דוח-הייטק

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ה‪ .2.2.‬דיגיטציה‬
‫במסגרת התכנית הר"ש הנוכחית ות"ת מקדמת את נושא הלמידה הדיגיטלית יחד עם "ישראל‬
‫דיגיטלית"‪ .‬מדובר בקורסים באנגלית‪ ,‬עברית וערבית שיעלו לפלטפורמות שונות‪ .‬המטרה של‬
‫הפרויקטים היא לתת לציבור הרחב טעימה מהאקדמיה ולאפשר לו להשכיל בדרך זו‪ ,‬אך גם לשפר את‬
‫איכות ההוראה והלמידה על ידי שימוש בקורסים דיגיטליים‪ .‬לדוגמה אפשר יהיה לתת לסטודנטים‬
‫ללמוד חומר בבית ובכיתה לדון בו לעומק‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן יהיה לבנות פרויקט על בסיס מה שלמדו‬
‫בקורס המקוון‪ .‬קידום נושא הלמידה הדיגיטלית הוא מגמה עולמיות‪ .‬בהקשר של ההיי‪-‬טק השאיפה‬
‫היא ליצור גרסה דיגיטלית של קורסים שיהיו זמינות לסטודנטים ואף לציבור הרחב ושיוכלו להלמד‬

‫כחטיבה שלמה‪ .‬היתרון הוא שבדרך זו ניתן להגיע לסטודנטים נוספים ללא צורך בגיוס סגל נוסף‪.‬‬

‫בהמשך לפעילות המשמעותית של ות"ת‪/‬מל"ג בנושא למידה דיגיטלית בשיתוף עם "ישראל‬
‫דיגיטלית"‪ ,‬מומלץ לקדם פיתוח קורסים דיגיטליים אקדמיים הנכללים במקצועות ההיי‪-‬‬
‫טק‪ ,‬לרבות בתחום מדע הנתונים‪ ,‬בשאיפה ליצור גרסאות דיגיטליות של הקורסים‪ ,‬שיהיו‬
‫זמינות לסטודנטים‪ ,‬למשרתים בשירות צבאי ולאומי‪ ,‬לתלמידי תיכון ואף לציבור הרחב‪.‬‬
‫במסגרת זו ות"ת תבחן את האפשרות ליצור מאגר קורסים דיגיטליים שיכלול את קורסי‬
‫הבסיס במתמטיקה ובמדעי המחשב הניתנים כיום במסגרת תואר דו‪-‬חוגי במדעי המחשב‬
‫במוסדות השונים‪ ,‬כמו גם קורסים במדע הנתונים וקורסי בחירה במדעי המחשב בשיתוף עם‬
‫התעשייה‪ ,‬כך שתתאפשר למידה של "חוג לאחר תואר" במדעי המחשב במתכונת דיגיטלית‪.‬‬
‫בנוסף מוצע לבחון את האפשרות לפתח קורס מתוקשב במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל כדי לאפשר‬
‫להנגיש את הידע הבסיסי במתמטיקה למועמדים לאקדמיה ולאפשר לגשר על פערי הידע‬

‫בכניסה למקצועות ההיי‪-‬טק באקדמיה‪.‬‬
‫ממולץ כי חומרי הקורסים יהיו פתוחים למשתמשים ולכלל המוסדות האקדמיים ויתורגמו‬

‫לערבית ואנגלית‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ה‪ 3.‬פוטנציאל הגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק – צד הביקוש‬
‫כאמור‪ ,‬הסיכוי לבחור ללמוד את מקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים גדל משמעותית כאשר ברקע הלימודים‬
‫התיכוני קיימים מקצועות מוגברים של מדעי המחשב ומקצועות הנדסים וטכנולוגיים‪ .‬ראינו כי‬
‫למערכת החינוך תפקיד חשוב בהקשר זה‪ ,‬ובפרט לגבי אוכלוסיות המיוצגות בחסר במקצועות ההיי‪-‬טק‬

‫כמו נשים‪ ,‬ערבים וחרדים‪.‬‬
‫בהמשך לכך נבחן בחלק זה את פוטנציאל הגידול בצד הביקוש (בהנתן הקצאת משאבים ויכולת גידול‬
‫במס' חברי הסגל)‪ .‬כלומר השאלה היא האם האוניברסיטאות יוכלו‪ ,‬בהנתן הקצאת משאבים‬
‫משמעותית לעיבוי סגל ותשתיות‪ ,‬להמשיך להגדיל את מס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬נסתכל‬
‫לפיכך על בוגרי ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה הנכנסים להשכלה גבוהה ונבדוק את שיעור המשתלבים בהשכלה‬
‫גבוהה במקצועות ההיי‪-‬טק לעומת תחומים אחרים‪ .‬נבדוק את הביקוש להתקבל לתחומים אלה ע"י‬
‫נתוני המועמדים‪ .‬כמו כן נסתכל על שיעור ההשתלבות של נשים‪ ,‬ערבים‪ ,‬חרדים במקצועות אלה‬
‫ונבדוק מה הפוטנציאל להגדלת ייצוגם בטווח הקצר‪ ,‬ונתייחס בהקשר זה גם לצעירי הפריפריה‪ .‬בנוסף‬

‫נציג נתוני נשירה במקצועות ההיי‪-‬טק אשר צמצומם יביא להגדלת תפוקות המערכת‪.‬‬

‫ה‪ 3.1.‬בעלי ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה‬

‫לאור הקשר הברור בין בעלי בגרות ‪ 5‬יחידות מ"מ להשתלבות באקדמיה בכלל ובמקצועות ההיי‪-‬טק‬
‫האקדמיים בפרט‪ ,‬ביקשנו לדעת מה היקף המשתלבים בלימודים אקדמיים בתחומים אלה מתוך מחזור‬
‫של בוגרי ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה לאורך זמן‪ .‬הלמ"ס ביצעה עבורנו עיבוד מיוחד שבו נבדק הקשר הנ"ל‬
‫בטווח זמן אחיד של שמונה שנים מסיום התיכון‪ ,‬בתקופה של ‪ .1991-2009‬בתרשים להלן מוצגת‬
‫התפלגות תחומי הלימוד בקרב בוגרי מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל אשר סיימו לימודיהם בתיכון ב‪ 1991-‬לעומת‬

‫‪.2009‬‬

‫‪102‬‬

‫פרק ה' –השכלה גבוהה‬

‫התפלגות תחומי לימוד בקרב נכנסים לה"ג בוגרי ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה‪1991-2009-‬‬

‫‪30 26‬‬

‫‪25 22‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪11 13‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪10 8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1991 2009‬‬

‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫מהממצאים עולה כי כמחצית מבוגרי ובוגרות ‪ 2009‬משתלבים במדעי הטבע‪ ,‬ההנדסה וההיי‪-‬טק‪,‬‬
‫וכמחצית ביתר תחומי הלימוד‪ .‬שיעור דומה לשיעור בוגרי ‪ 1991‬הפונים לתחומים אלה‪ .‬ללא מדעי‬
‫הטבע שיעור הפונים למקצועות המתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב וההנדסות הינו כ‪ ,39%-‬כאשר בולטת‬
‫בקרב בוגרי ‪ 2009‬הפניה הגוברת ללימודי הנדסה והירידה במ"מ ומדעי המחשב לעומת תחילת‬
‫העשור‪ ,‬כאשר לפי נתוני הלמ"ס ירידה ניכרת במיוחד בקרב בוגרי החינוך הממלכתי דתי (גברים‬

‫ונשים) ונשים ערביות‪.‬‬

‫אם נבדוק את שיעור הכניסה למקצועות ההיי‪-‬טק הרלבנטיים לעניננו נמצא כי מדובר בשיעורים‬
‫נמוכים בהרבה‪ -‬שנעים בממוצע בין ‪ 20%-15%‬בקרב בוגרי ‪ ,1991-2009‬כאשר כצפוי‬
‫השיעורים נמוכים בהרבה בקרב נשים‪ .‬בפילוח לפי מגזרים שיעור הכניסה נמוך יותר בקרב בוגרי‬
‫הממ"ד ועוד יותר נמוך בקרב המגזר הערבי‪ -‬שיעור של ‪ 10%-5%‬בממוצע‪ .‬שיעורי כניסה הנמוכים‬

‫ביותר (אחוזים בודדים‪ ,‬פחות מ‪ )5%-‬נרשמו בקרב נשים ערביות בוגרות ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫פרק ה' –השכלה גבוהה‬

‫שיעורי כניסה להשכלה גבוהה בתחומי ההייטק של נבחני חמש יח"ל במתמטיקה‬
‫טווח זמן אחיד של ‪ 8‬שנים מסיום התיכון‬

‫‪35.0‬‬ ‫‪28.4‬‬ ‫‪28.7‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪20.1‬‬
‫‪30.0‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪10.8‬‬
‫‪25.0‬‬ ‫גברים‬
‫‪20.0‬‬ ‫נשים‬
‫‪15.0‬‬ ‫סך הכל‬
‫‪10.0‬‬ ‫‪1222212212122111112909009009909099009000909990990090909006493218098767541325‬‬
‫‪2111111111222222222990909000909090909009900990900909090901234567891234567890‬‬
‫‪5.0‬‬ ‫‪2222222212211111111909990999000000009900000009909990990999123486787012345695‬‬
‫‪-‬‬

‫סך הכל‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫כלומר ניתן לומר שקיים פוטנציאל גידול בטווח המיידי בקרב בוגרי מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל הפונים‬
‫לתחומי לימוד אחרים‪ ,‬בפרט נשים וערבים‪ ,‬זאת לפני מיצוי פוטנציאל הגידול בטווח הארוך בשיעור‬

‫המסיימים מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל אשר כאמור גדל בעקבות הרפורמה של משרד החינוך‪.‬‬

‫ה‪ .3.2.‬מועמדים למקצועות ההיי‪-‬טק‬
‫ניתוח נתוני המועמדים להתקבל למקצועות ההיי‪-‬טק יכול להעיד על הפוטנציאל להגדלת המערכת‬
‫במקצועות הרלוונטיים בטווח המיידי‪ .‬ככל שיחס מועמד למתקבל גבוה יותר‪ ,‬כך גם הפוטנציאל‬
‫לגידול במספרי סטודנטים גבוה יותר‪ .‬יש להבהיר כי נתונים המועמדים להלן אינם כוללים את‬
‫הסטודנטים אשר רשמו את מדעי המחשב או הנדסת חשמל ואלקטרוניקה כעדיפות שנייה או שלישית‪,‬‬

‫אלא רק כעדיפות ראשונה‪ ,‬אלא אם צוין אחרת‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫משנת תשע"א עד תשע"ה חלה עליה במספר המועמדים לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטאות‪34‬‬
‫מ‪ 1,399-‬ל‪ .1,821-‬היקף המועמדים בעדיפות ראשונה לתחום זה גדול בשנים האחרונות מהיקף‬
‫המתקבלים ונמצא במגמת גידול‪ ,‬כאשר יחס מועמדים למתקבלים נותר סביב ‪ .1.7‬נתונים אלו מראים כי‬
‫לאורך תקופה זו במקביל לגידול במספר הסטודנטים שהגישו מועמדות יותר סטודנטים התקבלו ללימודים‬
‫במדעי המחשב כך שהיחס נותר זהה‪ .‬עם זאת מספר המועמדים עדיין נמוך ממספרם בתחילת שנות ה‪-‬‬
‫‪ .2000‬בשנת תשע"ז אנו עדים לעלייה של כ‪ 32%-‬במספר המועמדים לתואר ראשון במדעי המחשב‬

‫בהשוואה לשנת תשע"ה כאשר יחס המועמדים למתקבלים נשאר זהה ועומד על ‪.351.7‬‬

‫מועמדים לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטאות‪ ,‬תש"ס‪-‬תשע"ז‬

‫‪3.0 2.7‬‬ ‫יחס מועמדים למתקבלים‬ ‫סה"כ מועמדים‬ ‫‪3,000‬‬
‫‪2.5 2,078‬‬ ‫‪2,500‬‬
‫‪2.0‬‬ ‫‪2,410‬‬ ‫‪2,000‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪1,500‬‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪2.0 1,767‬‬ ‫‪1,821 2,093‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪1.7 1.8 1.7 1.7 1.6 1.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,399‬‬ ‫‪1,000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1,090‬‬

‫תשע"ז‬ ‫‪-‬‬
‫תשע"ו‬
‫תשע"ה‬
‫תשע"ד‬
‫תשע"ג‬
‫תשע"ב‬
‫תשע"א‬
‫תש"ע‬
‫תשס"ט‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ו‬
‫תשס"ה‬
‫תשס"ד‬
‫תשס"ג‬
‫תשס"ב‬
‫תשס"א‬
‫תש"ס‬

‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫במכללות מספר המועמדים למדעי המחשב היה במגמת עליה רוב הזמן מ‪ 2,111-‬בשנת תשס"ט ל‪3,130-‬‬
‫בתשע"ה‪ .‬יחס מועמדים למתקבלים בתקופה זו נמוך מהאוניברסיטאות ונשאר פחות או יותר יציב על כ‪.1.3-‬‬

‫‪ 34‬ללא אריאל‬
‫‪ 35‬החל משנת תשע"ו הנתונים כוללים את אוניברסיטת אריאל‪ ,‬יש לציין כי המעבר של אריאל לאוניברסיטאות תרם ללמעלה ממחצית הגידול‬

‫במספר המועמדים בשנת תשע"ז‪.‬‬

‫‪105‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫בתשע"ז נמשכת מגמת העלייה כך שישנה עלייה של ‪ 10%‬במספר המועמדים וזאת למרות המעבר של אריאל‬
‫אל האוניברסיטאות‪ ,‬יחד עם זאת יחס המועמדים למתקבלים נותר ללא שינוי משמעותי ועומד סביב ‪.1.4‬‬

‫מועמדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות – מדעי במחשב‪ ,‬תשס"ט‪-‬תשע"ז‬

‫‪1.6 1.4‬‬ ‫‪1.3 1.3 1.4 1.4‬‬ ‫‪4,000‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪3,500‬‬

‫‪1.2‬‬ ‫‪2,371 2,350‬‬ ‫‪3,130 3,143 3443‬‬ ‫‪3,000‬‬
‫‪1.0 2,111‬‬ ‫‪2,500‬‬

‫‪0.8‬‬ ‫‪2,000‬‬
‫‪0.6 1,908‬‬ ‫‪1,500‬‬

‫‪0.4 1,000‬‬

‫‪0.2 500‬‬

‫‪--‬‬

‫תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע תשס"ט‬

‫יחס מועמדים למתקבלים‬ ‫סה"כ מועמדים‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫מעיבוד מיוחד שביצע עבורנו הלמ"ס על מועמדים למקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות‪ 36‬בעדיפות‬
‫ראשונה‪ ,‬שניה ושלישית לפי יח"ל בבגרות במתמטיקה ניתן ללמוד על הרכב המועמדים השונה‬
‫למדעי המחשב באוניברסיטאות ובמכללות מבחינה זו – יותר "חזקים" במתמטיקה פונים‬

‫לאוניברסיטאות‪.‬‬

‫‪ 36‬ללא אריאל‬

‫‪106‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫שיעור מועמדים למ"מ ומדעי המחשב בעלי בגרות במתמטיקה‪ 4 ,3‬ו‪ 5-‬יח"ל‬
‫לפי סוג מוסד‪ ,‬תשע"ז‬

‫‪80%‬‬ ‫‪ 5‬יח"ל‬
‫‪60%‬‬
‫‪ 4‬יח"ל‬
‫‪ 3‬יח"ל ‪40%‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪0%‬‬

‫אוניברסיטאות מכללות‬

‫מקור‪ :‬עיבוד מיוחד של למ"ס‬

‫עוד עולה כי מתעניינים בלימודים במ"מ ומדעי המחשב באוניברסיטאות מדי שנה בשנים האחרונות‬
‫יותר מ‪ 2,800-‬מועמדים בעלי ‪ 4‬ו‪ 5 -‬יח"ל במתמטיקה‪ ,‬כך שניתן לומר שקיים פוטנציאל להגדלת‬
‫הקליטה בתחום זה‪ ,‬זאת לעומת המכללות שם הגדלת הקליטה כרוכה בקבלת יותר בוגרי ‪ 3‬יח"ל‬

‫בגרות במתמטיקה‪.‬‬

‫אם נסתכל על מועמדים ל"הנדסות ההיי‪-‬טק" (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תקשורת ותכנה)‬
‫בעדיפות ראשונה משנת תשע"ג עד שנת תשע"ה חלה עליה במספר המועמדים לתואר ראשון‬
‫באוניברסיטאות מ‪ 1,658-‬ל‪ 1,825-‬כאשר במקביל מס' המתקבלים גדל ויחס מועמדים למתקבלים‬
‫ירד במעט מ‪ 1.8-‬ל‪ 1.7-‬בתשע"ד ותשע"ה‪ .‬היקף המועמדים נמוך מהשיא בתשס"ט ובתחילת שנות ה‪-‬‬
‫‪ .2000‬בתשע"ז אנו עדים לעלייה במספר המועמדים עד לשיא של ‪ 2410‬מועמדים‪ ,‬עם זאת יחס‬

‫המועמדים למתקבלים נשאר זהה ועומד על ‪37.1.7‬‬

‫החל משנת תשע"ו נתוני אריאיל נמנים עם נתוני האינברסיטאות‪ ,‬מכאן שאוניברסיטת אריאל תרמה לגידול במספר המועמדים בשנת‬
‫‪.37‬תשע"ח‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מועמדים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪,‬‬
‫תקשורת ותוכנה באוניברסיטאות‪ ,‬תש"ס‪-‬תשע"ז‬

‫‪3.0 2,039‬‬ ‫‪2,276‬‬ ‫‪2,082 2,4120,500‬‬
‫‪2.5 2.3 2.3‬‬ ‫‪2.32.3 1,836‬‬
‫‪2.0‬‬ ‫‪1,825‬‬ ‫‪2,000‬‬
‫‪2.0 1,635‬‬ ‫‪1,643‬‬ ‫‪1,658‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8 1.7 1.7 1.81.7 1,500‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪500‬‬
‫‪-‬‬
‫תש"ס‬ ‫‪-‬‬
‫תשס"א‬
‫תשס"ב‬
‫תשס"ג‬
‫תשס"ד‬
‫תשס"ה‬
‫תשס"ו‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬

‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשע"ב‬
‫תשע"ג‬
‫תשע"ד‬
‫תשע"ה‬
‫תשע"ו‬
‫תשע"ז‬

‫יחס מועמדים למתקבלים‬ ‫סה"כ מועמדים‬

‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫במכללות האקדמיות בשנת תשס"ט מספר המועמדים היה ‪ 3,031‬לעומת ‪ 2,931‬בתשע"ה‪ .‬יחס מועמדים‬
‫למתקבלים משנת תשס"ט עד תשע"ו נותר סביב ‪ 1.4‬למרות תנודתיות קלה במספר המועמדים‪ .‬בשנת תשע"ז‬
‫ישנה עלייה של כ‪ 13.5%‬במספר המועמדים בהשוואה לשנת תשע"ו‪ ,‬יחס מומעדים למתקבלים נותר ללא‬

‫שינוי משמעותי ועומד על ‪ 1.5‬בתשע"ז‪.‬‬

‫יחס המועמדים במדעי המחשב ובהנדסות ההיי‪-‬טק נמוך יותר במכללות האקדמיות ביחס לאוניברסיטאות (‪1.3‬‬
‫לעומת ‪ 1.7‬במדעי המחשב ו‪ 1.4-‬לעומת ‪ 1.7‬בהנדסות)‪ .‬נתון זה מעיד על ביקושים נמוכים יותר במכללות‬
‫האקדמיות ופוטנציאל נמוך יותר להגדלת מספרי הסטודנטים במכללות האקדמיות ביחס לאוניברסיטאות‬
‫בתחומים אלו‪ .‬בתשע"ז יש עליה ביחס בהנדסות‪ ,‬מספר המועמדים היה ‪ 3,132‬ויחס מועמדים למתקבלים עמד‬
‫על ‪ .1.5‬במדעי המחשב מספר המועמדים היה ‪ 3,443‬ויחס המועמדים למתקבלים עמד על ‪ 1.4‬ללא שינוי‬

‫מתשע"ו‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מועמדים לתואר ראשון בהנדסת חשמל‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תקשורת ותוכנה‬
‫במכללות האקדמיות‪ ,‬תשס"ט‪-‬תשע"ז‬

‫‪1.6 1.4‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3,500‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪2,807‬‬ ‫‪2,593 2,931‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪3,000‬‬
‫‪1.2 3,031‬‬ ‫‪2,500‬‬
‫‪1.0 2,679‬‬ ‫‪3,132‬‬ ‫‪2,000‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪2,761‬‬ ‫‪1,500‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪1,000‬‬
‫‪0.4‬‬

‫‪0.2 500‬‬

‫‪--‬‬
‫תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע תשס"ט‬

‫יחס מועמדים למתקבלים‬ ‫סה"כ מועמדים‬

‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫בדומה למדעי המחשב גם בהנדסות ההייטק הרכב המועמדים בעדיפות ראשונה‪ ,‬שניה ושלישית‬
‫באוניברסיטאות שונה מהמכללות‪ ,‬כך ששיעור גדול יותר של "חזקים" במתמטיקה פונים‬
‫לאוניברסיטאות‪ ,‬ושם יש פוטנציאל הגדלה לעומת המכללות שהמשך הגדלה כרוך בקליטת אוכלוסיות‬

‫בעלות רקע מתמטי נמוך יותר‪ .‬הרפורמה של משרד החינוך יכולה לשפר זאת בשנים הבאות‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫שיעור מועמדים להנדסת חשמל‪ ,‬מחשבים‪ ,‬מערכות תקשורת ותכנה‬
‫בעלי בגרות במתמטיקה ‪ 3,4‬ו‪ 5-‬יח"ל לפי סוג מוסד‪ ,‬תשע"ז‬

‫‪ 5‬יח"ל ‪80%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪60%‬‬ ‫‪ 4‬יח"ל‬

‫‪ 3‬יח"ל ‪50%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬

‫אוניברסיטאות מכללות‬

‫מקור‪ :‬עיבוד מיוחד של למ"ס‬

‫לסיכום‪ ,‬הביקוש למקצועות ההיי‪-‬טק הוא גדול יותר באופן מוחלט ובאופן יחסי באוניברסיטאות‬
‫לעומת המכללות האקדמיות‪ ,‬וכולל שיעור גדול בהרבה של בוגרי מתמטיקה ‪ 4‬ו‪ 5-‬יח"ל‪.‬‬

‫בהשוואה לתחומים אחרים באוניברסיטאות יחס מועמדים למתקבלים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה‬
‫ומדעי המחשב הם בין הגבוהים כפי שניתן לראות בתרשים הבא‪.‬‬

‫‪110‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ויחס מועמדים למתקבל ולומד‪ ,‬תשע"ז‬
‫לפי מקצועות לימוד נבחרים בעדיפות ראשונה‬

‫‪4 3.7‬‬

‫‪3.5‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2.3‬‬
‫‪2 1.8 1.7 1.7 1.5 1.7 1.5 1.5 1.3 1.3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1.5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0.5‬‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫כאמור‪ ,‬מספר המועמדים ויחס מועמדים למתקבלים בקרב מקצועות מדעי המחשב והנדסת חשמל‬
‫ואלקטרוניקה מעיד כי ישנו פוטנציאל להגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטאות‪ .‬נתוני המועמדים‬
‫באוניברסיטאות עומדים בקנה אחד עם טענת המוסדות כי הבעיה בטווח הקצר אינה במספר‬
‫המועמדים‪ ,‬אלא‪ ,‬מקורה בעיקר בזמינות התשתיות והסגל המגבלים את יכולת המוסדות לקליטת‬

‫סטודנטים נוספים‪.‬‬

‫ה‪ .3.3.‬נשים במקצועות ההיי‪-‬טק‬
‫אחוז הנשים במערכת ההשכלה הגבוהה באופן כללי גדול מאחוז הגברים‪ 58% .‬מסה"כ הלומדים בכלל‬
‫המוסדות (למעט האו"פ) לכל התארים בשנת תשע"ו היו נשים‪ ,‬בתואר ראשון חלקן של הנשים היה‬

‫‪ 58%‬ובתואר השני ‪.62%‬‬

‫במבט על אחוז הנשים במערכת ההשכלה הגבוהה לפי סוג מוסד‪ ,‬תחום ותואר ניתן לראות שהתפלגות‬
‫הנשים אינה אחידה‪ .‬קיימים שיעורים גבוהים יותר של נשים במקצועות העזר רפואיים‪ ,‬חינוך והכשרה‬
‫להוראה‪ ,‬המדעים הביולוגיים‪ ,‬מדעי החברה‪ ,‬מדעי הרוח‪ ,‬עסקים ומדעי הניהול‪ ,‬רפואה ומשפטים‪.‬‬
‫לעומת זאת בתחומי המדעים הפיזיקליים‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה ומדעי המחשב והנדסה ואדריכלות‬

‫שיעור הנשים נמוך יחסית‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫אחוז הנשים לפי תחום‪ ,‬סוג מוסד ותואר בשנת תשע"ו‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים אינם כוללים את הלומדים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫‪ .2‬נתוני אריאל נמנים בנתוני האוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪ .3‬הנדסות היי טק כולל‪ :‬הנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תכנה ואלקטרו‪-‬אופטיקה והנדסת מערכות מידע‪.‬‬

‫‪ .4‬שיעור הנשים באוניברסיטאות במדעי המחשב ללא מתמטיקה וסטטיסטיקה דומה לתחום הרחב‪.‬‬
‫‪ .5‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫‪112‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מבט מעמיק יותר לתוך התפלגות הנשים במקצועות ההיי‪-‬טק מעיד על השונות באחוז הנשים בין‬
‫מקצועות ההיי‪-‬טק עצמם‪ .‬בשנת תשע"ו אחוז הנשים היה גבוה יותר במדעי המחשב לעומת הנדסת‬

‫חשמל ואלקטרוניקה הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות בתואר ראשון ובתואר השני‪.‬‬
‫במדעי המחשב אחוז הנשים מתוך כלל הלומדים לתואר ראשון בתשע"ו היה ‪ 30%‬באוניברסיטאות ו‪-‬‬
‫‪ 31%‬במכללות האקדמיות‪ .‬לעומת זאת בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה אחוז הנשים נמוך יותר וחלקן‬

‫עמד על ‪ 16%‬באוניברסיטאות ו‪ 18%-‬במכללות אקדמיות ‪.‬‬
‫אחוז הנשים שלמדו הנדסת מערכות מידע לתואר ראשון בתשע"ו גבוה יותר ועמד על ‪37%‬‬
‫באוניברסיטאות ו‪ 34%-‬במכללות האקדמיות‪ .‬חשוב להדגיש שמספר המוחלט של הלומדים הנדסת‬
‫מערכות מידע הוא נמוך בהרבה יחסית ליתר מקצועות ההיי‪-‬טק ועל כן אחוז הנשים רגיש יותר‬

‫לשינויים קטנים‪.‬‬
‫סה"כ שיעור הנשים באוניברסיטאות במקצועות ההיי‪-‬טק בלבד (בפרופיל הצר‪ ,‬ללא מתמטיקה‬
‫וסטטיסיקה) בתואר ראשון בתשע"ו עמד על כ‪ 23% -‬ובשנה א' שיעור זה עמד על ‪ .26%‬בתשע"ז‬

‫שיעור הנשים הכולל גדל לכ‪.24%-‬‬
‫בתואר שני חלקן של הנשים במקצועות ההיי‪-‬טק נמוך למרות שבאופן כללי יותר נשים לומדות‬
‫לתארים מתקדמים לעומת גברים‪ .‬בתואר שני במדעי המחשב ‪ 22%‬ו‪ 14%-‬מהלומדים הן נשים‬
‫באוניברסיטאות ובמכללות בהתאם‪ .‬בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה אחוז הנשים נמוך יותר ועמד על‬

‫‪ 13%‬בלבד באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫אחוז הנשים מכלל הלומדים מקצועות היי‪-‬טק לפי תואר ומוסד‪ ,‬תשע"ו‬

‫‪40%45%‬‬ ‫‪34%37%‬‬

‫‪26%27%24% 24%‬‬ ‫‪34% 34%31% 30%‬‬

‫‪18%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪18%18%‬‬ ‫‪18%16%‬‬ ‫‪22%‬‬
‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬
‫‪13%13%‬‬

‫תואר שנה א' תואר‬ ‫תואר שנה א' תואר‬ ‫תואר שנה א' תואר‬ ‫תואר שנה א' תואר‬
‫ראשון שני‬ ‫ראשון שני‬ ‫ראשון שני‬ ‫ראשון שני‬
‫הנדסת מערכות מידע‬
‫סה"כ היי טק‬ ‫הנדסת חשמל‬ ‫מדעי המחשב‬
‫ואלקטרוניקה‬

‫מכללות אקדמיות אוניברסיטאות‬

‫הערות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מקצועות ההיי‪-‬טק בהגדרה הרחבה (כולל מתמטיקה וסטטיסטיקה)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הנתונים אינם כוללים את הלומדים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נתוני אריאל נמנים בנתוני האוניברסיטאות מתשע"ו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫בהנדסת מערכות מידע המספרים המוחלטים נמוכים יותר ולכן האחוזים רגישים לשינויים קטנים‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫עוד עולה כי שיעורן של הנשים מכלל הלומדים לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק נותר ללא שינוי‬
‫ניכר משנת תש"ס‪ ,‬אך בשנים האחרונות חלה עליה קלה בשיעורן בהנדסת חשמל באוניברסיטאות‬

‫ובמכללות האקדמיות ובמדעי המחשב במכללות האקדמיות בלבד‪.‬‬

‫יצוין כי התכנית הרב שנתית של מערכת ההשכלה הגבוהה הציבה את קידום הנשים באקדמיה כיעד מרכזי‬
‫בתכנית העבודה‪ ,‬אולם זאת בדגש על סגל בכיר בכלל התחומים‪ ,‬שם שיעור הנשים נמוך במיוחד‪ .‬לפי‬
‫המלצת ה‪ standing working group on gender and innovation-‬בנציבות האירופאית‪ ,‬הכלי‬
‫המומלץ לקידום נשים הוא הצבת יעד של מכסות נשים בוועדות‪ .‬מדובר על מכסות נשים בוועדות מינויים‪,‬‬
‫בקרב מקבלי ההחלטות ובוועדות המקבלות החלטות לגבי מענקי מחקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנציבות ממליצה על ניטור‬
‫והערכה קבועים‪ ,‬פיתוח תכניות מנטורינג והכשרות לשחקני מפתח באקדמיה על מנת לתמוך במכסות‪.‬‬
‫בהמשך לכך בות”ת רואים ביועצות לנשיא להוגנות מגדרית גורם מרכזי להנעת תהליך השינוי וקידום‬
‫נשים באקדמיה‪ ,‬ועל פי התכנית היועצות תפעלנה בין היתר‪ ,‬להעלאת המודעות לנושא‪ ,‬ארגון ימי עיון‬
‫ומידע‪ ,‬הכשרות מגדריות של הוועדות האמונות על גיוס וקידום הסגל במוסד‪ ,‬וכן בקידום תכניות ליווי‬

‫‪114‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫והעצמה לדוקטורנטיות‪ ,‬לסגל חדש ולסטודנטיות‪ .‬ניתן להסתייע בהן גם להובלת שינויים בהקשר של‬
‫השתלבות סטודנטיות במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫הוועדה שמעה סקירה של נתונים ומידע בנושא הנשים מנציגים מקצועיים של ות"ת‪/‬מל"ג ומשרדי‬
‫העבודה והאוצר‪ .‬כמו כן קיבלה סקירת דוח שנכתב ע"י נציגות המועצה הלאומית לכלכלה במשרד‬
‫רוה"מ ‪ 38‬במסגרתו נבחנו הדרכים להגדיל את מספר הסטודנטיות למקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬תוך פירוט‬
‫החסמים החברתיים‪-‬תרבותיים הגורמים לפערים המגדריים במקצועות אלה‪ .‬כמו כן הוצעו בדוח מס'‬
‫המלצות מדיניות להתגבר על חסמים אלה‪ ,‬זאת בהשראת מוסדות אקדמיים מובילים בארצות הברית‪,‬‬
‫אשר הצליחו תוך זמן קצר להגדיל את שיעור הסטודנטיות למקצועות ההיי‪-‬טק באופן דרמטי‪ .‬לפיכך‬

‫הניתוח וההמלצות בנושא זה נשענות ברובן על דוח זה‪.‬‬

‫מהדוח עולה כי בהשוואה בינלאומית הפער המגדרי בבחירת תואר ראשון אינו ייחודי לישראל ואף‬
‫גדול יותר ברוב מדינות העולם‪ ,‬אולם שיעורן בעשורים האחרונים הולך ופוחת‪ .‬מפורטים גורמים‬

‫אפשריים המונעים מנשים לגשת למקצועות טכנולוגיים‪:‬‬

‫סטריאוטיפים מגדריים‪ -‬הסללה של נשים למקצועות של טיפול‪ ,‬סטריאוטיפ שנשים פחות טובות‬
‫במקצועות טכניים‪-‬קורה במערכת החינוך הרבה לפני התיכון; סטריאוטיפים לגבי מקצועות ההיי‪-‬טק‪-‬‬
‫תעשייה לא חברותית‪ ,‬תחרותית ומנוכרת‪ ,‬חוסר היציבות כגוף תעסוקתי לאורך זמן ושעות העבודה‬
‫הלא שגרתיות; פחות רקע וחשיפה לתכנות בשלבים מוקדמים בחיים; קושי בהתמודדות עם פידבקים‬
‫שליליים‪ -‬תחומי המדעים נחשבים לקשים והם מלווים בציונים נמוכים ולכן משערים שנשים שיש להן‬
‫קושי רב יותר עם ביקורת מגברים ידירו רגליהן משם; שינוי בהעדפות‪ -‬נשים נותנות משקל גבוה‬
‫לעניין בתחום על פני שכר; בנוסף התחום נתפס פעמים רבות כענף תובעני שדורש שעות רבות ולא‬

‫מאפשר שילוב עבודה וחיי‪-‬משפחה‪ .‬תדמית זו מהווה מכשול לגיוס נשים לתחום‪.‬‬

‫על מנת להתגבר על החסמים הנ"ל הוצעו הפעולות האפשריות הבאות‪ :‬פתיחת תכניות מובנות לתואר‬
‫ראשון‪ ,‬המאפשרות שילוב אינטרדיסציפלינרי בין תחומי ההיי‪-‬טק לתחומי עניין נוספים (כגון ביולוגיה‬
‫חישובית‪ ,‬ביואינפורמטיקה ועוד); יצירת אקלים תומך בקמפוסים ע"י תכניות לסטודנטיות לתחומי‬
‫ההיי‪-‬טק‪ ,‬כולל מודלים לחיקוי והזדהות בניית כנסים ומפגשים עם נשים מהתחום ומהתעשייה לאורך‬
‫כל שנות הלימודים; יצירת קהילה נשית לומדת‪ .‬עידוד התארגנויות כמו‪; Queen B - Shecodes -‬‬
‫שווק והסברה לסטודנטיות פוטנציאליות כמו יוקרת המקצוע באוניברסיטה‪ ,‬סביבת הלמידה‪ ,‬עניין‪,‬‬

‫‪ 38‬נילי בן‪-‬טובים ונעם קוסט‪ " ,‬סטודנטיות למקצועות ההיי‪-‬טק יעד לאומי והמלצות מעשיות"‪ ,‬מאי ‪. 2017‬‬

‫‪115‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫השפעה וכדומה‪ .‬הצגה אחרת של תחומי הלימוד והנגשתם לנשים ישפיע על בחירה במקצועות הללו;‬
‫שימוש בכלים של נאדג' ‪ -‬תורת העידוד (כלי התערבותי חדש שתופס תאוצה במדעי החברה‪-‬עיצוב‬
‫מרחב קבלת ההחלטה באופן משפיע על מקבל ההחלטה אבל משאיר לו חופש בחירה ומסייע לו להשיג‬

‫את מטרותיו) ; פתיחת קורסי מבוא נפרדים לנשים אשר אין להן נסיון בתכנות ועוד‪.‬‬
‫משום חשיבות הנושא‪ ,‬ראתה הוועדה לנכון להמליץ לות"ת לקבוע יעד ברור ומשמעותי לגידול‬
‫בשיעור הנשים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולתמרץ את האוניברסיטאות להגיע אליו‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאור ההמלצות‬

‫האמורות במהלך עבודת הוועדה יזמה ות"ת קמפיין פרסומי בדגש על נשים להיי‪-‬טק‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫הוועדה ראתה חשיבות רבה בהעלאת שיעור הנשים המשתלבות בלימודים האקדמיים במקצועות‬
‫ההיי‪-‬טק לתואר ראשון‪ ,‬העומד בתשע"ו על כ‪ 24%-‬בסה"כ באוניברסיטאות (ללא האו"פ)‪,‬‬
‫והמליצה כי ות"ת תקבע יעד בענין זה‪ .‬בעקבות כך החליטה ות"ת בשלב זה על יעד גידול של ‪,20%‬‬
‫ומומלץ כי תשאף לשיעור גידול כפול עד סוף החומש לעבר שיעור כולל של כ‪ 34%-‬נשים‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק במוסדות אלה‪ .‬לשם כך מומלץ כי ות"ת תעניק תמריצים לאוניברסיטאות‬
‫אשר יצליחו לשנות משמעותית את התמהיל המגדרי במקצועות ההיי‪-‬טק וכן תפרסם את הנתונים‬
‫השנתיים של שיעור הנשים במקצועות אלה במוסדות השונים‪ .‬בנוסף ות"ת יזמה קמפיין שיווקי‬
‫בנושא על מנת לשנות דעות קדומות ולעודד נשים לפנות לתחום‪ .‬הוועדה מאמצת את הדוח של‬
‫המועצה הלאומית לכלכלה בנושא וממליצה כי המוסדות יגדילו את שיעור הנשים במקצועות‬

‫ההיי‪-‬טק בין השאר ע"י הפעולות הבאות‪:‬‬

‫פניה לסטודנטיות בעלות נתוני קבלה גבוהים המעוניינות ללמוד תחומים אחרים כגון‬ ‫‪‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה וכד'‪ ,‬להשתלב בתכניות מובנות ו‪/‬או דו חוגי ו‪/‬או "חוג לצד או לאחר‬
‫תואר" במדעי המחשב לתואר ראשון עם המקצועות הנ"ל‪ .‬ע"י כך ניתן לאפשר שילוב‬
‫אינטרדיסציפלינרי בין תחומי ההיי‪-‬טק לתחומי עניין נוספים בהם שיעור הנשים גבוה‬
‫יחסית‪ ,‬ובכך לאפשר לנשים אלו פיזור סיכונים והרחבת תחומי הידע שיכול לפתוח להן‬

‫דלתות נוספות להשתלבות בהיי‪-‬טק‪.‬‬

‫הרחבת היצע התכניות המשולבות המובנות והדו חוגיות (בדומה לתכניות של ביולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫חישובית או ביו אינפורמטיקה) בהן ישנו שילוב בין ליבת מדעי המחשב לבין חוגים אחרים‬
‫עם שיעור נשים גבוה (כדוגמת ביולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬סטטיסטיקה ועוד)‪ .‬תכניות כדוגמת‬

‫אלו המתקיימות כיום באוניברסיטאות השונות מציגות שיעורי נשים גבוהים במיוחד‪.‬‬

‫חשיפתן של נשים שאינן לומדות את מקצועות ההיי‪-‬טק לתחום זה‪ ,‬תוך הסרת חששות‬ ‫‪‬‬
‫וצבירת ניסיון חיובי בתחום‪ .‬הזדמנות חשיפה יכולה להתבטא לדוגמה באמצעות פתיחת‬
‫קורסי תכנות וקורסי "טעימות" במסגרת תכניות "אבני פינה" ו"כלים שלובים" בהן תומכת‬
‫ות"ת‪ .‬תכניות אלה מאפשרות לסטודנטים להיחשף לתחומי לימוד ומחקר שונים‪ ,‬שאינם‬

‫מתחום הלימוד העיקרי שלהם‪.‬‬

‫יצירת אקלים תומך בקמפוסים כדי להתגבר על חסמים שונים‪ ,‬כגון מחסור ב"מסה קריטית"‬ ‫‪‬‬
‫של נשים‪ ,‬דימוי שגוי הדבק בתחום ההיי‪-‬טק והעוסקים בו‪ ,‬או חוסר הביטחון היחסי של‬
‫נשים במקצועות ריאליים‪ .‬האופן בו ניתן ליצור אקלים זה בקמפוסים הוא באמצעות ארגוני‬ ‫‪117‬‬
‫סטודנטיות ועמותות אשר יפנו לסטודנטיות למקצועות ההיי‪-‬טק בתוך הקמפוס ויציעו מגוון‬
‫תכניות‪ ,‬מיזמים וכנסים‪ .‬מטרת הארגונים ליצור קהילה נשית‪-‬מקצועית‪ ,‬אווירה המעודד‬

‫לימודי היי‪-‬טק ופיתוח נטוורקינג נשי בתוך הקמפוס ומחוצה לו‪.‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫יצירת מפגשים וחיזוק הקשרים בין סטודנטיות לנשים העוסקות בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬כגון הנגשת‬ ‫‪‬‬
‫מודלים לחיקוי בתעשייה ובסגל האקדמי‪ ,‬הפעלת תכניות מנטורינג ועוד‪ .‬על המודלים לחיקוי‬
‫להיות כאלה שקהל היעד יכול להזדהות איתן‪ .‬את עולם ההיי‪-‬טק לסטודנטיות שאינן לומדות‬
‫תחומים אלו‪ ,‬האוניברסיטאות יכולות אף להרחיב פעילותן ולהציע להן תכנים לימודיים‪ ,‬ידע‬

‫תכנותי‪ ,‬כנסים‪ ,‬תכניות יזמות נשית ועוד‪.‬‬

‫על מנת להנגיש פיצול קורסי מבוא בחוג למדעי המחשב לסטודנטים עם נסיון קודם וללא‬ ‫‪‬‬
‫נסיון בתחום‪ ,‬על מנת ליצור חוויה ראשונית חיובית לסטודנטיות‪ ,‬אשר לרוב מגיעות לתואר‬
‫הראשון במדעי המחשב עם פחות ניסיון וביטחון עצמי ביחס לגברים‪ .‬כמו כן ניתן להציע‬
‫שיעורי בית המיועדים לפתרון בקבוצות‪ ,‬וזאת על מנת להפחית את האווירה התחרותית‬

‫בכיתה ולהגביר תחושת קהילתיות ושיתוף פעולה ‪.‬‬

‫ניתן לבחון הענקת מלגות הצטיינות לסטודנטיות לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק לטובת‬ ‫‪‬‬
‫קידומן לתארים מתקדמים וסגל‪ ,‬וכן לטובת התנדבות בפעולות חשיפה לנערות ונשים בתחומי‬
‫ההיי‪-‬טק כ"רול מודלס"‪ .‬כמו כן במידת הצורך להעניק מלגות לסטודנטיות ממעמד‬
‫סוציואקונומי נמוך במטרה לתמרץ נשים לבחור במקצועות אלו‪ ,‬שכן לרוב יש קושי לשלב‬

‫לימודי תואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק עם עבודה‪.‬‬

‫‪ ‬בעת שיווק היי‪-‬טק לאוכלוסיות חרדיות וערביות יש להתאים את המסרים מבחינה תרבותית‬
‫לנשים ולגברים‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ה‪ .3.4.‬סטודנטים ערבים‬
‫חלקם של הערבים באוכלוסייה הכללית הוא ‪ ,)2015( 20.8%‬וכ‪ 26%-‬בקבוצת הגיל הרלבנטית להשכלה‬
‫גבוהה‪ ,‬וגבוה משיעורם בהשכלה הגבוהה שעמד על ‪ 15.2%‬בתואר ראשון‪ 11.3% ,‬בתואר שני ו‪5.7%-‬‬
‫בתואר שלישי בשנת תשע"ו‪ .‬שיעורים אלה נמצאים במגמת גידול מתחילת החומש הקודם‪ ,‬ונראה כי‬

‫תכנית ות"ת להרחבת הנגישות של החברה הערבית למערכת ההשכלה הגבוהה נותנת אותותיה‪.‬‬

‫בשנת תשע"ו באוניברסיטאות למדו סה"כ ‪ 16,479‬סטודנטים ערבים מהם ‪ 12,061‬לתואר ראשון‪.‬‬
‫במכללות האקדמיות למדו סה"כ ‪ 12,645‬סטודנטים ערבים מהם ‪ 11,025‬לתואר ראשון‪.‬‬

‫סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה תשס"ז‪-‬תשע"ח‬

‫‪50,000‬‬ ‫‪22,531 24,543‬‬ ‫‪24,377‬‬ ‫‪25,951 29,046‬‬ ‫‪31,157 34,225‬‬ ‫‪37,217‬‬ ‫‪40,351‬‬ ‫‪43,516‬‬ ‫‪46,332‬‬ ‫‪48,627‬‬
‫‪45,000‬‬
‫‪40,000‬‬ ‫‪6.3%‬‬ ‫‪6.7%‬‬
‫‪35,000‬‬ ‫‪13.0%‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫‪3.5%‬‬ ‫‪3.5%‬‬ ‫‪3.7%‬‬ ‫‪3.9%‬‬ ‫‪4.3%‬‬ ‫‪4.4%‬‬ ‫‪4.8%‬‬ ‫‪5.2%‬‬ ‫‪5.7%‬‬ ‫‪5.7%‬‬ ‫‪13.8%‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫‪5.8%‬‬ ‫‪6.1%‬‬ ‫‪6.2%‬‬ ‫‪6.5%‬‬ ‫‪7.9%‬‬ ‫‪8.7%‬‬ ‫‪9.0%‬‬ ‫‪9.8%‬‬ ‫‪10.3%‬‬ ‫‪11.3%‬‬ ‫‪16.1%‬‬ ‫‪17.0%‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫‪10.0%‬‬
‫‪15,000‬‬ ‫‪10.8%‬‬ ‫‪11.3%‬‬ ‫‪12.2%‬‬ ‫‪13.1%‬‬ ‫‪14.3%‬‬ ‫‪15.2%‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪9.7% 10.3% 9.8%‬‬

‫‪-‬‬ ‫תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע תשס"ט תשס"ח תשס"ז‬

‫תואר שלישי‬ ‫תואר שני‬ ‫תואר ראשון‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ .1‬הנתונים אינם כוללים לימודי תעודה‪.‬‬
‫‪ .2‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫בהשוואה של ההתפלגות התחומית בין סטודנטים ערבים ליהודים באוניברסיטאות ניתן לראות ששיעור‬
‫הערבים הפונים ללימודי הנדסה מסך הסטודנטים הערבים נמוך משמעותית משיעור הסטודנטים היהודים‪-‬‬
‫שיעור של כ‪ 13%-‬לעומת כ‪ 23%-‬בקרב היהודים (כאשר שיעור הגברים הערבים במקצועות אלה גבוה‬
‫משל הנשים הערביות)‪ .‬כמו כן שיעור הפונים למדעים הפיסיקליים נמוך משמעותית ומהווה כמחצית‬

‫‪119‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מהשיעור המקביל בקרב הסטודנטים היהודים‪ 2%-‬לעומת ‪ 4%‬כאשר השונות קיימת בקרב הגברים‪.‬‬
‫מענין לראות כי שיעור הסטודנטים הערבים במתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב מעט גבוה משיעור‬

‫היהודים במקצועות אלה ועומד על כ‪ 9%-‬בתשע"ה‪.‬‬

‫ערבים (תשע"ה)‬ ‫המדעים‬
‫הפיסיקליים‬
‫מ"מ‬
‫סטטיסטיקה‬ ‫‪2%‬‬

‫ומדמ"ח‬ ‫המדעים‬
‫‪9%‬‬ ‫הביולוגיים‬

‫‪5%‬‬

‫הנדסה‬
‫ואדריכלות‬

‫‪13%‬‬

‫שאר התחומים‬
‫‪71%‬‬

‫המדעים יהודים ואחר (תשע"ה)‬
‫הפיסיקליים‬
‫מ"מ‬ ‫‪4%‬‬
‫סטטיסטיקה‬
‫המדעים‬
‫ומדמ"ח‬
‫הביולוגיים ‪8%‬‬
‫‪5%‬‬

‫שאר‬ ‫הנדסה‬
‫התחומים‬ ‫ואדריכלות‬

‫‪60%‬‬ ‫‪23%‬‬

‫‪120‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫אם נסתכל על תחומי ההיי‪-‬טק הרלבנטיים נראה כי שיעור הערבים מתוך סך הלומדים לתואר ראשון‬
‫במקצועות אלה נמוך ביחס לשיעורם של הסטודנטים הערבים מקרב הלומדים לתואר הראשון‪.‬‬
‫בתשע"ו שיעורם עמד על ‪ ,11%‬כשבאוניברסיטאות שיעורם גבוה משיעורם במכללות האקדמיות‬
‫ועמד על ‪ 14%‬ו‪ 7%-‬בהתאם‪ .‬בולט במיוחד ההבדל בייצוגם במדעי המחשב‪ :‬שיעור הערבים בתשע"ו‬

‫היה ‪ 18%‬באוניברסיטאות לעומת ‪ 4%‬בלבד במכללות האקדמיות‪.‬‬

‫אחוז האוכלוסייה הערבית בתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬לפי סוג מוסד ומקצוע‪ ,‬תשע"ב‪-‬תשע"ו‬

‫‪20%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪11%‬‬
‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪8%‬‬
‫‪16%‬‬ ‫‪7%‬‬
‫‪14%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪4%‬‬
‫‪12% 11%‬‬ ‫‪14%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬
‫‪4%‬‬

‫‪2%‬‬

‫‪0%‬‬ ‫סכום כולל הנדסת חשמל מדעי המחשב סה"כ היי‪-‬טק הנדסת חשמל מדעי המחשב סה"כ היי‪-‬טק‬

‫והנדסת‬ ‫והנדסת‬
‫מערכות מידע‬ ‫מערכות מידע‬

‫אוניברסיטאות‬ ‫מכללות אקדמיות‬ ‫סה"כ‬

‫תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב‬

‫הערות‪:‬‬

‫לא כולל את האו"פ‬ ‫‪.1‬‬
‫נתונים אריאל נמנים עם האוניברסיטאות מתשע"ו‬ ‫‪.2‬‬
‫בהנדסת חשמל מדובר בספירה לפי מקצוע ראשון ולא כל המקצועות כפי שמופיע ביתר המסמך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫משנת תשע"ב‪-‬תשע"ה חלה עליה בשיעור הערבים בכל מקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות ובהנדסת‬
‫חשמל במכללות‪ .‬שיעור הערבים במדעי המחשב באוניברסיטאות ירד במעט בתשע"ו ובמכללות‬

‫‪121‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫האקדמיות שיעורם נותר נמוך במיוחד‪ .‬יש לשים לב כי היציבות בשיעור הערבים במכללות והירידה‬
‫באוניברסיטאות בשנת תשע"ו מושפעת מהמעבר של נתוני אריאל לאוניברסיטאות בשנה זו‪.‬‬

‫מספר הסטודנטים הערבים המתחילים ללמוד את מקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות עמד על ‪668‬‬
‫בתשע"ז לעומת רק ‪ 477‬בתשע"ג‪ ,‬גידול מרשים של כ‪ .40%-‬תחומי ההיי‪-‬טק נמצאים במיקוד תכנית‬

‫הות"ת להרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית ונראה כי פעילות זו תומכת בגידול זה‪.‬‬

‫סטודנטים ערבים שנה א' במקצועות ההיי טק באוניברסיטאות‪ ,‬תשע"ג‪-‬תשע"ח‬

‫‪772‬‬
‫‪668‬‬
‫‪595‬‬
‫‪527‬‬
‫‪477 463‬‬

‫תשע"ג‬ ‫תשע"ד‬ ‫תשע"ה‬ ‫תשע"ו‬ ‫תשע"ז‬ ‫תשע"ח‬

‫בפני הוועדה הוצגה תכניות ות"ת להרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית תוך התמקדות‬
‫בתכניות הרלבנטיות לתחומי ההיי‪-‬טק – בהיבט של הכוון ומידע קדם אקדמיים ובסיוע להשתלבות‬

‫בשוק העבודה לסטודנטים הנמצאים בשנה האחרונה לתואר‪:‬‬

‫"חינוך לקריירה"‪ :‬לתכנית שותפים הרשות לפיתוח כלכלי וגם משרד החינוך‪ .‬במסגרת התכנית‬ ‫‪‬‬
‫מתקיימות סדנאות בכיתות יא‪ -‬יב עבור בעלי פוטנציאל אקדמי‪ ,‬הבאות לחשוף בפני התלמידים‬
‫את ההשכלה הגבוהה‪ ,‬שוק העבודה ואת החיבור בינהם‪ .‬כמו כן מטרת התכנית להעניק כלים‬
‫לביצוע בחירה של תחום הלימודים בפועל‪ ,‬בהתאם לשאיפות וליכולות של הצעיר‪ .‬תכנית "רואד"‬
‫(המקבילה לחברה הערבית של תכנית "הישגים" להנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה) עובדת על‬
‫הכוון ומידע ולמעשה פונה לכלל האוכלוסייה הן בבתי הספר והן ביישובים‪ .‬במסגרת התכנית‬

‫ייעוץ והכוון אישי המסייעים למועמדים בתהליך בחירת תחום לימודיהם‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מרכזי קריירה‪ :‬מדובר על מרכזים המעניקים סיוע לסטודנטים הערבים המתקרבים לסיום התואר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫על ידי הכנה לדרישות שוק העבודה ותהליכי הקבלה אליו‪ .‬מרכזים אלו יכולים לשמש‬
‫כפלטפורמות לגופים חיצוניים המתמחים בהשמת אקדמאים ערבים‪ ,‬שכן להם יכולת חיבור טובה‬
‫אל הסטודנטים הערבים במוסד ובאמצעות קשר זה ניתן להגיע לקהל רחב‪ .‬בנוסף צויין כי‬
‫במסגרת מלגות "אירתקא" לסטודנטים ערבים לתואר ראשון ניתנות מלגות לסטודנטים ממצב‬

‫סוציואקונומי נמוך ובתחומים מועדפים‪ ,‬כאשר תחומי ההיי‪-‬טק נמצאים בראש סדר העדיפויות‪.‬‬

‫בפני הוועדה הוצגו נתוני הכלכלן הראשי על שיעור הערבים ה"היי‪-‬טקיסטים" בקרב ילידי ‪1975-‬‬
‫‪ ,1985‬לפיהם שיעורם נמוך מאד (‪ 1.4%‬בלבד) וכי הסיכוי של ערבים להפוך ל‪" -‬היי‪-‬טקיסטים" קטן‬
‫בהרבה משל יהודים‪ ,‬וזאת גם לאחר פיקוח על הרקע המשפחתי והיכולות‪ .‬כמו כן בקרב בוגרי‬
‫מקצועות ההיי‪-‬טק הערבים שיעור המשתלבים בתעשיית ההיי‪-‬טק נמוך משיעור היהודים‪58% -‬‬
‫לעומת ‪ 75%‬מבוגרי מקצועות ההיי‪-‬טק היהודים‪.‬כלומר‪ ,‬לבוגר מהמגזר היהודי סיכוי גבוה פי ‪1.3‬‬

‫מלעמיתו הערבי להשתלב בתעשיית ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫פילוח ענפי התעסוקה של בוגרי מקצועות היי‪-‬טק (ילידי ‪)1985-1975‬‬

‫מקור‪ :‬כלכלן ראשי‬

‫‪123‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫כלומר בקרב החברה הערבית לא מספיק לבצע מאמץ להמשך ההגדלה של מס' הסטודנטים‬
‫בתחומי ההיי‪-‬טק אלא יש לפעול גם לשילובם של הבוגרים בתעסוקה בתחום‪.‬‬

‫נציגת משרד העבודה שהופיעה בפני הוועדה הציגה את תוכנית תלת שנתית (‪ )2015-2017‬של‬
‫המשרד לשילוב אקדמאים ערבים בעלי השכלה טכנולוגית בתעשייה עתירת הידע‪ ,‬תוך דגש על צרכי‬
‫המעסיקים‪ .‬נאמר שהמטרה היא לשלב בתקופה זו ‪ 1,150‬אקדמאים בעלי תואר במקצועות‬

‫הטכנולוגיים בתעשיות הטכנולוגיה עילית‪ ,‬ביו טכנולוגיה וביו רפואה‪.‬‬

‫במסגרת התכנית סיוע למעסיקים ולבוגרים‪:‬‬

‫תוכנית של מרכז ההשקעות למעסיקים מתעשייה עתירת ידע המציעה סבסוד שכר של סטודנטים‬ ‫‪‬‬
‫ובעלי תואר אקדמי (אשר זאת עבודתם הראשונה בישראל בתחום לימודיהם) מהאוכלוסייה‬
‫הערבית‪ ,‬הלומדים או למדו מקצועות טכנולוגיים‪ .‬תקופת וגובה הסבסוד‪ :‬עד ‪ 24‬חודשים ועד‬
‫‪ 40%‬משכר העובד‪ .‬עסק שיעסיק לפחות ‪ 5‬מתמחים יהיה רשאי לבקש בנוסף‪ ,‬סיוע חד פעמי בגין‬
‫הוצאות מנהלתיות הקשורות ישירות להעסקת המתמחים או עלויות שכר למנחים מקצועיים‬

‫למתמחים‪ ,‬או עלויות גיוס המתמחים‪ .‬עד סך של ‪.₪ 10,000‬‬

‫‪ ‬תכנית לאקדמאים ערבים בעלי תואר במקצועות טכנולוגיים במסגרתה מוצעים לבוגרים קורסי‬
‫הכשרה טכנולוגית מעשיים בתחומי ‪ REAL TIME,‬ג'אווה‪ ,‬פיתוח אפליקציות וכד' וכן סיוע‬

‫בהשמה בתעסוקה בתעשייה בתחום‪.‬‬

‫לפי נתוני משרד העבודה והרווחה בשנים ‪ 2015-2016‬בוצעו ‪ 684‬השמות בחברות היי‪-‬טק מובילות‬
‫ובין השאר במיקרוסופט‪ ,‬אמדוקס‪ ,‬אינטל‪ ,‬מלנוקס‪ ,‬צ'קפוינט וכן בחברות הזנק שונות ועוד‪ .‬צויין‬
‫ששיעור הנשים הערביות בתוכנית עומד על כ‪ 25%-‬וששילובן של הסטודנטיות הערביות עלה‬

‫באחוזים גבוהים‪.‬‬

‫בפני הוועדה הופיעו גם נציגי מגזר שלישי הפועלים בתחום‪ ,39‬והעלו רעיונות והצעות להגדלת שיעור‬
‫הסטודנטים הערבים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬הודגש במיוחד הצורך בחיזוק שלבי המעבר‪ -‬ממערכת‬

‫החינוך לאקדמיה ומהאקדמיה לשוק העבודה‪:‬‬

‫‪ 39‬רשימת נציגי הגופים שהופיעו בפני הוועדה מפורטים בנספח ג (ישיבה ‪)12‬‬

‫‪124‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫החשיבות של הכוון קריירה בתיכוניים ושינוי תודעתי לרבות בקרב ההורים‪ ,‬אשר להם את‬ ‫‪‬‬
‫ההשפעה הכי גדולה על בחירת תחום הלימודים בחברה הערבית‪ .‬הוצע למקד את ההכוון להיי‪-‬טק‬
‫למצטיינים ובמסגרת זו לכלול הכרות עם מסלולי הלימוד ומעבדות הלימודים‪ ,‬הכרה של שוק‬
‫התעסוקה בתחום זה‪ ,‬אופי העבודה‪ ,‬אפשרויות ההתפתחות‪ ,‬תחומי העיסוק בפועל ואפשרויות‬
‫ההשתכרות‪ .‬הודגש כי פיזור רחב יותר של תלמידים אלו בתחומי הלימוד ובסופו של דבר‬
‫במקומות נוספים בשוק העבודה‪ ,‬יכול לגרום לשינוי משמעותי בבחירת תחומי הלימוד ומשלחי‬
‫היד בכלל החברה הערבית‪ .‬כמו כן המידע בכיתה ט' הוא קריטי כי זה השלב בו התלמידים בוחרים‬
‫את המגמות לבגרות‪ .‬לפיכך יש להקדים את "תכנית התיכוניים" כאמור לכיתות ט'‪-‬י' (במקום י"א‪-‬‬
‫י"ב) על מנת שתהיה אפקטיבית‪ .‬בד בבד יש לחזק במסגרת תכנית זו את העבודה עם ההורים על‬
‫מנת להשפיע על בחירה במקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים למתאימים‪ ,‬בדגש על בנות שלומדות את‬

‫המקצועות הרלבנטיים בתיכון‪.‬‬

‫עלה הצורך להתייחס לחסמים במעבר לתעסוקה של בוגרים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬כגון ציונים‬ ‫‪‬‬
‫נמוכים יותר בממוצע במהלך התואר‪ ,‬קושי בתחבורה ציבורית‪ ,‬חוסר נסיון ועוד‪ .‬סיוע יכול להיות‬
‫במסגרת התמחות שבמסגרת התואר המאפשרת התנסות בתעסוקה‪ ,‬וכן ע"י סיוע אישי במתן כלים‬
‫וליווי לעבר תעסוקה‪ ,‬וכן תמריצים למעסיקים בהקשר זה‪ .‬מדובר בעיקר בפעילות של משרד‬

‫העבודה והרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית וכן של מגזר שלישי‪.‬‬

‫צויינה בנוסף החשיבות בצימצום הנשירה של סטודנטים ערבים מהלימודים לתואר במקצועות‬ ‫‪‬‬
‫ההיי‪-‬טק (בפרט בשנה א')‪ ,‬אשר הינה גבוהה מיתר הסטודנטים (בין השאר בגלל הצורך בידיעת‬
‫השפות עברית ואנגלית)‪ .‬לצורך כך מוקצים תקציבים למוסדות להשכלה גבוהה במסגרת תכנית‬

‫ות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית‪.‬‬

‫ה‪ 3.5.‬סטודנטים חרדים‬
‫המועצה להשכלה גבוהה הגדירה את האוכלוסייה החרדית לפי מוסד חינוך של הסטודנט בתיכון (ראה‬
‫הגדרת מל"ג למיהו חרדי‪ .)40‬הלמ"ס אוסף נתונים על כלל הסטודנטים החרדים הלומדים כיום‬
‫במערכת ההשכלה הגבוהה לפי הגדרה זו‪ .‬נכון לתשע"ז למדו ‪ 1,370‬סטודנטים חרדים לקראת תואר‬
‫ראשון באוניברסיטאות ו‪ 4,908-‬במכללות האקדמיות (המתוקצבות ושאינן מתוקצבות ע"י ות"ת)‪.‬‬
‫בתואר השני למדו ‪ 804‬סטודנטים חרדים באוניברסיטאות ו‪ 216-‬במכללות‪ .‬סה"כ מספר הסטודנטים‬

‫‪ 40‬תנאי סף לקבלה למסגרת מיוחדת למגזר החרדי ‪,‬הוא עמידה בהגדרת חרדי ‪,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בנים‪ :‬התלמיד למד מכתה ט' עד י"ב במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים‪ ,‬תשס"ח ‪0222 -‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫או במוסד בעל אורחות דת ותפיסת עולם חרדית‪ ,‬המצוי בפיקוח אחר של משרד החינוך‪.‬‬
‫בנות‪ :‬התלמידה למדה מכתה ט' עד כתה י"ב במוסד בעל אורחות דת ותפיסת עולם חרדית‪ ,‬המצוי בפיקוח אחר של משרד החינוך‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫החרדים באוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בתואר ראשון בתשע"ז (ללא המכללות לחינוך) עמד‬
‫על ‪ ,6,278‬כ‪ 4%-‬מתוך כלל הסטודנטים בתואר ראשון במוסדות אלו‪ ,‬פחות ממחצית משיעורם‬

‫באוכלוסיה‬
‫(כ‪ .)9%-‬כ‪ 2/3-‬מהסטודנטים הן נשים חרדיות‪ .‬כמחצית מהסטודנטים החרדים פונים ללימודי עסקים‬
‫ומדעי הניהול‪ ,‬מקצועות עזר רפואיים ומשפטים‪ .‬שיעור הלומדים את מקצועות ההיי‪-‬טק בתשע"ז עומד‬

‫על כ‪ ,21%-‬מרביתם למדו במכללות האקדמיות‪.‬‬

‫התפלגות סטודנטים חרדים לפי תחום לימודים‪ ,‬תשע"ז‬

‫‪18%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪2%‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים כוללים את הסטודנטים החרדים לפי הגדרת מל"ג למיהו חרדי‪.‬‬

‫‪ .2‬לא כולל את האו"פ‬
‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫בשנים האחרונות מספר הסטודנטים החרדים הלומדים תואר ראשון בכלל ובמקצועות ההיי טק בפרט‬
‫נמצא במגמת עליה‪ .‬מתשע"ג לתשע"ז שיעור הגידול של הסטודנטים החרדים בתחום מדעי המחשב‬

‫עמד על יותר מ‪ .150%-‬בתחום ההנדסה והאדריכלות שיעור הגידול היה יותר מ‪.300%-‬‬

‫‪126‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫סטודנטים חרדים בתואר ראשון באוניברסיטאות לפי תחום‪ ,‬תשע"ג‪-‬תשע"ז‬

‫‪215‬‬
‫‪178‬‬

‫‪50 64‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪28 30‬‬ ‫‪64‬‬

‫‪34‬‬

‫תשע"ג‬ ‫תשע"ד‬ ‫תשע"ה‬ ‫תשע"ו‬ ‫תשע"ז‬

‫מתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬ ‫הנדסה ואדריכלות‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים כוללים את הסטודנטים החרדים לפי הגדרת מל"ג למיהו חרדי‪.‬‬

‫‪ .2‬לא כולל את האו"פ‬
‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫סטודנטים חרדים בתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק לפי סוג מוסד‪ ,‬תשע"ו‪-‬תשע"ז‬

‫‪661‬‬ ‫‪650‬‬
‫‪403‬‬ ‫‪430‬‬

‫‪64 50‬‬ ‫‪75 68‬‬

‫מכללות אקדמיות אוניברסיטאות מכללות אקדמיות אוניברסיטאות‬

‫תשע"ו‬ ‫תשע"ז‬

‫הנדסת חשמל והנדסת מערכות מידע מדעי המחשב‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים כוללים את הסטודנטים החרדים לפי הגדרת מל"ג למיהו חרדי‪.‬‬

‫‪ .2‬לא כולל את האו"פ‬
‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫‪127‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מספר הסטודנטים החרדים הלומדים את מקצועות ההיי טק עמד על ‪ 1,178‬בתשע"ו ו‪ 1,223-‬בתשע"ז‬
‫(ללא האוניברסיטה הפתוחה)‪ ,‬כאשר מרביתם למדו במכללות האקדמיות‪ ,‬שם מתקיימות תוכניות‬
‫מיוחדות לאוכלוסייה זו לעומת האוניברסיטאות שבהם רוב הסטודנטים החרדים משולבים בקמפוס עם כלל‬
‫הסטודנטים‪ .‬באוניברסיטאות מספר הסטודנטים החרדים הלומדים תחום מדעי המחשב היה ‪ 64‬בלבד‬
‫בתשע"ו ועלה במעט ל‪ 75-‬בתשע"ז‪ .‬בהנדסת חשמל והנדסת מערכות מידע למדו באוניברסיטאות ‪50‬‬
‫סטודנטים חרדים בלבד בתשע"ו ו‪ 68-‬בתשע"ז‪ .‬במכללות האקדמיות לעומת זאת מספר הסטודנטים‬
‫החרדים הלומדים תחום מדעי המחשב עמד על ‪ 661‬ו‪ 650-‬בתשע"ו ותשע"ז בהתאם ובהנדסת חשמל‬
‫מספרם היה ‪ 403‬ו‪ 430-‬בשנים אלו‪ .‬מדובר בעיקר בנשים חרדיות‪ .‬יצוין כי מהחלטת מל"ג ממאי ‪2017‬‬
‫בנושא העקרונות המנחים לגיבוש המדיניות להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית‬
‫בתוכנית הרב‪-‬שנתית תשע"ז‪-‬תשפ"ב עולה כי השאיפה היא להגיע בעתיד לכך שהיחס בין הסטודנטים‬
‫החרדיים באוניברסיטאות לבין הסטודנטים החרדיים במכללות יהיה דומה ליחס זה בקרב כלל אוכלוסיית‬
‫הסטודנטים בישראל‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי יינתן דגש להגדלת מספר הסטודנטים החרדים בתוכניות של‬
‫האוניברסיטאות במגוון מסלולים‪ .‬בנוסף נקבע כי ות"ת תפעל לקידום "תוכניות דגל" ייחודיות כדי לפרוץ‬

‫את הדרך של האוכלוסייה החרדית לתחומים נוספים לרבות מדעים והנדסה‪.‬‬

‫מדוח המועצה הלאומית לכלכלה‪ 41‬עולה כי נשים חרדיות מהוות פלח גדל והולך מצעירות ישראל‪ ,‬ושנתון‬
‫בגילאי תיכון עומד על כ‪ 8,500-‬נשים בגיל זה (כ‪ 13%-‬מכלל הנשים)‪ .‬מרבית החרדיות לומדות במסגרת‬
‫סמינרים חרדיים במסלול לבגרות ויתר בנות המחזור נבחנות בבחינות תחליפיות לבגרות ‪ -‬בחינות מכון‬
‫סאלד‪ ,‬המוכרות על ידי יחידות בגרות‪ .‬בבחינות סאלד במתמטיקה התלמידות נבחנות ברמה זהה ונמוכה‬
‫יחסית‪ ,‬המקנה זכאות ל‪ 2-‬יח"ל בלבד‪ .‬כ‪ 90% -‬מהחרדיות ממשיכות לאחר סיום י״ב ללימודי י״ג‪-‬י״ד‬
‫במסגרת הסמינר‪ .‬מתוך בנות הסמינר כ‪ 41%-‬להוראה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעשור האחרון אנו עדים לביקוש גובר‬
‫והולך ללימודי הנדסאות בקרב צעירות חרדיות‪ .‬לפי הדוח נשים אלה בסופו של דבר משתלבות בדרגים‬

‫הנמוכים של תעשיית ההיי‪-‬טק ובשכר נמוך‪ ,‬ואופק הקידום שלהן מוגבל‪.‬‬

‫במסגרת הוועדה עלתה הצעה שהאוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬אשר יכולה לפתוח קבוצות לימוד באופן גמיש‪,‬‬
‫תציע לסמינרים החרדים אפשרות לפתוח קבוצות לימוד במדעי המחשב (ובתחומים נוספים) לבנות‪ .‬בדרך‬
‫זו ניתן יהיה להציע לחרדיות תואר אקדמי בתחום נדרש ותעסוקה בשכר גבוה‪ .‬יצוין כי כ‪ 308-‬תלמידים‬
‫חרדים לומדים באוניברסיטה הפתוחה ומיעוטם לומד את התחום הטכנולוגי‪-‬מדעי‪ .‬גם בהחלטת מל"ג‬
‫בנושא נקבע כי יקודם "פיתוח ועידוד אפשרויות לשיתוף פעולה עם סמינרים חרדים לשילוב תלמידות‬
‫הסמינרים להשתלב בו‪-‬זמנית בלימודים אקדמיים‪ .‬זאת‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬על ידי לימודים באוניברסיטה הפתוחה‬
‫ואפיקי המעבר שזו מאפשרת‪ ,‬וכן על ידי שימוש מוגבר בטכנולוגיות להוראה מקוונת‪ ,‬כפי שמקדמת כיום‬

‫המל"ג במדיניות התוכנית הרב‪-‬שנתית"‪.‬‬

‫‪" 41‬סטודנטיות למקצועות ההיי‪-‬טק יעד לאומי והמלצות מעשיות"‪ ,‬נילי בן טובים ונעם קוסט‬

‫‪128‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫יצוין כי המעבר של חרדיות ללימודים אקדמיים בדרך כלל מצריך מכינות של מס' חודשים להשלמת פערי‬
‫ידע‪ ,‬לעומת הגברים החרדים שם מדובר בהיעדר לימודי ליבה ובפרט מתמטיקה המהווה גורם מעכב‬
‫בכניסה להשכלה גבוהה בכלל ולמקצועות ההיי‪-‬טק בפרט‪ .‬מעבר לכך קיים קושי מהותי אצל נשים וגברים‬

‫כאחד ברמת השליטה בשפה האנגלית‪.‬‬

‫תכנית ות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית‪ ,‬כוללת מלגות והלוואות לסטודנטים וסטודנטיות‬
‫חרדים‪ ,‬בהתבסס על מצב סוציואקונומי ותחומי לימודים מועדפים‪ .‬מומלץ לשקול הגדלת מלגות‪/‬הלוואות‬

‫ללומדים את מקצועות ההייטק היות ומדובר בלימודים טובעניים אשר יש קושי לעבוד במקביל אליהם‪.‬‬

‫בדיון בוועדה הוצגה תכנית משרד העבודה לשילוב החברה החרדית בתעסוקה בענף ההיי‪-‬טק‪ .‬התכנית‬
‫מיועדת לשלב קבוצות עילית במשרות מפתח בהיי‪-‬טק ע"י מעטפת תעסוקתית‪ ,‬לרבות‪ :‬כישורים רכים‪,‬‬
‫כלים תעסוקתיים‪ ,‬מנטורינג‪ ,‬מלגת קיום חודשית וכד'‪ .‬התכנית למעשה תהווה השלמה למעטפת לחרדים‬

‫בתכנית "הישגים להיי‪-‬טק" אשר תורחב‪ ,‬ותעבוד על הממשק של אקדמיה‪-‬תעסוקה‪.‬‬

‫ה‪ 3.6.‬עידוד הפריפריה‬

‫מנתוני מערכת החינוך לעיל עולה שהפערים בין תושבי הפריפריה החברתית‪-‬כלכלית לאוכלוסיה ה"חזקה"‬
‫מתחילים במערכת החינוך ‪ -‬שיעור הלומדים מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל באשכולות הנמוכים מהווה בשנים‬
‫האחרונות כמחצית מהאשכולות הגבוהים‪ .‬כמו כן מנתוני הדוח של הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומשרד‬
‫העבודה‪ 42‬עולה כי קיים קשר חיובי ברור וחזק בין שכר ההורים והסיכוי להשתלב בהיי‪-‬טק בשכר גבוה‪.‬‬

‫בנוסף יש קשר ברור בין מעמד סוציואקונומי (הפעם ברמת הישוב) לבין סיכוי זה‪.‬‬

‫שיעור ההיי‪-‬טקסיטים לפי ישוב מגורים בגיל ‪ 17‬ומעמד סוציואקונומי של היישוב‬

‫שיעור ההיי טקיסטים שצמחו ביישוב‬ ‫‪0.18‬‬

‫‪0.16‬‬ ‫כוכעבוימאריר‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.12‬‬ ‫רעננה‬ ‫השרון‬ ‫רמת‬
‫‪0.10‬‬ ‫קריית‬
‫‪0.08‬‬ ‫שמואל‬ ‫אגובנועת‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.04‬‬ ‫בחייאפלהיק‬ ‫קריית כטפברעוסןבא‬
‫‪0.02‬‬ ‫גני תקווהרמתקגרןיית‬
‫‪0.00‬‬ ‫שותהלתםזלאכנבמריוסונןבצדי‪-‬ייעורנפקיואהבקשניועןהוכפםלפדתצערייחוינלןויתנשתקהראוזוונקהרהריריייתנהאתנתיאה בת ים ערד‬
‫פרדס חנה‪-‬כרכור נצרת עילית‬
‫מעלה אדומים עפולהקריית גת‬
‫אוטריירהתודכהרמלשדרוטרתבאירעימרלכוההווחדיאנםורתופישקביוליםתםביצתפשתבנמישבררכקסים‬ ‫מזכרת בתיה‬

‫כפר קרע סח'ניןאום אל‪-‬פחם‬

‫מעמד סוציואקונומי של הישוב ‪-0.02‬‬

‫מעמד נמוך‬ ‫מעמד גבוה‬

‫‪“ 42‬המקפצה להיי‪-‬טק”‪ ,‬יעל הרפז מזוז וזאב קריל‬

‫‪129‬‬

‫פרק ה' – השלה גבוהה‬

‫ות"ת פועלת להנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה וראתה חשיבות להנגיש את לימוד ההנדסה‬
‫והמדעים המדויקים לצעירי הפריפריה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בין השאר‪ ,‬החליטה במהלך ‪ 2015‬לתמוך בתכנית‬
‫פיילוט "הישגים להיי‪-‬טק" המיועדת לצעירים מהפריפריה אשר אינם עומדים בתנאי הקבלה ללימודים‬
‫אקדמיים במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה‪ ,‬אולם הם בעלי פוטנציאל אקדמי לתחומים אלה על‬
‫בסיס מבחני מיון ייעודיים וכן בעלי מוטיבציה גבוהה‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬מתקשים לעמוד בנטל הכלכלי של‬

‫הלימודים‪.‬‬

‫בתכנית מושם דגש מיוחד על שיעור ההשתתפות של אוכלוסיות ייחודיות‪ ,‬כגון ערבים‪ ,‬חרדים‪ ,‬יוצאי‬
‫אתיופיה ובנוסף על שיעור השתתפותן של נשים‪ .‬התכנית מהווה הזדמנות למוביליות חברתית‬
‫לצעירים מן הפריפריה החברתית‪-‬כלכלית ובו בזמן עונה לצורך בהגדלה וגיוון של בוגרי תואר אקדמי‬
‫במדעים ובהנדסה‪ .‬כיום התכנית מופעלת ע"י שלוש אוניברסיטאות‪ ,‬הטכניון‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫ואוניברסיטת בר אילן‪ .‬התכנית מלווה את הסטודנטים המשתתפים בה בכל שלבי המכינה ובכל שלבי‬
‫התואר הראשון‪ .‬המחזור הראשון של התכנית החל בתשע"ו‪ .‬בתשע"ח השתתפו בתכנית כ‪540-‬‬
‫סטודנטים בשלושת המחזורים‪ .‬התכנית מתוקצבת בתקציב ייעודי בהתאם להחלטת הממשלה (מס'‬

‫‪ )2025‬ולהחלטת ות"ת כאמור‬

‫התפלגות קבוצות אוכלוסייה בתכנית "הישגים להיי‪-‬טק"‬

‫נשים יוצאי אתיופיה חברה חרדית חברה ערבית‬

‫‪16%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪26% 27%‬‬ ‫‪24%‬‬
‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪20%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪9% 8%‬‬
‫‪3%‬‬ ‫‪6%‬‬

‫מחזור א‬ ‫מחזור ב‬ ‫מחזור ג‬ ‫כללי‬

‫מקור‪ :‬ות"ת‬

‫‪130‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫הוועדה סבורה כי הנתיב העיקרי להרחבת היצע בעלי הכישורים המתאימים ללימודים‬
‫אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק לטווח הארוך הינו בית הספר התיכון‪ ,‬באמצעות הקניית‬
‫ידע מדעי וטכנולוגי רחב‪ ,‬וכי יש להקדיש מאמצים משמעותיים להגדלת היקף ואיכות‬
‫ההכשרה שם‪ ,‬כפי שמומלץ בדוח‪ .‬עם זאת סברה הוועדה כי במקביל ראוי להעניק בטווח‬
‫המיידי הזדמנות למועמדים להשכלה גבוהה מקרב אוכלוסיות שהייצוג שלהן במקצועות‬
‫ההיי‪-‬טק נמוך יחסית‪ .‬הוועדה ממליצה לפיכך להמשיך בתכניות קדם אקדמיות‬
‫לפריפריה החברתית‪ ,‬לחרדים‪ ,‬לערבים וליוצאי אתיופיה‪ ,‬ובפרט את תכנית "הישגים‬

‫להיי‪-‬טק" אשר בתקצוב ות"ת‪ ,‬תוך מעקב ובקרה על תוצאותיה בפועל‪.‬‬

‫חרדים‪ -‬המאמץ בנושא זה הינו חלק מהתכנית הכללית של ות"ת להנגשת ההשכלה‬
‫הגבוהה לחברה החרדית‪ ,‬כאשר הדגש במקצועות ההיי‪-‬טק הינו בעיקר על השלמת‬
‫חסרים אקדמיים ניכרים במתמטיקה ואנגלית‪ ,‬כאשר החסך הגדול יותר הינו בקרב‬
‫גברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬עולה כי על מנת לשלב חרדים במקצועות ההיי‪-‬טק יש לפתור את החסם‬
‫הכלכלי‪ ,‬שכן בשונה מאוכלוסיות אחרות הגברים החרדים מגיעים למערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה בגילאים מאוחרים יותר והם לרוב בעלי משפחות‪ ,‬זאת בנוסף להשקעה הנדרשת‬
‫מהם על מנת להשלים את בסיס הידע הנדרש למקצועות אלה‪ .‬כמו כן יש לשים דגש על‬

‫לווי לעבר תעסוקה איכותית של בוגרי התכניות‪ .‬לפיכך הוועדה ממליצה‪:‬‬

‫‪ ‬לטפל בנושא המכינות לחרדים באופן שיאפשר גמישות באורך והיקף המכינות כך‬
‫שיתאימו לצורכי החברה החרדית‪( .‬למשל מכינות ארוכות בעת הדח"ש של הבנים‪,‬‬

‫או מכינות קצרות בשביל הנשים);‬

‫‪ ‬לשקול סיוע כלכלי מוגדל לחרדים הלומדים את מקצועות ההיי‪-‬טק במסגרת תכנית‬
‫המלגות וההלוואות של ות"ת‪.‬‬

‫לתמוך בתכנית למצטיינים מהחברה החרדית אשר יהוו נבחרת מובילה‪ ,‬בהיקף של‬ ‫‪‬‬
‫כ‪ 20-30-‬סטודנטים למחזור למשך שלושה מחזורים‪ .‬במסגרת התכנית תינתן‬
‫מעטפת סיוע רחבה הכוללת סיוע אקדמי אינטנסיבי‪ ,‬לווי חברתי‪ ,‬אישי‪ ,‬תעסוקתי‬
‫(כולל‪ :‬כישורים רכים‪ ,‬כלים תעסוקתיים‪ ,‬מנטורינג וכד')‪ ,‬מלגת קיום חודשית וסיוע‬
‫בהשמה במשרות איכות בתעשיית ההיי‪-‬טק‪ .‬התכנית תופעל ע"י משרד העבודה‬

‫ובמימונו‪ ,‬בשיתוף ות"ת‪ ,‬ויכולה להתבסס על תכנית "הישגים להיי‪-‬טק"‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫חברה ערבית‪ -‬הוועדה רואה חשיבות רבה בהגדלת שיעור הסטודנטים מהחברה הערבית‬
‫המשתלבים בלימודים אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬בהתאם לכך מומלץ שות"ת באמצעות‬
‫תכנית "רואד" להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית ובשת"פ עם ארגוני שטח המומחים‬
‫בתחום תגדיל את פעולות ההסברה והחשיפה של מועמדים להשכלה גבוהה מהחברה הערבית‪,‬‬
‫מורים והורים על מנת שישתלבו בלימודים אקדמיים בתחומי ההיי‪-‬טק‪ .‬כמו כן מומלץ כי‬
‫ות"ת תמשיך להקצות תקציב מיוחד במסגרת התכנית לחברה הערבית‪ ,‬עבור מכינות‬
‫לסטודנטים המבקשים להשתלב בתחומים אלה‪ ,‬מעטפת לצמצום נשירה ותמיכה בשנה א'‬
‫וכד'‪ .‬בנוסף מומלץ כי תינתן עדיפות עליונה למימון מלגות לתואר ראשון לסטודנטים בתחומי‬

‫ההיי‪-‬טק במסגרת קרן המלגות "אירתקא"‪.‬‬
‫לאור החשיבות בסיוע להשתלבות אקדמאים בני החברה הערבית בתעשיית ההיי‪-‬טק להמשיך‬
‫לקדם תכניות של משרד העבודה‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי ושל מגזר‬
‫שלישי הן בצד העובדים והן בצד המעסיקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסגרת מרכזי קריירה לחברה הערבית‬
‫אשר במוסדות להשכלה גבוהה מומלץ להקצות תקציב נוסף לכל מוסד לביצוע פעולות לסיוע‬
‫בהשמת סטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬במסגרת זו לבחון את האפשרות לתמוך בתכניות‬

‫לקידום התמחות מעשית של סטודנטים ערבים בעבודה במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ה‪ .3.7.‬נשירה בשנה א' וסיום לימודים‬
‫ממצאים ראשונים מתוך סקר השכלה גבוהה לשנת ‪ 2014‬בוחנים את מצב הסטודנטים בסוף שנת‬
‫הלימודים הראשונה‪ .‬הנתונים מעידים כי שיעור הסטודנטים בשנה הראשונה שלא המשיכו בלימודים‬
‫במוסד להשכלה גבוהה עמד על ‪ 9.4%‬במדעי המחשב ו‪ 8.2%-‬בהנדסת חשמל והנדסת מערכות מידע‬
‫לעומת ‪ 7.5%‬בכל תחומי הלימוד‪ .‬שיעור הסטודנטים שהחליפו מקצוע לימוד במדעי המחשב עמד על‬
‫‪ 17.1%‬באוניברסיטאות לעומת ‪ 3%‬בלבד במכללות האקדמיות‪ ,‬בהנדסת חשמל והנדסת מערכות‬
‫מידע שיעורם עמד על ‪ 12.6%‬ו‪ 9%.7-‬בהתאם‪ .‬נתונים אלה מעידים כי שיעור הסטודנטים שאינם‬

‫ממשיכים במקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות הוא גבוה יחסית‪.‬‬

‫נתוני סטודנטים בסוף השנה הראשונה לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק‪2014 ,‬‬

‫מתוך סקר השכלה גבוהה ‪ 2014‬של הלמ"ס‬

‫לאורך השנים נערכו על ידי הלמ"ס מעקב להמשך הלימודים ומצב סיום לימודים של סטודנטים‬
‫בתחומים שונים‪ .‬בדיקה של מצב סיום לימודים של סטודנטים שהחלו לימודיהם ב‪ ,2008-‬שש שנים‬
‫לאחר תחילת לימודי תואר ראשון באוניברסיטאות‪ ,‬מעידה כי קיים פער בין התחומים השונים באופן‬
‫כללי ובהיי‪-‬טק בפרט‪ .‬אחוזי הנשירה גבוהים בעיקר במתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה ומדעי המחשב‪ ,‬ביחס‬
‫לתחומים אחרים‪ 26.1% :‬מהסטודנטים שהחלו ללמוד לימודי תואר ראשון בתחום מתמטיקה‪,‬‬
‫סטטיסטיקה ומדעי המחשב לא סיימו את לימודיהם בטווח של ‪ 6‬שנים‪ 17.4% ,‬סיימו לימודים בתחום‬
‫אחר ורק ‪ 56.5%‬סיימו לימודים בתחום שבו החלו‪ .‬בתחום ההנדסה ואדריכלות לעומת זאת רק‬
‫‪ 15.4%‬לא סיימו בטווח של ‪ 6‬שנים‪ 7.2% ,‬סיימו בתחום אחר ו‪ 77.4%-‬סיימו בתחום שבו החלו‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ביתר המקצועות הריאליים סיימו בתחום בו החלו ללמוד ‪ 57.6%‬מהלומדים במדעים הפיזיקליים‪,‬‬
‫‪ 66.1%‬במדעים הביולוגיים‪ 81.2% ,‬במקצועות עזר רפואיים‪ 84.8% ,‬בחקלאות ו‪ 94.4%-‬ברפואה‬

‫סטודנטים שהחלו לימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ב ‪2008 -‬‬
‫לפי תחום לימודים ומצב סיום לימודיהם‬

‫‪26.6‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪26.1‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪77..92‬‬ ‫‪15.4‬‬ ‫לא‬
‫‪23.7‬‬ ‫‪25.4‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪15.3‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫סיימו‬
‫בטווח ‪6‬‬
‫‪17.4 20.5 17.0‬‬ ‫שנים‬
‫סיימו‬
‫‪49.7 55.0 77.2 82.9 73.6 94.4 81.2 56.5 57.6 66.1 84.8 77.4‬‬ ‫בתחום‬
‫אחר‬

‫מדעי הרוח‬ ‫סיימו‬
‫חינוך והכשרה להוראה‬ ‫בתחום‬
‫בו החלו‬
‫מדעי החברה‬
‫עסקים ומדעי הניהול‬

‫משפטים‬
‫רפואה‬

‫מקצועות עזר רפואיים‬
‫מתמטיקה‪,‬‬

‫סטטיסטיקה ומדמ"ח‬
‫המדעים הפיזיקליים‬
‫המדעים הביולוגיים‬

‫חקלאות‬
‫הנדסה ואדריכלות‬

‫בעקבות הדרישה להגדלת מספר הסטודנטים בתחום ההיי‪-‬טק בשנים האחרונות‪ ,‬נערכה בדיקה נוספת‬
‫על ידי הלמ"ס לסטודנטים שהחלו ללמוד ב‪ 2009-‬בבמקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬הנתונים מראים כי שיעור‬
‫הסטודנטים שהחלו ללמוד מדעי המחשב (כולל מתמטיקה וסטטיסטיקה) באוניברסיטאות וסיימו את‬
‫התואר בתוך שש שנים (‪ )59%‬נמוך יותר משיעורם ביתר מקצועות ההיי‪-‬טק (בהנדסת חשמל ‪67%‬‬

‫והנדסת מערכות מידע ‪.)69%‬‬

‫‪134‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫סטודנטים שהתחיל לימודים לתואר ראשון ב‪ 2009-‬במקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות‬

‫‪100%‬‬
‫‪17% 14% 16% 22%‬‬

‫‪15% 17% 18%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪75%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪69% 69% 67% 59% 25%‬‬

‫‪0%‬‬

‫הנדסת חשמל הנדסת מערכות מידע סה"כ תחומי לימוד‬ ‫מדעי המחשב‬

‫לא סיימו תואר תוך שש שנים התחילו וסיימו במקצוע אחר התחילו וסיימו במקצוע‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬התחילו וסיימו במקצוע‪ :‬כולל סטודנט שלא החליף מקצוע ולא החליף מוסד וסטודנט שלא החליף מקצוע אך החליף מוסד‪.‬‬

‫‪ .2‬התחילו וסיימו במקצוע אחר‪ :‬כולל סטודנט שהחליף מקצוע ולא החליף מוסד וסטודנט שהחליף מקצוע ומוסד‪.‬‬

‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫פילוח נתונים של סיום ומשך לימודים של סטודנטים שהחלו ללמוד ב‪ 2008-‬את מקצוע מדעי המחשב‬
‫באוניברסיטאות לפי מוסד‪ ,‬מעיד כי המצב בטכניון הוא חריג‪ :‬רק ‪ 32.5%‬מהסטודנטים קיבלו תואר‬
‫בתחום בו החלו ללמוד‪ .‬ביתר המוסדות אחוז מקבלי תואר במקצוע שבו החלו גבוה יותר‪58.5% :‬‬

‫בחיפה‪ 71.4% ,‬בבר אילן‪ 73.7% ,‬בעברית‪ 75.2% ,‬בבן גוריון ו‪ 77.9%-‬בתל אביב‪.‬‬
‫בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה אחוז הסטודנטים שקיבלו תואר במקצוע שהחלו ללמוד הוא הנמוך ביותר‬
‫באוניברסיטה העברית ובה רק ‪ 36.5%‬קיבלו תואר במקצוע שבו החלו ללמוד‪ .‬שיעורים גבוהים יותר‬
‫ניתן לראות ביתר האוניברסיטאות‪ 62.8% :‬בטכניון‪ 70.1% ,‬בת"א‪ 81.7% ,‬בבן גוריון‪ ,‬ובבר אילן‬

‫‪.89.7%‬‬
‫בטכניון ובאוניברסיטה העברית אחוז הסטודנטים אשר לא מקבלים תואר בתחום שבו התחילו ללמוד‬
‫וממשיכים ומסיימים את הלימודים בתחום היי‪-‬טק אחר‪ ,‬גבוה במיוחד (מדעי המחשב בטכניון ‪-‬‬

‫‪ 30.5%‬והנדסת חשמל באו"ע – ‪.)16.5%‬‬
‫באופן כללי סטודנטים רבים במקצועות ההיי‪-‬טק לא מקבלים תואר ‪ 6‬שנים לאחר תחילת הלימודים‪:‬‬

‫‪ 18.8%‬במדעי המחשב ו‪ 13.6%-‬בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪.‬‬

‫‪135‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫סיום ומשך לימודים של סטודנטים שהחלו ללמוד ב‪ 2008-‬במדעי המחשב‪ ,‬לפי מוסד‬

‫לא קיבל תואר עד‬ ‫‪100‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪28.9‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪12.4‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪6.2‬‬
‫קיבל תואר במקצוע‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4.9‬‬
‫אחר שלא בתחום‬
‫ההייטק‬

‫קיבל תואר במקצוע‬ ‫‪30.5‬‬
‫‪ 40 73.7 77.9 71.4 75.2‬אחר בתחום ההייטק‬
‫‪59.9‬‬ ‫‪58.5‬‬
‫קיבל תואר במקצוע‬
‫‪ 20‬שהחל ללמוד‬
‫‪32.5‬‬

‫‪0‬‬

‫בן גוריון חיפה בר אילן ת"א הטכניון העברית סה"כ‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים מתייחסים למקצוע מדעי המחשב בלבד‬

‫‪ .2‬מקור‪ :‬למ"ס‬

‫סיום ומשך לימודים של סטודנטים שהחלו ללמוד ב‪2008-‬‬
‫בהנדסת חשמל‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬תקשורת ומחשבים‪ ,‬לפי מוסד‬

‫‪100‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪9.2‬‬
‫לא קיבל תואר עד ‪2015‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪44..48‬‬
‫‪7.2‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪7.5‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪10.7‬‬

‫תואר במקצוע אחר‬ ‫‪0‬קש‪6‬ילבאל‬ ‫‪8.2‬‬
‫בתחום ההייטק‬ ‫‪9.4‬‬

‫‪0‬ק‪4‬יבל תואר במקצוע אחר‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪89.7‬‬ ‫‪81.7‬‬
‫בתחום ההייטק‬
‫‪72.5‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪70.1‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪36.5‬‬
‫קיבל תואר במקצוע שהחל‬
‫ללמוד‬
‫‪0‬‬

‫בן גוריון בר אילן ת"א הטכניון העברית סה"כ‬

‫מקור נתונים‪ :‬למ"ס‬

‫‪136‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫בהתייחס לנתוני הנשירה העלו נציגי האוניברסיטאות את הבעיה של רמת הידע במקצועות ליבה כמו‬
‫מתמטיקה פיסיקה ומדעי המחשב ברמה של ‪ 5‬יח"ל בקרב מועמדים שמתקבלים ללמודי הנדסה ומדעי‬
‫המחשב‪ .‬לטענתם חלק מהתלמידים באים עם מיומנות בפתרון תרגילים ולא בחשיבה מתמטית והבנת‬

‫החומר לעומק‪.‬‬
‫פערי ידע במקצועות הנ"ל הם אחד הגורמים לאחוז נשירה גבוה מאוד מלימודים בתחומים‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬וניתן לצמצם אותם ע"י מתן תגבורים לפני הלימודים ובמהלך שנה א' לסטודנטים‬
‫הזקוקים לכך‪ .‬חשיבות ניתנת גם ללמידה בקבוצות אחרי שעות הלימודים‪ ,‬דבר המחייב יצירת תנאים‬
‫מתאימים בקמפוס כגון חדרי לימוד ומעונות סטודנטים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תמיכה ולווי אישי – כספיים ולימודיים‬
‫לסטודנטים הזקוקים לכך‪ ,‬חשובים כדי לסייע לסטודנטים להתמודד עם דרישות הלימודים‪ ,‬לחץ‪ ,‬עומס‬

‫וכד'‪ ,‬וכדי לתת מענה לחסמים כלכליים ואחרים כך שיאותרו מבעוד מועד‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ה‪ .3.8.‬סטודנטים בתחומי ההייטק הלומדים באוניברסיטה פתוחה‬

‫בתחום ההיי טק הרחב ניתן ללמוד באוניברסיטה הפתוחה תואר ראשון במקצועות מתמטיקה‪ ,‬מדעי‬
‫המחשב (חד חוגי ודו חוגי) והנדסת תוכנה‪ .‬לימודי תואר שני בתחום ההיי טק מתקיימים במדעי‬
‫המחשב בלבד‪ .‬אופי הלימודים באו"פ שונה מהותית מיתר מוסדות לימוד‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬סטודנט יכול‬
‫להירשם לקורסים בודדים בתחומי לימוד שונים ויכול לפרוס את הלימודים לאורך זמן רב‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם‬
‫שיטת הספירה של הסטודנטים במוסד שונה לעומת הספירה במוסדות האחרים‪ .‬נתוני הסטודנטים‬
‫נחלקים לנרשמים חדשים ונרשמים חוזרים‪ ,‬ואלו האחרונים נספרים לפי שנת הלימוד שלהם במוסד‪:‬‬
‫שנה ראשונה‪ ,‬שנה שנייה ושנה שלישית‪ .43‬לצורך ספירת הסטודנטים הלומדים באו"פ במקצוע מסוים‪,‬‬
‫אנו מתבססים על מספר הנרשמים החוזרים הלומדים בשנה השלישית‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר והשנה השלישית‬
‫של הסטודנטים מעידה על כך שהסטודנטים השלימו את רוב החובות לקראת תואר ראשון מלא בתחום‬

‫מסויים ולא לומדים קורסים בודדים‪.‬‬

‫סה"כ סטודנטים שלמדו לתואר ראשון באו"פ בתשע"ז עמד על ‪ ,41,267‬בהשוואה ל‪43,050-‬‬
‫בתחילת העשור‪ .‬מספר הסטודנטים שלמדו לקראת תואר ראשון (לפי הנרשמים בשנה השלישית) בכל‬
‫המקצועות עמד על ‪ 10,130‬בשנת תשע"ז‪ .‬מספר הסטודנטים שלמדו לקראת תואר ראשון במדעי‬
‫המחשב‪ 44‬עמד על ‪ .358‬מתחילת העשור נרשמה ירידה במס' הסטודנטים בהדרגה עד תשע"ד אז עמד‬
‫מס' הסטודנטים על ‪ 259‬ומאז הוא בעליה‪ .‬במקצועות מתמטיקה והנדסת מחשבים מספר הסטודנטים‬
‫נמוך משמעותית בהשוואה למדעי המחשב ונמצא במגמת עלייה מתונה‪ .‬בתשע"ז ‪ 75‬סטודנטים למדו‬

‫לקראת תואר ראשון במתמטיקה ו‪ 11-‬לקראת תואר ראשון בהנדסת מחשבים‪.‬‬

‫‪ 43‬האו"פ מדווחת על שנת הלימוד של הסטודנטים בהתבסס על מספר יחידות הלימוד (יח"ל) שעשו עד השנה המדווחת‪ .‬בשנה‬
‫הראשונה הסטודנטים השלימו עד ‪ 36‬יח"ל‪ ,‬בשנה השנייה – עד ‪ 72‬יח"ל ובשנה השלישית – ‪ 72‬יח"ל ומעלה‪ .‬תואר מלא מורכב‬
‫מ‪ 108-‬יח"ל‪ .‬שנת הלימוד‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינה משקפת את שנת הלימוד האקדמית של הסטודנטים אלא את מצבור יח"ל שהשלימו עד אז‪.‬‬

‫‪ 44‬מקצוע הלימוד לפי הצהרת הסטודנט‪ .‬מס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק הנכללים בתחום מדעי המחשב גדול יותר והגיע‬
‫בתשע"ז ל‪.570-‬‬

‫‪138‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫סטודנטים שנה שלישית בתחומי ההיי‪-‬טק באו"פ‬

‫‪400‬‬ ‫‪358‬‬
‫‪345‬‬ ‫‪259‬‬

‫‪300‬‬

‫‪200‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪03‬‬ ‫‪11‬‬

‫תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע‬

‫מתמטיקה‬ ‫מדעי המחשב‬ ‫הנדסת מחשבים ‪ -‬מדעי המחשב‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ .1‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬
‫‪ .2‬לפי מקצוע לימוד ראשון של הסטודנט‬

‫יש לציין כי בנוסף לתארים מלאים באו"פ בתחומי ההיי‪-‬טק מציעה האוניברסיטה אפיקי מעבר בהם‬
‫יכולים הסטודנטים להמשיך ללימודים בתחומים אלה במוסדות אקדמיים אחרים‪ ,‬על סמך ההישגים‬
‫באו"פ‪ .‬היתרון במסלול זה הוא שניתנת ההזדמנות להתחיל ללמוד באו"פ גם מבלי עמידה בתנאי קבלה‬

‫מקדימים‪.‬‬

‫שיעור הנשים הלומדות בשנה השלישית לקראת תואר ראשון באו"פ עומד על כ‪ 60%-‬בעשור‬
‫האחרון‪ ,‬בדומה ליתר המוסדות‪ .‬לעומת זאת במקצוע מדעי המחשב שיעור הנשים בשנה השלישית‬
‫לקראת תואר ראשון נמוך בהרבה ועמד על ‪ 19%‬בתשע"ז לעומת ‪ 14%‬בתחילת העשור‪ .‬לפי נתוני‬
‫האו"פ שיעור הסטודנטים מהחברה הערבית והחרדית במדעי המחשב נמוך יחסית (‪ 5%‬ו‪2%-‬‬

‫בהתאמה בתשע"ו)‪.‬‬

‫מספר הסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב עמד על ‪ 291‬בתשע"ז‪ .‬בשנת תשס"ו הגיע מספר זה‬
‫לשיא ועמד על ‪ .302‬לאחר מכן החלה מגמת ירידה שנמשכה כמה שנים אך בשנים האחרונות שוב‬

‫החלה מגמת עליה במספר הסטודנטים לתואר שני‪.‬‬

‫מס' מקבלי תארים באו"פ בתשע"ו היו ‪ 7,674‬מהם ‪ 4,155‬בתואר ראשון‪ 3,388 ,‬בתואר שני ו‪131-‬‬
‫בלימודי תעודה‪ .‬כ‪ 4%-‬מתוך בוגרי תואר ראשון ‪ 146‬קיבלו תואר במדעי המחשב ובמתמטיקה‪ .‬עדיין‬

‫אין בוגרים בהנדסת מחשבים באו"פ‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫בוגרים בתחום ההיי טק באו"פ בשנים האחרונות‬

‫הערות‪:‬‬

‫מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬ ‫‪.1‬‬
‫הבוגרים הנמנים בנתונים אלו נספרים לפי קבלת התואר בכל המקצועות‪ ,‬ולכן תיתכן חפיפה בין הנתונים בשתי‬ ‫‪.2‬‬

‫השורות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בשנים תשע"ג‪-‬תשע"ו עמד מספר מקבלי תואר שני במדעי המחשב באו"פ על ‪ 20‬בכל שנה‪.‬‬

‫לפי נתוני האו"פ משך הזמן הממוצע להשלמת הלימודים בתחום עולה על ‪ 8‬שנים‪ .‬כמו כן שיעור‬
‫הנשירה מתחום מדעי המחשב גבוה יחסית ועמד על כ‪ 44%-‬ממי שלמד קורס אחד ב‪ ,2010-‬אשר‬

‫האו"פ מסבירה אותו בעיקר בהיעדר ידע מתמטי מתאים‪.‬‬

‫הועדה ממליצה לעודד את האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) להגדיל את מס' הבוגרים של‬
‫האו"פ במדעי המחשב‪ ,‬זאת ע"י צמצום נשירה וקיצור משך הלימודים בפועל‪ ,‬מבלי לפגוע‬
‫בהיקף ובאיכות הלמידה‪ ,‬ובעזרת תמיכה מתאימה של ות"ת‪ .‬חיזוק האו"פ מתבקש לאור‬
‫היתרונות היחודיים לה של פניה לאוכלוסיות ללא תנאי קבלה‪ ,‬מיקום המרכזים והאפשרות‬

‫ללמוד מרחוק ובאופן גמיש למשל במסגרת הצבא‪ ,‬תוך כדי עבודה‪ ,‬בישובים ערבים וכד'‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫סיכום‬

‫סיכום‬

‫מהסקירה לעיל עולה כי על מנת לתת מענה למחסור בעובדים לתעשיית ההיי‪-‬טק ברמות הגבוהות של‬
‫פיתוח בתחום התכנה יש להמשיך לבצע צעדים משמעותיים כדי להגדיל את מס' הסטודנטים‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות בטווח הבינוני והארוך‪ .‬בראש ובראשונה יש להמשיך לטפל‬
‫בזמינות התשתיות והסגל האקדמי המגבילים את יכולת המוסדות לגדול בתחומים אלה‪ .‬בטווח הקצר‬
‫נראה כי ניתן להגדיל את מס' הסטודנטים במקצועות אלה מקרב המועמדים‪ ,‬כאשר סטודנטים נוספים‬
‫יכולים לבוא מהגדלת ההכשרה שמבצע משרד החינוך לתלמידים במתמטיקה בדגש על ‪ 5‬יח"ל ועל‬
‫פריפריה וחברה ערבית‪ ,‬ומאוכלוסיית הנשים עם רקע חזק במתמטיקה‪ ,‬שנעדרות מהתחום‪ .‬ניתן בנוסף‬
‫להגדיל את ההכשרה האקדמית של תלמידי תיכון מצטיינים לפני השירות הצבאי ולהגמיש את התנאים‬
‫להכשרה אקדמית במהלך השירות‪ .‬כמו כן ניתן להציע הכשרה של ליבת הקורסים במדעי המחשב‬
‫לסטודנטים ובוגרים מתחומים אחרים בעלי רקע מתמטי חזק‪ .‬חשיבות גדולה קיימת להכשרה במדעי‬
‫המחשב בבי"ס תיכון ברמה גבוהה ולחשיפה לתחום באופן חווייתי החל מבי"ס יסודי (בפרט לבנות)‪.‬‬
‫על מנת לשמור ואף להעלות את רמת הלימודים במתמטיקה וכן בפיזיקה ומדעי המחשב נראה שמשרד‬
‫החינוך יצטרך לבצע פעולות משמעותיות בתחום של טיוב והכשרת מורים לתחומים אלה‪ ,‬בעיקר‬

‫בחטיבה העליונה‪ .‬יסייע בענין זה ובכלל המהלך של דיגיטציה של קורסים אקדמיים במדעי המחשב‪.‬‬
‫לאור ריבוי ההמלצות הנוגעות למערכות שונות יש חשיבות להקמת צוותי עבודה בין משרדיים‬
‫ליישום הדוח וקביעת סדרי עדיפויות בתקציב‪ .‬כמו כן מומלץ כי הוועדה תתכנס מפעם לפעם על מנת‬
‫לעקוב אחר יישום ההמלצות‪ ,‬להשלים ולעדכן אותן לאור הגידול בפועל במס' הסטודנטים במקצועות‬
‫ההיי‪-‬טק ונתוני המחסור בפועל‪ .‬בנוסף קיימת חשיבות להקמת פורומים להעברת ידע בין המוסדות‬
‫האקדמיים להגדלת תפוקות המערכת ויישום מוצלח של ההמלצות הנוגעות להם והמופיעות בדוח זה‪.‬‬
‫יש בנוסף להמשיך את החשיבה לגבי הגדלת ההכשרה במכללות האקדמיות המתוקצבות ע"י ות"ת‬

‫תוך שיפור איכות הבוגרים של חלק מהן על מנת להבטיח השתלבותם בתפקידי פיתוח בתעשייה‬

‫‪141‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח א'‬

‫מתוך החלטות ישיבת הוועדה לתכנון ולתקצוב מס' ‪)1049( 16‬‬
‫שהתקיימה בירושלים ביום כ"ה באלול תשע"ו ‪28.9.2016‬‬
‫‪ 5‬בעד פה אחד – אושר בישיבת ות"ת שהתקיימה ב‪18.1.17 -‬‬

‫תשע"ו ‪/ 116 -‬החלטה‪:‬‬

‫הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק התעסוקה‬

‫אחד מיעדי התכנית הרב שנתית הינו הגדלת מספרי הסטודנטים במקצועות הנדרשים למשק ‪,‬בין‬
‫היתר ‪,‬סטודנטים מתחומי ההנדסה ומדעי המחשב ‪.‬לצורך השגת מטרה זו מוצע להקים ועדת היגוי‬
‫אשר במסגרתה יקבעו יעדים ‪,‬יבחנו מספר דרכי פעולה ותגובש תכנית מקיפה שתכלול בין היתר ‪:‬‬
‫רכיבים לצמצום נשירה ‪,‬עדכון נוסף של תעריפי ההוראה ‪,‬עידוד קליטת אוכלוסיות ייעודיות ובפרט‬
‫נשים לתחומים אלה ‪,‬עידוד שילוב לימודי דו חוגי עם מקצועות נדרשים בשוק התעסוקה ‪,‬הוספת‬
‫חטיבת לימודים בתחומי לימוד אלה ‪,‬ביצוע קול קורא להגדלת מספר הסטודנטים במספר מצומצם‬

‫של מוסדות באמצעות תכנית מקיפה לנושא וכיו"ב‪.‬‬

‫ות"ת מחליטה להקים ועדת היגוי בהרכב כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬יו"ר ות"ת ‪-‬פרופ 'יפה זילברשץ‬
‫‪ .2‬חבר ות"ת ‪ -‬מר ישי פרנקל‬

‫‪ .3‬חבר מל"ג ‪ -‬פרופ 'חיים טייטלבאום‬
‫‪ .4‬מנכ"ל מל"ג‪/‬ות"ת ‪-‬מר גדי פרנק‬

‫‪ .a‬נציג משרד האוצר ‪ -‬גב 'שירה גרינברג– סגנית הממונה על התקציבים ו‪/‬או מר שלמה פשקוס ‪-‬‬
‫רכז מו"פ והשכלה גבוהה‬

‫‪ 2 .5‬נציגי ציבור מתחום היי‪-‬טק מהמגזר השלישי או מהתעשייה‬

‫‪142‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ב'‬

‫רשימת המשתתפים הקבועים בישיבות הוועדה‬

‫חברי הוועדה‬

‫פרופ' יפה זילברשץ ‪,‬יו"ר ות"ת‬
‫פרופ' חיים טייטלבאום ‪,‬חבר מל"ג‬
‫מר ישי פרנקל‪ ,‬חבר ות"ת ואינטל (לשעבר)‬
‫מר גדי פרנק‪ ,‬מנכ"ל ות"ת ‪ /‬מל"ג (לשעבר)‬
‫גב' שירה גרינברג – סגנית הממונה על התקציבים ו‪/‬או מר שלמה פשקוס – רכז מו"פ והשכלה גבוהה (לשעבר)‪,‬‬

‫משרד האוצר‬
‫פרופ' יוג'ין קנדל ‪ /‬מר אוהד רייפן ‪Start-up Nation Central‬‬
‫ריכזה את הוועדה – גב' מרב שביב‪ ,‬סמנכ"ל תכנון ומדיניות‪ ,‬ות"ת‬

‫ות"ת‬

‫גב' שירה נבון‪ ,‬סמנכ"ל תקצוב‬
‫מר אמיר גת ‪ ,‬ממונה בכיר בתחום הקצבות למחקר‬
‫גב' חוה קליין ‪ ,‬ממונה בכירה בתחום תכנון ומידע‬

‫גב ' שירה אפרת ‪ ,‬רכזת מחקר ואסטרטגיה‬
‫מר אריאל חנוכה‪ ,‬ממונה תחום תקצוב אוניברסיטאות‬
‫גב' שירן פדידה ‪ ,‬מרכזת בתחום תקצוב אוניברסיטאות‬
‫גב' נינה אוסטרז'קי ‪ ,‬מרכזת בכירה בתחום הקצבות למחקר‬

‫מר תומר ולמר ‪ ,‬דובר המועצה להשכלה גבוהה‬
‫גב' נמרה גורן ‪ ,‬יועצת ליו"ר ות"ת‬

‫משרד האוצר‬

‫מיכל גלברט ‪,‬אגף התקציבים (לשעבר)‬
‫מר זאב קריל ‪ ,‬אגף הכלכלן הראשי‬

‫מר מיכאל ריטוב ‪ ,‬אגף הכלכלן הראשי‬

‫המועצה הלאומית לכלכלה‬

‫מר יובל אדמון ‪ ,‬ראש אגף אסטרטגיה‬
‫גב' איילת שפייר ‪ ,‬כלכלנית בכירה‬
‫גב' נילי בן טובים‪ ,‬כלכלנית‬
‫גב' נועם קסט‪ ,‬כלכלנית (לשעבר)‬

‫משרד העבודה והרווחה‬

‫גב' יעל מזוז הרפז ‪,‬מנהלת תחום תעסוקה עתירת ידע‬

‫הרשות לחדשנות‬

‫גב' נועה אקר עמרני‪ ,‬מנהלת תוכניות הון אנושי‪ ,‬הזירה החברתית – ציבורית‬
‫מר גידי קדוסי ‪ ,‬מרכז תוכנית ההון האנושי‬

‫‪143‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ג'‬

‫רשימת מוזמנים ויועצים נוספים‬

‫ישיבה מס' ‪1‬‬

‫גב' דניאלה קנדל‪Start-up Nation Central ,‬‬

‫ישיבה מס' ‪3‬‬

‫ד"ר אבי חסון‪ ,‬המדען הראשי‪ ,‬הרשות לחדשנות (לשעבר)‬
‫גב' מיכל צוק‪ ,‬הממונה על התעסוקה ומשנה למנכ"ל‪ ,‬משרד העבודה והרווחה (לשעבר)‬

‫ישיבה מס' ‪4‬‬

‫גב' תמר קרביץ‪ ,‬מרכז בכירה בתחום פיתוח ומדיניות אקדמית‪ ,‬ות"ת‬
‫ד"ר מרק אסרף‪ ,‬מנהל בכיר תחום פיתוח ומדיניות אקדמית‪ ,‬ות"ת‬

‫ישיבה מס' ‪5‬‬

‫ד"ר ורדה שאול‪ ,‬סמנכ"ל הערכת איכות והבטחתה‪ ,‬ות"ת‬
‫מר אורנן פודם‪ ,‬מנהל תכנית "הישגים"‬

‫ישיבה מס' ‪6‬‬

‫גב' נוגה וקנין‪Code nation ,‬‬
‫פרופ' דוד מנדלוביץ אוניברסיטת תל אביב ‪/‬קורפוטניקס‬

‫מר זיו מנדל‪ ,‬מטריקס ‪ /‬ג'ון ברייס הדרכה‬
‫גב' מיה אלון‪wix ,‬‬
‫גב' עדי גלאור‪wix ,‬‬

‫גב' מרים שטילמן אלגוטק‬
‫גב' בלה אברהמס‪ ,‬אינטל‬
‫רו"ח סאמי סעדי‪ ,‬ארגון "צופן" מרכזי טכנולוגיה‬
‫מר שחר בר אור‪ ,‬סאנדיסק ‪IATI‬‬
‫גב' רחלי גנות‪RACHIP ,‬‬
‫גב' מרב בהט‪ ,‬מיקרוסופט‬

‫ישיבה מס' ‪7‬‬

‫פרופ' שלמה גרוסמן‪ ,‬נשיא המכללה האקדמית אשקלון‬
‫פרופ' יולי תמיר‪ ,‬נשיאה‪ ,‬שנקר אקדמיה לאומנות ולעיצוב ירושלים‬

‫פרופ' גליה צבר‪ ,‬נשיאה‪ ,‬המרכז האקדמי רופין‬
‫פרופ' אדוארד יעקובוב‪ ,‬נשיא‪ ,‬מכון אקדמי טכנולוגי חולון‬
‫פרופ' אריה מהרשק‪ ,‬נשיא‪ ,‬המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫פרופ' עמי מויאל‪ ,‬נשיא‪ ,‬אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב‬
‫פרופ' ברטולד פרידלנדר‪ ,‬נשיא‪ ,‬המכללה האקדמית הדסה‬

‫פרופ' חיים סוקניק‪ ,‬נשיא‪ ,‬מרכז האקדמי לב‬
‫פרופ' רוזה אזהרי‪ ,‬נשיאה‪ ,‬עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה ירושלים‬

‫פרופ' יצחק הרפז‪ ,‬נשיא‪ ,‬מכללה האקדמית עמק יזרעאל‬
‫פרופ' יוסי מקורי‪ ,‬נשיא‪ ,‬מכללת תל חי‬

‫פרופ' יהודה חדד‪ ,‬נשיא המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון‬

‫‪144‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ג'‬

‫פרופ' שלמה בידרמן‪ ,‬נשיא‪ ,‬המכללה האקדמית תל אביב יפו ויו"ר ור"מ‬
‫ד"ר אתי גרובגלד‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬המכללה האקדמית אחוה‬
‫גב' אפרת זהב‪ ,‬ממונה תחום תקצוב מכללות‪ ,‬ות"ת‬

‫ישיבה מס' ‪8‬‬

‫מר מוהנא פארס‪ ,‬מנהל אגף תכנית לאומית ומערכתית ופרויקטים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גב' נירית כץ‪ ,‬מפמ"ר מתמטיקה על יסודי‪ ,‬משרד החינוך‬

‫ישיבה מס' ‪9‬‬

‫ד"ר גילמור קשת מאור‪ ,‬מנהלת אגף א' מדעים‪ ,‬מזכירות פדגוגית משרד החינוך‬
‫ד"ר עופר רימון‪ ,‬ראש מינהל מדע וטכנולוגיה‪ ,‬משרד החינוך‬

‫מר איציק תורג'מן יזם בתחום החינוך‪ ,‬לשעבר קרן רש"י‪ ,‬כפר הנוער "בן שמן"‬

‫ישיבה מס' ‪10‬‬

‫מר אלי פריד‪ ,‬מנכ"ל מרכז מדעני העתיד‬
‫ד"ר אלי בן אליעזר‪ ,‬מנהל תכנית אודיסאה‬
‫סא"ל יובל גרינברג‪ ,‬ראש מנהל כוח אדם טכנולוגי אקדמי בצה"ל (לשעבר)‬
‫ד"ר צביקה אריכא‪ ,‬מנהל תחום דעת פיזיקה‪ ,‬משרד החינוך‬

‫ישיבה מס' ‪11‬‬

‫ד"ר נורית אייל‪ ,‬מנהלת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים‪ ,‬הרשות לחדשנות (לשעבר)‬

‫ישיבה מס' ‪12‬‬

‫פרופ' מונא מארון‪ ,‬חברת ות"ת ויו"ר ועדת ההיגוי לחברה הערבית‬
‫גב' אלה איל בר דוד‪ ,‬מנהלת תחום בכיר תעסוקת חברה ערבית‪ ,‬משרד העבודה והרווחה‬
‫מר איימן סייף‪ ,‬מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית‪ ,‬המשרד לשוויון חברתי (לשעבר)‬

‫מר רועי אסף‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית‪ ,‬המשרד לשוויון חברתי‬
‫מר עבדאללה חטיב‪ ,‬מנהל אגף החינוך הערבי‪ ,‬משרד החינוך‬

‫מר אשרף ג'אבור‪ ,‬מנהל תכנית "רואד" להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית‬
‫מר דני גל‪ ,‬מנכ"ל "קו משווה"‬

‫גב' קרן מורג‪ ,‬מנכ"לית שותפה‪ ,‬מיזם "קולקטיב אימפקט"‬
‫מר סאמי סעדי‪ ,‬מייסד ומנהל משותף ומנהל את קשרי הקהילה ומחלקת הכספים‪ ,‬עמותת "צופן"‬

‫גב' סי אביבי‪ ,‬סמנכ"לית בעמותת ‪IT WORKS‬‬

‫ישיבה מס' ‪13‬‬

‫גב' דנה בובליל מלצר‪ ,‬המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית‪ ,‬המשרד לשוויון חברתי‬
‫מר יהודה ראובן‪ ,‬המיזם הלאומי ישראל דיגיטאלית‪ ,‬המשרד לשוויון חברתי‬
‫ד"ר ליאת מעוז‪ ,‬מנהלת אגף אסטרטגיה‪ ,‬ות"ת (לשעבר)‬

‫ישיבה מס' ‪14‬‬

‫גב שירה ברלינר‪ ,‬מנהלת תחום תעסוקת חרדים‪ ,‬משרד העבודה והרווחה‬

‫‪145‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ג'‬

‫ישיבה מס' ‪15‬‬

‫גב' יוליה איתן‪ ,‬ס ‪.‬ראש המועצה הלאומית לכלכלה ‪,‬משרד רוה"מ (לשעבר)‬
‫גב' נעמי קריגר כרמי‪ ,‬ראש הזירה הציבורית‪-‬חברתית‪ ,‬הרשות לחדשנות‬
‫מר עדן ביזמן‪ ,‬יועץ לשר החינוך‬

‫התייעצויות ופגישות נוספות‬
‫ד"ר לאה בם‪ ,‬חברת מל"ג‬

‫מר אהרון בית הלחמי‪ ,‬לשעבר חבר ות"ת ומנכ"ל משרד הבטחון‬
‫מר דוד מעגן‪ ,‬למ"ס‬

‫מר אביאל קרנצלר‪ ,‬למ"ס‬
‫מר ויטלי קז'דן‪ ,‬למ"ס‬

‫פרופ' יעקב נגל‪ ,‬הטכניון ולשעבר ראש המטה לבטחון לאומי‬
‫סא"ל איתי לבנון‪ ,‬ראש מנהל כוח אדם טכנולוגי אקדמי בצה"ל‬

‫סא"ל יניב אוסי‪ ,‬מפקד בסמ"ח‪ ,‬צה"ל‬
‫רס"ר אורנית ארז‪ ,8,200 ,‬צה"ל‬
‫רס"ן יעל קינן‪ ,‬צה"ל‬
‫רס"ן הדס עמר‪ ,‬צה"ל‬
‫סגן רזי בן ציון‪ ,‬צה"ל‬

‫פרופ' שלומי דולב‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון ויו"ר ועדת המקצוע מדעי המחשב משרד החינוך‬
‫ד"ר אבי כהן‪ ,‬מפמ"ר מדעי המחשב‪ ,‬משרד החינוך‬
‫מר איל רם‪ ,‬סמנכ"ל משרד החינוך‬

‫מר נח גרינפלד‪ ,‬מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה‪ ,‬משרד החינוך‬
‫פרופ' נאוה רצון‪ ,‬אוניברסיטת ת"א ויו"ר המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה משרד המדע‬

‫פרופ' נטלי בלבן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬פרויקט מורה חוקר‬
‫מר זיו כהן‪ ,‬מדריך ראשי בביה"ס ללימודי מקצועות המחשב בסמ"ח ‪ /‬לוטם‬

‫מר אורן טולדנו ‪ITC.TECH‬‬

‫‪146‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ד'‬

‫‪147‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ד'‬

‫‪148‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ה'‬

‫רשימת המשתתפים מטעם האוניברסיטאות‬

‫האוניברסיטה העברית‬

‫פרופ' אשר כהן‪ ,‬נשיא‬
‫פרופ' מנחם בן ששון‪ ,‬נגיד‬
‫פרופ' אסף פרידלר‪ ,‬ס‪ .‬הרקטור‬
‫פרופ' יאיר וייס‪ ,‬דיקן בית הספר למדעי המחשב‬
‫גב' דקלה סואה‪ ,‬דיקן משנה בית הספר למדעי המחשב‬
‫פרופ' (אמריטוס) איתמר גתי‬

‫הטכניון‬

‫פרופ' פרץ לביא‪ ,‬נשיא‬
‫מר מתניהו אנגלמן‪ ,‬מנכ"ל (לשעבר)‬
‫גב' דגנית שינדלמן‪ ,‬סמנכ"ל כספים‬
‫פרופ' משה סידי‪ ,‬מנכ"ל מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית‬
‫פרופ' רדם שוורץ‪ ,‬משנה בכיר לנשיא‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫פרופ' קובי מצר‪ ,‬נשיא‬
‫פרופ' אביעד חפץ‪ ,‬חבר סגל במחלקה לניהול וכלכלה‬

‫גב' עינת הכהן‪ ,‬מזכירות אקדמית‬
‫מר ניר רובינשטיין‪ ,‬סמנכ"ל כספים תכנון וכלכלה‬
‫ד"ר ענת לרנר‪ ,‬חברת סגל במחלקה למדעי המחשב‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫פרופ' יוסי קלפטר‪ ,‬נשיא‬
‫מר אהוד אור‪ ,‬סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי ושיווק‬

‫רו"ח נרי אזוגי‪ ,‬סמנכ"ל לכספים‬
‫פרופ' ירון עוז‪ ,‬רקטור‬

‫פרופ' אייל זיסר‪ ,‬סגן הרקטור‬

‫אוניברסיטת בן גוריון‬

‫פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬נשיאה‬
‫פרופ' צבי כהן‪ ,‬רקטור‬

‫מר יוסי רוקני‪ ,‬משנה למנכ"ל וראש אגף תכנון‪ ,‬תקצוב וכלכלה‬

‫אוניברסיטת חיפה‬

‫פרופ' רון רובין‪ ,‬נשיא‬
‫פרופ' גוסטבו מש‪ ,‬רקטור‬
‫פרופ' ערן ויגודה‪-‬גדות‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי החברה‬
‫מר מיכאל ויינר‪ ,‬סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי‬

‫גב' שושי לנדמן‪ ,‬מזכיר אקדמי‬

‫פרופ' פנינה סופר‪ ,‬ראש החוג למערכות מידע‬
‫פרופ' גד מנחם לנדאו‪ ,‬מדעי המחשב‬

‫‪149‬‬

‫נספחים‪ -‬נספח ה'‬

‫אוניברסיטת בר אילן‬

‫פרופ' דניאל הרשקוביץ‪ ,‬נשיא (לשעבר)‬
‫פרופ' מרים פאוסט‪ ,‬רקטור‬

‫גב' רלי שביט‪ ,‬סמנכ"ל כספים (לשעבר)‬
‫פרופ' אפי זהבי‪ ,‬דיקאן הנדסה‬

‫משה לוינשטיין‪ ,‬דיקאן מדעים מדויקים‬
‫פרופ' שרית קראוס‪ ,‬ראש המחלקה למדעי המחשב‬

‫גב' דינה ימיני‪ ,‬ראש מנהל הפקולטה‬

‫אוניברסיטת אריאל‬

‫פרופ' יהודה דנון‪ ,‬נשיא‬
‫עו"ד יורם שי‪ ,‬מנכ"ל‬

‫פרופ' מיכאל זינגרד‪ ,‬רקטור‬
‫רו"ח רחל שליזנגר‪ ,‬סמנכ"ל כספים‬

‫‪150‬‬