מאורות הכשרות גליון 3 תשרי תשעט - דבש

‫הדבש והעוקץ‬

‫בדרך כלל‪ ,‬אין אנו שוללים את הדבש בגלל העוקץ‪ .‬בראש השנה נוהגים מנהגי‬
‫אכילה שונים‪ .‬המחבר מביא את הסימנים רוביא‪ ,‬כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬תמרי וקרא‪.‬‬
‫הרמ"א מוסיף‪ :‬ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש‪ ...‬וכן נוהגין‪.‬‬

‫הדבש נעשה ע"י הדבורים‪ .‬היות והדבורים הן אסורות באכילה‪ ,‬מתעוררתמאורות הכשרות‬
‫מהפדניבששממוכנתירסו?תלפאיותהודילוגןופבןגומאירןאמ)במכצוורתותאוזתוב(‪:‬מגוגמיפןל‪.‬תייבהיוו‪:‬אןדדבאמשמרס'לליבון נושאי הכשרות‬
‫‪3‬‬ ‫השאלה‪ :‬מדוע‬ ‫מדעית‬ ‫הלכתית‬ ‫במה‬
‫דבורים מותר‪,‬‬
‫בס"ד • יו"ל ע"י בד"ץ מאור הכרכ' ישעקרבו‪ ,‬דתאמ•ר‪ :‬דותבששארריחמנתאששרעיי"ה‪,‬טדתניא ר' יעקב אומר‪ :‬אך את זה‬

‫תאכלו מכל שרץ העוף‪ .‬זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ העוף טמא‪).‬הגמרא‬

‫מה‬ ‫אוכל‬ ‫אתה‬ ‫אבל‬ ‫אוכל‪,‬‬ ‫העוף אי אתה‬ ‫לוינגרששושאשרלץלתי(עוטשףר"טץאמהאעומףשבריהץד‪,‬יואאיכזתהיבז?ה?שזרהץ‬ ‫מאיר‬ ‫ישראל‬ ‫רבי‬ ‫הגאון‬
‫דבש דבורים‪.‬‬
‫ראב"ד באזל לשעבר ומייסד וראש בד"ץ "מאור הכשרות"‬
‫לפיכך יש שתי סיבות להתיר את הדבש‪ :‬א‪ .‬אינו בא מגוף הדבורים‪ ,‬וב‪ .‬יש‬

‫בדרך כלל‪ ,‬אין אנו שוללים את הדבש בגלל העוקץ‪ .‬בראש השנגזהירנותהגיהכםתומנבהלגיהאתיכירול‪.‬ה שונים‪ .‬המחברהדבש והעוקץ דבר העורך‬
‫תמרי וקרא‪ .‬הרמ"אדמבושסיףט‪:‬בועיישמינווצהרגיןמצלואףכוהלפרתחפיוםח‪ ,‬מע"תיוקהדבורה המעבירה את האבקנים מהפרח‬ ‫כרתי‪ ,‬סילקא‪,‬‬ ‫מביא את הסימנים רוביא‪,‬‬
‫הן אסורות באכילה‪,‬המאתחעודרלרפתרהחשהאשלנהי‪ .:‬דמדבושע זההדבבושודמאויתמרו?תר‪ .‬מה עיאםהיחדרירבצוששןתהשקנרתעאחושדהאשתעעללהייענדוליוןשדנהבוהמריתטווקבההזוהמתתובקינהו‪.‬‬ ‫היות והדבורים‬ ‫בדבש‪ ...‬וכן נוהגין‪.‬‬

‫הדבש נעשה ע"י הדבורים‪.‬‬

‫ללהמשגפפערוייוץפכףןה‪.‬ךהדאייעיהוווןשףאא‪.‬בשתזגדהתהמיאראאמוסאריתכ(בהלכוב‪,‬רכאת'וואירכלבועלהלתקותזיבאא‪,‬ירתב)דה‪:‬אאאתתאממויהרהכ‪:‬תיאלדודבבכוימ‪:‬שלבה‪:‬דששאבש‪.‬ארששץרארידחהץנבומעווענרובףיאףאםטשטמממרגומיואי‪.‬אתףהר(‪,,‬מההדגדשמרמבתפיוננרייץר‪,‬איאבאשוםהר‪,‬שרתמאוד'ויוכזבאיצהבנו‪.‬להיערדריזסתקעבהוו)השבשת?ת‪.‬מג‪,‬שאוזזואריצבוההרץמצתתמרודתוי‪:‬תהיבסעלהצואאפגשכרוךףותתפתדןובתאצבאוובוהתנדרףאדזליזיייבןההםהאמש‪.‬י‪.‬תמפכיתםירמירתאוציח‪.‬הוכתיבכלמתם?ןוו ופאשמושמרירכתחשוץלשילםקהיבעהדללפירדביחהןלעביממ‪.‬גלמםםתלושההאלאקתשאביממינוהםשוינטפהדגתאהבלסיברםיזא‪,‬לאושיבהוואתאםסצבבתלהפגלאבאבללתמד‪,‬הרלהיתשביצאההשרהתימיהתעור‪,‬אותוהוותלולתהכקמיאי‪,‬דיךשומבצבההררשסושמעו‪.‬לכתתלכזיוןרהק‪,‬יודושובתתללשרפמאנגיכיהוכרועלקאוהם‬
‫דבש טבעי מיוצר מצוף הפרחים‪ ,‬ע"י הדבורה המעבירה את האבקהניתםהלמיהךפרשוחוהה?א יחידתכלןפוראחינוהשבנדיי‪.‬וקדבאושתזוההתהליך‪.‬שכגאדןוישוכלבחליהדיווושיצרתאוירסהורו‪.‬ביארםורים הלכתיים‬
‫בשידבשריהםבדנולסבפייןם‪,‬שתהןי‬ ‫דמבשש‪.‬תימיתשכתן‬ ‫המיהיצצררועתה‬ ‫וצרעות‪,‬‬ ‫בר‬ ‫דבורי‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫הנעשה‬ ‫בוודאי מותר‪ .‬מה עם דבש‬
‫עצוליפוי‪.‬םי‪.‬ש‬ ‫מבדהבפשר ושנותפהת‬ ‫ההומואצמא ותוהקן‬ ‫בחומר‬ ‫הסיבות להיתר הדבש‪.‬‬

‫ברצוני להודות לרבנים הגאונים שהואילו‬ ‫הדבורה מוצצת את צוף הפרחים ומחלקי הפרחים שהיא אוספת‪ ,‬הימאקרמיייםצרשתבוואדתאיהדהבתש‪.‬הלביךתוסשופנתה‪.‬אנזימים‬
‫להקדיש מזמנם ולכתוב ולמסור ולפרסם‬
‫את הדברים בבמה המכובדת הזו‪ .‬לגאון הרב‬ ‫המופרשים על ידה‪ .‬האם גם אצל הצרעות התהליך שווה? ייתכן‬
‫ואינו בדיוק אותו התהליך‪ .‬כאן יוכל להיווצר איסור‪ .‬אם הצרעה‬
‫יוסף אפרתי שליט"א על גנוזות דברי אביו‬
‫משתמשת בדברים נוספים‪ ,‬הן בחומר המוצא והן בהפרשתה‬
‫והרב זוין בנושא 'מזון מלכות'‪ ,‬להגאון הרב‬
‫עליו‪ .‬יש מקרים שבוודאי התהליך שונה‪.‬‬
‫פנחס לייבוש פדווא שליט"א מבד"ץ בעלזא‬
‫מחזיקי הדת על נושא 'טל דבש'‪ ,‬להגאון‬ ‫חלת דבש‬

‫הרב רייכנברג שליט"א‪ ,‬ולרבנים מבד"ץ‬ ‫ידוע לנו היום שדבורים מסוגלות לייצר דבש‪ ,‬גם ללא פרחים‪.‬‬

‫העדה החרדית שליט"א ולרבנים חברי בד"ץ‬ ‫דבש זה נקרא דבש עצים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הדבורים אוכלות הפרשת‬

‫מאור הכשרות‪.‬‬ ‫כנימות‪ ,‬כשהכנימות אוכלות את תוכן העלים ומפרישות נוזל‬
‫מתוק‪ .‬נוזל זה נקרא טל דבש‪ .‬הוא מופרש על הצמחים – עלי או‬
‫בבמה שלפניכם ידונו הרבנים בסוגית‬ ‫גבעולי העצים ‪ -‬הדבורים אוכלות את הטל דבש הזה ומייצרות‬
‫הדבורה והחומרים שהיא מפרישה מה‬ ‫ממנו דבש‪ .‬כאן יש חומר שנוצר מגוף הכנימה‪ ,‬שהיא חרק בעל‬
‫כשר ומה לא‪ ,‬ואיך מייצרים דבש כשר‪ .‬לא‬ ‫חיים‪ ,‬ומייצרת ממנו דבש‪ .‬כאן יש כנראה חומר ביניים שאינו‬

‫הספקנו לגעת בנושא הכשרותי של חלת‬ ‫כשר‪ ,‬שאותו אוספת הדבורה‪ .‬התהליך שעושה הדבורה אולי‬

‫דבש‪ ,‬עוד חזון למועד‪.‬‬ ‫אינו מפריע מבחינת הכשרות‪ ,‬אך אינו עושה את החומר שאינו‬

‫שנה טובה ומתוקה מדבש ונופת צופים‪.‬‬ ‫כשר לכשר‪ .‬על דבש כזה אין היתר אכילה‪.‬‬

‫דבש רגיל על פי רוב נקי מחומרים זרים‪ .‬ייתכן ומעורב בו גם דונג‪,‬‬

‫יהודה לוינגר‬ ‫שהוא החומר ממנו בונות הדבורים את התאים המשושים‪ ,‬בהם הן אוגרות את הדבש‪ .‬על כשרות הדונג‬
‫נכתבו תשובות שונות‪ .‬יש אוסרים‪ ,‬כי הוא נעשה ע"י דבורים עצמן ולא מהצוף‪ :‬ויש מתירים‪ ,‬כיון שהוא‬

‫נעשה ע"י הדבורים‪ ,‬והרי התורה התירתו‪ .‬יש חצרות חסידים‪ ,‬הנוהגים להטביל את התפוח בליל ר"ה‪ ,‬לא‬

‫בדבש טהור‪ ,‬אלא בחלות דבש‪ ,‬כך שחלק מהדבש הוא הדונג של התאים‪.‬‬

‫הכמבדשא"צורורת‬ ‫הדבש ידוע כחומר משמר‪ .‬דבש אינו מתקלקל ודברים הנכנסים לדבש‪ ,‬אם הדבש מגיע לכל מקום‪ ,‬הם‬
‫לא יתקלקלו‪ .‬ידוע המדרש לגבי המלך הורדוס‪ ,‬ששימר את אשתו‪ ,‬מרים החשמונאית‪ ,‬במשך שנים בדבש‪.‬‬
‫למרות האמור‪ ,‬ההלכה בשולחן ערוך (יו"ד פא ח) שדבש דבורים מותר (אפילו) אף על פי שגופי הדבורים‬
‫(עפ"ר רק חלקים מהם) מעורבים בו כשמפרידים הדבש מהם מחממין ומרתיחין אותן עמהן מותר‪ ,‬משום‬
‫דהוי נותן טעם לפגם‪ .‬היום ניתן‬
‫לקבל דבש שלא יהיו חלקי דבורים‬

‫בפנים‪.‬‬

‫המו"ל‪:‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬אצל הדבורים יש זכרים‪,‬‬ ‫מימין ובאמצע הנקבות – הפועלת והמלכה ומשמאל הזכר‬
‫ונקבות ‪ -‬אחת בכל כוורת והיא‬
‫בד"ץ "מאור הכשרות"‬ ‫נקראת מלכה ומין שלישי היא‬
‫הפועלת‪ ,‬שהיא נקבה שאינה‬
‫רח' הרוא"ה ‪ ,20‬רמות ירושלים‬ ‫מושלמת‪ .‬רק לפועלות יש עוקץ‬

‫טלפון‪02-6571111 :‬‬ ‫ויכולות לעקוץ‪.‬‬

‫עיצוב‪ :‬צ‪.‬בלס‬ ‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬
‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬
‫‪1‬‬

‫הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א‬

‫רב קהילת "שערי תבונה" והרב הפוסק בד"ץ "מאור הכשרות"‬

‫דבש בראש השנה‬

‫שמאכלים כאלו נחשבים לדברים יבשים‪ ,‬ואפילו יחממו אותם [לא‬ ‫נוהגים בראש השנה לאכול דבש‪ ,‬לסימן טוב‪ ,‬כמ"ש הרמ"א באו"ח‬
‫ע"ג האש] ויגיעו לחום שהיס"ב כאשר יהיו נוזלים‪ ,‬אין בזה משום‬ ‫סימן תקפ"ג וז"ל ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ואומרים‬
‫בישול אחר בישול‪ .‬ולדעת הט"ז שם נחשב דבר זה לדבר לח שיש בו‬
‫משום בישול אחר בישול‪ .‬והמשנה ברורה שם הכריע כדברי המ"א‪,‬‬ ‫תתחדש עלינו שנה מתוקה‪ .‬ויש כמה ענינים לעורר בדבר זה‪.‬‬
‫להתיר לחממם אפילו בכלי ראשון‪ ,‬אבל להניח את צנצנת הדבש בכלי‬
‫רדיית דבש בשבת ‪ -‬מקומות שהדבש ניתן בצורה של חלת דבש בתוך‬
‫שני מותר לכו"ע‪.‬‬ ‫צנצנת דבש‪ .‬ולהשתמש בדבש שצף מסביב ודאי שמותר‪ ,‬אבל להוציא‬
‫דבש מתוך החלה עצמה יש לעיין בדבר‪ ,‬דמבואר בהלכות שבת‪ ,‬סימן‬
‫אלא שכל זה באם הדבש היה עובר תהליך בישול‪ ,‬אבל כיון שהדבר‬ ‫שכ"א סעיף י"ג "אסור לרדות חלות דבש מהכוורת מפני שדומה‬
‫ברדייתו עובר רק תהליך פיסטור‪ ,‬שי"ח אות ל'‪ .‬והאחרונים נחלקו‬ ‫לתולש וכו'‪[ .‬כי מקום גידול הדבש הוא בכוורת‪ ,‬וחשבוהו כמחובר‬
‫בדבר האם פיסטור נחשב בישול ראשוני לענין בישול אחר בישול‬ ‫לקרקע]‪ .‬אבל אם נתלשו מבעוד יום או שנתרסקו מבעוד יום והדבש‬
‫בשבת‪ ,‬בשו"ת מנח"י ח"ה קכ"ז‪ ,‬ובשו"ת שבה"ל ח"י סימן ס"ד נקטו‬ ‫צף בכורת מותר לרדותו בשבת"‪ .‬וכתב המשנה ברורה בשם האחרונים‬
‫להקל לענין נתינת חלב מפוסטר בכלי שני‪ ,‬ולהחשיבו לענין כלי שני‬ ‫וז"ל אבל בשבת אסור לרסקו ולהוציא הדבש מן השעוה דזהו בכלל‬
‫כמבושל‪ ,‬וכ"ד כמה פוסקים נוספים‪ ,‬מאידך גיסא דעת הגריש"א זצ"ל‬ ‫מפרק דדמי למוציא התבואה מקשיה‪[ .‬ואם חיובו מהתורה או מדרבנן‬
‫[הביאו בשבות יצחק מבשל] שאין מעשה הפיסטור נחשב כבישול‬ ‫האריכו האחרונים ותלוי אם מלאכת דש מהתורה היא רק בגידולי‬
‫לעניננו וכל זמן שלא רתח החלב מערב שבת שייך בו איסור בישול‬
‫וא"כ ה"ה לענין דבש‪ ,‬כיון שברדייתו מהכוורת לא עבר הרתחה אלא‬ ‫קרקע או לא‪ ,‬כמו שהאריך בזה בשביתת השבת במלאכת הדש]‪.‬‬
‫פיסטור בלבד‪ ,‬שייך בחימומו משום מבשל‪ .‬ויש לדון האם דבש נחשב‬
‫וביאר בשו"ע הגר"ז וז"ל אסור להוציא הדבש מהחלות מפני שהוא‬
‫כקלי הבישול או לא‪.‬‬ ‫מפריד אוכל מפסולת‪ ,‬דהיינו הדבש הראוי לאכילה מהשעוה שאינה‬
‫ראויה לאכילה‪ ,‬ויש בזה משום מפרק‪ ,‬וגם משום בורר אוכל מפסולת‪,‬‬
‫אלא שכל זה אם היה מחממו לחום שהיד סולדת בו‪ ,‬אבל אם אין היד‬ ‫ואע"פ שמרסק כדי לאכול מיד אסור [כמ"ש בסימן שי"ט בדין סחיטת‬
‫סולדת בו אין בזה איסור בישול כלל‪ .‬אלא דהח"א בכלל ט' בנשמ"א‬ ‫בוסר לאוכל וז"ל שלא התירו לברור אוכל מפסולת בידו כדי לאכול‬
‫סק"ו הביא בשם הכלבו שהממסס את הדונג ומרככו חייב משום מבשל‬ ‫לאלתר אלא מפני שדרך אכילה כך הוא ליטול האוכל בידו מהפסולת‬
‫תמיד ואין בו פטור של אין בישול אחר בישול‪ ,‬ובשש"כ פ"א הערה‬ ‫ולאכול‪ ,‬ואינו מעין מלאכה‪ ,‬אבל לסחוט ולאכול אינו דרך אכילה אלא‬
‫קע"ג כתב בשם הכלכלת שבת מלאכת האופה דהממס שעוה או חמאה‬ ‫דרך מלאכה]‪ .‬וכן רמז לדברים אלו הבה"ל בסימן שכ"א שם‪ .‬ורק‬
‫חייב משום מבשל‪ ,‬וכתב בשבה"ש מלאכת המבשל סעיף י"ג בבאר‬ ‫ליטול את הדבש שצף מבעוד יום מעל חורי החלות מותר‪ ,‬שהוא אינו‬
‫רחובות סקל"א בשם הפמ"ג דאפילו אם אין היד סולדת יהיה חייב‪,‬‬ ‫בתערובת‪ ,‬ואין בו משום מלאכת דש‪ ,‬ולענין בורר מותר הדבר כמו כל‬
‫ולפ"ז אפילו בכלי שני יהיה איסור‪ .‬אלא דנראה מהאחרונים דאיסור‬
‫זה הוא רק בדבר שהיה קשה מתחילתו שהוא קפוא בטבע‪ ,‬אבל לא‬ ‫בורר לאלתר‪.‬‬
‫בשמן או שומן שנקרשו בקור שאותם מותר להתיך כמבואר בשו"ע‬
‫סימן שי"ח סט"ז‪ .‬ולפ"ז דבש שהתיכו אותו ואח"כ נקרא במקרר אין‬ ‫ולפ"ז באותן מקומות שמטבלים את פרוסת המוציא בדבש שנמצא‬
‫איסור בישול בהמסתו‪ ,‬או בנתינתו בכלי שלישי‪[ .‬בכלי שני צ"ע אם‬ ‫בחלות הדבש‪[ ,‬כמו שהביא בשע"ת בסימן תצ"ה סק"א‪ ,‬אם נוטלים‬
‫מהדבש מעל החלות וממה שנפרש מבעוד יום מותר הדבר‪ .‬ואם‬
‫נחשב קלי הבישול]‪.‬‬ ‫ממשיך לצאת דבש בראש השנה ומתערב בדבש שיצא מבעוד יום‬

‫נולד ‪ -‬ונשאר עוד הערה אחת בריכוך‬ ‫יש לדון שאין כאן איסור מצד דבר שיש‬
‫הדבש‪ ,‬שאע"פ שמשום בישול אין‬ ‫לו מתירים כיון שקמא קמא בטיל במה‬
‫בהנחתו [בכלי שלישי‪ ,‬או בכלי שאין היד‬ ‫שהיה לפני כן‪ ,‬אמנם בעינן שיהיה ששים‬
‫סולדת בו]‪ ,‬מ"מ להמס דבר קרוש נחלקו‬ ‫בדבש שהיה מבעו"י [כמבואר במ"ב‬
‫הראשונים והפוסקים אם יש בו איסור‬ ‫בסימן ש"כ סעיף ג']‪ ,‬וזה אינו מצוי כ"כ‪.‬‬
‫משום "נולד" כמבואר בסימן שי"ח‬ ‫אבל ברור לכאורה שלהוציא דבש בכפית‬
‫סט"ז‪ ,‬והרמ"א מחמיר בדבר לכתחילה‪,‬‬ ‫מתוך השעוה הדבר אסור‪ .‬ואם מטבלים‬
‫ולפ"ז יש לדון בנותן דבש קרוש לכוס‬ ‫את פרוסת המוציא ולוחצים אותה לתוך‬
‫מים חמים יהיה חשש איסור של נולד כמו‬ ‫נקבי חלת הדבש לכאורה אף דבר זה‬
‫בנתינת שומן על האש‪ .‬אלא שאם נימוח‬ ‫אסור‪ ,‬אמנם כבר האריך בשו"ת שבט‬
‫מאליו מותר הדבש‪ ,‬כמבואר באחרונים‬ ‫הלוי ח"א סימן פ"ה האריך ליישב מנהגן‬
‫שם‪ ,‬ואף אם מרסקו תוך עירבוב המים‬
‫החמים מותר הדבר אע"פ שיש מחמירים‬ ‫של ישראל בזה‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬
‫בזה בשלג וברד‪ ,‬אבל לא בדבש שהוא‬
‫חומרא להחשיבו כנולד‪ ,‬כיון שראוי‬ ‫בישול הדבש ‪ -‬הערה נוספת בענין‬
‫להאכל כמות שהוא‪ ,‬כמבואר בשכ"כ‬ ‫הטיבול בדבש בראש השנה‪ ,‬לפעמים‬
‫הדבש נקרש היטב במקרר‪ ,‬וזה סימן‬
‫בהלכות שומן ונולד‪.‬‬ ‫עד כמה הוא דבש טבעי‪ ,‬וכדי לאפשר‬
‫את שימושו צריכים לחממו ולהפשירו‪.‬‬
‫וכ"ז בשבת‪ ,‬אבל בראש השנה שהוא יו"ט‬ ‫ויש לעיין בזה משתי נקודות‪ .‬אחת מדין‬
‫אין לחוש בו משום בישול ונולד‪ ,‬אלא רק‬ ‫בישול ואחת מדין נולד‪ .‬לענין בישול‪,‬‬
‫משום הענין שהתחלנו בו משום רדיית‬ ‫נחלקו הפוסקים לענין מאכלים מבושלים‬
‫הדבש מתוך השועה‪ ,‬ובזה נכון להזהר‬ ‫כל צרכן‪ ,‬שהם יבשים או קרושים‪ ,‬אבל‬
‫בתהליך חימומם הם מפשירים ונהפכים‬
‫לכתחילה‪.‬‬ ‫לנוזל‪ .‬דעת המ"א בסוף סימן שי"ח‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬ ‫‪2‬‬

‫הגאון הרב שמעון אפרתי ז"ל‬

‫ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות‬

‫נמסר על ידי בנו הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות‬

‫מזון מלכות‬

‫הגמ' שם ברייתא שאיתא שגם דבש צרעין מותר באכילה ודלא כר' יעקב‪.‬‬ ‫נשאלנו ע"י רבים בדבר כשרותו של 'מזון מלכות' ["ג'לה רויאל"]‪ .‬מזון‬
‫המלכות אינו נאכל בפני עצמו בדרך כלל אלא מערבים אותו בדבש [עפ"י‬
‫בפשטות מסקנת הגמ' כך היא דבר המתמצה מדבר טמא אסור‪ ,‬דבש לכו"ע‬ ‫רוב ‪ 3‬אחוז‪ ,‬ז"א שאין בדבש פי ס' כנגד המזון מלכות] אם התערובת מותרת‬
‫מותר‪ ,‬ודבש צרעין מחלוקת רבנן ור' יעקב‪ .‬ולפ"ז אם מזון מלכות מתמצה‬
‫באכילה‪.‬‬
‫מגוף הדבורה הוא אסור באכילה לכו"ע‪.‬‬
‫הג'לה רויאל הוא לכאורה מיץ טבעי הנובע מבטן הדבורים‪ ,‬ומאחר שהדבורה‬
‫אמנם נראה שאין כן הדברים שהרי הקשה הב"י <יור"ד סי' פ"א> וק"ל מנין‬ ‫היא שרץ טמא‪ ,‬הרי ג'לה זה הוא לפ"ז בכלל 'כל היוצא מן הטמא‪ ,‬טמא'‬
‫לר' יעקב למעט דבש גזין וצרעין‪ ,‬דהא בקרא לא מידכר דבש אלא מדיוקא‬ ‫[בכורות ה] ואסור באכילה‪ .‬משא"כ דבש הדבורים מותר באכילה‪ ,‬כי‬
‫'אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ' ובכלל דרשה זו גם דבש צרעין וגזין‬ ‫הדבורים אינם ממצות אותו מגופן אלא הוא מיוצר מנופת צוף הפרחים‪ ,‬ומה‬

‫ומנין לנו להוציא דבש שיש לו שם לווי‪.‬‬ ‫שהן מכניסות בגופן הרי הן מוציאות לאחר מכן בתוך הכוורת‪.‬‬

‫וע"כ נראה דביאור דברי הגמ' דחלוק מהות דבש דבורים ממהות דבש צרעין‬ ‫ברור שנעשה עם דבוראים מקבוץ אלונים שהם יצרנים של 'מזון מלכות'‬
‫דדבש צרעין וגזין מתמצה בגופן ולכן יש להם שם לווי משא"כ הדבש דבורים‬ ‫מעלה את הממצאים הבאים‪:‬‬

‫אין לו שם לווי משום שאינו מתמצה מגוף הדבורה‪.‬‬ ‫כל המזון הנצרך לדבורית [משפחת הדבורים החייה בכוורת שהרכבה‬
‫מורכב מדבורים בשלב היותן רימות‪ ,‬דבורים פועלות‪ ,‬זכרים‪ ,‬ומלכה‬
‫וכן משמע מפירוש ר"ת בספר הישר שכתב דדבש הגזין והצרעין כיון שנקרא‬ ‫שהיא בעצם נקבה שפעולתה רק להוליד עוד דבורים] נוצר על ידי שני‬
‫על שם השרץ הוי כאבר ובשר שרץ עצמו‪ .‬וכן בהגהות המשנה למלך ספ"א‬ ‫חומרים גולמיים שהן מוצאות בפרחים‪ :‬צוף ואבקת פרחים‪ .‬הצוף הוא‬
‫ממאכלות אסורות כתב‪ :‬אבל דבש גיזין וצרעין דיש לו שם לווי היינו ע"כ‬ ‫בעצם תמיסת סוכרים שהינה דלילה בהרבה מן הדבש‪ ,‬את הצוף מוצצות‬
‫הדבורים ומוסיפות לכך אנזימים שמפרקים את הסוכרים‪ ,‬והם מעבירות‬
‫משום שממצות אותו מגופן‪.‬‬ ‫מאחת לשניה את הצוף גם בשביל פעולת האידוי של הנוזלים‪ ,‬עד שהדבש‬
‫נהיה 'בשל' כלשון הדבוראים‪ .‬הדבש שונה מן הצוף לא רק בריכוז הסוכר‬
‫נמצא לפ"ז שלדעת סתם משנה דמכשירין <פ"ו מ"ד> דס"ל דאף דבש גיזין‬ ‫בלי מים אלא גם בהרכבו הכימי‪ ,‬כתוצאה מן האנזימים‪ .‬הדבש הוא המזון‬
‫וצרעין מותר ס"ל שגם אם ממצות אותו מגופן גם מותר‪.‬‬ ‫של הדבורים הבוגרות הפועלות והזכרים‪ .‬אין להם שום שימוש באבקת‬
‫פרחים גם כאשר מצויה להם אבקת פרחים בשפע אבל יחסר להם דבש הם‬
‫וכך פסק הרמב"ם <פ"ג ממאכ"א ה"ג> שפסק דגם דבש צרעין מותר‪ ,‬והיינו‬ ‫ימותו ברעב‪ .‬את האבקה הן אוגרות רק בשביל הזנת המלכה שלהם שהיא‬
‫משום שפסק כסתמא דמשנה וכל"ב דבכורות‪ ,‬ואל תתמה מש"כ הרמב"ם‬ ‫בעצם הנקבה היחידה שמסוגלת להטיל ביצים‪ ,‬וגם להזנת הדור הצעיר‬
‫דטעמא דדבש צרעין מותר מפני שאין מתמצות מגופן לפי שנקט לישנא‬ ‫העובר גלגול‪ :‬מהביצה מתבקעת רימה ההופכת אח"כ לגולם אשר ממנו‬
‫דברייתא אבל אליבא דאמת אין לחלק בין מתמצות מגופן לבין אין מתמצה‬ ‫בוקעת לבסוף דבורה בוגרת‪ .‬המלכה וכן הרימות מזונם היחיד הוא האבקה‬
‫שהדבורים מביאות אל הכוורת ברגליהן ובכוורת עצמה כאשר המלכה או‬
‫מגופן‪.‬‬ ‫הרימות צריכות לאכול הן אוכלות את האבקת פרחים ומוציאות מגופן את‬
‫החומר במצב נוזלי הנקרא 'מזון מלכות'‪ .‬זהו מזונה היחיד וגם אם יהיה לה‬
‫ולפ"ז גם הסוגיא בבכורות מתבארת יפה‪ ,‬ואכמ"ל‬ ‫מצבורים של דבש היא לא תוכל להטיל ביצים בלי המזון מלכות‪ .‬ולפי דעתם‬
‫ההבדל בין דבש לבין מזון מלכות אינו גדול אלא שזה עובר תהליך עיבוד‬
‫לאור האמור יש להתיר גם "ג'לה רויאל" אף אם נניח שהדבורים ממצות‬
‫אותו מגופן מכיון דהוי דבש צרעין וכפסק השו"ע <יור"ד פא‪ ,‬ט> 'דבש‬ ‫כבר בלקיחת הצוף וזה עובר עיבוד רק אחר שהביאו את האבקה לכוורת‪.‬‬

‫הצרעין והגיזין מותר"‪.‬‬ ‫לדעת פרופסור שובין מצרפת אחד החוקרים הידועים של דבש בכלל ומזון‬
‫מלכות בפרט שטען שגם דבש רגיל מכיל על פי רוב אחוז קטן של מזון‬
‫אמנם על דברים אלו טוען הגרש"י זווין זצ"ל שמסקנה זו היא לכאורה נגד‬
‫הפוסקים הראשונים והאחרונים‪ .‬וכתב שלא מיבעיא לפוסקים שס"ל שהלכה‬ ‫מלכות‪.‬‬
‫כר' יעקב‪ ,‬וא"כ כל דבר שאינו דבש אסור‪ ,‬אלא אף לפוסקים שס"ל שהלכה‬
‫שדבש צרעין מותר הוא מפני שאינו מתמצה מגופו‪ ,‬ואין אף אחד שיאמר‬ ‫לאור המתברר מתיאור זה נמצאנו למדים לכאורה שאין הבדל בין דבש לבין‬
‫אחרת וגם אם משמע כן במגיה של המשנה למלך אינו כן אפי' צל צילו של‬ ‫מזון מלכות וכמו שדבש מותר גם ג'לה רויאל יהיה מותר‪ .‬אך אין ברצוננו‬
‫לבסס את דברינו על מסקנה זו בלבד כי לאחר ברור עם מומחים שונים‬
‫ספק אין כאן‪.‬‬ ‫התברר כי קשה לברר דבר כזה כי מאחר שהג'לה רויאל הוא מריר כלענה‪,‬‬
‫א"כ יש מקום לחשוש שהוא איננו כולו ממיץ פרחים בלבד ‪-‬כמו הדבש עצמו‪.‬‬
‫שהרי ברמב"ם מפורש ההיתר משום שאינו מתמצה מגופן‪ ,‬וכן בר"ש‬ ‫אלא אף אם ישאר לנו ספק במהותו של המזון מלכות גם כן ישנה סיבה‬
‫במכשירין וברע"ב שדבש צרעין אינו מתמצה מגופן‪ ,‬וכן בסמ"ג וכן ברבינו‬
‫ירוחם ובקרית ספר ועוד ועוד כולהו ס"ל שהטעם משום שאינו מתמצה‬ ‫מרכזית להתיר את הג'לה רויאל‪ ,‬וכפי שיבואר לקמן‪.‬‬

‫מגופן‪ ,‬וכן בצמח צדק‪ ,‬ובשפת אמת בבכורות‪.‬‬ ‫בתחילה עלינו לברר את הסוגיא בבכורות ז‪ .‬בה מתברר גדר הדין של היוצא‬
‫מן הטמא‪ ,‬ומקור היתר אכילת הדבש למרות היותו יוצא מן הטמא‪.‬‬
‫וליישב דברי המגיה נראה‬
‫שאמנם לרבי יעקב מתמצה‬ ‫בגמ' שם איתא ששאלו את רב ששת האם מי רגלים של חמור מותרים‪,‬‬
‫מגופן ולכן אסור‪ ,‬אבל לרבנן‬ ‫ובביאור הספק ישנם ב' ביאורים בגמ' לביאור הראשון הספק הוא האם המי‬
‫מותר משום שאינו מתמצה‬ ‫רגלים נוצרים בגוף החמור או שנכנס מים ויצא מים‪ .‬ורב ששת פשט שכיון‬
‫מגופן‪.‬‬ ‫שזה מין טמא אסור באכילה‪ .‬לפי הביאור הב' בגמ' רב ששת פשט להם‬
‫שאע"פ שלא נוצר בגוף החמור כיון שיצא מגופו של החמור אסור באכילה‬
‫זהו תחילתה של התכתבות‬ ‫שהרי שנינו היוצא מן הטמא ‪ -‬טמא‪ .‬מקשה הגמ' הרי שנינו שדבש דבורים‬
‫בין הרבנים החשובים‪ ,‬היה‬ ‫מותר משום שאינם מייצרות אותו בגופן אלא רק עובר דרך גופן‪ ,‬הרי לנו‬
‫לזה המשך‪ ...‬אבל אין כאן‬ ‫שכל איסור יוצא מן הטמא זה רק דבר שנוצר בגוף הטמא‪ .‬מתרצת הגמ' שרב‬
‫ששת סובר כדעת רבי יעקב שהסיבה שדבש מותר מפני שהתורה התירה דבש‬
‫המקום‪.‬‬ ‫– והגמ' מביא לימוד שיש פסוק 'אך את זה תאכל מכל שרץ העוף' <ויקרא‬
‫יא> ומכח דרשה הגמ' לומדת שהפסוק בא להתיר דבר שיצא משרץ עוף‬
‫הערת בנו הגאון הרב יוסף‬ ‫טמא שמותר‪ ,‬ואיזהו 'דבש' שיצא משרץ עוף טמא ומותר‪ ,‬וממשיך רבי יעקב‬
‫אפרתי שליט"א הגרש"ז‬ ‫בברייתא יכול מותר גם דבש גזין וצרעין‪ ,‬זה לא‪ ,‬ומה ראית‪ ,‬מרבה אני דבש‬
‫דבורים שאין לו שם לווי ומוציא אני דבש צרעין שיש לו שם לווי‪ .‬ומביאה‬
‫אוירבך‬
‫והגרי"ש‬
‫אלישיב נקטו‬
‫שלאדם‬
‫בריא יש‬
‫להמנע‬
‫ולחולה‬
‫לצורך‬
‫בריאות‬

‫מותר‪.‬‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬ ‫‪3‬‬
‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬

‫ודהבקשש ורכבישנריוהתם‬ ‫הגאון הרב פנחס לייבוש פאדווא שליט"א‬

‫מה יש להשגיח בדבש‪ ,‬הרי מדובר סה"כ בדבש גולמי בלבד ללא שום תוספות‪.‬‬ ‫ראש מערכת הכשרות קהילת מחזיקי הדת בעלזא‬

‫הפנינו את השאלה למערכת ההשגחה של בד"ץ העדה החרדית‪ ,‬ואכן הבד"ץ עשו לנו‬ ‫טל דבש [מן]‬
‫סדר בדברים‪ ,‬החלק הראשון של ההשגחה הוא לוודא שאכן מדובר בדבש מאה אחוז‬
‫טבעי‪ ,‬ואינו מחומרים או חיקויים שונים‪ ,‬היות והדבש הוא חומר יקר למדי‪ ,‬הפיתוי‬ ‫כדי לייצר דבש הדבורים חייבות לאסוף נוזל מתקתק בשם צוף‪ ,‬מהפרחים‪ .‬דבורה‬
‫פועלת מגיעה אל הפרח ומוצצת את הצוף ומזה מייצרת הדבש‪ ,‬אך בתוך יערות‬
‫לעגל פינות‪ ...‬הוא גדול‪.‬‬ ‫שאין הרבה פרחים כמו מקומות מסויימים באירופה והדבורים לא מוצאים די צוף‬

‫ובמה זה מתקשר לכשרות‬ ‫כדי לעשות הדבש הם מוכרחים למצוא תחליף לצוף פרחים וזהו "טל דבש"‪.‬‬

‫דבר ראשון מערכת הכשרות לא נותנת יד לזיופים ושקרים‪ .‬דבר נוסף הוא שבחיקויים‬ ‫טל דבש הוא נוזל מתוק המופרש מכנימות שמוצצות מוהל צמחים ומפרישות נוזל‬
‫משתמשים בדרך כלל בגלוקוזה שהוא לפעמים קטניות ואולי אפילו חמץ ואינו כשר‬ ‫על העלים ונוזל ההיא יש לו תכולה סוכר גבוהה‪ ,‬והדבורים אוספים טל ההוא‬
‫לפסח‪ .‬וכן כאשר המוצר הוא אינו טבעי לחלוטין אינך יודע מה הוא מכיל ויכולים‬ ‫כתחליף לצוף ומזה הדבורים מייצרים דבש‪ .‬דבש ההוא נקרא דבש יער‪ ,‬בניגוד‬

‫להיות בעיות נוספות‪.‬‬ ‫לדבש פרחים השכיח בארץ‪ ,‬ונמצא בצרפת וגרמניה ‪.‬‬

‫באיזו דרך מגלים אם מדובר בזיוף או בדבש טהור‬ ‫הרה"ג ר' יחייה טובול שליט"א אב"ד ליאון – צרפת‪ ,‬העיר דלכאורה דבש זה‬
‫אסור היות דבתחלתה היא הפרשה משרץ טמא‪ ,‬וכפי המבואר בגמ' [בכורות ז‪]:‬‬
‫התשובה היא כמובן בשביל זה יש את ההשגחה‪ ,‬לוודא שאכן בדבש טהור עסקינן‪ ,‬וכן‬ ‫ההיתר של דבש‪ ,‬אף שהדבורה היא שרץ טמא והכלל הוא היוצא מן הטמא טמא‪,‬‬
‫נעשים בדיקות מעבדה מיוחדות שהן בקלות מבחינות האם מדובר בדבש טבעי טהור‬ ‫הוא שהצוף רק עובר דרך הדבורה והדבורה לא מוסיף כלום מגופה להדבש‪ ,‬ועל‬
‫או בחיקוי‪ .‬בדיקות מעבדה אלו נצרכות בכפל כפליים במיוחד כאשר מדובר בדבש‬ ‫כן הצוף שנכנס כשר ולכן יוצא כשר‪ ,‬ולפי זה נמצא שמה שנכנס טמא יוצא גם‬
‫כן טמא‪ ,‬ולכן טל דבש שהוא הפרשה של שרץ טמא ועל שרץ ההוא אין קבלת‬
‫מיובא מחו"ל שאז הבדיקות הם כפולות‪.‬‬ ‫חז"ל של מוסיף כלום מגוף השרץ נשאר הכלל של היוצא מטמא טמא‪ ,‬ולכן כאשר‬

‫והיכן מתבטא חלק ההשגחה בפועל על הדבש‬ ‫הדבורה מיצר דבש מטל דבש הדבש אסור‪.‬‬

‫ההשגחה בפועל היא על שלושה חלקים‬ ‫והגר"ש וואזנר זצ"ל הסכים לדבריו וחשש לאיסור דאורייתא בדבר ההוא‪.‬‬

‫א‪ .‬שלא יישארו שום שאריות בדבש לא של דונג ובעיקר לא שאריות של הדבורה כגון‬ ‫ומצאתי סמך לזה בדברי המלבי"ם שופטים י"ד פסוק ט' על הפסוק אצל שמשון‬
‫רגליים או כנפיים וכדו'‪.‬‬ ‫' ַו ָיּ ָ ׁשב‪ְ ...‬ל ַק ְח ָ ּתּה ַו ָיּ ַסר ִל ְראֹות ֵאת ַמ ֶ ּפ ֶלת ָה ַא ְר ֵיה ְו ִה ֵ ּנה ֲע ַדת ְ ּדבֹו ִרים ִ ּב ְג ִו ַיּת ָה ַא ְר ֵיה‬
‫ּו ְד ָבׁש‪ַ ,‬ו ִיּ ְר ֵ ּדהּו ֶאל ַכּ ָפּיו ַו ֵיּ ֶלְך ָהלֹוְך ְו ָא ֹכל ַו ֵ ּי ֶלְך ֶאל ָא ִביו ְו‪ִ ...‬אּמֹו ַו ִיּ ֵ ּתן ָל ֶהם ַו ֹיּא ֵכלּו ְוֹלא‬
‫איך מוציאים את השאריות האלו‬ ‫ִה ִ ּגיד ָל ֶהם ִכּי ִמ ְ ּג ִו ַיּת ָה ַא ְר ֵיה ָר ָדה ַה ְ ּד ָבׁש'‪ ,‬וכתב המלבי"ם בשם חז"ל בעבור שהלך‬
‫לקחת אשה מפלישתים נכשל לאכול דבר טמא וכמש"כ חז"ל הוא נתאוה לדבר‬
‫הוצאת כל הפסולת של הדבש נעשית בשני שלבים‪ .‬השלב הראשוני והעיקרי הוא‬
‫נעשה בתוך מכלי שיקוע‪ ,‬דהיינו בתחילה מכניסים את חלת הדבש לתוך מכונה‬ ‫טמא ולכן נכשל בדבר טמא‪.‬‬
‫שמסתובבת במהירות של ‪ 2000‬סל"ד [סיבובים לדקה] ואז כל הדבש יוצא מהחלות‪,‬‬
‫ומועבר אל מכלי שיקוע שבהם הדבש עומד עד כשבועיים כדי שכל הפסולת יצוף וכל‬ ‫וכנראה מדבריו שהדבורים מצצו הדבש או הסוכר מגוית הארי ולכן הי' הדבש‬
‫הפסולת שהיא קלה יותר צפה ועולה למעלה‪ ,‬תהליך זה מלבד הצורך בדבש נקי‪ ,‬ישנו‬ ‫אסור וטמא לאכילה מחמת איסור היוצא מן הטמא‪ -‬אריה טמא‪ ,‬ומפרש מילת‬
‫צורך כשרותי טהור שלא להכשל באכילת איבר מן הדבורה שהיא שרץ העוף‪[ .‬עי'‬ ‫טמא על איסור אכילה ולא מדין טומאת נבילה שהלא נזיר מותר בטומאת נבילה‬
‫שו"ע יו"ד סי' פא' ח'‪ ,‬ועיין בפוסקים בני זמננו הגבלה בהיתר] פסולת זו מסולקת‬
‫עם סיום התהליך הזה‪ .......‬לשם כך ישנו צורך במשגיח שידאג שהכל יתבצע כהלכה‪.‬‬ ‫ואינו אסור אלא בטומאת מת‪.‬‬

‫השלב השני המומלץ על ידי ההשגחה הוא תהליך של סינון בלחץ של הדבש בדרכו אל‬ ‫ובאמת מה שהביא מחז"ל הוא נתאוה לדבר טמא קצת קשה‪ ,‬דבגמ' סוטה דף ט'‬
‫הדוד‪ ,‬תהליך זה מצריך מקצועיות רבה בשל סמיכותו החזקה של הדבש‪ .‬אופן נוסף‬ ‫ע"ב אי' ויבקע אלי' את המכתש אשר בלחי‪ ,‬א"ר יצחק דברי רבי אמי הוא איוה‬
‫הוא סינון על ידי חימום‪ ,‬החימום מעכב את תהליך ההתגבשות‪ ,‬וכן לחסל את השמרים‬ ‫לדבר טמא לפיכך נתלו חייו בדבר טמא‪ ,‬וברש"י איוה לדבר טמא לישא בת אל‬
‫שנמצאים בדבש ויכולים להתסיס את הדבש ולקלקלו‪ .‬החימום יכול אגב להגיע קרוב‬ ‫נכר‪ ,‬בדבר טמא‪ ,‬לחי החמור‪ ,‬אלמלא הוא היה מת מצמא‪ ,‬ואם כן פירש רש"י הגמ'‬
‫ל‪ 60‬מעלות הוא הורס חלק מן המינרלים שקיימים בדבש‪ ,‬התקן בישראל מאשר‬
‫חימום של עד ‪ 55‬מעלות‪ .‬אגב המסננת בהשגחת הבד"ץ היא בצפיפות של ‪ 250‬מיקרון‪.‬‬ ‫דרשה זו על לחי החמור ולא על הדבש בגוית הארי'‪.‬‬

‫ב‪ .‬כמובן צריך לבדוק את כשרותן של הכלים שמשתמשים בהם בכל חלק הייצור‬ ‫אך עיין במהרש"א ח"א שכתב על רש"י דהלשון תמוה דאיוה לדבר טמא נמצא על‬
‫מקערות וכפות וכו' שהכל מפוקח ולא משתמשים בהם לדברים אחרים‪.‬‬ ‫הרוב במקרא בדבר אכילה עיי"ש ולכן פירש המלבי"ם שאיוה לדבר טמא דהיינו‬

‫ג‪ .‬השלב העיקרי והבסיסי הינו הבטחת שמירת שבת של כל המכוורת על כל שלביה‬ ‫לאכילת דבש מתוך גווית נבלת הארי' שהיא דבר טמא‪.‬‬
‫וזה מעשה של מסירות נפש לדאוג שכל הטיפול בדבורים וכן הזזת הכוורות לתוך‬
‫הוראת כשרות‬
‫השדות לא תהיה בשבת‪ ,‬וכמובן שהמפעל לא יעבוד בשבת‪.‬‬
‫הרב שליט"א הוסיף הערת כשרות לגבי נותני דבש בחו"ל שיש חברות בעיקר‬
‫וזהו‬ ‫בחו"ל שממלאות דבש בתוך שפופרת דוגמת השפופרת של מיונז 'טומי' כדי‬
‫שיוכלו למרוח על לחם וכן יותר קל למזוג לעוגות וכדו'‪ ,‬האופן היחיד להכניסו‬
‫לא‪ ,‬בבד"ץ העדה החרדית גם ביין וגם במכוורות הם נקיים לפסח כל השנה‪ ,‬מקור‬ ‫לתוך השפופרת הוא ע"י חימום מעט של הדבש וכך יכולים להכניסו ולעשותו‬
‫ההוראה מגיע ממרן המנחת יצחק זי"ע והוכיח את יעילותו באין ספור דרכים לשם כך‬ ‫נוזלי‪ ,‬יש ליתן את הדעת על צלחת החימום זאת שלא תשמש לחימום של דברים‬
‫נדרשים בעלי הכוורת על כל פועליהם לשמור על נקיון מוחלט בכל תהליך הייצור‪ .‬יש‬
‫לציין שכל זה לעת עתה במכוורות בארץ‪ ,‬אבל בחו"ל עדיין אנו לא מאשרים את כולם‬ ‫שאינם כשרים‪ ,‬ואם השתמשו שיעשו הגעלה‪.‬‬
‫לפסח ויש לשים לב‪ .‬דבר נוסף בהוראת הבד"ץ לחשוש מגילוי ‪ -‬ולכן דבש שבהשגחת‬

‫הבד"ץ מכסים את הדבש בכל מקום שיש חשש גילוי‪.‬‬

‫מסהעברביפאלהאי תהליך ייצורו המופלא של הדבש‬

‫הראשונית הדבורה‬ ‫פעילה בחיפוש והבאת דבש‪.‬‬ ‫כל הניסיונות לערוך שינויים בייצור הדבש נחלו כישלון‬
‫הזו תהיה בעתיד‬ ‫חרוץ‪ .‬אנו ניגע מעט בתהליך ייצורו של הדבש ונראה‬
‫מלכה‪ .‬מה שמעיד על‬ ‫המלכה מטילה סכום עצום של ביצים לקראת עונת‬ ‫כמה מופלא העולם הקטן הזה של הדבורה וזה צועק 'מה‬
‫עושר הרכיבים שבמזון‬ ‫הדבש‪ ,‬לדוגמא בכוורת שיש בה כ‪ 5000‬דבורות בחורף‪,‬‬
‫המלכות הוא אורך חייה של המלכה שיכול להגיע עד‬ ‫בזמן השיא באביב ובקיץ יהיו בתא המשפחתי של‬ ‫רבו מעשיך ה'‪.‬‬
‫‪ 12‬שנה כשהממוצע ‪ 3-6‬שנים‪ .‬לעומת זאת אורך חייה‬ ‫הכוורת ‪ 70,000‬דבורות‪ ,‬בימי העונה המלכה מטילה‬
‫של דבורה רגילה נעה בין חודש – חודשיים בקיץ שאז‬ ‫ממלכת הכוורת‬
‫הן עובדות ‪ 24\7‬ובחורף יכול להגיע לשמונה חודשים‪.‬‬ ‫בערך ‪ 3000‬ביצים ביום!‪.‬‬
‫אגב מלכה איכותית מאוד שמיובאת ממקומות כמו‬ ‫הכוורת בנויה משתי חלקים החלק התחתון הוא החלק‬
‫אוסטרליה וכדו' יכולה להגיע למחיר של כ‪.₪ 15,000‬‬ ‫הביצים כשהם בוקעות הם ניזונים מ'מזון מלכות' עד‬ ‫המשפחתי שבו המלכה מטילה את הביצים לתוך חלת‬
‫שהם נהיות דבורים‪ ,‬ואח"כ הדבורים ניזונות מדבש‬ ‫דבש שעשויה מדונג ומהווה כעין מדגרה‪ ,‬ושם הביצה‬
‫ואבקת פרחים ישירות‪ ,‬וכאשר הדבורים בוחרות‬ ‫בוקעת ונעשית זחל ואח"כ דבורה פעילה שבעיקר‬
‫להזין אחת מן הביצים במזון מלכות גם לאחר התקופה‬ ‫מנפנפת ואח"כ נהיית שומרת ואח"כ נכנסת לעבודה‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬ ‫‪4‬‬
‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬

‫מנהג‬

‫הרב אריה הכהן פלשניצקי שליט"א‬

‫דבש בראש השנה‬

‫ובספר לקט יושר (מנהגים ופסקי תשובות מבעל התרומת הדשן‪ ,‬מתלמידו רבי‬ ‫אמרו חכמינו זכרונם לברכה (הוריות יב' ע"א‪ .‬כריתות ה' ע"ב)‪ :‬סימנא ‪ -‬מילתא‬
‫יוסף ב"ר משה) כתב‪ :‬דבש חי סימן טוב לאכול בר"ה‪ .‬ודבש דבורים מן המובחר‪,‬‬ ‫היא (הסימן ‪ -‬ממש יש בו)‪ .‬ולפיכך עושים בראש השנה סימנים המראים לטובה‪,‬‬
‫כי הדבורים דמי למשפט‪ ,‬כי עושים נקמה לפעמים‪ ,‬כמו שמוכח מן הפסוקים‪ ,‬ומה‬ ‫שנזכה ביום הדין‪ ,‬ושתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה‪ ,‬הגמ' מביאה סוגי מאכלים‬
‫שיוצא מהן מתוק‪ .‬וסימן לדבר שאנו יוצאין ממידת הדין למדת הרחמים‪ ,‬ודוקא חי‬ ‫שנאכלים בראש השנה לסימן טוב‪ .‬יש הנוהגים לאכול בראש השנה את המאכלים‬
‫שהובאו בגמ'‪ ,‬וכן עוד מיני מאכלים הנאכלים לסימן טוב שהוסיפו בספרי הגאונים‬
‫סימן לחיים‪ ,‬וראייה ממה שאנו מבקשים ומתפללים בר"ה רק בשביל חיים‪.‬‬ ‫הראשונים והאחרונים‪ .‬וכמו שכתב הטור (סי' תקפ"ג)‪ ,‬אחר שהביא את המאכלים‬
‫המוזכרים בגמ' שאוכלים בר"ה וז"ל‪ :‬ומזה רבו המנהגים כל מקום ומקום לפי‬
‫המהרי"ל נתן טעם לאכילת דבש ומיני מתיקה בראש השנה‪ ,‬מתורה נביאים‬
‫וכתובים‪ ,‬וז"ל (הלכות ראש השנה ד"ה ומנהגא‪ .‬עי' בספר הרוקח שהבאינו לעיל)‪:‬‬ ‫מנהגו‪ ,‬ע"ש‪ .‬ויש אמנם שאין מקפידין אלא על מקצת ממיני המאכלים‪.‬‬
‫וטעם דאוכלין דברים מתוקים לומר שיגזור הקב"ה עלינו שנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫וכן באשכנז רגילין בתחילת הסעודה לאכול תפוח מתוק בדבש לומר תתחדש‬ ‫אמנם ישנו מאכל אחד שאינו מוזכר בגמ' שהבאינו לעיל‪ ,‬וכולם (כמעט – עי' בספר‬
‫עלינו שנה טובה ומתוקה‪ .‬ומהר"י סג"ל דרש דטעמא‪ ,‬כתוב בתורה ושנוי בנביאים‬ ‫מועד לכל חי‪ ,‬לרבי חיים פלאג'י‪ ,‬פי"ב טז'‪ .‬וע"ע בספר יפה ללב‪ ,‬לבנו רבי אברהם‪,‬‬
‫ומשולש בכתובים‪ ,‬כתוב בתורה‪' :‬שם שם לו חק ומשפט' (שמות טו' כה')‪ ,‬וראש‬ ‫סי' תקפ"ג‪ ,‬מה שביאר בזה) ללא יוצא מן הכלל מקפידים שיהא על השולחן בראש‬
‫השנה הוא יום המשפט‪ ,‬וסמיך ליה 'וימתקו המים'‪ .‬רצה לומר ביום המשפט יאכלו‬ ‫השנה (מהמ"ב סי' תקפ"ג ס"ק ג'‪ ,‬משמע שרק בראש השנה מטבלים את פרוסת‬
‫מתוקים‪ .‬בנביאים שנוי גבי אביגיל כתיב‪ :‬ויהי בעשרת הימים וימת נבל (שמואל א'‬ ‫המוציא בדבש‪ .‬אמנם בספר אורחות רבינו‪ ,‬ר"ה ו'‪ ,‬מבואר שהחזו"א ובעל הקה"י‪,‬‬
‫כה' לח')‪ ,‬וכתיב בתריה‪ :‬ונבל יין ומתוקים‪ .‬ועשרת הימים היו עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫נהגו כך מר"ה עד שמיני עצרת בשבתות ויו"ט) ולאכול ממנו‪ ,‬והוא ה'דבש'‪ ,‬שבו‬
‫אי נמי מהכא דכתיב ‪:‬על יום טוב באנו (שם' ח')‪ ,‬וארז"ל דהוי ראש השנה‪ ,‬וסמיך‬ ‫טובלין ראשית את פרוסת המוציא (מט"א סי' תקפ"ג‪ .‬ומ"ב שם‪ ,).‬וכן את התפוח‬
‫ליה דהביאה לדוד דבילה וצימוקים שהם מיני מתיקה‪ .‬משולש בכתובים‪ ,‬בספר‬ ‫(טור שם)‪ ,‬וכמו"כ כתב בספר מנהגי מהרי"ל (הל' ר"ה)‪ ,‬דרש מהר"י סג"ל‪,‬‬
‫תהלים כתיב‪ :‬משפטי ה' אמת צדקו יחדיו (יט' י' יא')‪ ,‬וסמיך ליה ומתוקים מדבש‬ ‫דמצוה לאכול בליל ר"ה‪ ,‬ראש של איל זכר לעקידה‪ ,‬ולמען שנהיה לראש ולא לזנב‪.‬‬
‫ונופת צופים‪ ,‬משפט ר"ל יום דין דראש השנה‪ .‬אי נמי מהכא דכתיב‪ :‬תקעו בחדש‬ ‫והוא נהג לאכול בשר הראש עם דבש‪ .‬וכ"כ בספר המנהגים (לר"א טירנא)‪ ,‬ומה‬
‫שופר וגו' (תהלים פא' ד')‪ ,‬וסמיך ליה‪ :‬ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך‬ ‫שאוכלים הראש כדי שנהיה לראש ולא לזנב‪ ,‬ומטבילין את הראש בדבש‪ .‬וכבר‬
‫(שם יז')‪ ,‬וכתיב גביה‪ :‬אלקים נצב בעדת א‪-‬ל בקרב אלקים ישפוט (שם פב' א')‪.‬‬ ‫קדם להם בהגה' האשר"י (ריש מס' ר"ה) וז"ל‪ :‬ואנו רגילין לאכול ראש של איל‬
‫כל זה מורה על ר"ה יום המשפט‪ .‬וכן בספר עזרא כתיב‪ :‬בחדש השביעי אכלו‬ ‫ודבש חי‪ ,‬ומטבילין את הראש בדבש‪ .‬במאמר שלפנינו נשתדל בעז"ה להבין מהיכן‬

‫משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו‪.‬‬ ‫המקור לדבש בר"ה‪ ,‬ומה הטעם לכך‪.‬‬

‫וכ"כ בספר מטה משה (לרבי משה מפרעמסלא‪ ,‬תלמיד המהרש"ל‪ .‬סי' תש"צ)‬ ‫ענין הדבש בראש השנה מסתבר שהוא כבר מנהג עתיק יומין ומוזכר בדברי‬
‫וסיים בזה"ל‪ :‬לכן נוהגין העולם לאכול דבש בראש השנה ונכון הוא‪ .‬וכך היה מנהג‬ ‫הגאונים‪ ,‬וז"ל רב נוטרונאי גאון‪ :‬ומה שאנו אוכלין טיסני (גרגרי שעורה) ושותים‬
‫דבש‪ ,‬הוא כדי שתבוא השנה הבאה עלינו לטובה‪ .‬ובאור זרוע (ריש הלכות ראש‬
‫קדמונים‪.‬‬ ‫השנה) כתב‪ :‬דבש כדי שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה‪ ,‬וכן כתוב בספר‬
‫עזרא (נחמיה ח' י')‪ :‬אכלו משמנים ושתו ממתקים‪ .‬וכן במרדכי (ריש יומא) כתב‪:‬‬
‫טעם נוסף כתב בספר יעטה מורה (עמ' נז')‪ :‬על כן נהגו לאכול דבש בריש שתא‬ ‫ומה שאנו אוכלין טיסני‪ ,‬ובשר שמן‪ ,‬ושותין דבש וכל מיני מתיקה‪ ,‬כדי שתהא‬
‫(ראש השנה) ולהורות נתן‪ ,‬כי יש תקנה לשבים אל ה' בלב שלם‪ ,‬כי כמו שהדבש‬ ‫השנה הבאה עלינו לטובה מתוקה ושמינה‪ ,‬וכתוב כן בספר עזרא‪ :‬אכלו משמנים‬
‫מהפך את האיסור הגמור (פי' דאיתא במתני' בכורות (ה' ע"ב)‪ :‬היוצא מן הטמא‬ ‫ושתו ממתקים (אפשר שהמרדכי למד את ענין הדבש בראש השנה מהפסוק 'שתו‬
‫– טמא‪ .‬ואמרינן שם בגמ' (ז' ע"ב)‪ :‬מפני מה אמרו דבש דבורים מותר? מפני‬ ‫ממתקים'‪ ,‬ודו"ק)‪ .‬ובטור (שם) כתב‪ :‬יהא איניש רגיל למיכל בריש שתא (יהא אדם‬
‫שמכניסות אותו לגופן‪ ,‬ואין ממצות אותו מגופן‪ .‬הוא דאמר כר' יעקב‪ ,‬דאמר‪:‬‬ ‫רגיל לאכול בראש השנה) וכו'‪ ,‬כל מקום ומקום לפי מנהגו כמו באשכנז שרגילין‬
‫דובשא רחמנא שרייה‪ ,‬ע"ש‪ - .‬עי' תוס' ע"ז סט' ע"א‪ ,‬וברא"ש שם פ"ה סי' יא'‪,‬‬
‫ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' פ') להיתר‪ ,‬כן אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו‪,‬‬ ‫לאכול בתחילת הסעודה תפוח מתוק בדבש לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה‪.‬‬

‫ע"ש‪.‬‬ ‫בספר הרוקח (הלכות ראש השנה סימן רא' – באה"ד) כתב‪ ,‬במזמור (תהלים‬
‫פא')‪ :‬הרנינו לאלקים עוזנו תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל‬
‫מנהג אכילת הדבש בימים הללו נרמז גם בדרך נוטריקון וגימטריא‪" :‬דבש" שמנינו‬ ‫הוא משפט לאלקי יעקב‪ .‬ובסיום המזמור נאמר‪ :‬ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש‬
‫‪ ,306‬סגולה הוא שבזכות היוצר (‪ )306‬שבתפילות‪ ,‬וה'מוסר' (‪ )306‬שבלב‪ ,‬ישמע‬ ‫אשביעך‪ .‬רמז לאכילת דבש בליל ראש השנה כדי שתהא לו השנה מתוקה דסימנא‬
‫אב הרחמן (‪ )306‬לתפילותינו ויירצו לפניו כקרבן וכ'אשה' (‪ )306‬ונזכה לסליחה‬
‫מלתא הוא‪.‬‬
‫ומחילה ו'כפור' (‪ )306‬על כל עוונותינו‪.‬‬

‫תהליך ייצור הדבש ‪ /‬המשך‬

‫הדונג הוא חומר דביק ושומני בגוון צהבהב הנוצרת‬ ‫לעשיית הדבש‪.‬‬ ‫החלק העליון הוא הכוורת עצמה ששם בונים הדבורים‬
‫בגוף הדבורה ובוקע מתחתית בטנן בצורת לוחיות‬ ‫תאי דונג בשביל הדבש‪ ,‬בין התא המשפחתי לבין‬
‫דקיקות מהן הדבורים בונות את התאים תוך הידוקן‬ ‫בדרכה הביתה היא מפרישה לתוך קיבת הדבש חומרים‬ ‫מחסן האוכל ישנה רשת צפופה המאפשר מעבר רק‬
‫כימים שגורמים להפרדת הסוכרים‪ .‬כידוע הצוף מכיל‬ ‫לדבורים ולא למלכה שהיא יותר רחבה מעט ויותר‬
‫אחת לאחת עם רגליהן ולסתותיהן‪.‬‬ ‫כמה סוכרים גלוקוז שהוא בעצם סוכר ענבים פרוקטוז‬ ‫ארוכה‪ ,‬כדי שהמלכה לא תעבור אל תאי הדבש ותטיל‬
‫שהוא סוכר פירות וסוכר פשוט יחד והחומר שהדבורה‬
‫בשלב זה הדבש עדיין נוזלי‪ ,‬להקות אחרות של‬ ‫מכניסה הוא גורם לתהליך כימי של הפרדת הסוכרים‪,‬‬ ‫שם את הביצים והדבש לא יהיה ראוי‪.‬‬
‫דבורים ומאווררות את הכוורת על ידי נפנוף‬ ‫ובגלל זה מעלתו של הדבש גדולה שכך גוף האדם יכול‬
‫הכנפיים‪ ,‬אוורור זה מאדה את הנוזלים שבצוף והוא‬ ‫לעכל את הסוכר בצורה מייטבית‪ ,‬וכן בגלל המינרלים‬ ‫ועכשיו‪ ...‬לעבודה‪.‬‬
‫הופך לאיטו למרוכז יותר ויותר עד שהוא מקבל‬
‫את הצורה שאנו מכירים כדבש‪ ,‬אילולי תהליך זה‬ ‫ועושר הויטמינים מהטבע שיש בו‪.‬‬ ‫הדבורה בעונה הפריחה שזה מתחיל באביב‪ ,‬וממשיך‬
‫של ייבוש הדבש עלול להתחיל תהליך של תסיסה‬ ‫בקיץ‪ ,‬וגם קצת בסתיו‪ ,‬יוצאת כל הזמן לעבודתה‬
‫ולהתקלקל במהרה‪ ,‬ואחרי התהליך של הייבוש הדבש‬ ‫אחרי שחזרה עם השלל של הדבש היא מריקה את הדבש‬ ‫להביא צוף – דבש‪ ,‬כשהיא מגלה צוף עסיסי היא חוזרת‬
‫יכול להתקיים אלפי שנים‪ ,‬ולקיים את מה שבתוכו גם‬ ‫לתאי שעווה המשושים מדונג שהכינו הפועלות האחרות‬ ‫אל הקן‪ ,‬ואז קורה דבר מדהים‪ ,‬היא מספרת לחברותיה‬
‫לאורך זמן‪ .‬אחרי הייבוש הדבש מוכן‪ ,‬ואז הדבורים‬ ‫בצורה סימטרית ומדודה שלושת אלפי תאים בכל צד‬ ‫היכן יש צוף‪ ,‬הסיפור שלה מורכב מריקוד מדהים 'ריקוד‬
‫חותמות את החורים בדונג‪ ,‬כדי שיישמר להם לבוא‬ ‫השמינייה'‪[ .‬מצווה גדולה להיות בשמחה‪ ]...‬מהו ריקוד‬
‫העת‪ ,‬הדבורים מייצרים את הדבש בשביל החורף כדי‬ ‫ובזוית מדויקת לשם החזקת הדבש שלא יזלוג החוצה‪.‬‬ ‫השמינייה – אם הדבורה מצאה צוף קרוב היא עושה‬
‫שבזמן שאין פריחה יהיה להם מזון ואוכל‪ ,‬האדם לוקח‬ ‫ריקוד מעגלי פעם בכיוון אחד ופעם בכיוון השני ובכך‬
‫את הדבש ובעצם לוקח לדבורים את האוכל‪ ,‬ובמקום זה‬ ‫מסמנת לחברותיה שהפרחים נמצאים עד ‪ 50‬מטר‬
‫מביא לדבורים מים עם סוכר ענבים‪ .‬בכל חלת דבש יש‬ ‫מהכוורת‪ .‬זהו 'ריקוד המעגל'‪ .‬ובאם הצוף נמצא רחוק‬
‫יותר מרדיוס של ‪ 50‬מטר הדבורה עושה ריקוד בצורה‬
‫כ‪ 4 -‬קילו בממוצע‪.‬‬ ‫של מספר ‪ 8‬הזוויות מסמנות את המרחק המדויק ואת‬
‫הכיוון של הפרחים‪ ,‬ריקוד עז וממושך מסמן מקור מזון‬
‫וכאן מתחיל תהליך הרדייה מגיע ה'דבוראי' מפזר עשן‬ ‫עשיר יותר‪ .‬הדבורות יכולות להרחיק ולנווט את עצמן‬
‫על הכוורת כדי שהדבורים יתבלבלו ולא יעקצו אותו‪ ,‬ואז‬ ‫עד מרחק של ‪ 8‬ק"מ! הן מנווטות את דרכת בעזרת קרני‬
‫לוקח את חלת הדבש אל המפעל‪ .‬במפעל הוא מכניס את‬ ‫השמש כשבעזרתן הן גם מזהות מקורות מים שהן זקוקות‬
‫החלה עם עוד הרבה חלות יחד לתוך מכונה שמסתובבת‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬ ‫‪5‬‬

‫דבש מפרחי בר‬ ‫וישנם סוגי דבש שהגלוקוז דהיינו סוכר ענבים הוא‬ ‫תהליך ייצור הדבש ‪ /‬המשך‬
‫מרובה‪ ,‬והסיבה לגיבוש הסוכר הוא מגיע בעיקר מסוכר‬
‫ישנם הטועים לחשוב שזהו דבש שלקחו ישירות‬ ‫הענבים‪ ,‬ואגב כששמים דבש בקירור הוא נוטה להתגבש‬ ‫במהירות של ‪ 2000‬סיבובים לדקה כדי שהדבש ייצא‬
‫מהפרחים‪ ,‬וכמובן שהכוונה שמקור הצוף של הדבורים‬ ‫כולו מהדונג‪ ,‬הדבש נשפך לתוך מיכל ומהמיכל עובר‬
‫הוא מפרחי בר‪ ,‬ישנם סוגי צוף נוספים כגון פרחי הדרים‪,‬‬ ‫מהר יותר‪.‬‬ ‫לבריכות השקעה‪ ,‬בריכות אלו נועדו לשקע את הדבש‬
‫פרחי אקליפטוס‪ ,‬ופרחי אבוקדו‪ .‬יש דבש שהוא אינו‬ ‫וכל הפסולת כמו שאריות דונג וכן רגלי דבורים צפים‬
‫דבש טהור מפרחי בר‪ ,‬וזהו הדבש שהדבורים אוכלים‬ ‫ואז מגיע אל הצנצנות‪ .‬ומשם לחנויות‪....‬‬ ‫למעלה‪ ,‬אחרי יום או יומיים מסירים את הפסולת‬
‫במקום צוף‪ ,‬הם אוכלים מים עם סוכר ואז נהיה ייצור‬ ‫שהצטברה למעלה והדבש עובר סינון נוסף בפילטרים‬
‫מהיר וקל של דבש‪ ,‬אבל כאן מפסידים את המינרלים‬
‫והטעמים המיוחדים של הטבע‪ .‬וכמובן יש דבש מזויף‬ ‫או במסננות‪ ,‬לרוב הדבש מחומם מעט כדי‬
‫שיוכל לעבור במסננת וגם כדי שלא יתגבש‬
‫שהוא כלל אינו דבש מדבורים אלא סוכר מקורמל‪.‬‬
‫אחרי זמן קצר‪.‬‬
‫תודה רבה רבה לכל אשר סייעוני במלאכת איסוף‬
‫החומר‪ ,‬דבר ראשון לבד"ץ העדה החרדית ירושלים‪,‬‬ ‫אגב 'גיבוש'‪ ,‬שוחחתי עם ר' מאיר ברקו‬
‫להרב אברהם שריידמן‪ ,‬ולהרב שמואל חיים‬ ‫ממכוורת ברקו והוא שיבר את אוזני בנושא‬
‫סולביצ'יק‪ ,‬וכן להרב מנדל דוידוביץ ולהרב הופמן‬ ‫הגיבוש‪ ,‬דבר ראשון דבש שמתגבש מראה על‬
‫מבד"ץ קהל מחזיקי הדת בעלזא‪ ,‬לר' מאיר ברקו‬ ‫איכותו של הדבש‪ ,‬משום שאם הוא היה זיוף‬
‫ממכוורת ברקו האיכותית‪ ,‬ולר' ישראל פוכוטוונגר‪.‬‬ ‫של דבש שעשוי מסוכר מקורמל הוא לא היה‬
‫מתגבש ונהיה צהוב‪ ,‬דבר נוסף הגיבוש תלוי‬
‫יהי רצון שיזכו לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫ברמת סוכר הענבים שיש בדבש‪ ,‬ישנם סוגי‬
‫דבש שיש בהם כמות גדולה של פרוקטוז‬

‫הגאון הרב זמיר כהן שליט"א‬

‫יו"ר הדברות ורב שכונת אתרוג בביתר‬

‫מה בדיוק מכיל דבש הדבורים?‬

‫כמות האנזימים הנדרשת מלכתחילה לצורך ביצוע פעולה זו הינה מזערית ביותר‪,‬‬ ‫דבש הדבורה וחלב הפרה‪ ,‬דומים במשהו זה לזה‪ :‬שניהם נוצרים בגופם של בעלי‬
‫ואף הם‪ ,‬רובם ככולם מתפרקים ונעלמים לאחר סיום פעולתם‪].‬‬ ‫החיים הללו ממזון שאכלו‪ ,‬ומופרשים מגופם החוצה‪ .‬לפיכך סביר להניח שבעת‬
‫העתיקה‪ ,‬אדם שהתבונן באורח חייה של הדבורה היה סבור כי תהליך ייצור‬
‫שרובם ככולם מתפרקים לאחר שהפכו את הצוף לדבש וכמעט לא נשאר מהם‬ ‫הדבש בגוף הדבורה דומה פחות או יותר לתהליך ייצור החלב‪ .‬כשם שהמזון‬
‫זכר!‬ ‫הנכנס למערכת העיכול של הבהמה מתעכל וממנו נוצר החלב‪ ,‬כך גם מן הסתם‬
‫נוצר הדבש אצל הדבורה מצוף הפרחים שהיא אוספת ובולעת‪ ,‬על ידי עיכול‬
‫מתברר אפוא שהדבורה פולטת מהקיבה המיוחדת לייצור הדבש אל הכוורת את‬ ‫ושינוי מוחלט‪ ,‬או לכל הפחות באמצעות ערבוב הצוף בחומרים המופרשים מגוף‬
‫הצוף הטהור שהפך לדבש‪ ,‬מבלי שהצוף יעבור דרך מערכת העיכול וכלי הדם‬ ‫הדבורה והופכים אותו לדבש‪ .‬שהרי כיצד משתנה הצוף לדבש ללא עיבודו בגוף‬
‫של הדבורה‪ .‬והאנזימים שהפכו את הצוף לדבש‪ ,‬אינם בגודל שהעין מסוגלת‬
‫לראותם ללא כלי הגדלה‪ ,‬ולכן דינם כחיידקים שאין איסור באכילתם‪ .‬ובפרט‬ ‫הדבורה?‬
‫שלאחר הפיכת הצוף לדבש רוב ככל האנזימים מתפרקים ונעלמים‪ ,‬והכמות‬
‫שנותרת מהם בדבש ביחס לצוף הטהור הינה פחות מאחוז אחד!‪ 1‬דבר המוגדר‬ ‫אך אם כן יש לתמוה לכאורה‪ ,‬כיצד אוכלים אנו‪ ,‬וכיצד אכלו אבותינו את דבש‬
‫הדבורים?! והלא אחד הכללים היסודיים בהלכות כשרות הוא הכלל‪" :‬היוצא מן‬
‫בהלכה כבטל בשישים‪2.‬‬ ‫הטמא [מגופו של בעל חיים האסור באכילה‪ .‬כגון ביצים וחלב]‪ ,‬טמא‪ .‬והיוצא מן‬

‫מובן מעתה מדוע מותרים אנו באכילת דבש הדבורים‪.‬‬ ‫הטהור‪ ,‬טהור"‪.‬‬

‫אך הרי מסתבר שאילו הייתה אוניברסיטה בתקופת התלמוד ומדעניה היו‬ ‫ואם כך‪ ,‬כשם שהעשב הנאכל על ידי הנאקה (נקבת הגמל) והופך לחלב לאחר‬
‫נשאלים אם על פי תורת ישראל יש להתיר את דבש הדבורים לאכילה‪ ,‬ללא ספק‬ ‫עיבודו בגופה‪ ,‬אסור באכילה משום "היוצא מן הטמא ‪ -‬טמא"‪ ,‬כך בדיוק היה על‬
‫תשובתם הייתה נחרצת לאסור‪ ,‬וכדין חלב בהמה טמאה‪ .‬שהרי אין שום היגיון‬ ‫הדבש להיות אסור באכילה מאותה סיבה ממש! שהרי הדבורים עצמן אסורות‬
‫לחלק בין צוף ההופך לדבש בגוף הדבורה לבין עשב ההופך לחלב בגוף הבהמה‪.‬‬
‫באכילה‪.‬‬
‫והנה‪' ,‬למרבה הפלא'‪ ,‬בתורה שבעל פה קיבלו חז"ל את המשפט הקצר והנמרץ‬
‫הבא המופיע בתלמוד‪3:‬‬ ‫*‬

‫"דבש דבורים‪ ,‬מותר‪ .‬מפני שמכניסות אותו לגופן‪ ,‬ואין ממצות אותו מגופן"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬מחקרים מאוחרים גילו שתי עובדות מפליאות‪:‬‬

‫כלומר‪ ,‬חז"ל ידעו כי דבש הדבורים אינו דומה לחלב בהמה טמאה! הוא נוצר‬ ‫לדבורה שתי קיבות‪ .‬הצוף ממנו נוצר הדבש אומנם נכנס מפי הדבורה‬ ‫‪ .1‬‬
‫בתהליך השונה לחלוטין מייצור החלב‪ .‬הדבורים אינן מעכלות וסופגות את הצוף‬ ‫פנימה במסלול זהה למסלול בו עובר מזונה‪ ,‬אך אינו נכנס לקיבת העיכול‬
‫לגופן וחוזרות וממצות אותו מגופן‪ ,‬אלא רק מכניסות אותו למערכת נפרדת‬ ‫אלא לקיבה מיוחדת‪ ,‬קיבת הדבש‪ ,‬שיש בה שסתום חד‪-‬כיווני המונע‬
‫בגופן‪ ,‬מעבדות אותו שם לדבש ללא מעורבות של מיצי עיכול וללא תהליך עיכול‪,‬‬ ‫לחלוטין מהצוף ומהדבש הנוצר ממנו כל סוג של מגע עם חומרים ממערכת‬

‫וחוזרות ופולטות אותו מגופן כפי שהוא!‬ ‫העיכול של הדבורה‪ .‬בקיבה מיוחדת זו אין מיצי עיכול כלל!‬

‫לחז"ל היה גם ברור שחומרי העיבוד המופרשים מגוף הדבורה אינם כאלה שיש‬ ‫‪ . 2‬הדבורה הופכת את הצוף לדבש על ידי ערבובו עם אנזימים‪,‬‬
‫בהם בכדי לאסור את הדבש באכילה‪ .‬דבר שאינו מובן מאליו כלל‪ ,‬שהרי ללא‬
‫הידע של חז"ל היה מקום לחשוש שגם אם הצוף אינו מתעכל‪ ,‬עדיין ייתכן שחומרי‬ ‫[ייצור הדבש באמצעות אנזימים‬
‫העיבוד הלא‪-‬כשרים המופרשים מגוף הדבורה הינם בגודל ובכמות האוסרים את‬
‫האנזימים הינם חלבונים המיוצרים בגופם של בעלי חיים וצמחים‪ ,‬אשר תפקידם‬
‫הדבש באכילה‪.‬‬ ‫הוא לזרז פירוק מולקולות גדולות למולקולות קטנות ובניית קטנות למולקולה‬
‫גדולה‪ .‬האנזים פועל על ידי שהוא נקשר למצע וכתוצאה מכך מבצע בו שינוי‪.‬‬
‫מי יכול היה לדעת לפני אלפי שנים סוד טבע זה‪ ,‬אודות שתי הקיבות הזעירות‬ ‫בסיום הפעולה משתחרר התוצר החדש מהאנזים‪ ,‬והאנזים הפנוי ממלאכה עובר‬
‫בגוף הדבורה ותהליך עיבוד הצוף לדבש באופן שאינו נבלע בגוף הדבורה וגם‬
‫אינו נוצר מחומרים האוסרים אותו באכילה‪ ,‬ולהכריז על כך בביטחון גמור על‬ ‫כעת לפעול את אותה פעולה על מצע נוסף עד לסיום תפקידו‪.‬‬
‫אף המשמעות ההלכתית הנגזרת מכך‪ ,‬אם לא שבורא העולם הוא אשר גילה זאת‬
‫לצורך ייצור הדבש‪ ,‬האנזימים המופרשים בפי הדבורה ובקיבת הדבש מפרקים‬
‫לצורך ידיעת ההלכה?‬ ‫את המולקולות של הצוף לחומרים העיקריים מהם מורכב הדבש‪ :‬גלוקוזה (סוכר‬

‫ענבים) ופרוקטוזה (סוכר פירות)‪.‬‬

‫‪Jonathan white, 'The Composition of honey', Bee World 38(3): 57-56, (1957(1.‬‬
‫‪2.‬שלחן ערוך יורה דעה‪ ,‬סימן צח‪ ,‬א‪.‬‬

‫ואף על פי שדבר המעמיד אינו בטל (כגון דבר טמא שנתן בחלב והעמידו לגבינה‪ .‬ראה רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה יג; שלחן ערוך סי' קטו סעיף ב)‪ ,‬זהו דוקא כשהדבר‬
‫האסור נותן טעם בהיתר (כלומר‪ ,‬טעמו של האיסור מורגש בהיתר)‪ ,‬אבל אם אינו נותן בו טעם‪ ,‬מדין תורה הוא בטל אף על פי שהוא מעמיד‪ ,‬ורק מדרבנן אינו בטל‪ ,‬גזירה משום נותן‬
‫טעם‪ .‬וכמו שכתב הפרי מגדים בפתיחתו להלכות תערובות (שער התערובות חלק שלישי סוף פרק א)‪ .‬אולם גזירה זו אינה אלא בדבר שניכר לכל שהאיסור ניתן בהיתר והעמידו‪ ,‬כגון‬
‫שנעשתה פעולת ההעמדה בידי אדם‪ ,‬לפי שבזה יש לחשוש שיבואו להתיר גם מעמיד שנותן טעם‪ .‬אבל בדבש לא גזרו חכמים‪ ,‬לפי שייצורו על ידי הדבורה הוא מטבעו של עולם ללא‬
‫התערבות אדם (ואינו נותן טעם בהיתר‪ ,‬וכפי שהתברר שהאנזימים רק פועלים לזירוז פירוק המולקולות של הצוף)‪ ,‬ואין חשש שיתחלף לבני אדם ויבואו להתיר מעמיד אסור שנתן‬

‫טעם בהיתר‪ .‬ועוד יש להוסיף טעמים בזה ואכהמ"ל‪.‬‬
‫‪ 3.‬בכורות ז‪ ,‬ב‪ .‬וכן פסק הרמב"ם (פרק ג מהלכות מאכלות אסורות הלכה ג)‪" :‬דבש דבורים ודבש צרעים מותר‪ ,‬מפני שאינו מתמצית גופן‪ ,‬אלא כונסין אותו מן העשבים בתוך פיהן‬

‫ומקיאין אותו בכוורת"‪ .‬ומה שהתיר גם דבש צרעים‪ ,‬עיין שם בדברי המגיד משנה‪ ,‬ובשלחן ערוך סימן פא סעיף ט‪ ,‬ובמקור דבריו בבית יוסף שם‪.‬‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬ ‫‪6‬‬

‫הגאון הרב שאול רייכנברג שליט"א‬

‫מח"ס משפטי ארץ‬

‫האם יש בדבש קדושת שביעית‪,‬‬
‫וביותר האם יש איסור 'שמור ונעבד' בדבש‪.‬‬

‫בשביעית וכן עבדו את השדה בשביעית שיהיה אסור‪.‬‬ ‫מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל כשהיה שותה מים הוא חשש לברך שהכל על‬
‫המים כי אולי אינו צמא ובהלכה מבואר שעל מים מברכים רק 'לצמאו'‪,‬‬
‫כלפי איסור שמור מצאנו שיטת ר"ת <תוס' סוכה לט‪ >.‬שילפינן מ'את ענבי‬ ‫לכן מרן היה לוקח מעט דבש ומברך עליו שהכל וכך פוטר את המים‪ ,‬ואחד‬
‫נזירך לא תבצור' שאם שמרת מבני אדם [שמרת= היזרת = נזירך] אסורים‬ ‫מבאי ביתו הרב מ‪ .‬מירושלים מספר שגם בדבש היה למרן הידורים וחומרות‪,‬‬
‫באכילה‪ ,‬ולכאורה כאן יהיה אסור הצוף‪ ,‬אבל מסתבר שכל זה רק בדבר‬ ‫כגון שמרן היה מקפיד כדעת הגר"א שלא לשתות משקים שהיו מגולים בלי‬
‫שקדוש בקדושת שביעית אז אסור לשמור אותו אבל דבר שאינו קדוש‬ ‫כיסוי ובלי השגחה אפי' לזמן מועט ביותר‪ ,‬וגם בדבש נתעוררה בעיה שרוב‬
‫הייצורים הרגילים בד"כ יש מעט גילוי בתהליך הרדיה וההשקעה‪ ,‬וא"כ כיון‬
‫בקדושת שביעית יהיה מותר לשומרו‪.‬‬ ‫שהקפיד על גילוי לא יכל לאכול דבש‪ ,‬עד שאחד מבאי ביתו פנה לרב ישראל‬
‫פווכטוונגר מ'מכוורת פווכטוונגר' שתחת ההשגחה המהודרת של בד"ץ העדה‬
‫וכלפי דין 'נעבד'‪ ,‬דעת הרמב"ם שגם שדה שעבדו אותה בשביעית‬ ‫החרדית ור' ישראל נענה לאתגר‪ ,‬וייצר כמות מצומצמת של דבש ללא חשש‬
‫פירותיה מותרים‪< ,‬כמבואר פ"ד הט"ו> ודעת הרמב"ן בפרשת בהר וכן‬ ‫גילוי לאורך כל התהליך‪[ ,‬בשיחה עמו פירט לנו יותר ואמר שהגרי"ש אלישיב‬
‫הרשב"אוהריטב"א ביבמות קכ"ב‪ .‬שנעבד אסור מדרבנן משום קנס‪ ,‬ואם‬ ‫חשש לגילוי גם כשהדבש עדיין היה בתוך חלות הדבש‪ ,‬ולכן כאשר הדבש‬
‫כל האיסור הוא רק מדרבנן מסתבר שכל הקנס זה רק על עיקר הגידול ולא‬ ‫הגיע למחסן אפי' לפני שהפרידו את הדבש מהדונג היה על זה כיסוי‪ ,‬אמנם‬
‫על כל מה שיוצא מן השדה‪ ,‬ועל האוסר להביא ראיה‪ .‬אמנם הראב"ד על‬ ‫הגראי"ל לא חשש לגילוי אלא רק אחרי שהופרד מן הדונג‪ ,‬ואז ישנם אופציות‬
‫התורתכהנים כתב שנעבד אסור שנאמר והייתה שבת הארץ לכם לאכלה‪ ,‬מן‬ ‫שהדבש יהיה מגולה ושמח על זה מרן זצ"ל]‪ ,‬וכשהגיע שנת השמיטה‪ ,‬לא היה‬
‫השבות אתה אוכל ולא מן מה שאינו שבות‪ ,‬וכן הראב"ד בסוכה מ‪ .‬וכן הר"ש‬ ‫דבש בלי חשש גילוי‪,‬וחשש מרן זצ"ל שאולי יש בדבש חששות של שביעית‪,‬‬
‫משאנץ בתורת כהנים‪ ,‬ואם זה דאורייתא לכאורה כל הגידול שיצא מן השדה‬ ‫בעיקר חששו היה שאולי הדבש אסור באכילה משום 'נעבד' והיינו שאולי‬
‫שנעבדה בשביעית אסורה ולא רק מה שקדוש בקדושת שביעית אלא כל מה‬ ‫בשדה של הפרחים‪ ,‬או העצים עשו עבודות בשביעית וחלק מן הראשונים‬
‫שיצא מפעולות שאסורות בשביעית אסור‪ ,‬ואז כל מה שצמח מ'לא שבות'‬ ‫סוברים שאם השדה נעבדה בשביעית הפירות אסורים באכילה‪ ,‬ולכן חשש‬
‫יהיה אסור וגם הפרח וגם הצוף יהיו אסורים‪[ .‬ואולי בתורת אפשר יש מקום‬ ‫שאולי הפרחים היו משדה שנעבדה בשביעית ואסורים הפרחים‪ ,‬וממילא‬
‫לדון ולומר שכל מה שנאסר זה רק מה שבכלל 'לכם לאכלה' והיינו קדוש‬ ‫הדבש שיוצא מהפרחים גם אסור באכילה‪ .‬ואל ישאל השואל וכי בגלל‬
‫שהדבורה אוכלת איסור‪ ,‬יהיה אסור מה שיוצא ממנה הרי יצא משהו אחר‪ ,‬זה‬
‫בקדושת שביעית‪ .‬י‪.‬ל‪].‬‬ ‫אינו שהטעם שדבש מותר אע"פ שיוצא מן הטמא‪ ,‬הרמב"ם והשו"עהכריעו‬
‫שדבש מותר מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן‪ ,‬הרי לנו‬
‫היוצא מן הדברים הרמב"ם מתיר לגמרי נעבד לראשונים ביבמות ולרמב"ן‬ ‫שהסיבה שמותר מפני שנחשב אותו חומר גלם שהיה בפרח ואין כאן ייצור‬
‫נראה שהדבש מותר‪ ,‬כל השאלה היא לדעת הראב"ד‪.‬‬ ‫של הדבורה וא"כ אם הצוף שעל הפרח אסור באכילה גם הדבש יהיה אסור‬
‫באכילה‪ .‬חשש נוסף שאולי הדבש קדוש בקדושת שביעית וממילא יהיה לו‬
‫והיו הדברים למראה עיניו של מרן זצ"ל ונהנה מן הדברים‪.‬‬ ‫דיני שביעית ונפק"מ שצריך להיזהר בו ויהיה אסור לסחור בו‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬וכן‬

‫כששוחחנו עם ר' ישראל פוכטוונגר התפעלנו מעמידתו האיתנה נגד‬ ‫אם שמרו את הדבש הוא בכלל שמור ויהיה אסור באכילה‪.‬‬
‫הפיתויים‪ ,‬וכך סיפר לנו שישנם מגדלי פרחים ועצים שצריכים את הדבורים‬
‫כדי שיאבקו את הפירות‪ ,‬והיינו כשהדבורה מגיעה אל פרח אחד נדבק‬ ‫הגאון הרב שאול רייכנברג שליט"א בעל מח"ס משפטי ארץ על שביעית ועוד‬
‫בשערותיה אבקת פרחים וכשמגיעה אל פרח אחר נושרת חלק מהאבקה‬ ‫כתב תשובה למרן זצ"ל והיו הדברים למראה עיניו ומאוד נהנה מהם‪ ,‬וכך‬
‫ומפרה את הפרח האחר‪ ,‬ומשלמים לו כסף בשביל זה‪ ,‬וכשמגיע שנת השמיטה‬
‫ישנם חקלאים שלצערנו עושים פעולות אסורות בשביעית‪ ,‬ומבקשים שיביא‬ ‫הם דבריו‪:‬‬
‫את הכוורות אל השדה‪ ,‬כדי שיעזור להאביק את הפרחים‪ ,‬והפיתוי הוא גדול‬
‫משום שמפסיד את הכסף על עצם העמדת הכוורת ומפסיד שעכשיו המגדל‬ ‫פתח כל דבר לא מצינו בשום מקום בפוסקים שהזכירו חשש זה שבדבש יהיה‬
‫לוקח כוורת אחרת‪ ,‬בשאר השנים‪ ,‬אבל כיון שהוא בעצם מסייע לאיסורים‬ ‫חששות דשביעיתומדלא הזכירו דבר זה‪ ,‬על הרוצה לאסור עליו להביא ראיה‪.‬‬

‫בשביעית הורו לו הרבנים לא לתת יד למחללי שמיטה‪.‬‬ ‫קדושת שביעית מצינו בפירות‪ ,‬בפרחים של הפירות אין קדושת שביעית‪,‬‬
‫והראיה מדברי הרמב"ם <פ"ה מהלכות שביעית הל' יז‪ ,‬יח> שכתב שמותר‬
‫אמנם רוב ההדרים אינם צריכים את הדבורים וגם בד"כ אינם צריכים לעשות‬ ‫לקוץ אילנות בשביעית אבל כאשר האילן מוציא פרי ואפי' הוא בוסר אסור‬
‫פעולות בשביעית כדי שהעצים יתנו פרי אלא בד"כ רק דברים של לאוקמי‬ ‫לקוץ את האילן שהרי מפסיד את הפירות ואמרה התורה לאכלה ולא להפסד‪,‬‬
‫כגון השקייה בסיסית וכן ריסוס בסיסי וממילא בדבש הדרים לכאורה לא‬ ‫והיינו הרי רוב הפירות מוציאים פרח לפני הפרי ובכ"א מותר לקוץ את האילן‬
‫תהיה בעיה‪ ,‬ומצד זה שמביא את הדבורים בשביל להאביק את הפירות שיש‬ ‫מבואר שאין איסור להפסיד את הפרחים‪ ,‬והטעם כי אינם קדושים בקדושת‬
‫לדון שאולי נחשב כעושה פעולות בשדה על זה הורו לו שלא ייקח כסף על‬ ‫שביעית‪ ,‬ואמנם בגמ' משמע שכבר משהוציא סמדר דהיינו פרי יותר קטן‬
‫בשמיטה ואז יוצא שבעצם אינו עושה את זה בשביל להאביק אלא בשביל‬ ‫מבוסר גם אסור אבל עדיין כל זה כאשר יצא חלק מן הפרי אבל אם יצא רק‬

‫הדבורים וממילא מותר‪.‬‬ ‫הפרח מותר לקוץ‪ ,‬הרי לנו שאין קדושת שביעית בפרחים‪.‬‬

‫אמנם פרחים של אבטיח וכדו' כן צריכים גידול ממש ולכאורה בזה לא יועיל‬ ‫אמנם ברש"י בפסחים כתב שאסור לקצוץ את האילן משיוציא עלים וכן‬
‫ההיתרים שלפנ"כ‪ .‬ויש הבדל מבחינת זמן הפריחה שבהדרים הפריחה היא‬ ‫משמע ברמב"ם בפיה"מ‪ ,‬ומבואר שבפרח יש קדושת שביעית ולכן אסור‬
‫בפסח והרדייה היא בראשון למאי [למניינם לפי השמש] וממילא הביאו למרן‬ ‫לקצוץ את האילן כאשר יצאו פרחים‪ ,‬כבר תמהו על זה הרבה מן האחרונים‪,‬‬
‫הגראי"ל דבש מאותה תקופה ולא הייתה שאלה‪[ .‬יכלו להביא גם משנים‬ ‫ואפשר לומר שאי"ז מצד איסור של לאכלה ולא להפסד‪ ,‬אלא משום גזל‬
‫קודמות אבל זאת הייתה השנה הראשונה שעשו דבש ללא חשש גילוי ולכן‬ ‫הרבים שמפסיד את הרבים מלקבל את הפירות שיצמחו אח"כ‪ .‬וכעין זה כתב‬

‫היה מעוניין דוקא בדבש הזה ולכן התעוררה השאלה]‪.‬‬ ‫החזו"א בסי' יטס"ק כ"א‪ .‬עיי"ש‪.‬‬

‫אגב שאלנו את ר' ישראל האם יש חשש ערלה בדבש‪ ,‬וע"ז הוא אמר שעץ‬ ‫וכיון שאין קדושת שביעית בפרחים ממילא גם בצוף אין קדושה‪ ,‬אע"פ‬
‫פחות מד' שנים אינו נותן צוף על פי רוב‪.‬‬ ‫שהצוף ראוי לאכילה ע"י הדבורה‪ ,‬כמו שמצינו שהקשה הר"ש מדוע שרף‬
‫אין בו קדושת שביעית הרי הנאתו וביעורו שווה‪ ,‬וכתב שבטל אגב העץ‪ ,‬כ"ש‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬הדברים נכתבו מעט מקופיא‪ ,‬ואם נפלה טעות מקצועית‪ ,‬אשמח לקבל‬ ‫בצוף שבדרך רגילה אדם לא יכול להוציא את הצוף שיהיה בטל אגב הפרח‬
‫הערות‪.‬‬
‫וכמו שבפרח אין קדושה גם בצוף לא יהיה קדושה‪.‬‬

‫יצא לנו שאין קדושת שביעית בפרח‪ ,‬אך עדיין יש לדון אם שמרו את השדה‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬ ‫‪7‬‬
‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬

‫הרב הכימאי יהודה שרשבסקי שליט"א‬

‫ראש מחלקת חומרי גלם ‪ -‬בד"ץ "מאור הכשרות"‬

‫בין דבש לפרופוליס‬

‫שבנוזל המתרחש בתוך חלות הדבש בטרם נחתמו בשעווה ע"י הדבורים‪ .‬אידוי‬ ‫לצדו של מוצר הכוורת העיקרי הנאכל ע"י בני האדם מזה אלפי שנים –דבש‬
‫זה מתרחש בסיוען של הדבורים המנפנפות בכנפיהן מעל חלות הדבש‪.‬‬ ‫הדבורים‪ -‬מנוצלים גם חומרים אחרים המופקים בכוורת לצרכים אנושיים‬
‫שונים‪ .‬שעוות הדבורים שימשה בעבר כחומר העיקרי לייצור נרות ‪ .‬כיום‬
‫היתרו של הדבש באכילה‬ ‫נעשה בה שימוש תעשייתי בייצור קרמים ומשחות וכן היא משמשת כחומר‬
‫ציפוי בתעשיית המזון‪ .‬הפולן (אבקת הדבורים) ומזון המלכות נחשבים למוצרי‬
‫בגמרא במס' בכורות (דף ז' ע"ב) איתא‪" :‬מפני מה אמרו דבש דבורים מותר‬ ‫בריאות וכן גם הפרופוליס – חומר דביק המשמש את הדבורים לסתימת חריצים‬
‫מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן‪ .‬מאידך מובאת דעת ר'‬
‫יעקב שלמד מגזירת הכתוב שרק שרץ העוף נאסר אך לא מה שעוף טמא משריץ‪.‬‬ ‫בכוורת ולצרכים נוספים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬גזירת הכתוב הזאת חלה רק על הפרשות שרץ העוף שאינן נקראות בשם‬
‫השרץ שהפריש אותן ולכן לשיטת ר' יעקב דבש גזין וצרעין אסור באכילה משום‬ ‫הרפואה הטבעית עושה שימוש רב בפרופוליס כחומר אנטיביוטי וכחומר‬
‫שנקרא "דבש גזין" או "דבש צרעין" ולא סתם "דבש" כמו דבש הדבורים‪ .‬לדעה‬ ‫המונע מחלות קשות בזכות החומרים נוגדי החמצון שבו (פלאבונידים)‪ .‬החומר‬
‫קמייתא ‪ ,‬מאידך‪ ,‬גם דבש גזין וצרעין מותר מפני שאף הוא אינו מתמצה מגוף‬ ‫נחשב לכשר ותכשירים רבים של הרפואה הטבעית המכילים פרופוליס נושאים‬
‫הכשרים‪ .‬בעיה כשרותית יחידה המיוחסת לפרופוליס הינה בשל הצורך למצות‬
‫השרץ‪.‬‬ ‫ממנו חומרים רעילים‪ ,‬מיצוי הנעשה במקרים רבים באמצעות אלכוהול‪ .‬אלכוהול‬
‫עלול להיות חמץ ולעיתים רחוקות יותר עלול הוא להיות מופק מיין ואף מחלב‪.‬‬
‫הרמב"ם (פרק ג' מהל' מאכ"א הל' ג') פסק‪" :‬דבש דבורים ודבש צרעים‬
‫מותר מפני שאינו מתמצית גופן אלא כונסין אותו מן העשבין בתוך פיהן"‪.‬‬ ‫מקור היתר אפשרי לחלק ממוצרי הכוורת הינו היתר דבש הדבורים הנזכר‬
‫הרא"ש(בכורות פרק ראשון סימן ז') מביא את שיטת ר"ת שאף הוא פסק דלא‬ ‫בתנ"ך והנשנה מפורשות בדברי חז"ל‪ .‬במאמרנו ננסה לעמוד על המשותף‬
‫כר' יעקב ואולם מסקנת הרא"ש שבשל תורה הלך אחר המחמיר ולכן דבש‬ ‫והשונה בין דבש דבורים לפרופוליס ונבחן את השאלה האמנם ניתן להתיר את‬
‫צרעין אסור ואולם הרא"ש לא התיר הפרשת שרץ העוף שאין לה שם של השרץ‪-‬‬
‫אכילת הפרופוליס בדומה להיתרו של הדבש‪.‬‬
‫כעולה משיטת ר' יעקב שהפרשה שכזאת התמעטה מאיסור‪.‬‬
‫הרכב הפרופוליס‬
‫לאור התיאור דלעיל על דרך ייצורו של הדבש יש להקשות דאף שהחומרים‬
‫המרכיבים אותו מקורם מן הצומח‪ ,‬שינויים הנעשים בהם הגורמים להיווצרות‬ ‫הפרופוליס מורכב מחומרים צמחיים רבים ומגוונים הנאספים ע"י הדבורים‬
‫הדבש במרקמו ובתכונותיו האופייניות‪ ,‬נעשים באמצעות אנזימים המתמצים‬ ‫משרפי עצים‪ ,‬עלים וחלקי פירות‪ .‬ואולם התערובת הצמחית עדיין אינה‬
‫מגוף הדבורה וא"כ מדוע לא אסרו חז"ל את הדבש בהיות חומר גוף הדבורה‬ ‫פרופוליס מושלם‪ .‬הדבורה לשה את התערובת עם הרוק שבפיה ומוסיפה לעיסה‬
‫חומרים המופרשים מבלוטות שבפיה‪ .‬עם החומרים הללו נמנים חומרים בעלי‬
‫דבר המעמיד בו‪ .‬הנראה לתרץ זאת בשתי דרכים‪:‬‬ ‫אופי שומני המצטרפים אל כלל החומרים הצמחיים שבפרופוליס וכן אנזימים –‬
‫חומרים המפרקים ובונים חומרים אחרים‪ .‬האנזימים יוצרים שינויים בחומרים‬
‫א‪ .‬כמתואר לעיל ‪ ,‬תהליך האינוורסיה‪ ,‬בו הופך דו סוכר לשני חד סוכריים‬ ‫צמחים שבפרופוליס והופכים אותם לחומרים הממלאים את המטרות שבגינן‬
‫תוך פירוק מים‪ ,‬עדיין אינו הופך את הצוף לדבש המוכר‪ .‬השלמת התהליך‬
‫הינו באידוי של מי הדבש המתרחש בכוורת בסיוע דבורה המנפנפות בכנפיהן‬ ‫נחשב הפרופוליס לחומר בעל תועלת רפואית‪.‬‬
‫ויוצרות משבי אויר המסייעים לאידוי‪ .‬יש מקום אפוא להגדיר את פעילות‬
‫האנזימים ואת תהליך האידוי כזה וזה גורם בייצור הדבש‪ .‬אמנם באם האידוי‬ ‫עפ"י אחד המקורות הספרותיים שבידינו שיעור החומרים שמקורם מהפרשות‬
‫יתרחש בסופו של דבר גם ללא נפנוף הכנפיים יש מקום לדון שאין האידוי‬ ‫הדבורה בפרופוליס עומד על ‪.10%‬‬
‫שהינו תהליך טבעי נחשב לגורם היתר בדומה לאנזימים שהינם גורם חיצוני‪.‬‬
‫עוד יש לדון שמא החד סוכרים שבדבש שכשלעצמם נוצרו באמצעות האנזימים‬ ‫דוגמא לאנזים שמקורו מבלוטה שבפי הדבורה המעצב את חומרי הפרופוליס‬
‫הצמחיים הינו האנזים ‪ 13‬גליקוזאד‪ .‬אנזים זה גורם להפרדה בין פלאבונים‬
‫דינם כשל חומרים שהועמדו ע"י איסור‪.‬‬ ‫צמחיים לבין סוכרים הצמודים אליהם‪ .‬בזכות הפרדה זאת הפלאבונים פועלים‬

‫ב‪ .‬דבר המעמיד (אליבא דרוב השיטות) אסור מדרבנן‪ .‬מצינו בדברי התוס'‬ ‫כחומרים מונעי חמצון‪.‬‬
‫בב"מ (ס"ד ע"ב ד"ה "לא ישכור הימנו בפחות") שחכמים לא אסרו מדין ריבית‬
‫דרבנן לקנות בית בעיר חומה ולהחזירו בתוך י"ב חודש תמורת דמי המקח מבלי‬ ‫בנוסף לרכיבי רוק הדבורה‪ ,‬הפרופוליס כולל עשרות אחוזים של שעוות הדבורה‬
‫לנכות מהם את שווי מגורי הקונה בבית מהקניה ועד לגאולתו של הבית‪ .‬זאת‬ ‫שאף היא מופרשת מגוף הדבורה‪ ,‬ואולם מקדמא דנא פשיט היתרא של השעווה‬
‫‪",‬לפי שהתורה התירה בהדיא ולא רצו להעמיד שם חכמים דבריהם"‪ .‬כן איתא‬
‫גם בט"ז (יור"ד סימן קי"ז ס"ק א') אודות איסור סחורה במאכלות אסורות‪,‬‬ ‫ואכמ"ל‪.‬‬
‫שלא אסרו חכמים למכור נבילה שנתבלה ברשות ישראל כיון דכתיב בתורה‬
‫להדיא (דברים י"ד כ"א) "או מכור לנכרי"‪ .‬היתר אכילתו של דבש דבורים‬ ‫הדבש מהו‬
‫לא נזכר בתורה ואולם הוא נזכר מפורשות בדברי הנביאים‪ .‬בספר שופטים‬
‫פרק י"ד מסופר על שמשון שאכל דבש דבורים שהצטבר על גוויית האריה ואף‬ ‫מקורו של הדבש בצוף הפרחים – נוזל המכיל מים בהם מומס סוכר מסוג‬
‫האכיל את הוריו מדבש זה‪ .‬אם הכלל שאין חכמים מעמידים דבריהם על שהותר‬ ‫סוכרוז (סוכר הקנה המוכר) וחומרים נוספים‪.‬הדבורה אוספת את הצוף הנוזלי‬
‫במפורש בתורה אמור גם על שהותר במפורש בנביאים הרי לנו מדוע לא אסרו‬ ‫ומכניסה אותו לכיס בבטנה הנקרא "קיבת הדבש"‪ .‬בקיבת הדבש עובר הצוף‬

‫חז"ל את הדבש המועמד ע"י אנזימים שהתמצו מגוף הדבורה‪.‬‬ ‫שינוי הנקרא אינוורסיה באמצעות אנזימים שמקורם מגוף הדבורה‪.‬‬

‫דין הפרופוליס‬ ‫השינוי אותו עובר הסוכר הינו בהפיכתו מדו סוכר לחד סוכר‪ .‬יחידותיו‬
‫הבסיסיות של הסוכרוז (מולקולות שלו) מורכבות כל אחת משתי יחידות של‬
‫הפרופוליס שונה מן הדבש בראש ובראשונה משום שמעורב בו חומר‬ ‫סוכר הצמודות זו לזו‪ .‬בתהליך האינוורסיה הופכת כל יחידה של דו סוכר לשתי‬
‫המתמצה מגוף הדבורה בשיעור של כ‪ 10%-‬שכמובן אינו בטל בשישים‪.‬‬ ‫יחידות נפרדות של חד סוכר כל אחת‪.‬תהליך זה מלווה בפירוק של יחידת מים‬
‫ניתן עם זאת לדון להקל בתכשירי בריאות‬ ‫אשר שני חלקיה מצטרפים לשתי יחידות חדשות החד סוכריות‪ .‬בכך מצטמצמת‬
‫בהם מעורב פרופוליס בכמות שאינה בטלה‬ ‫כמות המים שבצוף לעומת כמות הסוכר והנוזל נהיה סמיך יותר‪ .‬במצב שכזה‬
‫בשישים אשר החלק של הפרופוליס שמקורו‬ ‫יוצא הוא מקיבת הדבש דרך פיה של הדבורה לחלות הדבש שבכוורת‪ .‬פרט‬
‫מגוף הדבורה בטל בשישים במוצר הסופי‪.‬‬
‫ואולם כל זאת רק אם לא אמרינן דין חנ"נ‬ ‫לאנזימים היוצרים בצוף אינוורסיה לא מדווח‬
‫בשאר איסורים‪ ,‬כפסק המחבר יור"ד סימן‬ ‫בספרות אותה סקרנו על חומרים נוספים‬
‫צ"ב סעיף ב'‪ .‬הרמ"א אסר זאת‪ .‬מ"מ אף‬
‫אם נבוא להתיר את התערובת הסופית‬ ‫שמוצאם מגוף הדבורה המעורבים בדבש‪.‬‬
‫משום שיש בה שישים כנגד רכיבי האיסור‬
‫שבפרופוליס עדיין יש לאסור מפני החומרים‬ ‫הנוזל המימי הסמיך המגיע לחלות הדבש‬
‫הצמחיים שבפרופוליס שהועמדו ע"י‬ ‫עדיין אינו סמיך דיו ואינו דומה למוצר‬
‫הדבש הסופי‪ .‬במצבו זה אף אין הוא יכול‬
‫האנזימים שהופרשו מן הדבורה‪.‬‬ ‫לשרוד זמן רב כמוצר ראוי למאכל שכן המים‬
‫המכילים סוכר בריכוז גבוה יחסית הינם‬
‫כאמור למעשה נתפשט היתרו של הפרופוליס‬ ‫קרקע גידול אידיאלית למיקרואורגניזמים‬
‫ואולם לענ"ד הדבר צריך עיון גדול‪.‬‬ ‫(חיידקים‪ ,‬שומרים‪ ,‬עובשים וכיו"ב) ההורסים‬
‫מזון שבתוכו הם מתרבים‪ .‬המרקם המוכר‬
‫של הדבש‪ ,‬נוזל סמיך ביותר‪ ,‬כמו גם תכונתו‬
‫הידועה כמוצר עמיד לאורך שנים רבות‪,‬‬
‫מושגים בעקבות אידוי של חלק מהמים‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תשע"ט‬ ‫‪8‬‬