)-תהילים פרק ט"ו-(
וַ ּיאמֶ ר ה' אֶ ל משֶ ה, קְ רָ א אֶ ת יְ הֹושֻׁ עַ וְ כּו' א. כִּ י צָ רִּ יְך כָ ל אָ דָ ם לְ מַ עֵ ט בִּ כְ בֹוד עַ צְ מו ֹּולְ הַ רְ בֹות בִּ כְ בֹוד הַ מָ קֹום כִּ י מִּ י שֶ רֹודֵ ף אַ חַ ר הַ כָ בֹוד אֵ ינֹו זֹוכֶ ה לִּ כְ בֹוד אֱ ֹלהִּ ים אֶ לָ א לְ כָ בֹוד שֶ ל מְ לָ כִּ ים, שֶ נֶ אֱ מַ ר בֹו: "כְ בד מְ לָ כִּ ים חֲ קר דָ בָ ר" וְ הַ כל חֹוקְ רִּ ים אַ חֲ רָ יו וְ שֹואֲ לִּ ים מִּ י הּוא זֶ ה וְ אֵ יזֶ הּו, שֶ חֹולְ קִּ ים לֹו כָ בֹוד הַ זֶ ה וְ חֹולְ קִּ ים עָ לָ יו שֶ אֹומְ רִּ ים שֶ אֵ ינֹו רָ אּוי לַ כָ בֹוד הַ זֶ ה אֲ בָ ל מִּ י שֶ בֹורֵ חַ מִּ ן הַ כָ בֹוד שֶ מְ מַ עֵ ט בִּ כְ בֹוד עַ צְ מֹו ּומַ רְ בֶ ה בִּ כְ בֹוד הַ מָ קֹום אֲ זַ י הּוא זֹוכֶ ה לִּ כְ בֹוד אֱ לוהִּ ים וְ אָ ז אֵ ין בְ נֵ י אָ דָ ם חֹוקְ רִּ ים עַ ל כְ בֹודֹו אִּ ם הּוא רָ אּוי אִּ ם לָ או וְ עָ לָ יו נֶ אֱ מַ ר: "כְ בד אֱ לוהִּ ים הַ סְ תֵ ר דָ בָ ר" כִּ י אָ סּור לַ חֲ קר עַ ל הַ כָ בֹוד הַ זֶ ה ב. וְ אִּ י אֶ פְ שָ ר לִּ זְ כֹות לַ כָ בֹוד הַ זֶ ה אֶ לָ א עַ ל יְ דֵ י תְ שּובָ ה וְ עִּ קַ ר הַ תְ שּובָ ה )-ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו -( קְ רָ א אֶ ת יְ הֹושֻׁ עַ ...
פתח דבר............................................................................................... 1 ילדות .................................................................................................... 2 בר מצווה וברכה של סבא ליאו לבר המצווה.................................. 4 שנות העשרים של אבא .................................................................... 6 החתונה................................................................................................. 7 המשך החיים........................................................................................ 9 ברכת הרב אברג'יל ליום הולדתו ה-70 של אבא.......................... 10 זה חלקי מכל עמלי ............................................................................ 11 "הוא היה אומר" – נאומים , ברכות של אבא.................................. 12 ברכה של אבא לסבא ליאו ליום הולדתו )1964 .......................... )13 ברכה של אבא לסבא ליאו ליום הולדתו )1965 .......................... )14 ברכה של אבא לבת המצווה של שירה ........................................... 15 ברכה של אבא לאמא ליום הולדתה ה-70 ......................................16 ברכה של אבא לבר המצווה של עמיחי........................................... 18 ברכה של אבא לאירוסין של קובי ויערה......................................... 19 ברכה של אבא לבריתה של תהל...................................................... 20 ברכה של אבא לברית של אורי......................................................... 21 הספד שכתב אבא - לאמו – בתיה בלה ז"ל.................................... 22 הספד שכתב אבא לחותנו – סבא אריה ליב קרמסדורף ז"ל....... 23 הספד שכתב אבא לחותנתו – סבתא רבקה ז"ל............................ 24 הפסח המשפחתי האחרון - תשפ"ג................................................. 25 אבא נפטר בשבת קודש..................................................................... 26 הספדים של הילדים על אבא – הספד ליאור.................................. 27 הספדים של הילדים על אבא – הספד בתיה.................................. 30 הספדים של הילדים על אבא – הספד קובי.................................... 31 השבעה.................................................................................................. 34 דברים לזכרו של אבא - הספדי הנכדים יאיר הלפרין – נכד................................................................................ 35 עמיחי הלפרין - נכד............................................................................ 36 יונתן הלפרין - נכד............................................................................... 37 נעם לרר - נכד...................................................................................... 38 תהילה פרנס - נכדה........................................................................... 39 דברים לזכרו של אבא – מהמשפחה המורחבת גילה, שרה וצביה – האחיות של אמא....................................................... 40 אריק כהן וספי בורנשטיין ................................................................. 41 אבי שכטר............................................................................................. 42 דברים לזכרו של אבא – מאנשי הקהילה מאחוזה........................ 43 מגילת היוחסין הענפה של משפחתו של אבא ............................. 45 חיים שכאלה - תמונות מהחיים ....................................................... 54 תוכן עניינים
פתח דבר חוברת זו יוצאת לאור במלאות שנה לפטירתו של אבינו היקר יהושע )השל( הלפרן. דמותו המיוחדת של אבא עומדת לנגד עינינו והזיכרונות חוזרים ובאים יום אחר יום מאז לכתו. אליהם מתווספים תמונות, מסמכים, מכתבים וחומרים שמצאנו, הנושאים עמהם רבדים של חיים ועומק של היכרות עם אבא, שהיה עבורנו מקור של חיים וטּוב עד יומו האחרון. כבן למשפחה שעלתה מגרמניה, דבקו באבא מעט מן ההנהגות כמו דיוק בזמנים, התמדה וכדו' , אך יחד עם זאת הייתה לו נשמה חסידית, חוש הומור ייחודי ודבקות גדולה בתלמידי חכמים. עם כתיבתה של חוברת זו לזכרו של אבא עלו בנו געגועים השזורים בזיכרונות מתוקים וברגעי שמחה וצחוק שהיוו חלק מההווי המיוחד של בית ילדותנו. אדם צנוע היה אבינו - אומר מעט ועושה הרבה, בנחת ובמאור פנים. איש אמונה ותפילה היה אבינו - גומל חסד אשר חייו היו נביעה של אור גדול שהקרין על כולנו. אב מסור ונפלא היה אבינו - בכל עת היה נכון לעשות למעננו הכל. היה מוכן לחצות את הארץ לאורכה ולרוחבה, כדי למלא חיסרון שחשב שיש למי מאיתנו. טוב לב היה אבינו, בן טוב, אח טוב, בעל טוב, אבא טוב, סבא טוב, חבר טוב ומעל לכל בעל עין טובה. חסרונו העצום מורגש כל העת, ובחלוף הזמן אנו מגלים עד כמה הוא חי בתוכנו. על מצבתו נכתב: "הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו" איש משפחה, צנוע, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות, עסק בתורה, בתפילה ודבק בתלמידי חכמים עבד את ה' בכל חייו בשמחה. ונדמה שמילים אלה מיטיבות לתאר את דמותו הייחודית של אבא. פסוק ב' במזמור ט"ו בתהילים, שמופיע על המצבה מבטא את אישיותו של אבא, ומכאן גם שמה של חוברת זו. במהלך השבעה נחשפנו לסיפורים מופלאים ממשפחה וחברים, מהקהילה בחיפה, מבית כנסת "היכל אליעזר" בשכונת "אחוזה" בה גדלנו. סיפורים אלה היוו השראה עבורנו בכתיבת חוברת זאת וחלקם מובאים בה. עוד העמקנו במגילת היוחסין ובסבים והסבתות לבית הלפרין ודרימר. למדנו מהתמונות שהיו תמיד בארונות שכעת נפתחו מחדש וכן שמענו סיפורים אודותם מענפים נוספים במשפחה. אנו תקווה כי הצלחנו להפגיש, להכיר, להזכיר ולהנציח את דמותו המיוחדת של אבא, שתהווה דוגמה והשראה לנו, לילדינו, למשפחותינו ולדורות הבאים ותשמר מסורת מפוארת מדור לדור ובזאת תהיה )ולו במעט( נחמתנו. זכותו תגן עלינו אמא, ליאור, בתיה וקובי -1-
אבא נולד בשנת 1944 בחיפה כבן זקונים להוריו : יעקב אליעזר המכונה "ליאו" ואימו בתיה בלה. -2-
אבא למד בבית הספר ”ליאו בק" שהיה בזמנו בית ספר שהעניק השכלה איכותית יחד עם מורים מסורתיים. המשפחה התגוררה ברח' עקיבא 8 בשכונת הדר בחיפה בבניין בו חיו יחד כל המשפחה המורחבת ובכללם הסבא והסבתא של אבא והדודים . רח' עקיבא 8 -3-
אבא עלה לתורה כנער בר-מצווה בפרשת "ניצבים וילך" בבית הכנסת רבי עקיבא ברח' עקיבא בחיפה שאותו ייסד אביו יעקב אליעזר שהיה יו"ר ועד בית הכנסת תמונה זו נשלחה ע"י אבא לסבתו, וכך כתב לה על גב התמונה: -4-
בני יקירי יהושע ליום בר המצווה שלך עלי ראשית להביע את ברכתי בשם וועד בית הכנסת למזל טוב והצלחה בדרך החיים אשר לפניך. ואני מברך אותך באותה הברכה , שברך אותי אבי מורי ז"ל, יהושע העשיל בן יעקב אליעזר ,שעל שמו אתה נקרא , כשהגעתי לגיל נערות: "כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם" אתה הדור השלישי, כן ירבו, אשר מתפלל במקום הקדוש הזה. כבר הסבאשלך שלמה זלמן ב"ר אברהם דרימר ז"ל, התפלל פה לפני 20 שנה. אתה זוכר היטב את הצריף שעמד במקום הזה ועכשיו עומד על המקום הזה בניין שראוי לשם "בית מקדש מעט". תדאג לכך שהדור הבא יהיה קשור לבית הכנסת . אתה קראת בספר התורה שהסבתאשלך חיה זיסל בת ר' מיכל ז"ל - )שהיא הראשונה( לכתוב עוד לפני 25שנה עוד בהיותה בגרמניה. וספר התורה הזה ניצל בנס מהשריפה. יום אחד לפני שהנאצים ימ"ש הדליקו באש את בתי הכנסת בנובמבר 1938. משני הדברים האלה אתה כבר יכול לראות את הקשר שיש למשפחתנו לבית הכנסת ולתורה. עליך לדאוג לכך , להוסיף מצדך חוליה לשרשרת הזו ותהיה בן נאמן לעמנו ולתורתנו " " -5-
בתיכון אבא היה במגמת מזרחנות, בה למד ערבית ולאחר מכן התגייס לחיל מודיעין, לאמ"ן מחקר, שם עשה חיל בשירותו הצבאי. אמו נפטרה כשהיה בן 18 ועם שחרורו מהצבא החל ללמוד לימודי חשבונאות באוניברסיטת חיפה. במהלך תקופה זו הוא הכיר את אמא והם התחתנו . אבא ביקש מאמא לגור לאחר חתונתם יחד עם אביו שהתגורר בגפו . וכך הם חיו את השנתיים הראשונות של נישואיהם בבית הסבא עד לפטירתו בעת שאבא היה בן 26. אבא הכיר לאמא טובה גדולה על כך וביום הולדתה ה-70 של אמא העלה את העניין הזה לראשונה בפנינו ואמר לאמא תודה על שהסכימה להתגורר עם אביו בעת הזאת. האחיות הצעירות לבית קרמסדורף זוכרות היטב את מכונית הלארק בה נהג אבא וכן את השוקולדים המיוחדים אותם הביא אבא בעת שהגיע לקריית מוצקין לבקר את אמא בבית הוריה ברחוב ברק 43 - בתקופת היכרותם. -6-
-7-
-8-
שמענו גם על כך שבאופן קבוע הביא את הנטלה לשולחן אביו לנטילת ידיים מבחינה זו , ההחלטה של אבא לקיים את צוואת אביו ולהיכנס לבית המסחר לטבק - היתה החלטה משמעותית שקבעה מסלול חיים שאותו קיבל אבא בהשלמה ומעולם לא הטיל בו חרטה . ליאור הבן הבכור עוד נולד ברחוב עקיבא בחיפה ועם פטירת אביו עברו אבא ואמא להתגורר בכרמל ברחוב הנטקה שם נולדו בתיה וקובי. אבא עבד בבית המסחר לטבק כ-25 שנה ולאחר שמכרו עבד כמנהל חשבונות עד גיל 70 .שנים רבות הוא נסע מהכרמל לבית שאן יום יום באוטובוסים. משהתגלתה אצלו מחלת הפרקינסון בגיל 66 והופיעו התסמינים התקיימו דיונים רבים כיצד להסתיר את התסמינים של אבדן השיווי משקל ואת המקל הנדרש להליכה והכל כדי להמשיך לעבוד. אבא החל להתקרב לרבנים ובעיקר לרב יורם אברגי'ל זצ"ל. אבא הקפיד להגיע להילולות ולקבל ברכות ועשה לו מנהג קבוע של נסיעות בימי חמישי למניין ותיקין בנתיבות. היו סיפורים רבים על כך שהיה נוסע לעבודה לבית שאן ומגיע חזרה לכרמל ויוצא שוב ב-00:2 בלילה לנתיבות להתפלל בנץ בכולל "רב פעלים" בראשות הרב יורם אברג'יל . על זה נהג אבא לאמר "ויהי בחצי הלילה" כשאבא היה בן 26 - אביו נפטר ממש לפני המבחן האחרון שלו בראיית חשבון. צוואתו של אביו אמרה כי עליו להיכנס לעסק של אביו יחד עם דודו משה הרץ וכך עשה אבא :הוא החל לעבוד בבית המסחר לטבק. -9-
ברכה לאבא ליום הולדת 70 – מהרב יורם אברג'יל זצ"ל באתי במילים האלה לאמר מילות שבח על ידיד נפשי היקר מזה כ- 26 שנה במספר שם הווייה ברוך , ר' יהושע הלפרן. יהושע האיש הזה, הכרתי אותו, הוא בן תורה, לא השתנה, לא כהתה עינו ולא נס ליחו. כל שיעור מתמסר מסירות נפש שאין לה אח ורע, לבוא ולשמוע את השיעור ולהקשיב. לא די בזה, שפעמים היה יום חמישי וכבר ביום בשישי בבוקר אני רואה אותו בנסיעות בא לנתיבות. יברך אותו ה' באור החיים ויתקיים בו הפסוק מישעיה: "קווי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" ולרעייתו היקרה, מרים טובה, שתמיד לימינו מאחוריו ומלפניו, לעשות את הבית נקי עם הילדים הנפלאים שתמיד תהיו ברי מזל והצלחה , שה' יברך שהוא יבוא לשיעורים ביתר שאת וכמו שאמרו חז"ל זקני חכמים, ככל שהם מתבגרים דעתם מתווספת. הוא יזכה לחיים ארוכים ונזכה יחד איתו לכל הישועות. -10-
הילדים של אבא היו הגאווה הגדולה שלו . "זה חלקי מכל עמלי " נהג לאמר . תמיד היה מברך ומוקיר תודה על קטן כגדול. איש טוב היה אבא שלנו במלוא מובן המילה. מעולם לא אמר מילה רעה וחשב רק טוב על אנשים. חיפש את הטוב באדם ובעולם. "זה חלקי מכל עמלי" בית הכנסת היה ביתו השני. אבא ואמא התפללו ב-"היכל אליעזר" ברחוב איינשטיין בחיפה . הוא נהנה מהקריאה בתורה, היה מקוראי התורה הקבועים בבית הכנסת בכל שבת , ואהב את תפילות החגים ובפרט את תפילות הימים הנוראים שהתנגנו בביתנו במהלך כל השנה . בעל קורא היה אבא בשבתות בבית הכנסת ואף חזן בתפילות ימים נוראים של שחרית של ראש השנה . אבא הקפיד על "נוסח" ייחודי ומדויק ממנו נהנו מתפללי בית הכנסת 'היכל אליעזר' באחוזה. אבא לימד את ליאור וקובי לקרוא בתורה לקראת בר המצווה שלהם והקפיד ללכת לשיעורי תורה בכל שבוע. בבית הכנסת היה ספר התורה המשפחתי בו קראנו בתורה בבר המצווה של ליאור וקובי -11-
ברכותיו של אבא בכל האירועים המשפחתיים היו מקור גאווה שלנו . המילים הטובות והברכות היוו עוגן של כל שמחה משפחתית . עם פטירתו גילינו שאבא שמר רבות מהברכות ונהננו מאוד להתרפק על המילים הטובות והחמות שליוו אותנו לאורך השנים. דבריו של אבא הם חלק מכל שמחה משפחתית ותמיד חיכינו וציפינו לשמוע אותם. -12-
אדר א' תשכ"ד 5.3.1964 ברכה לסבא ליאו ליום הולדתו )אבא בן 20) ברכות של אבא בשמחות משפחתיות -13-
אבא יקר, קבל נא ברכת מזל טוב ואיחולים לבביים ליום הולדתך . מי יתן שהקב"ה יעניק לך שנים רבות של עושר , אושר ובריאות. השנה חל יום הולדתך ביום ראש החודש אדר ב' מצד אחד וכן יום ו 'ערב שבת קדש פרשת פקודי . נאמר:"משנכנס אדר מרבין בשמחה" וכן גם נאמר "משנכנס יום הולדתך שחל בראש חודש אדר מרבין בשמחה ." יום שמחה וששון לבני משפחתינו הוא יום הולדתך ,אבא יקר , ומי יתן ונזכה עוד שנים רבות לחגוג את הולדתך מתוך אושר ושמחה . כמו כן, השבת בה חל יום הולדתך היא שבת פרשת פקודי - הפרשה האחרונה בספר שמות בה מתוארות כל התלאות של בני ישראל במדבר בצאתם ממצרים . יום הולדתך שחל בשבת בו מסיימים את הספר הנ"ל , מסמל שהנה הגיעה עת שלוה וסוף כל התלאות והצרות . עתה תיפתח בפניך, אבא יקר, תקופה חדשה של שמחות ותזכה לראות פרי מכל עמלך ועבודתך הקשה במשך השנים הקודמות. אין כמעט רגע פנוי בחייך שאתה מוציא לריק , אלא כל רגע ודקה פנויה הנך מקדיש למטרות נעלות ונשגבות . בראש כל פעולותיך עומדת הדאגה למשפחתך . ואין אתה חוסך עמל וידע כדי להעניק לבני משפחתך את הטוב ביותר , תוך כדי הזנחה עצמית במידת מה . כמו כן , מלבד טרדותיך היום יומיים , הנך עוסק גם בעניינים רוחניים ומכהן כיו"ר וועד בית הכנסת . גם זה דורש ממך זמן ניכר , ובכל זאת עדיין נותר לך זמן לעיין בספרי קודש ולהקשיב בשבתות לשיעורים . כל אלו הם נחלת ההווה. ברכתי שלוחה לך אבא שתזכה לעוד שנים רבות לבריאות ונחת מבני משפחתך ותוסיף לעמוד על משמרתך כ-אב מסור וכבעל נאמן וכיו"ר דגול ואני מסיים שוב בברכת מזל טוב וכל טוב, כח' אדר א' תשכ"ה 2.3.1965 ברכה לסבא ליאו ליום הולדתו )אבא בן 21) מאת בנך, יהושע ברכות של אבא בשמחות משפחתיות -14-
לנכדתנו הבכורה, היקרה והחביבה שירה נ"י ברכותינו ואיחולנו הלבביים בהגיעך לגיל בת מצוה אנו מודים לקב"ה שזיכה אותנו בנכדה כמוך וגאים בך. מאחלים לך שתעלי במעלות התורה והיראה ותהיי בת נאמנה להורייך לסבתות , לסבים, לאחיותייך, לאחיך ולכל אלה הסובבים אותך. יש לך שירה היקרה מידות יפות ונעלות שמתבטאות בעקר בעזרה ודאגה לזולת וזאת בזכות טוב הלב שיש לך, מסירות , צדיקות ואצילות נפש. אנו מאחלים לך מקרב לב שנים רבות של שמחה אמיתית בלב ואושר פנימי מתוך אהבת ה' וייראת שמיים וה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה ותצליחי בכל אשר תפני ותעשי. מזל טוב מאחלים: סבתא מירי , סבא יהושע וקובי הדוד ברכה לבת המצווה - שירה ברכות של אבא בשמחות משפחתיות -15-
ברכה של אבא לאמא ליום הולדתה ה- 70 | אדר, תשע"ז ברכות של אבא בשמחות משפחתיות מירי- אשתי היקרה אתחיל את נאומי בשבח והודיה לה' יתברך שזיכה אותך להגיע לרגע זה בבריאות הנפש והגוף ביחד עם המשפחה הקרובה ביותר "נודה לך ונספר תהילתך, על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך. רגעים אלו מוקדשים אך ורק עבורך ולמענך, וזהו הזמן המתאים לעשות פסק זמן קצר במירוץ החיים , להודות לך על העבר מצד אחד, ולקבוע יעדים לעתיד. במשך 50 שנות נישואינו עד היום, וב"ה עד 120 ,היית רעיה נאמנה, תומכת, דואגת, עוזרת, מייעצת והיית יד ימיני, שום דבר לא היה קשה לך, ועשית הכל באהבה ובהתלהבות . את שואפת למצוינות ושלימות, לצדק ויושר, עליך נאמר בספר משלי-"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל... קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה, רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה". חכמת החיים שלך לראות דברים מראש שבסופו של דבר מתגשמים הקנה לך מעמד של יועצת ראשית במשפחה, על כל אלה תודתי והערכתי נתונים לך רבות. "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך" לא אשכח את הסכמתך לגור לאחר נישואינו ביחד עם אבי ע"ה, טיפלת בו במסירות נפש כמו בת, וגם לטפל בליאור שהיה תינוק, ואני יודע שהיה לך קשה . במשך השנים נולדו לנו 3 ילדים מקסימים ומיוחדים. כל אחד בדרכו הוא הקים משפחה למופת, ובע"ה כולם באו מקרוב ומרחוק להשתתף בשמחתך. במשך כל השנים שילבת עבודה בחוץ ביחד עם גידול ילדים בבית, וניהול משק בית עד היום הזה. למרות העובדה של היותך עסוקה מאוד לא הזנחת את המשפחה, ארגנת אצלך אירוע בחגים- ליל הסדר-סוכות-סעודת פורים- מסיבת חנוכה ואני יכול להגיד שעשית לילות כימים וכולם יודעים שאירוח אצלך הוא יותר ממלון 5 כוכבים. ברצוני לאחל לך היום מעומק הלב, שיתן לך ה' בריאות , אושר ואריכות ימים ביחד איתי וכל המשפחה המפוארת שהולכת וגדלה ב"ה, ותמשיכי בדרכך המיוחדת לנווט את הספינה , ולהיות רעיה, אמא, סבתא, סבתא רבא, דודה, חותנת, אחות ויועצת עוד שנים רבות עד 120. ולבסוף שוב תודה, תודה על כל מה שהיה ומה שיהיה הללויה בעלך האוהב יהושע -16-
יום הולדת 70 של אמא -17-
ברכות של אבא בשמחות משפחתיות ברכה לבר המצווה של עמיחי -18-
ברכה לאירוסין של קובי ויערה ברכות של אבא בשמחות משפחתיות -19-
ברכה לבריתה של תהל - רבקה ברכות של אבא בשמחות משפחתיות -20-
ברכה לברית של אורי ברכות של אבא בשמחות משפחתיות אבא סנדק בברית של אורי הלפרן -21-
הספד לזכר אמו בתיה בלה ז"ל הספדים שכתב אבא לזיכרון נצח של אמנו היקרה בתיה הלפרן ז"ל )לבית דרימר( אמנו היקרה נולדה בעיר סטניסלבוב )פולין( בת למשפחה מיוחסת של תלמידי חכמים יראי שמיים ואנשי השכלה . עלתה ארצה מגרמניה בשנת 1939 והקימה בארץ בית לתפארת - דור ישרים מבורך. דמות יקרה של אם ורעיה אשר עיצבה במידה מה את החיים הדתיים והחברתיים בבית הכנסת "רבי עקיבא" בחיפה , אותו משכן מעט של קדושה אשר יחד עם בעלה עזרה להקים לכבוד ולתפארת של שכונת גאולה והסביבה ענווה וצנועה , צופיה הליכות ביתה . תמכה ביד נדיבה במוסדות הדתיים של העיר ובכל ליבה דאגה גם לצורכי בית הכנסת. ביתה היה פתוח לרוחה לכל דכפין ומידת הכנסת האורחים שלה היו ידועים לכל. בסבר פנים יפות קיבלה תמיד את כל הפונים אליה ומבקשים את עזרתה . אהבת הבריות ואהבת החסד היו נר לרגליה , ששה בכל לב לכל דבר מצווה ולמעשים טובים. דרכיה היו דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. נפטרה אחרי מחלה קצרה בשנת תשכ"ז בחיפה . בנה יהושע הלפרן בתה מרים שנער -22-
הספד לזכרו של חותנו – סבא יהודא אריה ליב הכהן קרמסדורף כחתנו של המנוח הייתי רוצה בערב זה במלאת 30 יום לפטירתו להגיד מספר מילים על אישיותו ותכונותיו . אי אפשר לבטא במילים את הכאב העז ואת החלל הענק שנוצר עם פטירתו . ר' יהודה אריה לייב הכהן קרמסדורף נולד בעיר קשפיץ בפולין ב-ה' בשבט ונקרא על שמו של ה-"שפת אמת" זצ"ל. הוא נפטר גם כן באור לה' בשבט בשעה שערכו חסידי גור סעודה ליום השנה לפטירת הרב הגאון. עובדות אלו מעידות כאלף מונים מי היה ר' יהודא אריה השקט והצנוע, שלא הרבה במילים כלפי חוץ, אך בתוכו היה מלא כרימון במעשים טובים, במצוות, בידיעת התורה וביראת ה'. למרות שהתייתם מאביו בגיל צעיר ועול פרנסת המשפחה היה מוטל עליו, קבע עיתים לתורה בלילות ובשעות הבוקר המוקדמות, והיה מקפיד בלימודו אצל הרב מנחם צבי בומץ הי"ד, שלימים הפך לחתנו והוא זה שסלל בעבורו את הדרך להבנת רזי התורה. השואה הנוראה שפקדה את אירופה התאכזרה לו והוא נשאר שריד אחרון למשפחתו. הוא נשלח למחנות עבודה בגרמניה, שם היה לסמל ליהודי דתי שומר תורה ומצוות, תכונות שאפיינו אותו עד יומו האחרון. גם בתנאים הקשים ששררו בגרמניה הוא לא איבד את דביקותו ואמונתו בה' ואת הרצון לעזור לזולת. הוא לא טעם מהאוכל המועט שהוגש במחנות, אלא השיג בעצמו פרוסות לחם יבשות ומעט תפוחי אדמה אותם חילק גם לחבריו. עדות למסירות הנפש שגילה בימים הקשים משמש מכתב שבידינו, שנשלח מיד לאחר המלחמה על ידי חברו לעבודה, מניצולי השואה , אשר הודה לו על היותו כאב רחמן ועל שהציל את נפשו. כל ימיו וגם לאחר עלייתו לארץ, עבד שה מאוד בימים ובלילות כדי לפרנס בכבוד את משפחתו. למות זאת השתדל ככל יכולתו לקבוע עיתים לתורה ולהתפלל במניין. התפילה במניין הייתה חשובה לו מאוד והוא חרף נפשו שלא להפסיד אפילו פעם אחת. הוא היה מתפלל קבוע בבית הכנסת "עזרא" במשך כ-25 שנה, ועדות לכך משמש ספר התורה שהביא עמו מהגולה וניצב שם עד היום בארון הקודש. גם כשאושפז בבית החולים היה מתאים את עצמו לשעות התפילה בבית הכנסת מבלי להתחשב בטיפול הרפואי. לא אחת קרה שחיפשו אותו הרופאים והאחיות בזמן שהיה בתפילה . גם בשבת ימים ספורים לפני מותו, הוא לא חסך מעצמו עליה של חמש קומות ברגל, למרות היותו חלוש מצום של ארבעה ימים, רק כדי שלא להפסיד את ברכת ראש חודש שבט בציבור. עד הרגע האחרון הוא היה בהכרה מליאה ואפילו ברגעים קשים אלו, הוא לא שכח את מהות היום המתקרב ולא פסק מלשאול מה השעה. בבוא השעה המתאימה החזיר את נשמתו לבוראו בקדושה ובטהרה. אין ספק שיהודי צנוע זה הכיל בתוכו הרבה מן התכונות של אהבת הזולת, יושר ודביקות בה'. הוא לא חי רק למענו ולמען משפחתו ,אלא דאג גם לאנשים אחרים ואי אפשר לבטא במילים את הכאב העז ואת החלל הריק שנוצר עם פטירתו. יהי רצון שזכותו תעמוד לנו ולכל בית ישראל הספדים שכתב אבא -23-
התאספנו כולנו היום במלאת שלושים יום לפטירתה של סבתא רבקה ז"ל האהובה על כולנו שלאחר26 שנים התחברה בגנזי מרומים לסבא יהודא אריה ז"ל. שניהם היו אודים מוצלים מאש שהגיעו אחר השואה לארץ לבדם ללא משפחה והקימו כאן בארץ את ביתם בדרך האמונה והתורה והמצבה שהוקמה לזכרה של סבתא רבקה היא גם המצבה היחידה לזכר משפחתה שנספתה בשואה ,יהי זכרם ברוך. היום ,לאחר פטירתה של סבתא רבקה ע"ה אפשר להגיד עליהם את הפסוק "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו ”. בס"ד כ"ה תשרי תשס"ב דברים שאבא כתב לאזכרה לסבתא רבקה ע"ה, חותנתו, במלאת 30 להסתלקותה ומפרש המצודת דוד בחייהם-בעודם בחיים היו נאהבים ונעימים לכל בני האדם והיו מקובלים על הבריות וחביבים בעיני כולם, ובמותם לא נפרדו-אף לאחר מותם לא נפרדו מן האהבה והנעימה כי עד עולם לא תישכח כי רבה היא. שתי התכונות העיקריות שאפיינו את סבתא רבקה ואשר צוינו על המצבה הינם מידת החסד ואהבת הבריות. ומהי האהבה האמיתית? מפרש ספר החינוך בפירושו למצוות "ואהבת לרעך כמוך- " חייב אדם לאהוב כל אחד אהבת הנפש וכמו שחומל על עצמו ועל ממונו כך צריך לחמול על חברו כי זה כלל בתורה שנא‘ "ואהבת לרעך כמוך." זוהי סבתא רבקה שבאהבתה לזולת היא התייחסה אליו כמו אמא אל בתה ואל בנה ,והכל בדרכי נעם כאשר חוט של חסד היה נסוך על פניה .כל חייה היו חיים של נתינה והענקה לזולת .היא דרשה בשלום כולם ובשלום כל הסובבים במקהלה ,קיימה מצוות ביקור חולים כהלכתה , היא התנדבה בבסיסי צה"ל והייתה פעילה מאוד בקהילת הקשישים בקריית מוצקין. עליה נאמר הפסוק "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" וקויים בה "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם." לאחר פטירתה השאירה סבתא רבקה לא רק 4 בנות יתומות מאב ואם. כולנו שנמצאים כאן וכל אלה שהכירו אותה נשארנו יתומים ואבדנו אמא וסבתא כי סבתא רבקה הייתה האמא והסבתא של כל אחד באופן אישי באהבתה הרבה אלינו. בשבתות וחגים הייתה סבתא רבקה נוהגת בקביעות לבקר אצל בנותיה כאשר כל ארוחה הייתה אצל בת אחרת .מסורת הייתה מזה שנים שבחג הראשון של סוכות הייתה סבתא רבקה אצלינו בסוכה באחוזה יחד עם כל הנכדים והנכדות הנינים והנינות. השנה הייתה הסוכה יתומה כאשר סבתא רבקה הייתה הרוח החיה. תמיד הייתה משתתפת עמנו בשירה והייתה שרה לפנינו שירים ששרה במקהלה במועדון. בחג פסח האחרון אנחנו זוכרים שסבתא רבקה שרה לנו שיר מהמועדון כאשר כולנו התרגשנו ודמעות זלגו מעינינו . הפזמון החוזר של השיר היה "אני רוצה לחיות -אני רוצה לחיות". תמיד סבתא רבקה הייתה אופטימית מלאת שמחת חיים ותכננה תוכניות לעתיד ומשאלת לבה הייתה לזכות ולהשתתף בחתונת הנכדים והנכדות ,ואכן היא זכתה בקיץ האחרון להשתתף בחתונת 2 נכדותיה. בספר קוהלת )פרק ז, א( אותו קראנו בחג הסכות נאמר "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הולדו " ונשאלת השאלה מה הקשר בין שם טוב לשמן? הסבירו המפרשים שתכונתו של השמן שצף על פני המים ורק בעפר הוא מתבטל ונספג . אדם שקנה לעצמו שם טוב ,לא מתבטל השם הטוב ושמו הטוב הולך לפניו גם לאחר פטירתו וזה מה שנאמר בתהילים "כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו." שמה הטוב וזכרה של סבתא רבקה לא יסור מעימנו לעולמים .תמיד נזכור את האופטימיות שלה ,שמחת החיים שבה ,את חכמת החיים שלה ובכל רגע ורגע נשאל את עצמינו מה הייתה סבתא רבקה אומרת לעשות כעת ומכך נמשיך את דרכה לאחר מותה. הסתלקותה של סבתא רבקה היא אבדה קשה לכולנו והיא השאירה חלל ריק במשפחתנו בפטירתה. ד' נתן וד' לקח יהי שם ד' מבורך תהא נשמתה צרורה בצרור החיים הספדים שכתב אבא -24-
בפסח תשפ"ג היינו ביחד אצל קובי ויערה בתקוע . אבא הגיע באמבולנס מבית רבקה וכשנכנס בערב החג אל הבית הוא קרן מאושר . הוא כ"כ שמח להיות עם כל המשפחה בליל הסדר אחרי תקופה ארוכה בבתי חולים. בליל הסדר אבא אמר את הקידוש חזק ובבירור והתענגנו על הנוסח של הקידוש- אמת מה נהדר היה מראה אבא יחד עם כל המשפחה אומר בקולו קידוש , צוחק ומחייך . בתפילה בבוקר החג אבא היה בבית הכנסת ועלה לתורה וכל בית הכנסת שמע אותו אומר בבירור את ברכות התורה . אמנם הוא לא חש בטוב אך כולנו ראינו כי הוא חש שמחה ואושר להיות יחד עם כולם . במוצאי החג אבא אמר לכולנו את הדברים הבאים: אבא: אני רוצה בשם אישתי, בשמי ובשם כולנו : להודות לקובי ויערה על האירוח המקסים והנעים, האוכל הטעים, שנזכה לשנים הבאות בבריאות ונחת כל אחד "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" אמא: אני רוצה להגיד בפורום הגדול והרחב הזה, שנזכה לראות את אבא עומד על הרגליים, שמח ושיהיה כמו שהוא: יודע לברך, יודע את המילה הנכונה ושנפגש בשמחות! פרידה מאבא -25-
מיד עם חזרתו מהחג המשפחתי לבית החולים השיקומי 'בית רבקה' בפתח תקווה חלה הדרדרות במצבו הרפואי . ביום חמישי, אסרו חג פסח הוחלט להעבירו בדחיפות מהשיקום לטיפול נמרץ בבית חולים בלינסון שם היינו יחד איתו כולנו . לא האמנו עד להרגע האחרון שאלו שעותיו האחרונות של אבא והכל מתוך תקווה שנתנו לנו הרופאים . עם כניסת השבת שרנו עם אבא את מזמורי קבלת השבת ליד מיטתו, ומאוחר יותר בלילה שרנו לו את מנגינת "המלך" מתוך תפילות הימים הנוראים שכל כך אהב... אבא נפטר בליל שבת , פרשת שמיני, כ"ד ניסן תשפ"ג , בבית חולים בלינסון. -26-
הספד ליאור: ליאור בתיה וקובי אבא היקר שלי אני עומד פה ביראה בכבוד ובאהבה עצומה ללוות אותך בדרכך למנוחת עולמים. אבא, יש פרק תהילים שממש מאפיין אותך: מִ זְ מֹור לְ דָ וִ ד ה' מִ י־יָ גּור בְ אָ הֳ לֶ ָך מִ י־יִ שְ כֹּן בְ הַ ר קָ דְ שֶ ָך׃ הֹולֵ ְך תָ מִ ים ּופֹּעֵ ל צֶ דֶ ק וְ דֹּבֵ ר אֱ מֶ ת בִ לְ בָ בֹו׃ ֹלא־רָ גַ ל עַ ל־לְ שֹּנֹו ֹלא־עָ שָ ה לְ רֵ עֵ הּו רָ עָ ה וְ חֶ רְ פָ ה ֹלא־נָ שָ א עַ ל־קְ רֹּבֹו׃ נִ בְ זֶ ה בְ עֵ ינָ יו נִ מְ אָ ס וְ אֶ ת־יִ רְ אֵ י ה' יְ כַ בֵ ד נִ שְ בַ ע לְ הָ רַ ע וְ ֹלא יָ מִ ר׃ כַ סְ פֹו ֹלא־נָ תַ ן בְ נֶ שֶ ְך וְ שֹּחַ ד עַ ל־נָ קִ י ֹלא לָ קָ ח עֹּשֵ ה־אֵ לֶ ה ֹלא יִ ּמֹוט לְ עֹולָ ם׃ )תהילים טו( נחלקו הפרשנים האם "מי יגור באהליך" זה להיות בביתך בעולם הבא או כפי שאומר המלבי"ם אלו הדברים שיעשה אותם האדם וחי בהם להיות מעבדי ד העומדים בחצרותיו בעולם הזה. אבא זה כ"כ אתה : הלך תמים ופועל צדק עם חבריו-עשית הכל בתמימות וענווה עם כולם לא רגל על לשונו- מעולם לא הוצאת מילה רעה על מישהו-רק טוב ואם מישהו אמר משהו רע-מיד הפסקת אותו, פועל צדק- אבא היית כל כך יישר. אתה לא חייב אגורה לאף אדם . ניהלת שנים את העסק בבית המסחר לטבק ביושר ואמונה. הרבה שנים זכיתי להיות אתך שם בעיקר בחופשים, ואח"כ כשלמדתי בישיבה בימי שישי וראיתי הכל בהגינות, בנועם וביושר. נבזה בעיניו נמאס - או הרד"ק גם מה שהוא עושה הוא חושב שלא עשה מספיק עבור הבורא. אבא היית צדיק. יזמת שיעור גמרא בביתך, רצת לשיעור בתנ"ך לפני התפילה בשבתות בהיכל אליעזר. רק היום אמא ספרה לי איך בכל שבת גמרת ספר תהלים. ובשבתות אמא אמרה לי שמיעטת בשינה כמה שיותר כדי ללמוד עוד משהו ולומר עוד כמה פרקי תהילים. "שתלת בי ניגונים אבא" היית שנים רבות שליח ציבור בימים נוראים ובשבתות את זה כ"כ החדרת לנו שרת את מנגינות התפילה לעצמך בהזדמנויות רבות וחינכת אותנו לזה. גם בשעתך האחרונה ליד מיטתך שרנו לך מנגינות אלו מתפילות הימים הנוראים כשלא הבנו שאלו הדקות האחרונות. לקחת על עצמך שנים רבות לקרוא בתורה-ראית בזה ערך. גם בשנים האחרונות כ"כ רצית ללכת לתפילות לבית כנסת ובכל אירוע תמיד אמרת ד"ת מלאים בחכמה וברגש. גם כשהיית בשיקום האחרון ושאלתי אותך "אבא מה אתה צריך" אמרת לי שייקחו אותי בשבת לביכ"נ. כ"כ השתדלנו שזה יקרה. ליד מיטתך היה מחזור וספר תהילים. כי רק זה מה שעניין אותך. ואת יראי ד יכבד- איזה כבוד היה לך לתלמידי חכמים. אי אפשר לתאר, כמה קרוב היית לרב יורם אברג'יל ז"ל , הוא כ"כ אהב אותך-אני ראיתי בעיני תור שלם של אנשים שעובר וכשאתה הגעת מייד חיבור והוא קרא לך בשם חיבה" שיעה". קו חיפה-נתיבות היה עבורך כדבר שבשגרה. עבורך היה פשוט לקום ב-3 בבוקר ולנסוע לרב להתייעץ לשאול לקבל ברכה ובעיקר עבור הילדים. כל בעיה שהייתה לנו -תמיד אמרת אין בעיה וכבר למחרת בבוקר 3 וחצי אתה על הרכב בדרך לנתיבות ואם צריך גם נסעת פעמים רבות לנהריה לרב דוד וכו. אבא ! איזה אבא היית לנו דמות מופת מלא אור, שמחה, יושר ואמת פנימית. כ"כ אהבת לצחוק ולשמוח עם הילדים והנכדים. כל חייך עבדת כ"כ קשה כדי לתת לנו הכל כדי שיהיה לנו הכל וכך אמרת ביום הולדתך ה 70" אתם הילדים שלי- זה חלקי בעולם הזה מכל עמלי" אמרת לי פעמים רבות ליאור אתם החיים שלי אתם עבורי הכל. אני זוכר כי באותה תקופה בה בתיה ואני נסענו לאוניברסיטה - ונסענו לאוניברסיטה במוצ"ש אני ובתיה. תמיד באת ואמרת לנו כמה אתם צריכים-ואנחנו אומרים זה בסדר נסתדר ואתה מוציא חבילת שטרות ונותן לנו-שיהיה לכם-כך אמרת והוספת "ואולי גם שיהיה משהו לזלול" קחו עוד. בתקופות שהייתי צריך רכב למילואים או ללימודים תמיד אמרת תיקח לשבוע -אני אסתדר. ועבור זה קמת מוקדם והגעת מאוחר לעבודה- עשית הכל שיהיה לנו את כל מה שאנו צריכים ואף הרבה מעבר לכך.
אבא היית מלא באור של שמחה, פשוט יהודי כ"כ מיוחד, כ"כ טוב כ"כ עמוק בורח מהכבוד עובד ד' אמיתי, שמח ואוהב. רצת בימים ובלילות להביא פרנסה הביתה עוד מתקופת העסק בבית מסחר לטבק וגם לאחריו בהנהלת חשבונות עד גיל 70 נסעת יום -יום לעבודה בבית שאן בכוחות -על באוטובוסים גם כשהלכת עם מקל והתמודדת עם הפרקינסון -כי זו המציאות וזה מה שצריך לעשות. החינוך שלך היה כ"כ בנועם ובלב גדול. לא כעסת עלינו ולא ביקרת אותנו רק נתת מהלב הגדול שלך ממש כמו הצדיקים הטהורים שלא קובלים על הרשעה אלא רק מוסיפים צדק וטוב. שנותיך לא היו פשוטות כבר מגיל צעיר התייתמת משני הוריך ומאחותך עדית. מאוחר יותר מאחותך השנייה מרים. כך שרוב חייך היית יתום. כ"כ שמרת על צוואת אביך לעבוד בעסק שהקים, לשמור על ימי הזיכרון ורצת לבית העלמין פעמים רבות לימי זיכרון של כל משפחתך המורחבת... עברת קשיים רבים בעסק, במיוחד עם המשפחה המורכבת שלא תמיד נהגו אתך ביושר ואתה המשכת על אף הכל. שום דבר לא שבר אותך את הכל קיבלת באהבה. נאבקת בשנים האחרונות במחלת הפרקינסון יחד עם קשיים ומחלות במקומות שונים בגוף. אושפזת פעמים רבות בבתי חולים ובשיקום ושוב נפלת בבית מס פעמים נחבלת פעמים רבות והמשכת. קיבלת הכל באהבה, ללא תלונות ונלחמת כי אתה אוהב טוב ואוהב חיים. חשבנו אבא שכמו שהתגברת תמיד על כל קושי גם עכשיו תתגבר הועברת ביום ה האחרון מהשיקום לבית חולים עקב דלקת ראות שהתפתחה לזיהום בגוף נשמת בכבדות ,נלחמת. נלחמנו אתך היינו לצידך ליווינו אותך כמה שיכולנו ובכל כוחנו. אבא אני רוצה לבקש סליחה על כל השנים שאולי לא מספיק כיבדתי אותך לא מספיק התקשרתי. וח"ו אם פגעתי. כאן המקום להזכיר ולהעריך את תמיכתה הרבה של אמא בך בכל השנים בכל העניינים היא דאגה לך ורצה לכל קום אפשרי לא ישנה בלילות ולא זזה ממך רק כדי שתוכל להמשיך וזה מה שהחזיק אותך. על כל אדם נפטר אומרים קדיש שמעלה אותו מעולם לעולם בפשטות הרעיון יהיה גדול וקדוש שמו הגדול של בורא העולם . זו בעצם הבעת הסכמה עם הקב"ה המנהל את העולם. הכרה שכל פעולה מגיעה מלמעלה היא טובה, גם אם בפועל מדובר באבל ואובדן. אך מה משמעות הקדיש והקשר לפטירה ? מסביר ש"י עגנון מלך בשר ודם מוציא חילותיו ספק חשובים בעיניו ספק אוהבם אבל חילותיו של הקבה כלאחד שנחסר הוא פגיעה בלגינו של מלך לפיכך אנו אומרים אחר כל מת בישראל יתגדל ויתקדש שמיה רבה יגדל כח השם ויתקדש ותראה מלכותו ולא יתמעט ממנה חס ושלום. ונתפלל עליו ועלינו כביכול יתגדל ויתקדש שמיה רבה. כל בריה שברא הקבה בעולמו יש לה תפקיד וכשהיא חסרה -אז משהו חסר בעולם ואנו מבקשים יתגדל ויתקדש שמיה רבה. ת"ר משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשין בבת קול פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריה ביריחו ונתנה עליהם בת קול מן השמים יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה )כמשה רבינו( אלא שאין דורו זכאי לכך נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו תלמידו של עזרא -28-
אבא "הי חסיד הי ענו" ענווה וחסידות יחד זה אתה . אתה אדם יקר ,יהודי תמים ושלם, אבא טוב שכולך טוב זריז במלאכת קונו וחבר אתה לכל יראת שמים ומידות טובות. אבא מי יכול להשלים חסרונך! ומסיים המזמור "עשה אלה לא ימוט לעולם" או המלבי"ם "כי ישב עולם לפני אלוהים וחסד ואמת ינצרוהו" זה אתה אבא בטוחים אנו כי לאחר כל הייסורים שעברת וקבלתם באהבה ובמיוחד האדם שהיית- מקומך גבוה בגן עדן. פירותיך ופרי עמלך והשקעת שהשארת כאן- יעמדו לזכותך עם כל הדברים שעוד נעשה ונלמד לעילוי נשמתך אבא בילדותי בכל מקום שבאתי בעסק ובשכונה קראו לי "הבן של יהושע" - אני עומד כאן אבא ואומר אני הבן של יהושע האבא והאדם היקר מכל ואני אמשיך עד 120 ללכת בדרכך והלוואי ואזכה להיות "הבן של יהושע" ללכת במידותיך וביראת השמיים שלך. ידעו כולם כי דורינו צריך אנשים כמוך. חינכת משפחה לתפארת כי חיית את מי שאתה בטוב ובצנעה בשמחה ובאהבה .עולם החומר אף פעם לא עניין אותך לא הבגדים ולא סרטים ולא בילויים ולא קניות- היית אדם של רוח, ספר וצדקות עם כל אדם. מעולם לא הוצאת מפיך מילה רעה על מישהו. עוד רבות המילים עליך אבא ועוד נאמר אך צריך לסיים ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מן המת אל יאמר לו 'לך לשלום' אלא 'לך בשלום', שנאמר 'ואתה תבוא אל אבותיך בשלום' )בבלי ברכות סד ע"א ועוד(. לך לשלום אבא תפגוש את הוריך ומשפחתך האהובה תעמוד לפני הקב"ה תבקש רחמים ובשורות טובות על משפחתך על אמא ילדיך ונכדיך ונינך ועל עמ"י שלא יהיו מחלוקות וירבה בו השלום שזו הייתה מידתך. שישלח לנו הקב"ה נחמה ולעמו ישראל. ותעמוד לגורלך לקץ הימים ותדע כי תהיה תמיד בליבנו. תהיה נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים. -29-
הספד בתיה: אבא יקר שלנו , הלב כואב ודואב ממאן להאמין... נולדת בחיפה להוריך שברחו מגרמניה . אביך סבא יעקב אליעזר ז"ל היה ממקימי בית הכנסת ברחוב רבי עקיבא בשכונת הדר בחיפה . התייתמת מהוריך שכה אהבת בגיל צעיר , קובי קרוי על שם אביך ואני קרויה על שם אמך בתיה בלה הרבה דברים אפשר לספר עליך אבא על הנשמה הגדולה שהיית על אבא שלנו הצדיק שהיה איש אמונה על חבר אמת על איש צנוע שפיו ולבו שווים , איש משכיל ונבון איש עמל ובראש ובראשונה איש משפחה. תמיד דאגת לנו הילדים ולאימא. היית סבא מקסים לנכדים וגם לנינים... לא הכרת את המילה קשה .עבורנו אף פעם לא היה קשה לך שום דבר. כל כך שמחת בכל הצלחה שלנו וכל דבר שראית שמצער אותנו היית מחזק ומעודד אותנו ואומר שתמיד צריך להיות שמחים – מוכרחים להיות שמח היית שר... ועכשיו אבא שאתה לא כאן ואנחנו נזכרים ובוכים... כל מה שהיינו צריכים - דאגת להעניק לנו ותמיד חשבת מה עוד . היית שואל אותי את צריכה כסף כמה? וכשהייתי אומרת לך היית משלש ואף יותר את הסכום. שיהיה לך היית אומר... היית קם בארבע בבוקר נוסע לרב יהורם אברג'יל זצ"ל לקבל ברכות על המשפחה בנתיבות וחוזר לעבודה וממשיך כרגיל למדנו ממך מהו כח רצון, חריצות ועבודה קשה .עבדת קשה והיית לומד תורה בערבים. בביתנו התקיים שיעור של חבורת לומדים עם הרב טישלר מידי שבוע. היית חזן בתפילות ימים נוראים בבית הכנסת ואף קראת בתורה. אני זוכרת אותך יושב ומכין את הקריאה בתורה שתהיה מדויקת ונכונה . כח הרצון שלך אפיין אותך עד יומך האחרון . השנים האחרונות היו קשות מאוד לך אבא והיו גם לנו קשות . מאיש עצמאי שרץ והולך לכל מקום הפכת להיות תלותי . לא התייאשת ונלחמת למרות הכל. גם באשפוז האחרון שלך בשיקום ראיתי כמה קשה לך וכמה אתה מתאמץ ומנסה להתקדם. אני רוצה לבקש ממך סליחה אבא'לה שלנו שלא תמיד הבנו והיינו קשובים ורגישים למצבך ולמה שאתה צריך . גם לנו היה מאוד קשה לראות אותך הולך ומידרדר וסובל. אני רוצה להודות לאימא על הטיפול המסור שהעניקה לך . עכשיו אבא כשאתה שם למעלה במקום של צדיקים תשמור עלינו מלמעלה כמו ששמרת עלינו מלמטה . נשתדל כאן למטה להמשיך את דרכך ולהרבות בטוב. תהיה מליץ יושר לאימא לכל המשפחה ולעם ישראל נוח בשלום על משכבך ותעמוד לגורלך לקץ הימים -30-
הספד קובי אבא יקר ואהוב, כל מה שאני הוא בזכותך, בזכות פועלך, העין הטובה שלך, האהבה ללא תנאי. תמיד ראית את הטוב באופן הכי נקי שיש, לא הייתה בך טיפת ביקורת על איש- ממש לא נגע בך. אתה נקי מזה. ראית רק את הטוב של האנשים, איש טהור מלא טוב. מלא שמחת חיים, מסתכל תמיד את מה שיש. "ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיני ולא הלכת בגדולות ונפלאות ממני", עניו, צנוע ושמח. כזה היית. הרב קרליבך אמר שכל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו. כזה היית בשבילי עד היום- זכיתי בך אבא יקר. שלי, שלך הוא. עולמך מלא בתפילות, קראת תהילים כל הזמן, הלכת לשיעורי תורה, התמלאת מעולם בית הכנסת ומנוסחי התפילות. שמחת ב"נוסח" התפילה המיוחד שלך. כל השנים קראת בתורה כל שבת בבית הכנסת "היכל אליעזר" בחיפה. לאורך השנים, הלכת לרב יורם אברג'יל ולרבי דוד אבוחצירא , באופן קבוע, התייעצת ובקשת ברכות עבור כל המשפחה. מיד ששמעת שמשהו קטן לא כשורה, נסעת לנתיבות ולנהריה והיית חוזר מלא ברכות כרימון . מתקשר שמח, מלא תקווה ומסרת לכולם את הברכות. שליח של ברכות, שליח של תקווה, אדם של תפילות, ואהבה ללא שום תנאי. תמיד הרגשתי מבורך ותפילותיך תמיד נטעו בי ביטחון. התפללת וברכתך אותנו מתוך שמחה- "מוכרחים להיות שמח" אמרת. הכל היה פנימי, אמיתי, בלי "מניארות", בלי כבוד- אהבה ללא תנאי ושמחה. וגם, הרבה הומור וצחוקים שעשינו יחד, בהשתובבויות לרוב, שיצרו הוואי משותף שהוא רק שלנו כל שנה בערב יום כיפור ברכת אותי את ברכת הבנים- רגע של התרגשות בחיל ורעדה בבית- הקפדנו על זה. ידעתי מאז שאני ילד שזה הרגע שאבא ברעדה- יום הדין הגיע. בכית באמת, השתנקת. התפללת עלינו ובכיתי יחד איתך כל שנה - "ישימך כאפרים וכמנשה. יאר ה' פניו אליך.. יהי רצון לפני אבינו שבשמים שיתן אהבתו ויראתו...יתן לך בנים ובנות צדיקים וצדקניות.. ותכתב ותחתם לחים טובים".. השתנקת מדמעות ואיחלת כתיבה וחתימה טובה, בחיבוק וחיוך . שליח של ברכות, של תקווה של אמונה, אנרגיה טובה. תמיד ספר התהילים היה לידך פתוח. גם על מיטת בית החולים עת בעת לכתך מאיתנו אבל על עצמך? אבא, יש משהוא שאתה צריך? אבא, מה בקשת מהרב עליך? "אני לא צריך כלום" ענית. "שיהיה לכם טוב זה מה שאני רוצה". תמיד אמרת: "הילדים שלי - זה חלקי מכל עמלי" התגאית בנו, שמחת בנו, לימדת זכות על כל ילד. שמחת על כל מחווה או שמישהו בא. מה שהצלחנו לעשות זה היה טוב, זה מילא אותך. ממש. לשמוח באמת ממה שיש.
"קוביל'ה, אתה רק אומר לי שלום ואני יודע איך אתה מרגיש ומה עובר עליך, אני שומע את זה בקול שלך". לאורך השנים, לא משנה איפה : ירוחם, באר שבע ירושלים. "קובילה, רוצה שאגיע? אביא לך גביניות ומשהו טוב?" ... המרחקים לא היו בכלל שיקול, קופצים לאוטו אפילו ב-00:2 בלילה. באשפוז האחרון, לפני כמה שבועות כשבאתי לבית חולים לשבת. בבית חולים רמב"ם אמרת לי: "קוביל'ה תמסור ליערה כל הכבוד שהיא עם הילדים השבת". לפני חודשיים בתוך כל הנפילות בבית ידעת על אתגר משפחתי שהיה לנו. "קוביל'ה- אני כואב את זה גם - שמור על קור רוח". תמיד ראית אותנו, את האחר, אפילו במקום הנמוך ביותר. העיניים הטובות שלך, עד הרגעים האחרונים שהייתי ליד המיטה שלך, שסבלת מאוד ומתוך כל הסבל שלך, ראיתי העיניים שלף, טובות, חומלות. לקחת את היד שלי ונשקת, לחשת לי בכינוי חיבה. הנוכחות שלך אבא בעולם בשבילי היא יותר מכל המילים ובטח יותר מכל המעשים. הנוכחות שלך בחיים שלי מרפאת, חומלת, טובה. את זה הרגשתי עד הרגע האחרון. התעקשת לעבוד ולהישאר בשוק העבודה. תמיד אמרת: "אותי יוציאו באלונקה מתוך העבודה, מה זה פנסיה? הכי בריא זה לעבוד, להפעיל את הראש". בגיל 60 כשמצאת עבודה שרצית שהייתה בבית שאן, כאשר אתה ואמא גרתם באחוזה שבחיפה. כל יום קמת בחמש בבוקר נסעת באוטובוס להדר בחיפה ומשם לקחת מוניות שירות לבית שאן וחזרת לבית ב- 00:19 .בסוף יום עוד נסעת לבקר אותנו במרכז הארץ וירושלים. לחריצות שלך לא היה גבול. תמיד, לא משנה מה, תמיד אתה נמצא שם ולא משנה מתי תחזור הבייתה מהעבודה. והנדיבות ללא תנאי, "מה אתה צריך קוביל'ה? 500-400 ..?₪ קח" ותחבת שטרות ביד.. "את האוטו אתה צריך? בסדר קח חודש- חודשיים אני אסתדר". לא, אבא מה איתך? "אני אסתדר, יש אוטובוסים הכל בסדר". גדלנו על סיפור כיבוד ההורים שהיה לך להוריך. התייתמת מהם בגיל צעיר מאמך קודם ואז מאביך. כשהתחתנתם- התגוררתם אצל אביך כדי שלא יהיה לבד. ספרת לנו שהבאת לו את הנטלה לנטילת הידיים למקום מושבו בשולחן השבת. וכמובן ההסכמה שלך להמשיך את העסק של אביך שנפטר. אני זוכר את השיחה הזאת שלנו בממילא ירושלים לפני 10 שנים שסיפרת שהיד שלך החלה לרעוד, הפרקינסון ומאז... כמה התמודדויות עברנו, עוד מערכת נפלה: השיווי משקל, שמיעה, דיבור, לב ועוד ועוד. אבדן אחרי אבדן. ובכל שלב חשבנו שהגענו כבר לקשה מכל.. ואז עוד נפילה.. ובעצם מגלים שאנו בכלל בהתמודדות חדשה וקשה יותר. ובשבוע האחרון אבדת את הקול ואז הבליעה. וההבנה שאולי הראש נפגע. ההידרדרות הייתה בלתי נסבלת ולא נבלמה. -32-
לאורך כל הדרך רצית טיפולים, לא התלוננת, שיתפת פעולה עם כל טיפול שהוצע לך. . . חזרת הבייתה מאשפוז ושוב נפילות. "שבע ייפול צדיק וקם", ממש כך. בקשת שיקום, בקשת ללכת לבד, בקשת עוד טיפולים בכל תחום להיות עצמאי. אתה בדרגה מעל ההתנהלות פה בעולם . אתה איש של אמונה עשיה ותפילה. היו לך חיים מלאי התמודדויות ואתגרים- חיים לא פשוטים בהרבה מובנים. התייתמת מהוריך בגיל מאוד צעיר. אחותך הבכורה לא גרה בארץ. והאחות השניה נפטרה מפוליו במגפה לפני לידתך. התמודדת עם כל לבד. הלכנו יחד לפני כמה שנים לסיור קברים אותם פקדת כל שנה בחודש אלול . חווינו את עצמת הבדידות . לבדך פקדת את הקברים בערבי הימים הנוראים. ותמיד חזרת אלינו למשפחה מלא אמונה. . היית תמיד מרים את ידך באוויר עם אגרוף קמוץ ואומר על כל התמודדות : "ממשיכים...". נלחמת על המשפחה- העדפת שלום על פני צדק במשפחה שלך- אתה אוהב שלום ורודף שלום- שנאת את המחלוקת, כאבת מאוד כשעלתה מחלוקת, אתה מצדך וויתרת על הכל בשביל הביחד והצלחת בזה. נקראתי על שם אביך. יעקב אליעזר והיה לי זה לזכות גדולה. חגגנו אצלנו בתקוע את חג הפסח כל המשפחה בזכות יערה וההתגייסות של כולם. הגעת מהשיקום מאמבולנס אלינו- אמת מה נהדר היה מראה שלך נכנס בבית שלנו. אז, ערכת סדר- פתאום אבא שלנו מקדש על היין בבהירות...הקראת את ההגדה. עטפנו אותך אבא יקר ואהוב, כמו שאתה ראוי לו. הנס שזכינו להיות כולם יחד בליל הסדר וגם ששמענו אותך מדבר באופן ניסי, צוחק איתנו ונהנה מהילדים והנכדים. זה הכבוד המגיע לך. זה היה מפגש כבוד עבורך אבא יקר אבדן הקול ואבדן הבליעה של השבוע האחרון היה כבר יותר מדי. ואז הגיע ה'סבסיס' שהביא אותנו למיון ופגיעת המערכות. ומיום חמישי אבא- אם אין מילים אז התחלתי לשיר לך ניגונים ומגינות שאהבת. שרנו "כל מקדש שביעי" ששרו בבית אביך, שרנו" מזמור לדוד" של סעודה שלישית, "לכו נרננה", עשינו קידוש בשבת, שאתה החזקת את הכוס, שרנו על מיטתך ניגונים חסידיים, מנגנות תפילה, שכל כך אהבת. ראינו שעצמת עיניים ונרדמת...המדדים היו טובים. עד שפתאום כמה שעות אחרי הכל עלה והייתה ההחייאה. נרדמת אחרי שירת תפילת שחרית של ראש השנה ב"מלך". עטפנו אותך אבא יקר מתוך כבוד עצום, אהבה ענקית, נרדמת והלכת מאיתנו עטוף בנו. היית מליץ יושר עלינו בחיים אבא יקר- לא היה מליץ יושר גדול ממך עלינו - אני יודע שמקום של כבוד שמור לך. איש גדול הלך היום, צנוע, עניו, מלא אהבת אדם ושמחת ה', "שראה מעלת חברו ולא חסרונן". שמור עלינו אבא יקר ואהוב באשר אתה, אתה תחסר לי מאוד, נקודה של אור נעלמה לי היום. אמשיך אותך אבא יקר, אתה איתי בלב, זכינו בך.
השִ בְ עָ ה השבעה של אבא התקיימה בבבית בו גדלנו בחיפה . לא ידענו כיצד הדבר ייעשה מבחינת המניינים בתפילות , שהרי במהלך השנים אבא נאלץ ללכת פחות לבית הכנסת ורבים מהקהילה הדתית כבר עזבו את חיפה . בפועל קרה לנו נס גדול . היו מניינים בכל הימים והתפילות .חברי ילדות שלנו יחד עם חברים מקהילת אחוזה, שמאוד התאמצו והגיעו לשבעה. אפילו הרב שמואל אליהו הגיע לבקר בשבעה ולכבד את אבא . בעיננו זוהי זכות גדולה של אבא שכ"כ אנשים באו לכבד אותו. -34-
לא נתפס שאנחנו כבר שנה ללא סבא, כל כך מהר עברה שנה מאז ליל הסדר האחרון שזכינו לעשות ביחד ולהיפרד בפעם האחרונה. וכמה זה סמלי, הרי ליל הסדר זה לילה שכולו סבא: מהנוסח המיוחד, ההצגות, המנגינות המיוחדות, 'ארבע אמהות שלושה אבות' ו'דזבין אבא בתרי זוזי', מדהים איך סבא הוביל את הסדר וגרם לנו הנכדים לחוות אותו. סבא היה אדם מיוחד, אפשר לקחת ממנו הרבה דברים, נתמקד בשלוש נקודות מרכזיות. שמחה- סבא היה אדם שמח, כל הזמן עם חיוך, משרה אווירה טובה ושמחה. אף פעם לא ראינו אותו כועס. השמחה פרצה ממנו ולא כמשהו חיצוני, ממש היה אפשר להרגיש איך השמחה נובעת מתוכו. השמחה היתה מלווה תמיד באופטימיות, בראיית הטוב שבמציאות, בחצי הכוסות המלאה. גם בזמנים שסבא כבר לא היה בריא והיו הרבה סיבות לא לשמוח, סבא תמיד חיפש את הדברים הטובים שקיימים, בחר לשמוח במשפחה שהקים, אמר איזה בדיחה להרים את האווירה, את השמחה וראיית הטוב לא היה אפשר לקחת ממנו. הכרת הטוב- באחד מימי ההולדת של סבתא שהתקיים בביתנו סבא עולה לדבר ]כמו בכל אירוע משפחתי אין מצב שסבא לא יכין משהו להגיד...[, ובתוך הדברים אומר סבא לסבתא 'זכרתי לך חסד נעורייך' אני עוד זוכר איך בתחילת שנות הנישואים שלנו הסכמת לגור ברחוב עקיבא, קרוב להורים שלי, אני עוד זוכר ומודה על זה. עלי זה הותיר רושם גדול. בכזאת פשטות סבא מודה על משהו שקרה לפני עשרות שנים אבל סבא עוד זוכר, כי כזה היה סבא איש של הכרת הטוב, שחי בנועם עם כולם, לא חושב על עצמו אלא על האחר, מכבד כל אדם ומעולם לא נכנס למריבה. כאשר הייתי מתקשר ביום שישי, לא מספיק לצערי, סבא תמיד היה פותח בקריאת שמחה, מתעניין ובסוף תמיד אומר 'תודה רבה שהתקשרת', אפילו על הדבר הפשוט הזה סבא הוקיר תודה, וזה חזר על עצמו עם כל הנכדים. באופן כללי סבא היה דוגמא במידות הטובות שלו, בשבעה הרבה אנשים ספרו איך סבא היה מאיר פנים לכל אחד, עוזר במה שיכול, עושה תמיד הכל מתוך אמת ויושר וכמובן הכל בשמחה. דבקות בתלמידי חכמים- עוד מילדות שמענו תמיד על הסיפורים על סבא שקם לפנות בוקר ונוסע לרב יורם לנתיבות לשאול שאלה, להתברך, לפני חגים, או בכל מיני הזדמנויות. גם לבנים של הרב יורם סבא המשיך לסוע, וכמו כן היה לסבא קשר גם עם הרב דוד אבוחצירא, ובאופן כללי סבא הוקיר וכיבד מאוד תלמידי חכמים. הדבקות שהייתה לסבא בתלמידי חכמים היא משהו מיוחד. הרב יורם מצידו החזיר אהבה לסבא ומאוד אהב אותו. זכיתי בזכות סבא שהרב יורם היה הסנדק שלי. נסיים בתפילה שנזכה להמשיך את סבא, ללכת בדרכיו הטובים ולהעביר את כל מה שקבלנו ממנו לדורות הבאים. ונזכה לשמוח איתו בתחיית המתים בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. דברים לזכרו של סבא יהושע מהנכד יאיר הלפרין: -35-
סבא יהושע, שמעתי בשם הרב יצחק שפירא שליט"א: "פעם האנשים הפשוטים היו מספרים סיפורים על הצדיקים, היום הצדיקים מספרים על האנשים הפשוטים". סבא היה יהודי פשוט, אך רבים סיפורי הצדיקים שאפשר לספר אליו. אין תפקידי לכתוב על אישיותו מידותיו והליכותיו אלא אשתדל להעביר את נקודת המבט שלי כנכד. במהלך השנה עלו בראשי זיכרונות וחוויות שהיו לי עם סבא ואספר על שניים מהם שנחרטו בי עמוק. סבא היה יהודי חי שהיהדות והתורה היו קשורות בכל נימי נפשו, ודבר זה התבטא בכמה עניינים. אני לא אשכח את הלב של סבא. שהופיע בשיא התרגשותו אבל בשקט לא בקול, השתדל שאף אחד לא ישים לב. כשמו כן הוא ממש כמו יהושע בן נון שהגיע בשקט מוקדם בבוקר לסדר את ספסלי בית המדרש בלי שאף אחד יראה כמובא במדרש )במדבר רבה פינחס יד כז(. ליל התקדש חג, הלילה הקדוש שזכינו במהלך השנים להסב על שולחנו של סבא. סבא תמיד העביר את הסדר בצורה מיוחדת ושמחה גדולה, מתוך חיבור עמוק לכולם ובמיוחד לנכדים, מהכלב שמירה ששמר על האפיקומן עד השירים ששר איתנו במהלך השולחן . אבל הדבר שנחרט הכי עמוק, זה הרגש של סבא, כמו שהתחלתי מקודם, היו זמנים בליל הסדר שהיה אפשר לראות את סבא מסתכל על כולם, ופשוט מזיל דמעות של התרגשות בלי שישימו לב, אבל לי זה זכור טוב. ככה גם בחנוכה, החגים האלה זה הזמנים שזכינו יותר לראותו, אבל זה בא רק ללמד על הכלל. עוד נקודה שרציתי לציין, זה הענווה של סבא, סבא לא ידע מה זה כבוד, הוא פשוט התבטל לת"ח, והתמונה הכי חזקה שיש לי מהחתונה עם סבא זה שהוא ניגש להתברך מאחד האדמו"רים שהגיעו לחתונה, ורואים את הכבוד שסבא רוכש לכל דמות של תורה, כבוד אמיתי של "את ה' אלוקיך תירא" דורשים חז"ל לרבות תלמידי חכמים, דבקות בהם זה דבקות בה'. והענווה הזאת הלכה לעוד הרבה מקומות, הוא לא חשב שמגיע לו כלום, כמו שהזכרנו עד כדי שבטלפון שהייתי מדבר איתו לפני שבת קודש הוא שהוא כ"כ התרגש לשמוע את כל הנכדים כאילו משהו לא רגיל קורה כאן. תמיד בסוף השיחה הוא היה אומר "תודה שהתקשרת" ומהקול של סבא היה אפשר לשמוע שהוא אומר את זה באמת, במין הכרת הטוב לא מובנת. זכינו, ונולד לנו בן זכר לאחר 10 חודשים משבת קודש כ"ד ניסן תשפ"ג, יום פטירתו של סבא. והרגשנו קשר לסבא בכל התהליך הזה, החל מזה שבאמת סבא פעל מלמעלה ישר לאחר פטירתו, וכלה בכך שסבא נפטר בליל שבת קודש וישראל יהושע נולד בליל שבת קודש. הרגשנו זכות גדולה לקרוא לבננו בשם של הסבא הכ"כ מיוחד שהיה לנו. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, ושנזכה להמשיך ללכת בדרכיך. עמיחי דברים לזכרו של סבא יהושע מהנכד עמיחי הלפרין: -36-
סבא יהושע היקר! עכשיו לאחר שנה מפטירתך אשמח להעלות נקודה קטנה לדמותך שכל מי שהכיר אותך יכול להגיד אותה. מתוך אינספור נקודות מתוך אישיותך המיוחדת... סבא היה יהודי פשוט כזה שלא מחצין כלפי חוץ אלא עניו שהולך ביושר שלו ובצדקות שלו הוא אף פעם לא חיפש את הכבוד... תמיד שהתקשרתי אליו ביום שישי הוא כל כך שמח שהתקשרתי ודיבר איתי והתעניין בי ואיך בישיבה ואיך במתמטיקה וגמרא וכו' שיחה ארוכה עם שאלות כל כך פשוטות אבל מתוך התעניינות עמוקה שלו בי הוא פשוט שמח שהתקשרתי בלי תלונות ובלי "תתקשר יותר", בשמחה כזאת פשוטה הוא שמח על כל ביקור וכל שיחת טלפון אף פעם בלי תלונות תמיד מתוך אהבה ושמחה... "ובחרת בחיים": סבא היה תמיד שמח מאוד ומלא חיות גם ברגעים קשים לא ראית אותו בלי חיוך על הפנים... סבא שר תמיד בכל החגים הרבה שירים.. הוא שר כל סוכות את השיר "ושמחת בחגך" לסבא לקראת סוף חייו לא היו חיים קלים אבל הוא האמין בשמחה, לשמוח במה שיש לו במשפחה שמסביבו לשמוח בחיים שה' נתן לו! שהגענו אליו חודש לפני שהוא נלקח לבית עולמו, לבקר אותו בבית חולים שהוא היה במצב לא פשוט, הוא היה עם חיוך גדול על הפנים ושמחה גדולה הוא שר לנו, סיפר לנו בדיחות כמנהגו התעניין בשלומנו עם הרבה שאלות, והוקיר תודה גדולה שהגענו לבקר אותו... למרות שזה ברור מאליו... תמיד תמיד בפשטות מיוחדת רק של סבא יהושע, תמיד הוא נתן לך תחושה טובה... אז זה נקודה קטנה מתוך המון נקודות באישיותך המיוחדת אדם צדיק ישר ועניו שבוחר בחיים מתוך אמונה גדולה! בעז"ה שתהיה מליץ יושר על כל המשפחה ועל כל עם ישראל! תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. יונתן דברים לזכרו של סבא יהושע מהנכד יונתן הלפרין: -37-
"כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו" )שבת ק"ה( מהו אדם כשר? מהי ההגדרה? והרי כל יהודי הינו יהודי יקר. הרב קוק מגדיר "אדם כשר"- אדם כשר מישראל הינו אדם ששם את התורה כמרכז חייו. הוא יודע שכל ענייננו בעולם הוא להופיע את דבר ה', לחיות את דבר ה', ללמוד תורה, ללמד תורה, לקיים מצוות. להוריד דמעות על אדם כשר זה להבין איזה חיסרון גדול יש לנו. כמה אנו מצטערים על כך שאדם כשר עזב אותנו, והצער הזה עצמו הוא זה שבונה את המשך התורה באומה. הקב"ה סופר את הדמעות האלו ומניח אותם בבית גנזיו. "בית גנזיו" זה המקום ששם המשך הדורות ונצחיות האומה הולכת ומתקדמת, הולכת ומתפתחת, מאותן הדמעות ומאותו הצער על החיסרון שאנו מרגישים על אדם כשר שנפטר. סבא יהושע, הרבה דמעות הורדנו ומורידים מאז לכתך. היית אדם כשר. אדם שהתורה במרכז חייו בכל דבר, בעבודה, במשפחה ובכל תחום. החיסרון של סבא מלווה אותנו כל הזמן, כשהיינו מגיעים כל שנה לקייטנת סבא וסבתא, להיות ביחד כמה ימים בחופש הגדול היינו יורדים מהרכבת ישר לים. זכור לי את סבא ואת סבתא מגיעים עם שקיות מלאות כל טוב ובעוד שכולנו היינו יושבים סבא לא נח לרגע וכששאלנו סבא, למה אתה לא יושב? בוא תנוח קצת, אמא כל הזמן הייתה אומרת לנו הוא לא מסוגל לשבת לרגע כל הזמן להמשיך לעשות, לפעול. כשהיינו מגיעים אליכם הביתה תמיד כבר כשהייתה נפתחת המעלית בבניין, הדלת הייתה פתוחה וסבא עם כובע מיוחד או שיר או פשוט עם החיוך הענק והעיניים הטובות מקבל אותנו בברכה ובשמחה אין סופית. שבתות, חגים זה היה משהו מיוחד בכל שבת חיכינו לפופסי בופסי הקטנה שתגיע ושיא ליל הסדר היה כל שנה ה"ואפילו" של סבא. זכיתי להיות עם סבא בביה"ח רמב"ם כמה שבועות לפני פטירתו. במהלך היום אמרתי בטעות, חצי בצחוק שאני קצת עייף וסבא במשך שעה וחצי בזמן שכבר היה לו קשה מאוד לדבר מספר לי על העבודה בבית שאן ועל כמה שהיה נוסע ובכל זאת לא היה עייף כי כשהאדם עייף זה אומר שלא טוב לו. וממשיך למרות הקושי ושואל אם טוב לי בישיבה ואם טוב לנו בבית. לרגע לא הפסיק לחשוב עלינו. שנזכה ללכת בדרכיו ולהיות ראויים להמשיך את פועלו. "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים" נעם דברים לזכרו של סבא יהושע מהנכד נעם לרר : -38-
מהנכדה תהילה פרנס: לא להאמין שכבר כמעט עברה שנה בלעדיך סבא יקר. אני זוכרת את חיוכך החם, עיניך הטובות והשמחה שתמיד הייתה על פניך. בביקורנו בביתכם בחיפה תמיד היינו מתקבלים בצהלות שמחה ושירים. אהבת לשחק איתנו ולרקוד ריקודים מצחיקים. תמיד כשהגענו הראית לנו את כל הדברים שקנית במיוחד בשבילנו, המעדנים שאנחנו אוהבים, החטיפים המיוחדים ועוד... תמיד גרמת לנו להרגיש רצויים ואהובים. אני זוכרת שבאחת הפעמים בחיפה ראיתי אותך עושה סודוקו בעיתון וכל כך שמחת ללמד אותי איך לשחק. כשבגרנו בכל שיחה היית שואל לשלומנו ותמיד מסיים באמירה אופטימית וביטחון בה'. השמחה והאופטימיות הזאת חסרה לנו מאוד ואני מאמינה שאתה מסתכל עלינו מלמעלה וממשיך לעודד אותנו ולהגיד שהכל לטובה, במיוחד בתקופה כזאת. מתגעגעים ואוהבים דברים לזכרו של סבא יהושע -39-
יהושוע גיסנו האהוב והיקר, "הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך " )מיכה ו' ח'( כן, יהושוע. זו הייתה תכלית חייך. כך היית!!! 30 יום חלפו מאז נלקחת מאיתנו, במהלך הימים עולות, תמונות, עולים זיכרונות נשכחים ,שנצרנו בליבנו כ 50 שנה. בתור חתן צעיר היית מגיע בכל יום שישי בצהריים לכלתך הצעירה במכונית lark תכלת תופעה נדירה לימים ההם, כמעט המכונית היחידה ברחוב ברק, וידיך מלאות בזר פרחים ,שקיות פיצוחים ושוקולדים מסוגים ומינים שונים ואנו האחיות מתענגות "כמוצא שלל רב" עולה בפנינו התמונה בה אתה, בחור צעיר ונמרץ ב" טבק האוז" נותן שירות בזריזות ובמאור פנים ללקוחות המרוצים עם מוסר עבודה גבוה מדבר גרמנית רהוטה ומכבד את כל הסובבים היית דוגמא לקיום מצוות "כיבוד אב ואם" . ליווית את אביך יעקב אליעזר ז"ל כשותף בחנות ובחיי המשפחה האישיים, אביך היה חלק מהמשפחה בביתכם גם כשנולדו ליאור ובתיה. שימשת כשליח ציבור בבית הכנסת ובעל קורא בשבתות, מדבר ומברך בשכל טוב וטוב טעם בכל השמחות המשפחתיות. יהושוע ,עבורנו היית סמל ודוגמא לערכי נצח : אחריות, איש משפחה , אוהב את הבריות איש ספר , בעל יושר כפיים שמחת חיים ,טוב לב , חוש הומור , אופטימי, נאמנות וחריצות. היית בעל מסור למירי אשתך, בכל שיחת טלפון בינינו התחלת: גילה ,מה שלומך? המשכת לשתף למי מבני המשפחה אתה דואג. ורוצה לעזור... ומה עוד ניתן לעשות כדי להקל ולסייע? אב מסור לליאור מנחם, בתיה, ויעקב אליעזר , ציידת אותם הילדים באהבה עצומה, באמונה בצדקת הדרך, פק"ל כיס שבו רצון עז ,נחישות והתמדה. דרך דוגמה אישית, היית סבא נפלא לכל הנכדים והנינים. התנהלותך בתקופה בה חלית הייתה רצופת אומץ לב , נחישות ואמונה בקב"ה. כנראה שלא במקרה המילים מלחמה ומחלה דומות באותיותיהן והגבורה שגילית במלחמה במחלה הייתה מדהימה בעוצמתה ובנחישותה. לא הסכמת לוותר על הנהיגה גם כשכבר היתה סכנה ממשית לנהוג במצב בריאותך זה , הרצון לעצמאות ולחוסר תלות בזולת הינחו אותך לאורך כל הדרך , האמנת ברופאים וביכולת שיקומך ורפואתך לאחר כל אשפוז. כשנפלת קמת ועל כל הכאבים התגברת על מנת להישאר בבית, בחרת להמשיך באורח חיים רגיל, לעבוד עד כלות כוחותיך ,להיות שותף בקניות ובניהול הבית , לחגוג את כל השמחות במשפחה ,במלוא האופטימיות למרות הקשיים היומיומיים שניצבו והתרבו עד שהכניעו אותך. הלב נדם בשבת קודש, הלב האוהב השאיר לנו לב שותת ודואב. התזכור יהושוע את השנים הרבות, מלאות בשמחות משפחתיות ואפילו בתקופת הקורונה את אשתך ושלושת ילדיך טורחים ועמלים לכבודך. התזכור יהושוע את חג הפסח האחרון שכל משפחתך התכנסה בביתם של קובי ויערה לשמח אותך ולצרוב בך עוד רגעי שמחה ונחת. ננוחם שזכית לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות וממשיכי דרכך במצוות כיבוד הורים. נשא תפילה שתהיה מליץ יושר למשפחתך האוהבת והמסורה , לכל אוהביך ולכלל עם ישראל שנזכה כולנו לחיים טובים מלאי שמחה ונחת. שרה, צביה, גילה אייר תשפ"ג דברים לזכרו של יהושע – מהמשפחה האחיות של אמא: גילה , שרה וצביה -40-
דודה ובני דודים יקרים ואהובים, בהמשך לאתמול, דברים שחשוב לי שתדעו... מי היה דוד יהושע בשבילי דוד יהושע זה הדוד ששמח לפגוש את האחיינים שלו והתקרב אליהם והתחבר אליהם בקלות ללא דיסטנס, הכל בפשטות גמורה, בלי פוזה ובלי הסתכלות מגבוה. דוד יהושע זה הדוד הצוחק, המתבדח והשמח שמנסה להעלות חיוך וצחוק אצלנו האחיינים. דוד יהושע זה הדוד שהיה מקליל את האווירה גם כשהמבוגרים היו מאוד "רציניים". דוד יהושע זה "הרב אברג'יל" ואמונת חכמים. זה שמכניס את אבא לעסקי "הצדיקים". דוד יהושע זה הדוד שבשבתות אירוח, יוצא לפני הזמן לתפילה ל"אליהו הנביא", עוד כשאנחנו מתהפכים לצד השני. דוד יהושע זה שילוב של ייקה מוקפד עם הגייה חותכת, וצחוק מתגלגל. דוד יהושע זה אחד שידע להיות בתפקיד ה"דוד" עד הסוף וקולו כבר חסר במשפחה. דוד יהושע נשאר אותו דוד עליז, שמח, צוחק ומאיר פנים, גם כשהגוף לא כל כך איפשר לו. הוא לא וויתר לגוף, כי דוד צריך להיות דוד. בסיום ההלוויה, כשניגשנו להתפלל מנחה, היה מוזר שלא חיכינו לדוד יהושע שתמיד היה מוכן עם סידור קטן ביד בפינה, ומוכן לעבודת ה' שבה הקפיד בבחינת "תמידין כסדרן". זכה דוד יהושע, להיות "בא בימים" ולהשאיר אחריו דור ישרים ושתילי זיתים. גם בזאת תתנחמו משפחה יקרה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. מן השמים תנוחמו. מי יתן שיתקיים בנו הכתוב: "ובלע המוות לנצח ומחה דמעה מעל כל פנים" -אריק כהן- דוד שוע אהוב, בכל אירוע הרמת את האווירה, נתת לכל אדם את ההרגשה שהוא פאר היצירה. התעניינת, שאלת, רצית תמיד להיות מעודכן, אם יש משהו חדש או על סתם הצלחה באיזה מבחן. פרגנת תמיד בכל הזדמנות, גם על דברים שקרו בטעות. לרוב היית עסוק בעזרת לזולת או באיזה לימוד, אך תמיד בסוף מצאתי את עצמי אתך באיזה ריקוד. דוד שוע שלנו, הדוד האהוב שתמיד ראית והראית לנו את הדברים הטובים והשמחים בחיים. בשבתות, בחגים, בשמחות, או בסתם אירועים פשוט גרמת לנו להעלות חיוך על הפנים. לא הבנו כמה אנחנו לא יודעים על חסדיך ומעשיך מעוררי ההשראה. אך תמיד זה התלווה בכך שלרב אברג'יל בשבילנו תהיה מוכן לצאת בכל שעה. היית לנו כנקודת אור על הר הכרמל, נקודה שתמיד שאפנו להגיע אליה. נלמד ממעלותיך וחסדיך ונחנך את ילדינו לאור דרכיך. שנזכה כולנו לחיות את חיינו כמו ששרת אתה את שירת חייך. אוהב ומתגעגע -ספי בורנשטיין- דברים לזכרו של יהושע – מהמשפחה אריק כהן: ספי בורנשטיין: -41-
אני מבקש לומר דברים, שיהא בהם כדי לתאר )בפני מי שלא זכה להכירך, כמוני( איזה אור גדול היית בחייך והכל בצניעות, בנועם וענווה. הכרתי אותך למעלה מ-60 שנה , תחילה היכרות שטחית ולאחר מכן מבחירה בחברות משפחתית , היית דמות מופלאה בעיניי. בצעירותנו מי שלא למד במסגרת חינוכית דתית המגינה עליו ועל אורח חייו, התקשה להיוותר שומר מצוות, על אחת כמה וכמה היקשה עליו השירות הצבאי. אתה היית דמות מיוחדת שעמה בתנאים קשים ביותר. נותרת שומר מצוות למהדרין והכל מתוך אמונה תמימה ובשילוב כיבוד הורים נאצל. הכרתי את הוריך, הורים חמים שהעניקו לך מכל טוב. אתה כיבדת אותם מתוך אהבה והכרת הטוב ללא תנאי. הקב"ה אומר לאברהם אבינו בניסיון האחרון: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" כיצד יכול הקב"ה לומר דבר כזה לאברהם אינו אחרי שעמד בניסיונות כה קשים והוכיח את אמונתו הצרופה בכל אחד מהם? אלא שזהו ניסיון מיוחד וכפול ומכופל!! לא רק שאברהם אבינו לא קיבל הבטחה כלשהי כפי שניתן לו בכל ניסיון וניסיון אם יקיים ויעמוד בניסיון, אלא הניסיון האחרון עומד בניגוד להבטחה שהבטיח לו שממנו ייוולד זרעו ויהיה ככוכבי השמיים לרוב? ואברהם לא היתריס ושאל וערער אלא כיבד ושתק!! כך אתה כיבדת את הוריך ללא תנאי!! אביך ז"ל הורה לך להמשיך ולעסוק בעסקי הטבק ואתה למרות שהבנת שדבר זה יחייב הפסקת לימודי ראיית חשבון שהיית על סף סיומם ואף כי עלול להיגרם לך נזק כספי, הבטחת וקיימת!!! זכורני שסיפרת לי זאת בעיניים כואבות ללא כל השגה, אלא שמילאת פיך מים ומעולם לא העלית השגה על בקשתו בבחינת "ויידום אהרון"!!! לזה ייקרא כיבוד הורים מצווה אותה קיימת בהידור. מהיכרותנו רבת השנים למדתי להעריך את היותך ממש עבד לאמונת הצדיקים שבך, היית אבק לרגליהם והם כיבדו אותך והעריכו את ריצתך לשיעורי תורה . ואם לנסות להעריך את מידותיך על פח שאלתו של ר' יוחנן בן זכאי את חמשת תלמידיו במסכת אבות : איזו מידה טובה שיבור לו האדם ? אתה בעל המידה של רבי אלעזר בן ערך , הנעלה שבמידות הכוללת את הטובה והבסיסית לכל והיא טוב הלב, צניעות וענווה , מן הנעלבים ולא מן העולבים, כך נהגת בכל מקום אליו נקלעת. כל בוקר אנו מתפללים לפני בורא עולם ומבקשים "וכוף את יצרנו לשעבד לך" הנני מעיד כי בורא עולם כיבד בקשתך זו מאז ומעולם, וכי הצלחת לשבר את היצר כצדיק גמור על פי הנלמד בספר התניא. ובשום תנאי ומקום לא היה לך יצר הרע. במידות נעלות אלה, אנא היה מליץ טוב למשפחתך, מכיריך ולכל עם ישראל. דברים לזכרו של יהושעאבי שכטר- אבי שכטר – חבר ילדות: -42-
דברים שנאמרו לזכרו של אבא בשבעה איש חביב ונעים איש שיחה דואג לכולם שחרית של ראש השנה בעל קריאה ומגילה היינו מתחלקים לפעמים ממש אהבתי אותו אזכור אותו באהבה -גדעון דרייפוס- אין הרבה אנשים כאלו . איש ישר , תמיד עם חיוך רק לעזור לכולם, איש משפחה "ספץ "בקריאת התורה אלוקים רצה שיהיה מליץ יושר על כולנו. פשוט אהבו אותו! לא לכולם היו עוזרים ככה לארגן שבעה הוא היה עמוד תווך בקהילה אדם יקר, בחיוך שלו . בנועם ההליכות. אדם נוח לבריות . מקבל כל אדםשושי שטטמן- בסבר פנים יפות מדבר בעדינות בעל קורא בחסד עליון , וויתר לילדים שייקראו בתורה קול נעים . כיף לשמוע אותו. הייתי רואה אותו כל הזמן , הייתי פוגש אותו במרכז חורב. אמא הייתה הולכת איתו. שמח שעשיתם איתו את הפסח. תמיד הוא חייך הוא בקושי הלך אבל הוא חייך הבטחתי שאבוא לביקור ולא הצלחתי... הייתי המורה שלו בריאלינגלר- היה היחיד עם כיפה אז הריאלי פתח את היום עם "אדון עולם" ו -"מודה אני". -הרסט- הלכתי איתו 20 שנה לבית הכנסת. אהבתי אותו. אבא היה איש חסד. כשהיה צריך לתת הוא היה נותן את היד לכיס ולא סכום קטן. -אברהם גולובנציץ- הייתי פוגשת את יהושע במרכז חורב . מרים הייתה באה לעשות קניות בסופר ויהושע היה מחכה לה בשביל . הייתי עוצרת ומדברת איתו. תמיד זכר אותי ושאל לשלומי . הוא לא ראה את הילדים שלי שנים ושאל לשלומם . אני זוכרת אותו בחנות ברחוב הבנקים. מה זה חנות של טבק? לא היה כזה דבר אפילו בארצות הברית! ג'ו עבד ממול בסונול והיינו נכנסים להגיד שלום והריח של הטבק ... ריח של דובדבן . ריח מיוחד. -שני פרוייליך- תמיד עם חיוך שובבות . הוא היה צעיר לנצח. היה בו משהו ילדי במובן טוב . רוח צעירה , כיף לפגוש אותו. נהגתי להתקשר לדודים בערב ראש השנה והוא כל כך העריך שהתקשרתי -קובי קורנפלד- -43-
דברים שנאמרו לזכרו של אבא בשבעה תמיד ראה והסתכל החוצה וראה את כולם . לא היתה לו מראה שהסתכלה על עצמו. זוכרת שקובי התקשר אליו פעם ב-00:02 בלילה ושאל האם אתה ער? ואבא ענה : "חיכיתי רק לך שתתקשר" ... הכרתי את יהושע כשהיינו בני 16גילה בורנשטיין- אבא של יהושע היה יו"ר וועד בית הכנסת של יהודי גרמניה בהדר . יהושע היה אינדיוודואליסט -למד בבית ספר שלימוד תורה לא היה בו ולמרות זאת שמר קלה כבחמורה . הם גרו מעל הדודים . בית הכנסת התנהל למופת. הסבא עומד מעל הדוכן וכולם שומעים לו . יהושע היה דמות של מופת . מכבד את ההורים עם יראת כבוד שלא רואים . אביו ביקש שיחזיק את העסק שהיה ברחוב הבנקים וכך עשה . התחברנו לחברות אמיתית .ידיד- יד ביד . שמרנו על קשר כל השנים . יהושע למד מאביו לעבור לפני התיבה . אביו היה כמו יהושע -איש של כבוד , איש של תורה , לא הלך רכיל -הסרגל היה עקום לידו . לא דחף את עצמו וידע את מקומו. אבא של יהושע תרם רבות לתלמידי חכמים אבא שלכם היה מכד צדיקים . הייתה לו אמונת חכמים גדולה שלא הייתה כזאת -אבי שכטר- -44-