101 לראות את האור / ברק פלדמן כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצו, היכו שורשים ולרגע יכולתי לשמוע עלים מלמדים שירתם ורציתי לעלות גבוה לפרוח איתם. הכרתי טיפותיו של הגשם נקוות בתוכי, יורדות מתחתי והרוח קרה ונואשת הקפיאה אותי, הכבידה עלי ולרגע יכולתי לנגוע בקצה הכאב האפור ורציתי לעלות גבוה לראות את האור לראות את האור אומרים השמים כחולים מעלינו מלאים באורות אולי יום אחד אוכל גם אני לראות לראות... ונפלתי לארץ, בשקט עצמתי עיני, אטמתי ליבי והרגשתי איך אני מתפרקת מכל כאבי, מכל בדידותי ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור והצלחתי לעלות גבוה לראות את האור לראות את האור
102 הנסיך הקטן / יהונתן גפן ָפַג ְׁש ִּ תי אֹותֹו ְ ב ֵלב ַה ִּ מְד ָ בר ָי ָפה ְׁשִּקיַעת ֶׁש ֶמ ׁש ְל ֵלב ָעצ וב ִּצַ יְר ִּ תי לֹו ֵעץ ְו ִּכ ְב ָׂשה ַעל ְנָיר ְוה וא ִּה ְב ִּטי ַח ִּלי ֶׁשָ י ׁש וב. ַהָ ק ָטן ִּמ ְפ ֻלָ גה ְ ַהָ נ ִּסיך ב' לֹא ִּיְר ֶאה עֹוד ִּ כ ְב ָׂשה ֶׁשאֹו ֶכ ֶלת ֶפַרח וְ כָ ל שׁ וֹ ָׁשָניו ֵהן קֹו ִּצים ָכֵעת ְו ִּל בֹו ַהָ ק ָטן ָק ָפא ַכ ֶקַרח. ְו ִּאם ֵאי ַפַעם ַתִּ גיע ו ְל ָכאן ֵתְדע ו ֶׁש ָכאן ה וא ֶחֶר ׁש ָצַנח ְוקֹול ַה ְ נ ִּפי ָלה ֵמעֹו ָלם לֹא ִּנ ְׁש ַמע ְ ִּ ב ְג ַלל ַהחֹול ָהַרך. ְו ָהָיה ִּאם יֹו ִּפיַע ָׁשם ֶי ֶלד ָק ָטן ֶׁש ָפָניו ׁשֹו ְתקֹות ְו ֵׂשָער לֹו ָז ָהב ֵתְדע ו ֶׁשֶז ה ה וא ְוהֹו ִּׁשיט ו לֹו ָיד ְו ַל ט . ְ פ ו ֶאת ֲא ַבק ַה ִּ מְד ָ בר ֵמֵעיָניו ְו ָאז ַתֲע ׂש ו ִּע ִּ מי ֶח ֶסד ָק ָטן ִּ כ ְתב ו ָנא ַמ ֵהר ְל ָכל ִּא מֹו ֵתינ ו ֶׁשִּ יְרַוח ָל ֶהן ְק ָצת ְוָיפ וג ַצֲעָרן ַהָ ק ָטן ָחַזר ֵא ֵלינ ו ְ ַהָ נ ִּסיך . ַהָ ק ָטן ִּמ ְפ ֻלָ גה ב ְ ַהָ נ ִּסיך ' לֹא ִּיְר ֶאה עֹוד ִּ כ ְב ָׂשה ֶׁשאֹו ֶכ ֶלת ֶפַרח ְו ָכל ׁשֹו ָׁשָניו ִּמ ְתַי ְפחֹות ָכֵעת ִּ כי ִּל בֹו ַהָ ק ָטן ָק ָפא ְ כֶקַרח. ָפַג ְׁש ִּ תי אֹותֹו ְ ב ֵלב ַה ִּ מְד ָ בר...
103 תקוותנו / נפתלי הרץ אימבר עֹוד לֹא ָא ְבָדה ִּ תְקָו ֵתנ ו ַה ִּ תְקָוה ַה נֹו ָׁשָנה ִּמ ׁש וב ְל ֶאֶרץ ֲאבֹו ֵתינ ו ְל . ִּעיר ָ ב ה ָ דִּוד ָחָנה ָכל עֹוד ִּ ב ְל ָבבֹו ָׁשם ְפ ִּני ָמה ֶנ ֶפ ׁש ְיה וִּדי הֹו ִּמָ יה ו ְל ַפ ֲא ֵתי ִּמְזָרח ָקִּדי ָמה ֵעינֹו ְל ִּצ יֹון צֹו ִּפָ יה. ָכל עֹוד ְ ד ָמעֹות ֵמֵעיֵנינ ו ֵתֵרְדָנה ְ כֶג ֶׁשם ְנָדבֹות וְר ָבבֹות ִּמ ְ בֵני ַע ֵמנ ו עוֹ ד הוֹ לְ כִּ ים לְ קִּ בְ רֵ י-אָ בוֹ ת. ָכל עֹוד חֹו ַמת- ַמ ְח ַמֵ דינ ו עֹוד ְלֵעיֵנינ ו ֵמי ַפַעת ַוֲע ֵלי ֻחְר ַ בן ִּמְקָ ד ֵׁשנ ו ַעִּין ַא ַחת עֹוד דֹו ַמַעת. ָכל עֹוד ַהַ יְרֵ דן ְ בָגאֹון מְ לֹא ְ גדֹו ָתיו ִּיזֹל ו ו ְלָים ִּ כ ֶנֶרת ְ ב ָׁשאֹון ְ בקֹול ֲה ֻמ ָלה ִּי ֹפל ו. ָכל עֹוד ָׁשם ֲע ֵלי ְ דָר ַכִּים ָׁשם ַׁשַער ֻי ַכת ְׁש ִּאָ יה ו ֵבין ָחְרבֹות ְיר ו ָׁש ַלִּים עֹוד ַ בת- ִּצ יֹון בֹו ִּכָ יה. ָכל עֹוד ָׁש ָמה ְ ד ָמעֹות ְטהֹורֹות ֵמֵעין-ַע ִּ מי נֹוזְ לוֹ ת ִּל ְב כֹות ְל ִּצ יֹון - ְ ברֹא ׁש ַא ְׁשמ ורֹות ָיק ום ַ ב ֲח ִּצי ַה ֵלילֹות. ָכל עֹוד ֶרֶג ׁש ַאֲה ַבת- ַה ְל ֹאם ְ ב ֵלב ַהְ יה וִּדי פֹוֵעם עֹוד נ ו ַכל ַקֵ וה ַגם ַה יֹום ִּ כי ְיַר ֲח ֵמנ ו ֵאל זֹוֵעם. ִּׁש ְמע ו ַא ַחי ְ ב ַאְרצֹות נ וִּדי אֶ ת קוֹ ל אַ חַ ד חֹוֵזינ ו " ִּ כי ַרק ִּעם ַאֲחרֹון ַהְ יה וִּדי ַגם ַאֲחִּרית ִּ תְקָו ֵתנ ו." לפעילות על ההמנון מאתר רשת אמי"ת :
104 השר משה מונטיפיורי / חיים חפר ו ְכ ֶׁש ָהָיה ַה ַׂשר מוֹ נְ טִּ יפְ יוֹ רִּ י ֵבן שְׁ מוֹ נִּ ים אָ ז ָ בא ו לְ בֵ יתוֹ ַה ַמ ְל ָא ִּכים ַה ְל ָב ִּנים ָע ְמד ו ַעל ִּמ ָטתֹו ְ ְו ָכך ָא ְמר ו אֵ לָיו: הַ ק ָ דוֹ שׁ ְ ָ בר וך ה וא רוֹ צֶ ה ָ אֹו ְתך אֵ לָיו... ְוָעָנה ַה ַׂשר מוֹ נְ טִּ יפְ יוֹ רִּ י ְ בִּד י וק: ִּס ְלח ו לִּ י ַר ֹבו ַתי, ְ ַאך ֶב ֱא ֶמת אֲ נִּ י ָעס וק ִּ כי יֵשׁ ַהְר ֵבה צָ רוֹ ת ְל ַא ֵחינ ו ָ בעֹו ָלם ִּה ֵנה פֹו ְגרֹום ְ בר ו ְסָיה, ְ ֵאיך לֹא אָ בוֹ א אֶ צְ לָם ִּ כי מִּ י אִּ ם לֹא אֲ נִּ י ַיֲעזֹר ֹפה ְל ֻכ ָלם? ְוה וא ָע ָלה ַל ֶמְר ָכ ָבה ו"ִּד יֹו"! ַל ס ו ִּסים אָ מַ ר, ו ֹפה ַמ ָתן ַ ב ֵס ֶתר, ְו ָׁש ָמה נְ דָ בָ ה ַ ב ל אוֹ ִּל ט וף שׁ ֶ ל אַ הֲ בָ ה ו ֹפה צְ בִּ יטָ ה ְ ִּחי ו ְל ָכל ַהְ יה וִּדים שִּׂ מְ חָ ה וְ גַ אֲ וָ ה וְ כָ ל ַה ָכבֹוד ַל ַׂשר! ו ְכ ֶׁש ָהָיה ַה ַׂשר מוֹ נְ טיפְ יוֹ רִּ י ֵבן ִּ ת ְׁש ִּעים ָא ְמר ו לוֹ : ַתֲע ֶלה, ִּ כי שָׂ ם ְל ַמ ְע ָלה מְ בַ ק ְ שִּׁ ים ְ שָׁ אַ ל אוֹ תָ ם ַה ָׁשר: ַתִּ גיד ו, ֵאיך אֹכַ ל ְ ֵאיך ֲע ִּלי ַלת ַהָ דם ְ בָד ֶמ ֶׂשק ְ תֻב ַטל? ַה לֹא ְ ָצִּריך לָלֶכֶ ת ַל ֶפ ָחה ַה ִּ נ ְבֶזה, ְ לְ הַ ג ִּ יד לוֹ ִּ ת ְת ַ בֵ י ׁש ְו ֵאיך מַ רְ שִּׁ ים ָ ד ָבר ָכֶזה ָצִּריך לָשִּׂ ים לוֹ ַ בָ יד אֵ יזֶה ַ בָ ק ִּׁשיש ְ וְ אִּ ם ְ מִּ ין ַמ ָתָנה ג ְ דוֹ לָה ַאך שׁ ֶ אִּ ישׁ ָ ב ה לֹא יַרְ ג ִּ יש אָ ז מִּ י אִּ ם לֹא אֲ נִּ י ַל ֻתְר ִּ כי אֶ ת זֶה יַג ִּ יש, ְוה וא ָע ָלה... ו ְכ ֶׁש ָהָיה ַה ַׂשר מוֹ נְ טִּ יפְ יוֹ רִּ י ֶבן מֵ אָ ה אָ מַ ר: ַמ ְס ִּפיק לִּ י ְ כ ָבר, ַה ְ נ ָׁש ָמה ֶׁש ִּלי ְׂש ֵבָעה ָה ְלכ ו מליונים לִּ ירוֹ ת ו ְפַר ְנ ִּקים ו ִּבי ְׁש ִּליק אֲ בָ ל ַלְ יה וִּדים זֶה אַ ף ַפַעם לֹא ִּה ְס ִּפיק ָא ְמר ו לוֹ : ְ כבֹודֹו רַ ק יָבוֹ א ְוִּי ְס ַת ֵכל ְ ָצִּריך לִּ בְ נוֹ ת עוֹ ד חֶ דֶ ר לַק ֶ בֶ ר שׁ ֶ ל רָ חֵ ל ו ְל ַה ְג ִּ בי ַה אֶ ת ַה ֹכ ֶתל ַה ַמֲעָר ִּבי לִּ נְ וֵה- ַׁשֲאַנ ִּ נים ְיה וִּדים יֵשׁ לְ הָ בִּ יא ו ִּמי אִּ ם לֹא ַא ָתה, יָא מוֹ רִּ י, יָא לְ בָ בִּ י? ְוה וא ָע ָלה... ו ְכ ֶׁש ָהָיה ַה ַׂשר ֶבן מֵ אָ ה וְ עוֹ ד שָׁ נָ ה ְנ ָׁשק וה ו מַ לְ אָ כִּ ים ַ ב ְ נ ִּׁשיקָ ה הָ אַ חֲרוֹ נָ ה ְ ְֹו ָכך אֶ ת ָהֵעיַנִּים ָע ַצם ה וא ְ ב ַבְ ק ׁשו ֹרַ ק אֶ בֶ ן ְיר ו ַׁש ְל ִּמית ִּמ ַת ַחת לְ רֹאשׁ ו ָעט וף ַט ִּלית שׁ ֶ ל מֶ שִּׁ י וְ נָ ח ְ ְ בתֹוך אֲ רוֹ ן ג ָ מַ ר ַה ָׁשר מֹשׁ ֶ ה אֶ ת ַמ ָסעֹו הָ אַ חֲרוֹ ן ְ ַאך יֵשׁ עוֹ ד אֲ נָ שִּׁ ים ַה מ ו ָכ ִּנים ְל ִּה ָׁש ַבע שׁ ֶ ִּל ְפָע ִּמים ַ ב ַלְי ָלה ְ כ ֶׁש ָח ׁש ו ַ ב ְ ס ִּבי ָבה ָרא ו אֶ ת מוֹ נְ טִּ יפְ יוֹ רִּ י ַעל יַד ַה ֶמְר ָכ ָבה ְוה וא ָע ָלה...
105 שומר החומות / דן אלמגור אני עומד על החומה עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב אני עולה לכאן תמיד סתם להביט אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד כן, כן, מי חלם אז בכיתה כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים שיום אגיע ואהיה אחד מהם אני עומד על החומה עומד מקשיב אל הקולות קולות השוק והמהומה קריאות רוכלים ועגלות הנה הוא קול המואזין הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין אם אין שום נפץ של רימון אם אין שום נפץ של רימון כן, כן, מי חלם אז בכיתה... אני עומד על החומה רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו לא נזדקק עוד לשומרים לא נזדקק עוד לשומרים כן, כן, מי חלם אז בכיתה...
106 עַ ל ַכ פיו י ִביא / יורם טהרלב ִּבְׁרחֹו ֵבנ ּו ַה ַּצר ָּּגר ַנ ָּּגר ֶא ָּחד מ ּוָּזר ה ּוא יֹו ֵשב ִּב ְׁצִריפו ְׁולֹא עֹו ֶ שה ָּּד ָּבר אִ יש אֵ ינוֹ בָּּ א לִ קְׁ נוֹ ת ְׁו ֵאין ִאי ש ְׁמ ַב ֵּקר ּו ְׁשָּנ ַתִים ֶשה ּוא ְּׁכ ָּבר ֵאינֹו ְׁמָּנ ָּּגר. ְׁוה ּוא ֲחלֹום ֶא ָּחד נֹו ֵ שא עֹוד ִּב ְׁל ָּבבו ִל ְׁבנֹות ִּכ ֵּסא ְׁל ֵא ִלָּּיה ּו ֶשָּּיבֹוא ַעל ַּכ ָּּפיו אֹותֹו ָּי ִביא ְׁל ֵא ִלָּּיה ּו ַה ָּּנ ִביא ְׁוה ּוא יֹו ֵשב ּו ְׁמ ַח ֶּכה לו ְּׁכ ָּבר ָּשִנים, חֹו ֵלם, ה ּוא, ֶשִ ּיְׁז ֶּכה לו ַעל סֹודֹו שֹו ֵמר ּו ְׁמ ַח ֶּכה לו ָּמ ַתי ְּׁכ ָּבר ַי ִּגיַע ַה ּיֹום. ִּבְׁרחֹו ֵבנ ּו הַ צַּ ר ָּּגר ַס ְׁנְׁ ּד ָּלר ֶא ָּחד מ ּוָּזר ה ּוא יֹו ֵשב ִּב ְׁצִריפו ְׁולֹא עֹו ֶ שה ָּּד ָּבר ַמָּּד ָּפיו ָּהֵרי ִקים ְׁמֻכ ִּסים ָּּב ָּא ָּבק כְּׁ בָּ ר ש ְׁ נָּתַ יִ ם מֻ נָּּח ַה ַּמְׁר ֵצ ַע ַּב ַּ שק. א. מה הרגשת ששמעת את השיר? ב. למי ממתינים שלושת הזקנים בשיר?
107 מקורות "מגוון" לכיתה ח' , הוצאת ת"ל "פשוט ספרות" לכיתה ח' , הוצאת כנרת "שורשים וכנפיים" לכיתה ח' , הוצאת כנרת "שורשים וכנפיים" לכיתה ז' , הוצאת כנרת "הילקוט הדיגיטלי" אופק על יסודי "שורשים וכנפיים" לכיתה ט' , הוצאת כנרת "ויקיפדיה" האנציקלופדיה החופשית
108
109
110