The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by sarit, 2019-03-05 09:06:27

דוח-הייטק

דוח-הייטק

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הנבחנים במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‪-‬התפלגות לפי מגדר‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‬

‫השיפור בפילוח לפי מגזר‬
‫בכל המגזרים היתה ירידה במס' הנבחנים במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל בשנים ‪ 2006-2013‬ושיפור לאחר מכן‪,‬‬
‫כאשר במגזר הערבי התיקון הנמוך ביותר ביחס לשיא‪ .‬עדיין קיימים פערים ניכרים בשיעור הלומדים‬
‫מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‪ .‬נתוני למ"ס מראים כי שיעור הלומדים מ"מ ‪ 5‬יח"ל מתוך תלמידי י"ב בקרב החינוך‬
‫הממלכתי הינו הגבוה ביותר‪ ,‬שיעור פחות מתקיים בחינוך הממלכתי דתי ושיעור פחות משמעותית‬
‫בחינוך הערבי‪ .‬בחינוך הערבי שיעור הלומדים בכל השנים נמוך מהמינימום בחינוך הממלכתי‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2016‬שיעור הלומדים בחינוך הערבי עומד על כ‪ 6.7%-‬לעומת כ‪ 15.2%-‬בממלכתי ו‪12 .5%.-‬‬

‫בבממלכתי דתי‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫שיעור נבחני ‪ 5‬יח"ל מתמטיקה מבין תלמידי כיתה י"ב‪-‬לפי מגזר‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫בקרב המגזר הערבי שיעור הניגשים הנמוך ביותר הוא במגזר הבדואי‪ .‬בתוך המגזר הערבי ניתן לראות‬
‫כי המהפך באחוזי הבגרות במתמטיקה היה במגזר הדרוזי‪ .‬המגזר הבדואי נשאר החלש ביותר‪.‬‬

‫אחוז הניגשים למתמטיקה ‪ 5‬יחידות – לפי מגזר‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‬

‫‪52‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫לגבי המגזר החרדי‪ ,‬הרי שכמעט ואין נבחני בגרות במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‪ .‬מאז תחילת הרפורמה משרד‬
‫החינוך העלה את מספרם לכ‪ ,300-‬בעיקר בקרב נשים‪ ,‬בין השאר ע"י מתן אפשרות ללמידה מרחוק‪.‬‬
‫כמו כן בוצעה הכשרת מורים להרחבת ההסמכה ללמד ‪ 5‬יח"ל‪ .‬בכוונת משרד החינוך לקבוע בשנה‬

‫הקרובה יעדים ופעולות לביצוע רפורמה גם במגזר זה‪.‬‬

‫בבחינה של לומדי מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל לפי אשכול חברתי‪-‬כלכלי עולה כי הפער בין האשכולות‬
‫הגבוהים לנמוכים הכפיל עצמו בעשור האחרון‪ ,‬כאשר שיעור הלומדים באשכולות הנמוכים מהווה‬

‫בשנים האחרונות כמחצית מהאשכולות הגבוהים‪.‬‬

‫שיעור נבחני חמש יח"ל במתמטיקה מבין תלמידי י"ב‪ ,‬לפי רמה ח"כ של היישוב‬

‫‪20.0 17.8‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪17.2‬‬
‫‪15.0‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪8.6‬‬

‫‪12.0‬‬
‫‪10.0‬‬

‫‪5.0‬‬

‫‪-‬‬
‫‪2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016‬‬
‫אשכול ח"כ גבוה אשכול ח"כ נמוך‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫לאור האמור היעד של משרד החינוך הוא להמשיך ב"חמש פי ‪ "2‬בכל מקום תוך התמקדות‬
‫בפריפריה ובמגזר הערבי‪ .‬העבודה נעשית בשני צירים‪ -‬ציר אקדמי וציר מנטלי (הקשור לתלות‬

‫וחוסר מסוגלות)‪.‬‬

‫הגידול הכמותי במס' הנגשים לבחינה במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל מעלה שאלה לגבי השמירה על איכות ורמת‬
‫ההישגים‪ .‬קיים קושי לבחון זאת היות ולא ניתן לתקנן את ציוני הבגרות בין השנים‪ .‬ככל שרמת‬

‫‪53‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫המבחנים נשמרת בממוצע לאורך השנים‪ ,‬לפי נתוני למ"ס שיעור בעלי ההישגים הגבוהים (‪85‬‬
‫ומעלה) עולה לפיכך שבשלב זה לא מסתמנת מגמת ירידה באיכות נבחני חמש יח"ל‪ .‬ניתן גם להסתכל‬
‫על ציוני בחינת המיצ"ב‪ 22‬במתמטיקה בכיתה ח'‪ 23‬ולבדוק את הקשר בינהם לבין נבחני חמש יחידות‬
‫מתמטיקה ופיזיקה‪ .‬מהעיבוד של הלמ"ס לשנים ‪ 2002-2012‬עולה כי אין מיצוי של בעלי ההישגים‬
‫הגבוהים (ברבעון העליון) במיצ"ב הלומדים מתמטיקה ופיזיקה חמש יח"ל ושיעור הנבחנים בדרך כלל‬
‫נמוך מ‪ ,50%-‬ונמוך במיוחד במגזר הערבי‪ .‬מבין הנבחנים במתמטיקה ופיזיקה ‪ 5‬יח"ל הציונים‬
‫הגבוהים ביותר במיצ"ב הם של הלומדים במערכת החינוך הממלכתית‪ ,‬והיא במגמת ירידה בתקופה‬
‫של ‪ 2006‬ואילך‪ .‬מגמת ירידה נצפית גם בממלכתי דתי‪ .‬כלומר רמת הנבחנים במתמטיקה ופיסיקה ‪5‬‬
‫יח"ל יורדת‪ .‬בחינוך הערבי הציונים לאורך השנים היו נמוכים יותר אך ניכר שקיימת מגמת עליה‬
‫מתמדת במהלך תקופה זו‪ ,‬כך שניתן לומר שבמגזר הערבי בשנים בהם היתה ירידה כמותית במס'‬

‫הניגשים ל‪ 5-‬יח"ל מתמטיקה עלתה רמת הנבחנים‪.‬‬

‫נבחני חמש יח"ל במתמטיקה ופיסיקה לפי ציון הבחינה במתמטיקה במיצ"ב ‪24‬‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫‪ 22‬המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית‪-‬ספרית) הוא מערכת מדדים בית‪-‬ספריים שמטרתה לספק מידע למנהלים ולצוותים הפדגוגיים‬
‫על תפקוד בתי הספר במגוון של נושאים‪ .‬מבחני המיצ"ב החיצוני נערכים בכל בתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים המשתייכים‬
‫לחינוך הממלכתי (דוברי עברית ודוברי ערבית)‪ ,‬לחינוך הממלכתי‪-‬דתי ובבתי הספר היסודיים בחינוך החרדי‪ .‬בכיתות ח' מתקיימים‬

‫מבחנים בארבעה תחומי דעת‪ :‬אנגלית‪ ,‬מדע וטכנולוגיה‪ ,‬שפת‪-‬אם ומתמטיקה‪.‬‬

‫‪ 23‬הלמ"ס ביצע מעקב אורך על נבחני מיצ"ב בכיתה ח'‪ ,‬במסגרתו נאספו נתונים על מבחני הבגרות‪ ,‬הבחינה הפסיכומטרית וכניסה‬
‫להשכלה גבוהה ‪ .‬נמצא כי קיים קשר חיובי בין ציוני המיצ"ב להישגים לימודיים וכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫להרחבה ניתן לעיין בקישור ‪:http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw103.pdf:‬‬
‫‪ 24‬מיצ"ב כיתה ח'‪ ,‬ציון גולמי מתוקנן‬

‫‪54‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫גורם משמעותי המשפיע על איכות ההוראה והישגי התלמידים הינו כמובן המורים‪ .‬בחינת איכות‬
‫המורים המלמדים מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל ראה בהמשך בסעיף ג‪ .4‬להלן‪.‬‬

‫הוועדה ערה לחשיבות לימודי מתמטיקה לקריירה העתידית בכלל‪ ,‬ובתחומי ההיי‪-‬טק‬ ‫‪‬‬
‫בפרט‪ .‬הוועדה התרשמה כי הרפורמה של משרד החינוך בלימודי המתמטיקה " ‪ 5‬פי‬
‫‪ "2‬נבנתה באופן מקיף ומוקפד וניכרים מאמצים להביא את ישראל למובילה בתחום‬
‫המתמטיקה והמדעים‪ .‬בהתאם לרפורמה מספר בוגרי מ"מ ‪ 5‬יח"ל ומגמה נוספת מדעית‬
‫יוכפל בתוך ‪ 5‬שנים (‪ 18,000‬תלמידים)‪ ,‬ותוך ‪ 10‬שנים אחוז בוגרי ‪ 5‬יחידות‬
‫מתמטיקה ומגמה נוספת מדעית יהיה ‪ 18%‬משכבת י"ב (כ‪ 22,000-‬תלמידים)‪ .‬מודגש‬
‫כי השגת היעדים הינו תנאי הכרחי לגידול בר קיימא וארוך טווח במספר הסטודנטים‬
‫במקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות‪ .‬יודגש כי כבר היום היקף הניגשים לבגרות גדול‬
‫מהיעד שהוצב‪ .‬הוועדה רואה חשיבות רבה ביישום והטמעת הרפורמה וקוראת‬
‫למשרד החינוך להטמיע את התקציבים המיועדים לנושא בבסיס התקציב כך‬

‫שהרפורמה תשפיע על הגידול בלומדי מתמטיקה ומדעים לאורך זמן‪.‬‬

‫האתגר הגדול של מערכת החינוך הוא בצמצום פערי הידע בפריפריה החברתית‬ ‫‪‬‬
‫ובעיקר בקרב החברה הערבית (ובתוכה בעיקר בחברה הבדואית)‪ ,‬שם יש להשקיע‬
‫מאמצים ולצמצם פערים לא רק במתמטיקה אלא גם בנושא קידום השפה האנגלית‬

‫והעברית והרמה המדעית החשובות להשתלבות במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫היות שנטען ע"י חלק מדיקני האוניברסיטאות כי הרמה של המתמטיקה הנלמדת‬ ‫‪‬‬
‫בתיכון איננה מספיקה לצורך לימודים אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬האוניברסיטאות‬
‫מקיימות מכינות לתיקון הרמה‪ .‬על כן קיימת חשיבות כי לצד הגידול הכמותי משרד‬

‫החינוך יפעל לשמירה ואף להעלאת רמת הלימודים במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫ג‪ 3.‬חשיפה למקצועות הנדסיים וטכנולוגיים‬
‫ברמה הארצית כ‪ 10%-‬מהתלמידים עושים יחידות לימוד מדעיות מוגברות בנוסף ל‪ 5-‬יח"ל‬
‫במתמטיקה‪ .‬החשיבות לחשיפה למקצועות טכנולוגיים בתיכון מלבד מתמטיקה ברמה גבוהה עולה‬
‫מהמחקר האמור של משרד האוצר ומשרד העבודה‪ .25‬בהתאם למחקר‪ ,‬מבין הלומדים מתמטיקה ‪ 4‬ו‪5 -‬‬
‫יח"ל הסיכוי לבחור ללמוד את מקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים גדל משמעותית כאשר ברקע‬
‫הלימודים התיכוני קיימים מקצועות מוגברים של מדעי המחשב ומקצועות הנדסים וטכנולוגיים‪,‬‬
‫זאת לעומת מקצועות בתחומים מדעיים ואחרים‪ .‬אצל נשים הנתונים הופכים מוקצנים יותר‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫אישה שלמדה מתמטיקה ‪ 5‬יח"ל בתיכון ולא למדה בנוסף גם מקצועות מוגברים מתחום "ההיי‪-‬טק"‬
‫היא בעלת סיכויים נמוכים במיוחד בבחירה של לימוד מקצועות "היי‪-‬טק" במהלך לימודיה האקדמיים‪.‬‬

‫הנתונים הופכים מובהקים בקרב נשים שבחרו את שניהם גם יחד‪.‬‬
‫מהתרשים הבא ניתן לראות שהסיכוי של מי שנבחן‪/‬ה בבגרות במחשבים ללמוד לתואר במדעי המחשב‬
‫גבוה בערך פי ‪ 5‬מהסיכוי של מי שנבחן‪/‬ה בבגרות בביולוגיה בקרב הבנות‪ ,‬וכמעט פי ‪ 3‬בקרב הבנים‪.‬‬

‫הסיכוי ללימודי מדעי מחשב לתואר ראשון בהינתן מקצוע הבחירה בבגרות‬

‫(ילידי ‪ ,1989-1985‬בעלי ‪ 5‬יח' לימוד במתמטיקה)‬

‫מקור‪ :‬כלכלן ראשי משרד האוצר‬

‫‪" 25‬המקפצה להייטק"‪ ,‬יעל הרפז מזוז (משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‪ ,‬והשירותים החברתיים) וזאב קריל (אגף הכלכלן הראשי‪ ,‬משרד‬
‫האוצר)‬

‫‪56‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫אולם מנתוני הלמ"ס על בגרויות בהיקף של ‪ 5‬יח"ל עולה כי מקצוע הביולוגיה זוכה לפופולאריות‬
‫הגבוהה ביותר בקרב התלמידים כמקצוע תגבור מדעי‪ .‬מדעי המחשב לעומת זאת נמצא בתחתית‪ .‬כמו‬
‫כן היקף הנבחנים בביולוגיה ‪ 5‬יח"ל נמצא במגמת עליה משמעותית‪ ,‬בעיקר בקרב בנות‪ ,‬לעומת יתר‬
‫התחומים‪ .‬לפי נתוני למ"ס שיעור הנבחנים ברמת חמש יחידות לימוד במדעי המחשב ופיזיקה מתוך‬
‫כלל הנבחנים בחינוך העברי גבוה יותר מאשר בחינוך הערבי‪ .‬הפערים בין שתי מערכות החינוך‬
‫במקצועות אלו גדלו לאורך סופו של העשור‪ .‬במגזר הערבי שיעור נבחני ביולוגיה הוא הגבוה ביותר‬

‫ונבחני מדעי המחשב הנמוך ביותר במגזרים השונים‪.‬‬

‫מספר הנבחנים בבחינות הבגרות ברמת חמש יחידות לימוד‪ ,‬במקצועות מדעיים נבחרים‬

‫‪22,000‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪18,000‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪10,000‬‬

‫‪8,000‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪2,000‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2006‬‬

‫כימיה‬ ‫פיזיקה‬ ‫ביולוגיה‬ ‫מדעי המחשב‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫בהשוואה מגדרית הבנות מהוות בשנת ‪ 2016‬כ‪ 70%-‬מנבחני ביולוגיה‪ ,‬כ‪ 60% -‬מנבחני כימיה‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 36%‬בפיזיקה ורק כ‪ %30-‬מנבחני מדעי המחשב‪ .‬אצל נשים לא רק מדעי המחשב אלא גם מקצועות‬
‫טכנולוגיים האחרים נמצאים בעדיפות נמוכה בקרב התלמידות (לעומת בנים שהמקצועות הטכנולוגיים‬

‫אצלם פופולרים ביותר אחרי ביולוגיה)‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫נבחנות (בנות) בהיקף של ‪ 5‬יח'‪2015 ,‬‬

‫מספר נבחנים‬
‫‪14,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪8,000‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪2,000‬‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪ :‬כלכלן ראשי‪ ,‬משרד האוצר‬

‫נציגי משרד החינוך שהופיעו בפני הוועדה ציינו כי העלייה בלימודי הביולוגיה היא מצב כלל עולמי‪.‬‬
‫כל שנה יש עלייה קטנה של נשים במקצעות המדעיים‪ ,‬כמעט כאחוז בכלל המקצועות המדעיים‪.‬‬
‫הסברות העיקריות לתופעה זו קשורה ככל הנראה במקצוע כמקושר לסביבה ולעולם וגם הנטייה‬
‫לכיוון עבודת צוות בקרב נשים‪ .‬יתכן גם שקיימת רתיעה מלמידת מקצועות מוגברים הנתפשים‬

‫"קשים" או "סיזיפיים" כמו פיזיקה‪.‬‬

‫בנוסף ציינו שעיקר הבעיה עם תחום הביולוגיה בתיכון היא רמת העדכניות של התחום שאיננה‬
‫מותאמת לתקופה הנוכחית‪ .‬בנוסף רמת המעבדות לא מספיקה וקיים מחסור בלבורנטים‪ .‬כיום ביולוגיה‬
‫נחשבת לתחום מתקדם המשלב תכנים כמו ביולוגיה חישובית‪ ,‬גנטיקה וסיסטם‪ ,‬להם אין ביטוי‬
‫בתוכניות הלימודים המוגברות בתחום‪ .‬נדרש לפיכך ממשק חזק עם האקדמיה על מנת לבחון את מקום‬
‫הביולוגיה כיום‪ ,‬ע"י מיפוי תכני החובה מרמת התיכון עד לרמת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬תוך עדכון מהמחקר‬
‫וצרכי התעשייה בתחום‪ .‬כמו כן על ידי העלאת הרף‪ ,‬ניתן לצמצם את הבחירה בתחום של תלמידים‬
‫שחושבים ש‪"-‬זה קל" או ש"צריך ללמוד תחום מדעי"‪ .‬ניתן כך גם לתת משקל גדול יותר לממשקים‬

‫אינטרדיסציפלינריים שנוצרו בתחום כמו ביולוגיה‪ ,‬סיסטם ועוד‪.‬‬

‫משרד החינוך ציין בפני הוועדה כי הציב יעדים גם להגדלת מס' התלמידים שבוחרים בפיזיקה וכימיה‪.‬‬
‫היעד בפיזיקה הוא הגדלה בקרב כלל התלמידים‪ ,‬ובייחוד בקרב בנות ובעלי רקע סוציואקונומי נמוך‬
‫(מ‪ 36%-‬בנות ל‪ .)52%-‬בכימיה מדובר בצורך של התעשייה בכלל לאו דווקא במקצועות ההיי‪-‬טק‬
‫בהם עסקינן‪ ,‬שם מתוכננת הגדלה בקרב כלל התלמידים‪ ,‬ביחוד בחינוך הממלכתי ובחמ"ד לעבר‬

‫‪58‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫‪ 10,000‬תלמידים‪ .‬זאת ע"י שיפור הוראה‪ ,‬שדרוג תכניות הלימודים‪ ,‬הפעלת תכניות ייחודיות לרבות‬
‫למידה חווייתית ביסודי ובחט"ב‪ ,‬פיתוח סימולציות ממוחשבות‪ ,‬התנסויות מחקר במעבדה הבית ספרית‬

‫ובמעבדות מחקר‪ ,‬ירידי חקר וכד'‪.‬‬

‫הוועדה ממליצה כי משרד החינוך יפעל להגדלת מספר התלמידים והתלמידות במדעי המחשב‬
‫ובפיזיקה לעומת ההכשרה בביולוגיה אשר תרומתה להשתלבות במקצועות היי‪-‬טק נמוכה‪ ,‬זאת‬
‫בין השאר ע"י שדרוג התכנית בביולוגיה לעדכנית ומאתגרת‪ ,‬תוך שדרוג המורים בתחום‪ .‬הגדלה‬

‫משמעותית יש לבצע במגזר הערבי‪.‬‬

‫במקביל מומלץ כי האוניברסיטאות מצדן ישקלו מתן בונוס מוגדל למקצועות אלה לעומת‬
‫ביולוגיה לצורך קבלה למקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים‪.‬‬

‫ג‪ 4.‬הוראת מתמטיקה ומדעים‬
‫נציגי משרד החינוך ציינו בפני הוועדה כי חוסר האיזון בין כימיה פיסיקה וביולוגיה טמון כנראה גם‬
‫במצב המורים‪ .‬למערכת החינוך קל יותר לגייס מורים ללימודי הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫הביקוש בשוק העבודה לבוגרי מקצועות הביולוגיה אינו גבוה ולכן‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬בוגרי הביולוגיה עם‬
‫סיום לימודיהם האקדמיים נקלטים כמורים במשרד החינוך‪ .‬לפיכך יתכן שקיימת הטיה פנים‬
‫מערכתית לכיוון לימודי הביולוגיה‪ ,‬שכן‪ ,‬מרבית המורים המדעיים בבתי‪-‬הספר הם בוגרי מקצועות‬
‫הביולוגיה הלכה למעשה גם אם הם מלמדים מקצוע אחר‪ .‬נציגי משרד החינוך שהופיעו בפני הוועדה‬
‫הבהירו כי הדבר הביא לכך שבמהלך השנים נכנסו לתיכונים ללמד מ"מ ומדעים גם מורים בוגרי ‪B.Ed‬‬
‫מהמכללות לחינוך (תעודות הוראה מוכרות מכיתה ז' עד י') כלומר מורים שלא הוסמכו לכך ושהידע‬
‫שלהם אינו בדיסיפלינות הספציפיות‪ ,‬וזה יצר קושי בטיב ההוראה וביכולת להלהיב את התלמידים‬
‫ולהשאיר אותם במגמות אלה‪ .‬נאמר שככלל הם מורידים משמעותית את הרמה בלימודי המדעים‬
‫ורובם נחשבים ותיקים במערכת‪ .‬נמסר כי בכוונת המשרד לפעול לכך שבכתות ז'‪-‬ט' ילמדו בעלי ‪B.Ed‬‬
‫ובתיכון ילמדו רק מורים שלמדו את התחום המדעי באוניברסיטה‪ ,‬כולל הסבות אקדמאיים מתחומי‬
‫ההיי‪-‬טק להוראה תיכונית באמצעות סבסוד ומלגות עידוד לבוגרי אוניברסיטאות‪ .‬כמו כן במכללות‬
‫לחינוך הוצע לפעול להתמקצעות בדיסיפלינות פיזיקה‪/‬כימיה‪/‬ביולוגיה במקום רק ביולוגיה‪ .‬בנוסף‬
‫משרד החינוך מסר לוועדה כי בכוונתו להחליף מורים לא טובים במהנדסים שבאים מתחום התעשייה‪.‬‬
‫לשם כך נדרש סל מענקי פרישה מוקדמת למורים שנמצאים כבר במערכת כדי לפנות את המקום‬

‫למהנדסים האיכותיים שהגיעו מהתחום‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫שאלת המחסור במורים במ"מ ומדעים איננה ניתנת להכרעה היות ולא קיבלנו נתונים אודות הביקוש‬
‫ללימודים מוגברים בתחומים אלה‪ .‬מבחינת היצע המורים‪ ,‬לפי נתוני למ"ס במהלך השנים ‪2016-‬‬
‫‪ 2006‬מספר עובדי ההוראה במתמטיקה ומדעים בחטיבה העליונה גדל מ‪ 7,290-‬ב‪ 2006-‬ל‪11,186-‬‬
‫ב‪( 2016-‬גידול שנתי ממוצע של כ‪ 4.4%-‬לשנה)‪ .‬בתקופה זו קיים גידול משמעותי במס' המורים‬

‫למתמטיקה (כ‪ .)45%-‬גידול ניכר קיים גם במס' המורים לביולוגיה לעומת יתר התחומים‪.‬‬

‫מס' המורים במ"מ ומדעים בחטיבה העליונה‪2008-2018 ,‬‬

‫מקור‪:‬למ"ס‬

‫הירידה במס' התלמידים במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל לעומת העליה בכמות המורים הביאה לירידה במספר‬
‫נבחני הבגרות הממוצע למורה‪ .‬כלומר הכיתות בשנים אלה קטנו‪ ,‬כאשר הגידול במס' התלמידים החל‬
‫מ‪ 2012-‬ועד ל‪ ,2016-‬בה הגענו לרמת השיא שהיתה ב‪ ,2006-‬כנראה שלא הצריך תוספת בכח‬
‫ההוראה במתמטיקה‪ .‬עם זאת יתכן וכיום מתחיל להווצר מחסור במורים למתמטיקה בתיכון‪ .‬דרישות‬
‫ההשכלה של משרד החינוך ממורי המתמטיקה בחטיבה העליונה‪ ,‬כוללות תואר במתמטיקה או בתחום‬
‫קרוב‪ .26‬עם זאת עפ"י נתוני למ"ס בתשע"ח רק כ‪ 35%-‬מהמורים למתמטיקה בחטיבה העליונה‬
‫הינם בעלי תואר במתמטיקה או בתחום קרוב‪ .‬יצוין כי בשנים האחרונות רק כ‪ 60-‬סטודנטים‬
‫מקבלים תעודת הוראה במתמטיקה מהאוניברסיטאות‪ ,‬כאשר שיעור הכניסה להוראה בפועל מבין‬

‫מקבלי תעודת הוראה במתמטיקה באוניברסיטאות עומד על כ‪ 80%-70%-‬בשנים האחרונות‪.‬‬

‫‪ 26‬תואר ראשון באחד מהתחומים הבאים‪ :‬מתמטיקה(לא בהוראת מתמטיקה)‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬מדעי המחשב והנדסת חשמל‬

‫‪60‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הגידול המשמעותי במורים למתמטיקה בשנים האחרונות נעשה דרך התכניות להסבת אקדמאים‬
‫להוראת המתמטיקה במכללות לחינוך‪ ,‬אשר נמצאות במגמת גידול משמעותית בשנים האחרונות‪.‬‬
‫ההכשרה של מורים אלה היא קצרה יותר מההכשרה הסדירה‪ .‬לפי נתוני למ"ס כ‪ 500-‬סטודנטים‬
‫בממוצע בשנים האחרונות לומדים בתכניות אלה‪ ,‬ומשתלבים גם בהוראה בחטיבה העליונה למרות‬

‫שאינם מוסמכים לכך‪.‬‬

‫היקף ההכשרה להוראת המתמטיקה‪2002-2015 ,‬‬

‫‪1200‬‬ ‫‪1117‬‬

‫‪1000‬‬

‫‪800‬‬

‫‪600‬‬ ‫‪575‬‬
‫‪480‬‬

‫‪400 318‬‬

‫‪249‬‬

‫‪200 62‬‬ ‫‪62 7‬‬

‫‪0‬‬ ‫מקבלי תואר "בוגר הסבות אקדמאים מקבלי תעודות‬ ‫סך הכל‬

‫הוראה‬ ‫בהוראה" סדירים להוראת מתמטיקה‬
‫מהאוניברסיטאות‬ ‫במתמטיקה‬
‫במתמטיקה‬

‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫לא זו בלבד שהמסלול להסבת אקדמאים איננו אמור לפי נהלי משרד החינוך להוביל לחטיבה העליונה‪,‬‬
‫אלא שלפי נתוני למ"ס מיעוט הסטודנטים החדשים (כשליש) להסבת הוראה במתמטיקה בשנים‬
‫האחרונות הם בעלי רקע אקדמי כפי שהוגדר ע"י המשרד ואף רחב יותר‪ .27‬היתר לומדים בתכניות‬
‫להסבה אך אינם בעלי רקע אקדמי במתמטיקה כלל! בפועל‪ ,‬בשנים האחרונות בממוצע כ‪45%-‬‬

‫‪ 27‬במסגרת זו נלקח בחשבון תואר אקדמי במתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה‪ ,‬מדעי המחשב‪ ,‬מדעים פיזיקליים ומקצועות ההנדסה‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫מהמורים החדשים למתמטיקה בחטיבה העליונה אשר למדו בתכניות להסבת אקדמאים‪( ,‬אשר כאמור‬
‫אינן אמורות כלל להוביל להוראת מתמטיקה בתיכון) אינם בעלי רקע אקדמי כלשהו במתמטיקה‪.‬‬
‫שיעורים גבוהים יותר נכנסים ללמד בחטיבות וביסודי‪( .‬ונמצא בירידה) בעוד מתכניות ההסבה מגיעים‬

‫להוראה רק כ‪( 70%-65%-‬ונמצא בירידה)‪.‬‬

‫שיעור המורים החדשים למתמטיקה בוגרי תכניות להסבת אקדמאים‪,‬‬
‫ללא כל רקע אקדמי במתמטיקה‪2010-2015 ,‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪86 86 90 84‬‬
‫‪90‬‬

‫‪80 71 72‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪58‬‬
‫‪70 63 59‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪60 52‬‬

‫‪50 41 41‬‬
‫‪40 29‬‬
‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪2010‬‬

‫יסודי חטיבה תיכון‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫יש לציין כי בשנת ‪ 2010‬האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה בהזמנת משרד החינוך ועדת‬
‫מומחים בראשות פרופ' (אמריטוס) חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬שעסקה בשאלה "מה‬
‫צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה בחינוך העל–יסודי?"‪ .‬זאת במטרה להמליץ על מדיניות‬
‫שעשויה לקדם את החינוך המתמטי בישראל ולשפר את הישגי התלמידים על סמך ניתוח ממצאי‬
‫מחקרים שנערכו בארץ ובעולם ועל סמך לימוד מניסיונם של אנשי המקצוע בארץ ובמדינות אחרות‪.‬‬
‫הוועדה קמה על רקע של דאגה הולכת וגוברת נוכח מצבו של החינוך המתמטי בישראל כפי שהוא‬
‫משתקף בהישגים הנמוכים של התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים‪ ,‬ונתונים מדאיגים אודות‬

‫‪62‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫המחסור במורים למתמטיקה ומיעוט הפונים להכשרה להוראה‪ .‬מהמלצות הוועדה מ‪ 201228-‬עולה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬כי המורה הוא גורם מרכזי בהשפעה על הישגי התלמידים (לעומת גורמים אחרים כגון בית‬
‫הספר‪ ,‬גודל הכיתה ותכנית הלימודים)‪ .‬הוועדה קבעה כי לצורך הוראת מתמטיקה בחינוך העל‪-‬יסודי‬
‫(כיתות ז’‪-‬י“ב) כל התכניות לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה יתבססו על מרכיבי הידע הבאים‪:‬‬
‫ידע מתמטי כללי בהיקף של תואר בוגר במתמטיקה‪ ,‬ידע מתמטי הקשור להוראה וידע מתמטי‬
‫בהקשרים שונים‪ ,‬בכלל זה דגש על היסטוריה של המתמטיקה‪ ,‬אוריינות מתמטית ושימושים של‬
‫המתמטיקה במדעים השונים ‪.‬בנוסף נדרש ידע פדגוגי כללי וידע פדגוגי ייחודי להוראת המתמטיקה ‪.‬‬
‫בראיון עם יו“ר הוועדה שהתפרסם ע"י האקדמיה הלאומית למדעים התריע פרופ' גוטפרוינד כי "אם‬
‫לא יישמו דבר מהמלצות הדוח‪ ,‬נעמוד לפני קטסטרופה חינוכית‪ ,‬עם זה אני יודע שיש דיונים‬
‫באוניברסיטאות על יישום ההמלצות הרלוונטיות‪ ,‬וגם משרד החינוך הביע נכונות רבה ליישם את‬
‫המלצות הדוח‪ .‬יש לי הרגשה שזה לא דוח שיישאר על המדף"‪ .‬לאור הנתונים לעיל לא ברור כיצד‬
‫משרד החינוך מבקש לשמור על רמת הלימודים במתמטיקה בד בבד עם הגידול במס' הלומדים ‪ 5‬יח"ל‬

‫במתמטיקה‪ ,‬ונראה שהמלצות הוועדה האמורות אכן "נשארו על המדף"‪.‬‬

‫אחת האפשרויות להגדיל את היצע המורים האיכותים במתמטיקה ומדעים שהוצגה לוועדה הינה‬
‫הרחבת תכנית "מורים חוקרים" אשר פועלת מס' שנים באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬מדובר‬
‫ביוזמה משותפת של האוניברסיטה עם מנהל חינוך בעיריית ירושלים וקרן טראמפ‪ .‬התכנית מציעה‬
‫למדענים בעלי תואר שלישי מסלול העסקה משולב באוניברסיטה ‪ -‬במחקר פעיל בפקולטה למדעי‬
‫הטבע (‪ 50%‬משרה) ובמגמות המדעים בתיכונים בירושלים (‪ 50%‬משרה)‪ ,‬ומקנים לתלמידים‬
‫פעילות העשרה‪ ,‬חשיפה למחקר ופיתוח קשרי אקדמיה‪-‬קהילה‪ .‬התלמידים יכולים לצבור נ"ז אקדמיות‬
‫במדעים‪ .‬כיום מועסקים כ‪ 10-‬מורים‪-‬חוקרים המועסקים ב‪ 8-‬בתי ספר ומלמדים כ‪ 400-‬תלמידים‬
‫לפיזיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬מתמטיקה וביולוגיה ומספרם עתיד לגדול‪ .‬היתרונות העיקריים בתכנית הם בהעלאת‬
‫רמת המדעים בבתי הספר‪ ,‬חשיפת תלמידים לפעילות המדעית באוניברסיטה‪ ,‬הנעת תלמידים להמשיך‬
‫בתחומים אלה באקדמיה‪ ,‬מתן מענה למחסור במורים טובים בתחומים אלה וגם הגדלת היצע משרות‬
‫המחקר והפעילות המחקרית באוניברסיטה‪ .‬קיימת שביעות רצון גבוהה מהתכנית בקרב האוניברסיטה‬
‫ובקרב מנהלי התיכונים ובקשה כי יובטח תקציב למימון התקנים לטווח ארוך ולהרחבת התכנית לכל‬

‫הארץ (לכ‪ 40-‬חוקרים)‪.‬‬

‫‪"28‬עולם הידע וההכשרה של העוסקים בהוראת המתמטיקה בחינוך העל־יסודי‪ :‬מה צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה‬
‫בחינוך העל־יסודי ?"תמונת מצב והמלצות הוועדה בעריכת חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשע״ב‪ 2012-‬היזמה‬

‫למחקר יישומי בחינוך האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‬

‫‪63‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫תכנון מערך ההוראה לחטיבה העליונה (ובכלל) במקצועות המתמטיקה והמדעים הינו‬ ‫ג‬
‫קריטי להבטחת כמות ואיכות הלימודים במקצועות אלה‪ ,‬ובפרט להמשך הגידול במתמטיקה ‪5‬‬ ‫‪.‬‬
‫יח"ל ושמירה ואף העלאת רמת הלימודים‪ .‬במצב הקיים נראה שמסתמן מחסור במורים‬ ‫‪5‬‬
‫מתאימים לחלק ממקצועות אלה ובנוסף מלמדים בתיכון מורים שלא הוסמכו לכך וללא הכשרה‬ ‫‪.‬‬

‫מתאימה‪ .‬לפיכך הוועדה ממליצה למשרד החינוך לבצע עבודת מטה בנושא ובפרט‪:‬‬ ‫ה‬
‫ח‬
‫‪ o‬לפעול להכשרת מורים חדשים למתמטיקה בחינוך העל יסודי בעלי תואר ראשון‬ ‫י‬
‫בדיסיפלינה המתאימה מהאוניברסיטאות‪ ,‬וליישם את המלצות ועדת גוטפרוינד בנושא‬ ‫נ‬
‫ההכשרה להוראת מתמטיקה‪ .‬ניתן לעודד גידול בהיקף ההכשרה האמורה ע"י מתן‬ ‫ו‬
‫תמריצים מתאימים למוסדות ולסטודנטים‪ .‬בנוסף ניתן לעודד הסבות אקדמאים מתחומי‬ ‫ך‬

‫ההנדסה וההייטק להוראה לחטיבות הביינים‪ ,‬לרבות מהנדסים פורשים מהתעשייה‪.‬‬ ‫ה‬
‫ט‬
‫‪ o‬במקביל יש להפסיק את המצב בו מורים שאין להם רקע מתמטי מתאים מלמדים‬ ‫כ‬
‫מתמטיקה בתיכון‪ ,‬ומורים שיש להם ‪ Bed‬במתמטיקה ומדעים מהמכללות לחינוך‬ ‫נ‬
‫מלמדים בבתי הספר התיכוניים ומכינים לבגרות ואת המצב שמורים לביולוגיה מלמדים‬ ‫ו‬
‫ל‬
‫את יתר תחומי המדעים ויוצרים הטיה לביולוגיה במערכת‪.‬‬ ‫ו‬
‫ג‬
‫‪ o‬במקביל על משרד החינוך לתמרץ את הכניסה להוראה לתחומים הנדרשים על מנת‬ ‫י‬
‫להגדיל את שיעור הבוגרים המגיע למערכת החינוך‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬על מנת למשוך מורים‬
‫טובים למדעים ובפרט למדעי המחשב ולהשאיר אותם במערכת‪ ,‬לשקול את האפשרות‬ ‫ל‬
‫לבנות מסלול הוראה גמיש יותר בתחומים אלו‪ ,‬למשל מסלול הכולל שבתון אחרי ‪4-5‬‬ ‫פ‬
‫שנות הוראה בו המורים יצאו לעבודה בתעשיית ההיי‪-‬טק וכן ישתלמו בהתפתחויות‬ ‫י‬

‫בתחום‪.‬‬ ‫נ‬
‫ת‬
‫‪ o‬לתמוך בשיתוף ות"ת בתכנית "מורים חוקרים" של האוניברסיטה העברית ולהרחיבה‬ ‫ו‬
‫לאוניברסיטאות נוספות‪ .‬מומלץ להגדיל את התכנית באופן הדרגתי לעבר היקף של כ‪-‬‬ ‫נ‬
‫‪ 40‬מורים חוקרים בכלל האוניברסיטאות‪ ,‬בדגש על מתמטיקה‪ ,‬פיסיקה ומדעי המחשב‬ ‫י‬
‫וע"י כך ליצור גרעין מצטיין של בעלי תואר שלישי שיכול להוביל את לימודי‬
‫מתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב ומדעים בבתי הספר התיכוניים‪ .‬מוצע בנוסף לעודד תכניות‬ ‫מ‬
‫לתואר שני בהוראת המדעים באוניברסיטאות זאת על מנת למשוך סטודנטים מצטיינים‬

‫ממקצועות ההיי‪-‬טק להמשיך להוראה‪ ,‬ובלבד שיובטח כי הם ישתלבו במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ o‬לבנות מערך לעדכון תוכניות וחומרי למידה‪ ,‬כפי שנדרש במדעים המתעדכנים בקצב‬
‫מהיר כיום‪ ,‬הכולל בין השאר תוכנית "מוערבות חינוכית" בה סטודנטים במדעים והנדסה‬
‫יקבלו מלגה לטובת סיוע בהוראה עדכנית בתיכוניים ויעשה שימוש בדיגיטציה של‬

‫שיעורים עם מורים מובילים‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫ג‪.5.‬החינוך הטכנולוגי‬

‫לפי נתוני משרד החינוך בחינוך הטכנולוגי מתקיימות ‪ 5‬מגמות עילית והן‪ :‬מדעית‪-‬הנדסית‪ ,‬הנדסת‪-‬‬
‫תוכנה‪ ,‬ביוטכנולוגיה‪ ,‬אלקטרוניקה והנדסת מכונות‪ .‬מדובר בכ‪ 50,000 -‬תלמידים בשכבת גיל הפונים‬
‫למגמות של חינוך טכנולוגי‪ ,‬אשר נלמדים כמעט בכל בתי הספר‪ .‬שיעור הניגשים ל‪ 5‬יח' מתמטיקה‬
‫בקרב כל תלמידי המגמות הללו הוא הגבוה ביותר‪ 35% :‬לומדים ומסיימים ‪ 5‬יח' מול הממוצע הארצי‬
‫של ‪ .11%‬המגמה המובילה היא המדעית הנדסית (שילוב של מדעי המחשב‪ ,‬מכניקה ותשתית‬

‫למקצועות ההנדסה) ולאחריה הנדסת תוכנה‪.‬‬

‫שיעור הניגשים למתמטיקה ‪ 5‬יח"ל בחינוך הטכנולוגי‪2016 ,‬‬

‫‪35%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪40‬‬
‫טכנולוגיית עלית‬ ‫ארצי‬ ‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫מגמות ייעודיות וייחודיות בתחום מהחשבים מתקיימות החל מחטיבת הביניים‪ .‬המגמה הכללית של‬
‫משרד החינוך כיום היא חיזוק תחום לימודי המחשב מכיתה א' ועד ל‪-‬י"ב בכל טווחי הגילאים‬
‫ולשני המגדרים באופן שווה‪ .‬העידוד נעשה באופן חווייתי ובאמצעות חשיפה לתחום כמו תוכנת‬
‫ה"קוד מאנקי" ו‪"-‬אליפות הסייבר"‪ ,‬או המסלול למדעי המחשב ורובוטיקה מכיתה ד' (יש ‪ 400‬בתי‬
‫ספר בהם מתקיימות התוכניות עם מסלול התפתחות)‪ .‬מבחינת הרמה של תלמידי הנדסת תוכנה משרד‬
‫החינוך מבצע היום פיילוט במסגרתו נעשה חיבור בין פרויקטי גמר ברמה הכי גבוהה של הנדסת תוכנה‬
‫לתעשייה ולקרנות הון סיכון‪ .‬כמו כן בתחום של התמחות הסייבר בהנדסת תוכנה‪ ,‬יחידה ‪ 8200‬חברה‬

‫לבתי הספר התיכוניים והיא זו שמכתיבה את תכני ההתמחות‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫משרד החינוך מעודד בתי ספר להגדיל את מס' התלמידות בתחומים הטכנולוגיים (דבר המצריך תקציב‬
‫משמעותי שלא תמיד קיים)‪ .‬לאור זאת הוחלט במשרד החינוך על פיילוט שיתחיל מכיתה ט'‬
‫במקצועות המדוברים בהם יש אחוז תלמידות נמוך‪ ,‬במסגרתו יפתח קורס של שלושה חודשים רק‬
‫בהנדסת תוכנה המורכב מנשים בלבד וממורות שהן נשים‪ .‬ניתן לחשוב על סטודנטיות מצטיינות‬
‫בתחום שיהוו מודל לחיקוי‪ .‬לקורס יזומנו תלמידות חזקות בתחום הלימוד של ‪ 5‬יח' מתמטיקה‪ .‬מטרת‬
‫הקורס ליצור העצמה לתלמידות ולהראות להן שבשלושה חודשים בקורס הן מסוגלות לפתח‬
‫אפליקציה ולהצליח‪ .‬אנשי משרד החינוך ציינו כי ייתכן שדרך מיזם זה הם יצליחו לגרום ליותר נשים‬
‫להאמין שהן מסוגלות ולבחור בתחום‪ .‬פיילוט זהה מיועד לנשים בתחומי האלקטרוניקה‪ ,‬ההנדסה וכד'‪.‬‬
‫במידה והפיילוט יצליח ניתן יהיה גם להפעיל את התוכנית לבתי ספר אחרים‪ .‬החסם המרכזי להצלחת‬
‫והרחבת הפיילוט הוא תקציבי‪ ,‬בכוונת משרד החינוך לערוך את הקורסים הללו ב‪ 150-‬בתי ספר עד‬
‫שנה תשע"ח‪ .‬צויין כי הניסיון המחקרי בתחום מצביע על כך שהפרדת התלמידות מהתלמידים‬

‫בתחומים אלו מועילה ואף משפרת את הישגיהן בתחום‪.‬‬
‫אנשי משרד החינוך ציינו כי באמצעות בונוסים מוגברים באקדמיה ניתן להעביר את המסר להעדפה‬
‫תחומית‪ ,‬ולפיכך ייתכן שהמסר צריך להשתנות‪ ,‬ומי שלומד מקצועות מדעיים מורכבים יזכה ליחס אחר‬
‫באקדמיה מבחינת הבונוסים וכך לשאוב תלמידים לתחום‪ .‬אולם מדיקני הפקולטות שזומנו לועדה צויין‬
‫שקיים פער גדול מאוד בין הידע אתו מגיעים התלמידים שלמדו מקצועות מוגברים מהתחום הטכנולוגי‬
‫בתיכון לבין ביצועיהם האקדמיים בפועל בשנים הראשונות‪ .‬בהקשר זה הוסכם כי יש מקום לעשות‬
‫שיח בין האוניברסיטאות לבין הדיקנים לוועדת המקצוע של משרד החינוך (אשר בראשות חבר סגל‬
‫מאוניברסיטה) מבחינת התאמת תכנים לימודיים במדעי המחשב‪ .‬צוין כי יש להתייחס לשני צידי‬
‫המשוואה‪ .‬משרד החינוך תפקידו הגדלת זרם התלמידים המוכשרים לתחום האקדמי‪ .‬מן הצד השני‪,‬‬

‫חובת האקדמיה להיות מעורבת בתיכונים ובתחומי הלימוד‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫לנוכח הקשר החיובי שעולה מהנתונים בין הנטייה לבחור ללמוד מקצועות "היי‪-‬טק" באקדמיה לבין‬
‫לימודים מוגברים במדעי המחשב‪ ,‬מערכות אלקטרוניות וכד' בבית הספר התיכוניים‪ ,‬בפרט אצל נשים‪,‬‬

‫הוועדה ממליצה למשרד החינוך‪-‬‬

‫‪ ‬לבחון מחדש את תכנית הלימודים לבגרות במחשבים תוך מתן דגש על כלים ודרכי חשיבה‬
‫במדעי המחשב ובתכנות ברמה גבוהה לתלמידים שניגשים לבגרות ‪ 5‬יח"ל (ופחות על טכנולוגיה‬
‫ספציפית שמתיישנת עם הזמן) ובנוסף על התנסות חווייתית בפרוייקטים‪ .‬כן מומלץ כי יבחן את‬
‫האפשרות כי בחינת הבגרות במחשבים תכלול שאלות הבוחנות חשיבה יצירתית במדעי המחשב‬
‫ותבדק ע"י בודקים חיצוניים וכן שתתווסף אפשרות לבחינה ברמה גבוהה יותר‪ .‬במקביל מומלץ‬
‫כאמור כי בהתאמה האוניברסיטאות מצידן ישקלו מתן בונוס מוגדל לבגרות במדעי המחשב (לפחות‬
‫כמו ביולוגיה) לצורך קבלה למקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים‪ ,‬כיוון שהנתונים מראים כי השיעור‬
‫הגבוה ביותר של המגיעים ללימודי היי‪-‬טק באקדמיה הוא מבין בוגרי ‪ 5‬יח"ל מחשבים בבית הספר‬

‫– ועל כן יש ערך בעידוד תלמידים לפנות ללימודים אלו בתיכון ‪.‬‬

‫‪ ‬להגדיל את החשיפה של תלמידים למדעי המחשב באופן חוויתי ע"י ביצוע פרוייקטים בתכנות‪,‬‬
‫במטרה לסייע ביצירת חווית הצלחה ותחושת מסוגלות להיי‪-‬טק (ללא ההיבט ה"מאיים" של בחינת‬
‫בגרות מלאה במדעי המחשב‪ ,‬שמייצרת באופן טבעי סינון עבור חלק גדול מהתלמידים)‪ .‬כדי להפוך‬
‫תכנית כזו לאטרקטיבית עבור תלמידים‪ ,‬ניתן לשקול למשל לבנות קורס כזה באופן מודולרי כך‬
‫שיכלול מספר שלבים‪ ,‬כאשר מי שיתעניין וייהנה בשלב המאוד בסיסי (היחידה הראשונה)‪ ,‬יוכל‬

‫להמשיך וליצור‪/‬ללמוד תכנים מורכבים יותר (ביחידה השנייה)‪.‬‬

‫‪ ‬בהמשך לאמור לשקול את הפיכת מדעי המחשב למקצוע ליבה חובה כבר מיסודי כדי לחשוף‬
‫תלמידים לדרך חשיבה לוגית ויכולות אנליטיות לכל המדעים‪ ,‬שינוי שיביא גם להקניית כישורים‬
‫נדרשים לשוק העבודה לאוכלוסיות חלשות שאינן חלק מהאוכלוסייה הנהנת מלימודים אקדמיים‪,‬‬

‫זאת באופן מהנה וחווייתי‪.‬‬

‫‪ ‬להגדיל משמעותית את החשיפה של נשים ללימודים טכנולוגיים‪ -‬ע"י הפעלת פיילוט של קורס‬
‫בהנדסת תכנה לנשים ב‪ 150-‬בתי ספר לפחות‪ .‬במסגרת זו יפעיל משרד החינוך קורס של שלושה‬
‫חודשים בכיתה ט' בהנדסת תוכנה המיועד לנשים בלבד‪ .‬הקורס מיועד לתלמידות חזקות בתחום‬
‫הלימוד של מתמטיקה‪ .‬מומלץ לשלב ‪ role models‬וכן סטודנטיות מצטיינות שילמדו בקורס תמורת‬
‫מלגה‪ .‬הסטודנטיות יהוו מודל לחיקוי עבור בנות צעירות מהן‪ ,‬בעלות פוטנציאל לבחור במקצועות‬
‫ההיי‪-‬טק בעתיד‪ .‬כמו כן המסגרת ההתנדבותית תספק קהילה נשית מקצועית עבור הסטודנטיות‪,‬‬
‫אשר למשל תפגיש אותן עם נשים בתעשייה‪ ,‬תהווה פלטפורמת נטוורקינג‪ ,‬תקשר את הסטודנטיות‬
‫להתמחויות רלוונטיות וכו'‪ .‬כדוגמא לכך ניתן לציין את התכנית "‪ ,"QUEEN B‬המופעלת בשת"פ‬
‫אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית‪ .‬התכנית מיועדת לבנות כיתה ח' ומטרתה לעודד נערות‬

‫לבחור במגמת מחשבים ע"י יצירת תחושת מסוגלות‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫לפנות לות"ת‪ ,‬משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה בבקשה לבחון ביצוע תכניות בבתי הספר‬ ‫‪‬‬
‫העל יסודיים ברחבי הארץ לקידום מידע והכוון להשכלה גבוהה בכלל‪ ,‬ולקריירה בתחומים‬
‫נדרשים ובתחום ההיי‪-‬טק בפרט‪ ,‬לרבות אפשרויות הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫למתאימים והדרכים להיערך לכך במסגרת הלימודים בתיכון‪ .‬בנוסף לקדם הקמתו של אתר‬

‫אינטרנט למידע אובייקטיבי ומקיף בנושאים אלה‪.‬‬

‫להגדיל את החשיפה של תלמידים ותלמידות מהחברה הערבית למקצועות ההיי‪-‬טק בין‬ ‫‪‬‬
‫השאר באמצעות הרחבת "תכנית התיכוניים" המשותפת למשרד החינוך‪ ,‬ות"ת והמשרד לשוויון‬
‫חברתי וע"י תכנית "רואד" להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית (ראה גם בפרק השכלה‬
‫גבוהה בהמשך)‪ .‬במסגרת זו להפעיל תכנית בקרב המצטיינים בחברה הערבית (אשר כיום פונים‬
‫ברובם לתחומי הרפואה) ולפתוח בפניהם צוהר לתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬לרבות הכרות עם מסלולי‬
‫הלימוד ומעבדות הלימודים‪ ,‬הכרה של שוק התעסוקה בתחום זה‪ ,‬אופי העבודה‪ ,‬אפשרויות‬
‫ההתפתחות‪ ,‬תחומי העיסוק בפועל ואפשרויות ההשתכרות‪ .‬פיזור רחב יותר של תלמידים אלו‬
‫בתחומי הלימוד ובסופו של דבר במקומות נוספים בשוק העבודה‪ ,‬יכול לגרום לשינוי משמעותי‬
‫בבחירת תחומי הלימוד ומשלחי היד בכלל החברה הערבית‪ .‬בהקשר זה מודגש כי המידע בכיתה‬
‫ט' הוא קריטי כי זה השלב בו התלמידים בוחרים את המגמות לבגרות‪ .‬לפיכך יש להקדים את‬
‫"תכנית התיכוניים" כאמור לכיתות ט'‪-‬י' (במקום י"א‪-‬י"ב) על מנת שתהיה אפקטיבית‪ .‬בד בבד‬
‫יש לחזק במסגרת תכנית זו את העבודה עם ההורים על מנת להשפיע על בחירה במקצועות ההיי‪-‬‬

‫טק האקדמיים למתאימים‪ ,‬בדגש על בנות שלומדות את המקצועות הרלבנטיים בתיכון ‪.‬‬

‫ג‪ 6.‬מדעים וטכנולוגיה למצטיינים‬

‫עתודה טכנולוגית ‪ -‬לפני כחמש שנים פותחה ע"י משרד החינוך תוכנית לעתודה טכנולוגית‬
‫למצטיינים‪ .‬במסגרת התוכנית קיים עידוד לתעודת בגרות איכותית של מקצועות הטכנולוגיה‪ 5 :‬יח'‬
‫מתמטיקה‪ 5 ,‬יח' מדעים ו ‪ 5‬יח' בחירה בין מסלול טכנולוגי למסלול מדעי עיוני‪ .‬תלמידים אלו באים‬
‫לאקדמיה עם כלים לימודיים קודמים של התמודדות בעומס לימודי‪ ,‬לחץ ואופני למידה שסיגלו לעצמם‬
‫בתחום המדעים עוד מהתיכון‪ .‬לאחר עבודה וניתוח של התחום‪ ,‬ראשי משרד החינוך הבינו שעבודת‬
‫האיתור וההסללה לתוכנית זו צריכה להתחיל כבר מכיתה ז'‪ ,‬כל שלב איתור אחר יהיה מאוחר מדי‪.‬‬
‫לפיכך התלמידים שאותרו מקבלים כבר משלב זה תוספות של תגבור בלימודים טכנולוגיים‪ ,‬שעתיים‬
‫נוספים בכל תחום‪ ,‬כמו‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬פיסיקה ומדעי המחשב (שני האחרונים לא נלמדים בחטיבת‬

‫‪68‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הביניים)‪ .‬תוכניות התעודה הטכנולוגית האיכותית כוללות בתוכן עיגון לאיזון מגדרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬חצי מסך‬
‫התלמידים בכל בית ספר שבו נלמד המסלול חייב להיות מורכב מבנות‪.‬‬

‫כאשר בוחנים את השיפור ב ‪ 5‬יח' מתמטיקה לפי נתוני משרד החינוך למעלה מ‪ 2000-‬תלמידים‬
‫נוספים הגיעו מתוך המסלולים לעתודה טכנולוגית ומדעית והם מהווים בערך כ‪ 60%-‬מהשיפור‬
‫בתחום‪ .‬אחוז השיפור בתעודות המוגברות והאיכותיות של ‪ 5‬יח' בתחומי המדעים גדל בכ‪ 46%-‬אחוז‪.‬‬

‫משרד החינוך מדבר על פוטנציאל להכפלת כמות התלמידים שלומדים במסלולים אלה ואף יותר‪.‬‬

‫‪ 5‬יח"ל מתמטיקה – מקור השיפור בין השנים ‪2012-2015‬‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‬

‫תכנית מדעני העתיד למחוננים ומצטיינים‬ ‫‪‬‬
‫מדובר במיזם משותף למשרד ראש הממשלה‪/‬מטה הסייבר הלאומי‪ ,‬משרד החינוך ו"קרן‬
‫מיימונידיס"‪ ,‬שמטרתו לאפשר לתלמידים מחוננים ובעלי מוטיבציה להתפתח כבר מכיתה ח'‪-‬‬
‫ט' ועד לסוף התיכון‪ .‬תלמידים אלו יכולים להוות משאב חשוב למדינת ישראל בעתיד ולכן‬
‫נבנית גם תכנית לבוגרים מתוך כוונה לקשור אותם אחד לשני ולמדינת ישראל‪ ,‬כדי למנוע‬

‫בריחת מוחות עתידית‪ .‬במרכז קיימות מספר תכניות‪:‬‬

‫‪" ‬אודיסיאה"‪ -‬התכנית חושפת תלמידים מחוננים ומצטיינים ללימודים אקדמיים‬
‫במקצועות המדע והטכנולוגיה‪ -‬מתמטיקה‪/‬פיזיקה‪/‬ביומד‪/‬סייבר‪/‬מדעים‪ .‬התכנית הוקמה‬
‫לפני שמונה שנים‪ ,‬כיוזמה של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל‪ .‬התכנית אורכת ארבע‬
‫שנים מכיתה ט' עד י"ב‪ ,‬במסגרתה נחשפים התלמידים ללימודים אקדמיים‬

‫‪69‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫באוניברסיטאות (עברית‪ ,‬תל אביב‪ ,‬טכניון (כולל לימודים בתל‪-‬חי)‪ ,‬בן‪-‬גוריון) וזוכים‬
‫בקרדיט אקדמי‪ .‬מסלול הלימודים זהה למסלול של סטודנטים רגילים‪ ,‬כאשר יום אחד‬
‫בשבוע בא על חשבון הלימודים של משתתפי התכנית ופעמיים נוספות הם נפגשים אחר‬
‫הצהריים וחווים גם פעילות חברתית‪ -‬ערכית‪ .‬במסגרת התכנית לפחות שישה קורסים‬
‫אקדמיים לכל תלמיד‪ ,‬כך שבוגרי התכנית צוברים בין רבע לחצי תואר ראשון והקורסים‬
‫מחליפים בגרות במקצוע מורחב אחד לפחות‪ .‬התלמידים זוכים לקורסי העשרה‪ ,‬סמינרים‬
‫מדעיים‪ ,‬פעילות חקר‪ ,‬סיורים בתעשייה‪ ,‬השתתפות בתחרויות ועוד‪ .‬הצבא מאפשר‬
‫לתלמידים שבסוף כיתה י"ב השלימו חלק מסוים מהתואר הראשון‪ ,‬לדחות את גיוסם על‬
‫מנת להשלים את התואר‪ .‬כמו כן הצבא ממצה יכולות בוגרי התכנית במהלך שירותם‬

‫הצבאי (ראה גם בפרק ד'‪ -‬שירות צבאי)‪.‬‬

‫‪" ‬אלפא"‪ -‬תכנית המתמקדת בעולם המחקר המדעי‪ .‬היא מיועדת לתלמידי כיתות ח' וט'‬
‫הנחשפים לתחומים מדעיים שונים ובוחרים נושא אותו הם חוקרים במעבדות‬
‫באוניברסיטה ומקבלים ליווי אישי וקבוצתי‪ .‬רמת העבודות הנכתבות על ידי התלמידים‬
‫דומה לרמה של עבודות הנכתבות על ידי סטודנטים בסוף תואר ראשון‪ /‬תחילת תואר שני‪,‬‬
‫והיא יכולה להחליף בגרות במקצוע מדעי אחד‪ .‬גם בתכנית זו קיימת פעילות חברתית‪-‬‬
‫ערכית‪ .‬ישנן אוניברסיטאות המפעילות את התכנית במתכונת דו‪ -‬שנתית (העברית‪ ,‬ת"א‪,‬‬
‫בן גוריון‪ ,‬הטכניון) וישנם מוסדות המפעילים אותה במתכונת תלת‪ -‬שנתית (מכון ויצמן‬
‫ואריאל‪ .‬באריאל הכיתה מיועדת לבנות בלבד וכך מתאפשר לבנות דתיות להשתתף‬

‫בתכנית)‪.‬‬

‫‪" ‬אולימפיה"‪ -‬תכנית חדשה המיועדת להקמת נבחרת ישראלית שתשתתף בתחרויות‬
‫בינלאומיות במדעים (מתמטיקה‪/‬פיזיקה‪/‬כימיה‪/‬מדעי המחשב)‪ .‬המשאבים יושקעו בהקמת‬
‫צוותים‪ ,‬פיתוח חומרים ומעבדות‪ .‬קיימת אפשרות שתיפתח נבחרת צעירה‪ ,‬שתכלול‬

‫תלמידי חטיבות ביניים אשר בשלב מסוים יוכלו להצטרף למשלחות לחו"ל‪.‬‬

‫‪" ‬אידיאה"‪ -‬תכנית חדשה המבוססת על המודל של תכנית "אלפא" אך במחקר בתחומים‬
‫הומניסטיים – מדעי הרוח‪ ,‬חברה ואמנויות‪ .‬דגש על קריאה וניתוח טקסטים חשיבה‬

‫ביקורתית וכתיבה ברמה גבוהה‪.‬‬

‫‪" ‬אסכולה"‪ -‬רשת הבוגרים של המרכז‪ .‬תכנית זו אמורה ללוות התלמידים לקראת הצבא‬
‫ובמהלכו וכן בתקופת הלימודים באקדמיה‪ .‬תכנית זו קיימת בממדים קטנים משום שעדיין‬

‫אין הרבה בוגרים‪ ,‬אך היא צפויה לגדול בצורה משמעותית‪.‬‬

‫בפני הוועדה הוצגו הישגי תלמידי התכניות‪ ,‬שזכו בתחרויות ארציות וייצגו את המדינה בתחרויות‬
‫בחו"ל‪ .‬הוצגו נתונים מספריים על מספר התלמידים הנוכחי בכל התכניות – כ‪ 500-‬ב"אודיסאה" (כ‪-‬‬

‫‪70‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫‪ 31%‬בנות) וכ ‪ 400-‬ב"אלפא" (כ‪ 51%-‬בנות)‪ .‬משתתפים מהחברה הערבית‪ 6% -‬ו‪ 9%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫בנוסף כ‪ 120-‬בוגרים ב"אסכולה"‪.‬‬

‫תהליך המיון לתכנית מתבצע לתלמידים המוגדרים מחוננים על פי משרד החינוך‪ ,‬בתשע"ז היו ‪3500‬‬
‫נבחנים בשלב הראשון‪ .‬כמחצית מהם עוברים אותו (מדובר במבחן של המרכז הארצי לבחינות‬
‫ולהערכה) ומתוכם כ‪ 500 -400‬תלמידים יעברו את שלב ב' ויוזמנו למחנה קיץ של בין שבועיים‬
‫לשלושה שבועות‪ .‬מי שיעבור אותו‪ -‬יתקבל לתכנית‪ .‬בתכנית מתמודדים עם נשירה גבוהה יחסית‪ .‬צוין‬
‫שיש להקדיש תשומת לב לאותם תלמידים מצטיינים המבקשים להתקבל לתכניות אך לא מצליחים‪.‬‬
‫ניתן להשתמש במידע שהתקבל מתוך מערכת הסינון כדי להפנות אותם לתכניות אחרות כמו מקצועות‬
‫ההנדסה וההיי‪-‬טק‪ .‬כמו כן חשוב לאפשר דחיית שירות למצטיינים על מנת שישלימו לימודים לתואר‬

‫אקדמי‪ ,‬בדומה למסלול י"ג‪-‬י"ד להנדסאים (ראה גם בפרק ד'‪-‬שירות צבאי)‪.‬‬
‫ראשי התכנית הדגישו בפני הוועדה את המאמצים המושקעים בהבאת תלמידים ערבים לתכנית אצלם‬
‫בולטת דלות השפה העברית‪ ,‬אפילו ביחס למושגים מדעיים פשוטים‪ ,‬והרגלי למידה בדרך של שינון‬
‫ולא הבנה‪ .‬כמו כן מושקע מאמץ בגיוס תלמידים יוצאי אתיופיה לתכניות השונות‪ .‬כרגע משתתפות‬

‫שתי תלמידות ומושקעים מאמצים רבים על מנת שהן ימשיכו בהן‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הוועדה ממליצה למשרד החינוך לפעול להגדלת תכניות למצטיינים בתחומים הטכנולוגיים ובפרט‪:‬‬

‫התוכנית לעתודה טכנולוגית איכותית במסגרתה תלמידים מצטיינים לומדים לקראת תעודת‬ ‫‪‬‬
‫בגרות איכותית של מקצועות הטכנולוגיה‪ 5 -‬יח' לימודי מתמטיקה‪ 5 ,‬יח' לימודי מדעים ו‪ 5‬יח'‬
‫בחירה בין מסלול טכנולוגי למסלול מדעי‪/‬עיוני (המגמה המובילה היא המדעית הנדסית ‪-‬שילוב‬

‫של מדעי המחשב‪ ,‬מכניקה ותשתית למקצועות ההנדסה‪ ,‬ולאחריה הנדסת תוכנה)‪.‬‬

‫הוועדה רואה חשיבות בהמשך והרחבת מיזם "מרכז מדעני העתיד" המשותף לקרן מיימונידיס‬
‫למשרד רוה"מ ולמשרד החינוך‪ ,‬שמטרתו להעניק לתלמידים מצטיינים ומחוננים אפשרויות‬
‫משמעותיות למיצוי הפוטנציאל הייחודי שלהם ולקדם את תרומת המחוננים והמצטיינים בישראל‬

‫לפתרון האתגרים הגדולים ביותר של ישראל‪ ,‬זאת בפרט בתחומי ההיי‪-‬טק‪ .‬במסגרת זו‪:‬‬

‫‪ o‬לפעול לפתיחת קורסי הכנה לתלמידים מחוננים ובעלי פוטנציאל מהחברה הערבית‬
‫והאתיופית‪ ,‬במטרה להגדיל את שיעור השתתפותם בתכנית‪.‬‬

‫‪ o‬לפעול לפתיחת מסלול ייעודי למקצועות ההנדסה (לבקשת הצבא)‪.‬‬

‫‪ o‬להשתמש באיתור והמיון המוקדם שנעשה ע"י המיזם על מנת לעודד תלמידים שאותרו‬
‫כמצטיינים אך לא השתתפו בתכנית לקבל דחיית שירות של שנה‪-‬שנתיים על מנת להשלים‬
‫תואר במקצועות ההיי‪-‬טק‪ .‬להגדיל את הממשק עם הצבא במטרה לשלבם בשירות בתחומים‬

‫אלה‪.‬‬

‫ג‪ .7.‬חיזוק קשרי תיכון‪-‬אקדמיה‬

‫בפני הוועדה הובאה הצעה חדשה לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתיכון‪ ,‬על מנת לעמוד במטרות‬
‫הלאומיות שבהגדלת כמות מסיימי י"ב במקצועות המתמטיקה והטכנולוגיה ושיפור ברמה הנלמדת‪.‬‬
‫לשם כך על האקדמיה ליצור קשרים של ידע עם הלקוחות הפוטנציאלים שלה‪ ,‬תלמידי התיכון‪ ,‬עוד‬

‫משלב הלימודים‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הוסבר כי האקדמיה יכולה לתת תשתיות טכנולוגיות ראויות ומתקדמות; יש באקדמיה כמות אדירה של‬
‫מורים פוטנציאלים ומודלים לחיקוי; יש סטודנטים שמשוועים לעבודה עם נוער; בית‪-‬הספר לא מהווה‬
‫מסגרת מאתגרת כיום‪ ,‬ושילוב של תלמידים ותלמידות באקדמיה יכול להגביר את הנגישות וצמצום‬
‫הפחד מתחומי המדעים‪ .‬האוניברסיטאות נמצאות במרכזים עירוניים ונגישות מבחינה פיזית‪ .‬נטען כי זה‬
‫לא קורה היות ויש הגבלה של כמות בני הנוער שיכולה להיכנס לאקדמיה; יש מגבלה של תשתיות‬
‫לימוד כמו מעבדות עם תפוסה מלאה; איסור על ממשק בין בני נוער לחומרים מסוכנים במעבדות בגלל‬
‫נושאי בטיחות; המדינה לא מעורבת תקציבית בפיתוח נוער ותמיכה אקדמית בו והאקדמיה נעולה בתוך‬

‫עצמה ולא מעוניינת בממשק עם בני נוער אלא בנושאים אחרים‪.‬‬

‫הוצע לפיכך להקים במוסדות האקדמיים רשת מרכזי מדע וטכנולוגיה לבני נוער בשיתוף עם משרד‬
‫החינוך‪ ,‬בדומה למרכזים ותשתיות הקיימים במס' אוניברסיטאות ובמכללת תל‪-‬חי‪ .‬מדובר על מרכזים‬
‫שמיועדים רק לבני נוער על כל רצף הדיסיפלינות של המדעים‪ .‬החשיפה חייבת להיות מגיל צעיר מאוד‬
‫כי בגילאים צעירים קל לנתב ולהלהיב‪ .‬זו פלטפורמה שיכולה לגייס נשים לתחום‪ .‬ילדים משוועים‬
‫לעשות התנסות מחקרית לא רק תיאוריות‪ ,‬כאשר ניתן לרכוש את האהבה למדע דרך ליבת הידע‬

‫והעשייה‪.‬‬

‫נמסר כי היום עיקר המימון של התכנית הקיימת במסגרת "נוער שוחר מדע" של משרד החינוך מגיע‬
‫מההורים‪ ,‬כך שהאוניברסיטאות בעצם מטפחות ופונות רק למי שיש כסף (משרד החינוך נותן היום‬
‫‪ 6%-5%‬מהמימון‪ ,‬והיקף הפעילות הכוללת הוא נמוך)‪ .‬לכן מוצע שהמדינה (ותורמים) תקצה תקציב‬
‫על מנת למשוך את כל מי שמתאים לתכנית‪ .‬צוין כי כיום אין גוף באוניברסיטה שאחראי על קשר מול‬
‫התלמידים ובתי הספר שיבחר ויאתר את התלמידים שיכולים להשתלב באקדמיה בתחומי ההיי‪-‬טק‬
‫ובתחומים האחרים‪ .‬בנוסף יש כאן מקום להכשרת מורים וחיבור הקשר שלהם עם הדיסציפלינה‪ ,‬ע"י‬
‫יצירת קהילה מדעית של מורים חוקרים‪ .‬מורה מדעי לאחר חמש שנים ללא עיסוק במחקר הוא חוקר‬
‫לא מעודכן ולכן לא רלוונטי‪ .‬אם תהיה תשתית המורה יכול לקחת קורסים בשנת השתלמות בתחומי‬

‫הידע שלו באקדמיה‪.‬‬

‫בהקשר זה צוין כי כיום מתגברת המגמה של זליגת קורסים אקדמיים לתקופת התיכון‪ .‬מדובר‬
‫בתלמידים הטובים ביותר שמחליפים בגרות בקורסים אקדמיים שמתקיימים באוניברסיטה (או קורסים‬
‫דיגיטליים)‪ .‬הוצע להגדיל באופן יזום את היקף התלמידים שלומדים לתואר במקצועות ההיי‪-‬טק כך‬
‫שהצבא יוכל לדחות גיוס ולקבל אליו בעלי תארים‪ .‬לשם כך יש לחזק את הקשר בין המערכות גם‬

‫ברמת המטה וגם ברמת השדה‬

‫‪73‬‬

‫פרק ג' – מערכת החינוך‬

‫הוועדה התרשמה כי ככלל יש לפעול להגדלת התיאום בין שתי המערכות‪ -‬מערכת החינוך‬
‫והמערכת האקדמית‪ ,‬הן ברמת המטה (ביחס להמלצות הנוגעות למדיניות בנושא ההיי‪-‬טק) והן‬

‫ברמת השדה‪.‬‬
‫הוועדה ממליצה לחזק את הממשק האקדמי בין האקדמיה למשרד החינוך בתחומי המדעים‬
‫הנלמדים בבתי הספר התיכוניים‪ .‬בפרט יש ליצור ממשקים ארוכי טווח של ועדות המקצוע עם‬
‫ראשי חוגים בפקולטות הרלבנטיות על מנת לעדכן תכנים אשר חשוב לשים עליהם דגש גם‬
‫בתיכון‪ ,‬דוגמא לכך היא עדכון ושדרוג תכני הלימודים בבגרות במחשבים ובביולוגיה כך שיהוו‬

‫תשתית טובה יותר ללימודים באקדמיה‪.‬‬
‫בנוסף מומלץ להגדיל את החשיפה של בני ובנות נוער (בדגש על בנות) לתחומי ההיי‪-‬טק‬
‫והמדעים‪ ,‬ולחזק את הקשר עם האקדמיה במסגרת פעולות "נוער שוחר מדע" ע"י הרחבת‬
‫הקמתם של "מרכזי מדע וטכנולוגיה" במוסדות האקדמיים‪ .‬במסגרת המרכזים תלמידים‬
‫יתנסו באופן מעשי וחווייתי בביצוע מחקרים בתחומים אלה וילמדו מחוקרים וסטודנטים‬
‫מהשורה הראשונה‪ .‬כמו כן הפלטפורמה יכולה לשמש מורים מדעיים בשנת שבתון להתעדכן‬
‫בתחומי הידע מחוקרים באקדמיה ולהשתמש בתשתית‪ .‬כיום רוב הפעילות ממומנת ע"י‬
‫המשתתפים ולפיכך פונה לאוכלוסיות חזקות יחסית‪ .‬לפיכך על משרד החינוך להקצות תקציב‬
‫שוטף משמעותי לנושא שייועד בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות מהפריפריה‪ .‬בנוסף מומלץ לשלב‬

‫סטודנטים וסטודנטיות מתחומי ההיי‪-‬טק בפעילות תמורת מלגות‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫פרק ד' ‪ -‬שירות צבאי‬

‫במסגרת השירות הצבאי מתבצעת הכשרה במקצועות ההיי‪-‬טק ובעיקר במדעי המחשב לצורך‬
‫התעצמות טכנולוגית ותחזוקת האמל"ח הטכנולוגי של צה"ל‪ .‬מדובר הן על הכשרה אקדמית במסגרת‬
‫העתודה האקדמית המאפשרת לימודים לתואר לפני השירות הצבאי ומובילה למסלול קצונה במגוון‬
‫תחומים הנלמדים בהתאם לצרכי הצבא (תוך דחיית שירות והארכתו ע"י תוספת שנות קבע)‪ ,‬והן‬
‫במסגרת תכניות טכנולוגיות שונות תוך כדי השירות הצבאי אשר אינן דורשות תואר אקדמי‬
‫ומובילות להשתלבות ביחידות הטכנולוגיות בצבא‪ .‬בנוסף צה"ל מאפשר דחיית שירות לצורך לימודים‬
‫‪ -‬להנדסאים במקצועות בהם יש צורך במערך הטכני של צה"ל (כיתות י"ג‪-‬י"ד)‪ ,‬ולימודים אקדמיים‬
‫לבוגרי כיתות י"ב המעוניינים בכך ואשר השלימו במהלך הלימודים בתיכון לפחות ‪ 50%‬מתואר תלת‬
‫שנתי או ‪ 30%‬מתואר ארבע שנתי‪ ,‬אולם מסלול זה אינו מבטיח שירות ביחידות הטכנולוגיות של‬

‫צה"ל‪.‬‬

‫הוועדה ראתה לנכון לבחון את השירות הצבאי כשלב שבו קיימת אפשרות לבוגרי תיכון בעלי רקע‬
‫מתאים להשתלב בשירות בתחום ולצבור ידע ונסיון משמעותיים אשר יכולים להוביל לתעסוקה‬
‫בתעשיית ההיי‪-‬טק וכן שלב מידע והכוון לקראת לימודים אקדמיים‪ .‬לפיכך עלו מס' שאלות בהקשרים‬

‫אלה‪:‬‬

‫האם צרכי מערכת הבטחון וצה"ל במשרתים בתחומים הטכנולוגיים מתוכנן לגדול בשנים‬ ‫‪‬‬
‫הקרובות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האם קיים צורך בהגדלת ההכשרה האקדמית במקצועות ההיי‪-‬טק ‪ -‬לפני השירות הצבאי‬ ‫‪‬‬
‫ובמהלכו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האם ניתן להגדיל את ההכשרה והשירות הצבאי של נשים במקצועות טכנולוגיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות להכשרה ושירות אוכלוסיות ייחודיות במקצועות הטכנולוגיים (דרוזים‪ ,‬בדואים‪,‬‬

‫חרדים ועוד)‪.‬‬
‫האם ניתן לנצל את מערך המיון וההכוון של הצבא על מנת לכוון חיילים וחיילות להשתלב‬

‫בלימודים אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק‪.‬‬
‫האפשרות לחשוף חיילים ובפרט חיילות בעלי רקע מתאים טרום שחרור למקצועות ההיי‪-‬טק‬

‫האקדמיים‪.‬‬
‫תכניות עילית (מצטיינים) – האם קיימים מסלולים לתארים מתקדמים באקדמיה בתחומי‬

‫ההיי‪-‬טק והאם ניתן לשלבם כמתרגלים‪.‬‬

‫להלן פירוט מסלולי ההכשרה העיקריים במקצועות ההיי‪-‬טק במסגרת מערכת הבטחון כפי שהוצגה‬
‫בוועדה וכפי שעלתה מהמפגשים עם הגורמים הרלבנטיים בצה"ל ומפא"ת‪:‬‬

‫‪75‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫ד‪ .1.‬תכניות טרום גיוס‬

‫העתודה האקדמית מאפשרת לימודים אקדמיים לתואר לפני השירות במגוון תחומים וכיום‬ ‫‪‬‬
‫כוללת כ‪ 1,200-‬עתודאים (פותחי לימודים מידי שנה)‪ ,‬מהם כ‪ 70%-‬במקצועות ההנדסה‬
‫והמדעים המדוייקים‪ :‬הנדסת חשמל‪ ,‬מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה‪ ,‬הנדסת מכונות‪ ,‬הנדסת‬
‫אווירונאוטיקה‪ ,‬הנדסת תעשייה וניהול הנדסת בניין‪ ,‬הנדסת מערכות מידע ומדעים מדוייקים‪.‬‬
‫יתר המקצועות כוללים את מקצועות הרפואה המהווים כ‪ ,15%-‬ומשפטים ומדעי החברה‬

‫(פסיכולוגיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬מדעי המדינה‪ ,‬מזרח תיכון ועוד) ‪ -‬כ‪.15%-‬‬
‫בנוסף למסלולים הרגילים ישנן תכניות עילית למצטיינים לתואר ראשון ושני כמו "פסגות"‪-‬‬
‫תכנית להכשרת מהנדסים מצטיינים בתחומי הנדסת חשמל פיסיקה ותכנה (כ‪ 75-‬במחזור)‪,‬‬
‫"ארזים" –מצטיינים במתמטיקה ומדעי המחשב (כ‪ 15-‬במחזור)‪" ,‬סילון"‪ -‬הכשרה בהנדסת‬
‫אוירונאוטיקה והנדסת מערכות (כ‪ 10-‬במחזור)‪" ,‬ברקים"‪-‬הכשרת מהנדסי מכונות והנדסת‬
‫חומרים (כ‪ 30-‬במחזור) ועוד‪ .‬מסתבר שבמרבית תכניות העילית ישנו מסלול המשך מובנה‬

‫לתואר שני עם תזה‪.‬‬
‫הקבלה לעתודה במסלולים השונים מתבצעת על בסיס מיונים שנעשים בכיתות י"א‪-‬י"ב‪,‬‬
‫הכוללות מבחן אישיותי‪ ,‬נתוני קצונה ועוד‪ ,‬ונתונים אקדמיים לרבות ציון במבחן הפסיכומטרי‪.‬‬
‫מרבית המוסדות האקדמיים הקולטים עתודאים הינן אוניברסיטאות‪ .‬תכניות העילית מיועדות‬
‫לבוגרים מצטיינים בעלי יכולות לימודיות גבוהות ושאיפה למצוינות‪ .‬בוגרי תכניות העילית‬
‫נהנים מליווי צמוד ומיחס אישי במהלך כל תקופת הלימודים וזוכים לעדיפות בשיבוץ לתפקידי‬

‫מחקר פיתוח ורפואה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ניתן לראות גידול במס' הלומדים במסגרת העתודה האקדמית והיא גדלה‬
‫בכ‪ 10%-‬לשנה מאז ‪ .2013‬מדובר לא רק על גידול כמותי אלא גם על עליה באיכות‬
‫המתקבלים מבחינת תנאי הקבלה (ממוצע הפסיכומטרי של המתקבלים עמד על ‪663‬‬
‫בתשע"ח)‪ .‬כמו כן חלה עליה בשיעורי הסיום‪ -‬ירידה בנשירה במהלך הלימודים‪ ,‬זאת בזכות‬
‫מיסוד והטמעת מעטפת לווי וחניכה מתאימים‪ .‬העתודה ממצה כיום את צרכי הצבא‪ ,‬ואין‬

‫כוונה להגדיל את היקף הלומדים עד ‪.2021‬‬
‫מבין העתודאים כ‪ 80%-‬גברים‪ ,‬הנשים מהוות רק כ‪ 20%-‬בעתודה‪ ,‬כאשר במסלולים‬
‫הטכנולוגיים שיעורן קטן יותר‪ .10-11% -‬צה"ל נוקט במספר יוזמות כדי להעלות את מספרן‪,‬‬
‫כגון כנסים יעודיים‪ ,‬קמפיין שיווקי‪ ,‬מיסוד שלחן עגול עם משרד החינוך והמשרד לשיוויון‬
‫חברתי והצמדת קצינות מהמערך הטכנולוגי לתיכונים‪ ,‬אשר מלווה מכיתה י'‪-‬י"א בנות‬
‫ומעודדות אותן להצטרפות למסלול העתודה‪ .‬לאחר סיום ההרשמה לעתודה מתקיים כנס‬

‫‪76‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫ייחודי לבנות ובו משתתפות קצינות ממסלול העתודה‪ .‬הצבא שואף להתקדם והציב יעד גידול‬
‫לעבר ‪ 30%‬נשים במסלול העתודה בשנים הקרובות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬במסגרת פרוייקטים מיוחדים הצבא משלב בעתודה "אוכלוסיות ייחודיות" ובעיקר‬
‫דרוזים (כ‪ 5%-‬מהעתודאים)‪ ,‬בדואים וחרדים‪ ,‬ויש כוונה להגדיל את מספרם היחסי בשנים‬
‫הבאות בכ‪ .50%-‬חלק ניכר מההכשרה האקדמית במקצועות ההיי‪-‬טק של אוכלוסיות אלה‬
‫נעשה כיום באמצעות העתודה‪ .‬יצוין כי כשליש מלומדי העתודה האקדמית מגיעים מהפריפריה‬
‫באמצעות תכנית "עתידים"‪ ,‬המיועדת להכשרה טכנולוגית בפריפריה למגוון מסלולים‬
‫טכנולוגיים בצה"ל‪ .‬במסגרת התכנית מקבלים החניכים מעטפת סיוע כלכלית ייחודית וליווי‬
‫אישי‪ .‬תכנית "פעמי עתידים" מאפשרת אקרדיצטציה אקדמית שמאפשרת השלמה לתואר‬

‫מהנדס‪.‬‬

‫אקדמיזציה – במסגרת זו צה"ל מאפשר דחיית גיוס של שנה‪-‬שנתיים לתלמידים מצטיינים‬ ‫‪‬‬
‫(למשל תלמידים שלומדים לתואר במסגרת מדעני וממציאי העתיד) שלמדו חלק מהתואר‬
‫הראשון במגמות נדרשות כמו מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה ומדעי המחשב‪ ,‬על מנת שישלימו את‬
‫הלימודים לתואר ואף יבצעו מחקר מדעי‪ .‬מדובר במאות בקשות בשנה כאשר קצב הגידול‬
‫במבקשי דחייה מסיבה זו גדל בקצב מהיר (נאמר כי בשלב מסוים הצבא יצטרך כנראה‬
‫להגביל את מכסת הדחיות בשל אתגרי כוח אדם איתם הוא מתמודד)‪ .‬נציג הצבא העלה את‬
‫הצורך של הצבא במהנדסים‪ ,‬להסללת תלמידי תיכון מצטיינים לתחומי הנדסת אלקטרוניקה‪,‬‬

‫תוכנה ומדע הנתונים‪ ,‬כך שהם יקבלו דחיית שירות בסוף י"ב על מנת להשלים את התואר‪.‬‬
‫במסגרת דיוני הוועדה עלתה האפשרות לתכנן באופן מסודר את היקף האקדמיזציה לתלמידי‬
‫תיכון במקצועות ההיי‪-‬טק תוך דחיית שירות כך שהצבא יוכל לגייס היקף גדול יותר של בעלי‬

‫הכשרה אקדמית בתחומי ההיי‪-‬טק במקום לבצע את ההכשרה במהלך השירות‪.‬‬
‫עתודה טכנולוגית – במסגרת זו צה"ל דוחה שירות לתלמידי כיתות י"ג‪-‬י"ד ומממן לימודי‬
‫הנדסאים במקצועות בהם יש צורך במערך הטכני בצה"ל‪ .‬מדובר על היקף של כ‪5,000-‬‬
‫תלמידים במחזור‪ ,‬כשני שליש מתוכם גברים‪ .‬עלתה הצעה לאפשר באופן דומה דחיית שירות‬
‫של שנתיים בהם תלמידים מצטיינים ילמדו לתואר שישה סמסטרים כולל קיץ (למשל במדעי‬
‫המחשב‪ ,‬מתמטיקה ומדעים) על חשבון הלומדים‪ .‬כמובן שהצבא יוכל לסנן‪ ,‬לקבוע מכסות‬
‫ומקצועות שעבורם יהיה מוכן לאשר דחיית שירות (ללא צורך לחתום קבע‪ ,‬להבדיל מעתודה)‪.‬‬

‫‪ ‬חשיפה טכנולוגית מתבצעת במסגרת תכניות כדוגמת "הדרים" המספקת חשיפה טכנולוגית‬
‫לנערות בגילאי תיכון אשר מובילה את בוגרות התכנית לגיוס ליחידות טכנולוגיות רלוונטיות‪,‬‬

‫ובשיתוף עמותות כמו ”‪."she codes‬‬

‫‪77‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫הוועדה ממליצה להמשיך לאפשר דחיית שירות לתלמידי תיכון מצטיינים ואף להרחיב‬ ‫‪‬‬
‫אותה לשנתיים על מנת לאפשר השלמת לימודים לתואר (או חלק ניכר ממנו) עוד לפני‬
‫הגיוס‪ ,‬כך שתלמידים אלה ישרתו בתחומים הטכנולוגיים כשברשותם ידע ברמה‬

‫אקדמית‪ .‬לשם כך יש להכין תכנית מתואמת בין ות"ת‪/‬מל"ג‪ ,‬משרד החינוך וצה"ל‪.‬‬

‫‪ ‬הוועדה ממליצה כי לבקשת צה"ל יפתח מסלול יעודי לאקדמיזציה במקצועות ההנדסה‬
‫במסגרת תכנית "מדעני העתיד" אשר יוביל לשילוב בעתודה‪.‬‬

‫הוועדה רשמה לפניה כי בכוונת צה"ל להגדיל את שיעור הנשים בעתודה הקדם‬ ‫‪‬‬
‫אקדמית במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬משיעור של ‪ 11%-10%‬כיום לשיעור של ‪ 30%‬לפחות‬
‫בשנים הקרובות‪ .‬באופן כללי מומלץ להרחיב את הפעילות לאיתור הכשרה וגיוס של‬
‫נשים לתפקידים טכנולוגיים בצבא‪ ,‬לשם הגדלה משמעותית של שיעורן מקרב המשרתים‬

‫ביחידות הטכנולוגיות‪.‬‬

‫הוועדה רשמה לפניה כי בכוונת צה"ל להגדיל את הפרוייקטים לשילוב "אוכלוסיות‬ ‫‪‬‬
‫ייחודיות" בעתודה האקדמית במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬כדוגמת חרדים‪ ,‬דרוזים ובדואים‪,‬‬
‫בשיעור של כ‪ .50%-‬מומלץ כי יגובשו תכניות מסודרות בתיאום עם משרד החינוך‬

‫והאקדמיה‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫ד‪ .2.‬הכשרה במהלך השירות הצבאי‬

‫הכשרה מקצועית במהלך השירות בתחומי ההיי‪-‬טק ליחידות השונות מתאפשרת במסגרת בסמ"ח ‪-‬בית‬
‫ספר למקצועות המחשב באגף תקשוב‪ ,‬וכן במסגרת יחידות מובחרות כגון ‪,8153 ,3060 ,8200‬‬
‫חטיבת המחקר בחיל המודיעין‪ .‬ההכשרה העיקרית בתחום ההיי‪-‬טק מתבצעת בבסמ"ח שם מתבצעות‬
‫הכשרות למאות חיילים וחיילות מדי שנה בתכנות‪ ,‬סייבר‪ ,‬תשתיות מערכות מחשב ועוד‪ .‬מדובר בעיקר‬
‫בחיילים שאין להם פרופיל קרבי‪ .‬לפיכך כ‪ 40% -‬מבוגרי בסמ"ח הן נשים‪ ,‬השיעור הגבוה בצה"ל‪.‬‬
‫המיונים לבסמ"ח מבוססים על מבחנים קוגניטייבים‪ ,‬הבוחנים יכולות לוגיות‪ ,‬יכולת הסקת מסקנות‬
‫מנתונים ושליטה בשפה האנגלית‪ ,‬בשילוב עם ראיון אישי‪/‬פסיכולוג ולא על סמך ההישגים במתמטיקה‬
‫בתיכון‪ ,‬אם כי הצלחה במתמטיקה בהחלט יכולה לנבא ולסייע בהצלחה במסלול זה‪ .‬הצבא מעודד את‬
‫הבוגרים לפנות ללימודים אקדמים בתחומים הרלוונטים תוך כדי יצירת אפשרות להתחיל לימודים כבר‬
‫במהלך השירות הצבאי באמצעות קורסים מקוונים או תכניות במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬עם זאת רק‬
‫חלק קטן מהמוסדות להשכלה גבוהה מכירים בהכשרה הצבאית לצורך נ"ז אקדמיות ולפיכך נדרשת‬
‫השלמה רבה מהחיילים‪ .‬כמו כן בשנתיים‪-‬שלוש שנים הראשונות לא לכולם קל להתחיל ללמוד‪ ,‬בעיקר‬

‫לחיילים המעולים שנשארים להדריך ולאלו שיוצאים לקצונה‪.‬‬

‫מבחינת כללי המל"ג המוסדות יכולים להכיר בלימודים לא אקדמיים בהיקף של עד להיקף מקסימלי‬
‫של ‪ 30‬נ"ז‪ ,‬על בסיס ענייני ולגבי קורסים רלוונטיים בלבד‪ ,‬שקיימת הלימה בתכנים בינם לבין‬
‫קורסים מקבילים בתכנית האקדמית (מלבד מקצועות יסוד‪/‬ליבה‪/‬מבואות שבתכנית האקדמית)‪ .‬לצורך‬
‫כך הוגדר כי "לימודים לא אקדמיים" הם לימודים במוסד על תיכוני הנפרשים על פני שנתיים לפחות‬
‫או לימודי חוץ במוסד אקדמי (מה שלא מתקיים בהכשרות בצבא)‪ .‬בנוסף ישנה מגבלה של מוסדות‬
‫אקדמיים ללמד מחוץ לקמפוס (מלבד האו"פ שיכולה לפתוח מרכזי לימוד בכל מקום)‪ .‬בשיח של הדרג‬
‫המקצועי במל"ג מול בסמ"ח הודגשה החשיבות שצה"ל רואה בכך והרצון של החיילים להשלים את‬
‫הלימודים לתואר במקצועות ההיי‪-‬טק במהלך השירות הצבאי‪ ,‬אך נאמר כי המגבלות הנ"ל מקשות‬
‫מאד‪ .‬הובהר כי ככל שמוסד להשכלה גבוהה יגיש בקשה מנומקת ויבקש לשנות כללים אלה מל"ג‬
‫תוכל לדון בכך‪ .‬כמו כן דיגיטציה של קורסים במקצועות ההיי‪-‬טק (ראה בפרק השכלה גבוהה להלן)‬

‫תאפשר למידה מרחוק לחיילים‪.‬‬

‫בהקשר זה יש לציין את דוח הצוות הבין‪-‬משרדי לשיפור מערך האקרדיטציה והניעות בין מערכות‬
‫ההשכלה וההכשרה מיולי ‪"( 2016‬דוח אקרדיטציה") בראשות מר יוסי קטריבס ביחס למקצועות‬

‫ההיי‪-‬טק‪ .‬במסגרת הדוח הומלץ‪:‬‬

‫‪ ‬לקדם שיתוף פעולה אקדמי בהכשרות עיוניות צבאיות בין מוסדות אקדמיים לצה"ל‪ ,‬בדגש על‬
‫יחידות ההדרכה‪ ,‬לצורך טיוב אפשרי של תכני ההכשרות והתאמתם לרמה האקדמית המקובלת‪,‬‬

‫לרבות שילוב קורסים אקדמיים מקוונים במהלך ההכשרה והשירות‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫לבחון את האפשרויות לקידום אפיק מעבר משמעותי להנדסאים למסלול האקדמי‪ .‬יצוין כי הנושא‬ ‫‪‬‬
‫נבחן ע"י מל"ג והיא קיבלה החלטה בנושא ביום ‪ 14/2/17‬לפיה הפטור המקסימלי שהמוסדות‬
‫יוכלו להעניק להנדסאים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון בתחום יישאר על כנו‪ ,‬דהיינו עד רבע‬
‫מהתואר‪ .‬מוסדות אקדמיים יוכלו להגיש בקשות למל"ג לפתיחת תכניות לימודים חדשות לתואר‬
‫ראשון ייחודיות וייעודיות להנדסאים‪ .‬במסגרתן יתאפשר פטור של עד שליש מנקודות הזכות‬
‫לתואר האקדמי‪ ,‬וזאת בהתאם לרקע ולהכשרה שקיבל ההנדסאי במסגרת לימודיו הקודמים‬

‫ובהתאם לרלבנטיות של לימודי ההנדסה לתואר‪.‬‬

‫במסגרת תכניות העילית שבמסגרת השירות הצבאי יש לציין את תכנית "תלפיות" (מפא"ת)‬
‫ו"חבצלות" (חיל מודיעין)‪ ,‬המהוות תכניות מצויינות צבאית‪-‬אקדמית להכשרת מנהיגות טכנולוגית‪-‬‬
‫ביטחונית מעולה למערכי המו"פ והאמל"ח של מערכת הבטחון‪ .‬מדובר על הכשרה של ‪ 50-60‬צעירים‬

‫וצעירות מוכשרים ומצטיינים הלומדים לתואר ראשון בפיזיקה‪ ,‬במתמטיקה או במדעי המחשב‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫הוועדה ממליצה לפעול להגדלת האפשרות כי חיילים בעלי כישורים מתמטיים‬ ‫‪‬‬
‫ובפרט בעלי הכשרה טכנולוגית ישלימו (או לפחות יתחילו) את הלמידה לתואר‬
‫ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק במהלך השירות‪ ,‬זאת ע"י הגמשת התנאים כגון הפקת‬
‫קורסים אקדמיים מקוונים‪ ,‬כולל חטיבה שלמה במדעי המחשב‪ ,‬מתן אפשרות‬

‫בתקופת השירות הצבאי לצאת ללימודים במוסדות אקדמיים רלבנטיים וכד'‪.‬‬

‫על מנת לאפשר מעבר רציף ופשוט בין המסגרת הצבאית‪-‬טכנולוגית לבין האקדמיה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מומלץ לבחון את האפשרות כי מוסדות אקדמיים יכירו בקורסים רלבנטיים בתחומי‬
‫ההיי‪-‬טק שנלמדו במסגרת השירות הצבאי (לרבות התנסות מעשית) כנקודות זכות‬
‫אקדמיות ככל שהם יעמדו בסטנדרטים אקדמיים מקובלים ומבלי לפגוע באיכות‪ ,‬זאת‬

‫מעבר לעידוד פיתוח קורסים מקוונים שיוכלו לסייע גם למשרתים בצבא‪.‬‬

‫לאתר את המשרתים ביחידות עילית‪ ,‬מצטיינים בוגרי תכניות לאומיות רלבנטיות‬ ‫‪‬‬
‫ובעלי תואר ראשון בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬וליצור בשיתוף פעולה עם יחידותיהם תכנית‬
‫שתעודד אותם להמשיך לתארים מתקדמים מחקריים באוניברסיטאות במהלך‬

‫השירות לטובת יצירת עתודת סגל אקדמי למערכת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫ד‪ .3.‬טרום שחרור‬

‫צה"ל יחד עם האגף והקרן לחיילים משוחררים ושותפים נוספים מקיימים מדי שנה כנסים וסדנאות‬
‫לחיילים לקראת שחרור‪ ,‬במטרה להכין את המשתחררים לקראת האזרחות ולפרוס בפניהם את מגוון‬
‫הזכויות ההטבות והשירותים המגיעים להם בתחומי הכשרה מקצועית ואקדמית‪ ,‬תעסוקה ועוד‪.‬‬
‫במסגרת זו מתקיימים בין השאר סדנאות לתושבי הפריפריה ואוכלוסיות ייחודיות ע"י תכנית‬
‫"הישגים" להנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה‪ ,‬אשר בין היתר חושפת את החיילים לתחומי ההיי‪-‬טק‬
‫האקדמיים‪ .‬ניתן לנצל את פעילות הקרן לחיילים משוחררים בצה"ל ובשירות הלאומי אזרחי ולהרחיב‬

‫את החשיפה ללימודים אקדמיים במקצועות ההיי‪-‬טק גם לאוכלוסיות נוספות‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫בנוסף‪ ,‬במהלך דיוני הוועדה עלתה הצעה של המועצה הלאומית לכלכלה לנצל את מערך האיתור‬
‫והמיון של צה"ל אשר יודע לאתר בעלי יכולות כמותיות גבוהות במיוחד ‪-‬בעלי דפ"ר כמותי גבוה מאוד‬
‫ופחות מ‪ 5-‬יחידות בגרות במתמטיקה‪ ,‬ולהניע אותם להגיע למכינות קדם‪-‬אקדמיות על מנת שישלימו‬
‫את החסר וייכנסו ללימודים לתואר ראשון בתחומי ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות‪ .‬מבחינת גודל הפוטנציאל‬
‫נמסר כי בהתאם לנתוני שנתון הגיוס של ‪ ,2014‬מדובר בכ‪ 1,400-‬חיילים עם ‪ 3/4‬יחידות מתמטיקה‬
‫ודפ"ר כמותי ‪ 9%( 21-25‬העליונים מסך הנבחנים)‪ .‬למעל ‪ 1,200‬מהם יש ‪ 5‬יחידות אנגלית ככה‬
‫שמדובר בקבוצה בעלת פוטנציאל גבוה ככל הנראה‪ .‬המספר כולל חיילים מיחידות טכנולוגיות אך הם‬
‫מיעוט קטן‪ 85% .‬הם גברים‪ .‬כמו כן מודגש כי יש עוד רבים נוספים עם ‪ 5‬יחידות מתמטיקה‪ .‬בהמשך‬

‫לדיון אצל שר החינוך בנושא סוכם לבצע פיילוט במימון הקרן להכוונת חיילים משוחררים‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫פרק ד' – שירות צבאי‬

‫הוועדה ממליצה כי לפני השחרור מהצבא ומהשירות הלאומי והאזרחי יבוצעו פעולות‬ ‫‪‬‬
‫חשיפה והכוון למשרתים ומשרתות למקצועות ההיי‪-‬טק האקדמיים‪ ,‬בדומה לפעולות‬
‫החשיפה וההכוון במסגרת תכניות "הישגים" להנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה‪ .‬במסגרת‬
‫זו ניתן ליצור קורס מבוא דיגיטלי להכשרה בסיסית במדעי המחשב שייצר חשיפה והיכרות‬
‫עם תחום זה ויוכל להגדיל את המתעניינים במקצוע לקראת שחרור ותחילת חשיבה על‬

‫אפשרויות הלימודים באזרחות‪.‬‬

‫מוצע בפרט לערוך עבודת מטה פנים צה"לית להגדלת מספר הנשים העוסקות והנחשפות‬ ‫‪‬‬
‫לתחומים טכנולוגיים בשירותן הצבאי‪ ,‬תוך מתן דגש הן על איתור החסמים הייחודיים‬
‫למערכת הגורמים לפערים מגדריים במערך הטכנולוגי‪ ,‬והן על ידי מתן הזדמנויות חשיפה‬
‫לעולם ההיי‪-‬טק באופן חווייתי לחיילות שאינן במערך הטכנולוגי עוד בזמן השירות‬
‫ולאחריו‪ ,‬למשל במסגרת פעילות במתכונת תרבות יום א'‪ ,‬כנס משתחררים‪ ,‬תמיכה בארגוני‬

‫נשים הפועלים מול משתחררות‪ ,‬הכוונה תעסוקתית ועוד‪.‬‬

‫‪ ‬מומלץ לשקול התייחסות ייחודית לבנות דתיות של צה״ל על מנת לעודד מסלול ייחודי‬
‫למתגייסות דתיות ליחידות טכנולוגיות‪.‬‬

‫בנוסף מוצע לבצע פיילוט במסגרתו תעשה פניה אקטיבית לחיילים לפני שחרור‬ ‫‪‬‬
‫שאותרו על ידי הצבא כבעלי ציון גבוה במיוחד במבחן המיון הכמותי ואשר לא למדו‬
‫לבגרות ‪ 5‬יח"ל במתמטיקה ולהציע להם להשתלב במערך המכינות הקדם אקדמיות‬

‫של האוניברסיטאות בתחומי ההיי‪-‬טק‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫פרק ה' ‪ -‬השכלה גבוהה‬

‫החל מתשע"ג תומכת ות"ת בגידול במספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות‪ .‬התכנית‬
‫שיושמה אושרה על בסיס שנתי ותגמלה את האוניברסיטאות‪ ,‬מתוך תקציב שיועד להן‪ ,‬בתעריף מוגדל‬
‫פר סטודנט על גידול במספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק הליבתיים‪ .‬כמו כן ניתנו תקציבים חד‬

‫פעמיים לתמיכה בגידול בסגל בעיקר לטובת רכישת ציוד למעבדה ‪.‬‬
‫לקראת שנת תשע"ז שהיא השנה הראשונה ליישום התכנית הרב שנתית תשע"ז‪-‬תשפ"ב תיקנה ות"ת‬
‫תעריפים והמשיכה בתמרוץ האוניברסיטאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בקול הקורא לתשע"ח‪ ,‬בעקבות התובנות מדיוני‬
‫הוועדה‪ ,‬החליטה ות"ת להעמיד תקציב משמעותי לקליטת חברי סגל בתחום מתוך הכרה כי מדובר‬
‫בחסם משמעותי שיש הכרח להסיר כתנאי להגדלת החוגים בשנים הקרובות‪ .‬בנוסף הוקצה תקציב‬

‫לשדרוג ולשיפור תשתיות הוראה ומחקר בתחום ההיי‪-‬טק ע"י בינוי מבנים חדשים במוסדות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬במסגרת התכנית הר"ש הנוכחית‪ ,‬המשיכה ות"ת לתת יתרון משמעותי למכללות בהקצאת‬

‫המכסות לגידול במס' הסטודנטים במקצועות ההנדסה וההיי‪-‬טק‪.‬‬
‫להלן תמונת מצב וניתוח פוטנציאל הגידול במס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק בטווח הקצר והארוך‪.‬‬

‫ה‪ 1.‬תמונת מצב ומגמות במספרי הלומדים לתואר ראשון את מקצועות ההיי‪-‬טק‬

‫מספר מקבלי תואר ראשון בתחומי ההיי‪-‬טק‪ 29‬בשנים האחרונות עומד סביב כ‪ 5,000 -‬בוגרים לשנה‪,‬‬
‫מהם כמחצית בוגרי אוניברסיטאות‪ .‬בשנת תשע"ו מספר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות עמד‬
‫על ‪ 2,467‬בוגרים‪ 1,305 ,‬במדעי המחשב‪ 1,072 ,‬בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ו‪ 90-‬בהנדסת‬
‫מערכות מידע‪ .‬במכללות האקדמיות מספרם עמד על כ‪ 2,217-‬סה"כ‪ 1,178 ,‬במדעי המחשב‪998 ,‬‬
‫בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ו‪ 41-‬בהנדסת מערכות מידע‪ .‬הגידול באוניברסיטאות והקיטון במכללות‬
‫בתשע"ו נובע בין השאר ממעבר אריאל לאוניברסיטאות‪ .‬מספר מקבלי תואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬‬
‫טק באוניברסיטאות עלה מ‪ 576-‬בתש"ן בהדרגה לשיא של ‪ 2,937‬בשנת תשס"ג‪ .‬מאז ירד מספר‬

‫מקבלי התארים באוניברסיטאות בהדרגה ועמד על ‪ 2,533‬בתשע"ז‪.‬‬

‫‪ 29‬בסקירה זו מקצועות ההיי‪-‬טק מוצגים בהגדרה הרחבה‪ ,‬כולל מ"מ וסטטיסטיקה אלא אם נאמר אחרת‬

‫‪84‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫מקבלי תואר ראשון במקצועות ההיי ‪ -‬טק באוניברסיטאות ובמכללות‪ ,‬תשנ"ה‪-‬תשע"ז‬

‫‪6,000‬‬ ‫‪2,399‬‬ ‫‪2464‬‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪2,078‬‬ ‫‪2,217‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪3,000‬‬ ‫‪2,9372,784‬‬ ‫‪2,533‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫‪2,467‬‬

‫‪83‬‬
‫‪1,000 1338‬‬

‫‪-‬‬

‫מקבלי תארים ‪ -‬תואר ראשון באוניברסיטאות‬ ‫מקבלי תארים ‪ -‬תואר ראשון במכלות האקדמיות‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬כולל את האו"פ‪.‬‬
‫‪ .2‬משנת תשע"ו נתוני אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫מספר מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות במקצועות ההיי‪-‬טק עלה בהדרגה עד לשיא של ‪2,399‬‬
‫בתשס"ד‪ .‬לאחר כשלוש שנים של ירידה מצטברת של כ‪ 900-‬במספר מקבלי תואר ראשון החלה מגמת‬
‫עליה מתונה ובתשע"ו הגיע מספרם ל‪( 2,217-‬ללא אריאל)‪ .‬הנתונים מראים כי מספר מקבלי תואר‬
‫ראשון באוניברסיטאות בשנים האחרונות עדיין נמוך בהשוואה לשיא שהיינו עדים לו בשנים‬

‫תשס"ג‪-‬תשס"ד‪.‬‬

‫ניתן לראות כי מס' הסטודנטים המתחילים ללמוד לתואר ראשון במקצועות ההיי‪-‬טק גדל עד לשיא‬
‫בתחילת שנות ה‪( 2000-‬תשס"א) אז עמד על כ‪ 7,720-‬סטודנטים בשנה א'‪ ,‬וירד כתגובה למשבר‬
‫בענף בתקופה זו‪ .‬גם בהמשך התנודתיות במס' הסטודנטים מושפעת מהתנודתיות בענף‪ ,‬כאשר מתחילת‬
‫העשור (תשע"א) מס' הסטודנטים גדל בהתמדה‪ ,‬בין השאר כתוצאה ממדיניות ות"ת המעודדת את‬
‫הגידול במס' הסטודנטים במקצועות אלה‪ .‬סך המתחילים בתשע"ו הגיע לכ‪ 7,700-‬סטודנטים‪ ,‬מהם כ‪-‬‬

‫‪85‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫‪ 3,700‬באוניברסיטאות (כולל אריאל)‪ ,‬מספר דומה למספרם בשיא‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ .2000-‬יצוין כי‬
‫שיעור הסטודנטים המתחילים ללמוד את ליבת מקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות מכלל הסטודנטים‬
‫בשנה א' הכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות ועומד בתשע"ח על כ‪( 23%-‬ללא מתמטיקה‬

‫וסטטיסטיקה)‪.‬‬

‫סטודנטים שנה א' בתחומי ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות‪ ,‬תשנ"ה‪-‬תשע"ח‬

‫‪5,000‬‬ ‫‪4,342‬‬ ‫‪4,589‬‬
‫‪4,500‬‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪4,097‬‬ ‫‪4,008‬‬
‫‪3,500‬‬ ‫‪3,626‬‬
‫‪3,000‬‬ ‫‪2410‬‬ ‫‪3,194‬‬ ‫‪4374‬‬
‫‪2,500‬‬ ‫‪461‬‬ ‫‪2,913‬‬ ‫‪3,702‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,000‬‬

‫‪500‬‬
‫‪-‬‬

‫אונבירסיטאות ‪ -‬סטודנטים שנה א'‬ ‫מכללות אקדמיות ‪ -‬סטודנטים שנה א'‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬משנת תשע"ו נתוני אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות‪.‬‬

‫‪ .2‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫מספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב נמצא במגמת עליה הן באוניברסיטאות והן‬
‫במכללות האקדמיות בעשור האחרון‪ ,‬זאת לאחר ירידה רציפה‪ ,‬אך ניתן לראות כי העלייה בקרב‬
‫המכללות האקדמיות חדה משמעותית ומביאה להגדלת מס' הסטודנטים במוסדות אלה כמעט פי ‪3‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬כאשר סך הגידול במס' הסטודנטים במכללות בתקופה זו היה נמוך יותר ועמד על כ‪.50%-‬‬
‫הגידול הוביל למס' דומה באוניברסיטאות בתשע"ה‪ 6,228 :‬לעומת ‪ .6,297‬בשנת תשע"ו נתוני אריאל‬
‫נמנים לראשונה עם האוניברסיטאות ומגדילים את מספר הסטודנטים בהן מ‪ 6,297-‬ל‪ 7,183-‬ומספר‬
‫הסטודנטים במכללות האקדמיות נשאר יציב יחסית על ‪ .6,250‬מאז‪ ,‬מס' הסטודנטים באוניברסיטאות‬
‫ובמכללות גדל ובתשע"ח הגיע ל‪ 8,468 -‬ו‪ 7,691 -‬בהתאמה‪ .‬אם נסתכל על הגידול במס' הסטודנטים‬

‫‪86‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫המתחילים ללמוד מדעי המחשב מתחילת העשור (תש"ע עד תשע"ה) נראה שמספרם גדל במכללות‬
‫בכ‪ 80%-‬בעוד באוניברסיטאות מספרם גדל בכ‪ 7%-‬בלבד בתשע"ו‪.‬‬

‫עם מעבר אריאל לאוניברסיטאות מספרם משתווה‪ .‬בשנים תשע"ז ו‪ -‬תשע"ח ממשיך מס' הסטודנטים‬
‫לשנה א' לגדול ומגיע לשיא של ‪ 2,518‬סטודנטים במכללות ו‪ 2,493 -‬באוניברסיטאות‪ ,‬גידול של‬

‫‪ 22.6%‬במכללות‪ ,‬ו‪ 21% -‬באוניברסיטאות יחסית לתשע"ו‪.‬‬

‫סטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב לפי סוג מוסד‪ ,‬תש"ס‪-‬תשע"ח‬

‫‪9,000‬‬ ‫‪8,193‬‬ ‫‪6,297 7,183‬‬ ‫‪8468‬‬
‫‪8,000‬‬ ‫‪7,821‬‬ ‫‪6,228 6,250‬‬ ‫‪7,691‬‬
‫‪7,000‬‬

‫‪6,000‬‬

‫‪5,000‬‬ ‫‪3,571 4,408‬‬ ‫‪5,680‬‬ ‫‪4,361‬‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪2,856‬‬

‫‪3,000 2,0682,416‬‬ ‫‪2,132 2,054‬‬ ‫‪2,518‬‬
‫‪1,789 2,062‬‬ ‫‪2493‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫‪1,755‬‬ ‫‪2,268 1,661 1,676‬‬
‫‪736 1,105 1,176 1,229‬‬
‫‪1,000 1,396‬‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטאות ‪ -‬תואר ראשון‬ ‫אוניברסיטאות ‪ -‬שנה א'‬
‫מכללות אקדמיות ‪ -‬תואר ראשון‬ ‫מכללות אקדמיות ‪ -‬שנה א'‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים בשנה א' אינם כוללים את הלומדים באו"פ מכיוון שמתכונת הלימודים באו"פ אינה מאופיינת בשנות לימוד מוגדרות‪.‬‬

‫‪ .2‬משנת תשע"ו נתונים אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫לעומת זאת מספר הסטודנטים ב"הנדסות ההיי‪-‬טק"‪ -‬הנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תקשורת‬
‫תכנה ואלקטרו‪-‬אופטיקה נמצא במגמת עליה באוניברסיטאות ובמכללות אך במכללות עליה זו מתונה‬
‫מהגידול במדעי המחשב‪ .‬מס' הלומדים מקצועות אלו גדול במכללות האקדמיות מאשר‬
‫באוניברסיטאות‪ :‬בשנת תשע"ה למדו ‪ 7,643‬סטודנטים במכללות האקדמיות לעומת ‪5,391‬‬
‫באוניברסיטאות‪ ,‬ובשנת תשע"ו עם מעבר אריאל לאוניברסיטאות עלה מספרם ל‪6,265-‬‬
‫באוניברסיטאות לעומת ‪ 7,237‬במכללות האקדמיות‪ .‬גם מספר הסטודנטים שלמדו בשנה א' במקצועות‬

‫‪87‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫אלו גדול יותר בקרב המכללות האקדמיות ועומד על ‪ 1,914‬לעומת ‪ 1,532‬באוניברסיטאות בתשע"ו‪.‬‬
‫עם זאת מתחילת העשור (תש"ע) גדל מס' הסטודנטים שמתחילים ללמוד תחומים אלה במכללות‬

‫בשיעור מתון של כ‪ 3%-‬בלבד לעומת גידול של כ‪ 18%-‬באוניברסיטאות‪.‬‬

‫בשנים תשע"ו – תשע"ח ניכר גידול קל במס' הסטודנטים המתחילים ללמוד מקצועות אלה הן‬
‫באוניברסיטאות והן במכללות – שיעור של ‪ 9%‬ו‪ 6% -‬בהתאמה‪.‬‬

‫סטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תקשורת ותוכנה‬
‫לפי סוג מוסד‪ ,‬תש"ס‪-‬תשע"ח‬

‫‪9,000‬‬

‫‪8,000‬‬ ‫‪7598‬‬ ‫‪7643 7237 7405‬‬
‫‪7470‬‬
‫‪7,000‬‬ ‫‪7036‬‬ ‫‪7157‬‬
‫‪5099 4913‬‬ ‫‪6744 6870‬‬
‫‪6,000 4423‬‬ ‫‪4486‬‬ ‫‪6189‬‬ ‫‪2235 2089‬‬ ‫‪6265‬‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪1615‬‬ ‫‪4385‬‬ ‫‪5391‬‬

‫‪4,000‬‬ ‫‪2379‬‬ ‫‪2166 1914 1967 2033‬‬
‫‪3,000 4039‬‬ ‫‪1393 1532 1761 1668‬‬

‫‪2,000‬‬ ‫‪1890‬‬

‫‪1,000‬‬ ‫‪1254 1184‬‬
‫‪- 954‬‬

‫אוניברסיטאות ‪ -‬תואר ראשון‬ ‫אוניברסיטאות ‪ -‬שנה א'‬
‫מכללות אקדמיות ‪ -‬תואר ראשון‬ ‫מכללות אקדמיות ‪ -‬שנה א'‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים אינם כוללים את הלומדים באו"פ‪.‬‬
‫‪ .2‬משנת תשע"ו נתונים אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות‪.‬‬

‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫מספר הסטודנטים בהנדסת מערכות מידע במגמת ירידה הן באוניברסיטאות והן במכלות האקדמיות‪.‬‬
‫באוניברסיטאות מספר הסטודנטים עלה בהדרגה לשיא של ‪ 640‬סטודנטים לתואר ראשון בתשס"ט‬

‫‪88‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ומאז ירד בהדרגה ל‪ 478-‬בתשע"ו ועלה לעבר ‪ 624‬בתשע"ח‪ .‬במכללות האקדמיות מספר הסטודנטים‬
‫לתואר ראשון עלה בהדרגה ל‪ 889-‬בתשס"ט‪ ,‬והמשיך לעלות עד לשיא של ‪ 965‬בשנת תשע"ב‪ .‬מאז‬
‫החלה מגמת ירידה במספר הסטודנטים ובשנת תשע"ו למדו סה"כ ‪ 150‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬

‫מגמה זו נמשכת גם בשנים האחרונות כך שבשנת תשע"ח הגיע מספרם ל‪.142 -‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות כי מספר הלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטאות היה במיתון‬
‫לאורך שנים עד לשינוי המגמה בתשע"ה‪ ,‬לעומת גידול חד במכללות בתקופה זו‪ .‬עם זאת בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬בין תשע"ו לתשע"ח חל גידול במספר הסטודנטים המתחילים ללמוד מדעי המחשב בשנה‬
‫א' באוניברסיטאות‪ ,‬ככל הנראה כתגובה לתמריצים שניתנו במסגרת תכנית ות"ת להיי‪-‬טק‪ .‬בהנדסת‬
‫חשמל הגידול במספר הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות עד תשע"ה היה בשיעורים דומים ומתון‬
‫בהרבה מהגידול של המכללות במדעי המחשב‪ .‬מס' הסטודנטים בתחומי ההנדסה גבוה לאורך כל‬
‫התקופה במכללות ביחס למספרם באוניברסיטאות‪ ,‬בניגוד למצב במדעי המחשב שם מס' הסטודנטים‬

‫באוניברסיטאות גבוה יותר‪.‬‬

‫מס' הסטודנטים לשנה א' בכל מקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות (בהגדרה הצרה) גדל מתחילת‬
‫החומש הקודם ובפרט מתשע"ב (ערב תכנית ות"ת להיי‪-‬טק) ב‪( 45% -‬בניכוי השפעת מעבר אריאל)‪.‬‬
‫שיעור הגידול המשמעותי ביותר הינו במעבר מתשע"ו לתשע"ז (תחילת תכנית החומש הנוכחית) –‬
‫שיעור של ‪ .12%‬שיעור הגידול במעבר מתשע"ז לתשע"ח עומד על כ‪ 7% -‬היות ותכנית ות"ת‬
‫חודשה מדי שנה לאוניברסיטאות היה חוסר ודאות בתכנון קדימה ולפיכך לקח זמן להטמיע ולהגיב‬
‫לתמריצים במסגרתה‪ .‬מס' הסטודנטים המתחילים ללמוד את מקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות נמצא‬
‫בשנים האחרונות בשיאו‪ ,‬כך שהגידול בין השנים תשע"ו לתשע"ח עומד על כ‪ ,20%-‬מחצית מהיעד‬

‫שהוגדר עד לסוף החומש‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫סטודנטים שנה א' במקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬אוניברסיטאות ומכללות‪ ,‬תש"ע‪-‬תשע"ח‬

‫‪4,500‬‬ ‫‪4,169‬‬ ‫‪4,225‬‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪2,793‬‬
‫‪3,500‬‬ ‫‪3,939‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪2,500‬‬ ‫‪3,511‬‬ ‫‪3,691‬‬ ‫‪3,736 3,993‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫‪3,148‬‬
‫‪3,319‬‬ ‫‪7%‬‬
‫‪12.6%‬‬

‫‪11.5%‬‬

‫‪2,526‬‬ ‫‪2,450 2,473‬‬

‫תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע‬

‫אוניברסיטאות‬ ‫מכללות אקדמיות‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ .1‬נתונים אלו לא כוללים את הלומדים מתמטיקה וסטטיסטיקה ומערכות מידע ניהוליות במכללות‪.‬‬
‫‪ .2‬ללא האו"פ‬

‫‪ .3‬מקור הנתונים‪ :‬למ"ס‬

‫אם נסתכל על התפלגות סך הסטודנטים לפי תחומי לימוד נראה כי בשנת תשנ"ז ‪ 8%‬מתלמידי התואר‬
‫הראשון למדו בתחום מתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה ומדעי המחשב‪ ,‬בדומה לחלקם בתשע"ו‪ .‬בתחום הנדסה‬
‫ואדריכלות לעומת זאת גדל אחוז התלמידים לתואר ראשון מ‪ 12%-‬ל‪ ,19%-‬בתוכו הוכפל שיעור‬
‫הלומדים את מקצועות ההיי‪-‬טק מ‪ 4%-‬ל‪ .8%-‬בסה"כ גדל שיעור הסטודנטים הלומדים את מקצועות‬
‫ההיי‪-‬טק במהלך עשרים השנים האחרונות מ‪ 12%-‬ל‪ ,15%-‬כאשר מס' הסטודנטים כמעט הכפיל את‬
‫עצמו‪ .‬מנגד בולטת הירידה המשמעותית במס' הסטודנטים במדעי הרוח בתקופה זו‪ -‬מכ‪ 18%-‬לכ‪6%-‬‬

‫בלבד בתשע"ו‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫סטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬לפי תחום לימודים‬

‫‪1996/97‬‬

‫‪ 101,230‬סטודנטים‬

‫‪2015/16‬‬

‫‪ 193,616‬סטודנטים‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנתונים אינם כוללים את הלומדים באו"פ‪.‬‬

‫‪ .2‬מקור‪ :‬למ"ס‬

‫‪91‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ה‪ .2.‬פוטנציאל הגדלת מס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק –צד ההיצע‪30‬‬

‫ראינו שמס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות נמצא בגידול בשנים האחרונות‪ ,‬כאשר‬
‫החל מתשע"ו (ערב התכנית הר"ש הנוכחית) גדל באופן משמעותי בשיעור השנתי המשמעותי ביותר‬
‫של כ‪ ,12%-‬כאשר הצפי לפי דווחי האוניברסיטאות לאגף תקצוב הוא כי ימשיך לגדול אם כי‬
‫בשיעורים פוחתים‪ ,‬וההערכה היא כי יעד הגידול של ‪ 40%‬עד סוף החומש יושג‪ .‬אולם לאור נתוני‬
‫המחסור יש לשאוף לגידול משמעותי יותר‪ ,‬והשאלה אם קיים פוטנציאל לגידול כזה‪ .‬האפשרות‬
‫להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק מחייבת התייחסות לחסמים הן בצד ההיצע (סגל‪,‬‬

‫מתרגלים‪ ,‬תשתיות וכד') והן בצד הביקוש (סטודנטים)‪.‬‬

‫ה‪ 2.1.‬סגל אקדמי‬
‫החסם העיקרי בהרחבת החוגים הרלבנטיים עליו מדווחים המוסדות הינו סגל אקדמי בכיר‪ ,‬בפרט‬
‫במדעי המחשב‪ .‬מדובר על מחסור בסגל איכותי המועמד לקליטה במוסדות ועל תחרות חריפה בין‬
‫המוסדות השונים על המשאבים לקליטתו ותנאי העסקתו‪ ,‬כאשר העדיפות הינה לזמן‪ ,‬תשתיות ומענקי‬
‫מחקר לסגל‪ ,‬אשר ניתן להציע באופן משמעותי יותר באוניברסיטאות‪ .‬בנוסף דווח על מחסור‬
‫במתרגלים הנובע בעיקר מהתחרות עם התעשייה על בעלי דוקטורט‪ ,‬ובכלל על קושי בהצמחת סגל‬
‫מסיבה זו‪ .‬כמו כן הרחבת מס' הסטודנטים בתחומים אלה דורשת תשתיות פיזיות של כיתות‪ ,‬מעבדות‬

‫וציוד‪.‬‬

‫המחסור בסגל עולה גם מדוחות הועדות להערכת איכות של מל"ג‪ ,‬אשר ביצעו בשנים האחרונות‬
‫בדיקות להערכת איכות של המחלקות למדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה ואלקטרוניקה‪ ,‬הנדסת חשמל‬
‫ומערכות מידע‪ .‬הדוחות הינם פרטניים על כל מוסד ודוח רוחבי עקרוני בכל תחום‪ .‬מהדוחות עולה כי‬
‫ברוב התוכניות בתחומים הנ"ל קיים מחסור סגל קבוע וההישענות היא בעיקר על מרצים מהחוץ‪.‬‬
‫הנושא של מחסור בסגל עלה באופן מובהק במדעי המחשב‪ ,‬שם קיים ריבוי תכניות לימודים‪ ,‬והוועדות‬

‫הצביעו לפיכך על הצורך בריכוז משאבים ועצירת פתיחת ת"ל חדשות במדעי המחשב‪.‬‬

‫על מנת לעמוד על המחסור בסגל באוניברסיטאות קיבלנו נתונים ממאגר הסגל של ות"ת‪ .31‬מהנתונים‬
‫עולה כי בשנה"ל תשע"ה עמד סך משרות חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המחקר‪32‬‬

‫‪ 30‬תודה למר ארי סטון מאגף תכנון בות"ת על ריכוז וניתוח הנתונים בסעיף זה‪.‬‬

‫‪ 31‬מתבסס על דווחי המוסדות‬
‫‪ 32‬כולל אוניברסיטת אריאל שבשומרון וללא האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬סגל בכיר פעיל בכלל התקציבים‪ ,‬כולל שבתונים וחופשות‬

‫לידה‪ .‬כולל בעלי תפקידים‬

‫‪92‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫בתחום מתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב והנדסת חשמל ואלקטרוניקה על כ‪ 730-‬חברי סגל בכיר‪ .‬בתשע"ו‬
‫ותשע"ז מספר חברי הסגל גדל על מנת לאפשר קליטת סטודנטים נוספים‪ ,‬זאת בשיעור כולל של כ‪-‬‬
‫‪ 4%‬ועמד על כ‪ 760-‬בתשע"ז‪ .‬הגידול המשמעותי במס' חברי הסגל היה באוניברסיטת אריאל (ללא‬
‫אריאל הגידול היה בשיעור של כ‪ 3%-‬בלבד)‪ .‬מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטאות‬
‫בתחומים אלה בשנה"ל תשע"ה עמד על ‪ 3315,314‬וגדל ל‪ 16,890-‬בתשע"ז‪ ,‬גידול של כ‪.10%-‬‬
‫מכאן שהגידול במס' הסטודנטים בשנים האמורות יותר מאשר כפול מהגידול בסגל‪ .‬מספרים אלה‬
‫משקפים יחס סטודנטים לסגל בכיר (יס"ס) ממוצע של ‪ 21‬ו‪ 22-‬בשנים אלה‪ ,‬גבוה מהיס"ס הנורמטיבי‬
‫שות"ת קבעה לצרכי תקצוב תחומים אלה בחומש הקודם של ‪ 18‬בממוצע‪ .‬יחס זה גבוה מהיחס‬
‫באוניברסיטאות מובילות בעולם בתחומים אלה (למשל היחס של כל תחומי ההנדסה לתואר ראשון‬

‫ב‪ MIT‬עומד על כ‪ 3-‬סטודנטים לחבר סגל בלבד!)‪.‬‬

‫ניתן לראות כי היחס לא רק גבוה במרבית האוניברסיטאות אלא גם עולה כך שהגידול במס'‬
‫הסטודנטים גדול מהגידול בחברי הסגל בשנים אלו‪ .‬כמו כן ישנם הבדלים גדולים בין המוסדות‬

‫השונים‪ ,‬כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן‪:‬‬

‫יחס סטודנטים לסגל בכיר בתחומי ההיי‪-‬טק באוניברסיטאות תשע"ה‪-‬תשע"ז‬

‫‪35‬‬ ‫‪313232‬‬
‫‪30 282930‬‬
‫‪252526‬‬
‫‪232424‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪24 24‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪131415‬‬
‫‪15 1415‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬ ‫חיפה‬ ‫בן‪-‬גוריון‬ ‫אריאל‬ ‫נורמטיבי‬
‫בר‪-‬אילן תל‪-‬אביב הטכניון העברית‬

‫תשעז תשעו תשעה‬

‫מקור‪ :‬עיבוד נתוני מאגר הסגל ולמ"ס‬

‫‪ 33‬נתוני הסטודנטים במדעי המחשב אינם כוללים את הסטודנטים הלומדים במסלולים שבחסות אקדמית באוני' בן‪-‬גוריון‬

‫‪93‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫עפ"י התרשים דלעיל ניתן לראות כי היס"ס נמוך יחסית בעברית ובבר אילן‪ ,‬גבוה (וגדל) בטכניון‬
‫וגבוה במיוחד בחיפה‪ .‬לפי הנתונים לעיל ניתן לומר כי במרבית האוניברסיטאות היס"ס בתחומים אלה‬
‫גדול בהשוואה ליחס סטודנטים‪:‬סגל הנורמטיבי שלקחה ות"ת בחשבון לצורך תקצוב‪ .‬בהנתן מס'‬
‫הסטודנטים בתשע"ז‪ ,‬כדי להגיע ליס"ס הנורמטיבי על האוניברסיטאות להגדיל את מצבת הסגל הבכיר‬
‫בכ‪ 200-‬משרות! כדי לקלוט סטודנטים נוספים ולא לפגוע באיכות יש צורך בקליטה מאסיבית עוד‬

‫יותר‪.‬‬

‫אם נסתכל על מדעי המחשב בנפרד נראה את היחס הגבוה יחסית של האוניברסיטה העברית‪ ,‬חיפה‬
‫ואריאל לעומת הטכניון‪ ,‬ת"א‪ ,‬ב"א וב"ג אשר קרובות ליחס הנורמטיבי‪ ,‬וכן הגידול במהלך השנים של‬

‫מס' הסטודנטים לעומת מס' חברי הסגל בתחום‪.‬‬

‫יחס סטודנטים לסגל בכיר מדעי המחשב באוניברסיטאות תשע"ה‪-‬תשע"ח‬

‫‪35‬‬ ‫‪313232‬‬ ‫‪2928‬‬
‫‪30 293031‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪25‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪141516‬‬

‫‪151516‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪131313‬‬ ‫‪121313‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬ ‫חיפה‬ ‫בן‪-‬גוריון‬ ‫נורמטיבי אריאל‬
‫בר‪-‬אילן תל‪-‬אביב הטכניון העברית‬

‫תשעז תשעו תשעה‬

‫מקור‪ :‬עיבוד נתוני מאגר הסגל ולמ"ס‬

‫יצויין כי קיימת שונות במס' שעות ההוראה המדווח של חברי הסגל‪ ,‬כאשר בשנה האחרונה בוצע חידוד‬
‫של נהלי הדיווח למאגר הסגל של ות"ת‪ .‬הדבר יאפשר לקבל תמונה מדוייקת יותר על ההיקף הממוצע של‬

‫שעות ההוראה בפועל שהסטודנטים מקבלים במהלך התואר‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫לאור המחסור בסגל בכיר וזוטר כאמור יש להשקיע גם בהצמחת סגל לטווח הארוך בתחומים אלה‪ ,‬ע"י‬
‫הגדלת מס' הסטודנטים המצטיינים לתארים מתקדמים אשר גם יתמכו בגידול במס' הסטודנטים לתואר‬

‫ראשון‪ .‬להלן תיאור המצב הקיים במס' הסטודנטים לתואר שני ושלישי בתחומי ההיי‪-‬טק השונים‪:‬‬

‫מדעי המחשב ‪ -‬מספר הסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטאות בשנת תשע"ו עמד על‬
‫‪ 1,045‬סטודנטים‪ .‬משנת תש"ס עד תשס"ד מספר הסטודנטים לתואר שני היה במגמת עליה והגיע בשיא‬
‫ל‪ .1,248-‬משנת תשס"ה ירד מספר הסטודנטים לתואר שני עד ל‪ 828-‬בשנת תשס"ט ומאז מספרי‬
‫הסטודנטים במגמת עליה‪ .‬מספר הסטודנטים שלמדו מדעי המחשב באוניברסיטאות לתואר שלישי הכפיל‬
‫את עצמו‪ -‬מ‪ 204-‬בתש"ס ל‪ 422-‬בתשס"ו‪ .‬מאז החלה ירידה מתונה והתייצבות במספר הסטודנטים לתואר‬

‫שלישי ובתשע"ו מספרם עמד על ‪.402‬‬
‫יש להדגיש כי שיעור המסיימים תואר שני עם תזה מכלל המסיימים במדעי המחשב‪ ,‬מתמטיקה‬
‫וסטטיסטיקה נמצא בירידה עקבית במשך השנים‪ ,‬משיעור של מעל ‪ 90%‬בסוף שנות ה‪ '90-‬לשיעור של‬
‫‪ 65%-55%‬בלבד בשנים האחרונות‪ ,‬כאשר ישנה שונות במדיניות האוניברסיטאות בנושא זה‪ .‬שיעור זה‬

‫נמוך בהרבה משיעור הפונים לתזה במדעים הפיזיקליים והביולוגיים‪.‬‬

‫שיעור מסיימי תואר שני עם תזה במדעי המחשב‪ ,‬מתמטיקה סטטיסטיקה‪ ,‬תשנ"ז‪-‬תשע"ז‬

‫‪100.0%‬‬
‫‪90.0%‬‬
‫‪80.0%‬‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫‪95‬‬
‫תשנ"ז‬
‫תשנ"ח‬
‫תשנ"ט‬
‫תש"ס‬
‫תשס"א‬
‫תשס"ב‬
‫תשס"ג‬
‫תשס"ד‬
‫תשס"ה‬
‫תשס"ו‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשע"ב‬
‫תשע"ג‬
‫תשע"ד‬
‫תשע"ה‬
‫תשע"ו‬
‫תשע"ז‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫הנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ -‬מספר הסטודנטים לתואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטאות‬
‫מאופיינת בתנודתיות‪ .‬בתחילה החלה מגמת עליה עד שנת תשס"ג שבו היו ‪ 1,050‬סטודנטים ולאחר‬
‫מכן תנודתיות כאשר בתשע"ה היו ‪ 930‬סטודנטים‪ .‬בתשע"ו מספרם עלה שוב ל‪ 1,012-‬בעקבות‬
‫מעבר נתוני אריאל לאוניברסיטאות ובמעבר לתשע"ז ירד‪ .‬מספר הסטודנטים לתואר שלישי בהנדסת‬
‫חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטאות היה ‪ 136‬בתש"ס‪ ,‬ומספרם גדל בקצב אחיד עד שהגיע ל‪375-‬‬

‫סטודנטים בתשע"ו‪.‬‬

‫הנדסת מערכות מידע‪ -‬בהנדסת מערכות מידע מספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים‬
‫באוניברסיטאות הינו מצומצם יחסית‪ ,‬בשנת תשע"ו למדו סה"כ ‪ 102‬סטודנטים לתואר שני ו‪50-‬‬

‫סטודנטים לתואר שלישי‪.‬‬

‫שיעור המסיימים עם תזה את כלל תחומי ההנדסה נע סביב ‪ 60%‬במשך השנים‪.‬‬

‫על מנת לבחון את פוטנציאל הצמחת הסגל נסתכל על שיעור הממשיכים לתארים מתקדמים במשך‬
‫השנים ( חישוב היחס נעשה בין התארים באותה שנה אולם ברור שהמעבר בין התארים לוקח זמן‪,‬‬

‫לפיכך המטרה לראות מגמה ואין להסיק מכך לגבי הפוטנציאל הספציפי בכל שנה)‪:‬‬

‫שיעור הסטודנטים הממשיכים לתארים מתקדמים בתחומי ההיי‪-‬טק ותחומים נוספים‪,‬‬
‫שנים נבחרות‬

‫‪80%‬‬ ‫‪69% 65%‬‬ ‫‪57%‬‬
‫‪70%‬‬ ‫‪57%‬‬
‫‪60%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪45%‬‬

‫‪50% 38% 41%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪25% 27%‬‬
‫‪30% 19%‬‬ ‫‪17% 19%‬‬
‫‪20% 11% 10%‬‬
‫‪10%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬

‫מדעי‬ ‫הנדסת‬ ‫מדעי הטבע מדעי הרוח‬ ‫מדעי‬ ‫הנדסת‬ ‫מדעי הטבע מדעי הרוח‬
‫המחשב‬ ‫והרפואה והחברה‬ ‫המחשב‬ ‫והרפואה והחברה‬
‫חשמל‬ ‫חשמל‬
‫והנדסת‬ ‫והנדסת‬
‫מערכות‬ ‫מערכות‬

‫מידע‬ ‫מידע‬

‫יחס תואר שני לראשון‬ ‫יחס תואר שלישי לשני‬
‫תשע"ו תש"ע תשס"ו תש"ס‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ .1‬הנתונים אינם כוללים את הלומדים באריאל למרות שמתשע"ו נתוני אריאל נמנים עם האוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪ .2‬מקור הנתונים הלמ"ס‬

‫‪96‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫ניתן לראות ששיעור הסטודנטים הלומדים תואר שני מתוך הלומדים לתואר ראשון בתשע"ו עמד‬
‫על כ‪ 10%-‬במדעי המחשב והנדסת חשמל ומערכות מידע בהתאם‪ ,‬והוא נמוך בהרבה משיעור זה‬
‫בתחומי לימוד אחרים‪ .‬השיעור יורד בשנים האחרונות היות והגידול במס' הסטודנטים לתואר ראשון‬
‫גדול יותר מהגידול לתואר שני ומוריד את היחס‪ ,‬כלומר תוספת הסטודנטים לתואר ראשון עדיין לא‬

‫באה לידי ביטוי בתואר השני‪ .‬אם נתייחס לאומדן תואר השני עם תזה ברור כי היחס יורד עוד יותר‪.‬‬
‫לעומת זאת שיעור הממשיכים ללמודי תואר שלישי מתוך סך הלומדים לתואר שני הוא גבוה‬
‫משמעותית ובתשע"ו עמד על ‪ 69%‬ו‪ 65%-‬במדעי המחשב והנדסת חשמל ומערכות מידע בהתאם‪.‬‬
‫משנת תש"ס חלה עליה משמעותית ביחס הממשיכים ללימודי תואר שלישי לסטודנטים תואר שני‬
‫במקצועות ההיי טק ובתשע"ו שיעור זה גבוה מהשיעור בתחומים האחרים‪ .‬העליה נובעת מירידה במס'‬
‫סטודנטים לתואר שני לעומת גידול במס' הסטודנטים לתואר שלישי‪ .‬מס' מסיימי הד"ר בתשע"ו במדעי‬

‫המחשב היו ‪ 100‬ובהנדסת חשמל ומע' מידע ‪.58‬‬
‫להלן תאור גרפי של מס' הסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב ובהנדסת חשמל והנדסת מערכות‬
‫מידע בשנים נבחרות‪ ,‬ואומדן מס' הסטודנטים הלומדים לתזה בתחומים אלה‪ .‬ניתן לראות שמס'‬
‫הסטודנטים לתואר שני ואומדן מס' הסטודנטים לתואר שני עם תזה בתחומים אלה בירידה לעומת‬
‫תחילת שנות ה‪( 2000-‬תש"ס)‪ ,‬כאשר אומדן היקף הסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב עם תזה‬

‫מעט נמוך מהנדסת חשמל‪ ,‬הפוך מהיחס בתחילת שנות ה‪.2000-‬‬

‫‪97‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות במדעי המחשב והנדסת חשמל ומע' מידע‬
‫ואומדן תואר שני עם תזה בתחומים אלה‪ ,‬שנים נבחרות‬

‫‪1,000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬

‫תש"ס‬ ‫תשס"ו‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"ו‬

‫מדעי המחשב‬ ‫אומדן תזה‪-‬מדעי המחשב‬
‫הנדסת חשמל ומ"מ‬ ‫אומדן תזה‪-‬הנדסות‬

‫הערות‪:‬‬

‫אומדן תואר שני עם תזה נעשה בהתאם להכפלת שיעור המסיימים באותה שנה במס' הסטודנטים לתואר שני באותה שנה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אומדן סטודנטים עם תזה בהנדסת חשמל ומערכות מידע חושב במכפלת המסיימים עם תזה בכל מקצועות ההנדסה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ללא אריאל‬ ‫‪.3‬‬
‫עיבוד נתוני למ"ס‬ ‫‪.4‬‬

‫מנתונים אלה עולה כי יש לעודד בעיקר את שיעור הממשיכים ללימודי תואר שני מחקרי‬
‫ודוקטורט ישיר במקצועות ההיי טק באוניברסיטאות‪ ,‬בפרט במדעי המחשב‪ ,‬זאת לטובת יצירת‬

‫עתודת סגל ותמיכה בלימודי התואר הראשון‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫לגבי החברה הערבית ‪ -‬כיום מעניקה הות"ת מלגות הצטיינות לסטודנטים ערבים בתואר שני‪ ,‬שלישי‪,‬‬
‫פוסט וסגל (מעו"ף)‪ .‬המלגות לתואר שני ושלישי מנוצלות ללא קושי‪ ,‬בעוד שמלגות הפוסט והסגל‬
‫אינן מחולקות במלואן‪ ,‬כאשר ישנה בעיה ספציפית הנוגעת לתחומים המדעיים‪ ,‬בהם מספר המועמדים‬
‫נמוך‪ .‬הוועדה זיהתה שני צרכים מרכזיים כלליים בהקשר זה‪ :‬האחד‪ ,‬הגדלת מספר מלגות הדוקטורט‬
‫לחברה הערבית והשני‪ ,‬הפעלת תכנית לליווי אקדמאים ערבים מצטיינים החל מסוף התואר הראשון‬
‫ועד להשתלבות בסגל‪ ,‬על מנת לסייע למצטיינים אלו בהבנת "כללי המשחק" האקדמיים ובנוסף חיזוק‬

‫מיומנויות רכות‪.‬‬

‫על מנת להשיג את יעדי הגידול במס' הסטודנטים במקצועות ההיי‪-‬טק ממליצה הוועדה‬
‫לות"ת‪:‬‬

‫להמשיך לתמוך ולסייע לאוניברסיטאות בהרחבת התשתית להגדלת החוגים‬ ‫‪‬‬
‫בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬זאת ע"י גיוס אנשי סגל אקדמי בכיר בתחומי ההיי‪-‬טק בשנים‬
‫הקרובות והרחבת תשתיות פיזיות של מבנים וכיתות לימוד‪ ,‬כמו גם מעבדות מחקר‬

‫עם כל הציוד הדרוש וחידושו מדי תקופה בגין ההתפתחות המהירה בטכנולוגיות‪.‬‬

‫לאור הערות ועדות הערכת איכות של מל"ג בתחומי ההיי‪-‬טק בדבר המחסור בסגל‬ ‫‪‬‬
‫אקדמי בכיר קבוע בתכניות וההישענות על מורים מן החוץ בכלל המערכת ובפרט‬
‫בתחום תכנה‪ ,‬להמליץ למל"ג להקפיד על אכיפת סטנדרטים אקדמיים‪ ,‬כמו גם‬
‫מניעת פתיחת תכניות לימודים חדשות בתחומים אלה המצריכות השקעה‬
‫בתשתית שאינה קיימת במוסדות‪ .‬בנוסף מוצע לשקול הרחבת סגל איכותי‬
‫במסלולים אקדמיים מקבילים וגמישים‪ .‬כמו כן נתונה למוסדות האפשרות להעסיק‬
‫סגל בהיקף מוגבל בחוזים אישיים‪ .‬לטווח הארוך מוצע כי ות"ת תתמוך בתכניות‬
‫להגדלת הסטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים אלה ופוסט דוקטורנטים בחו"ל‪.‬‬

‫הוועדה עודכנה כי על מנת לעבות את המחקר בתחומי ההיי‪-‬טק ולתת מענה‬ ‫‪‬‬
‫לחוסר בבתר‪-‬דוקטורנטים בתחומים אלה החליטה ות"ת ביום ‪ 25.5.2016‬על‬
‫גיבוש תכנית למספר שנים להגדלת מספר הבתר –דוקטורנטים המשתלמים‬
‫בישראל בתחומים אלה‪ ,‬בדגש על בתר דוקטורנטים איכותיים מאוניברסיטאות‬
‫מובילות בארה"ב ומערב אירופה‪ .‬המקורות הכספיים לתכנית יגיעו מות"ת ומקרן‬
‫צוקרמן והתכנית המשותפת תאפשר קליטת בתר דוקטורנטים בכל שבע‬

‫אוניברסיטאות המחקר בישראל‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫פרק ה' – השכלה גבוהה‬

‫לאור הקושי בגיוס סגל זוטר למקצועות ההיי‪-‬טק‪ ,‬הנובע בין השאר בשל השכר‬ ‫‪‬‬
‫ההתחלתי הגבוה בשוק (הבוגרים המצטיינים מקבלים הצעות עבודה בשכר‬
‫גבוה באופן ניכר מהמלגה מהאוניברסיטה בתוספת השכר בגין תרגול) והצורך‬
‫בהצמחת סגל בכיר בתחומים אלו‪ ,‬וכן הצורך של התעשייה בבעלי תואר שלישי‬
‫למו"פ בתחומי ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולצד התמריץ שמעניקה ות"ת בתעריף ד"ר להנדסות‬
‫ומדעי המחשב ‪ -‬לקדם תכנית מלגות לתואר שני עם תיזה‪ ,‬מסלול ישיר‬
‫לדוקטורט ומסלול לפוסט דוקטורנטים בחו"ל למצטיינים בתחומי ההיי‪-‬טק‬

‫למספר שנים על מנת להניע את התהליך‪.‬‬

‫על מנת להגדיל את שיעור חברות הסגל האקדמי במקצועות ההיי‪-‬טק לתמוך‬ ‫‪‬‬
‫בתכניות להגדלת מס' הסטודנטיות לתואר שני מחקרי ודוקטורט בתחומי ההיי‪-‬‬
‫טק‪ ,‬וכן במסגרת תכנית לעידוד בתר דוקטורנטיות לתת דגש על תחומי ההיי‪-‬‬

‫טק‪ ,‬כל זאת ע"י מתן מלגות יעודיות‪.‬‬

‫להמליץ לות"ת להגדיל את מספר מלגות הדוקטורט לחברה הערבית בתחומי‬ ‫‪‬‬
‫ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולהפעיל תכנית לליווי אקדמאים ערבים מצטיינים החל מסוף הראשון‬
‫ועד להשתלבות בסגל‪ ,‬על מנת לסייע למצטיינים אלו בהבנת כללי המשחק‬
‫האקדמיים ובנוסף חיזוק במיומנויות רכות‪ .‬בעזרת תמיכות אלו ניתן יהיה הן‬
‫להגדיל את מספרי המועמדים מהחברה הערבית להשתלבות בסגל האקדמי‬
‫בתחומי ההיי‪-‬טק והן לסייע להם להגיע לשלב זה בעמדת התמודדות טובה יותר‪.‬‬

‫‪100‬‬


Click to View FlipBook Version