זקני השבט יחיד-קבוצה יעל פלמן בן-עטר | עבודת תזה | מנחה: אד' יורם עקיבא-שילה | מנחה לתזה: ד"ר דקלה יצהר
תוכן עניינים מבוא 5 בעיה 9 שאלה צורת התיישבות ארץ ישראל-קיבוץ 13 קיבוץ- מתווה תכנוני מרחב ציבורי/מקום ציבורי הדירה ניר דוד חברה וקהילה 25 ההפרטה בקיבוצים תחושת קהילתיות REUSE של מבני ציבור
תוכן עניינים מחקר דרך עיצוב 35 פתרון 39
מבוא
מבוא הקיבוץ כיום הינו צורת התיישבות שכיום אינה שמה דגש ואינה מאזנת בין השטח הפרטי לשטח הציבורי. מהתיישבות שקמה על אידיאולוגיה של שיתופיות מלאה ואפס אחוז פרטיות הפכה להיות התיישבות בה הפרטיות תופסת את סדר היום. מטרת העבודה היא לבחון ולהבין את ההיסטוריה של התפתחות הקיבוץ, לראות היכן, כיצד ומתי נעשה השינוי הדרסטי ואילו תהליכים חברתיים, כלכלים ואולי אף תרבותיים גרמו לשינוי זה. על מנת לבחון את תהייה זו, נחקרו הקיבוצים בכלל אך נבחר קיבוץ אחד בפרט כמקרה בוחן והבנה יותר מדויק לאיך נעשו השינויים. המחקר התיאורטי עסק בשני מישורים במישור הפיזי והמישור החברתי, כלומר, בחינה של התפתחות הקיבוץ ברמה האידיאולוגית, התרבותית והבינוי המשתנה ומנגד את התהליכים החברתיים שהובילו לשינויים שקרו בקיבוץ. על מנת להבין יותר טוב את המחקר יש להבין קודם מספר מושגי יסוד של הקיבוץ ושל המחקר הספציפי הזה. ראשית "תא", מדובר על יחידת בסיס המגדירה חלל מגורים אחד, הגדרה מראשית הקיבוץ עבור חדר בעל 4 קירות המכיל חלל למגורים. שנית, המושג קבוצה אשר פירושו המילוני הינו גוף שכולל כמה פרטים. מכאן משתמע כי מדובר במקבץ של אנשים שלהם מכנה משותף שמאגד אותם יחדיו. ומנגד יש את המושג יחיד, אשר הגדרתו המילונית הינו שאין יותר מסוגו, בודד, אחד. כלומר, יש אחד כזה והוא יחיד ומיוחד. שני המושגים האחרונים הם אומנם ניגודים אך בכדי להבין את נושא העבודה צריך להבין כי מדובר בנוסף במושגים שיכולים להסביר אחד את השני. כלומר, קבוצה מאוחדת ואחידה יכולה להיקרא כיחידה ויחיד לעולם יהיה חלק מקבוצה. 6
מבוא העבודה והמחקר נעשו בסדר כרונולוגי, כלומר, הבנה של מבנה הקיבוץ, הקבוצה והיחיד לאורך ההיסטוריה כאמור בהיבטים פיזיים והביטים חברתיים. כל זה בהתבסס ראשית על העובדה שאדם מעצם היותו בן אנוש אינו נועד לחיות לבד, כלומר, הוא יצור חברתי. שכן עפ"י היררכיית הצרכים של אברהם מאסלו טענה כי הצורך בהשתייכות הינו הצורך הפסיכולוגי החשוב ביותר לאדם. כל זה נעשה על מנת לנתח יותר טוב את מה שקיים כיום בקיבוץ ולהבין איך העבודה הזו לוקחת את זה והופכת את היחס בין פרטי לציבורי בדרך לדעתי תיהיה יותר נכונה עבור קיבוץ במאה .21 7
8
בעיה ושאלה
מה הבעיה? קיבוץ כיום הינו צורת התיישבות שלא שמה דגש ולא מאזנת בין השטח הפרטי לשטח הציבורי. קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוסס על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים-שוויון בין בני אדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. או לפחות כך היה הקיבוץ. הקיבוץ קם כישוב קטן המונה מאות תושבים ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה. הקיבוץ לאורך ההיסטוריה חווה טלטלות וקשיים שהפכו אותו למה כיום. ניתן להגביל את ההפרטה למשבר בזהות של הקיבוץ. חוויה שגרמה לקיבוצים אט אט לזנוח את הערכים עליהם הם קמו ולספח לעצמם ערכים חדשים. ובמצבים קיצוניים אך לסגל לעצמם אי-ערכים, כלומר, הקיבוצים הפכו להיות פשוט אזור גאוגרפי המאחד בתוכו אנשים שגרים בבתים אך אינם קשורים ביניהם. וכך בפחות מ-100 שנה הפך הקיבוץ להיות מצורת התיישבות בעלת %100 שיתופיות ואפס יחס לפרט להיות כזה ששם את הפרט בחזית וזונח כמעט לחלוטין את השיתופיות, את השטח הציבורי, את הרעיון של שיתופיות בתוך הקבוצה. ואז נשאלת השאלה במה שונה קיבוץ ממושב, מישוב או אפילו משכונה פרברית בעיר גדולה? לדעתי, הוא אינו שונה בהרבה. 10
מה השאלה? הבעיה הוסברה, ועכשיו לשאלה. השאלה היא כיצד קיבוץ במאה ה-21 יכול לשים דגש על צרכיו של הפרט ובמקביל להחזיר ולחזק את הקבוצה? על מנת להבין את השאלה בצורה טובה יותר אגדיר בפניכם 2 מושגים שאמשיך להזכיר אותם בהמשך ולהתייחס אליהם. נתחיל במושג קבוצה, הפירוש המילוני הינו גוף שכולל כמה פרטים. מכאן משתמע כי מדובר במקבץ של אנשים שלהם מכנה משותף שמאגד אותם יחדיו. נמשיך במושג יחיד, כאשר פירושו המילה הינו שאין יותר מסוגו, בודד, אחד. כלומר, יש אחד כזה והוא יחיד ומיוחד. אם נשווה בין שני המושגים נראה כי מדובר בניגודים אך לא באופן מובהק. מה זאת אומרת אתם שואלים? אני התייחסתי לקבוצה ככזאת המאגדת בתוכה יחידים. אך חשוב לי לציין ובכך לחזק את האמירה שלי כי קבוצה אשר תחזק את המכנה המשותף שלה ותעמוד איתנה מבחינתי תהפוך באופן מסוים להיות יחידה אחד חזקה ומגובשת. ומנגד גם אם יהיה יחיד שלא מרגיש כחלק מקבוצה שנמצאת בהכרח לידו מבחינה גאוגרפית תמיד, אותו יחיד יהיה חלק מקבוצה כלשהי. 11
12
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ המרחב הציבורי התכנון הקיבוצי הבעיה הוסברה, ועכשיו לשאלה. כהנא )2011 )טען כי הרבה נכתב על הקיבוץ, על הכלכלה, החברה התרבות והחינוך שלו וכמובן שעל חלקו בביטחון הלאומי וכן בקביעת גבולות המדינה וההתיישבות. לעומת זאת לטענתו מעט מאוד נכתב על ייחודיותה של ההתיישבות העובדת בארץ ישראל בכלל ועל הייחודיות המרחבית של הקיבוץ בפרט. שכן חשוב לזכור כי הקיבוץ היווה חלופה לעיר מאז המאה ה-19 .כהנא טען כי בשביל ליצור חלופה אמיתית לעיר נחוצה סולידאריות קהילתית, שיתופית, כלכלית ותרבותית. אם נוסיף, ברזל )1984 ) הגדיר עקרונות מכוננים של הקיבוץ שבאמצעותם אפשר להבדילו מהעיר, 1 .שיוויון אורגני, לא מכני )שיתוף(. 2 .אחריות משותפת מוחלטת, בלתי ניתנת לחלוקה. 3 .שייכות מקיפה לאני קולקטיבי, שביטוייה הוא תודעת האנחנו. 4 .העבודה הינה ערך חברתי, ביטוי להדדיות ולשוויוניות. 5 .צריכה מוסרית- מבוקרת ע"י אחריות מוסרים מקיפה. 6 .הקיבוץ יאנו רק מטרה לעצמו, אלא גם נושא באחריות כוללת לסביבה הקרובה והרחוקה. האדריכלות של הקיבוץ באה להציג חלופה וכן לשמש מקור השראה לעתיד. )כהנא, 2011 .)כהנא מתייחס לקיבוץ כאל עיר גנים קטנה, כלומר, הוא טוען כי העיר גנים תיהיה מעורבת ותכלול תעשייה קלה, ענפי תעסוקה ושירותים, כוח העבודה האיכותי יתגורר בה ובכך יעלה את הרמה 14
הקיבוץ צורת התיישבות ארץ ישראל- המרחב הציבורי התכנון הקיבוצי ובכפר. החברתית והתרבותית בה והעיר גנים תעלה על זו שבעיר למרות שבכל שנות ההתיישבות אכן היתה התייחסות לתכנון הפיזי כגורם חשוב ביצירת הרעיון הקיבוצי אולם זה היה רק עבור השגת מטרות אידיאולוגיות ולא על מנת לייצר מודל לשכפול. ומנגד אפשר לומר כי לאורך עשרות שנים ניצבה האידיאולוגיה במרכז של הקיבוץ, ובמידה רבה אף שלטה בעולם המעשה והנחתה אותו. )טולה, 2007 .)עם דירת המגורים הקיבוצית כדבר מובן מאליו. זאת, אין להתייחס להשפעות של האידיאולוגיה על תכנון השילוב בין מרכיבי העיר מתבטא במיוחד בצורתה העגולה, מ שמבטיח קרבה סבירה בין " ברדיוס שלא עולה על 2.1 ק המגורים ובין אזורי התעשייה וגם נגישות נוחה אל המרכז המסחרי, התרבותי והמוניציפאלי. )כהנא, 2011.) 15
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ מרחב ציבורי/מקום ציבורי החברתית והתרבותית בה והעיר גנים תעלה על זו שבעיר ובכפר. עד שנות ה-50 ועד כניסתם של אדריכלים שרכשו את השכלתם אחרי מלהע"ר והושפעו מאוד מהמודרניזם. )כהנא, 2011 .)הם הביאו את השקפת עולמם מאירופה עדיין בהשפעת הניאו-קלסיציזם המאוחר ) .(arts Beaux אלא שבמציאות הארץ-ישראלית שנתנה מקומות לפתרונות מודרניסטית משאבים מעטים, צורך בפתרונות פונקציונאליים וויתור על המיותר. התוצאה היתה אדריכלות פשוטה, בהירה ולעתים ללא סגנון. אורח החיים הקיבוצי שהכתיבה האידיאולוגיה הפקיע פונקציות חיים מרכזיות מדירת המגורים והעבירה אותן מחזקת המשפחה לאחריות הקהילה, למרחב הציבורי של הכלל. )טולה, 2007 .)וכך היה ניתן לומר שהמרחב הציבורי המשותף בקיבוצים מתאפיין בקנה- מידה ובמשמעות שאין דומה להם בצורות יישוב אחרות, מבני ציבור הניחנים באופי אדריכלי ייחודי, וכן במוסדות תרבות ואמנות שאין כדוגמתם ביישובים פריפריאליים קטנים. )בר-אור, 2010 .)יותר מזה, ניתן לומר שניתן לזהות סביבות קיבוציות מובהקות של אזור החינוך או של מרחב המשק- שטחי החקלאות והתעשייה, הנפרדים מאזורי המגורים בחיץ של חגורה ירוקה. חללי המגורים המינימליסטים ופיזורן של הפונקציות השונות כגון חדר- אוכל, המכבסה, חדרי הילדים, הספרייה וכד' במרחב הציבורי, יצרו מצב בו הקיבוץ כולו תפקד כבית מגורים אחד גדול המחזיק בכל שטחי את החדרים השונים. )קרניאל וצ'רצ'מן, 2012 .)כלומר, חדרי מגורים וחדרים לסוגי שימוש שונים ומגוונים. המרחב המשותף פתוח בלא חציצה, בלי עולן הכופה של קטגוריות בעלות, קניין וייעוד, ותנאים אלה מאפשרים את גמישותו האדריכלית ואת פתיחותו לשינוי ברוח הזמן 16
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ מרחב ציבורי/מקום ציבורי ובהתאם לצורכי החברה. )בר-אור, 2010.)יותר מכך, האבחנה בין השטח הפרטי לציבורי הייתה רכה באמצעות גינון, ללא הפרדה ממשית בין פרטי לציבורי. )קרניאל וצ'רצ'מן, 2012 .)אך ההבדל בין הפרטי לציבורי היה מאוד חד או פי שרן-שכנאי )2015 )ציטטה חבר קיבוץ בתקופה בה חדר האוכל היה לב הקיבוץ "תנשמי עמוק לפני שאת נכנסת. עוד שנייה כל האינטימיות שלך תיעלם ותיעלמי בתוך התחפושת שלך. כולם אוהבים אותך, כולם רוצים בטובתך, ומחייכים אלייך... אז למה זה כל כך מתיש?". הכוונה היא כי אפשר לאפיין את אותה תקופה כתקופה בה היה קשה שלא לקחת חלק מהקבוצה מצד אחד ומצד שני אם הייתה מיוחד לא היה לזה מקום. אפשר גם להסתכל על זה בצורה יותר חיובית ולומר כי התשובה היחידה שהייתה בקבוצה היא שאתה חלק ממשהו גדול ממך, משהו שנותן לך ביטחון וכוח. גם לזה יש מתנגדים וכאלו שיומרו בדיוק ההפך. כי ככה זה לכל סיפור יש את שני צידי המטבע. נראה כי תהליך השינוי בדפוסי הדיור בקיבוץ אינו מנותק מן השינוי שחל בחברה הקיבוצית ובערכיה, והבנייה למגורים בקיבוצים כיום מתאפיינת במעורבות גדולה הרבה יותר של הפרט בתכנון דירתו לעומת מעורבות קטנה והולכת של הממסד הקיבוצי. )קרניאל וצ'רצ'מן, 2012 .)דומה, כי התבנית הייחודית של דירת המגורים הקיבוצית ושל המרחב הקיבוצי הולכת ונעלמת, והשינוי הפיזי משקף, ויתכן שגם מבשר, את השינוי החברתי והאידאולוגי. 17
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ הדירה "עד אמצע שנות השבעים, כאשר ברוב הקיבוצים הייתה נהוגה עדיין לינת ילדים משותפת בבתי-הילדים, לא היה קשה להבחין בהבדלים ברורים בין תפיסת הדיור והתכנון של דירת המגורים הקיבוצית ובין התבנית העקרונית של דירת המגורים העירונית המקובלת". )כהן, עמיר, 2007.) בספרו כהנא )2011 )מציין 2 דגמים לתכנון אזורי המגורים. האחד נקרא "שמיניות" והוא אפיין את הקיבוץ המאוחד, מדובר במקבץ בתים במבנה מעגלי או אובלי וביניהם מדרכה או שביל שירות. בדגם זה יש עדיפות ע"י המתכנן לגורם הקהילתי על פני הפונקציונלי לטענת כהנא שכן מרכזי המעגלים מהווים מקומות התכנסות שכונתיים. לעומתו, יש את הדגם השני, דגם שלד גד". אשר אפיין את הקונספציה המרחבית של הקיבוץ הארצי. דגם שתוכנן ע"י המחלקה הטכנית ותפיסתו היתה לבנות בתים בשורות מקבילות וסימטריות משני צידי מדרכה מרכזית וממנה התפצלו מדרכות לכל בית. כאן מדובר בדגם פונקציונלי לתשתיות כזה שיאפשר יעילות במתן שירותים ובנגישות על חשבון מרחבי תנועה והתכנסות. המדרכות הראשיות בקיבוץ. )קיבוץ ניר דוד( 18
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ הדירה המדרכות הפרטיות בקיבוץ. )קיבוץ ניר דוד(. חיוטין)2010 )הגדירו בספר את החדר שהיווה בזמנו את חלל המגורים היחיד בקיבוץ כ"תא". הם הוסיפו ואמרו "שאין להניח שהתא הנו רק מקום לשינה וכל הפונקציות האחרות של האדם כמו קריאת ספר, כתיבת מכתב, שיחה עם חבר, מנוחה וכולי יתרכזו במקומות מחוץ לתא, בחדרים מיוחדים המיועדים לכך". כלומר, אפשר לומר כי הם ראו בתא יותר מחלל רק לשינה אם כי חלל מאפשר. חשוב לזכור כי בסופו של דבר התא הסתכם בשטח מרובע של 6 מטר, כאשר כל חדר חולק לשניים עד ארבע דיירים בהתאם לגודלו. חיוטין)2010 )מוסיף כי למרות הלבטים האידיאולוגיים גברה בקיבוץ התפיסה המסורתית של המוסד המשפחתי והפכה לעובדה של קבע. כלומר, כל מי שהכריז על עצמו כזוג שברצונו לחיות בצוותא קיבל חדרי משפחה. וכאן נכנסת עוד שאלה על חלוקה של דירה משפחתית שהפכה לשאלה אידיאולוגית. המסקנה בסופו של דבר היתה בהתבסס על התיאוריות הסובייטיות, כלומר, המשפחה תחדל להתקיים כיחידה משקית כלכלית ובמהותה תיהיה התלכדות חופשית של אנשים הקשורים ביניהם קשרי ידידות, ילודה וכד'. מכן הגיעו לצורת דירת המשפחה 19
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ הדירה שמתבססת על התא, כלומר, משפחה תוכל לגור בשני חדרים קטנים סמוכים. והפתרון שנמצא היו שני תאים זהים בעלי דלת מקשרת ביניהם וכך כל תא מאורגן לחיי הפרט הבודד. החזרה לתא התבססה על ההסתפקות במועט, מושג שנתפס ע"י אנשי העלייה השנייה כערך אך לא בהכרח. )טולה, 2007 .) היחפנות הייתה אחד מהביטויים להסתפקות במועט בחיי היומיום של אנשי העלייה השנייה. ניתן לראות דוגמא לדירת תא מפותחת יותר, עבור משפחה בעלת 2 חדרים, כאשר לצידה דירה דומה. עם השנים וההתפתחויות שאסביר בהמשך הובילו לשינוי של התא והתפוררתו על לכדי הפיכתו לדירה משפחתית "רגילה", כזו שניתן למצוא בעיר. )חיוטין, 2010 .) 20
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ הדירה כלומר, חלק מהפעילויות שהיו אמורות להיות בצוותא סופחו לתא האינטימי. גם לזה היתה ביקורת. שכן, החלוקה המרבית הזאת של פונקציות יש ביסודה אידיאולוגיה של דירת עשירים המנסה להתאים עצה לקיבוץ, בו בזמן שבבנייה הקיבוצית יש לפתור את הפונקציות של כל פרט ולא של משפחה המקובלת במשטר הקפיטליסטי. התפתחות התא נעשה ראשית בצורה בה 2 הדירות חוברו לדירה אחת גדולה. ורק לאחר מכן, בשנים הרבה יותר מאוחרות נעשה השינוי בו כל משפחה יכלה ליצור עבורה את "בית החלומות". 21
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ ניר-דוד- ניתוח אתר קיבוץ ניר דוד קם בשנת 1936 ,בראשית המרד הערבי הגדול. ובגלל הנסיבות הביטחוניות ששררו באותה תקופה, חברי הקיבוץ נדרשו להמציא צורת התיישבות חדשנית וכך הקיבוץ הוקם ביום אחד בלבד והפך להיות הקיבוץ הראשון לחומה ומגדל. הקיבות הוקם מתוך רעיון אידיאולוגי של יישוב ארץ ישראל עוד בתקופת המנדט בשביל שיום אחד תקום מדינה. קיבוצי חומה ומגדל, שהוקמו במקומות מרוחקים- פריפריאליים בארץ, קיוו להשפיע בהגדרת קו הגבול של מדינת היהודים שתקום. קיבוץ ניר דוד הוקם רחוק מכל מטרופולין שהייתה קיימת אז וגם כיום אינה קרובה לעיר גדולה מלבד בית שאן. ולכן, אפשר להתייחס אליו כמו עיר גנים או שכונה בפרברי העיר. כמו שציינתי כן היתה חשיבה על לייצר לקיבוץ/לשכונה את כל הפונקציות על מנת שתוכל לעמוד בפני עצמה, שתשרת את כל התושבים שלה. בפועל האידיאולוגיה והתכנון שרצה לגרום לקיבוץ לשים במרכז את הקהילה גרם לפרט הבודד להידחק לפינה ולהרגיש שאין לו מקום וזה מה שגרם להתפוררות של הקיבוץ והפיכתה למרחב מגורים של משפחות שהקהילתיות שלהם פחות מורגש ופחות יש לה מקום. לאחר תשאול ואיסוף מידע בצורת מחקר איכותני שמטרתו היתה להבין בצורה טובה יותר מה נחוץ לאנשי הקיבוץ, מה חסר להם בקיבוץ כיום ומה הם היו רוצים שיהיה בקיבוץ של המאה ה-21 ?עיקר השאלות התמקדו בסוגיה של אילו מבני ציבור חסרים לדעתם היום בקיבוץ על מנת שהתושבים יוכלו לחוש בקיבוץ כמקום של קהילה מגובשת. איסוף המידע הביא למסקנות כי רוב התושבים הרגישו כי מה שחסר בעיקר הינו שטח ציבורי בסמוך לבתים הפרטיים, כזה שיכול 22
תבע עתידית שאני מציעה על מנת לייצר קהילה מאוחדת צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ ניר-דוד- ניתוח אתר לאגד ולתרום ברמה השכונתית של הקיבוץ. כמו כן, עלתה מהשיחות עם אנשי הקיבוץ ההבנה כי בית הבריאות )בית סיעודי למבוגרים( אינו הולם ואינו נותן מענה מספק לאנשים המובגרים שמשאלתם האחרונה היא להתבגר בקיבוץ. על מנת להבין יותר טוב את המרחקים בקיבוץ ביחס בין מרחק הליכה/נסיעה על אופניים וזמן. כל הקיבוץ עבר מדידה. מכאן נגזר מהו המרחק המקסימלי שאדם עובר והשוואתו למרחק נוח שאדם רוצה לעבור על מנת להגיע ליעד הרצוי, כגון, מרכזי התקהלות, מרכזי תרבות וכמובן מרחקם מדירתו הפרטית. כל זה נעשה על מנת להבין ולדעת כיצד והיכן לשים מוקדים חדשים בקיבוץ כך שכל שכונה בקיבוץ תכלול מוקדים ציבוריים שיחזקו אותה אך גם הוספת מוקדים ציבוריים והנגשתם לכלל הציבור על מנת לייצר קהילה מאוחדת. 23
צורת התיישבות ארץ ישראל-הקיבוץ ניר-דוד- ניתוח אתר ניתן לראות כי בסיס הקיבוץ נשמר כפי שהוא, ורק הוחזר אליו הרעיון של קהילתיות, שיתופיות ומקומות ציבוריים בשכונה עצמה. כך כל אחד יכול לעשות את הנכון עבורו. כמובן ששני המחקרים קשורים אחד לשני, האחד אוסף מידע על תוכן המוקד החדש והשני אוסף מידע על מיקומו. בכך המחקרים משלמים את המידע עבור יצירת תכנון קיבוצי חדש ויצירת מרחב נכון יותר ליצירת קהילה. 22
חברה וקהילה
חברה וקהילה ההפרטה בקיבוצים חשוב לציין כאן את השינוי המהותי שהתחולל עם הקמתן של המחלקות של התנועות הקיבוציות בשנות ה-40( .כהנא, 2011 .)עם הקמה של המחלקה הטכנית של איחוד הקבוצות והקיבוצים לאחר הפילוג ב-1952 ,נעשו מרבית עבודות התכנון ע"י אדריכלים זברוצקי וגלט שעברו אליה מהמחלקה של חבר הקבוצות. הצטרף גם אדריכל א' ראש, שהביא איתו מטען אדריכלי מהזם ה"עממי" הגרמני משנות ה-30 המוקדמות: מבנים פשוטים, מסוגננים ומפורטים להפליא. כל אדריכל מופעה ממה שכבר נעשה, ממה שנבנה ומסביבתו. לאחר מלחמת העולם השנייה נפתחה לאדריכלים הזדמנות לבקר במבנים שנודעו רק מתמונות ולהתרשם מהמקור. בשנת 25/1924 מכריזים לביא וטבנקין על "הקיבוץ הגדול והגדל" וכך בא הקץ לקומונה הקבוצתית ונולד הקיבוץ כיישוב ייחודי: "לא עיר ולא כפר". לראשונה מציג קאופמן סכימה ברורה המבדילה בין האזור הקהילתי- "המחנה" לבין האזור המשקי שבא במקום "חצר המשק" המסורתי. בשנות ה-40 התחילו הקיבוצים להבין שהתכנון חייב לשקף את הרעיון המתפתח ועליהם להשפיע על התכנון הייחודי של הקיבוץ ואפילו לקבוע אותו. )כהנא, 2011 )ראו בתכנון הקיבוץ כביטוי של אידאולוגיה מסוימת, המגדירה דגם של התיישבות אנושית ייחודית וגם חלופית. "התכנון בא לענות על הצרכים והדרישות של חברה זו, שחייבת להנחות כיצד צריכים חייה להתנהל בתוך המרחב והמרקם הייחודי שנדרש לקיומה. לטענת שמואל ביקלס, אדריכל וחבר קיבוץ גן שמואל, מבנה היישוב משקף את מבנה העומק של החברה וערכיה. לדעתו של ביקלס אדריכלי הקיבוצים השונים היו קשובים לסדר היום החברתי, להתרחשויות ולשאיפות התושבים )הקיבוץ, אדריכלות בלא תקדים, עמ 354 .)רק בשנות ה-50 הצטרפו אדריכלים חברי קיבוץ למחלקות הטכניות. אדריכלים אלה עסקו בתחילה אך ורק 26
חברה וקהילה ההפרטה בקיבוצים בתכנון מבנים ובעיקר מבני ציבור וחינוך. ובשנת 1956 ייסדו למעשה דיסציפלינה תכנונית חדשה, ה"רה תכנון" של קיבוץ כפר המכבי. מאז הוא פותח כצורה של עדכון שיטתי. בעקבות מלחמת ששת הימים נקבעה מדיניות חדשה להתיישבות הקיבוצית- הקיבוץ הארצי נמנע מליישב את השטחים ה"כבושים". עם הכללת תכנון היישוב בתוך מערכת העבודה של המחלקה הטכנית של הקבה"מ, רווחה שעה שמתכנן חבר קיבוץ יכול להכין ולתרגם למעשה את המציאות הקיבוצית לשפת תכנון משמעותית יותר. בשנות ה70-60 קמה במחלקה חבורה של אדריכלים ופעילים שראו בתכנון הקיבוץ משימה אישית לעסוק במכלול שאין לחלקו בין תכנון ובינוי הקיבוץ ובין תכנון המערכות והמבנים עצמם. החלום לא התגשם, אך המלאכה הפרטנית נמשכה עד המשבר בשנות ה-70 וה-80 שבעקבותיו התחיל "התכנון הקיבוצי" להשתנות. עם פירוק המחלקה ב-1990 והקמת "א.ב תכנון" כמשרד נפרד מהתנועות הגיעה המלאכה לסיומה. קרניאל וצ'רצ'מן )2012 )טוענות שבעשרים השנים האחרונות חלה האצה בשילובם של שינויים ארגוניים וחברתיים במערכת החיים בקיבוצים. הסיבות לשינויים אלו רבות, אך שתיים מהן בולטות במיוחד. הראשונה היא היחלשות האידאולוגיה השיתופית, והשנייה היא המשבר הכלכלי שפקד בשנות השמונים של המאה ה20 -את המדינה כולה ולא פסח על התנועה הקיבוצית. השינויים הללו הובילו לתמורות מרחיקות לכת בתחומי העבודה, הניהול והביטחון הסוציאלי של החברים וגם בתחום הקהילה והחברה. לטענתן, במישור החברתי הקיבוץ נאלץ להתחרות עם צורות יישוב אחרות על משיכת תושבים חדשים לשורותיו. על כן עליו להתאים את עצמו לציפיות של חבריו 27
חברה וקהילה ההפרטה בקיבוצים ושל מועמדים חדשים להתיישבות, בין היתר על ידי מתן עצמאות רבה יותר לפרט בקביעת אורחות חייו, מקום עבודתו, מרכיבי הצריכה וזכויות הקניין שלו, או במילים אחרות על ידי הגמשת כל העקרונות המגדירים את זהותו הייחודית של הקיבוץ. )קרניאל וצ'רצ'מן, 2012 .)התפוררות האידאולוגיה מוססה את הלכידות החברתית, ומטבע הדברים עלו ביתר שאת קולות שקראו לפרטיות, לאינדיווידואליות ולהבעה אישית בדיור. מתוך מחקרי פלורסהיימר המכון ללימודים עירוניים ואזוריים האוניברסיטה העברית בירושלים, שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו. 28
חברה וקהילה תחושת קהילתיות- החברה והקהילה הקיבוצית העכשווית כיום, 108 שנים אחרי הקמת הקיבוץ הראשון בדגניה, העולם השתנה, ואיתו גם אורח החיים של הקיבוצים. )ליברמן, 2018 .)אם פעם היה אפשר להגדיר את האידיאולגויה הקיבוצית כמכלול של ערכים מופשטים, "מצוות" מעשיות יומיומיות וקודים של התנהגות ציבורית ופרטית. )טולה, 2007 .)צירוף של ערכים תיאורטים כיסוד קבוע ופרשנות מעשית כיסוד משתנה. כיום, במרבית המקרים הקיבוץ הפך ל"קיבוץ מתחדש", כזה ששם דגש על ערבות הדדית שבשנים האחרונות מושך אליו משפחות צעירות. )ליברמן, 2018 .)מזכ"ל התנועה הקיבוצית טוען כי קיבוץ מתחדש הוא מערכת קואופרטיבית מורכבת מאוד, כאשר כל משפחה אחראית לפרנסה שלה אך קיים תקנון מסודר המופקד אצל רשם האגודות השיתופיות, אשר מקבע בחוק המדינה את עקרון הערבות ההדדית. תפיסה נוספת אומרת כי בעקבות הפרטת הקיבוצים, יש קיבוצניקים זקנים ורעבים. בפועל, הדבר רחוק מלהיות נכון. התנועה הקיבוצית פועלת תחת רגולטור, רשם האגודות השיתופיות, והוא קובע את הפנסיה שיש לשלם לגמלאים בקיבוץ הרבה יותר מהפנסיה המינימלית של המדינה, בנוסף לבית השייך להם או לקיבוץ ובו הם יחיו עד תום חייהם בביטחון מלא. לדברי לינדמן, משפחות צעירות מחפשות קודם כל ערכיות, קהילה, בית. "מי שמגיע לא מחפש עסקת נדל"ן, אלא קהילה, חינוך טוב, לצד עצמאות. הם מתחברים למושג של להיות חבר קיבוץ ולהיות שייך. זו החלטה חברתית, קהילתית וערכית עם משמעות מאוד עמוקה ובצידה גם מחויבות לא קטנה". יסקי )2010 )מתאר תופעה המתרחשת כיום כלקח מתופעות הניכור והמחלוקת בין חברי הקיבוצים לתושבי שכונות ההרחבה הקהילתיות. בקיבוצים רבים חוזרים 29
חברה וקהילה תחושת קהילתיות- החברה והקהילה הקיבוצית העכשווית לקלוט חברים חדשים, שמחפשים אחר האיכויות הייחודיות לחיי הקיבוץ. תהליכי הפרטת הקרקע הואטו במידה ניכרת בשל קשיים בירוקרטיים ומשפטיים חיצוניים, ובמקומם מתפתח מודל של השארת הבעלות המשותפת על הקרקע ושיוכה בחוזה פנימי בין הקהילה לחבר. יסקי מסביר שבקיבוצים רבים נעצר תהליך התכנון לצורך חשיבה מחודשת ובחינה של מודלים חלופיים לתוספת המגורים, כזו שתתאים יותר לאיכות המרחבית המוכרת של הקיבוץ במתכונתו ההיסטורית )יסקי, בתוך: בר אור ויסקי )ע(, 2010 .) 30
חברה וקהילה Reuse של מבני ציבור ובנוסף דפוסי תכנון ופיתוח של הקיבוץ המופרט בעשרים שנים האחרונות-הצעת אלטרנטיבה שימוש חוזר הינו שימוש חדש במוצר קיים לאחר שהשימוש הקודם הסתיים, או על ידי ניצול המוצר למטרתו המקורית או על ידי המרת ערך השימוש שלו וניצול מאפייניו למטרה חלופית תוך שיפור איכותו, מראהו וערכו לאיכות הסיבה. גישה כזו מאפשרת לייצר משהו חדש שמתבסס על קיים, כלומר, אפשר ליצור חדש שמתייחס ומדבר עם המקומיות הקיימת. ישנן אלפי דוגמאות לפרויקטים שמתבססים על גישה זו, אני אציג 3 שכל אחד נוגע במשהו אחר של שימוש חוזר. מדובר Transformator, Oslo, 2005-2011 -הראשון בשימוש חוזר של מבנה ששימש מאז מלחמת העולם השנייה לחשמל, בתוך בלוק עם חצר פנימית. בלוק שהינו מגורים לפועלים, שלפעמים אין להם שירותים/מקלחת בדירה עצמה. לקחו מבנה קיים שמשמש עבור פונקציה הכרחית ובחירה שאפשר להזיז את אותה פונקציה ולשים באותו מבנה פונקציה יותר הכרחית, כזו שתיתן לדיירים הבלוק מעבר ותהפוך אותם לקהילה. המבנה הפך למרכז הבלוק, לבית קהילה שנותן מענה בחגים, כזה שנותן מקום לינה לאורחים של הדיירים במבנה ומקום להתאגד אחר 31
חברה וקהילה Reuse של מבני ציבור ובנוסף דפוסי תכנון ופיתוח של הקיבוץ המופרט בעשרים שנים האחרונות-הצעת אלטרנטיבה הצהריים. המבנה נעשה בשיתוף פעולה של הדיירים ולאחר תשאול שלהם למה הצורך שלהם. הפרויקט השני- קיבוץ ראשית, הקיבוץ העירוני הראשון בישראל, 1979 .קיבוץ ראשית היה מזוהה עם הקמתו עם תנועת התק"ם. תנועה של הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקיבוצים והקבוצות, בעצם מדובר בארגון שנוסד ב1981 והיה קשור מבחינה רעיונית וארגונית למפלגת העבודה הישראלית. תנועת ראשית היתה מורכבת מיוצאי קיבוצים, מושבים ומבוגרי הקיבוץ הדתי אשר התיישבו בשנת 1979 בשכונת הבוכרים בירושלים. בשנת 1991 הוענקה לקיבוץ את פרס יגאל אלון על פעילותו החברתית. שכן, הפעילות בקיבוץ כללה- בית כנסת, חממה, גן ירק, לול תרנגולים ומאגר מים עבור תפעול שוטף הדואג לחברי הקיבות ותושבי השכונה. הקיבוץ דגל בערכים חלוציים, חברתיים, דתיים, חקלאיים וחינוכיים. 32
חברה וקהילה Reuse של מבני ציבור ובנוסף דפוסי תכנון ופיתוח של הקיבוץ המופרט בעשרים שנים האחרונות-הצעת אלטרנטיבה והפרויקט השלישי- התוכנית של פורטלנד לשנת 2035- בפורטלנד הבינו כי דרך הפעולה שהייתה עד היום הובילה לתכנון לוקה לעיר ולכן, הם הכינו תוכנית חדשה לעיר, כזאת ששמה לעצה יעדים קצר טווח וארוכי טווח כך שבכל 5 שנים יוכלו לראות מה קרה, איך היה השינוי והאם ניתן לשנות את הדרך למען המטרה הגדולה של השינוי שיהיה עד שנת 2035 .כל השינויים התבססו על מחקר ושאלונים שהעבירו לתושבי העיר וזה על מנת לתת דרכי שיפור לעיר עם דגש של שיפור חייהם של כלל האוכלוסייה באופן שוויוני. שוויון הוא כאשר לכל אחד יש גישה למשאבים הנחוצים לו כדי לספק את צרכיו החיוניים, להתקדם ולהגשים את מלוא הפוטנציאל שלו. כל הקהילות זקוקות ליכולת לעצב את ההווה והעתיד שלהן. שוויון הוא גם האמצעי לקהילות בריאות וגם מטרה שמועילה לכולנו. התכנית מבוססת יעילות. המטרה היא להבין איזה פעולות ישרתו יותר מעדיפות אחת בסדר העדיפויות וכך יחסכו במשאבים. הרעיון לייצר עיר אשר מחוברת בצורה בריאה יותר עם מספר אלמנטים: מרכז העיר, מסדרונות ירוקים, מרכזיים שכונתיים, דרכים ירוקות, אזורי מגורים, בתי ספר וגנים ומסדרונות מקשרים. 33
34
מחקר דרך עיצוב
מחקר דרך עיצוב עקרונות תכנון מכיוון שברצוני להמשיך את הקו של הקיבוץ וליצור במבנה של בית הבריאות יחסים בין פרטי לציבורי שדרכם לדעתי יותר נכונה לתכנן קיבוץ. כלומר, יחסים אלו יכולים להשליך על קיבוץ חדש שיוקם בעתיד. יש התייחסות קודם כל למקומיות של המקום בכמה אופנים. ראשית, המבנה יכסה פוט- פריט גדול ולא יבנה לגובה. בדומה לכל המבנים בקיבוץ. הרעיון הוא בנייה בקומה אחת על שטח גדול. בתוכנית ניתן לראות שהמבנה פרוס על שטח גדול בהרבה מהשטח של בית האבות הקיים וזאת על מנת לשנות את היחסית בין השטח הציבורי לשטח הפרטי תוך הכנסה של הרבה שטחי פתוחים ומסדרונות מאווררים בשביל לתת מקסימום פתיחות והצמדות לבתים הפרטיים בקיבוץ שכן, כל מי שעובר לגור פה גר בעבר בבית פרטי בקיבוץ. שנית, מכיוון שבית הבריאות מכיל הן שטחים ציבורים והן שטחים פרטיים-דירות, הוא מתייחס למקומיות של שני האופנים. הדירות בקיבוץ בנויות כולן עם חזית רחבה 36
מחקר דרך עיצוב עקרונות תכנון למזרח ומערב וצרה לצפון ודרום, זאת על מנת לאפשר לרוחות המזרח-מערביות לאוורר את המבנה וגם לאפשר צל ואקלים נעים בהצללה הנמצאת בחזית המערבית בשעות אחר הצהריים. הייחודיות של המבנה היא כאמור ביחסיות בין הפרטי לציבורי אך גם בגישה הבנייה שלו. לעומת הקיבוץ שגדל בבנייה פוזיטיבית אשר מדגשים את המבנה ביחס לשטח הפתוח סביבו, המבנה החדש ידגול בבנייה נגטיבית, של יצירת מסה אחת גדולה והחסרה של חלקים ממנה לטובת שטח ציבורי ובכך ההחסרות הן דווקא המודגשות והן יוצרות חללים בתוך הבנוי שמקיף אותן. כיום בית הבריאות יושב לצד נחל האסי במפלס מוגבה ולא נגיש ועכשיו הוא ישב ביחד עם הנחל. כלומר, כל המבנה יונגש לנחל וייצר איתו סינטזה בין טבע בנוי ולמבנה בנוי, שכן, הנחל כיום אינו טבעי ויושב בתוך מעבר מבוטן שתוכנן מראש. 37
38
פתרון
פתרון ביקורת העמדה שלי וההבנה מכל מה שחקרתי וקראתי עד עכשיו היא שהקיבוץ כפי שהוא כיום הוא אזור מגורים שניתן לאפיין או לקרוא בדומה לשכונה בעיר, שכונה מרוחקת מכל דבר. המטרה בגדול היא להחזיר את הקיבוץ למה שאני הכרתי בתור ילדה. כלומר, מקום שמאחד את תושביה לכדי יחידה אחת וגורם לתחושת קהילתיות. המטרה תושג באמצעות כלים אדריכליים לייצר מקום מפגש, מקום תעסוקה נוסף שיכניס אנשים נוספים לקיבוץ ובכך יאפשר להחיות את הקיבוץ כפי שהיה פעם. בראש ובראשונה אני מבינה כי בשביל לעשות התערבות כזאת אני צריכה ראשית להצדיק אותה, ולגרום ליותר אוכלוסייה להיכנס לקיבוץ ולהשתמש באותם מבני ציבור או מבנים ציבוריים. וזו הסיבה העיקרית שבחרתי להרחיב ולהגדיל את בית האבות הקיים בקיבוץ. הסיבה השנייה ולא פחות חשובה, היא לתת לאוכלוסייה המבוגרת בקיבוץ אפשרות להזדקן בקיבוץ בצורה אופטימלית. שכן כיום בית האבות משמש הן לאנשים המזדקנים שגרו כל חייהם בקיבות וכן, לאוכלוסייה מבוגרת שילדיה גרים בקיבוץ גם כן לבוא לקיבוץ לשנים האחרונות בחייהם. בסופו של דבר המטרה העליונה היא להכניס פרוגרמה שתצדיק הכנסת מקומות ציבוריים נוספים שיוכלו הן לשרת אותם התושבים שיבואו לבית האבות וכן לשרת את שאר חברי הקיבוץ. 40
פתרון מצב קיים באתר ראשית נתייחס למה שיש כיום. אפשר לראות בתמונות את מה שרואים מהחוף ממול אל הבית אבות עצמו טקסט אפשר לראות שהחוף אינו מתופח, כלומר לא כל כך נגיש. 41
פתרון מצב קיים באתר שנית, אפשר לראות בתמונה כי יש מדרון יחסית תלול שלא מאפשר לאנשים מבוגרים לרדת לגדות הנחל. כמו כן, ניתן לראות שמפלס בית האבות יושב על יסודות יחסית גבוהים ומתייחס למפלס של הקיבוץ ולא של הנחל שנמצא בסמוך אליו. 42
פתרון מצב קיים באתר אפשר לראות את הקצה הצפוני של בית האבות ניתן לראות בכל התמונות האחרונות שמתארות את המצב הקיים. של מבנה קטן, שאינו מתייחס למקומיות של המקום והינו פונקציונלי בלבד. ולכן, המטרה הראשונית היתה חיפוש אחר מקום שיאפשר לי לתכנן מחדש את המבנה בצורה פונקציונלית ונכונה מבחינת תקנים מצד אחד אבל גם שתאפשר לי חופש תכנון לייצר מבנה שנותן פתרון ליחסיות שבין שטח פרטי לשטח ציבורי. 43
פתרון בחירת אתר כאן ניתן להבחין שכל החוץ שנמצא בסמוך לבית האבות הקיים אינו שימושי. נמצאים בו עשבייה ואין גישה ממנו לנחל. ולכן, זה המקום האופטימלי עבור תכנון מבנה חדש. אפשר לראות בתמונה את בית האבות הנוכחי מסומן בעיגול. כן היה לי חשוב להסתמך על הקיים ולהישאר בסביבתו הנוחה מבחינת נגישות לצוות. 44
פתרון בחירת אתר לאחר מכן, היה חשוב לסווג את כל החלל לפי סקלה של החלל הפרטי ביותר לחלל הציבורי ביותר, כדי להבין כיצד התוכנית תראה מבחינת סקלת פרטי-ציבורי. אבל כמובן בהתבסס על הסכמה הראשונה. וזה הוביל לתוכנית הסמכתית הזו, ראשית לפני תכנון היה לי חשוב לייצר סמכות תכנון על מנת להבין יותר טוב מה העקרונות לתכנון. התבססתי על סכמת תכנון שמאגדת בתוכה איך בגדול המבנה יתחלק מבחינת פונקציות. אפשר לראות כי מדובר בסכמה שמחלק את החללים ואת הפונקציות לארבע. 45
פתרון פרטי-ציבורי כאשר הכתום של התוכנית מייצג את האזור עבור הדיור המוגן שמהווה גם היום חלק מבלתי נפרד מבית האבות הקיים בקיבוץ. אבל מה שכן חשוב לזכור שתכנון בית האבות ותכנון דיור מוגן זה שני פונקציות דומות אך שונות מאוד בתכנון. שכן, הדיור מוגן יכול להסתמך על הפונקציות הציבוריות בבית אבות אך התכנון שולו הרבה יותר מאפשר והרבה יותר גמיש. כמובן שבגלל ששניהם ביחד מהווים את המבנה שאני מתכננת, הם מחוברים ע"י גשר. והאם כולם ביחד כוללים חללים שונים בעלי רמה שונה של הסקלה פרטי-ציבורי. כאשר החללים הלבנים הינם חללי פונקציה עבור הצוות ועבור לוגיסטיקה וכן המבנה הקיים בעלת צורת איקס המהווה מעבר רמפות בשביל לגשר כפי שנאמר את המפלסי גובה בין הכניסה לבין מפלס האסי. ציבורי פרטי 46
פתרון חתך- הפרש מפלסים אפשר לראות בצידו הימני של החתך כי נוצר הפרש גבהים בין מפלס הקיבוץ למפלס האסי ובית האבות החדש, הפרש שגושר באמצעות המבנה הנוכחי שהפך להיות מבנה מעבר של רמפות על מנת לאפשר גישה נוחה עבור אנשים מבוגרים. חשוב לציין כי הגגות משופעים לכיוון צפון דרום על מנת לאפשר הצללה מרבית וכן שימושם עבור גג ירוק. אלמנט שמאפשר להתמודד עם החום האקלימי ולפחיתו. 47
פתרון חתך- כניסה למרחב ציבורי אפשר לראות שמעברים כולם נעשים על גבי המים ובכך מאפשרים חוויה משלימה עבור המתגוררים במבנה. כניסה לא נגישה אבל כניסה שימושית ישירות לחלל גדול שמהווה את כל החללים עבור צוות הבית הוא באמצעות מדרגות לא רבות ישירות מכביש גישה למבנה. 48
פתרון חתך- מגוון מרחבים אפשר לראות שמבנה מגוון מבחינת חללים, יש אזורים פתוחים נרחבים, יש חללי מגורים יש מרפסות מקורות, הכל נעשה בשביל ליצור מגוון שמסווג כמובן באמצעות וע"י חלוקה של פרטי וציבורי בדומה למה שקורה בקיבוץ עצמו. 49
פתרון התחושה וההרגשה שרציתי שהמבנה יחיל על התושבים שלו, זה פתיחות מצד אחד ומנגד פרטיות ושייכות. פרטי-ציבורי 50