אלבום שפה

אלבום שפה שפה מדוברת כתיבה קריאה סמינר הקיבוצים תשפ"ד הכשרת מדריכי מונטסורי אמויאל טהר

אלבום שפה שפה מדוברת כתיבה קריאה סמינר הקיבוצים תשפ"ד הכשרת מדריכי מונטסורי אמויאל טהר

תוכן העניינים שפה מדוברת דרכים להרחבת אוצר המילים ................................ ................................ .....................................1 תרגילים לשפה מדוברת ................................ ................................ .................................................3 שיעור שלושת השלבים ................................ ................................ ....................................................4 כתיבה הכנת היד לפעולת הכתיבה............................................................................. ............................13 צורות המתכת ................................ ................................ ................................ ....................................14 הדגמה ראשונה ................................ ................................ ................................ ............................15 הדגמה שנייה ................................ ................................ ................................ .................................22 הדגמה שלישית ................................ ................................ ................................ ............................23 הדגמה רביעית ................................ ................................ ................................ ..............................24 הדגמה חמישית ................................ ................................ ................................ ............................25 הדגמה שישית ................................ ................................ ................................ ...............................25 הדגמה שביעית ................................ ................................ ................................ .............................26 הדגמה שמינית................................ ................................ ................................ ..............................27 הדגמה תשיעית ................................ ................................ ................................ ............................28 הדגמה עשירית ................................ ................................ ................................ .............................29 כתיבה לפני קריאה – למה זה ככה ? ................................ ................................ ............................30 צליל פותח ................................ ................................ ................................ ...........................................31 אותיות חישה ................................ ................................ ................................ .......................................35 אותיות חישה – משחקים ................................ ................................ ...............................................37 אותיות נעות ................................ ................................ ................................ .........................................38 תרגול אותיות נעות ................................ ................................ ................................ ...........................41 כתיבה על לוח גיר ................................ ................................ ................................ ............................42 הדגמה ראשונה................................ ................................ ................................ .................................43

כתיבה על לוח גיר – הדגמה שנייה ................................ ................................ ..........................45 כתיבה על לוח גיר – הדגמה שלישית................................ ................................ .....................46 כתיבה על לוח גיר – הדגמה רביעית ................................ ................................ ......................47 כתיבה על נייר ................................ ................................ ................................ ....................................48 מגש הכתיבה המונטסורי ................................ ................................ ..............................................51 קריאה הקדמה לקריאה ................................ ................................ ................................ ................................55 התפרצות הקריאה ................................ ................................ ................................ ......................56 סדר תהליך הקריאה ................................ ................................ ..................................................60 דגושות/רפות ................................ ................................ ................................ ......................................61 הקופסה הפונטית ................................ ................................ ................................ .............................63 כרטיסיות קריאה פונטית ................................ ................................ ................................................66 ספרוני קריאה )תנועות( – קריאה עצמאית ................................ ............................................68 גלגל התנועות................................ ................................ ................................ .....................................69 ספרוני הרחבה של תנועות ................................ ................................ ...........................................71 ספרוני קריאה פונטית................................ ................................ ................................ ......................72 הקופסה הלא פונטית ................................ ................................ ................................ .....................74 כרטיסיות כללי השפה ................................ ................................ ....................................................77 כרטיסיות בשלושה חלקים ................................ ................................ ...........................................81 תרגול קריאה ................................ ................................ ................................ ......................................84 כרטיסיות שיש בהן קישורים מתחום החושים ................................ .................................84 קריאה שוטפת יומיומית ................................ ................................ ................................ .......................86 ספרונים )סִ פְ רֹונִ י( ................................ ................................ ................................ ...............................86 סיפורים ודקלומים ................................ ................................ ................................ .............................87

תהליך רכישת השפה בגן

תהליך רכישת השפה בגן בתרשים שבעמוד הקודם ישנו תיאור מקוצר ומתומצת של תהליך רכישת השפה שהילד עובר בתקופתו בגן. אפרט כאן חלק מהאביזרים המונטסוריים שנפגוש בתוך האלבום. אלו הם ציוני דרך משמעותיים במסע של הילד לרכישת שפה. תחילתו היא ילד בן שנתיים וחצי, שנכנס לגן ממש עכשיו, וגילה את יכולתו המופלאה לדבר לפני שנה וחצי בערך. הוא משתמש במילים, משפטים, מביע את עצמו ומתרגל לשפה שסביבו. הילד הזה שמגיע לגן נחשף למרחב שאנחנו כאנשי חינוך שואפים שיהיה מלא בתוכן ברמה גבוהה – במיוחד בתקופת הרגישות לשפה. סביב הילד יהיו כל המילים והמשפטים במשלב גבוה וכמובן גם אנשים שימשיכו ללבות את התשוקה של הילד לדבר. כך הוא מרחיב את אוצר המילים שלו באמצעות משחקים של אוצר מילים שלאט לאט הוא סופג. לאחר מכן, בסביבות גיל שלוש וחצי, הוא מתחיל להתפתח בשני מישורים: מישור ההתבטאות בכתיבה, שמתחילה באותיות החישה )דרך העבודה הזו הוא לומד את צורת האותיות ומטמיע אותן במוחו( ומישור עבודת היד, שדרכו הילד לומד לאחוז בעיפרון ולשלוט בפעולת הכתיבה. זהו תהליך שמתחיל בעבודה עם צורות המתכת. מישור ההתבטאות ממשיך הלאה, הילד כבר בן ארבע בערך. לאחר אותיות החישה יגיעו האותיות הנעות בעזרתן הילד מתחיל להרכיב מילים מעולמו האישי ומסביבתו, ובכך מבין את משמעות הכתיבה – העברת מסר, מבפנים החוצה. מחשבה שבאה לידי ביטוי. מישור העבודה עם היד יתבטא בלוח הגיר – היד רוכשת את מיומנות יצירת האותיות והקטנתן עד לכדי כתיבה על נייר באותיות מסודרות וישרות, ברווח יפה, נקי ומסודר. עובר הזמן, ותהליך הקריאה מבשיל לאיטו מתוך עבודת הכתיבה, וכאשר יהיה מוכן לכך הוא יגלה כמה נפלאה היכולת לקרוא – בהתחלה מילה ואז משפט ולבסוף ספרונים, דקלומים וספרים – בגיל חמש ה'מופלג' התהליך המלא מפורט באלבום, וניתן להביט בתרשים הזה כקו מנחה – חשוב לציין שהרצף המתואר לעיל של התקדמות התהליך הוא לא חד משמעי ומאוד תלוי בקצב של כל ילד. הגיל מצוין כדי שאנחנו נדע לפתוח עבורו את החלונות המתאימים לכל עולם השפה, והוא זה שיוביל אותנו. מאחלת לכל מי שקורא מסע משמעותי ומעמיק!

שפה מדוברת

בס"ד שפה מדוברת1 שפה מדוברת הוא התחום שנועד להזכיר לנו שהבסיס לשפה הוא שיח וקשר. יש מגוון דרכים לעודד שפה מדוברת ותקשורת עם הילדים – והדבר החשוב ביותר הוא לזכור שהשיחה נוצרת בין שניים. אנחנו נהיה ההתחלה של השיח, אנחנו כמבוגרים נחזיק מעל הילדים את כל מה שנרצה שהם יספגו במהלך הזמן. זה דורש מאיתנו לדבר וגם להקשיב. לשהות גם בתוך גמגום של ילד שמתקשה לעיתים למצוא מילים למה שהוא רוצה לומר, להיות מרחב שמאפשר גם תרגול שיחה בין שניים, מקום שמאפשר לילדים להרגיש ביטחון ולדבר על כל מה שירצו. להרחיב את נושאי השיחה. דרכים להרחבת אוצר המילים שיחות חולין זה יכול להתחיל מהתבוננות על כל ילד ולברך אותו לשלום כשנכנס אל הגן. לשים לב למה שהוא לובש, להתעניין במה שעשה אתמול אחר הצהריים. ילד ששומע אותנו מתעניינים בו ייפתח לו חלון לדיבור. הוא יספוג את השפה ויתפתח לתוך המרחב המשותף הזה. משחק השאלות- לעודד שיחה דרך שאלות דרך שניה זה משחק השאלות – ואין צורך לקרוא לזה בשם מיוחד או להפוך את זה לעניין ולהזמין את הילדים לשחק איתנו באופן שמבהיר להם שאנחנו משחקים משחק – אלא, להיות אלו שדואגים לשאול כל הזמן שאלות, למשל: "האם שמתם לב מה מזג האוויר היום?" | "חברים, ראיתם חיות בדרך לגן? או פרחים חדשים שפרחו פתאום?" | "מה עשית אתמול אחרי הצהריים?" זהו אופן ניהול שיחה של שאלות מכוונת שעוזרות לילד להיות מחובר לשיחה משותפת שאנחנו מנהלים. המשחקים האלה מאוד מפתחים את היכולת של הילד לבטא את עצמו. שירים , סיפורים, דקלומים, חרוזים דרך שלישית להרחבת אוצר מילים היא להזמין את הילדים לשבת בחברתנו סביב ספר או דקלום - פשוט לשבת ולדבר לנהל שיחות סביב מה שמתרחש בספר או בשיר. שלפנינו. כדאי בעת קריאה בספר להתעכב על מילים במשלב גבוה שמצויות בספרים, ולהשתמש במילה הכי גבוהה שאפשר גם בהתבטאויות שלנו. זו הזדמנות מצוינת בשבילנו להכיר מילים נוספות בעברית ולהפוך אותה לאהובה עלינו, ולא חלילה לחשוב שעם ילדים צריך להוריד את המשלב הלשוני שלנו.

בס"ד שפה מדוברת2 הזדמנות להעלאת המשלב הלשוני יכולה להיות בכל דבר שבשגרה – דבר שאני אישית רואה בדברים פשוטים כמו טיפול בעצמי – ילדים שזקוקים לעזרה להתלבש שומעים שאני אומרת פעלים כמו "לפשוט ", "לחלוץ", "לגרוב", "לנעול" ועוד, במקום רק את הפועל "לשים" שקשור ללבישת בגדים. פעלים נוספים גבוהים יש לכל פעולה שעושים – עלינו לקחת את האחריות על השפה שילדים רוכשים במרחב שלנו. זה אומר גם להקפיד על כללי השפה )שם המספר, ה' הידיעה, הגייה נכונה של מילים וכו'(. סיפור לפי תמונה, רצף תמונות ישנן הזדמנויות להרחבת אוצר המילים גם סביב ביטוי מוחשי של תמונה – להזמין את הילדים להתבונן איתנו בתמונות ולרדת לעומקם של פרטים קטנים בתמונה. לתת שמות לחפצים, לשוחח יחד על רצף של אירועים. להרחיב את אוצר מילות הקישור )סיבה ותוצאה, מילות תואר ופעלים( הילדים יכולים לפתח איזה שהוא סיפור סביב תמונה וזה לא משהו שאנחנו מצפים מילד לכתוב או לעשות שום דבר מעבר לשיחה הספציפית הזאת – אנחנו רוצים לדבר איתו, לעודד את התשוקה הטבעית של הילד לדבר.

בס"ד שפה מדוברת3 תרגילים לשפה מדוברת תרגילים להעשרת אוצר המילים הם מעין משחקים שאנחנו עושים כדי להעשיר את כמות המילים שילדים יודעים, והם עוזרים לנו לחבר את הילדים לסביבה ולתרגילים עצמם, וכן גם להעשיר את העולם הפנימי של הם. שיום חפצים בכיתה )רהיטים או מקומות( גיל: 5.2 או בכניסה לגן חומרים: - שלושה משתתפים )מספר המשתתפים תלוי בכיתה, במבוגר ובילדים( : יוני, סנדרה ואיתי - חפצים/מיקומים בכיתה בקרת טעות: - המיקום של החפצים בכיתה - המרקם והמראה של כל חפץ - החזרה על שם החפץ/המקום שלוש פעמים מטרה עקיפה: - הילד ילמד את שמות החפצים/המקומות שיש בכיתה והיכן הם נמצאים מטרה ישירה: - נתינת מענה לנטייה הטבעית לחקר וגם להתמצאות במרחב )נטייה טבעית לעצמאות( - נתינת מענה לתקופת הרגישות לשפה

בס"ד שפה מדוברת4 הדגמה: הדגמה זו היא היכרות ראשונה עם שיעור שלושת השלבים שאנחנו נראה בהרבה תרגילים בגן. נסביר בקצרה מהם השלבים ומה קורה בכל שלב. השלב הראשון הוא היכרות . בשלב זה הילדים מכירים את החפצים – הם רואים אותם בצורה ברורה וגם שומעים את שמותיהם בפעם הראשונה. לכן חשוב שהילדים יכירו אותם היטב וישמעו בצורה ברורה את השם. זו הסיבה שחוזרים על המילה החדשה שלוש פעמים. 1 .המדריכה קוראת ליוני, סנדרה ואיתי. הם הולכים לכיוון המדף והמדריכה מצביעה על המדף ואומרת: " זה מדף. מדף. מדף ." 2 .ממשיכים ללכת לכיוון המזגן. כשמגיעים המדריכה מצביעה על המזגן אומרת: " זה מזגן. מזגן. מזגן." 3 .ממשיכים ללכת לכיוון השירותים. כשמגיעים המדריכה מצביעה על השירותים ואומרת: " אלה השירותים. שירותים. שירותים." השלב השני שנראה כאן הוא שלב הזיהוי והוא מגיע לאחר שהילדים מכירים את החפצים וכעת הם נדרשים לזהות אותם. 4 .המדריכה אומרת: "יוני, לך בבקשה לעמוד ליד השירותים" 5 .יוני הולך ונעמד ליד השירותים. 6 .המדריכה אומרת: "סנדרה, תעמדי בבקשה מתחת למזגן." 7 .סנדרה הולכת ונעמדת מתחת למזגן. 8 .המדריכה אומרת: " איתי תעמוד בבקשה ליד המדף" 9 .איתי הולך ועומד ליד המדף. על השלב הזה יש לחזור שוב ושוב. ניתן לתת לילדים להתחלף עם החפצים- לתת לסנדרה לעמוד ליד השירותים יחד עם איתי, ולאיתי לעבור מקום ולעמוד מתחת למזגן, וכו'. הסיבה שחוזרים על השלב הזה הרבה פעמים היא כדי לוודא שהילדים לא טועים בכלל – וזהו הסימן להמשיך לשלב השלישי.

בס"ד שפה מדוברת5 השלב השלישי נקרא שליפה והוא בעצם סימן מובהק לכך שהילדים יודעים בוודאות – הם מצליחים לשלוף מהזיכרון את שם החפץ שתרגלו כעת. 10 .כאשר המדריכה רואה שהילדים אף פעם לא טועים היא אוספת אותם ושואלת את יוני: "יוני, ליד מה נעמדת?" ויוני עונה: "ליד המדף". 11 .המדריכה ממשיכה ושואלת: "סנדרה, מתחת למה נעמדת?" וסנדרה עונה: "המזגן." 12 .המדריכה שואלת את איתי: "איתי, ליד מה עמדת?" ואיתי עונה: "ליד השירותים". 13 .המדריכה יכולה להמשיך לשחק את המשחק הזה עם עוד חפצים או מקומות או לסגור כאן את הפעילות ולומר: "תודה רבה לכם! אתם יכולים לעבוד במשהו אחר." תרגילי המשך: שיום חפצים שלקוחים מתוך תרגילים מתחום כישורי חיים )שהוא הראשון שהילדים פוגשים בגן.(

בס"ד שפה מדוברת6 שיום חפצים בכיתה )אביזרים בכישורי חיים( זוהי דרך נוספת להרחיב את אוצר המילים ולהביא סלסלה או מגש עם כל מיני כלים שקשורים לתחום של כישורי חיים - חפצים שהם פוגשים ממש בתחילת דרכם בגן. 1 .המדריכה פורשת את שטיחון ומביאה את המגש. 2 .המדריכה קוראת ליובל, סנדרה, הילי ויוני. 3 .הם מתיישבים. 4 .היכרות: המדריכה מוציאה את הספוג מהקערה ומחזיקה אותו על כף ידה הפתוחה ואומרת: " זה ספוג. ספוג. ספוג. אתם רוצים להרגיש את הספוג?" הילדים מעבירים את הספוג ביניהם ומרגישים אותו כל אחד בתורו. ממשיכים לחפץ הבא – כפית. המדריכה אומרת: "זו כפית. כפית. כפית. אתם רוצים להרגיש את הכפית?" הילדים מעבירים את הכפית ביניהם ומרגישים אותה כל אחד בתורו. המדריכה ממשיכה כך עם הקנקן והקערה. 5 .זיהוי לבסוף היא מניחה את החפצים בשורה והיא אומרת: "אנחנו נשחק משחק עכשיו. עילי, איפה הקערה?" עילי מצביע על הקערה. כך היא שואלת את הילדים שוב ושוב איפה החפצים נמצאים תוך כדי שהיא מבלבלת את הסדר שלהם. 6 .שליפה לאחר שהילדים לא טועים בכלל היא מניחה את החפצים בסדר המדויק שבו הציגה להם את שמותיהם ושואלת את הילדים : "מה זה?" וחוזרת על הפעולה עוד כמה פעמים.

בס"ד שפה מדוברת7 שיום מיניאטורות הרחבת אוצר מילים נוספת נעשית גם באמצעות מיניאטורות של כל מיני ברים מחיי היומיום, שמטרתן להמחיש את החפץ לילדים צעירים ולעודד חקר שלהם, וכן את השיום שלהם. חשוב להדגיש שעלינו לשמור שהמיניאטורות לא הופכות למה שהתייחסנו אליו בכינוי Busywork על מנת שהתועלת מהן לא תיפגם. הילדים יכולים לבנות סביב המיניאטורות משחק סוציו דרמטי שסותר את העבודה המשמעותית שאנחנו רוצים שהם כן יעשו. חומרים: - קופסה )הרבה פעמים המיניאטורות יהיו בקופסה כדי שאנחנו נוכל לשלוט בזה שהם רוצים ממש לגעת בהן.( ובה בערך עשר מיניאטורות )בדוגמא שיש כאן נשתמש בחזיר, ברווז ותרנגולת( הדגמה: 1 .המדריכה פורשת את השטיחון ומביאה את המגש. 2 .המדריכה קוראת לשלושה ילדים. 3 .הם מתיישבים. 4 .היכרות: המדריכה מוציאה את החזיר מהקופסה, ממששת אותו מעט, בוחנת אותו מקרוב ולבסוף מחזיקה אותו על כף ידה הפתוחה ואומרת: " זה חזיר. חזיר. חזיר. אתם רוצים להרגיש את החזיר?" הילדים מעבירים את החזיר ביניהם ומרגישים אותו כל אחד בתורו. ממשיכים לחפץ הבא – תרנגולת. המדריכה אומרת: "זו תרנגולת. תרנגולת. תרנגולת. אתם רוצים להרגיש את התרנגולת?" הילדים מעבירים את התרנגולת ביניהם ומרגישים אותה כל אחד בתורו. המדריכה ממשיכה כך: 5 .זיהוי לבסוף היא מניחה את המיניאטורות בשורה והיא אומרת: "אנחנו נשחק משחק עכשיו. עילי, איפה החזיר?" עילי מצביע על החזיר.

בס"ד שפה מדוברת8 כך היא שואלת את הילדים שוב ושוב איפה החפצים נמצאים תוך כדי שהיא מבלבלת את הסדר שלהם. 6 .שליפה לאחר שהילדים לא טועים בכלל היא מניחה את החפצים בסדר המדויק שבו הציגה להם את שמותיהם ושואלת את הילדים : "מה זה?" וחוזרת על הפעולה עוד כמה פעמים.

בס"ד שפה מדוברת9 כרטיסיות אוצר מילים כרטיסיות של אוצר מילים הן דרך לעשות את אותו הדבר – להכיר ולזהות חפצים וכו. בכרטיסיות הרבה יותר קל ואפשרי להגדיל את מגון הנושאים. אופן ההדגמה מתבצע בדיוק כמו ההדגמה הקודמת של מיניאטורות. את הקלפים האלה הילדים פוגשים שוב אחר כך ככרטיסיות שלושה חלקים, ונרחיב על כך בחלק של קריאה. נרצה שיהיו לנו לפחות 70 עד 100 סטים כאלה שאנחנו נוכל לעשות החלפה כל הזמן.

בס"ד שפה מדוברת10 אזור החושים כמעודד שפה התחום של חושים גם מלא ברכישת שפה. כל אחד מהתרגילים שאנחנו פוגשים יש לפחות שלוש רמות של לימוד שפה שאנחנו מכניסים אחרי החוויה החושית שהילדים עוברים – כאשר הם עוברים הדגמה של תחום החושים. האזורים בגן אמנם נמצאים בהפרדה מסוימת אחד מהשני אך יחד עם זאת הם מפרים אחד את השני וכל אזור תורם לאזורים נוספים. את השפה הילד פוגש גם באמצעות התרגילים של חושים בכך שהוא מלא במילים כמו: עבה ודק )תרגיל המנסרה החומה(, כבד וקל )טבליות המשקל(, גדול וקטן )המגדל הוורוד(, ועוד.

כתיבה

בס"ד כתיבה 13 הכנת היד לפעולת הכתיבה כבר בכניסתו לגן הילד פוגש באזור כישורי החיים את האופן שבו אוחזים בחפצים באחיזת שלוש אצבעות – אחיזה שמיועדת להכין את ידי הילד לפעולת הכתיבה. העבודה, כפי שכבר נזכר באלבום כישורי החיים, מתבצעת תמיד על שולחן. אופן הישיבה על שולחן ( 0 90 של הרגליים שיושבות ומחוברות לאדמה( נועד לפנות את חגורת הכתפיים ול חזק את פעולת הידיים שמתחילה מהכתף. גם בתחום החושים וגם בכישורי חיים יש הזדמנויות להכין את היד לכתיבה - אך הישורת שלפני הכתיבה ממש היא העבודה עם צורות המתכת.

בס"ד כתיבה 14 צורות המתכת תרגיל צורות המתכת של מונטסורי הוא סט של 10 מסגרות מתכת ורודות עם הידיות התואמות להן, והוא מחולק ל-2 מעמדים; אחד המכיל 5 צורות בעלות קו שבור וסגור )מצולעים( ואחד בעל 5 צורות שלהן יש קו עקום וסגור. צורות המתכת הן: מַ לבֵּ ן, ריבוע, משולש, טרפז, מְ חּומָ ׁש, אֶ לִ יפְ סָ ה, צורה ְס ַגלַגלה של ביצה, עיגול, מעין פרח ולו ארבעה "עלים", ומשולש עקום. באופן כללי מגש עבודה עם צורות המתכת מכיל: - עפרונות צבעוניים - ריבוע נייר בגודל מותאם )14X14) - צורת מתכת שהילד בוחר לעבוד איתה.

בס"ד כתיבה 15 הדגמה ראשונה גיל: 3 בקרת טעות: - הוספת פרטים עם העפרונות הצבעוניים - שמירה שהעיפרון יישאר על הנייר תוך התחקות אחר הצורה כולה מטרה ישירה: - הכנה לכתב יד - מבוא לנושא גיאומטריה - מענה לתקופת רגישות לסדר )הרצון לדייק בקווים מבלי לצאת( - לפתח שליטה בתנועה - להעמיק בנושא הבחירה )הצבעים שהמדריכה בוחרת הם לא עובדה והילד יכול להתנסות ולבחור בכל צבע שהוא רוצה.( מטרות עקיפות - תיאום עין-יד משופר - פיתוח חוש אסתטי - תרגול בקרת טעות חומרים: - מגש - שלושה עפרונות צבעוניים - ריבוע נייר בגודל 14X14 ס"מ - צורת מתכת להוסיף פולורויד

בס"ד כתיבה 16 הדגמה: 1.המדריכה מזמינה את הילד לפעילות: "בוא, אני רוצה להראות לך איך עובדים עם צורות המתכת." 2.הולכים אל המקום שבו הן מונחות ונעמדים. הנחת החומרים על המגש 3.המדריכה לוקחת מגש ומוציאה פיסת נייר אחת בצד השמאלי של מגש הכתיבה . 4.היא ניגשת לעפרונות הצבעוניים ואומרת: "אני אבחר שלושה". ביד שמאל היא שולפת מהמתקן שלושה עפרונות בצבעים שהיא בוחרת ואומרת את שמותיהם תוך כדי שהיא לוקחת: "ורוד, סגול, שחור". ביד ימין ובעדינות המדריכה מניחה את העפרונות בצד ימין של המגש בצורה שוכבת כאשר החוד מופנה הלאה ממנה. באינטונציה ובשפת גוף מרוצה היא ממשיכה לשלב הבא, ואומרת "אני אבחר גם צורה." 5.המדריכה סורקת בעיניים את הצורות ואומרת "אני אבחר את... זאת" ונעצרת על הצורה שהיא רוצה. היא אוחזת בשתי ידיים את מסגרת הצורה )החלק הוורוד( ומניחה אותה מעל הנייר. היא לוקחת את הידית ובה הצורה עצמה ומניחה במקום בתוך התבנית. 6.המדריכה מתרוממת עם המגש ועומדת איתו בצורה זקופה, ואומרת: "אני אעשה את זה קודם ואז יהיה תורך". 7.הולכים לשולחן ומתיישבים. הנחת החומרים 8.המדריכה מסיטה את המגש לחלק הרחוק של השולחן. 9.היא מוציאה את העפרונות אחד אחד ומניחה אותם בצד ימין של השולחן, ולאחר מכן גם את הידית של הצורה ומניחה באותו אופן. 10 .מוציאה את מסגרת הצורה ומניחה אותה ליד הידית הכחולה. 11 .מוציאה את הדף ומניחה אותו ממש מול הילד. 12 .מחזירה את הידיים לחיקה ורק אחר כך ממשיכה בפעולה הבאה. 13 .לוקחת את המסגרת הוורודה )כאשר יד ימין אוחזת בפינה העליונה הימנית של המסגרת, ויד שמאל אוחזת בפינה התחתונה השמאלית( - ומניחה אותה מעל הדף. 14 .המדריכה מוודאה שהמסגרת והדף ישרים ומונחים במקום המדויק, ומשאירה את יד שמאל במקום בו הניחה אותה, ומשטחת אותה מעט כדי שתייצב את המסגרת ותחזיק אותה במקומה.

בס"ד כתיבה 17

בס"ד כתיבה 18

בס"ד כתיבה 19 אחיזת עיפרון- בפעם הראשונה הילד פוגש עיפרון. לכן זו הדגמה שמשלבת בתוכה הדגמה נוספת – כיצד לאחוז בעיפרון בצורה ה כי טובה ונכונה. 15 .ביד שמאל היא מייצבת את התבנית ובשלוש אצבעות של יד ימין אוחזת את העיפרון בקצה העליון שלו ומעמידה אותו כך שהחוד אנכי לשולחן. 16 .היא מחליקה באיטיות את האצבעות עד הקצה הקרוב לחוד העיפרון וכך בעצם אוחזת בו בכף היד. - תחילת הסרטוט 17 .המדריכה מניחה את העיפרון בתוך התבנית ומתחילה לסרטט מהחלק התחתון של הצורה. את הסרטוט היא מבצעת בכיוון אחד משמאל לימין ומניחה את העיפרון איפה שהיה. את התבנית היא מניחה מיד אחר כך המקום ואומרת: "ראית? זו אותה הצורה! 18 .מניחה את הצורה הכחולה ונעזרת בילד ואומרת, "אתה יכול לבדוק ביחד איתי שהצורה מכסה את כל הקו השחור? שלא רואים אותו בכלל -בכלל". הם בודקים יחד שהצורה מכסה את כל הקו ששורטט. 19 .אוחזת בידית שבמרכז הצורה בשלוש אצבעות אוחזת עיפרון כמו קודם, הפעם בצבע אחר, ומכניסה את יד ימין מתחת ליד שמאל ומתחילה לסרטט מהחלק התחתון מלמטה לכיוון שמאל עד שהיא מגיעה לאותה הנקודה. 20 .היא מניחה את הידית במקום. 21 .המדריכה שוב נעזרת בילד ואומרת לו: "בוא נבדוק ביחד ששני הקווים לא נוגעים אחד בשני." הם בודקים ואם הם לא נוגעים אחד בשני – זה הזמן להמשיך.

בס"ד כתיבה 20 מילוי 22 .המדריכה נעזרת ביד שמאל כדי לייצב את הנייר. ביד ימין היא אוחזת בעיפרון לפי ההדגמה הקודמת ומתחילה לשרטט קו מתפתל מצידה הימני של הצורה. הקו במתפתל משיק פעם לחלק העליון ופעם לחלק התחתון. התוצאה נראית כך: כתיבת השם 23 .המדריכה אומרת "זה שלי. אני אכתוב את השם שלי." המדריכה שוב מדגימה את אחיזת העיפרון הנכונה ולאחר מכן כותבת את שמה תוך כדי שאומרת בהדגשה של העיצורים של שמה, ואז אומרת: "אני אלך להניח את זה בתא שלי, אחזיר את כל זה למקום, ואחר כך תוכל ליצור את שלך" 24 .המדריכה הולכת להחזיר הכול למקום ואת העבודה שלה לתא שלה. כעת הילד יכול להמשיך לעבוד. הערות: • במהלך ההדגמה חשוב לשמור על אחיזה נכונה של עיפרון ויציבה נכונה של הגוף. • חשוב: הילד לא חייב לבחור באותה הצורה או באותם הצבעים שאנחנו בחרנו – נרצה לראות אותו עובד ברצון ובהתלהבות. תרגילי המשך: תרגילי ההמשך הם ההדגמות הבאות באותו הנושא ולכן התרגילים נבנים לפי רצף ההדגמות.

בס"ד כתיבה 21

בס"ד כתיבה 22 הדגמה שנייה בין ההדגמה הראשונה לשנייה ניתן כמה ימי תרגול. כשנראה שהילדים באמת עובדים ומתרגלים נוכל לגשת ל הדגמה השנייה של צורות המתכת, שהיא מאוד דומה לקודמת, ומה ששונה זה – המילוי ): 1 .מסרטטים את הצורה שבחרנו באותו אופן, בודקים יחד שהקווים לא נוגעים זה בזה. 2 .המילוי – קווים ישרים שנעשים באמצעות הזזה של מפרק כף היד על צירו )בדומה לתנועה שהמרפק נע כאשר מנגנים בכינור(. הקווים מתבצעים מהצד הימני של הצורה לצידה השמאלי, החל מהחץ. התוצאה נראית כך: כמובן שבסוף כותבים את השם בדיוק באותה הצורה ואת הכול עושים כפי שצוין למעלה.

בס"ד כתיבה 23 הדגמה שלישית המילוי השלישי של צורות המתכת הוא בשורות מלמעלה למטה ומימין לשמאל – והשורות הן של קווים קצרים, דקים, צפופים עד לכדי חיבור, והמילוי נראה כך: הצורה שכאן מלאה בקווים קטנים, דקים וצפופים.

בס"ד כתיבה 24 הדגמה רביעית ניתן לראות כאן שתי צורות מסורטטות אחת על גבי השנייה, כאשר בכל חלק שנוצר ממלאים במילוי שונה.

בס"ד כתיבה 25 הדגמה חמישית אותה הצורה פעמיים – בכל אזור סוג מילוי אחר הדגמה שישית בתרגיל ניתן לראות את אותה הצורה שמסורטטת שלוש פעמים – ומילוי שונה בכל חלק שנוצר.

בס"ד כתיבה 26 הדגמה שביעית שלוש צורות שונות בשלושה צבעים ושלושה סוגי מילוי שונים.

בס"ד כתיבה 27 הדגמה שמינית הדגמה שמטרתה להתחיל לשכלל יכולות של נפח ועומק )לא נתקשר את זה בצורה גלויה כמובן(.

בס"ד כתיבה 28 הדגמה תשיעית כאן הילד פוגש עיפרון בפעם הראשונה ומשכלל את היכולות שרכש בהדגמה הקודמת.

בס"ד כתיבה 29 הדגמה עשירית בהדגמה האחרונה )שהיא בדף גדול יותר של 20X20 ) ניתן לראות ארבע צורות, מגוון צבעים, ובכל חלק שנוצר ישנו מילוי שונה. הדגמה זו משקפת לנו שמתחדד העניין ותשומת הלב של הילד לעבודה שלו, התפתחות של ציור ושימת לב והעמקה בדברים מאוד פשוטי

בס"ד כתיבה 30 כתיבה לפני קריאה – למה זה ככה? אחד הדברים שמפתיעים אנשים כשפוגשים לראשונה מונטסורי זה הנושא של שפה - על פי השיטה אנחנו מתחילים בכתיבה ולא בקריאה. זה מאוד מפתיע ומבלבל אנשים אז בואו ניקח רגע להבין - למה זה ככה בעצם? כשאנחנו מדברים על כתיבה אנחנו לא מתייחסים רק לכתיבה ולשפה כתובה של ממש בעזרת עפרון - אנחנו מדברים על היכולת של הילד לבטא את עצמו על ידי סימנים )שהם סימני השפה שאנחנו מכירים( לדעת לזהות צלילים ולבטא אותם, הילד גם צריך להכיר את הסימנים של הצלילים האלה בשפה שלנו ובסוף אחרי כל המסע הזה - הילד מצליח להרכיב )פשוטו כמשמעו ובאופן פיזי ביותר( צלילים יחד ובונה... מילה. הלמידה המונטסורית מאופיינת במגע עם החושים. כאן בכתיבה יש המון חיבורים בין ראייה, שמיעה ומישוש. יכולת הקריאה היא מופשטת, ודרוש למוח משהו מוחשי יותר כמו כתיבה. דרך הכתיבה הילד לומד לבטא קודם את הצליל, לזהות את סימנו ולהרכיב אותו בצורה פזית. החלק המוחשי נבנה תמיד על גבי המופשט, ולכן הקריאה תמיד תגיע אחרי הכתיבה. היא מגיעה באופן טבעי. תהליך הקריאה נבנה ומבשיל לאיטו. נרחיב עליו יותר בפרק העוסק בהכנה לקריאה אך נגיד כאן שכאשר ילד חש את האותיות, שומע אותן, מתחבר אליהן ומבטא את עצמו באמצעותן – הילד מגלה שהוא יודע לקרוא. חשוב לציין שכאשר ילד יודע לכתוב זה לא אומר שהוא יודע לקרוא מיד. לכן אף פעם לא נבקש מילד שעכשיו התחיל לכתוב שיקריא לנו משהו שכתב )כמו שאנחנו אף פעם לא נבקש מילד שצייר משהו לספר לנו מה הוא צייר אלא אם הוא מציף את זה ורוצה לשתף אותנו( מונטסורי פיתחה כל מיני כלים כדי שנוכל להנגיש את הכתיבה בסביבות גיל שלוש וחצי שזה הגיל שבו היא גילתה כי הילדים מסוגלים לזה - כל עוד אנחנו עוזרים להם בעזרת אביזרי למידה שאנחנו נכיר בהמשך. לצד היכולת של הילד לשמוע ולהשמיע את הצלילים , להכיר את הציורים שמייצגים אותם )שהם בעצם האותיות( אנחנו גם מתחילים לעבוד עם היד. הכתיבה היא בעצם צורת ביטוי של הילד. אנחנו רוצים שילד ירגיש שיש לו כמה שיותר צורות לבטא בהן את עצמו. בשיטת חינוך איטלקית נוספת ששמה ״רג׳יו אמיליה״ מכנים זאת ׳ 100 שפות לילד׳. משמעות הביטוי היא שאנחנו רוצים לתת לילדים מגוון רחב של יכולות ביטוי ובין יכולות הביטוי שלו ישנה יכולת הכתיבה. בשיטה המונטסורית השפה נרכשת בצורה פונטית – היכולת של הילדים לזהות צלילים היא הראשונה שהם חשים בה, והיא מהווה בסיס לעבודה עם היד.

בס"ד כתיבה 31 צליל פותח 3.5 :גיל חומרים: - קופסה קטנה - מיניאטורות )בהדגמה נשתמש בדוגמאות של שום, גמבה, ציפור, משחת שיניים, תות, ענבים( בקרת טעות: - הצליל הפותח המודגש שהמדרכה משמיעה - המיניאטורות מטרה עקיפה: - הילד יזהה את הצליל הפותח של המילים שלפניו ובהמשך של מילים נוספות מטרה ישירה: - פיתוח מודעות לשפה - שיום חפצים

בס"ד כתיבה 32 הדגמה: 1 .המדריכה מזמינה ילד. 2 .הוא פורש שטיחון. 3 .מזמינים 4-3 ילדים ומתיישבים סביב השטיחון 4 .המדריכה פותחת את הקופסה ומסובבת אל הילדים. 5 .מוציאה ביד ימין ובשלוש אצבעות את החפץ הראשון מהקופסה )שום למשל(, ומניחה אותו על כף היד שלה לפני הילדים. היא שואלת: "מה זה?" הילדים מזהים את החפץ וקוראים בשמו - "שום". היא מחזירה לקופסה. 6 .חוזרת על הפעולה עם שאר החפצים האחרים. 7 .היא אומרת: "מוכנים? אנחנו מתחילים". )1 )היכרות היא מוציאה את השום ומניחה אותו על היד הפתוחה "יש לי ביד חפץ שמתחיל ב-ששששש" ומדגישה את הצליל הפותח. "שמעתם את זה? ששששש" הילדים עונים: "שום!" המדריכה אומרת: "נכון! שום מתחיל ב-ששששש". המדריכה מניחה את השום על השטיחון. ממשיכה לחפץ הבא. כך היא עושה עם התות, הענבים, משחת השיניים, הציפור והגמבה עד שמתקבלת שורה של חפצים על השטיחון. )2 )זיהוי 8 .היא אומרת לאחד הילדים: "אני חושבת על חפץ שמתחיל בצליל ממממ... על מה אני חושבת? נכון, משחת שיניים!" וכך שואלת את כל הילדים עם כל החפצים. ) 3 )שליפה 9 .המדריכה אומרת "עכשיו תראו מה נעשה." המדריכה מגישה לכל ילד חפץ מהשורה ואומרת "זה בשבילך... וזה בשבילך..." עד שלכל הילדים יש חפץ.

בס"ד כתיבה 33 המדריכה אומרת, "אם יש בידך חפץ שמתחיל בצליל צצצצ – שים את החפץ באמצע." הילד שמחזיק בציפור שם את הציפור באמצע. המדריכה אומרת, "מה שמת פה?" הילד עונה "ציפור". המדריכה אומרת בשמחה: "נכון! באיזה צליל זה מתחיל?" הילד עונה: "צצצ". המדריכה אומרת: "נכון! ציפור מתחיל ב'צצצצ'! " ומכניסה את הציפור לקופסה. 10 .בהתבסס על היכרות המדריכה עם הילדים – אם היא יודעת שהילדים יכולים להמשיך לעבוד היא יכולה לתת להם להמשיך, ואם לא, אפשר גם לסיים כאן. הערות: חשוב! עלינו להדגיש את הצלילים הפונטיים של השפה ולומר את כל העיצורים הפותחים ללא ניקוד! תרגילי המשך: ניתן לעבוד באותה צורה עם הצליל הסוגר וכמובן גם על העיצורים שיש באמצעי המילים.

בס"ד כתיבה 34 אותיות חישה גיל: שנתיים ושמונה חודשים, בואכה גיל שלוש. חומרים: - קופסת אותיות החישה )נרצה להניח שלושה עיצורים רלוונטיים לילד, בעיקר סביב השם שלו( בקרת טעות: - הצליל שהמדריכה הוגה לאחר שמשרטטת את האות. - החספוס של אותיות החישה- הילד עובר באצבע רק על החלק המחוספס. מטרה עקיפה: - היכרות עם צלילי השפה לקראת כתיבה - שרטוט בכיוון הנכון של האותיות. מטרה ישירה: - נתינת מענה לתקופת הרגישות לשפה - נתינת מענה לנטייה הטבעית לחקר.

בס"ד כתיבה 35 אותיות חישה "מה שהיד עושה – המוח זוכר" על פניו אי אפשר לחוש אותיות – אבל במונטסורי זה אפשרי לחלוטין: אותיות חישה הן אביזר מונטסורי שמטרתו להפגיש את הילד עם רובד מוחשי של אות. זהו ריבוע מעץ, ועל גביו יש תבליט של אות. התבליט עשוי מנייר זכוכית כדי להעצים את הניגוד בין המשטח לאות שמוטבעת עליו. אביזר כזה קיים גם במתמטיקה להכרת המספרים – וזהו עיקרון מונטסורי שעל פיו פעולת היד מטמיעה את המידע במוח והילד מרגיש את האות עוד הרבה לפני שהוא מתחיל לכתוב. הפעם הראשונה שהילד בעצם פוגש אותיות היא בעצם כשהוא מגיע לתרגל עם אותיות חישה. חשוב מאוד לעבוד על שולחן בגלל שאנחנו רוצים לאמן את התנועה של שרירי היד הנדרשת לכתיבה. התנועה הזאת מתחילה ממש מהכתף ותלויה בחיבור לאדמה )90 מעלות (. נשב ליד הילד והילד יושב ממש מול האות - נרצה שהוא יצלם עם המוח הסופג שלו את האות בדיוק איך שהיא, מולו. נתחיל מצליל שרלוונטי בשביל הילד , חשוב מאוד גם לוודא שהוא כבר שומע את הצלילים של השפה ושהוא יודע להבדיל בין צלילים שונים, ויודע להגיד שמילה מתחילה בצליל ספציפי שלה. אם הוא מכיר את רוב הצלילים בשפה ומבדיל בין צלילים - זה סימן טוב בשבילנו שאפשר להתחיל. הילד מגיע עם ידע בשפה וגם עם המון תרגול של צלילים של השפה )רעיון נהדר לתרגל את השפה הוא המשחק ״עין קטנה מביטה לפינה ורואה משהו שמתחיל ב...״(

בס"ד כתיבה 36 הדגמה: 1 .המדריכה אומרת: "אני אעשה קודם ואז יהיה תורך". היכרות 2 .המדריכה מסרטטת את האות )ר' למשל( ואומרת את העיצור "ררררר". חוזרת על הפעולה שלוש פעמים 3 .המדריכה נותנת לילד לסרטט המון פעמים את האות, ולא רק שלוש. הילד מסרטט שוב ושוב. 4 .עוברים באותו אופן לאות השנייה ואז לשלישית. כעת יש שלוש אותיות שמונחות לפני הילד והוא התחיל להכיר אותן. זיהוי 5 .המדריכה שואלת: "איפה ררר?" וכך ממשיכה עם שתי האחרות. 6 .המדריכה מחליפה בין המקומות של האותיות ושוב שואלת איפה מונחת כל אחת מהן. שליפה 7 .לבסוף כשהילד לא טועה בכלל המדריכה מניחה מולו את האותיות כפי שהניחה בפעם הראשונה, ולאחר מכן שואלת: "מה זה?" והילד עונה בעיצור הנכון. 8 .תלוי בהיכרות של המדריכה עם הילד ועם קצב ההתפתחות והלמידה שלו – ניתן לשקול להוציא אותיות חישה נוספות. תרגילי המשך: - משחקים עם אותיות חישה )בעמודים הבאים( - הילד יכול לעבוד עם דוקרן ולהתחקות אחרי צורת האות )שנראית בדיוק כמו שאות החישה נראית( וכך להטמיע עוד יותר את הצורה שלה בראש. לחשוב על דברים שמתחילים באותיות שאיתן הוא עובד וכו'...

בס"ד כתיבה 37 אותיות חישה – משחקים • פורשים )בערך( 8-7 אותיות שהילדים מכירים )יש 5-4 ילדים(. נבקש מאחד הילדים לבחור, הוא בוחר ומשרטט את הצליל שבחר. חוזרים על הצליל, והוא הופך את האות שבחר. ממשיכים עד שכולם הופכים את כל האותיות. הופכים בחזרה, מבלגנים, ומשחקים שוב. המטרה: שהילדים ילמדו אחד מהשני את הצלילים שהם עדיין לא יודעים. • פורשים כמו במשחק הקודם, נשתדל שלפחות ילד אחד יכיר את כל האותיות. מבקשים מהילדים לבחור אות, לשרטט אותה, לחשוב על שלוש מילים שמתחילות באות )בצליל( הזאת, לעודד את הילדים לעזור לחברים. הילד מוצא, חוזר עם החפץ, ועוברים לילד הבא. • פורשים בערך 7 אותיות ואומרים "עכשיו אני חושבת על מילה ואתם אומרים לי באיזה צליל מתחילה המילה". הילד אומר, ואנחנו מבקשים ממנו לסרטט שלוש פעמים את האות והיא נשארת שלו. • במפגש, המדריכה אומרת "הילדים שהם שלהם מתחיל בצליל הזה )ומראה את אות החישה( יכולים לצאת לחצר". לא אומרים את הצליל, רק מניחים את האות והילדים מחברים במוח. • נותנים לכל ילד 3-1 אותיות )תלוי בדרגת הקושי שמנסים ליצור(. המדריכה אומרת: "אני מחפשת את הצליל סססס )למשל(. למי יש את הצליל סססס?" הילד שמחזיק בצליל אומר שזה אצלו, והמדריכה אומרת "איפה ססס?" הילד מצביע, מסרטט, תמיד לפי הכיוון. ממשיכים. • לוקחים שלוש אותיות ומבקשים מהילד לסרטט אותן. הולכים ביחד לשים אותן בכמה מקומות שונים בסביבה. חוזרים יחד, אומרים "תביא לי בבקשה את הצליל ..." והוא מביא – אתגר נוסף זה להסתיר לילד את האותיות מבלי שהוא יודע איפה הן.

בס"ד כתיבה 38 אותיות נעות אותיות נעות באות אחרי אותיות החישה והן היכולת של הילד להעביר את המידע שרכש עם אותיות החישה לכתיבה של ממש. דרך אותיות נעות הילד מתנסה בכתיבה בפעם הראשונה וזאת לאחר שהוא מזהה בערך 14 צלילי שפה עם אותיות החישה.