KS

‫סדנת “שרפרף‪-‬צמיג” במרכז קיפוד‬
‫‪50‬‬

‫ספריית “סיפור חוזר” במרכז קיפוד‬
‫‪51‬‬

52



‫מורשת תכנונית בשירות העתיד‬ ‫תכנון‬
‫המרחב‬
‫מורשת תכנונית איכותית‪ ,‬שטח עירוני קומפקטי‪ ,‬חשיבה‬ ‫העירוני‬
‫קהילתית וחיבור למרחב הם כמה מהעקרונות המרכזיים‬
‫שמנחים את התכנון העירוני בכפר סבא‪ .‬כפר סבא של‬
‫שנות ה‪ 2000-‬נהנית מפירות התכנון העירוני שהטמיע יוסף‬
‫קולודני‪ ,‬אדריכל העיר בשנות ה‪ .70-‬קולודני יצר שתי רשתות‬
‫תנועה נפרדות – אחת לכלי רכב‪ ‬ושנייה‪ ,‬ירוקה‪ ,‬להולכי רגל‪.‬‬
‫הרשת הירוקה‪ ,‬הייחודית לכפר סבא בנוף התכנון האורבני‬
‫הארצי‪ ,‬מורכבת משבילים שעוברים בבלוקים העירוניים‪,‬‬
‫מובילים למבני ציבור ומאפשרים תנועה בטוחה במרחב‬
‫העירוני‪ .‬הרשת מתפרסת במרכז העיר הוותיק ויושמה אף‬
‫בשכונות החדשות‪ .‬כבר בתחילת המאה ה‪ ,20-‬נטבע הבסיס‬
‫התכנוני לעיר ברשת דרכים שהתווה המודד היהודי הראשון‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬חיים משה סלור‪ .‬העיר נבנתה כרשת של‬
‫"משבצות"‪ ,‬על בסיס הגריד החקלאי‪ ,‬לאורכו של ציר אחד‬
‫‪ -‬דרך השרון בעבר‪ ,‬רחוב ויצמן של היום‪ .‬כל משבצת‪" ,‬בלוק‬
‫עירוני"‪ ,‬מורכבת ממספר פונקציות המתקיימות זו לצד זו‪:‬‬

‫מגורים‪ ,‬מסחר‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מבני ציבור ושטחים פתוחים‪.‬‬
‫כפר סבא היא עיר קומפקטית‪ .‬ניתן ללכת בה ברגל או לרכב‬
‫באופניים כמעט מכל מקום לכל מקום ולחצותה לאורכה‬
‫ולרוחבה במערך השבילים הנוח‪ .‬האתגר העומד בפני‬
‫עיריית כפר סבא היום הוא לטפח את הקישוריות‪ ,‬להרחיבה‬
‫לשכונות החדשות ולהחיל אותה גם ברמה המרחבית‬
‫והבין‪-‬אזורית‪ ,‬באופן שימנף את יתרונותיה של העיר‪:‬‬
‫רשת הדרכים שהוזכרה לעיל‪ ,‬מבנה טופוגרפי נוח‪ ,‬עירוב‬
‫שימושים ברמה העירונית‪ ,‬מיקומה האסטרטגי (בין כביש‬
‫‪ 4‬ובין כביש ‪ )6‬וקישוריות ברמה הארצית (שלוש תחנות‬
‫רכבת הממוקמות בשוליה)‪ .‬עיריית כפר סבא מתכננת את‬
‫המרחבים הציבורים בצורה שתתאים לכל האוכלוסייה‪.‬‬
‫השאיפה היא שיהיה נוח‪ ,‬קל ובטוח לתלמיד בית ספר‪ ,‬הורה‬
‫עם עגלת תינוק או לגמלאי להגיע מכל מקום לכל מקום‪.‬‬
‫שבילים‪ ,‬פארקים וגנים ציבוריים נגישים ועבירים תורמים‬
‫לכך שכל האוכלוסייה תוכל ליהנות ממה שיש למרחב‬

‫העירוני להציע‪.‬‬

‫קטנה וחכמה – עירוב שימושים –‬
‫מתכון לחיים אורבניים‬

‫לטובת הולכי הרגל הנעים במרחב‪.‬‬ ‫עיריית כפר סבא מנצלת את מידותיה‬
‫עירוב שימושים הוא מתכון לחיוניות במרחב‬ ‫הקטנות של העיר כדי לקדם הליכה ברגל‪,‬‬
‫עירוני נטול אזורים שוממים‪ .‬הרשת‪" ,‬הגריד‬ ‫שימוש בשבילי אופניים ותחבורה בת‪-‬קיימא‪.‬‬
‫העירוני"‪ ,‬היא הבסיס המאפשר זאת‪.‬‬ ‫רשת השבילים שתכנן האדריכל יוסף קולודני‬
‫השאיפה התכנונית היא לשמור על עירוב‬ ‫תומכת בכך‪ .‬היום העיר נשענת עדיין על רכב‬
‫השימושים בכל קני המידה השונים‪ ,‬ברמת‬ ‫פרטי‪ ,‬והתכנון של כל מבנה חדש כולל חניה‪.‬‬
‫המבנה (למשל‪ ,‬בניין אחד יכול להכיל שטחי‬ ‫אולם כחלק מתפיסת התכנון החדשנית‪,‬‬
‫מגורים‪ ,‬שטחי תעסוקה ופעילות קהילתית)‪,‬‬ ‫העירייה מנסה לקדם תעסוקה מגוונת בתוך‬
‫הבלוק העירוני ושכונות המגורים‪ .‬היבט נוסף‬ ‫העיר‪ ,‬כדי שאנשים יעבדו קרוב לבית‪ ,‬כך‬
‫בתפיסת עירוב השימושים הוא אי היצמדות‬ ‫היוממות‪ ,‬ואתה גם זיהום האוויר ועומסי‬
‫להגדרות של אזור תעשייה ואזור מגורים‪,‬‬ ‫התנועה‪ ,‬יצטמצמו‪ .‬נוסף לכך יש חשיבה על‬
‫אלא יצירת מרחבים משותפים‪ ,‬המאפשרים‬ ‫תחבורה ציבורית נוחה וקישוריות יעילה בין‬
‫אינטנסיביות עירונית וחיזוק המרחב האורבני‪.‬‬ ‫הליכה ברגל‪ ,‬אופניים‪ ,‬אוטובוסים ורכבת‬

‫עירוב שימושים‪ :‬אזורי מגורים לצד אזורי מסחר‬
‫‪55‬‬

‫תכנון ובנייה‬

‫מהעיר למחוז‪ ‬‬ ‫מהפרט אל הקהילה‪ ‬‬

‫כפר סבא היא עיר מחוז בשרון‪ ,‬המספקת‬ ‫בכפר סבא ניתנת עדיפות לקידום פרויקטים‬
‫שירותים מגוונים לכל האזור‪ .‬בתחומיה‬ ‫של התחדשות עירונית לטובת חיזוק החוסן‬
‫נמצאים עוגנים חשובים בשרון‪ ,‬כבית החולים‬ ‫הסביבתי‪ ,‬החברתי והכלכלי על פני ניצול‬
‫מאיר‪ ,‬נציגויות ממשלה‪ ,‬אזורי תעסוקה‬ ‫עתודות הקרקע האחרונות בגבולות העיר‪.‬‬
‫ובילוי‪ .‬המיקום בשכנות לרשויות ערביות יוצר‬ ‫תפיסת התכנון העירונית ההוליסטית שואפת‬
‫סיטואציה גיאו‪-‬פוליטית ייחודית לכפר סבא‪.‬‬ ‫לזהות בכל מבנה את ההקשר המרחבי שלו‪,‬‬
‫עבורנו ייחודיות זאת היא הזדמנות לשלום‬ ‫את מקומו בשכונה ואת השטחים המקיפים‬
‫ומקום לחלום על עיר שמממשת דו‪-‬קיום‬ ‫אותו‪ ,‬במקום לאפשר התחדשות פרטנית לכל‬
‫בניין בנפרד‪ .‬אם בעבר החשיבה הונחתה על‬
‫במרחב האזורי‪.‬‬ ‫ידי מתן מענה מהיר למצוקת הדיור‪ ,‬הרי שהיום‬
‫ההתבוננות ממוקדת במרחב הציבורי‪ ,‬במה‬
‫שקורה בין הבניינים ובתהליכים הבונים קהילה‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫התחדשות עירונית‬

‫ב"אורגניזם" העירוני ויפעל כזרז לתהליכי‬ ‫ההתחדשות העירונית בכפר סבא מתייחסת‬
‫התחדשות נוספים‪ .‬בחידוש השוק העירוני‬ ‫לכל תחומי החיים‪ .‬אנחנו חושבים על התושב‬
‫למשל טופל מבנה אחד‪ ,‬שהוא אייקון‬ ‫לכל אורך חייו ושואפים לייצר כמה שיותר‬
‫אדריכלי ואבן דרך בתולדות המושבה‪ .‬המבנה‬ ‫מפגשים בין אוכלוסיות שונות‪ .‬ההתחדשות‬
‫שומר והמרחב הציבורי שמסביבו טופח וזכה‬ ‫בקני המידה השונים כוללת התחדשות‬
‫לחיים חדשים‪ .‬בדומה למבנה השוק חודשו‬ ‫מבנים (מבני מגורים ומבני ציבור)‪ ,‬התחדשות‬
‫בשנים האחרונות מספר מבנים איקוניים‬ ‫רחובות‪ ,‬בלוקים אורבניים‪ ,‬שכונות מגורים‪,‬‬
‫בתולדות המושבה כ"צריף הסנדלר" ו"בית‬
‫הבאר" במתחם החאן‪" ,‬בית הומינר" ברחוב‬ ‫אזורי תעסוקה‪ ,‬שימור מבנים וכו'‪.‬‬
‫רוטשילד‪ ,‬מבתיה הראשונים של כפר סבא‬ ‫במקרים רבים מדמים בעירייה את התכנון‬
‫(כיום בית קפה לנדוור ומוזיאון להנצחת‬ ‫העירוני לדיקור סיני‪" ,‬אקופונקטורה‬
‫כרמלה ואברהם שבת)‪" ,‬בית שוגם" ברחוב‬ ‫אורבנית"‪ :‬בוחרים נקודה בעיר ומבצעים‬
‫בה "דיקור נקודתי"‪ ,‬כלומר שינוי תכנוני‬
‫אברהם קרן ועוד‪.‬‬ ‫מקומי שישפיע לטובה על חלקים נוספים‬

‫התחדשות עירונית‪ :‬חצר השוק‬
‫‪57‬‬

‫בנייה ירוקה‬

‫מתקיים תהליך לשילוב מרכיבי תקנים ‪5281‬‬ ‫החל מאפריל ‪ ,2008‬הבנייה למגורים בכפר‬
‫ו‪ 5282-‬לבנייה ירוקה בתוך תהליכי התכנון‬ ‫סבא מחויבת להתבצע על פי אוגדן לבנייה‬
‫של פרויקטים‪ .‬המטרה היא לנסות ולזהות‬ ‫ירוקה שהתקבל בישיבת הוועדה המקומית‬
‫את המרכיבים בתקן הרלוונטיים לפרויקטים‬ ‫לתכנון ובנייה ואושר במליאת מועצת העיר‪.‬‬
‫להתאימם לתהליך כדי שלא יהפכו לעול‬ ‫במהלך תקופת הטמעת השינוי‪ ,‬התקיימו‬
‫כלכלי כבד מדי‪ ,‬ולעודד את הימים לשלבם‬ ‫מפגשי הסברה והדרכה לקבלנים ויזמים כדי‬
‫לתת להם כלים ליישום הדרישות החדשות‪.‬‬
‫בתכניות‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטת פורום ה‪ 15-‬שעליה חתם‬
‫ראש העיר‪ ,‬החל משנת ‪ 2014‬עיריית כפר‬
‫גגות ירוקים‬ ‫סבא הרחיבה את מחויבותה לנושא ואימצה‬
‫בתחילת ‪ 2014‬אימצה כפר סבא תקן חדש‪,‬‬ ‫את התקן הישראלי לבנייה ירוקה‪ .‬כל‬
‫ייחודי לעיר‪ ,‬המחייב יזמים להפוך את גגות‬ ‫הבניינים רבי הקומות שנבנים בעיר מחויבים‬
‫המבנים לירוקים‪ .‬במסגרת אוגדן הבנייה‬ ‫לתקן הבנייה הירוקה ‪ .5281‬גם בנייה צמודת‬
‫הירוקה הוחלט כי יזמים‪ ,‬שיבקשו להקים‬ ‫קרקע מחויבת לתכנון בהתאם לאוגדן בנייה‬
‫מבני מסחר‪ ,‬תעשייה או משרדים חדשים‬ ‫ירוקה‪ .‬במחלקת תכנון והנדסה בעירייה‪,‬‬
‫בעיר‪ ,‬יחויבו להקצות לפחות ‪ 50%‬מגג‬ ‫כחלק מקידום ההתחדשות העירונית‪,‬‬
‫המבנה לטובת הצבת פאנלים סולאריים‬

‫‪58‬‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬הראשונות בארץ שנבנו‬ ‫או להקמת גינה‪ .‬מהלך זה התחיל ביוזמת‬
‫בהתאם למפרטי בנייה ירוקה‪ .‬בשכונה‬ ‫תושבים מתנדבים במסגרת קורס מנהיגות‬
‫נבנים מבני ציבור על פי אוגדן הבנייה‬ ‫סביבתית של אגף קיימות וחדשנות בעירייה‪.‬‬
‫הירוקה‪ ,‬ביניהם גני ילדים‪ ,‬מרפאה‪ ,‬בית נוער‬ ‫בשנת ‪ 2016‬נוסד מאגר יועצים לגגות ירוקים‪,‬‬
‫וקהילה‪ .‬בשכונה הירוקה התבצעו פרויקטים‬ ‫הוקמו ארבעה גגות העונים להגדרה‪ ,‬וגגות‬
‫נוספים נמצאים בתהליכי תכנון מתקדמים‪.‬‬
‫מקיימים נוספים‪:‬‬ ‫העירייה עצמה הקימה במהלך ‪ 2016‬גג ירוק‬
‫• בית הספר היסודי בשכונה הירוקה עומד‬
‫בתקן האמריקאי‪ ,LEED Gold ‬תקן הבנייה‬ ‫במרכז יום לקשיש‪.‬‬
‫הירוקה המחמיר בעולם‪ .‬זהו בית הספר‬
‫הראשון בישראל שנבנה לפי דרישות התקן‬ ‫"יירוק" הקיים‬
‫שגובש על ידי המועצה האמריקאית לבנייה‬ ‫במסגרת תכניות העבודה השוטפות של‬
‫ירוקה לפני כ‪ 15-‬שנים‪ .‬בעולם כולו נבנו‬ ‫אגף ההנדסה לשדרוג מבני ציבור קיימים‪,‬‬
‫עד כה פחות מ‪ 100-‬בתי ספר העומדים‬ ‫מבוצעים תיקונים וטיפולים במבנים‪ ,‬כגון‬
‫בדרישות‪ ‬אלה‪ .‬בתי ספר ירוקים נוספים נבנו‬ ‫החלפת התאורה לתאורה חסכונית‪ ,‬הוספת‬
‫"חסכמים"‪ ,‬החלפת צמחייה קיימת בצמחיה‬
‫בעיר‪.‬‬ ‫חסכונית במים‪ ,‬שיפור הבידוד ושיפור‬
‫• מערכת הביופילטר הותקנה בשכונה‬ ‫הנגישות‪ .‬במקביל מתקיימת עבודת מחקר‬
‫הירוקה במטרה לקלוט מי נגר עילי הזורמים‬ ‫ושטח הבוחנת את הטמעת הגגות הירוקים‬

‫לים (ראו עוד בפרק המים)‪.‬‬ ‫גם בבניינים קיימים‪.‬‬
‫• לראשונה בישראל קו מתח עליון מוטמן‬ ‫בשנים האחרונות מקודמת בעיריית כפר סבא‬
‫בקרקע בשכונת מגורים‪ .‬הפרויקט מבוצע‬ ‫תכנית לשדרוג אזורי תעשייה קיימים בתכנון‬
‫בר‪-‬קיימא באמצעות הכנת תב"ע חדשה‪,‬‬
‫בשיתוף חברת החשמל‪.‬‬ ‫שתכלול את מרכיבי הבנייה הירוקה במבנים‬
‫• מערכת גשרים וחיבור בין השטחים‬ ‫ובשטחים הציבוריים הפתוחים‪ .‬נוסף על כך‬
‫הפתוחים שנבנתה בשכונה הירוקה‬ ‫קידמה העירייה ב‪ 2016-‬תכניות להתחדשות‬
‫מאפשרת רצף הליכה ורכיבה על אופניים‬ ‫עירונית בתהליך תכנון חברתי בשיתוף‬
‫מקצה אחד של השכונה לקצה השני‪ .‬בימים‬ ‫תושבים בשכונות עליה‪ ,‬תקומה וכיסופים‪,‬‬
‫אלו נסלל קטע שביל האופניים המחבר את‬
‫השכונה למרכז העיר‪ .‬השבילים מאפשרים‬ ‫בהתאם לעקרונות תכנון בר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫גישה נוחה למוסדות חינוך‪ ,‬ציבור‪ ,‬מסחר‬
‫ופנאי ומשמשים כמקום מפגש וריאה ירוקה‪.‬‬ ‫שכונות ירוקות‪ ‬‬
‫• גינות קהילתיות פועלות בשכונה לרווחת‬ ‫במסגרת תכנית המתאר שהופקדה בסוף‬
‫‪ ,2016‬מתוכננות השכונות העתידיות של‬
‫התושבים וזוכות להיענות רבה‪.‬‬ ‫כפר סבא‪ ,‬בצפון רחוב בן יהודה ובאזור‬
‫• שטחים פתוחים ציבוריים בשכונות העיר‬ ‫של מפעל "קניאל"‪ ,‬כירוקות‪ .‬שתי השכונות‬
‫מפותחים לפי עקרונות התכנון המקיים‬ ‫הירוקות החדשות יצטרפו לשתיים שהוקמו‬
‫וכוללים מתקני משחק טבעיים‪ ,‬שימור מים‬

‫וגינון בר‪-‬קיימא‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫(קניאל וצפון העיר) כמו גם אזורי התעסוקה‬ ‫עובדי החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא‬
‫(תע"ש‪ ,‬משולש כפר סבא‪ ,‬כס‪ )50/‬מושתתות‬ ‫ואגף ההנדסה עברו הכשרות של המועצה‬
‫ויושתתו על עקרונות התכנון הבר‪-‬קיימא‬ ‫לבנייה ירוקה על מנת לקדם טכניקות‬
‫להתחדשות עירונית מתקדמת ומקיימת‬
‫שצוינו לעיל‪.‬‬
‫האתגרים העומדים בפנינו בפיתוח העיר‬ ‫מותאמת לצרכי העיר‪ .‬‬
‫רבים הם‪ .‬בראש ובראשונה – שמירה על‬ ‫כפר סבא עומדת בפני תנופת פיתוח‬
‫מורשתה של כפר סבא‪ ,‬עוד מימי ראשית‬ ‫משמעותית בעשורים הקרובים‪ .‬צפי גידול‬
‫המושבה‪ ,‬ותרגום ייחודה וערכיה לתקופה‬ ‫האוכלוסייה בעיר ובסביבתה מחייב שינוי‬
‫העתידה לבוא‪ ,‬בהתחשב בצרכים הלאומיים‬ ‫תפישתי של פיתוח המרחב‪ .‬עקרונות פיתוח‬
‫בר‪-‬קיימא עומדים לנגד עיננו בכל תכנית‪,‬‬
‫והמרחביים כאחד‪.‬‬ ‫מיזם ושיח עירוני‪ .‬בימים אלו מקדמת עיריית‬
‫‪++++‬‬ ‫כפר סבא את אחד הפרויקטים התחבורתיים‬
‫החשובים בתולדותיה‪" ,‬מהיר לעיר" שיבוצע‬
‫בעידן הנוכחי‪ ,‬שבו העולם הולך ומצטופף‪,‬‬ ‫בשנים הקרובות‪ .‬במסגרת הפרויקט יוקצו‬
‫הערים ממלאות תפקיד חשוב כפתרון‬ ‫בעורקי התנועה הראשיים בעיר‪ ,‬הרחובות‬
‫מקיים עבור האנושות‪ .‬כפר סבא רואה‬ ‫ויצמן וטשרניחובסקי‪ ,‬נתיבים לשימוש‬
‫בתהליך העיור אתגר חיובי והזדמנות גדולה‬ ‫בלעדי של תחבורה ציבורית‪ .‬בד בבד עם‬
‫ליצירת איכות חיים המגלמת בתוכה את‬ ‫פיתוח רחובות אלה והמרחב הציבורי‪,‬‬
‫ערכי הקיימות יחד עם הגמישות הנדרשת‬ ‫תחוזק הקישוריות בין אמצעי התחבורה‬
‫להתאמת העיר למציאות המשתנה ולעתיד‬
‫הקרוב והרחוק‪ .‬אנו מקווים שתהליכי‬ ‫השונים והולך הרגל יושם במרכז‪.‬‬
‫הלמידה וההתנסות שלנו יהפכו למודל‬ ‫שכונות המגורים המתחדשות (תקומה‪,‬‬
‫ומקור לידע עבור רשויות אחרות ‪ -‬לטובת‬ ‫כיסופים ועוד)‪ ,‬החדשות הצפויות להיבנות‬

‫התושבים בהווה ולמען הדורות הבאים‪.‬‬

‫הרשת הירוקה הייחודית של העיר‬
‫‪60‬‬

‫״רק כאשר נבין שהאדמה היא קהילה אליה‬
‫אנו משתייכים‪ ,‬רק אז נוכל להתחיל‬
‫להשתמש בה‪ ,‬באהבה ובכבוד״‪.‬‬

‫אלדו ליאופולד (מחלוצי התנועה לאיכות הסביבה בארה״ב)‬

‫כתיבת ספר זה לא היתה מתאפשרת ללא הידע הנרחב והסיוע של העוסקים במלאכה‪:‬‬
‫איתי צחר‪ ,‬מנכ״ל העירייה | אלה דנון‪ ,‬מנהלת אגף קיימות וחדשנות | ענת צ׳רבינסקי‬
‫וצוות אגף קיימות וחדשנות לדורותיו‪.‬‬
‫תודה גם לאנשי המקצוע היצירתיים (והסבלניים)‪ ,‬בזכותם קרם ספר זה עור וגידים‪:‬‬
‫כתיבה ועריכה‪ :‬שחר שלוח | עיצוב גרפי‪ :‬תמר טסלר | צילום‪ :‬יוסי זמיר‬
‫מהדורה ראשונה – אוגוסט ‪2018‬‬
‫הודפס על נייר ממוחזר וידידותי לסביבה‬

‫‪61‬‬



64