עמית אוסטרוביץ - הקלה עכשיו - אדריכלות ארעית כמענה למצבי ביניים בעיר

‫הקלה עכשיו‬

‫כיצד ניתן להשיב לציבור מרחב ציבורי מופר לתקופה מוגדרת?‬

‫עמית אוסטרוביץ‬
‫‪ - 0881521101‬סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר ‪ -‬שנה"ל תשפ"ב ‪2022‬‬

‫בהנחיית ד"ר רועי קוזלובסקי‬

‫‪1‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫תקציר ‪2 -‬‬

‫מבוא ‪3 -‬‬

‫הקשר בין אדריכלות ארעית למרחב הציבורי ‪4 -‬‬

‫רקע ‪14-5 -‬‬

‫ניתוח תחום הידע הכללי ‪1 3-5 -‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫המרחב הציבורי ‪ Public Space -‬מול ‪5 - Public Sphere‬‬ ‫ ‬

‫‪6 - Placemaking‬‬ ‫ ‬

‫מרחבים ציבוריים מופר(ע)ים ‪ -‬גורמים ומשמעות ‪7 -‬‬ ‫ ‬

‫שינויים שהעיר עוברת והצורך בגמישות כמענה אליהם ‪8 -‬‬ ‫ ‬

‫אדריכלות ארעית ‪ -‬מה ולמה? ‪9 -‬‬ ‫ ‬

‫הפוטנציאל של אדריכלות ארעית כמענה למרחב ציבורי‬ ‫ ‬

‫פצוע ‪13-10 - Tactical Urbanism -‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ניסוח עמדה ‪14 -‬‬ ‫ ‬

‫מתודולוגיה ‪3 7-16 -‬‬

‫מתודולוגיית המחקר ‪32-16 -‬‬ ‫ ‬

‫חקר אתר ‪21-16 -‬‬ ‫ ‬

‫חקר מצב הביניים ‪26-22 -‬‬ ‫ ‬

‫חקר מקרי בוחן ‪32-27 -‬‬ ‫ ‬

‫פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי ‪37-33 -‬‬ ‫ ‬

‫‪ VISION‬ו‪ 33 - MISSION‬‬ ‫ ‬

‫משתמשים ‪34 -‬‬ ‫ ‬

‫עקרונות תכנון ‪ 35 -‬‬ ‫ ‬

‫פרוגרמה ‪36 -‬‬ ‫ ‬

‫דיאגרמה ‪37 -‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫הפרויקט ‪59-38 -‬‬

‫קונסטרוקציית פיגומים ‪ -‬שפה של ארעיות ‪38 -‬‬ ‫ ‬

‫התערבות בשטח הכיכר‪45-39 -‬‬ ‫ ‬

‫מבט מתוך הגשר שעובר בשטח העבודות ‪ 46 -‬‬ ‫ ‬

‫מבט לעבר מבנה רחבת הכיכר ‪47 -‬‬ ‫ ‬

‫סכמת פרוגרמות מבנה רחבת כיכר ‪51-48 -‬‬ ‫ ‬

‫חתך א ‪53-52 -‬‬ ‫ ‬

‫חתך ב ‪ 55-54 -‬‬ ‫ ‬

‫תכנית קרקע ‪56 -‬‬ ‫ ‬

‫תכנית אמצע מבנה ‪57 -‬‬ ‫ ‬

‫מבט כולל ‪58 -‬‬ ‫ ‬

‫מבט לעבר חזית מערבית של מבנה הכיכר ‪59 -‬‬ ‫ ‬

‫ביבליוגרפיה ‪61-60‬‬

‫‪1‬‬

‫תקציר‬

‫המרחב הציבורי נוגע לשני מושגים הנוגעים להוויה הציבורית בעיר ‪Public Sphere -‬‬
‫כמרחב לקיום פעילות ציבורית אזרחית דמוקרטית והן ‪ - Public Space‬המרחב הפיזי‬

‫שמשמש את הציבור‪.‬‬
‫בעקבות הגדילה המואצת באוכלוסיה‪ ,‬המודעות לאיכות הסביבה ותהליך העיור‬
‫האינטנסיבי צפים צרכים חדשים מהמרחב הציבורי‪ ,‬שבאים לידי ביטוי בתשתיות‪,‬‬
‫תחבורה‪ ,‬מרחבים ירוקים פתוחים ועוד‪ .‬התאמת המרחב הציבורי לצרכים שצפים‬
‫דורשת עבודות רחבות היקף שבמציאות העכשווית פוגשות אותנו באספקטים רבים‬

‫של חיי היום יום‪ ,‬ויוצרות הפרות של המרחב הציבורי‪.‬‬

‫עולה השאלה כיצד ניתן להקל על הפרות אלה ובאיזה אופן‪ .‬מטבען הפרות אלו‬
‫הינן מוגבלות בזמן‪ .‬מכאן עולה האפשרות לפתרון של אדריכלות ארעית כמענה‬
‫לסוגיה‪ .‬אדריכלות ארעית הינה פתרון מבני ‪ -‬מרחבי שידוע מראש שהוא יהיה קיים‬
‫לזמן מוגבל ‪ Meanwhile architecture -‬ומהיותו של הפתרון האדריכלי זמני הוא‬

‫מאופיין אחרת מפתרון אדרכילי קבוע‪.‬‬

‫פרויקט זה מיועד לבחון את הפוטנציאל של פתרון מסוג זה לסוגיה עירונית של‬
‫הפרת מרחב ציבורי עקב עבודות הרכבת הקלה בכיכר רבין‪ ,‬כיצד ניתן לשמר‬
‫שימוש במקום ואף להתנסות בשימושים חדשים שאולי ישפיעו באופן מסוים על‬

‫הגלגול העתידי שלו לאחר ההפרה‪.‬‬

‫הפתרון יבחן תוך התייחסות ודיון במושגים המרחב הציבורי‪ ,Placemaking ,‬הצורך‬
‫בגמישות ואדפטיביות במרחב הציבורי‪ Meanwhile spaces ,‬ועל ערכיה של אדריכלות‬
‫ארעית במרחב‪ .‬כל זאת כדי להבין את הפוטנציאל הטמון בגישה זו כמענה להיעדרו‬

‫של מרחב ציבורי בהישג יד‪.‬‬

‫ממצאי המחקר הדגישו את חשיבותו של מרחב ציבורי מתפקד ואטרקטיבי שיודע‬
‫באופן גמיש להתמודד את חוסר הנגישות שלו‪ .‬המידע שהופק כתוצאה ממחקר‬
‫זה יצר תשתית לגיבוש תפיסה עבור הסוגייה בה דן פרויקט הגמר ‪ -‬מענה זמני‬
‫לתקופת עבודות הרכבת הקלה בכיכר רבין בת"א‪ ,‬מרחב בעל חשיבות אורבנית‬

‫ולאומית גבוהה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫מבוא‬

‫התקופה בה אנו חיים מאופיינת במרחב עירוני שהולך מצטופף עקב גדילת האוכלוסייה‪,‬‬
‫מעבר רחב היקף של תושבים לעיר‪ ,‬וצמיחה בהיקף הבנייה בעקבותיהם‪ .‬העיר עוברת‬

‫שינויים רבים‪ ,‬שמצריכים בניית תשתית ליצירת מסגרת חיים במרחב‪ .‬גוש דן בכלל והעיר‬
‫תל אביב בפרט עוברים תהליכי פיתוח תשתיות רכבי היקף‪ ,‬שלהם חתימה מרחבית‬
‫והשפעה רחבת היקף‪ .‬פרויקט הרכבת הקלה‪ ,‬ואיתו פרויקטים נוספים כוללים שטחי‬

‫התארגנות רחבי היקף שתופסים נתח משמעותי מהמרחב הציבורי בעיר‪ ,‬וממוקמים לרוב‬
‫בשטחים ציבוריים כגון כיכרות‪ ,‬מדרכות ופארקים‪.‬‬

‫כתוצאה משינויים אלה‪ ,‬המרחב הציבורי נפגע וחלקים רבים ממנו ננגסים ואינם מאפשרים‬
‫את הצורך לשמו הוא קיים ‪ -‬מרחב חופשי ואטקרטיבי ליצירת אינטרקציה חברתית‪ ,‬חשיפה‬

‫לאוכלוסיות השונות בעיר‪ ,‬מקום לתנועה חופשית בעיר‪ ,‬מרחב לביטוי והבעת עמדה ועוד‪.‬‬

‫מצב זה אינו גזירת גורל ומציף את הצורך ביצירת תפיסה רעיונית ומעשית שתדע לפצות‬
‫על נטילת המרחב הציבורי משימוש לתקופות שתחומות בזמן‪ .‬תחילה יש להבין שהחוסן‬
‫של עיר ומרחב ציבורי מתפקד הוא גמישות (‪ .)2019 ,Khaled, Elewa‬בהינתן המצב בו שטח‬
‫ציבורי רב לא ניתן לידי שימוש למשך פרק זמן ארוך יש לחשוב באופן גמיש על פתרונות‬
‫למצב זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להבין שכל הפקעה נקודתית של המרחב הציבורי היא זמנית‪ ,‬בין אם‬
‫לפרק זמן קצר או ארוך יותר‪.‬בהמשך לתובנה זו יש לשים את האצבע על הפתרון הרעיוני‬

‫שיאפשר גמישות והוא אדריכלות ארעית‪ .‬באמצעות סוג אדריכלות זה ניתן יהיה להפוך‬
‫מרחבים שמהווים "פצעים עירוניים" למקומות‪ ,‬על ידי עידוד התערבות אדריכלית שתביא‬
‫שימושים חדשים למרחב‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיום אדריכלות כזו בשלב הבין לבין של העיר ‪ -‬תאפשר‬
‫תהליך של ניסוי ולמידה‪ ,‬על שימושים וצרכים במרחב עירוני מסוים‪,Bragaglia, Rossignolo( .‬‬

‫‪)2021‬‬

‫‪3‬‬

‫הקשר בין אדריכלות ארעית למרחב הציבורי‬

‫דימוי ‪ :1‬דיאגרמה המתארת את הקשר בין המרחב הציבורי לאדריכלות ארעית‪:‬‬

‫שימוש חוזר‬

‫‪Placemaking‬‬ ‫גמישות‬ ‫פשטות‪ ,‬עלות נמוכה‬

‫המרחב הציבורי‬ ‫פוטנציאל‬ ‫אדריכלות ארעית‬
‫חשיפה‬
‫השפעת עבודות תשתית‬ ‫פיצוי‬ ‫ניסויים מרחביים‬

‫גורמים לנטילת המרחב הציבורי‬ ‫ניצול חכם של משאב הקרקע‬

‫‪4‬‬

‫המרחב הציבורי ‪ Public Space -‬מול ‪Public Sphere‬‬

‫המושג ‪ Public Sphere‬מתאר תצורה של אינטראקציה חברתית אשר נוצרת באמצעות‬
‫מקומות פיזיים וכן באמצעות שיח‪ .‬קיומה של אינטראקציה זו מאפשרת לאנשים‬
‫להתאגד‪ ,‬להביע עמדה ועניין בתחומים משותפים‪ .‬מרחב זה הוא מעין "תיאטרון"‬

‫לאינטראקציה חברתית‪ ,‬בה באה לידי ביטוי פעילות פוליטית באמצעות המדיום של‬
‫שיח‪ ,‬דיון ותקשורת‪.‬‬

‫המושג ‪ Public space‬מתייחס להיבטים הפיזיים של מקום‪ ,‬מבנים חברתיים ומוסדיים‬
‫שמעצבים אותו‪ ,‬או השימושים והפעילויות שנערכים במקום זה‪ .‬למשל‪ ,‬המרחב הציבורי‬

‫מאפשר לקבוצות מודרות לתפוס חלק במרחב ולהביע את נוכחותם ואת עמדותיהם‬
‫בתוכו‪)Chandler, 2017(.‬‬

‫על כן‪ ,‬המרחב הציבורי הוא גורם מרכזי בעיצוב המשמעות של הפרט כחלק מקהילה‬
‫חברתית ופוליטית‪ .‬המרחב הציבורי משפיע על שלושת הרגליים של קיימות העיר ‪-‬‬

‫חברתית‪ ,‬כלכלית וסביבתית‪ .)2019 ,Khaled, Elewa( .‬איכות החיים במרחב הציבורי באה‬
‫לידי ביטוי במושגים ריאות ירוקות‪ ,‬זכות לנוף‪ ,‬יכולת תנועה חופשית וספונטנית במרחב‪,‬‬

‫אפשרות למפגשים אקראיים ומתוכננים עם חברי קהילה‪ .‬חשיבותו החברתית של‬
‫מרחב קהילתי משמעותי גוברת בתקופה הנוכחית‪ ,‬בה המרחב הווירטואלי תופס חלק‬
‫משמעותי מהחוויה‪ .‬החברתית האנושית‪ .‬המרחב הציבורי הוא זה שמגדיר את אופייה של‬

‫העיר‪.)2012 ,Project for Public Space( .‬‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪5‬‬

‫‪Placemaking‬‬

‫מושג חשוב בהקשר של הפיכתו של המרחב הציבורי לאיכותי ומזמין הוא ‪.Placemaking‬‬
‫הרעיון של גישה זו היא לייצר מרחבים ציבוריים מגוונים‪ ,‬תוססים‪ ,‬בטוחים ואטרקטיביים‬

‫שמחזקים את הזיקה בין הציבור למרחב‪ ,‬המאופיינים בזהות מקומית מובהקת‪ .‬מרחב‬
‫ציבורי שיתוכנן היטב יזמין אליו אנשים ממגוון של רקעים וגילאים‪ .‬המרחב ציבורי הוא‬
‫ישות מורכבת ואורגנית שמתפתחת באופן טבעי לאורך זמן‪ ,‬ולכן יש לבחון את מרכיביו‬
‫בראי הזמן‪ ,‬בגישה של ניסוי וטעיה‪ ,‬כך שיוכל להשתפר באופן תמידי‪ .‬כדי להפוך מרחב‬

‫ציבורי למקום‪ ,‬יש לייצר בו מגוון נרחב של שימושים כך שיפנה לכמה שיותר חתכי‬
‫אוכלוסייה‪ .‬קונספט מעשי לתכנון מקום איכותי הוא ‪ - 10 The Power of‬מרחב ציבורי‬
‫איכותי יכיל לפחות ‪ 10‬אפשרויות לשימושים‪ .‬כך המרחב הציבורי יהפוך ממקום למעבר‬
‫למקום מזמין‪ ,‬מעודד אינטראקציה‪ ,‬תחושת בטחון ועשיה חברתית‪Project for Public( .‬‬

‫‪.)2012 , Spaces‬‬

‫דימוי ‪ :3‬דיאגרמה שנועדה לבחון את איכותו של מקום על פי פרמטרים מוגדרים‪ ,‬נוצר על ידי ארגון ‪Places for‬‬
‫‪ .peolpe‬מקור‪Archdaily :‬‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪6‬‬

‫מרחבים ציבוריים מופר(ע)ים ‪ -‬גורמים ומשמעות‬

‫בהמשך לפרק הקודם בו הובהרה חשיבותו של המרחב הציבורי עבור התושבים בעיר‬
‫והאופן בו ניתן להפוך מרחב ציבורי למקום בעל משמעות נדון על הגורמים שנוטלים את‬

‫המרחב הציבורי מידי התושבים‪ .‬בין הגורמים השונים ‪ -‬הפרטה של שטחים‪ ,‬השפעות‬
‫תפיסת ה‪ ZONING‬שאפיינה את תכנון הערים במאה ה‪ - 20‬והכבישים והחניונים שתוכננו‬

‫ותופסים נתח נכבד מהעיר בעקבותיה‪( .‬בן נר‪ )2018 ,‬סיבה מרכזית נוספת היא מצבי‬
‫ביניים בעיר ‪ -‬כאשר המרחב הציבורי נמצא בין שימוש אחד לאחר ‪ -‬ובתוך זה ‪ -‬מבנים‬

‫נטושים‪ ,‬אסונות שפקדו את המרחב והשאירו חותם‪ ,‬עבודות תשתית עירוניות ואתרי‬
‫בניה‪.‬‬

‫דימוי ‪ :4‬גורמים להפרת מרחבים בעיר‬

‫עבודות תשתית‬ ‫פוסט אסון‬ ‫מבנים מוזנחים‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪7‬‬

‫שינויים שהעיר עוברת והצורך בגמישות כמענה אליהם‬

‫כאשר המרחב הציבורי עובר שינויים שמונעים מהציבור להשתמש בו‪ ,‬גמישות‬
‫ואדפטיביות הם מושגים משמעותיים שצריכים לבוא לידי ביטוי‪ .‬גמישות במרחב הציבורי‬

‫היא הבסיס לחוסן עירוני‪ )2019 ,Khaled, Elewa( .‬המפגעים העירוניים מובילים לחוסר‬
‫יכולת להשתמש במרחב והמענה לסוגיה זו הוא המפתח לשיפור איכות חיי משתמשי‬
‫העיר‪ .‬המונח גמישות מתייחס ליכולת של מערכת להיות חסינה לשינויים וערוכה למגוון‬
‫תרחישים‪ .‬בנסיבות של עבודות תשתית בעיר‪ ,‬בהן מתמקדת עבודה זו‪ ,‬כאשר המרחב‬

‫הציבורי מופקע באופן תחום בזמן‪ ,‬יש לנקוט בצעדים שיביאו לידי ביטוי ערכים של‬
‫גמישות ואדפטיביות ביצירת מרחב ציבורי מזמין‪.‬‬

‫דימוי ‪ :5‬תיעוד של ציר ז'בוטינסקי ברמת גן‪ ,‬שנת ‪ .2019‬מקור‪ :‬אתר וואלה‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪8‬‬

‫אדריכלות ארעית ‪ -‬מה ולמה?‬

‫דוגמאות לאדריכלות ארעית קיימות משחר ההיסטוריה‪ ,‬למגוון שימושים וצרכים שונים‪.‬‬
‫בתקופה בה אנו חיים‪ ,‬בה הערים המרכזיות נעשות צפופות יותר ויותר‪ ,‬וכן הבירוקטריה‬

‫והעלות שכרוכה בהן הקמת מבנה חדש‪ ,‬מציפים את הצורך בפתרונות נוספים‪.‬‬
‫אדריכלות ארעית נהנית מיתרונות בהשוואה לזו הקבועה אשר באים לידי ביטוי במספר‬

‫תחומים‪ :‬פשטות בהקמה ובפירוק‪ ,‬חופש מחסמים בירוקרטיים‪ ,‬מעגליות ‪ -‬אפשרות‬
‫להקמה ושימוש חוזר של המבנה או חלקים ממנו במקומות אחרים‪ ,‬עלויות הקמה‬

‫נמוכות‪ ,‬יצירת עניין בקרב הציבור מעצם תוקפו הקצר של המבנה‪ ,‬היכולת להשתמשת‬
‫בכלי זה בתור ניסוי אדריכלי ועוד‪.‬‬

‫דימוי ‪ :6‬דוגמאות לסוגי אדריכלות ארעית שונים‪.‬‬

‫מחיה ודיור‬ ‫חירום‬ ‫אירוע–פופ‪-‬אפ‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪9‬‬

‫הפוטנציאל של אדריכלות ארעית כמענה למרחב ציבורי‬
‫פצוע ‪Tactical Urbanism -‬‬

‫שימוש זמני במרחב על ידי פתרונות של אדריכלות ארעית נעשה פתרון נפוץ יותר ויותר‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬כלי אדריכלי זה נהיה משמעותי בערים של היום ע"מ להביא לניצול‬
‫טוב יותר של מרחבים ציבוריים (‪ )2021 ,Karachalis‬אדריכלות ארעית היא כלי משמעותי‬
‫ל‪( Placemaking‬הקליניקה האורבנית אוניברסיטת ירושלים‪ .)2015 ,‬במשך הזמן בו הפתרון‬

‫הארעי יפעל במרחב הלא נגיש הוא יצור עולם תוכן חדש של שימושים‪ ,‬משתמשים‬
‫והשפעה‪.‬‬

‫הפוטנציאל שטמון במענה של אדריכלות ארעית למרחב ציבורי מופקע באופן זמני‪:‬‬

‫‪ - Meanwhile Space‬ניצול יעיל ושוויוני יותר של משאב הקרקע בסיטואציות של "בין לבין"‬
‫‪ -‬כפי שצוין בפרק גורמים לנטילת המרחב הציבורי בעיר‪ ,‬ישנם מרחבים שאינם נגישים‬

‫לציבור הרחב לתקופת זמן מוגבלת ומוגדרת‪ .‬ניתן להגדיר אותם כ‪.Meanwhile space‬‬
‫כנגזרת ממושג זה נוצר המושג ‪ Meanwhile use‬אשר מתאר פעילויות שמנצלות חללים‬

‫ומרחבים שנמצאים במהלך המתנה לשימוש חדש‪ .‬ניתן לכנות תופעה זו כ"שימוש‬
‫ביניים"‪ .‬לא כל שימוש ארעי הוא שימוש ביניים‪ .‬שימוש ביניים מנצל חלון הזמדנויות‬
‫באתר‪ ,‬אחרי שימוש מסוים ולפני אחד אחר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא כל שימושי הביניים הם קצרי‬
‫טווח‪ .‬למשל‪ ,‬שימוש ביניים באתר של עבודות תשתית‪ ,‬שנמשכות שנים רבות‪ ,‬יכול‬
‫להתקיים למשף שנים‪ .‬בעיר לונדון תופעה זו מאוד נפוצה‪ ,‬על רקע מחסור בקרקעות‬
‫פנויות‪ ,‬ועלויות גבוהות של שימוש בקרקע‪ ,‬רווחת התופעה של שימוש באתרי ביניים‬
‫לשימושים רבים ומגוונים‪ .‬הסטטוס בו נמצאים אתרים אלה מקל על השימוש בהם‬
‫כלכלית‪ .‬כך‪ ,‬שימוש הביניים מאפשר לאוכולוסיות לפעול בעיר (לדוגמא אמנים)‪ .‬מעצם‬
‫ההגדרה ניתן להבין שזהו פרק זמן בין שני גילגולים של המרחב‪ ,‬ומעצם היותו מוגדר‪,‬‬
‫מוגבל ובמקרים רבים לא בשימוש‪ ,‬ניתן להשתמש באדריכלות ארעית כדי לנצל את‬

‫פרק זמן זה (‪)2018 ,Bosseti, Colthorp‬‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪10‬‬

‫חשיפה לתהליכי בינוי עירוניים משמעותיים ‪ -‬אדריכלות ארעית יכולה להיות ממוקמת‬
‫במקומות בהם העיר מתחדשת‪ .‬סיטואציה כזו מייצרת חיבור בין התכניות של הממסד‬
‫לציבור‪ .‬שיתוף הציבור בנוגע לניהול העיר והמרחב נהיו סוגיה משמעותית על פרק היום‬

‫בשנים האחרונות (‪ .)2021 ,Karachalis‬בברלין‪ ,‬לאחר איחוד מזרח ומערב העיר בשנות‬
‫ה‪ 90‬נעשה חידוש של כיכר פוטסדאמר המרכזית בעיר‪ .‬במסגרת החידוש של הכיכר‪,‬‬
‫בתוך אתר הבניה נבנה ה‪ .INFOBOX‬זהו היה מבנה ארעי שעמד בין השנים ‪,2001-1995‬‬

‫בלב אתר הבניה של הכיכר‪ .‬המבנה איפשר גישה של הציבור הרחב לעבודות‪ ,‬הן‬
‫לתצפית והן חשיפה לתכנים שקשורים לתהליך הבניה המואץ של ברלין באותם הימים‪.‬‬

‫קיום מבנה שכזה לצד העבודות איפשר חשיפה בלתי תלויה של הציבור לבנייה של‬
‫המרחב‪.‬‬

‫דימוי ‪ :7‬מבט לעבר מבנה ה‪( INFOBOX‬באדום) אשר משקיף לעבר אתר הבניה‪ .‬תכנון‪Schneider + Schumacher :‬‬
‫‪ .Arkitekten‬מקור‪ :‬אתר המשרד ‪.Schneider + Schumacher Arkitekten‬‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪11‬‬

‫פיצוי עבור הציבור הרחב על מרחב בעבודות ‪ /‬תחת שיפוץ ‪ -‬בהמשך לנקודה הקודמת‪,‬‬
‫מעבר לחשיפה לעבודות‪ ,‬פתרון של אדריכלות זמנית יכול להשיב לציבור שימושים‬
‫שנעדרים ממנו בזמן העבודות‪ ,‬בגישה אחרת‪ .‬בעיר מינכן בגרמניה נערכו עבודות שיפוץ‬
‫במוזיאון ‪ .Pinakothed der Moderne‬לרגל העבודות נבנה ה‪ - Schaustelle‬בתרגום לאנגלית‬
‫‪ ,Show Site‬מבנה פיגומים זמני שתפקד כאלטרנטיבה עבור הציבור בזמן שהמוזיאון תחת‬
‫שיפוצים‪ .‬במהלך תקופת קיומו‪ ,‬כלל הפעילות של המוזיאון נערכה בו‪ ,‬מה שאפשר לחקור‬
‫גישות חדשות לחללים ציבוריים וחללי תערוכות ובכך לקרב את הציבור לאוסף המוזיאון‬
‫ולעשייה של אמנים חדשים‪ .‬האסתטיקה של מבנה זה העלתה שאלות של מיכל ותוכן‬
‫באדריכלות העכשיו‪ .)2013 ,Bravo( .‬מאפיין זה מייצר שקיפות וגם חינוך למעורבות של‬

‫התושבים‪ ,‬מסבירים להם ומחזקים את הבנתם‪.‬‬

‫דימוי ‪ :8‬מבט לעבר מבנה ה‪ Schaustelle‬בסמוך למוזיאון ‪ .Pinakothed der Moderne‬תכנון‪Jurgen Mayer H architecture :‬‬
‫מקור‪ :‬אתר המשרד ‪.Jurgen Mayer H architecture‬‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪12‬‬

‫הארעי כמעבדה ‪ -‬אלמנט ניסויי ולמידה לעתיד ‪ -‬כאשר מתכננים רקמה עירונית שלמה‬
‫או מבנה קבע‪ ,‬נעדרת היכולת ללמוד את ההשפעה של הפתרון במציאות ואז ליישם‬
‫את התובנות בפתרון האדריכלי הקבוע‪ .‬הכלי של אדריכלות ארעית מאפשר ללמוד‬
‫על קיומן של פרוגרמות במרחב ולהפיק מסקנות לגבי העתיד "הקבוע" של המרחב‪.‬‬
‫(‪)2021 ,Bragaglia, Rossignolo‬‬
‫יצירת הזדמנות לשימוש עבור קהלים שונים ‪ -‬העיר המודרנית כפופה לחוקי השוק‬
‫החופשי‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬אדריכלות ארעית‪ ,‬בשל עלויות התכנון וההקמה הנמוכות שלה‪,‬‬
‫מציעה פתרונות ברי השגה לקבוצות משתמשים שמתקשות להתקיים בנכסים של‬
‫השוק החופשי‪ .)2021 ,Karachalis( .‬שימושי ביניים מייצרים ערך על ידי הגדלת כמות‬
‫החללים ברי ההשגה בעיר לשימושים של הציבור‪ .‬חללים ברי השגה מאפשרים‬
‫להתנסות בשימושים ציבוריים מרחביים שונים בעיר‪ ,‬להוכיח קונספטים או כדאיות של‬
‫שימוש בסיכון נמוך במידה ויכשלו‪ .‬בכך‪ ,‬אדרילכות ארעית היא גם כלכלית מבחינת‬
‫עלות ותרומה לחיים העירוניים‪.‬‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניתוח תחום הידע הכללי ‪13‬‬

‫עמדת הפרויקט‬

‫בפרק זה הוצגו נושאים הנוגעים למרחב הציבורי‪ ,‬הן הרעיוני והן הפיזי‪ ,‬הפרה שלו‬
‫והפוטנציאל של שימוש ביניים לתקופת ההפרה‪ .‬הדיון בהם חידד את החשיבות בשימוש‬

‫בכלי של אדריכלות ארעית כשימוש ביניים משמעותי לטובת הנגשה של מרחב ציבורי‬
‫שהופר לתקופה מוגדרת‪.‬‬

‫הסוגיה בה פרויקט זה עוסק היא מענה אדריכלי לתקופת עבודות הרכבת הקלה בכיכר‬
‫רבין‪ ,‬אשר צפויות להמשך מספר שנים ולגזול חלק ניכר מהמרחב הציבורי בכיכר‪.‬‬

‫כיכר רבין‪ ,‬בתור כיכר השלטון והמחאה העירונית‪ ,‬מהווה מרחב ציבורי משמעותי בליבה‬
‫של העיר תל אביב וסמל של דמוקרטיה‪ .‬מרחב זה צריך וראוי להמשיך לתפקד במשך‬

‫תקופת העבודות במהותו המקורית‪ .‬גיבוש פתרון אדריכלי ארעי‪ ,‬שמבוסס על גישת‬
‫‪ Meanwhile Use‬יהווה גשר עבור הציבור למשך תקופה זו ויאפשר המשך שימוש ישיר‬
‫בכיכר‪ ,‬כספרה ציבורית משמעותית‪.‬‬

‫הפתרון שיציע פרויקט זה יעלה לדיון את האפשרות לייצר מרחב שמקטין את השיבוש‬
‫שנוצר ויחזק את האספקט הציבורי ‪ -‬חברתי של הכיכר‪ ,‬על ידי יצירת מרחב שמאפשר‬

‫שיח והבעת עמדה‪ ,‬עירוב בתהליכים עירוניים משמעותיים ובאופן כללי הדגשת מיקומו‬
‫של הציבור בתור השולט במרחב באופן פעיל‪ ,‬גם במשך תקופה שזה פחות טרוויאלי‪.‬‬

‫הקלה עכשיו | רקע | ניסוח עמדה ‪14‬‬

‫מתודולגיית המחקר‬

‫לאחר יצירת בסיס ידע ודיון בנושאים התיאורטיים הנוגעים לתחום הפרויקט‪ ,‬גובשה‬
‫שיטת המחקר שתוביל לחידוד וגיבוש העקרונות המנחים של התכנון האדריכלי‪.‬‬
‫המחקר התקיים במספר צירים‪:‬‬
‫‪ .1‬חקר אתר ‪ -‬כיכר רבין בעיר תל אביב‪.‬‬

‫‪ .2‬חקר מצב הביניים באתר ‪ -‬תקופת עבודות הרכבת הקלה בכיכר‪.‬‬

‫‪ .3‬חקר מקרי בוחן ‪ -‬מקרי בוחן של אדריכלות ארעית‪ ,‬מבנים ארעיים בסמוך לעבודות‬
‫תשתית‪ ,‬מבנים טפיליים על גגות בניינים‪.‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪15‬‬

‫חקר אתר‬

‫כיכר רבין‪ ,‬אדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר‪1965 ,‬‬

‫הכיכר העירונית הראשית של תל אביב‪ .‬גבולותיה הם‪ :‬בניין העירייה מצפון‪ ,‬אבן גבירול‬
‫ממזרח‪ ,‬רח' מלכי ישראל מדרום ושד' מלכי ישראל מערב‪.‬‬

‫כיכר רבין נקראה כיכר מלכי ישראל עד לרצח רוה"מ לשעבר יצחק רבין ז"ל ב‪.1995‬‬

‫דימוי ‪ :9‬איזומטריה של כיכר רבין‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון יסקי‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪16‬‬

‫חקר אתר‬

‫כיכר רבין‪ ,‬היסטוריה‬

‫‪1935‬‬ ‫‪1965‬‬ ‫דימוי ‪ :10‬ציר זמן כיכר רבין‬
‫הקמת בריכת הדסה (גן העיר כיום)‬ ‫סיום הקמת בניין העירייה ורחבת‬
‫? ‪2021 -‬‬
‫הכיכר‬ ‫עבודות הרכבת הקלה בכיכר‬

‫‪1925‬‬ ‫‪1938‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫?‬
‫רכישת קרקעות והקמת פרדס‬ ‫הקמת גן החיות העירוני (גן הדסה‬ ‫רצח רוה"מ יצחק רבין ז"ל ושינוי שמה‬ ‫תחנת רבין של הקו הירוק פעילה‬

‫פורטליס‬ ‫כיום)‬ ‫של הכיכר ל"כיכר רבין"‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪17‬‬

‫חקר אתר‬

‫כיכר רבין‪ ,‬חשיבות לאומית‬

‫כיכר רבין הינה כיכר עם חשיבות לאומית רבת ערך‪ ,‬בראש ובראשונה בשל היותה‬
‫מרחב ההפגנות הארצי‪ .‬במהלך השנים‬

‫נערכו בה מספר רב של הפגנות בתחומים שונים הנוגעים לציבור‪ ,‬לחברה ולפוליטיקה‬
‫בישראל ובכך היא היוותה פלטפורמה לכינוסים אזרחיים רבי השפעה‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬בשל רצח רוה"מ יצחק רבין ז"ל בעצרת השלום בכיכר ב‪ 4.11.1995‬נצרבה‬
‫הכיכר בתודעה בתור סמל לדמוקרטיה וכן לנסיון לפגוע בה‪.‬‬

‫הכיכר מהווה גם נקודת כינוס אייקונית לחגיגת הישגים לאומיים כגון זכיה בגביע אירופה‬
‫בכדורסל או בגמר האירוויזיון‪ ,‬מקום בו הציבור יכול להתאגד ולחגוג את השמחה‬
‫הלאומית המשותפת‪.‬‬

‫דימוי ‪ :11‬כיכר רבין ‪ -‬חשיבות לאומית‬

‫חגיגות לאומיות‬ ‫זכרון‬ ‫הפגנות והבעת עמדה‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪18‬‬

‫חקר אתר‬

‫כיכר רבין‪ ,‬חשיבות אורבנית‬

‫כיכר רבין תחומה בצפונה על ידי בניין העירייה‪ ,‬שמהווה את מוקד השלטון העירוני‪ ,‬בו‬
‫נקבעות ההחלטות והמדיניות שמעצבות את מסגרת החיים של התושב בעיר‬

‫כמו כן‪ ,‬הכיכר מהווה מוקד תנועתי מרכזי בעיר‪ ,‬מנקזת ומקשרת אליה צירי תנועה‬
‫מרכזיים ובכך מהווה נקודת עם משקל כובד תנועתי משמעותי‪.‬‬

‫הכיכר מהווה מרחב לאירועים עירוניים בעלי ערך תרבותי ואזרחי כגון שבוע הספר‪,‬‬
‫נקודת הזנקה לאירועי ספורט עירוניים ועוד‪.‬‬

‫דימוי ‪ :12‬כיכר רבין ‪ -‬חשיבות אורבנית‬

‫מרחב לאירועים עירוניים‬ ‫מוקד תחבורתי עירוני‬ ‫מרחב השלטון העירוני‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪19‬‬

‫חקר אתר‬

‫בניין העירייה‪ ,‬אדריכל מנחם כהן‪.1960 ,‬‬

‫מתוך מחקר מבנה העירייה‪ ,‬סומנו שני מאפיינים שלו כרלוונטיים להמשך התכנון‪:‬‬
‫‪ .1‬גג העירייה ‪ -‬גג העירייה משמש היום באופן חלקי את הציבור לפעילויות שונות‪ .‬לגג‬

‫העירייה גישה לנוף ייחודי בשל גובהו ביחס לסביבתו שמייצר נוף פנורמי על כל העיר‪.‬‬
‫‪ .2‬גריד החזית הדומית ‪ -‬אורדר אדריכלי שמופיע גם בבינוי בדפנות הכיכר ועשוי להיות‬

‫טריגר תכנוני לפתרון האדריכלי‬

‫דימוי ‪ :13‬בניין עיריית תל אביב‪-‬יפו‬

‫‪3.4M‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪20‬‬

‫חקר אתר‬

‫בינוי בדפנות הכיכר‬

‫הדפנות המזרחית‪ ,‬דרומית ומערבית של הכיכר מאופיינות בטיפולוגיית בינוי אחידה‪,‬‬
‫הכוללת קומת מסחר עם קולונדות ומעליה ‪ 6‬קומות מגורים או תעסוקה‪ .‬האורדר‬
‫האדריכלי של טיפולוגיה דומה לזה של דפנות הכיכר‪ ,‬והשימוש המסחרי במפלס‬

‫הקרקע‪ ,‬מה שמייצר פעילות אנושית שוקקת במםלס הרחוב מהווים טריגרים תכנוניים אף‬
‫הם‪.‬‬

‫דימוי ‪ :14‬חזית טיפוסית ‪ -‬דפנות הכיכר‬

‫‪ 6‬קומות מגורים \ תעסוקה‬

‫קומת מסחר‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪21‬‬

‫חקר מצב הביניים‬

‫מיפוי עבודות תשתית ואתרי בניה בעיר תל אביב‬

‫דימוי ‪ :15‬מיפוי עבודות תשתית ואתרי בניה בעיר תל אביב‪ ,‬מקור‪ GIS :‬עיריית תל אביב יפו‬

‫אתרי בניה‬
‫אתרי עבודות תשתית‬
‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪22‬‬

‫חקר מצב הביניים‬

‫מפת עבודות הרכבת הקלה‬

‫במסגרת תמ"א ‪ 23‬א‪ ,4/‬תכנית מתאר ארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים‪ ,‬הגדירה‬
‫את רשת הקווים של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב‪ .‬חברת נת"ע אחראית‬

‫על ההוצאה לפועל של תכניות מפורטת להקמת המערכת ומימושן‪( .‬מתוך אתר נת"ע)‬
‫בהקשרי עבודות התשתית‪ ,‬במהלך שנות הקמת הפרויקט כלל התוואים אשר מסומנים‬
‫במפה זו מהווים אתרי עבודות תשתית במרכז וגוררים הפרעות מרובות בו למשך תקופה‬

‫ארוכה מאוד‪ .‬הפרעות משפיעות על תחומי חיים רבים של התושבים במרחב‪.‬‬

‫דימוי ‪ :16‬מפת הרכבת הקלה‪ .‬מקור‪ :‬אתר נת"ע‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪23‬‬

‫חקר מצב הביניים‬

‫מפת עבודות הקו הירוק‬

‫הקו ההירוק של הרכבת הקלה יחבר את ציר צפון‪-‬דרום של המרחב‪ ,‬ויקשר בין הערים‬
‫חולון וראשון לציון מדרום להרצליה בצפון‪ .‬אורכו של הקו כ‪ 39-‬ק"מ‪ ,‬מתוכם ארבעה ק"מ‬

‫תת קרקעיים‪( .‬מתוך אתר נת"ע) התוואי התת קרקעי של הקו עובר ברחוב אבן גבירול‪.‬‬
‫בהיבטי עבודות הרכבת הקלה‪ ,‬העבודות של התוואי התת קרקעי נמשכות זמן רב בשל‬

‫מורכבותן וריבוי שלבי העבודה בהן‪.‬‬

‫דימוי ‪ :17‬מפת הקו הירוק‪ ,‬תקריב ציר אבן גבירול‪ .‬מקור‪ :‬אתר נת"ע‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪24‬‬

‫חקר מצב הביניים‬

‫שלבי עבודות הרכבת הקלה בכיכר רבין‬

‫תחנת הרכבת הקלה בכיכר רבין היא אחת מארבעת התחנות התת קרקעיות בתוואי הקו‬
‫הירוק של הרק"ל‪ .‬התחנה ממוקמת בסמוך לבניין העירייה ומתוכננות לתחנה שתי כניסות‬

‫‪ -‬אחת משטח כיכר רבין במערב והשניה בשדרות דוד המלך במזרח‪ .‬העבודות יתחלקו‬
‫לארבעה שלבים מרכזיים‪ ,‬כאשר כל שלב יהיה עם שטח שונה שיתפס לטובת העבודות‬

‫(מתוך אתר נת"ע)‪:‬‬

‫שלב ‪ - 1‬תפיסת רצועה מערבית‪ ,‬העתקת תשתיות‬
‫שלב ‪ - 2‬עבודות ברצועה המזרחית‬
‫שלב ‪ - 3‬עבודות בשד' דוד המלך‬
‫שלב ‪ - 4‬הקמת התחנה בכיכר רבין‬

‫דימוי ‪ :18‬שלבי עבודות הרכבת הקלה בכיכר רבין‪ .‬מקור‪ :‬אתר נת"ע‬

‫שלב ‪2‬‬ ‫שלב ‪1‬‬

‫שלב ‪1‬‬

‫שלב ‪3‬‬

‫שלב ‪4‬‬ ‫שלב ‪3‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪25‬‬

‫חקר מצב הביניים‬

‫הגבול בין העבודות לשטח הפנוי‬

‫החציצה בין אתר העבודות לשטח שפתוח לציבור מאופיין בפלטות דו מימדיות‪ ,‬עם‬
‫הדפסה בסינית (החברה המבצעת היא סינית)‪ .‬סיטואציה זו מייצרת ניתוק של הציבור‬
‫מהמתרחש בתוך האתר‪ ,‬אין אפשרות לקשר במבט‪ ,‬וכן לא מציעה לציבור אלטרנטיבה‬

‫לשטח שנלקח ממנו‪.‬‬

‫דימוי ‪ :19‬דופן עבודות הרכבת הקלה בכיכר רבין‪ .‬מקור‪ :‬צילום עצמי‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪26‬‬

‫חקר מקרה בוחן‬

‫‪Pavillion Humanidade, Rio De Janiero, Brazil‬‬
‫‪Carla Juacaba Bia Lessa‬‬

‫מקרה בוחן זה הוא מבנה ציבור ארעי שתוכנן לרגל ועידת האו"ם בנושא אקלים בשנת‬
‫‪ .2012‬לצד חללי הועידה שימש המבנה כמבנה ציבור שכלל חללי תערוכות בנושאי‬
‫אקלים שהיו פתוחות לציבור הרחב‪ .‬המבנה התבסס על סכמה של מבנה פיגומים‬

‫שבתוכה מושתלים חללים‪ .‬סכמה זו איפשרה גמישות בתכנון ויצרה תוצאה שמקשרת בין‬
‫הפנים לחוץ‪ .‬המבנה כולו מבוסס על מערכת תנועה חווייתית שמקשרת בין החללים‪.‬‬

‫דימוי ‪ :20‬תצלומים של המבנה‪ .‬מקור‪ArchDaily :‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪27‬‬

‫חקר מקרה בוחן‬

‫‪Pavillion Humanidade, Rio De Janiero, Brazil‬‬
‫‪Carla Juacaba Bia Lessa‬‬

‫תכניות המבנה מראות את האופן בו מערכות התנועה (באדום) מקשרות באופן חווייתי בין‬
‫החללים במבנה‪.‬‬

‫דימוי ‪ :21‬תכניות של המבנה‪ .‬מקור‪ArchDaily :‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪28‬‬

‫חקר מקרה בוחן‬

‫‪Pavillion Humanidade, Rio De Janiero, Brazil‬‬
‫‪Carla Juacaba Bia Lessa‬‬

‫חתכי האורך של המבנה מציגים את מקומה המרכזי של התנועה בתכנון הפרויקט וכן‬
‫את מגוון מערכות התנועה שמשרתות את המבקרים השונים‪.‬‬

‫דימוי ‪ :22‬חתכים של המבנה‪ .‬מקור‪ArchDaily :‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪29‬‬

‫חקר מקרה בוחן‬

‫‪Pavillion Humanidade, Rio De Janiero, Brazil‬‬
‫‪Carla Juacaba Bia Lessa‬‬

‫חתך הרוחב של המבנה מציג את הסכמה הקונסטרוקטיבית של המבנה ‪ -‬שמייצרת‬
‫גמישות וחופש טקטוני‪.‬‬

‫דימוי ‪ :23‬חתך של המבנה‪ .‬מקור‪ArchDaily :‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪30‬‬

‫חקר מקרה בוחן‬

‫מבנים ארעיים בקרבת עבודות תשתית‬
‫‪Infobox, Berlin, Germany‬‬

‫‪.Schneider + Schumacher Arkitekten‬‬
‫פרויקט זה נבנה בסמוך לאתר הבנייה בכיכר פוטסדאם בברלין‪ .‬מטרתו הייתה חשיפה‬
‫של הציבור לתהליך משמעותי שהעיר עוברת‪ .‬המבנה תוכנן כמרכז מידע עבור הציבור‪.‬‬

‫דימוי ‪ :24‬תצלום של המבנה‪ .‬מקור‪ :‬אתר המשרד ‪.Schneider + Schumacher Arkitekten‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪31‬‬

‫חקר מקרה בוחן‬

‫מבנים ארעיים בקרבת עבודות תשתית‬
‫‪Humbolt box, Berlin, Germany‬‬
‫‪Kruger Schuberth Vandreike‬‬

‫פרויקט זה נבנה בסמוך לאתר הבנייה של מוזיאון האמבולט פורום בברלין‪ .‬הוא נבנה‬
‫כמרכז מידע ותערוכות ובדומה למקרה הבוחן הקודם מטרתו הייתה חשיפה של הציבור‬

‫לתהליך הבנייה של מוזיאון מרכזי בגרמניה‪ .‬מרכז התערוכות עסק בהיסטוריה של‬
‫המרחב והעתיד שנבנה למול עיני המבקרים‬

‫דימוי ‪ :25‬תצלום של המבנה‪ .‬מקור‪ :‬אתר המשרד ‪Kruger Schuberth Vandreike‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | מתודולגיית המחקר ‪32‬‬

‫פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי‬

‫‪VISION‬‬

‫שמירה על רצף שימוש בכיכר רבין כמרחב ציבורי משמעותי למשך‬
‫תקופת עבודות הרכבת הקלה והצעה לשימוש חדש במרחב‬

‫‪MISSION‬‬

‫תכנון פתרון מרחבי שישמש כמרחב ביניים לתקופת העבודות ויציע‬
‫לציבור מגוון שימושים‪ ,‬שיכללו ‪-‬‬

‫‪-‬עירוב התשובים בתהליכים עירוניים משמעותיים‪ ,‬שמירה על הצביון‬ ‫ ‬
‫הציבורי ‪ -‬אזרחי הפעיל של הכיכר‬
‫ ‬
‫‪-‬פיצוי למשתמשי העיר על הנזק שנוצר כתוצאה מהעבודות‬ ‫ ‬
‫‪-‬חשיפה ויזואלית של הציבורית לאפשרויות שמודרות ממנו‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי ‪33‬‬

‫פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי‬

‫משתמשים‬

‫הציבור הרחב‬ ‫תושבים בקרבת העבודות‬ ‫בעלי עסקים שנפגעו מהעבודות‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי ‪34‬‬

‫פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי‬

‫עקרונות תכנוניים‬

‫פיצוי על השפעת העבודות‬ ‫אפשרות לשימוש חוזר‬ ‫גמישות‬

‫נגישות‬ ‫תנועה כמחוללת תכנון‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי ‪35‬‬

‫פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי‬

‫פרוגרמה‬

‫מרחב שיתוף ציבור‬

‫פנאי‬

‫תנועה ותצפית‬

‫מרכז מבקרים רכבת קלה‬

‫מסחר‬

‫חללי עבודה מבודדים‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי ‪36‬‬

‫פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי‬

‫דיאגרמה‬

‫‪ .2‬מבנה טפילי על גג העיריה‪ ,‬הנגשה של נכס נופי‬ ‫‪ .1‬מבנה מרכזי ברחבת הכיכר בשטח הפנוי מעבודות‬
‫וערכי לציבור‪ .‬המחשה של עליונות הציבור על‬
‫נבחריו‬

‫‪ .4‬גשר שמקשר בין חלקי הכיכר הפנויים ועובר מעל‬ ‫‪ .3‬מערכת תנועה ורטיקלית חיצונית שמובילה לטפיל‬
‫אתר הבניה‬ ‫ומנגישה אותו לציבור ‪7/24‬‬

‫הקלה עכשיו | מתודולוגיה | פיתוח עקרונות מנחים לתכנון האדריכלי ‪37‬‬

‫קונסטרוקציית פיגומים‬

‫שפה של ארעיות‬

‫מבני פיגומים מוכרים לכולנו בתור מבנים זמניים שמוקמים על גבי מבנים כחלק‬
‫מתהליך בניה או שיפוץ של מבנה‪ .‬מבנים אלה מבטאים ארעיות מעצם קיומם‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬מבני פיגומים מבטאים תהליך ‪ -‬זהו מבנה שמלווה את המבנה הראשי בתהליך‬

‫של בנייתו‪ .‬בנוסף מבני פיגומים מבטאים ערכים של קיימות ומעגליות ביכולת‬
‫לשינוי מתמיד ובניה מחדש של המבנה באתרים נוספים‪ ,‬לשימושים נוספים‪.‬‬

‫דריסת רגל מינימלית‬ ‫קרדיט‪Layher Scaffolding :‬‬

‫פשטות בפירוק והרכבה‬

‫חופש טקטוני ואווריריות‬ ‫שימוש חוזר במגוון אתרים‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪38‬‬

‫התערבות בשטח הכיכר‬

‫יצירת דופן תלת מימדית פעילה‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪39‬‬

‫התערבות בשטח הכיכר‬

‫מערכת תנועה חוויייתית כמחוללת תכנון‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪40‬‬

‫התערבות בשטח הכיכר‬

‫מערכת קונסטרוקטיבית תומכת מערכת תנועה‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪41‬‬

‫התערבות בשטח הכיכר‬

‫שיבוץ חללים במערכת הקונסטרוקטיבית‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪42‬‬

‫התערבות בשטח הכיכר‬

‫מעטפת חללים מודולורית‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪43‬‬

‫התערבות בשטח הכיכר‬

‫שילוב מערכת תנועה תכליתית‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪44‬‬

‫התערבות בשטח הכיכר‬

‫גשר שמחבר בין חלקי הכיכר הפנויים ומאפשר תצפית מתוך אתר הבניה‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט‬
‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪45‬‬

‫מבט מתוך הגשר שעובר בשטח העבודות‬

‫חיבור חלקי הכיכר הפנויים‪ ,‬תצפית לעבודות‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪46‬‬

‫מבט לעבר מבנה רחבת הכיכר‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪47‬‬

‫סכמת פרוגרמות מבנה רחבת כיכר‬

‫חללי תערוכות ‪ -‬אמנות ככלי לביטוי אזרחי‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪48‬‬

‫סכמת פרוגרמות מבנה רחבת כיכר‬

‫מסחר בקומת הקרקע ‪ -‬חללי פיצוי לעסקים שנפגעו בשל העבודות‬

‫הקלה עכשיו | הפרויקט ‪49‬‬