פרק ג' – מערכת החינוך
הנבחנים במתמטיקה 5יח"ל-התפלגות לפי מגדר
מקור :משרד החינוך
השיפור בפילוח לפי מגזר
בכל המגזרים היתה ירידה במס' הנבחנים במתמטיקה 5יח"ל בשנים 2006-2013ושיפור לאחר מכן,
כאשר במגזר הערבי התיקון הנמוך ביותר ביחס לשיא .עדיין קיימים פערים ניכרים בשיעור הלומדים
מתמטיקה 5יח"ל .נתוני למ"ס מראים כי שיעור הלומדים מ"מ 5יח"ל מתוך תלמידי י"ב בקרב החינוך
הממלכתי הינו הגבוה ביותר ,שיעור פחות מתקיים בחינוך הממלכתי דתי ושיעור פחות משמעותית
בחינוך הערבי .בחינוך הערבי שיעור הלומדים בכל השנים נמוך מהמינימום בחינוך הממלכתי .בשנת
2016שיעור הלומדים בחינוך הערבי עומד על כ 6.7%-לעומת כ 15.2%-בממלכתי ו12 .5%.-
בבממלכתי דתי.
51
פרק ג' – מערכת החינוך
שיעור נבחני 5יח"ל מתמטיקה מבין תלמידי כיתה י"ב-לפי מגזר
מקור :למ"ס
בקרב המגזר הערבי שיעור הניגשים הנמוך ביותר הוא במגזר הבדואי .בתוך המגזר הערבי ניתן לראות
כי המהפך באחוזי הבגרות במתמטיקה היה במגזר הדרוזי .המגזר הבדואי נשאר החלש ביותר.
אחוז הניגשים למתמטיקה 5יחידות – לפי מגזר
מקור :משרד החינוך
52
פרק ג' – מערכת החינוך
לגבי המגזר החרדי ,הרי שכמעט ואין נבחני בגרות במתמטיקה 5יח"ל .מאז תחילת הרפורמה משרד
החינוך העלה את מספרם לכ ,300-בעיקר בקרב נשים ,בין השאר ע"י מתן אפשרות ללמידה מרחוק.
כמו כן בוצעה הכשרת מורים להרחבת ההסמכה ללמד 5יח"ל .בכוונת משרד החינוך לקבוע בשנה
הקרובה יעדים ופעולות לביצוע רפורמה גם במגזר זה.
בבחינה של לומדי מתמטיקה 5יח"ל לפי אשכול חברתי-כלכלי עולה כי הפער בין האשכולות
הגבוהים לנמוכים הכפיל עצמו בעשור האחרון ,כאשר שיעור הלומדים באשכולות הנמוכים מהווה
בשנים האחרונות כמחצית מהאשכולות הגבוהים.
שיעור נבחני חמש יח"ל במתמטיקה מבין תלמידי י"ב ,לפי רמה ח"כ של היישוב
20.0 17.8 13.2 17.2
15.0 6.8 8.6
12.0
10.0
5.0
-
2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016
אשכול ח"כ גבוה אשכול ח"כ נמוך
מקור :למ"ס
לאור האמור היעד של משרד החינוך הוא להמשיך ב"חמש פי "2בכל מקום תוך התמקדות
בפריפריה ובמגזר הערבי .העבודה נעשית בשני צירים -ציר אקדמי וציר מנטלי (הקשור לתלות
וחוסר מסוגלות).
הגידול הכמותי במס' הנגשים לבחינה במתמטיקה 5יח"ל מעלה שאלה לגבי השמירה על איכות ורמת
ההישגים .קיים קושי לבחון זאת היות ולא ניתן לתקנן את ציוני הבגרות בין השנים .ככל שרמת
53
פרק ג' – מערכת החינוך
המבחנים נשמרת בממוצע לאורך השנים ,לפי נתוני למ"ס שיעור בעלי ההישגים הגבוהים (85
ומעלה) עולה לפיכך שבשלב זה לא מסתמנת מגמת ירידה באיכות נבחני חמש יח"ל .ניתן גם להסתכל
על ציוני בחינת המיצ"ב 22במתמטיקה בכיתה ח' 23ולבדוק את הקשר בינהם לבין נבחני חמש יחידות
מתמטיקה ופיזיקה .מהעיבוד של הלמ"ס לשנים 2002-2012עולה כי אין מיצוי של בעלי ההישגים
הגבוהים (ברבעון העליון) במיצ"ב הלומדים מתמטיקה ופיזיקה חמש יח"ל ושיעור הנבחנים בדרך כלל
נמוך מ ,50%-ונמוך במיוחד במגזר הערבי .מבין הנבחנים במתמטיקה ופיזיקה 5יח"ל הציונים
הגבוהים ביותר במיצ"ב הם של הלומדים במערכת החינוך הממלכתית ,והיא במגמת ירידה בתקופה
של 2006ואילך .מגמת ירידה נצפית גם בממלכתי דתי .כלומר רמת הנבחנים במתמטיקה ופיסיקה 5
יח"ל יורדת .בחינוך הערבי הציונים לאורך השנים היו נמוכים יותר אך ניכר שקיימת מגמת עליה
מתמדת במהלך תקופה זו ,כך שניתן לומר שבמגזר הערבי בשנים בהם היתה ירידה כמותית במס'
הניגשים ל 5-יח"ל מתמטיקה עלתה רמת הנבחנים.
נבחני חמש יח"ל במתמטיקה ופיסיקה לפי ציון הבחינה במתמטיקה במיצ"ב 24
מקור :למ"ס
22המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) הוא מערכת מדדים בית-ספריים שמטרתה לספק מידע למנהלים ולצוותים הפדגוגיים
על תפקוד בתי הספר במגוון של נושאים .מבחני המיצ"ב החיצוני נערכים בכל בתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים המשתייכים
לחינוך הממלכתי (דוברי עברית ודוברי ערבית) ,לחינוך הממלכתי-דתי ובבתי הספר היסודיים בחינוך החרדי .בכיתות ח' מתקיימים
מבחנים בארבעה תחומי דעת :אנגלית ,מדע וטכנולוגיה ,שפת-אם ומתמטיקה.
23הלמ"ס ביצע מעקב אורך על נבחני מיצ"ב בכיתה ח' ,במסגרתו נאספו נתונים על מבחני הבגרות ,הבחינה הפסיכומטרית וכניסה
להשכלה גבוהה .נמצא כי קיים קשר חיובי בין ציוני המיצ"ב להישגים לימודיים וכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה.
להרחבה ניתן לעיין בקישור :http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw103.pdf:
24מיצ"ב כיתה ח' ,ציון גולמי מתוקנן
54
פרק ג' – מערכת החינוך
גורם משמעותי המשפיע על איכות ההוראה והישגי התלמידים הינו כמובן המורים .בחינת איכות
המורים המלמדים מתמטיקה 5יח"ל ראה בהמשך בסעיף ג .4להלן.
הוועדה ערה לחשיבות לימודי מתמטיקה לקריירה העתידית בכלל ,ובתחומי ההיי-טק
בפרט .הוועדה התרשמה כי הרפורמה של משרד החינוך בלימודי המתמטיקה " 5פי
"2נבנתה באופן מקיף ומוקפד וניכרים מאמצים להביא את ישראל למובילה בתחום
המתמטיקה והמדעים .בהתאם לרפורמה מספר בוגרי מ"מ 5יח"ל ומגמה נוספת מדעית
יוכפל בתוך 5שנים ( 18,000תלמידים) ,ותוך 10שנים אחוז בוגרי 5יחידות
מתמטיקה ומגמה נוספת מדעית יהיה 18%משכבת י"ב (כ 22,000-תלמידים) .מודגש
כי השגת היעדים הינו תנאי הכרחי לגידול בר קיימא וארוך טווח במספר הסטודנטים
במקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות .יודגש כי כבר היום היקף הניגשים לבגרות גדול
מהיעד שהוצב .הוועדה רואה חשיבות רבה ביישום והטמעת הרפורמה וקוראת
למשרד החינוך להטמיע את התקציבים המיועדים לנושא בבסיס התקציב כך
שהרפורמה תשפיע על הגידול בלומדי מתמטיקה ומדעים לאורך זמן.
האתגר הגדול של מערכת החינוך הוא בצמצום פערי הידע בפריפריה החברתית
ובעיקר בקרב החברה הערבית (ובתוכה בעיקר בחברה הבדואית) ,שם יש להשקיע
מאמצים ולצמצם פערים לא רק במתמטיקה אלא גם בנושא קידום השפה האנגלית
והעברית והרמה המדעית החשובות להשתלבות במקצועות ההיי-טק.
היות שנטען ע"י חלק מדיקני האוניברסיטאות כי הרמה של המתמטיקה הנלמדת
בתיכון איננה מספיקה לצורך לימודים אקדמיים במקצועות ההיי-טק ,האוניברסיטאות
מקיימות מכינות לתיקון הרמה .על כן קיימת חשיבות כי לצד הגידול הכמותי משרד
החינוך יפעל לשמירה ואף להעלאת רמת הלימודים במתמטיקה 5יח"ל.
55
פרק ג' – מערכת החינוך
ג 3.חשיפה למקצועות הנדסיים וטכנולוגיים
ברמה הארצית כ 10%-מהתלמידים עושים יחידות לימוד מדעיות מוגברות בנוסף ל 5-יח"ל
במתמטיקה .החשיבות לחשיפה למקצועות טכנולוגיים בתיכון מלבד מתמטיקה ברמה גבוהה עולה
מהמחקר האמור של משרד האוצר ומשרד העבודה .25בהתאם למחקר ,מבין הלומדים מתמטיקה 4ו5 -
יח"ל הסיכוי לבחור ללמוד את מקצועות ההיי-טק האקדמיים גדל משמעותית כאשר ברקע
הלימודים התיכוני קיימים מקצועות מוגברים של מדעי המחשב ומקצועות הנדסים וטכנולוגיים,
זאת לעומת מקצועות בתחומים מדעיים ואחרים .אצל נשים הנתונים הופכים מוקצנים יותר ,כלומר,
אישה שלמדה מתמטיקה 5יח"ל בתיכון ולא למדה בנוסף גם מקצועות מוגברים מתחום "ההיי-טק"
היא בעלת סיכויים נמוכים במיוחד בבחירה של לימוד מקצועות "היי-טק" במהלך לימודיה האקדמיים.
הנתונים הופכים מובהקים בקרב נשים שבחרו את שניהם גם יחד.
מהתרשים הבא ניתן לראות שהסיכוי של מי שנבחן/ה בבגרות במחשבים ללמוד לתואר במדעי המחשב
גבוה בערך פי 5מהסיכוי של מי שנבחן/ה בבגרות בביולוגיה בקרב הבנות ,וכמעט פי 3בקרב הבנים.
הסיכוי ללימודי מדעי מחשב לתואר ראשון בהינתן מקצוע הבחירה בבגרות
(ילידי ,1989-1985בעלי 5יח' לימוד במתמטיקה)
מקור :כלכלן ראשי משרד האוצר
" 25המקפצה להייטק" ,יעל הרפז מזוז (משרד העבודה ,הרווחה ,והשירותים החברתיים) וזאב קריל (אגף הכלכלן הראשי ,משרד
האוצר)
56
פרק ג' – מערכת החינוך
אולם מנתוני הלמ"ס על בגרויות בהיקף של 5יח"ל עולה כי מקצוע הביולוגיה זוכה לפופולאריות
הגבוהה ביותר בקרב התלמידים כמקצוע תגבור מדעי .מדעי המחשב לעומת זאת נמצא בתחתית .כמו
כן היקף הנבחנים בביולוגיה 5יח"ל נמצא במגמת עליה משמעותית ,בעיקר בקרב בנות ,לעומת יתר
התחומים .לפי נתוני למ"ס שיעור הנבחנים ברמת חמש יחידות לימוד במדעי המחשב ופיזיקה מתוך
כלל הנבחנים בחינוך העברי גבוה יותר מאשר בחינוך הערבי .הפערים בין שתי מערכות החינוך
במקצועות אלו גדלו לאורך סופו של העשור .במגזר הערבי שיעור נבחני ביולוגיה הוא הגבוה ביותר
ונבחני מדעי המחשב הנמוך ביותר במגזרים השונים.
מספר הנבחנים בבחינות הבגרות ברמת חמש יחידות לימוד ,במקצועות מדעיים נבחרים
22,000 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016
20,000
18,000
16,000
14,000
12,000
10,000
8,000
6,000
4,000
2,000
0
2006
כימיה פיזיקה ביולוגיה מדעי המחשב
מקור :למ"ס
בהשוואה מגדרית הבנות מהוות בשנת 2016כ 70%-מנבחני ביולוגיה ,כ 60% -מנבחני כימיה ,כ-
36%בפיזיקה ורק כ %30-מנבחני מדעי המחשב .אצל נשים לא רק מדעי המחשב אלא גם מקצועות
טכנולוגיים האחרים נמצאים בעדיפות נמוכה בקרב התלמידות (לעומת בנים שהמקצועות הטכנולוגיים
אצלם פופולרים ביותר אחרי ביולוגיה).
57
פרק ג' – מערכת החינוך
נבחנות (בנות) בהיקף של 5יח'2015 ,
מספר נבחנים
14,000
12,000
10,000
8,000
6,000
4,000
2,000
0
מקור :כלכלן ראשי ,משרד האוצר
נציגי משרד החינוך שהופיעו בפני הוועדה ציינו כי העלייה בלימודי הביולוגיה היא מצב כלל עולמי.
כל שנה יש עלייה קטנה של נשים במקצעות המדעיים ,כמעט כאחוז בכלל המקצועות המדעיים.
הסברות העיקריות לתופעה זו קשורה ככל הנראה במקצוע כמקושר לסביבה ולעולם וגם הנטייה
לכיוון עבודת צוות בקרב נשים .יתכן גם שקיימת רתיעה מלמידת מקצועות מוגברים הנתפשים
"קשים" או "סיזיפיים" כמו פיזיקה.
בנוסף ציינו שעיקר הבעיה עם תחום הביולוגיה בתיכון היא רמת העדכניות של התחום שאיננה
מותאמת לתקופה הנוכחית .בנוסף רמת המעבדות לא מספיקה וקיים מחסור בלבורנטים .כיום ביולוגיה
נחשבת לתחום מתקדם המשלב תכנים כמו ביולוגיה חישובית ,גנטיקה וסיסטם ,להם אין ביטוי
בתוכניות הלימודים המוגברות בתחום .נדרש לפיכך ממשק חזק עם האקדמיה על מנת לבחון את מקום
הביולוגיה כיום ,ע"י מיפוי תכני החובה מרמת התיכון עד לרמת ההשכלה הגבוהה ,תוך עדכון מהמחקר
וצרכי התעשייה בתחום .כמו כן על ידי העלאת הרף ,ניתן לצמצם את הבחירה בתחום של תלמידים
שחושבים ש"-זה קל" או ש"צריך ללמוד תחום מדעי" .ניתן כך גם לתת משקל גדול יותר לממשקים
אינטרדיסציפלינריים שנוצרו בתחום כמו ביולוגיה ,סיסטם ועוד.
משרד החינוך ציין בפני הוועדה כי הציב יעדים גם להגדלת מס' התלמידים שבוחרים בפיזיקה וכימיה.
היעד בפיזיקה הוא הגדלה בקרב כלל התלמידים ,ובייחוד בקרב בנות ובעלי רקע סוציואקונומי נמוך
(מ 36%-בנות ל .)52%-בכימיה מדובר בצורך של התעשייה בכלל לאו דווקא במקצועות ההיי-טק
בהם עסקינן ,שם מתוכננת הגדלה בקרב כלל התלמידים ,ביחוד בחינוך הממלכתי ובחמ"ד לעבר
58
פרק ג' – מערכת החינוך
10,000תלמידים .זאת ע"י שיפור הוראה ,שדרוג תכניות הלימודים ,הפעלת תכניות ייחודיות לרבות
למידה חווייתית ביסודי ובחט"ב ,פיתוח סימולציות ממוחשבות ,התנסויות מחקר במעבדה הבית ספרית
ובמעבדות מחקר ,ירידי חקר וכד'.
הוועדה ממליצה כי משרד החינוך יפעל להגדלת מספר התלמידים והתלמידות במדעי המחשב
ובפיזיקה לעומת ההכשרה בביולוגיה אשר תרומתה להשתלבות במקצועות היי-טק נמוכה ,זאת
בין השאר ע"י שדרוג התכנית בביולוגיה לעדכנית ומאתגרת ,תוך שדרוג המורים בתחום .הגדלה
משמעותית יש לבצע במגזר הערבי.
במקביל מומלץ כי האוניברסיטאות מצדן ישקלו מתן בונוס מוגדל למקצועות אלה לעומת
ביולוגיה לצורך קבלה למקצועות ההיי-טק האקדמיים.
ג 4.הוראת מתמטיקה ומדעים
נציגי משרד החינוך ציינו בפני הוועדה כי חוסר האיזון בין כימיה פיסיקה וביולוגיה טמון כנראה גם
במצב המורים .למערכת החינוך קל יותר לגייס מורים ללימודי הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים.
הביקוש בשוק העבודה לבוגרי מקצועות הביולוגיה אינו גבוה ולכן ,פעמים רבות ,בוגרי הביולוגיה עם
סיום לימודיהם האקדמיים נקלטים כמורים במשרד החינוך .לפיכך יתכן שקיימת הטיה פנים
מערכתית לכיוון לימודי הביולוגיה ,שכן ,מרבית המורים המדעיים בבתי-הספר הם בוגרי מקצועות
הביולוגיה הלכה למעשה גם אם הם מלמדים מקצוע אחר .נציגי משרד החינוך שהופיעו בפני הוועדה
הבהירו כי הדבר הביא לכך שבמהלך השנים נכנסו לתיכונים ללמד מ"מ ומדעים גם מורים בוגרי B.Ed
מהמכללות לחינוך (תעודות הוראה מוכרות מכיתה ז' עד י') כלומר מורים שלא הוסמכו לכך ושהידע
שלהם אינו בדיסיפלינות הספציפיות ,וזה יצר קושי בטיב ההוראה וביכולת להלהיב את התלמידים
ולהשאיר אותם במגמות אלה .נאמר שככלל הם מורידים משמעותית את הרמה בלימודי המדעים
ורובם נחשבים ותיקים במערכת .נמסר כי בכוונת המשרד לפעול לכך שבכתות ז'-ט' ילמדו בעלי B.Ed
ובתיכון ילמדו רק מורים שלמדו את התחום המדעי באוניברסיטה ,כולל הסבות אקדמאיים מתחומי
ההיי-טק להוראה תיכונית באמצעות סבסוד ומלגות עידוד לבוגרי אוניברסיטאות .כמו כן במכללות
לחינוך הוצע לפעול להתמקצעות בדיסיפלינות פיזיקה/כימיה/ביולוגיה במקום רק ביולוגיה .בנוסף
משרד החינוך מסר לוועדה כי בכוונתו להחליף מורים לא טובים במהנדסים שבאים מתחום התעשייה.
לשם כך נדרש סל מענקי פרישה מוקדמת למורים שנמצאים כבר במערכת כדי לפנות את המקום
למהנדסים האיכותיים שהגיעו מהתחום.
59
פרק ג' – מערכת החינוך
שאלת המחסור במורים במ"מ ומדעים איננה ניתנת להכרעה היות ולא קיבלנו נתונים אודות הביקוש
ללימודים מוגברים בתחומים אלה .מבחינת היצע המורים ,לפי נתוני למ"ס במהלך השנים 2016-
2006מספר עובדי ההוראה במתמטיקה ומדעים בחטיבה העליונה גדל מ 7,290-ב 2006-ל11,186-
ב( 2016-גידול שנתי ממוצע של כ 4.4%-לשנה) .בתקופה זו קיים גידול משמעותי במס' המורים
למתמטיקה (כ .)45%-גידול ניכר קיים גם במס' המורים לביולוגיה לעומת יתר התחומים.
מס' המורים במ"מ ומדעים בחטיבה העליונה2008-2018 ,
מקור:למ"ס
הירידה במס' התלמידים במתמטיקה 5יח"ל לעומת העליה בכמות המורים הביאה לירידה במספר
נבחני הבגרות הממוצע למורה .כלומר הכיתות בשנים אלה קטנו ,כאשר הגידול במס' התלמידים החל
מ 2012-ועד ל ,2016-בה הגענו לרמת השיא שהיתה ב ,2006-כנראה שלא הצריך תוספת בכח
ההוראה במתמטיקה .עם זאת יתכן וכיום מתחיל להווצר מחסור במורים למתמטיקה בתיכון .דרישות
ההשכלה של משרד החינוך ממורי המתמטיקה בחטיבה העליונה ,כוללות תואר במתמטיקה או בתחום
קרוב .26עם זאת עפ"י נתוני למ"ס בתשע"ח רק כ 35%-מהמורים למתמטיקה בחטיבה העליונה
הינם בעלי תואר במתמטיקה או בתחום קרוב .יצוין כי בשנים האחרונות רק כ 60-סטודנטים
מקבלים תעודת הוראה במתמטיקה מהאוניברסיטאות ,כאשר שיעור הכניסה להוראה בפועל מבין
מקבלי תעודת הוראה במתמטיקה באוניברסיטאות עומד על כ 80%-70%-בשנים האחרונות.
26תואר ראשון באחד מהתחומים הבאים :מתמטיקה(לא בהוראת מתמטיקה) ,פיזיקה ,מדעי המחשב והנדסת חשמל
60
פרק ג' – מערכת החינוך
הגידול המשמעותי במורים למתמטיקה בשנים האחרונות נעשה דרך התכניות להסבת אקדמאים
להוראת המתמטיקה במכללות לחינוך ,אשר נמצאות במגמת גידול משמעותית בשנים האחרונות.
ההכשרה של מורים אלה היא קצרה יותר מההכשרה הסדירה .לפי נתוני למ"ס כ 500-סטודנטים
בממוצע בשנים האחרונות לומדים בתכניות אלה ,ומשתלבים גם בהוראה בחטיבה העליונה למרות
שאינם מוסמכים לכך.
היקף ההכשרה להוראת המתמטיקה2002-2015 ,
1200 1117
1000
800
600 575
480
400 318
249
200 62 62 7
0 מקבלי תואר "בוגר הסבות אקדמאים מקבלי תעודות סך הכל
הוראה בהוראה" סדירים להוראת מתמטיקה
מהאוניברסיטאות במתמטיקה
במתמטיקה
2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008
2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015
מקור :למ"ס
לא זו בלבד שהמסלול להסבת אקדמאים איננו אמור לפי נהלי משרד החינוך להוביל לחטיבה העליונה,
אלא שלפי נתוני למ"ס מיעוט הסטודנטים החדשים (כשליש) להסבת הוראה במתמטיקה בשנים
האחרונות הם בעלי רקע אקדמי כפי שהוגדר ע"י המשרד ואף רחב יותר .27היתר לומדים בתכניות
להסבה אך אינם בעלי רקע אקדמי במתמטיקה כלל! בפועל ,בשנים האחרונות בממוצע כ45%-
27במסגרת זו נלקח בחשבון תואר אקדמי במתמטיקה ,סטטיסטיקה ,מדעי המחשב ,מדעים פיזיקליים ומקצועות ההנדסה.
61
פרק ג' – מערכת החינוך
מהמורים החדשים למתמטיקה בחטיבה העליונה אשר למדו בתכניות להסבת אקדמאים( ,אשר כאמור
אינן אמורות כלל להוביל להוראת מתמטיקה בתיכון) אינם בעלי רקע אקדמי כלשהו במתמטיקה.
שיעורים גבוהים יותר נכנסים ללמד בחטיבות וביסודי( .ונמצא בירידה) בעוד מתכניות ההסבה מגיעים
להוראה רק כ( 70%-65%-ונמצא בירידה).
שיעור המורים החדשים למתמטיקה בוגרי תכניות להסבת אקדמאים,
ללא כל רקע אקדמי במתמטיקה2010-2015 ,
100 86 86 90 84
90
80 71 72 66 69 58
70 63 59 49 52 44
60 52
50 41 41
40 29
30
20
10
0 2011 2012 2013 2014 2015
2010
יסודי חטיבה תיכון
מקור :למ"ס
יש לציין כי בשנת 2010האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה בהזמנת משרד החינוך ועדת
מומחים בראשות פרופ' (אמריטוס) חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית ,שעסקה בשאלה "מה
צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה בחינוך העל–יסודי?" .זאת במטרה להמליץ על מדיניות
שעשויה לקדם את החינוך המתמטי בישראל ולשפר את הישגי התלמידים על סמך ניתוח ממצאי
מחקרים שנערכו בארץ ובעולם ועל סמך לימוד מניסיונם של אנשי המקצוע בארץ ובמדינות אחרות.
הוועדה קמה על רקע של דאגה הולכת וגוברת נוכח מצבו של החינוך המתמטי בישראל כפי שהוא
משתקף בהישגים הנמוכים של התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים ,ונתונים מדאיגים אודות
62
פרק ג' – מערכת החינוך
המחסור במורים למתמטיקה ומיעוט הפונים להכשרה להוראה .מהמלצות הוועדה מ 201228-עולה ,בין
היתר ,כי המורה הוא גורם מרכזי בהשפעה על הישגי התלמידים (לעומת גורמים אחרים כגון בית
הספר ,גודל הכיתה ותכנית הלימודים) .הוועדה קבעה כי לצורך הוראת מתמטיקה בחינוך העל-יסודי
(כיתות ז’-י“ב) כל התכניות לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה יתבססו על מרכיבי הידע הבאים:
ידע מתמטי כללי בהיקף של תואר בוגר במתמטיקה ,ידע מתמטי הקשור להוראה וידע מתמטי
בהקשרים שונים ,בכלל זה דגש על היסטוריה של המתמטיקה ,אוריינות מתמטית ושימושים של
המתמטיקה במדעים השונים .בנוסף נדרש ידע פדגוגי כללי וידע פדגוגי ייחודי להוראת המתמטיקה .
בראיון עם יו“ר הוועדה שהתפרסם ע"י האקדמיה הלאומית למדעים התריע פרופ' גוטפרוינד כי "אם
לא יישמו דבר מהמלצות הדוח ,נעמוד לפני קטסטרופה חינוכית ,עם זה אני יודע שיש דיונים
באוניברסיטאות על יישום ההמלצות הרלוונטיות ,וגם משרד החינוך הביע נכונות רבה ליישם את
המלצות הדוח .יש לי הרגשה שזה לא דוח שיישאר על המדף" .לאור הנתונים לעיל לא ברור כיצד
משרד החינוך מבקש לשמור על רמת הלימודים במתמטיקה בד בבד עם הגידול במס' הלומדים 5יח"ל
במתמטיקה ,ונראה שהמלצות הוועדה האמורות אכן "נשארו על המדף".
אחת האפשרויות להגדיל את היצע המורים האיכותים במתמטיקה ומדעים שהוצגה לוועדה הינה
הרחבת תכנית "מורים חוקרים" אשר פועלת מס' שנים באוניברסיטה העברית בירושלים .מדובר
ביוזמה משותפת של האוניברסיטה עם מנהל חינוך בעיריית ירושלים וקרן טראמפ .התכנית מציעה
למדענים בעלי תואר שלישי מסלול העסקה משולב באוניברסיטה -במחקר פעיל בפקולטה למדעי
הטבע ( 50%משרה) ובמגמות המדעים בתיכונים בירושלים ( 50%משרה) ,ומקנים לתלמידים
פעילות העשרה ,חשיפה למחקר ופיתוח קשרי אקדמיה-קהילה .התלמידים יכולים לצבור נ"ז אקדמיות
במדעים .כיום מועסקים כ 10-מורים-חוקרים המועסקים ב 8-בתי ספר ומלמדים כ 400-תלמידים
לפיזיקה ,כימיה ,מתמטיקה וביולוגיה ומספרם עתיד לגדול .היתרונות העיקריים בתכנית הם בהעלאת
רמת המדעים בבתי הספר ,חשיפת תלמידים לפעילות המדעית באוניברסיטה ,הנעת תלמידים להמשיך
בתחומים אלה באקדמיה ,מתן מענה למחסור במורים טובים בתחומים אלה וגם הגדלת היצע משרות
המחקר והפעילות המחקרית באוניברסיטה .קיימת שביעות רצון גבוהה מהתכנית בקרב האוניברסיטה
ובקרב מנהלי התיכונים ובקשה כי יובטח תקציב למימון התקנים לטווח ארוך ולהרחבת התכנית לכל
הארץ (לכ 40-חוקרים).
"28עולם הידע וההכשרה של העוסקים בהוראת המתמטיקה בחינוך העל־יסודי :מה צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה
בחינוך העל־יסודי ?"תמונת מצב והמלצות הוועדה בעריכת חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג ,ירושלים ,תשע״ב 2012-היזמה
למחקר יישומי בחינוך האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
63
פרק ג' – מערכת החינוך
תכנון מערך ההוראה לחטיבה העליונה (ובכלל) במקצועות המתמטיקה והמדעים הינו ג
קריטי להבטחת כמות ואיכות הלימודים במקצועות אלה ,ובפרט להמשך הגידול במתמטיקה 5 .
יח"ל ושמירה ואף העלאת רמת הלימודים .במצב הקיים נראה שמסתמן מחסור במורים 5
מתאימים לחלק ממקצועות אלה ובנוסף מלמדים בתיכון מורים שלא הוסמכו לכך וללא הכשרה .
מתאימה .לפיכך הוועדה ממליצה למשרד החינוך לבצע עבודת מטה בנושא ובפרט: ה
ח
oלפעול להכשרת מורים חדשים למתמטיקה בחינוך העל יסודי בעלי תואר ראשון י
בדיסיפלינה המתאימה מהאוניברסיטאות ,וליישם את המלצות ועדת גוטפרוינד בנושא נ
ההכשרה להוראת מתמטיקה .ניתן לעודד גידול בהיקף ההכשרה האמורה ע"י מתן ו
תמריצים מתאימים למוסדות ולסטודנטים .בנוסף ניתן לעודד הסבות אקדמאים מתחומי ך
ההנדסה וההייטק להוראה לחטיבות הביינים ,לרבות מהנדסים פורשים מהתעשייה. ה
ט
oבמקביל יש להפסיק את המצב בו מורים שאין להם רקע מתמטי מתאים מלמדים כ
מתמטיקה בתיכון ,ומורים שיש להם Bedבמתמטיקה ומדעים מהמכללות לחינוך נ
מלמדים בבתי הספר התיכוניים ומכינים לבגרות ואת המצב שמורים לביולוגיה מלמדים ו
ל
את יתר תחומי המדעים ויוצרים הטיה לביולוגיה במערכת. ו
ג
oבמקביל על משרד החינוך לתמרץ את הכניסה להוראה לתחומים הנדרשים על מנת י
להגדיל את שיעור הבוגרים המגיע למערכת החינוך .במסגרת זו ,על מנת למשוך מורים
טובים למדעים ובפרט למדעי המחשב ולהשאיר אותם במערכת ,לשקול את האפשרות ל
לבנות מסלול הוראה גמיש יותר בתחומים אלו ,למשל מסלול הכולל שבתון אחרי 4-5 פ
שנות הוראה בו המורים יצאו לעבודה בתעשיית ההיי-טק וכן ישתלמו בהתפתחויות י
בתחום. נ
ת
oלתמוך בשיתוף ות"ת בתכנית "מורים חוקרים" של האוניברסיטה העברית ולהרחיבה ו
לאוניברסיטאות נוספות .מומלץ להגדיל את התכנית באופן הדרגתי לעבר היקף של כ- נ
40מורים חוקרים בכלל האוניברסיטאות ,בדגש על מתמטיקה ,פיסיקה ומדעי המחשב י
וע"י כך ליצור גרעין מצטיין של בעלי תואר שלישי שיכול להוביל את לימודי
מתמטיקה ,מדעי המחשב ומדעים בבתי הספר התיכוניים .מוצע בנוסף לעודד תכניות מ
לתואר שני בהוראת המדעים באוניברסיטאות זאת על מנת למשוך סטודנטים מצטיינים
ממקצועות ההיי-טק להמשיך להוראה ,ובלבד שיובטח כי הם ישתלבו במערכת החינוך.
oלבנות מערך לעדכון תוכניות וחומרי למידה ,כפי שנדרש במדעים המתעדכנים בקצב
מהיר כיום ,הכולל בין השאר תוכנית "מוערבות חינוכית" בה סטודנטים במדעים והנדסה
יקבלו מלגה לטובת סיוע בהוראה עדכנית בתיכוניים ויעשה שימוש בדיגיטציה של
שיעורים עם מורים מובילים.
64
פרק ג' – מערכת החינוך
ג.5.החינוך הטכנולוגי
לפי נתוני משרד החינוך בחינוך הטכנולוגי מתקיימות 5מגמות עילית והן :מדעית-הנדסית ,הנדסת-
תוכנה ,ביוטכנולוגיה ,אלקטרוניקה והנדסת מכונות .מדובר בכ 50,000 -תלמידים בשכבת גיל הפונים
למגמות של חינוך טכנולוגי ,אשר נלמדים כמעט בכל בתי הספר .שיעור הניגשים ל 5יח' מתמטיקה
בקרב כל תלמידי המגמות הללו הוא הגבוה ביותר 35% :לומדים ומסיימים 5יח' מול הממוצע הארצי
של .11%המגמה המובילה היא המדעית הנדסית (שילוב של מדעי המחשב ,מכניקה ותשתית
למקצועות ההנדסה) ולאחריה הנדסת תוכנה.
שיעור הניגשים למתמטיקה 5יח"ל בחינוך הטכנולוגי2016 ,
35% 11% 40
טכנולוגיית עלית ארצי 35
30
25
20
15
10
5
0
מגמות ייעודיות וייחודיות בתחום מהחשבים מתקיימות החל מחטיבת הביניים .המגמה הכללית של
משרד החינוך כיום היא חיזוק תחום לימודי המחשב מכיתה א' ועד ל-י"ב בכל טווחי הגילאים
ולשני המגדרים באופן שווה .העידוד נעשה באופן חווייתי ובאמצעות חשיפה לתחום כמו תוכנת
ה"קוד מאנקי" ו"-אליפות הסייבר" ,או המסלול למדעי המחשב ורובוטיקה מכיתה ד' (יש 400בתי
ספר בהם מתקיימות התוכניות עם מסלול התפתחות) .מבחינת הרמה של תלמידי הנדסת תוכנה משרד
החינוך מבצע היום פיילוט במסגרתו נעשה חיבור בין פרויקטי גמר ברמה הכי גבוהה של הנדסת תוכנה
לתעשייה ולקרנות הון סיכון .כמו כן בתחום של התמחות הסייבר בהנדסת תוכנה ,יחידה 8200חברה
לבתי הספר התיכוניים והיא זו שמכתיבה את תכני ההתמחות.
65
פרק ג' – מערכת החינוך
משרד החינוך מעודד בתי ספר להגדיל את מס' התלמידות בתחומים הטכנולוגיים (דבר המצריך תקציב
משמעותי שלא תמיד קיים) .לאור זאת הוחלט במשרד החינוך על פיילוט שיתחיל מכיתה ט'
במקצועות המדוברים בהם יש אחוז תלמידות נמוך ,במסגרתו יפתח קורס של שלושה חודשים רק
בהנדסת תוכנה המורכב מנשים בלבד וממורות שהן נשים .ניתן לחשוב על סטודנטיות מצטיינות
בתחום שיהוו מודל לחיקוי .לקורס יזומנו תלמידות חזקות בתחום הלימוד של 5יח' מתמטיקה .מטרת
הקורס ליצור העצמה לתלמידות ולהראות להן שבשלושה חודשים בקורס הן מסוגלות לפתח
אפליקציה ולהצליח .אנשי משרד החינוך ציינו כי ייתכן שדרך מיזם זה הם יצליחו לגרום ליותר נשים
להאמין שהן מסוגלות ולבחור בתחום .פיילוט זהה מיועד לנשים בתחומי האלקטרוניקה ,ההנדסה וכד'.
במידה והפיילוט יצליח ניתן יהיה גם להפעיל את התוכנית לבתי ספר אחרים .החסם המרכזי להצלחת
והרחבת הפיילוט הוא תקציבי ,בכוונת משרד החינוך לערוך את הקורסים הללו ב 150-בתי ספר עד
שנה תשע"ח .צויין כי הניסיון המחקרי בתחום מצביע על כך שהפרדת התלמידות מהתלמידים
בתחומים אלו מועילה ואף משפרת את הישגיהן בתחום.
אנשי משרד החינוך ציינו כי באמצעות בונוסים מוגברים באקדמיה ניתן להעביר את המסר להעדפה
תחומית ,ולפיכך ייתכן שהמסר צריך להשתנות ,ומי שלומד מקצועות מדעיים מורכבים יזכה ליחס אחר
באקדמיה מבחינת הבונוסים וכך לשאוב תלמידים לתחום .אולם מדיקני הפקולטות שזומנו לועדה צויין
שקיים פער גדול מאוד בין הידע אתו מגיעים התלמידים שלמדו מקצועות מוגברים מהתחום הטכנולוגי
בתיכון לבין ביצועיהם האקדמיים בפועל בשנים הראשונות .בהקשר זה הוסכם כי יש מקום לעשות
שיח בין האוניברסיטאות לבין הדיקנים לוועדת המקצוע של משרד החינוך (אשר בראשות חבר סגל
מאוניברסיטה) מבחינת התאמת תכנים לימודיים במדעי המחשב .צוין כי יש להתייחס לשני צידי
המשוואה .משרד החינוך תפקידו הגדלת זרם התלמידים המוכשרים לתחום האקדמי .מן הצד השני,
חובת האקדמיה להיות מעורבת בתיכונים ובתחומי הלימוד.
66
פרק ג' – מערכת החינוך
לנוכח הקשר החיובי שעולה מהנתונים בין הנטייה לבחור ללמוד מקצועות "היי-טק" באקדמיה לבין
לימודים מוגברים במדעי המחשב ,מערכות אלקטרוניות וכד' בבית הספר התיכוניים ,בפרט אצל נשים,
הוועדה ממליצה למשרד החינוך-
לבחון מחדש את תכנית הלימודים לבגרות במחשבים תוך מתן דגש על כלים ודרכי חשיבה
במדעי המחשב ובתכנות ברמה גבוהה לתלמידים שניגשים לבגרות 5יח"ל (ופחות על טכנולוגיה
ספציפית שמתיישנת עם הזמן) ובנוסף על התנסות חווייתית בפרוייקטים .כן מומלץ כי יבחן את
האפשרות כי בחינת הבגרות במחשבים תכלול שאלות הבוחנות חשיבה יצירתית במדעי המחשב
ותבדק ע"י בודקים חיצוניים וכן שתתווסף אפשרות לבחינה ברמה גבוהה יותר .במקביל מומלץ
כאמור כי בהתאמה האוניברסיטאות מצידן ישקלו מתן בונוס מוגדל לבגרות במדעי המחשב (לפחות
כמו ביולוגיה) לצורך קבלה למקצועות ההיי-טק האקדמיים ,כיוון שהנתונים מראים כי השיעור
הגבוה ביותר של המגיעים ללימודי היי-טק באקדמיה הוא מבין בוגרי 5יח"ל מחשבים בבית הספר
– ועל כן יש ערך בעידוד תלמידים לפנות ללימודים אלו בתיכון .
להגדיל את החשיפה של תלמידים למדעי המחשב באופן חוויתי ע"י ביצוע פרוייקטים בתכנות,
במטרה לסייע ביצירת חווית הצלחה ותחושת מסוגלות להיי-טק (ללא ההיבט ה"מאיים" של בחינת
בגרות מלאה במדעי המחשב ,שמייצרת באופן טבעי סינון עבור חלק גדול מהתלמידים) .כדי להפוך
תכנית כזו לאטרקטיבית עבור תלמידים ,ניתן לשקול למשל לבנות קורס כזה באופן מודולרי כך
שיכלול מספר שלבים ,כאשר מי שיתעניין וייהנה בשלב המאוד בסיסי (היחידה הראשונה) ,יוכל
להמשיך וליצור/ללמוד תכנים מורכבים יותר (ביחידה השנייה).
בהמשך לאמור לשקול את הפיכת מדעי המחשב למקצוע ליבה חובה כבר מיסודי כדי לחשוף
תלמידים לדרך חשיבה לוגית ויכולות אנליטיות לכל המדעים ,שינוי שיביא גם להקניית כישורים
נדרשים לשוק העבודה לאוכלוסיות חלשות שאינן חלק מהאוכלוסייה הנהנת מלימודים אקדמיים,
זאת באופן מהנה וחווייתי.
להגדיל משמעותית את החשיפה של נשים ללימודים טכנולוגיים -ע"י הפעלת פיילוט של קורס
בהנדסת תכנה לנשים ב 150-בתי ספר לפחות .במסגרת זו יפעיל משרד החינוך קורס של שלושה
חודשים בכיתה ט' בהנדסת תוכנה המיועד לנשים בלבד .הקורס מיועד לתלמידות חזקות בתחום
הלימוד של מתמטיקה .מומלץ לשלב role modelsוכן סטודנטיות מצטיינות שילמדו בקורס תמורת
מלגה .הסטודנטיות יהוו מודל לחיקוי עבור בנות צעירות מהן ,בעלות פוטנציאל לבחור במקצועות
ההיי-טק בעתיד .כמו כן המסגרת ההתנדבותית תספק קהילה נשית מקצועית עבור הסטודנטיות,
אשר למשל תפגיש אותן עם נשים בתעשייה ,תהווה פלטפורמת נטוורקינג ,תקשר את הסטודנטיות
להתמחויות רלוונטיות וכו' .כדוגמא לכך ניתן לציין את התכנית " ,"QUEEN Bהמופעלת בשת"פ
אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית .התכנית מיועדת לבנות כיתה ח' ומטרתה לעודד נערות
לבחור במגמת מחשבים ע"י יצירת תחושת מסוגלות.
67
פרק ג' – מערכת החינוך
לפנות לות"ת ,משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה בבקשה לבחון ביצוע תכניות בבתי הספר
העל יסודיים ברחבי הארץ לקידום מידע והכוון להשכלה גבוהה בכלל ,ולקריירה בתחומים
נדרשים ובתחום ההיי-טק בפרט ,לרבות אפשרויות הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה
למתאימים והדרכים להיערך לכך במסגרת הלימודים בתיכון .בנוסף לקדם הקמתו של אתר
אינטרנט למידע אובייקטיבי ומקיף בנושאים אלה.
להגדיל את החשיפה של תלמידים ותלמידות מהחברה הערבית למקצועות ההיי-טק בין
השאר באמצעות הרחבת "תכנית התיכוניים" המשותפת למשרד החינוך ,ות"ת והמשרד לשוויון
חברתי וע"י תכנית "רואד" להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית (ראה גם בפרק השכלה
גבוהה בהמשך) .במסגרת זו להפעיל תכנית בקרב המצטיינים בחברה הערבית (אשר כיום פונים
ברובם לתחומי הרפואה) ולפתוח בפניהם צוהר לתחומי ההיי-טק ,לרבות הכרות עם מסלולי
הלימוד ומעבדות הלימודים ,הכרה של שוק התעסוקה בתחום זה ,אופי העבודה ,אפשרויות
ההתפתחות ,תחומי העיסוק בפועל ואפשרויות ההשתכרות .פיזור רחב יותר של תלמידים אלו
בתחומי הלימוד ובסופו של דבר במקומות נוספים בשוק העבודה ,יכול לגרום לשינוי משמעותי
בבחירת תחומי הלימוד ומשלחי היד בכלל החברה הערבית .בהקשר זה מודגש כי המידע בכיתה
ט' הוא קריטי כי זה השלב בו התלמידים בוחרים את המגמות לבגרות .לפיכך יש להקדים את
"תכנית התיכוניים" כאמור לכיתות ט'-י' (במקום י"א-י"ב) על מנת שתהיה אפקטיבית .בד בבד
יש לחזק במסגרת תכנית זו את העבודה עם ההורים על מנת להשפיע על בחירה במקצועות ההיי-
טק האקדמיים למתאימים ,בדגש על בנות שלומדות את המקצועות הרלבנטיים בתיכון .
ג 6.מדעים וטכנולוגיה למצטיינים
עתודה טכנולוגית -לפני כחמש שנים פותחה ע"י משרד החינוך תוכנית לעתודה טכנולוגית
למצטיינים .במסגרת התוכנית קיים עידוד לתעודת בגרות איכותית של מקצועות הטכנולוגיה 5 :יח'
מתמטיקה 5 ,יח' מדעים ו 5יח' בחירה בין מסלול טכנולוגי למסלול מדעי עיוני .תלמידים אלו באים
לאקדמיה עם כלים לימודיים קודמים של התמודדות בעומס לימודי ,לחץ ואופני למידה שסיגלו לעצמם
בתחום המדעים עוד מהתיכון .לאחר עבודה וניתוח של התחום ,ראשי משרד החינוך הבינו שעבודת
האיתור וההסללה לתוכנית זו צריכה להתחיל כבר מכיתה ז' ,כל שלב איתור אחר יהיה מאוחר מדי.
לפיכך התלמידים שאותרו מקבלים כבר משלב זה תוספות של תגבור בלימודים טכנולוגיים ,שעתיים
נוספים בכל תחום ,כמו :מתמטיקה ,פיסיקה ומדעי המחשב (שני האחרונים לא נלמדים בחטיבת
68
פרק ג' – מערכת החינוך
הביניים) .תוכניות התעודה הטכנולוגית האיכותית כוללות בתוכן עיגון לאיזון מגדרי ,כלומר ,חצי מסך
התלמידים בכל בית ספר שבו נלמד המסלול חייב להיות מורכב מבנות.
כאשר בוחנים את השיפור ב 5יח' מתמטיקה לפי נתוני משרד החינוך למעלה מ 2000-תלמידים
נוספים הגיעו מתוך המסלולים לעתודה טכנולוגית ומדעית והם מהווים בערך כ 60%-מהשיפור
בתחום .אחוז השיפור בתעודות המוגברות והאיכותיות של 5יח' בתחומי המדעים גדל בכ 46%-אחוז.
משרד החינוך מדבר על פוטנציאל להכפלת כמות התלמידים שלומדים במסלולים אלה ואף יותר.
5יח"ל מתמטיקה – מקור השיפור בין השנים 2012-2015
מקור :משרד החינוך
תכנית מדעני העתיד למחוננים ומצטיינים
מדובר במיזם משותף למשרד ראש הממשלה/מטה הסייבר הלאומי ,משרד החינוך ו"קרן
מיימונידיס" ,שמטרתו לאפשר לתלמידים מחוננים ובעלי מוטיבציה להתפתח כבר מכיתה ח'-
ט' ועד לסוף התיכון .תלמידים אלו יכולים להוות משאב חשוב למדינת ישראל בעתיד ולכן
נבנית גם תכנית לבוגרים מתוך כוונה לקשור אותם אחד לשני ולמדינת ישראל ,כדי למנוע
בריחת מוחות עתידית .במרכז קיימות מספר תכניות:
" אודיסיאה" -התכנית חושפת תלמידים מחוננים ומצטיינים ללימודים אקדמיים
במקצועות המדע והטכנולוגיה -מתמטיקה/פיזיקה/ביומד/סייבר/מדעים .התכנית הוקמה
לפני שמונה שנים ,כיוזמה של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל .התכנית אורכת ארבע
שנים מכיתה ט' עד י"ב ,במסגרתה נחשפים התלמידים ללימודים אקדמיים
69
פרק ג' – מערכת החינוך
באוניברסיטאות (עברית ,תל אביב ,טכניון (כולל לימודים בתל-חי) ,בן-גוריון) וזוכים
בקרדיט אקדמי .מסלול הלימודים זהה למסלול של סטודנטים רגילים ,כאשר יום אחד
בשבוע בא על חשבון הלימודים של משתתפי התכנית ופעמיים נוספות הם נפגשים אחר
הצהריים וחווים גם פעילות חברתית -ערכית .במסגרת התכנית לפחות שישה קורסים
אקדמיים לכל תלמיד ,כך שבוגרי התכנית צוברים בין רבע לחצי תואר ראשון והקורסים
מחליפים בגרות במקצוע מורחב אחד לפחות .התלמידים זוכים לקורסי העשרה ,סמינרים
מדעיים ,פעילות חקר ,סיורים בתעשייה ,השתתפות בתחרויות ועוד .הצבא מאפשר
לתלמידים שבסוף כיתה י"ב השלימו חלק מסוים מהתואר הראשון ,לדחות את גיוסם על
מנת להשלים את התואר .כמו כן הצבא ממצה יכולות בוגרי התכנית במהלך שירותם
הצבאי (ראה גם בפרק ד' -שירות צבאי).
" אלפא" -תכנית המתמקדת בעולם המחקר המדעי .היא מיועדת לתלמידי כיתות ח' וט'
הנחשפים לתחומים מדעיים שונים ובוחרים נושא אותו הם חוקרים במעבדות
באוניברסיטה ומקבלים ליווי אישי וקבוצתי .רמת העבודות הנכתבות על ידי התלמידים
דומה לרמה של עבודות הנכתבות על ידי סטודנטים בסוף תואר ראשון /תחילת תואר שני,
והיא יכולה להחליף בגרות במקצוע מדעי אחד .גם בתכנית זו קיימת פעילות חברתית-
ערכית .ישנן אוניברסיטאות המפעילות את התכנית במתכונת דו -שנתית (העברית ,ת"א,
בן גוריון ,הטכניון) וישנם מוסדות המפעילים אותה במתכונת תלת -שנתית (מכון ויצמן
ואריאל .באריאל הכיתה מיועדת לבנות בלבד וכך מתאפשר לבנות דתיות להשתתף
בתכנית).
" אולימפיה" -תכנית חדשה המיועדת להקמת נבחרת ישראלית שתשתתף בתחרויות
בינלאומיות במדעים (מתמטיקה/פיזיקה/כימיה/מדעי המחשב) .המשאבים יושקעו בהקמת
צוותים ,פיתוח חומרים ומעבדות .קיימת אפשרות שתיפתח נבחרת צעירה ,שתכלול
תלמידי חטיבות ביניים אשר בשלב מסוים יוכלו להצטרף למשלחות לחו"ל.
" אידיאה" -תכנית חדשה המבוססת על המודל של תכנית "אלפא" אך במחקר בתחומים
הומניסטיים – מדעי הרוח ,חברה ואמנויות .דגש על קריאה וניתוח טקסטים חשיבה
ביקורתית וכתיבה ברמה גבוהה.
" אסכולה" -רשת הבוגרים של המרכז .תכנית זו אמורה ללוות התלמידים לקראת הצבא
ובמהלכו וכן בתקופת הלימודים באקדמיה .תכנית זו קיימת בממדים קטנים משום שעדיין
אין הרבה בוגרים ,אך היא צפויה לגדול בצורה משמעותית.
בפני הוועדה הוצגו הישגי תלמידי התכניות ,שזכו בתחרויות ארציות וייצגו את המדינה בתחרויות
בחו"ל .הוצגו נתונים מספריים על מספר התלמידים הנוכחי בכל התכניות – כ 500-ב"אודיסאה" (כ-
70
פרק ג' – מערכת החינוך
31%בנות) וכ 400-ב"אלפא" (כ 51%-בנות) .משתתפים מהחברה הערבית 6% -ו 9%-בהתאמה.
בנוסף כ 120-בוגרים ב"אסכולה".
תהליך המיון לתכנית מתבצע לתלמידים המוגדרים מחוננים על פי משרד החינוך ,בתשע"ז היו 3500
נבחנים בשלב הראשון .כמחצית מהם עוברים אותו (מדובר במבחן של המרכז הארצי לבחינות
ולהערכה) ומתוכם כ 500 -400תלמידים יעברו את שלב ב' ויוזמנו למחנה קיץ של בין שבועיים
לשלושה שבועות .מי שיעבור אותו -יתקבל לתכנית .בתכנית מתמודדים עם נשירה גבוהה יחסית .צוין
שיש להקדיש תשומת לב לאותם תלמידים מצטיינים המבקשים להתקבל לתכניות אך לא מצליחים.
ניתן להשתמש במידע שהתקבל מתוך מערכת הסינון כדי להפנות אותם לתכניות אחרות כמו מקצועות
ההנדסה וההיי-טק .כמו כן חשוב לאפשר דחיית שירות למצטיינים על מנת שישלימו לימודים לתואר
אקדמי ,בדומה למסלול י"ג-י"ד להנדסאים (ראה גם בפרק ד'-שירות צבאי).
ראשי התכנית הדגישו בפני הוועדה את המאמצים המושקעים בהבאת תלמידים ערבים לתכנית אצלם
בולטת דלות השפה העברית ,אפילו ביחס למושגים מדעיים פשוטים ,והרגלי למידה בדרך של שינון
ולא הבנה .כמו כן מושקע מאמץ בגיוס תלמידים יוצאי אתיופיה לתכניות השונות .כרגע משתתפות
שתי תלמידות ומושקעים מאמצים רבים על מנת שהן ימשיכו בהן.
71
פרק ג' – מערכת החינוך
הוועדה ממליצה למשרד החינוך לפעול להגדלת תכניות למצטיינים בתחומים הטכנולוגיים ובפרט:
התוכנית לעתודה טכנולוגית איכותית במסגרתה תלמידים מצטיינים לומדים לקראת תעודת
בגרות איכותית של מקצועות הטכנולוגיה 5 -יח' לימודי מתמטיקה 5 ,יח' לימודי מדעים ו 5יח'
בחירה בין מסלול טכנולוגי למסלול מדעי/עיוני (המגמה המובילה היא המדעית הנדסית -שילוב
של מדעי המחשב ,מכניקה ותשתית למקצועות ההנדסה ,ולאחריה הנדסת תוכנה).
הוועדה רואה חשיבות בהמשך והרחבת מיזם "מרכז מדעני העתיד" המשותף לקרן מיימונידיס
למשרד רוה"מ ולמשרד החינוך ,שמטרתו להעניק לתלמידים מצטיינים ומחוננים אפשרויות
משמעותיות למיצוי הפוטנציאל הייחודי שלהם ולקדם את תרומת המחוננים והמצטיינים בישראל
לפתרון האתגרים הגדולים ביותר של ישראל ,זאת בפרט בתחומי ההיי-טק .במסגרת זו:
oלפעול לפתיחת קורסי הכנה לתלמידים מחוננים ובעלי פוטנציאל מהחברה הערבית
והאתיופית ,במטרה להגדיל את שיעור השתתפותם בתכנית.
oלפעול לפתיחת מסלול ייעודי למקצועות ההנדסה (לבקשת הצבא).
oלהשתמש באיתור והמיון המוקדם שנעשה ע"י המיזם על מנת לעודד תלמידים שאותרו
כמצטיינים אך לא השתתפו בתכנית לקבל דחיית שירות של שנה-שנתיים על מנת להשלים
תואר במקצועות ההיי-טק .להגדיל את הממשק עם הצבא במטרה לשלבם בשירות בתחומים
אלה.
ג .7.חיזוק קשרי תיכון-אקדמיה
בפני הוועדה הובאה הצעה חדשה לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתיכון ,על מנת לעמוד במטרות
הלאומיות שבהגדלת כמות מסיימי י"ב במקצועות המתמטיקה והטכנולוגיה ושיפור ברמה הנלמדת.
לשם כך על האקדמיה ליצור קשרים של ידע עם הלקוחות הפוטנציאלים שלה ,תלמידי התיכון ,עוד
משלב הלימודים.
72
פרק ג' – מערכת החינוך
הוסבר כי האקדמיה יכולה לתת תשתיות טכנולוגיות ראויות ומתקדמות; יש באקדמיה כמות אדירה של
מורים פוטנציאלים ומודלים לחיקוי; יש סטודנטים שמשוועים לעבודה עם נוער; בית-הספר לא מהווה
מסגרת מאתגרת כיום ,ושילוב של תלמידים ותלמידות באקדמיה יכול להגביר את הנגישות וצמצום
הפחד מתחומי המדעים .האוניברסיטאות נמצאות במרכזים עירוניים ונגישות מבחינה פיזית .נטען כי זה
לא קורה היות ויש הגבלה של כמות בני הנוער שיכולה להיכנס לאקדמיה; יש מגבלה של תשתיות
לימוד כמו מעבדות עם תפוסה מלאה; איסור על ממשק בין בני נוער לחומרים מסוכנים במעבדות בגלל
נושאי בטיחות; המדינה לא מעורבת תקציבית בפיתוח נוער ותמיכה אקדמית בו והאקדמיה נעולה בתוך
עצמה ולא מעוניינת בממשק עם בני נוער אלא בנושאים אחרים.
הוצע לפיכך להקים במוסדות האקדמיים רשת מרכזי מדע וטכנולוגיה לבני נוער בשיתוף עם משרד
החינוך ,בדומה למרכזים ותשתיות הקיימים במס' אוניברסיטאות ובמכללת תל-חי .מדובר על מרכזים
שמיועדים רק לבני נוער על כל רצף הדיסיפלינות של המדעים .החשיפה חייבת להיות מגיל צעיר מאוד
כי בגילאים צעירים קל לנתב ולהלהיב .זו פלטפורמה שיכולה לגייס נשים לתחום .ילדים משוועים
לעשות התנסות מחקרית לא רק תיאוריות ,כאשר ניתן לרכוש את האהבה למדע דרך ליבת הידע
והעשייה.
נמסר כי היום עיקר המימון של התכנית הקיימת במסגרת "נוער שוחר מדע" של משרד החינוך מגיע
מההורים ,כך שהאוניברסיטאות בעצם מטפחות ופונות רק למי שיש כסף (משרד החינוך נותן היום
6%-5%מהמימון ,והיקף הפעילות הכוללת הוא נמוך) .לכן מוצע שהמדינה (ותורמים) תקצה תקציב
על מנת למשוך את כל מי שמתאים לתכנית .צוין כי כיום אין גוף באוניברסיטה שאחראי על קשר מול
התלמידים ובתי הספר שיבחר ויאתר את התלמידים שיכולים להשתלב באקדמיה בתחומי ההיי-טק
ובתחומים האחרים .בנוסף יש כאן מקום להכשרת מורים וחיבור הקשר שלהם עם הדיסציפלינה ,ע"י
יצירת קהילה מדעית של מורים חוקרים .מורה מדעי לאחר חמש שנים ללא עיסוק במחקר הוא חוקר
לא מעודכן ולכן לא רלוונטי .אם תהיה תשתית המורה יכול לקחת קורסים בשנת השתלמות בתחומי
הידע שלו באקדמיה.
בהקשר זה צוין כי כיום מתגברת המגמה של זליגת קורסים אקדמיים לתקופת התיכון .מדובר
בתלמידים הטובים ביותר שמחליפים בגרות בקורסים אקדמיים שמתקיימים באוניברסיטה (או קורסים
דיגיטליים) .הוצע להגדיל באופן יזום את היקף התלמידים שלומדים לתואר במקצועות ההיי-טק כך
שהצבא יוכל לדחות גיוס ולקבל אליו בעלי תארים .לשם כך יש לחזק את הקשר בין המערכות גם
ברמת המטה וגם ברמת השדה
73
פרק ג' – מערכת החינוך
הוועדה התרשמה כי ככלל יש לפעול להגדלת התיאום בין שתי המערכות -מערכת החינוך
והמערכת האקדמית ,הן ברמת המטה (ביחס להמלצות הנוגעות למדיניות בנושא ההיי-טק) והן
ברמת השדה.
הוועדה ממליצה לחזק את הממשק האקדמי בין האקדמיה למשרד החינוך בתחומי המדעים
הנלמדים בבתי הספר התיכוניים .בפרט יש ליצור ממשקים ארוכי טווח של ועדות המקצוע עם
ראשי חוגים בפקולטות הרלבנטיות על מנת לעדכן תכנים אשר חשוב לשים עליהם דגש גם
בתיכון ,דוגמא לכך היא עדכון ושדרוג תכני הלימודים בבגרות במחשבים ובביולוגיה כך שיהוו
תשתית טובה יותר ללימודים באקדמיה.
בנוסף מומלץ להגדיל את החשיפה של בני ובנות נוער (בדגש על בנות) לתחומי ההיי-טק
והמדעים ,ולחזק את הקשר עם האקדמיה במסגרת פעולות "נוער שוחר מדע" ע"י הרחבת
הקמתם של "מרכזי מדע וטכנולוגיה" במוסדות האקדמיים .במסגרת המרכזים תלמידים
יתנסו באופן מעשי וחווייתי בביצוע מחקרים בתחומים אלה וילמדו מחוקרים וסטודנטים
מהשורה הראשונה .כמו כן הפלטפורמה יכולה לשמש מורים מדעיים בשנת שבתון להתעדכן
בתחומי הידע מחוקרים באקדמיה ולהשתמש בתשתית .כיום רוב הפעילות ממומנת ע"י
המשתתפים ולפיכך פונה לאוכלוסיות חזקות יחסית .לפיכך על משרד החינוך להקצות תקציב
שוטף משמעותי לנושא שייועד בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות מהפריפריה .בנוסף מומלץ לשלב
סטודנטים וסטודנטיות מתחומי ההיי-טק בפעילות תמורת מלגות.
74
פרק ד' – שירות צבאי
פרק ד' -שירות צבאי
במסגרת השירות הצבאי מתבצעת הכשרה במקצועות ההיי-טק ובעיקר במדעי המחשב לצורך
התעצמות טכנולוגית ותחזוקת האמל"ח הטכנולוגי של צה"ל .מדובר הן על הכשרה אקדמית במסגרת
העתודה האקדמית המאפשרת לימודים לתואר לפני השירות הצבאי ומובילה למסלול קצונה במגוון
תחומים הנלמדים בהתאם לצרכי הצבא (תוך דחיית שירות והארכתו ע"י תוספת שנות קבע) ,והן
במסגרת תכניות טכנולוגיות שונות תוך כדי השירות הצבאי אשר אינן דורשות תואר אקדמי
ומובילות להשתלבות ביחידות הטכנולוגיות בצבא .בנוסף צה"ל מאפשר דחיית שירות לצורך לימודים
-להנדסאים במקצועות בהם יש צורך במערך הטכני של צה"ל (כיתות י"ג-י"ד) ,ולימודים אקדמיים
לבוגרי כיתות י"ב המעוניינים בכך ואשר השלימו במהלך הלימודים בתיכון לפחות 50%מתואר תלת
שנתי או 30%מתואר ארבע שנתי ,אולם מסלול זה אינו מבטיח שירות ביחידות הטכנולוגיות של
צה"ל.
הוועדה ראתה לנכון לבחון את השירות הצבאי כשלב שבו קיימת אפשרות לבוגרי תיכון בעלי רקע
מתאים להשתלב בשירות בתחום ולצבור ידע ונסיון משמעותיים אשר יכולים להוביל לתעסוקה
בתעשיית ההיי-טק וכן שלב מידע והכוון לקראת לימודים אקדמיים .לפיכך עלו מס' שאלות בהקשרים
אלה:
האם צרכי מערכת הבטחון וצה"ל במשרתים בתחומים הטכנולוגיים מתוכנן לגדול בשנים
הקרובות.
האם קיים צורך בהגדלת ההכשרה האקדמית במקצועות ההיי-טק -לפני השירות הצבאי
ובמהלכו.
האם ניתן להגדיל את ההכשרה והשירות הצבאי של נשים במקצועות טכנולוגיים.
התייחסות להכשרה ושירות אוכלוסיות ייחודיות במקצועות הטכנולוגיים (דרוזים ,בדואים,
חרדים ועוד).
האם ניתן לנצל את מערך המיון וההכוון של הצבא על מנת לכוון חיילים וחיילות להשתלב
בלימודים אקדמיים במקצועות ההיי-טק.
האפשרות לחשוף חיילים ובפרט חיילות בעלי רקע מתאים טרום שחרור למקצועות ההיי-טק
האקדמיים.
תכניות עילית (מצטיינים) – האם קיימים מסלולים לתארים מתקדמים באקדמיה בתחומי
ההיי-טק והאם ניתן לשלבם כמתרגלים.
להלן פירוט מסלולי ההכשרה העיקריים במקצועות ההיי-טק במסגרת מערכת הבטחון כפי שהוצגה
בוועדה וכפי שעלתה מהמפגשים עם הגורמים הרלבנטיים בצה"ל ומפא"ת:
75
פרק ד' – שירות צבאי
ד .1.תכניות טרום גיוס
העתודה האקדמית מאפשרת לימודים אקדמיים לתואר לפני השירות במגוון תחומים וכיום
כוללת כ 1,200-עתודאים (פותחי לימודים מידי שנה) ,מהם כ 70%-במקצועות ההנדסה
והמדעים המדוייקים :הנדסת חשמל ,מדעי המחשב ,הנדסת תוכנה ,הנדסת מכונות ,הנדסת
אווירונאוטיקה ,הנדסת תעשייה וניהול הנדסת בניין ,הנדסת מערכות מידע ומדעים מדוייקים.
יתר המקצועות כוללים את מקצועות הרפואה המהווים כ ,15%-ומשפטים ומדעי החברה
(פסיכולוגיה ,כלכלה ,מדעי המדינה ,מזרח תיכון ועוד) -כ.15%-
בנוסף למסלולים הרגילים ישנן תכניות עילית למצטיינים לתואר ראשון ושני כמו "פסגות"-
תכנית להכשרת מהנדסים מצטיינים בתחומי הנדסת חשמל פיסיקה ותכנה (כ 75-במחזור),
"ארזים" –מצטיינים במתמטיקה ומדעי המחשב (כ 15-במחזור)" ,סילון" -הכשרה בהנדסת
אוירונאוטיקה והנדסת מערכות (כ 10-במחזור)" ,ברקים"-הכשרת מהנדסי מכונות והנדסת
חומרים (כ 30-במחזור) ועוד .מסתבר שבמרבית תכניות העילית ישנו מסלול המשך מובנה
לתואר שני עם תזה.
הקבלה לעתודה במסלולים השונים מתבצעת על בסיס מיונים שנעשים בכיתות י"א-י"ב,
הכוללות מבחן אישיותי ,נתוני קצונה ועוד ,ונתונים אקדמיים לרבות ציון במבחן הפסיכומטרי.
מרבית המוסדות האקדמיים הקולטים עתודאים הינן אוניברסיטאות .תכניות העילית מיועדות
לבוגרים מצטיינים בעלי יכולות לימודיות גבוהות ושאיפה למצוינות .בוגרי תכניות העילית
נהנים מליווי צמוד ומיחס אישי במהלך כל תקופת הלימודים וזוכים לעדיפות בשיבוץ לתפקידי
מחקר פיתוח ורפואה.
בשנים האחרונות ניתן לראות גידול במס' הלומדים במסגרת העתודה האקדמית והיא גדלה
בכ 10%-לשנה מאז .2013מדובר לא רק על גידול כמותי אלא גם על עליה באיכות
המתקבלים מבחינת תנאי הקבלה (ממוצע הפסיכומטרי של המתקבלים עמד על 663
בתשע"ח) .כמו כן חלה עליה בשיעורי הסיום -ירידה בנשירה במהלך הלימודים ,זאת בזכות
מיסוד והטמעת מעטפת לווי וחניכה מתאימים .העתודה ממצה כיום את צרכי הצבא ,ואין
כוונה להגדיל את היקף הלומדים עד .2021
מבין העתודאים כ 80%-גברים ,הנשים מהוות רק כ 20%-בעתודה ,כאשר במסלולים
הטכנולוגיים שיעורן קטן יותר .10-11% -צה"ל נוקט במספר יוזמות כדי להעלות את מספרן,
כגון כנסים יעודיים ,קמפיין שיווקי ,מיסוד שלחן עגול עם משרד החינוך והמשרד לשיוויון
חברתי והצמדת קצינות מהמערך הטכנולוגי לתיכונים ,אשר מלווה מכיתה י'-י"א בנות
ומעודדות אותן להצטרפות למסלול העתודה .לאחר סיום ההרשמה לעתודה מתקיים כנס
76
פרק ד' – שירות צבאי
ייחודי לבנות ובו משתתפות קצינות ממסלול העתודה .הצבא שואף להתקדם והציב יעד גידול
לעבר 30%נשים במסלול העתודה בשנים הקרובות.
בנוסף ,במסגרת פרוייקטים מיוחדים הצבא משלב בעתודה "אוכלוסיות ייחודיות" ובעיקר
דרוזים (כ 5%-מהעתודאים) ,בדואים וחרדים ,ויש כוונה להגדיל את מספרם היחסי בשנים
הבאות בכ .50%-חלק ניכר מההכשרה האקדמית במקצועות ההיי-טק של אוכלוסיות אלה
נעשה כיום באמצעות העתודה .יצוין כי כשליש מלומדי העתודה האקדמית מגיעים מהפריפריה
באמצעות תכנית "עתידים" ,המיועדת להכשרה טכנולוגית בפריפריה למגוון מסלולים
טכנולוגיים בצה"ל .במסגרת התכנית מקבלים החניכים מעטפת סיוע כלכלית ייחודית וליווי
אישי .תכנית "פעמי עתידים" מאפשרת אקרדיצטציה אקדמית שמאפשרת השלמה לתואר
מהנדס.
אקדמיזציה – במסגרת זו צה"ל מאפשר דחיית גיוס של שנה-שנתיים לתלמידים מצטיינים
(למשל תלמידים שלומדים לתואר במסגרת מדעני וממציאי העתיד) שלמדו חלק מהתואר
הראשון במגמות נדרשות כמו מתמטיקה ,פיזיקה ומדעי המחשב ,על מנת שישלימו את
הלימודים לתואר ואף יבצעו מחקר מדעי .מדובר במאות בקשות בשנה כאשר קצב הגידול
במבקשי דחייה מסיבה זו גדל בקצב מהיר (נאמר כי בשלב מסוים הצבא יצטרך כנראה
להגביל את מכסת הדחיות בשל אתגרי כוח אדם איתם הוא מתמודד) .נציג הצבא העלה את
הצורך של הצבא במהנדסים ,להסללת תלמידי תיכון מצטיינים לתחומי הנדסת אלקטרוניקה,
תוכנה ומדע הנתונים ,כך שהם יקבלו דחיית שירות בסוף י"ב על מנת להשלים את התואר.
במסגרת דיוני הוועדה עלתה האפשרות לתכנן באופן מסודר את היקף האקדמיזציה לתלמידי
תיכון במקצועות ההיי-טק תוך דחיית שירות כך שהצבא יוכל לגייס היקף גדול יותר של בעלי
הכשרה אקדמית בתחומי ההיי-טק במקום לבצע את ההכשרה במהלך השירות.
עתודה טכנולוגית – במסגרת זו צה"ל דוחה שירות לתלמידי כיתות י"ג-י"ד ומממן לימודי
הנדסאים במקצועות בהם יש צורך במערך הטכני בצה"ל .מדובר על היקף של כ5,000-
תלמידים במחזור ,כשני שליש מתוכם גברים .עלתה הצעה לאפשר באופן דומה דחיית שירות
של שנתיים בהם תלמידים מצטיינים ילמדו לתואר שישה סמסטרים כולל קיץ (למשל במדעי
המחשב ,מתמטיקה ומדעים) על חשבון הלומדים .כמובן שהצבא יוכל לסנן ,לקבוע מכסות
ומקצועות שעבורם יהיה מוכן לאשר דחיית שירות (ללא צורך לחתום קבע ,להבדיל מעתודה).
חשיפה טכנולוגית מתבצעת במסגרת תכניות כדוגמת "הדרים" המספקת חשיפה טכנולוגית
לנערות בגילאי תיכון אשר מובילה את בוגרות התכנית לגיוס ליחידות טכנולוגיות רלוונטיות,
ובשיתוף עמותות כמו ”."she codes
77
פרק ד' – שירות צבאי
הוועדה ממליצה להמשיך לאפשר דחיית שירות לתלמידי תיכון מצטיינים ואף להרחיב
אותה לשנתיים על מנת לאפשר השלמת לימודים לתואר (או חלק ניכר ממנו) עוד לפני
הגיוס ,כך שתלמידים אלה ישרתו בתחומים הטכנולוגיים כשברשותם ידע ברמה
אקדמית .לשם כך יש להכין תכנית מתואמת בין ות"ת/מל"ג ,משרד החינוך וצה"ל.
הוועדה ממליצה כי לבקשת צה"ל יפתח מסלול יעודי לאקדמיזציה במקצועות ההנדסה
במסגרת תכנית "מדעני העתיד" אשר יוביל לשילוב בעתודה.
הוועדה רשמה לפניה כי בכוונת צה"ל להגדיל את שיעור הנשים בעתודה הקדם
אקדמית במקצועות ההיי-טק ,משיעור של 11%-10%כיום לשיעור של 30%לפחות
בשנים הקרובות .באופן כללי מומלץ להרחיב את הפעילות לאיתור הכשרה וגיוס של
נשים לתפקידים טכנולוגיים בצבא ,לשם הגדלה משמעותית של שיעורן מקרב המשרתים
ביחידות הטכנולוגיות.
הוועדה רשמה לפניה כי בכוונת צה"ל להגדיל את הפרוייקטים לשילוב "אוכלוסיות
ייחודיות" בעתודה האקדמית במקצועות ההיי-טק ,כדוגמת חרדים ,דרוזים ובדואים,
בשיעור של כ .50%-מומלץ כי יגובשו תכניות מסודרות בתיאום עם משרד החינוך
והאקדמיה.
78
פרק ד' – שירות צבאי
ד .2.הכשרה במהלך השירות הצבאי
הכשרה מקצועית במהלך השירות בתחומי ההיי-טק ליחידות השונות מתאפשרת במסגרת בסמ"ח -בית
ספר למקצועות המחשב באגף תקשוב ,וכן במסגרת יחידות מובחרות כגון ,8153 ,3060 ,8200
חטיבת המחקר בחיל המודיעין .ההכשרה העיקרית בתחום ההיי-טק מתבצעת בבסמ"ח שם מתבצעות
הכשרות למאות חיילים וחיילות מדי שנה בתכנות ,סייבר ,תשתיות מערכות מחשב ועוד .מדובר בעיקר
בחיילים שאין להם פרופיל קרבי .לפיכך כ 40% -מבוגרי בסמ"ח הן נשים ,השיעור הגבוה בצה"ל.
המיונים לבסמ"ח מבוססים על מבחנים קוגניטייבים ,הבוחנים יכולות לוגיות ,יכולת הסקת מסקנות
מנתונים ושליטה בשפה האנגלית ,בשילוב עם ראיון אישי/פסיכולוג ולא על סמך ההישגים במתמטיקה
בתיכון ,אם כי הצלחה במתמטיקה בהחלט יכולה לנבא ולסייע בהצלחה במסלול זה .הצבא מעודד את
הבוגרים לפנות ללימודים אקדמים בתחומים הרלוונטים תוך כדי יצירת אפשרות להתחיל לימודים כבר
במהלך השירות הצבאי באמצעות קורסים מקוונים או תכניות במוסדות להשכלה גבוהה .עם זאת רק
חלק קטן מהמוסדות להשכלה גבוהה מכירים בהכשרה הצבאית לצורך נ"ז אקדמיות ולפיכך נדרשת
השלמה רבה מהחיילים .כמו כן בשנתיים-שלוש שנים הראשונות לא לכולם קל להתחיל ללמוד ,בעיקר
לחיילים המעולים שנשארים להדריך ולאלו שיוצאים לקצונה.
מבחינת כללי המל"ג המוסדות יכולים להכיר בלימודים לא אקדמיים בהיקף של עד להיקף מקסימלי
של 30נ"ז ,על בסיס ענייני ולגבי קורסים רלוונטיים בלבד ,שקיימת הלימה בתכנים בינם לבין
קורסים מקבילים בתכנית האקדמית (מלבד מקצועות יסוד/ליבה/מבואות שבתכנית האקדמית) .לצורך
כך הוגדר כי "לימודים לא אקדמיים" הם לימודים במוסד על תיכוני הנפרשים על פני שנתיים לפחות
או לימודי חוץ במוסד אקדמי (מה שלא מתקיים בהכשרות בצבא) .בנוסף ישנה מגבלה של מוסדות
אקדמיים ללמד מחוץ לקמפוס (מלבד האו"פ שיכולה לפתוח מרכזי לימוד בכל מקום) .בשיח של הדרג
המקצועי במל"ג מול בסמ"ח הודגשה החשיבות שצה"ל רואה בכך והרצון של החיילים להשלים את
הלימודים לתואר במקצועות ההיי-טק במהלך השירות הצבאי ,אך נאמר כי המגבלות הנ"ל מקשות
מאד .הובהר כי ככל שמוסד להשכלה גבוהה יגיש בקשה מנומקת ויבקש לשנות כללים אלה מל"ג
תוכל לדון בכך .כמו כן דיגיטציה של קורסים במקצועות ההיי-טק (ראה בפרק השכלה גבוהה להלן)
תאפשר למידה מרחוק לחיילים.
בהקשר זה יש לציין את דוח הצוות הבין-משרדי לשיפור מערך האקרדיטציה והניעות בין מערכות
ההשכלה וההכשרה מיולי "( 2016דוח אקרדיטציה") בראשות מר יוסי קטריבס ביחס למקצועות
ההיי-טק .במסגרת הדוח הומלץ:
לקדם שיתוף פעולה אקדמי בהכשרות עיוניות צבאיות בין מוסדות אקדמיים לצה"ל ,בדגש על
יחידות ההדרכה ,לצורך טיוב אפשרי של תכני ההכשרות והתאמתם לרמה האקדמית המקובלת,
לרבות שילוב קורסים אקדמיים מקוונים במהלך ההכשרה והשירות.
79
פרק ד' – שירות צבאי
לבחון את האפשרויות לקידום אפיק מעבר משמעותי להנדסאים למסלול האקדמי .יצוין כי הנושא
נבחן ע"י מל"ג והיא קיבלה החלטה בנושא ביום 14/2/17לפיה הפטור המקסימלי שהמוסדות
יוכלו להעניק להנדסאים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון בתחום יישאר על כנו ,דהיינו עד רבע
מהתואר .מוסדות אקדמיים יוכלו להגיש בקשות למל"ג לפתיחת תכניות לימודים חדשות לתואר
ראשון ייחודיות וייעודיות להנדסאים .במסגרתן יתאפשר פטור של עד שליש מנקודות הזכות
לתואר האקדמי ,וזאת בהתאם לרקע ולהכשרה שקיבל ההנדסאי במסגרת לימודיו הקודמים
ובהתאם לרלבנטיות של לימודי ההנדסה לתואר.
במסגרת תכניות העילית שבמסגרת השירות הצבאי יש לציין את תכנית "תלפיות" (מפא"ת)
ו"חבצלות" (חיל מודיעין) ,המהוות תכניות מצויינות צבאית-אקדמית להכשרת מנהיגות טכנולוגית-
ביטחונית מעולה למערכי המו"פ והאמל"ח של מערכת הבטחון .מדובר על הכשרה של 50-60צעירים
וצעירות מוכשרים ומצטיינים הלומדים לתואר ראשון בפיזיקה ,במתמטיקה או במדעי המחשב.
80
פרק ד' – שירות צבאי
הוועדה ממליצה לפעול להגדלת האפשרות כי חיילים בעלי כישורים מתמטיים
ובפרט בעלי הכשרה טכנולוגית ישלימו (או לפחות יתחילו) את הלמידה לתואר
ראשון במקצועות ההיי-טק במהלך השירות ,זאת ע"י הגמשת התנאים כגון הפקת
קורסים אקדמיים מקוונים ,כולל חטיבה שלמה במדעי המחשב ,מתן אפשרות
בתקופת השירות הצבאי לצאת ללימודים במוסדות אקדמיים רלבנטיים וכד'.
על מנת לאפשר מעבר רציף ופשוט בין המסגרת הצבאית-טכנולוגית לבין האקדמיה,
מומלץ לבחון את האפשרות כי מוסדות אקדמיים יכירו בקורסים רלבנטיים בתחומי
ההיי-טק שנלמדו במסגרת השירות הצבאי (לרבות התנסות מעשית) כנקודות זכות
אקדמיות ככל שהם יעמדו בסטנדרטים אקדמיים מקובלים ומבלי לפגוע באיכות ,זאת
מעבר לעידוד פיתוח קורסים מקוונים שיוכלו לסייע גם למשרתים בצבא.
לאתר את המשרתים ביחידות עילית ,מצטיינים בוגרי תכניות לאומיות רלבנטיות
ובעלי תואר ראשון בתחומי ההיי-טק ,וליצור בשיתוף פעולה עם יחידותיהם תכנית
שתעודד אותם להמשיך לתארים מתקדמים מחקריים באוניברסיטאות במהלך
השירות לטובת יצירת עתודת סגל אקדמי למערכת ההשכלה הגבוהה.
ד .3.טרום שחרור
צה"ל יחד עם האגף והקרן לחיילים משוחררים ושותפים נוספים מקיימים מדי שנה כנסים וסדנאות
לחיילים לקראת שחרור ,במטרה להכין את המשתחררים לקראת האזרחות ולפרוס בפניהם את מגוון
הזכויות ההטבות והשירותים המגיעים להם בתחומי הכשרה מקצועית ואקדמית ,תעסוקה ועוד.
במסגרת זו מתקיימים בין השאר סדנאות לתושבי הפריפריה ואוכלוסיות ייחודיות ע"י תכנית
"הישגים" להנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה ,אשר בין היתר חושפת את החיילים לתחומי ההיי-טק
האקדמיים .ניתן לנצל את פעילות הקרן לחיילים משוחררים בצה"ל ובשירות הלאומי אזרחי ולהרחיב
את החשיפה ללימודים אקדמיים במקצועות ההיי-טק גם לאוכלוסיות נוספות.
81
פרק ד' – שירות צבאי
בנוסף ,במהלך דיוני הוועדה עלתה הצעה של המועצה הלאומית לכלכלה לנצל את מערך האיתור
והמיון של צה"ל אשר יודע לאתר בעלי יכולות כמותיות גבוהות במיוחד -בעלי דפ"ר כמותי גבוה מאוד
ופחות מ 5-יחידות בגרות במתמטיקה ,ולהניע אותם להגיע למכינות קדם-אקדמיות על מנת שישלימו
את החסר וייכנסו ללימודים לתואר ראשון בתחומי ההיי-טק באוניברסיטאות .מבחינת גודל הפוטנציאל
נמסר כי בהתאם לנתוני שנתון הגיוס של ,2014מדובר בכ 1,400-חיילים עם 3/4יחידות מתמטיקה
ודפ"ר כמותי 9%( 21-25העליונים מסך הנבחנים) .למעל 1,200מהם יש 5יחידות אנגלית ככה
שמדובר בקבוצה בעלת פוטנציאל גבוה ככל הנראה .המספר כולל חיילים מיחידות טכנולוגיות אך הם
מיעוט קטן 85% .הם גברים .כמו כן מודגש כי יש עוד רבים נוספים עם 5יחידות מתמטיקה .בהמשך
לדיון אצל שר החינוך בנושא סוכם לבצע פיילוט במימון הקרן להכוונת חיילים משוחררים.
82
פרק ד' – שירות צבאי
הוועדה ממליצה כי לפני השחרור מהצבא ומהשירות הלאומי והאזרחי יבוצעו פעולות
חשיפה והכוון למשרתים ומשרתות למקצועות ההיי-טק האקדמיים ,בדומה לפעולות
החשיפה וההכוון במסגרת תכניות "הישגים" להנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה .במסגרת
זו ניתן ליצור קורס מבוא דיגיטלי להכשרה בסיסית במדעי המחשב שייצר חשיפה והיכרות
עם תחום זה ויוכל להגדיל את המתעניינים במקצוע לקראת שחרור ותחילת חשיבה על
אפשרויות הלימודים באזרחות.
מוצע בפרט לערוך עבודת מטה פנים צה"לית להגדלת מספר הנשים העוסקות והנחשפות
לתחומים טכנולוגיים בשירותן הצבאי ,תוך מתן דגש הן על איתור החסמים הייחודיים
למערכת הגורמים לפערים מגדריים במערך הטכנולוגי ,והן על ידי מתן הזדמנויות חשיפה
לעולם ההיי-טק באופן חווייתי לחיילות שאינן במערך הטכנולוגי עוד בזמן השירות
ולאחריו ,למשל במסגרת פעילות במתכונת תרבות יום א' ,כנס משתחררים ,תמיכה בארגוני
נשים הפועלים מול משתחררות ,הכוונה תעסוקתית ועוד.
מומלץ לשקול התייחסות ייחודית לבנות דתיות של צה״ל על מנת לעודד מסלול ייחודי
למתגייסות דתיות ליחידות טכנולוגיות.
בנוסף מוצע לבצע פיילוט במסגרתו תעשה פניה אקטיבית לחיילים לפני שחרור
שאותרו על ידי הצבא כבעלי ציון גבוה במיוחד במבחן המיון הכמותי ואשר לא למדו
לבגרות 5יח"ל במתמטיקה ולהציע להם להשתלב במערך המכינות הקדם אקדמיות
של האוניברסיטאות בתחומי ההיי-טק.
83
פרק ה' – השכלה גבוהה
פרק ה' -השכלה גבוהה
החל מתשע"ג תומכת ות"ת בגידול במספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות .התכנית
שיושמה אושרה על בסיס שנתי ותגמלה את האוניברסיטאות ,מתוך תקציב שיועד להן ,בתעריף מוגדל
פר סטודנט על גידול במספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק הליבתיים .כמו כן ניתנו תקציבים חד
פעמיים לתמיכה בגידול בסגל בעיקר לטובת רכישת ציוד למעבדה .
לקראת שנת תשע"ז שהיא השנה הראשונה ליישום התכנית הרב שנתית תשע"ז-תשפ"ב תיקנה ות"ת
תעריפים והמשיכה בתמרוץ האוניברסיטאות .בנוסף ,בקול הקורא לתשע"ח ,בעקבות התובנות מדיוני
הוועדה ,החליטה ות"ת להעמיד תקציב משמעותי לקליטת חברי סגל בתחום מתוך הכרה כי מדובר
בחסם משמעותי שיש הכרח להסיר כתנאי להגדלת החוגים בשנים הקרובות .בנוסף הוקצה תקציב
לשדרוג ולשיפור תשתיות הוראה ומחקר בתחום ההיי-טק ע"י בינוי מבנים חדשים במוסדות.
במקביל ,במסגרת התכנית הר"ש הנוכחית ,המשיכה ות"ת לתת יתרון משמעותי למכללות בהקצאת
המכסות לגידול במס' הסטודנטים במקצועות ההנדסה וההיי-טק.
להלן תמונת מצב וניתוח פוטנציאל הגידול במס' הסטודנטים במקצועות ההיי-טק בטווח הקצר והארוך.
ה 1.תמונת מצב ומגמות במספרי הלומדים לתואר ראשון את מקצועות ההיי-טק
מספר מקבלי תואר ראשון בתחומי ההיי-טק 29בשנים האחרונות עומד סביב כ 5,000 -בוגרים לשנה,
מהם כמחצית בוגרי אוניברסיטאות .בשנת תשע"ו מספר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות עמד
על 2,467בוגרים 1,305 ,במדעי המחשב 1,072 ,בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ו 90-בהנדסת
מערכות מידע .במכללות האקדמיות מספרם עמד על כ 2,217-סה"כ 1,178 ,במדעי המחשב998 ,
בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ו 41-בהנדסת מערכות מידע .הגידול באוניברסיטאות והקיטון במכללות
בתשע"ו נובע בין השאר ממעבר אריאל לאוניברסיטאות .מספר מקבלי תואר ראשון במקצועות ההיי-
טק באוניברסיטאות עלה מ 576-בתש"ן בהדרגה לשיא של 2,937בשנת תשס"ג .מאז ירד מספר
מקבלי התארים באוניברסיטאות בהדרגה ועמד על 2,533בתשע"ז.
29בסקירה זו מקצועות ההיי-טק מוצגים בהגדרה הרחבה ,כולל מ"מ וסטטיסטיקה אלא אם נאמר אחרת
84
פרק ה' – השכלה גבוהה
מקבלי תואר ראשון במקצועות ההיי -טק באוניברסיטאות ובמכללות ,תשנ"ה-תשע"ז
6,000 2,399 2464
5,000 2,078 2,217
4,000
3,000 2,9372,784 2,533
2,000 2,467
83
1,000 1338
-
מקבלי תארים -תואר ראשון באוניברסיטאות מקבלי תארים -תואר ראשון במכלות האקדמיות
הערות:
.1כולל את האו"פ.
.2משנת תשע"ו נתוני אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות.
.3מקור הנתונים :למ"ס
מספר מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות במקצועות ההיי-טק עלה בהדרגה עד לשיא של 2,399
בתשס"ד .לאחר כשלוש שנים של ירידה מצטברת של כ 900-במספר מקבלי תואר ראשון החלה מגמת
עליה מתונה ובתשע"ו הגיע מספרם ל( 2,217-ללא אריאל) .הנתונים מראים כי מספר מקבלי תואר
ראשון באוניברסיטאות בשנים האחרונות עדיין נמוך בהשוואה לשיא שהיינו עדים לו בשנים
תשס"ג-תשס"ד.
ניתן לראות כי מס' הסטודנטים המתחילים ללמוד לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק גדל עד לשיא
בתחילת שנות ה( 2000-תשס"א) אז עמד על כ 7,720-סטודנטים בשנה א' ,וירד כתגובה למשבר
בענף בתקופה זו .גם בהמשך התנודתיות במס' הסטודנטים מושפעת מהתנודתיות בענף ,כאשר מתחילת
העשור (תשע"א) מס' הסטודנטים גדל בהתמדה ,בין השאר כתוצאה ממדיניות ות"ת המעודדת את
הגידול במס' הסטודנטים במקצועות אלה .סך המתחילים בתשע"ו הגיע לכ 7,700-סטודנטים ,מהם כ-
85
פרק ה' – השכלה גבוהה
3,700באוניברסיטאות (כולל אריאל) ,מספר דומה למספרם בשיא ,בתחילת שנות ה .2000-יצוין כי
שיעור הסטודנטים המתחילים ללמוד את ליבת מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות מכלל הסטודנטים
בשנה א' הכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות ועומד בתשע"ח על כ( 23%-ללא מתמטיקה
וסטטיסטיקה).
סטודנטים שנה א' בתחומי ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות ,תשנ"ה-תשע"ח
5,000 4,342 4,589
4,500
4,000 4,097 4,008
3,500 3,626
3,000 2410 3,194 4374
2,500 461 2,913 3,702
2,000
1,500
1,000
500
-
אונבירסיטאות -סטודנטים שנה א' מכללות אקדמיות -סטודנטים שנה א'
הערות:
.1משנת תשע"ו נתוני אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות.
.2מקור הנתונים :למ"ס
מספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב נמצא במגמת עליה הן באוניברסיטאות והן
במכללות האקדמיות בעשור האחרון ,זאת לאחר ירידה רציפה ,אך ניתן לראות כי העלייה בקרב
המכללות האקדמיות חדה משמעותית ומביאה להגדלת מס' הסטודנטים במוסדות אלה כמעט פי 3
בתקופה זו ,כאשר סך הגידול במס' הסטודנטים במכללות בתקופה זו היה נמוך יותר ועמד על כ.50%-
הגידול הוביל למס' דומה באוניברסיטאות בתשע"ה 6,228 :לעומת .6,297בשנת תשע"ו נתוני אריאל
נמנים לראשונה עם האוניברסיטאות ומגדילים את מספר הסטודנטים בהן מ 6,297-ל 7,183-ומספר
הסטודנטים במכללות האקדמיות נשאר יציב יחסית על .6,250מאז ,מס' הסטודנטים באוניברסיטאות
ובמכללות גדל ובתשע"ח הגיע ל 8,468 -ו 7,691 -בהתאמה .אם נסתכל על הגידול במס' הסטודנטים
86
פרק ה' – השכלה גבוהה
המתחילים ללמוד מדעי המחשב מתחילת העשור (תש"ע עד תשע"ה) נראה שמספרם גדל במכללות
בכ 80%-בעוד באוניברסיטאות מספרם גדל בכ 7%-בלבד בתשע"ו.
עם מעבר אריאל לאוניברסיטאות מספרם משתווה .בשנים תשע"ז ו -תשע"ח ממשיך מס' הסטודנטים
לשנה א' לגדול ומגיע לשיא של 2,518סטודנטים במכללות ו 2,493 -באוניברסיטאות ,גידול של
22.6%במכללות ,ו 21% -באוניברסיטאות יחסית לתשע"ו.
סטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב לפי סוג מוסד ,תש"ס-תשע"ח
9,000 8,193 6,297 7,183 8468
8,000 7,821 6,228 6,250 7,691
7,000
6,000
5,000 3,571 4,408 5,680 4,361
4,000 2,856
3,000 2,0682,416 2,132 2,054 2,518
1,789 2,062 2493
2,000 1,755 2,268 1,661 1,676
736 1,105 1,176 1,229
1,000 1,396
-
אוניברסיטאות -תואר ראשון אוניברסיטאות -שנה א'
מכללות אקדמיות -תואר ראשון מכללות אקדמיות -שנה א'
הערות:
.1הנתונים בשנה א' אינם כוללים את הלומדים באו"פ מכיוון שמתכונת הלימודים באו"פ אינה מאופיינת בשנות לימוד מוגדרות.
.2משנת תשע"ו נתונים אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות.
.3מקור הנתונים :למ"ס
לעומת זאת מספר הסטודנטים ב"הנדסות ההיי-טק" -הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ,מחשבים ,תקשורת
תכנה ואלקטרו-אופטיקה נמצא במגמת עליה באוניברסיטאות ובמכללות אך במכללות עליה זו מתונה
מהגידול במדעי המחשב .מס' הלומדים מקצועות אלו גדול במכללות האקדמיות מאשר
באוניברסיטאות :בשנת תשע"ה למדו 7,643סטודנטים במכללות האקדמיות לעומת 5,391
באוניברסיטאות ,ובשנת תשע"ו עם מעבר אריאל לאוניברסיטאות עלה מספרם ל6,265-
באוניברסיטאות לעומת 7,237במכללות האקדמיות .גם מספר הסטודנטים שלמדו בשנה א' במקצועות
87
פרק ה' – השכלה גבוהה
אלו גדול יותר בקרב המכללות האקדמיות ועומד על 1,914לעומת 1,532באוניברסיטאות בתשע"ו.
עם זאת מתחילת העשור (תש"ע) גדל מס' הסטודנטים שמתחילים ללמוד תחומים אלה במכללות
בשיעור מתון של כ 3%-בלבד לעומת גידול של כ 18%-באוניברסיטאות.
בשנים תשע"ו – תשע"ח ניכר גידול קל במס' הסטודנטים המתחילים ללמוד מקצועות אלה הן
באוניברסיטאות והן במכללות – שיעור של 9%ו 6% -בהתאמה.
סטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ,מחשבים ,תקשורת ותוכנה
לפי סוג מוסד ,תש"ס-תשע"ח
9,000
8,000 7598 7643 7237 7405
7470
7,000 7036 7157
5099 4913 6744 6870
6,000 4423 4486 6189 2235 2089 6265
5,000 1615 4385 5391
4,000 2379 2166 1914 1967 2033
3,000 4039 1393 1532 1761 1668
2,000 1890
1,000 1254 1184
- 954
אוניברסיטאות -תואר ראשון אוניברסיטאות -שנה א'
מכללות אקדמיות -תואר ראשון מכללות אקדמיות -שנה א'
הערות:
.1הנתונים אינם כוללים את הלומדים באו"פ.
.2משנת תשע"ו נתונים אריאל נמנים עם נתוני האוניברסיטאות.
.3מקור הנתונים :למ"ס
מספר הסטודנטים בהנדסת מערכות מידע במגמת ירידה הן באוניברסיטאות והן במכלות האקדמיות.
באוניברסיטאות מספר הסטודנטים עלה בהדרגה לשיא של 640סטודנטים לתואר ראשון בתשס"ט
88
פרק ה' – השכלה גבוהה
ומאז ירד בהדרגה ל 478-בתשע"ו ועלה לעבר 624בתשע"ח .במכללות האקדמיות מספר הסטודנטים
לתואר ראשון עלה בהדרגה ל 889-בתשס"ט ,והמשיך לעלות עד לשיא של 965בשנת תשע"ב .מאז
החלה מגמת ירידה במספר הסטודנטים ובשנת תשע"ו למדו סה"כ 150סטודנטים לתואר ראשון.
מגמה זו נמשכת גם בשנים האחרונות כך שבשנת תשע"ח הגיע מספרם ל.142 -
לסיכום ,ניתן לראות כי מספר הלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטאות היה במיתון
לאורך שנים עד לשינוי המגמה בתשע"ה ,לעומת גידול חד במכללות בתקופה זו .עם זאת בשנים
האחרונות ,בין תשע"ו לתשע"ח חל גידול במספר הסטודנטים המתחילים ללמוד מדעי המחשב בשנה
א' באוניברסיטאות ,ככל הנראה כתגובה לתמריצים שניתנו במסגרת תכנית ות"ת להיי-טק .בהנדסת
חשמל הגידול במספר הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות עד תשע"ה היה בשיעורים דומים ומתון
בהרבה מהגידול של המכללות במדעי המחשב .מס' הסטודנטים בתחומי ההנדסה גבוה לאורך כל
התקופה במכללות ביחס למספרם באוניברסיטאות ,בניגוד למצב במדעי המחשב שם מס' הסטודנטים
באוניברסיטאות גבוה יותר.
מס' הסטודנטים לשנה א' בכל מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות (בהגדרה הצרה) גדל מתחילת
החומש הקודם ובפרט מתשע"ב (ערב תכנית ות"ת להיי-טק) ב( 45% -בניכוי השפעת מעבר אריאל).
שיעור הגידול המשמעותי ביותר הינו במעבר מתשע"ו לתשע"ז (תחילת תכנית החומש הנוכחית) –
שיעור של .12%שיעור הגידול במעבר מתשע"ז לתשע"ח עומד על כ 7% -היות ותכנית ות"ת
חודשה מדי שנה לאוניברסיטאות היה חוסר ודאות בתכנון קדימה ולפיכך לקח זמן להטמיע ולהגיב
לתמריצים במסגרתה .מס' הסטודנטים המתחילים ללמוד את מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות נמצא
בשנים האחרונות בשיאו ,כך שהגידול בין השנים תשע"ו לתשע"ח עומד על כ ,20%-מחצית מהיעד
שהוגדר עד לסוף החומש.
89
פרק ה' – השכלה גבוהה
סטודנטים שנה א' במקצועות ההיי-טק ,אוניברסיטאות ומכללות ,תש"ע-תשע"ח
4,500 4,169 4,225
4,000 2,793
3,500 3,939
3,000
2,500 3,511 3,691 3,736 3,993
2,000 3,148
3,319 7%
12.6%
11.5%
2,526 2,450 2,473
תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע
אוניברסיטאות מכללות אקדמיות
הערות:
.1נתונים אלו לא כוללים את הלומדים מתמטיקה וסטטיסטיקה ומערכות מידע ניהוליות במכללות.
.2ללא האו"פ
.3מקור הנתונים :למ"ס
אם נסתכל על התפלגות סך הסטודנטים לפי תחומי לימוד נראה כי בשנת תשנ"ז 8%מתלמידי התואר
הראשון למדו בתחום מתמטיקה ,סטטיסטיקה ומדעי המחשב ,בדומה לחלקם בתשע"ו .בתחום הנדסה
ואדריכלות לעומת זאת גדל אחוז התלמידים לתואר ראשון מ 12%-ל ,19%-בתוכו הוכפל שיעור
הלומדים את מקצועות ההיי-טק מ 4%-ל .8%-בסה"כ גדל שיעור הסטודנטים הלומדים את מקצועות
ההיי-טק במהלך עשרים השנים האחרונות מ 12%-ל ,15%-כאשר מס' הסטודנטים כמעט הכפיל את
עצמו .מנגד בולטת הירידה המשמעותית במס' הסטודנטים במדעי הרוח בתקופה זו -מכ 18%-לכ6%-
בלבד בתשע"ו.
90
פרק ה' – השכלה גבוהה
סטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה ,לפי תחום לימודים
1996/97
101,230סטודנטים
2015/16
193,616סטודנטים
הערות:
.1הנתונים אינם כוללים את הלומדים באו"פ.
.2מקור :למ"ס
91
פרק ה' – השכלה גבוהה
ה .2.פוטנציאל הגדלת מס' הסטודנטים במקצועות ההיי-טק –צד ההיצע30
ראינו שמס' הסטודנטים במקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות נמצא בגידול בשנים האחרונות ,כאשר
החל מתשע"ו (ערב התכנית הר"ש הנוכחית) גדל באופן משמעותי בשיעור השנתי המשמעותי ביותר
של כ ,12%-כאשר הצפי לפי דווחי האוניברסיטאות לאגף תקצוב הוא כי ימשיך לגדול אם כי
בשיעורים פוחתים ,וההערכה היא כי יעד הגידול של 40%עד סוף החומש יושג .אולם לאור נתוני
המחסור יש לשאוף לגידול משמעותי יותר ,והשאלה אם קיים פוטנציאל לגידול כזה .האפשרות
להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק מחייבת התייחסות לחסמים הן בצד ההיצע (סגל,
מתרגלים ,תשתיות וכד') והן בצד הביקוש (סטודנטים).
ה 2.1.סגל אקדמי
החסם העיקרי בהרחבת החוגים הרלבנטיים עליו מדווחים המוסדות הינו סגל אקדמי בכיר ,בפרט
במדעי המחשב .מדובר על מחסור בסגל איכותי המועמד לקליטה במוסדות ועל תחרות חריפה בין
המוסדות השונים על המשאבים לקליטתו ותנאי העסקתו ,כאשר העדיפות הינה לזמן ,תשתיות ומענקי
מחקר לסגל ,אשר ניתן להציע באופן משמעותי יותר באוניברסיטאות .בנוסף דווח על מחסור
במתרגלים הנובע בעיקר מהתחרות עם התעשייה על בעלי דוקטורט ,ובכלל על קושי בהצמחת סגל
מסיבה זו .כמו כן הרחבת מס' הסטודנטים בתחומים אלה דורשת תשתיות פיזיות של כיתות ,מעבדות
וציוד.
המחסור בסגל עולה גם מדוחות הועדות להערכת איכות של מל"ג ,אשר ביצעו בשנים האחרונות
בדיקות להערכת איכות של המחלקות למדעי המחשב ,הנדסת תוכנה ואלקטרוניקה ,הנדסת חשמל
ומערכות מידע .הדוחות הינם פרטניים על כל מוסד ודוח רוחבי עקרוני בכל תחום .מהדוחות עולה כי
ברוב התוכניות בתחומים הנ"ל קיים מחסור סגל קבוע וההישענות היא בעיקר על מרצים מהחוץ.
הנושא של מחסור בסגל עלה באופן מובהק במדעי המחשב ,שם קיים ריבוי תכניות לימודים ,והוועדות
הצביעו לפיכך על הצורך בריכוז משאבים ועצירת פתיחת ת"ל חדשות במדעי המחשב.
על מנת לעמוד על המחסור בסגל באוניברסיטאות קיבלנו נתונים ממאגר הסגל של ות"ת .31מהנתונים
עולה כי בשנה"ל תשע"ה עמד סך משרות חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המחקר32
30תודה למר ארי סטון מאגף תכנון בות"ת על ריכוז וניתוח הנתונים בסעיף זה.
31מתבסס על דווחי המוסדות
32כולל אוניברסיטת אריאל שבשומרון וללא האוניברסיטה הפתוחה .סגל בכיר פעיל בכלל התקציבים ,כולל שבתונים וחופשות
לידה .כולל בעלי תפקידים
92
פרק ה' – השכלה גבוהה
בתחום מתמטיקה ,מדעי המחשב והנדסת חשמל ואלקטרוניקה על כ 730-חברי סגל בכיר .בתשע"ו
ותשע"ז מספר חברי הסגל גדל על מנת לאפשר קליטת סטודנטים נוספים ,זאת בשיעור כולל של כ-
4%ועמד על כ 760-בתשע"ז .הגידול המשמעותי במס' חברי הסגל היה באוניברסיטת אריאל (ללא
אריאל הגידול היה בשיעור של כ 3%-בלבד) .מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטאות
בתחומים אלה בשנה"ל תשע"ה עמד על 3315,314וגדל ל 16,890-בתשע"ז ,גידול של כ.10%-
מכאן שהגידול במס' הסטודנטים בשנים האמורות יותר מאשר כפול מהגידול בסגל .מספרים אלה
משקפים יחס סטודנטים לסגל בכיר (יס"ס) ממוצע של 21ו 22-בשנים אלה ,גבוה מהיס"ס הנורמטיבי
שות"ת קבעה לצרכי תקצוב תחומים אלה בחומש הקודם של 18בממוצע .יחס זה גבוה מהיחס
באוניברסיטאות מובילות בעולם בתחומים אלה (למשל היחס של כל תחומי ההנדסה לתואר ראשון
ב MITעומד על כ 3-סטודנטים לחבר סגל בלבד!).
ניתן לראות כי היחס לא רק גבוה במרבית האוניברסיטאות אלא גם עולה כך שהגידול במס'
הסטודנטים גדול מהגידול בחברי הסגל בשנים אלו .כמו כן ישנם הבדלים גדולים בין המוסדות
השונים ,כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן:
יחס סטודנטים לסגל בכיר בתחומי ההיי-טק באוניברסיטאות תשע"ה-תשע"ז
35 313232
30 282930
252526
232424 25
25 24 24
20 18
16
131415
15 1415
10
5
0 חיפה בן-גוריון אריאל נורמטיבי
בר-אילן תל-אביב הטכניון העברית
תשעז תשעו תשעה
מקור :עיבוד נתוני מאגר הסגל ולמ"ס
33נתוני הסטודנטים במדעי המחשב אינם כוללים את הסטודנטים הלומדים במסלולים שבחסות אקדמית באוני' בן-גוריון
93
פרק ה' – השכלה גבוהה
עפ"י התרשים דלעיל ניתן לראות כי היס"ס נמוך יחסית בעברית ובבר אילן ,גבוה (וגדל) בטכניון
וגבוה במיוחד בחיפה .לפי הנתונים לעיל ניתן לומר כי במרבית האוניברסיטאות היס"ס בתחומים אלה
גדול בהשוואה ליחס סטודנטים:סגל הנורמטיבי שלקחה ות"ת בחשבון לצורך תקצוב .בהנתן מס'
הסטודנטים בתשע"ז ,כדי להגיע ליס"ס הנורמטיבי על האוניברסיטאות להגדיל את מצבת הסגל הבכיר
בכ 200-משרות! כדי לקלוט סטודנטים נוספים ולא לפגוע באיכות יש צורך בקליטה מאסיבית עוד
יותר.
אם נסתכל על מדעי המחשב בנפרד נראה את היחס הגבוה יחסית של האוניברסיטה העברית ,חיפה
ואריאל לעומת הטכניון ,ת"א ,ב"א וב"ג אשר קרובות ליחס הנורמטיבי ,וכן הגידול במהלך השנים של
מס' הסטודנטים לעומת מס' חברי הסגל בתחום.
יחס סטודנטים לסגל בכיר מדעי המחשב באוניברסיטאות תשע"ה-תשע"ח
35 313232 2928
30 293031 25
25
20 141516
151516 15
15 131313 121313
10
5
0 חיפה בן-גוריון נורמטיבי אריאל
בר-אילן תל-אביב הטכניון העברית
תשעז תשעו תשעה
מקור :עיבוד נתוני מאגר הסגל ולמ"ס
יצויין כי קיימת שונות במס' שעות ההוראה המדווח של חברי הסגל ,כאשר בשנה האחרונה בוצע חידוד
של נהלי הדיווח למאגר הסגל של ות"ת .הדבר יאפשר לקבל תמונה מדוייקת יותר על ההיקף הממוצע של
שעות ההוראה בפועל שהסטודנטים מקבלים במהלך התואר.
94
פרק ה' – השכלה גבוהה
לאור המחסור בסגל בכיר וזוטר כאמור יש להשקיע גם בהצמחת סגל לטווח הארוך בתחומים אלה ,ע"י
הגדלת מס' הסטודנטים המצטיינים לתארים מתקדמים אשר גם יתמכו בגידול במס' הסטודנטים לתואר
ראשון .להלן תיאור המצב הקיים במס' הסטודנטים לתואר שני ושלישי בתחומי ההיי-טק השונים:
מדעי המחשב -מספר הסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטאות בשנת תשע"ו עמד על
1,045סטודנטים .משנת תש"ס עד תשס"ד מספר הסטודנטים לתואר שני היה במגמת עליה והגיע בשיא
ל .1,248-משנת תשס"ה ירד מספר הסטודנטים לתואר שני עד ל 828-בשנת תשס"ט ומאז מספרי
הסטודנטים במגמת עליה .מספר הסטודנטים שלמדו מדעי המחשב באוניברסיטאות לתואר שלישי הכפיל
את עצמו -מ 204-בתש"ס ל 422-בתשס"ו .מאז החלה ירידה מתונה והתייצבות במספר הסטודנטים לתואר
שלישי ובתשע"ו מספרם עמד על .402
יש להדגיש כי שיעור המסיימים תואר שני עם תזה מכלל המסיימים במדעי המחשב ,מתמטיקה
וסטטיסטיקה נמצא בירידה עקבית במשך השנים ,משיעור של מעל 90%בסוף שנות ה '90-לשיעור של
65%-55%בלבד בשנים האחרונות ,כאשר ישנה שונות במדיניות האוניברסיטאות בנושא זה .שיעור זה
נמוך בהרבה משיעור הפונים לתזה במדעים הפיזיקליים והביולוגיים.
שיעור מסיימי תואר שני עם תזה במדעי המחשב ,מתמטיקה סטטיסטיקה ,תשנ"ז-תשע"ז
100.0%
90.0%
80.0%
70.0%
60.0%
50.0%
40.0%
מקור :למ"ס
95
תשנ"ז
תשנ"ח
תשנ"ט
תש"ס
תשס"א
תשס"ב
תשס"ג
תשס"ד
תשס"ה
תשס"ו
תשס"ז
תשס"ח
תשס"ט
תש"ע
תשע"א
תשע"ב
תשע"ג
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
פרק ה' – השכלה גבוהה
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה -מספר הסטודנטים לתואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטאות
מאופיינת בתנודתיות .בתחילה החלה מגמת עליה עד שנת תשס"ג שבו היו 1,050סטודנטים ולאחר
מכן תנודתיות כאשר בתשע"ה היו 930סטודנטים .בתשע"ו מספרם עלה שוב ל 1,012-בעקבות
מעבר נתוני אריאל לאוניברסיטאות ובמעבר לתשע"ז ירד .מספר הסטודנטים לתואר שלישי בהנדסת
חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטאות היה 136בתש"ס ,ומספרם גדל בקצב אחיד עד שהגיע ל375-
סטודנטים בתשע"ו.
הנדסת מערכות מידע -בהנדסת מערכות מידע מספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים
באוניברסיטאות הינו מצומצם יחסית ,בשנת תשע"ו למדו סה"כ 102סטודנטים לתואר שני ו50-
סטודנטים לתואר שלישי.
שיעור המסיימים עם תזה את כלל תחומי ההנדסה נע סביב 60%במשך השנים.
על מנת לבחון את פוטנציאל הצמחת הסגל נסתכל על שיעור הממשיכים לתארים מתקדמים במשך
השנים ( חישוב היחס נעשה בין התארים באותה שנה אולם ברור שהמעבר בין התארים לוקח זמן,
לפיכך המטרה לראות מגמה ואין להסיק מכך לגבי הפוטנציאל הספציפי בכל שנה):
שיעור הסטודנטים הממשיכים לתארים מתקדמים בתחומי ההיי-טק ותחומים נוספים,
שנים נבחרות
80% 69% 65% 57%
70% 57%
60% 52% 45%
50% 38% 41%
40%
25% 27%
30% 19% 17% 19%
20% 11% 10%
10%
10%
0%
מדעי הנדסת מדעי הטבע מדעי הרוח מדעי הנדסת מדעי הטבע מדעי הרוח
המחשב והרפואה והחברה המחשב והרפואה והחברה
חשמל חשמל
והנדסת והנדסת
מערכות מערכות
מידע מידע
יחס תואר שני לראשון יחס תואר שלישי לשני
תשע"ו תש"ע תשס"ו תש"ס
הערות:
.1הנתונים אינם כוללים את הלומדים באריאל למרות שמתשע"ו נתוני אריאל נמנים עם האוניברסיטאות.
.2מקור הנתונים הלמ"ס
96
פרק ה' – השכלה גבוהה
ניתן לראות ששיעור הסטודנטים הלומדים תואר שני מתוך הלומדים לתואר ראשון בתשע"ו עמד
על כ 10%-במדעי המחשב והנדסת חשמל ומערכות מידע בהתאם ,והוא נמוך בהרבה משיעור זה
בתחומי לימוד אחרים .השיעור יורד בשנים האחרונות היות והגידול במס' הסטודנטים לתואר ראשון
גדול יותר מהגידול לתואר שני ומוריד את היחס ,כלומר תוספת הסטודנטים לתואר ראשון עדיין לא
באה לידי ביטוי בתואר השני .אם נתייחס לאומדן תואר השני עם תזה ברור כי היחס יורד עוד יותר.
לעומת זאת שיעור הממשיכים ללמודי תואר שלישי מתוך סך הלומדים לתואר שני הוא גבוה
משמעותית ובתשע"ו עמד על 69%ו 65%-במדעי המחשב והנדסת חשמל ומערכות מידע בהתאם.
משנת תש"ס חלה עליה משמעותית ביחס הממשיכים ללימודי תואר שלישי לסטודנטים תואר שני
במקצועות ההיי טק ובתשע"ו שיעור זה גבוה מהשיעור בתחומים האחרים .העליה נובעת מירידה במס'
סטודנטים לתואר שני לעומת גידול במס' הסטודנטים לתואר שלישי .מס' מסיימי הד"ר בתשע"ו במדעי
המחשב היו 100ובהנדסת חשמל ומע' מידע .58
להלן תאור גרפי של מס' הסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב ובהנדסת חשמל והנדסת מערכות
מידע בשנים נבחרות ,ואומדן מס' הסטודנטים הלומדים לתזה בתחומים אלה .ניתן לראות שמס'
הסטודנטים לתואר שני ואומדן מס' הסטודנטים לתואר שני עם תזה בתחומים אלה בירידה לעומת
תחילת שנות ה( 2000-תש"ס) ,כאשר אומדן היקף הסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב עם תזה
מעט נמוך מהנדסת חשמל ,הפוך מהיחס בתחילת שנות ה.2000-
97
פרק ה' – השכלה גבוהה
סטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות במדעי המחשב והנדסת חשמל ומע' מידע
ואומדן תואר שני עם תזה בתחומים אלה ,שנים נבחרות
1,000
800
600
400
200
0
תש"ס תשס"ו תש"ע תשע"ו
מדעי המחשב אומדן תזה-מדעי המחשב
הנדסת חשמל ומ"מ אומדן תזה-הנדסות
הערות:
אומדן תואר שני עם תזה נעשה בהתאם להכפלת שיעור המסיימים באותה שנה במס' הסטודנטים לתואר שני באותה שנה. .1
אומדן סטודנטים עם תזה בהנדסת חשמל ומערכות מידע חושב במכפלת המסיימים עם תזה בכל מקצועות ההנדסה. .2
ללא אריאל .3
עיבוד נתוני למ"ס .4
מנתונים אלה עולה כי יש לעודד בעיקר את שיעור הממשיכים ללימודי תואר שני מחקרי
ודוקטורט ישיר במקצועות ההיי טק באוניברסיטאות ,בפרט במדעי המחשב ,זאת לטובת יצירת
עתודת סגל ותמיכה בלימודי התואר הראשון.
98
פרק ה' – השכלה גבוהה
לגבי החברה הערבית -כיום מעניקה הות"ת מלגות הצטיינות לסטודנטים ערבים בתואר שני ,שלישי,
פוסט וסגל (מעו"ף) .המלגות לתואר שני ושלישי מנוצלות ללא קושי ,בעוד שמלגות הפוסט והסגל
אינן מחולקות במלואן ,כאשר ישנה בעיה ספציפית הנוגעת לתחומים המדעיים ,בהם מספר המועמדים
נמוך .הוועדה זיהתה שני צרכים מרכזיים כלליים בהקשר זה :האחד ,הגדלת מספר מלגות הדוקטורט
לחברה הערבית והשני ,הפעלת תכנית לליווי אקדמאים ערבים מצטיינים החל מסוף התואר הראשון
ועד להשתלבות בסגל ,על מנת לסייע למצטיינים אלו בהבנת "כללי המשחק" האקדמיים ובנוסף חיזוק
מיומנויות רכות.
על מנת להשיג את יעדי הגידול במס' הסטודנטים במקצועות ההיי-טק ממליצה הוועדה
לות"ת:
להמשיך לתמוך ולסייע לאוניברסיטאות בהרחבת התשתית להגדלת החוגים
בתחומי ההיי-טק ,זאת ע"י גיוס אנשי סגל אקדמי בכיר בתחומי ההיי-טק בשנים
הקרובות והרחבת תשתיות פיזיות של מבנים וכיתות לימוד ,כמו גם מעבדות מחקר
עם כל הציוד הדרוש וחידושו מדי תקופה בגין ההתפתחות המהירה בטכנולוגיות.
לאור הערות ועדות הערכת איכות של מל"ג בתחומי ההיי-טק בדבר המחסור בסגל
אקדמי בכיר קבוע בתכניות וההישענות על מורים מן החוץ בכלל המערכת ובפרט
בתחום תכנה ,להמליץ למל"ג להקפיד על אכיפת סטנדרטים אקדמיים ,כמו גם
מניעת פתיחת תכניות לימודים חדשות בתחומים אלה המצריכות השקעה
בתשתית שאינה קיימת במוסדות .בנוסף מוצע לשקול הרחבת סגל איכותי
במסלולים אקדמיים מקבילים וגמישים .כמו כן נתונה למוסדות האפשרות להעסיק
סגל בהיקף מוגבל בחוזים אישיים .לטווח הארוך מוצע כי ות"ת תתמוך בתכניות
להגדלת הסטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים אלה ופוסט דוקטורנטים בחו"ל.
הוועדה עודכנה כי על מנת לעבות את המחקר בתחומי ההיי-טק ולתת מענה
לחוסר בבתר-דוקטורנטים בתחומים אלה החליטה ות"ת ביום 25.5.2016על
גיבוש תכנית למספר שנים להגדלת מספר הבתר –דוקטורנטים המשתלמים
בישראל בתחומים אלה ,בדגש על בתר דוקטורנטים איכותיים מאוניברסיטאות
מובילות בארה"ב ומערב אירופה .המקורות הכספיים לתכנית יגיעו מות"ת ומקרן
צוקרמן והתכנית המשותפת תאפשר קליטת בתר דוקטורנטים בכל שבע
אוניברסיטאות המחקר בישראל.
99
פרק ה' – השכלה גבוהה
לאור הקושי בגיוס סגל זוטר למקצועות ההיי-טק ,הנובע בין השאר בשל השכר
ההתחלתי הגבוה בשוק (הבוגרים המצטיינים מקבלים הצעות עבודה בשכר
גבוה באופן ניכר מהמלגה מהאוניברסיטה בתוספת השכר בגין תרגול) והצורך
בהצמחת סגל בכיר בתחומים אלו ,וכן הצורך של התעשייה בבעלי תואר שלישי
למו"פ בתחומי ההיי-טק ,ולצד התמריץ שמעניקה ות"ת בתעריף ד"ר להנדסות
ומדעי המחשב -לקדם תכנית מלגות לתואר שני עם תיזה ,מסלול ישיר
לדוקטורט ומסלול לפוסט דוקטורנטים בחו"ל למצטיינים בתחומי ההיי-טק
למספר שנים על מנת להניע את התהליך.
על מנת להגדיל את שיעור חברות הסגל האקדמי במקצועות ההיי-טק לתמוך
בתכניות להגדלת מס' הסטודנטיות לתואר שני מחקרי ודוקטורט בתחומי ההיי-
טק ,וכן במסגרת תכנית לעידוד בתר דוקטורנטיות לתת דגש על תחומי ההיי-
טק ,כל זאת ע"י מתן מלגות יעודיות.
להמליץ לות"ת להגדיל את מספר מלגות הדוקטורט לחברה הערבית בתחומי
ההיי-טק ,ולהפעיל תכנית לליווי אקדמאים ערבים מצטיינים החל מסוף הראשון
ועד להשתלבות בסגל ,על מנת לסייע למצטיינים אלו בהבנת כללי המשחק
האקדמיים ובנוסף חיזוק במיומנויות רכות .בעזרת תמיכות אלו ניתן יהיה הן
להגדיל את מספרי המועמדים מהחברה הערבית להשתלבות בסגל האקדמי
בתחומי ההיי-טק והן לסייע להם להגיע לשלב זה בעמדת התמודדות טובה יותר.
100