דוח-הייטק

‫ריכוז ועריכה‪ :‬מרב שביב‪ ,‬סמנכ"ל תכנון ומדיניות‪ ,‬הוועדה לתכנון ולתקצוב‪ ,‬המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬טבת תשע"ט‪ ,‬דצמבר ‪2018‬‬

‫‪2‬‬

‫דברי פתיחה‬

‫דבר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב‬

‫התכנית להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק במערכת ההשכלה הגבוהה היא יעד מרכזי‬
‫בתכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה תשע"ז‪-‬תשפ"ב ומתבססת על החלטת הממשלה‬
‫בנדון‪ .‬היעד מבוסס על דוחות רשמיים שמצביעים על מחסור בכוח אדם לתעשיית ההייטק שמהוה‬

‫מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי‪.‬‬

‫מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל נשענת רבות על תקציבי המדינה שנועדו לקדם את המחקר‬
‫ואת ההוראה‪ .‬המערכת מתוקצבת לשש שנים מראש כדי לאפשר לה ליישם אסטרטגיה ארוכת טווח‬
‫שכן התהליכים המניעים מערכת זו הם מורכבים ומצריכים זמן הן למחקר והן להכשרת כוח אדם‬
‫להוראה‪ .‬מאפיין נוסף של המערכת האקדמית הוא החופש האקדמי שמאפשר לסקרנות להוביל אותה‬
‫ללא הטיות‪ .‬ועם זאת‪ ,‬אין המערכת האקדמית יכולה להשאר מאחורי מסך ולהתעלם מצרכי המשק‬
‫והחברה‪" .‬מגדל השן" במיוחד במדינה שמתקצבת את המערכת חייב לדעת להתקיים ולשמור על‬
‫עצמאותו לצד קידום הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל רבדי האוכלוסיה ולצד הכשרת בוגרים לענפים‬

‫המניעים את המשק‪.‬‬

‫מתוך הבנת המורכבות הזו יצאנו לדרך בעבודה יסודית של ועדה ששתפה גורמי אקדמיה‪ ,‬ממשלה‬
‫ותעשיה‪ .‬בחנו מהם התמריצים הנכונים להשגת המטרה ומהם החסמים‪ .‬בחרנו לעבוד רחב ולהתייחס‬
‫למערכות המשיקות למערכת האקדמית‪ ,‬מערכת החינוך וצה"ל‪ ,‬שחייב להתקיים תאום עמהן כדי‬
‫להביא לתוצאות המיוחלות‪ .‬אבל‪ ,‬כמובן‪ ,‬המלצותינו מופנות בראש וראשונה למערכת האקדמית‬

‫שלגביה יש לנו את הסמכות והאמצעים לקדם את הנושא‪.‬‬

‫היעד שהוטל עלינו על ידי הממשלה הוא גידול של ‪ 40%‬בדגש על האוניברסיטאות‪ .‬כאן נציין‬
‫בוודאות שהתמריצים ישיגו את היעד ואין לנו ספק שנגיע ליעד גבוה יותר באופן משמעותי‪ .‬המוסדות‬
‫האקדמים נענו לקריאה ועבדו בתיאום עם האגפים הרלבנטים במל"ג וות"ת‪ .‬היינו קשובים להם‪ ,‬והם‬

‫לנו‪ ,‬מה שהוליד את ההצלחה במשימה‪.‬‬

‫התפישה שגובשה בוועדה בחשיבה משותפת של האקדמיה והתעשיה היתה שמעבר למקצועות‬
‫הקלאסיים שנחשבו עד כה למקצועות ההייטק‪ ,‬נתן להרחיב את המעגל למקצועות נוספים כגון‪ :‬מדעי‬
‫הנתונים‪ ,‬ביולוגיה חישובית ועוד‪ ,‬בהנחה שתכנית הלימודים שלהם תכלול ‪ 60‬נקודות זכות שהוועדה‬
‫פרטה את תכנן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן ללמוד את ‪ 60‬נקודות הזכות הללו כתואר דו‪-‬חוגי במהלך הלימודים‬
‫האקדמים‪ ,‬או ללומדן לצד תואר שונה או אפילו לאחר סיום התואר‪ .‬לימודים אלו יתקיימו בנוסף‬
‫להגדלת מספר הסטודנטים בלימודים חד‪-‬חוגיים במדעי המחשב ובהנדסות הרלבנטיות‪ :‬מחשבים‪,‬‬

‫אלקטרוניקה ועוד‪.‬‬

‫חשוב גם לציין שבמקביל יצאנו בקול קורא למוסדות האקדמים להכין קורסים דיגיטליים במתמטיקה‬
‫ומדעי המחשב ונענינו בקונסורציום רחב ומרשים ביותר של רוב האוניברסיטאות להכנה של קורסי‬
‫בסיס בנושא וברשימה ארוכה של מוסדות שהגישו הצעות לקורסי בחירה בנושא בשתוף עם‬
‫התעשיה‪ .‬אין ספק שזה כלי מצוין להנגשת הידע לציבורים רבים בכל רחבי מדינת ישראל‪ ,‬בכל‬

‫המגזרים‪ ,‬בכל הגילאים‪ ,‬כמו גם כלי עזר טוב לשיפור איכות ההוראה הפרונטלית בתחום‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫דברי פתיחה‬

‫המלאכה לא תמה‪ .‬נדרשת הטמעה של התמריצים שיצרנו במוסדות‪ .‬נדרשת גם חשיבה נוספת על‬
‫הגדלת מספר הסטודנטים במכללות שכן התעשיה ציינה לאחרונה את שביעות רצונה מבוגרי‬

‫המכללות ושילוב רבים מהם בעמדות מפתח בשוק העבודה‪.‬‬
‫כמו כן עלינו לחשוב קדימה על הנחלה רחבה של הידע במדעי המחשב ומדעי הנתונים לכל‬
‫הדיסציפלינות הנלמדות‪ ,‬באשר מקצועות רבים המשויכים היום למדעי הרוח והחברה עוברים‬
‫טרנספורמציה שמאלצת את הבוגרים להיות ערוכים לשינויים הטכנולוגים הרבים וליכולות העצומות‬

‫לאיסוף ולחשיפה למידע‪.‬‬
‫זהו דוח שמשקף את השלב הראשון של עבודתנו בנושא‪ .‬הועדה תמשיך לעקוב אחר יישומו כמו גם‬
‫להתמודד עם אתגרים נוספים בתחום‪ .‬לא תמה הדרך‪ .‬מנוי וגמור עמנו ליצור את כל הנדרש כדי‬
‫לאפשר לכל מי שחפץ ונכון לו להכשיר עצמו לשוק התעסוקה בתחומי ההייטק‪ .‬אנו נעודד סטודנטים‬
‫ללמוד מקצועות אלו ונשתדל לוודא שהאפשרויות הן ברות מימוש לכל רבדי האוכלוסיה בישראל‪,‬‬
‫ובכלל זה חרדים‪ ,‬ערבים‪ ,‬בדואים‪,‬יוצאי אתיופיה ועוד‪ .‬נקפיד להסיר את החסמים שמונעים מנשים‬
‫ללמוד מקצועות אלו ולהשתלב בשוק התעסוקה‪ .‬ויחד עם זאת נפעל מתוך כבוד לאוטונומיה של‬
‫הפרט‪ ,‬ועל כן בד בבד עם התמרוץ לעידוד ללמוד את מקצועות ההייטק נכבד גם רצונות ללמוד‬

‫מקצועות אחרים ונוודא שיתר הדיסציפלינות אינן נפגעות ממהלך זה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו אבקש להודות לגב' מרב שביב‪ ,‬סמנכ"ל האגף לתכנון ומדיניות במל"ג‪/‬ות"ת על התנעת‬
‫התהליך לצידי‪ ,‬וכן לרבים וטובים בצוותים המקצועיים במל"ג‪/‬ות"ת כמו גם לחברי הוועדה‬

‫שהקדישו לנושא מזמנם וממרצם‪.‬‬

‫נעשה ונצליח!‬
‫פרופ' יפה זילברשץ‬
‫יו"ר ות"ת‬

‫‪4‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫תוכן העניינים‬

‫תמצית מנהלים ‪7‬‬

‫עיקרי ההמלצות ‪11‬‬

‫‪ .1‬השכלה גבוהה ‪11‬‬
‫‪ .2‬מערכת החינוך ‪17‬‬
‫‪ .3‬היי‪-‬טק והשירות הצבאי ‪22‬‬
‫‪ .4‬שילוב בוגרי מקצועות ההיי‪-‬טק בעבודה בתעשייה ‪24‬‬
‫‪ .5‬המשך עבודת הוועדה‪ ,‬מעקב ובקרה והמלצות כלליות ‪25‬‬

‫פרק א' ‪ -‬עבודת הוועדה ‪26‬‬

‫פרק ב'‪ -‬רקע כללי ‪30‬‬

‫ב‪ 1.‬נתוני ומאפייני המחסור ‪32‬‬
‫ב‪ 2.‬מדידת הגידול ב"מקצועות ההיי‪-‬טק" האקדמיים ‪37‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך ‪42‬‬

‫ג‪ 1.‬הקשר בין הבגרות להשכלה גבוהה במקצועות ההיי‪-‬טק‪42 :‬‬
‫ג‪ 2.‬זכאי בגרות במתמטיקה ורפורמת "‪ 5‬פי ‪46 "2‬‬
‫ג‪ 3.‬חשיפה למקצועות הנדסיים וטכנולוגיים ‪56‬‬
‫ג‪ 4.‬הוראת מתמטיקה ומדעים ‪59‬‬
‫ג‪ 5.‬החינוך הטכנולוגי ‪65‬‬
‫ג‪ 6.‬מדעים וטכנולוגיה למצטיינים ‪68‬‬
‫ג‪ 7.‬חיזוק קשרי תיכון‪-‬אקדמיה ‪72‬‬

‫‪5‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫פרק ד' ‪ -‬שירות צבאי ‪75‬‬

‫ד‪ 1.‬תכניות טרום גיוס ‪76‬‬
‫ד‪ 2.‬הכשרה במהלך השירות הצבאי ‪79‬‬
‫ד‪ 3.‬טרום שחרור ‪81‬‬

‫פרק ה' ‪ -‬השכלה גבוהה ‪84‬‬

‫ה‪ 1.‬תמונת מצב ומגמות במספרי הלומדים לתואר ראשון את מקצועות ההיי‪-‬טק ‪84‬‬
‫ה‪ 2.‬פוטנציאל‪ A‬הגדלת מס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק –צד ההיצע ‪92‬‬
‫ה‪ 2.1.‬סגל אקדמי ‪92‬‬
‫ה‪ 2.2.‬דיגיטציה ‪101‬‬
‫ה‪ 3.‬פוטנציאל הגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק – צד הביקוש ‪102‬‬
‫ה‪ 3.1.‬בעלי ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה ‪102‬‬
‫ה‪ 3.2.‬מועמדים למקצועות ההיי‪-‬טק ‪104‬‬
‫ה‪ 3.3.‬נשים במקצועות ההיי‪-‬טק ‪111‬‬
‫ה‪ 3.4.‬סטודנטים ערבים ‪119‬‬
‫ה‪ 3.5.‬סטודנטים חרדים ‪125‬‬
‫ה‪ 3.6.‬עידוד הפריפריה ‪129‬‬
‫ה‪ 3.7.‬נשירה בשנה א' וסיום לימודים ‪133‬‬
‫ה‪ .3.8.‬סטודנטים בתחומי ההייטק הלומדים באוניברסיטה פתוחה ‪138‬‬

‫סיכום ‪141‬‬

‫נספחים ‪142‬‬

‫‪6‬‬

‫תמצית מנהלים‬

‫תמצית מנהלים‬

‫המחסור בכח אדם מיומן בתחומי טכנולוגיה עילית עלה לראשונה בדוח הוועדה הבינמשרדית בראשות‬
‫פרופ' יוג'ין קנדל‪ ,‬ראש המועצה הלאומית לכלכלה דאז‪ ,‬מיולי ‪ ,2012‬ולאחר מכן זוהה כחסם עקרי‬
‫להתפתחות תעשייה זו בדוח הוועדה הבינמשרדית להגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה‬
‫עתירת הידע בראשות מיכל צוק‪ ,‬הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה‪ ,‬משנת ‪ .2014‬בהמשך לכך‪,‬‬
‫ולאור החשיבות של הגדלת ענף ההיי‪-‬טק להעלאת שיעורי הפריון וצמיחת המשק‪ ,‬החלה ות"ת לפעול‬
‫למתן תמריצים לאוניברסיטאות להגדלת ההכשרה האקדמית בתחום‪ ,‬תוך התמקדות במקצועות התכנה‪,‬‬
‫ומספר הסטודנטים בכלל המערכת גדל בהתמדה‪ .‬בהמשך במסגרת התכנית הרב שנתית לשנים תשע"ז‪-‬‬
‫תשפ"ב‪ ,‬קבעה ות"ת יעד להגדלת מספרי הסטודנטים במקצועות הנדרשים למשק‪,‬בין היתר‪ ,‬מתחומי‬
‫ההנדסה ומדעי המחשב‪ .‬במסגרת החלטת הממשלה ‪ 2292‬מיום ‪ 15/1/17‬בנושא "תכנית לאומית‬
‫להגדלת כח אדם לתעשיית ההיי‪-‬טק" עוגן יעד ות"ת לגידול רב שנתי של ‪ 40%‬במס' הסטודנטים‬
‫בהשכלה הגבוהה במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬כאשר נקבע כי המאמץ להגדלה יעשה בעיקר באוניברסיטאות‪,‬‬
‫לאור הצורך האקוטי בהגדלת כח האדם המעולה במו"פ בתחום והעובדה כי שיעור הגידול במספר‬
‫הסטודנטים במוסדות אלה נמוך ואיננו מספק‪ .‬במכללות נתנה ות"ת עדיפות בהקצאת מכסות סטודנטים‬

‫בתכנית הר"ש הקודמת והנוכחית‪.‬‬

‫בישיבתה מיום ‪ 28.9.2016‬החליטה ות"ת להקים ועדת היגוי בראשות יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ‬
‫ובהשתתפות נציג ות"ת‪ ,‬נציג מל"ג‪ ,‬נציג "‪ ,"Start Up Nation Centeral‬נציג אוצר ומנכ"ל‬
‫ות"ת‪/‬מל"ג‪ .‬נקבע כי במסגרת הוועדה "יקבעו יעדים‪ ,‬יבחנו מספר דרכי פעולה ותגובש תכנית מקיפה‬
‫שתכלול בין היתר‪ :‬רכיבים לצמצום נשירה‪ ,‬עדכון נוסף של תעריפי ההוראה‪ ,‬עידוד קליטת אוכלוסיות‬
‫ייעודיות ובפרט נשים לתחומים אלה‪ ,‬עידוד שילוב לימודי דו חוגי עם מקצועות נדרשים בשוק‬
‫התעסוקה‪ ,‬הוספת חטיבת לימודים בתחומי לימוד אלה‪ ,‬ביצוע קול קורא להגדלת מספר הסטודנטים‬
‫במספר מצומצם של מוסדות באמצעות תכנית מקיפה לנושא וכיו"ב"‪ .‬הוועדה פעלה באופן אינטנסיבי‬
‫במשך כחצי שנה וקיימה כ‪ 15-‬ישיבות פוריות ומלמדות‪ .‬בפועל השתתפו בועדה באופן קבוע נציגים‬
‫מקצועיים ממשרדי הממשלה הרלבנטיים לרבות משרד העבודה‪ ,‬רשות החדשנות‪ ,‬משרד רוה"מ‪,‬‬
‫משרד האוצר ועוד‪ .‬במסגרת הישיבות התקיימו מפגשים ונשמעו קולם ועמדתם של גורמים שונים‬
‫מהאקדמיה‪ ,‬המשק והחברה‪ :‬המוסדות האקדמיים‪ ,‬נציגי המעסיקים בתעשיית ההיי‪-‬טק‪ ,‬נציגי ממשלה‬
‫רלבנטיים ומגזר שלישי‪ ,‬וכן ממערכת הבטחון וצה"ל‪ .‬במקביל לעבודת הוועדה התקיימו פגישות עם‬
‫כל ראשי האוניברסיטאות הרלבנטיות על מנת לעמוד מקרוב על החסמים והצרכים בדרך להרחבה‬
‫משמעותית של ההכשרה במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬הוועדה שמה לה כיעד לעסוק באופן הוליסטי ומקיף‬
‫בנושא ע"י הסתכלות על מערכות שיש להן ממשק עם מערכת ההשכלה הגבוהה ועל כן יש להן תפקיד‬
‫בהגעה ליעד של הגדלת מספר העוסקים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬לאור זאת הוועדה דנה באופן קונקרטי‬

‫‪7‬‬

‫תמצית מנהלים‬

‫במערכת ההשכלה הגבוהה והתמרוץ שניתן למוסדות להשכלה גבוהה למטרה זו‪ ,‬וכן במערכות נוספות‬
‫כמו מערכת החינוך והצבא והאופן שבו ניתן לרתום אותם לסייע בהשגת היעד‪ .‬בעקבות הלמידה‬
‫המעמיקה והמקיפה שנעשתה בנושא עלו חסמים הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש ללימודים אקדמיים‬

‫במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫בצד ההיצע נמצא כי החסם העקרי לטווח המיידי והארוך הינו סגל אקדמי איכותי‪ ,‬עוזרי הוראה‬
‫ותשתיות פיזיות (כיתות‪ ,‬מעבדות וציוד) אשר המשך הגדלתם בטווח המיידי והארוך מהווה תנאי‬
‫להרחבת הפקולטאות הקיימות‪ .‬הוועדה סבורה כי מירב המאמץ צריך להתבצע ברובד זה‪ .‬מדובר‬
‫בתקציבים ניכרים אשר את חלקם כבר השקיעה ות"ת‪ .‬בנוסף העידן הנוכחי מאפשר דיגיטציה של‬
‫קורסים אקדמיים‪ ,‬ומאמץ בכיוון זה יאפשר הגדלת ההכשרה האקדמית באופן יעיל תוך ניצול‬
‫התשתיות הקיימות ע"י למידה מרחוק ברמה גבוהה לסטודנטים שאינם יכולים להגיע לקמפוסים כמו‬
‫חיילים בשירותם הצבאי ואף לתלמידי תיכון מצטיינים שיכולים להתחיל בלימודים אקדמיים‪ ,‬וכן לשם‬

‫הרחבת הכיתות הקיימות במוסדות האקדמיים‪.‬‬

‫בצד הביקוש נראה כי בטווח המיידי לא קיים מחסור במועמדים טובים ללימודים במקצועות היי‪-‬טק‪,‬‬
‫אולם לטווח הארוך נדרש להבטיח המשך גידול במישור זה‪ .‬לפיכך קיימת חשיבות עליונה למאמצי‬
‫משרד החינוך להמשיך להגדיל את הכשרת התלמידים בעלי בגרות ‪ 5‬יח"ל במתמטיקה תוך שמירה‬
‫ואף העלאת הרמה‪ .‬בנוסף ניתן להגדיל תכניות להכשרה אקדמית למצטיינים במהלך התיכון ע"י דחיית‬
‫שירות‪ .‬מבחינת פוטנציאל הגידול מצאנו כי קיימות קבוצות באוכלוסייה ששיעור השתתפותן‬
‫בלימודים האקדמיים בתחומי ההיי‪-‬טק נמוך יחסית‪ :‬נשים בעלות יכולות מתמטיות גבוהות;‬
‫סטודנטים מהפריפריה החברתית‪-‬גיאוגרפית ובפרט בני החברה הערבית‪ ,‬החרדית ויוצאי‬
‫אתיופיה אשר ממעטים ללמוד את התחומים הרלוונטיים‪ ,‬בין היתר בשל מוכנות נמוכה יחסית‬
‫ללימודים אקדמיים בתחומים הנ"ל‪ .‬בהקשרים אלה הוועדה התייחסה לפעולות חשיפה להכשרה‬
‫טכנולוגית ולחיזוק הידע המקצועי הרלבנטי שנדרש לבצע בבתי הספר התיכוניים ואף קודם לכן‪ ,‬בין‬
‫היתר באמצעות הקמת מרכזי מדע וטכנולוגיה לנוער במוסדות האקדמיים‪ .‬הוועדה ממליצה בנוסף‬
‫להגדיל את החשיפה של בני ובנות נוער למדעי המחשב באופן חוויתי ואף לשקול את הפיכת מדעי‬
‫המחשב למקצוע ליבה חובה כבר מבית הספר היסודי‪ .‬מודגש בהמלצות כי תכנון מערך ההוראה‬
‫לחטיבה העליונה במקצועות המתמטיקה והמדעים הינו קריטי להבטחת כמות ואיכות הלימודים‬
‫במקצועות אלה‪ ,‬ובפרט להמשך הגידול במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל ושמירה ואף העלאת הרמה‪ ,‬לפיכך חיוני‬
‫שמשרד החינוך יכין תכנית ויבצע פעולות בנושא‪ .‬הוועדה התייחסה בנוסף לשירות הצבאי במסגרתו‬
‫מתבצעות הכשרות אקדמיות ומקצועיות במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬שם הגמשת התנאים תאפשר למשרתים‬
‫לנצל את הידע שצברו ואת תקופת השירות במטרה להשלים לימודיהם לקראת תואר אקדמי ראשון או‬
‫שני במקצועות אלה‪ .‬כמו כן ניתן לנצל את תקופת השירות וכלי האבחון על מנת לכוון אוכלוסיות‬

‫‪8‬‬

‫תמצית מנהלים‬

‫נוספות לתחומים אלה‪ ,‬ובפרט חיילות וחיילים שאותרו כבעלי רקע ויכולות מתמטיות גבוהות גם אם‬
‫לא עשו בגרות ‪ 4/5‬יח"ל מתמטיקה בתיכון‪ .‬הוועדה מצאה בנוסף שיש מקום להגדלת תפוקות‬
‫המערכת‪ ,‬זאת ע"י ביצוע תכניות לצמצום הנשירה‪ ,‬לפני ובמהלך שנה א' לתואר הראשון ובמיוחד‬
‫לאוכלוסיות הייחודיות הנ"ל‪ .‬כמו כן הוועדה ממליצה על חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה‬

‫ופעולות בממשק זה על מנת לסייע לבוגרים (בדגש על חברה ערבית) להשתלב בעבודה בתחום‪.‬‬

‫יש לציין כי במהלך עבודת הוועדה היא נדרשה להגדיר את ליבת הידע האקדמי הנדרש להכשרת בוגרי‬
‫האקדמיה לעיסוק במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬לשם כך החליטה הוועדה בישיבתה ביום ‪ 1.1.2017‬להקים תת‬
‫וועדה בראשות חבר מל"ג המורכבת מאנשי אקדמיה בתחום מקצועות ההיי‪-‬טק ומאנשי תעשיית ההיי‪-‬‬
‫טק‪ ,‬אשר תפקידה לקבוע את ההיקף והתוכן של מקצועות הלימוד הנדרשים להכשרה אקדמית מספקת‬
‫ונאותה לעיסוק במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬במסגרת זו המליצה תת הוועדה על מתווה ללימודים במדעי‬
‫המחשב לסטודנטים‪/‬בוגרים מתחומי ידע אחרים אשר להם רקע מתמטי מתאים ומעוניינים להרחיב‬
‫את אפשרויות התעסוקה שלהם‪ .‬בכך קיים פוטנציאל לגידול משמעותי של היקף ההכשרה האקדמית‬
‫בליבת מדעי המחשב (ובהמשך יתכן שגם בתחומים נוספים) – זאת כאמור בהתאם למגבלת משאבי‬

‫הסגל והתשתיות‪.‬‬
‫המלצות הוועדה מתייחסות אם כן לנושא באופן הוליסטי וכוללות את מכלול הצעדים הנדרשים על‬
‫מנת להתיר חסמים ולאפשר הגדלת ההכשרה האקדמית בתחום בהיקף של אלפי סטודנטים נוספים‪,‬‬
‫בטווח המיידי והארוך‪ .‬יישום ההמלצות והצלחה בהשגת היעדים מחייב משאבים‪ ,‬סדרי עדיפויות‬
‫פנימיים וצוותי ליווי מקצועיים מטעם הנהלות הגופים הרלבנטיים (השכלה גבוהה‪ ,‬חינוך‪ ,‬מערכת‬

‫הבטחון‪ ,‬תעשייה)‪ ,‬תוך לווי ומעקב הוועדה‪.‬‬
‫הוועדה תלווה את יישום ההמלצות ותעדכנן בהתאם לצורך‬

‫‪9‬‬

‫תמצית מנהלים‬

‫תודות‬

‫תודתנו נתונה לחברי הוועדה לחברי תת הוועדה ולמשתתפים הנוספים על הרתמותם‬
‫ותרומתם הרבה לדיוני הוועדה ועבודתה‪ .‬רוב תודות לגורמים השונים שהופיעו בפני‬

‫הוועדה ונתנו מידע בנושא ולכל מי שסייע בגיבוש ההמלצות‪.‬‬

‫תודות מיוחדות לצוות המקצועי של אגף תכנון ומדיניות בות"ת‪ ,‬ובמיוחד לגב' חוה קליין‪ ,‬לגב'‬
‫שירה אפרת ולמר אביתר ציון על העבודה היסודית של ריכוז וניתוח המידע בנושא וכן לצוות‬
‫המקצועי באגף תקצוב ובפרט למר אריאל חנוכה ולגב' שירן פדידה על הסיוע בגיבוש ההמלצות‬
‫ביחס לאוניברסיטאות‪ .‬תודות לעובדים המקצועיים ממשרדי הממשלה השונים שהשתתפו בדיוני‬
‫הוועדה על תרומתם הרבה לעבודת הוועדה במידע שסיפקו‪ ,‬בתובנות‪ ,‬בהמלצות ובהערות לדוח‪,‬‬
‫ובמיוחד למר זאב קריל ממשרד האוצר‪ ,‬גב' יעל מזוז ממשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ ,‬מר יובל אדמון וגב' אילת שפייר מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ‪ ,‬גב' נועה‬
‫האקר מרשות החדשנות ומר מוהנא פארס ממשרד החינוך‪ .‬תודות לעובדי הלמ"ס ‪ -‬למר דוד מעגן‬
‫על הסיוע בעיבוד וניתוח הנתונים לפרק החינוך בדוח והתובנות בענין זה‪ ,‬ולמר אביאל קרנצלר על‬
‫העיבודים המיוחדים לפרק ההשכלה הגבוהה בדוח‪ .‬תודות לסא"ל איתי לבנון ראש מנהל כ"א‬
‫טכנולוגי אקדמי בצה"ל‪ ,‬לסא"ל יניב אוסי מפקד בסמ"ח בצה"ל ולפרופ' יעקב נגל מהטכניון‬
‫ולשעבר ראש המל"ל‪ ,‬על הסיוע הרב בהבנת מערך ההכשרה להייטק בהקשר של השירות הצבאי‬
‫ועל החשיבה המשותפת בנושא‪ .‬תודות על התובנות וההערות המועילות לדוח‪ :‬לד"ר לאה בם‬
‫חברת מל"ג‪ ,‬למר אהרון בית הלחמי לשעבר חבר ות"ת ומנכ"ל משרד הבטחון‪ ,‬למר יואל בן אור‬
‫כלכלן ב‪ START UP NATION CENTRAL-‬ולמר יהודה ראובן‪ ,‬רפרנט "ישראל דיגיטלית"‪ .‬תודות‬
‫מיוחדות לצוות המנהלי במל"ג גב' נמרה גורן וגב' אופק כהן על הסיוע בארגון עבודת הוועדה‬

‫והוצאתה לפועל‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫‪ .1‬השכלה גבוהה‬

‫במסגרת החלטת הממשלה ‪ 2292‬מיום ‪ 15/1/17‬בנושא "תכנית לאומית להגדלת כח אדם לתעשיית‬
‫ההיי‪-‬טק" עוגן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬יעד ות"ת לגידול רב שנתי של ‪ 40%‬במס' הסטודנטים בהשכלה הגבוהה‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬כאשר נקבע כי עיקר המאמץ להגדלה יעשה באוניברסיטאות‪ .‬בהמשך לכך‬
‫הוסכם כי מדידת היעד תתבצע ביחס למס' הסטודנטים לתואר ראשון ב"מקצועות ההיי‪-‬טק" בתשע"ו‪,‬‬
‫אשר מספרם עמד על סה"כ כ‪ 25,150-‬סטודנטים‪ ,‬מהם כמחצית באוניברסיטאות וכ‪ 3,300 -‬בשנה א'‪.‬‬
‫בנוסף הוועדה ראתה חשיבות רבה בהעלאת שיעור הנשים המשתלבות בלימודים האקדמיים‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק לתואר ראשון‪ ,‬העומד בתשע"ו על כ‪ %24-‬בסה"כ באוניברסיטאות (ללא האו"פ)‪,‬‬
‫ובעקבות כך החליטה ות"ת על גידול של ‪ 40%‬בשיעור הנשים לעבר שיעור של כ‪ 34%-‬נשים‬

‫במקצועות ההיי‪-‬טק במוסדות אלה‪.‬‬

‫הוועדה הגדירה את "מקצועות ההיי‪-‬טק" שימדדו לצורך היעד כדלקמן‪ :‬תואר ראשון במדעי המחשב‬
‫(חד חוגי‪ ,‬דו חוגי ותכניות מובנות)‪ ,‬הנדסת תכנה‪ ,‬הנדסת חשמל ואלקטרוניקה (לרבות הנדסת חשמל‪,‬‬
‫הנדסת מערכות תקשורת)‪ ,‬הנדסת מערכות מידע ומדע הנתונים‪ .‬בנוסף "חוג לאחר (או לצד) תואר"‬
‫במדעי המחשב לסטודנטים‪/‬בוגרים מתארים בתחומי לימוד אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬כימיה‪,‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬משפטים‪ ,‬כלכלה וכד'‪ .‬ליבת הלימודים המינימלית לצורך "חוג לאחר תואר" במדעי‬
‫המחשב והתכניות הדו חוגיות והמובנות במדעי המחשב‪ ,‬מדע הנתונים וכד'‪ ,‬יכללו לפחות ‪ 60‬נ"זים‬
‫כפי שהוגדרו ע"י תת הוועדה‪ ,‬הכוללים את ליבת מדעי המחשב הנדרשת לתעשייה‪ :‬בסיס מתמטי של‬
‫‪ 20‬נז"ים‪ ,‬מקצועות ליבה במדעי המחשב ‪ 30 – 25‬נ"זים וקורסי בחירה בתחומים רלבנטים לתעשיה‬
‫‪ 10-15‬נ"זים‪ ,‬זאת ברמה מקבילה לרמת תכנית הלימודים במדעי המחשב‪ .‬על מנת לעמוד ביעדים‬

‫האמורים ממליצה הוועדה לות"ת‪:‬‬

‫א‪ .‬לימודים אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק לתואר ראשון‬
‫‪ ‬להמשיך לתמוך ולסייע לאוניברסיטאות בהרחבת התשתית להגדלת החוגים בתחומי ההיי‪-‬‬
‫טק‪ ,‬זאת ע"י גיוס אנשי סגל אקדמי בכיר בתחומי ההיי‪-‬טק בשנים הקרובות והרחבת תשתיות‬
‫פיזיות של מבנים וכיתות לימוד‪ ,‬כמו גם מעבדות מחקר עם כל הציוד הדרוש וחידושו מדי‬

‫תקופה בגין ההתפתחות המהירה בטכנולוגיות‪.‬‬

‫‪ ‬לאור הערות ועדות הערכת איכות בתחומי ההיי‪-‬טק בדבר המחסור בסגל אקדמי בכיר קבוע‬
‫בתכניות וההישענות על מורים מן החוץ בכלל המערכת ובפרט בתחום תכנה‪ ,‬ממליצה הוועדה‬

‫‪11‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫להקפיד על אכיפת סטנדרטים אקדמיים‪ ,‬כמו גם מניעת פתיחת תכניות לימודים חדשות‬
‫בתחומים אלה המצריכות השקעה בתשתית שאינה קיימת במוסדות‪ .‬בנוסף מוצע לשקול‬
‫הרחבת סגל איכותי במסלולים אקדמיים מקבילים וגמישים‪ .‬כמו כן נתונה למוסדות האפשרות‬
‫להעסיק סגל בהיקף מוגבל בחוזים אישיים‪ .‬לטווח הארוך מוצע כי ות"ת תתמוך בתכניות‬

‫להגדלת הסטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים אלה ופוסט דוקטורנטים בחו"ל‪.‬‬

‫הוועדה עודכנה כי על מנת לעבות את המחקר בתחומי ההיי‪-‬טק ולתת מענה לחוסר בבתר‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫דוקטורנטים בתחומים אלה החליטה ות"ת ביום ‪ 25.5.2016‬על גיבוש תכנית למספר שנים‬
‫להגדלת מספר הבתר –דוקטורנטים המשתלמים בישראל בתחומים אלה‪ ,‬בדגש על בתר‬
‫דוקטורנטים איכותיים מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב ומערב אירופה‪ .‬המקורות הכספיים‬
‫לתכנית יגיעו מות"ת ומקרן צוקרמן והתכנית המשותפת תאפשר קליטת בתר דוקטורנטים בכל‬

‫שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל‪.‬‬

‫לנוכח אומדני המחסור ודרישות התעשייה המתמקדות בעיקר בעובדים מעולים בעלי ידע‬ ‫‪‬‬
‫ונסיון בפיתוח בעיקר בתחום התוכנה‪ ,‬ממליצה הוועדה להמשיך להקצות סכומי כסף‬
‫משמעותיים לשנים הקרובות לעידוד הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטאות במקצועות‬
‫היי‪-‬טק‪ ,‬ובכלל זה בתכניות דו‪-‬חוגיות ותכניות מובנות רלבנטיות‪ ,‬תוך מתן וודאות תקציבית‬
‫ותכנונית למוסדות למשך תקופת התכנית הר"ש של ות"ת‪ .‬בנוסף לעודד גם הכשרת‬
‫סטודנטים בתכניות לימוד אחרות בהן נלמדים מדעי המחשב בהיקף המינימום המומלץ על ידי‬

‫תת הוועדה‪ .‬ההגדלה הכמותית תתבצע תוך שמירה על איכות ורמת הלימודים‪.‬‬

‫הוועדה ערה לגידול הניכר במספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק במכללות האקדמיות‪ ,‬בין‬ ‫‪‬‬
‫השאר כתוצאה ממתן עדיפות בהקצאת הגידול במס' הסטודנטים ע"י ות"ת‪ .‬הוועדה ראתה‬
‫לנכון לציין את החשיבות של לימודים אלה במכללות אשר מספקות כיום כמחצית‬
‫מהבוגרים בתחום‪ .‬ככלל הוועדה ממליצה שות"ת תיתן דגש על הגדלת מס' הסטודנטים‬
‫במכללות האקדמיות המתוקצבות על ידה בהן קיימת הקפדה על האיכות האקדמית והכשרת‬
‫בוגרים מצויינים לתעשייה‪ .‬במקביל על ות"ת להמשיך את העבודה לזיהוי חסמים ולקידום‬
‫פעולות לחיזוק איכות בוגרי מכללות במקצועות ההיי‪-‬טק והגדלת סיכויי השתלבותם בתפקידי‬

‫מו"פ בתעשייה בתחום‪.‬‬

‫‪ ‬הועדה ממליצה לעודד את האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) להגדיל את מס' הבוגרים של‬
‫האו"פ במדעי המחשב‪ ,‬זאת ע"י צמצום נשירה וקיצור משך הלימודים בפועל‪ ,‬מבלי לפגוע‬
‫בהיקף ובאיכות הלמידה‪ ,‬ובעזרת תמיכה מתאימה של ות"ת‪ .‬חיזוק האו"פ מתבקש לאור‬

‫‪12‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫היתרונות היחודיים לה של פניה לאוכלוסיות ללא תנאי קבלה‪ ,‬מיקום המרכזים והאפשרות‬
‫ללמוד מרחוק ובאופן גמיש למשל במסגרת הצבא‪ ,‬תוך כדי עבודה‪ ,‬בישובים ערבים וכד'‪.‬‬

‫לשם השגת יעד הגידול במס' הנשים במקצועות ההייטק מומלץ כי ות"ת תעניק תמריצים‬ ‫‪‬‬
‫לאוניברסיטאות אשר יצליחו לשנות משמעותית את התמהיל המגדרי במקצועות ההיי‪-‬טק וכן‬
‫תפרסם את הנתונים השנתיים של שיעור הנשים במקצועות אלה במוסדות השונים‪ .‬בנוסף‬
‫ות"ת יזמה קמפיין שיווקי בנושא על מנת לשנות דעות קדומות ולעודד נשים לפנות לתחום‪.‬‬
‫הוועדה מאמצת את הדוח של המועצה הלאומית לכלכלה בנושא‪ 1‬וממליצה כי המוסדות יגדילו‬

‫את שיעור הנשים במקצועות ההיי‪-‬טק בין השאר ע"י הפעולות הבאות‪:‬‬

‫‪ ‬פניה לסטודנטיות בעלות נתוני קבלה גבוהים המעוניינות ללמוד תחומים אחרים כגון‬
‫ביולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה וכד'‪ ,‬להשתלב בתכניות מובנות ו‪/‬או דו חוגי ו‪/‬או "חוג לצד או‬
‫לאחר תואר" במדעי המחשב לתואר ראשון עם המקצועות הנ"ל‪ .‬ע"י כך ניתן לאפשר‬
‫שילוב אינטרדיסציפלינרי בין תחומי ההיי‪-‬טק לתחומי עניין נוספים בהם שיעור הנשים‬
‫גבוה יחסית‪ ,‬ובכך לאפשר לנשים אלו פיזור סיכונים והרחבת תחומי הידע שיכול לפתוח‬

‫להן דלתות נוספות להשתלבות בהיי‪-‬טק‪.‬‬

‫‪ ‬הרחבת היצע התכניות המשולבות המובנות והדו חוגיות (בדומה לתכניות של ביולוגיה‬
‫חישובית או ביו אינפורמטיקה) בהן ישנו שילוב בין ליבת מדעי המחשב לבין חוגים‬
‫אחרים עם שיעור נשים גבוה (כדוגמת ביולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬סטטיסטיקה ועוד)‪ .‬תכניות‬
‫כדוגמת אלו המתקיימות כיום באוניברסיטאות השונות מציגות שיעורי נשים גבוהים‬

‫במיוחד‪.‬‬

‫‪ ‬חשיפתן של נשים שאינן לומדות את מקצועות ההיי‪-‬טק לתחום זה‪ ,‬תוך הסרת חששות‬
‫וצבירת ניסיון חיובי בתחום‪ .‬הזדמנות חשיפה יכולה להתבטא לדוגמה באמצעות פתיחת‬
‫קורסי תכנות וקורסי "טעימות" במסגרת תכניות "אבני פינה" ו"כלים שלובים" בהן‬
‫תומכת ות"ת‪ .‬תכניות אלה מאפשרות לסטודנטים להיחשף לתחומי לימוד ומחקר שונים‪,‬‬

‫שאינם מתחום הלימוד העיקרי שלהם‪.‬‬

‫‪ ‬יצירת אקלים תומך בקמפוסים כדי להתגבר על חסמים שונים‪ ,‬כגון מחסור ב"מסה קריטית"‬
‫של נשים‪ ,‬דימוי שגוי הדבק בתחום ההיי‪-‬טק והעוסקים בו‪ ,‬או חוסר הביטחון היחסי של נשים‬
‫במקצועות ריאליים‪ .‬האופן בו ניתן ליצור אקלים זה בקמפוסים הוא באמצעות ארגוני‬
‫סטודנטיות ועמותות אשר יפנו לסטודנטיות למקצועות ההיי‪-‬טק בתוך הקמפוס ויציעו מגוון‬
‫תכניות‪ ,‬מיזמים וכנסים‪ .‬מטרת הארגונים ליצור קהילה נשית‪-‬מקצועית‪ ,‬אווירה המעודדת‬

‫לימודי היי‪-‬טק ופיתוח נטוורקינג נשי בתוך הקמפוס ומחוצה לו‪.‬‬

‫‪" 1‬סטודנטיות למקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬יעד לאומי והמלצות מעשיות"‪ ,‬נילי בן טובים ונעם קוסט‪ ,2017 ,‬המועצה הלאומית לכלכלה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫‪ ‬יצירת מפגשים וחיזוק הקשרים בין סטודנטיות לנשים העוסקות בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬כגון‬
‫הנגשת מודלים לחיקוי בתעשייה ובסגל האקדמי‪ ,‬הפעלת תכניות מנטורינג ועוד‪ .‬על‬

‫המודלים לחיקוי להיות כאלה שקהל היעד יכול להזדהות איתן‪.‬‬

‫‪ ‬על מנת להנגיש את עולם ההיי‪-‬טק לסטודנטיות שאינן לומדות תחומים אלו‪,‬‬
‫האוניברסיטאות יכולות אף להרחיב פעילותן ולהציע להן תכנים לימודיים‪ ,‬ידע תכנותי‪,‬‬

‫כנסים‪ ,‬תכניות יזמות נשית ועוד‪.‬‬

‫‪ ‬פיצול קורסי מבוא בחוג למדעי המחשב לסטודנטים עם נסיון קודם וללא נסיון בתחום‪ ,‬על‬
‫מנת ליצור חוויה ראשונית חיובית למי שטרם נחשף לתחום ובפרט לסטודנטיות‪ .‬כמו כן‬
‫ניתן להציע שיעורי בית המיועדים לפתרון בקבוצות‪ ,‬וזאת על מנת להפחית את האווירה‬

‫התחרותית בכיתה ולהגביר תחושת קהילתיות ושיתוף פעולה ‪.‬‬

‫‪ ‬ניתן לבחון הענקת מלגות הצטיינות לסטודנטיות לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק‬
‫לטובת קידומן לתארים מתקדמים וסגל‪ ,‬וכן לטובת התנדבות בפעולות חשיפה לנערות‬
‫ונשים בתחומי ההיי‪-‬טק כ"רול מודלס"‪ .‬כמו כן במידת הצורך להעניק מלגות לסטודנטיות‬
‫ממעמד סוציואקונומי נמוך במטרה לתמרץ נשים לבחור במקצועות אלו‪ ,‬שכן לרוב יש‬

‫קושי לשלב לימודי תואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק עם עבודה‪.‬‬

‫‪ ‬בעת שיווק היי‪-‬טק לאוכלוסיות חרדיות וערביות יש להתאים את המסרים מבחינה‬
‫תרבותית לנשים ולגברים‪.‬‬

‫ב‪ .‬הכשרה קדם אקדמית‬

‫הוועדה סבורה כי הנתיב העיקרי להרחבת היצע בעלי הכישורים המתאימים ללימודים אקדמיים‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק לטווח הארוך הינו בית הספר התיכון‪ ,‬באמצעות הקניית ידע מדעי וטכנולוגי‬
‫רחב‪ ,‬וכי יש להקדיש מאמצים משמעותיים להגדלת היקף ואיכות ההכשרה שם‪ ,‬כפי שמומלץ‬
‫בדוח‪ .‬עם זאת סברה הוועדה כי במקביל ראוי להעניק בטווח המיידי הזדמנות למועמדים להשכלה‬
‫גבוהה מקרב אוכלוסיות שהייצוג שלהן במקצועות ההיי‪-‬טק נמוך יחסית‪ .‬הוועדה ממליצה לפיכך‬
‫להמשיך בתכניות קדם אקדמיות לפריפריה החברתית‪ ,‬לחרדים‪ ,‬לערבים וליוצאי אתיופיה‪,‬‬
‫ובפרט את תכנית "הישגים להיי‪-‬טק" אשר בתקצוב ות"ת‪ ,‬תוך מעקב ובקרה על תוצאותיה בפועל‪.‬‬

‫חרדים‪ -‬המאמץ בנושא זה הינו חלק מהתכנית הכללית של ות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה‬ ‫‪‬‬
‫לחברה החרדית‪ ,‬כאשר הדגש במקצועות ההיי‪-‬טק הינו בעיקר על השלמת חסרים אקדמיים‬
‫ניכרים במתמטיקה ואנגלית‪ ,‬כאשר החסך הגדול יותר הינו בקרב גברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬עולה כי על‬
‫מנת לשלב חרדים במקצועות ההיי‪-‬טק יש לפתור את החסם הכלכלי‪ ,‬שכן בשונה מאוכלוסיות‬
‫אחרות הגברים החרדים מגיעים למערכת ההשכלה הגבוהה בגילאים מאוחרים יותר והם לרוב‬
‫בעלי משפחות‪ ,‬זאת בנוסף להשקעה הנדרשת מהם על מנת להשלים את בסיס הידע הנדרש‬

‫‪14‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫למקצועות אלה‪ .‬כמו כן יש לשים דגש על לווי לעבר תעסוקה איכותית של בוגרי התכניות‪.‬‬
‫לפיכך הוועדה ממליצה‪:‬‬

‫‪ ‬לטפל בנושא המכינות לחרדים באופן שיאפשר גמישות באורך והיקף המכינות כך‬
‫שיתאימו לצורכי החברה החרדית‪( .‬למשל מכינות ארוכות בעת הדח"ש של הבנים‪ ,‬או‬

‫מכינות קצרות בשביל הנשים);‬

‫‪ ‬לשקול במסגרת תכנית המלגות וההלוואות לחרדים סיוע כלכלי מוגדל לסטודנטים חרדים‬
‫הלומדים את מקצועות ההיי‪-‬טק;‬

‫‪ ‬לתמוך בתכנית למצטיינים מהחברה החרדית אשר יהוו נבחרת מובילה‪ ,‬בהיקף של כ‪-20-‬‬
‫‪ 30-‬סטודנטים למחזור למשך שלושה מחזורים‪ .‬במסגרת התכנית תינתן מעטפת סיוע‬
‫רחבה הכוללת סיוע אקדמי אינטנסיבי‪ ,‬לווי חברתי‪ ,‬אישי‪ ,‬תעסוקתי (כולל‪ :‬כישורים‬
‫רכים‪ ,‬כלים תעסוקתיים‪ ,‬מנטורינג וכד')‪ ,‬מלגת קיום חודשית וסיוע בהשמה במשרות‬
‫איכות בתעשיית ההיי‪-‬טק‪ .‬התכנית תופעל ע"י משרד העבודה ובמימונו‪ ,‬בשיתוף ות"ת‪,‬‬
‫ויכולה להתבסס על תכנית "הישגים להיי‪-‬טק"ל‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאור ההיקף הנמוך של נשים‬
‫חרדיות הפונות ללימודים אקדמיים בהנדסה‪ ,‬הוועדה ממליצה לפעול לשדרוג הידע הנלמד‬
‫במסגרת הסמינרים החרדים ביכולות בסיס כגון מתמטיקה ואנגלית וכן בלימודי תעודה או‬

‫קורסים אחרים במקצועות הרלבנטיים‪ ,‬ולהסתייע לשם כך באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫חברה ערבית‪ -‬הוועדה רואה חשיבות רבה בהגדלת שיעור הסטודנטים מהחברה הערבית‬ ‫‪‬‬
‫המשתלבים בלימודים אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬זאת במקביל להמשך וחיזוק הפעולות‬
‫להגדלת השתלבותם בתעסוקה בתעשיית ההיי‪-‬טק (המתבצעות ע"י משרד העבודה ומגזר‬
‫שלישי)‪ .‬בהתאם לכך מומלץ שות"ת באמצעות תכנית "רואד" להנגשת ההשכלה הגבוהה‬
‫לחברה הערבית ובשת"פ עם ארגוני שטח המומחים בתחום תגדיל את פעולות ההסברה‬
‫והחשיפה של מועמדים להשכלה גבוהה מהחברה הערבית‪ ,‬מורים והורים על מנת שישתלבו‬
‫בלימודים אקדמיים בתחומי ההיי‪-‬טק‪ .‬כמו כן מומלץ כי ות"ת תמשיך להקצות תקציב מיוחד‬
‫במסגרת התכנית לחברה הערבית‪ ,‬עבור מכינות לסטודנטים המבקשים להשתלב בתחומים‬
‫אלה‪ ,‬מעטפת לצמצום נשירה ותמיכה בשנה א' וכד'‪ .‬בנוסף מומלץ כי תינתן עדיפות עליונה‬

‫למימון מלגות לתואר ראשון לסטודנטים בתחומי ההיי‪-‬טק במסגרת קרן המלגות "אירתקא"‪.‬‬

‫צמצום נשירה‪ -‬לנוכח שיעורי הנשירה הגבוהים יחסית של סטודנטים ממקצועות ההיי‪-‬טק‬ ‫‪‬‬
‫מומלץ כי במסגרת תמיכת ות"ת לאוניברסיטאות להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬‬
‫טק תיכלל תמיכה לביצוע פעולות לאיתור מוקדם של מועדים לנשירה ממקצועות אלה‬

‫ולביצוע פעולות הוליסטיות לצמצום נשירה‪ ,‬במיוחד במהלך השנה הראשונה לתואר‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫ג‪ .‬דיגיטציה‬

‫בהמשך לפעילות המשמעותית של ות"ת‪/‬מל"ג בנושא למידה דיגיטלית בשיתוף עם "ישראל‬
‫דיגיטלית"‪ ,‬מומלץ לקדם פיתוח קורסים דיגיטליים אקדמיים הנכללים במקצועות ההיי‪-‬טק‪,‬‬
‫לרבות בתחום מדע הנתונים‪ ,‬בשאיפה ליצור גרסאות דיגיטליות של הקורסים‪ ,‬שיהיו זמינות‬
‫לסטודנטים‪ ,‬למשרתים בשירות צבאי ולאומי‪ ,‬לתלמידי תיכון ואף לציבור הרחב‪ .‬במסגרת זו ות"ת‬
‫תבחן את האפשרות ליצור מאגר קורסים דיגיטליים שיכלול את קורסי הבסיס במתמטיקה ובמדעי‬
‫המחשב הניתנים כיום במסגרת תואר דו‪-‬חוגי במדעי המחשב במוסדות השונים‪ ,‬כמו גם קורסים‬
‫במדע הנתונים וקורסי בחירה במדעי המחשב בשיתוף עם התעשייה‪ ,‬כך שתתאפשר למידה של‬
‫"חוג לאחר תואר" במדעי המחשב במתכונת דיגיטלית‪ .‬בנוסף מוצע לבחון את האפשרות לפתח‬
‫קורס מתוקשב במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל כדי לאפשר להנגיש את הידע הבסיסי במתמטיקה למועמדים‬
‫לאקדמיה ולאפשר לגשר על פערי הידע בכניסה למקצועות ההיי‪-‬טק באקדמיה‪ .‬ממולץ כי חומרי‬

‫הקורסים יהיו פתוחים למשתמשים ולכלל המוסדות האקדמיים ויתורגמו לערבית ואנגלית‪.‬‬

‫ד‪ .‬תארים מתקדמים‬

‫לאור הקושי בגיוס סגל זוטר למקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬הנובע בין השאר בשל השכר ההתחלתי הגבוה‬ ‫‪‬‬
‫בשוק (הבוגרים המצטיינים מקבלים הצעות עבודה בשכר גבוה באופן ניכר מהמלגה‬
‫מהאוניברסיטה בתוספת השכר בגין תרגול) והצורך בהצמחת סגל בכיר בתחומים אלו‪ ,‬וכן הצורך‬
‫של התעשייה בבעלי תואר שלישי למו"פ בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולצד התמריץ שמעניקה ות"ת‬
‫בתעריף ד"ר להנדסות ומדעי המחשב ‪ -‬לקדם תכנית מלגות לתואר שני עם תיזה‪ ,‬מסלול ישיר‬
‫לדוקטורט ומסלול לפוסט דוקטורנטים בחו"ל למצטיינים בתחומי ההיי‪-‬טק למספר שנים על‬

‫מנת להניע את התהליך‪.‬‬

‫‪ ‬על מנת להגדיל את שיעור חברות הסגל האקדמי במקצועות ההיי‪-‬טק לתמוך בתכניות להגדלת‬
‫מס' הסטודנטיות לתואר שני מחקרי ודוקטורט בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬וכן במסגרת תכנית לעידוד בתר‬

‫דוקטורנטיות לתת דגש על תחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬כל זאת ע"י מתן מלגות יעודיות‪.‬‬

‫להמליץ לות"ת להגדיל את מספר מלגות הדוקטורט לחברה הערבית בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולהפעיל‬ ‫‪‬‬
‫תכנית לליווי אקדמאים ערבים מצטיינים החל מסוף התואר הראשון ועד להשתלבות בסגל‪ ,‬על‬
‫מנת לסייע למצטיינים אלו בהבנת כללי המשחק האקדמיים ובנוסף חיזוק במיומנויות רכות‪.‬‬
‫בעזרת תמיכות אלו ניתן יהיה הן להגדיל את מספרי המועמדים מהחברה הערבית להשתלבות‬

‫בסגל האקדמי בתחומי ההיי‪-‬טק והן לסייע להם להגיע לשלב זה בעמדת התמודדות טובה יותר‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫‪ .2‬מערכת החינוך‬

‫היכולת של מערכת ההשכלה הגבוהה להגדיל את מספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק בטווח הארוך‬
‫תלויה בראש ובראשונה בהיצע התלמידים בעלי ידע בסיסי מתאים ובעלי רצון להשתלב בלימודים‬
‫גבוהים בתחומי ההיי‪-‬טק‪ .‬לפיכך הוועדה בחנה את הפעולות שעל מערכת החינוך לבצע הן בהיבט‬
‫הידע המקצועי והן בהיבט החשיפה לתחומים אלה בדגש על אוכלוסיות ייחודיות (שהייצוג שלהן‬
‫בתחומי ההיי‪-‬טק נמוך יחסית)‪ .‬הוועדה מדגישה כי חלק גדול מההמלצות מבוסס על מידע שהוצג ע"י‬
‫הגורמים הרלבנטיים במשרד החינוך וההמלצות בפרק זה דורשות דיון מעמיק במשרד החינוך‪ .‬בכל‬

‫מקרה מדובר בחובה ואחריות של משרד החינוך ליישם את ההמלצות הרלבנטיות‪.‬‬

‫א‪ .‬חיזוק הידע הבסיסי‬
‫‪ ‬הוועדה ערה לחשיבות לימודי מתמטיקה לקריירה העתידית בכלל‪ ,‬ובתחומי ההיי‪-‬טק בפרט‪.‬‬
‫הוועדה התרשמה כי הרפורמה של משרד החינוך בלימודי המתמטיקה " ‪ 5‬פי ‪ "2‬נבנתה באופן‬
‫מקיף ומוקפד וניכרים מאמצים להביא את ישראל למובילה בתחום המתמטיקה והמדעים‪.‬‬
‫בהתאם לרפורמה מספר בוגרי מ"מ ‪ 5‬יח"ל ומגמה נוספת מדעית יוכפל בתוך ‪ 5‬שנים‬
‫(‪ 18,000‬תלמידים)‪ ,‬ותוך ‪ 10‬שנים אחוז בוגרי ‪ 5‬יחידות מתמטיקה ומגמה נוספת מדעית‬
‫יהיה ‪ 18%‬משכבת י"ב (כ‪ 22,000-‬תלמידים)‪ .‬מודגש כי השגת היעדים הינו תנאי הכרחי‬
‫לגידול בר קיימא וארוך טווח במספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות‪ .‬יודגש‬
‫כי כבר היום היקף הניגשים לבגרות גדול מהיעד שהוצב‪ .‬הוועדה רואה חשיבות רבה ביישום‬
‫והטמעת הרפורמה וקוראת למשרד החינוך להטמיע את התקציבים המיועדים לנושא בבסיס‬

‫התקציב כך שהרפורמה תשפיע על הגידול בלומדי מתמטיקה ומדעים לאורך זמן‪.‬‬

‫האתגר הגדול של מערכת החינוך הוא בצמצום פערי הידע בפריפריה החברתית ובעיקר‬ ‫‪‬‬
‫בקרב החברה הערבית (ובתוכה בעיקר בחברה הבדואית)‪ ,‬שם יש להשקיע מאמצים ולצמצם‬
‫פערים לא רק במתמטיקה אלא גם בנושא קידום השפה האנגלית והעברית והרמה המדעית‬

‫החשובות להשתלבות במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫היות ונטען ע"י חלק מדיקני האוניברסיטאות כי הרמה של המתמטיקה הנלמדת בתיכון איננה‬ ‫‪‬‬
‫מספיקה לצורך לימודים אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬האוניברסיטאות מקיימות מכינות‬
‫לתיקון הרמה‪ .‬על כן קיימת חשיבות כי לצד הגידול הכמותי משרד החינוך יפעל לשמירה ואף‬

‫להעלאת רמת הלימודים במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫עוד נטען ע"י אוניברסיטאות כי גם בלימודי מחשבים קיים פער ברמה הנלמדת בבי"ס התיכון‬ ‫‪‬‬
‫ובין הנדרש באקדמיה במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולפיכך הבונוס הניתן על ידם לבגרות במקצוע זה‬
‫נמוך יחסית‪ .‬בהקשר זה מומלץ שמשרד החינוך יבחן מחדש את תכנית הלימודים לבגרות‬
‫במחשבים תוך מתן דגש על כלים ודרכי חשיבה במדעי המחשב ובתכנות ברמה גבוהה‬
‫לתלמידים שניגשים לבגרות ‪ 5‬יח"ל (ופחות על טכנולוגיה ספציפית שמתיישנת עם הזמן)‬
‫ובנוסף על התנסות חווייתית בפרוייקטים‪ .‬כמו כן עלו המלצות להעלאת רמת בחינת הבגרות‬
‫במחשבים ע"י הוספת שאלות הבוחנות חשיבה יצירתית במדעי המחשב ובדיקת הבחינה בע"י‬

‫ודקים חיצוניים‪ ,‬וכן שתתווסף אפשרות לבחינה ברמה גבוהה יותר‪.‬‬

‫הוועדה ממליצה כי משרד החינוך יפעל להגדלת מספר התלמידים והתלמידות במדעי‬ ‫‪‬‬
‫המחשב ובפיזיקה לעומת ההכשרה בביולוגיה אשר תרומתה להשתלבות במקצועות היי‪-‬טק‬
‫נמוכה‪ ,‬זאת בין השאר ע"י שדרוג התכנית בביולוגיה לעדכנית ומאתגרת‪ ,‬תוך שדרוג המורים‬
‫בתחום‪ .‬הגדלה משמעותית במקצועות אלה יש לבצע במגזר הערבי‪ .‬במקביל מומלץ כי‬
‫האוניברסיטאות מצדן ישקלו מתן בונוס מוגדל למקצועות אלה לעומת ביולוגיה לצורך קבלה‬

‫למקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים‪.‬‬

‫ב‪ .‬חשיפה והכוון לטכנולוגיה‬

‫לנוכח הקשר החיובי שעולה מהנתונים בין הנטייה לבחור ללמוד מקצועות "היי‪-‬טק" באקדמיה‬
‫לבין לימודים מוגברים במדעי המחשב‪ ,‬מערכות אלקטרוניות וכד' בבית הספר התיכוניים‪ ,‬בפרט‬

‫אצל נשים לפנות למשרד החינוך ‪-‬‬

‫להגדיל את החשיפה של תלמידים למדעי המחשב באופן חוויתי ע"י ביצוע פרוייקטים‬ ‫‪‬‬
‫בתכנות‪ ,‬במטרה לסייע ביצירת חווית הצלחה ותחושת מסוגלות להיי‪-‬טק (ללא ההיבט‬
‫ה"מאיים" של בחינת בגרות מלאה במדעי המחשב‪ ,‬שמייצרת באופן טבעי סינון עבור חלק‬
‫גדול מהתלמידים)‪ .‬כדי להפוך תכנית כזו לאטרקטיבית עבור תלמידים‪ ,‬ניתן לשקול למשל‬
‫לבנות קורס כזה באופן מודולרי כך שיכלול מספר שלבים‪ ,‬כאשר מי שיתעניין וייהנה בשלב‬
‫המאוד בסיסי (היחידה הראשונה)‪ ,‬יוכל להמשיך וליצור‪/‬ללמוד תכנים מורכבים יותר (ביחידה‬

‫השנייה)‪.‬‬

‫בהמשך לאמור לשקול את הפיכת מדעי המחשב למקצוע ליבה חובה כבר מיסודי כדי‬ ‫‪‬‬
‫לחשוף תלמידים לדרך חשיבה לוגית ויכולות אנליטיות לכל המדעים‪ ,‬שינוי שיביא גם‬
‫להקניית כישורים נדרשים לשוק העבודה לאוכלוסיות חלשות שאינן חלק מהאוכלוסייה‬

‫הנהנת מלימודים אקדמיים‪ ,‬זאת באופן מהנה וחווייתי‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫להגדיל משמעותית את החשיפה של נשים ללימודים טכנולוגיים‪ -‬בין השאר ע"י הפעלת‬ ‫‪‬‬
‫פיילוט של קורס בהנדסת תכנה לנשים ב‪ 150-‬בתי ספר לפחות‪ .‬במסגרת זו יפעיל משרד‬
‫החינוך קורס של שלושה חודשים בכיתה ט' בהנדסת תוכנה המיועד לנשים בלבד‪ .‬הקורס‬
‫מיועד לתלמידות חזקות בתחום הלימוד של מתמטיקה‪ .‬מומלץ לשלב ‪ role models‬וכן‬
‫סטודנטיות מצטיינות שילמדו בקורס תמורת מלגה‪ .‬הסטודנטיות יהוו מודל לחיקוי עבור בנות‬
‫צעירות מהן‪ ,‬בעלות פוטנציאל לבחור במקצועות ההיי‪-‬טק בעתיד‪ .‬כמו כן המסגרת‬
‫ההתנדבותית תספק קהילה נשית מקצועית עבור הסטודנטיות‪ ,‬אשר למשל תפגיש אותן עם‬
‫נשים בתעשייה‪ ,‬תהווה פלטפורמת נטוורקינג‪ ,‬תקשר את הסטודנטיות להתמחויות רלוונטיות‬
‫וכו'‪ .‬כדוגמא לכך ניתן לציין את התכנית "‪ ,"QUEEN B‬המופעלת בשת"פ אגודת הסטודנטים‬
‫באוניברסיטה העברית‪ .‬התכנית מיועדת לבנות כיתה ח' ומטרתה לעודד נערות לבחור במגמת‬

‫מחשבים ע"י יצירת תחושת מסוגלות‪.‬‬

‫לפנות לות"ת‪ ,‬משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה בבקשה לבחון ביצוע תכניות בבתי‬ ‫‪‬‬
‫הספר העל יסודיים ברחבי הארץ לקידום מידע והכוון להשכלה גבוהה בכלל‪ ,‬ולקריירה‬
‫בתחומים נדרשים ובתחום ההיי‪-‬טק בפרט‪ ,‬לרבות אפשרויות הלימודים במערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה למתאימים והדרכים להיערך לכך במסגרת הלימודים בתיכון‪ .‬בנוסף לקדם הקמתו של‬

‫אתר אינטרנט למידע אובייקטיבי ומקיף בנושאים אלה‪.‬‬

‫להגדיל את החשיפה של תלמידים מהחברה הערבית למקצועות ההיי‪-‬טק בין השאר‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות הרחבת "תכנית התיכוניים" המשותפת למשרד החינוך‪ ,‬ות"ת והמשרד לשוויון‬
‫חברתי וע"י תכנית "רואד" להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית (ראה גם בפרק‬
‫השכלה גבוהה לעיל)‪ .‬במסגרת זו להפעיל תכנית בקרב המצטיינים בחברה הערבית (אשר‬
‫כיום פונים ברובם לתחומי הרפואה) ולפתוח בפניהם צוהר לתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬לרבות הכרות‬
‫עם מסלולי הלימוד ומעבדות הלימודים‪ ,‬הכרה של שוק התעסוקה בתחום זה‪ ,‬אופי העבודה‪,‬‬
‫אפשרויות ההתפתחות‪ ,‬תחומי העיסוק בפועל ואפשרויות ההשתכרות‪ .‬פיזור רחב יותר של‬
‫תלמידים אלו בתחומי הלימוד ובסופו של דבר במקומות נוספים בשוק העבודה‪ ,‬יכול לגרום‬
‫לשינוי משמעותי בבחירת תחומי הלימוד ומשלחי היד בכלל החברה הערבית‪ .‬בהקשר זה‬
‫מודגש כי המידע בכיתה ט' הוא קריטי כי זה השלב בו התלמידים בוחרים את המגמות‬
‫לבגרות‪ .‬לפיכך יש להקדים את "תכנית התיכוניים" כאמור לכיתות ט'‪-‬י' (במקום י"א‪-‬י"ב) על‬
‫מנת שתהיה אפקטיבית‪ .‬בד בבד יש לחזק במסגרת תכנית זו את העבודה עם ההורים על מנת‬
‫להשפיע על בחירה במקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים למתאימים‪ ,‬בדגש על בנות שלומדות את‬

‫המקצועות הרלבנטיים בתיכון‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫ג‪ .‬תכניות למצטיינים‬

‫לפעול להגדלת התוכנית לעתודה טכנולוגית איכותית למצטיינים במסגרתה לומדים לקראת‬ ‫‪‬‬
‫תעודת בגרות איכותית של מקצועות הטכנולוגיה‪ 5 -‬יח' לימודי מתמטיקה‪ 5 ,‬יח' לימודי מדעים ו‪5‬‬
‫יח' בחירה בין מסלול טכנולוגי למסלול מדעי‪/‬עיוני (המגמה המובילה היא המדעית הנדסית ‪-‬שילוב‬

‫של מדעי המחשב‪ ,‬מכניקה ותשתית למקצועות ההנדסה‪ ,‬ולאחריה הנדסת תוכנה)‪.‬‬

‫הוועדה רואה חשיבות בהמשך והרחבת מיזם "מרכז מדעני העתיד" המשותף לקרן מיימונידיס‬ ‫‪‬‬
‫למשרד רוה"מ ולמשרד החינוך‪ ,‬שמטרתו להעניק לתלמידים מצטיינים ומחוננים אפשרויות‬
‫משמעותיות למיצוי הפוטנציאל הייחודי שלהם ולקדם את תרומת המחוננים והמצטיינים בישראל‬

‫לפתרון האתגרים הגדולים ביותר של ישראל‪ ,‬זאת בפרט בתחומי ההיי‪-‬טק‪ .‬במסגרת זו‪:‬‬

‫‪ ‬לפעול לפתיחת קורסי הכנה לתלמידים מחוננים ובעלי פוטנציאל מהחברה הערבית‬
‫והאתיופית‪ ,‬במטרה להגדיל את שיעור השתתפותם בתכנית‪.‬‬

‫‪ ‬לפעול לפתיחת מסלול ייעודי למקצועות ההנדסה (לבקשת הצבא)‪.‬‬

‫‪ ‬להשתמש באיתור והמיון המוקדם שנעשה ע"י המיזם על מנת לעודד תלמידים שאותרו‬
‫כמצטיינים אך לא השתתפו בתכנית לקבל דחיית שירות (שנה‪-‬שנתיים) על מנת להשלים‬
‫תואר במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬בדומה לי"ג י"ד של הנדסאים‪ .‬להגדיל את הממשק עם הצבא‬

‫במטרה לשלבם בשירות בתחומים אלה‪.‬‬

‫ד‪ .‬הוראת מתמטיקה ומדעים‬

‫תכנון מערך ההוראה לחטיבה העליונה (ובכלל) במקצועות המתמטיקה והמדעים הינו קריטי‬
‫להבטחת כמות ואיכות הלימודים במקצועות אלה‪ ,‬ובפרט להמשך הגידול במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‬
‫ושמירה ואף העלאת רמת הלימודים‪ .‬במצב הקיים נראה שמסתמן מחסור במורים מתאימים ומומחים‬

‫למקצועות אלה‪ .‬לפיכך הוועדה ממליצה למשרד החינוך לבצע עבודת מטה בנושא ובפרט‪:‬‬

‫‪ ‬לפעול להכשרת מורים חדשים למתמטיקה בחינוך העל יסודי בעלי תואר ראשון בדיסיפלינה‬
‫המתאימה מהאוניברסיטאות‪ ,‬וליישם את המלצות ועדת גוטפרוינד בנושא ההכשרה להוראת‬
‫מתמטיקה‪ .‬ניתן לעודד גידול בהיקף ההכשרה האמורה ע"י מתן תמריצים מתאימים למוסדות‬

‫‪20‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫ולסטודנטים‪ .‬בנוסף ניתן לעודד הסבות אקדמאים מתחומי ההנדסה וההייטק להוראה בחטיבות‬
‫הביינים‪ ,‬לרבות מהנדסים פורשים מהתעשייה‪.‬‬

‫‪ ‬במקביל נדרש להקפיד להעסיק מורים בעלי רקע מתמטי מתאים בתיכון (ולא מורים שיש‬
‫להם ‪ B.Ed‬במתמטיקה ומדעים מהמכללות לחינוך‪ ,‬מורים לביולוגיה וכד')‪.‬‬

‫מומלץ בנוסף כי משרד החינוך יתמרץ את הכניסה להוראה לתחומים הנדרשים על מנת‬ ‫‪‬‬
‫להגדיל את שיעור הבוגרים המגיע למערכת החינוך‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬על מנת למשוך מורים טובים‬
‫למדעים ובפרט למדעי המחשב ולהשאיר אותם במערכת‪ ,‬לשקול את האפשרות לבנות מסלול‬
‫הוראה גמיש יותר בתחומים אלו‪ ,‬למשל מסלול כולל שבתון אחרי ‪ 4-5‬שנות הוראה בו‬

‫המורים יצאו לעבודה בתעשיית ההיי‪-‬טק וכן ישתלמו בהתפתחויות בתחום‪.‬‬

‫לתמוך בשיתוף ות"ת בתכנית "מורים חוקרים" של האוניברסיטה העברית ולהרחיבה‬ ‫‪‬‬
‫לאוניברסיטאות נוספות‪ .‬מומלץ להגדיל את התכנית באופן הדרגתי לעבר היקף של כ‪40-‬‬
‫מורים חוקרים בכלל האוניברסיטאות‪ ,‬בדגש על מתמטיקה‪ ,‬פיסיקה ומדעי המחשב וע"י כך‬
‫ליצור גרעין מצטיין של בעלי תואר שלישי שיכול להוביל את לימודי מתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב‬
‫ומדעים בבתי הספר התיכוניים‪ .‬מוצע בנוסף לעודד תכניות לתואר שני בהוראת המדעים‬
‫באוניברסיטאות זאת על מנת למשוך סטודנטים מצטיינים ממקצועות ההיי‪-‬טק להמשיך‬

‫להוראה‪ ,‬ובלבד שיובטח כי הם ישתלבו במערכת החינוך‪.‬‬

‫לבנות מערך לעדכון תוכניות וחומרי למידה‪ ,‬כפי שנדרש במדעים המתעדכנים בקצב מהיר‬ ‫‪‬‬
‫כיום‪ ,‬הכולל בין השאר תוכנית "מוערבות חינוכית" בה סטודנטים במדעים והנדסה יקבלו‬
‫מלגה לטובת סיוע בהוראה עדכנית בתיכוניים ויעשה שימוש בדיגיטציה של שיעורים עם‬

‫מורים מובילים‪.‬‬

‫ה‪ .‬קשרי תיכון‪-‬אקדמיה‬
‫‪ ‬הוועדה התרשמה כי יש לפעול להגדלת התיאום בין שתי המערכות‪ -‬מערכת החינוך‬
‫והמערכת האקדמית‪ ,‬הן ברמת המטה והן ברמת השדה‪ .‬בהקשר האחרון ממליצה הוועדה לחזק‬
‫את הממשק האקדמי בין האקדמיה למשרד החינוך בתחומי המדעים הנלמדים בבתי הספר‬
‫התיכוניים‪ .‬בפרט יש ליצור ממשקים ארוכי טווח של ועדות המקצוע עם ראשי חוגים‬
‫בפקולטות הרלבנטיות על מנת לעדכן תכנים אשר חשוב לשים עליהם דגש גם בתיכון‪ ,‬דוגמא‬
‫לכך היא עדכון ושדרוג תכני הלימודים בבגרות במחשבים ובביולוגיה כך שיהוו תשתית טובה‬

‫יותר ללימודים באקדמיה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫להגדיל את החשיפה של בני ובנות נוער (בדגש על בנות) לתחומי ההיי‪-‬טק והמדעים‪ ,‬בין‬ ‫‪‬‬
‫השאר במסגרת פעולות "נוער שוחר מדע" של משרד החינוך ע"י הרחבת הקמתם של‬
‫"מרכזי מדע וטכנולוגיה" לנוער במוסדות האקדמיים‪ .‬במסגרת המרכזים תלמידים יתנסו‬
‫באופן מעשי וחווייתי בביצוע מחקרים בתחומים אלה וילמדו מחוקרים וסטודנטים מהשורה‬
‫הראשונה‪ .‬כמו כן הפלטפורמה יכולה לשמש מורים מדעיים בשנת שבתון להתעדכן בתחומי‬
‫הידע מחוקרים באקדמיה ולהשתמש בתשתית‪ .‬כיום רוב הפעילות ממומנת ע"י המשתתפים‬
‫ולפיכך פונה לאוכלוסיות חזקות יחסית‪ .‬לפיכך על משרד החינוך להקצות תקציב שוטף‬
‫משמעותי לנושא שייועד בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות מהפריפריה‪ .‬בנוסף מומלץ לשלב‬

‫סטודנטים וסטודנטיות מתחומי ההיי‪-‬טק בפעילות תמורת מלגות‪.‬‬

‫‪ .3‬היי‪-‬טק והשירות הצבאי‬

‫לצורך השירות הצבאי מתבצעת ע"י מערכת הבטחון וצה"ל הכשרה אקדמית ושאינה אקדמית‪ ,‬בין‬
‫השאר במקצועות הטכנולוגיה וההיי‪-‬טק‪ .‬השירות הצבאי מהווה פעמים רבות "שער כניסה" לשוק‬
‫העבודה‪ ,‬בו חיילים וחיילות צוברים ניסיון תעסוקתי ראשון‪ ,‬ובסופו מתבצעת לרוב בחירת מקצוע‬
‫הלימודים האקדמי ‪ -‬ועל כן זהו שלב אפקטיבי ביותר ליצירת שינוי‪ .‬הוועדה ממליצה על פעולות לפני‪,‬‬

‫במהלך ואחרי השירות הצבאי‪:‬‬

‫א‪ .‬טרום שירות‬
‫‪ ‬הוועדה ממליצה להמשיך לאפשר דחיית שירות לתלמידי תיכון מצטיינים ואף להרחיב אותה‬
‫לשנתיים על מנת לאפשר השלמת לימודים לתואר (או חלק ניכר ממנו) עוד לפני הגיוס‪ ,‬כך‬
‫שתלמידים אלה ישרתו בתחומים הטכנולוגיים כשברשותם ידע ברמה אקדמית‪ .‬לשם כך יש‬

‫להכין תכנית מתואמת בין ות"ת‪/‬מל"ג‪ ,‬משרד החינוך וצה"ל‪.‬‬

‫‪ ‬עתודה אקדמית‪:‬‬
‫‪ ‬מומלץ לפתוח מסלול יעודי למקצועות ההנדסה במסגרת תכנית "מדעני העתיד" ולשלבם‬

‫בעתודה‪ ,‬לבקשת צה"ל;‬

‫‪ ‬הוועדה רשמה לפניה כי בכוונת צה"ל להגדיל את שיעור הנשים בעתודה הקדם אקדמית‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬משיעור של ‪ 11%-10%‬כיום לשיעור של ‪ 30%‬לפחות בשנים‬
‫הקרובות ‪ .‬באופן כללי מומלץ להרחיב את הפעילות לאיתור הכשרה וגיוס של נשים‬

‫‪22‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫לתפקידים טכנולוגיים בצבא‪ ,‬לשם הגדלה משמעותית של שיעורן מקרב המשרתים‬
‫ביחידות הטכנולוגיות ‪.‬‬

‫‪ ‬הוועדה רשמה לפניה כי בכוונת צה"ל להגדיל את הפרוייקטים לשילוב "אוכלוסיות‬
‫ייחודיות" בעתודה האקדמית במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬כדוגמת חרדים‪ ,‬דרוזים ובדואים‪,‬‬
‫בשיעור של כ‪ .50%-‬מומלץ כי יגובשו תכניות מסודרות בתיאום עם משרד החינוך‬

‫והאקדמיה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהלך השירות‬
‫‪ ‬הוועדה ממליצה לפעול להגדלת האפשרות כי חיילים בעלי כישורים מתמטיים ובפרט בעלי‬
‫הכשרה טכנולוגית ישלימו (או לפחות יתחילו) את הלמידה לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק‬
‫במהלך השירות‪ ,‬זאת ע"י הגמשת התנאים כגון הפקת קורסים אקדמיים מקוונים‪ ,‬כולל חטיבה‬
‫שלמה במדעי המחשב‪ ,‬מתן אפשרות בתקופת השירות הצבאי לצאת ללימודים במוסדות‬

‫אקדמיים רלבנטיים וכד'‪.‬‬

‫על מנת לאפשר מעבר רציף ופשוט בין המסגרת הצבאית‪-‬טכנולוגית לבין האקדמיה‪ ,‬מומלץ‬ ‫‪‬‬
‫לקדם את האפשרות כי מוסדות אקדמיים יכירו בקורסים רלבנטיים בתחומי ההיי‪-‬טק שנלמדו‬
‫במסגרת השירות הצבאי (לרבות התנסות מעשית) כנקודות זכות אקדמיות ככל שהם יעמדו‬
‫בסטנדרטים אקדמיים מקובלים ומבלי לפגוע באיכות‪ ,‬זאת מעבר לעידוד פיתוח קורסים‬

‫מקוונים שיוכלו לסייע גם למשרתים בצבא‪.‬‬

‫לאתר את המשרתים ביחידות עילית‪ ,‬מצטיינים בוגרי תכניות לאומיות רלבנטיות ובעלי תואר‬ ‫‪‬‬
‫ראשון בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬וליצור בשיתוף פעולה עם יחידותיהם תכנית שתעודד אותם‬
‫להמשיך לתארים מתקדמים מחקריים באוניברסיטאות במהלך השירות לטובת יצירת עתודת‬

‫סגל אקדמי למערכת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫להרחיב פעילות לאיתור הכשרה וגיוס של נשים לתפקידים טכנולוגיים בצבא‪ ,‬לשם הגדלה‬ ‫‪‬‬
‫משמעותית של שיעורן מקרב המשרתים ביחידות הטכנולוגיות‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי הרחבת‬
‫פעילות כדוגמת תכנית "הדרים" המספקת חשיפה טכנולוגית לנערות בגילאי תיכון אשר‬

‫מובילה את בוגרות התכנית לגיוס ליחידות טכנולוגיות רלוונטיות‪.‬‬

‫ג‪ .‬טרום שחרור‬
‫‪ ‬הוועדה ממליצה כי לפני השחרור מהצבא ומהשירות הלאומי והאזרחי יבוצעו פעולות חשיפה‬
‫והכוון למשרתים ומשרתות למקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים‪ ,‬בדומה לפעולות החשיפה וההכוון‬

‫‪23‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫במסגרת תכניות "הישגים" להנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה‪ .‬במסגרת זו ניתן ליצור קורס‬
‫מבוא דיגיטלי להכשרה בסיסית במדעי המחשב שייצר חשיפה והיכרות עם תחום זה ויוכל‬
‫להגדיל את המתעניינים במקצוע לקראת שחרור ותחילת חשיבה על אפשרויות הלימודים‬

‫באזרחות‪.‬‬

‫מוצע בפרט לערוך עבודת מטה פנים צה"לית להגדלת מספר הנשים העוסקות והנחשפות‬ ‫‪‬‬
‫לתחומים טכנולוגיים בשירותן הצבאי‪ ,‬תוך מתן דגש הן על איתור החסמים הייחודיים‬
‫למערכת הגורמים לפערים מגדריים במערך הטכנולוגי‪ ,‬והן על ידי מתן הזדמנויות חשיפה‬
‫לעולם ההיי‪-‬טק באופן חווייתי לחיילות שאינן במערך הטכנולוגי עוד בזמן השירות ולאחריו‪,‬‬
‫למשל במסגרת פעילות במתכונת תרבות יום א'‪ ,‬כנס משתחררים‪ ,‬תמיכה בארגוני נשים‬

‫הפועלים מול משתחררות‪ ,‬הכוונה תעסוקתית ועוד‪.‬‬

‫‪ ‬מומלץ לשקול התייחסות ייחודית לבנות דתיות של צה״ל על מנת לעודד מסלול ייחודי‬
‫למתגייסות דתיות ליחידות טכנולוגיות‪.‬‬

‫בנוסף מוצע לבצע פיילוט במסגרתו תעשה פניה אקטיבית לחיילים לפני שחרור שאותרו על‬ ‫‪‬‬
‫ידי הצבא כבעלי ציון גבוה במיוחד במבחן המיון הכמותי ואשר לא למדו לבגרות ‪ 5‬יח"ל‬
‫במתמטיקה ולהציע להם להשתלב במערך המכינות הקדם אקדמיות של האוניברסיטאות‬

‫בתחומי ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫‪ .4‬שילוב בוגרי מקצועות ההיי‪-‬טק בעבודה בתעשייה‬

‫המעבר מהלימודים האקדמיים לתעשייה כרוך בצבירת נסיון וידע רלבנטי בטכנולוגיות ספציפיות‪ .‬לפיכך‬
‫מומלץ לקדם את הפעולות הבאות‪:‬‬

‫‪ ‬לפנות לאוניברסיטאות בדרישה שיקיימו פורום תיאום קבוע עם תעשיית ההיי‪-‬טק במטרה לחזק את‬
‫שיתופי הפעולה‪ ,‬כגון ביצוע פרוייקטי גמר של סטודנטים בתעשייה‪ ,‬שילוב התעשייה ביזמויות של‬

‫סטודנטים בתוך המוסדות‪ ,‬עדכון קורסים ועוד‪.‬‬

‫לאור החשיבות בסיוע להשתלבות אקדמאים בני החברה הערבית בתעשיית ההיי‪-‬טק להמשיך‬ ‫‪‬‬
‫לקדם תכניות של משרד העבודה‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי ושל מגזר שלישי הן‬
‫בצד העובדים והן בצד המעסיקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסגרת מרכזי קריירה לחברה הערבית אשר במוסדות‬
‫להשכלה גבוהה להקצות תקציב נוסף לכל מוסד לביצוע פעולות לסיוע בהשמת סטודנטים במקצועות‬

‫‪24‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬

‫ההיי‪-‬טק‪ .‬במסגרת זו לבחון את האפשרות לתמוך בתכניות לקידום התמחות מעשית של סטודנטים‬
‫ערבים בעבודה במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫‪ ‬לבצע מעקב שיטתי אחר השתלבות בוגרים של האוניברסיטאות והמכללות בתעשיית ההיי‪-‬‬
‫טק במקצועות הרלבנטיים – באמצעות סקרי למ"ס ועיבוד נתונים מנהליים וככל הניתן‬

‫לפרסם את הנתונים‪.‬‬

‫‪ .5‬המשך עבודת הוועדה‪ ,‬מעקב ובקרה והמלצות כלליות‬

‫הוועדה תתכנס מפעם לפעם על מנת לעקוב אחר יישום ההמלצות‪ ,‬להשלים ולעדכן אותן לאור‬ ‫‪‬‬
‫הגידול בפועל במס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק לעבר היעד שנקבע‪ .‬לאור ההמלצות הנוגעות‬
‫למס' משרדי ממשלה ולצה"ל יוקמו צוותי משנה בתחומים השונים ‪ -‬אקדמיה‪ ,‬חינוך‪ ,‬שירות‬

‫צבאי ותעשייה לקביעת סדרי עדיפויות וליישום המלצות הוועדה בתחומים אלה‪.‬‬

‫בנוסף ות"ת תפעל להקמת פורומים להעברת ידע בין המוסדות האקדמיים בנוגע לאופן יישום‬ ‫‪‬‬
‫ההמלצות הנוגעות להם והמופיעות בדוח זה (כגון פעולות לקידום שילוב נשים במקצועות ההיי‪-‬‬
‫טק ופעולות לצמצום נשירה)‪ ,‬הכוללים את ראשי החוגים הרלבנטיים‪ ,‬דיקנים‪ ,‬ראשי מוסדות‪,‬‬

‫יועצות הנשיא לנושא נשים וכד'‬

‫‪25‬‬

‫פרק א' – עבודת הוועדה‬

‫פרק א' ‪ -‬עבודת הוועדה‬

‫בישיבתה מיום ‪ 28.9.2016‬דנה ות"ת בהקמת ועדת ההיגוי בנושא‪ .‬בהחלטתה (מצ"ב בנספח א') נכתב‬
‫כי "אחד מיעדי התכנית הרב שנתית הינו הגדלת מספרי הסטודנטים במקצועות הנדרשים למשק‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬סטודנטים מתחומי ההנדסה ומדעי המחשב‪ .‬לצורך השגת מטרה זו מוצע להקים ועדת היגוי אשר‬
‫במסגרתה יקבעו יעדים‪ ,‬יבחנו מספר דרכי פעולה ותגובש תכנית מקיפה שתכלול בין היתר‪ :‬רכיבים‬
‫לצמצום נשירה‪ ,‬עדכון נוסף של תעריפי ההוראה‪ ,‬עידוד קליטת אוכלוסיות ייעודיות ובפרט נשים‬
‫לתחומים אלה‪ ,‬עידוד שילוב לימודי דו חוגי עם מקצועות נדרשים בשוק התעסוקה‪ ,‬הוספת חטיבת‬
‫לימודים בתחומי לימוד אלה‪ ,‬ביצוע קול קורא להגדלת מספר הסטודנטים במספר מצומצם של מוסדות‬

‫באמצעות תכנית מקיפה לנושא וכיו"ב"‪.‬‬

‫בהתאם להחלטת ות"ת הרכב ועדת ההיגוי הוא כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬יו"ר ות"ת‪ -‬פרופ' יפה זילברשץ‬
‫‪ .2‬חבר ות"ת (לשעבר) ‪ -‬מר ישי פרנקל‬
‫‪ .3‬חבר מל"ג ‪ -‬פרופ' חיים טייטלבאום‬
‫‪ .4‬מנכ"ל מל"ג‪/‬ות"ת (לשעבר) ‪ -‬מר גדי פרנק‬
‫‪ .5‬נציג משרד האוצר ‪ -‬גב' שירה גרינברג –סגנית הממונה על התקציבים ו‪/‬או מר שלמה‬
‫פשקוס‪ -‬רכז מו"פ והשכלה גבוהה (לשעבר)‬
‫‪ .6‬שני נציגי ציבור מתחום היי‪-‬טק מהמגזר השלישי או מהתעשייה ‪ -‬פרופ' יוג'ין קנדל ו‪/‬או‬
‫נציג מטעמו מר אוהד רייפן מחברת”‪. 2Start Up Nation Central‬‬

‫ריכזה את הוועדה גב' מרב שביב‪ ,‬סמנכ"ל לתכנון ומדיניות בות"ת‪.‬‬

‫הוועדה פעלה באופן אינטנסיבי במשך כחצי שנה וקיימה ‪ 16‬ישיבות פוריות ומלמדות‪ .‬בפועל השתתפו‬
‫בוועדה באופן קבוע נציגים מקצועיים ממשרדי הממשלה הרלבנטיים לרבות משרד העבודה‪ ,‬רשות‬
‫החדשנות‪ ,‬משרד רוה"מ‪ ,‬משרד האוצר ועוד‪ .‬כמו כן השתתף הצוות המקצועי של ות"ת‪/‬מל"ג מאגפי‬

‫התכנון והתקצוב‪ .‬רשימת המשתתפים הקבועים בישיבות הוועדה בנספח ב'‪.‬‬

‫במסגרת הישיבות התקיימו מפגשים ונשמעו קולם ועמדתם של גורמים שונים מהאקדמיה‪ ,‬המשק‬
‫והחברה‪ :‬המכללות האקדמיות‪ ,‬נציגי "פורום המעסיקים" בתעשיית ההיי‪-‬טק‪ ,‬נציגי משרד החינוך‪,‬‬
‫משרד העבודה‪ ,‬אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר‪ ,‬עמותות רלבנטיות‪ ,‬נציגי מערכת הבטחון וצה"ל‬

‫‪ 2‬חברה ללא כוונת רווח הפועלת לקידום תעשיית ההיי‪-‬טק בישראל בכללותה‪https://www.startupnationcentral.org/-‬‬

‫‪26‬‬

‫פרק א' – עבודת הוועדה‬

‫ועוד‪ .‬התייעצויות נוספות נעשו עם מומחים רלבנטיים נוספים‪ .‬רשימת מוזמנים ויועצים נוספים מצ"ב‬
‫בנספח ג'‪.‬‬

‫הוועדה שמה לה כיעד לעסוק באופן הוליסטי ומקיף בנושא ע"י הסתכלות על מערכות שיש להן‬
‫ממשק עם מערכת ההשכלה הגבוהה ועל כן יש להן תפקיד בהגעה ליעד של הגדלת מספר העוסקים‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬לאור זאת הוועדה דנה באופן קונקרטי במערכת ההשכלה הגבוהה והתמרוץ‬
‫שניתן למוסדות להשכלה גבוהה למטרה זו‪ ,‬וכן במערכות נוספות כמו מערכת החינוך והצבא והאופן‬

‫שבו ניתן לרתום אותם לסייע בהשגת היעד‪.‬‬

‫במהלך דיוני ועדת ההיגוי הובהר שיש צורך לקבוע מהי ליבת הידע האקדמי הנדרש כדי להכשיר את‬
‫בוגרי האקדמיה לעיסוק במקצועות ההיי‪-‬טק באופן הנכון ביותר להשגת המטרה‪ .‬לשם כך החליטה‬
‫הוועדה בישיבתה ביום ‪ 1.1.2017‬להקים תת‪-‬ועדה המורכבת מאנשי אקדמיה בתחום מקצועות ההיי‪-‬‬
‫טק ומאנשי תעשיית ההיי‪-‬טק ואשר תפקידה הינו לקבוע את ההיקף והתוכן של מקצועות הלימוד‬

‫הנדרשים להכשרה אקדמית מספקת ונאותה לעיסוק במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫לתת הוועדה מונו ארבעה אנשי אקדמיה‪ :‬פרופ' חיים טייטלבאום ‪ -‬חבר מל"ג ויו"ר מחב"א (יו"ר‬
‫הוועדה); פרופ' שרית קראוס ‪ -‬ראש המחלקה למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן; פרופ' אהוד‬
‫היימן ‪ -‬בית הספר להנדסת חשמל‪ ,‬הפקולטה להנדסה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב; פרופ' פרץ שובל ‪-‬‬
‫המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון; וארבעה אנשים מתעשיית ההיי‪-‬טק‪:‬‬
‫מר ישי פרנקל ‪ -‬חבר ות"ת וסגן נשיא אינטל העולמי; מר יואב אברהמי ‪ -‬מנהל הטכנולוגיה ‪ CTO‬ב‪-‬‬
‫‪ ;WIX‬מר שלומי עוזיאל ‪ -‬סגן נשיא בחברת קיידנס הבינלאומית ; ד"ר ויקטור אריאל ‪ -‬מייסד‬
‫ומנכ"ל חברת ‪ .Tekoia‬ריכזה את הוועדה גב' מרב אברהמי‪ ,‬ממונה באגף האקדמי במל"ג‪ .‬תת‬

‫הוועדה נפגשה שלוש פעמים והגישה מסקנותיה לוועדה אשר אימצה אותן (מצ"ב בנספח ד')‬

‫להלן רשימת ישיבות הוועדה‪:‬‬

‫ישיבה מס' ‪ -1‬הוצג האתגר העומד בפני הוועדה‪ -‬יעד גידול של ‪ 40%‬במס' הסטודנטים בהשכלה‬
‫הגבוהה במקצועות ההיי‪-‬טק כאשר עיקר המאמץ להגדלה יעשה באוניברסיטאות‪ .‬כמו כן הוצג ע"י אגף‬
‫תכנון של ות"ת לקט נתונים בנושא‪ .‬בנוסף הוצגו הערות עקרוניות של דיקני האוניברסיטאות לתכנית‬

‫הקיימת של ות"ת‪.‬‬
‫ישיבה מס' ‪ – 2‬הוצגה מצגת ע"י נציגי משרד האוצר על פריון‪ ,‬תשואה להשכלה גבוהה לפי תחומים‬

‫(עבודה של הכלכלן הראשי)‪ ,‬האתגרים להגדלת מס' הסטודנטים בתחום ועוד‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫פרק א' – עבודת הוועדה‬

‫ישיבה מס' ‪ -3‬הופיעו בפני הוועדה המדען הראשי ברשות החדשנות והמשנה לממונה על התעסוקה‬
‫במשרד העבודה להציג את תוצאות הדיונים של הוועדה בראשותם עד כה‪ ,‬ובפרט על הממשק בין‬

‫ההכשרה הלא אקדמית להשכלה גבוהה‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ – 4‬הוקדשה לשילוב נשים בהיי‪-‬טק‪ ,‬לאור הייצוג הנמוך שלהן בלימודים ובתעסוקה‬
‫בתחום‪ .‬הוצגו דוח של המועצה הלאומית לכלכלה בנושא‪ ,‬נתונים של הכלכלן הראשי במשרד האוצר‬

‫ומשרד העבודה ונתוני ות"ת ‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ – 5‬בישיבה נדונה הקמת תת וועדה לנושא ליבת הלימודים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬כמו כן‬
‫הדיון הוקדש למסקנות העולות מדוחות הערכת איכות בתחומי ההיי‪-‬טק ולתכנית "הישגים להיי‪-‬טק"‬

‫לפריפריה‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ – 6‬לישיבה הוזמנו נציגי "פורום מעסיקים" של חברות בתחום ההיי‪-‬טק שארגן משרד‬
‫העבודה‪ ,‬כגון‪ :‬אינטל‪ ,‬מטריקס‪ ,WIX ,‬סאןדיסק‪ ,‬מייקרוסופט ועוד‪ .‬המעסיקים התייחסו לצורך בכ"א‬
‫אקדמי בתחום מבחינת סוגי המקצועות‪ ,‬סוגי אוכלוסיות‪ ,‬סוג ההכשרה הנדרשת‪ ,‬אוניברסיטאות‪-‬‬

‫מכללות ועוד‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ – 7‬לישיבה הוזמנו נשיאי מכללות אקדמיות בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב‪ .‬הנשיאים‬
‫התייחסו בין השאר לרף הקבלה של המתקבלים‪ ,‬שיעורי סיום בזמן ‪ -‬גרירת לימודים ונשירה‪,‬‬
‫השתלבות הבוגרים בתעשייה ‪-‬סוגי תפקידים וחברות‪ ,‬ומידת היכולת להרחיב את ההכשרה בשנים‬

‫הקרובות‪.‬‬

‫ישיבות ‪ 8‬ו‪ – 9-‬הוקדשו למערכת החינוך בהיבט של רכישת ידע במתמטיקה‪ ,‬פיסיקה ובמקצועות‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬וחשיפה לאקדמיה ע"י הקמת "מרכזי מדע" לנוער‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ -10‬הוקדשה להמשך הדיון עם מערכת החינוך (מרכז מדעני העתיד) וכן לשירות הצבאי‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ - 11‬הוקדשה לסיכום ביניים בהתייחס לישיבות הקודמות וסקירה על הצפוי בישיבות‬
‫הבאות‪ .‬כמו כן ניתנה סקירה של מחקר הרשות לחדשנות (האגף להשבת אקדמאים) בנושא ההיי‪-‬טק‬
‫לרבות נשים בהיי‪-‬טק‪ ,‬מעבר כוח אדם בין אקדמיה לתעשייה‪ ,‬הכשרות להיי‪-‬טק באוניברסיטאות מול‬

‫המכללות ובעלי תארים שלישיים בתחומי היי‪-‬טק‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ -12‬הוקדשה לשילוב החברה הערבית בהיי‪-‬טק‪ .‬הציגו נציגי משרד העבודה ומגזר שלישי‬
‫הפועלים בנושא‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫פרק א' – עבודת הוועדה‬

‫ישיבה מס' ‪ -13‬התמקדה בהצגת מסקנות תת הוועדה של ועדת היי‪-‬טק להגדרת הליבה של מקצועות‬
‫ההיי‪-‬טק‪ ,‬וכן לשלוב ההוראה הדיגיטאלית בקורסים להוראת מקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬
‫ישיבה מס' ‪ -14‬הוקדשה לשילוב החרדים במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ -15‬הוקדשה להצגת סיכום ההמלצות של ועדת ההיגוי למדיניות בנושא מקצועות ההיי‪-‬‬
‫טק‪.‬‬

‫ישיבה מס' ‪ -16‬הוקדשה לדיון של חברי הוועדה והמשקיפים הקבועים בטיוטת המלצות הוועדה‪.‬‬

‫במקביל לעבודת הוועדה התקיימו במהלך דצמבר‪-‬פברואר ‪ 2017‬פגישות של יו"ר ות"ת בנושא עם כל‬
‫ראשי האוניברסיטאות והרקטורים (למעט ויצמן)‪ ,‬בפורום הכלל את מנכ"ל ות"ת‪/‬מל"ג (לשעבר)‪,‬‬
‫חבר ות"ת (לשעבר) מר ישי פרנקל וסמנכ"ליות תכנון‪-‬תקצוב (רשימת המשתתפים מטעם‬
‫האוניברסיטאות מצ"ב בנספח ה')‪ .‬עם כל אוניברסיטה התקיים דיון על החסמים והאפשרויות להגדיל‬
‫את מספרי הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬ובסיומה כל מוסד התבקש להגיש תכנית כתובה עם צרכים‬
‫ויעדים לשנים הקרובות‪ ,‬אשר נדונה בהמשך עם הצוות המקצועי של אגפי תכנון ותקצוב בות"ת‪.‬‬
‫בנוסף במהלך עבודת הוועדה התקיים "שולחן עגול" בראשות שר החינוך ויו"ר המל"ג מר נפתלי בנט‬

‫בהשתתפות יו"ר ות"ת‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬תעשייה וממשלה‬

‫תודתנו נתונה לחברי הוועדה ולמשתתפים הנוספים על הרתמותם ותרומתם הרבה לדיוני‬
‫הוועדה‪ ,‬לגורמים השונים שהופיעו בפני הוועדה ונתנו מידע בנושא ולכל מי שסייע‬

‫בגיבוש ההמלצות והוצאת הדוח לפועל‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫פרק ב'‪ -‬רקע כללי‬

‫תעשיית ההיי‪-‬טק היא תעשייה עתירת ידע וטכנולוגיה ומושתת על הון אנושי מיומן‪ .‬תעשייה זו‬
‫מתאפיינות בחדשנות ופיתוח הכרוכה ברמת סיכון גבוהה‪ .‬ענף ההיי‪-‬טק בישראל נחשב ככוח מניע‬
‫בכלכלה הישראלית‪ ,‬וצמיחתה הכלכלית של המדינה תלויה ביכולת המגזר לגדול‪ .‬מדינת ישראל הינה‬
‫אחת ממעצמות ההיי‪-‬טק בעולם ‪ -‬תוצאה של מצוינות המשאב האנושי‪ ,‬מכאן חשיבות הגדלתו אשר‬
‫תורמת להעלאת שיעורי הפריון וצמיחת המשק‪ .‬בהתאם לדוח רשות החדשנות ל ‪" :32017‬ישראל‬
‫פרצה לזירה העולמית כמרכז חדשנות מוביל בשנות התשעים של המאה הקודמת‪ ,‬לאחר השקעה‬
‫ממשלתית חכמה בבניית תשתית טכנולוגית בשנות השבעים והשמונים‪ .‬הקפיצה שישראל ביצעה‬
‫מכלכלה עם רמת חדשנות ממוצעת למרכז טכנולוגיה עולמי‪ ,‬הממותג בצדק כ‪ Start Up Nation -‬היא‬
‫מודל לחיקוי עבור מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד‪ ,‬ואל לנו להקל ראש בהישג הגלום בכך‪ .‬כיום‪,‬‬
‫ישראל ממוקמת מאוד גבוה ברוב מדדי החדשנות והיא מצטיינת במיוחד בעצימות המו”פ האזרחי‬
‫‪ 4.3%‬מהתמ”ג ‪ -‬ראשונה בעולם כמעט בכל שנה בעשור האחרון‪-‬ובפעילות היזמית שבה ‪.‬הישגים‬
‫אלו הם תולדת עשורים של מדיניות חדשנות מושכלת שבמרכזה שותפות פורייה בין המגזר הפרטי‬
‫לממשלתי‪ ."...‬בהתאם לדוח שיעור העובדים בהיי‪-‬טק מכלל השכירים במשק בעשור האחרון יציב‬
‫ועומד על כ‪ 8%-‬לאחר עליה בשנות ה‪ ,'90-‬כאשר בשנת ‪ 2015‬תעשיית ההיי‪-‬טק הישראלית הגיעה‬
‫לשיא ביצועיה‪ .‬הביקוש הגואה של החברות לכח אדם איכותי ומנוסה בתחום הביא להגדלת השכר‬
‫הממוצע בתעשיית ההיי‪-‬טק כך שכיום הוא גדול ביותר מפי ‪ 2‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬עמדת הרשות‬
‫היא כי מערכת החדשנות הישראלית רחוקה ממיצוי ונדרשות פעולות לחידוש הצמיחה של קטר ההיי‪-‬‬
‫טק ופריצת "תיקרת הזכוכית" העומדת בפניה בשנים האחרונות‪ ,‬בפרט ע"י הגדלת היצע כח אדם‬
‫איכותי ומנוסה (בעיקר בתחום התכנה)‪ ,‬אחרת קיימת סכנה כי ישראל תאבד את ההובלה שהשיגה‬
‫ותגדיל פערים מול המדינות המפותחות‪ .‬גם בדוח המשותף של חברת "‪"Start Up Nation Central‬‬
‫וחברת "‪ 4“Israel Advanced Technology Industry‬מוצע לשפר את הכשרת כוח העבודה הקיים‪,‬‬
‫תוך משיכת תלמידים וצעירים רבים יותר לחינוך טכנולוגי‪ ,‬אחרת "חברות טכנולוגיות לא יחכו לגידול‬
‫בהיצע בישראל – הן ימצאו עובדים מוכשרים במקומות אחרים‪ ,‬קרובים יותר לשווקים ולמקורות‬

‫המימון שלהן"‪.‬‬

‫המחסור בכח אדם מיומן בתחומי טכנולוגיה עילית עלה לראשונה בדוח הצוות הבינמשרדי בראשות פרופ'‬
‫יוג'ין קנדל‪ ,‬ראש המועצה הלאומית לכלכלה דאז‪ ,‬מיולי ‪ .5 2012‬הצוות הוקם לנוכח טענות שעלו בזמנו‬

‫‪https://innovationisrael.org.il3‬‬
‫‪ 4‬דוח הון אנושי בתעשייה עתירת הידע – ‪ , 2017‬מטעם ‪ SNC‬ו‪IATI-‬‬
‫‪ 5‬המחסור בכוח אדם מיומן בטכנולוגיה עילית‪ ,‬המלצות הצוות הבינמשרדי‪ ,‬יולי ‪ .2012‬חברי הצוות הבינמשרדי כללו נציגים‬
‫מקצועיים ממשרד ראש הממשלה‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬אגף תקציבים במשרד האוצר וות"ת‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫מגופים שונים במשק למחסור בכח אדם מיומן לצרכי התעשייה‪ .‬הצוות הצביע על מחסור בכ"א במגזר‬
‫העסקי‪ ,‬בעיקר בתחומי המחשוב בדגש על תפקידי מחקר ופיתוח‪ ,‬הנובע בעיקר מהצמיחה המהירה‬
‫בתעשיית ההיי‪-‬טק אל מול הקצב הלא מספק של הגידול בכוח אדם מיומן בתחומים אלו‪ .‬הצוות הדגיש כי‬
‫המחסור מתמקד בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתכנה בעלי נסיון תעסוקתי‪,‬‬
‫כאשר לגבי בוגרי המכללות הצביע הצוות על "חוסר מסוים בתיאום בין החומר הנלמד במכללות לבין‬
‫צרכי המשק"‪ .‬לאור הדוח החליטה ות"ת על הקצאת משאבים משמעותית לנושא החל בתשע"ג‪ ,‬במסגרת‬
‫תקציב ייעודי לאוניברסיטאות ממשרד האוצר‪ .‬עקרי התכנית ‪ -‬תעריף כפול בגין הגדלת מס' הסטודנטים‬
‫בתחומי ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות בהיקף של לפחות ‪ 15‬בשנה א' בכל תחום‪ ,‬ובנוסף תקציב חד פעמי בגין‬
‫קליטת אנשי סגל והצטיידות‪ .‬במקביל ניתנה עדיפות בהקצאת מכסות לגידול במס' הסטודנטים במכללות‬

‫המתוקצבות ע"י ות"ת והמתמקדות בתחומי ההנדסה וההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫בעקבות המלצת הצוות האמור הוקמה ב‪ 2014-‬ועדת היגוי לטיפול בנושא בראשות המשנה למנכ"ל‬
‫והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה‪ .‬בדוח הוועדה‪ 6‬פורטו המלצות אופרטיביות להתגבר על הפער בין‬
‫הביקוש להיצע העובדים המיומנים בתחום‪ ,‬ועיקרן הגדלת היקף המשתלבים בלימודים אקדמיים‬
‫במקצועות המדע וההנדסה‪ ,‬בין השאר ע"י טיפול בהגדלת בוגרי תיכון האוחזים בתעודת בגרות מדעית‪-‬‬
‫טכנולוגית איכותית‪ ,‬וסיוע בתעסוקה לאוכלוסיות יעד בעלות הכשרה בתחום כמו האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫בעקבות המלצות הוועדה הוקמה ועדת מעקב ובקרה בראשות הממונה על התעסוקה והמדען הראשי‬

‫במשרד הכלכלה‪ ,‬ובהשתתפות נציגי המשרדים והגופים הרלבנטיים‪.‬‬

‫בהמשך לכך במסגרת התכנית הרב שנתית לשנים תשע"ז‪-‬תשפ"ב‪ ,‬קבעה ות"ת יעד להגדלת מספרי‬
‫הסטודנטים במקצועות הנדרשים למשק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מתחומי ההנדסה ומדעי המחשב‪ .‬למרות המשאבים‬
‫הניכרים שהפנתה ות"ת לתכנית‪ ,‬הגידול במס' הסטודנטים באוניברסיטאות בשנים אלה לא היה מספק‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2016‬פנה הצוות המקצועי של ות"ת לראשי החוגים הרלבנטיים באוניברסיטאות במטרה לבחון‬
‫את אפקטיביות הכלים שהוגדרו והחסמים הקיימים על מנת לבצע שינויים בתכנית במידת הצורך‪ ,‬וכן‬
‫להעריך את הצפי להרחבת מס' הלומדים והבוגרים במקצועות אלה בשנים הקרובות‪ .‬במסגרת פגישות‬
‫שהתקיימו בנושא הציפו נציגי האוניברסיטאות לראשונה את החסמים בהרחבת החוגים ‪ -‬בראש ובראשונה‬
‫בהיבט של קליטת סגל ותשתיות אך גם בהיבט של מועמדים מתאימים לתחומי לימוד אלה‪ ,‬ובנוסף הציפו‬

‫את הקשיים להגדיל את החוגים בהיעדר תכנית רב שנתית בנושא‪.‬‬

‫בהמשך לכך החליטה ות"ת לטפל בנושא באופן יסודי ע"י ועדת היגוי שתגבש תכנית מקיפה בנושא‪.‬‬
‫במסגרת החלטת הממשלה ‪ 2292‬מיום ‪ 15/1/17‬בנושא "תכנית לאומית להגדלת כח אדם לתעשיית‬
‫ההיי‪-‬טק" (מצ"ב בנספח ו') עוגן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬יעד ות"ת לגידול רב שנתי של ‪ 40%‬במס' הסטודנטים‬

‫‪ 6‬דו"ח כוח אדם מיומן‪ ,‬יולי ‪ .2014‬בוועדה השתתפו נציגים מקצועיים מהמועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬אגף תקציבים במשרד האוצר‪,‬‬
‫משרד הכלכלה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬הקרן להכוונת חיילים משוחררים‪ ,‬ות"ת‪ ,‬שירות התעסוקה‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬צה"ל ועוד‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫בהשכלה הגבוהה במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬כאשר נקבע כי עיקר המאמץ להגדלה יעשה באוניברסיטאות‪.‬‬
‫בהמשך לכך הוסכם כי מדידת היעד תתבצע ביחס למס' הסטודנטים לתואר ראשון ב"מקצועות ההיי‪-‬‬

‫טק" בתשע"ו‪.‬‬

‫ב‪ 1.‬נתוני ומאפייני המחסור‬

‫השאלה של היקף המחסור בכח אדם טכנולוגי ברמות הגבוהות ומאפיניו קיבלה לראשונה מענה‬
‫מקצועי במסגרת ממצאי דוח שהוכן ע"י חברת ‪ Start Up Nation Central‬והאיגוד הישראלי‬
‫לתעשיות מתקדמות ‪ IATI‬באמצעות חברת "צבירן"‪ .7‬העבודה נעשתה במטרה לתת הבנה מקיפה יותר‬
‫של המחסור בהון אנושי טכנולוגי בישראל‪ .‬הממצאים העקריים של "דוח הון אנושי בתעשייה עתירת‬

‫הידע ‪ "2017 -‬הוצג לוועדה במהלך עבודתה ומצביעים על הנתונים והמאפיינים העיקריים הבאים‪:‬‬

‫סממני המחסור‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬גידול במספר העובדים במגזר הטכנולוגי‪ -‬בשנים ‪ 1995-2008‬גדל מספר העובדים במגזר‬
‫זה ב‪ ,6%-‬והגיע ל‪ 10%-‬מכח העבודה הישראלי (כ‪ 250-‬אלף עובדים)‪ .‬מאז ‪ 2011‬נבלם‬
‫הגידול ונתח העובדים קטן‪ .‬הסבר חלקי למגמה זו ניתן לייחס לגידול המסיבי בתעסוקה‪,‬‬
‫שהגדיל את המכנה‪ .‬בכל מקרה המיתון במספרם הכולל של העובדים במגזר הטכנולוגי מדאיג‪.‬‬
‫‪ o‬נתוני השכר לבעלי מקצוע מצביעים על עודף ביקוש משמעותי לבעלי ידע ונסיון בפיתוח‬
‫בתחום התוכנה‪ .‬עלויות העבודה בענף גדלות מהר יותר בהשוואה לשכר הממוצע במשק‪ .‬לפי‬
‫נתוני למ"ס השכר הממוצע בענף ההיי‪-‬טק גדול ביותר מפי ‪ 2‬מהשכר הממוצע במשק כולו‬
‫והעלייה בשכר בענף ההיי‪-‬טק בשנים האחרונות היא הגבוהה ביותר מכלל ענפי המשק מה‬

‫שמקשה על התעשייה להמשיך להיות תחרותית בשווקים הבינ"ל‪.‬‬

‫‪ 7‬דוח הון אנושי בתעשייה עתירת הידע – ‪ , 2017‬מטעם ‪ SNC‬ו‪IATI-‬‬

‫‪32‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫שכר מקצועות טכנולוגיים לעומת השכר הממוצע במשק‪2003-2017 ,‬‬
‫____________________________________________‬

‫מקור‪START UP NATION CENTRAL :‬‬

‫‪ ‬נתוני תחלופת עובדים וההפרש בשכר בין עובדים חדשים לותיקים מצביעים על התעצמות‬
‫התחרות על עובדים חדשים במגזר הטכנולוגי‪ ,‬אשר חלקם היחסי גדל‪.‬‬

‫‪ ‬המחסור נאמד בכ‪ 12,000-‬משרות בממוצע נכון לרבעון השני של ‪ .2017‬בהתאם לדוח המעודכן‬
‫הביקוש גדל ונאמד בכ‪ 15,300-‬בממוצע נכון ליולי ‪ ,20188‬כאשר מעבר לכך קיים מחסור‬

‫בענפים ותעשיות אחרים‪ ,‬לרבות ייצור‪ ,‬פיננסים וביטוח‪.‬‬

‫‪ ‬המחסור בהון אנושי טכנולוגי מורגש בעיקר ברמות הטכניות הגבוהות‪ ,‬ספציפית בתחומי פיתוח‬
‫התכנה ‪ front-end‬ו ‪ back-end‬אלגוריתמים‪ ,‬אבטחת הסייבר‪ ,DevOps ,‬אוטומציה‪ ,‬נתוני‬

‫העתק ‪ ,Big Data‬ולבסוף גם בתחום פיתוח החומרה‪.‬‬

‫לפי הדוח קיימת העדפה ברורה של התעשייה לבוגרי אוניברסיטאות בתחומים אלה ולכן היצע‬ ‫‪‬‬
‫בעלי המקצוע מצטמצם‪ .‬בדוח מצויין כי "ההשלכות העתידיות של שוק עבודה לא מאוזן עלולות‬
‫להיות דרמטיות‪ .‬במידה ופתרונות בסדר גודל משמעותי לא ייושמו במהירות‪ ,‬התחרות על הון‬
‫אנושי איכותי תתעצם‪ .‬כך תהפוך עלות הפעילות בישראל יקרה עוד יותר‪ .‬יתרונה העולמי היחסי‬

‫של ישראל עלול להיפגע אנושות ולתרום למגמה הקיימת של הרחבת הגיוס בחו"ל‪.‬‬

‫‪ Start Up Nation Central - Human Capital Survey Report 20188‬ורשות החדשנות‬

‫‪33‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫הדרישה של התעשייה לבוגרי אוניברסיטאות באה לידי ביטוי גם בדוחות העיקריים הבאים‪:‬‬

‫מדוח הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומשרד העבודה‪ ,9‬אשר בדק באופן מדגמי את מאפייני‬ ‫‪‬‬
‫ה"היי‪-‬טקיסטים"‪ 10‬ילידי השנים ‪ 1985-1975‬בתעשיית ההיי‪-‬טק עולה כי מבין האקדמאים כ‪-‬‬
‫‪ 70%‬הם בוגרי אוניברסיטאות‪ ,‬כ‪ 21%-‬בוגרי מכללות מתוקצבות וכ‪ 6%-‬בוגרי מכללות לא‬
‫מתוקצבות‪ .‬בוגרים נוספים‪ ,‬הן מהאוניברסיטאות והן מהמכללות משתלבים בתעשייה ברמות שכר‬
‫נמוכות יותר‪ ,‬כאשר בקרב האוניברסיטאות השיעורים יכולים להגיע ל‪ 80%-‬בעוד בקרב‬
‫המכללות קיימת שונות לא מבוטלת והשיעורים עומדים על כ‪ 62%-‬ויכולים להגיע ל‪.70%-‬‬
‫מבחינת נתוני השכר‪ ,‬עולה כי השכר הגבוה ביותר הוא של בוגרי האוניברסיטאות בהנדסת‬
‫חשמל ובמדעי המחשב‪ ,‬ושכרם של בוגרי המכללות נמוך יותר אך גבוה מבוגרי תחומים אחרים‬
‫באוניברסיטאות‪ .‬מסקנת כותבי הדוח היא כי "בעוד שבין בחירת לימודי מדעי המחשב או הנדסת‬
‫חשמל באוניברסיטאות או במכללות‪ ,‬הבחירה באוניברסיטאות‪ ,‬ובמיוחד בסלקטיביות שבהן‪,‬‬
‫עשויה לשפר את הסיכוי להשתלב בהיי‪-‬טק ובשכר גבוה‪ ...‬גם למי שסיכוייו להתקבל ללימודים‬
‫באוניברסיטאות נמוך‪ ,‬לימודי התארים הנ"ל במכללות עשויים לשפר משמעותית את הסיכוי‬
‫להשתלב בתעשייה ואת פוטנציאל ההשתכרות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬תעשיית ההיי‪-‬טק בהחלט פתוחה‬

‫לבוגרי המקצועות הרלוונטיים מהמכללות‪.".‬‬

‫ראיונות עומק באקדמיה ובתעשייה וסקר מעסיקים שביצעה רשות החדשנות‪ 11‬מעלה כי התפיסה‬ ‫‪‬‬
‫הרווחת בתעשיית ההייטק היא שדרושים לה אנשי ונשות פיתוח מצטיינים ומעודכנים בעיקר‬
‫בוגרי‪/‬ות אוניברסיטאות בתחומים‪ :‬מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת חשמל ומערכות מידע‪ .‬מדובר על‬
‫מהנדסים בעלי יכולות תכנות גבוהות ומעודכנות כאשר נאמר כי לרוב בוגרי המכללות מתאימים‬
‫פחות לתעשיית המו"פ והייצוג שלהם בתעשייה זניח‪ .‬זאת משום שהאוניברסיטאות בוחרות את‬
‫בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר ותכניות ההכשרה של האוניברסיטאות מבוססות על הקניית יכולות‬
‫בסיסיות גבוהות המעניקות יכולת התמודדות עם בעיות מורכבות ומשתנות עם השינויים‬

‫הטכנולוגים המהירים‪.‬‬

‫‪" 9‬המקפצה להיי‪-‬טק"‪ ,‬יעל מזוז הרפז (תחום תעסוקה עתירת הידע‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים) וזאב קריל‬
‫(אגף הכלכלן הראשי‪ ,‬משרד האוצר)‪.‬‬

‫‪10‬הוגדר כפרט העובד באחד מענפי ההיי‪-‬טק בשכר שהינו לפחות ‪ 16,772‬שקלים בחודש (בשנת ‪ )2014‬שהוא השכר החציוני‬
‫בענפי ההיי‪-‬טק‬

‫‪11‬מחקר מקיף בנושא ההיי‪-‬טק נעשה במסגרת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים‪ ,‬בהובלת ד"ר נורית איל והוצג לוועדה‬

‫‪34‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫מהדברים שנאמרו ע"י מעסיקים שהופיעו בפני הוועדה עולה כי קיימת נטיה לגייס יותר בוגרים‬ ‫‪‬‬
‫מהאוניברסיטאות מאשר מהמכללות (אצל חלק מהחברות זו מדיניות וחלק תוצאתי) כאשר‬
‫הדרישה היא להרחיב את בוגרי האוניברסיטאות‪ .‬הוצע בנוסף להשביח את בוגרי המכללות תוך‬
‫מעבר מדגש על כמות הבוגרים לדגש על איכות והתאמה לדרישות תעשיית ההיי‪-‬טק‪ .‬צויין‬
‫שהדגש הוא על רמת המתקבלים‪ ,‬וכן על יצר סקרנות טבעי ורצון לחקור ולהתעמק בפרטים‪,‬‬
‫כאשר רמה גבוהה של ידע במדעי המחשב מאפשרת התמודדות עצמאית עם טכנולוגיה משתנה‪.‬‬
‫צויין בנוסף כי בסופו של דבר המבחן הוא יכולת ההתמודדות עם אתגרים בפועל ולא התעודה‬
‫שאיתה באים‪ .‬נאמר בנוסף (ועולה גם מהמחקר האמור של רשות החדשנות) כי אוניברסיטאות‬
‫המחקר מתמקדות בהכשרה בסיסית רחבה ככול האפשר מתוך ציפייה שהבוגר או התעשייה‬
‫ישלימו את ההכשרה הספציפית‪ .‬יש לא מעט שתפ"ים בין התעשייה לאקדמיה‪ ,‬כולל פורומים‬
‫משותפים‪ ,‬והעברות סילבוסים להערות התעשייה במקרים מסויימים‪ ,‬אך הדבר לא משפיע על‬

‫דמות הבוגר‪.‬‬

‫יש לציין בהקשר זה גם את ממצאי הועדות להערכת איכות של המל"ג‪ ,12‬אשר בודקות באופן‬ ‫‪‬‬
‫רוחבי את תכניות הלימודים‪ ,‬איכות הסגל‪ ,‬תשתיות‪ ,‬שביעות רצון סטודנטים‪ ,‬מבחנים‪ ,‬פרוייקט‬
‫גמר ועוד‪ ,‬וכותבות דוחות ברמת המוסד הבודד וברמה העקרונית‪ .‬מדוחות הועדות בתחומי ההיי‪-‬‬
‫טק הרלבנטיים עולה כי הבוגרים של האוניברסיטאות הם אכן סיגנל לאיכות‪ ,‬ומהן מגיעים‬
‫האנשים היותר איכותיים לתעשייה‪ .‬עוד עולה כי ככלל קיים פער בין הרמה הנלמדת‬
‫באוניברסיטאות למכללות‪ ,‬בין השאר בגלל איכות הסגל האקדמי אשר מן הסתם משפיע גם על‬
‫הלימוד וההכשרה של הסטודנטים‪ .‬עולה כי במוסדות רבים –אוניברסיטאות ומכללות קיים מחסור‬
‫בסגל בכיר וזוטר והדבר יכול להשפיע על איכות ההוראה‪ ,‬נשירה ומשך הזמן לקבלת התואר‪.‬‬
‫עולה שבחלק מהמכללות יש תוכניות שאינן מספיק טובות‪ .‬המסר הוא שהתוכניות הלא טובות‬
‫גוזלות כוח אדם של סגל שגם ככה אינו מספק לפיכך יש להקפיד על כפיית סטנדרטים נוקשים‬
‫יותר על תוכניות לא ראויות‪ .‬עוד עולה כי אין מספיק נתונים האם ההכשרה של הבוגרים תואמת‬
‫את צרכי התעשייה והאם הם נקלטים בתעשייה בתחום שאליו הוכשרו בלימודיהם‪ .‬לא קיימת‬
‫מערכת מובנת במוסדות שעוקבת אחרי הבוגרים ומסייעת להם בקליטה בשוק‪ .‬בנוסף המוסדות לא‬

‫מעודכנים בצורה מלאה בחידושים ובהתקדמות בתכני התעשייה‬

‫‪/http://che.org.il 12‬דוחות‪-‬הערכת‪-‬איכות‪/2-‬‬

‫‪35‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫לנוכח אומדני המחסור ודרישות התעשייה המתמקדות בעיקר בעובדים מעולים בעלי ידע ונסיון‬
‫בפיתוח בתחום התוכנה‪ ,‬הוועדה ממליצה להמשיך להקצות סכומי כסף משמעותיים לשנים הקרובות‬
‫לעידוד הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטאות ב"מקצועות היי‪-‬טק" האקדמיים‪ ,‬תוך מתן‬
‫וודאות תקציבית ותכנונית למוסדות למשך תקופת התכנית הר"ש של ות"ת‪ .‬יש להקפיד כי ההגדלה‬

‫הכמותית תתבצע תוך שמירה על איכות ורמת הלימודים‪.‬‬
‫הוועדה ערה לגידול הניכר במספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק במכללות האקדמיות‪ ,‬בין השאר‬
‫כתוצאה ממתן עדיפות בהקצאת מכסות הסטודנטים ע"י ות"ת‪ .‬הוועדה ראתה לנכון לציין את‬
‫החשיבות של לימודים אלה במכללות אשר מספקות כיום כמחצית מהבוגרים בתחום‪ .‬ככלל הוועדה‬
‫ממליצה שות"ת תיתן דגש על הגדלת מס' הסטודנטים במכללות האקדמיות המתוקצבות על ידה בהן‬
‫קיימת הקפדה על האיכות האקדמית והכשרת בוגרים מצויינים לתעשייה‪ .‬במקביל על ות"ת להמשיך‬
‫את העבודה לזיהוי חסמים ולקידום פעולות לחיזוק איכות בוגרי מכללות במקצועות ההיי‪-‬טק‬

‫והגדלת סיכויי השתלבותם בתפקידי מו"פ בתעשייה בתחום‪.‬‬
‫הוועדה ממליצה לפנות לאוניברסיטאות בדרישה שיקיימו פורום תיאום קבוע עם תעשיית ההיי‪-‬טק‬
‫במטרה לחזק את שיתופי הפעולה‪ ,‬כגון ביצוע פרוייקטי גמר של סטודנטים בתעשייה‪ ,‬שילוב‬

‫התעשייה ביזמויות של סטודנטים בתוך המוסדות‪ ,‬עדכון שוטף של קורסים ועוד‪.‬‬
‫מומלץ כי המוסדות יבצעו מעקב שיטתי אחר השתלבות בוגריהם בעבודה בתחומי ההיי‪-‬טק‬
‫ובנוסף ות"ת תבצע מעקב כאמור באמצעות סקרי למ"ס ועיבוד נתונים מנהליים וככל הניתן תפרסם‬

‫את הנתונים‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫ב‪ 2.‬מדידת הגידול ב"מקצועות ההיי‪-‬טק" האקדמיים‬

‫כאמור‪ ,‬בהתאם לתכנית הרב שנתית של מערכת ההשכלה הגבוהה לשנים התשע"ז‪-‬התשפ"ב ולהודעת‬
‫ות"ת כפי שנרשמה בהחלטת הממשלה ‪ 2292‬מיום ‪ 15.1.2017‬בנושא‪ ,‬נקבע כי על מערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה לפעול להשגת יעד לאומי לגידול של ‪ 40%‬במספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים‬
‫במוסדות המתוקצבים מקצועות הרלבנטיים להיי‪-‬טק‪ ,‬בדגש על האוניברסיטאות‪ .‬מטרת הגידול הינה‬
‫לספק בראש ובראשונה את צרכי תעשיית ההיי‪-‬טק לכח אדם מעולה במקצועות אלה‪ ,‬בעל יכולת‬
‫מחקר ופיתוח בתחום‪ .‬לאור אומדני המחסור לעיל לפיהם המחסור לבעלי מקצוע טכנולוגיים (בעיקר‬
‫תוכנה אך גם חומרה ואחרים) מגיע לאלפי עובדים והוא במגמת התרחבות לאור הביקוש הגובר‪ ,‬נראה‬
‫שלא ניתן יהיה להסתפק ביעד האמור ויש לשאוף לגידול בשיעורים גבוהים בהרבה‪ .‬בכל מקרה‬
‫מוסכם על חברי הוועדה כי שנת הבסיס למדידת הגידול תהיה תשע"ו בה למדו כ‪ 25,150-‬סטודנטים‬
‫לתואר ראשון ב"מקצועות ההיי‪-‬טק"‪ ,‬מהם כמחצית ‪ 12,400 -‬באוניברסיטאות (כ‪ 3,300-‬בשנה א')‪,‬‬
‫ו‪-‬כ‪ 300-‬סטודנטים באו"פ‪ .‬יש לציין כי הגידול במס' הסטודנטים בשנה א' בפועל מתשע"ב (ערב‬
‫תכנית ות"ת בנושא ההיי‪-‬טק) עד תשע"ח עמד על כ‪( 45%-‬בניכוי השפעת אריאל)‪ .‬אם מודדים‬

‫מתשע"ו (התכנית החדשה) הגיודל באוניברסיטאות מסתכם בכ‪ ,20%-‬כמחצית מהיעד‪.‬‬

‫סטו_ד_נ_ט_י_ם__ש_נ_ה_א_'_ב__מ_ק_צו__עו_ת__ה_ה_יי_‪_-‬ט_ק__וי_ע_ד__ה_ה_ת_פ_ת_ח_ו_ת__ב_או_נ_י_ב_ר_ס_י_ט_אות‬

‫‪5,000‬‬ ‫‪4,225‬‬ ‫‪4647‬‬
‫‪4,500‬‬ ‫‪3,993‬‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪4,169‬‬
‫‪3,500‬‬ ‫‪3,148‬‬ ‫‪3,691‬‬
‫‪3,000‬‬ ‫‪2,450‬‬
‫‪2,500‬‬ ‫‪3,319‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,000‬‬

‫‪500‬‬
‫‪-‬‬

‫תשפ"ב תשפ"א תש"פ תשע"ט תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע‬

‫אוניברסיטאות‬ ‫מכללות אקדמיות‬ ‫יעד‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים לא כוללים את הלומדים מתמטיקה וסטטיסטיקה ומערכות מידע ניהוליות במכללות‪.‬‬

‫‪ .2‬ללא האו"פ‬
‫‪ .3‬מקור הנתונים של הסטודנטים בפועל‪ :‬למ"ס‬
‫‪ .4‬התחזית מבוססת על דיווחי האוניברסיטאות לאגף תקצוב לשנים הקרובות‬

‫‪37‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫לשם קביעת "מקצועות ההיי‪-‬טק" האקדמיים שיתנו מענה לביקושים כמתואר לעיל הסתמכה הוועדה‬
‫על מס' מקורות עיקריים‪ :‬עיבוד נתונים בנושא שבוצע ע"י משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה‬
‫בדוח האמור‪ ;13‬הערכת המחסור בעובדים מיומנים במגזר הטכנולוגי בישראל בדוח האמור של ‪SNC‬‬
‫‪ ;14‬דרישות "פורום המעסיקים" בתעשייה עתירת הידע‪ 15‬שהופיע בפני הוועדה; המלצות תת הוועדה‬
‫המשותפת לאקדמיה ולתעשיית ההיי‪-‬טק בראשות חבר מל"ג וחבר הוועדה פרופ' חיים טייטלבאום‬
‫(להלן‪-‬תת הוועדה) אשר נדרשה להגדיר את ליבת הלימודים בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬זאת על מנת לאפשר‬
‫הכשרה במדעי המחשב גם לסטודנטים שלומדים מקצועות אחרים‪ ,‬וכן לאפשר הסבה לבעלי תארים‬

‫בתחומים אחרים‪ .‬להלן פירוט‪:‬‬

‫א‪ .‬בדוח אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה נתונים‬
‫אודות התפלגות ההשכלה של העובדים בענפי ההיי‪-‬טק ילידי ‪ 1975-1985‬בתחום התכנה (מדעי‬

‫המחשב‪ ,‬הנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬הנדסת תוכנה‪ ,‬מערכות מידע) בשכר הגבוה מ‪.₪ 17,000-‬‬
‫שיעור ה‪" -‬הייטקיסטים" מקרב בוגרי תחומי הלימוד השונים באקדמיה‬

‫מקור‪ :‬עיבודי הכלכלן הראשי במשרד האוצר לנתוני הלמ"ס‬

‫‪ 13‬המקפצה להיי‪-‬טק"‪ ,‬יעל מזוז הרפז (תחום תעסוקה עתירת הידע‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים) וזאב קריל‬
‫(אגף הכלכלן הראשי‪ ,‬משרד האוצר)‪.‬‬

‫‪ 14‬דוח מטעם‪START-UP NATION CENTRAL (SNC), ISRAEL ADVANCED TECHNOLOGY INDUSTRIES (IATI). :‬‬
‫‪ 15‬מדובר בפורום היוועצות שמונה ע"י שר הכלכלה והתעשייה מכוח החלטת הממשלה ‪ 147‬מיום ‪ 28.6.2015‬במטרה להוות תפקיד‬
‫מרכזי "באפיון צרכי התעשייה ובעיצוב כלי המדיניות לטיפול במחסור בכוח האדם עתיר הידע בהתחשב בצרכים אלו"‪ .‬משתתפים‬

‫בפורום גורמים מובילים מתעשיית ההיי‪-‬טק ונציגי גופים העוסקים בתחום‪ .‬מצ"ב כתב המינוי בנספח ז'‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫כמו כן ניתן לראות את התפלגות ההשכלה של ה"היי‪-‬טקיסטים" המביאה לידי ביטוי גם את המשקל‬
‫של כל תחום‪.‬‬

‫התפלגות תחומי הלימוד של ה "הייטקיסטים"‬
‫________________________________‬

‫מקור‪ :‬עיבודי הכלכלן הראשי במשרד האוצר לנתוני הלמ"ס‬

‫מהנתונים עולה כי בעלי הסיכוי הרב ביותר להשתלב בתעשיית ההיי‪-‬טק הינם בעלי תואר ראשון‬
‫במדעי המחשב (כולל דו חוגי והנדסת תוכנה) ובעלי תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪,‬‬
‫והם המקור למרבית העובדים בתחום‪ .‬סיכוי נמוך יותר להשתלבות בהיי‪-‬טק בשכר גבוה יש לבעלי‬
‫תואר בתחומים הבאים (לפי סדר יורד)‪ :‬הנדסת חומרים‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬הנדסת מכונות ותעשייה וניהול‪.‬‬

‫סיכוי נמוך בהרבה לבוגרי מתמטיקה‪ ,‬ביולוגיה וכימיה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בהתאם לדוח האמור של ‪ SNC‬עיקר הביקוש לעובדים במגזר הטכנולוגי מתמקד בתחום התוכנה‪,‬‬
‫זאת בהתאם לנתוני הסקר והאומדן הנובע ממנו של אלפי משרות בתחום‪ ,‬וכן על נתוני השכר‬
‫לבעלי מקצוע אשר מצביעים על ביקוש גבוה במיוחד לבעלי ידע ונסיון בפיתוח בתחום התוכנה‪.‬‬
‫כמו כן נתוני תחלופת עובדים מצביעים על התעצמות התחרות על עובדים חדשים במגזר‬
‫הטכנולוגי‪ ,‬תוך חשש כי "עלות העבודה תגיע לנקודה בה ישראל תהפוך ליקרה מדי ותאבד את‬

‫יתרונה היחסי"‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫ג‪ .‬מרבית נציגי פורום המעסיקים שהופיעו בפני הוועדה ציינו כי הם מגייסים בוגרי הנדסת חשמל‪,‬‬
‫מדעי המחשב והנדסת מחשבים (חומרה ותכנה) ומלבדם הם מגייסים גם בוגרי מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪,‬‬
‫סטטיסטיקה‪ .‬לדבריהם המחסור החמור ביותר מתמקד בבעלי ידע אקדמי במדעי המחשב‪ .‬כמו‬
‫כן נדרשת הכשרה במדע הנתונים (‪ ,)data science‬תחום לימוד שאינו מפותח עדין במוסדות‬

‫להשכלה גבוהה בישראל ‪.‬‬

‫ד‪ .‬תת הוועדה הגדירה את מקצועות ההיי‪-‬טק הליבתיים שאותם יש לתמרץ לתואר ראשון‪ ,‬הן‬
‫כתארים חד חוגיים והן כדו‪-‬חוגיים (אם קיימים)‪ :‬מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תכנה‪ ,‬הנדסת חשמל‬

‫ואלקטרוניקה (לרבות הנדסת חשמל‪ ,‬הנדסת מערכות תקשורת וכד') והנדסת מערכות מידע‪.‬‬

‫תת הוועדה הציעה לתמרץ תארים נוספים הכוללים את ליבת הידע במדעי המחשב כגון הנדסת מדע‬
‫הנתונים‪ 16‬וביולוגיה חישובית‪ ,17‬וכן לימודים לתואר ראשון בדיסיפלינות אחרות כגון‪ :‬מתמטיקה‪,‬‬
‫פיזיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬משפטים‪ ,‬כלכלה אשר ילמדו בנוסף גרעין לימוד של ‪ 60‬נ"זים‬
‫לפחות במדעי המחשב הכולל‪ :‬בסיס מתמטי של ‪ 20‬נז"ים‪ ,‬מקצועות ליבה במדעי המחשב ‪30 – 25‬‬
‫נ"זים וקורסי בחירה בתחומים רלבנטים לתעשיה ‪ 15- 10‬נ"זים‪ ,‬כמפורט בהמלצות תת הוועדה‬
‫המצ"ב בנספח ח' זהו גרעין הלימוד המינימלי של דו חוגי במדעי המחשב ועל כן הוועדה סברה כי כל‬
‫תכנית שכוללת אותו ראוי לתמרץ אותה‪ .‬יש להניח שהמסלול יהיה נגיש וקצר יותר לתלמידי מדעי‬
‫הטבע מאשר מדעי החברה והרוח‪ ,‬שכן יש לסטודנטים אלו ידע חזק במתמטיקה ותוספת הידע במדעי‬
‫המחשב תגדיל משמעותית את סיכוייהם להשתלב בתעשייה‪ ,‬ולפיכך מומלץ כי האוניברסיטאות יעדיפו‬
‫הכשרת סטודנטים אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין בכל הדיסיפלינות ישנם סטודנטים שמסוגלים ומעוניינים‬

‫לרכוש ידע בתחום ויש לאפשר להם זאת‪.‬‬

‫יצוין כי המסלול של ‪ 60‬הנ"זים הללו שמציעה הוועדה יוכל להלמד במסגרת המוגדרת על ידי המל"ג‬
‫כ"חוג לאחר תואר"‪ .‬בפועל ניתן יהיה ללמוד בחוג זה גם לצד הלימודים לתואר במקביל ללימודי תואר‬
‫אחר מלא‪ .‬מכאן ואילך נכנה מסלול זה "חוג לצד או לאחר תואר"‪ .‬יהיה זה בשיקול דעת המוסד‬
‫להשכלה גבוהה אם לכנות את התואר הדו חוגי בן ‪ 60‬הנ"זים המפורטים בהמלצת הוועדה‪ ,‬כתואר דו‬

‫חוגי במדעי המחשב‪ ,‬או לבדל אותו כתואר נפרד (כגון‪ :‬תואר בהיי‪-‬טק)‬

‫‪ 16‬בשלב זה התכנית נפתחה בטכניון‪.‬‬
‫‪ 17‬קיימות כיום תכניות באוניברסיטה העברית ובבר אילן‪ .‬התכניות עם מס' מצומצם יחסית של סטודנטים (כ‪ 100-120-‬סה"כ‬

‫בשנים האחרונות) אולם חשיבותן בשל שיעור הנשים הגבוה המשתלב בהן אשר מגיע ל‪.)60%-50%-‬‬

‫‪40‬‬

‫פרק ב' – רקע כללי‬

‫הוועדה ממליצה להגדיר את "מקצועות ההיי‪-‬טק" שימדדו לצורך היעד כדלקמן‪ :‬תואר ראשון‬
‫במדעי המחשב (חד חוגי‪ ,‬דו חוגי ותכניות מובנות)‪ ,‬הנדסת תכנה‪ ,‬הנדסת חשמל‬
‫ואלקטרוניקה (לרבות הנדסת חשמל‪ ,‬הנדסת מערכות תקשורת וכד')‪ ,‬הנדסת מערכות מידע‬
‫ומדע הנתונים‪ .‬בנוסף "חוג לאחר (או לצד) תואר" במדעי המחשב לסטודנטים‪/‬בוגרים‬
‫מתארים בתחומי לימוד אחרים כגון‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬משפטים‪,‬‬

‫כלכלה וכד'‪ .‬ההגדרה תעודכן בהתאם לנדרש בתעשייה‪.‬‬
‫מומלץ כי ליבת הלימודים המינימלית לצורך "חוג לאחר (או לצד) תואר" במדעי‬
‫המחשב והתכניות הדו חוגיות והמובנות במדעי המחשב‪ ,‬מדע הנתונים וכד'‪ ,‬יכללו‬
‫לפחות ‪ 60‬נ"זים כפי שהוגדרו ע"י תת הוועדה‪ ,‬הכוללים את ליבת מדעי המחשב הנדרשת‬
‫לתעשייה‪ :‬בסיס מתמטי של ‪ 20‬נז"ים‪ ,‬מקצועות ליבה במדעי המחשב ‪ 30 – 25‬נ"זים וקורסי‬
‫בחירה בתחומים רלבנטים לתעשיה ‪ 15- 10‬נ"זים‪ ,‬זאת ברמה מקבילה לרמת תכנית‬

‫הלימודים במדעי המחשב‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫בית ספר התיכון מספק את החשיפה‪ ,‬הידע וארגז הכלים ללימודים בתחומים שונים לרבות בתחומי‬
‫ההיי‪-‬טק‪ .‬מדובר בשלב קריטי לפיתוח הנטייה והיכולת ללימודי המשך במקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים‬
‫ומשם לעיסוק בתחום‪ .‬ממצאים אלו נמצאו רלוונטיים באופנים החוצים מגדר ומגזר‪ .‬הוועדה דנה‬
‫בשאלה כיצד ניתן להגדיל הן את הידע הבסיסי הנדרש והן את החשיפה למקצועות ההיי‪-‬טק עוד‬
‫בתקופת הלימודים בתיכון‪ ,‬על מנת להגדיל את פוטנציאל הפונים לתחומים אלה באקדמיה‪ .‬ראשית‬

‫נברר מהו הידע הבסיסי ההכרחי כדי להתקבל ללימודים לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫ג‪ 1.‬הקשר בין הבגרות להשכלה גבוהה במקצועות ההיי‪-‬טק‪:‬‬
‫כדי להתקבל ללימודים לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק נדרש ידע מתמטי ברמה גבוהה‪.‬‬

‫מכון טאוב בדק את מידת החשיבות של לימודי מתמטיקה ללימודים אקדמיים ולקריירה העתידית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במחקר נמצא כי‪ ,‬באופן לא מפתיע‪ ,‬קיים קשר הדוק בין מספר יחידות הלימוד במתמטיקה לסטטוס‬
‫הלימודים האקדמיים‪ ,‬ובפרט מקרב בוגרי מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל כ‪ 90-‬אחוז משתלבים בלימודים‬

‫אקדמיים‪ 80 ,‬אחוז מהם משתלבים בלימודים אקדמיים באוניברסיטאות‪.‬‬

‫התפלגות משלחי היד בכל רמת לימוד מתמטיקה‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬ערכי העמודות שאינן ממוספרות נמוכים מאוד ‪ 1% -‬או פחות‬

‫‪ .2‬חקלאות‪ ,‬תעשייה‪ ,‬בינוי וכדומה‬
‫‪ .3‬מקור‪ :‬איל קמחי ואריק הורביץ‪ ,‬מרכז טאוב‬

‫‪ .4‬נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫‪42‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫כמו כן נמצא קשר ברור בין מספר יחידות הלימוד במתמטיקה לתחום הלימודים האקדמיים‪ .‬למשל‬
‫שיעור גבוה יותר של בוגרי חמש יחידות מתמטיקה הם בעלי תארים במדעי המחשב‪ ,‬הנדסה‬
‫ומדעים מדויקים‪ .‬החוקרים מציינים כי ככל הנראה לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מביאים לבחירת‬
‫מסלול לימודים אקדמי יוקרתי‪ ,‬וזה מביא בתורו לתעסוקה איכותית יותר ברמת שכר גבוהה יותר‬
‫(בקרב בוגרי אוניברסיטאות ומכללות)‪ .‬בפרט‪ ,‬תואר אקדמי במדעי המחשב מגדיל מאוד את ההכנסה‪,‬‬
‫ויש תרומה חיובית גם לתארים בהנדסה ובמדעים מדויקים‪ ,‬כמו גם בכלכלה ובמנהל עסקים – כולם‬
‫נפוצים יותר בקרב בוגרי לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב‪ .‬כן נמצא כי תחומי הלימוד מושפעים יותר‬
‫מהיקף לימודי המתמטיקה בקרב נשים‪ ,‬וגם השכר שלהן מושפע יותר בהתאם‪ .‬מסקנות החוקרים הם‬
‫כי כדי לעודד תלמידים להרחיב את לימודי המתמטיקה יש לשלב בין שיפור איכות הלימודים בבית‬
‫הספר והגברת המודעות של התלמידים ומשפחותיהם לחשיבות לימודי המתמטיקה‪ ,‬ואף לתמרץ את‬

‫בתי הספר לפעול בכיוון זה‪.‬‬

‫בדוח האמור של משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה‪ 18‬אופיינה אוכלוסיית ה"היי‪-‬טקיסטים" ילידי‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1975-1985‬ונבדק בין השאר הגורם המנבא סיכויו של פרט ללמוד את "מקצועות ההיי‪-‬טק"‪ .‬נמצא‬
‫כי מס' היחידות בבגרות במתמטיקה הן מנבא טוב לסיכוי שפרט ילמד את מקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬
‫הסיכוי של בוגר מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל ללמוד את התחומים הרלבנטיים גבוה בכמעט פי ‪ 6‬מבוגר שלוש‬
‫יח"ל במתמטיקה ופי ‪ 1.1‬מ‪ 4-‬יח"ל‪ .‬הסיכויים ללמוד את מקצועות ההיי‪-‬טק גדולים משמעותית אצל‬

‫יהודים לעומת ערבים בעלי מאפיינים דומים ובקרב גברים לעומת נשים כנ"ל‪.‬‬

‫‪" 18‬המקפצה להיי‪-‬טק"‪ ,‬יעל מזוז הרפז (תחום תעסוקה עתירת הידע‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים) וזאב קריל‬
‫(אגף הכלכלן הראשי‪ ,‬משרד האוצר)‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הגידול בסיכוי שפרט ילמד את "מקצועות ההיי‪-‬טק"‪ ,‬כתלות במגדר‪ ,‬שכר הורים‬
‫ומספר היחידות בבגרות במתמטיקה*‬

‫‪5.87‬‬ ‫‪ 5‬יחידות מתמטיקה לעומת ‪3‬‬
‫‪5.34‬‬ ‫‪ 4‬יחידות מתמטיקה לעומת ‪3‬‬

‫אחוזון הכנסת ההורים ‪1.00‬‬

‫‪3.88‬‬ ‫יהודי (לעומת ערבי)‬
‫‪3.07‬‬ ‫גבר (לעומת אישה)‬

‫‪76543210‬‬

‫*בפיקוח על השכלת הורים (השכלת אב ואם בנפרד)‪ ,‬ישוב מגורים בגיל ‪ ,17‬זכאות לבגרות‪ ,‬מקצועות הבגרות בתיכון‪ ,‬שנת לידה‬
‫של הפרט‪ ,‬קבוצת אוכלוסייה ומספר אחים‪.‬‬

‫מעיבוד מיוחד שביצעה עבורנו הלמ"ס עולה כי מקרב הסטודנטים החדשים בתחומי ההיי‪-‬טק‬ ‫‪‬‬
‫באוניברסיטאות שהחלו ב‪( 2017‬ללא אריאל) כ‪ 68%-‬הם בוגרי ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה לעומת כ‪23%-‬‬
‫בלבד במכללות‪ .‬כלומר יש הבדל משמעותי בהרכב הלומדים את מקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות‬

‫לעומת מכללות מבחינת הרקע במתמטיקה‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫נכנסים להיי‪-‬טק לפי מס' יח"ל במתמטיקה‪ ,19‬אחוזים‪ ,‬תשע"ז‬

‫‪80‬‬
‫‪70 68‬‬

‫‪60‬‬

‫‪50‬‬
‫‪40 35‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪23 23‬‬
‫‪20 17‬‬
‫‪10 6‬‬

‫‪0‬‬

‫‪34‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪34 5‬‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫יש לציין כי שיעור הלומדים למקצועות ההיי‪-‬טק בעלי בגרות ‪ 5‬יח"ל במתמטיקה באוניברסיטאות היה‬
‫בירידה מתמשכת במהלך העשור האחרון (ושיעור בעלי בגרות ‪ 4‬יח"ל בעליה)‪.‬‬

‫שיעור סטודנטים חדשים בהיי‪-‬טק בוגרי מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל באוניברסיטאות‪2007-2017 ,‬‬

‫‪85‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2017‬‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫‪70‬‬
‫‪65‬‬
‫‪60‬‬

‫‪2007‬‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫‪ 19‬לא מוצגת השארית של תלמידים שלא ידוע לכמה יח"ל נגשו‬

‫‪45‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הירידה האמורה נובעת ככל הנראה מההדרדרות שהיתה בשיעור בעלי בגרות ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה‬
‫בתיכון‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬

‫ג‪ 2.‬זכאי בגרות במתמטיקה ורפורמת "‪ 5‬פי ‪"2‬‬
‫לפי נתוני משרד החינוך ההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים היו בנסיגה בין השנים‬
‫‪ ,2006-2013‬אז חלה ירידה רציפה של כ‪ 30% -‬במספר הניגשים לשאלונים ברמת ‪ 5‬יח' במתמטיקה‪-‬‬
‫מכ‪ 12,900-‬נבחנים בשיא לכ‪ 8,900-‬בשנת ‪ ,2012‬זאת עקב "קשיים מערכתיים"‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫הנתונים הראו ירידה במס' התלמידים המצטיינים מתוך קבוצת הלומדים ברמה זו (כלומר החזקים‬
‫נחלשו בגלל החולשה שהיתה בכלל המדינה)‪ .‬הירידה במס' הנגשים למתמטיקה ‪ 5‬יח"ל חלה בכל‬

‫המגזרים‪ ,‬בקרב נשים וגברים‪.‬‬
‫מספר הניגשים למתמטיקה ‪ 5‬יח"ל ‪ -‬לפי מחזור סיום‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‬

‫‪46‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הדבר בא לידי ביטוי גם בתוצאות מבחני ‪ PISA‬הבינלאומיים‪ :20‬לפי הדוח של ראמ"ה ל‪ 2015-‬עולה‬
‫כי באוריינות מתמטיקה ישראל ממוקמת במקום ה‪( 39-‬המקום ה‪ 30-‬מבין מדינות ה‪,)OECD)-‬‬
‫כאשר פערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי‪-‬תרבותי‪-‬כלכלי שונה הם גדולים עד גדולים מאד‪,‬‬

‫כאשר לא נמצאו פערים מגדריים ‪.21‬‬

‫ממוצע ציוני מבחן פיזה לשנת ‪ 2015‬באוריינות מתמטיקה בהשוואה בינלאומית ובין מגזרי שפה‬

‫מקור‪ :‬ראמ"ה‬

‫ההבנה כי למציאות זו השפעה מכרעת הן בהיבט האישי ‪ -‬מימוש הפוטנציאל הלימודי והתעסוקתי‪ ,‬והן‬
‫בהיבט הלאומי ‪ -‬עתידה הביטחוני‪ ,‬הכלכלי והאקדמי של מדינת ישראל‪ ,‬הביאה את משרד החינוך‬
‫והגורמים השותפים להכיר בחשיבות הגדלת היקפי מסיימי ‪ 5‬יח' מתמטיקה‪ .‬יוזמת " ‪ 5‬פי ‪ "2‬של‬
‫משרד החינוך מיועדת לתכלל את מגוון הפעולות הנדרשות על מנת להגדיל את היקף הנגשים‬
‫למתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‪ ,‬זאת תוך שמירה על הרמה‪ .‬יעדי התכנית‪ :‬להכפיל את מס' התלמידים שנגשים‬
‫לבגרות במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל ל‪ 18,000 -‬למידים תוך חמש שנים (‪ ;)2019‬להגדיל את אחוז בוגרי ‪5‬‬

‫‪ 20‬מבחן פיז"ה ‪ Programme for International Student Assessment PISA-‬הוא מבחן בינלאומי המתקיים אחת לשלוש‬
‫שנים‪ ,‬מאז שנת ‪ .2000‬המחקר נערך על ידי ארגון ה‪( OECD -‬בישראל באמצעות ראמ"ה)‪ .‬במסגרת המחקר נבחנים בני נוער‬
‫שגילם ‪ 16–15‬בשלושה נושאים‪ :‬אוריינות קריאה‪ ,‬אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים‪ ,‬וכן‪ ,‬נאסף מידע אודות הרקע שלהם‪,‬‬

‫הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נשאלים מנהלי בתי הספר אודות‬
‫מדיניות בית הספר וה אקלים הבית ספרי‪ ,‬כמות השעות הנלמדת‪ ,‬ועוד‪ .‬במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע‬
‫והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה ניסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים‪ ,‬ולהסביר את רמת ההישגים‬
‫הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון‪ ,‬המדיניות הבית ספרית‪ ,‬האקלים הבית ספרי‪ ,‬עמדות התלמידים כלפי‬

‫תחום הדעת‪ ,‬מספר שעות הלימוד ועוד)‪.‬‬

‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA_2015.htm21‬‬

‫‪47‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫יחידות מתמטיקה ומגמה נוספת מדעית ל‪ 18%-‬משכבת י"ב (כ‪ 22,000-‬תלמידים) תוך עשר שנים‬
‫(‪.)2025‬‬

‫ניתוח החסמים שביצע משרד החינוך לשם בניית הרפורמה התמקד במס' היבטים עקריים‪ :‬ברמת‬
‫התלמידים‪ ,‬ברמת המורים וברמת התמריצים לבתי הספר‪:‬‬

‫‪ ‬ברמת התלמידים נמצא כי קיימת תחושת מסוגלות נמוכה‪ -‬הם מעדיפים ציון גבוה ברמות נמוכות‬
‫(לרוב בלחץ ההורים)‪ .‬כמו כן הבונוס של האוניברסיטאות למתמטיקה ‪ 5‬יח"ל לא מהווה תמריץ‬

‫מספיק‪ .‬בנוסף נמצאו פערים לימודיים בחט"ב והיעדר התמדה בקרב התלמידים‪.‬‬

‫ברמת המורים נמצא כי הם בד"כ בוגרי מכללות להכשרת עובדי הוראה‪ ,‬וכי אין מספיק מורים ל‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 5‬יחידות מ"מ (מחסור של כ‪ 800-‬מורים)‪ .‬כמו כן ‪ 40%‬מהמורים עם ‪ b.e.d‬במתמטיקה (תכנית‬ ‫‪‬‬
‫פחות טובה); רמה המערכתית נמצאו מס' קשיים ובעיקר אופן מדידת בי"ס ‪ -‬לפי זכאות לבגרות‬

‫בלבד‪.‬‬

‫ברמת בתי הספר נמצא כי אין מגמת ‪ 5‬יח' בכל בתי הספר‪ ,‬כי קיימת מכוונות לאחוזי זכאות‬
‫וממוצע ציונים שגורמת לעידוד תלמידים לבחור ברמות נמוכות יותר‪ ,‬קיים חוסר מודעות לגבי‬

‫חשיבות הלימוד ב‪ 5‬יח' ועוד‪.‬‬

‫תכנית העבודה של משרד החינוך באה לנסות לפתור את החסמים לעיל‪ ,‬ועיקריה‪:‬‬

‫‪ ‬העלאת מוטיבציה‪ -‬כדי שהתלמידים יבינו את החשיבות של ‪ 5‬יחידות במתמטיקה עכשיו‪.‬‬
‫המשרד יצר שיח ציבורי חזק‪ ,‬וכן חיבור עם החברות הגדולות בתעשייה בנקודת ההכרעה של‬
‫כמה יחידות ללמוד (ע"י מפגשים בבתי הספר ובמפעלי היי‪-‬טק)‪ .‬המשרד הדגיש כי המטרה‬
‫לחשוף את התלמידים להיי‪-‬טק אך הרצון של התלמיד קודם לכל וישנה חשיבות שהתלמיד‬

‫ירצה ויהנה ללמוד מתמטיקה‪.‬‬

‫‪ ‬בונוס גבוה יותר‪ -‬האוניברסיטאות הסכימו להעלות את הבונוס בגין לימודי מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‬
‫ל‪ 35-‬נקודות החל מתשע"ח‪.‬‬

‫‪ ‬התמקצעות מורים‪ -‬הגדלת מס' המורים המקצועיים למתמטיקה נעשתה במס' דרכים‪ :‬הסבת‬
‫מהנדסים ואקדמאים; תמרוץ ‪ BA‬ותעודת הוראה במתמטיקה באוניברסיטאות ע"י מתן מלגות‬
‫קיום של מפעל הפיס; הרחבת הסמכה – מתן אפשרות למורים ל‪ 4-‬או ‪ 5‬יח"ל בגרות‬

‫‪48‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫במתמטיקה ללא תואר אך עם בסיס איתן במתמטיקה (כמו כלכלה או הנדסת תעשייה וניהול)‬
‫ללמוד יום בשבוע במשך שנתיים באוניברסיטאות וכך להשלים את לימודי המתמטיקה‪.‬‬
‫התכנית נמצאת בשנה השנייה של המחזור הראשון‪ ,‬כרגע ישנם ‪ 120-130‬סטודנטים‪ ,‬והתחיל‬

‫מחזור חדש של עוד ‪.100‬‬

‫‪ ‬תמריצים לבתי הספר – מתן תקציב תוספתי לבתי הספר על בסיס כיתות חדשות במתמטיקה‬
‫וכד'‪.‬‬

‫‪ ‬שימוש בטכנולוגיה ‪ -‬כל תכנית הלימודים של מתמטיקה ‪ 5‬פרוסה לקליפים קטנים ומצגות‪,‬‬
‫כך שהתלמיד יכול ללמוד לבד‪ ,‬המורה יכול לתרגל איתו‪ .‬יש גם שיעורים פרטיים ברשת‪.‬‬

‫ואכן תוצאות הרפורמה ניכרות בשטח‪ ,‬ומספר הזכאים לבגרות במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל עולה בהדרגה‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬אף למעלה מהמתוכנן‪ .‬לפי נתוני משרד החינוך מס' הנבחנים חזר לרמה של ‪2006‬‬
‫ואף עלה‪ ,‬כאשר בשנת ‪ 2016‬נגשו כ‪ ,12,800 -‬ב‪ 2017‬נגשו לבגרות כ‪ 16,000-‬תלמידים‪ .‬ב‪2019‬‬
‫מספר זה צפוי לעמוד על כ‪ . 19,000-‬משרד החינוך מדווח על עלייה גם בקרב משפרי בגרויות‬
‫באקסטרני (כ‪ 1,000-‬נבחנים באקסטרני)‪ .‬דווח כי נפתחו ‪ 160‬מגמות בבתי ספר שמעולם לא לימדו ‪5‬‬

‫יחידות (שלומי‪ ,‬רהט‪ ,‬לדוגמה)‪ ,‬גם בערי פריפריה וגם בערים הגדולות‪.‬‬

‫מספר הניגשים למתמטיקה ‪ 5‬יחידות – יעדים מול ביצוע‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‬

‫‪49‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫אם נסתכל על פילוח של מספר יחידות הלימוד של התלמידים ניתן לראות כי במקביל לעליה הכמותית‬
‫חלה גם עליה משמעותית בשיעור העוברים את בחינות ב‪ 5-‬יח"ל מתמטיקה בשנים האחרונות‪ ,‬תוך‬
‫ירידה ב‪ 3-‬יח"ל – בשנת ‪ 2017‬שיעור העוברים את בחינת הבגרות במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל הגיע ל‪20%-‬‬
‫לעומת שיעור של ‪ 13%‬ב‪ ,2014-‬זאת במקביל לירידה בשיעור העוברים את הבגרות ב‪ 3-‬יח"ל‬

‫מתמטיקה‪ ,‬משיעור של ‪ 63%‬ב‪ 2014-‬לשיעור של ‪ 57%‬כיום‪.‬‬

‫התפלגות אחוז העוברים בגרות במתמטיקה לפי יחידות לימוד‪ ,‬באחוזים‬

‫‪13% 14% 16% 20%‬‬
‫‪24% 25% 25% 23%‬‬

‫‪63% 61% 60% 57%‬‬

‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪ 4‬יח"ל‬ ‫‪2016‬‬‫‪ 3‬יח"ל‬ ‫‪2017‬‬
‫‪ 5‬יח"ל‬
‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫השיפור בהתפלגות לפי מגדר‬
‫מאז ‪ 2013‬שיעור הנשים הנבחנות במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל עולה בהתמדה ובשנים האחרונות הוא עומד‬
‫על כ‪ 48%-49%‬כאשר היעד של משרד החינוך ל‪ 2018-‬הוא ‪ .52%‬היעד הוא יותר בנות מבנים‪ ,‬כי‬

‫יש יותר בנות שלומדות בי"ב‪ ,‬הן מתמידות יותר ולא נושרות‪.‬‬

‫‪50‬‬