The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by didi1277, 2017-06-12 02:17:50

Yakinton_May_June_DIGI

Yakinton_May_June_DIGI

‫אייר‪-‬סיון תשע"ז‬ ‫גיליון מס' ‪284‬‬
‫מאי‪-‬יוני ‪2017‬‬

‫קפה סובב עולם‬

‫תוכן העניינים‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪4-5‬‬ ‫קפה קטה דן כתבה של יאיר בר‪-‬קול‬

‫על בית הקפה הייקי שממנו יצאו חיים ארלוזורוב‬

‫ורעייתו לטיול הגורלי‪.‬‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪6‬‬ ‫קפה ריץ בחיפה כתבה של רותי אופק‬

‫בית הקפה של הקבועים בהדר הכרמל‪.‬‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪7-9‬‬ ‫הקפה וארץ ישראל מאת מיכאל דק‬

‫‪ 500‬שנותיו של המשקה מהמזרח למערב ובחזרה‪.‬‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪10-11‬‬ ‫בית קפה בוינה כתבה של ניצה פרילוק‬

‫על בית קפה שהיה סניף של האקדמיה‪ :‬מרכז‬

‫תרבות ושעורים פרטיים‬

‫‪.............................................‬מסביר ראובן מרחבככה כן מפרקים חומה עמ' ‪12-13‬‬

‫על יחסי ישראל סין מתחילתם החשאית ועד היום‪.‬‬

‫‪.............................................‬הדלקת משואה ביום השואהזוכרים ומזכירים עמ' ‪14-15‬‬

‫ופרידה מארי רט ודוד רובינגר‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪16-19‬‬ ‫קוראים סקירה על ספרים שהגיעו למערכת‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪20‬‬ ‫מינרלים‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪21‬‬ ‫מפגש מפגש בבית השגריר‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪22‬‬ ‫בזווית רחבה מאת דוד בועז‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪24-29‬‬ ‫חדשות הארגון‬

‫‪.............................................‬עמ' ‪30-33‬‬ ‫עלי ביתנו מהנעשה בבתי ההורים של חמ"ה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪2‬‬

‫תיעוד של תולדות הקפה בארץ ישראל ולא‬

‫תמצאו את רשימת בתי הקפה הידועים‪ ,‬שזכו‬ ‫נ‪.‬ב‪.‬‬

‫כבר ללא מעט חשיפה היסטורית‪ ,‬אנתרופולוגית‪,‬‬ ‫הגיליון שבידיכם‪ ,‬עיניכם הרואות‪ ,‬שונה בעיצובו‬
‫מן המתכונת שהתרגלנו אליה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫אמנותית‪ ,‬נוסטאלגית‪ ,‬רומנטית‪ ,‬פסבדו‪-‬‬
‫נקווה שתרגישו בנוח עם העיצוב החדש‪.‬‬
‫רומנטית‪ ,‬פואטית וספרותית‪.‬‬
‫בין הנושאים שעולים בגיליון הזה יימצא מקום‬
‫בין הנושאים שיעלו בחדשים הקרובים ביקינתון‬ ‫נרחב לתרבות הקפה ובית הקפה‪ .‬נהוג לייחס‬
‫לקפה ולמנהג שתיית הקפה מולדות שונות‪.‬‬
‫יהיה מקום ליוצאי מרכז אירופה בעולם‬ ‫אנחנו טועים לעתים לחשוב שמקור תרבות‬
‫הקפה במערב‪ ,‬ולא היא‪ :‬האמת היא שהמקור‪,‬‬
‫הפירסום הישראלי‪ .‬אתם מוזמנים להציע הצעות‬ ‫ככל שניתן לקבוע‪ ,‬הוא בין אתיופיה לתימן‪,‬‬
‫כלומר או בזו או בזו‪ .‬מכאן התחיל את מסע‬
‫להתייחסות 'יקינתונית' לנושא זה‪ ,‬שיעלה לצד‬ ‫הנדודים שלו ברחבי העולם‪ .‬זה מזכיר את‬
‫ה'מחלוקת' ההיסטורית האם מארקו פולו ייבא‬
‫תערוכה שתיפתח בחול המועד סוכות במוזיאון‬
‫את הספגטי מסין או ייצא אותו מאיטליה לסין‪.‬‬
‫בתפן‪.‬‬ ‫לא חסרים מקומות שטוענים לכתר הקפה הטוב‬
‫בעולם‪ ,‬אבל הקפה הוא רק חלק בתרבות הקפה‪,‬‬
‫כמוכן נמצא הזדמנות לעסוק בנושאי כלכלה‪,‬‬ ‫כפי שתקראו בגיליון הזה‪ .‬האמת היא שכדרכנו‬

‫צעצועים‪ ,‬ארכיטקטורה‪ ,‬עיצוב הבית וריהוט‪-‬‬ ‫אנחנו צריכים להבהיר שאין לראות בגיליון זה‬

‫ואולי אפילו אופנה‪ .‬נשמח לשמוע מכם‪.‬‬

‫המראה של יקינתון השתנה מעט וזו ההזדמנות‬

‫להודות ליונית גרא שליוותה במכחול בוטח‬

‫(בעצם בעכבר מחשב) את הבטאון עוד בימי‬

‫קודמי בעריכה‪ ,‬מיכה לימור‪ ,‬ובשלוש השנים‬

‫שאני עורך את העיתון‪ .‬תודה על הנאמנות‬

‫והמסירות ובהצלחה‬

‫מ‪.‬ד‪.‬‬ ‫לעדי בשארי שתנתב‬
‫מעתה את מה שקוראים‬
‫היום ה'לוק' של יקינתון‪.‬‬

‫בטאארוןגמוןצעירואכצצתאאיייקהמייירנכקתיזוןםאי‪B‬בירו‪M‬שפרהאל‬

‫מו"ל ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬נוסד ב ‪1932‬‬
‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬תל אביב ‪6744365‬‬

‫‪www.irgun-jackes.org‬‬

‫עורך‪ :‬מיכאל דק ‪[email protected]‬‬
‫הפקה‪ :‬אריאלה לחיאני ‪[email protected]‬‬
‫מזכירות מערכת‪ :‬קרן אברג'ל ‪ [email protected]‬טלפון ‪03-5164461‬‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬עדי בשארי‬

‫המערכת‪ :‬עופר אדרת‪ ,‬יאיר בר קול‪ ,‬אברהם הופמן‪ ,‬תמר הורוביץ ליבנה‪ ,‬עו"ד יונתן לבני‪ ,‬פרופ' תום לוי‪,‬‬
‫מיכה לימור‪ ,‬ריקי לנדסברג‪ ,‬ראובן מרחב‪ ,‬ד"ר מיכאל נויברגר‪ ,‬דוד נוימן‪ ,‬דגנית סלנט‪ ,‬פרור' משה צימרמן‪,‬‬

‫עמרם קליין‪ ,‬אורי רוזנפלדר‪.‬‬

‫מודפס על ידי רבגון‪ ,‬ראש העין‪.‬‬

‫דעות תגובות וכתבות ליקינתון ‪ MB‬יפורסמו לאחר עיון‪ ,‬עריכה והגהה‪.‬‬
‫הפונים מתבקשים להעביר את רשימותיהם בקובץ ‪ word‬לכתובת מזכירות המערכת‪.‬‬

‫תוכן המודעות הינו על אחריות המפרסמים בלבד‪.‬‬
‫נעשה כל מאמץ לאתר בעלי זכויות‪.‬‬
‫אם טעינו נשמח לתקן בגיליון הבא‪.‬‬

‫עמ' ‪3‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫קפה "קטה דן"‬

‫מאת‪ :‬יאיר בר‪-‬קול‬

‫במרץ ‪ ,1933‬זמן קצר קטה דן‪ ,‬ילידת ‪ ,1890‬עלתה לארץ ב‪ 1922-‬באוניית מסע‬

‫לאחר עליית היטלר מנמל המבורג וכשהגיעה ראתה עתיד מזהיר דווקא לעיר‬

‫לשלטון‪ ,‬הוקרנה צפת כאתר נופש ובילוי היא שכרה בניין בעל שישה‬

‫ביומן החדשות בבתי חדרים והחלה להתמסר לניהול המקום‪ .‬חיש מהר הגדילה‬

‫קולנוע בברלין כתבה את המלון שהיה ממוקם בתוך חורשה גדולה והפכה‬

‫על מלון חדש בתל‪ -‬את הגן שבחזית המלןן לבית קפה קטן‪ .‬אישים ידועי‬

‫אביב שהוקם על ידי שם התארחו לעתים במלון‪ ,‬ביניהם ביאליק‪ ,‬ארלוזורוב‪,‬‬

‫קטה דן‪ ,‬ילידת ברלין‪ ,‬דיזנגוף‪ ,‬בוגרשוב‪ ,‬לבונטין‪ ,‬הצייר מאנה כץ‪ ,‬ש‪.‬שלום‪ ,‬י‪.‬ד‪.‬‬

‫ובה הוצגה מרפסת ברקוביץ' ורבים אחרים‪.‬‬

‫בית הקפה של המלון‬

‫עם רחבת ריקודים כשפרצו מאורעות תרפ"ט באוגוסט ‪ 1929‬היה המלון‬

‫הפונה אל הים‪ .‬בד בתפוסה מלאה‪ .‬האורחים אטמו את החלונות והדלתות‬

‫בבד פורסמה ב‪ ,"MB"-‬והתבצרו במקום‪ .‬לאחר מסע של ביזה והרג שבה נרצחו‬

‫(לימים ה"יקינתון")‪ ,‬ברובע היהודי בצפת ‪ 18‬איש ‪ ,‬פונו האורחים‪ ,‬המלון נסגר‬

‫מודעת פרסומת של וקטה דן עזבה את העיר ועברה לתל‪-‬אביב‪ ,‬שם שכרה‬

‫המלון עם תיאור בניין בן שמונה חדרים ששכן לחוף הים‪ .‬היה זה בניין קטן‬

‫יתרונותיו וסגולותיו‪ .‬ומוזנח שהיתרון היחיד שלו היתה מרפסתו שפנתה אל‬

‫ב‪ ,1947-‬כשיקותיאל הים‪ .‬באמצעות שיפוצים חיצוניים ניסתה קטה דן להשרות‬

‫פדרמן‪ ,‬יליד קמניץ שבגרמניה‪ ,‬רכש את המלון ובנה במקום אווירה נעימה שבני התקופה שמרו בזיכרונם שנים‬

‫על בסיסו את מלון "דן" הגדול‪ ,‬הוא שיבח באירוע חגיגי רבות‪.‬‬

‫את מייסדת המלון‪ ,‬וכדי להביע הערכה רבה ליוזמותיה בינתיים תכננה קטה להתרחב‪ .‬היא רכשה מגרש ברחוב‬

‫ופעילותה‪ ,‬החליט לשמור על שמו המקורי וקרא בשם הירקון ‪ 97‬ובעזרת הלוואות שהשיגה הקימה את "פנסיון‬

‫"דן" למלון המחודש ולרשת המלונות כולה המשגשגת עד קטה דן" אשר כלל שתי קומות ובהן ‪ 14‬חדרים‪ .‬היא‬

‫הקפידה מאוד על תכנון הפנים ועל העיצוב החל מכלי‬ ‫היום‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪4‬‬

‫האוכל וכפתורי הידיות של הדלתות ועד פריטי הריהוט בהפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב ב‪ 9.9.40-‬ספג‬

‫השונים‪ .‬לקבלן ולבעלי המקצוע היה קשה לעמוד המלון פגיעה מרסיסים שהרסו את גג הזכוכית של האולם‬

‫בדרישות והם טענו שמדובר בגחמות יקיות‪ .‬ב‪ 1933-‬ואחד האורחים נפצע‪ .‬באותה תקופה קיימו אנשי הנהגת‬

‫הסתימה בניית "המלון המפואר והמודרני ביותר בתל‪ -‬היישוב וראשי ארגון ההגנה פגישות ודיונים במלון‪ .‬בזמן‬

‫אביב"‪ .‬המלון זכה מיד לתפוסה מלאה ותוך שנה החזירה ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות התחוללה פרשת‬

‫קטה דן את כל ההלוואות‪ .‬גולת הכותרת החברתית של אוניית האצ"ל "אלטלנה" שהגיעה לחוף תל אביב אל מול‬

‫המלון במשך כל שנות קיומו היה בית הקפה שבמרפסת המלון‪ ,‬סמוך למקום שבו נרצח ארלוזורוב‪ ,‬נפגעה מתותח‬

‫המלון‪ .‬ותיקי צאצאי היקים לא שכחו עדיין את סיפורי של צה"ל ועלתה באש מול עיניהם של אורחי המלון‪.‬‬

‫ההורים והסבא והסבתא שהתרפקו על זיכרונות ישיבתם גם הפרשה העגומה של טוביאנסקי שהואשם בריגול‬

‫והוצא להורג על לא עוול בכפו קשורה למלון‪ .‬הוא נעצר‬ ‫בבית הקפה כשמשבי רוח נעימים עולים מן הים‪.‬‬

‫המלון נהנה מתנופה מיוחדת בזכות ייסודה של התזמורת ב‪ 30.6.48-‬והובל למקום משפטו החפוז והוצאתו להורג‬

‫הפילהרמונית ב‪ 1936-‬ונהנה מנוכחות אורחים כטוסקניני‪ ,‬בלא זכות לדיון משפטי הוגן‪ ,‬לאחר ששב מסעודה במלון‪.‬‬

‫לאחר מלחמת השחרור כשבריטניה הכירה בישראל ועדיין‬ ‫הוברמן ומוסיקאים ידועי שם שנגינתם בעת‬

‫שהותם במלון הוסיפה לו ניחוח נוסף ומיוחד‪ .‬המלון היה לא היה לנציגותה משכן קבוע התאכסן הציר הבריטי‬

‫לתושבי תל אביב הרבה יותר מעוד מלון‪ .‬הוא היה לשיא ב"קטה דן"‪ .‬מטקס הגשת כתב האמנה בקריה יצא הציר‬

‫הפאר באותם ימים‪ ,‬לגאוות העיר ולמוקד תרבותי וחברתי מלווה ב‪ 6-‬אופנועים למשכנו במלון‪.‬‬

‫בעיקר לקהילת יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬אך גם היה קשור כשנחנך מלון "דן" המפואר הביעה קטה את שמחתה‬

‫לאירועים היסטוריים בתקופת המנדט וראשית המדינה‪ .‬על שהמלון ייקרא על שמה אך גם חששה המבוסס‬

‫בליל שבת ‪ 16.6.33‬ישב חיים ארלוזורוב‪ ,‬שחזר משליחות שהמסורת היקית והנשמה היתרה של "מלון קטה דן" לא‬

‫קצרה בגרמניה בניסיון להציל את רכוש היהודים‪ ,‬לארוחת יישמרו עוד‪ .‬היא האריכה ימים ונפטרה בת ‪ 89‬ב‪.1979-‬‬

‫ערב במרפסת המלון עם רעייתו ופנחס רוזנבליט‪ .‬לאחר במלון דן שמור עד היום באחת האכסדראות קיר של‬

‫הארוחה ירדו ארלוזורוב וסימה רעייתו לטיול רגלי על תצלומים מימי הקפה הייקי שהפך מיתולוגיה ארץ‬

‫שפת הים לכיוון שפך הירקון‪ ,‬טיול שממנו לא חזר‪ .‬רצח ישראלית‪ .‬מלון קטה דן תוכנן בידי האדריכלית לוטה‬

‫ארלוזורוב היכה את הישוב בהלם ועד היום לא נפתרה כהן שהביאה אליו את עקרונות הבאוהאוס‪ .‬חדר האוכל‬

‫של המלון נפתח למרפסת החלומות שהשקיפה אל חוף‬ ‫השאלה מי רצח את ארלוזורוב‪.‬‬

‫שבוע לפני פרוץ מלחמת העולם נתקעה ספינת המעפילים הים התיכון‪ .‬לימים התפרסם צילום של האלטלנה בוערת‬

‫"פאריטה" על שרטון מול המלון‪ .‬בתקופת המלחמה במבט מהקפה וכאמור משם יצא ארלוזורוב לטיול הערב‬

‫עצמה היה המלון למפקדה בריטית וחיילים בריטים רבים שממנו לא שב‪ .‬אכן בית הקפה היה עד אילם להיסטוריה‪.‬‬

‫בילו בו את חופשותיהם‪.‬‬

‫עמ' ‪5‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫קפה ריץ בחיפה‬

‫שמנהגיה כול כך שונים ממה שהכיר‪.‬‬ ‫מאת‪ :‬רותי אופק‬

‫אמנים רבים הציגו את תערוכתם הראשונה בבית הקפה‪.‬‬ ‫בשכונת הדר הכרמל שכן קפה 'ריץ' שהיה אולי הקטן‬
‫לכל תערוכה נערכה פתיחה חגיגית ורשימת ההמתנה‬ ‫שבין בתי הקפה באזור‪ ,‬שבו הייתה נוכחות ייקית ניכרת‪.‬‬
‫להציג בקפה ריץ הייתה ארוכה‪ .‬בין האמנים שהציגו שם‬ ‫מבקריו הרבים הכירו זה את זה ובעיקר הכירו את בעלי‬
‫היו יהושוע גרוסברד‪ ,‬שמואל ואלה רעיוני שלושתם מעין‬ ‫המקום אריך ורלה שהיו גם שותפים לשיחה‪ .‬היה זה בית‬
‫הוד‪ .‬אורח קבוע היה המבקר והמורה לתולדות אמנות צבי‬ ‫הקפה ללא מלצרים‪ ,‬שולחנות עץ קטנים היו צמודים‬
‫רפאלי‪ .‬מבקר נוסף היה אספן האמנות והיודאיקה משה‬ ‫לקיר‪ ,‬עליהם אפשר היה להניח את כוס הקפה והעוגה‪,‬‬
‫בר דוד שבביתו ראיתי לראשונה בחיי‪ ,‬יצירות אמנות‬ ‫מתוך מבחר צנוע‪ .‬החלל היה צר וארוך ובסופו גינה קטנה‬
‫שכיסו את כל קירות הבית מהתקרה עד הרצפה‪ .‬לימים‬
‫תרם בר דוד את האוסף למוזיאון בר דוד בקיבוץ בר ‪ -‬עם‪.‬‬ ‫ובה פזורים שולחנות נוספים‪.‬‬
‫אריך הציג את התערוכות ללא תשלום אך ביקש יצירה‬ ‫לאבי היה שם ‪ Ein Stammplatz‬כלומר מקום קבוע‪.‬‬
‫אחת בתום כל תערוכה‪ .‬את היצירות שצבר נהג למכור‬ ‫בכול יום התייצב בשעה ‪ 8.30‬וישב בשולחן הקרוב לדלת‪,‬‬
‫במכירה פומבית שהכנסותיה ‪ -‬קודש לאגודה למען‬ ‫ליד החלון‪ .‬אם לא התייצב היה אריך בודק מיידית מה‬
‫פשר אי הופעתו‪ .‬אבא שלי ואריך היו חברים משחר‬
‫החייל‪.‬‬ ‫ילדותם בווינה ונשארו חברים למרות דעותיהם הפוליטיות‬
‫איפה יש עוד אנשים כאלה היום? שהכול נעשה בצנעה‬ ‫השונות‪ .‬אריך היה רוויזיוניסט מאנשי ז'בוטינסקי וידידו‬
‫שכזו? היכן ישנו היום בית קפה שמשמש גם מרכז‬
‫תרבות? ואיך שינתה הדר הכרמל פניה ללא הכר? במקום‬ ‫של ראובן הכט‪.‬‬
‫בית קפה יש היום בית מסחר שהשלט בחוץ כתוב רק‬
‫באותיות קיריליות! כנראה שכך דרכו של עולם‪ :‬להשתנות‬ ‫בין באי בית הקפה היו הצייר צבי מאירוביץ'‪ ,‬העיתונאית‬
‫אליס שוורץ גרדוש ושחקנים שהגיעו בשל הקרבה‬
‫ולהשאיר את הנוסטלגיה לאוהביה‪.‬‬ ‫לתיאטרון חיפה‪ .‬זכורה לי גברת ייקית שעוררה תמיד‬
‫בהלה סביבה‪ .‬שלא בפנייה כונתה 'מלאך המוות' משום‬
‫שהייתה אחות וסעדה חולים סופניים‪ .‬בבוקר נהגה לספר‬

‫לצד מי "בילתה " את הלילה‪.‬‬
‫לאורחים חיכו כל העיתונים שיצאו בשפה הגרמנית‪,‬‬
‫אך הייתה גם נציגות לעיתונות העברית וגם‬
‫לג'רוזלם פוסט‪ .‬העיתונים היו מתוחים על מחזיקי‬
‫עיתונים‪ .‬מתקן מלבני עשוי מעץ במבוק דמוי רשת‬
‫בעל ידית אחיזה מרכזית‪ .‬עד היום בבתי קפה‬

‫בווינה וברלין ניתן למצוא את המתקן‪.‬‬
‫אבא שלי חשב שתושבי מדינת ישראל זקוקים‬
‫למחזיקי עיתונים כאלה ומתוך יזמות כלכלית‪,‬‬
‫כושלת‪ ,‬ייבא בשנת ‪ 1959‬קונטיינר שלם‪ .‬אבי פתח‬
‫בניסיון למכור את הלהיט הוינאי המדובר‪ .‬על‬
‫סמך הכמות שמצאנו במחסנים לאחר מותו‪ ,‬הרי‬
‫שהביקוש בארץ הסתכם בעיקר בקפה ריץ‪ .‬אמי‬
‫זרקה את השאריות בזעם עצור‪ ,‬כזיכרון רע שיש‬
‫להיפטר ממנו‪ .‬אני מתייחסת אל האנקדוטה הזאת‬
‫כאל עוד ניסיון נאיבי של ייקה לשרוד במדינתנו‪,‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪6‬‬

‫ההיסטוריה שלנו על כוס קפה‬

‫מאת‪ :‬מיכאל דק‬

‫הקפה עלה לישראל עוד לפני העלייה החמישית וכך גם בית אנשידתסופיםגילואתתכונותיוהמעוררותשלהקפהוהשתמשו‬

‫הקפה‪ .‬בית הקפה הווינאי היה חלק בלתי נפרד מן החזון הציוני של בו להגברת ערנותם של הדרווישים העושים לילות כימים בחילולי‬

‫הרצל‪ .‬אפשר אפילו לומר שהוא פתח אותו‪ .‬לפי פסקת הפתיחה קודש‪ .‬מכאן אימצו את מנהג הערנות גם תלמידים באל‪-‬אזהר‬

‫מהרומאן האוטופי של תיאודור הרצל‪' ,‬אלטנוילנד'‪ .‬החוזה טען ויש גם עדויות שהקפה הלך וקנה אחיזה‪ ,‬עם קבלות‪ ,‬בהתפתחות‬

‫כזכור שמתוך האוטופיה משתקפת התמונה הריאליסטית של מנהג 'תיקון חצות'‪ .‬הסופר בלזק הקפיד לשתות ששים ספלי קפה‬

‫ביממה (ארוכה) ובטהובן הסתפק בששים פולים (אבל בדיוק‪ ,‬לכל‬ ‫חזונו‪.‬‬

‫לפי הרצל‪ ,‬בית הקפה הווינאי היה אמור להיות מעמודי התווך של מנה‪.‬‬

‫התרבות שיש למסדה בארץ הישנה‪-‬חדשה‪ ,‬כמו בית אופרה ועוד ‪ 500‬שקי הקפה שהשאירו החיילים העות'מאנים‪ ,‬שניגפו בשערי‬

‫כמה מעלות וינאיות אחרות‪ .‬על השפה הרצל עוד לא היה 'נעול' וינה‪ ,‬היו האספקה הראשונה לבתי הקפה הוינאיים‪( .‬כך גם‬

‫לגמרי‪ .‬מי מאתנו יודע עברית במידה שתאפשר לו לקנות כרטיס הסהרונים על אוהלי צבא העות'מאנים שהוו השראה לאופי וינה‬

‫לרכבת‪ ,‬שאל והשיב‪ :‬בסופו של דבר ידבר כל אחד בשפתו‪ .‬כך אכן בעצבם את הגיפפרל‪ ,‬אבותיהם של הקרואסנים או בשמם העברי‪:‬‬

‫קרה באופרה (השניה) בימיה הראשונים‪ ,‬נוהג לספר בחיוך הטנור סהרונים)‪.‬‬

‫פלסידו דומינגו‪ ,‬שכוכבו החל לדרוך מעל בימת האופרה של אדיס במהלך המאה השבע עשרה הגיע הקפה לכל אירופה‪ .‬לוונציה‪,‬‬

‫ולטורינו‪ ,‬לפריס ולמדריד‪ ,‬לאמסטרדם וללונדון‪ .‬הקולוניאליזם‬ ‫דה פיליפ בתל אביב‪.‬‬

‫אך ההיסטוריה של הקפה בישראל ארוכה אף הרבה יותר ראה ברכה בהבאת המטעים אל הפועלים‪ ,‬במקום סחר עבדים‬

‫מתולדות האופרה המקומית‪ :‬עוד בתחילת המאה השש עשרה המביא את העובדים אל מקום העבודה והחל במסע שיטתי‬

‫הוציא הסולטן באיסטנבול צו המורה לסגור את בתי הקפה להפצת גידול הקפה בכל מקום אפשרי בעולם (בכל מקום שהיו‬

‫בירושלים‪ .‬ריח בשר (כנראה שומן כבש) וניחוח של תאוות בשרים בו תנאים לגידול ופועלים לניצול)‪.‬‬

‫עלה מן המוסדות האלה‪ ,‬ואלה נתבעו לדין בבית הדין השרעי‪ ,‬כך במקבילצמחבעריההנהנתניותשלאירופההענףהחדששלסחר‬

‫מספר הפרופסור אמנון כהן שחקר את ההתאגדויות המקצועיות בקפה והפעלת בתי קפה שהפכו עד מהרו לבורסאות לחילופי‬

‫בירושלים העות'מאנית‪ .‬הצו כלל איסור על שתיית קפה ומופעים מידע מסחרי ואינטלקטואלי‪ .‬היינריך אדוארד יאקוב תעד את‬

‫בבתי המכירה של הקפה‪ .‬אל בתי הקפה היו מגיעים מספרי 'מסע הנצחון האגדתי של הקפה'‪ ,‬בספר רציני להחריד אך מעמיק‬

‫סיפורים ונגנים‪ ,‬כדי להנעים את זמנם של השוטים‪ ,‬אפופי העשן ואלזה לסקר שילר הגדירה את בתי הקפה (היא התכוונה בעיקר‬

‫המסוים‪ .‬הרי עוד לא היו שידורים ישירים ממשחקי הכדורגל‪ .‬אך לאלה של ברלין) 'חדרי ההמתנה של השירה'‪ .‬כל סופר‪ ,‬או לפחות‬

‫האיסור‪ ,‬כמו איסורים אחרים על קפה ובתי קפה ברחבי העולם‪ ,‬מי שרצה להיות סופר‪ ,‬או למצער עיתונאי‪ ,‬התחייב בישיבה בבתי‬

‫הקפה בתקווה להשתייך למעמד האינטלקטואלי החדש הזה‪.‬‬ ‫לא החזיק מעמד‪.‬‬

‫האיסור 'המקורי' על בית קפה הוצא בעיר מכה בתחילת המאה המעמד המעין ספרותי אף זכה לשם משלו‪' :‬ליטראטים'‪ .‬אלו‬

‫השש עשרה‪ ,‬אך לא מטעמים דתיים‪ ,‬אלא עקב החשש השלטוני אנשים משכילים בלי היומרה האקדמית‪ ,‬חברים קרובים של‬

‫מחתרנות פוליטית‪ .‬הקפה לא נאסר במפורש באיסלם ואף נהגו המוזות‪ ,‬אך לעתים קרובות לא מצויידים בארנק מלא‪ .‬אלזה‬

‫לקרוא לו 'היין הערבי' אבל את הישיבה בבתי קפה ליוותה תמיד ישבה‪ ,‬בברלין (ב'קפה‬

‫עוינות ממסדית‪ :‬יותר מדי ליברלי היה העניין הזה של גברים דס ווסטנס') כמו גם‬

‫יושביםודניםבהבליהעולם‪.‬ונשים?מהלהןבכללבביתהתוועדות בירושלים (בקפה‬

‫'זיכל') וארבה למישהו‬ ‫של הדעתנות הגברית?‬

‫לא נרחיב בתיאור מסע הקפה מתימן (נמל מוקה)‪ ,‬לשם הגיע שיגיע ויגאל אותה‬

‫כנראה מאתיופיה (הרי מחוז קאפה)‪ ,‬רק נציין כי מקורו של הקפה מאימת החשבון‪.‬‬

‫באזורנו ומשם נדד לאירופה (לבתי הקפה) ולמושבותיה‪ ,‬אל מטעי את הרומאן של‬

‫היהודי עם הקפה‬ ‫הגידול והניצול בדרום אמריקה ובאיים הקאריביים‪.‬‬

‫עמ' ‪7‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫היטיב אולי להגדיר הסופר הרמן קסטן בספרו 'סופרים בבתי היהודי היה האצת ההתקבלות של הנאורות שצפנה בחובה גם‬

‫פתיחות להתבוללות‪ .‬אפשר להוסיף בהקשר הזה כי ההתבוללות‬ ‫קפה'‪:‬‬

‫"אין עיר זרה לי‪ ,‬כל שעלי לעשות הוא להתיישב בבית קפה וכבר לא היתה רק צעד יהודי להיטמעות‪ ,‬אלא גם מעין סובלנות לא‬

‫אני מרגיש עצמי בבית"‪ .‬אפשר להגיד על דרך ההפרזה שבית יהודית לחילופי תרבות עם יהודים‪ .‬הסלון הספרותי והחברתי פתח‬

‫פתח שזמן קצר קודם (וזמן קצר אחר כך) היה חסום בפני יהודים‬ ‫הקפה הוא עצמו מעין מולדת‪ ,‬גם לחסרי מולדת‪.‬‬

‫לא מפתיע שבתי הקפה הפכו לכלי עזר (האמת? אולי דווקא ויהודיות‪ .‬גם זה פן של תרבות הקפה‪.‬‬

‫ההפך‪ )...‬בתהליך הקליטה של עולי העלייה החמישית‪ .‬הם ראו היו בסחר בקפה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינטרסים שלטוניים ומסחריים‪ :‬המלך‬

‫בבית הקפה סביבה חברתית תומכת‪ :‬במנהגים‪ ,‬בשפה ובאווירה פרידריך הגדול חרד כל כך למונופול השלטוני‪ ,‬עד ששלח‬

‫של המולדות שהקיאו אותם‪ .‬אליס שווארץ גרדוש‪ ,‬העיתונאית לרחובות 'מרחרחי קפה' שיאתרו אנשים הקולים קפה בביתם‬

‫המיתולוגית‪ ,‬היטיבה להגדיר ולא מביאים אותו לעמדות הקלייה המלכותיות‪ .‬יצרני הפורצלן‬

‫את ההיזקקות לחוג בית הקפה (המלכותי) שהצליחו לפצח את סוד הפורצלאן הסיני זכו בתקנה‬
‫שלה‪ )Cafekreis( ,‬על מנת מלכותית שהטילה על היהודים חובה לקנות מערכות פורצלאן‬

‫למלא צרכים אינטלקטואליים מן התעשייה המלכותית ואף חויבו לקנות פורצלאן פגום כחלק‬

‫בעיר מרוחקת מבחינה מהעול (זה היה בעצם מס על סחורה סוג ב') המוטל על יהודים‬
‫תרבותית כמו חיפה‪ .‬הדברים (‪ ,)Judenporzellan‬אבל נראה (בבירור) שהקפה הצליח‬

‫מופיעים במחקר מעמיק ועדיין מצליח לגבור על השם הרע (והטוב) שיצא לו והוא עדיין‬

‫בעריכת אניה זיגמונד על יהודי מושך עוד ועוד מעריצים הבאים לחלום סביב ניחוח של ספל‬

‫מרכז אירופה בא"י (המקרה נינוח בבית הקפה או ש'מזריקים' אחד קצר ומהיר באספרסו‪-‬‬

‫של חיפה) שיצא לא מכבר בארים הפזורים היום‪ ,‬כמו שהיו פעם תאי טלפון‪ ,‬בכל קרן רחוב‪.‬‬

‫אחד השמות הידועים יותר בעולם הקפה המודרני הוא 'קפה‬ ‫בגרמניה‪.‬‬

‫החוקים בבית הקפה מתירניים יאקובס'‪ .‬אני לא מתכוון להגניב תוכן שיווקי לסקירה זו אלא‬

‫יותר מאשר במולדת כלשהי לספר על ספר מעניין שיצא בגרמניה‪ ,‬פרי עטה של לואיזה‬
‫ותפקיד המבקר הלאומי מוטל יאקובס‪ ,‬ושמו 'קפה מולדת' (‪ )Café Heimat‬ובו סיפור של‬

‫על כל מבקר בבית הקפה‪ .‬ענקית הקפה שהסתירה את המקור היהודי של אם המשפחה‬

‫באנגליה קראו לבתי הקפה במהלך המלחמה והשואה והבת לואיזה יצאה למסע עד פורטוגל‬

‫'אוניברסיטאות בגרוש' ובאיסטנבול התלונן אחד הווזירים ששב בימי האנוסים כדי למצוא את שורשיה היהודיים של אמה בת‬

‫ממסע ריגול עירוני‪ ,‬שהשיחות בבית קפה נשמעות כמו דיונים למשפחות ישורון (שהתחתנה עם משפחת לבקוביץ')‪.‬‬

‫במועצת הווזירים‪ .‬על כן נאסרו בתי קפה גם באיסטנבול‪ .‬אחר כך ישראל הפכה למעצמונת קפה‪ .‬על כך כבר אין ויכוח‪' .‬קפה בוץ'‬

‫נפתחו שוב‪ .‬עיקר לא ציינתי‪ :‬ההבדלים הבין מעמדיים נמחקים הידוע לשמצה‪ ,‬פינה את מקומו לתחכום ועידון פוסט תיאיסטי‪:‬‬

‫בבתי קפה‪ .‬ישיבה בבית קפה זוכה למעמד אקסטריטוריאלי‪' ,‬קופיקס' פתח סניף במוסקבה‪' ,‬ארומה' בניו יורק ועוד נטויה‬

‫בין מעמדי‪ ,‬לשיח בין כתליו וחסינות למידה ידועה של מתירנות הזרוע הסוחטת את מנוף מכונת האספרסו‪ .‬הכוונה בגלובליזציה‬

‫וחתרנות‪ .‬לא פלא אם כך שבבתי קפה (בווינה) השחיז לאון של הקפה הישראלי‪ ,‬היא לא רק להשתלטות של ענקית קפה‬

‫טרוצקי את כידוני המהפכנות שלו‪ .‬וגם הדיונים המקדימים ישראלית על מפעלי קפה בברזיל‪ ,‬אלא גם לאנינות הגוברת‬

‫למהפכה הצרפתית התקיימו בבית קפה‪ .‬כך גם לא ייפלא שבתי שלנו‪ ,‬שידעה דרך ארוכה מ"בוא'נה‪ ,‬תן לי אחד בוץ ושניים נס‪,‬‬

‫קפה נושאים לעתים קרובות שמות של מקומות אחרים‪ .‬קפה עם ארבע סוכר" ועד "קפוצ'ינו אחד ומקיאטו דל שומן‪ ,‬בבקשה"‪.‬‬

‫פריז‪ ,‬קפה ווינה‪ ,‬קפה ניו יורק‪ ,‬יימצאו בכל מקום כדי להדגיש את עיקר השינוי הוא כמובן במילה "בבקשה"‪ .‬לישראל יש‪ ,‬כאמור‪,‬‬

‫היסטוריה ארוכה של קפה‪ .‬חלקה רשמית‪ ,‬חלקה בסיפורים על‬ ‫הקוסמופוליטיות של המוסד האמור‪.‬‬

‫לא מכבר יצא בהוצאת מכון 'לאו בק' מחקרו המעמיק של ספל קפה‪ ,‬וחלקה בשיר הפינג'אן (שמקורו בטעות שהרי הפינג'אן‬

‫פרופסור רוברט ליברלס הנקרא יהודים וקפה ובו מתואר התהליך הוא לא כלי הבישול אלא הספל)‪ .‬יש אפילו סברה לאיזכור תנ"כי‬

‫שבו צעדו יחד ליברליזם וקפה מנקודת מבט יהודית‪ .‬סיפורו של של המשקה‪ :‬כאשר אביגיל הכינה ארבע מאות סאים קלי לקראת‬

‫הקפה בגרמניה‪ ,‬אומר הפרופ' שמואל פיינר במבוא לספר‪ ,‬הוא דוד‪ ,‬היא לא שיערה שיבוא יום וסטודנט אנגלי יפרש את הקלי‬

‫כקפה‪ ,‬אבל בהתחשב בקפה האנגלי ייתכן שגם שעורה טחונה‬ ‫סיפור המודרניזציה של יהודי גרמניה‪.‬‬

‫אין כמעט תחום שהיחס לקפה לא מקבל בו משמעות נוספת נחשבת בעיניו של המדען מאוקספורד כקפה‪ .‬הרי אשף השנינה‬

‫בהקשר הרחב שלו‪ .‬התחלנו בעוינות הפוליטית שגילו שלטונות‪ ,‬האנגלי כריסטופר פריי אמר על הקפה במולדתו‪" :‬קפה אנגלי‪ ,‬זה‬

‫דתיים ופוליטיים‪ ,‬לרוח הליברלית שנשבה מכוון בתי קפה‪ .‬חלק לא יותר מאשר חלב חרו‬ך"‪.‭‬‬

‫מהיחס היה קשור באינטרסים של ספקיות היין והבירה הגדולות בין אם היה הקלי של אביגיל אותו קפה שאנחנו שותים‪ ,‬ובין‬

‫שנמנו עם חוגים שלטוניים וכנסייתיים‪' .‬משקהו של השטן' קראו אם לאו‪ ,‬בתי הקפה הראשונים בירושלים נפתחו כאמור סביב‬

‫לקפה עד שהביאו אותו לפסיקת האפיפיור שהסיר ממנו את שנת‬‪ .‭1500‬לקראת סוף המאה ה‪ 19-‬החלו המעצמות לגלות‬

‫הקללה‪ .‬ענייני מגדר עלו (האם לפתוח בתי קפה גם לישיבת עניין מחודש בארץ הקודש‪ .‬המבקרים כאן לגמו קפה מקומי‬

‫נשים?) ולבסוף גם ההשתתפות בסלונים הספרותיים בגרמניה ולא כולם התלהבו‪ :‬מרק טוויין מחה על הגרד בגרון שהותיר בו‬

‫פרצה נתיבות לשוויון זכויות לנשים‪ ,‬ובהן נשים יהודיות שפרצו הקפה‪ ,‬שהזכיר לו נייר זכוכית‪ ,‬ואילו קרל מאי‪ ,‬התלונן על המשקה‬

‫את מחסומי ההשכלה והמגבלות החברתיות עליה‪ .‬המחיר הדוחה שהשקו אותו בחברון וקראו לו קפה‪ ,‬ועוד לקחו ממנו כסף‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪8‬‬

‫תמורתו‪ .‬הסופר פרנץ קפקא לא ביקר כאן‪ ,‬אבל כשחלם לעלות הליטראט האוסטרו‪-‬ההונגרי אלפרד פולגר‪ ,‬בית קפה הוא מקום‬

‫רצה לפתוח בית קפה בחיפה שבו תהיה אהובתו דורה דיאמנט למי שרוצה להיות לבד אבל צריך חברה בשביל זה‪ .‬וכשכתב על‬

‫'התיאוריה של קפה צנטראל'‪ ,‬אמר‪" :‬השקפת העולם של קפה‬ ‫המבשלת‪ ,‬והוא המלצר‪.‬‬

‫כל עדה והקפה שלה‪ .‬הפולנים הביאו קפה משלהם‪ ,‬ולפי הגאווה צנטראל היא שלא להשקיף על העולם‪ ".‬או בלשונו של ליטראט‬

‫של אדם מיצקייביץ' בקפה הפולני אפשר היה לחשוב שמקור וינאי אחר (ממוצא בוהמי כמובן) אנטון קו‪ :‬יושבי בית הקפה רואים‬

‫השם פולין הוא "פולי ‬ם"‪ ‭,‬ומוטב לא להרחיב עליו את הדיבור‪ .‬דברים שאלה שאינם נכנסים אליו‪ -‬לא מבחינים בהם כלל‪.‬‬

‫הבדואים (יסלחו לי על כי אני מכנה אותם עדה) שופתים קפה אין טעם לנסות ולמנות את בתי הקפה המזוהים (או שהיו כאלה)‬

‫על גחלים ושופטים את אורחיהם על־פי מנהגי השתייה שלהם עם קהילת יוצאי מרכז אירופה בישראל‪ .‬תמיד תימצא השמטה‪,‬‬

‫(לא לבקש עוד קפה אחרי השלישי ולא לשתות את המים אחרי קריטית בעיני המתבונן‪ .‬חיפה‪ ,‬תל אביב וירושלים זכו כל אחת‬

‫שתיית הקפ ‬ה(‪ ,‭‬הייקים הזמינו אלה את אלה ל'קפה קרנצכן' לייצוג נדיב של תרבות השתיה המרכז אירופית ועל כן נאמר רק‬

‫ועל פי עדות הייקה המוסמך עלי בלום הוא נקרא קפה פרחוני שחלומו של הרצל קרם קרום וגידים‪ .‬אך בתי הקפה בארץ השתנו‬
‫‪ Bluemchenkaffee‬וזאת משום שהיה‬
‫מאז העלייה החמישית‪ .‬פחות עיתונים ויותר מסכי טלוויזיה או‬
‫כל כך דליל עד כי אפשר היה לראות את הפרחים המצויירים על מחשב‪,‬איןמקומותקבועים‪,Stammtische‬ישפחותשטרודל‬

‫תחתית ספל הפורצלאן‪ .‬האמריקנים הורגים את מה שהם קוראים ויותר בורקס (מצויינים למרבה הצער) נראים פחות בגדים ויותר‬

‫לובטעות'קפה'‪,‬בכדוריהזכוכיתהמתחממיםעלפלטהחשמלית‪ ,‬תכליתיות‪ ,‬פחות שיחות ויותר טלפונים‪ .‬לא פעם רואים בני זוג‬

‫יוצאי תימן לימדו אותי לשתות משקה‪-‬קפה הקרוי ג'ישר המופק יושבים על ספל קפה וכל אחד מהם מחזיק טלפון סלולארי ליד‬

‫מקליפת הפולים‪ ,‬וטעמו כטעם התה‪ ,‬הוא אינו מכיל קפאין והוא האוזן ואני משתעשע במחשבה שאולי הם מדברים זה עם זו‬

‫טוב לאבנים בכליות‪ .‬מנהגי הקפה באתיופיה שונים מן המוכר לנו‪ ,‬בטלפון החכם שלהם? רק מחשבה‪.‬‬

‫וקלייתו ובישולו במחבת – תוצאתם קפה סמיך ומרוכז מאד‪ .‬ומה מתבקש יותר מאשר לסיים בציטטה מעגנון בעניין הקפה‬

‫אגרונום מסור בשם ישראל גינדל אף ניסה לגדל את צמח הקפה בארץישראל?מנפרדהרבסטושירהיושביםבביתקפהבירושלים‬

‫בישראל‪ ,‬אך על מידת הצלחתו של המיזם אנחנו יודעים בעיקר ובעל המקום ("לבוש שחורים ומצוחצח ומגולח יפה עד שהכחילו‬

‫מן הספר שהוא כתב על גידול קפה בארץ‪ .‬למרבה הצער שיח לחייו מרוב גילוח") בא ושוטח באזניהם את משנתו המקצועית‪:‬‬

‫הקפה היציב ביותר שגדל בארץ הוא השיח (הקולני למדי) של "התחיל מספר על עצמו שהוא פנים חדשות כאן בפלשתינא‬

‫היושבים על גזעי הבר המוגבהים באספרסו‪-‬ברים ברחבי ארצנו‪ .‬ובירושלים ומימיו לא עלתה על דעתו שביום מן הימים יבוא לכאן‪,‬‬

‫אם כי שמעתי על עץ קפה שגדל בגינת ביתה של גברת אחת כל שכן לדור כאן‪ ,‬אלא הוסיף ואמר‪ ,‬מאחר שבאתי לכאן רציתי‬

‫בחולון ושרד את התנאים האקלימיים הלא ממש אופטימאליים לייסד כאן בית קהוה כאותו שהיה לי בברלין‪ .‬בדעתי היתה תחילה‬

‫לגידולו של קפה בארץ הקודש‪ ,‬מולדתו הבלתי מעורערת של לפתוח לי בית קהוה בתל אביב שהיא עיר דינאמית וכל בני הארץ‬

‫מצויים שם אלא משראיתי את בתי הקהוה שם בתל אביב שחציו‬ ‫הקפה בוץ ושל הנסים הקשורים בו‪.‬‬

‫גילוי נאות‪ :‬אומנם שתיתי סוגים לא מעטים של קפה‪ ,‬אבל עוד לא של בית הקהוה בחוץ סילקתי דעתי מתל אביב‪ ,‬שאני גברתי‬

‫העזתי להזמין (באינטרנט) קופי לואק‪ .‬זה קפה שהמיתולוגיה שלו ואדוני אני רואה את בית הקהוה כמוסד‪ ,‬שאדם ממלט עצמו אליו‬

‫אומרת כי הוא מופק מאיסוף הפולים שמותיר מאחוריו (בעצם מן הרחוב ולא שמושך עמו את הרחוב‪ ,‬ואילו בתל אביב יושבים‬

‫מאחורי אחוריו) מכרסם באיי סומטרה‪ .‬הוא מקפיד לבחור רק להם שותי קהוה ברחוב כאילו שותים גזוז ולא קהוה‪".‬‬

‫את פולי הקפה המשובחים ביותר‪ .‬הוא צורך רק את האלמנט (עגנון‪ ,‬שירה עמ'‪)22‬‬

‫הדובדבני שבפרי ואת הפולים הוא משאיר מאחור לאניני טעם‪.‬‬

‫שש מאות דולר לקילו ועוד יש הטוענים‬

‫שזה קפה מצוין‪ .‬גילוי פחות נאות הוא שאני‬

‫כנראה בדרך הנכונה לפצח את הסוד‪ ,‬כי בני‬

‫טוען שהוא לא מבין איך יכול מישהו שכתב‬

‫ספר על קפה להכין כזה "חרא של קפה"‬

‫בבית‪ .‬אז הנה לכם‪ :‬שש מאות דולר אני יכול‬

‫אולי להשיג בשביל הקפה שלי‪ ,‬אם רק אדע‬

‫לשווק אותו נכון‪.‬‬

‫בתמצית הקיצור האפשרי נסכם ונאמר‬

‫שמסירותם של ישבני בתי קפה גברה‬

‫על חורשי המזימות‪ ,‬והקפה הוא המצרך‬

‫(קומודיטי) השני בסחר הבינלאומי‪ ,‬אחרי‬

‫נפט‪ .‬חישבתי שבימי חיי עד כה שתיתי‬

‫בוודאי יותר מעשרת אלפים ליטר קפה‬

‫(וזה בחישוב זהיר ומק ‬ל(‪ .‭‬הדבר הופך אותי‬

‫למיכלית מלאה קפאין ולסמכות (בעיקר‬

‫צילום‪ :‬דן נטף‪ .‬קפה עטרה בירושלים(מיסודה של משפחת גרינשפן)‬ ‫בעיני עצמי) בכל הנוגע למשקה הנפלא הזה‪.‬‬
‫אבל קפה הוא לא רק המשקה‪ ,‬כפי שאמר‬

‫עמ' ‪9‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫בית הקפה הווינאי ויושביו היהודים‬

‫מאת‪ :‬ניצה פרילוק‬

‫והביטאונים המקצועיים‪ ,‬דבר שארך לפחות שעה ומחצה‪ ,‬אז‬ ‫"בווינה ממתין לך בית קפה בכל‬
‫פינה"‪ ,‬כתב שטפן צוויג ("מנדל של‬
‫הגיעו השיחות עם חברים והזיות‪-‬בדד‪".‬‬ ‫הספרים")‪ .‬ספות קטיפה‪ ,‬שולחנות‬
‫נושאי לוח שיש‪ ,‬קופה רושמת‬
‫(מתוך אלטנוילנד‪ .‬תרגום מכתב היד הגרמני ‪ -‬מ‪.‬ד‪).‬‬ ‫מאלומיניום בוהק‪ ,‬תנור ברזל‪ ,‬תא‬
‫טלפון‪ ,‬שולחן ביליארד‪ ,‬עיתונים‬
‫גל של פליטים יהודים מרוסיה ומגליציה הגיע לווינה‬ ‫וכתבי עת‪ ,‬חיפוי עץ על הקירות –‬
‫בראשית המאה העשרים (מלחמת רוסיה‪-‬יפן)‪ ,‬והתעצם‬ ‫קטלוג פריטים אלה מיטיב לתאר את‬
‫בימי מלחמת העולם הראשונה‪ .‬ביניהם היו כאלה שערקו‬
‫מצבא הצאר‪ ,‬דוגמת הסופרים גרשון שופמן ודוד פוגל‪,‬‬ ‫חללו של מוסד בורגני זה בימי ע ָברו הזוהר‪.‬‬
‫שיצירתם שקועה בעיר ובבתי הקפה‪ .‬מערבולות המהפכה‬ ‫שובל ארוך של סצנות מתקשר לבתי הקפה של וינה‪:‬‬
‫הרוסית ומלחמת האזרחים הניעו יהודים נוספים להתקדם‬ ‫מקומות של שתייה ואכילת עוגה‪ ,‬של קריאת עיתונים‪,‬‬
‫מפגשי ֵרעים‪ ,‬שיחות הגות וחיזורי אהבה‪ .‬תמונה זו עולה‬
‫מערבה‪ ,‬אל וינה‪.‬‬ ‫מיצירות ספרות רבות‪ ,‬שבהן משמש בית הקפה זירת‬
‫אחד מאותם מהגרים יהודים נכנס לנובלה "מנדל של‬ ‫התרחשות עיקרית (או משנית)‪ .‬מרחב סגור זה‪ ,‬הפועל‬
‫הספרים"‪ .‬יעקב‪-‬מנדל עזב את בית המדרש לרבנים‪ ,‬והיה‬ ‫על פי סדריו‪ ,‬מוגן לכאורה מטרדות החוץ הנשקף דרך‬
‫לסוחר בספרים משומשים בווינה‪ ,‬בבית הקפה "גלוק"‪.‬‬ ‫פתחי הזכוכית‪" .‬ישיבת בית הקפה תריס היא בפני ֶהכ ַרח‬
‫זיכרונו הפנומנלי מאפשר לו לדקלם בשטף רשימות‬ ‫הפעולה הממרר את החיים‪ ...‬המדרגה האחרונה שלפני‬
‫ארוכות של ספרים ומחברים והוצאות ותאריכים ומחירים‬ ‫הנירוונה [‪ .]...‬כשנכנסת לבית הקפה‪ ,‬הרי זה כאילו נכנסת‬
‫– ועל כך גאוותו ומחייתו‪ .‬סטודנטים‪ ,‬וגם אספנים‪ ,‬עולים‬ ‫לחג‪ ...‬ניטל מעליך בבת‪-‬אחת העול המעיק" (ד' פוגל‪,‬‬
‫אליו לרגל לאיתור ולקנייה של ספרים ופרסומים נדירים‪,‬‬
‫הנחוצים להם לכתיבת עבודות לאוניברסיטה‪ .‬צוויג עיצב‬ ‫"חיי נישואים")‪.‬‬
‫בדרמטיות וברגשנות את ה"קבוע" המיתולוגי שבית הקפה‬ ‫במפנה המאה העשרים נתפשו בתי הקפה‪ ,‬לטוב ולרע‪,‬‬
‫כמרחב יהודי‪ .‬לכאן הגיעו סטודנטים יהודים שלמדו‬
‫הוא מרכז עולמו‪.‬‬ ‫באוניברסיטה הסמוכה‪ ,‬פעילים ציוניים מגליציה ואנשי‬
‫האפיזודה הווינאית החדשה (‪ )1925-1913‬השפיעה על‬ ‫הבוהמה – סופרים ועיתונאים‪ ,‬מוציאים לאור ומפיקים‪ .‬יש‬
‫המודרניזם העברי‪ .‬היו אף שהגזימו וטענו כי התפתח "נוסח‬ ‫המכנים את בית הקפה – "החלל השלישי" (שחר פינסקר)‪,‬‬
‫וינה" בספרות העברית‪ ,‬וסימניו‪ :‬נטייה לקיצור‪ ,‬פשטות‬
‫ואילו ולטר בנימין הגדירו כ"מרפאה של מחשבות"‪.‬‬
‫ומינימליזם סגנוני‪ ,‬קדרות אורבנית ונימה גרוטסקית‪.‬‬
‫שופמן‪ ,‬אמן הסיפור הקצר‪ ,‬תיאר את בית הקפה הווינאי‬ ‫היצירה העברית ובית הקפה‬
‫בימי המלחמה ("הראשונה")‪" .‬עיתוני הבוקר בבית הקפה‬ ‫רומן החזון של תיאודור הרצל‪" ,‬אלטנוילד"‪ ,‬נפתח בתיאור‬
‫הבהיקו ורשרשו‪ ,‬רעננים וריחניים‪ ,‬ומתוקות היו הידיעות‬ ‫עלם בן ‪ ,23‬דוקטור טרי למשפטים מאוניברסיטת וינה‪,‬‬
‫על תבוסות הרוסים" ("מלחמה ושלום")‪ .‬בחוץ‪ ,‬ברחובות‪,‬‬ ‫"משכיל ומיואש"‪ ,‬התוהה על דרכו בחיים לנוכח ספל‬
‫שוטטו שוטרים חדי עין במצוד אחר משתמטים מחובת‬ ‫קפה‪" :‬ד"ר פרידריך לוונברג ישב‪ ,‬שרוי במלנכוליה עמוקה‪,‬‬
‫הגיוס ואחר זרים שנחשדו בריגול‪ .‬עשן הסיגריות הכבד‬ ‫ליד שולחן השיש העגול בבית הקפה שלו‪ .‬זה היה אחד‬
‫שבפנים – כאילו נועד להסתיר את שותי הקפה מעיניהם‬
‫("במצור ובמצוק")‪ .‬בחזית‪ ,‬חלם החייל שבשוחות על איים‬ ‫מאותם בתי קפה ישנים ונינוחים באזור אלזרגרונד‪ .‬הוא נהג‬
‫של שלווה‪" .‬בהיותו ב'שדה' הרהר תמיד‪ :‬בתום המלחמה‪,‬‬
‫אך ישוב לביתו‪ ,‬ילך תיכף אל בית הקפה הקבוע שלו‪ ,‬י ֵשב‪,‬‬ ‫לבוא לשם מזה שנים‪ ,‬עוד מימי היותו סטודנט‪ .‬בהרגל של‬
‫יעשן ויביט בחלון – נערה עוברת‪ ,‬מנקה ארובות‪ ,‬שלג‬
‫בירוקרט‪ ,‬נהג להיכנס סביב השעה החמישית אחרי הצהריים‪.‬‬
‫נופל‪ ...‬והנה בא היום – ומה?" ("בחיק הטבע")‪.‬‬
‫הסטודנט ו"המורה לסיף"‬ ‫המלצר החיוור והחולה בירך אותו בהכנעה ולוונברג קד קידה‬

‫בין שתי מלחמות העולם היה לבית הקפה הווינאי‪ ,‬הסמוך‬ ‫אדיבה לעבר הקופאית‪ ,‬החיוורת אף היא‪ ,‬שעמה מעולם לא‬
‫לבניין האוניברסיטה‪ ,‬תפקיד חשוב נוסף‪" :‬מוסד הוראה"‬
‫המכין סטודנטים לבחינות גמר באוניברסיטה‪ .‬על‬ ‫החליף מלה‪ .‬אחר כך התיישב ליד שולחן הקריאה העגול‪,‬‬

‫שתה את הקפה שלו‪ ,‬קרא את כל העיתונים שהמלצר הקפיד‬

‫להביא לו‪ .‬כאשר סיים את היומונים‪ ,‬השבועונים‪ ,‬המצחיקונים‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪10‬‬





‫רבות להבנה ההדדית‪ .‬התקדמות ביחסים עם משרד החוץ חיובית הם שיעשו את העבודה‪ .‬אחרי שקבלנו הסכמה‬
‫הסיני בבייג'ינג ניכרה רק מאוחר הרבה יותר; היה עלינו ברורה לפתיחת משרד קישור אקדמי בבייג'ינג ממשרד‬
‫להתגבר על שנים של אינדוקטרינציה ערבית שהביא החוץ הופעלה ה"משלחת אקדמית" שלנו בראשות מדען‬
‫לחוסר מידע מאוזן על ישראל בסין‪ .‬היינו חייבים לנקוט ידוע‪ ,‬הפרופסור יוסי שלהבת יבל'א‪ ,‬מומחה גדול במדעי‬
‫גישה סבלנית של התמדה וכבוד ביחסי העבודה בינינו‪ .‬קרקע‪ .‬הוא הווה דוגמא מובהקת ומעולה של איש מחקר‬
‫כדי למצוא דרך לחדור לסין‪ ,‬היה צורך לנסות לעקוף המשלב ידע מדעי עצום עם גישה מעשית ומוכוונת מטרה‪.‬‬
‫את משרד החוץ הסיני בלי להכעיסו בהעלאת הסכסוך לצידו של פרופ' שלהבת הוצב מעט מאוחר יותר ה"יועץ‬
‫המזרח‪-‬תיכוני על סדר היום במגעינו בהונג קונג‪ .‬בו המדיני"‪ ,‬הדיפלומט הבכיר זאב סופות המנוח‪ ,‬שנשלח ‪30‬‬
‫בזמן היה עלינו למצוא שותפים סינים המסוגלים להפיק שנה קודם לכן ללמוד סינית ויכול היה עכשיו לעשות בכך‬
‫תועלת משיתוף הפעולה בינינו‪ ,‬קרי "לטעת ביחד את העץ שימוש‪ .‬שנתיים לאחר מכן הוא הפך לשגרירנו הראשון‬

‫וליהנות מפירותיו"‪ .‬התחלנו להכשיר את הקרקע "לנטיעת בסין‪.‬‬
‫העץ" עם עמיתים סיניים פוטנציאליים‪ .‬לקח לנו זמן מה התמקדנו בהבאת המדענים הטובים ביותר שלנו לכינוסים‬
‫לזהות את המתאימים במערכת הממשלתית‪ ,‬כלומר את בסין‪ ,‬והם זכו בכבוד רב ממארחיהם‪ .‬אנשינו תודרכו‬
‫אלה שרצו לייבא לסין מדע וטכנולוגיה מודרניים‪ ,‬על פי בהונג קונג בדרכם לסין וכשחזרו דיווחו על התרשמותם‬
‫מדיניות "ארבע המודרניזציות" עליה הכריז דנג‪-‬סיאו‪ -‬לגבי הצרכים והעדיפויות של סין‪ ,‬ואפשרו לנו לרכז את‬
‫פינג‪ .‬הצענו לחבור לאקדמיה הסינית למדעים‪ ,‬כמתאמת‪ -‬מאמצינו בנושאים החשובים ולחזק את הקשרים עם‬

‫על של מוסדות מחקר ואוניברסיטאות‪ ,‬כשותפה בכירה הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫ואמינה‪ ,‬שחבריה הפכו לעמיתים מצוינים‪ .‬מאותו זמן ואילך העבודה הקשה שלנו‪ ,‬עם תמיכה מאוד יעילה של‬
‫הופנו כל מאמצינו לאיתור השותפים הסינים המתאימים האקדמיה הישראלית למדעים ושל משרדי הממשלה‪,‬‬
‫וזיהוים‪ ,‬אליהם העברנו חומרי הסברה מתאימים – בדפוס הקלו על תהליך ההסתגלות ההדדית בסין‪ ,‬לטובת שני‬
‫ובאמצעים חזותיים‪ ,‬על ישראל‪ ,‬חלקם בסינית‪ .‬הזהרנו הצדדים‪ .‬לקח לנו חמש שנים מאז שהתחלנו "לחפור את‬
‫הבאר" מהונג קונג ועד‬
‫שהוצב שלט האקדמיה‬
‫למדעים על דלת המשרד‬
‫בבייג'ינג‪ .‬לקח לנו עוד‬
‫שנתיים להקים הביתן‬
‫מעל לבאר ולהציב את‬
‫שלט השגרירות על אותה‬

‫דלת‪.‬‬
‫עכשיו כאשר אנו‬
‫חוגגים ‪ 25‬שנה ליחסים‬
‫דיפלומטיים מלאים‪ ,‬אנו‬
‫יכולים להביט אחורה‬
‫בשביעות רצון‪ ,‬ולצפות‬
‫לעתיד‪ ,‬עם הרבה‬
‫תקווהעל ש"נטענו את‬
‫העץ ביחד"‪ ,‬והתחלנו‬
‫ליהנות מפירותיו ביחד‪,‬‬
‫חרף קשיים צפויים ובלתי‬
‫צפויים בדרך‪ .‬בל נשכח‪,‬‬
‫אנחנו רק בתחילתה‪,‬‬
‫בשירות שני העמים‬

‫את אנשי המקצוע שלנו‪ ,‬שהיו מאוד נלהבים‪ ,‬כי עליהם ההיסטוריים שלנו‪.‬‬
‫להתאזר בסבלנות‪ :‬עבודה בקהילה קטנה ובחברה בסיכום אישי אוכל לומר שהעבודה עם סין‪ ,‬למען ישראל‬
‫מצומצמת כשלנו‪ ,‬שונה מאוד מעבודה בארץ ענקית עם וסין‪ ,‬גרמה לי סיפוק אדיר‪ ,‬כאשר רגשי הכבוד לעם הסיני‬
‫אוכלוסייה של למעלה ממיליארד איש‪ .‬בדבר אחד היינו ולתרבותו ואמונתי בעתיד שיתוף הפעולה בינינו היו נר‬

‫בטוחים – עניין משותף‪ ,‬אנושיות‪ ,‬כבוד הדדי וסביבה לרגליי‪.‬‬

‫הכותב היה מנכ"ל משרד החוץ‪,‬‬
‫המאמר נכתב באנגלית לקובץ העומד לצאת לאור בארה"ב ‪":‬סין‪-‬ישראל‪ :‬במלאת ‪ 25‬שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן"‪.‬‬

‫מאנגלית‪ :‬מרים שטיין‪-‬גרוסמן‬

‫עמ' ‪13‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫זוכרים ומזכירים‬

‫ראובן מרחב מלווה בידי נכדתו מדליק משואה ב'משואה'‪.‬‬ ‫משואה במשואה‬
‫צילום עבור מכון משואה‪ :‬אסף שילה‪/‬ישראל סאן‬
‫ •טקס שאין עמו לקח‪ ,‬אינו אלא התכנסות חסרת‬
‫משמעות‪.‬‬

‫ •משואה שאינה מורה דרך ומקרינה אור של רעיון‪,‬‬
‫אינה אלא גוף תאורה בלבד‪.‬‬

‫ •לפיכך חובתנו לעשות הכל כדי שלמשואות שהדלקנו‪,‬‬
‫ששת עמיתי ואני‪ ,‬תהיה משמעות עמוקה ולקח אנושי‬
‫לנו ולעולם‪ .‬ייעודן הוא להורות על הדרך הישרה בה‬
‫נלך‪ ,‬לחשוף את גילויי תרבות השקר המתרבים בארץ‬

‫ובעולם ולהקרין אור של תקווה לדורות‪.‬‬
‫ •אם לא נעשה זאת‪ ,‬כיהודים‪ ,‬כישראלים וכדרי עולם‪,‬‬
‫ולא נשמור על צלם אנוש וכבוד האדם באשר הוא‪ ,‬גר‬
‫ותושב‪ ,‬הרי אנו מסלפים את מורשת עמנו וחוטאים‬

‫לזכרם של מיליוני אחיותינו ואחינו‪.‬‬

‫דברי ראובן מרחב בהדלקת משואת התקומה ב'משואה'‪ ,‬תל יצחק‪ ,‬יום‬
‫הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬כ'ז ניסן תשע'ז‪23.4.2017 ,‬‬

‫דוד רובינגר‬

‫צילום‪ :‬אבי דודי‬ ‫אחרי ששים שנות צילום‪ ,‬הדמות של דוד רובינגר עצמו‬
‫הפכה להיות אייקון‪ ,‬כמו הצילומים שלו‪ .‬לא מכבר הלך‬
‫הוציאו בעברית‪ .‬עד כדי כך היה חלקם של דוברי הגרמנית‬ ‫לעולמו שבע ימים והותיר עדות מצולמת מתקומתה‬
‫דומיננטי בהתאגדות המקצועית של הצלמים‪.‬‬ ‫ובניינה של אומה ומדינה‪ .‬בערוב ימיו הוטרד דיטי‪ ,‬יליד‬
‫וינה‪ ,‬מן הקורה במדינה‪ .‬פעם סיפר בעצב על כתבה‬
‫יקינתון‪ :‬היכן צריך להתמקם כדי להשיג את התמונה‬ ‫מצולמת שהכין בימי אחת המלחמות בשדה התעופה בן‬
‫הטובה ביותר‪.‬‬ ‫גוריון‪" :‬משפחות של עולים מאמריקה עמדו בתור לטוס‬
‫לניו יורק‪ .‬שאלתי אותם האם זה הזמן לנטוש‪ .‬אמרו לי‪:‬‬
‫רובינגר‪ :‬אין לי על כך תשובה שתתאים לכל צילום ולכל‬ ‫חווינו קצת מלחמה ועכשיו אנחנו נוסעים הביתה‪ ,‬לנוח‪".‬‬
‫זווית אני יכול רק לצטט עורך צילומים ידוע שפעם אמר‬
‫לי‪" ,‬אני סומך עליך תמיד שתהיה שם כדי לקלוט את‬ ‫הדברים הבאים מתוך ראיון בגליון הצילום‪ ,‬יקינתון ‪273‬‬
‫הצפוי אבל עוד יותר מזה אני מצפה ממך שתהיה מוכן‬ ‫רובינגר‪ :‬תראה‪ ,‬צילום היא שפה‪ ,‬והיא הפכה להיות לי‬

‫לקלוט את מה שהאחרים לא מצפים לו‪".‬‬ ‫טבע שני‪.‬‬
‫יקינתון‪ :‬האם יש משהו יקי בצילום? אולי משמעת? אולי‬

‫הקפדה?‬
‫רובינגר‪ :‬אתה יודע איך סטף ורטהיימר התחיל? כמתקן‬
‫מצלמות אצל צלם ברחוב בן יהודה בתל אביב‪ .‬ותראה‬
‫לאן הגיע‪ .‬הצלחתו מתחילה ביקיות‪ .‬כשהקמנו בארץ‬
‫(ב‪ )1952‬את איגוד צלמי העיתונות‪ ,‬כמעט מובן מאליו‬
‫ששפת הדיונים היתה גרמנית‪ .‬רק את הסיכום וההחלטות‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫ארי רט‬
‫מאת‪ :‬יונתן לבני‬

‫הראשון של ישראל‬ ‫את ארי רט הכרתי באמצעות אחיו משולם‪ ,‬שהיה חברי‬
‫בקהיר‪ .‬לאחר שפרש‬ ‫ושותפי משך שנים רבות‪ .‬ארי (ארנולד) נולד לפני ‪92‬‬
‫מהעתון הוא בילה את‬ ‫שנה בוינה שבאוסטריה‪ .‬אימו נפטרה כשהיה ילד צעיר‪.‬‬
‫ימיו בטיסות בלתי פוסקות בין ישראל לאירופה‪ ,‬כשהוא‬ ‫יחד עם אחיו הבוגר בכמה שנים‪ ,‬משולם (מקסימיליאן או‬
‫מרצה בכל מקום בשפת האם ‪ -‬גרמנית ובעזרת האזרחות‬ ‫מקסי לחבריו)‪ ,‬הוא עלה ארצה עם הקינדרטרנספורט של‬
‫האוסטרית שהושבה לו ב‪ ,1980 -‬נפתחו בפניו דלתות‬ ‫עלית הנוער ב‪ ,1938 -‬זמן קצר לאחר האנשלוס‪ ,‬החיבור‬
‫נוספות באוסטריה ובגרמניה‪ .‬רט זכה לעיטורי מופת רבים‬ ‫בין אוסטריה וגרמניה‪ .‬הוא היה בין מקימי קיבוץ חמדיה‬
‫וגבוהים בשתי המדינות‪ .‬בטרם מותו עוד הספיק לפרסם‬ ‫שבעמק בית שאן‪ .‬בשנת ‪ 1946‬נשלח לארה"ב כשליח‬
‫אוטוביאוגרפיה בשם "ארי פרושו אריה"‪ .‬עם הסתלקותו‬ ‫תנועת הבונים ושם עסק בין היתר ברכש עבור ההגנה‪ .‬עם‬
‫הלך לעולמו אריה במובנים רבים ומי שהטביע את חותמו‬ ‫זאת‪ ,‬עיר הולדתו וינה‪ ,‬המשיכה לזרום בעורקיו למרות‬
‫על עיתון חשוב ששמש בזמנו שופר ליברלי לקהילה‬ ‫שעזבה בגיל צעיר‪ .‬הוא שב אליה לראשונה ב‪ ,1948-‬זמן‬
‫האנגלוסכסית ולקהילה דוברת הגרמנית שגם היא קראה‬ ‫קצר לאחר סיום המלחמה כשמצא אותה לדבריו‪" :‬עיר‬
‫את הג'רוסלם פוסט‪ ,‬בפרט לאחר שהעתון היומי בשפה‬ ‫רפאים כמו בית קברות ענק" ‪ .‬בוינה הוא גם שב וגר‬
‫בשנים האחרונות ובה אף נפטר‪ .‬את הקריירה העיתונאית‬
‫הגרמנית שבק חיים‪.‬‬ ‫העניפה שלו החל בשנת – ‪ ,1957‬עת הצטרף לעתון‬
‫ג'רוסלם פוסט‪ .‬שמונה עשרה שנים לאחר מכן הוא מונה‬
‫דברים לזכרו של ארי רט ז"ל מאת‪ :‬אורי בר‬ ‫כעורך העיתון ומנהלו הכללי‪ ,‬משרה בה החזיק עד ‪,1989‬‬
‫עת פרש מהעתון עם חילופי הבעלים ושינוי הקו המדיני‬
‫בתאריך ‪ 12.1.2017‬הלך‬ ‫והמהפך הרדיקלי שהעתון עבר‪ .‬הקול העיתונאי שלו לא‬
‫לעולמו ארי רט‪ ,‬בגיל‬ ‫נדם עם העזיבה של הפוסט והוא המשיך להיות מרצה‬
‫‪ ,92‬מגדולי העיתונאים‬ ‫ועיתונאי פרילנס‪ .‬ארי רט היה מזוהה כל ימיו עם מפלגת‬
‫והפובליציסטים שקמו‬ ‫העבודה ופיעם בו ללא הפסקה משך כל חייו‪ ,‬הרצון‬
‫למדינת ישראל‪ .‬למען‬ ‫להביא שלום בין ישראל לבין הפלסטינאים כמו גם הצורך‬
‫גילוי נאות ארי היה חבר‬ ‫ליצור גשר של הבנה בין העמים בכלל ובין אוסטריה‬
‫קרוב ויקר של משפחתנו‬ ‫והעם היהודי בפרט‪ .‬ארי היה 'איש של אנשים' כפי שרבים‬
‫עוד בוינה‪ .‬דנית ואורי בר תל אביב ארי רט עם דנית בר ביוםמשפחתו‬ ‫הגדירוהו‪ .‬בין חבריו הקרובים היו ראשי ממשלות של‬
‫גרה ברחוב בו התגוררה הולדתו ה ‪ 90‬שנחוג בתל אביב בינואר ‪2015‬‬ ‫אותה תקופה‪ :‬דוד בן גוריון‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬משה‬
‫משפחתה של דנית ועלה‬ ‫שרת וגולדה מאיר‪ .‬תדי קולק אף הוא וינאי‪ ,‬היה בין ידידיו‬
‫לארץ בגיל ‪ ,13‬יחד עם אמה חוה שורץ לבית ויינר‪ ,‬בקבוצת‬ ‫ומוקיריו‪ .‬אך גם בקרב מנהיגי אירופה הוא היה בן בית‬
‫הילדים האחרונה שניצלה מוינה‪ ,‬הודות לפעילותם של‬ ‫מבורך והוא קיים יחסים קרובים תוך שימוש בשם פרטי‬
‫אהרון מנצ'ר וסיני אוקו ז"ל‪ ,‬בחודש נובמבר ‪ .1938‬עד ימיו‬ ‫עם מנהיגים כמו הקנצלר האוסטרי ברונו קרייסקי‪ ,‬קנצלר‬
‫האחרונים היה בקשר עם משפחתנו‪.‬‬ ‫גרמניה וילי ברנדט והמוציא לאור הידוע‪ ,‬אקסל שפרינגר‪.‬‬
‫הוא היה דמות נוכחת ומשפיעה בחיי התרבות והרוח‬ ‫לאחר מותו הוא הובא לקבורה בישראל‪ ,‬בקיבוץ גבעת‬
‫של ירושלים‪ ,‬בעיקר בתקופתו של ראש העיר המיתולוגי‬ ‫השלושה‪ ,‬ליד אחיו משולם‪ .‬עם זאת הוא תמיד חי את‬
‫טדי קולק‪ ,‬אף הוא יליד וינה‪ .‬על תרומתו של ארי לעיר‬ ‫הדואליות של יהודי אוסטרי ששורשיו שם וענפיו צומחים‬
‫ולמדינה העיד כבוד נשיא המדינה‪ ,‬מר ראובן ריבלין‪,‬‬ ‫בישראל‪ .‬לאחר מותו נערך לו טקס מרשים רב משתתפים‬
‫בדברי ההספד שנשא בשמו אברום בורג בלוויה‪.‬‬ ‫בוינה שם נדון בין היתר פועלו והאידיאולוגיה שליוותה‬
‫אותו כל חייו‪ .‬ארי נשאר אידיאליסט החותר לשלום עם‬
‫הפלסטינאים עם נקודת מבט ליברלית ולכן לא מצא עוד‬
‫את מקומו בג'רוסלם פוסט‪ ,‬משזה נמכר למוציא לאור‬
‫ימני שרצה והצליח להסיט את הקו המערכתי של העיתון‬
‫הליברלי לכיוון מחשבתי ימני‪ .‬עם זאת השנים בהם כיהן‬
‫כמנהל העיתון ועורכו גרמו לעיתון להפוך מעיתון מקומי‬
‫כמעט בלתי ידוע‪ ,‬לעיתון מפורסם ומוערך בעולם כולו‪.‬‬
‫הוא היה בעל הסקופ על המפגש בין הקנצלר הגרמני‬
‫קונראד אדנואר לבין דוד בן גוריון והוא שסלל את הדרך‬
‫לאחר ביקור סאדאת בארץ‪ ,‬ליצירת קשרים עבור שגרירה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫קוראים‬

‫אומר בהקדמה דניאל ש"ק דור שני לדיפלומטים בכירים‪,‬‬ ‫יומן טרזין‬
‫בנם של עליזה וזאב ש"ק‪" :‬עניין השואה מעולם לא היה‬

‫טאבו בביתנו‪ .‬הוא היה נוכח‪ ,‬אבל לא כצל מאיים‪ ,‬אלא‬

‫אולי אפילו להפך‪ ,‬כמקור כוח והוכחה לכך שהחיים למרות‬ ‫עליזה אהרמן ש"ק‬
‫הכל‪ ,‬ראויים שיחיו אותם עד תום‪ .‬רוח טרזין‪ :‬מרי ללא‬ ‫הוצאת בית טרזין‬
‫נשק‪ ,‬ניצחון הרוח וקצת הומור צ'כי כמובן [‪ ]...‬נדמה שאת‬

‫על היומן קראנו בגיליון קודם של יקינתון‪ ,‬בכתבתה המרד הם המשיכו גם אחרי השחרור‪ ,‬בכך שלא נכנעו‬
‫של תמר הורביץ ליבנה ועתה יצא הספר לאור‪ .‬אמרה לטרגדיה והישירו מבט קדימה אל אופק שמילא אותם‬
‫ידועה של 'כהן התקשורת הגדול'‪ ,‬מרשל מקלוהן‪ ,‬אומרת שוב בתקווה‪ ,‬בחדוות חיים ועשייה‪ ,‬וכן – אפילו באהבת‬
‫שהמדיום הוא המסר‪ .‬זה נכון גם לגבי ההבדל בין עיתון אדם‪".‬‬
‫לספר‪ .‬ספר מעביר‪ ,‬בעצם הפורמאט שלו‪ ,‬משהו שעיתון מאמרה המקדים של הד"ר מרגלית שלאין‪ ,‬היועצת‬
‫לא מעביר ונכון הדבר גם לגבי הספר שלפנינו‪' .‬יומן טרזין' האקדמית של בית טרזין‪ ,‬מאיר את נפתולי הדרך‬
‫שהיתה מנת גורלם של אסירי טרזין (אלה שלא חזרו‬
‫ואלה ששרדו) תחת מאמצי ההסוואה (‪ )TARNUNG‬של‬ ‫הוא סיפור שמבטא את מוצקות הנפש לעומת שבריריות‬
‫הגוף‪ .‬יש בו ביטוי לעמוד שידרה וגבורה מתוך תחושת‬
‫שליחות‪ .‬על כל מעשיה של עליזה אהרמן ש"ק‪ ,‬בימי הנאצים‪ .‬עצם קיומה של טרזיאנשטדט היתה תפאורה‬
‫השואה ואחר כך‪ ,‬מאיר מקור נסתר של כח פנימי‪ .‬בין אם מרושעת ומתוכננת היטב לטרגדיה שהמשיכה להתרחש‬
‫מדובר באיסוף החמרים ההיסטוריים והסתרתם בחומות עד הרגע האחרון (וגם אחריו) באירופה‪.‬‬

‫שתי התרשמויות אישיות (וכי השאר אינן אישיות?) מן‬ ‫הגטו‪ ,‬לאחר שזאב ש"ק‪ ,‬אז המדריך ולימים בעלה‪ ,‬נשלח‬
‫הספר‪ .‬האחת הגילוי‪ ,‬שעליזה אהרמן ש"ק ניהלה שני‬ ‫'למזרח' ועוד בטרם ידעה שגם הוא יינצל ויחד יחיו בארץ‬
‫יומנים‪ ,‬האחד אישי והשני היסטורי‪ .‬והעובדה השניה‬ ‫ישראל כבני אדם חופשיים וכשליחי העדות משם ומאז‪.‬‬
‫שהיא הפסיקה לצייר אחרי השואה‪ .‬העובדה הזאת מאירה‬ ‫עבודתה של עליזה ש"ק בטרזין בתחום התיעוד ההיסטורי‪,‬‬
‫באור הרואי את הציורים משם‪ .‬ההרואיות היתה כמובן‬ ‫בהיותה אסירה‪ ,‬מזכירה את חוג 'עונג שבת' של עימנואל‬
‫בעצם הציור עצמו שגילויו היה עלול להביא להוצאה‬ ‫רינגלבלום בגטו וורשה‪ .‬את עבודתה זו המשיכה לאחר‬
‫להורג כמו ב'מקרה' של בדריך פריטה (אבא של טומי‪-‬‬ ‫שנים בבית טרזין‪ ,‬לאחר שנים כ'רעייתו של' זאב שק‪,‬‬
‫והזכרון המרטיט בצורת ספר ליום הולדתו של טומי שיצא‬ ‫ממייסדי משרד החוץ הדיפלומט הבכיר וממייסדי בית‬
‫בהוצאת יד ושם)‪ .‬אני מתכוון לציור כשפה האלטרנטיבית‬
‫שהיתה 'זמינה' לעליזה ש"ק‪ ,‬ממש כמו נסיונות התקשורת‬ ‫טרזין‪.‬‬
‫של אוטיסט שלא שולט בשפה מדוברת‪ .‬הכליאה במחנה‬ ‫עיצוב הספר מרמז על פנימיותו‪ .‬צבע הכריכה כצבעה‬
‫נגעה במקום 'אחר' וממנו נבעו הציורים‪ .‬על הכוח‬ ‫של מחברת (יומן) ועליה שורות מן הכתוב ביומן‪ ,‬בשפה‬
‫הגרמנית באותיות עבריות‪ .‬במקרה אני שם לב למלים‬
‫האקספרסיבי של הציורים אי אפשר להכביר מלים‪.‬‬ ‫"דורח צופל ארשוססן" (נורה בדרך מקרה) וצילום של‬
‫ושלא תשתמע מן הדברים 'ביקורת אמנותית'‪ .‬אין כזו‬ ‫הצעירה היפה עליזה אהרמן ובגב הספר רישום מעשה‬
‫ולא יכולה להיות כזו‪ .‬הציורים שאצל שארלוטה סלומון‬ ‫ידיה‪ ,‬המתאר נערה‪-‬אשה מוטלת‪ ,‬כמעט צלובה‪ ,‬על כסא‪.‬‬
‫הפכו לסדרה תיאטרון או החיים היו אצל עליזה ש"ק‬ ‫כפסע בינה לבין המוות‪ .‬רק הנפש מחזיקה אותה‪ ,‬אבל‬
‫לסיפור אהבה‪ ,‬סרטון מצוייר מ‪ .1946‬סיומו של הסרט‬ ‫זה נודע רק מהטקסט‪ .‬גם הציורים הם חלק מ'עבודת‬

‫התיעוד'‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪16‬‬

‫(וסיומו של הספר) הוא הציור ‪ .THE HAPPY END‬תיאור הוציא אותו והשאיר אותו כדי שאראה אותו‪ .‬בקיצור‪:‬‬

‫של 'חיים חדשים' עם שירים וילדים משחקים (בוודאי הספר מצא אותי ולא אני אותו‪ .‬ליד שולחן בבית הקפה‬

‫חיי הגשמה ציונית)‪ .‬הכיתוב עצמו של סיום הסרט כתוב הסמוך ושעתיים אחר כך סיימתי את הקריאה ב'להיות‬

‫באדום‪ ,‬הצבע שמקורו אולי בטבילת המכחול בדם הניגר שחקנית' ומה להגיד לכם? התרגשתי‪.‬‬

‫מהטורסו ערוף הראש שהציירת (עליזה ש"ק מתארת את נאווה שאן אספה בצעירותה אלבום של תצלומים‬

‫ומאמרים עליה ועל תחילת הקריירה שלה וכותרתו היתה‬ ‫עצמה?) מציירת ברקע‪.‬‬

‫אכן "הפי אנד" שעצם כתיבתו המשמחת לאחר השואה רציתי להיות שחקנית‪ .‬בערוב ימיה לאחר קריירה ארוכה‬

‫לא מוחקת ולא יכולה למחוק את מה שהיה לפניו‪ ,‬אבל וחיים (וגם זה לא מובן מאליו) מלאי תוכן ותובנה היא‬

‫יכולה להסביר את ה'אלם הציורי' שגזרה על עצמה עליזה כתבה את האוטוביוגראפיה שלה בשם 'להיות שחקנית'‪,‬‬

‫בהוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫אהרמן ש"ק בחייה ה'פוסט שואתיים'‪.‬‬

‫מאז ילדותה רצתה וואווה שאנובה (כך נקראה בצ'כית)‬ ‫כוחו של ספר ‪1‬‬
‫ללכת בדרכי אמה ולעלות לבימה‪ ,‬ולא היתה דלת נעולה‬

‫מדי או מסך מורד מדי בכדי למנוע זאת ממנה‪ .‬שלא יווצר‬ ‫מאת מיכה לוי‬

‫הרושם כאילו שאן היתה דחפנית וידוענית מקצועית‪,‬‬

‫תככנית מן הסוג שעליו קוראים היום מדי יום בכרוניקה‬
‫בשובי מפראג‪ ,‬בעת העליה למטוס מצא עובד חברת העיתונאית‪ .‬להפך‪.‬‬
‫התעופה הצ'כית כי ה"טרולי" שלי נראה לו כבד מדי‪ .‬הוא מן הדברים עולה דמות צנועה‪ ,‬יודעת את שהיא רוצה‪ ,‬מקווה להשיג‬
‫שקל אותו ואכן התברר שמשקלו עולה על המותר‪ .‬אשר את יעדיה בתרבות‪ ,‬ידע מקצועי ובכשרון‪ ,‬אם כי חסרת מרפקים (פגם‬
‫על כן גזר את דינו של ה"טרולי" לטוס עם המזוודות ולא גנטי ידוע אצל יוצאי צ'כוסלובקיה)‪ .‬אי אפשר להעביר את כל הדברים‬
‫ככבודה אישית‪ .‬הויכוח לא עזר‪ ,‬ה"טרולי" נלקח ממני בסקירה קצרה אך די אם נמנה כמה 'תחנות' בדרכה כדי לקבל מתווה‬
‫והוצמדה עליו מדבקה מתאימה שדינו תא המטען עם דרכים‪ :‬תחילת דרכה בתיאטרון העירוני בפראג‪ ,‬בקולקטיב שחקנים‬
‫המזוודות‪ .‬נותרתי עם מעיל הגשם והספר שקראתי בעת פרגאי ובעוד בימות בפראג ומחוצה לה‪ .‬אחר כך ארבעה תפקידי‬
‫ההמתנה‪ .‬כאשר העובד ראה את הספר (ספרו של קארל משחק על הבימה במחנה הריכוז טרזין וחמישה מחזות בבימויה באותו‬
‫צ'אפק "חיים פשוטים" בשפת המקור) הוא שאל בפליאה‪ :‬מחנה שהתחזה ב ‪ TARNUNG‬הנאצי (הסוואה ׂ)לעיר שוקקת ולה‬
‫"אתה קורא את צ'אפק?" "ודאי" עניתי "מאז נעורי הוא מרכז תרבות‪ .‬אחרי המלחמה שבה והופיעה בצ'כיה עד עלייתה לארץ‬
‫הסופר האהוב עלי‪ .‬גם עכשיו רכשתי כאן שניים מספריו‪ ".‬ומכאן קצרה היריעה למנות את הופעותיה מ'הבימה'‪ ,‬ה'קאמרי'‪,‬‬
‫העובד הרהר מעט‪ ,‬ניגש אל ה"טרולי" תלש את המדבקות 'אוהל' והתיאטרון העירוני חיפה‪ .‬דומה שהיא היתה גאה בתיאטרון‬
‫'זווית' שליסודו היתה שותפה‪.‬‬ ‫שלפני רגע הצמיד‪ ,‬מסר אותו לידי ופלט‪" :‬סע לשלום"‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬כוחו האמיתי של הספר‪.‬‬
‫מתוך כנות גמורה על הדברים המובנים והלא מובנים‬

‫שעברה מצטיירת דמות בעלת נוכחות אנושית ומקצועית‬

‫מרתקת‪ ,‬אנושית ומקסימה‪ .‬תודה למרים שטיין גרוסמן‬

‫שהפנתה את תשומת לבי לספר‪ ,‬למספרת ולמסופר‬ ‫כוחו של ספר ‪2‬‬
‫בספר המרגש הזה‪.‬‬

‫מאת מיכאל דק‬

‫אחרי הגליונות על יהודי צ'כיה כתבה לנו הגב מרים שטיין עיר של חלום‬
‫גרוסמן על השחקנית נאווה שאן‪ ,‬יוצאת צ'כוסלובקיה‬

‫מחזות של אלזה לאסקר שילר‬ ‫שהתערתה בחיי התרבות בארץ‪ .‬היא הפנתה אותנו לספר‬
‫בעריכת מוטי סנדק‬ ‫'להיות שחקנית' שכתבה נאווה שאן‪ .‬חיפשנו את הספר‬
‫הוצאת סמטאות‬ ‫בלא הצלחה יתרה‪ ,‬בחנויות ובאינטרנט‪ .‬לא רבים שמעו‬

‫עליו אך היו כמה עותקים ברשת‪.‬‬

‫החידוש בספר זה הוא שהוא מביא‪ ,‬תחת כריכה אחת‪,‬‬ ‫והנה יום אחד אני הולך בירושלים לעבר 'הגלריה לספרות'‬
‫לראשונה בעברית‪ ,‬שלשה מחזות של אלזה‪ ,‬הנהר השחור‪,‬‬ ‫ברחוב ש"ץ‪ ,‬מקדש של ספרים משומשים‪ .‬בחוץ על‬
‫בתרגום אבישי מילשטיין‪ ,‬ארתור ארונימוס ואבותיו‬ ‫השולחנות הסופניים מוטלים ספרים מוזלים שורות‪-‬‬
‫בתרגומה של ביאטה אסתר פון‪-‬שוורצה‪ ,‬והמחזה אניואני‬ ‫שורות‪ .‬ומתוך כל השורות מתבלט לו ספר אחד‪ .‬אדום‪.‬‬
‫לא דמיינתי שהוא מתבלט ואני לא מאמין בתקשורת‬
‫בתרגומו של גד קינר‪-‬קיסינגר‪.‬‬ ‫אל חושית בין עצמות לעצמים אבל הספר נראה כספר‬
‫המחזות לצד דברי המתרגמים ודברים שנכתבו בידי אלזה‬ ‫שצועק " הנה אני! קרא אותי"‪ .‬הוא היה מונח שם‪ ,‬מחציתו‬
‫ועליה‪ ,‬בידי משוררים וחוקרים‪ ,‬מכונסים בקובץ היפה‬ ‫בתוך השורה ומחציתו בולטת החוצה‪ ,‬כאילו שמישהו‬
‫הזה‪ ,‬שקשה למנות את כל המתגייסים להוצאתו בתרומה‬

‫עמ' ‪17‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫שנפלה‪ ,‬ממקשי מכונת הכתיבה שלה‪ .‬בלי התיקון היא‬ ‫ותרומת דעת‪ .‬ראש וראשון להם הוא היוזם והעורך‬
‫לא תוכל להשלים את המחזה (דומני שזה היה המחזה‬ ‫מוטי סנדק‪ ,‬שהשקיע כנראה הרבה אהבה ולהט בכינוס‬
‫הספר ונועץ ברבים ששמותיהם מפארים את הספר‪ .‬הכל‬
‫אניואני‪ ).‬המכתב הוצע למכירה במחיר של ‪ 5000‬אירו‪.‬‬ ‫בשליחות של הערצת מי שיהודה עמיחי אמר עליה פעם‪:‬‬
‫בדרכים הראויות לעולמה ההזוי של אלזה ונסתרות מבינת‬ ‫"ההיפית הראשונה שהכרתי‪ ,‬הרבה לפני שהדבר הפך‬
‫אדם‪ ,‬היה מגיע לה שתקבל מקדמה נאה על חשבון הסבל‬
‫האמיתי שסבלה‪ ,‬גם אם היתה ממניעים פואטיים וגם אם‬ ‫לאופנה"‪.‬‬
‫לא למען אלזה נוצק הביטוי‪" :‬אחרי בלותה היתה לה‬
‫היתה ממקורות פסיכיים‪.‬‬ ‫עדנה‪ .‬אבל יש בו מן האמת‪ :‬ימי בלותה בגלות‪ ,‬ערוב ימיה‬
‫הספר הוא חומר קריאה לאלזאים ולאלה שאינם כאלה‪.‬‬ ‫בארץ העברים‪ ,‬לא היו ימי חרטה או חשבון על שליחותה‬
‫גיליתי בו עמדה פוליטית לא מפתיעה של חולמת‬ ‫מטעם עצמה‪ ,‬ומטעם הישויות שאיתם תקשרה ואשר את‬
‫החלומות מוופרטאל‪ :‬אלזה היתה אופטימית בקשר‬ ‫חוויותיה בדו שיח עימם העבירה בשיריה‪ .‬אבל בכל אופן‪:‬‬
‫לסיכויי השלום בין העברים לערבים‪ ,‬עמים שלאומניהם‬
‫כואב הלב‪.‬‬
‫היו‪ ,‬אז כן עתה‪ ,‬עויינים אלה את אלה‪:‬‬ ‫מעמדה הספרותי היום אינו מוטל בספק‪ .‬יש הקוראים‬
‫"איך אפשר לפתור את הבעיה היהודית‪ -‬ערבית?‬ ‫לאלזה 'המשוררת החשובה של המאה העשרים'‪ .‬הייתי‬
‫מוסיף ואומר שאלזה עצמה כבר הפכה למעין 'אובייקט‬
‫יש רק דרך אחת‪ :‬ליצור שמחה‪.‬‬ ‫שירי' שכבר לא כולם מכירים את יצירתה אך דמותה‬
‫נייסד ונקים לונה פארק ליהודים וערבים‪.‬‬ ‫כאילו מרחפת בינינו‪ ,‬מתריסה ומציירת במלים ובדימויים‪,‬‬
‫שני העמים יבקרו בו ויאכלו ביחד לביבות‪,‬‬ ‫בעודה רואה דברים שאחרים לא רואים‪ -‬שומעת קולות‬
‫ויסתובבו בקרוסלות וישחקו משחקי מזל‪".‬‬
‫שאחרים לא שומעים‪.‬‬
‫ברומא העתיקה קראו לזה 'לחם ושעשועים'‬ ‫עם זאת היטיבה לראות את עצמה וידגימו דברים המובאים‬
‫‪ .Panem et Circenses‬בטלוויזיה של היום בטח צריך‬ ‫בשמה במבוא של מוטי סנדק‪" :‬סלחו לי אם השכל שלי‬
‫קצת לקוי‪ .‬רבים אומרים זאת דרך אגב כשעוברים לידי‬
‫לקרוא לזה‪ :‬פרסומות ושעשועונים‪  .‬‬ ‫ברחוב‪ ,‬כי אני קבצנית בין הקבצנים בעיר‪ ,‬עם כל ‪22‬‬
‫הספרים שכתבתי ואיירתי‪ ,‬ועם הופעתו של כל ספר הייתי‬
‫היה הייתה פעם ירושלים‬ ‫חייבת להכריז על פשיטת רגל‪ .‬אך מכל פשיטות הרגל‬
‫הללו שהן כנראה מנת חלקם של כל המשוררים‪ ,‬אף פעם‬
‫מאת דוד מונשיין‬ ‫בחיים לא הפכתי לענייה‪ .‬תארו לכם גבירותי ורבותי אם‬
‫חושך‪ -‬הוצאה לאור‬ ‫הייתי מחוסרת אמונה מול עצמי ומול חוויותי דווקא כאן‬
‫בירושלים‪ -‬אותה נתן לי האל במתנה‪ ,‬כאן בעיר הקודש‪,‬‬
‫‪ 272‬עמודים‬ ‫מגרש הבנייה המונומנטלי של העולם שבו נטע אבא‪,‬‬
‫האב האלוהי של כולנו‪ ,‬את האבן הראשונה לבניית‬
‫כשאדם יוצא מחנות ספרים הוא נושא בשקית מוצרים‬ ‫עירו שלו‪ "...‬ולזה קוראים בפסיכיאטריה תובנה‪ ,‬היכולת‬
‫שונים שכולם נקראים 'ספרים'‪ :‬מילונים וספרי בישול‪,‬‬ ‫לראות את עצמך במבט 'אובייקטיבי' למרות הנסיבות‬
‫זיכרונות‪-‬פרי‪ -‬דמיון ודמיון‪-‬פרי‪-‬זיכרונות‪ ,‬ספרי מתנה‪,‬‬
‫ספרי מטרה שיווקית ממוקדת וסיפורי סבתא‪ .‬נכון‪ ,‬לעתים‬ ‫ה'סובייקטיביות'‪.‬‬
‫יש בין המבקרים בירושלים הנתקפים בחזיונות שווא‬
‫יש בשקית גם ספרי סופרים וסיפורים‪.‬‬ ‫של צווים אלוהיים והארות אפוקליפטיות‪ ,‬קוראים לזה‬
‫לכל דור מספרי הסיפורים שלו ולכל עיר שמחשיבה את‬ ‫'סינדרום ירושלים' והמרחק לאישפוז הוא כמרחק שגומע‬
‫עצמה יש מספרי הסיפורים שלה‪ .‬ירושלים לא יוצאת‬ ‫האמבולנס בדרך למרפאה הפסיכיאטרית הקרובה‪ .‬אלזה‬
‫מכלל זה‪ .‬סוראמללו הגדול ודן בניה סרי (הגדול לא‬ ‫לא היתה כזו‪ .‬אולי אלזה היא ראשונה על הסקלה של‬
‫פחות) ויהודה עצבה וכן‪ -‬גם עגנון‪ .‬ויעקב יהושע‪ ,‬אבא‬ ‫'סינדרום אלזה'‪ .‬עוד בגרמניה היא היתה בעיני עצמה‬
‫של אלף בית ויוסל בירשטיין הציורי‪ -‬כדי למנות רק כמה‪.‬‬ ‫לישויות תנכיות קדומות ומומצאות‪ .‬כך היתה ליוסוף נסיך‬
‫וכמובן עמוס עוז עם סיפור על אהבה וחושך הנפלא‪ ,‬שלו‪.‬‬ ‫תביי‪ -‬ומצער שבדש הספר יוסוף של אלזה‪ ,‬יותר נכון‬
‫בערך באותה תקופה ובאותן שכונות של 'סיפור על אהבה‬ ‫יוסוף שהוא אלזה‪ ,‬הפך להיות יוסף‪ .‬כך גם הופך ה‪KRAAL‬‬
‫וחושך' צמח גם דוד מונשיין‪ .‬לא מזמן נתקלתי באסופה‬ ‫(ערבי ההתייעצות השבטית שכינסה אלזה) בטעות הגהה‬
‫חדשה של סיפורי‪-‬מונשיין שנקראת 'היה הייתה פעם‬ ‫צורמת ל ‪ KRALL‬שהוא טופרי ציפור טרף‪ .‬חבל כי הספר‬

‫ירושלים'‪.‬‬ ‫יפה ולא ראוי לו ליפול בקטנות‪.‬‬
‫לא שבדעתי לגזור גזירה ספרותית שווה אבל טופוגראפית‬ ‫בכל פעם שאני נתקל בסיפור על אלזה אני נזכר במכירה‬
‫אי‪-‬אפשר להתכחש לעובדה שהדירה שבה גרה המשוררת‬ ‫פומבית באינטרנט שבה הוצע מכתב של אלזה לאדון‬
‫זלדה והחצר של תנובה במקור ברוך היו באותם רחובות‬ ‫אולריך זלינגרה (ספרים 'העתיד' בירושלים) ובו היא‬
‫של עוז וגם של מונשיין‪ .‬עוז נקרא ב‪ 20‬לשון ולשון‪ ,‬לפחות‪,‬‬ ‫מבקשת הלוואה של לירה אחת (שאותה בוודאי‪ ,‬כך‬
‫ובכולן ישראליותו פורצת ואם מותר להשתמש בביטוי לא‬ ‫הבטיחה‪ ,‬תוכל להחזיר באפריל עם העלאת המחזה‬
‫מתאים אך מקובל‪ :‬הישראליות שלו כובשת‪ .‬לבבות תודה‬ ‫החדש שלה)‪ .‬לכסף היא זקוקה כדי להדביק אות אחת‬
‫לאל‪ .‬מונשיין מוכר בעיקר‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬בחוגי ירושלים‬
‫ובנותיה הקוראות עברית‪ .‬מעולם לא הוזכר מונשיין‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪18‬‬

‫שלא נטה להתרשם מהאפלולית התמידית‪.‬‬ ‫כבעל ציפיות לשאת דברים בעשרה בחודש דצמבר‬
‫הקורא (לפחות זה‪ ,‬הירושלמי‪ ),‬מדמה לעצמו שהוא מכיר‬ ‫בשטוקהולם‪ ,‬שם מעניקים פרסי נובל‪ .‬הבחירה האחרונה‪,‬‬
‫את כל הטיפוסים הפוקדים את דפי הספר ויוצאים ממנו‬ ‫בוב דילן‪ ,‬מקרבת את מספרי הסיפורים והטרובדורים‬
‫בגודל טבעי‪ :‬פייפלה ורוזלה‪ ,‬לופקה לופקה (שאינו אלא‬ ‫למיניהם לרשימה‪ ,‬אבל מי יודע? במרירות משועשעת‪,‬‬
‫מוישה חברה'מן) שנעלם והתברר שהפך ממשיגענער‬ ‫האופיינית לו‪ ,‬או בטוב לב נשכני‪ ,‬מספר מונשיין מסיפורי‬
‫ירושלמי ל'גורילה' של אישיות סובייטית‪ ,‬איתו הגיע‬ ‫העיר וגיבוריה הם שלא כולם גיבורי חייל במובן הצבאי‬
‫דווקא‪ .‬הוא טיפוס של אוקסימורונים‪ .‬מקורה של המלה‬
‫לביקור ממלכתי בירושלים‪.‬‬ ‫הוא ביוונית עתיקה ובלטינית והיא מורכבת מהמלים חד‬
‫כמה שמות מקריים מתוכן העניינים‪:‬‬ ‫ומטופש כלומר דבר והיפוכו‪ ,‬אולי איפכא מסתברא‪ .‬כזה‬

‫דוד‪ ,‬פוטו‬ ‫הוא‪ ,‬מונשיין‪ .‬הרי כמה דוגמאות‪:‬‬
‫דוד‪ ,‬מלך‬ ‫הספר יצא בהוצאת חושך‪-‬הוצאה לאור‪ .‬פעם קרא לסוכנות‬
‫האברך הפורץ‬ ‫תווך לדירות שפתח בירושלים סוכנות התיווך הקטנה‬
‫הרצל תיאודור‪,‬‬ ‫ביותר בעולם (בעצם היא שכנה בפנקס שלו והפנקס היה‬
‫הרשטיק השדכן‬ ‫דייר משנה בכיס)‪ .‬המונח הזה מזכיר לי ספריית וידאו‬
‫הרשקוביץ' הגביר‬ ‫הירושלמית‪ ,‬ליד השוק‪ ,‬שנקראה גמד הוידאו‪ .‬היא היתה‬
‫קולק טדי ראש העיר (איזכור אחד)‬ ‫כה קטנה שכדי לעשות ‪ REWIND‬לקלטת‪ ,‬היה צריך‬
‫קופרמן דודו – המכונה דודו ראש העיר‪ 16( :‬איזכורים)‪.‬‬ ‫לצאת מהחנות‪ .‬כשכולם היו עסוקים אצלנו ב'שלי גדול‬
‫והגיבורה האחרונה בספר (שלושה אזכורים) היא‪:‬‬ ‫יותר'‪ ,‬עוצמתי יותר‪ ,‬מאובזר יותר‪ ,‬עדכני יותר ועוד כאלה‬
‫תרנגולת‪ .‬גיבורה ירושלמית ידועה (כפרה עליה)‪.‬‬ ‫מיותרים‪ ,‬היה גמד הוידאו עסוק ב'שלי קטן יותר'‪ .‬דונאלד‬
‫הנה למשל (קטע מ)הסיפור על האטליז שלוסר‪ .‬יום‬
‫אחד בעקבות פאשקוויל המטיל ספק בכשרות סחורתו‬ ‫טראמפ לא נצפה שם מעולם‪.‬‬
‫של שלוסר החלו המקררים‪ -‬אם היו כאלה‪ -‬להתרוקן‪.‬‬
‫עבר זמן ולמרבה ההפתעה כוסה יום אחד השיש בכל‬
‫טוב‪ .‬שלוסר בישר למתעניינים שמדובר בפרה כשרה‬
‫לחלוטין‪ .‬הוא סיפר שרבקה‪ -‬הפרה של רייכנטל‪ -‬עלתה‬
‫על מוקש בשטח ההפקר‪ .‬לרייכנטל היקה אמנם היתה‬
‫רפת ברוממה אבל מונשיין‪ ,‬בכהנו כמשגיח למהדרין‪,‬‬
‫מבהיר שלא היתה זו רבקה פרוסה לנתחים על השיש‬
‫אצל שלוסר‪ ,‬אלא חמור מסכן שעלה על מוקש בשטח‬
‫ההפקר‪ ,‬וזה היה המקור לשפע הבשרים המפתיע אצל‬
‫שלוסר הקצב‪ ,‬לא עלינו‪.‬‬
‫מונשיין מצטרף‪ ,‬כאמור‪ ,‬לשורה ארוכה של מספרי‬
‫סיפורים‪ .‬כבר במאה השש עשרה היו בתי קפה בירושלים‬
‫ואלה העסיקו מספרי סיפורים‪ ,‬במקום טלוויזיה‪ .‬מונשיין‬
‫שייך למספרי הסיפורים של המזרח המערבי‪ .‬אוקסימורון‬
‫הכרחי‪ .‬הוא יודע לספר סיפור ולהוביל את הקוראים‬
‫בסמטאות גאולה ומקור ברוך‪ ,‬עם גיחות למאה שערים‬
‫וגם לקפה 'טעמון'‪ ,‬לב הבוהמה‪-‬מטעם‪-‬עצמה‪ ,‬מעוזם של‬
‫מי שנקראו‪ ,‬בטעות מתנשאת‪' ,‬זאבי הקפטריה'‪ .‬בספר הזה‬
‫כולם מכירים את כולם והקורא תמיד יודע שכמו ליבה‬
‫של סוכריה על מקל (מציצה) יש בתוך ה'לק' האחרון של‬
‫הסיפור‪ ,‬עוד איזה פיצוצון מר מתוק‪ .‬עד לסיפור הבא‪.‬‬

‫עכשיו לגילוי נאות‪:‬‬

‫‪ 3‬פעמים בזמן האחרון היה בידי הספר של מונשיין‪' ,‬היה‬
‫הייתה פעם ירושלים'‪:‬‬

‫בפעם הראשונה מצאתי אותו מיותם על הגדר‪ ,‬על יד בית‬
‫של מבקר ספרות‪ ,‬העברתי אותו כמתנה‪ .‬בפעם השניה‬
‫קיבלתי אותו מהמחבר אך השאלתי אותו לאחד מן‬
‫בפעילותו כסוכן נדל"ן ניסה פעם מונשיין (ובהצלחה הוא השואלים התמידיים‪ .‬שם גם נעלם‪ .‬בפעם השלישית כבר‬
‫מעיד על עצמו) להציע דירה חשוכה‪ ,‬בעזרת להטוטי קניתי אותו‪ .‬הדברים דלעיל מבוססים על העותק שקניתי‪,‬‬

‫שיווק‪ .‬הדירה שכנה ברחוב סואן והוא מיתג אותה כדירה למנוע משוא פנים‪.‬‬
‫מתאימה לכבדי שמיעה‪ .‬אחר כך הוסיף את התיאור דירה‬
‫שטופת צל והצליח למכור אותה לבן של זלצר העיוור‪,‬‬

‫עמ' ‪19‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫גם מינרלים מתקשרים לסיפור אישי ואנושי‬

‫שמי דרור סגל‪ ,‬אני מנהל ואוצר של המוזיאון לארכיאולוגיה הנלווה‪ .‬אמי תלמה סגל‪ ,‬הייתה בראשית חייה ילדה ווינאית‬

‫אזורית וים תיכונית‪ ,‬עקבות בעמק בגן השלושה‪ .‬למוזיאון ממוצא יהודי שנקראה‪ :‬אילזה ברייר‪ .‬במהלך המלחמה‬

‫שלנו קשר הדוק עם מרכז אירופה‪ ,‬במובנים רבים‪ .‬האוסף נלקחה עם הוריה ושני אחיה למחנה הריכוז טרזין בצ'כיה‪.‬‬

‫הנדיר עליו מתבסס המוזיאון‪ ,‬הוא הגורם העיקרי להקמת האב נשלח מיד לעבודות כפיה מרוחקות והמשפחה‬

‫המוסד‪ .‬זהו אוסף פריטים ארכיאולוגים‪ ,‬חפצי אומנות‪ ,‬נותרה במחנה‪ .‬בדרך נס שרדו כולם את המחנה אף‬

‫כלי חרס צבעוניים‪ ,‬צלמיות‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬כלי זכוכית ועוד‪ .‬ששלושת הילדים היו צעירים מאוד‪ .‬האם רגינה נפטרה‬

‫הפריטים מקורם מתרבויות הים התיכון והאגאי‪ ,‬כמותם זמן קצר לאחר המלחמה‪ ,‬ככל הנראה מסיבוכים ובריאות‬

‫רואים בדרך כלל רק במוזיאונים החשובים באירופה‪ .‬לקויה שנגרמה לה בחיים במחנה‪ .‬ואיך כל זה מתקשר‬

‫האוסף הפרטי הובא לקיבוץ ניר דוד‪ ,‬על ידי אספן למינרל מהתערוכה? בכל בוקר נלקחה סבתי רגינה ביחד‬

‫שוויצרי בשם דניאל ליפשיץ‪ .‬דני היה חבר בגרעין השומר עם למעלה מ‪1300‬נשים לצריף דחוס וחשוך‪ .‬הגרמנים‬

‫הצעיר שהורכב מאוסטרים‪ ,‬שוויצרים ואיטלקים‪ .‬גם אמי ביזמת מפקדת המחנה‪ ,‬הביאו להן סלעים וגושים של‬

‫השתייכה לקבוצה האוסטרית של אותו גרעין‪ .‬הקמת מינרל שנקרא בגרמנית‪ :‬גלימר (‪ .)Glimmer‬בפועל מדובר‬

‫המוזיאון על ידי חברים בניר דוד‪ ,‬התאפשרה בסיוע של בסוג של מיקה‪ ,‬נציץ מאותה משפחה של המוסקוביט‪.‬‬

‫דר' וורנר בוקלמן ראש עיריית פרנקפורט‪ -‬מיין וידיד נאמן הנשים מגיל ‪ ,17-60‬אולצו בעבודת כפייה ארוכה וקשה‪,‬‬

‫למוזיאון ולמדינת ישראל‪ .‬אחד האגפים הוקדש לזכר להפריד את הלוחות הטבעיים בשכבות הסלע‪ .‬העבודה‬

‫קהילת יהודי העיר‪ .‬סיוע זה עורר מחאה של חלק מחברי נמשכה שעות ארוכות בישיבה שפופה ובתאורה חלשה‪,‬‬

‫הקיבוץ‪ ,‬לרבות מכתב שהגיע באבא קובנר בנושא‪ .‬לבסוף עם מאמץ נורא לאצבעות הידיים‪ .‬שם המפעל המייצר‬

‫נחנך המוזיאון ב ‪ ,11.9.1963‬שלושים ושמונה שנים לפני היה "תבור" והסחורה המוכנה נשלחה לחברות מסחריות‬

‫בברלין ובהמבורג‪ *.‬התוצרת הייתה‬ ‫שהפך התאריך למפורסם‪.‬‬

‫מיועדת לתעשיית אלקטרוניקה כנראה‬ ‫בחג סוכות האחרון‪ ,‬פתחנו במוזיאון‬

‫גם לטובת הלופטוואפה‪ ,‬חייל האוויר‬ ‫תערוכה חדשה העוסקת במחצבות‬

‫הגרמני‪ .‬החומר ידוע כמבודד טוב‬ ‫עתיקות‪ ,‬סלעים ומינרלים מבטן האדמה‪.‬‬

‫ועמיד לחום ושימש בין השאר לתיבות‬ ‫בין השאר הבאנו לתערוכה אוסף מינרלים‬

‫הילוכים ומטרות דומות‪ .‬גם בארץ‬ ‫באדיבות ושיתוף פעולה עם המכון למדעי‬

‫השתמשו במינרל למגהצים ותנורים‪.‬‬ ‫כדור הארץ באוניברסיטה העברית‬

‫סבי לודוויג ברייר‪ ,‬התלוצץ במרירות‬ ‫בירושלים‪ .‬בין המינרלים והסלעים‬

‫מסוימת אחרי המלחמה ואמר‪" :‬אשתי‬ ‫המרהיבים‪ ,‬מכל רחבי העולם‪ ,‬מוצג‬

‫עבדה בשביל חייל האוויר הגרמני"‪.‬אמי‬ ‫בתערוכה מינרל בשם מוסקוביט‪ .‬מדובר‬

‫בלוח דק‪ ,‬מחדיר אור המזכיר בצורתו זכוכית‪ .‬השם שומרת עד היום שבר קטן של אותו מינרל מהמחנה‪.‬‬

‫הפופולרי ניתן לו בשל העובדה ששימש בעבר לחלונות כך נודע לי הקשר האישי למינרל שכלל לא הכרתי‬

‫ברוסיה‪ .‬בפועל מדובר בסלעים ממשפחת המיקות‪ -‬בסיפורים הרבים אותם שמעתי כדור שני לניצולים‪.‬‬

‫נציצים שמקורם במרבצים של סלעי גרניט‪ .‬הסלע ליווחי‪ ,‬מכוון שהמידע על המפעל מטרותיו ויעודו‪ ,‬הוא חלקי‬

‫מגיע כגוש וניתן להפרידו ללוחות דקים בעובי של כמה ומקוטע‪ ,‬אשמח לשמוע ולקבל אינפורמציה נוספת‬

‫במידה שהיא מצויה אצל אחד הקוראים‪ ,‬מסיפורי ניצולים‬ ‫מ"מ‪.‬‬

‫והסיפור האישי משפחתי‪ :‬הזמנתי את אמי לבקר או חומר ארכיוני בנושא‪ .‬ידוע כי מרבצים ומחצבות גלימר‬

‫בתערוכה‪ .‬ראיתי שהיא נעצרת ליד המינרל הזה ומגלה מצויות בשוויץ‪ ,‬באוסטריה בטירול ועוד‪.‬‬

‫התרגשות רבה‪ .‬לא הבנתי תחילה את פשר הדבר מאחר בברכה ומוזמנים לבקר בתערוכה‬

‫שהוא אינו הבולט והיפה בתערוכה‪ .‬למחרת הביאה לי אמי דרור סגל‪ -‬מנהל ואוצר‪ -‬מוזיאון לארכיאולוגיה אזורית‬

‫שבר קטן של מינרל‪ ,‬דומה להפליא לזה המוצג בתערוכה‪ .‬וים תיכונית‪ ,‬עקבות בעמק‪ -‬גן השלושה‪ ,‬ארכיאולוג‬

‫מעולם לא ראיתי אותו וגם לא שמעתי את הסיפור האישי ברט"ג ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬
‫‪.Benz W, 2012, Theresienstadt- Eine Geschichte von Tauschung und Vernichtung, VerlagC.H. Beck, Berlin‬‬

‫זיכרונות בעל פה ובכתב של תלמה סגל מניר דוד (הילדה האוסטרית אילזה ברייר)‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪20‬‬

‫נציגי הארגון הוזמנו למפגש בבית שגריר גרמניה בישראל‬

‫דברי הברכה של יו"ר נשיאות הארגון דוד בועז‬

‫אדוני השגריר הנכבד מאד‪,‬‬
‫גברת פון גצה הנכבדה מאד‬

‫כבוד הקונסול מר מלר‬
‫עובדי השגרירות הנכבדים‬
‫חברי הנשיאות וחברי הארגון‬

‫יום טוב‪,‬‬

‫בראשית דברי אני מבקש להודות לך‬
‫כבוד השגריר על קיומו של מפגש זה‬

‫ועל קבלת הפנים הלבבית‪.‬‬
‫למועד המפגש הזה יש בעיני משמעות‬
‫מיוחדת‪ .‬המועד של פגישתנו‪ ,‬העשרים‬
‫ושבעה באפריל‪ ,‬נמצא בדיוק בין יום‬
‫הזיכרון לשואה שצויין השבוע‪ ,‬לבין‬
‫יום העצמאות של ישראל שיצוין‬
‫בשבוע הבא‪ .‬כל אדם באשר הוא על‬
‫פני הגלובוס ראוי שילמד ויזכור את‬
‫מוראות השואה שבה נספו אנשים‬
‫חפים מפשע‪ ,‬בהם זקנים נשים וטף‪,‬‬
‫רק בגלל מוצאם האתני‪ .‬יותר מכולם‪,‬‬
‫על היהודים לזכור ולא לשכוח את‬
‫השואה שהיתה הפשע הנורא ביותר ניצלו – אנו ומשפחותינו זכינו בחיים‬
‫נגד האנושות בדברי הימים‪ ,‬פשע שבו כאן בישראל‪ ,‬מולדתנו‪ .‬יום העצמאות‬
‫שליש מהעם היהודי נרצח באכזריות‪ .‬מציין את נצחונו של העם היהודי על‬
‫עבורנו חברי ארגון יוצאי מרכז אלה שביקשו להשמיד אותו‪ ,‬זהו נצחון‬
‫אירופה‪ ,‬יש לשואה משמעות נוספת הגבורה על השואה‪.‬‬
‫ומיוחדת‪ .‬הודות להורינו שהשכילו יום העצמאות של ישראל הוא תזכורת‬
‫לראות את הנולד והחליטו‪ ,‬באומץ לתרומה של מדינתנו לעולם הרחב‬
‫ובנחישות‪ ,‬שאין הם רואים עוד את בתחומים רבים ומגוונים‪ :‬מדע ורפואה‪,‬‬
‫עתידם בגרמניה‪ ,‬צ'כיה ואוסטריה‪ .‬ספרות‪ ,‬אמנויות למיניהן‪ ,‬מוסיקה‬
‫הם היגרו לישראל (פלשתינה דאז) לסוגיה‪ ,‬הטכנולוגיה ועוד תחומים‬
‫ובכך הצילו את חייהם‪.‬לא רק חייהם רבים‪.‬‬

‫עמ' ‪21‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫בזוית רחבה‬

‫מה מדיניות האשפוז הסיעודי בישראל ?‬

‫ממשלת ישראל – קחי אחריות!‬

‫מאת‪ :‬דוד בועז‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר‬

‫ממגבלה אחרת? שיקום ויגיד!‬ ‫מי שמכיר את תחום האשפוז הסיעודי במדינת ישראל‬
‫אני קורא לממשלת ישראל להכריז לאלתר‪ ,‬נוכח המספר‬ ‫ורמת המצפון שלו היא בדרגה בינונית ומטה – איננו יכול‬
‫הרב של חולים שנפטרים ונפגעים בגלל טיפול לקוי‪ ,‬על‬ ‫לישון בלילה בשקט‪ .‬אלפי קשישים (כולל גם סיעודיים‬
‫מצב חירום לאומי בתחום האשפוז הגריאטרי‪ .‬על הממשלה‬ ‫שאינם קשישים) שאינם יכולים לתפקד באופן עצמאי‬
‫לגבש תכנית לאומית לטיפול בקשישים שתאפשר להם‬ ‫ולעתים קרובות‪ ,‬גם לא לבטא את רצונם וצרכיהם –‬
‫חיים בכבוד כיאה לחברה אזרחית שיש לה ערכים של‬ ‫ננטשים באופן ברוטלי ע"י ממשלת ישראל לגורלם המר‬
‫חמלה ואנושיות במיוחד כלפי זקניה‪ .‬הציבור בישראל‬ ‫מבלי לסייע להם בסיפוק צרכיהם הראשונים וביחס‬
‫איננו יכול לקבל יותר את התמונות הקשות של התעללות‬
‫באוכלוסייה כה פגיעה‪ .‬אנשים אלה יכולים להיות האמא‪,‬‬ ‫משפיל ומעליב‪.‬‬
‫האבא‪ ,‬הסבא או הסבתא של כל אזרח במדינת ישראל‬ ‫מעבר לחרפה המוסרית של חברה שנוטשת את חוליה‬
‫ואולי זה הגורל הצפוי לצעירים שבינינו לכשיגיעו לגיל‬ ‫וזקניה‪ ,‬מקוממת התנהגות הממשלה שבאמצעות משרד‬
‫הבריאות איננה מאפשרת ייבוא כוח אדם שיהיה מוכן‬
‫הזה?‪.‬‬ ‫לעסוק בסיעוד הקשישים‪ ,‬מקצוע שאין מוצאים לו עובדים‬
‫בעיקר בגלל תנאי השכר העלובים והעבודה קשה‪ .‬בניגוד‬
‫אם היה מספר נפגעים דומה כתוצאה מפעולות איבה‪,‬‬ ‫למדיניות הממשלה שמתירה יבוא עובדים זרים לענפי‬
‫הייתה ממשלת ישראל מתכנסת זה מכבר להתייעצויות‬ ‫החקלאות הבניה והתיירות‪ ,‬ענף האשפוז הסיעודי מעסיק‬
‫עובדים זרים באופן לא חוקי‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬שהרי שר‬
‫דחופות ומכריזה על מצב‪-‬חירום לאומי‪.‬‬ ‫הבריאות מודה שיש בעיה‪ ,‬אך "משרדו בודק אפשרויות‬
‫אחרות" לפיתרון הבעיה‪ ,‬אולי הוא מתכוון לניסיונות‬
‫דברי מבטאים את תחושותיי כאדם וכמי שעומד בראש‬ ‫המדעיים שפורסמו לאחרונה בשיבוט בני אדם‪ .‬אך אם‬
‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ .‬הארגון שלנו עוסק בתחום‬ ‫נחזור למציאות‪ ,‬מקוממת בעיקר הטענה המתחסדת‬
‫"בתי ההורים" מזה עשרות שנים בתשעה מוסדות ברחבי‬ ‫של משרד הבריאות על מגבלת התקציב‪ .‬שאלה לאנשי‬
‫הארץ ובהם מטפלים בלמעלה מאלף דיירים‪ ,‬חלקם‬ ‫משרד הבריאות ששומרים על תקציב המדינה בקנאות‬
‫סיעודיים‪ .‬כארגון המטפח את המורשת של אבותינו על‬ ‫של "גיבורים על חלשים וחסרי ישע"‪ :‬שמעתם על פרויקט‬
‫ערכי חירות האדם וכבודו‪ ,‬אנו קוראים לממשלת ישראל‬ ‫החמקן‪ ,‬הצוללות‪ ,‬מתווה הגז‪ ,‬מימון המפלגות‪ ,‬תיקצוב‬
‫לקחת אחריות על התחום הזה ולדאוג להקלת סבלם של‬ ‫חברי כנסת ועוד ועוד‪ .‬כל אלה מתממנים מתקציב‬
‫אלפי קשישים‪ .‬זוהי חובתנו האזרחית‪ ,‬אך יותר מכך –‬ ‫המדינה בדיוק כמו תעריפי האשפוז הסיעודיים של משרד‬
‫האנושית – לפעול למען אלו שהקימו את המדינה הזאת‪,‬‬ ‫הבריאות שאינם ריאליים ביחס לדרישות התקן של משרד‬
‫נלחמו עליה‪ ,‬ועכשיו נותרים עזובים בקרב שבו המדינה‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫מתנהגת כאילו היא אדישה לו לחלוטין‪.‬‬ ‫קשה להבין את רוח הגבורה והמוטיבציה הגבוהה המפעמת‬
‫בקברניטי משרד הבריאות במלחמתם בחולים חסרי הישע‬
‫פורסם באתר רשת‬ ‫הסיעודיים‪ .‬היימצא מישהו שילחש על אוזני (באופן חסוי‬
‫טור דיעה מאת דוד בועז‪ ,‬יו"ר נשיאות הארגון‪,‬‬ ‫לגמרי)‪ ,‬מה בעצם רוצה משרד הבריאות להשיג בתחום‬
‫כפרומו לתחקיר "המערכת" ששודר ב‪4.5.17 -‬‬ ‫האשפוז הסיעודי? להביא לסגירת המוסדות? להוציא את‬
‫המאושפזים לרחובות? הרי רובם לא מסוגלים אפילו לקבץ‬
‫נדבות! האם יש מישהו במשרד הבריאות שמוכן לטעון‬
‫שמדיניות זו נובעת‪ ,‬באמת ובתמים ממגבלת תקציב? או‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪22‬‬

‫‪ -‬הזמנה ‪-‬‬

‫הוועידה הארצית‬
‫השנתית ה‪48-‬‬

‫בסימן קידום ופיתוח המורשת‬

‫מרכז "ארץ ישראל יפה"‪ ,‬שד׳ רוקח ‪ 80‬תל‪-‬אביב‬
‫יום שני‪ 26 ,‬ביוני ‪ ,2017‬ב׳ בתמוז תשע"ז בין השעות ‪10:30-15:30‬‬

‫סדר היום‪:‬‬

‫התכנסות‪ ,‬רישום וכיבוד‬
‫דברי פתיחה וברכות‬

‫סיכום שנת הקדנציה הראשונה ותוכניות לעתיד‪ -‬יו"ר נשיאות הארגון דוד בועז‬
‫סיכום שנת פעילות הארגון – מנהלת הארגון חגית גדסי‬
‫יקיר‪/‬ת הארגון והקהילה‬

‫אישור הדוח הכספי והדוח המילולי לשנת ‪ - 2016‬דב מאיר מ"מ יו"ר ועדת כספים‬
‫תקנון – דיון במליאה והחלטות‬
‫ארוחת צהריים‬
‫הרצאה ‪ -‬הסופר אשכול נבו‬

‫האסיפה הכללית של המפעל לעזרה הדדית )ע"ר( תתקיים אף היא באותו‬
‫היום בין השעות‪09:30-10:30 :‬‬

‫לאישור השתתפות והרשמה‪:‬‬
‫• סניף תל‪-‬אביב קרן אברג'ל – ‪ 03-5164461‬שלוחה ‪ ,0‬דוא״ל‪[email protected] :‬‬

‫• סניף ירושלים עפרה כהן – ‪ 02-6241198‬דוא״ל‪[email protected] :‬‬
‫• סניף חיפה ענת דבורה ‪ 04-8258989 -‬דוא״ל‪[email protected] :‬‬

‫נבקשך לאשר טלפונית בסניף את השתתפותך בוועידה ולציין באם רצונך‬
‫בהסעה‪ ,‬למגיעים ברכב החניה בחניון המרכז בעלות של ‪ ₪ 20‬לרכב‬

‫‪ -‬ניתן לעקוב אחר התוכנית מפורטת בלוויית לוח זמנים – באתר האינטרנט של הארגון‪.‬‬
‫‪ -‬סדר היום כפוף לשינויים‪.‬‬

‫עמ' ‪23‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫חדשות הארגון‪...‬‬

‫נקודה‬
‫חגית גדסי‪ ,‬מנהלת הארגוןלמחשבה‬

‫או המוסיקה של וגנר? האם המורשת של הקהילה‬ ‫חברות וחברים יקרות\ים‪,‬‬
‫היא המורשת של קהילות המוצא‪ ,‬הקהילות היהודיות‬

‫תקופה זו של השנה מוצאת אותנו בהכנות קדחתניות בגרמניה‪ ,‬אוסטריה או צכיה? או‪ ,‬כמו שקבע הארגון‬
‫לקראת הועידה השנתית של הארגון‪ .‬האסיפות הכלליות עד עתה‪ ,‬מורשת הקהילה היא עשייתה יוצאת הדופן‬
‫בסניפים כבר התקיימו‪,‬והועידה השנתית מהווה‪ ,‬כבכל בבניין הארץ?‬
‫שנה‪ ,‬נקודת ציון המאפשרת חשיבה על הנעשה בשנה ואם נחליט כי ערכי הליבה הם המורשת אותה אנחנו‬
‫האחרונה‪ .‬נקודת ציון זו השנה מסמלת מהלך של שינוי‪ .‬מעוניינים להעביר האם יש דרך להעביר לדור הבא‬
‫כידוע לכם‪,‬מזה שנה פועלת ועדת נשיאות בהרכב חדש ערכים? ואם כן‪ ,‬מהי הדרך הנכונה?‬
‫באסיפה הכללית של סניף תל אביב למדנו על דור‬
‫ה‪ Y-‬המייצגים את בני הדור השלישי והרביעי‪.‬מכאן‬ ‫בראשותו של דוד בועז‪ .‬אחת המשימות של הועדה היא‬
‫לבחוןולהתאים את תחומי העיסוק בארגון לימינו אלו‪.‬‬
‫במחצית הראשונה של השנה‪ ,‬בחנה הנשיאות נושאים עולההשאלה כמה עלינו להתאים את מסרי המורשת‬
‫ואת הדרך שאנחנו רוצים להעביר את המורשת ל"נוער‬
‫כמו מבנה ותקנון הארגון‪ ,‬קשרי חוץ ואסטרטגיה‪.‬‬
‫של היום" ולערכיו?מהם הכלים איתם ניתן להגיע לדור‬
‫ה‪ Y‬שהוא דור הרשתות החברתיות?‬ ‫במחציתה השנייה של השנה‪ ,‬אנו עסוקים ביישום‬
‫החלטות הנשיאות לגבי אותם תחומים‪.‬‬
‫הנכם מוזמנים להגיע לוועידה הקרובה ולקבל סקירה בשנים האחרונות הבנו בארגון כי אופן הגשת תחום‬
‫מקיפה על נושאים חשובים אלו וכן לשמוע את הרצאתו המורשת חייב להיות רלוונטי על מנת להעביר את‬
‫המסר לדור הבא‪ ,‬וימי העיון שאנו מקיימים מתייחסים‬
‫של אשכול נבו שתעסוק בספרו "נוילנד"‪.‬‬
‫הארגון עוסק שנים רבות בשמירת מורשת הקהילה‪ .‬להיבטים העכשוויים של אותם נושאים וערכים‪ .‬אך‬
‫כחלק מתהליך הבחינה המחודשת והתאמה של פעילות האם אנו אכן מגיעים לבני הדור אליו אנחנו מעוניינים‬
‫הארגון לזמנים הנוכחיים ואף העתידיים ברצוני לעורר להעביר את ערכי המורשת?‬
‫נקודה למחשבה בנושא המורשת‪ :‬במילון ספיר הגדרת בהמשך השנה נעסוק בבדיקת הדרך בה יפעל הארגון‬
‫מורשת היא "קניין רוחני"‪ .‬מהו אותו קניין שאנו רוצים בשנים הקרובות בתחום המורשת‪ .‬נקיים יום עיון‬
‫להוריש לדור הבא? מהי אותה מורשת וכיצד חווים העוסק בנושא עם אנשי אקדמיה החוקרים את נושא‬
‫הנחלת מורשת‪ ,‬ארגונים ואנשים פרטיים הפועלים‬
‫אותה בני הדור שני והשלישי?‬
‫בוויקיפדיה מורשת היא "הנחלת תרבות העבר לשם שמירת המורשת שלהם‪ ,‬כל זאת במטרה לבחור‬
‫ושימורה"‪ .‬הדבר הבולט ביותר בשתי ההגדרות?הוא כי ולמצוא את הנרטיב המרכזי במורשת אותה נרצה‬
‫להעביר ואת הדרכים ליישם את זה‪ .‬כשתמיד עלינו‬
‫מורשת איננה היסטוריה‪.‬‬
‫כאן המקום לעסוק בשאלה‪ :‬מה הכי חשוב לנו לשמר לזכור שיותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק‪.‬‬
‫במורשת הקהילה?האם אלה הם הקרטופלך‪ ,‬סלט אשמח לשמוע את מחשבותיכם ורעיונותיכם בנושא‪.‬‬

‫שלכם‪ ,‬חגית גדסי‪.‬‬ ‫הלחם קימל‪ ,‬המצברייד? האם כתבי ההגות של גתה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪24‬‬

‫עמ' ‪25‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫חדשות הארגון‪...‬‬

‫סניף ת"א‬

‫האסיפה הכללית השנתית של סניף תל אביב והמרכז‬

‫מאת‪ :‬טל קלנר‬

‫פרופ' עוז אלמוג‬ ‫יהושע שפיר יור ועד סניף תל אביב והמרכז‬
‫צילום‪ :‬אלישע אבן טוב‬ ‫צילום‪ :‬אלישע אבן טוב‬

‫בתום ברכת יו"ר הנשיאות ויו"ר הסניף‪ ,‬הזמינה מנחת ומשמעות המדינה והחברה‪ .‬הוא התייחס גם למרכיבי‬

‫הערב‪ ,‬סיגל וייסבין‪ ,‬הידועה ברחבי הממלכה (הסבר הזהות ונכסי הרוח שהביאה עמה העלייה החמישית‪" .‬יש‬

‫בהמשך)‪ ,‬כ'פראו קולטור'‪,‬את יהושע שפיר לשאת את לנו‪ ,‬חברי הארגון" אמר יהושוע‪" ,‬את הזכות הלגיטימית‪,‬‬

‫דבריו‪ .‬יהושוע הודה לפעילים ולמתנדבים‪ .‬הציג בפני באי המוסרית והחובה הערכית‪ ,‬לפעול לאקטואליזציה של‬

‫האסיפה את בעלי התפקידים החדשים בסניף ובארגון מורשת היקים"‪ .‬ומכאן גם קווי היסוד שהתווה ועד הסניף‬

‫ואחל להם הצלחה בתפקידם‪ :‬רועי נצר – מנכ"ל חמ"ה‪ ,‬בראשותו‪ :‬העצמת שימור המורשת‪ ,‬טיפוח הסולידריות‬

‫חגית גדסי– מנהלת הארגון‪ ,‬טל קלנר– מנהלת הסניפים והעזרה ההדדית והקשרים הבין דוריים‪.‬‬

‫תל אביב וירושלים‪ ,‬דוד רייזמן– חשב‪ ,‬אריאלה לחיאני– המסך עלה על מצגת חיננית ועליזה‪ ,‬שתיארה את סניף‬

‫רכזת שיווק ויחסי ציבור‪ ,‬ואחרונה חביבה‪ ,‬קרן אברג'יל‪ ,‬תל אביב כממלכה שבה פועלים "אבירי השולחן העגול"‬

‫מזכירת הארגון; והודה לסיגל‪ ,‬הגר ורינה הוותיקות על ‪ -‬חברי הסניף ובהם "הפייה" הגר‪ ,‬האמונה על העבודה‬

‫הסוציאלית; וסיגל‪" ,‬פראו קולטור"‪ ,‬המקדישה את ימיה‬ ‫תרומתן‪.‬‬

‫יהושע ציין כי בשבוע העצמאות חל יום הרצל וציין למורשת ולהפצת התרבות ברחבי הממלכה היקית‪.‬‬

‫שגם היום אנו מתמודדים עם אותם נושאים שהעסיקו ובעניין הקשרים הבין דוריים‪ ,‬הזמנו את פרופ' עוז אלמוג‪,‬‬

‫את חוזה המדינה לפני מאה ועשרים שנים‪ ,‬עת התכנס סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית‪ ,‬מחבר הספר‬
‫הקונגרס הציוני הראשון‪ :‬זהות יהודית‪ ,‬אנטישמיות‪" ,‬דור ה ‪ Y-‬כאילו אין מחר" עם רעייתו ד"ר תמר אלמוג‪,‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪26‬‬

‫חדשות הארגון‪...‬‬

‫זיכרון השואה עובר מדור לדור באופנים מתחדשים‪,‬‬ ‫לספר לנו על מאפייני הדור הצעיר‪ ,‬בתקווה שנלמד כיצד‬
‫כמו היוזמה הנקראת 'זכרון בסלון'‪ .‬בערב יום הזכרון‬ ‫לפנות אל בני הדור השלישי והרביעי שלנו‪.‬‬
‫לשואה סיפרה חברת הארגון מלכיתה דובניקוב את‬
‫סיפור הישרדותה בשואה ועלייתה לארץ‪ .‬הערב נערך‬ ‫אחרי שקנה את לב היושבים באולם בפתח דבריו‪" :‬הלוואי‬
‫ביזמת נכדתה של מלכיתה‪ ,‬דניאל‪ ,‬החברה בארגון‬ ‫שהיו יותר יקים בחברה הישראלית"‪ ,‬פרס אלמוג בפני‬
‫‪ One Day Social Volunteering‬ארגון‬ ‫החברים את מאפייני הדור הצעיר‪ :‬צעירים חילוניים‬
‫חברתי בינלאומי המאפשר לצעירים להתנדב במגוון‬ ‫שגדלו בזמן שהחברה הישראלית נעשתה יזמית‪ ,‬צרכנית‪,‬‬
‫רחב של תחומים באופן גמיש‪ ,‬תוך כדי הרחבת‬ ‫תקשורתית‪ ,‬אינדיווידואליסטית וגלובלית יותר‪ .‬מחד‪,‬‬
‫זהו דור מתירני‪ ,‬שוויוני‪ ,‬מלא הומור‪ ,‬מפרגן‪ ,‬זורם ופתוח‪.‬‬
‫המעגלים החברתיים והמקצועיים שלהם‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬הוא מאחר להתבגר‪ ,‬חי בלהקות אורבניות‪ ,‬מהסס‬
‫בתצלום‪ :‬חברת האירגון מלכיתה דובניקוב עם נכדיה‬ ‫להתחייב ולקחת אחריות‪ ,‬ממוקד בעצמו ומנהל את חייו‬

‫שיר‪ ,‬דניאל‪ ,‬עדי ורועי‪.‬‬ ‫בתחושה כאילו אין מחר‪.‬‬
‫פרופ' אלמוג ציין כי דור ה‪ Y-‬שונה כמעט בכל מאפיין‬
‫מהדורות שקדמו לו‪ :‬הם עובדים אחרת‪ ,‬לומדים אחרת‪,‬‬
‫מתנדבים נקודתית בשביל שורה ברזומה‪ ,‬צורכים‬
‫תקשורת אחרת‪ ,‬מבלים אחרת ומגדלים את ילדיהם‬
‫אחרת‪ .‬היושבים באולם הנהנו בהסכמה כשאלמוג תאר‬
‫את הבילויים‪ ,‬המסעדות‪ ,‬הטיולים הארוכים למזרח אסיה‬
‫או לדרום אמריקה‪ ,‬ההצמדות לספסלי האוניברסיטה‬
‫ורכישת התארים בזה אחר זה במטרה לדחות את הכניסה‬

‫לשוק עבודה תובעני ולא מתגמל‪.‬‬
‫אלה הצעירים שהוריהם רואים בהם נסיכים ונסיכות‪.‬‬
‫לפניית ההורים "חיים שלי" ו"נשמה שלי"‪ ,‬הם משיבים‬
‫בטון מתיילד‪ :‬מאמוש‪ ,‬אבוש וסבתוש‪ .‬הם מרופדים‬
‫באהבה ובמחמאות שמבטיחות להם שיוכלו "לעוף על‬
‫החלום" שלהם ולהיות מה שיחפצו‪ .‬אלא שהמציאות‬
‫הותירה אותם מבולבלים‪ ,‬עמוסי חרדות‪ ,‬מתקשים לעמוד‬

‫בעומסים ומשועבדים למידע וגירויים מהירים‪.‬‬
‫הם כה שונים מדור המייסדים‪ ,‬שקידש את טובת הכלל‬
‫על פני טובת הפרט‪ ,‬ואת המאמץ בהווה למען פירות‬
‫העתיד‪ .‬ואנחנו שואלים כיצד לקרב ולגייס אותם לארגון?‬
‫אלמוג השיב כי עלינו להתחבר אליהם בשפתם‪ ,‬במסרים‬
‫קצרים; להתאים את עצמנו לאורח החיים שלהם ולאופן‬
‫החשיבה שלהם הדורש חיזוקים חיוביים ותגמולים‪.‬‬
‫בתום ההרצאה‪ ,‬הודתה לו סיגל‪ ,‬מנחת האסיפה‪ ,‬בלשון‬
‫עכשווית‪" ,‬ההרצאה הייתה מאממת!! אתה הורס‪ ,‬אבל‬

‫בקטע טוב‪."...‬‬
‫את האספה נעלה טל קלנר בפנייה לנוכחים "אתם‬
‫השותפים שלנו לכל העשייה‪ ,‬מכם אנו שואבים את הרצון‬
‫והאנרגיה לפעול ולעשות למען הקהילה שלנו‪ ,‬ועבורכם‬
‫אנו פועלים‪ .‬אשמח להכיר מקרוב‪ ,‬להיפגש ולשמוע כל‬

‫מי שיחפוץ בכך‪".‬‬

‫עמ' ‪27‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫חדשות הארגון‪...‬‬

‫סניף חיפה‬

‫האסיפה הכללית השנתית של סניף חיפה‬

‫הזמנה‬

‫הננו מתכבדים להודיע על כינוס האסיפה הכללית השנתית‬
‫של ארגון עולי מרכז אירופה‬
‫סניף חיפה (ע"ר)‬

‫אשר תתקיים ביום שלישי ‪ ,27.6.2017‬ג' תמוז תשע"ז‬

‫‪ 09:30‬התכנסות‬
‫‪ 10:00‬התחלת האסיפה‬

‫בלובי בבית ההורים "פסגת אחוזה"‪ ,‬שד' סיני ‪ 6‬חיפה‬

‫על סדר היום‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירת יו"ר האסיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬ברכת יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫‪ .3‬דו"ח על פעילות הארגון – יו"ר הארגון‪.‬‬
‫‪ .4‬דו"ח כספי – יו"ר ועדת כספים‬

‫‪ .5‬דו"ח ועדת ביקורת‬
‫‪ .6‬אישור דו"חות כספיים והדו"ח המילולי לשנת ‪2016‬‬

‫‪ .7‬בחירת ועדת ביקורת‬
‫‪ .8‬מינוי רואה חשבון‬
‫‪ .9‬דיון‬

‫א‪ .‬כל חברי העמותה מוזמנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן לעיין בדו"חות הכספיים והדו"ח המילולי לשנת ‪, 2016‬במשרדי הארגון‪ ,‬ברח' מאפו‬

‫‪ ,8‬חיפה‪ ,‬החל מיום ה' ‪ 8.6.2017‬בין השעות ‪.12:00 – 09:00‬‬

‫בברכה‪,‬‬
‫בני זוסמן‪ ,‬יו"ר‬
‫ארגון עולי מרכז אירופה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪28‬‬

‫חדשות הארגון‪...‬‬

‫סניף ירושלים‬

‫"זוכרים ומזכירים" ‪ -‬בבית המפגש‬

‫מאת‪ :‬טל קלנר‬

‫המפגשים ב"בית המפגש" הוקדשו בחודש אפריל למורכבות "‪...‬הורי המשיכו במאבק הפעיל‪ ,‬אך כעת היה עליהם‪,‬‬

‫היחסים שלנו‪ ,‬היקים‪ ,‬עם גרמניה וארץ ישראל‪.‬על קו השבר יחד עם אימו של הנס ליטטן לעשות כל שביכולתם‬

‫כדי לשחררו‪(...‬היא) הצליחה לצאת בצורה בלתי לגלית‬ ‫שלפני ואחרי השואה‪.‬‬

‫הפרופ' עודד מיוחס הוביל אותנו במסע מצולם‪ ,‬שהונצח מגרמניה לצ'כוסלובקיה ושוויץ ונפגשה שם עם מנהיגים‬

‫על ידי ד"ר רוזנבוש‪ ,‬המתאר את ביקורה של קבוצת יהודים ואחרים כדי להפיץ בעולם את הנעשה בגרמניה‬

‫אינטלקטואלים יקים בארץ ישראל בשנת ‪ ;1931‬המשכנו הנאצית‪ .‬ואת ההתעללות בעו"ד ליטטן ואחרים‪ .‬היא‬

‫בסיפורי האינטלקטואלים הירושלמיים בשנות ה‪ 40-‬של נפגשה עם מכס ברוד‪ ,‬חנה ארנדט ועם אחותה שכבר‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬בהם מרטין בובר‪ ,‬ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬ארנסט עבדה אז ב‪ B.B.C-‬ועוד אישים‪ ...‬לקראת סוף אותה שנה‬

‫סימון ואחרים‪ ,‬עם מספר הסיפורים אהרון ששר‪ ,‬שבהיותו בגיל הוצע להורי להבריח את עו"ד ליטטן מהמחנה בערב חג‬

‫בר‪-‬מצווה התדיין עם פרופ' ליבוביץ‪ ,‬עבורו ידיד המשפחה‪ ,‬המולד כאשר רוב הסוהרים יהיו שיכורים‪ .‬המציע היה‬

‫בנוגע למועד האירוע בהתאם לדרגת קושי ההפטרה; וסיימנו מוכר להורי מפעילות משותפת‪ .,‬ההורים הסכימו בהיסוס‬

‫בהרצאתו המרתקת והמחכימה של גיא בנד‪ ,‬מנהל אות הכפרה ובאמת התברר שהמציע עבר לצד השני ואז ביקרה‬

‫בישראל‪ ,‬שבחנה את נוכחות השואה בגרמניה כיום‪ 70 ,‬שנים אותנו שוב המשטרה‪ .‬אני זוכרת את המהומה כשלקחו‬

‫את אבי היקר‪ ,‬התחננתי שלא ילך‪ ,‬הקול הצפצפני של‬ ‫אחרי‪.‬‬

‫ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הניח דב טרגץ' זר בטקס הנערך הילדה הקטנה הרגיע מעט את הרוחות‪ ,‬הם חיכו בשקט‬

‫ביד ושם‪ .‬ויטה גרונוולד השתתפה בשם הארגון והסניף בטקס אך שניהם נעלמו לזמן ארוך‪...‬באותה תקופה בגיל שלוש‬

‫וחצי גויסתי גם אני למערכה‪ ,‬ביקרתי את כולם בכלאם‪,‬‬ ‫'לכל איש יש שם' שנערך בכנסת‪.‬‬

‫בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה התכנסנו בהנחייתה הרגישה הפתקים בכיסי עזרו‬

‫והמאפשרת של צופית חיים‪ ,‬עו"ס הסניף‪ .‬ישבנו מרותקים‪ ,‬רבות לתקשורת‪.‬‬

‫נרגשים ולעיתים אף נסערים‪ .‬תשעה חברים וחברות ניאותו הסוהרים התלהבו‬

‫לשתף אותנו בסיפוריהם האישיים‪ ,‬שלהם ושל הקרובים להם‪ .‬מהילדה היפה‬

‫תקצר היריעה מלספר במלואם את סיפוריהם של אסתר והחיננית ואהבו‬

‫רמון‪ ,‬מרתה בן דור‪ ,‬דינה חן‪ ,‬בירותה שטרן‪ ,‬נוגה קופלביץ‪ ,‬לשחק איתי‪ ,‬כך‬

‫גבי אלכסנדר‪ ,‬דורית טרבס‪ ,‬שולמית נתנאל וברגיטה ברנדייס‪ .‬פיניתי זמן למבוגרים‬

‫ועל כן בתודה ובהערכה רבה לכל החברות והחברים שנטלו לדבר בלי צנזורה‪.‬‬

‫ישבתי על ברכיהם‬ ‫חלק במפגש‪ ,‬אצטט קצרות שתיים מהן‪:‬‬

‫אסתר רמון מספרת על סבה‪ ,‬אבי אמה‪ ,‬פרדיננד הומבורגר של גדולי הלוחמים‬
‫ז"ל‪ ,‬אשר נפטר במחנה המעצר גירס (‪ –)Gurs‬במערב צרפת שהיו במחנה‪."...‬‬

‫תחת שלטון וישי‪ ,‬בניהול השלטונות הצרפתיים‪ .‬המחנה הוקם‬

‫בשנת ‪ 1936‬עבור פליטים ממלחמת האזרחים בספרד‪.‬‬

‫"בגירס האוכל היה דל – מרקים דלים עם סלק‪ ,‬ואחרי כמה‬

‫חודשים עם דלעת או כרוב‪ .‬עכברושים חדרו לצריפים‪.‬‬

‫העצורים שקעו בבוץ עד הברכיים והנעליים נעלמו‪ .‬אולם‬

‫יותר מכל העיקה עליהם ההפרדה מבני הזוג‪ .‬רק בתפילות‬

‫ובהלוויות יכלו להיפגש‪ .‬נמצאו פתקים עליהם כתבה אישה‬

‫לבעלה "תעשה לי טובה או תענוג ובא להלוויה הבאה‪ .".‬סבא‬

‫מעולם לא היה בלי משרתים ובלי אשתו וכאן היה גלמוד‬

‫בגיל ‪ 80‬ואמור היה לדאוג בעצמו לכל צרכיו‪ .‬הוא נפטר‬

‫כבר בינואר ‪ ,1941‬כלומר חודשיים אחרי הגירוש‪.".‬‬

‫בירותה שטרן‪ ,‬ילידת ברלין ‪ ,1930‬מספרת על הוריה שהיו‬

‫חלק מהמאבק האנטי פאשיסטי ועל ידיד המשפחה עו"ד‬

‫הנס ליטטן‪.‬‬

‫עמ' ‪29‬‬ ‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫גיליון מס’ ‪284‬‬ ‫‪HEIM BLATT‬‬ ‫חדשות ואירועים בחברת‬
‫מעונות הורים (חמ"ה) של‬
‫| המוסף הופק ונערך ע"י חברת מעונות הורים |‬ ‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫"מוזיקפה" ו"קפה אניטה"‪-‬תרבות הקפה‬
‫בבית הורים ע"ש אניטה מילר‪-‬כהן‬

‫"קפה ועוגה" בבית הורים ע"ש אניטה מילר‪-‬כהן‪ ,‬צלם‪ :‬אלישע אבן טוב‬

‫ו"פסנתרנית הבית" אסתר ינובסקי‬ ‫הפעילויות לקפה ועוגה ומוסיקת רקע‪.‬‬ ‫בית הורים ע"ש אניטה מילר‪-‬כהן מקיים‬
‫מפליאה בנגינתה על הפסנתר‪.‬‬ ‫לעיתים "בית הקפה מלווה באירוע‬ ‫מספר פעילויות בעלות מסורת ארוכת‬
‫מיוחד כגון‪ :‬אירוע השקת תערוכת‬
‫בלובי מתיישבות משפחות הדיירים‬ ‫ציורים של דייר‪/‬ת הבית‪ ,‬תצוגת אופנה‬ ‫שנים סביב תרבות הקפה‪.‬‬
‫לצד תושבי השכונה ואורחיהם המגיעים‬ ‫או באירוע פרידה ממורה או מעובד‬ ‫הפעילויות המתקיימות לסירוגין אחת‬
‫לשוחח וליהנות מהאירוח והכול ערוך‬ ‫הבית‪ .‬לעיתים מצטרפים לפעילות‬ ‫לחודש בימי שישי בשעות אחה"צ הן‪:‬‬
‫גם אורחים או מתנדבים מאוסטריה‬ ‫"מוזיקפה" הכולל מופע מוזיקלי של‬
‫ומוגש באופן אסתטי ומוקפד‪.‬‬ ‫זמר‪/‬ת עם עוגות הבית ו"קפה וינאי"‬
‫ומגרמניה‪.‬‬ ‫הכולל מופע של נגן קלרינט ופסנתרן‬
‫נשמח לראותכם‪.‬‬ ‫בימי שבת נפתח בית הקפה באופן‬ ‫הלבושים בחליפות כיאות ל"קפה וינאי"‪.‬‬
‫קבוע ב‪ 11.00‬בבוקר‪ ,‬מוגשים לדיירים‬ ‫הפעילויות מתקיימות בלובי הבית בין‬
‫כתבה‪ :‬איריס שלו‪ ,‬רכזת תרבות‬ ‫ולאורחיהם כמובן קפה ועוגה‬ ‫הפסנתר המוצב לפני השולחנות לבין‬
‫בבית הורים ע"ש אניטה מילר‪-‬כהן‬ ‫האקווריום עם דגי הנוי הגדולים‪ .‬הבית‬
‫מקושט כ"בית קפה וינאי" עם מפות‪,‬‬
‫תפריט "קפה אניטה" בעברית ובגרמנית‬ ‫מפיות ותפריטים בעברית ובאנגלית‬
‫ומוגשת עוגת שטרודל התפוחים ‪ -‬שיש‬
‫הטוענים שהוא טעים יותר מהשטרודל‬
‫שבווינה וה"זעכר טורט" ‪ -‬עוגת‬
‫ספוג שוקולד שנקראת על שמו של‬
‫הקונדיטור היהודי שהמציא אותה‪ .‬על‬
‫העוגות אחראית קונדיטורית הבית‪-‬‬
‫עפרה מג'ר‪ .‬לצד העוגות מוגש קפה‬
‫האספרסו או הקפוצ'ינו וברקע נשמעת‬
‫מוזיקה קלאסית קלה בדגש על מוזיקה‬
‫וינאית והשפה הגרמנית נשמעת היטב‬

‫מכל עבר‪.‬‬
‫בנוסף לימי השישי המיוחדים‪ ,‬מגיעים‬
‫הדיירים בשעות אחה"צ כל יום לפני‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייקיינרתון‪B -‬ס‪M‬יון‪ ‬גיתליושןעמ"ס’ז ‪ 28.4‬מאיויני‪--‬יויליונ‪7‬י‪1,7201‬סי‪0‬ון‪2-‬תמוזעתמ’שדע"ז‬ ‫עעמ’מ'א‪30‬‬

‫"נפגשים בפינת התה"‬
‫בבית הורים ע"ש פנחס רוזן‬

‫בביתנו מ"אות הכפרה" שניגן בפסנתר אותו תרם אחד‬ ‫לפני למעלה משנתיים החליטו דיירי בית הורים ע"ש פנחס‬
‫הדיירים‪ ,‬אנו שומעים סיפורי הצלה‪ ,‬סיפורים על המצור‬ ‫רוזן לשנות קצת מההרגלים בבית ולהתכנס אחת לשבוע‬
‫בימי חמישי בשעות הערב לקפה ועוגה אותם הם מביאים‬
‫בירושלים במלחמת השחרור‪.‬‬ ‫איתם ל "פינת התה"‪ .‬הדיירים מתאספים יחד לשיחות נפש‬

‫אנחנו יושבים "בפינת התה" שלנו והשעה כבר ‪21:00‬‬ ‫ולשמוע האחד מהשני סיפורים וחוויות חיים‪.‬‬
‫בערב‪.‬‬
‫שתיים מדיירות הבית קבלו על עצמן לארגן את המקום‬
‫מנסים לשבור את הזמן כי אנו‪-‬בני גיל הזהב‪ ,‬השינה קשה‬ ‫למפגש וההצעה התקבלה בשמחה רבה‪ ,‬אנו הדיירים‬
‫לנו‪ .‬נכנסות מחשבות רבות על יום המחרת‪ ,‬לאיזה חוג נלך‬ ‫החלטנו לעבוד ביחד ולראות כיצד ניתן יהיה לעשות‬
‫וכבר אנחנו חושבים על מה יהיה ביום חמישי הבא‪ ,‬ואיזה‬
‫דברים אחרת‪.‬‬
‫מרצה מזמנים לנו‪.‬‬

‫לפני שמתפזרים אנחנו מחפשים שיתופי פעולה‬ ‫מאז הקמתה של "פינת התה" הוזמנו בכל שבוע מרצים‬
‫בתחומים שונים‪ ,‬רעיונות יתקבלו ברצון ובשמחה‪.‬‬ ‫בנושאים שונים‪ ,‬חברים סיפרו על ילדותם בחו"ל‪,‬‬
‫התקיימה הרצאה בנושא פעילות גופנית לגיל "הזהב"‪,‬‬
‫כתבה‪ :‬רות קופרמן‪ ,‬דיירת בית הורים ע"ש פנחס רוזן‬ ‫שמענו סיפור על שיירות אוכל במלחמת השחרור ואת‬
‫ואחראית מטעם הדיירים על "פינת התה"‬ ‫סיפורו של אחד הדיירים על פגישתו עם איינשטיין‪ ,‬היו‬
‫דיירים שניגנו בכלים שונים והיה גם מתנדב השוהה‬

‫דיירי בית הורים ע"ש פנחס רוזן נפגשים ב"פינת התה"‬

‫ע עממ'’ ב‪31‬‬ ‫‪ MB‬י יקיקינענמ’תתווגןן ‪ M.B‬גיגיללייווןן מ‪4‬ס’‪.2824 8‬איויניי‪-‬ירולי‪17 -‬ס‪0‬י‪2‬ו‪,‬ןסיוןת‪-‬תשמועז"תזשע‪".‬זמאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫גיליון מס’ ‪284‬‬ ‫‪HEIM BLATT‬‬ ‫חדשות ואירועים בחברת‬
‫מעונות הורים (חמ"ה) של‬
‫| המוסף הופק ונערך ע"י חברת מעונות הורים |‬ ‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫קשר רב דורי ‪ -‬תלמידי ביה"ס ערמונים‬
‫בר"ג בסדרת פגישות עם דיירי בית‬
‫הורים ע"ש פנחס רוזן‬

‫הסופי אותו אנו מתכננים עבורם‪.‬‬ ‫לחשוב עד המפגש הבא על הצרכים‪/‬‬ ‫אנו קבוצה של תלמידים מביה"ס‬
‫המפגשים האישיים עם דיירי בית‬ ‫קשיים שבהם הם נתקלים בחיי היום‬ ‫"ערמונים" בעיר רמת‪-‬גן‪ ,‬הלוקחים‬
‫ההורים והחוויה הנעימה שנוצרה‬ ‫חלק בתכנית לימודים ייחודית‪,‬‬
‫במהלך השיחות גרמו לנו להבין‬ ‫יום‪.‬‬ ‫שמטרתה היא לנסות ולמצוא דרכים‬
‫שהדור השלישי זקוק לתשומת לב‬ ‫שבוע לאחר מכן‪ ,‬שמחנו לראות את‬ ‫לשיפור איכות אורח חייהם של בני‬
‫מהמשפחה והמעגל הקרוב לו‪ ,‬מה‬ ‫הדיירים מקבלים את פנינו בברכה‬ ‫הגיל השלישי וזאת בשילובה של‬
‫שגרם לנו התלמידים לרצות ולהתקרב‬ ‫ולשמוע כי הם ציפו למפגש הנוסף‬ ‫מדפסת תלת ממדית הנמצאת בבית‬
‫שלנו עמם‪ .‬המחמאות שקיבלנו‬
‫יותר לסבים ולסבתות שלנו‪.‬‬ ‫מהדיירים חיממו את ליבנו ונתנו לנו‬ ‫ספרנו‪.‬‬
‫הרגשה שאנו רצויים‪ .‬לכל אורך המפגש‬
‫אנו מקווים שאכן נצליח ליצר את‬ ‫הדיירים היו פעילים ויזמו רעיונות על‬ ‫מס' שבועות לפני היציאה ל"תכנית"‬
‫המוצר הטוב ביותר עבור דיירי הבית‬ ‫הדרכים והאופנים בהם ניתן יהיה‬ ‫ביה"ס חילק אותנו לשש קבוצות‬
‫ובכך לשפר ולו במעט את הקשיים‬ ‫להכין את המוצר הטוב ביותר עבורם‬ ‫מעורבות מכיתות שונות ומשכבות‬
‫איתם הם מתמודדים בחיי היום יום‪.‬‬ ‫ובשבילם דוגמאות למוצרים היו‬ ‫שונות והמשימה היא לאסוף מידע‬
‫כמו כן‪ ,‬התרגשנו לשמוע שהתדמית‬ ‫אביזר שיסייע בהורדת דברים מארון‬ ‫אודות הגיל השלישי ולנסח שאלות‬
‫שהייתה להם על הדור הצעיר השתנתה‬ ‫גבוה‪ ,‬אביזר המסייע בקשירת שרוכי‬ ‫לראיון‪ ,‬שבאמצעותו נוכל לזהות‬
‫הנעליים‪ ,‬אביזר המסייע בהחזקת‬ ‫צרכים‪/‬קשיים של הדיירים איתם‬
‫לטובה‪.‬‬
‫הספר לקריאה ועוד‪.‬‬ ‫ניפגש‪.‬‬
‫כתבו‪ :‬הדר ששון‪ ,‬יעל רינת ועמית‬ ‫בסיום המפגש‪ ,‬הדיירים שיתפו אותנו‬
‫צוקר‪-‬תלמידי ביה"ס "ערמונים" רמת גן‪.‬‬ ‫בכך שהם מצפים לראות את המוצר‬

‫גב' מרים קראוס ןמר יהודה מיימון דיירי בית הורים ע"ש פנחס רוזן עם תלמידי ביה"ס ערמונים‬ ‫המפגש הראשון שלנו היה לצורך‬
‫היכרות עם הדיירים‪ .‬לפני המפגש‬
‫הכנו מאפים לכבודם‪ .‬הגענו נרגשים‬
‫ועם המון חששות בנוגע לשיתוף‬

‫הפעולה בין הצדדים‪.‬‬
‫כל אחת מהקבוצות התיישבה סביב‬
‫השולחן עם אחד מדיירי בית ההורים‪.‬‬
‫במהלך השיחות הדיירים שיתפו‬
‫אותנו בחוויות אודות העלייה לארץ‬
‫ובסיפורים אישיים על עצמם ועל‬
‫משפחתם‪ .‬לקראת סיום המפגש‪ ,‬מסרנו‬
‫לדיירים "שיעורי בית" וביקשנו מהם‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייקיינרתון‪B -‬ס‪M‬יון‪ ‬גיתליושןעמ"ס’ז ‪ 28.4‬מאיויני‪--‬יויליונ‪7‬י‪1,7201‬סי‪0‬ון‪2-‬תמוז תשע"ז‬ ‫עעממ’'ג‪32‬‬

‫עונה חדשה לשלושת סדרות התרבות‬
‫בבית הורים ע"ש אניטה מילר‪-‬כהן‬

‫בית הורים ע"ש אניטה מילר‪-‬כהן ממשיך לקיים את שלושת סדרות התרבות המצליחות‪" :‬טעימות ממגוון עולמות מוזיקליים"‪" ,‬שעה‬

‫היסטורית" עם דודו דיין ו"אדם‪ ,‬טבע‪ ,‬סביבה ונוף"‪.‬‬

‫להלן פירוט הסדרות ותאריכי המפגשים הקרובים‪:‬‬

‫"אדם‪ ,‬טבע‪ ,‬סביבה ונוף"‬ ‫טעימות ממגוון עולמות מוזיקליים‬ ‫שעה היסטורית עם דודו דיין‬

‫ימי חמישי בשעה ‪:17:00‬‬ ‫ימי חמישי בשעה ‪:17:00‬‬ ‫ימי רביעי בשעה ‪:17:00‬‬

‫‪29.6.17‬‬ ‫‪27.7.17‬‬ ‫‪12.7.17‬‬

‫"פוליה‪-‬איטליה"‬ ‫אופרה‪-‬קורט וייל היהודי הנודד‬ ‫"בית הוא יותר ממטראז"‬

‫על העקב הלוהט של המגף האיטלקי‬ ‫זמר האופרה גיא מנהיים‬ ‫אהבה יצירה וניסים בבתים מיוחדים‬
‫יונית קמחי‬ ‫‪17.8.17‬‬ ‫‪9.8.17‬‬
‫‪20.7.17‬‬
‫שירת ארץ ישראל נורית הירש‪-‬‬ ‫"התלוי הבלתי ידוע"‬
‫"איי "שטלנד" ואיי "אורקני"‬ ‫ללכת שבי אחרייך ‪ -‬שמוליק צבי‬
‫מרדכי שוורץ איש ההגנה‬
‫בים הצפוני‬ ‫‪28.9.17‬‬ ‫‪6.9.17‬‬
‫ד"ר רמי קליין‬
‫בלהט ספרדי עם אלבנינו‪,‬‬ ‫"שטורמן‪ ,‬סיפור משפחתי"‬
‫‪24.8.17‬‬ ‫דפליה‪ ,‬סרסטה ועוד שירי לדינו‬
‫הגורל מכה ברביעית‬
‫״פרו״ תרבויות קדומות‬ ‫הכנרת ‪ -‬חיה לבני‬
‫מרצה ויוצר הסדרה‪ :‬דודו דיין‪-‬סופר‬
‫יוסי שילוח‬ ‫מרצה אורח בסדרה טעימות ממגוון עולמות‬ ‫ועיתונאי זוכה פרס סוקולוב לשנת ‪1993‬‬
‫מוזיקליים‪ :‬גיא מנהיים‪-‬זמר האופרה‬
‫התכנית נתונה לשינויים ■ נא לוודא‬
‫קיום ההרצאה בתחילת כל שבוע‬
‫הכניסה חופשית‬

‫לפרטים נוספים‪ :‬טל'‪,073-2054700 :‬‬
‫בית אניטה מילר‪-‬כהן‪ ,‬רח' רזיאל ‪28‬‬

‫רמת חן‪ ,‬ר"ג‬
‫כתבה‪ :‬איריס שלו‪ ,‬רכזת תרבות‬
‫בבית הורים ע"ש אניטה מילר‪-‬כהן‬

‫שיתוף פעולה אומנותי‬

‫ילדי ביה"ס "יפה נוף" ודיירות חוג שילוב אומנויות בבית הורים ע"ש ז‪ .‬מוזס‬

‫כתבה‪ :‬נילי שגיא‬ ‫את רעיון היצירה המשותף‪ ,‬היה מרנין‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים התכתבו דיירות‬
‫מנהלת בית הורים ע"ש ז‪ .‬מוזס‪.‬‬ ‫בבית הורים ע"ש ז‪ .‬מוזס מוצגת כיום‬ ‫חוג שילוב אומנויות בבית מוזס עם‬
‫תערוכה הכוללת יצירות של דיירות‬ ‫ילדי חוג יצירה בשיעור קהילות נתינה‬
‫הבית ושל הילדים וכן יצירות משותפות‬ ‫שבביה"ס "יפה נוף" בשכונת בית הכרם‪.‬‬
‫מורות החוגים‪ ,‬גב' טלי אילן וגב' אורלי‬
‫פרי המפגש המרגש‪.‬‬ ‫ניר‪ ,‬העבירו בין הקבוצות את היצירות‬
‫"הפרויקט המשותף אפשר קיום דו שיח‬ ‫תחת הכותרת "ציפור הנפש"‪ .‬כולם‬
‫מיוחד ורגיש בין הילדים לבין הדיירות"‬ ‫התכוננו ליום המפגש המרגש שהתקיים‬
‫מספרת גב' אורלי ניר‪-‬המורה לאומנות‬ ‫ביום אביב נעים בבית הורים‪ .‬את‬
‫בביה"ס אלו הן "הנפשות שיצרו את‬ ‫כולנו עטפה התרגשות גדולה‪ .‬המראה‬
‫של ילדים ודיירות הבית יושבים סביב‬
‫הציפורים"‪.‬‬ ‫שולחנות היצירה על מנת לתכנן ולבצע‬
‫אני מזמינה את כולם לבוא לראות‬

‫ולהנות‪.‬‬

‫ע עממ'’ ד‪33‬‬ ‫‪ MB‬י יקיקיננתתווןן ‪ M.B‬גיגיללייווןן מ‪4‬ס’‪.2824 8‬איויניי‪-‬ירולי‪17 -‬ס‪0‬י‪2‬ו‪,‬ןסיוןת‪-‬תשמועז"תזשע‪".‬זמאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬ ‫עמ' ‪34‬‬

Der in Deutschland geborene die Tür bewegte sich nur im Wind.
israelische Lyriker Nathan Zach weilt Oder vielleicht nicht einmal das.
„hier“ und gehört nach „dort“. Das Der Inhaber
hat er selbst vielleicht sogar einmal Für ihn ist sein Café ein Tempel und
über sich gesagt. Kaffeehäuser sind die Espressomaschine das innerste
ihm nicht fremd; sie inspirierten ihn Heiligtum. Nicht alle Gäste wissen,
zum wunderbaren Gedicht „Als mein wie viel Ehrfurcht er seinem Beruf
Mädchen von mir ging“: entgegenbringt. Bei ihm wird nicht
Als mein Mädchen von mir ging, nur Kaffee gekauft, bei ihm lernt man,
schrieb ich einmal, den Kaffee zu lieben, weswegen er
ging ich ins Café keine billigen Sorten und erst recht
und traf dort drei Menschen, keinen löslichen Kaffee führt. Sein
einen großen, einen dicken und einen Kaffee ist eine Art Wunder, eine
dünnen. erlesene Mischung aus Sumatra, Java,
Der Dicke trug zwei rote Blumen an Äthiopien und einer großzügigen Prise
der Brust Liebe. Die verschiedenen Bohnen
(der Dicke, nicht importiert er natürlich selbst und ist
der Dünne). ebenso für das Rösten und Mahlen
Tatsächlich verantwortlich. Da sein Kaffee göttlich
Bemerkten sie mein Eintreten nicht. ist, weisen auch seine Grundsätze eine
Einen solchen Moment gibt es: gewisse Ähnlichkeit mit den Zehn
Ein Mann tritt ein und setzt sich, Geboten auf:
und ein anderer denkt,

Ich bin dein Café
Und dulde neben mir kein anderes Café.
Du sollst den Namen deines Cafés nicht unnötig im Munde führen.
Gedenke des Ruhetages, an dem das Café geschlossen ist.
Ehre dein Café, auf dass du lange lebest.
Erledige den Kaffee nicht mit zu vielem Mahlen.
Und betrüge mich nicht mit einem Becher Tee.
Du sollst keinen heimlichen Schluck in einer Espressobar nehmen.
Du sollst nicht falsches Zeugnis reden wider deinen Nächsten (und
behaupten, du hättest solchen Kaffee schon einmal getrunken)
Du sollst das Café des Nachbarn nicht begehren
(er arbeitet mit einem billigen Perkolator).

p. 10 MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017

angewiesen. Beide trugen ihren Teil seiner Umgebung. Das Café Peter war
zum Flair der Bohème im Café der mein Haus. Ich durfte immer gewiss
Heimatlosen bei. sein, dass mich dort in der rechten
Der israelische Schriftsteller Aharon Ecke ein Strohstuhl erwartete. … Es ist
Appelfeld verbrachte Stunden und gut, wenn du von deiner Ecke aus das
Tage in Jerusalemer Kaffeehäusern, Geschehen beobachten kannst, ohne
in denen man sanft von Geselligkeit zu viel von dir zu zeigen. Sonst wird
umgeben und doch allein sein kann. man dich beobachten, mit den Blicken
Während jener Aufenthalte nahmen verfolgen und am Ende belästigen…
nicht wenige seiner Betrachtungen Auch im „Peter“ kam die Schoa zum
Form an. Vor einigen Jahren erschien Ausdruck, unterschwellig, eingehüllt
- tief aus der Seele des Kaffeehauses in gute Manieren, es wurde mehr
heraus geboren - sein Buch „Od ha- geschwiegen als gesprochen. Im
yom gadol“ (Noch ist der Tag groß) „Peter“ lebte das österreichisch-
mit Zeichnungen seines Sohnes Me’ir. ungarische Kaiserreich fort, und die
„[Das Café] „Peter” war meine Überlebenden wanderten umher wie
erste Schreibschule. Nach ein oder Schatten.“
zwei Tagen Abwesenheit kehrte In der Weltanschauung des Wiener
ich schuldbewusst dorthin zurück. Schriftstellers Peter Altenberg, der
Die Inhaberin Ilana hatte mich im in seinem Stammcafé (dem Central)
Verdacht, sie zu betrügen. Ich bestritt stets an seinem Stammplatz saß (neben
das natürlich und behauptete, wenn der Kuchentheke), bediente das
ich in anderen Cafés säße, dann ginge Kaffeehaus existentielle Bedürfnisse:
das nicht zu Lasten „Peters“. Das Du hast Sorgen, sei es diese, sei es jene
„Peter“ sei mein verlorener Ort und - ins Kaffeehaus!
unersetzlich. Sie kann, aus irgendeinem, wenn auch
Das empfand ich tatsächlich so. Nur im noch so plausiblen Grunde, nicht zu
„Peter“warichinderLage,stundenlang dir kommen - ins Kaffeehaus!
und ohne Stocken zu schreiben … Du hast zerrissene Stiefel - Kaffeehaus!
Guter Kaffee, ein Gläschen Cognac, Du hast 400 Kronen Gehalt und gibst
eine Zigarette. Diese dreifache Droge 500 aus - Kaffeehaus!
hielt mich jahrelang aufrecht, doch Du bist korrekt sparsam und gönnst
mehr noch als sie faszinierten mich die dir nichts - Kaffeehaus!
Menschen. Ich spiegelte mich in ihrer DustehstinnerlichvordemSelbstmord
Einsamkeit … - Kaffeehaus!
Jedes gute Café ist ein lebendes Du hasst und verachtest die Menschen
Wesen; von den Unterhaltungen, die und kannst sie dennoch nicht missen -
dort stattfinden, bleiben die meisten Kaffeehaus!
wortlos. Ein Mensch redet mit sich Man krediert dir nichts mehr –
selber oder mit den Menschen in Kaffeehaus!

MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017 p. 9

werden und stellte sich nochmals vor. seinen Ort gern hat. Allen voran ist der
Eigentlich hatte er sich schon vorher Kaffee. Er braucht ein eigenes Haus auf
vorgestelltundseinenNamengenannt, seinen Namen, da jeder, der eine Tasse
aber vorher hatte er sich vorgestellt, Kaffee trinken kommt, sich ausruhen,
um sie ansprechen zu dürfen und jetzt sich erholen will.“
stellte er sich vor, um seiner Stellung Isaac Bashevis Singer, auch er ein
Nachdruck zu verleihen, seiner Träger des Nobelpreises für Literatur,
Stellung als Besitzer des Cafés. saß gern im Kaffeehaus, das sich
Als er vor ihnen stand, kam ihm in den unter der Redaktion der jiddischen
Sinn, dass es nicht überflüssig wäre, New Yorker Tageszeitung „Vorwärts“
seinen Gästen zwei, drei Worte zu befand, und erschuf dort an seinen
sagen. […] Stammplatz eine amerikanisch-
Jedes Getränk liebt seinen Ort. Wein europäisch-polnisch-jüdische und
liebt einen schönen Saal gleich einem New Yorker Literaturwelt. Wie in New
Salon, mit Lüstern, die den Saal und York üblich, war das Lokal wohl eher
den Wein im Glas bestrahlen, und man ein „Diner“ als ein Kaffeehaus, doch
spricht dem Wein zu, und der Wein auch dort herrschte eine Atmosphäre,
spricht einem zu, und man ist froh von der sich die Schriftsteller und
und jubelt und stößt Glas an Glas und Journalisten inspirieren ließen.
ruft Prosit. Tee liebt gelbgraue Wände Das ist nicht weiter überraschend,
und eine niedrige Zimmerdecke und denn Journalisten (die sich selbst als
macht sich in der Tasse breit wie ein vorläufig eingefrorene Schriftsteller
Mandarin, dem das Land unterliegt. betrachten), und insbesondere
Kakao hat ein mit Rosen und jüdische Journalisten, fühlten sich
Schmetterlingen besticktes Tischtuch von Cafés mit kosmopolitischem Flair
gern, mit einem Kuchen darauf und angezogen. In London, erzählt Egon
Schlagsahne sowohl auf dem Kakao Erwin Kisch, berühmt als „der rasende
wie auf dem Kuchen. Bier liebt einen Reporter“ der Weimarer Republik, gab
alten dämmrigen Keller mit eichenen es ein „Café New York“. Dem Namen
Tischen ohne Tuch. Dem Cocktail ließ sich schwerlich entnehmen, dass
ist jeder Ort recht, und er stellt an es als Treffpunkt für Schriftsteller
seinen Trinker keinen Ansprüche. aus der Bukowina, Galizien, der
Er sitzt und schaut mit sadistischem Ukraine und Erez Israel diente und
Genuss auf gewisse Personen, die dass dort in erster Linie jiddisch
auf ihren Füßen stehen und sich um gesprochen wurde. Der Inhaber war
einen Bastardtropfen drängen, dessen nebenbei Gelegenheitsschauspieler,
Mutter nicht weiß, wer sein Vater und der Kellner Jo hatte ein
ist, ja, die sogar Bedenken hegt, ob geisteswissenschaftliches Studium
er ihrem Schoß entsprang. So ergibt absolviert und war wegen chronischen
sich, dass alle Getränke, jedes für sich, Mangels an Bargeld aufs Kellnern

p. 8 MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017

belohnt wurde und das erste Wiener Venedigs Handelschiffe brachten
Kaffeehaus eröffnen durfte. Hier, wie das begehrte Gut aus dem östlichen
so oft in der Geschichte, mischt sich Becken des Mittelmeers in die Stadt,
das Zwielichtige eines Kaffeehauses unddieArmeesichertedenWasserweg
mit den zwielichtigen Geschäften durch den Bau von Festungen u.a. im
seines Besitzers. Obwohl nicht zyprischen Famagusta und entlang
gerade eine historische Quelle, sei zur der Handelswege in Afrika. Der Kaffee
Untermauerung der Film ‚Casablanca‘ schlug tiefe Wurzeln in der neuen
herangezogen, wo in einem dubiosen Heimat und viele betrachten Italien als
Café der Pianist aufgefordert wird: Adoptivmutter des immer beliebter
„Spiels noch einmal, Sam!“ werdenden Getränks.
Gleich nach dem übereilten Rückzug Aus jüdischer und israelischer Sicht
der Türken erfanden die Wiener müssen wir jetzt noch einmal einen
eine Art Siegesgebäck, dessen Form Blick auf unseren Nobelpreisträger
der Mondsichel ähnelte, die über für Literatur Schai Agnon werfen,
den Zelten der türkischen Soldaten in dem sich das jüdische und das
geprangt hatte. So entstand das israelische Wesen verweben. Er sieht
Croissant, denn das französische Wort den Übergang vom Judentum zum
croissant bedeutet nichts anderes als Zionismus und zur nichtreligiösen
Mondsichel, und die Wiener nannten Existenz durch den Schleier der
und nennen es Kipferl oder Gipferl. europäischen Kultur und bringt das
Es wäre aber gänzlich unfair, Wien nicht selten zum Ausdruck, indem er
allein für das Verbreiten des Kaffees die Beschreibung eines Kaffeehauses
in Europa verantwortlich zu machen. in seine Geschichten einfließen lässt.
Italien, genauer: Venedig, war ebenfalls „Als Herbst sich bemühte, aus diesen
eine wichtige Zwischenstation. Hier Dingen herauszukommen, die das
wurde noch gegen Ende des 17. Herauskommen nicht zulassen, trat
Jahrhunderts das erste Kaffeehaus auf ein Mann im schwarzen Anzug zu
dem St. Marcus Platz eröffnet, lange ihnen, elegant und glattrasiert, so dass
bevor die japanischen Touristen mit seine Wangen bläulich schimmerten,
ihren Kameras eintrafen und sich verbeugte sich und fragte, ob sie
Tauben fütternd und Kaffee trinkend mit allem in seinem Haus zufrieden
gegenseitig auf der Piazza San Marco wären, und alles bekommen hätten,
fotografierten. was sie bestellt hatten, und ob
1720 gründete Floriano Francesconi das, was man ihnen brachte, ihren
danndaswegenseinerPrachtentfaltung Wünschen entspreche. Und als sie
legendäre venezianische Caffè Florian. ihm antworteten, dass sie zufrieden
Manche behaupten allerdings, dass seien und alles aufs beste serviert
zuvor bereits die Bottega del caffè in wurde, sagte er, ich hoffe, dass Sie von
Livorno eröffnet worden war. nun an mein Haus weiterhin beehren

MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017 p. 7

Mutter gestorben, würde vor ihm sein Cafés ist eine Sterblichkeitsrate von
Bruder, und sein geliebtester Sohn 6:1 nicht besonders hoch.)
auch Historische Unklarheit herrscht in
mit dem Schwerte getötet, dass seine Bezug auf die Frage, wo zum ersten
Augen es sähen. Mal eine Tasse Kaffee serviert wurde,
Siehe so heilsam war die künstlich gewiss ist aber, dass überall, wo sich
bereitete Würze ein Kaffeehaus installieren wollte,
Etliche Interpreten haben versucht, ihm zunächst einmal Widerstand
in diesen und den folgenden Zeilen entgegenschlug, bis es den Ort für
Hinweise auf die Wirkung des Kaffeins sich eingenommen hatte. Dass dieser
im menschlichen Nervensystem zu Siegeszug von Ost nach West führte,
entdecken. Alkohol setzt bekanntlich wird nicht bezweifelt.
den Heul-und Weinmechanismus Die ersten Kaffeehäuser in Jerusalem
in Gang, Kaffee aber trocknet die mussten sich Zeiten Suleimans des
Tränensäckchen aus. Daraus schließt Prächtigen religiöse Anfeindungen
der beflügelte Interpret, bei dem von gefallen lassen, der Kampf endete
Helena aus Oberägypten (oder sogar jedoch zugunsten der Jerusalemer
aus Ätiopien) bezogenen Gewürz Caféteria.
müsse es sich um Kaffee handeln. Damaskus wollte hinter der neuesten
Ob nun der Kaffee die Gefühle Mode nicht zurückstehen. Man
lähmt oder den Geist anregt, soll weiß von blühenden Gärten, in
einer medizinischen Diskussion denen die Tische der Kaffeehäuser
vorbehalten bleiben; allerdings aufgestellt wurden. Istanbul ließ sich
vermag der Kaffee, wie seine ebenfalls anstecken. Die Soldaten
bösartige Schwester, die Zigarette, der türkischen Armee schleppten auf
eine bestimmten Stimmung wie auch ihren Eroberungszügen säckeweise
ihr Gegenteil auszulösen: Ruhe und Kaffee mit sich.
Aufregung, Sensibilität und Trägheit, Die fünfhundert Säcke, die sie nach
Anspannung und Beschaulichkeit. dem gescheiterten Angriff auf Wien
Was die Beschaulichkeit betrifft, so gegen Ende des 17. Jahrhunderts
gibt es Leute, die den Kaffee ‚Balsam zurückließen,bildetendenGrundstock
für die Nerven‘ nennen. des ersten Wiener Kaffeehauses. Es
VonIbnBatuta,einemmarokkanischen wurde von einem Spion eröffnet,
Reisenden, wird erzählt, dass er und und bis heute gibt es Menschen, die
seineBegleiterbeieinemBesuchsMalis fest und steif behaupten, dass es ein
im Jahr 1352 mit ‚Koffi‘ angereicherten Dolmetscher namens Kolschitzky war.
Brei zu sich nahmen. Sechs der davon Dieser Kolschitzky schlug sich hinter
Kostenden wurden krank, einer soll die türkischen Linien und trug auf
sogar sein Leben ausgehaucht haben. unfeine Art zu ihrer Niederlage bei,
(Verglichen mit einigen mir bekannten wofür er mit einer königlichen Lizenz

p. 6 MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017

Wie lieben Sie Ihren Kaffee? Wasser hinzugefügt und so entstand
angeblich der erste trinkbare Kaffee. In
Michael Dak manchen Kaffeehäusern wird bis heute
eine Speisekarte gereicht, die Ziegen
Uebersetzt von Helene Seidler gefallen könnte. Eine historische
Der Beginn der Kaffeekultur wird gern Geste?
mit der Geschichte vom äthiopischen Selbstverständlich wird auch die These
Hirten beschrieben, dessen Ziegen die vertreten, der Kaffee würde zum ersten
Blätter eines bestimmten Strauches Mal in der hebräischen Bibel erwähnt,
besonders gern kauten und sich und zwar im ersten Buch Samuel, Kap.
gleich darauf aufgeweckter und 25, Vers 18. Hier bereitet sich Avigail,
aktiver als sonst zeigten. Die über den das Weib Nabals, auf die Begegnung
Kaffeestrauch herfallenden Ziegen mit König David vor und zu all den
gründeten somit das erste Kaffeehaus guten Dingen, die sie ihm bringen
in der freien Natur und machten will, gehören auch „fünf Scheffel
ihren Hirten zum ersten Kellner, und Korn“, wobei „Korn“ für vielerlei
tatsächlich betrachten viele Kellner stehen kann, vom Weizenkorn bis
ihre Gäste als Herde, die man hüten zur Kichererbse, aber „Kaffeebohne“
und zurechtweisen muss. dürfte als Auslegung denn doch etwas
Eines geht aus dieser Geschichte zu weit gehen. Immerhin schrieb ein
deutlich hervor: der Kaffee begann Engländer namens George Pash an der
seine Karriere nicht als Getränk. Leipziger Universität eine Dissertation
Bestimmte Zeugnisse bringen den über den „Kaffee Avigail“.
Kaffee mit einem Brei aus mit Fett Eine andere Auslegung findet in einem
vermischten, zerdrückten Früchten in bestimmten Abschnitt der Ilias des
Verbindung. Die ersten Berichte über Homer einen Hinweis auf ein Getränk,
ein Getränk aus der Bonshumfrucht dessen Wirkung der des Kaffees ähnelt.
stammen aus dem Beginn des Im vierten Gesang fragt Telemachos
zweiten Jahrtausends, doch wird im nach seinem Vater Odysseus und
Allgemeinen angenommen, dass der beweint sein bitteres Schicksal.
Kaffee zu Beginn des sechzehnten Darauf gibt Helena, die Tochter des
Jahrhunderts als Getränk in Kronion, ein bestimmtes Kraut in die
Erscheinung trat. Sein erster Anhänger Trinkgefäße der Anwesenden:
soll der Mufti von Aden gewesen sein, „Siehe sie warf in den Wein, wovon sie
dersich,alsereinmalkrankwurde,daran tranken, ein Mittel gegen Kummer und
erinnerte, dass zum Futter gesunder Groll und aller Leiden Gedächtnis.
Ziegen die Frucht eines bestimmten Kostet einer des Weins, mit dieser
Strauches zählte. Er befahl, ihm eine Würze gemischet; dann benetzet den
solche Ziegenspeise zuzubereiten. Auf Tag ihm keine Träne die Wangen,
Anraten des Kochs wurde dem Brei Wär' ihm auch sein Vater und seine

MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017 p. 5

Empfang bei Botschafter von Götze

Gruss von David Boas, Vorsitzender des Präsidiums

Sehr geehrter Herr Botschafter, sehr verehrte
Frau von Götze,
geehrter Herr Konsul Möller,
geehrte Mitarbeiter der Botschaft,
Mitglieder des Präsidiums und Mitglieder der
Vereinigung!
Guten Tag,
Als erstes möchte ich mich bei Ihnen,
sehr geehrter Herr Botschafter für die
Ermöglichung dieser Begegnung und den
herzlichen Empfang bedanken.
Now allow me, to switch to English, it will be
easier for me to express myself, and easier for
you to understand.
The timing of this meeting has in my eyes poster warning the public in the town of
a special significance. Today, April 27th, my father, Bad Hertzburg, not to buy in the
is exactly between two major events: The Kaufhaus of David Boas, named for my great
Holocaust Remembrance Day that was grandfather who I am named after, because it
marked this week, and Israel’s Independence was Jewish-owned. This poster is displayed at
Day. the entrance to the Jewish Museum in Berlin
Everyone in the world must learn and and also appears in the Encyclopaedia of the
remember the horrors of the Holocaust Holocaust.
where innocent people perished, including After seven decades the memorialization
the elderly, women and children, just because of our families still goes on. We are greatly
of their ethnic origin. More than any others helped by many institutions in Germany. Our
in the world, Jews must remember and not activities through exhibitions in museums,
forget the Holocaust which is the worst crime memorials and history books (like the one
against humanity in history, one third of the I am holding), internet sites and others are
Jewish people was cruelly killed. based on cooperation with many authorities
For us, members of the Association of in Germany as the organization Ot Hacapara,
Israelis of Central Europe, the Holocaust has various museums, like the Jewish Museum in
an additional and special meaning. Thanks Berlin, relationships with important cities and
to our parents who realized the reality and many more.
courageously decided that they don’t see their Today Germany is an ally of Israel and between
future in Germany, The Czech Republic and the countries exist close relations in defense,
Austria, they immigrated to Israel (Palestine economics, industry, culture and many other
in those days) and by doing this, they saved areas. We in the Association of Israelis of
their lives and thus, we and our families were Central Europe see as an important goal the
privileged to get our lives, here in Israel, our strengthening of our relations with different
own country. Israel’s Independence Day elements, bodies, institutions in Germany and
commemorates the victory of the Jewish with the embassy in Tel Aviv to further extend
people over those who wanted to annihilate our heritage activities.
us, this is the victory of heroism over the
Holocaust. Im Namen unserer Vereinigung möchte ich
Israel’s Independence Day is a reminder of mich beim sehr geehrten Herrn Botschafter
the contribution our country has made to und seinen Mitarbeitern für die angenehme
the world in science, literature, arts, music, Zusammenarbeit und den überaus
technology and many other fields. On freundlichen Empfang bedanken.
Holocaust Remembrance Day I do think of the

p. 4 MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017

wir auch in diesem Fall darauf
hin, dass wir in diesem Heft keine
dokumentarische erezisraelische
Kaffeechronik bringen wollen.
N.B. Auch wird der Leser keine
Auflistung der bekannten Cafés
Wie der Leser sieht, erscheint das finden, über die schon sehr viel
MB Yakinton ab sofort in neuem veröffentlicht wurde, sei es aus
Format. Hoffentlich gewöhnen wir historischer, anthropologischer,
uns alle schnell daran. nostalgischer, romantischer,
In dieser Ausgabe haben wir neben pseudo-romantischer, poetischer
anderen Themen dem Kaffee und oder literarischer Sicht.
der Kaffeehauskultur viel Platz Zu den Themen, die das MB
eingeräumt. Verschiedene Länder Yakinton in den nächsten Monaten
erheben Anspruch darauf, die aufgreifen wird, gehört u.a. der
Heimat des Kaffees und der Sitte des Platz der Israelis mitteleuropäischer
Kaffeetrinkens zu sein. Wir irren uns, Herkunft in der israelischen
wennwirmeinen,sieliegeimWesten: Werbebranche. Unsere Leser
Soweit es sich überhaupt festlegen sind eingeladen, Vorschläge zur
lässt, stammt der Kaffee entweder ‚yakintonischen‘ Bearbeitung
aus Äthiopien oder dem Jemen. Von dieses Themas zu machen, zu
hier aus begann er seine Wanderung dem das Museum in Tefen in den
um die Welt. Das erinnert etwas an Sukkothfeiertagen eine ganze
den ‚Spaghetti-Streit‘: Hat Marco Ausstellung zeigen wird.
Polo die Spaghetti von China nach Weiter wird sich die Gelegenheit
Italien importiert oder von Italien ergeben, über Wirtschaft,
nach China exportiert? Spielsachen, Architektur,
Es fehlt nicht an Orten, die die Innendekoration und Möbel zu
Kaffeekrone für sich beanspruchen, schreiben – vielleicht sogar über
aber der Kaffee selbst hat nur die Mode. Wir freuen uns, von euch
einen kleinen Anteil an der zu hören.
Kaffeehauskultur, wie in diesem Heft
nachzulesen ist. Wie üblich, weisen M.D.

MB Yakinton Nr. 284 Mai-Juni 2017 p. 3

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 284‬אייר ‪ -‬סיון תשע"ז ‪ .‬מאי ‪ -‬יוני ‪2017‬‬

Mai-Juni 2017 Jahrgang 84, Nr. 284

ffeeklatsch
Ka

2017 ‫ יוני‬- ‫ מאי‬. ‫ סיון תשע"ז‬- ‫ אייר‬. 284 ‫ גיליון‬. ‫ יקינתון‬MB


Click to View FlipBook Version