לְז ֵכֶר ַהּ ֹק ֶמץַ ,הּכְלָבִים ִמּי ְ ִחיַדת " ֹעֶקץ"
ֵהם ּ ִכׁ ְשּכְׁשּו ּ ַבּזָנָב
לִפְנֵי ׁ ֶשּיָצְאּו לַּ ְקָרב.
ֵהם ָרצּו ּכְ ֵחץ
ּ ִב ְמ ִהירּות ׁ ֶשל נֵץ,
לְתֹוְך נָ ָהר ׁ ֶשל ֵאׁש.
ֵהם ִקּבְלּו ִאּלּוף,
וְ ָא ֲהבּו לִּטּוף,
ֵהם ִצּיְתּו לַּפְֻקּדָה
ׁ ֶשל ְמפַּ ֵקד ַהּיְ ִחידָה.
ֵהם ָהיּו ֵחלֶק ֵמ " ָהעֶֹקץ"
וְכָל ֶא ָחד ֵמ ֶהם ּבְגַן עֵֶדן
ּכְכֹוכָב נֹוצֵץ.
והרמטכ"ל ּ ַב ֲחלֹו ִמי לִי לָ ַחׁש
ָאּנָא ּכְתֹב לְזִכְָרם ׁ ִשיר
ּבְתֹור צל"ש.
במערכות ישראל נפלו מעל למאה כלבים מיחידת "עוקץ".
הנתון האחרון שידוע לי עליו מחודש מאי 2011עומד על .102
יהי זכרם ברוך.
עדי שמעון אלון
אחיינו של שמעון אלקלס ז"ל
משפחה
51
אּולַי
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ּ ְת ִהּיָה
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ּ ִתְקוָה
אּולַי?...
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ֲחלֹומֹות
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ַאׁ ְשלָיֹות
אּולַי?...
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל זִכְרֹונֹות
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ֱאמּונֹות
אּולַי?...
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ַמ ְחׁ ָש ָבה
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל עֲלָ ָטה
אּולַי?....
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ַאכְזָ ָבה
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ַהפְנָ ָמה
ֹלאֹ ...לא אּולַי!
ׁ ָשנִים ׁ ֶשל ּבֶ ִכי וְ ַצעַר
ּ ִכי ֹלא ּ ִתּכָנְ ִסי ׁשּוב ּ ַבּׁ ַשעַר...
מרב אליהו
גיסתה של אושרית אליהו ז"ל
משפחה
52
ׁ ֶשּלַ ֶהבֶת ַהּנ ֵר
ֶאל ֲחלַל ֶח ְסרֹונְָך נֹו ַצְרנּו
ִקּיּו ֵמנּו ׁ ָשזּור ִעם ָה ֵאין
זִּכָרֹון ְמפַעֵם ּבֵינֹות ּכְ ָתלִים
אֹו ֵסר ַא ֲה ָבה ּבְ ִמּלִים
פזמון
ַא ֲחִרית לְֵראׁ ִשית ּ ִתְקַרב ,עֹוד ׁ ָשנָה
ֵרי ַח ְס ָתו יְפַּזֵר זֹ ַהר ׁ ֶש ֶמׁש
ׁשּוב יִצְֹרב ַהּכְ ֵאב וְ ֵאי ַמת ִמלְ ָח ָמה
ׁשּוב נְִרעָד ֵהן ָהיָה זֶה ַרק ֶא ֶמׁש.
טּוב וְַרּכּות ,זְ ִהיִרים נֶ ֱאּ ָסף
ַקּוִים רֹו ְט ִטים ְמ ַצּיְִרים ֶאת ּדְמּו ְתָך
ֵאיְך ָצלְ ָחה ֲא ִצילּות נַפְׁ ְשָך לְ ָחֵרף
ֵאיְך ָרְק ָמה עֲִדינּות ׁ ֶשל ּתֹוָרה לֶכְּ ְתָך
ּפְ ַתח לָנּו ׁ ַשעַר ּבְעֵת נְ ִעילָה
ּ ִכי ּפָנָה יֹום ּ ִכי יֹו ֵמנּו ָחׁ ַשְך
ַרק יָ ֵמינּו חֹולְ ִפים יְגַּלּו ּ ִבפְלִי ָאה
ׁ ֶשּלַ ֶהבֶת ַהּנֵר ֵמ ֵאלֶי ָה עֹולָה.
יעל חורי כהן
אחיינית של אבנר יונה ז"ל
משפחה
53
זיכרון
47שנים חלפו ,אך ליבי מסרב לקבל זאת ,מתקשה להאמין והפצע אינו מגליד.
במהלך התנדבותי באוגמ"ר ,80כשאני נתקלת ב"קיטבק"" ,מעיל" ופריטי לבוש
אשר השם "יוסף" רשום עליהם ,מציפים אותי זיכרונות ודמעות שמרטיבים אותם ועוברים
לחייל ,ספוגים מעצב וגעגוע ,אך עם תחושות דאגה עמוקה ,לאותו חייל "יוסף" שיחזור
הביתה בשלום.
תחושת הכאב מלווה אותי עד לרגעים בהם אני מתנדבת ואז תחושת הכאב מתחלפת
בתחושת רווחה.
כאב הופך להקלה ברגע שאני תורמת מעצמי ומזמני לשמר את זכרך אחי.
אוהבת ומשמרת.
חוה ענקרי
אחותו של יוסף ז"ל
משפחה
54
גלעדי אחי האהוב,
נפרדנו ממך במוצאי ש"ק 'ויצא' .עלית לאימון ברמת הגולן ולא שבת אלינו .נלקחת לגנזי
מרומים .אך סמלי הדבר שהלכת מאתנו לאחר קריאת פרשת 'ויצא יעקב'.
התמדת בחייך לאחוז בדרכו של יעקב אבינו.
* 22שנה היה יעקב רחוק מבית אביו -ואף אתה היית עמנו הרחק מאביך שבשמים 22שנה.
* יעקב אבינו ,שליש אוריים ,בגבורה ובהתמדה אחז בכל מעשיו במידת האמת והיושר.
* אף אתה ,בגבורה ובהתמדה אופיינית ,ביקשת לך את האמת ,את התמימות השלמה.
היית ישר דרך ,לא אהבת עקמומיות .חבריך מכל התקופות -החל מישיבת הליכות עולם,
ההדרכה בבני עקיבא ,ועד לישיבת תורת החיים וישיבת ההסדר בקרני שומרון -יעידו
שדבקת באמת הפנימית שלך ולא ויתרת ,גם כשזה דרש ללכת נגד הזרם.
* יעקב אבינו נמצא אצל חמיו ,לבן הארמי ,משפחה גדולה עם ארבע נשים ו 11-ילדים,
ומסוגל להגיד ללבן 'ּ ִכיִ -מּׁ ַשׁ ְשּ ָת ֶאתּ-כָלּ-כֵלַיַ ,מהָ ּ-מ ָצא ָת ִמּכֹל ּכְלֵי-בֵי ֶתָךִ ׂ--שים ּכֹה ,נֶגֶד ַא ַחי
וְ ַא ֶחיָך; וְיֹו ִכיחּוּ ,בֵין ׁ ְשנֵינּו'.
מי מאיתנו יכול להגיד דבר כזה .להיות עם כל המשפחה אצל ההורים שנים ארוכות ואפילו
כפית קטנה לא נעלמת עם אחד הילדים בפינת הבית.
* אתה גלעדי ,דקדקת להחזיר להורים את כל מה ששילמו עליך בשנותיך בישיבה .לא
הסכמת ליהנות משל ההורים.
* עם חיוך קטן ומבויש על הפנים ,אהבת לעזור לכל אחד והיית אהוב מאד על כולם.
* ספנת עצמך כיעקב בבית המדרש ועמלת יומם ולילה בתורה בהתמדה רבה והתגייסת
לצבא .קנית לך תורת חיים וגם בצבא היה הספר מצוי תמיד בכיסך.
'זֶה עֶׂ ְשִרים ׁ ָשנָה ָאנֹ ִכי ִעּ ָמְךְ ,ר ֵחלֶיָך וְ ִעּזֶיָך ֹלא ׁ ִשּכֵלּו; וְ ֵאילֵי צֹאנְָךֹ ,לא ָאכָלְּ ִתיָ ...היִי ִתי ַבּיֹום
ֲאכָלַנִי חֶֹרב ,וְֶקַרח ּ ַבּלָיְלָה; וַּ ִתּדַד ׁ ְשנָ ִתיֵ ,מעֵינָי' ,כך אומר יעקב ללבן.
* וכך יכול אתה להשיב למפקדיך בתותחנים שמסרו לך את הפיקוד על האלפא .היית מופת
גדודי למסירות וחריצות בשמירה על סטנדרטים גבוהים של מוכנות צבאית ואישית.
ואולי יכול אתה לומר כך לאבינו שבשמים על מסירות וחריצות מתמדת למצות את כל
שנותיך וכישרונותיך לעשות רצונו יתברך.
שניר סרי
אח של גלעד ז"ל
משפחה
55
יוסי אח יקר -סליחה!
כשביקשו ממני לכתוב דברים ,אמרתי לעצמי "כבר כתבתי מספר פעמים ,כבר
הקריאו באירועי זיכרון שונים ,אמרתי הכול בעבר".
האם הכול נאמר? האם באמת נותרתי ללא מילים? יתכן מאוד.
אנחנו ,המשפחות השכולות ,האחים והאחיות ,כבר כתבנו כמה קשה בלעדיכם.
כמה הכול השתנה אחרי היום הנורא ,כשהתבשרנו על הרע מכול.
אבל יוסי אחי ,נזכרתי בעוד דבר אחד ,שעדיין לא הספקתי להגיד לך -סליחה!
כן ,סליחה אנו מבקשים ממך.
על ימי הזיכרון ,שפחות ופחות אנשים מגיעים ,שהזמן ומירוץ החיים מקהים את הכאב.
סליחה על שהמשכנו הלאה בלעדיך.
נכון ,זו דרכו של עולם ואולי זה הכי טבעי שיקרה ואולי זה גם מה שאתה היית רוצה
שיהיה .אבל ,אני מרגיש צורך ענק להגיד לך ,יוסי אחי ,מילה קטנה -שנאמרת ברגש גדול.
סליחה!
ציון סחייק
אח של יוסי ז"ל
משפחה
56
אחי היקר
21שנים חלפו ועברו ,כל כך הרבה שנים ,כל כך הרבה שינויים.
ואין זמן שאני לא חושבת עליך
לו רק יכולתי אתך שוב לדבר
ואין זמן שאני לא נזכרת בך
לו רק יכולת לחזור ממקום אחר.
באמת אתה לא כאן ,באמת עברו כל כך הרבה שנים .התחושה כאילו עבר רק מעט.
קשה להפנים ולהבין כל פעם מחדש ,איך ילד חייכן ומלא חיים כמוך ,כבר אינו בין החיים.
אנחנו לא יודעים מה קורה אתך במקום שאתה נמצא ,אך כאן למטה קורים כל הזמן
דברים ,אם קיים דבר כזה "העולם הבא" אז אתה בוודאי רואה ויודע.
אז ממקומך אחי ברך את כולנו בבריאות ,אושר ,שלווה והצלחה בכול.
ובמיוחד את אמא ואבא בבריאות ואריכות ימים.
במהלך כל השנים אנו מנסים להפנים שאתה לא אתנו אבל לא תמיד מצליחים .יש רגעים,
בדרך כלל בחגים ואירועים משפחתיים ,שאנחנו כל כך מתגעגעים...
מקווה שטוב לך במקום אליו הלכת ,שקט ,רגוע ונטול דאגות .מקווה שתמשיך להתבונן בנו
מלמעלה ,ובדרכך שלך תמשיך אותנו ללוות.
אני יודעת שאתה רואה ושומר ,אז המשך לשמור עלינו אחי.
אתה בליבנו ואנחנו כל הזמן זוכרים.
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים!
מתגעגעת המון.
שאולית מאיר
אחות של ששי (ששון) לוי ז"ל
משפחה
57
זכרו של אורון אדרי ז"ל
לפני 17שנים קיבלתי ברכה ליום ההולדת מחבר טוב.
לפני 5שנים ,נהרג אחי הצעיר אורון אדרי ז"ל לוחם ימ"מ בעת מילוי תפקידו והוא רק בן .26
מספר ימים לאחר נפילתו ,כשהרשיתי לעצמי בפעם הראשונה לגעת בחפציו האישיים,
נתקלתי בפתק מקופל בתוך הארנק שלו.
כשפתחתי את הפתק ,זיהיתי מיד בכתב ידו של אורון את אותה ברכה שקיבלתי בגיל .17
היה כתוב שם בכתב ידו:
"ברכה שניסים ידיד של טל כתב לה ליום הולדת "17וזו לשונה:
האמיצים
האמיצים לוקחים סיכונים ,הם חוששים כמו כל אחד
אך לא מאפשרים לפחד להשתלט עליהם.
האמיצים לא מתייאשים ,כשהחיים נעשים קשים,
הם מחכים בסבלנות עד שהמצב ישתפר.
האמיצים הם אנשים גמישים ורואים שיש יותר מדרך אחת,
הם מוכנים לנסות את כולן.
האמיצים יודעים שהם אינם מושלמים,
הם מודעים לחולשותיהם.
האמיצים נופלים לעיתים ,אך שבים וקמים
ומסרבים לתת לכישלון להשתלט עליהם.
האמיצים מאמינים בדרך בה בחרו ,גם אם הדרך קשה
וגם כאשר הם לא רואים את סופה.
האמיצים הם בעלי סבלנות ,הם יודעים כי ערכה של מטרה
נמדד על פי מידת המאמץ הנדרש כדי להשיגה.
(כתבה SUSAN POLIS SCHUTS :תורגם ע"י :עטרה אופק)
נשארתי חסרת אוויר והמומה מהידיעה שהברכה הזו התוותה את הדרך בה הלכת ,כך
החלטת לחיות את חייך וכך גם מצאת את מותך ...אמיץ!
טל אדרי-עוזיאל
אחות של אורון אדרי ז"ל
משפחה
58
רחלי וולשטין משפחה
גיסתו של שי וולשטין ז"ל הי"ד
59
ּ ְתפִּלָה ׂ ָשִרית ֲאחֹו ִתי ַהּי ְָקָרה
ֲאנִי ִמ ְתּפַּלֵל ֵאלֶיָך ֱאֹל ִהים ָהלַכְּ ְת ִמּבְלִי ׁשּוב לְעֹולָ ֵמְך ֶהעָלּום
ִאם יֵׁש ֱאֹל ִהים? ִהׁ ְש ַאְרּ ְת אֹו ִתי ּכָאן לְ ַבד ַמּ ָמׁש ָהמּום
ַהּצֵל ֶאת נִׁ ְש ָמ ִתי ֱאֹל ִהים ָהיִית עֲבּוִרי עֹולָם ּו ְמלֹואֹו
ִאם יֵׁש נְׁ ָש ָמה? ּכְכָל ּבֶן אֹו ֵהב וְנֶ ֱא ָמן לְ ִאּמֹו
ּ ְת ִפּלָה ׁ ֶשּנָׂ ְשאּו ַאלְפֵי ַחּיָלִים ּגִּדַלְּ ְת אֹו ִתי לְ ִתפְ ֶאֶרת וְ ֶהּׂ ֵשגִים
ּבְ ִעּתֹות ִמלְ ָח ָמה ֵמ ָאז לֶכְּ ֵתְך ּדָעַכְּ ִתי ּכְָך ּכֻּלָם ַמְרּגִיׁ ִשים
ּבְכָל ַהּ ְקָרבֹות,
ּבְכָל ַהּׂ ָשפֹות, ֵהַק ְמּ ְת ִמׁ ְשּפָ ָחה ַמּ ָמׁש לְ ִתפְ ֶאֶרת
ּובְכָל ַהּצְ ָב ִעים ׁ ֶשעַל ָא ִחיְך ֲאהּובְֵך ֵאינָּה ׁשֹו ֶמֶרת
נָׂ ְשאּו ּ ְת ִפּלֹות
לְֹלא ִמּלִים וְ ִכי לָּ ָמה ֵאלִי לְכָל זֶה ּגַָר ְמּ ָת
ֱאֹל ִהים! ּ ְתׁשּו ָבה ֹלא ִקּ ַבלְּ ִתי וְגַם ֹלא ִה ְסּ ַבְרּ ָת
שושנה אפק (גלז) ׁ ִש ְמִרי לִי ָמקֹום ָקרֹוב ְמאֹד לְיֵָדְך
אחותו של אריה גלז ז"ל לְבֹוא ַהּיֹום ׁ ֶש ַהּׁ ֵשם אֹו ָתנּו יְ ַא ֵחד
ַחּיַי ֵאינָם ַחּיִים ִמּיֹום ּפְֵרדָ ֵתנּו
ּ ִכי ִמי יּוכַל לְ ַהפְִריד ֶאת ַא ֲה ָב ֵתנּו
ּ ָתנּו ַח ּבְׁ ָשלֹום נִׁ ְש ָמ ֵתְך ַהּ ְטהֹוָרה
ּכְ ִפי ׁ ֶש ָהיִית ּבְ ַחּיַיְִך טֹו ָבה וְזַּכָה.
צביקה לביד
אח של שרה נעמי בן-צור ז"ל
משפחה
60
***
היום לפני 5שנים נכנסתי לסיוט שעוד לא נגמר ואני עדיין מתפלל להתעורר ממנו.
הרבה השתנה פה בשכונה ,בארץ ובמשפחה הקטנה שלנו ואני עדיין זוכר ,עדיין חושב ,עדיין
מחכה לך ועדיין אומר לילה טוב ערני לפני שאני נרדם.
יוצא לי הרבה לחשוב על מה שהיה ,על המון דברים שהיה אפשר לשנות בשביל שלא תצא
ושתחזור הביתה בשלום ,אבל כל פעם הסטירה של המציאות יותר ויותר חזקה.
אני באמת מעריך אותך שהלכת עם העקרונות שלך ושלא ויתרת גם אם זה היה הכי קשה
והיית צריך להקריב את חייך .ואני רוצה להגיד תודה על כל מה שלימדת אותי ושחבל
שהלימוד נעצר באמצע .יכול להיות שלך הייתה דרך משלך ושהשיעור האחרון היה ללמד
אותי להיות גבר ולעמוד מעל הקבר שלך ולשתוק ,לחשוב שהכול בסדר ,וגם אם מתקשרים
אליי כשהדמעות המלוחות חונקות אותי -להגיד ש"הכול בסדר אני בטיול נדבר יותר
מאוחר" ,ודקה אחרי זה לפרוץ שוב בבכי .המעבר מחיוך לבכי הוא דק כמו שמש ואור,
השם החדש שלי תמיד מזכיר לי שגם מחר תזרח השמש.
ערני ,אני נשבר הרבה בגלל הזיכרונות שיש לי איתך והזיכרונות שלא הספקתי ליצור איתך,
אבל בזכותך אין אדם בעולם שיכול להגיד עליי שאני בן אדם עצוב .בתמונה הכוללת אני
תמיד חזק ...בדיוק כמו שלימדת אותי כשנקשרתי אל הדלת בחדר שלך ואמרת לי "עד
שאתה לא מפסיק לצעוק ואתה מחייך אני לא משחרר אותך".
אז זהו אחי הגדול ,המילים לא יעזרו לי לשתף ולהגיד מה שאני מרגיש וחושב עליך ,אני
אסיים פה ואגיד...
ערני שמך חרוט לא רק על הסלע .אוהב אותך עד אין סוף.
גיא סאנרייז דן גור
אח של ערן ז"ל
משפחה
61
***
השמיים כבר לובשים שמיכה אפורה ,מתכסים בעננים כמו מכינים עצמם ליום הזה...
למשפחת השכול יום הזיכרון אינו מתחיל בצפירה ומסתיים בהדלקת המשואות וחגיגות
העצמאות.
...היום הזה הוא רק יום אחד שבו חווים המשפחות חלק מהכאב היומיומי.
אותו כאב שצריך להתמודד איתו בכל יום מחדש...
והשקט שאחרי הצפירה ...השקט הזועק מהעיניים של אמא שלי ,הכאב שהגוף שלה לוחש...
מתחנן כולו בכל שנה מחדש.
הניצוץ בעיניים שבוקע מעיניה בכל פעם שהיא נזכרת בו ,באיך שהוא ויתר על החיים שלו
בשביל שאנחנו נחיה כאן ונקום כל בוקר מחדש לשגרה היומיומית...
הוא ,ועוד מלאכים רבים,
ולא,
אני לא מדברת על מלאכים עם הילה מעל הראש ,או כנפיים לבנות...
אני מדברת על אותם מלאכים עם קסדה על הראש ,לבושים מדי זית חדורי מטרה...
אותם מלאכים שאינם בחיים כבר...
אלה שבזכותם בעוד כמה שעות כולם יצאו לרחוב לחגוג את הקיום שלנו ושל המדינה...
כולם מלבד אלה שאיבדו את היקר להם מכול...
השנה מלאו 26שנים למותך
26שנים של כאב שרק הולך וגדל...
26שנים של עיניים רטובות מדמעות....
26ימי זיכרון ועוד אלפי ימים אחרים מלאים בכאב וזיכרון אחד לילד שהיית ..ושאינך עוד.
יהי זכרך ברוך.
אופיר עזרא
בת אחותו של יצחק אוחנה ז"ל
משפחה
62
חסר...
הם לא הכירו אותו ,הילדים הקטנים שלי (שהם למעשה כבר בכלל לא קטנים ,לפחות לא
מבחינתם וחגיגות בר המצווה כבר מאחוריהם).
הם לא הכירו אותו ,את קולו ,את חיוכו ,את ידיו וצעדיו.
בשבילם הוא פנים המביטות מן התמונות המפוזרות ברחבי הבית.
באחת מן התמונות ,הוא מחובק עם בני הבכור ,שזכה לראותו ,אך ככל הנראה אינו זוכר
שום דבר ממנו -לא את קולו ,לא את חיוכו ,לא את ידיו ולא את צעדיו....
רגינה גולדין (גורודניצקי)
אחותו של רדיאון גולדין ז"ל
משפחה
63
64
ֵהן ׁ ָשרֹות ֶאת ַהּ ִתְקוָה אחרים
ׁ ֶשֹּלא ּ ִת ְהיֶה יֹו ֵתר ֵאי ָבה,
עֹו ְמדֹות ּבְֹדם ֵהן וְׁ ָשרֹות ׁ ְש ִמי
לְאֹוָרם ׁ ֶשל ַהּנֵרֹות. זֹוכְִרים אֹו ִתי ּכְבֶן יַּ ִקיר
ּ ִכי ׁ ְש ִמי ָחרּוט עַל ִקיר,
ׁ ְש ִמי מֹופֵת ּבְכָל ּבֵית ָאב יֹא ְמרּו עָלַיָ :היָה ָחמּוד
ּוׁ ְש ִמי ֵאינֹו נִּׂ ָשא לַּׁ ָשוְא, וְ ִחּיּוכֹו ִאּתֹו ּ ָת ִמיד ָצמּוד.
ָא ְמנָם ּ ַבּ ִקיר הּוא ְמקֹו ִמי ּכָל ַהּ ָבא אֹו ִתי יַזְּ ִכיר
ַאְך יֵׁש עֹוד ֲחׁ ִשיבּות לִׁ ְש ִמי. ּ ִכי ׁ ְש ִמי ָחרּוט עַל ִקיר,
יֹא ְמרּו עָלַיָ :היָה ּגִּבֹור
וְֹלא ִה ְסּ ִפיק ׁ ָשנִים לִצְּבֹר.
דוד אשל
לזכרם של הנופלים ּגּו ִפי ּכְ ָבר ֹלא יָנּועַ
ּוׁ ְש ִמי ּ ...כְ ָבר ֹלא ָצנּועַ,
ֵמ ָאז ׁ ֶשהּוא ָחרּוט עַל ִקיר
אֹו ִתי ֵאין ִמי ׁ ֶשֹּלא ַמּ ִכיר.
ֵמ ָאז ׁ ֶשּׁ ְש ִמי ָחרּוט עַל ִקיר
ּגַם ַה ִה ְמנֹון אֹו ִתי ַמּ ִכיר,
וְ ֶאת ַה ִה ְמנֹון ַהּלְ ֻאּ ִמי
ׁ ָשרֹות ָהאֹו ִתּיֹות ׁ ֶשל ׁ ְש ִמי.
65