51 לשפר את מצבה של המדינה באמצעות ייצוא הגז למדינות שכנות, ואולי אף למדינות רחוקות יותר. כמו כן, הגז מהווה פוטנציאל להכנסות הכספיות ממאגרי הגז הטבעי פוטנציאל לטפל במגוון מישורים כולל מישורים חברתיים וכלכליים לדורות הבאים. האפשרות לפתח הלאה את משק הגז, ולחבר גם מפעלים וצרכנים קטנים יותר, מתאפשרת עם פיתוחם של מאגרים נוספים, כגון מאגר "לוויתן" והגדלת ספיקת הגז אל החוף. מדינת ישראל לא צפתה את העתיד להתרחש עם תגליות הגז הגדולות, וכתוצאה מכך נדרש פסק זמן בן שנים אחדות על מנת לעצב את הרגולציה המתאימה )ראו 'מתווה הגז' בפרק 'מחקר דרך עיצוב'(. בישראל החלו חיפושי גז טבעי אינטנסיביים החל מסוף שנות התשעים, בעיקר במי הים התיכון, והתגלית המשמעותית הראשונה הייתה גילוי מאגר "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאגר זה נתן את הדחיפה הראשונה ל"מהפכת הגז הטבעי בישראל". מהפכה זו התבטאה קודם כל במעבר ייצור החשמל במדינה, החל משנת 2004 ,מפחם ודלקים כבדים לגז טבעי, ואחר כך למעבר של התעשייה הכבדה ועתירת האנרגיה לשימוש בגז טבעי כמקור לאנרגיה המפעלית. הדרישה למקורות גז טבעי הלכה וגדלה, והביאה להמשך חיפושי הגז בים, ובמקביל – להסכם רכישת הגז המצרי, אשר זרם במשך כמה שנים לישראל, עד להפסקתו בסוף 2011 בעקבות "האביב הערבי". לימים, צינור זה החל לשמש הזרמה של גז דווקא בכיוון ההפוך, מישראל למצרים. קפיצת המדרגה המשמעותית בישראל התרחשה עם גילוי המאגרים הגדולים- "תמר" )ב-2009 )ו"לוויתן" )ב-2011 ,)זאת לצד מאגרים קטנים יותר )"כריש", "תנין", ואחרים(. תכולת הגז הטבעי במאגרים הגדולים האלה, מסוגלת לפתור את צרכיה האנרגטיים של ישראל לעשרות שנים קדימה, ולהוות מנוף כלכלי לצמיחת הכלכלה הישראלית והתעשייה המקומית. מדובר במשאב כלכלי גדול הנחשב לגורם גיאופוליטי חשוב מאד, אשר לו היכולת
52 אסדות הגז בישראל מים כלכליים מול חופי ישראל קיימות כיום ארבע אסדות הפקה, אשר מהוות חלק ממערך שלם הכולל תחנות הן בחוף והן בלב ים. שלוש מאסדות ההפקה הינן נייחות )תמר, מארי בי ולוויתן( ואחת ניידת )כריש( הן אלו שאחראיות על תהליך ההפרדה והניקוי של החומר הגולמי המוזרם משדות הגז השונים, אל מבנה האסדה דרך צינורות תת קרקעיים. עצם מיקומן של האסדות במרחב הימי של ישראל מהווה שינוי תפיסתי מבחינה תכנונית, נוכח העובדה שהרגולציה והתכניות הקיימות כיום בחוף אינן חלות באופן דומה על מרחב זה. יתרה מכך, האסדות ממוקמות חלקן בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל, חלקן מחוצה להן או על הגבול וחלקן נושאות דגל של מדינה אחרת, מה שיוצר מורכבות מבחינה רגולטיבית. לפיכך, העובדה כי אלו מהוות 'חלוצות' במרחב לא מתוכנן, יוצר מצבים של גמישות, לעיתים יתרה, מה שמקשה על האכיפה וההסדרה של תפעולן. כשבמקביל, החברות אשר מפעילות את האסדות הן בדרך כלל אינן ישראליות. השימוש בגז הטבעי צפוי להתגבר באופן משמעותי בשנים הקרובות, תוך עידוד הפחת חיים במשק ייצור החשמל ע"י עידוד כניסתם של יצרנים פרטיים לתחום. כשברקע, במסגרת השינויים החלים במשק האנרגיה,
53 הוצהר כי עד שנת 2026 יופסק השימוש באנרגיה מבוססת פחם וכן על כוונה להפחית בשימוש בדלקים פוסיליים כמקור אנרגטי. יחד עם זאת, הגז הטבעי מוצג על ידי חברי ממשלה כמקור אנרגיה 'זמני', טרם המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות )'ירוקות'(. לסיכום, אסדות הגז בישראל מהוות לכאורה 'אנרגיה זמנית', אולם נראה כי לפי שעה כלל המנגנונים והמערכים התומכים שאחראים על תפעולן רק הולכים ומתעצמים ומבססים את אחיזתם. בשנים האחרונות השיח הציבורי עסק במגוון נושאים - תחילה בסוגייה הרגולטיבית סביב מתווה הגז והרצון לדאוג כי הרווחים מן הפרויקט העצום הזה אכן יגיעו לקופה הציבורית. בנוסף, ניכרת כוונה לשווק את הגז הטבעי בין אם זה כתחליף 'ירוק' יותר לתהליכי ייצור האנרגיה הקיימים, זאת על אף שיש הטוענים כי גם בתהליך הפקת הגז הטבעי קיים זיהום לא קטן ואף גדול יותר מהקיים. כמו כן, בסוגיות גיאו-פוליטיות - העיסוק בגז מוצג כנכס אסטרטגי המעניק עוצמה וכח למדינת ישראל אל מול שכנותיה הקרובות והרחוקות. כך, נחתם בשנת 2022 הסכם מול לבנון שמטרתו להסדיר את קו הגבול עם ישראל, נוכח העובדה שקיים באזור שדה גז שמיועד להפקה בעתיד. בסוגיות בטחוניות - תשתית בטחונית ענפה, למשל רכש הצוללות, ממשיכה לגדול ולהתעצם כדי להגן לאור היותו נכס אסטרטגי שמהווה מטרה איכותית עבור האויב. מהלך 3 -
54 DVS CVS מערך אספקת הגז צנרת הולכת דלקים ארצית צנרת הולכת גז ארצית תחנת חוף - חיבור לצנרת גז אסדת ההפקה בארות תחנת חוף מקשרת צנרת הולכה מהבארות לאסדה חגית
55 JACKET FLARE MRU LSM LQM GENERATOR COOLERS EXHAUST DSM 1 3 2 4 5 6 מערך המשמש לטיפול בנוזלים שהופרדו מהגז לאחר הפרדת הקונדנסט הוא מוזרם עם ייצובו ליבשה. המים מטופלים לצורך שבתם לים, והנוזל נוגד הקיפאון מוזרם צפונה למאגר לצורך שימוש חוזר. 1 האזור באסדה אליו מגיע הגז הטבעי המופק מהמאגר, ובו הוא מטופל. במתקנים אל מבוצעת הפרדת הגז מהנוזלים שהגיעו איתו לצורך הזרמתו לצנרת ליבשה וללקוחות. 2 הלפיד חלק ממערך הפחתת הפליטות באסדה. מאפשר לשרוף במידת הצורך באופן מבוקר ובטיחותי גז טבעי מהמתקן. כך נמנעת פליטתו לאטמוספירה. הלפיד משמש את האסדה כחלק מפעילות התחזוקה השוטפת, במקרים בהם יש צורך לכבות או להתניע מתקנים וגם בעת ביצוע פעילות לצרכי תפעול ובטיחות. הלפיד ממוקם בקצה זרוע ארוכה כדי לשמור על בטיחות עובדי האסדה ומתקניה. פועלת בו להבה קטנה קבועה. 3 במערכת זו, מטופל נוזל שמטרתו למנוע קפיאת נוזלים מעובים בצנרת וחסימתו - כך שניתן יהיה להשתמש בו שוב, בצנרת שבין המאגר לאסדה. 4 במבנה המגורים של האסדה גרים, ישנים ואוכלים עובדיה אשר שוהים עליה במשמרות של שבועיים-שבועיים. באזור זה נמצאים חדרי הבקרה והתפעול ובראשו ניצב מנחת המסוקים. 5 רגלי האסדה שגובהן משתנה, מוצבות במים בנקודה המערבית ביותר בה ניתן להציבן על מדף היבשת, ועליהן מוצב מבנה האסדה. 6
56 האתר כמראה אחד המאפיינים שזיהיתי באתר הוא היותו 'מראה'. לכל צד קיימים מאפיינים אשר דומים, אך גם שונים ביחס לצד לשני. על גבי חתך אשר כולל את אתר קצא"א באשקלון ואת שתי האסדות הדרומיות, ביקשתי לבחון עולם שנע בין קיום מלא של אנרגיה )Power Full )לבין אי קיומה )Free Power .)המשכתי עם יצירת חתכים אשר מנסים לדמיין את המרחב הזה שבין "אנרגיה מלאה" ל-"ללא אנרגיה" ממגון אספקטים כך לראשונה, יצרתי ויזואלית מרחבים המהווים הקצנה של קונפליקטים:
57
58 ויזואלית – מרחב מואר אל מול מרחב מוחשך שמכאן נשאבת האסתטיקה שלו.
59 טריטוריאלית – מרחב שמוגדר מבינת גבולות ושטח לעומת מרחב א-טריטוריאלי שלא חלה עליו רגולציה.
60 עבודה – עולם יצרני לעומת עולם של אי עבודה, סטטי שמקדש מנוחה.
61 טכנולוגיה – החומר והקידמה שממשיכים ליצור עוד ועוד אפשרויות אינסופיות, על אף הסופיות של החומר, לעומת הסופיות שהופכת לקרובה כי האנרגיה מתבססת על גוף האדם.
62 לסיכום, ככל שהעמקתי באתרים הנקודתיים, הבנתי כמה אלו מהווים את 'קצה הקרחון', וכי ההשפעה של אתרי האנרגיה השונים חוצים את גבולות הגדרות של עצמם. כאשר ספציפית קצא"א היא לכאורה 'סוגיה מקומית', אבל שקיימת לה משמעות רבה במרחב הישראלי בכלל ומעבר לאתר באשקלון, וכן מעבר לגבולות ישראל ובעולם הגיאו-פוליטי והדיפלומטי.
63 הולכת הנפט
מקרי בוחן 64
65 Industry Unraveling - הינה פלטפורמה אינטראקטיבית שיצרה אימאני ז'קלין בראון, אמנית, אקטיביסטית וחוקרת אדריכלות, הממפה את תשתיות הנפט והגז בלואיזיאנה, ארה"ב. הפקת נפט וגז בחוף המפרץ של לואיזיאנה גרמה למשברים אקולוגיים מרובים, כולל קצב שחיקת קרקע מהמהירות ביותר בעולם. מטרת המפה היא לאתר את התאגידים האחראים ולטעון לאחריות תאגידית ובקשת פיצויים, זאת על ידי מיפוי של אשרות הבארות, תעלות וצינורות שהונפקו על ידי מחלקת משאבי הטבע של לואיזיאנה ברחבי אזור החוף. המיפוי חושף את רצף ה"אקסטרטיביזם" ועד לשינויי האקלים שנוצרו. מקרה בוחן זה שימש כבסיס לניסוח המתודולוגיה לפעולה הראשונה של הפרויקט - מסע אופנוע לאורך קו צינור הנפט. המטרה, ליצור חשיפה בקני מידה משתנים של 'שכבת האנרגיה' שאינה גלויה, על גבי פלטפורמה מרחבית תוך יצירת הקשר בין כלל החלקים וכן לתחומים נוספים: האדם, הטבע, הסביבה ועוד. כפועל יוצא, פלטפורמה זו יכולה לשמש כשתשתית שמחזקת את כוחה של החברה הן מבחינת ההבנה של השפעת עולם האנרגיה על מגוון מישורי החיים, והן בפוטנציאל לקדם פעולה אל מול השפעות אלו.
66 כלים, שיטות ותיאור של תהליך המחקר : יציאה למסע על אופנוע לאורך קו צינור הנפט אילת-אשקלון תוך תיעוד, כתיבה וצילום של מגוון הדינמיקות של קו הצינור עם הסביבה, האנשים, הטבע, היישובים והנוף < בחירת מספר מוקדים להתערבות < ניסוח ומיקוד ההשפעות של תעשיית האנרגיה על החברה, התרבות והסביבה ושימוש כפרוגרמה או כקווים לתכנון להצעה האדריכלית. הצגת הממצאים: יצירת מפה אינטרקטיבית אשר תתכלל את כל הממצאים מהמסע ותסייע בחשיפת הציבור לקיום של הצינור והשפעותיו. הצעה לתכנון רחב ומוקדי של קו צינור הנפט שמטרתו לשרת את טובת הציבור. מטרת המחקר : חשיפת אתרי האנרגיה ה'נסתרים' והשפעתם על מגוון מישורי החיים, תוך עידוד לפעולה שתשרת את טובת הציבור. שאלת מחקר : אילו אתרי אנרגיה בעלי מידת השפעה ונוכחות משמעותיים במרחב הישראלי? חומרי מחקר : סקירת ספרות, ראיונות עם אנשים מהתעשייה, סיורים באתרים אלו כדי לצפות ולנתח את ההשפעה של תעשיית האנרגיה על הסביבה הבנויה, מסע לאורך קו צינור הנפט מאילת לאשקלון. מתודולוגיה
67
בתאריך ה-21 באפריל, יצאתי למסע על גבי אופנוע לאורך קו צינור הנפט שבין אילת לאשקלון כדי להבין את המשמעות והנוכחות הפיזית של קו הצינור ואת רמת ההלימה שבין משמעותו האמיתית לבין זו המתקיימת בשטח. יומן מסע 68
69 תחנת דלק תל אביב N° 05209,32 E° 76720,34 1
70 אתר קצא״א אשקלון N° 63638,31 E° 54179,34 2
71
72 חלץ N° 59432,31 E° 63582,34 3
73 N° 44273,31 E° 76438,34 4 עצרתי בבית קמה להפסקה. ״אספרסו כפול״ אמרתי למוכר בילו כשברקע רעש של המכונית הזו שמנקה את הרצפה כשעליה עובד ילו שהיה נראה בעיקר מבסוט מהנסיעה הזו שחוסמת את המעברים של החנות. וליטל )בחורה עם קול צווחני ומעצבן( שניסתה לתפעל אירוע של מילוי מיכלים של דלק מול המוכר. תהיתי בשביל מה צריך למלא מיכלים בארצנו הקטנטנה? הם אפילו לא היו עם רכב שטח. התיישבתי בחוץ ותהיתי על המקום הזה - בית קמה. ספק נחשק, ספק בלתי נסבל. תמיד בנסיעה יש איזו כמיהה אליו, האם זה בגלל התחנת דלק? העצירת אוכל? או פשוט המיקום הגיאוגרפי? ואז כשמגיעים, מתים כבר לעוף משם הכי מהר. מעניין מה בא קודם? התחנת דלק או המקום כמקום. בינתיים סימסתי ליריב )הסידור לינה שלי באילת( כתבתי שאגיע בעוד כ-3 שעות לעיר. הוא התקשר בחזרה ובישר לי שאישפזו את אבא שלו ושהוא היה חייב לסוע לבאר שבע. ״אוי באסה. רפואה שלמה״. ואז בדיוק ברגע הזה באופן טיפה לא צפוי איזה פקק השתחרר. תחושת התרגשות. סופסוף, שיבוש של תכניות. משהו שביומיום אנחנו בד״כ עושים הכל כדי שלא יקרה וכשהוא קורה הוא מסעיר נורא, אלא שבדרכים, זו בדרך כלל הזדמנות... תחנת דלק בית קמה
74 N° 33347,31 אל-אתאונה E° 71740,34 5
75 לפני שיצאנו לדרך איתמר שאל אותי מה אני רוצה לעשות? הוא סיפר לי שקרא קצת חומרים והבין פחות או יותר במה מדובר. האמת, שאין לי מושג. אבל אני איכשהו מקווה שהנסיעה והזמן על האופנוע יתנו לי השראה או שאקבל סימן. למעשה זו הרפתקה, שלא בדיוק יודעים איך היא תסתיים אמרתי בבטחון מלא, בעיקר כנראה ניסיתי לשכנע את עצמי. אותתי לאיתמר שצריך לפנות ימינה עכשיו והוא האט ואותת גם כן. תחושה של התרגשות וחשש, כי עכשיו שאיתמר איתי אני צריכה "לספק את הסחורה" ושכפי שהבטחתי לצינור הזה יהיה איזה שהוא ביטוי פיזי במרחב. זה הרגיש כאילו חצינו לתוך עולם מקביל, הבתים של הבדואים עמדו שם והמקום היה נראה נטוש. כמה גמלים ועיזים ישבו בחוץ. מאוד קיוויתי שהרגע הזה יגיע, שכל מה שתיכנתי יתממש, שלא אתאכזב ושאוכל ליצור את הפרויקט שאני מפנטזת עליו מבלי שאני באמת יודעת איך הוא יראה. מילא הייתי לבד, אז הייתי מתאכזבת לי בשקט עם עצמי, אבל עכשיו כשאני עם עוד מישהו ועוד אחרי ההצהרות שלי שנאמרו בבטחון והתחלתי להרגיש איך לאט לאט האוויר יוצא ממני כמו מבלון... ואז הוא הופיע – לבן-צהוב, המתקן מגופים הראשון שנתקלנו בו. למרגלות הגבעה. באמצע שום מקום.
76 N° 30991,31 מסוף האשל E° 72967,34 6
77
78 רמת חובב N° 13391,31 E° 81949,34 7
79
80 משאבי שדה N° 51691,30 E° 94111,34 8
81 N° 99070,30 צומת טללים E° 76322,34 9
82 N° 68465,30 מעלה מחמל E° 92394,34 10
83
84 מצוקי הצינים N° 61962,30 E° 91686,34 11
85
86 חאן בארות N° 61786,30 E° 92030,34 12
87 התמקמתי בלילה בחאן בארות, כמה מטרים מאיפה שנמצא המתקן. הקמתי את האוהל שלי בנקודה שהכי רחוקה מכולם. החאן היה הומה אדם ופתאום הבנתי כמה אני מתגעגעת ללישון לבד בשטח. אז נכון שיש טיפה את החשש והפחד כשמגיעים למקום, ושצריך לנסות ולהפעיל את כל החושים והאינטואיציה כדי להבין אם זה וזה, ושתמיד לרגע מתגנבת המחשבה של מה לעזאזל עשיתי והלוואי והיה איתי כאן מישהו. אבל מצד שני, איזה כיף זה לקום בבוקר ולהרגיש מין תחושת הצלחה וחיות של 'איזה כיף ששרדתי את הלילה'. או הרגע הזה של להיכנס לאוהל ולהרגיש שכל ה'רעים' נשארו בחוץ. כבר שנים שאני מנסה להבין איך זה שאנשים מקדישים שנים כדי ללמוד איך לבנות בניינים. בטון, ברזלים, יסודות בלאגנים. אופרציות שלמות, טכניקות שהומצאו, אג׳נדות שנוסחו, טכנולוגיות ששוכללו, צינורות ומסילות שנפרשו, חומרים שפותחו, אנשים שהזיעו..ובסופו של יום כל מה שאני צריכה כדי להרגיש בטוחה לישון במקום שכוח אל, זה להכנס לתוך חתיכת בד שהרמתי שניה ושנסגרת עם ריצ׳רץ׳.
88 מתקן שדמה N° 51691,30 E° 94111,34 13
89 רכס מנוחה N° 31807,30 E° 96818,34 14
90 תחנת פארן N° 28871,30 E° 98853,34 15
91 שיזפון N° 22945,30 E° 01757,35 16
92 נאות סמדר N° 04910,30 E° 01483,35 17
93 התפנקתי בהפסקה ארוכה בפונדק נאות סמדר, כשהמטרה העיקרית הייתה להתחמק מהחום, אבל כבר ניצלתי את ההזדמנות למלא את המצברים במזון ולכתוב במחברת. לאחר מכן חציתי את הכביש, שבעברו השני זיהיתי כבר את הגדר הלבנה-צהובה שתוחמת עוד תחנה בדרך של הצינור. עדיין היה חם וכבר חשתי בעייפות, כשלפתע הבחנתי בשלט שהתנוסס על המקום 'חצר מגופים'. התרגשות קלה - בדומה לעוד רגעים בדרך כשהתיאוריה קיבלה ביטוי חי בשטח. החצרות הן תחנות 'בקרה'/'שליטה' שאמורות להימצא כל 30 ק"מ, כדי שבמקרה של איזושהי תקלה ניתן לכבות או לווסת את הזרם של הנפט. אומנם נראה לי שכבר עברתי בתחנות כאלו לפני כן, אלא שלראשונה זה צוין 'שחור על גבי לבן'. התיישבתי תחת הצל הדי עלוב שהאופנוע שלי יצר, תהיתי למה כאן זה דווקא צוין ובמקומות אחרים לא? רעש הרחפן התמזג עם רעש המכוניות ששעטו על כביש 40 ,ואף על פי כן שוב התמלאתי באותה תחושת 'קדושה'. תהיתי אם זה כי אני מבינה יותר את המשמעות של כל תחנה כזו שיש לה את היכולת לעצור כוחות כל כך גדולים, או שמא זה כי הורגלנו להתייחס לצינור הזה כ'חשאי' ו'מסתורי'? קיפלתי את הרחפן בחוויה שיכולתי להיות סוכנת מוסד מדופלמת, כזו שהצליחה במשימתה הסודית גם אם קצת קיוותה )בשביל המחקר והאקשן( שתצליח לגרום לאזעקה לפעול, או לקרן לייזר להפיל את הרחפן, או לרכב סיור בטחוני עם שומרים במדים צהובים לבנים לקחת אותה לחקירה צולבת. ממשיכה לעבר היעד הבא.
94 פונדק יטבתה N° 89378,29 E° 06443,35 18
95 הנורת דלק התחילה להבהב, ולא מעט זמן אחרי עברתי את המקום של כושי שלא הביא איתו איזו בשורה, חוץ מהעובדה שיש לי עוד 101 ק״מ עד אילת. חשבתי לעצמי שהמקום הזה מצליח להחזיק כל כך הרבה שנים מבלי שיש בו תחנת דלק, פשוט מקום עם אטרקציה של נחש בעל שני ראשים. כמה מטרים אחרי הופיע שלט ״כאן תוקם תחנת דלק ומרכז מסחרי״ – צוחקת לעצמי בקסדה על הגורל הצפוי של המקום. בעודי מחשבת לעצמי בראש אם הדלק יספיק עד אילת, שיעשעה אותי המחשבה על זה שהפן ה'לוגיסטי' של המסע שאני עושה הוא חלק מהתרבות ה'פוסילית' שאני מנסה לבחון, ומה זה אומר בעצם? האם ניתן בכלל לפעול מחוצה לה? נזכרת שבעצם גם אני לפני היציאה לדרך ידעתי שלא משנה מה אשכח, יהיה בסדר כי כל כמה זמן יש איזו תחנה, עצירה, חנות שבה אוכל להשיג כל מה שאצטרך. ניסיתי להבין עם עצמי מה אני מרגישה עכשיו, האם אני באמת 'על הקצה'? בחוסר אונים? במתח? או שכאן בישראל בכל זאת הכל נשאר צפוי? התחלתי לדמיין מה אם באופן אירוני אני בכל זאת אתקע ואז ליטל וחבריה יבואו להציל אותי עם המיכלי דלק שלהם, ואני אלמד שיעור לחיים וליטל ואני נהפוך לחברות הכי טובות. תהיתי אם המיכלים הם בגדר 'אובייקט בטחון' ולא כי באמת צריך. ובכלל, בטחון כלפי מה? ביחס לשיבוש? לעצירה? ביחס לזמן שלא יבוזבז? הצלחתי להרגיש פתאום מין כמיהה לחוסר התכנון, לרנדומליות וללא צפוי, כשבאותו הרגע התנוסס לו אל על הסמל של יטבתה וממש בסמוך - תחנת דלק, כמו מין נווה מדבר.
96 חירבה יטבתה N° 88359,29 E° 04732,35 19
97
98 אנדרטת הצינור N° 80752,29 E° 02690,35 20
99
100 חצר מגוף באר אורה N° 69379,29 E° 99136,34 21