תיק עבודות מנשה הורוביץ

‫מודעות ברכה‬



‫שלטים לאירועים‬



‫ספרים וקובצים‬

‫דבר המערכת‬ ‫ידיד יקר!‬

‫געטרייע בעלזער יונגערמאן!‬

‫אולי שאלת בשבת העברה‪ ,‬מה קרה בשבת הגדול השתא‪ ,‬שבין ה'חלוקה'ע‬
‫ועניני הפסח‪ ,‬התעוררו לדבר על החיבור לבין חסיד לשטיבל‪ .‬ובמיוחד מכתבו‬

‫הנוקב והמהדהד של עט"ר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬

‫את האמת נאמר‪ .‬לא ישבו כל החורף וחיכו לאיזה שבת‪ -‬כושר‪ ,‬שבה נחבר‬
‫ונקשר בין הפרשה לענין השטיבל‪.‬‬

‫נושא זה עולה בשיחות דיינים וגבאים‪ ,‬וביותר לאחרונה‪ ,‬כשהמוני אברכים‬
‫צעירים מגיעים לעירנו הנפלאה אשדוד‪ ,‬ומחמת העומס הרב שיש בכל‬
‫השטיבלך מחד‪ ,‬ומאידך יש ב"ה הרבה אפשרויות לחטוף מעריב כאן‪ ,‬שחרית‬

‫שם‪ ,‬קבלת שבת בשטיבל זה‪ ,‬של"ס בשטיבל אחר עם חברים‪.‬‬

‫מצב זה גורם שיש רבים שאינם מחוברים לביהמ"ד באופן קבוע ולא מודעים‬
‫בשביל מה להתחבר למקום‪ .‬מה רע להיות כל‪-‬בוניק‪ ,‬הכולל את כל העדות‬

‫הנוסחאות והמנהגים‪.‬‬

‫לרבים יש זכרונות מהשטיבל של ימי ילדותינו מהחיבור בין המתפללים‪,‬‬
‫ההשתתפות בשמחת כל אחד‪ ,‬הנשיאה בעול בעת צרה ח"ו‪ .‬אם מהאוירה‬
‫המיוחדת בשבתות במועדים‪ ,‬בסעודות מלוה מלכה‪ ,‬היללות והבכיות של זקן‬
‫פלוני בת"ב‪ ,‬הערנסקייט בתהילים בליל הושענא רבא‪ .‬או אפילו מהויכוחים‬

‫הקולניים (אנשים מתווכחים על ענין שחשוב להם)‪.‬‬

‫בוא נתבונן מה אני רוצה שבני בגיל ‪ 10‬יראה בשטיבל שלנו‪ .‬האם אנו‬
‫מספקים לו זאת‪.‬‬

‫ועל זה יצאה היוזמה הנפלאה והנחוצה כלשון מרן שליט"א במכתבו המצורף‪.‬‬

‫פשוט להסביר‪ ,‬לדבר על הנושא‪ ,‬להציף את הצורך של כולנו‪ ,‬ולגרום שזה יהיה‬
‫הנושא שלנו של כל אחד ואחד‪ ,‬לא רק של הדיין שליט"א והגבאים המסורים‪.‬‬

‫ונזכה לחיות לאור דבריו המאירים של הרמב"ן בפרשת בא‪ :‬וכוונת רוממות‬
‫הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים‪ ,‬זהו שיהיה לבני‬
‫אדם מקום יתקבצו ויודו לא‪-‬ל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו‬
‫בריותיך אנחנו‪ ,‬וזו כוונתם במה שאמרו ז"ל (ירושלמי תענית פ"ב ה"א) ויקראו‬

‫אל אלקים בחזקה (יונה ג ח)‪ ,‬מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול‪.‬‬

‫א פריילעכן כשרן פסח‬

‫עלונים וחוברות‬



‫בלאנקים ולוגו‬

‫בס"ד ‪...‬הילד איננו‬
‫אנא אני בא‪...‬‬

‫• וואס איז דאס "לב אבות"?‬

‫א פראגראם צו מקשר זיין עלטרן צו זייער זון אין ארץ ישראל‪.‬‬

‫• וואס איז די וויכטיגקייט פון די התקשרות פון א זון צו זיין עלטערן?‬

‫עס געבט א כח פון "סור מרע" – דער בעה"ט אויף די ווערטער "נפשו קשורה בנפשו"‬
‫(בראשית מד‪,‬ל) שרייבט אז בטבע א בחור האט נסיונות‪ ,‬און נאר דורך א שטארקע‬

‫התקשרות צו זיין עלטערן קען ער זיך מתגבר זיין‪ ,‬בפרט יעצט אין די בין הזמנים טעג ווען‬
‫אלע דרכים זענען בחזקת סכנה ברוחניות‪.‬‬

‫מצד "עשה טוב"‪ :‬דורך זיין צוגעבונדען צו זיין עלטערן האט א בחור א שטארקע יסוד‬
‫וואס דורך דעם קען ער אנקומען צו זיין אמת'ע שאיפה אין תורה ועבודת ה'‪.‬‬

‫• ווי אזוי קען מען זיך מקשר זיין פון די ווייטינס?‬

‫דורך ארויסווייזען געטריישאפט צו אייער זון מיט פערזענליכע פעקעלאך מיט טיפע‬
‫הארציגע ווערטער ווי נאר עלטערן קענען ארויסברענגען‪.‬‬

‫• למעשה‪ ,‬ווי אזוי טוט מען דאס?‬

‫פאר ‪ 20$‬א וואך געבט לב אבות א פעקל פון היימישע בטעמ'טע עסן מיט א צעטל פון‬
‫די עלטערן צו אייער זון פון "טועמיה ועונג שבת" אדער "צידה לדרך" פאר די וואס פארן‬

‫אוועק אויף שבת‪ .‬דאס איז אייער זון‪ ,‬אייער פעקל‪ ,‬אייער חיזוק‪.‬‬

‫• וואס איז די קומענדיגע שלב פון לב אבות?‬

‫לפי די עצות פון עלטערן – סיי ברוחניות סיי בגשמיות – וועט מען ממשיך זיין בע"ה‬
‫אויסצופירן די מטרה ביז מען וועט זוכה זיין צו "ונזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים‬

‫בתורה ובמצוות לשמה‪".‬‬

‫חמאס מאשר‪" :‬פנינו‬
‫למצרים שיסייעו‬
‫לסיים את שביתת‬

‫הרעב של האסירים"‬

‫בס"ד | יום שישי ז' ניסן תשע"ט ‪ | 12/04/2019‬גיליון מס' ‪| 910‬‬
‫דף היומי‪ :‬בבלי ‪ -‬חולין קלו | ירושלמי ‪ -‬תרומות לז | משנה יומית‪ :‬סנהדרין פרק ז משנה ב‪-‬ג | הלכה יומית‪ :‬או"ח תצ"ז ג‪-‬ה‬

‫אכזבה בישראל‪ :‬החללית‬ ‫תוצאות האמת‪ :‬מפלגת‬
‫בראשית הגיעה לירח אך‬ ‫הליכוד עולה בעוד מנדט ל‪36-‬‬
‫התרסקה לפני הנחיתה‬ ‫מנדטים‪ ,‬יהדות התורה יורדת‬

‫בתום טיסה של חודשיים החללית "בראשית"‬ ‫ל‪ ,7-‬הימין החדש לא עבר‬
‫של ‪ SpaceIL‬והתעשייה האווירית לא‬
‫בני בכורי יש‬ ‫הצליחה לנחות על הירח בגלל כשל טכני‬

‫מאמר בענין חיבת הקב"ה לעמו ישראל שנתגלה בליל‬ ‫בספר תורה אחד ונראה לפשוט מהא דאיתא בגמ' ב''ב קל''ז‬ ‫האם מקיימים מצוות כתיבת ספר תורה‬
‫אחין שקנו אתרוג בשותפות אם יכול לאכלו יצא ואם לאו‬ ‫כשכמה אנשים כותבים בשותפות?‬
‫אמר ל‬ ‫מבואר בזוה"ק ( פר' בהעלותך קמ"ט‬ ‫לא יצא שכתב הרשב''ם וז''ל דכגתיב ולקחתם לכם שיהא‬ ‫ביהדות התורה לא מקבלים את התוצאות‬
‫שנים‪,‬‬ ‫ע"א) שמגודל חיבתו ואהבתו של הקב"ה‬ ‫כולו שלו ולא שמקצתו שלו‪ ,‬דאע''ג דדרשינן בגמ' חולין קל''ה‬ ‫יש לחקור כשכמה אנשים כותבים ספר תורה בשותפות‬ ‫ב‪ 5-‬קלפיות באזורים חרדים מובהקים הוקלדו בטעות נתוני‬
‫נצר לא‬ ‫לישראל קרא אותם 'בני בכורי ישראל'‪ ,‬וע"י‬ ‫עריסותיכם לרבות עיסת שותפין שחייבין בחלה‪ ,‬אי הוא‬ ‫דהיינו כל אחד נותן חלק של הכסף לכתיבת ספר תורה‬ ‫ההצבעה של מפלגות אחרות על חשבונה של יהדות התורה‬
‫מוטל‬ ‫קריאה זו קרע מעליהם כל הקשרים העליונים‬ ‫כתיב הכא פרי עץ הדריכם אפילו של שותפות היה במשמע‪,‬‬ ‫האם קיימו מצות כתיבת ספר תורה או דילמא אינו יוצאים‬
‫את מל‬ ‫והתחתונים‪ ,‬ועי"ז יצאו משעבוד מצרים ונעשו‬ ‫אבל כיון דכתיב לכם צריך שיהא כולו שלו‪ ,‬א''כ ה''ה הכא‬ ‫סיפורי הוד ממסכת חייו המפוארים של האי גאון וצדיק‬
‫שבקוש‬ ‫בני חורין‪ .‬ולכן נקרא חג הפסח "זמן חירותנו"‬ ‫בכתיבת ספר תורה אע''ג דכתיב לכם אינו יוצא בשותפות‪.‬‬ ‫עד שכל אחד נותן את כל הכסף‬ ‫שהמית עצמו כל ימיו באהלה של תורה מתוך הדחק ולא החזיק‬
‫בין רגע‬ ‫להורות הוראה לדורות שבכח החג הזה יכול‬
‫אביו ו‬ ‫כל אדם עד סוף כל הדורות להתיר עצמו‬ ‫ומביא עוד ראיה‪ :‬מהא דפריך הגמ' בסנהדרין כ''א ע''ב על הא‬ ‫הנה בשו''ת בית אפרים יור''ד סימן ס''ג‪ ,‬וכן בפרדס דוד פרשת כי תצא‪ ,‬מובא‬ ‫טיבותא לנפשיה‬
‫עמדה‬ ‫ולהשתחרר מכל הצרות והדאגות והטרדות‬ ‫דאמרינן התם שיש מצוה לכל אדם לכתוב ספר תורה‪ ,‬מהא‬ ‫בפתחי תשובה יור''ד סימן ע''ר נסתפק בזה וז''ל ובעידנא דעסיקנא‬
‫נזכר ב‬ ‫דאיתא במשנה שמלך צריך לכתוב‪ ,‬משמע אבל הדיוט לו‪,‬‬ ‫במצות נתינת ספר תורה אתיליד לי ספיקא אם יוצאין מצות‬ ‫המקובל האלוקי הגה"צ רבי ישראל אליהו וינטרויב זצוק"ל‬
‫כאן בע‬ ‫המקיפין אותו בחיי היום יום‪.‬‬ ‫ואם נאמר דיוצאים בשותפות‪ ,‬א''כ מה פריך הגמ'‪ ,‬הא במלך‬ ‫כתיבת ספר תורה בשל שותפין‪ ,‬והיכא דכתב כל אחד מקצתו‬ ‫מוגש לרגל יומא דהילולא התשיעי י"ב ניסן תש"ע – תשע"ט‬
‫במלכו‬ ‫ומשל למה הדבר דומה לנער יהודי שחי‬ ‫כתיב וכתב לו אינו יוצא בשותפות‪ ,‬אבל הדיוט דכתיב לכם‬ ‫לא מיבעיא לי דיוצאים דלא גרע מהגיה אות אחת בספר‬ ‫עמוד ‪16‬‬
‫והנמ‬ ‫בתקופת האנוסים בזמן גירוש ספרד והיה‬ ‫יוצא בשותפות‪ ,‬אלא ש''מ דאינו יוצא בשותפות‪ ,‬עיין בשו''ת‬ ‫תורה דאמרינן מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני‬
‫הוא והוריו חיים כגוים‪ ,‬והיה הנער מתקשה‬ ‫כי מבעיא לי אם שכרו לכתוב להם ספר תורה בשותפות‬
‫את עצ‬ ‫מאוד בחייו בין חבריו הגויים בכיתה וכדומה‪,‬‬ ‫באר יצחק יור''ד סימן י''ט הביא ראיה מגמ' הנ''ל‪ ,‬וכן בערוך השלחן יור''ד סימן ע''ר‪ ,‬וכן‬
‫שהרי ב‬ ‫וכאשר הנער התבגר לקראת ליל התקדש‬ ‫אם כל אחד יוצא‪.‬‬
‫הגלות‬ ‫החג נטלו אביו למרתפי הבית במקום נסתר‬ ‫בשו''ת שבט הלוי ח''ג סימן קמ''ז‬
‫טרדות‬ ‫מעין כל רואה‪ ,‬וכאשר הגיע הנער לשם ראה‬ ‫ומביא ראיה שאינו יוצא‪ :‬מהא דאמרינן בגמ' ב''ב מ''ג ע''א בני‬
‫מצר‪-‬י‬ ‫מנין יהודים עטורי לבן ולפניהם ערוך שולחן‬ ‫ובשו''ת מחנה חים אור''ח ח''א סימן ט' הביא את דבריו ופסק שאין‬ ‫העיר שנגנב ספר תורה שלהם אין דנין אותה בדייני אותה‬
‫הגורמ‬ ‫מלכים עם מצות וקערה וד' כוסות‪ .‬הנער‬ ‫יוצאים בשותפות‪.‬‬ ‫העיר‪ ,‬ופריך בגמ' ולסלקי בי תרי ולדיינו‪ ,‬ואם יוצאים מצות‬
‫ועבודת‬ ‫שנבהל למראה עיניו שאל לאביו מה זאת‪,‬‬ ‫כתיבת ספר תורה בשותפות‪ ,‬א''כ מה פריך הגמ' דשמא אין‬
‫ומקשה‪ :‬מהא דאמרינן בגמ' מנחות ל' ע''א אפילו הגיה אות אחת‬ ‫יכולים להסתלק שלא לעבור על המצוה של כתיבת ספר‬
‫יוצא‪ ,‬א''כ מדוע בשותפות אינו יוצא‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ואע''ג דעכשיו נמי אין יוצאים כמו שכתב הרמב''ם‬
‫דבנאבדה צריך לכתוב אחרת‪ ,‬מ''מ אין רוצים להסתלק לפי‬
‫ומתרץ‪ :‬ע''פ מה שכתב הנמ''י ורש''י שם דמיירי בספר תורה‬ ‫שאולי ימצא עדים אחרים ולא יצא הם מכלל קיום מצוה זו‪,‬‬
‫פסול‪ ,‬לפי זה א''ש דיען שהספר תורה פסול והוא תיקנו‬ ‫אלא ע''כ דגם עתה אין יוצאין בה כיון שהיא של שותפות‪,‬‬
‫נחשב כאילו כתב כל הספר‪ ,‬אבל בודאי מי שכותב אות‬
‫אחת בספר תורה חדש לא נחשב לו כאילו כתב כל התורה‪,‬‬ ‫עי''ש מה שדחה ראיה זה‪ ,‬ועיין בשו''ת באר יצחק יור''ד סימן י''ט מה שדן בראיה מגמ'‬

‫ועיין במנחת חינוך מצוה תרי''ג ס''ק ז'‪ ,‬וכן בשו''ת שואל ומשיב מ''ק ח''א סימן רס''ו‪..‬‬ ‫הנ''ל‪ ,‬עיין בדעת קדושים יור''ד סימן ע''ר שדחה ראיה זו בכמה אופנים‪.‬‬

‫ולענין הלכה‪ :‬כתב בשו''ת דברי יציב יור''ד סימן ק''ע דהיכא‬ ‫ובהגהות רע''א יור''ד סימן ע''ר‪ ,‬וכן כתב בערוך השלחן יור''ד סימן ע''ר כתב‬
‫שנהוג שכל אחד כותב אות בספר תורה‪ ,‬א''כ בודאי יצא‬ ‫דלפי מה שכתב התורת חיים סנהדרין כ''א ע''ב‪ ,‬ועוד חבילה גדולה של‬
‫כמו שכתב הבית אפרים דלא גרע מהגיה אות אחת בספר‬ ‫אחרונים דיחיד הכותב ספר תורה לעצמו ונותנה לבית הכנסת‬
‫תורה‪ ,‬וסוברים כראשונים דכל היכא דמגיה הויא כאילו כתב‪,‬‬ ‫לקרות בו לציבור ומקדישו לציבור לאו שפיר קעביד‪ ,‬דכיון‬
‫אבל היכא דשוכרים סופר על זה יש מחלוקת וטוב להחמיר‬ ‫שמקדישה הרי הוא של הקדש ואינו שלו ושוב אינו יוצא‬
‫מי שרוצה לקיים המצוה בהידור לכתוב לבד‪ ,‬ואע''פ שאינו‬ ‫בה ידי חובתו דועתה כתבו לכם‪ ,‬דרשינן דבעינן שלכם‬
‫מקיים המצוה לפי כמה שיטות מ''מ יש קצת מצוה שמרבה‬ ‫תמיד כדאשכחן בד' מינים‪ ,‬משמע נמי שאין יוצאים מצוה‬
‫בספרים‪ ,‬ועיין באור שמח פרק ז' מהלכות ספר תורה‪ ,‬וכן בקהלות יעקב סנהדריען‬ ‫כתיבת ספר תורה בשותפות‪ ,‬דאם יוצאים בשותפות א''כ‬
‫אפילו מקדישו מ''מ הויא שותף‪ ,‬אלא ש''מ דאין יוצאים‬
‫י''ב‪ ,‬וכן י''ד‪ ,‬ועיין שו''ת שבט הלוי ח''ג סימן קמ''ז דמחלק בין כמה סוגים שותפות‬ ‫בשותפות‪ ,‬ובדעת קדושים יור''ד סימן ע''ר כתב שאין ראיה משום דהויא כמכרו לגמרי‪.‬‬
‫ובשו''ת כרם שלמה יור''ד סימן ע''ר כתב וז''ל האם שותפין יוצאין‬

‫•ג•‬

‫עימוד‬

‫ֵמ ִני ַח ֶאת ַה ְק ָע ָרה ַעל ַה ֻׁש ְל ָחן‪ַ .‬ה ַמצוֹת ִּת ְהֵייָנה ְמֻגלוֹת ִּב ְׁש ַעת ֲא ִמי ַרת ַה ַה ָּג ָדה‬ ‫ָאנ ּו ַמ ְט ִּבי ִלין ֲא ִפיל ּו ַּפ ַעם ֶא ָחת‪ַ - ,‬ה ַּלְי ָלה‬ ‫שראל‬
‫ַה ֶ ּזה ׁ ְש ֵּתי ְפ ָע ִמים!‬
‫ֲע ָב ִדים ָה ִיינּו ְל ַפְר ֹעה ְּב ִמ ְצָר ִים‪ַ ,‬וּיֹו ִצי ֵאנּו ְי ֹהָוה ֱאֹל ֵהינּו ִמׁ ָּשם‬ ‫ל התקדש החג בקוראו אותם בני ועבדי‬
‫ְּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרֹו ַע ְנטּו ָיה‪ְ .‬ו ִאּלּו ֹלא הֹו ִציא ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‬ ‫ׁ ֶש ְּב ָכל ַה ֵּליל ֹות ָאנ ּו א ֹו ְכ ִלין ֵּבין י ֹוׁ ְש ִבין ּו ֵבין‬
‫ֶאת ֲאבֹו ֵתינּו ִמִּמ ְצָר ִים‪ֲ ,‬הֵרי ָאנּו ּו ָב ֵנינּו ּו ְב ֵני ָב ֵנינּו ְמֻׁש ְע ָּב ִדים‬ ‫ְמ ֻס ִּבין‪ַ - ,‬ה ַּלְי ָלה ַה ֶ ּזה ֻּכ ָּלנ ּו ְמ ֻס ִּבין!‬ ‫לו אביו בא ואגלה לך סוד הכמוס עמי‬
‫ָהִיינּו ְל ַפְר ֹעה ְּב ִמ ְצָר ִים‪ַ .‬ו ֲא ִפילּו ֻּכ ָלנּו ֲח ָכ ִמים‪ֻּ ,‬כ ָלנּו ְנבֹו ִנים‪ֻּ ,‬כ ָלנּו‬ ‫דע לך בני שיהודי אתה מזרע קודש‬
‫ְז ֵק ִנים‪ֻּ ,‬כ ָלנּו יֹו ְד ִעים ֶאת ַהּתֹוָרה‪ִ ,‬מ ְצָוה ָע ֵלינּו ְל ַסֵּפר ִּבי ִצי ַאת‬ ‫ֵמ ִני ַח ֶאת ַה ְּק ָעָרה ַעל ַהׁ ֻּש ְל ָחן‪ַ .‬ה ַמצֹות ִּת ְה ֶיי ָנה ְמ ֻג ּלֹות ִּבׁ ְש ַעת ֲא ִמיַרת ַה ַה ָּגָדה‪.‬‬ ‫אבות העולם אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ועליך‬
‫ִמ ְצַר ִים‪ְ .‬ו ָכל ַה ַמְר ֶּבה ְל ַסֵּפר ִּבי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים ֲהֵרי ֶזה ְמֻׁש ָּבח‪.‬‬ ‫שליחות ותפקיד בזה העולם להמשיך‬
‫לכות אביך שבשמים בעלמא הדין‪ .‬הנער‬
‫כי עבודת ה' אינה רק עבודת התנדבות ‪ -‬לעשות‬ ‫ֲע ָב ִדים ָה ִיינּו ְל ַפְר ֹעה ְּב ִמ ְצָר ִים‬ ‫וזה ענין שלושה טעמים על לחם עוני‬ ‫כהא לחמא עניא‬ ‫שי עיכל את הסוד והאור שנתגלה לעיניו‬
‫נחת רוח לבוית"ש‪ ,‬אלא חוב הוא‪ ,‬בין אם נרצה‬ ‫(א) שעונים עליו דברים הרבה‪ .‬הוא כל‬ ‫ע‪ ,‬התעשת והפנים את המסר שנתן לו‬
‫או לא נרצה‪ .‬כי יש לזכור ש'עבדים היינו לפרעה‬ ‫יציאת מצרים הוא שורש לכל המצוות כי ה'‬ ‫ענין הסדר שמרמז על מצה שאכלו‬ ‫בפירוש מאמר זה י"ל דבפסחים איתא‬ ‫ומעתה ואילך בכל תהלוכות חייו לא‬
‫במצרים'‪ ,‬כל שעות היממה עבדו אבותינו עבודת‬ ‫הוציאנו מבית עבדים כדי להיות עבדי ה'‬ ‫עם הפסח קודם יציאת מצרים‪( .‬ב) 'מה‬ ‫[קטו‪" :]:‬תניא לחם עוני שעונין עליו דברים‬ ‫ה מולו שום קושי וטרדה כי בכל עת היה‬
‫פרך‪ ,‬ויוציאנו ה' משם כדי שנהיה עבדים אליו ‪,‬‬ ‫דרכו של עני בפרוסה' מרמז על 'לחמא‬ ‫הרבה‪ .‬לחם עוני? עני כתיב! מה דרכו‬ ‫במעמד ההוא‪ ,‬ואומר לעצמו הרי אני נמצא‬
‫'עבדי הם ולא עבדים לעבדים'‪ .‬רק לאחר שיש‬ ‫שבת קודש יש בו דגש מיוחד על ענין השביתה‬ ‫עניא די אכלו אבהתנא'‪( .‬ג) 'הוא מסיק‬ ‫של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה‪ .‬דבר‬ ‫עולם לתכלית אחרת לגמרי "לתקן עולם‬
‫לנו את הראיה הזאת של 'עבדות' וקבלת עול‪ ,‬אנו‬ ‫'זכר ליציאת מצרים' כמו שאמר הכתוב (דברים‬ ‫ואשתו אופה' מורה על מהירות האופים‬ ‫אחר‪ ,‬מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו‬ ‫ות ש‪-‬די"‪ ,‬וכך התעלה מעל כל קשייו‪.‬‬
‫יכולים להתקדם הלאה למצב הנעלה של 'בנים‬ ‫ה‪ ,‬טו) 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך‬ ‫שלא הספיק בציקם להחמיץ עד שנגלה‬ ‫אופה‪ ,‬אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה"‪.‬‬ ‫משל שבכל דור ודור חייב אדם לראות‬
‫ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה ‪ -‬על‬ ‫עליהם ממ"ה מלך מלכי המלכים הקב"ה‬ ‫צמו כנער היהודי בתקופת האנוסים‪,‬‬
‫למקום' ‪ -‬לעשות נחת רוח לפניו‪.‬‬ ‫כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת'‪ .‬ומכאן‬ ‫ולבאר ג' פירושים אלו י"ל דלמצה יש‬ ‫בדורנו אנו כאשר נמצאים בתוקף חשכת‬
‫ועל כן יובן מאוד למה חזרה התורה והזכירה ענין‬ ‫שענין השביתה בשבת תלויה ועומדת בחירות‬ ‫להוציאם מגלותם‪.‬‬ ‫שלושה טעמים (א) כהא לחמא עניא די‬ ‫ת‪ ,‬ועיקר הגלות היא מרוץ החיים ורוב‬
‫'יציאת מצרים' כמעט בכל מצוות התורה‪ ,‬לפי‬ ‫אכלו אבהתנא וכו' פי' שהמצרייים נתנו‬ ‫ת ודאגות שסובבות את האדם בבחי'‬
‫שכולם נכרכים בכריכה אחת‪ ,‬כי 'יציאת מצרים'‬ ‫ישראל שנפעל בצאתם ממצרים‪.‬‬ ‫ולזה עצמו מרמזים ג' מצות דליל‬ ‫לאבותנו לחם כזה שמאכילים לעבדים‬ ‫ים ומביאים אותו ל"מוחין דקטנות"‬
‫הוא שורש כל המצוות‪ ,‬לעשות ולקיים מצוות‬ ‫וכן בנוסח הקידוש מצינו ענין זה‪ ,‬שתקנו חכמינו‬ ‫הסדר‪:‬‬ ‫שקשה לעכול‪( .‬ב) בפסח מצרים נצטוו‬ ‫מים לו להרפות ולהתעצל בתורה ותפילה‬
‫השי"ת כעבודת עבד‪ ,‬על שהוציאנו השי"ת ממצרים‬ ‫ז"ל להזכיר 'זכר ליציאת מצרים'‪ ,‬כדי להורות‬ ‫בלילה על מצות ומרורים יאכלוהו [שמות‬ ‫ת השי"ת‪ ,‬א"כ ליל התקדש החג היא‬
‫שמנוחת שבת שורשה ביציאת ישראל ממצרים‪.‬‬ ‫העליונה היא המרמזת לעיקר הטעם‬ ‫יב‪,‬ח]‪( .‬ג) כשיצאו ממצרים ויאפו את הבצק‬
‫מבית עבדים‪.‬‬ ‫הרי לפנינו שתי בחינות בענין יציאת מצרים‪ ,‬האחת‬ ‫שאנו אוכלים על שום מה? על שלא‬ ‫וכו' עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו‬
‫‪ -‬שחרור בזה שיצאנו מעבדות לחירות‪ ,‬והשנית‬ ‫הספיק בציקם להחמיץ‪ .‬ולכן היא עליונה‬
‫ֲע ָב ִדים ָה ִיינּו ְל ַפְר ֹעה ְּב ִמ ְצָר ִים‬ ‫‪ -‬שחרור משיעבוד של פרעה להיות לעבדי ה'‬ ‫שהיא העיקר כי עליה אנו מברכים על‬ ‫ממצרים וגו' [שם יב‪,‬לט]‪.‬‬
‫אכילת מצה ויוצאים ידי חובת המצו'‪.‬‬
‫יציאת מצרים הוא שורש לכל המצוות כי ה'‬ ‫ולקבל עלינו עול תורה ומצוות‪.‬‬
‫הוציאנו מבית עבדים כדי להיות עבדי ה'‬ ‫והנה‪ ,‬הגם שבספרי המחשבה אכן מגלים את‬
‫האור והתענוג העצום שיש בעבודת ה'‪ ,‬ואת‬
‫שבת קודש יש בו דגש מיוחד על ענין השביתה‬ ‫הטובה הנצחית שנגרמת לאדם ולכל העולמות‬
‫'זכר ליציאת מצרים' כמו שאמר הכתוב (דברים‬ ‫ע"י כל מעשה קטן של כל יהודי‪ ,‬אך יש לדעת‬
‫ה‪ ,‬טו) 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך‬

‫• כז •‬ ‫מי‬