד פרסום, ידע ועניין הציבור בפנאי. התרבות הפופולרית מהווה חלק מהתכונות האפקטיביות של נופי הנפט הייצוגיים. לדוגמה, צעצועי ילדים המיוצרים ללא שיתוף פעולה ישיר של חברות הנפט, דוגמת פאזל של בית זיקוק לנפט, מכונית צעצוע, או צעצוע תחנת דלק עם לוגו חברת אוקטן, או בתי ברבי מפלסטיק. חפצים כאלה מקדמים את ההכרה של מבני נפט, לוגו וצבעים מגיל צעיר, ומכינים את הילדים לעולם נפט, אם כי מבלי להציג את זרמי הנפט או המשלוחים שמניעים אותו. גישות אמנותיות ביקורתיות לנוף הנפט יכולות לעזור להעלות את המודעות להיקף העצום של נוכחותו של הנפט וייצוגו על מנת לתמוך בערכי אנרגיה חדשים בקנה אחד עם החברה שלאחר הנפט וליצור דמיונות חדשים של חיים לאחר הנפט.
34 תעשיית הנפט משתרעת על פני מספר מרחבי התערבות: - Upstream חיפוש והפקת נפט. האתרים שלו נמצאים לעתים קרובות באזורים כפריים או במקומות קשים לגישה. - Midstream תשתיות כבישים, רכבות וצנרת המעבירות נפט ומוצריו אל בתי הזיקוק וממנו גם בקנה מידה עולמי. - Downstream זיקוק ועיבוד נפט וכן שיווק וכמה פעילויות ביניים, שכולן חשובות בהפצת מוצרי נפט לצרכנים. כיום, חלק מהאתרים המשמשים את תעשיית האנרגיה בישראל נחשבים לשטחים סגורים שאינם נגישים לציבור. כך גם במרחב הימי, כאשר אסדות הגז מגבילות את מעבר כלי השייט בשטחן, במרחק רדיוס של 3 מיילים ימיים. שטחים לא נגישים לציבור
35 תהליכי הפרטה כחלק מהרפורמה במשק האנרגיה המליצה הועדה על הפרטה של מגוון גופים, כביכול לשם הגדלת התחרות. יחד עם זאת, נראה כי תהליכי ההפרטה במקביל יוצרים היחלשות של איגודי העובדים, כפי שהתרחש בעת המעבר מפחם לנפט. כעת, כאשר צורות האנרגיה נעות באמצעות צינור, יורדת היכולת של האיגודים לסגור את זרמי האנרגיה כפי שנעשה במכרות הפחם. כחלק מהרפורמה הוחלט שמקטע הייצור יפוצל למספר חברות וייפתח לתחרות. כמו כן, יוקם מנגנון למסחר תחרותי בחשמל, אשר יפעל בשקיפות מלאה. הפעילויות במקטעים השונים תבוצענה תחת רישוי ממשלתי מתאים, לרבות במקטעים התחרותיים. אופן הפיקוח והיקפו ייקבעו בהתאם לדרגת התחרות שתתפתח בכל מקטע.
36
37
38 כאן יגיע התוכן שמתוך המפות לפי הנושאים - יכולה להשאיר אותו מסודר כמו שהוא או לפזר אותו - קובץ אינדיזיין של מפות
מהלך 2 - בחינת יחסי חברה )צריכה( אנרגיה )ייצור( תחילה, יצרתי הקבלה ויזואלית בין חברה לאנרגיה באמצעות השוואה בין תהליך ייצור האנרגיה הפוסילית ותהליך ייצור של אנרגיה פסיבית, לבין ההתנהלות החברתית 'השגרתית' שלנו בשני המצבים. קרי, מצב של עבודה )אקטיביות( לעומת בטלה )פסיביות(. במקביל, ביקשתי לבחון את הרגלי הצריכה וגיליתי כי אופן הצריכה קשור למאפיינים תרבותיים - חברתיים. על גבי מפה שמציגה את כמות הצריכה באזור גוש דן, מצאתי שיש קשר בין חתך סוציו-אקונומי לבין כמות הצריכה. כך, סביון שמהווה יישוב בחתך סוציו-אקונומי גבוה, עם צריכת אנרגיה גבוהה )אדום כהה( לעומת חולון ובת ים הנחשבים ליישובים בחתך סוציו- אקונומי נמוך, שם הצריכה היא הנמוכה ביותר )ורוד בהיר(. לסיכום, מהלכים אלו חידדו את האחריות החברתית והנכיחו את סוגיית ה'ביצה והתרנגולת' של האם זו 'אשמת' החברה או שמא זו התעשייה שפעלה 39
40 שאלת המחקר מהי ההשפעה המרחבית של תעשיית האנרגיה ה'פוסילית' והשלכותיה על החברה והתרבות בישראל? אילו אתרי אנרגיה בעלי מידת השפעה ונוכחות משמעותיים במרחב הישראלי? האם הנוכחות / היעדר הנוכחות של אתרי האנרגיה תורמים להשפעה או למודעות אליה?
41
התמקדות באתר 42
43 יותר' ואקס טריטוריאלי, אשר מהוות אנרגיה חדשה אך שלמעשה מהווה את אותה 'גברת בשינוי אדרת'. לסיכום, האתר הוא מעין 'מיקרו קוסמוס' המהווה נק' התנקזות של מגוון סוגי אנרגיה שמספרות את הסיפור של האנרגיה בישראל. כשבנוסף, מרחב זה מהווה חלק מקונטקסט רחב יותר, בהסתכלות גלובלית, מדובר ב'שער האנרגיה' אל תוך ישראל ובמעבר לים האדום. בשלב הנוכחי, על מנת להצליח ולענות על שאלת המחקר, בחרתי להתמקד באתר קצא"א שבאשקלון, יחד עם אסדות הגז הדרומיות )תמר ומארי בי(. בחירת אתר זו נעשתה מתוך הבנה שמרחב זה מגלם את המרחבי, הייצוגי והמיוצג בתחום האנרגיה בישראל. מרחב זה מנכיח את המתחים והקונפליקטים )החדש והישן, הנגיש לציבור לעומת הנסתר, ים - יבשה, עבר-הווה-עתיד(. בנוסף, את האסדות שמהוות מקור אנרגיה חלופי 'ירוק אשקלון שמורת טבע NM 12 גן לאומי אשקלון א.ת אשקלון מ.א. חוף אשקלון עזה
44 דליפת הנפט בשמורת עברונה שגרמה לנזק אקולוגי משמעותי והדגישה את הצורך באמצעי בטיחות משופרים ובתקנות מחמירות בהפעלת הצינור. בשנים האחרונות, החברה בוחנת הזדמנויות נוספות מעבר להובלה של נפט. כשבמקביל, נראה כי היא ממשיכה לשמר ואף לפתח את הפעילות בתחום הנפט. חוק זיכיון צינור הנפט - קצא"א נחשבה לחברה פרטית בבעלות משותפת של ישראל וממשלת איראן אשר מוגדרת "שותפה לא פעילה". עם הקמתה ניתן לה זיכיון ל-49 שנה בהתאם לחוק זיכיון צינור הנפט, תשכ"ח-1968 .חוק זה שחרר אותה מתשלום מס הכנסה, ארנונה ודמי חכירה ופטר אותה מחובת המכרזים - כל זאת בתחומי פעילותה. בתום 49 שנים פקע שטר זיכיון צינור הנפט של קצא"א. במרץ 2017 נחקק חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, המעגן את המשך פעילות המתקנים. על פי החוק, הפעילות הקודמת הועברה לחברה בבעלות המדינה. כך הוקמה חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ )קצא“א( שהינה חברה ממשלתית אשר עוסקת בתחום הנפט והגז. בשנים האחרונות פועלת החברה להרחיב את יכולת האחסון של מוצרי נפט ודלקים במסופי האחסון באשקלון ובאילת. כשבמקביל, פועלת קצא"א קצא"א חברת קצא"א הוקמה במקור כחברת קו צינור אילת - אשקלון בשנת 1968 כמיזם אסטרטגי משותף בין ישראל לאיראן. כאשר המטרה העיקרית הייתה להעביר נפט איראני מהמפרץ הפרסי לאירופה, תוך עקיפת תעלת סואץ, שהייתה סגורה באותה עת. החברה הקימה צינור שחיבר את נמל אילת בים סוף בישראל לנמל אשקלון בים התיכון. בעקבות המהפכה האיראנית ב-1979 ,היחסים הדיפלומטיים בין איראן וישראל הידרדרו והובילו לעצירה של המיזם. כתוצאה מכך, קצא"א נאלצה לחפש מקורות נפט חלופיים כדי לשמור על פעילותה. כיום, מערכת קווי הצינור של קצא"א להובלת נפט גולמי כוללת 3 קווים. הגדול מביניהם הוא קו "42 באורך 254 ק"מ, המחבר את נמל הנפט לחוף ים סוף עם נמל הנפט באשקלון, אשר לחוף הים התיכון. שני הקווים הנוספים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. החברה מפעילה שני נמלי נפט ושני מכללים עם נפח אחסון כולל של 6.3 מיליון מטרים מעוקבים לנפט גולמי ומוצרי דלק. בשנות ה-90 הפך הצינור כדי לאפשר הובלת נפט גולמי רוסי מהים התיכון לים האדום. היפוך זה איפשר יצוא נפט רוסי לאסיה והיווה נתיב חלופי להובלת נפט רוסי לשווקים גלובליים. במרוצת השנים התמודדה קצא"א עם מספר תאונות סביבתיות, כאשר המשמעותית ביותר אירעה בשנת 2014 -
45 פינוי ב-2026? הפסקת פעילות מחוץ למים טריטוריאליים שטחים פנויים מרחב כמעט אין סופי להרחבה של יכולת ההזרמת הנפט הגולמי מנמלי הים השחור, הים הכספי ומפרץ ארצות הברית ללקוחות באסיה. הרחבת הפעילות מתבצעת על רקע החיפוש אחר חלופות לשינוע הנפט הגולמי ושינוי מגמות עולמי של תנועות הדלק, עקב הביקושים הגוברים בחצי הכדור המזרחי ובעיקר בהודו וסין. בנוסף, בשנת 2019 חתמה קצא"א עם חברת EMG על חוזה שיאפשר להזרים גז טבעי ממערכת ההולכה הישראלית למצרים. בתחילת שנת 2020 החלה הזרמת גז טבעי מישראל למצרים, דרך מסוף הגז הטבעי של קצא"א באשקלון. השיח הציבורי - הסכם Med Red Med - באוקטובר 2020 חתמה החברה על מזכר הבנות מחייב להפעלת גשר יבשתי בין אילת לאשקלון באמצעות קו צינור אילת-אשקלון לשינוע ואחסון נפט מאיחוד האמירויות הערביות ושווקים אחרים ללקוחות באגן הים התיכון ובמזרח הרחוק. החל משבת 2021 החלו להגיע מיכליות ענק למפרץ אילת, ולפרוק נפט שמקורו באיחוד האמירויות, ושמוזרם דרך צינור אילת-אשקלון, כדי להגיע לאירופה. במסגרת זו, עלה שיח ציבורי שהתנגד להסכם זה, בין השאר לאור התנהלות בחוסר 'שקיפות' מצד החברה וכן בשל הסיכונים הסביבתיים שקיימים בהסכם בסדר גודל כזה.
46 האתר באשקלון שטחו של האתר באשקלון הינו כ-4000 דונם, והוא כולל מגוון סוגים של תשתיות אנרגיה עבור אחסון, הולכה, בקרה, לוגיסטיקה והנהלה. בתוך האתר של קצא"א קיימת תחנת כח דוראד בבעלות פרטית וכן אתר אחסון של גפ"מ, מתקן התפלה. כמו כן, ליד האתר של קצא"א קיימת תחנת כח - רוטנברג )בבעלות חברת חשמל( וכן אתר אחסון של תש"ן )תשתיות נפט(. בנוסף לכך, קיים מעגן וכן מקשרים עבור מיכליות הנפט אשר מגיעות לפורקות את הסחורה שלהן אשר מוזרמת לאתר האחסון באשקלון ומשם מוזרם דרך קו הצינור לאילת. אתרי עתיקות מצופי היקשרות צינורות הזרמה מרחב ימי קצא“א
47 שמורת טבע מפת מתחם קצא“א מ.א. חוף אשקלון חוות דלק גולמי חוות גפ“מ מנהלה חוות דלק גולמי מסוף כימיקלים ותזקיקים מעגן קצא“א מתקן התפלה מתקן התפלה תחנת דוראד מאגר פחם מתחם גז טבעי חוות נפט חוות נפט תחנת כח רוטנברג טורבינות ייצור חשמל חוות מזוט מסוף מזוט א.ת. אשקלון קצא“א 400m רדיוס m 80 רדיוס m 100 רדיוס חברת חשמל תש“ן אשקלון בטיחות מהגדר גן לאומי אשקלון 150m טווח סיכון מקומי אחסון דלק מסןע פחם
48 משק הגז בישראל מהו גז טבעי? גז טבעי הוא תערובת גזים חסרת צבע וחסרת ריח המשמשת להפקת אנרגיה - תערובת של דלק מאובנים גזיים טבעיים. הגז נוצר כאשר שכבות של חומר צמחי ובעלי חיים מתפרקות ונחשפות לחום ולחץ עזים מתחת לפני כדור הארץ במשך מיליוני שנים. הגז הטבעי משמש בעיקר כחומר דלק לייצור חשמל ולצורכי אנרגיה של מפעלי תעשייה גדולים, ובאופן מצומצם כדלק לרכבים וכחומר גלם להפקת דשנים. הגז מספק היום כ-%22 מהאנרגיה בעולם ומשמש מקור לכמעט רבע מתעשיית החשמל. הביקוש לגז נמצא במגמת עלייה כבר כמה שנים ברציפות ונראה שמגמה זו עתידה להתחזק עוד יותר בשנים הקרובות. מאגרי הגז הגדולים בעולם מצויים ברוסיה ובמדינות המפרץ הפרסי. גז טבעי משמש כמקור אנרגיה יעיל ונקי בתחנות כוח, בתעשיות הכימיה והפטרוכימיה, במפעלי מתכת ונייר, במתקני התפלה ובתעשיות נוספות. במדינות מסוימות משמש גז טבעי גם לצריכה ביתית ולעסקים קטנים, בעיקר לצרכי חימום ובישול, ובמספר מדינות גם לתדלוק כלי רכב פרטיים וציבוריים. 0.55 +0.0+
235 -49
50 היסטוריית גילויי הגז בישראל