מקראה בספרות - שכבת ח

51

52 שירה

53 גאווה / דליה רביקוביץ

54 עלבון / יונתן רטוש א. המילים "אהבה" "עלבון" ו"כאב" חוזרות )בהטיות שונות( בשיר. מה לדעתכם תורמת החזרה? ב. האם לדעתכם הכותרת מתאימה לתוכן השיר? ג. חפשו באינטרנט תמונה מתאימה לשיר והעלו אותה ללוח השיתופי.

55 ילדות / יונתן רטוש

56 אורן / לאה גולדברג ָּּכאן לֹא ֶא ְׁש ַמע ֶאת קֹול ַה ּק ּו ִקָּּיה כָּּ אן לֹא יַחְׁ בּ ֹש הָּ עֵ ץ מִ צְׁ נֶפֶ ת ש ֶ לֶ ג ֲא ָּבל ְּׁב ֵצל ָּהֳאָּר ִנים ָּה ֵא ֶּלה ָּּכל ַי ְׁלד ּו ִתי ֶש ָּּק ָּמה ִל ְׁת ִחָּּיה. ִצ ְׁלצ ּול ַה ְּׁמ ָּח ִטים: ָּה ֹיה ָּהָּיה אֶ קְׁ רָּ א מוֹ לֶ דֶ ת לְׁ מֶ רְׁ חַ ב-הַ ש ּ ֶ לֶ ג ְׁל ֶקַרח ְׁיַר ְׁקַרק ּכֹו ֵבל ַה ֶּפ ֶלג ִל ְׁל שֹון ַה ּ ִשיר ְּׁב ֶאֶרץ ָּנ ְׁכִרָּּיה. א ּו ַלי ַרק ִצ ֳּפֵרי- ַמ ָּּסע יֹוְׁדעֹות ְּׁכ ֶש ֵהן ְּׁתל ּויֹות ֵּבין ֶאֶרץ ְׁו ָּש ַמִים ֶאת ֶזה ַה ְּׁכ ֵאב ֶשל ְׁש ֵּתי ַה ּמוֹ לָּ דוֹ ת. ִא ְּׁת ֶכם ֲא ִני ִנ ְׁש ַּת ְׁל ִּתי ַּפֲע ַמִים ִא ְּׁת ֶכם ֲא ִני ָּצ ַמ ְׁח ִּתי, ֳאָּר ִנים וְׁ ש ָּ רָּ ש ַ י בִּ ש ְׁ נֵי נוֹ פִ ים ש וֹ נִ ים.

57 מֹוִריד ַה ֶּג ֶּשם / אהרון אלמוג בְּׁ ־1942ָּ ע ִ שי ִתי ִע ּג ּול ְׁולֹא ָּי ָּצא ִתי ִמ ֶּמ ּנ ּו ַעד ֶש ּלֹא ָּיְׁרד ּו ְּׁג ָּש ִמים אֹותֹו יֹום ה ּו ְׁצפ ּו ָּּב ִּתים ּו ְׁשֵני ֲאָּנ ִשים ִּכ ְׁמַעט ָּט ְׁבע ּו ָּּבא ִתי ַה ַּבְׁי ָּתה ְׁו ָּא ַמְׁר ִּתי: "זֶה אֲ נִ י מֹוִריד ַה ֶּג ֶשם" נָּתַ ן לִ י אָּ בִ י סְׁ טִ ירַ ת לֶ חִ י וְׁ אָּ מַ ר: "זֶה אֲ נִ י מֹוִריד ַה ְּׁס ִטיָּרה" ָּשב ּוַע ְׁל ַא ַחר ִמ ֵּכן ָּע ַמְׁד ִּתי ַל ּ ָּשְׁוא ללא תועלת, בלי כל תוצאה עַ ד הַ צָּּ הֳ רַ יִ ם ָּּבא ּו יֹוִנים ְׁו ָּהג ּו , השמיעו, ביטאו עָּ לַ י אַ הֲ בָּ ה ַל ָּּמֳחַרת ָּה ַל ְׁכ ִּתי ְׁל ֵבית ִס ְׁפִרי ְּׁכ ֶשֲא ִני ְׁמ ַב ֵּק ש ְׁר ִעיַדת ֲאָּד ָּמה ּומ ּו ָּכן ְׁל ִה ְׁת ַּפ ּ ֵשר ַעל ִל ּק ּוי ַח ָּּמה ָּּבא ִתי ְׁו ִה ֵּנה ַה ּ ַש ָּּמ ש ִנ ָּּצב ַּב ּ ַשַער ּו ִמ ָּּס ִביב ְׁ ּד ָּמ ָּמה לֹא מֹוִרים ְׁולֹא ֲחמֹוִרים, ָּא ַמר ַה ּ ַש ָּּמ ש ְּׁב ִמין ֶז ֶמר ְׁו ֵה ֵחל רֹוֵקד ִעם ַה ַּמ ְׁטֲא ֵטא ְׁש ִבי ָּתה ַּב ָּּצ ֳהַרִים ָּּבא ִתי ַה ַּבְׁי ָּתה ְׁו ָּא ַמְׁר ִּתי: "זֶה אֲ נִ י מֵ בִ יא הַ ש ּ ְׁ בִ יתָּ ה" ְׁש ָּא ַל ִני ַא ָּּבא: ְׁוֶכ ֶסף ָּיכֹול ַא ָּּתה ְׁל ָּה ִביא ָּע ִני ִתי ֶש ּכֹ ִחי ַרק ִּבְׁד ָּבִרים ר ּו ָּח ִנִ ּיים אֹותֹו ַלְׁי ָּלה ָּש ַמ ְׁע ִּתי ֶאת ָּא ִבי אֹו ֵמר ְׁל ִא ִּמי: ְּׁבֵננ ּו ֶזה לֹא ְּׁבַד ְׁע ּתֹו ֶי ֶלד ָּהִיי ִתי ְׁולֹא ָּיַרְׁד ִּתי ְׁלסֹוף ְׁ ּד ָּבָּריו, ֶק ֶסם ַה ִּמ ִּלים ְׁ ַאך ָּשמ ּור ִע ִּמי ַעד ַה ּיֹום ַהֶזּה. בחרו שורה מן השיר ועצבו בעזרת מחולל הממים מם על פיה. פעילות מתוך אתר "גלים"

58 שיר נבואי קוסמי עליז / עלי מוהר ויוני רכטר

59 איש הולך על חבל / יהונתן גפן ְּׁב ָּכל ַּפ ַעם ְּׁכ ֶש ְּׁק ָּצת ָּעצ ּוב ִלי ַוֲא ִני ַמְׁר ִּגי ש ִט ָּּפה לֹא טֹוב ֲא ִני ִמ ְׁס ַּת ֵּכל לְׁ מַ עֲ לָּ ה ּו ִפ ְׁת ֹאם רֹו ֶאה אֹותֹו. ַעל ַה ֶח ֶבל ְׁ ִאי ש הֹו ֵלך מִ ש ּ ָּ ם עַ ד לְׁ כָּ אן ַּב ּ ָּש ַמִים ְׁ ִאי ש הֹו ֵלך ַעל ָּעָּנן ְׁ ִאי ש הֹו ֵלך . ְּׁת ֵכ ֶלת ְׁ ְּׁבתֹוך ְׁ ִאי ש הֹו ֵלך ַעל ַה ֶח ֶבל ַהַּדק, ְׁו ָּה ִא ּ ָּשה ִמ ְׁת ַּפ ֶּל ֶלת וְׁ הַ חֶ בֶ ל חָּ זָּ ק. ְׁורֹוֵקד לֹו ְׁ ִאי ש הֹו ֵלך ַוֲח ֹזר ְׁ ָּהלֹוך ִאי ש ָּעף ּו ְׁמַז ֵּמר לֹו ִשיִרים ֶשל ִצ ּפֹור. ְּׁב ָּכל ַּפ ַעם ְּׁכ ֶש ְּׁק ָּצת ָּעצ ּוב ִל ֹי ַוֲא ִני ַמְׁר ִּגי ש ִט ָּּפה לֹא טֹוב ֲא ִני ִמ ְׁס ַּת ֵּכל ַל ַּמֲע ָּל ֹה ּו ִפ ְׁת ֹאם רֹו ֶאה אֹותֹו. למטלה ב"ילקוט הדיגיטלי"

60 נופל וקם / שבק"ס

61 ערב מול גלעד/ לאה גולדברג

62 מילה טובה / יעקב גלעד מה יותר קל לומר "מילה טובה" ,או לקבל "מילה טובה"? אפיל ּו בַּ ש ָּ רָּ ב הֲ כִ י כָּּ בֵ ד ָּיַד ְׁע ִּתי ֶש ַה ֶּג ֶשם עֹוד ֵיֵרד רָּ אִ יתִ י בַּ חֲלוֹ ם ש ֶ לִ י צִ פּ וֹ ר אפיל ּו ְּׁב ַמ ּ ַשב ס ּו ָּפה ָּוקֹור. לֹא פּ ַ עַ ם זֶה קָּ ש ֶ ה אֲ בָּ ל לָּ רוֹ ב מִ לָּּ ה טוֹ בָּ ה מִ יָּד עוֹ ש ָּ ה לִ י טוֹ ב רַ ק מִ לָּ ה טוֹ בָּ ה אֹו ְׁש ַּתִים לֹא יֹו ֵתר ִמֶזּה אפיל ּו בִּ רְׁ חוֹ ב רָּ אש ִ י סוֹ אֵ ן רָּ אִ יתִ י ִאי ש יֹו ֵשב ּו ְׁמַנ ֵּגן ָּּפַג ְׁש ִּתי ֲאָּנ ִשים ְׁמ ֻא ּ ָּשִרים אפיל ּו בֵּ ין ש ְׁ בִ ילֵ י עָּ פָּ ר צָּ רִ ים. ָּּת ִמיד ִה ְׁש ַאְׁר ִּתי ֶּפ ַתח לתקווה אפיל ּו כְּׁ ש ֶ כָּּ בְׁ תָּ ה הָּ אַ הֲ בָּ ה ָּח ַל ְׁמ ִּתי ַעל ָּי ִמים יֹו ֵתר ָּי ִפים אפיל ּו ְּׁב ֵלילֹות ֵשָּנה ְׁטר ּו ִפים. לֹא פּ ַ עַ ם זֶה קָּ ש ֶ ה אֲ בָּ ל לָּ רוֹ ב מִ לָּּ ה טוֹ בָּ ה מִ יָּד עוֹ ש ָּ ה לִ י טוֹ ב רַ ק מִ לָּ ה טוֹ בָּ ה אֹו ְׁש ַּתִים לֹא יֹו ֵתר ִמֶזּה.

63 הבלדה המודרנית

64 בלדה לעוזב קיבוץ / יעקב רוטבליט לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת אמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ "תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת עבד בסטקייה אחת נידחת גר אצל הדודה וחי בהקפה במשק ארגנו משלחת לא יכלו לשאת את החרפה. פעם ביובל הגיע לביקור היה חומק בשביל, ועם הוריו יושב בחדר מסמיק מעט נבוך ולא מרבה דיבור כן ו"לא", "אל תדאגו, אצלי הכול "בסדר אומר שלא צריך, אבל לוקח קילו אלכסנדר וכמה יונתן וממלמל: "תודה, אתה יודע "רק בשביל הדרך, כמובן. הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב הוא, הוא עוד ישוב. איך השנים חולפות, קשה להאמין הוא ללא בלורית, מפה לשם מעט מקריח אומרים חושב בשמאל, וחי לו בימין בווילה שבנה, אי שם בהרצליה שפעם ביובל הוא לביקור מגיע על זרועו אשתו השחקנית יושבים עם ההורים על אבטיח הקיבוץ מביט במכונית. הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב הוא, הוא עוד ישוב. איזה בן קיבוץ בא לבקר בעיר נבוך עם התרמיל ובלוריתו המתנפנפת הוא ויסקי טוב מוזג, תשתה בחור צעיר "ומחייך: "ספר, אז מה נשמע ברפת אוהב לשקוע בכורסא בנחת להזכיר כל פעם גם אם לא נחוץ בשיחה שמסביב קולחת כשאני הייתי בקיבוץ. הוא לא ישוב, הוא לא ישוב ולמה לא ולמה לה ולא חשוב הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב ולמה לא ולמה לה ולא חשוב הוא, הוא לא ישוב.

65 הבלדה על יואל משה סלומון/ יורם טהרלב הסיפור מאחורי הבלדה

66 בלדה לחובש / דן אלמגור ֵהם ִה ְׁת ַקְׁ ּדמ ּו ְׁל ַאט. ַה ּכֹל ָּהָּיה ָּרג ּוַע. מִ נּ ֶגֶד – הַ נָּּהָּ ר וְׁ גֹ מֶ א מְׁ רַ ש ְׁ רֵ ש ... ִּפ ְׁתאֹום ָּר ַעם ָּּבָּרק. אֶ חָּ ד צָּ עַ ק: ” ָּּפצ ּוַע!“ ”אֲ נִ י כְּׁ בָּ ר בָּּ א!“ עָּ נָּה לוֹ הַ חוֹ בֵ ש . ” ָּע ִלינ ּו ַעל מֹוֵק ש!“ צָּ עַ ק אָּ ז ַה ָּּפצ ּוַע. , “ ָּ ֲא ִני ָּּכאן ְׁל ִצְׁ ּדך “ עָּ נָּה לוֹ הַ חוֹ בֵ ש . , ָּּבָּרד ָּּכ ֵבד, ָּקט ּוַע, ְׁ ָּּבָּרד ֶשל ֵא ש ִנ ַּתך ֵמֵע ֶבר ַל ָּּנ ָּהר, ַל ּ ֹג ֶמא ָּהרֹו ֵח ש. ” ַה ְׁש ִאיר ּו אֹו ִתי ָּּכאן,“ ִּב ֵּק ש ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע. ”ֲע ֹזב ְׁשט ּויֹות“ עָּ נָּה אָּ ז הַ חוֹ בֵ ש . ! “ ָּ ַּת ִּציל ֶאת ַע ְׁצ ְׁמך “ ִּב ֵּק ש ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע. ! “ ָּ ֲא ִני ִנ ְׁש ָּאר ִא ְּׁתך “ עָּ נָּה לוֹ הַ חוֹ בֵ ש . ְׁו ֵהם נֹו ְׁתר ּו ְׁשֵני ֶהם, ְׁו ַה ָּּ שֶדה ָּּפת ּו ַח. ְׁו ֵהם נֹו ְׁתר ּו ְׁשֵני ֶהם, ְׁו ֵהם ְּׁגל ּוִיים ָּל ֵא ש. ” ֲאַנ ְׁחנ ּו ֲאב ּוִדים,“ ִמ ְׁל ֵמל ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע. ”אֱחֹ ז בִּ י טוֹ ב,“ עָּ נָּה לוֹ הַ חוֹ בֵ ש . ” ִנ ְׁפ ַצ ְׁע ָּּת ַּגם ַא ָּּתה,“ ִמ ְׁל ֵמל ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע. ”עֲ זֹ ב, זֶה לֹא נוֹ רָּ א,“ עָּ נָּה לוֹ הַ חוֹ בֵ ש . חידון : הָּ אֵ ש כְּׁ בֵ דָּ ה, כְּׁ בֵ דָּ ה. ָּק ֶשה, ָּק ֶשה ָּלנ ּוַע. רַ ק לֹא לְׁ הִ תְׁ יָּאֵ ש . רַ ק לֹא לְׁ הִ תְׁ יָּאֵ ש . ” ָּּת ִמיד, ָּ ֶאְׁז ּכֹר אֹו ְׁתך “ ִנ ְׁש ַּבע ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע. ”ַרק לֹא ִל ּ ֹפל,“ מִ לְׁ מֵ ל אָּ ז הַ חוֹ בֵ ש . , “ ָּ ַעד יֹום מֹו ְׁתך ָּ ֶש ְּׁלך “ ִנ ְׁש ַבע ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע. ” ַה ּיֹום ה ּוא יֹום מֹו ִתי,“ עָּ נָּה לוֹ הַ חוֹ בֵ ש . ִּפ ְׁתאֹום ֲעַנן ָּא ָּבק, ִּפ ְׁתאֹום ָּע ְׁל ָּתה ָּהר ּו ַח, ְׁו ֵצל ַעל ַה ַּקְׁר ַקע, ְׁוה ּוא ָּקֵרב, רֹוֵע ש. ” ִנ ַּצ ְׁלנ ּו! ֵהם ָּּב ִאים!“ ִי ֵּבב ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע, לֹא ָּש ַמע ִמ ָּּלה ִמן ַהחֹו ֵב ש. ְׁ ַאך ” ָּא ִחי, ָּא ִחי ֶש ִּלי!“ ִי ֵּבב ָּאז ַה ָּּפצ ּוַע. מֵ עֵ בֶ ר לַ נָּּהָּ ר ַה ּ ֹג ֶמא ְׁמַר ְׁשֵר ש. " ָּא ִחי, ָּא ִחי ֶש ִּלי! ָּא ִחי, ָּא ִחי ֶש ִּלי. אָּ חִ י!"

67 גברת שרה השכנה/ יובל בנאי ירייה נשמעה בקצה הרחוב גברת שרה השכנה ראתה מקרוב לילה תל אביב בוער וחם סמל המשטרה היה מנומנם. כשהטלפון צלצל הודיעו על גופה בקצה הרחוב כבר החובש כיסה עם השמיכה. גברת שרה השכנה אמרה לשוטרים ראיתי שתי דמויות צועקות ויורים. בינתיים בקצה השני של העיר אבנר התאילנדי וחיים הצעיר נוסעים במכונית ,חוזרים באיילון שוטר תנועה עוצר אותם בדיקה של רישיון בקשר כבר הודיעו על שני הבורחים מבט אחד הספיק לו נראו לו חשודים לקח אותם מיד לתחנה של הצפון וכל הלילה לא נתנו להם לישון. שמעון החוקר אמר שזה שוד בן ציון הבלש אמר זה על כבוד אמרו לאבנר תתחיל לדבר וחיים הצעיר התחיל להישבר. בינתיים שרה השכנה במסדר הזיהוי ניסתה לפשפש בזיכרונה הדהוי אמרה שהם דומים , אמרה שהם דומים שלחה אותם לכלא לעולמים. שתים עשרה בלילה בבית הכלא המחוזי הרצל רב פקד מחייך חיוך נבזי. אבנר אומר נכתוב חנינה נשלח אותה מחר אל הנשיא של המדינה. בינתיים שרה השכנה מבשלת במטבח בתוך קופסת הקמח מבצבץ לו האקדח היא לא ידעה שמלמעלה יעקב השכן קבוע בכל לילה מפתח התריס נהג להתבונן. כן הוא ראה הכול לפנות בוקר בשלוש ראה איך היא תוקעת בו כדור אחד בראש כן הוא ראה הכול , הוא ראה הכול ראה איך היא תוקעת לו כדור עגול.

68 הבלדה על אדון כמעט וגברת כבר / חנוך לוין אדון כמעט אהב את הגברת כבר כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר . החורף קר היה וכבר עבר על האדון כמעט והגברת כבר . גברת כבר טיילה עם האדון כמעט היא אהבה אותו וכבר נתנה לו יד , הלילה חם היה, ירח שט על האדון כמעט והגברת כבר . ועוד אביב חלף וסתיו נוסף נגמר , והאדון כמעט ראה בלב נשבר כמה הפסיד כל השנים שלא אמר את דבר אהבתו אל הגברת כבר . ועוד שנה חלפה, ועוד שנה אחת , וגברת כבר שכבה על משכבה לבד חושבת איך כמעט היה וכבר אבד , לגברת כבר ולאדון כמעט . שנים חלפו מאז, לא השתנה דבר . אדון כמעט אהב את הגברת כבר כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר . עכשיו כבר באמת היה קצת מאוחר . גברת כבר התגוררה בבית קט , כמעט שהתגורר בו גם האדון כמעט , עכשיו לא מתגורר בו אף אחד לא הגברת כבר ולא אדון כמעט. האם השיר שלפנינו הוא באמת בלדה על פי המאפיינים?

69 פנקס הקטן / דן אלמגור ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן ָהָיה ַרק ַנ ַער ַמֲע ִּלית ָכח ו ׁש ְ כמֹו . ְ ַכ ַעך ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן ָא ַהב ֶאת ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“. . ְ ָא ַהב אֹו ָת ה ָכל ָכך ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“ ָהְי ָתה, ְ בֶע ֶצם, ַרְקָד ִּנית ָי ָפה ֵמ ֵאין ְ כמֹו ָת ה. ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“ ַגם לֹא ָיְדָעה ֶׁש ָ בעֹו ָלם ֵי ׁש ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן. ִּהיא לֹא ֵה ִּעי ָפה בֹו ַמ ָ בט, לֹו ֶזה לֹא ָהָיה ִּא ְכ ַפת. ְ ַאך ָע ֶלי ָה ה וא ָח ַלם ָת ִּמיד ֵבין ַה קֹומֹות ַ ב ַמֲע ִּלית. ָי ָפה ָהְי ָתה ְ ִּ כי ִּהיא ָכל ָכך – ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“... יֹום ֶא ָחד הֹו ִּפיַע ֶג‘ק, סַ פְ סַ ר הַ הִּ י מ וִּרים, ַ בְרָנ ׁש ֵ די ְמֻס ָכן, ְו ָח ַבט ְ ב ָכל כֹוחֹו ב”הוֹ ד ַמֲע ָל ָת ה“ ָי ָׁשר ַ ב” ַל ְקָקן“... ]=בפה[ ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“ ִּה ְת ַג ְל ְ ג ָלה ַ ב ַמְדֵרגֹות ְל ַמ ָטה, ַעד סֹו ָפן. ִּמיה ו ָהִּרא ׁשֹון ֲא ֶׁשר ִּנ ַג ׁש ְלֶעְזָר ָת ה? ֶזה ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן. ִּהיא לֹא ֵה ִּעי ָפה בֹו ַמ ָ בט, לֹו ֶזה לֹא ָהָיה ִּא ְכ ַפת. ְ ַאך ה וא לֹא ָיַדע ַעל ָמה ֻה ְ כ ָתה, ה וא ִּמ ֵהר ְלֶעְזָר ָת ה; ְ ַאך ִּ כי ְ בֵעיָניו ָת ִּמיד ָהְי ָתה ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“. ָהרֹו ֵפא ִּה ִּ ביט ָ ב ה ְוָק ַבע ֶׁש"ֶז ה ָאב וד, ֵאין ָמה ַלֲע ׂשֹות. ִּעם ַע מ וד ִּׁשְדָרה ָכֶזה ִּהיא לֹא ת ו ַכל ָלז וז, ַגם לֹא ַלֲעמֹד." ָכל ָה ֶאְזָר ִּחים אֹו ָת ה ִּה ְׁש ִּאיר ו ְל ַבָ ד ה. טוֹ ב, לְ מִּ י יֵשׁ זְ מַ ן? ִּמיה ו ַהָ י ִּחיד ֲא ֶׁשר ִּנ ְׁש ַאר ָׁשם ַעל ָיָד ה? ֶזה ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן. ִּהיא לֹא ֵה ִּעי ָפה בֹו ַמ ָ בט, לֹו ֶזה לֹא ָהָיה ִּא ְכ ַפת. ְ ַאך ו ְל ַחְדרֹו, ָחְדרֹו ַה ַ צר, ה וא ִּ בְז ִּהירֹות אֹו ָת ה ג ָ רַ ר. ִּ כי ִּ ב ְׁש ִּבילֹו ִּהיא עֹוד ָהְי ָתה ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“. ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן ֵׁשֵרת ָׁשִּנים ִּ ב ְמ ִּסיר ות אֶ ת ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“. ָכל ֶח ְסכֹונֹו ָתיו ָאְזל ו־ָנ ְזל ו ִּ ב ְמ ִּהיר ות. לֹא נֹו ְתָרה ְפר ו ָטה. ָכל ֲא ֶׁשר ִּצְ ו ָתה ָע ָליו, ָצ ִּמיד אֹו ֲע ִּגי ִּלים, ה וא ִּמָ יד ָנ ַתן. ו ָבְרחֹוב ָ ד ַחף ה וא ֶאת ִּ כ ֵסא ַה ַג ְל ַג ִּלים – ”ֶזה ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן.“

70 ִּהיא לֹא ֵה ִּעי ָפה בֹו ַמ ָ בט, ַגם לֹא ִּמ ָלה טֹו ָבה ַא ַחת. ְ כ ָבר ְ ברֹא ָׁש ה ָזְרָקה ֵׂשי ָבה. ְו ִּהיא ֻכ ָל ה ַמ ָמ ׁש ”חָ רְ בָ ה“! ִּ ב ְׁש ְ ַאך בִּ ילוֹ הִּ יא עוֹ ד הָ יְ תָ ה ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“. יֹום ֶא ָחד הֹוִּדיָעה: "ַקר ִּלי, ִּפ ְנָקס. בֹוא, ִּנ ַסע ַלָ דרֹום ַה ַחם." ” ְו ֵאין ֶכ ֶסף ַל ַמ ָסע. ְ ֲאֻר ָכה ַהֶ דֶרך “ ”ְ ד ַחף אֹו ִּתי ְל ָׁשם!“ ה וא ָ ד ַחף ָ בֶרֶגל ֶאת ִּ כ ֵסא ַה ַג ְל ַג ִּלים, ֲא ִּפ ל רָ טַ ן. ו לֹא ה וא ָ ד ַחף ָ בֶרֶגל ֶא ֶלף ְׁשלֹו ׁש ֵמאֹות ִּמי ִּלין. ֶזה ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן. ִּהיא לֹא ֵה ִּעי ָפה בֹו ַמ ָ בט, ְוה וא ָי ִּמים ַר ִּ בים ָצַעד ַאֲחֵרי ִּ כ ֵסא ַה ַג ְל ַג ִּלים. ִּמ ְ כ ָפר ִּל ְכ ָפר, ְללֹא ִּמ ִּלים. ִּ כי ִּ ב ְׁש ִּבילֹו ִּהיא עֹוד ָהְי ָתה ”הוֹ ד ַמֲע ָל ָת ה“. ְ כ ֶׁש ִּה ִּ גיע ו ְוָע ְצר ו ַמ ָמ ׁש ְלחֹוף ַהָ ים, ִּהיא ָא ְמָרה ִּפ ְתאֹום: ! ֵרד ָנא, ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן, ָ "ֵרד ַעל ְׁש ֵתי ִּ בְר ֶכיך ִּ כי ִּה ִּ גיַע יֹום! ֵמ ַה יֹום – ַא ִּ ביר ִּ ת ְהֶיה ְלהֹוד ַמֲע ָל ָת ה, ִּ כי ְ כ ָבר ָ בא ַהז ְ ַמן. ," ָל ָ ֲא ַה ְב ִּ תיך ֲח ָׁשה ִּהיא, " בֹוא, ַנ ְׁשֵק ִּני ָנא – בֹוא, ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן." ְוה וא ָנ ַׁשק ַר כֹות־ַר כֹות ִּל ְׁש ֵתי ְׂש ָפ ֶתי ָה ַה ְ סד וקֹות, ְוה וא ָמ ָחה ֶאת ַהְ ד ָמעֹות ִּמ ְל ָחֶיי ָה ַה ְ צמ וקֹות, ָנ ְפ ָחה ֶאת ִּנ ְׁש ָמ ָת ה ְ ְו ָכך ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“... ְל ָמֳחָרת ַה יֹום ָכ ְתב ו ִּפ ְתאֹום ַ ב" ְ ס ַמְר ִּט תֹון' 1 ַמ ֶׁשה ו מ וָזר: " ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן ִּנ ְכָנס ְל ֶפ ַתע ְל ָמלֹון ְו ִּה ָכה ַתָ יר. ֶאת ַג בֹו ָׁש ַבר ה וא ְ ב ַמ כֹות ְ במֹוט ַ בְרֶזל ְ כ ֻמ ֵכה ָׂש ָטן. ְוֻכ ָלם ָא ְמר ו: ָמה ֶזה ָקָרה, ַלֲעָזאֵזל, ְל ִּפ ְנָקס ַהָ ק ָטן?" ֲא ָבל ה וא לֹא ִּה ְׁש ִּפיל ַמ ָ בט ַגם ְ כ ֶׁש ִּה ִּ גיַע ַל ִּ מ ְׁש ָפט ְולֹא ִּ ג ָלה ִּ כי ַה ַתָ יר ָהָיה ָפ ׁש וט אוֹ תוֹ סַ פְ סָ ר ֲא ֶׁשר ִּה ִּפיל ַ ב ֲח ָב ָטה אֶ ת ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“. ו ְכ ֶׁשָע ָלה ְ ב ַצַעד ַקל ַעל ַה ִּ כ ֵסא ַה ְ מ ֻח ְׁש ָמל, ְ ָהָיה ָׁשֵקט ו ְמ ַחֵ יך . ְ ְולֹא ִּה ְס ִּ ביר ַעל ָמה ְו ֵאיך ה וא ִּנ ְז ַכר ִּ ב ְנ ִּׁשיָק ָת ה ְ ַאך שׁ ֶ ל ”הֹוד ַמֲע ָל ָת ה“. שׁ ֶ ל ”הוֹ ד ַמֲע ָל ָת ה“...

71 מפגש עם : חיים נחמן ביאליק

72 סוס ועגלה ֲהִיי ָּשלֹום, ִא ָּּמא, הֱיֵה ש ָּ לוֹ ם, אַ בָּּ א ַה ּיֹום ִּב ְׁנֶכם יֹו ֵצא אֶ ל אֶ רֶ ץ נוֹ ד רַ בָּּ ה. ּו ְׁב ֵצא ִתי – ִמֶּיְׁד ֶכם ְׁמא ּום לֹא ֶאְׁד ֹר ָּשה, ז ּו ָּל ִתי ְּׁת ִפ ַּל ְׁת ֶכם, ִּבְׁר ַכ ְׁת ֵכם ַה ְּׁקדֹו ָּשה. כִּ י יִ ש ְׁ מֹ ר אֵ ל עַ ל בִּ נְׁ כֶ ם ַנַעְׁר ֶכם ַה ָּּק ָּטן, , ְׁ ִמ ִּמ ְׁכ שֹול ַּבֶּדֶרך ִמ ֶּפַגע ְׁו ָּ ש ָּטן. ִּכי ס ּו ִסי לֹא ִי ְׁמַעד ְׁולֹא ִּת ְׁכ ַשל ֶע ְׁג ָּלתֹו, עַ ד יָּבוֹ א בְּׁ ש ָּ לוֹ ם ֶאל ֶאֶרץ ֶח ְׁמָּּדתֹו. איירה : תום זיידמן פרויד

73 בין נהר פרת לנהר חידקל

74 הדוכיפת דוברת במילים של "לחש נחש" )הוקוס פוקוס( ומבטיחה הבטחות שונות. מה מבטיחה הדוכיפת? לשיר זה לחנים רבים. כנסו לקישור הבא ובחרו את הלחן המתאים ביותר לדעתכם למילות השיר. נמקו את בחירתכם!

75 ִתר ז ה י פ ה תְׁרָּזה ָּי ָּפה ַוֲע ֻב ָּּתה ַעל ַהְׁי ֹאר עֹו ֶמֶדת ֻמ ָּּטה; כָּּ ל- ַהיּ ֹום ַּב ַּמִים צֹו ָּפה, חוֹ ש ְׁ בָּ ה: מַ ה-ְׁיּ ֵהא ְׁבסֹו ָּפ ּה? ָּּגְׁד ָּלה, ָּּפְׁר ָּחה, ֵרי ָּח ּה ָּז ָּלף, אָּ בִ יב בָּּ א וְׁ אָּ בִ יב חָּ לָּ ף; ְּׁכ ָּבר ַמ ִּגי ִעים ָּי ִמים ָּקִרים – ְׁו ָּאָּנה ָּבא ּו ַה ִּצ ֳּפִרים? ַחְׁדָּר ּה מ ּול ַה ַּמְׁר ָּאה ְׁ ּו ְׁבתֹוך עוֹ מְׁ דָּ ה כָּ ל- ַהיּ ֹום ַה ַּנֲעָּרה, כָּּ ל- ַהיּ ֹום ִּבְׁדמ ּו ָּת ּה צֹו ָּפה, חוֹ ש ְׁ בָּ ה: מַ ה-ְׁיּ ֵהא ְׁבסֹו ָּפ ּה? ָּּגְׁד ָּלה, ָּּפְׁר ָּחה, ֵרי ָּח ּה ָּז ָּלף, אָּ בִ יב בָּּ א וְׁ אָּ בִ יב חָּ לָּ ף; ַא ְׁנחֹות ֵליל ִוי ֵמי ִש ּמ ּוִרים – ְׁו ֵהי ָּכן ֵה ָּּמה ַה ַּבח ּוִרים! לפעילות על השיר היכנסו לאתר "גלים" בקישור הבא:

76 ֵמֵע ֶּבר ַל ים / חיים נחמן ביאליק ֵמֵע ֶבר ַלָּּים, ֵמֵע ֶבר ַלָּּים, - ֲה ֵתְׁדע ּו, ִצ ֳּפִרים, ְׁל ָּשם? ְׁ ַהֶּדֶרך ֵמֵע ֶבר ַלָּּים, ִּב ְׁמִדינֹות ַהָּּים, ָּשם ִאֵּיי ַהָּזּ ָּהב, ָּש ַכ ְׁח ִּתי ַמה ְּׁש ָּמם. ּו ְׁב ִאֵּיי ַהָּזּ ָּהב ֵמֵע ֶבר ַלָּּים, ִמ ְׁת ַה ְּׁל ִכים ֲעָּנ ִקים, ַעם ָּּגדֹול ָּוָּרם. ַעם ָּּגדֹול ָּוָּרם, עַ ם יָּש ָּ ר וָּ תָּ ם, ּו ֶמ ֶלך עֲ לֵ יהֶ ם ְׁ ָּּכמֹוה ּו לֹא ָּקם. ְׁ ְׁוַג ִּנים ַל ֶּמ ֶלך ֵמֵע ֶבר ַלָּּים – ִצ ֳּפֵרי ַגן-עֵ דֶ ן מְׁ קַ נְּׁ נוֹ ת בָּּ ם. ֵמֵע ֶבר ַלָּּים, ֵמֵע ֶבר ַלָּּים, - ֲה ֵתְׁדע ּו, ִצֳפִרים, ְׁל ָּשם? ְׁ ַהֶּדֶרך לפעילות על השיר היכנסו ל"ילקוט הדיגיטלי" בקישור הבא:

77 שִ יר העבוֹ ד ה והמלאכ ה ִמי ַי ִּצי ֵלנ ּו ֵמָּר ָּעב ִמי ַיֲא ִכי ֵלנ ּו ֶל ֶחם ָּרב? ּו ִמי ַי ְׁשֵקנ ּו ּכֹוס חָּ לָּ ב? ְׁל ִמי ּתֹוָּדה, ְׁל ִמי ְּׁבָּר ָּכה? ַלֲעבֹוָּדה ְׁו ַל ְּׁמ ָּלא ָּכה. ִמי ִי ֶּתן ָּלנ ּו ְּׁכס ּות ַּב ּקֹר? ִי ֶּתן אֹור ְׁ ּו ִמי ַּב ֹח ֶשך ? מִ י יַעַ ל מַ יִ ם מִ ן הַ בּ וֹ ר? ְׁל ִמי ּתֹוָּדה, ְׁל ִמי ְּׁבָּר ָּכה? ַלֲעבֹוָּדה ְׁו ַל ְּׁמ ָּלא ָּכה. ּו ִמי ָּנ ַטע ֵע ִצים ַּב ֵּגן, ִל ְׁפִרי ּו ְׁל ֵצל, ָּּכל ִמין ָּוָּזן ּו ַב ָּּ שדֹות ָּזַרע ָּּדָּגן ְׁל ִמי ּתֹוָּדה, ְׁל ִמי ְּׁבָּר ָּכה ? ַלֲעבֹוָּדה ְׁו ַל ְּׁמ ָּלא ָּכה! ִמי ֵה ִכין ָּלנ ּו ִּפ ַּנת ָּּגג, ָּּגֵדר ַל ַּגן, ַל ֶּכֶרם ְׁסָּיג, ּו ִמי ָּטַרח ּו ִמי ָּד ַאג לִ כְׁ בוֹ ד ש ַ בָּּ ת, לִ כְׁ בוֹ ד הֶ חָּ ג? ְׁל ִמי ּתֹוָּדה, ְׁלמִ י בְּׁ רָּ כָּ ה? ַלֲעבֹוָּדה ְׁו ַל ְּׁמ ָּלא ָּכה. הביטו בתמונה המצורפת של הציירת: כרמית גלעדי פולארד. אילו בעלי מלאכה מתוך השיר מופיעים בה במפורש ואילו רק ברמז עַ ל-כּ ֵ ן נַעֲ בֹ ד, עַ ל-כּ ֵ ן נַעֲ מֹ ל ָּּת ִמיד ְּׁב ָּכל ְׁי ֵמי ַה ֹחל. כָּּ בֵ ד הָּ עֹ ל, נָּעִ ים הָּ עֹ ל ּו ְׁבֵעת ַה ְּׁפָּני ָּנ ִשיר ְּׁבקֹול ש ִ ירֵ י- ּתֹוָּדה, ִשיֵרי-בְּׁ רָּ כָּ ה ַלֲעבֹוָּדה ְׁו ַל ְּׁמ ָּלא ָּכה.

78 הפרח לפרפר ַּפְׁר ַּפר, ַּפְׁר ַּפר, ֶּפַרח ָּחי, רֶ ד-נָּא מַ הֵ ר, ש ֵ ב עָּ לַ י. רֶ ד-נָּא מַ הֵ ר, ְׁמ ֵצה ּו ְׁמ ֵצה, ּו ִמ ּכֹו ִסי טַ ל ש ְׁ תֵ ה. ְּׁת ֹפר ִמ ְּׁצ ָּב ַעי ְׁמ ִעיל, ָּ ְׁלך ְּׁכ ֹתֶנת ַּפ ִּסים, כַּ נְׁ פֵ י גִ יל. ְׁשֵנינ ּו ְּׁפָּר ִחים – אָּ ח וָּ אָּ ח, ִלי ְׁ ִּפְׁר ָּחך . ְׁ ּו ִפְׁר ִחי ָּלך הפרפר לפרח , ֶּפַרח ָּ ָּשלֹום ְׁלך ּו ְׁבָּר ָּכה ְּׁב ִלי דָּ י, ָּשלֹום ּו ְׁבָּר ָּכה, ֵמ ַהר ּו ַמ ָּּגְׁיא! ָּ ֶא ְׁש ֶּתה ִמ ּכֹו ְׁסך רַ ק אֵ גֶל טַ ל חָּ י ְׁוַע ְׁפ ִּתי ְּׁכֶרַגע ָּל ָּהר ְׁו ַל ָּּגְׁיא. ֶעֶרב ָּא ש ּו ָּבה ָּשי: ָּ ּו ְׁב ִפי ְׁלך בִּ רְׁ כַּ ת הֶ הָּ רִ ים ּו ִבְׁר ַּכת ַה ָּּגְׁיא. א. היכנסו ל"לוח השיתופי" בקישור והגיבו ב. ערכו השוואה בין שני השירים

79 ב ִג ַנת ַה י רק לֹא ש ַ בָּּ ת וְׁ לֹא חָּ ג כִּ י אִ ם יוֹ ם קַ יִ ץ סְׁ תָּ ם, ּו ְׁב ִג ַּנת ַהָּּיָּרק קוֹ ל ש ָּ ש וֹ ן ּו ְׁמחֹול-עָּ ם. ֶה ָּחָּגב ָּּבע ּוָּגב, בַּ חֲצוֹ צְׁ רָּ ה הַ צְּׁ רָּ צַ ר, – רֶ גֶל מִ י זֶה אֵ פוֹ א ִמ ְּׁמחֹולֹות ֵּתָּע ַצר? ּו ַבֲער ּוגֹות ַה ִּג ָּּנה ִמ ָּּס ִביב ֶל ָּח ִבית ָּק ַפץ ְּׁכר ּוב, ֵהִרים שֹוק, ָּקם ִלְׁר ֹקד ִעם ְּׁכר ּו ִבית. ַוָּּיְׁרא ֹזאת ֲא ַב ִּטי ַח וְׁ לֹא יָּכֹ ל עוֹ ד עֲ מֹ ד ּו ְׁב ַמֵּדי ַה ַּפ ִּסים ָּרץ ִעם ְׁ ּד ַל ַעת ִלְׁר ֹקד. בֶּ ן- ִּתָּירס ְׁצ ֹהב ַה ְּׁמ ִעיל בְּׁ לוֹ רִ יתוֹ אָּ ז הִ פְׁ ש ִ יל ּו ְׁב ָּח ְׁטפֹו ַח ָּּמִנית קָּ ם לְׁ כַ רְׁ כּ ֵ ר בְּׁ גִ יל. ַוִ ּי ְׁב ַער ָּאז ָּּכ ֵא ש ִמ ִּק ְׁנ ָּאה ֵלב ַה ְּׁצנֹון ַוִ ּי ְׁק ּ ֹפץ ְׁל ַפֵזּז ִעם ֲאחֹות ַה ְּׁמ ָּל ְׁפפֹון. וְׁ כִ ְׁראֹות ֹזאת ַה ֶּס ֶלק ִה ְׁת ַא ֵּפק לֹא ָּי ֹכל ַוִ ּי ְׁת ּ ֹפס ַע ְׁג ָּב ִנית ַוֵּי ֵצא ְּׁב ָּמחֹול. ּו ִפ ְׁת ֹאם – ש ִ ימ ּו ֶרַוח – ַּגם ַה ֶּגֶזר ֶזה ָּּבא מְׁ כַ רְׁ כּ ֵ ר בְּׁ כָּ ל עֹ ז עִ ם בַּ ת לֶ פֶ ת עָּ בָּ ה. וְׁ גַ ם צֶ מֶ ד חֶ מֶ ד, ָּּב ָּצל ּו ַבת- ש ּום, ִה ְׁת ַל ְּׁבט ּו ֵּבין ַר ְׁג ַלִים, ּוְׁרא ּו: לֹא ֵגְׁר ש ּום. ַּגם ֻּב ְׁל ּב ּוס ָּה ֶא ְׁביֹון – ַאל ֶא ֵּתן ִּפי ַלחֲטֹ א – בָּּ א לִ רְׁ קֹ ד, בִּ מְׁ חִ ילָּ ה, ה ּוא ַעל ָּּכל ִמ ְׁשַּפ ְׁח ּתֹו. ַו ִּתְׁר ַע ש ַה ִּג ָּּנה ַוֵּי ֹהם ָּּב ּה ָּּכל ְׁש ִביל ִמ ְׁמחֹולֹות ּוְׁנִגיָּנה ּו ִמ ִּמ ְׁצ ֲהלֹות ִּגיל ַרק ָּאפ ּון ַה ִּמ ְׁס ֵּכן עָּ מַ ד מִ ן הַ צַּ ד, ַעל ַמ ֵּטה ּו ִנ ְׁשָּען וְׁ לֹא נָּע וְׁ לֹא נָּד. " ֵאי ָּכה א ּו ַכל ָּל ש ּו ש ֵאי ָּכה א ּו ַכל ִלְׁר ֹקד – ְׁו ִצי ַצי ָּנ ְׁשר ּו ְּׁכ ָּבר, וְׁ תַ רְׁ מִ ילַ י רֵ יקִ ים עוֹ ד."

80 מפגש עם יוצר חנן בן ארי

81 אלוף העולם/ חנן בן ארי ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ִּ ב ְל ַהְד ִּחיק ָכל ָמה ֶׁש ַמ ְפ ִּחיד אֹו ִּתי, ָכל ָמה ֶׁש ַמ ְל ִּחיץ, ֲא ִּני ַמ ְׁש ִּ תיק ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ְ ב ֶל ֱא ֹהב קֶֹדם ֶאת ַע ְצ ִּמי, ַ ב ָ ב ָמה ו ָבְרחֹוב ְ ַא ַחר ָכך ֲה ִּכי ָק ֶׁשה ָל ֵתת ְל ִּמי ֶׁשה ו ָקרֹוב ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ְ בלֹא ִּל ְהיֹות ֶאת ַה ְ בָעיֹות ְ ְ בלֹא ִּל ְפ ֹתר ָלך ֲא ִּפ ל ו ַה ְ תמ ונֹות ֶׁש ְ בִּקירֹות ֶזה לֹא ֲא ִּני ָת ִּלי ִּתי, ֲא ִּני ַא ְחַראי ַרק ַעל ַה ַמנְ ג ִּ ינוֹ ת. ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ְ ב ִּל ֹפל ְו ָלק ום ְ כמֹו ָ גדֹול ֶאת ִּ תְר ִּאי, ְ כמֹו עֹוף חֹול אֲ נִּ י נִּ שְׂ רַ ף, ִּל ְחיֹות ְ ֲא ָבל בֹו ֵחר ְ ב ָכל יֹום ְל ַה ְמ ִּׁשיך . ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ְ ב ִּלְרצֹות ְל ָפחֹות ְלַנ סֹות ַא ְ ת ִּ תְר ִּאי, ַ ב סֹוף ְ ֵאיך אַ חֲ רֵ י הַ הֶ פְ סֵ דִּ ים, ַה ִּ נ ָ צחֹון ַהְר ֵבה יֹו ֵתר ָמתֹוק ֲא ִּני ַא ל . וף ָהעֹו ָלם ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ִּ ב ְל ַה ְצִּ דיק חֻלְ שׁ וֹ ת וְ תַ אֲ ווֹ ת ַהֵ י ֶצר ה וא ַמ ָכר ָו ִּתיק ַמ ִּ כיר ָכל ְטִּריק ַע ִּ תיק, ֶׁשה וא ַמֲחִּזיק ַ ב ִּ תיק ֲא ָבל ִּ תְר ִּאי, יוֹ ם אֶ חָ ד ֶא ְהֶיה ַצִּ דיק ָעמֹק ִּ ב ְפ ִּנים ָכל ָמה ֶׁשֵ י ׁש ִּלי לֹא ַמ ְס ִּפיק ַ בֲע ִּליל - ֲא ִּני ַע ְכ ָ בר ָק ָטן ְו ַה ַחִּ יים ָח ִּליל נֹו ֵפל ַל בֹור, ִּ כי לֹא ַמ ְצ ִּלי ַח ְל ַה ְבִּ דיל ֵבין טֹוב ְלַרע ו ְל ָאן ָכל ֶזה מֹו ִּביל ֶאת ְמ ַׁשֶ דֶרת ֲע ָסִּקים ָכָר ִּגיל, אֲ בָ ל, ֶתֶכף ִּיָ ג ֵמר ָלנ ו ַה ְפ ִּתיל. ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ְ ב ִּל ֹפל ְו ָלק ום ְ כמֹו ָ גדֹול ֶאת ִּ תְר ִּאי, ְ כמֹו עֹוף חֹול אֲ נִּ י נִּ שְׂ רַ ף, ִּל ְחיֹות ְ ֲא ָבל בֹו ֵחר ְ ב ָכל יֹום ְל ַה ְמ ִּׁשיך . ֲא ִּני ַא ל , וף ָהעֹו ָלם ְ ב ִּלְרצֹות ְל ָפחֹות ְלַנ סֹות

82 ַ ב סֹוף ְ ֶאת ִּ תְר ִּאי, ֵאיך אַ חֲרֵ י הַ הֶ פְ סֵ דִּ ים ַה ִּ נ ָ צחֹון ַהְר ֵבה יֹו ֵתר ָמתֹוק ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ֲא ִּני ַא ל וף ָהעֹו ָלם ִּ ב ְל ַפ צֹות ְל ִּה ְתַנ ֵ צל ו ְלַר צֹות לַחְ טֹא, לְ הִּ תְ נַ ק וֹ ת לַחֲשׂ ֹף, ְל ִּה ְת ַכ סֹות ַתִּ גיִּדי, כֹו ְת ִּבים ִּׁשיִּרים ִּעם ֶא ֶלף ִּצ ִּפ יֹות ְ ֵאיך ִּמי ְליֹוֵני ְצ ִּפ יֹות. ֲא ִּני ַא ל ... וף ָהעֹו ָלם הזמר והיוצר חנן בן ארי, חושף את הסיפור המרגש מאחורי "אלוף העולם" והדרך הארוכה שעבר עד שהפך לאחד מהשירים המצליחים והמשמעותיים ביותר שלו צפו !

83 ִאם ִתְר ִצי / חנן בן ארי ַ ב ֵלילֹות ֲא ִּני לֹא ָי ֵׁשן ְ כ ָבר ָׁשב ועֹות ִּמ ַ צד ְל ַצד ְ ַרק ִּמ ְת ַה ֵפך ו ְמ ַפ ֵחד ֶׁש יֹום ֶא ָחד ֲא ִּני ָאק ום ְו ַא ְ ת ְ כ ָבר לֹא ִּ ת ְהִּיי אֲ נִּ י ֶא ְצַעק ְ ב ָכל ָה ִּעיר ֶא ְׁש ַאל ִּאם ִּמי ֶׁשה ו ָר ָאה לְ אָ ן הָ לְ כָ ה הָ אַ הֲ בָ ה. ְ ִּאם ִּ תְר ִּצי, ֲא ִּני ֶא ֵתן ָלך ְ ַמ ְנ ִּ גיָנה ֶׁש ְ תַנ ֵגן ָלך ֶאת ַה ֹכל, ֶאת ַה ֹכל ְ ֲא ִּני ֶא ֵתן ָלך ִּעם ָיד ַעל ַה ֵלב ְ ֲא ִּני ִּנ ְׁש ָ בע ָלך ַה ַפַעם ֶזה ַעל ֶב ֱא ֶמת מִּ ן הַ ק ָ צֶ ה אֶ ל הַ ק ָ צֶ ה אֲ נִּ י חָ דָ שׁ , אֲ נִּ י רוֹ צֶ ה רֹו ֶצה ַמ ָמ ׁש. ְ ִּאם ִּ תְר ִּצי, ֲא ִּני ֶא ֵתן ָלך ְ ַמ ְנ ִּ גיָנה ֶׁש ְ תַנ ֵגן ָלך ֶאת ַה ֹכל, ֶאת ַה ֹכל ְ ֲא ִּני ֶא ֵתן ָלך ְ ְוַגם ָא ִּׁשיר ָלך ְ ִּאם ִּ תְר ִּצי, ֲא ִּני ֶא ֵתן ָלך ָ ַמ ְנ ִּ גיָנה ֶׁש ְ תַר ֵפא ְ בך ָכל ַמ ְכאֹוב ֲא ִּני ַא ְל ִּחין ְוַגם ֶא ְכ ֹתב ְ ְוַגם ָא ִּׁשיר ָלך שִּׁ יר : ָ ָא ִּׁשיר ְלך ָל ה ָל ה ָל ה ָל ה... לְ עוֹ לָם ַאף ַפַעם ְ ֲא ִּני לֹא עֹוֵזב אֹו ָתך ג ַ ם אִּ ם נִּ דְ מֶ ה שׁ ֶ אֵ ין אוֹ תִּ י ָלֶנ ַצח ַא ְ ת ֲאה ו ָב ִּתי

84 אמא אם הייתי / חנן בן ארי ְו ׁש וב אֹותֹו ִּנ ג ון ֶׁש ַׁשְר ְ ת ִּלי ַפַעם ִּׁשיר ֶעֶר ׂש ה וא ִּמ ְתַנ ֵגן ַ ב ֵלב ַמְז ִּ כיר ְ ד ָבִּרים ִּמ ָׁשם. ָׁשם ֶאל מ ול אֹותֹו ַהָ ים , ְ כ ֶׁש ַהחֹולֹות ָהי ו ִּלי ַ בִּית ְו ָהר וחֹות ָל ֲח ׁש ו ִּלי שאֲ נִּ י לֹא לְ בַ ד. ְו ֶאת ֶה ְחַזְק ְ ת ִּלי ֶאת ַהָ יד ָא ַמְר ְ ת: " ַה ֵבט ֶאל ַה ָׁש ַמִּים" ַה ְב ָט ַחת ֶׁש יֹום ָיבֹוא ְועֹוד ָנ ׁש וב לְ כָ אן... ִּא ָמא, ִּאם ָהִּיי ִּתי ָיכֹול ַרק ְלַר ֵפא ֶאת ַה ַגֲעג וַע ַהז ִּ ְכרֹונֹות עֹוד ׂשֹוְר ִּפים ֶאת ַה מֹ ַח ָה ַאֲה ָבה לֹא ִּנ ְ צ ָחה ַגם לֹא ָהר ו ַח. ִּא ָמא ִּאם ָהִּיי ִּתי ָיכֹול ַרק, ְולֹא ִּל ְברֹ ַח ְ ְל ַה ֲא ִּמין ָלך ַה ֵלב ִּנ ְב ַגד ה וא לֹא נֹו ֵתן ִּלי ִּל ְבטֹ ַח , ַרק ַה ִּ נ ג ון עֹוד נֹו ֵתן ֶאת ַה ֹכ ַח. ְו ׁש וב אֹותֹו ִּנ ג ון , ְ ב ָכל ָׁשָנה ַ בַ קִּיץ ַ ב ֲח ָממֹות ְ גֵד ִּלים ְפָר ִּחים ְ כ ֻת ִּ מים ְ כמֹו ָאז. ַגם ַהְ י ָלִּדים ָפְרח ו ְל ַאט , ִּ כ ְמַעט ֻכ ָלם ֵהִּקימ ו ַ בִּית ַרק ַה ֵׁשמֹות ֶׁשל ָהְרחֹובֹות זֹו ְכִּרים ָמה ֶׁשִּ נ ְג ַנז. זֹו ֶכֶרת ַׁשְרנ ו מ ול ֵהי ָכל , ְיר ו ָׁש ַלִּים ְ ִּאם ֶא ְׁש ָכ ֵחך ָצַעְקנ ו יֹום ָיבֹוא ְועֹוד ָנ ׁש וב ְל ָכאן... ִּא ָמא, ִּאם ָהִּיי ִּתי ָיכֹול ַרק ..... עֹוד ָנ ׁש וב ְל ָׁשם, עֹוד ָנ ׁש וב ְל ָׁשם, עֹוד ָנ ׁש וב ִּא ָמא, עֹוד ָנ ׁש וב... ִּא ָמא, ִּאם ָהִּיי ִּתי ָיכֹול ַרק ...

85 ִהיְנ / חנן בן ארי ד ִ יק לֹא ָע ֵלינ ו ִּה ְת ַחְר ֵפן ְו ִּה ְׁש ַת ֵג ַע ְ ֶבן ַה ֶמ ֶלך ָח ַׁשב ֶׁשה וא ְ בֶע ֶצם ַתְר ְנגֹול ָיַרד ִּמ ַת ַחת ַל ֻׁש ְל ָחן, ִּ כְר ָכר ָק ַפץ ְו ִּג ְע ֵג ַע ָפ ַׁשט ִּ ב ְגֵדי ַמ ְלכ ות, ָפ ַׁשט ַה ֹכל. לֹא ָעְזר ו ַתֲחנ וֵני ָה ָאב, ְוַגם לֹא ֶׁשל ָה ִּא ָמא ַהֶ י ֶלד לֹא מ ו ָכן ָהָיה ְל ִּה ְתַנְר ֵמל ִּנ ס ו ָע ָליו ְ תר ופֹות ו ְל ָח ִּׁשים ְוַגם ְי ִּמי ָמה ֲא ָבל ה וא ְ ב ֶׁש לֹו, ַרק צֹוֵעק ו ְמַי ֵלל: ִּהי ְנ ִּ דיק, ְמ ַפ ֵחד ִּל ְט ֹבַע ַ בָ ים ְל ִּה ָׁש ֵטף ְ בַגל ֶׁשל ִּ ג נ וֵני ַמ ְלכ ות ְו ִּנימ ו ֵסי ֻׁש ְל ָחן ִּהי ְנ ִּ דיק, לֹא רֹו ָצה ִּל ְחיֹות ְ כמֹו ֻכ ָלם ֵהם לֹא ַחִּ יים ֶאת ַה ַחִּ יים ַעד ֹתם ָזִּזים ְ בֶק ֶצב ְמֻסָ ים ִּפ ְתאֹום ָ ב ַאְרמֹון ָח ָכם הֹו ִּפיַע ִּה ְב ִּטי ַח: ֵי ׁש ִּלי ִּפ ְתרֹון ַרק ְ ב ַבָ ק ָׁשה ָל ֶׁש ֶבת ַ ב ַ צד ְ ב ֶׁשֶקט ְולֹא ְל ַה ְפִּריַע ֶזה ַמ ֶׁשה ו לֹא נֹוְר ָמא ִּלי, ַמ ֶׁשה ו ִּׁשָ געֹון. ָיַרד ִּמ ַת ַחת ַל ֻׁש ְל ָחן ִּ כְר ָכר ָק ַפץ ְו ִּג ְע ֵג ַע ָדיו, ָפ ַׁשט ִּ ג ל ָפ ַׁשט ְ בָג ו, ָפ ַׁשט ֵ דָעה ָׁש ַאל אֹותֹו ַה ֵבן, אֹותֹו ַה ֵבן ֶׁש ִּה ְׁש ַת ֵג ַע: ִּמי ַא ָתה, ְו ַכ ָמה ִּק ַ ב ְל ָת ְל ָׁשָעה? ַ ב ֲחלֹוף ֲח ָׁשד ְוַזַעם ָכָרה ַה ֵבן ָאְזנֹו ִּל ְׁשמֹ ַע ָ ָמה ְ ב ִּפיך ִּהי ְנ ִּ דיק, ה וא ָׁש ַאל אוֹ אָ ז לָבַ שׁ חָ כָ ם ְ בָגָדיו, ִּה ְמ ִּ תיק לֹו סֹוד ָ גבֹו ַה ִּמן ָ גבֹו ַה ָנכֹון ֶׁש ַא ָתה ִּהי ְנ ִּ דיק, ְוֶזה לֹא ַקל ִּ ב ְכ ָלל ֲא ָבל, ַגם ִּאם ַא ָתה ִּהי ְנ ִּ דיק, ת ו ַכל ִּל ְצלֹל ְלעֹ ֶמק ַהָ ים ַה סֹוף, ְ ְלַג לֹות ֶאת ָה ֵאי ְנסֹוף ְ בתֹוך ָאָדם ָמקֹום וְז ַמן ִּהי ְנ ִּ דיק, לֹא חַ ָ יב ִּל ְחיֹות ְ כמֹו ֻכ ָלם, ֶא ְפ ָׁשר ִּל ְחיֹות ֶאת ַה ַחִּ יים ַעד ֹתם ְוַגם ִּל ְׁשקֹ ַע ְ בתֹו ָכם.

86 הינדיק - הסיפור פעם אחת בן - מלך נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, שזה אומר תרנגול - הודו, וצריך ליישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. כל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: "אני מקבל על עצמי לרפאו." והפשיט גם כן את עצמו ערום. וישב תחת השולחן עם בן המלך ,וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן- המלך :"מי אתה ומה אתה עושה פה?" והשיב לו "מה אתה עושה פה?" אמר לו: "אני הינדיק". אמר לו: "גם אני הינדיק". וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה. אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם לבן – המלך: "אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותנת? יכולים להיות לבושים כתונת ולהיות הינדיק. ולבשו שניהם הכותנת. ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר :"אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?" ולבשו המכנסיים, וכך עם שאר הבגדים ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, ואמר לו: "חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק?" ואכלו. ואחר- כן אמר לו: "אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דוקא תחת השולחן? יכולים להיות .הינדיק ולהיות אצל השולחן." וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי. ר' נחמן מברסלב

87 לא לבד / חנן בן ארי ורועי חסן ָי ִּמים ֶׁשל ַמ ֶתֶכת ְו ַה ֵלב ִּנ ְס ַגר ְ כמֹו ַכ ֶס ֶפת ַא ָתה ְמ ֻמ ְחָזר ְ ִּח י וך עוֹ ד מֵ יתָ ר נִּ קְ רַ ע ַ ב ִּ גי ָטָרה ֵלב בֹו ָכה ַכֲעָר ָבה עֹוָנה ִּמ ְת ַח ֶל ֶפת. נִּ שְׂ רַ ף לוֹ עוֹ ד יוֹ ם , ַה ֶׁש ֶמ ׁש בֹוַר ַחת ְ תהֹום עֹוד ִּ תְר ֶאה אֹו ָת ה זֹוַר ַחת ְ ִּמ תֹוך ַ ב ַמִּים ָ ְ בסֹוף ַה ַלְי ָלה ִּי ְׁש ַת ֵקף מ ו ְלך ַ בְר ב ור ָל ָבן. נִּ שְׂ רַ ף לוֹ עוֹ ד יוֹ ם נִּ שְׂ רַ ף ג ַ ם הַ ַפ ַחד ְ תהֹום עֹוד ִּ תְר ֶאה אֹו ָת ה זֹוַר ַחת ְ ִּמ תֹוך ַתִּ גיד ִּלי ָמה ַא ָתה רֹו ֶאה ַע ְכ ָׁשו ַ ב ַמִּים ַא ָתה לֹא ְל ַבד, ַאף ַפַעם לֹא ְל ַבד. ְ תמ וָנה ִּמ ְתַק ֶל ֶפת ְו ַהז ִּ ָכרֹון ְל ַבד ַעל ִּמְר ֶפ ֶסת מ ול ַמ ְכ ֵת ׁש ָרמֹון ַרק ֶׁש לֹא ִּ ת ֹפל ׁש וב ַל ְ חֹ ֶׁשך ַה ָמתֹוק ַה ְ מֻנ ָתק ָלק ום ְו ָל ֶל ֶכת עֹוָנה ִּמ ְת ַח ֶל ֶפת, ְו ׁש וב... נִּ שְׂ רַ ף לוֹ עוֹ ד יוֹ ם , ַה ֶׁש ֶמ ׁש בֹוַר ַחת ְ תהֹום ִּמ תֹוך , עֹוד ִּ תְר ֶאה אֹו ָת ה זֹוַר ַחת ְ ְ כ ֶׁש ִּ ת ְתעֹוֵרר , ַתְר ִּ גי ׁש ָׁש ֵלם , ִּ ת ְפרֹ ׂש ְ כָנ ַפִּים ַרק ַאל ִּ ת ְפ ַחד , ַאף ַפַעם לֹא ְל ַבד ָי ִּמים ֶׁשל ַׁש ֶל ֶכת , ַא ָתה ְמֻי ָחד

88 ויקיפדיה / חנן בן ארי וקרן פלס ַכ ָמה נֹו ַח ִּלְזרֹם ִּעם ַה מֹ ַח ְ ב ַה ְתָניֹות אֹוטֹו ָמ ִּט יֹות ֶׁש לֹא דֹוְר ׁשֹות ִּל ְטרֹ ַח ַרק ְל ַתֵ יג ְו ִּל ְנ ֹב ַח , ְל ָה ִּסית ְו ִּלְז בֹו ַח לֶאֱלִּ ילֵי הָ רֶ יְ טִּ ינְ ג, ַאְי ֵט ִּמים ְ ב ָכל ַה כֹו ַח. ַה ֹכל ְ כ ָבר ְמֻסָ דר ָלנ ו ְ ברֹא ׁש ְמֵגרֹות-מְ גֵרוֹ ת לֹא ִּנ ָתן ַל ְ מ ִּציא ות ְל ַה ְפִּריַע ָלנ ו ִּלְראֹות ֶׁש ָכל ְׂשמֹא ָל ִּני ה וא בֹוֵגד, ָכל ַעְר ִּבי ְמ ַח ֵבל ִּמ ְת ַא ֵבד ָכל ֲחֵרִּדי ה וא ׁשֹוֵדד ְו ָכל ַה ִּ מ ְתַנ ֲח ִּלים ָר ְצח ו ֶאת ַר ִּ בין ָכל ֵתל ָא ִּביב ִּט ְבעֹו ִּנית, ָכל ְנ ִּתיבֹות ָמ ָסְר ִּ תית ֲע ָמ ִּמית, ָכל ַהָ ד ִּתִּ יים ְפִּרי ִּמי ִּטי ִּבִּ יים ִּעם ִּצי ִּצית ָמֲחק ו ֶאת דארווין. ְ ְוַעל ַהֶ דֶרך ַאל תכלאוני ְ ב ׁש ום ְ כל וב ַאל ְ ת ַס ְ כמ ו אֹו ִּתי ְ בִּויִּקי ֶפְדָיה ֲא ִּני ַה ֹכל, ֲא ִּני לֹא- ְ כל ום אֹור ֵאי ְנסֹוף ָלב ו ׁש ְ בג וף ָאז ַאל תכלאוני ְ ב ׁש ום ְ כל וב.

89 ִּ תְקְרא ו ִּלי דֹון ִּקי ׁשֹוט, ֶׁש ֵמֵעז ִּל ְקרֹא ִּ תָ גר ִּׂשימ ו ִּלי ְפָרס ַעל ָהרֹא ׁש ְו ִּגי ְליֹו ִּטיָנה ַ ב ִּ כ ָכר ה וא ֵעירֹם ְ ַה ֵׁשִּדים ְז ַמָ נם ָע ַבר ְו ַה ֶמ ֶלך ִּ ת ְמֲחק ו ֶאת ָכל ָמה ֶׁשְ יַד ְע ֶתם ָע ַלי ַעד ַה יֹום לֹא ֲא ִּני לֹא ַה ִּ מ ְתַנ ֵחל, לֹא נָ צִּ יג שׁ ֶ ל אֱלֹהִּ ים לֹא דֹוס ֶׁש ַמִּ דיר נָ שִּׁ ים, לֹא ֶג ֶׁשר ֵבין ַה ִּ מ ְגָזִּרים ִּי ָׂשְרפ ו ַה ִּ מ ְגָזִּרים, ִּ ת ְׂשְרפ ו ֵ דעֹות ְקד ומֹות ְל ָכל ֶא ָחד ִּי ְהֶיה ִּס כ וי ִּל ְכ ֹתב ֶאת ַה ִּ ס פ ור ֶׁש לֹו ִּ כי ִּאם ַה ֹכל ָ גל וי ְוָיד וַע ֵמרֹא ׁש קְ לִּ ישָׁ אוֹ ת-קְ לִּ ישָׁ אוֹ ת לֹא ִּנ ָתן ַל ְ מ ִּציא ות ְל ַה ְפִּריַע ָלנ ו ִּלְראֹות ֶׁש ָכל ִּמְזָר ִּחי ְמֻק ָפח, ְ ָכל ִּח לֹו ִּני ה וא כֹו ֵפר ְמ ֻל ְכ ָלך ָכל ַהָ נ ִּׁשים ַל ִּ מ ְט ָ בח ְו ָכל ָהר ו ִּסים ָהר ו ִּסים ַעל ְס ָט ִּלין ָכל ו ְ כ ָבר ָכל ַה ֵקי ִּצים, ָכל ֲח ֵבר ְ כֶנ ֶסת ֻק ָפה ֶׁשל ְׁשָר ִּצים ָכל ָה ֶא ְתיֹו ִּפים ָר ִּצים ְו ֵא ל . ו ֶׁש לֹא ָׂשִּרים ִּעם ַרְי ֶכל

90 חגים ומועדים

91

92

93

94

95

96 כשהוא מתחפש / ערן בר גיל

97 הכה את המומחה / הגשש החיוור

98 לצפייה במערכון

99 ו הִ יא ש ֶּ ע מ ד ה / מן ההגדה וְׁ הִ יא ש ֶ עָּ מְׁ דָּ ה, וְׁ הִ יא ש ֶ עָּ מְׁ דָּ ה ַלֲאבֹו ֵתינ ּו ְׁו ָּלנ ּו וְׁ הִ יא ש ֶ עָּ מְׁ דָּ ה, וְׁ הִ יא ש ֶ עָּ מְׁ דָּ ה ַלֲאבֹו ֵתינ ּו ְׁו ָּלנ ּו. ֶש ּלֹא ֶא ָּחד ִּב ְׁל ַבד ָּע ַמד ָּע ֵלינ ּו ְׁל ַכ ּלֹו ֵתנ ּו ֶש ּלֹא ֶא ָּחד ִּב ְׁל ַבד ָּע ַמד ָּע ֵלינ ּו ְׁל ַכ ּלֹו ֵתנ ּו. ֵא ָּלא ֶש ְּׁב ָּכל ּדֹור ָּודֹור עֹו ְׁמִדים ָּע ֵלינ ּו ְׁל ַכ ּלֹו ֵתנ ּו אֵ לָּ א ֶש ְּׁב ָּכל ּדֹור ָּודֹור עֹו ְׁמִדים ָּע ֵלינ ּו ְׁל ַכ ּלֹו ֵתנ ּו. ה ּוא ְׁ ְׁו ַה ָּּקדֹו ש ָּּבר ּוך ַמ ִּצי ֵלנ ּו ִמָּיָּּדם ה ּוא ְׁ ְׁו ַה ָּּקדֹו ש ָּּבר ּוך ַמ ִּצי ֵלנ ּו ִמָּיָּּדם.

100 כשיגידו לי שואה / סמדר פלק-פרץ עכשיו כשיגידו לי "שואה" כבר לא אצטרך להתאמץ לדמיין עכשיו כשיגידו לי "שואה" כבר לא אצטרך להפעיל את כל נימי הנפש כדי להרגיש... עכשיו כשיגידו לי "שואה" אני אראה הכול בצבעים ניגר מתאי הזיכרון האפורים כי עכשיו כשיגידו לי "שואה" אני אדע הכול, את כל הפרטים המצמררים ושוב ארגיש רחוקה כל כך קטנה עד כדי שגעון ושוב לא אבין.