101
102 שמורת עברונה N° 70703,29 E° 99648,34 22
103 השלט לתחנת הדלק האחרונה ללא מע"מ משך אותי, וגם ההזדמנות להפסקה קצרה של אייס קפה והורדת הפניקה. כמה דקות לפני כן כמעט התהפכתי כשנסעתי בתוך השטח, צמוד לבאר אורה, איפה שאירע הפיצוץ של הצינור בשנת 2014 בשמורת עברונה. ניסיתי לחפש שרידים של האירוע וכנראה שמשכתי את זה קצת יותר מידי. לקחתי אייס קפה והלכתי להתיישב בחוץ בצל ליד העובד של התחנה. "אולי אתה יודע איפה היה הפיצוץ של הצינור"? "הא זה היה ממש כאן, הוא הצביע אל מעבר לכביש, ממש איפה שלפני רגע הייתי במצוקה. "אבל לא רואים שם כלום". מחיתי. "ברור. מה ציפית לראות? עברו כבר לא מעט שנים, הכל חזר לקדמותו לכאורה". ע' הוא המנהל של התחנה, שיתף אותי שהוא יליד המקום ועכשיו הוא חי בבאר אורה. כשאירע הפיצוץ הוא גר ביישוב סמוך. "כן את יודעת, נתנו לתושבי באר אורה פיצויים של כמה אלפי שקלים וסלאמאת. נראה לי שלא היה להם מושג בכלל שהצינור הזה עובר להם ממש מתחת לאף". האמירה הזו נשמעה לי בהתחלה קשה אבל גם כל כך הגיונית. "זה היה נורא" הוא שיחזר בפני את התמונות הידועות לשמצה של הזרמים השחורים על רקע המדבר. "זה נראה כאילו הכל חזר לקדמות, אבל אין לי ספק שכמה בתי גידול נהרסו שאין לנו מושג". הוא הוסיף שלדעתו הדבר הזה בכלל צריך להיעלם ואני ניסיתי לחשוב לעצמי על אפשרויות תעסוקה חדשות בשביל ע', ליום שהדבר הזה 'יעלם' והוא ישאר ללא עבודה, בתור מי שמנהל את תחנת הדלק.
104 אילות N° 57802,29 E° 96749,34 23
105 "היי, תגיד החוף של קצא"א, אפשר להכנס אליו?" שאלתי את המלצר כשהגיש לי את החשבון. ילד חמוד, עם עיניים טובות, ענה לי בחיוך ממזרי וחצי בלחש: "ממה שאני יודע זה מהחופים האלו שמתגנבים אליהם דרך פירצה בגדר". "וואלה. אז תוכל לגלות לי איפה הפירצה נמצאת" "האמת שאני לא יודע, כי אף פעם לא הייתי שם. אני בכלל מנהריה. אבל מה את עושה כאן? את תסריטאית או משהו?" "אני נוסעת לאורך קצאא – מאילת עד אשקלון". "מה? זה מגיע עד אשקלון?" העיניים הטובות והתמימות שלו נפקחו לרווחה. הוא שיתף אותי שהוא הגיע לאילת כדי להרוויח כסף ושהחלום שלו זה להיות עשיר – "אני מאז ומתמיד דמיינתי את עצמי פשוט יושב על סירה ומתפנן ככה את יודעת, בלב ים" "די, מה אתה מפליג?" "לא, אבל אני אשלם למישהו שיפליג בשבילי" שאלתי אותו לשמו המלא, כי אמרתי לו שאני רוצה שבשביל היום שהוא יהיה עשיר ומפורסם אני אוכל להגיד שאני הכרתי אותו פעם במסעדת ג'ירף אילת. הוא ענה לי מבסוט ואחר כך גם ביקש לדעת את שמי.
106 חוף קצא״א אילת N° 52543,29 E° 93502,34 24
107 דווקא לאורך תוואי הצינור - נק' מגופים, שלטי אזהרה, נק' בקרה וכד'. לפני היציאה למסע ורק לאחר חיפוש אקטיבי הצלחתי לאפיין ולהצליח לזהות את האלמנטים הויזואלים של קו הצינור. לפיכך, מסקנתי היא כי קיימת נכונות לנסות ולהסתיר את התוואי של הצינור בין אם מסיבות בטחוניות )אלו הנימוקים הגלויים לפחות( ולחומרה, כדי שהציבור לא יבין את המימדים והמשמעות של קיומו במרחב. כאשר הנוכחות בקצוות הינה רבה יותר מהנוכחות שבמרכז התוואי. מכאן, בחרתי להתמקד במספר נקודות לאורך הצינור שאינן דווקא בקצה שלו. אימג' בורות - בהמשך לכך, ניכר כי היעדר הנוכחות משפיעה על מידת הידיעה וההבנה לגבי קיומו של הצינור מצד הציבור. לאורך המסע פגשתי אנשים, אשר חלקם אף גרים בסמוך לתוואי של הצינור, שלא היה להם ידע אודות קצא"א ומה המשמעות של החברה הזו מעבר לשם. במקומות כמו אילת שבהם הנוכחות גלויה יותר מבמקומות אחרים, רמת הידע אמנם לא הייתה גבוהה, אך עדיין היווצרותן של 'אגדות אורבניות' שונות לגבי הצינור משמרות סיכום המסע ותובנות להמשך במסגרת המסע בחנתי בעיקר נקודות מפגש שונות של הצינור עם היבטים נוספים: בני-אדם, טבע ונוף, סוגי התיישבויות )עירוני, כפרי, בדואי(, אזורי תעשייה ואזורי תיירות. נקודות מפגש אלו הציפו את הנושאים המרכזיים שמצאתי לנכון להתייחס אליהם: ליצור חתך של הצינור עם האלמנטים השונים הסתרה אל מול נוכחות - ניתן לחלק את האתרים של קצא"א למנעד רחב של רמות גילוי והסתרה, כאשר גם אלו אשר 'גלויים' אינם נגישים לציבור - מהיותם מוקפים בגדר ועד כדי שמירה ואבטחה. האתרים באילת ובאשקלון הינם יותר מוכרים ובעלי נוכחות גדולה יותר בשטח, מעצם היותם תופסים שטחים רחבים יותר. כמו כן, אתרים אלו בדרך כלל מאובטחים על ידי חברת אבטחה. בתחילת המסע עסקתי בלנסות ולהבין מה הנראות הפיזית שקיימת
108 מזח קצא״א ישן, אילת N° 52345,29 E° 93578,34 25
109 ״תזהרי שלא יפלו לך הדברים למים״. הוא העיר לי כשחלף אותי. ״אה, זה לא שלי״ השבתי בעודי מנסה למצוא זווית טובה לצלם את המשפחה שקפצה הרגע למים. לא הספקתי להסביר לו שזה שלהם והוא כבר נעלם. נשארתי לבד על המבנה הנהדר הזה. מתרגשת מהצינורות שיוצרים את החלל, האור שחודר ביניהם, הרצפה המחורצת במשולשים שחושפת כחול טורקיז של המים שמתחת. קבוצת צוללנים עלתה מעל פני המים ואני הצצתי עליהם מבין החורים של הרצפה. הם דיברו בינם לבין עצמם על הדברים המדהימים שראו. חשבתי על זה שהמבנה הזה מצליח ליצור 4 מימדים - 2 קומות מעל פני המים. מה שמתחת למבנה ומה שמתחת למים. ״היי״ אותו בחור שקודם נעלם חזר. ״לא הבנתי לאן נעלמת״. ״כן, קפצתי למים. בשביל זה אני בא לכאן, זה איזה 14 מ׳ גובה.״ גמליאל - עולה מברזיל, גר באילת כבר שנתיים. ״מספרים שהמקום הזה היה שייך לשיח׳ האיראני״ הוא הסביר לי, ואני העמדתי פנים שאין לי מושג. ״אבל אז האיתוללה עלו והמבנה הזה ננטש, הבנת?״ הנהנתי בהסכמה, מתפעלת מהאגדה האורבנית הזו. הוא רצה לקפוץ שוב אבל שהפעם אצלם אותו. ״את תדעי לצלם כי אני הולך לצעוק״ ״מה תצעק?״ ״בפורטוגזית - חיים משוגעים. וידה לוקה״ כשהוא נחת במים הוא אמר לי שאני חייבת לעלות לקומה ה2 של המבנה כי הנוף משם לא נורמלי. עליתי בסולם בזהירות רבה. ותוך כדי תהיתי על היציבות של המבנה, אחרי כל החלודה שהוא צבר עוד מהימים שהיה ״שייך ל׳שייח׳ האיראני׳״ שכנראה לא יזכה לבקר כאן.
110 חוות מיכלים קצא״א אילת N° 52187,29 E° 92628,34 26
111
112 אסדות גז N° 72137,32 E° 76967,32 27
113
סיכום המסע ותובנות לתכנון 114
115 המסע הבהיר לי את רמת העוצמה של קו צינור הנפט ואת חוסר ההלימה שבין המשמעות וההשפעה הרחבים שלו לבין הביטוי הפיזי והנוכחות שלו בפועל במרחב. במסגרת המסע נחשפתי בראש ובראשונה למרחב המדברי המיוחד, לאלמנטים פיזיים שונים של קו הצינור בקנה מידה משתנה, לאנשים ממגוון הקשת החברתית, לחומר, לסיפורים ולאגדות השונות. כל אלו, יוצרים יחד את הסיפור של קו צינור הנפט אירופה - אסיה. במסגרת המסע בחנתי בעיקר נקודות מפגש שונות של הצינור עם היבטים נוספים: בני-אדם, טבע ונוף, סוגי התיישבויות )עירוני, כפרי, בדואי(, אזורי תעשייה ואזורי תיירות. נקודות מפגש אלו הציפו את הנושאים המרכזיים שמצאתי לנכון להתייחס אליהם, ושבעקבותיהם יצרתי את מקומות האטרקציה השונים לאורך הצינור: הסתרה אל מול נוכחות - ניתן לחלק את האתרים של קצא"א למנעד רחב של רמות גילוי והסתרה, כאשר גם אלו אשר 'גלויים' אינם נגישים לציבור - מהיותם מוקפים בגדר ועד כדי שמירה ואבטחה. האתרים באילת ובאשקלון הינם יותר מוכרים ובעלי נוכחות גדולה יותר בשטח, מעצם היותם תופסים שטחים רחבים יותר. כמו כן, אתרים אלו בדרך כלל מאובטחים על ידי חברת אבטחה. בתחילת המסע עסקתי בלנסות ולהבין מה הנראות הפיזית שקיימת דווקא לאורך תוואי הצינור - נק' מגופים, שלטי אזהרה, נק' בקרה וכד'. לפני היציאה למסע ורק לאחר חיפוש אקטיבי הצלחתי לאפיין ולהצליח לזהות את האלמנטים הויזואלים של קו הצינור. לפיכך, מסקנתי היא כי קיימת נכונות לנסות ולהסתיר את התוואי של הצינור בין אם מסיבות בטחוניות )אלו הנימוקים הגלויים לפחות( ולחומרה, כדי שהציבור לא יבין את המימדים והמשמעות של קיומו במרחב. כאשר הנוכחות בקצוות הינה רבה יותר מהנוכחות שבמרכז התוואי. מכאן, בחרתי להתמקד במספר נקודות לאורך הצינור שאינן דווקא בקצה שלו. בורות - בהמשך לכך, ניכר כי היעדר הנוכחות משפיעה על מידת הידיעה וההבנה לגבי קיומו של הצינור מצד הציבור. לאורך המסע פגשתי אנשים, אשר חלקם אף גרים בסמוך לתוואי של הצינור, שלא היה להם ידע אודות קצא"א ומה המשמעות של החברה הזו מעבר לשם. במקומות כמו אילת שבהם הנוכחות גלויה יותר מבמקומות אחרים, רמת הידע אמנם לא הייתה גבוהה, אך עדיין היווצרותן של 'אגדות אורבניות' שונות לגבי הצינור משמרות התייחסות של הציבור כלפי. לעומת זאת באשקלון, קיים יותר ידע שככל הנראה קשור בשיח הציבורי שהתעורר יותר בשנים האחרונות. ניתן לאמר, כי ככל שהנוכחות הפיזית מועטת ורחוקה, כך רמת הידע לגבי הסוגיה נחלשת.
116 היומיום, התושבים עצמם קיבלו פיצוי כספי וה'סדר שב על כנו' לכאורה. אולם, ההשפעות על מעגלי חיים נוספים אינן ידועות גם כן עבור האזרח הפשוט. המסקנה היא שככל שעובר הזמן הצינור והשפעותיו הופכים לחלק מהנוף, עד כדי שהזמן עובר ומטשטש את ההבדל שבין הטבעי ללא טבעי. תרבות ופנאי - במסגרת המסע נחשפתי להשפעה היומיומית של אתרי קצא"א באילת, שבשונה מהאתר באשקלון שנמצא מחוץ לעיר ורחוק מעיני הציבור, מהווה במידה חלק אינטגרלי בתרבות היומיומית של העיר. מבחינה חברתית ותרבותית, סיפורים ו'אגדות אורבניות' שהתפתחו במרוצת השנים, מבחינת פנאי - החוף והמזח של קצא"א שנפרצו על ידי הציבור וכעת מהווה מקום לפנאי עבור התושבים והתיירים וכן מבחינת אפשרויות תעסוקה - המאבטחים של קצא"א הם בדרך כלל צעירים שמגיעים מכל הארץ ומתגוררים באופן זמני בעיר. העירבוב והנוכחות המובהקת של קצא"א בעיר אילת, מצד אחד יוצרת פגיעה שהתושבים לא בהכרח מודעים לה, אך מהצד השני מצליחה ליצור סביבה תרבות שלמה ומהווה חלק משמעותי בתפקוד והיומיום של העיר. Land s’Noman - לאורך המסע נחשפתי לכמות אתרי התשתיות הקיימות באזור המדבר, אשר הוקמו על ידי המדינה או על ידי גופים פרטיים. כך, ניכרת התגברות של נוכחות תשתיות אנרגיה שאינן קשורות לדלקים פוסיליים ותשתיות בכלל - ריבוי של תחנות כח שמופעלות על גז, תחנות כוח סולאריות, והידרו-אלקטריות, נוסף לאתרי פסולת, אזורי מפעלים, שטחים צבאיים סגורים וכד'. במקביל, נחשפתי ליוזמות מגורים 'אלטרנטיביות' של בדואים ואחרים שמעידו גם הן על היעדר הרגולציה והאכיפה. המסקנה היא שאם בעבר תחנות הכח שפעלו על דלקים מוקמו על קו החוף כדי להקל על האופרציה, הרי שכעת מתחזקת המגמה של הקמתם באיזורים המדבריים. הצינור שעובר דרך אזור המדבר מנציח את המגמה של היות המדבר מעין 'מערב פרוע' ו'חצר אחורית' של מדינת ישראל. הפגיעה בטבע - כנראה שאחד מ'יעדי ההסתרה' הגדולים של קצא"א היא הפגיעה בטבע. לאורך המסע עצרתי בנק' שבהם ידוע כי התרחש זיהום מצינור הנפט לאורך השנים )שמורת עברונה, הייתה התאונה האחרונה ב-2014 .)כיום, לא קיים כלל זכר בשטח למקרה כשמקביל, נראה כי במקומות רבים הצינור כמו 'השתלב' בסביבה הטבעית שבה הוא נמצא. בנוסף, נראה כי ההשלכות של הפגיעה שכבר כן נעשתה אינן גלויות בחיי
117 הדור הבא - איך צפוי להיראות העתיד האנרגטי כאן בישראל? שאלה אשר ליוותה לאור הדרך. הנרטיב שנוצר בשנים האחרונות הפך את האנרגיה המבוססת על דלקים פוסיליים לנחלת העבר, ומכאן עולה השאלה האם פעילות הצינור צפויה להיפסק? במקביל, במרחב בו עובר הצינור כבר מופיעים להם אתרים רבים השייכים לצורות אנרגיה שעל פי התפיסה הרווחת הן ה'עתיד' האנרגטי - מגדל האור של התחנת כח ההידרו- אלקטרית, שדות אנרגיה סולארית, תחנות כח הפועלות על ידי גז, מערכות הולכה של גז ועוד. יחד עם זאת, התחושה היא שהצינור כאן כדי להישאר וכך גם יתר אתרי האנרגיה על סוגיו השונים. תובנה זו מעלה שאלה אודות אסדות הגז, שההצהרה לגביהן שהן 'אנרגיה זמנית' עד למעבר מלא לאנרגיות מתחדשות. אולם, בעוד המערך הבירוקרטי והמנגנונים התומכים מקשים על ה'פרידה' וממשיכים לנסות ולהצדיק את קיומם זו גם נשארת רחוקה מהעין ובלתי נגישה.
האסטרטגיה: מהלך תכנוני במהלך התכנוני, בחרתי להפוך את קו צינור הנפט לדרך תיירותית שלאורכה שזורים מגוון אתרי אטרקציה. כאשר הכוונה הנוספת של מהלך זה היא בין היתר לייצר רפרנס ל'דרך הבשמים'. דרך זו הייתה רשת סחר היסטורית שהקלה על הובלה והחלפה של בשמים ארומטיים יקרי ערך, מדרום חצי האי ערב לאזור הים התיכון ומעבר לו. לאורך נתיב זה התפתחו ערי שיירות )פטרה למשל( אשר היוו מוקדים למסחר, חילופי תרבות ומנוחה עבור השיירות. כך, הפעולה מהווה ביקורת אשר מנכיחה את האבסורד בקיומו של הצינור ואת הפרדוקסים הקיימים: בין הנסתר לגלוי, התרומה אל מול הנזק, הסבל מול ההנאה, וכן העבודה אל מול המנוחה/בטלה. הפעולה יוצרת תגובה נגדית לניסיון להסתיר את הצינור, ואת היותו לא משרת את הציבור בישראל, על ידי יצירת תווך גלוי שדווקא מנסה למשוך אליו את הציבור ולשמש לרווחתו. כמו כן, ההתייחסות לדרך הבשמים מהווה ביקורת נוספת, אשר מנכיחה רובד נוסף של ישראל כ'גשר מסחרי' וכן את המחזוריות של ההיסטוריה. 118
119 כל אחד מהמבנים שתוכננו באתרים השונים, מגיבים לכל אחת מהתובנות שלי מהמסע, תוך שהם עוסקים בנושאים שונים העולים מתחום האנרגיה, בין אם מרחבי, חברתי, תרבותי או גיאו-פוליטי : Land Oily The
עבור עובדי האסדה. המבנה מוקם על גבי מיכלית נפט, וכך מנכיח את התופעה ההולכת וגוברת של הגעת מיכליות נפט למפרץ אילת, בעקבות הסכם MedRedMed .המבנה מנכיח את המעמדיות שבין העובדים לעומת הנופשים על ידי הפרדה מוחלטת בין מערכות התנועה של משתמשי המלון לעומת משתמשי מבנה המגורים. כאשר כל חזית של האנייה בעלת אסתטיקה שונה ועשויה מחומרים שונים - חזית מזהב וזכוכית שמשדרת יוקרה של בית מלון אל מול היומיומיות ופשטות של המגורים. האניה מסתובבת על ציר מרכזי, כאשר כל פעם היא מפנה למזח את החזית שהפרוגרמה היא הפעילה באותו הזמן. שם האתר: Tank Oil Accomodation The - 2W2W מיקום: מזח קצא"א אילת - מיכלית נפט פרוגרמה: 100 חדרי מלון לתיירים ו-100 יחידות מגורים עבור עובדי האסדה - פרוגרמה שמתחלפת כל שבועיים. החללים יודעים להתכווץ ולהיפתח על ידי מנגנון שמזיז את הקירות ויודע לקפל את הרהיטים. הסבר תכנון: המבנה הינו מגה סטרוקטורה אשר קושרת את התרבות של העיר ושל מערך האנרגיה הישראלי יחד. העובדים באסדות הגז, עובדים בתצורה של שבועיים בחוף ושבועיים על האסדה. המבנה מבקש לתמוך בתרבות שנוצרה סביב התנהלות מערך האנרגיה וכן בתרבות הקשורה לעיר אילת - כעיר תיירות, ועל כן מגלם בתוך מבנה אחד שתי פרוגרמות שמתחלפות כל שבועיים - בית מלון המיועד לתיירים ויחידות מגורים 120
121
122 Tank Oil Accomodation The 00.00+ 00.10- 80.15- 00.06+ 05.10+ 10.14+ 15.18+ 20.22+ 25.26+ 30.30+ 35.34+ 40.38+ 00.42+ HOTEL ENTRANCE SWIMMING POOLS CONCERT CLUB HOTEL RESTAURANT RECEPTION LOBBY& ROOMS HOTEL RESIDENTIAL/ SPA 2w | 2w 250:1 Eilat TENANT CLUB RESIDENTIAL ENTRANCE RESIDENTIAL GARDEN hotel weeks two every switching the at Stay
123 Tank Oil Accomodation The 00.00+ 00.10- 80.15- 00.06+ 05.10+ 10.14+ 15.18+ 20.22+ 25.26+ 30.30+ 35.34+ 40.38+ 00.42+ HOTEL ENTRANCE SWIMMING POOLS CONCERT CLUB HOTEL RESTAURANT RECEPTION LOBBY& ROOMS HOTEL RESIDENTIAL/ SPA 2w | 2w 250:1 Eilat TENANT CLUB RESIDENTIAL ENTRANCE RESIDENTIAL GARDEN hotel weeks two every switching the at Stay
המבקש להיות יעיל, מהיר ופרודוקטיבי. המבנה מנסה להנכיח את האבסורד של שינה שמטרתה לאפשר יותר עבודה ויעילות ולא מנוחה, לצד המצב ההופכי של 'בטלה', בחללים הנמצאים בתת הקרקע, אשר לאו דווקא משרתים איזו שהיא פונקציה, אלא מאפשרים חוסר מעש. חזית המבנה אטומה ואינה חושפת את מה שקורה בתוך המבנה. בקומות העליונות חדרי הלינה ישרים וחדים, תוכננו כמכונה, והם 'חופשיים' מהקונסטרוקציה של המבנה, כמו ברגים בתוך מערכת גדולה. לעומת זאת, החלק התחתון של המבנה כקונטרסט, פתוח וחופשי, קווים מתעגלים וא- סימטריים, כאשר הגג מאפשר חדירה של אור פנימה. שם האתר: INN PowerNap מיקום: חוות מיכלים באתר קצא"א אשקלון פרוגרמה: מלון דרכים ל-NAP POWER / בטלה הסבר תכנון: התכנון הוא REUSE המבקש להשאיר את הצורניות העגולה של המיכלים וכן את הייעוד של המבנה כמבנה אשר מיועד לאחסון נפט, ובשימוש החדש - 'אכסנייה' עבור בני אדם. המבנה מבקש לעסוק בתרבות ה'עבודה' אשר מהווה חלק מההשפעות של מערך האנרגיה על החברה. אנרגיה = עבודה, כשלמעשה נוצר לופ באופן שבו אנו עובדים כדי לייצר אנרגיה שאמורה לשמש אותנו כדי לייצר עבודה וחוזר חלילה. כך, צורת המבנה הינה מעגלית, אינסופית, שבקומותיו העליונות קיימים חדרים קטנים המכילים מיטה בלבד. החדרים הינם פונקציונאליים ביותר ואמורים לשמש ל-PowerNap - מושג הלקוח מעולם העבודה החדש, 124
125
126 PowerNap Nap Min 60 Floor Plessure&Buisness Floor Nap Min 30 Floor Chill Just Recharge Yourself Workers-Non Entrance Workers Entrance Nap Min 15 Floor Nothing Doing Lounge 100:1 Ashkelon 00.15+ 50.11+ 50.07+ 50.03+ 00.00+ 00.06- 80.01- 50.04- Resting Pool Area 5.22 54 7 10 8 24 5 INN for place A Rechargement Idlers & workers For
127 PowerNap Nap Min 60 Floor Plessure&Buisness Floor Nap Min 30 Floor Chill Just Recharge Yourself Workers-Non Entrance Workers Entrance Nap Min 15 Floor Nothing Doing Lounge 100:1 Ashkelon 00.15+ 50.11+ 50.07+ 50.03+ 00.00+ 00.06- 80.01- 50.04- Resting Pool Area 5.22 54 7 10 8 24 5 INN for place A Rechargement Idlers & workers For
128 את האבסורד של שינה שמטרתה לאפשר יותר עבודה ויעילות ולא מנוחה, לצד המצב ההופכי של 'בטלה', בחללים הנמצאים בתת הקרקע, אשר לאו דווקא משרתים איזו שהיא פונקציה, אלא מאפשרים חוסר מעש. חזית המבנה אטומה ואינה חושפת את מה שקורה בתוך המבנה. בקומות העליונות חדרי הלינה ישרים וחדים, תוכננו כמכונה, והם 'חופשיים' מהקונסטרוקציה של המבנה, כמו ברגים בתוך מערכת גדולה. לעומת זאת, החלק התחתון של המבנה כקונטרסט, פתוח וחופשי, קווים מתעגלים וא- סימטריים, כאשר הגג מאפשר חדירה של אור פנימה. פרוגרמה: מלון דרכים ל-NAP POWER / בטלה הסבר תכנון: התכנון הוא REUSE המבקש להשאיר את הצורניות העגולה של המיכלים וכן את הייעוד של המבנה כמבנה אשר מיועד לאחסון נפט, ובשימוש החדש - 'אכסנייה' עבור בני אדם. המבנה מבקש לעסוק בתרבות ה'עבודה' אשר מהווה חלק מההשפעות של מערך האנרגיה על החברה. אנרגיה = עבודה, כשלמעשה נוצר לופ באופן שבו אנו עובדים כדי לייצר אנרגיה שאמורה לשמש אותנו כדי לייצר עבודה וחוזר חלילה. כך, צורת המבנה הינה מעגלית, אינסופית, שבקומותיו העליונות קיימים חדרים קטנים המכילים מיטה בלבד. החדרים הינם פונקציונאליים ביותר ואמורים לשמש ל-PowerNap - מושג הלקוח מעולם העבודה החדש, המבקש להיות יעיל, מהיר ופרודוקטיבי. המבנה מנסה להנכיח שם האתר: Elevatior Limitless The מיקום: אסדת מארי B ,בלב ים - 0 2 ק"מ מערבית לאשקלון
129
130
131 and UnderWater Discovering world” UnderGround“ ... borderlines the beyond Limitless The Elevator OUT Going IN Coming Zone Contiguous Sea Territorial Israel Control Passport 80 13 100 50.10+ 00.69- 00.00+ 50.04+ 50.07+ 00.13+ 250:1 Ashkelon From 20km~
132 האדם לבין הטבע - הטבע כמשאב. ברצפת המבנה קיים חור המאפשר הצצה למעבר של הצינור. תנועת הרכבל הינה מעגל סגור אשר עולה וחוזר לאותה הנקודה, באופן שאינו מאפשר למשתמש לרדת בפסגה, אלא הוא חוזר למקום שבו הוא התחיל. כך, חווית התנועה של האדם היא חסרת תכלית ומנכיחה את האירוע עצמו של הטבע והצינור ולאו דווקא את הפעולה של המעבר.. פרוגרמה: רכבל העולה את העלייה של מעלה מחמל וחוזר חזרה, מאפשר למבקר לעקוב אחר הצינור שחוצה את המצוק. הסבר תכנון: מעלה מחמל נחשב לנקודת מעבר מאתגרת גם עבור רכבי 4X4 .נכון להיום, קצא"א סגרה מעבר זה בעקבות היחשפותו של הצינור. הרכבל תוכנן בנקודה זו, בה הצינור והטבע נוכחים במלוא עוצמתם ומתערבבים זה בזה. כפי שהטבע מונע מעבר כך גם הצינור מונע מעבר. מטרת התכנון היא להעצים את החיבור שבין הטבע לבין המלאכותי )הצינור( ולקרב את הציבור אל הצינור ובמקביל אל הטבע אשר פחות נגיש לו. תכנון הרכבל מנצל את ההתערבות המלאכותית שנעשתה כדי לאפשר חוויה למשתמש. המבנה שממנו עולים לרכבל תוכנן כקונסטרוקציית מתכת שצורתה היא של מבנה חקלאי - מבנה המייצג את מערכת היחסים שבין שם האתר: Pipe the Follow מיקום: מעלה מחמל, מכתש רמון
133
134 מטרת המבנה היא ליצור גרעין תשתיות לחברה הבדואית ואירוח בדואי למבקר, תוך שהוא מערבב טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת לצד הנחשבת ל'פרימיטיבית' - אנרגיה מכנית הפועלת על ידי תנועת הגמלים. פרוגרמה: מתקן תשתיות לכפר ואירוח בדואי הסבר תכנון: את ראש אסדת מארי בי אשר פורק בחרתי להעביר לבדואים. מהלך זה מבקש להקביל בין ארעיות מבנה האסדה בים, אל מול הארעיות של מבני החברה הבדואית, וכן למיקום המקורי של האסדה בלב ים אל מול הבדואים במדבר, כמרחבים שהם בחזקת sLand'Noman ושאינם מוסדרים מבחינה רגולטיבית. כעת, המבנה הוא בבחינת 'ערימה של מתכות', המרמז על צורת הבניה של הבדואים אשר בונים את בתיהם משאריות פח ועץ שהם מוצאים במרחב. המבנה תוכנן כמעין באר של הכפר, מקום פונקציונלי וחברתי. תכנון המבנה מבקש לשמר את המימד האסתטי של אות 'אסופה' של רכיבים, לכדי מבנה בעל מראה מפורק אשר מורכב מחלקים חלקים אשר חוברו יחד לכדי קונסטרוקציה. שם האתר: grid-Off shore-Off מיקום: רמת חובב
135
136 את תעשיית האנרגיה של ההווה לעבר. המבנה מבטא את ה'שפע' - החללים גדולים ביחס לקנה המידה האנושי והבריכות בנויות בצורה מדורגת כדי ליצור הישפכות של הנפט בין הבריכות, נוסף על חדירות אור בצורה עמומה מהגג ומהחזיתות הצדדיות. פרוגרמה: בח'ירבה שליד פונדק יטבתה הסבר תכנון: המבנה עושה שימוש בחירבה הקיים כבסיס - מצודה נבטית ובית מרחץ רומאי לשעבר. הקונספט התכנוני מבקש לחקות את מבנה מרכז המבקרים של יטבתה הן בצורניות החיצונית והן מבחינה פרוגרמתית רעיונית. כשהרעיון הוא להציג לעולם את החומר של הנפט באור חיובי, כחומר בעל סגולות מרפא, שקשור לפנאי ותענוגות ולאו דווקא באופן השלילי שבו הוא נתפס. המבנה תוכנן לפי ההגיון של בית המרחץ הרומאי ומשתמש בחפירות הקיימות של הח'ירבה שהיה קיים, יחד עם אלמנטים תעשיתיים של צינורות ומסבכים ששולבו באלמנטים הרומאיים, כדי לקשר שם האתר: Dairy-Petro מיקום: בח'ירבה שליד פונדק יטבתה
137
138 ביציאתו מהחבית מסה של חומר שנקשרה לעצמה. החומר סמיך, ריחני, שחור באופן עמוק ומהפנט. האובייקטים הטבולים נתלו על חבל לייבוש וציירו על הברזנט שהונח מתחתיהם קשקושים שרירותיים בחסות תנועת הרוח. פעולת ההטבעה של חומרים ברי חלוף אלו בביטומן כפעולה פרפורמטיבית מתועדת, נמצאת בסתירה עם העבודה שזהו חומר שזוקק מנפט, שהיווצרותו נמשכה מיליוני שנים וייקח לו עוד עשרות שנים להתכלות. מראהו השחור והנצחי בנוף השדות הפתוחים פיוטי ואפל. מסביב למכלי המתכת הענקיים שבעבר הכילו נפט, האדמה מלוכלכת משמן שמונע מכל טיפה של מים לחלחל, עדות לנוכחות האנושית שהייתה שם. אולם, האנוש נעלם והשאיר אחריו זיכרונות אקולוגיים נצחיים. שם האתר: ח ת ו ם ב ב י ט ו מ ן - ט ק ס ה ט ב ע ה פעולת פרפורמנס בשיתוף עם נועה פרידמן, אמנית פרפורמנס, צלמת, יוצרת עצמאית וחברת נפש סביב שדה הנפט שהתגלה בחלץ בשנת 1955 נרקמו חלומות על התעשרות וכסף גדול בישראל הצעירה. ״ערמות של זהב שחור״, ״כסף יוצא מהאדמה״ היו האמירות והתקוות של אותה השנה. לאחר כ-17 מיליון חביות שהופקו מקידוחי הנפט בשדה חלץ, הזרם התחיל מקרטע והשדה התגלה כמקור קטן ולא מספק עבור התעשייה הישראלית. לאחר ניסיונות רבים ולא מוצלחים לאיתור מאגרי נפט נוספים בסביבה, הופסקה סופית הפקת הנפט והמקום ננטש בשנת 2016. במקום הזה בחרנו לבצע 'טקס הטבעה' )תרתי משמע( של חפצים בביטומן - חומר איטום המופק מנפט גולמי. פעולה שמבקשת להתקרב לחומר, לבדוק ולהנכיח בקנה מידה קטן את מאפייניו וגבולותיו. אספנו מספר אובייקטים מהמרחב האנושי ומדגם צמחים מקומיים. כולם כאחד נכנסו בזה אחר זה לחבית החומר השחור והצמיגי, כל אחד מהחפצים סחב
139
140
141
הדינמיקה שמתקיימת בין האדם לבין האנרגיה הינה בבחינת 'חרב פיפיות'. מצד אחד התפתחות תעשיית האנרגיה נבעה מהמוטיבציה לשפר את איכות חייו של האדם, אולם מהכיוון השני, דווקא אלו הם שגורמים לפגיעה באיכות חייו – מבחינה ערכית, חברתית וסביבתית. הפרויקט מבקש לבחון את הדינמיקה שבין האדם לאנרגיה דרך ההתבוננות במרחב ושואל - מהי ה ה ש פ ע ה ה מ ר ח ב י ת ש ל ת ע ש י י ת ה א נ ר ג י ה ה ' פ ו ס י ל י ת ' ו ה ש ל כ ו ת י ה ע ל ה ח ב ר ה ו ה ת ר ב ו ת ב י ש ר א ל ? ראשית, באופן תיאורטי: תיאוריית ה- Petroleumscape אשר מהווה את הבסיס המתודולוגי לעבודה אשר המסייע בחיבור כלל החלקים של פרקטיקות האנרגיה וייצוגם במרחב, ושבאמצעותם ניתן לבחון כיצד החברה שלנו בנויה ומה הערכים, הדפוסים והתפיסות שמובילים אותה. תחום מדעי האנרגיה מסייע בחיזוק הטענה כי קיים קשר אדוק בין האדם לבין האנרגיה וכי במידה רבה הם משתקפים זה בזה, כך שפרקטיקות האנרגיה יצרו וממשיכות ליצור ביטויים בחברה בתרבות ובמרחב בו אנו חיים והדבר ממשיך כ'לופ' שמזין אחד את השני. סיכום 142
143 בסופו של דבר, החברה שלנו כיום התגבשה יחד עם פרקטיקות האנרגיה ה'פוסילית' של המאה וחמישים שנים האחרונות ועל כן אנחנו ממשיכים לתעדף את מקורות העבודה, ההכנסה והפיתוח הכלכלי, על פני תחומי חיים נוספים. לכך ניתן להוסיף גם את ההקשר המקומי הספציפי בישראל, כאשר מערך האנרגיה היווה בעבר חלק מהמפעל הציוני, וגם היום כשהלכה למעשה הביטויים המרחביים של האנרגיה נתפסים כבעלי השפעה מבחינה אסטרטגית על מעמדנו במפה הגיאו-פוליטית. קונקרטית, קו צינור הנפט אירופה - אסיה, מהווה את "קצה הקרחון" של תעשייה שלמה הכוללת מנגנונים, פרקטיקות, ומערכי תמך שלמים אשר ממשיכים להתקיים ולהצדיק את קיומם למשך שנים. הפרויקט מבקש לחשוף את אופן ההתנהלות של תעשייה זו והמשמעות שלה בחיינו באופן מקומי וכן גם בהקשר הגלובלי. כמו כן, לחשוף את ה'בלוף' לגבי הכוונה לעבור לסוגי אנרגיה חדשה, הן מהצד היצרני - שמנסה לחזק את מקומו, והן מהצד הצרכני - שממשיך לדרוש ומתקיים בתלות, עד כדי התמכרות לאנרגיה. כמו כן, גם לגבי המיתוג של אנרגיה 'חדשה' או 'ירוקה' שלמעשה מה שחדש בה הוא אולי המשאב או השיטה, אך הפרקטיקות, הערכים והתרבות שנלווית - נשארים בעינם. הניסיונות ליצור אדריכלות המגלמת כל מיני פתרונות הנחשבים ל'ירוקים' מבחינה אנרגטית, מהווה פתרון חלקי בלבד ולחומרה, אף שיוצר עוול. זאת, לאור העובדה שמדובר באדריכלות אשר ממשיכה להיווצר ב'חסות התעשייה', קרי לקחת את המובן מאליו - מקור אנרגיה שזמין לנו תמידית רק בצורות שונות., ושמאחורי הקלעים קיימת תשתית ומערך שלמים שקשורים לכל התהליכים בהם עסקתי במסמך זה. בראייתי, אנו כמתכננים צריכים לשאוף לנקיטת עמדה נחרצת וקיצונית יותר, בין אם בעת הנוכחית להשתמש בכלים שלנו כדי לחשוף, לשקף ולהנכיח את אותם מערכות 'נסתרות', ובין אם בעתיד הלא רחוק להציע אלטרנטיבות אשר משנות את הפרקטיקה החברתית שקשורה בקודים, דפוסי הפעולה, תפיסות החיים, הכלכלה והפוליטיקה. לתחושתי, אנו כחברה עוד נמצאים בשלב של בורות וחוסר ידע ביחס להשפעה ולהשלכות של תעשייה זו על חיינו, ועל כן ייתכן כי עוד מוקדם להציע אלטרנטיבות קונקרטיות, אלא אם אלו בגדר 'פנטזיה'. בכל מקרה, בחינת המהות של הדינמיקה שבין האדם האנרגיה והמרחב מהווה הזדמנות לבחינה מעמיקה של האופן שבו אנו חיים שתאפשר קידום של עולם צודק יותר.
144 רשימת ספרות 2016, Alberta of University, Studies Film and English of Department, Group Research Petrocultures the, Oil After 2018, Nature Springer of part, Germany GmbH VerlagSpringer, Komarek. M Timothy, production gas natural unconventional from evidence: booms resource natural and Crime Wellum Caleb and Szeman Imre – Petoleumscape the and Humanities Energy – 1942-1921 Israel of land the in industry electric the of project building and Architecture The, Excellence of Search In Sonsovsky Silvina, Greenberg-Heinze Ita, Herbert Gilbert Solarity to Solar From: Introduction Hein Carola, Petroleumscape Global the Exploring, Spaces Oil Hein Carola, PetroleumScape Global The – Oil and Time, Space org.followtheoil://http - Brow Jacqueline Imani, industry Unraveling /
145 אנרגיה מתחדשת בישראל - רקע וסוגיות לדיון, מתן שחק, הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2021 בבנדר בושהר ייסדנו את אשדוד, נועם דביר, עיתון הארץ, 2012 בעקבות הזהב השחור, אסף קמר, ווינט, 2023 גז טבעי, משה רבייב וקרן גול, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, 2013 האתר הרשמי של קצא"א, il.co.eapc.www://https/ הסיפור המוטעה על תנועה מכוח לכוח, הזמן הזה, און ברק, 2023 הסקר האסטרטגי הסביבת לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים, אגף סביבה, מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה, 2020 השלכות סביבתיות ואחרות של הסכם קצא"א MedRed ,רינת בניטה, הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2022 התכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת, משרד האנרגיה, 2019 יוצר "איך לפוצץ צינור נפט": "הסרט הכניס למיינסטרים טיפול רדיקלי במשבר האקלים", שירה מייקין, עיתון הארץ, 2023 מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל - ים תיכון, משרד האוצר מינהל התכנון, 2015 מספר מכליות הנפט באילת זינק פי חמישה, והסכנה למפרץ גוברת, ירדן מיכאלי, צפריר רינת ואבי שרף, עיתון הארץ, 2023 מפת הדרכים למשק אנרגיה דל פחמן עד שנת 2050 ,משרד האנרגיה, 2021 משק החשמל בישראל - נתונים ותחזיות, סקירה כללית, הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2022 סקירת התפתחויות במשק הגז הטבעי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה, 2021