Newsletter ליאו בק 2017

‫אביב‪-‬קיץ ‪ / 2017‬תשע"ז‬ ‫חדשות מכון ליאו בק ירושלים‬

‫‪Leo Baeck Institute Jerusalem‬‬ ‫מכון ליאו בק ירושלים‬

‫‪NEWSLETTER‬‬

‫תיעוד יהודים במלחמת העולם הראשונה בארכיון מכון ליאו בק ירושלים‬
‫כנס שנתי ‪ 500‬שנה לרפורמציה‪ :‬יהודים ופרוטסטנטים – יהדות ופרוטסטנטיות‬

‫מחקר כתבי ברטה פפנהיים‬
‫פרסומים גשרים‪ ,‬חידושים‪ ,‬האלמנך היהודי‬
‫אירועים ‪ 60‬שנה לפטירתו של הרב ד"ר ליאו בק‬
‫חדש במכון דור שיח‪ :‬דיאלוג בין‪-‬דורי בירושלים‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬ ‫‪1‬‬

‫דברי פתיחה‬

‫מכון ליאו בק ירושלים‬ ‫מכון ליאו בק ירושלים עוסק בחקר יהדות גרמניה ומרכז‬
‫רח' בוסתנאי ‪ ,33‬ירושלים‪ ,‬מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,8298 .‬ירושלים‪,‬‬ ‫אירופה בתקופה המודרנית‪ .‬השאלות והסוגיות‪ ,‬שאפיינו את‬
‫היהדות הדוברת גרמנית במפגש עם המודרנה‪ ,‬הן רלבנטיות‬
‫‪9108201‬‬ ‫ואקטואליות ומלוות את חיינו עד היום‪ .‬לכן‪ ,‬לצד העיסוק‬
‫דואל‪ ;[email protected] :‬כתובת אתר האינטרנט‪:‬‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬שם לו המכון למטרה לשמר ולהנחיל את ערכי‬
‫המורשת ההומניסטית הליברלית הייחודיים ליהדות זו ולייצגם‬
‫‪www.leobaeck.org‬‬
‫מס' טלפון‪02-5633790 :‬‬ ‫במרחב הציבורי בישראל‪.‬‬
‫לקידום מטרותיו מקיים המכון כנסים אקדמיים‪ ,‬סדנאות‪,‬‬
‫שמואל פיינר‪ ,‬יו"ר מכון ליאו בק ירושלים‬ ‫הרצאות ואירועי תרבות הפתוחים לציבור הרחב‪ ,‬תומך‬
‫אירנה אווה בן‪-‬דוד‪ ,‬מנהלת המכון‬ ‫במחקרים‪ ,‬מעניק מלגות לסטודנטים‪ ,‬מוציא לאור פרסומים‬
‫מר חנן כץ‪ ,‬גזבר העמותה‬
‫מקוריים ותרגומים ויוזם מפגשים במסגרות שונות‪.‬‬
‫חברי הנהלת המכון‪:‬‬ ‫לאחרונה התרכזנו בטיפוח הארכיון שלנו ‪ -‬שהוא האח הקטן‬
‫דורון אברהם‬ ‫של הארכיון המרכזי במכון ליאו בק בניו יורק ‪ -‬ובו מסמכים‬
‫מהמאות ה‪ 19-‬וה‪ 20-‬שהביאו אתם מהגרים מאירופה‪ .‬המסמכים‬
‫סטיבן אשהיים‬ ‫רבים ומגוונים וניתן ללמוד מהם על משפחות‪ ,‬קהילות וארגונים‬
‫אמילי בילסקי‬ ‫יהודיים‪ ,‬על חיי היומיום‪ ,‬ועל חוויות של רדיפות וגירוש‪ .‬כמו‬
‫כן כוללים המסמכים עדויות מהשואה וזיכרונות על הגירה‬
‫יפעת וייס‬ ‫והשתלבות בארץ ישראל‪ .‬הקטלוג המחודש מאפשר לחוקרים‬
‫דוד ויצטום‬ ‫מכל העולם גישה נוחה למסמכי הארכיון באמצעות המרשתת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אפשר להשתמש במסמכים אלה לצרכי עבודה עם‬
‫דן לאור‬ ‫סטודנטים‪ ,‬לתערוכות עתידיות ועוד‪ .‬אוסף גדול מתעד את‬
‫סטפן ליט‬ ‫קורותיהם וחוויותיהם של חיילים יהודים במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫עמוס מוריס רייך‬ ‫הכנס הבינלאומי השנתי של מכון ליאו בק ירושלים‪ ,‬שהתקיים‬
‫שלמה מאיר‬ ‫באביב האחרון‪ ,‬הוקדש לחמש מאות שנים לרפורמציה‪ .‬הכנס‬
‫יוסי מאלי‬ ‫התאפשר בזכות שיתוף פעולה עם גופים אקדמיים רבים‬
‫דן מיכמן‬ ‫והשתתפו בו חוקרים מדיסציפלינות שונות מהארץ ומחו"ל‪.‬‬
‫פול מנדס‪-‬פלור‬ ‫בכנס הושם דגש מיוחד על ניתוח ביקורתי של הפרספקטיבות‪,‬‬
‫דב קולקה‬ ‫הן של פרוטסטנטים והן של יהודים ועל ההיסטוריה של היחסים‬
‫גדי רוזנטל‬ ‫המורכבים בין שתי הקבוצות‪ .‬בתקופה של הקצנה דתית ביטא‬
‫יצחק שטיינר‬ ‫הכנס קול ייחודי בין האירועים שציינו מועד זה‪ .‬מלבד הכנס‬
‫השנתי קיים המכון פעילות מגוונת לקבל הרחב‪ :‬קברטים‬
‫ֹ‬ ‫ספרותיים שהציגו ספרים חדשים וישנים בתחומי עבודתנו‪,‬‬
‫צוות המכון‪ :‬אירועים‪ :‬רחל ליבנה פרוידנטל‪ ,‬גדליהו וויטו;‬ ‫הרצאות על נושאים ספציפיים ואירועים תרבותיים‪ .‬פרויקט‬
‫מחקר ופרסומים‪ :‬גיא מירון; רכזת פעילויות‪ :‬דניה לב‪-‬טוב פירו‬ ‫מיוחד במכון הוא תרגום ופרסום אסופה מדעית ומוערת של‬
‫מאמרים מאת ברטה פפנהיים (‪ ,)1936-1859‬מחלוצות תנועת‬
‫ארכיון‪ :‬ליעד לוי מוסן ומרב ראובני‬ ‫הנשים היהודיות בגרמניה ובעולם‪ .‬כתביה של פפנהיים‪,‬‬
‫מנהלת חשבונות‪ :‬אסתר קרסיבו‬ ‫שמתורגמים לראשונה לעברית‪ ,‬משקפים בין השאר את המתח‬
‫רכזת חידושים‪ :‬שרון ליבנה‬ ‫בין אורתודוכסיה יהודית לפמיניזם ובכך הם רלבנטיים מאוד‬
‫למציאות חיינו היום‪ .‬היסטוריה איננה רק האירועים הפוליטיים‬
‫עורכת האלמנך היהודי‪ :‬גיזלה דקס‬ ‫הגדולים‪ ,‬היא גם סיפורים אישיים שעוברים במשפחה מדור‬
‫לדור‪ .‬מכון ליאו בק ירושלים וארגון "אות הכפרה" יזמו סדרת‬
‫‪2‬‬ ‫מפגשים‪" ,‬דור שיח – מפגש לשיח בין דורי בירושלים"‪ ,‬שבהם‬
‫נפגשים בני דורות שונים ורקע משפחתי‪ ,‬חברתי ותרבותי שונה‪,‬‬
‫ומספרים את סיפוריהם‪ .‬על כל אלה ויותר ניתן לקרוא בידיעון‬

‫זה שמטרתו חיזוק הקשר בין המכון לבין שוחריו‪.‬‬
‫כבכל שנה אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לעמותת המכון‬

‫ולעזור לנו לקדם את פעילויותיו‪.‬‬
‫‪-‬בשם צוות מכון ליאו בק ירושלים‪,‬‬

‫אירנה אווה בן‪-‬דוד‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬

‫תיעוד היהודים במלחמת העולם הראשונה בארכיון מכון ליאו בק בירושלים‬

‫בארכיון של מכון ליאו בק ירושלים כ‪ 40-‬תיקים‬

‫שנושאיהם יהודים במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬

‫חלק מהם ניתן למצוא ברשומות הקטלוג של המרכז‬
‫להיסטוריה יהודית (‪ )Center for Jewish History‬בניו יורק‪.‬‬
‫פריטים ארכיוניים אלו‪ ,‬יחד עם כ‪ 1,200-‬תיקים ואוספים‬

‫נוספים‪ ,‬מסודרים מחדש ומקוטלגים במסגרת פרויקט‬

‫לחידוש ארכיון המכון בירושלים‪ .‬התהליך מתבצע‬
‫בליווי ‪ .Leo Baeck Institute New York‬זהו חלק‬
‫מפרויקט רחב‪Traces of German-Jewish History: :‬‬
‫‪Preserving and Researching German-Jewish‬‬
‫‪ “Archives in Israel‬של מרכז מינרבה ע"ש פרנץ‬
‫רוזנצווייג והארכיון הספרותי הגרמני במרבאך‪ ,‬גרמניה‪,‬‬

‫ובתמיכת משרד החוץ הגרמני‪ .‬בזכותו התאפשר למכון‬

‫קטלוג מחדש של אוסף פריטי ארכיון ממלחמת העולם‬

‫הראשונה‪.‬‬

‫את הפרויקט מוביל צוות הארכיונאים מירב ראובני‬

‫וליעד לוי‪-‬מוסן בסיוע מתמחים ומתנדבים‪ .‬נוסף על‬

‫כך‪ ,‬בזכות תמיכת קרן סאל אופנהיים התאפשר למכון‬

‫להרחיב את פרויקט הקטלוג מחדש לארכיון כולו‪.‬‬

‫צוות הארכיונאים‪ :‬ליעד לוי‪-‬מוסן‪ ,‬בטינה פראק‪ ,‬ומירב ראובני‬

‫תיקי מלחמת העולם הראשונה מכילים בין היתר‪ ,‬מכתבי גיוס ושחרור מהצבא הגרמני‪ ,‬תעודות הערכה‪ ,‬אותות ומדליות שהוענקו‬
‫ליהודים‪-‬גרמנים בתקופת המלחמה ואחריה‪ .‬באוספים אפשר למצוא פרטי תכתובת שונים כמו תכתובות מהחזית בין חיילים ליקיריהם‪,‬‬

‫יומנים אישיים וספרי זיכרונות מהתקופה‪.‬‬
‫בין התמונות בתיקי הארכיון בולט אוסף התמונות של אהרון שפלן המתעד את תקופת חברותו בתנועת הנוער היהודית "בלאו ווייס"‬
‫(‪ )Blau Weiss‬בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה ובמהלכה‪ .‬אלבום התמונות (תיק‪ )LBIJER 868 :‬מתעד את פעילות תנועת‬
‫הנוער שנוסדה ב‪ 1912-‬כתנועת נוער יהודית בגרמניה ובאוסטריה וחינכה לערכי צופיות‪ ,‬אהבת הטבע ותרבות הנוער האוטונומית‪.‬‬
‫האוסף מאגד תמונות מטיולים ומפגשי קבוצות התנועה במקומות שונים בגרמניה באיטליה ובצרפת‪ .‬התמונות משקפות פעילות מאורגנת‬

‫בשנות מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬

‫תיקים אחרים כוללים מגוון מסמכים‪ ,‬תעודות הוקרה‬
‫ומדליות‪ .‬כזה הוא אוסף המדליות שהוענקו לפקיד‬
‫הדואר היהודי מוזס יוסף (‪ .)1863-1924‬מוזס יוסף נולד‬
‫בעיר הצפון גרמנית‪ ,‬הזל ‪ Hesel‬הסמוכה לברמן‪ .‬את‬
‫הכשרתו‪ ,‬שנמשכה שמונה שנים‪ ,‬הוא סיים בהצלחה‬
‫ומונה ב‪ 1888-‬לפקיד דואר בעיר שטרסבורג דאז‬
‫במחוז ‪ .Elsass-Lothringen‬מוזס יוסף התחתן עם יולי‬
‫לבית אבפל ונולדו להם שני ילדים‪ ,‬גוטפריד והלנה‪,‬‬

‫(שנישאה לחוקר העתיקות ג'יימס ביברקראוט)‪.‬‬
‫יוסף מוזס המשיך להתקדם בשרשרת הדרגות וזכה‬
‫לתעודות הוקרה ועיטורים שונים כמו 'אות העיט‬
‫האדום‪ ,‬דרגה ‪ '4‬שהעניק לו הקיסר בברלין בשנת‬

‫‪.1912‬‬
‫במהלך מלחמת העולם הראשונה זכה לעיטורים‬
‫נוספים‪ ,‬בהם עיטור 'צלב הברזל' המפורסם אשר‬
‫הוענק למשתתפים במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1924‬יצא יוסף לפנסיה בעקבות ביטול משרתו‬

‫בשירות הדואר הפרוסי‪.‬‬

‫אוסף תמונות תנועת הנוער "בלאו ווייס"‪ ,‬תיק‪LBIJER 868 :‬‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬ ‫‪3‬‬

‫בארכיון המכון ניתן למצוא עיזבונות‬ ‫מאוסף המדליות והעיטורים של מוזס יוסף‪ ,‬תיק ‪LBIJER 213‬‬
‫משפחתיים הכוללים פרטי תכתובת ויומני‬
‫זיכרונות מהתקופה‪ :‬מהבולטים שבהם‬
‫עזבונו של רוברט וולטש (תיק‪LBIJER :‬‬
‫‪ ,)866‬עיתונאי ופעיל ציוני בולט; והעיזבונות‬
‫של משפחת הרב פרלס ‪( ,1844-1939‬תיק‬
‫‪ ;)LBIJER 418‬משפחת רוזנטל (תיק‪:‬‬
‫‪ ,)LBIJER 262‬ומשפחת רוזנברג (‪LBIJER‬‬
‫‪ .)491‬אוספים אלו מאגדים תכתובות שונות‬
‫בין לוחמי החזית למשפחותיהם בגרמניה‪,‬‬
‫אוסטריה ומזרח אירופה‪ .‬באוסף היומנים‬
‫וספרי הזיכרונות‪ ,‬ניתן למצוא את יומנה של‬
‫דקלה מיינרט מקיבוץ בית השיטה (תיק‪:‬‬
‫‪ )LBIJER 89‬ואת אוסף דוידסון המתאר בין‬
‫השאר את קורות חייו של בן המשפחה לודביג‬
‫דוידסון שנפל במלחמה (תיק‪.)LBIJER 8 :‬‬
‫אוסף ווילי לויסון (‪(-)1890-1972‬תיק‪:‬‬
‫‪)LBIJER 202: Willy Levisohn Collection‬‬
‫כולל חומרים מגוונים שמרביתם נוגעים‬
‫לשירותו בצבא הגרמני במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬לויסון שירת בחזית המזרחית‬
‫ב‪ 1915-‬עד לנפילתו בשבי הרוסי‪ ,‬ממנו חזר‬
‫ב‪ .1919-‬לויסון זכה במדליה על שירותו‪,‬‬
‫שבזכותה השתחרר ממעצר בזקסנהאוזן‬
‫ב‪ 1938-‬ונימלט לאורגוואי‪ ,‬שם נולד בנו‬
‫מריו (מאיר) ברלוי‪ ,‬שתרם למכון את‬

‫האוסף‪.‬‬

‫תיק‪LBIJER 202: Willy Levisohn Collection :‬‬

‫באוסף גם גלויה ששלח לויסון למשפחתו‬
‫בראשית המלחמה‪ ,‬מתוך אוסף הכולל‬
‫עשרות גלויות ששלח מהחזית במהלך‬
‫שנת ‪ ,1915‬וכן סידור עברי‪-‬גרמני‪ ,‬שסופק‬
‫לחיילים היהודים בצבא הגרמני‪ ,‬שבתוכו‬

‫כתב לויסון פסוקים נוספים בכתב ידו‪.‬‬
‫אוספי מכון ליאו בק ירושלים בנושא‬
‫יהודים במלחמת העולם הראשונה זוכים‬

‫להתעניינות של קבוצות ומבקרים שונים‪.‬‬

‫משתתפים בסמינר להיסטוריה גרמנית‪“ .‬מפגש במכון ליאו בק ירושלים ‪28.3.2017‬‬ ‫בסוף מרץ התקיים במכון מפגש של‬
‫‪4‬‬ ‫הסמינר‪' :‬סוגיות בהיסטוריה גרמנית'‬
‫המשותף למכון ליאו בק‪ ,‬מכון מינרבה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ומרכז קבנר‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬על‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬במהלך המפגש‬
‫הוצגו בין היתר מכתביו של רוברט וולטש‬
‫‪ Robert Weltsch‬מהחזית המזרחית‬

‫בשנים ‪.1914-1915‬‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬

‫רשמים מהכנס השנתי במכון ליאו בק ירושלים‪ 500 :‬שנה לרפורמציה‬
‫– יהודים ופרוטסטנטים‪ ,‬יהדות ופרוטסטנטיות‬

‫פרופ' סוזנה השל בהרצאת הפתיחה‬ ‫שנת ‪ 2017‬מציינת ‪ 500‬שנה לתחילת הרפורמציה הפרוטסטנטית‪.‬‬
‫בין אלפי האירועים המציינים אירוע זה ראוי לציין את הכנס‬
‫אמנם אין זו מלאכה קלה לארוג יחד את הפרשנויות הסותרות‬ ‫השנתי של מכון ליאו בק ירושלים‪ ,‬בשיתוף האוניברסיטה העברית‬
‫והמורכבות‪ ,‬ואת הרגשות שעיצבו את הקשרים בין שתי הדתות‬ ‫בירושלים‪ ,‬אוניברסיטת גתה בפרנקפורט‪ ,‬הכנסייה האוונגליסטית‬
‫לאורך ‪ 500‬השנים האחרונות‪ ,‬אך זו הייתה מטרת הכנס‪.‬‬ ‫בגרמניה‪ ,‬המרכז ללימודי נצרות באוניברסיטה העברית‪ ,‬המכון‬
‫שלושת ימי הכנס בירושלים התמקדו לא רק בעבר הקרוב‬ ‫להיסטוריה של יהודי גרמניה בהמבורג‪ ,‬מכון סטפן רות' ללימודי‬
‫ובאנטישמיות של לותר‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬נעשה ניסיון לצייר תמונה‬ ‫אנטישמיות וגזענות בזמננו‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב ומכון מינרבה‬
‫מורכבת של קשרים‪ ,‬של מתחים‪ ,‬של תמורות ושל בנייה מחדש‪.‬‬
‫בניגוד לדיונים רבים אחרים על יחסים בין יהודים לפרוטסטנטים‪,‬‬ ‫להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬
‫הוקדשה תשומת לב מיוחדת לתקופת הביניים שבין לותר להיטלר‪.‬‬ ‫‪ 42‬מלומדים מאירופה‪ ,‬מישראל‪ ,‬מארצות הברית ומקנדה נפגשו‬
‫כמו כן נדונו‪ :‬הקשר הפנימי בין פייטיזם לותרני ויהודים־גרמנים;‬ ‫בירושלים לדון ביחסים בין יהודים לפרוטסטנטים מאז פרסום ‪95‬‬
‫‪ 500‬שנים של שיחות פוליטיות; התפקיד הקריטי של העולם הרעיוני‬ ‫התזות של מרטין לותר ב־‪ ,1517‬כמו למשל השפעת הרפורמציה‬
‫הפרוטסטנטי‪ ,‬החל מההבראיזם של המאה ה־‪ 16‬ועד לדיון בתחילת‬ ‫על חיי היהודים במאה ה־‪ 16‬באימפריה‪ ,‬השפעת הרפורמציה‬
‫המאה העשרים על יהדות נבואית אוניברסלית; וכמובן התחלתו‬ ‫על התנועה הרפורמית היהודית בגרמניה במאה ה־‪ ,19‬התנצרות‬
‫וסיומו הטרגי של הדיאלוג הדתי הגרמני־יהודי על אדמת גרמניה‪.‬‬ ‫ופעילות של כנסיות לותרניות בקרב יהודים‪ ,‬וכן התפתחויות שונות‬
‫לותר – כמו מרבית הנוצרים‪ ,‬וככל התאולוגים הנוצרים – היה מחויב‬ ‫בתאולוגיה הלותרנית גרמנית לאורך המאה ה־‪ .19‬כפי שניתן‬
‫לתאולוגיית החילופין‪ .‬לפני אכזבתו מסירובם של היהודים לקבל‬ ‫היה לצפות מכנס על יהודים ופרוטסטנטים‪ ,‬ועל פרוטסטנטיות‬
‫את המסר הנוצרי המטוהר‪ ,‬שמח לותר להזכיר לשומעיו ולקוראיו‬ ‫ויהדות‪ ,‬יום שלם הוקדש לדיון בתהליכים שתחילתם במאה ה־‪,19‬‬
‫את מקורם היהודי של מערכת האמונות שלהם‪ ,‬וכן את יהדותו‬ ‫כשתאולוגים לותרניים רבים אימצו את הלאומיות הגרמנית‪,‬‬
‫של ישו עצמו‪ .‬כשם שאנטישמים השתמשו בכתביו במטרה לקדם‬ ‫המשכם בתאולוגיה לותרנית‪ ,‬ובתאולוגים בזמן השואה‪ ,‬וכלה בדיון‬
‫את ההשמדה הפיזית של היהודים‪ ,‬כך ניתן להשתמש בהם כדי‬ ‫על המחשבה החדשה של התאולוגיה הלותרנית על היהדות מאז‬
‫לפתח תאולוגיה של הבנה ושל עניין משותף‪ .‬התאולוגיה הזאת‪,‬‬
‫כפי שמבהירות התפתחויות במחקר הספרות התאולוגית הגרמנית‪,‬‬ ‫‪.1980‬‬
‫עיצבה אמנם את הזוועות שאירעו במאה העשרים‪ ,‬אך ההיסטוריה‬ ‫דוברים רבים טענו שהתאולוגיה הלותרנית המסורתית‪ ,‬שעסקה‬
‫הארוכה של העיסוק הפרוטסטנטי ביהדות מאפשרת גם פרשנויות‬ ‫ביהודים וביהדות‪ ,‬עוצבה על ידי תאולוגיית החילופין הפאולינית‪.‬‬
‫הם תיארו את המסלול שעבר לותר עצמו‪ ,‬החל משאיפתו להגיע‬
‫חלופיות ועתיד טוב יותר‪.‬‬ ‫לניצור המוני של היהודים – לאחר שהוא‪ ,‬כטענתו‪ ,‬טיהר את‬
‫הנצרות מיסודותיה הפגאניים שהוחדרו אליה והשחיתו אותה –‬
‫קישור להרצאת הפתיחה באתר המכון‪http://bit.ly/2qRyojG :‬‬ ‫וכלה בתאולוגיה הנבזית והרצחנית שפיתח בשנותיו המאוחרות‪.‬‬
‫בעבור היהודים היו לותר והפרוטסטנטיות שניהם אויבים מושבעים‬
‫ומסוכנים‪ ,‬ולא רק בשל אטרקטיביות הנצרות "המטוהרת"‪,‬‬
‫אלא גם בשל החשש מהיטמעות בגרמניות (‪.)Deutschum‬‬

‫מהעיתונות‪:‬‬

‫"לשני ארועי תרבות‬
‫שהתקיימו בירושלים‪ ,‬היתה‬
‫משמעות פוליטית בוערת‪:‬‬

‫תערוכת "זה האיש‪ ...‬וכנס‬
‫"יהדות ופרוטסטנטיות"‪:‬‬
‫הם חשפו את השורשים‬
‫שמהם צמח הימין הדתי‬

‫ופתחו צוהר לחשיבה אחרת‬
‫על יהדות בעידן המודרני‬
‫ועל אלטרנטיבה לדת‬

‫מסתגרת מטוהרת מערכים‬
‫אוניברסליים‪".‬‬

‫זיוה שטרנהל‪ ,‬עיתון הארץ‬
‫‪16/03/2017‬‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬ ‫‪5‬‬

‫מחקר‪ :‬ברטה פפנהיים‪ /‬אנה או‪ :‬כתבים נבחרים‬

‫בחודשים האחרונים מקדם המכון פרסום מהדורה מדעית ומוערת‬
‫של אסופת כתבים מאת ברטה פפנהיים (‪ ,)1936–1859‬מחלוצות‬
‫תנועת הנשים היהודיות בגרמניה ובעולם‪ .‬פפנהיים‪ ,‬שנולדה‬
‫בווינה למשפחה אורתודוקסית אמידה‪ ,‬סבלה בצעירותה מהפרעה‬
‫נפשית וטופלה בידי יוזף ברויאר‪ ,‬עמיתו של זיגמונד פרויד‪ .‬תיאור‬
‫המקרה שלה פורסם כדיווח על "אנה או" בספרם המשותף של שני‬
‫הרופאים מחקרים בהיסטריה‪ .‬אחרי שהחלימה עברה לפרנקפורט‬
‫והתקרבה לתנועת הנשים‪ .‬כך החל פרק חדש בחייה‪ ,‬פרק שנמשך‬
‫יותר מארבעה עשורים והוקדש כולו לפעילות התנדבותית ששילבה‬
‫השקפה פמיניסטית‪ ,‬מחויבות להמשכיות יהודית ותמיכה בשיטות‬

‫מודרניות של עבודה סוציאלית‪.‬‬
‫פפנהיים יסדה את "איגוד הנשים היהודיות" ‪ -‬ארגון הנשים‬
‫היהודיות הגדול ביותר בגרמניה ואחד המובילים בעולם בתקופה‬
‫המדוברת ‪ -‬ובמשך שנים עמדה בראשו; היא הקימה מוסדות‬
‫חדשניים שמטרתם לסייע לבנות ולנשים יהודיות במצוקה‪ ,‬לילדים‬
‫יתומים ולילדים שנולדו מחוץ לנישואין; השתתפה במאבק נגד‬
‫מעורבות יהודית בסחר בנשים ובזנות; עודדה שיתוף של נשים‬
‫יהודיות בהנהגת הקהילה; ופעלה להקלת מצבן של עשרות אלפי‬

‫הנשים העגונות שחיו באירופה בשנים ההן‪.‬‬
‫פפנהיים עסקה גם בכתיבה‪ ,‬אך למרות חשיבות פעילותה בקרב‬
‫יהדות גרמניה ובתנועת הנשים היהודיות‪ ,‬מעולם לא ראו כתביה –‬
‫שרובם המכריע התפרסם בגרמנית – אור בעברית‪ .‬הספר המתוכנן‪,‬‬
‫בעריכתה של ד"ר נטלי ניימרק־גולדברג‪ ,‬יציע בפעם הראשונה‬
‫קובץ מּכתביה בתרגום לעברית‪ .‬התרגום הופקד בידיו של המתרגם‬
‫יונתן ניראד‪ .‬נוסף על הטקסטים של פפנהיים‪ ,‬יכלול הספר מבוא‬
‫נרחב שיאפשר לקוראים להכיר את דמותה ואת ההקשר הרעיוני‪,‬‬

‫אוסף ברטה פפנהיים ארכיון מכון ליאו בק ניו‪-‬יורק‬

‫החברתי‪ ,‬הפוליטי והדתי שבו פעלה‪ .‬אף שחלפו כמאה שנים‬ ‫ד"ר נטלי ניימרק גולדברג‪ ,‬חוקרת בקתדרה לחקר תולדות‬
‫ויותר‪ ,‬רבים מרעיונותיה רלוונטיים עד היום‪ .‬הקריאה בטקסטים‬ ‫יהדות פרוסיה ע"ש בראון‪ ,‬המחלקה לתולדות ישראל‪,‬‬
‫מעשירה את השיח בתחומים רבים המעסיקים כיום את הציבור‬
‫בארץ‪ ,‬כמו למשל דיונים על המפגש בין פמיניזם לאורתודוקסיה‬ ‫אוניברסיטת בר אילן; חוקרת במכון ליאו בק ירושלים‬
‫במרחב היהודי‪ ,‬סחר בנשים ובבני אדם‪ ,‬תפקידה וצורתה הראויה‬
‫של הפילנתרופיה‪ ,‬עבודת הסעד והרווחה בחברה המודרנית וייעודן‬
‫של הציונות ושל הזהות היהודית בגולה‪ .‬הטקסטים ראויים לשמש‬
‫גם מקור למחקרים עתידיים בתחום ההיסטוריה‪ ,‬הספרות‪ ,‬לימודי‬

‫המגדר והעבודה הסוציאלית‪.‬‬
‫במסגרת עבודתה על הפרויקט‪ ,‬ייצגה ד"ר ניימרק־גולדברג בשנה‬

‫האחרונה את המכון בשני אירועים‪:‬‬
‫האירוע הראשון התקיים בפרנקפורט ב־‪ 12‬בדצמבר ‪ 2016‬לרגל‬
‫הצגתה של תערוכה נודדת על חיי היהודים בגרמניה‪ .‬התערוכה‬
‫נערכה בחסות מכון ליאו בק ניו יורק|ברלין‪ ,‬ששיתף פעולה עם‬
‫המוזאון היהודי בפרנקפורט ועם ארכיון הגולה הגרמני‪ .‬נושא‬
‫הרצאתה של ד"ר ניימרק־גולדברג‪ :‬ברטה פפנהיים ומאבקה נגד‬

‫הזנות והסחר בנשים‪ :‬לידתה של מנהיגה‪.‬‬
‫האירוע השני – שכותרתו "מופעי ההיסטריה – משארקו ועד פרויד–‬
‫התקיים ב־‪ 23‬במרץ ‪ 2017‬במסגרת "פסטיבל אישה" בחולון‬
‫בשיתוף ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ .‬ד"ר ניימרק־גולדברג דיברה על‬

‫אנה או'‪/‬ברטה פפנהייים‪ ,‬בין היסטריה לפמיניזם‪.‬‬
‫אסופת הכתבים של ברטה פפנהיים תראה אור בהוצאת מכון ליאו‬

‫בק ירושלים בשנת ‪.2018‬‬

‫| ‪6 NEWSLETTER‬‬

‫פרסומים‬

‫האלמנך היהודי‬

‫האלמנך שראה אור השנה מוקדש למוזיקה ובו מאמרים העוסקים במוזיקה ובמקומה‬
‫ביהדות ובישראליות‪.‬‬

‫חלק מהשאלות העולות במהלך הקריאה הן‪ :‬האם המוזיקה היא אוניברסלית? האם‬
‫השתייכותו הדתית של המלחין משפיעה על המוזיקה שהוא מלחין? ועוד ועוד‬
‫בין הכותבים‪:‬‬
‫נעמה שפי – על מוזיקה‪ ,‬שואה וליברליזם‬
‫דוד ויצטום – על מוזיקה קאמרית והייקים‬
‫אביב ליבנת – על המלחין אבל ארליך‬
‫אורן רומן – על טנגו ביידיש‬
‫אדווין סרוסי – על מוזיקאים יהודים בעולם האסלאמי‪.‬‬

‫גשרים‬ ‫‪7‬‬

‫הספר הרביעי בסדרת גשרים‪ ,‬סדרה המשותפת למכון ליאו בק ירושלים ולמרכז שזר‪,‬‬
‫הוא ספרו של עפרי אילני‪ ,‬החיפוש אחר העם העברי – תנ"ך ונאורות בגרמניה‪ .‬הספר‬
‫מציג נקודת מבט בלתי צפויה על היחס לעם ישראל התנכ"י בתרבות הנוצרית הגרמנית‬

‫בעידן הנאורות‪ ,‬ועל המשמעויות שהוענקו במאה ה־‪ 18‬להיסטוריה העברית הקדומה‪.‬‬

‫הספר החמישי בסדרה‪ ,‬ספרה של רחל ליבנה‪-‬פרוידנטל‪ ,‬על התחלות מדע היהדות‬
‫בגרמניה במאה ה־‪ ,19‬יראה אור בסוף ‪.2017‬‬

‫בימים אלו פרסמנו קול קורא להגשת כתבי יד לסדרת גשרים של ספר מחקר מקורי‬
‫בתולדות היהודים במרחב הדובר גרמנית‪.‬‬

‫עד כה ראו אור בסדרת גשרים‪:‬‬
‫• דימיטרי שומסקי‪ :‬בין פראג לירושלים – ציונות פראג ורעיון המדינה הדו־לאומית בארץ ישראל‪.‬‬
‫• מריון קפלן‪ :‬מגדר‪ ,‬מעמד ומשפחה – צמיחתה של הבורגנות היהודית בגרמניה הקיסרית‪.‬‬

‫• נטלי ניימרק־גולדברג‪ :‬וקולן יישמע – יהודיות נאורות בברלין‪.‬‬
‫• עפרי אילני‪ :‬החיפוש אחר העם עברי – התנ"ך וראשית התרבות הגרמנית המודרנית‪.‬‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬

‫חדשות מ"חידושים"‬ ‫בימים אלו אנו עסוקים‬
‫בתכנון הכנס הבינלאומי‬
‫חידושים‪ ,‬כתב העת לחקר יהדות גרמניה של מכון ליאו בק ירושלים‪ ,‬הוא‬ ‫השנתי של המכון לשנת ‪:2018‬‬
‫כתב עת אקדמי שפיט המתפרסם בשפה העברית ורואה אור פעם בשנה‪.‬‬ ‫‪ 200‬שנה למדעי היהדות‪:‬‬
‫היסטוריוגרפיה‪ ,‬אידאולוגיה‬
‫כתב העת מבקש לעורר דיון על ההיסטוריה של יהדות גרמניה ושל המרחב‬ ‫ואתגרי "העבר השימושי"‬
‫הדובר גרמנית לאורך ההיסטוריה‪ .‬כתב העת עוסק בהיסטוריה במובנה‬
‫הרחב‪ ,‬והמאמרים בו עוסקים בהיבטים שונים של הפרספקטיבה ההיסטורית‪:‬‬ ‫‪ 20-18‬בפברואר ‪2018‬‬
‫תרבות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬ספורט ואמנות‪ .‬כמו כן‬
‫יתקבלו לשיפוט מאמרים שעניינם האינטראקציה של יהודי המרחב הגרמני‬ ‫בשיתוף‪:‬‬
‫עם יהודים ועם לא־יהודים מתרבויות וממקומות אחרים‪ ,‬באירופה ומחוצה‬ ‫החברה ההיסטורית הישראלית‪ ,‬המכון‬
‫לה‪ .‬מבחינה זו מבקש כתב העת להרחיב את השיח על אודות יהודי גרמניה‬
‫גם להקשרים בין־לאומיים וגלובליים רלוונטיים‪ ,‬ולפתוח את הדיון לנקודת‬ ‫להיסטוריה של יהודי גרמניה (המבורג)‬
‫המבט הטרנס־לאומית‪ .‬בהתאם לכך משמש כתב העת אכסניה לשיח מחקרי‬ ‫האגודה המדעית (‪Wissenschaftliche‬‬

‫חדשני הן עבור חוקרים בכירים הן עבור חוקרים צעירים‪.‬‬ ‫‪ Arbeitsgemeinschaft‬של מכון ליאו בק)‬
‫המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה‬
‫השנה ראה אור גיליון מס' ‪ ,18‬המבוסס על כנס בין־לאומי שנערך במכון‪ :‬על‬
‫יהודים ומהפכות‪ .‬גישה מקוונת למאמרים באתר המכון‪.www.leobaeck.org :‬‬ ‫(אוניברסיטת תל אביב)‬
‫המכון ללימודים יהודיים (אוניברסיטת אנטוורפן)‬
‫גיליון מספר ‪ ,19‬יראה אור בספטמבר ‪ .2017‬הוא יאגד ארבעה מאמרים‬ ‫המרכז ללימודים יהודיים (אוניברסיטת בזל)‬
‫שיעסקו בהיבטים שונים של ההיסטוריה של יהדות גרמניה ושל המרחב‬
‫הכנס יתמקד בהיסטוריה ובהיבטים‬
‫הדובר גרמנית‪:‬‬ ‫ההיסטוריוגרפיים של מדעי היהדות‬
‫יאן קינה‪ ,‬ספרות יהודית־גרמנית בתקופת היישוב ובמדינת ישראל (‪.)2017–1933‬‬ ‫מהתחלותיהם ברבע הראשון של המאה‬
‫נורית פגי‪ ,‬משימתו הבינלאומית של העיתונאי היהודי‪ :‬מאמריו הציוניים של‬ ‫ה‪ 19-‬ועד ימינו‪ .‬נתבונן בקשרים‪ ,‬במחלוקות‬
‫ובקונפליקטים שליוו מדעים אלה מראשיתם‪.‬‬
‫מקס ברוד במהלך מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫כמו כן נעסוק במרכזים השונים‪ ,‬ההיסטוריים‬
‫מרק רוזמן‪ ,‬ברברים מ'מעגל התרבות' שלנו‪ :‬הפושעים הנאצים בעיני יהודי גרמניה‪.‬‬ ‫והעכשוויים‪ ,‬ובקווים המאפיינים כל אחד מהם‪.‬‬
‫יאיר שפירא‪ ,‬עלילה‪ ,‬תמונה נעה ואוטוביוגרפיה‪ :‬הסרט 'אדמה' כסיפור‬ ‫יודגשו במיוחד מדעי היהדות כיום‪ ,‬נושאיהם‬
‫העיקריים‪ ,‬האינטרסים המנחים אותם‬
‫ההצלחה של זיגפריד להמן ושל כפר הנוער בן שמן‪.‬‬
‫כמו כן יופיע בגיליון זה פרסום ביבליוגרפי של מחקרים שהתפרסמו בתחום‬ ‫והתחזיות לעתיד‪.‬‬
‫הרצאת הפתיחה תינתן ע"י פרופ' איסמר‬
‫בשנה האחרונה‪.‬‬ ‫(יצחק) שורש‪ ,‬מהסמינר היהודי התאולוגי (‪)JTS‬‬

‫את הגיליון הקרוב עורכים ד"ר שרון גורדון‪ ,‬וד"ר דורון אברהם‪ .‬ברצוננו‬ ‫ניו יורק‪.‬‬
‫להודות לד"ר שרון גורדון‪ ,‬עורכת כתב העת היוצאת‪ ,‬על עשייתה הברוכה‬
‫ד"ר דורון אברהם‬
‫בעריכת כתב העת ובקידומו בשנים האחרונות‪.‬‬
‫עורך כתב העת הנכנס ד"ר דורון אברהם הוא מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה‬
‫כללית באוניברסיטת בר־אילן‪ .‬תחום המחקר וההוראה העיקרי שלו הוא‬
‫היסטוריה גרמנית מודרנית‪ ,‬בדגש על מחשבה פוליטית‪ ,‬דת ולאומיות‪ .‬ספרו‬
‫על השמרנות הפרוסית התפרסם בגרמניה בהוצאת ‪ .Wallstein‬כמו כן פרסם‬
‫ד"ר אברהם כמה וכמה מאמרים שהופיעו בכתבי עת בין־לאומיים‪ .‬מחקרו‬

‫העכשווי בוחן תפיסות לאומיות בקרב הנאו־פייטיזם הגרמני‪.‬‬

‫מערכת כתב העת‪ :‬שמואל פיינר‪ ,‬איה אלידע‪ ,‬דברה קפלן‪ ,‬שגיא שפר‪ ,‬גיא‬
‫מירון‪ ,‬אירנה אווה בן־דוד ושרון ליבנה (רכזת המערכת)‪.‬‬

‫חוקרים ותיקים וצעירים מוזמנים לשלוח למערכת מאמרים מקוריים שלא‬
‫התפרסמו בעבר‪ .‬במקרים חריגים יישקל פרסום של מאמרים שהופיעו בכתבי‬

‫עת נבחרים‪ ,‬ובתנאי שכתב היד שיישלח למערכת יהיה בשפה העברית‪.‬‬
‫אורך המאמר לא יעלה על ‪ 9,000‬מילים (לא כולל הערות שוליים)‪.‬‬

‫יש לצרף תקציר בעברית ובאנגלית (‪ 300–150‬מילה) ולהקפיד שהמאמר‬
‫ייכתב על פי ההנחיות המופיעות באתר‪ :‬מכון ליאו בק ירושלים את המאמרים‬

‫יש לשלוח למערכת עד ‪ 1‬באוגוסט ‪ 2017‬לדוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫קבלת המאמרים לפרסום כפופה להליך שיפוט‪ ,‬כמקובל בכתבי עת אקדמיים‪.‬‬

‫"חידושים" מפרסם מדור קבוע לסקירת ספרים‪ .‬בתי הוצאה לאור‪ ,‬חוקרים‬
‫וקוראים מוזמנים לשלוח למערכת ספרים חדשים שפורסמו לאחרונה‪,‬‬
‫בעברית או בלועזית‪ ,‬והנוגעים לחקר תולדות יהדות גרמניה והמרחב הדובר‬
‫גרמנית‪ .‬ספרים שיימצאו מתאימים יישלחו לסקירה שתפורסם בכתב העת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חוקרים המעוניינים להציע גיליון מיוחד מוזמנים לשלוח תקציר (עד‬
‫‪ 1,000‬מילים) ואת תקצירי המאמרים המוצעים‪ .‬כל התקצירים והמאמרים‬

‫יעברו שיפוט מדעי‪.‬‬

‫| ‪8 NEWSLETTER‬‬

‫‪ 60‬שנה לפטירתו של הרב ד"ר ליאו בק – יהדות ליברלית אז והיום‬

‫מכון ליאו בק ירושלים מקיים אירועים ציבוריים לקבל הרחב‪ ,‬ביניהם – קברטים ספרותיים (השקות של ספרים חדשים העוסקים‬
‫בתחומי העניין של המכון)‪ ,‬ערבי עיון‪ ,‬כנסים‪ ,‬סדנאות‪ ,‬מפגשי חוקרים ועוד‪ .‬באירועים אלו אנו משתפים פעולה עם מוסדות וארגונים‬

‫שונים‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2016‬קיימנו בשיתוף פעולה עם בית טרזין וארגון יוצאי מרכז אירופה ערב לציון ‪ 60‬שנה לפטירתו של הרב ד"ר ליאו בק‪ .‬ערב‬
‫זה – תחת הכותרת "יהדות ליברלית אז והיום" – הוקדש לביטויים של מורשת היהדות הליברלית‪ ,‬מבית מדרשה של יהדות גרמניה‪,‬‬

‫במישורים שונים של החיים בחברה בישראל כיום‪.‬‬

‫פרופ' שמואל פיינר‪ ,‬יו"ר המכון‪ ,‬פתח והנחה את הערב‪" .‬אי אפשר לדבר על‬
‫ליאו בק מתוך ריחוק"‪ ,‬אמר פרופ' פיינר‪" ,‬וערב זה נועד לדבר לא רק על‬
‫העבר‪ ,‬אלא זהו דיון בימינו אלה‪ .‬הדת יכולה להיות מעוררת השראה ונשגבה‪,‬‬
‫אבל היא יכולה גם להיות מדירה וקודרת‪ .‬עתה אנחנו רואים שבחיבורה עם‬
‫הפוליטיקה הופכת הדת לכוחנית ולמנשלת‪ .‬הדת שעליה דיבר ליאו בק‬
‫הייתה דת הלב של האדם המוסרי‪ .‬הסנטימנט הליברלי היה הפריזמה שדרכה‬
‫הוא הבין את היהדות‪ .‬תפקידו של ההיסטוריון‪ ,‬אמר ליאו בק בטרזיינשטאדט‪,‬‬
‫הוא להעמיד מראה בפני עמו‪ .‬יש בתולדות האנושות היסטוריה של שתיקה‪,‬‬

‫והוא קרא לשבור שתיקה זו"‪.‬‬

‫הגב' מוניקה איברסן‪ ,‬סגנית שגריר גרמניה בישראל‬

‫פרופ' פיינר הביא עוד מדבריו של הרב ד"ר ליאו בק‪" :‬אין מורשת‪ .‬יש לידה‬
‫מחדש‪ ,‬וזה כוחה של ההיסטוריה היהודית"‪ .‬והוא מסכם בדברים אלו‪" :‬מה‬

‫שדרוש כיום הוא התחדשות היהדות הליברלית בישראל"‪.‬‬

‫פרופ' שמואל פיינר‬

‫פרופ' משה הלברטל הציע מסגרת לדיון‪ .‬בדבריו הוא לא נגע בזרם הדתי‬
‫הרפורמי באופן ספציפי‪ ,‬אלא ברגישות הדתית שזרם זה‪ ‬ביטא ובאקטואליות‬
‫של רגישות זו בישראל כיום‪" .‬עולם היהדות הליברלית"‪ ,‬אמר פרופ' הלברטל‪,‬‬
‫"שהוא מורשתה של יהדות גרמניה‪ ,‬העמיד‪ ‬את האתיקה במרכז החיים הדתיים‪.‬‬
‫ליברליזם אינו צורת חיים‪ ,‬אבל הליברליות ההומנית צריכה להיות מגבלה‬
‫לכל צורת חיים‪ .‬כיום יש צורך בהחייאתה של מסורת זו לתוך המציאות שלנו‪.‬‬
‫יש להעמיד את האתיקה כגורם המגביל כל דתיות שהיא‪ .‬מכאן הצורך שלנו‬

‫כיום במורשת זו"‪.‬‬

‫פרופ' משה הלברטל‬

‫הדוברים בפאנל היו אנשים צעירים שייצגו פנים שונות וביטויים שונים של מורשת היהדות הליברלית כיום‪ :‬ד"ר הלל בן־ששון‬
‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים; מר רני יגר‪ ,‬שהקים את בית תפילה ישראלי; הרב גבי דגן‪ ,‬רבה של קהילת ליאו בק בחיפה; פרופ'‬

‫רוחמה וייס‪ ,‬היברו יוניון קולג'; ד"ר מרגלית שלאין‪ ,‬שסיפרה על הרב ליאו בק בטרזיינשטאדט‪.‬‬
‫את הערב ליוו מוזיקאיות צעירות שהשתתפו בסדנת מוזיקה וזיכרון בבית טרזין בקיץ ‪.2015‬‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬ ‫‪9‬‬

‫השקת פרויקט דור־שיח‪ :‬לגלות ולבנות פסיפס היסטורי בירושלים‬

‫מכון ליאו בק ירושלים וארגון 'אות‬
‫הכפרה והשלום' חברו להקמת פרויקט‬
‫משותף לצעירים ומבוגרים שמתכנסים‬
‫אחת לחודש‪ ,‬משוחחים‪ ,‬מספרים סיפורים‬

‫וחולקים חוויות שונות מעולמם האישי‪.‬‬
‫המפגש הראשון התקיים בבית בן־יהודה‬
‫בשכונת תלפיות בירושלים‪ ,‬מקום משכנו‬
‫של ארגון 'אות הכפרה והשלום'‪ .‬ארגון‬
‫זה מקיים תכניות התנדבות ארוכות־טווח‬
‫של צעירים וצעירות הבאים מגרמניה‬
‫להתנדב במוסדות תרבות וחברה בישראל‪.‬‬
‫במפגש הראשון הצגנו את הפרויקט וערכנו‬
‫היכרות בסיסית‪ .‬המשתתפים – בני דורות‬
‫שונים – שוחחו‪ ,‬שיתפו חוויות משפחתיות‬
‫והיסטוריות‪ ,‬וסיפרו סיפורים באווירה‬

‫ביתית על כוס קפה ועוגה‪.‬‬
‫המפגש השני‪ ,‬שהתקיים למחרת יום‬

‫במחכדוןש‬

‫ההשפעה של אירועים מסוימים עלינו ועל‬ ‫השואה‪ ,‬היה בסימן זיכרון היסטורי ואישי‪.‬‬
‫המדיה שבאמצעותה הם מועברים אלינו‪.‬‬ ‫גיא בנד‪ ,‬מנהל 'ארגון אות הכפרה והשלום'‪,‬‬
‫הציג למשתתפים קולאז' שהורכב ממגוון‬
‫בהמשך הערב הציגה ד"ר אירנה אווה בן־‬ ‫תמונות מאירועים היסטוריים שונים‪ ,‬וביקש‬
‫דוד‪ ,‬מנהלת מכון ליאו בק ירושלים‪ ,‬את‬ ‫מהקהל להתקבץ לקבוצות קטנות שבהן‬
‫"מלאך ההיסטוריה" – פרשנותו של ההוגה‬ ‫בחר לו כל אחד מהמשתתפים את התמונה‬
‫היהודי הדגול וולטר בנימין לציורו של פאול‬ ‫שדיברה אל לבו‪ ,‬והסביר לשאר חברי‬
‫קליי "המלאך החדש"‪ ,‬ושוחחה על היחס‬ ‫הקבוצה מדוע תמונה זו חשובה לו במיוחד‪.‬‬
‫שלנו לעבר ולעתיד ולמשקל שיש לעברנו‬ ‫לאחר מכן נפתח דיון רחב בין הקבוצות‪,‬‬
‫והתקיים שיח פורה ומרתק ביותר בין‬
‫על תפיסת העתיד‪.‬‬ ‫המשתתפים‪ .‬אחת המשתתפות אף תיארה‬
‫לבסוף דיבר גדליהו וויטו ממכון ליאו‬ ‫את זיכרונה המוחשי מהדיווח על הפלת‬
‫בק ירושלים‪ ,‬מסטרנט ללימודי קוגניציה‬ ‫פצצות האטום על ערי יפן בסוף מלחמת‬
‫באוניברסיטה ‪ ‬העברית בירושלים‪ ,‬על‬ ‫העולם השנייה‪ .‬הצעירים יותר ציינו את‬
‫הזיכרון מנקדת מבט מדעית באמצעות‬ ‫הפלת מגדלי התאומים כזיכרון מהדהד‪,‬‬
‫הצגת מודלים שונים לתיאור זיכרון‬ ‫ובעקבות הדברים התעורר דיון על עוצמת‬
‫ולהמחשת השפעת הזיכרון על התפיסה‪.‬‬
‫לסיכום הוא עורר את השאלות‪ :‬עד כמה אכן‬
‫משמרים סיפורים או אירועים המסופרים או‬
‫נחווים מחדש‪ ,‬וכן טקסי זיכרון‪ ,‬את האירוע‬
‫ההיסטורי המקורי עצמו או שמא הם‬

‫מכוננים אירוע חדש בכל היזכרות?‬

‫‪10‬‬ ‫| ‪NEWSLETTER‬‬

‫בקרוב‪...‬‬

‫מכון ליאו בק ירושלים – בתל אביב!‬ ‫מושב של מכון ליאו בק ירושלים במסגרת‬
‫הקונגרס העולמי ה־‪ 17‬למדעי היהדות‬
‫מעברים תרבותיים – הוויה יהודית מודרנית בין מזרח למערב‪:‬‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫סדרת מפגשים משותפת למכון ליאו בק ירושלים ולבית שלום‬
‫מנחה‪ :‬פרופ' שמואל פיינר‪ ,‬מכון ליאו בק ירושלים; אונ' בר־אילן‬
‫עליכם ‪.2017/18‬‬ ‫עם‪:‬‬
‫הסדרה תתמקד במפגשים תרבותיים בין תרבות מזרח אירופה‬
‫לתרבות מערב אירופה ביהדות המודרנית‪ .‬נבחן את האופן שבו‬ ‫פרופ' גיא מירון‪ ,‬מכון ליאו בק ירושלים; האוניברסיטה הפתוחה‪:‬‬
‫מצאו מפגשים אלו ביטוי ביצירותיהם של סוכני תרבות יהודים –‬ ‫ציונות‪ ,‬ליברליזם ומה שביניהם במעבר מגרמניה לארץ ישראל‬
‫הוגים‪ ,‬סופרים ואמנים – בפולקלור ובחוויית החיים של יהודים‬
‫פרופ' רוחמה וייס‪ ,‬היברו יוניין קולג‪:‬‬
‫במקומות מושבם‪.‬‬ ‫הליברליות כפרויקט מסורתי – חיפוש השורשים הליברליים‬

‫בין המרצים‪ :‬פרופ' ישראל ברטל‪ ,‬פרופ' שמואל פיינר‪ ,‬פרופ'‬ ‫במסורת התלמודית‬
‫אבנר הולצמן‪ ,‬פרופ' חמוטל בר־יוסף‪ ,‬ד"ר גדעון עפרת‪ ,‬פרופ'‬
‫גלילי שחר‪ ,‬המשוררת אגי משעול‪ ,‬פרופ' דן לאור‪ ,‬פרופ' עמנואל‬ ‫פרופ' מיכאל מאיר‪ ,‬נשיא כבוד של מכון ליאו בק הבינלאומי‪:‬‬
‫הרב ליאו בק כנציג היהדות הליברלית‬
‫אטקס ועוד‪.‬‬
‫התאריך והשעה יפורסמו סמוך למועד האירוע‪.‬‬

‫בקרוב‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬ ‫‪11‬‬

‫נותני החסות והשותפים שלנו‪:‬‬ ‫תרומתכם כתומכים של המכון‬
‫תקדם יוזמות עתידיות לצד שימור‬
‫אוניברסיטת פרנקפורט; האוניברסיטה‬ ‫מסמכים ייחודיים ומחקר העוסקים‬
‫העברית בירושלים; אות הכפרה והשלום;‬
‫ארגון יוצאי מרכז אירופה; בית טרזין;‬ ‫בהיסטוריה היהודית־גרמנית‬
‫הכנסייה פרוטסטנטית הגרמנית; המכון‬
‫להיסטוריה של יהדות גרמניה בהמבורג;‬ ‫איך תוכלו לתרום?‬
‫המכון ליהדות זממנו ע"ש אברהם הרמן‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים; מרכז‬ ‫אפשר להיות חבר עמותת מכון ליאו בק ירושלים על‬
‫בוצריוס‪ ,‬אוניברסיטת חיפה; המכון לחקר‬ ‫ידי תשלום של ‪ 150‬ש"ח דמי חבר לשנה (לסטודנטים‬
‫הנצרות באוניברסיטה העברית בירושלים;‬
‫מכון סטיבן רות'‪ ,‬אוניברסיטת תל־‬ ‫ולפנסיונרים – ‪ 100‬ש"ח לשנה)‪.‬‬
‫אביב; מרכז מינרבה להיסטוריה גרמניה‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל־אביב; מנדל סכוליון‪,‬‬ ‫ניתן לתרום באמצעות משלוח המחאה בדואר לכתובת‬
‫מרכז למחקר רב־תחומי במדעי הרוח‬ ‫המכון בירושלים‪ :‬מכון ליאו בק ירושלים‪ ,‬ת"ד ‪,8298‬‬
‫והיהדות‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים;‬ ‫ירושלים ‪.9108201‬‬
‫מרכז מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצווייג‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים; מרכז‬ ‫ניתן להפקיד את תרומתכם ישירות בחשבון הבנק‬
‫מינרבה ע"ש ריכהרד קבנר‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫של המכון בירושלים‪ :‬בנק לאומי‪ ,‬סניף גבעת אורנים‬
‫העברית בירושלים; עמיתי מרטין בובר‪,‬‬
‫(‪ ,)797‬מס' חשבון ‪.201075/13‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫נא ליידע אותנו בדוא"ל כדי שנוכל לשלוח קבלה‪.‬‬
‫מכון ליאו בק ירושלים‬
‫רח' בוסתנאי ‪ ,33‬ירושלים‬ ‫התורמים שלנו‪ ,‬בהסכמתם‪ ,‬יצוינו באתר האינטרנט‪,‬‬
‫בדוחות ובפרסומים של המכון‪.‬‬
‫טל'‪02-5633790 :‬‬
‫פקס‪02-5669505 :‬‬ ‫חברי עמותת המכון זכאים להנחה של עשרים אחוז על‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪8298 .‬‬ ‫פרסומי המכון‪ ,‬כולל סדרת "גשרים"‪.‬‬
‫ירושלים ‪9108201‬‬
‫תודה על אמונכם ועל תמיכתכם‪,‬‬
‫דוא"ל‪:‬‬ ‫שהרי הם אלו שיאפשרו גם בעתיד‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫גישה להיסטוריה של יהדות גרמניה‬
‫ושל מרכז אירופה – לסטודנטים‪,‬‬
‫‪www.leobaeck.org‬‬
‫‪12‬‬ ‫למורים ולהיסטוריונים‬

‫| ‪NEWSLETTER‬‬