ספר עילית

‫‪9‬‬

‫תזכרו למען מה אתם‬
‫עושים את זה‬

‫הרבה אנשים מצליחים רצו קדימה ועברו מפיתוח אחד לשני‪,‬‬
‫מהצלחה אחת לשנייה ולא הביטו לאחור‪ .‬לאט לאט ניבטה‬
‫בהם ההבנה שלא ברור להם בשביל מה כל המירוץ הזה היה‬
‫כבר‪ .‬לכן תמיד תזכרו את המטרות שלכם‪ ,‬את השליחות שלכם‪,‬‬

‫את הערכים שמובילים אתכם בדרך ולכו לאורם‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫פורצים דרך‬

‫חשבו על סוגיה זו דרך משקפיים ציבוריים או לאומיים‪ .‬כאשר אנו בוחרים‬
‫באנשי ציבור שיגיעו לעמדות מסוימות‪ ,‬עד כמה חשוב לנו שהם יזכרו את‬

‫המטרה שבשבילה הם נבחרו?‬
‫מה ביחס לזה אומר המשפט 'דברים שרואים משם ולא רואים מכאן'? אנחנו‬

‫מסכימים איתו?‬
‫האם המטרות יכולות להשתנות עם הזמן? מה המצפן שאמור לנווט אותנו?‬
‫אנו במהלך חיינו עושים כל מיני משימות ותפקידים חשובים‪ ,‬אמנם פעמים‬
‫רבות נראה ונרגיש איך השחיקה והשגרה מטשטשות את המהות שלשמה‬

‫הגענו לאותו מקום‪.‬‬
‫נסו לחשוב איך ניתן לחזק את השיח המהותי לעומת השגרה הקבועה‪( .‬לדוגמה‬
‫איך מחזקים אצל מדריכים או מגשימים את מהות התפקיד ולא מדברים רק על‬

‫דברים טכניים‪ ,‬או איך מצליחים לשרת בצבא בלי להיגרר לשחיקה?)‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫ע"פ הסרטון – איך אנחנו פועלים וחושבים בדרך‬
‫כלל וכיצד עלינו לחשוב כדי להצליח יותר?‬

‫מדוע צורת חשיבה זו כה משמעותית להצלחה?‬
‫מה היא גורמת לאנשים אחרים?‬

‫האם אתם יכולים לחשוב על דוגמאות נוספות‬
‫לאנשים‪ ,‬חברות או מקרים אשר הצליחו בעקבות‬
‫כך שפעלו בצורה כזו? (להגיע ל‪" -‬מה" מתוך ה‪" -‬למה")‬

‫‪53‬‬

‫דברים יכול כל אדם אף בנסיבות אלה‪ ,‬להכריע בעצמו‪ ,‬מה הוא יהיה ‪-‬‬
‫מן הבחינה הנפשית והרוחנית גם יחד‪ .‬יכול הוא לקיים את הדרת כבוד‬

‫האדם שלו גם במחנה ריכוז‪".‬‬
‫(ויקטור פרנקל‪ ,‬האדם מחפש משמעות)‬

‫איזו תכונה מתאר ויקטור פרנקל בקטע הזה?‬
‫האם אתם מסכימים איתו על ההגדרה של חירות?‬
‫מדוע המשמעות היא הדבר האחרון שנשאר לאדם‬

‫והחזיק אותו גם בזמנים הקשים ביותר?‬
‫מה מדברים אלו ניתן לקחת אלינו?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫ניכנס לחדר‪ ,‬נתיישב על הכיסא ונמסור למישהו כדור‪ ,‬נשב בשקט ונחכה‬
‫לראות מה קורה‪ .‬לא נוותר עד שיתחיל לקרות משהו עם הכדור‪ ,‬ואם יחזירו‬

‫לנו אותו בחזרה ניתן למישהו אחר‪.‬‬

‫לאחר מכן נשאל את עצמנו‪:‬‬
‫כמה זמן היינו ממשיכים ככה עם הכדור?‬
‫מה היה חסר לנו בשביל להרגיש שאנו יותר במשחק?‬
‫ההסבר הוא כי אף על פי שהייתה יוזמה‪ ,‬התמדה והשקעה במשחק ‪ -‬היה‬
‫חסר דבר מאוד מרכזי וחשוב ‪ -‬תכלית‪ .‬זה לא מספיק רק לדעת מה לעשות‬
‫ואיך לעשות אותו ‪ -‬צריך תמיד לזכור למה אני עושה אותו‪ .‬מה התכלית‪,‬‬

‫לאיזו המטרה ומהו החזון שלי‪.‬‬

‫מחנה לילה‬

‫עסקנו במטרות ובאידאלים שמנחים אותנו‪ .‬כיוון חשוב שזה מעלה בנו הוא‬
‫היחס שבין האור לכלי‪ ,‬בין התוכן למסגרת‪ .‬ברור שהתוכן והמטרה תמיד‬
‫נמצאים במרכז ובחזית‪ ,‬אבל מה המשמעות של הרוח כשהיא לא באה לידי‬

‫ביטוי בפועל באדמה ממש?‬
‫האם יש משמעות לרוח ללא אדמה או לאדמה ללא רוח?‬

‫אם שניהם קשורים אחד בשני‪ ,‬כיצד מאזנים?‬
‫האם האהבה שלנו ל"שאלות גדולות"‪ ,‬היא בעצם בריחה מעמל יומיומי‬

‫של שאלות קטנות? איך נדע?‬

‫‪52‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫איך זה להרגיש תחושת סיפוק?‬
‫האם היא מלווה בתחושה של מיצוי?‬
‫האם לאחרונה הרגשתם שהגעתם לשיא בעניין מסוים?‬
‫האם יש בכם דרייב להיות טובים יותר כל הזמן?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫לא מזמן הייתי בירושלים‪ ,‬במדרחוב‪ .‬שמעתי שם נגינה שמשכה את‬
‫אוזני – שילוב של כינור ופסנתר‪ .‬כמובן‪ ,‬הפסנתר היה אורגן כפי‬
‫שהתברר כאשר התקרבתי‪ ,‬אבל אני מאוד שמח שהתקרבתי‪ .‬גיליתי‬

‫שם מחדש נקודה יפה וחשובה שכדאי לכולנו לתת עליה את הדעת‪.‬‬
‫לא סיפרתי לכם את זה‪ ,‬אבל אני מנגן בכינור‪ .‬הנגן שהיה שם הוא נגן‬
‫שכבר הכרתי מהעבר‪ ,‬עולה חביב מרוסיה שמנגן במדרחוב לפרנסתו‪.‬‬
‫בעבר דיברנו קצת (אפילו לקחתי את כינורו וניגנתי לו איזה שני‬
‫קטעים איריים חמודים‪ ,‬סתם שילמד וינגן לאנשים)‪ ,‬הוא סיפר לי קצת‬
‫על עברו‪ ,‬מאיפה בא‪ ,‬קצת היסטוריה שלו ושל מקומות‪ ,‬אבל לא דיברנו‬
‫על לאן הוא הולך‪ .‬פשוט לא היה לי נעים להעלות את הנושא כי בעצם‪,‬‬
‫לאן כבר אפשר ללכת‪ .‬הוא הגיע לכאן‪ ,‬אני מקווה שטוב לו כאן וזהו‪.‬‬

‫ככה נפרדנו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אני רואה אותו שוב‪ ,‬מנגן שם‪ .‬זיהיתי את הקטע‪ .‬משהו של‬
‫ויוואלדי‪ .‬מה שהפתיע אותי היה שהם לא ניגנו ממש‪ .‬הוא היה עסוק‬

‫בללמד את הקלידנית‪-‬פסנתרנית‪.‬‬
‫אתם יודעים‪ ,‬זה לא כל כך טוב לעסקים לנגן קטעים לא מוכרים‪ ,‬בטח‬
‫אם מפסיקים מדי פעם באמצע משפט מוזיקאלי כדי להסביר לליווי‬
‫איפה הוא טעה‪ ,‬מה היה צריך להיות‪ ,‬ואז חוזרים שוב על אותו הקטע‪,‬‬

‫ושוב טועים‪ ,‬ושוב חוזרים‪...‬‬
‫רושם טוב זה לא עושה‪ .‬זה גם לא עושה כסף‪.‬‬
‫אחרי כמה זמן יצא לנו לדבר שוב ושאלתי אותו למה‪ ,‬בשביל מה‪ .‬הוא‬
‫מנגן יפה מאוד ומכיר הרבה קטעים איריים שהולכים ברחוב יפה מאוד‪,‬‬
‫משמחים את הלב‪' ,‬מדברים' אל העם וממלאים את הכיס‪ ,‬אז למה הוא‬

‫פוגע בעצמו ומלמד אותה?‬

‫‪55‬‬

‫‪10‬‬

‫מצאו איך להשתפר כל הזמן‬

‫פעמים רבות אנו עובדים על נקודה מסוימת ומרגישים‬
‫שהגענו בה כבר למצב טוב ואפשר לזנוח אותה‪ .‬אמנם‪ ,‬כאשר‬
‫משאירים משהו עומד ולא דואגים להתקדם בו כל הזמן זה‬
‫כמו אופניים בעלייה להר‪ ,‬או שאתה מטפס למעלה או שאתה‬
‫מתחיל להידרדר‪ ,‬קשה מאוד להחזיק את עצמך באותה נקודה‬
‫לאורך זמן‪ .‬אז דאגו לראות איך אתם משתפרים כל הזמן‪ ,‬איך‬

‫אתם נשארים במגמת עלייה‪ .‬מאמינים בכם!‬

‫‪54‬‬

‫אצל העולה מרוסיה זו הייתה ההתפתחות במוזיקה‪ ,‬אצל הרב זה היה‬
‫לימוד התורה‪ ,‬אצלי זה יכול להיות דבר שלישי‪ ,‬תחום שלישי שהוא‬
‫המרכזי מבחינת ההתפתחות שלי והתקרבותי לקב"ה‪ ,‬אבל קודם כל‬
‫אנחנו חייבים לפתח לעצמנו רצינות שכזו להבין שאנחנו חייבים‬

‫להתקדם‪ ,‬לשאוף‪ ,‬ולא לשקוע בתוך עצמנו‪ ,‬בתוך החיים‪.‬‬
‫טוב להיזכר בנקודה הזו מדי פעם‪.‬‬
‫בהצלחה לנו‪ ,‬יהונתן‪.‬‬

‫(תמיד להתקדם קדימה ‪ /‬יונתן יעקובי)‬

‫מדוע חשוב להמשיך להתקדם קדימה כל הזמן?‬
‫אם הרב או נגן הכינור לא היו מקדישים זמן גם ללמידה – האם לדעתכם הם‬

‫בהכרח לא היו מצליחים? מדוע?‬
‫מהי הנקודה שמדגיש הרמב"ם? באילו מילים זה מתבטא?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נשחק עם הקבוצה שלנו משחק‪ .‬ניקח כדור וננסה להעביר את הכדור בין‬
‫הידיים של כולם בכמה שפחות זמן‪ .‬לאחר הפעם הראשונה נשאל את החברים‬
‫האם הם חושבים שהם מסוגלים לבצע את המשימה שוב פעם בפחות זמן‪.‬‬
‫בפעם השלישית אומרים להם כי אנחנו בטוחים שהם מסוגלים לבצע שוב‬
‫את המשימה אפילו בפחות זמן‪ ,‬אך מבקשים מהם להקדיש כמה דקות לתכנון‬

‫ביחד עם כולם‪.‬‬
‫נראה כיצד הצלחנו להוריד בכל פעם את הזמן שלקח לביצוע המשימה‪.‬‬

‫נשאל את החניכים‪:‬‬
‫מדוע לדעתכם הצלחתם לבצע את המשימה בפחות זמן‬

‫מאשר הפעם הראשונה?‬
‫מה היה ההבדל בין הפעם הראשונה‪ ,‬לשנייה ולשלישית?‬
‫האם אתם חושבים שתוכלו לבצע שוב את המשימה בפחות זמן?‬

‫מה תצטרכו לעשות בשביל זה?‬
‫מדוע לא עשיתם את זה קודם?‬

‫‪57‬‬

‫הוא הסביר לי שהוא חייב ללמד אותה‪.‬‬
‫הוא חייב להמשיך לדאוג להתקדמות שלו‪ ,‬ולא רק לכיס‪.‬‬
‫הוא חייב להמשיך להתפתח בתחום המוזיקה‪ ,‬לא להזניח את הידע‬

‫הקלאסי שהוא רואה אותו כחשוב יותר‪.‬‬
‫הוא חייב להמשיך לפתח את האישיות שלו בתחום שלה‪ ,‬תחום‬
‫המוזיקה‪ ,‬ואם עכשיו רוב הזמן הוא לא יכול לעשות את זה מסיבות‬

‫כאלה או אחרות זה לא אומר שהוא יכול להזניח את זה לגמרי‪.‬‬
‫נזכרתי בשיחה ששוחחתי עם אחד הרבנים בישיבה שלי‪ .‬שאלתי אותו‬
‫למה הוא לא עובר לגור במקום קרוב יותר לישיבה‪ .‬הוא יחסוך זמן‬

‫נסיעות‪ ,‬כסף שהוא משקיע בנסיעות‪ ,‬לא חבל סתם לגור רחוק?‬
‫הוא ענה לי שאם הוא יגור קרוב לישיבה בערב יבואו כל מיני תלמידים‬
‫להתייעץ איתו ולא יהיה לו זמן ללמוד את הדברים שהוא צריך ללמוד‬

‫כדי להמשיך להתפתח מבחינה רוחנית‪.‬‬
‫הלוואי שהיו לי הידיעות שיש לאותו הרב‪ ,‬הלוואי שהייתי יודע לנגן‬
‫בכינור כמו אותו נגן כינור‪ ,‬אבל יותר מזה‪ ,‬הלוואי שהייתי לומד מהם‬
‫את העניין החשוב הזה שהם חיים אותו בצורה כל כך טבעית ופשוטה‪.‬‬
‫לא הייתי צריך להתבייש לשאול את אותו עולה מרוסיה מה העתיד‪,‬‬
‫לאן הוא הולך‪ ,‬כי העתיד שלו הרבה יותר ברור משלי‪ .‬אני זה שצריך‬
‫להתבייש‪ .‬הוא מפתח את עצמו במה שחשוב לו‪ ,‬יודע לאן הוא רוצה‬
‫ללכת‪ .‬נכון‪ ,‬הוא לא יודע איפה הוא מבחינה כלכלית‪ ,‬איפה הוא מבחינה‬
‫רוחנית‪ ,‬איפה הוא מבחינה משפחתית‪ ,‬איפה הוא גר בעתיד‪ ,‬הרבה‬
‫דברים הוא לא יודע‪ ,‬אבל הוא יודע משהו שחשוב לו ומשקיע בתחום‪.‬‬
‫הרב ששאלתי יודע הרבה מאוד‪ ,‬אבל הוא יודע שיש לו מטרה‪ .‬הוא לא‬
‫מסתכל על כל היום שהוא למד בישיבה עם תלמידים‪ ,‬על כל מה שהוא‬
‫כבר יודע‪ .‬הוא מסתכל על מטרתו – להתקדם בלימוד התורה‪ .‬זה מה‬

‫שמעסיק אותו‪ .‬הוא לא יכול להרשות לעצמו לזנוח את התחום הזה‪.‬‬
‫הרמב"ם כותב בתחילת הפרק החמישי מתוך שמונה פרקים‪:‬‬

‫בהשתמש האדם בכוחות הנפש לצד תכלית אחת‪ ,‬צריך לאדם שישעבד‬
‫כוחות נפשו כולם לפי הדעת‪ ,‬כפי מה שהקדמנו בפרק שלפני זה‪,‬‬
‫וישים לנגד עיניו תמיד תכלית אחת‪ ,‬והיא השגת השם יתברך כפי‬

‫יכולת האדם לדעת אותו‪.‬‬
‫לאדם צריכה להיות תכלית אחת ברורה‪ .‬איך משיגים את ה'? כל אחד‬
‫יחשוב לבד מהי דרכו המיוחדת לו‪ ,‬אבל צריך שתמיד תמיד נזכור‬
‫שיש לנו תכלית אחת‪ ,‬שתמיד נזכור שיש לנו דבר‪ ,‬יעד‪ ,‬שאליו אנחנו‬

‫חייבים להגיע‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫להשתפר זו דרישה מאתגרת –‬
‫מה היא כוללת בתוכה לדעתכם?‬
‫האם כדי להשתפר אנחנו חייבים לסבול ולהתאמץ?‬

‫מדוע?‬
‫מה הדבר שיעזור לנו להמשיך תמיד קדימה?‬

‫‪59‬‬

‫מחנה לילה‬

‫לאחר הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו‪ ,‬צוטט אביו של ארטיום‬
‫דולגופיאט‪ ,‬מתעמל הקרקע שזה עתה זכה במדליית זהב‪ ,‬אומר לו במהלך‬

‫שיחת הטלפון ביניהם‪" :‬יכולת להשיג תוצאה טובה יותר"‪.‬‬
‫האם הניסיון כל פעם ופעם להשתפר מונע מאיתנו לשמוח בהישגים עד‬

‫עכשיו?‬
‫האם אותו ניסיון יכול לייצר סוג של ייאוש מראש בעקבות ההבנה שאין‬

‫סוף להתקדמות?‬
‫מה היחס בין התקדמות מתמדת לבין ההישגים העכשוויים?‬

‫פורצים דרך‬

‫כשחושבים על שיפור מתמיד זה מתחבר באופן כמעט טבעי לשאלות על‬
‫דיוק‪ .‬דיוק הוא התאמה מוחלטת למה שרציתי לעשות (אחרי שלב בסיסי‬
‫של עשיית הדבר)‪ ,‬והוא גם דבר שנלמד מתוך עיון ולימוד מדוקדק (כמו‬

‫שהגמרא אומרת דייקא‪/‬דוק)‪.‬‬
‫לאיזה פירוש אתם מתחברים יותר כאשר אתם חושבים על להיות‬

‫מדויקים יותר?‬
‫עד כמה הדיוק קשור במדד חיצוני ועד כמה הוא קשור להלך נפש פנימי?‬

‫האם יש סוף לדיוק?‬

‫החברות הטובות ביותר בעולם היום‪ ,‬הן אלו שלפני ‪ 20‬שנה החלו לחפש‬
‫היכן הן יכולות להשתפר‪ .‬היכן הן יכולות להיות טובות יותר‪ .‬בכך הן עקפו‬
‫את החברות ששלטו אז בעולם והפכו להיות מעצמה בתחומם‪ .‬להשתפר‬
‫צריך כל הזמן‪ .‬לחפש היכן ובמה אנו מסוגלים להשתפר ולהוציא את זה אל‬

‫הפועל – אבל כל התהליך מתחיל בדבר אחד קטן שמתקדמים בו‪.‬‬

‫נסו לחשוב על דבר אחד ביום שאתם יכולים לעשות בצורה יותר טובה‬
‫מהיום הקודם ובצעו אותו בקביעות למשך שבוע‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫כמה אנחנו מחשיבים את עצמנו ביחס לאחרים?‬
‫האם אנחנו נותנים מקום גם לדעות אחרות?‬

‫מה אנחנו מרגישים כאשר אנחנו מתנהגים בענווה ‪ -‬פספוס או גדולה?‬
‫האם אנחנו מבינים מדוע חשוב להיות עניו?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫מול טענתם של קרח ועדתו על משה ואהרון “ומדוע תתנשאו על קהל‬
‫ה'”‪ ,‬מעידה התורה על משה רבנו “והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר‬
‫על פני האדמה” (במדבר יב‪ ,‬ג)‪ .‬ענווה זו מתבטאת גם בדבריו באותה‬
‫פרשה‪“ ,‬לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם”‪ ,‬אף‬
‫שהיה מגיע למשה לקבל רכב והוצאותיו בתוקף היותו מנהיג הציבור‪,‬‬
‫הוא לא ניצל את מעמדו והשתמש רק ברכושו הפרטי וכך שירת את‬
‫הציבור (ומכאן מוסר השכל למנהיגים בימינו)‪ .‬חכמינו לימדונו שמידת‬
‫הענווה היא ִמתכונתם של עם ישראל‪“ .‬אמר הקב”ה לישראל חושקני‬
‫בכם שאפילו בשעה שאני משפיע עליכם גדולה אתם ממעטין עצמכם‬
‫לפני‪ .‬נתתי גדולה לאברהם‪ ,‬אמר לפני ‘ואנכי עפר ואפר’‪ ,‬למשה ואהרון‬
‫ואמרו ‘ונחנו מה?’ לדוד אמר ‘ואנכי תולעת ולא איש’ ” (חולין פט ע”א)‪.‬‬
‫מבאר הרצי”ה שיש כאן הדרגה‪ ,‬שאכן שלושתם ענווים‪ ,‬אך כפי גודל‬
‫הכלליות הישראלית של האישיות‪ ,‬כך גודל הענווה‪ .‬אברהם עדיין אינו‬
‫כלל ישראל ולכן הביטוי 'ואנכי עפר ואפר' הוא אכן ביטוי חריף של‬
‫ענווה “אבל בכל זאת יש מקום לדון בו‪ ,‬זה בכל זאת משהו‪ .‬למעלה מזה‬
‫הענווה של משה רבינו האומר “ונחנו מה”‪ ,‬יש בו‪ ,‬במשה‪ ,‬ביטוי יותר‬
‫חריף של ביטול המציאות‪ ,‬וזה נובע מכך שמשה רבינו שקול כנגד כל‬
‫ישראל וככל שמתגלה יותר עם ישראל יש יותר ענווה‪ .‬על גבי כולם‬
‫עומד דוד המלך שהוא כלל‪-‬כלל ישראל‪ .‬בדוד מתגבשת ומתעצמת‬
‫המציאות הכלל ישראלית‪ ,‬המדינית‪ ,‬הממלכתית‪ ,‬ולכן ביטוי הענווה‬
‫שלו חריף עוד יותר ‘ואנכי תולעת ולא איש’ זו שלילת היותו איש‪,‬‬

‫הופעת מציאות אחרת”‪.‬‬
‫(הרב יורם אליהו‪' ,‬ענווה תכונה ישראלית' מבואר‬
‫ע"ב שיחות הרצי”ה על ספר שמות‪ ,‬עמ’ ‪)289‬‬

‫‪61‬‬

‫‪11‬‬

‫היו ענווים‬

‫הכול מתחיל ונגמר ביכולת שלנו לדעת שהתברכנו‬
‫בכוחות רבים מאת הקב"ה‪ .‬אל לנו לקחת את כישרונותינו‬
‫על מנת להוריד את האחר או להתנשא עליו‪ ,‬להיפך עלינו‬

‫להשתמש בכוחות עלינו על מנת לייצר ברכה בעולם!‬

‫‪60‬‬

‫ולהכניסה בנפשו‪ .‬אבל בהשקפה שטחית תימשך אחרי מידת הענווה מידת‬
‫העיצבון‪ ,‬מפני שציורן החיצוני הוא קרוב זה לזה…"‪.‬‬

‫מהו הגבול אם כן בין ענווה טובה שנותנת מקום לאחר לבין ענווה מדומה‬
‫שמעלימה את עצמך לגמרי?‬

‫פורצים דרך‬

‫הפער בין הרצוי למצוי במידת הענווה הרבה פעמים גדול מאוד‪ ,‬וזאת מכיוון‬
‫שיש בנו צדדים הפוכים ממנה‪ .‬ההתמודדות הזו לא קלה כלל‪ ,‬דונו בהרחבה‪:‬‬
‫מדוע שנהיה ענווים? להפך‪ ,‬הרי ככל שאהיה יותר תחרותי ואתרכז יותר‬
‫בעצמי ‪ -‬כך אצליח להתקדם יותר! הרי ההיגיון האומר שכדי להתקדם אני‬

‫צריך לוותר על עצמי הוא הפוך!‬
‫האם גאווה היא לא טובה במהותה? או שיש גאווה טובה?‬

‫במה מתבטאת הענווה בתכנון ובמעשה עצמו?‬
‫כיצד נוכל לשים לב שאנו באמת מתנהלים בענווה?‬
‫תרגיל מעולה להתחיל ממנו לעבוד על ענווה‪ ,‬לא נמצא דווקא אצלנו פנימה‬
‫אלא בהסתכלות על אחרים‪ .‬נסו זאת במשימה הבאה‪:‬‬
‫בחרו חבורה שאתם חלק ממנה‪ .‬כתבו על כל אחד בחבורה‪ :‬איזו תכונה ‪ /‬מידה‬
‫טובה אני יכול לקחת אליי וללמוד ממנו? עכשיו תרחיבו ותסתכלו על דמויות‬

‫ציבוריות בישראל ועשו את אותו דבר‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫איך הוא לומד ענווה ממים?‬
‫לאחר הצפייה בסרטון‪ ,‬מהי ענווה?‬
‫איך אנחנו יכולים להיות ענווים יותר?‬

‫‪63‬‬

‫קורותיו של משה רבינו שזורות לאורך פרשיות רבות בתורה שדרכן אנו‬
‫למדים על הענווה של משה‪ .‬מהי ענווה ע"פ דמותו של משה?‬
‫לפי הרצי"ה מהן הדרגות בענווה ע"פ הגמרא בחולין?‬
‫איפה אתם ביחס לסוגי הענווה המתוארים כאן?‬
‫האם אנחנו יכולים להגיע לענווה כזו?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נשחק טאבו בצורה קצת שונה ביחד עם משחק דומינו‪ :‬נתחלק לשתי‬
‫קבוצות ונבחר נציג לכל קבוצה‪ .‬הנציג יקבל פתקי דמויות ויצטרך להציג‬
‫כמה שיותר דמויות בדקה אחת‪ ,‬והקבוצה שלו תצטרך לזהות אותן‪ .‬למשל‪:‬‬
‫ראש הממשלה ‪ -‬הנציג יציג נאום של 'אני אדאג לביטחון אזרחי מדינת‬
‫ישראל'‪ ,‬מציל בבריכה ‪ -‬יצעק 'בבקשה לצאת מהמים' או 'לא לשחות במים‬
‫העמוקים' וכו'‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל קבוצה מקבלת חצי חבילת קלפי דומינו ‪ -‬ובכל‬
‫פעם שהקבוצה מצליחה לזהות את הדמות היא יכולה להניח קלף דומינו‬

‫על הלוח (בהתאם לחוקי המשחק הרגילים של דומינו)‪.‬‬
‫מטרת המשחק היא להמחיש שכל דמות שנרצה להציג‪ ,‬נצטרך לאפיין‬
‫אותה על פי התפקיד שלה ‪ -‬ראש הממשלה תפקידו לנהל את מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬והמציל בבריכה תפקידו להשליט משמעת בבריכה כדי לשמור‬
‫על חיי הרוחצים‪ .‬כך אנו מעבירים מסר כי לכל אחד יש תפקיד משלו‪,‬‬
‫כוחות משלו ושליחות מיוחדת משלו שהקב"ה נתן לו‪ .‬רק אם נפעל מתוך‬
‫הבנה שלכל אחד בעולם יש מקום‪ ,‬והעולם צריך אותו כדי לחיות ולהתקדם‬

‫ומתוך תחושת חיבור בין כולם ‪ -‬נוכל להתקדם באמת‪.‬‬

‫מחנה לילה‬

‫ענווה יכולה להיות גם שלילית כאשר היא גורמת לאדם לאבד את ערכו‬
‫הייחודי‪ .‬כמו שכותב הרב קוק‪“ :‬רעה חולה היא‪ ,‬כשרגש המוסרי מתעדן‬
‫יותר מדי‪ ,‬עד שלא די שהוא משמש בתור כח עוצר‪ ,‬בבא תור המעשה שלא‬
‫תשולח יד לעשות רע‪ ,‬אלא הוא מאיים תמיד ביראת עוונות‪ ,‬הסובבים את‬
‫האדם‪ ,‬במעשה ובמחשבה‪ .‬הפחד הנפרז מכל חטא‪ ,‬מאבד טובו של האדם‪,‬‬
‫ועושה אותו למין ברייה שפלה‪ ,‬שאינה עושה דבר כי אם שוכבת ורועדת‪.‬‬
‫האדם צריך להאמין בחייו‪ ,‬להאמין בכוחו החומרי‪ ,‬ובכוחו המוסרי יחד”‬
‫(שמונה קבצים א רל"א)‪ .‬או כמו שכותב הרב במוסר אביך‪“ :‬הענווה היא‬
‫מידה טובה‪ ,‬כשיודע עניין הענווה ומושגה היטב ויודע איך להתנהג בה‬

‫‪62‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫אתם מחשיבים את עצמכם כאדם שפועל עם ראש גדול?‬
‫באילו מקומות קל לך להיות ראש גדול?‬
‫איפה קשה?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"אמר רבי יוחנן‪ :‬לא חרבה ירושלים אלא‪ ...‬שהעמידו דיניהם על דין‬
‫תורה‪ ,‬ולא עבדו [=עשו] לפנים משורת הדין" (בבא מציעא ל ע"ב)‪.‬‬

‫על מקומה של מצוות "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (דברים ו‪ ,‬יח)‪,‬‬
‫חשיבותה ומרכזיותה‪ ,‬עמד הרמב"ן‪ .‬וזו לשונו‪:‬‬

‫"ולרבותינו בזה מדרש יפה‪ ,‬אמרו‪ :‬זו פשרה ולפנים משורת הדין‪.‬‬
‫והכוונה בזה‪ ,‬כי מתחלה אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר צוך‪,‬‬
‫ועתה יאמר גם באשר לא צוך‪ ,‬תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו‪ ,‬כי‬
‫הוא אוהב הטוב והישר‪ .‬וזה עניין גדול‪ ,‬לפי שאי אפשר להזכיר בתורה‬
‫כל הנהגת האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב‬
‫והמדינות כולם‪ .‬אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה‪ ,‬כגון לא תלך רכיל‪ ,‬ולא‬
‫תקום ולא תטור‪ ,‬ולא תעמוד על דם רעך‪ ,‬לא תקלל חרש‪ ,‬מפני שיבה‬
‫תקום וכיו"ב‪ ,‬חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר‪ ,‬עד‬
‫שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין‪ ...‬ואפילו מה שאמרו‪ :‬ופרקו‬

‫נאה‪ ,‬ודבורו בנחת עם הבריות‪ ,‬עד שי ָּקרא בכל ענין תם וישר"‪.‬‬

‫מדוע חרבה ירושלים לפי הגמרא? כיצד הגישה בה נקטו אנשי ירושלים‬
‫הובילה לחורבן?‬

‫כיצד מבין הרמב"ן את המשפט "ועשית הישר והטוב בעיני ה'"?‬
‫מדוע ה' לא ציווה אותנו לנהוג בדרך הישר והטוב בכל תחומי החיים שלנו‪,‬‬

‫אם הוא רוצה בכך?‬
‫מה צריך לעשות בשביל לדעת האם אני נוהג "בדרך הישר והטוב"?‬

‫תנו דוגמה מחיי החברה שלנו בישראל ביחס לחוקי המדינה‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪12‬‬

‫תהיו עם ראש גדול!‬

‫'תעשה מה שאומרים לך' זה משפט ששמענו רבות‬
‫כילדים ולעיתים גם כמבוגרים‪ .‬אבל לפעמים‪ ,‬לעשות רק מה‬
‫שצריך או רק מה שאומרים זה לא מספיק‪ .‬אנו צריכים לדרוש‬
‫מעצמנו לא רק 'לעשות מאה'‪ ,‬אלא לעשות מעבר‪ .‬להסתכל‬
‫מה עוד אפשר וצריך לעשות על מנת להתקדם או לעזור בדבר‬
‫שאנו עסוקים בו‪ .‬לפתוח את הראש ואת העיניים ולהגדיל‬

‫ראש!‬

‫‪64‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫האם מיסטר בין נוהג (לא רק ברכב שלו‪ )...‬בראש‬
‫גדול? הייתם פועלים אחרת?‬

‫אילו דברים צריך לקחת בחשבון כאשר מגדילים‬
‫ראש כדי לא להתנגש בדרך?‬

‫האם היה שלב בסרטון בו מיסטר בין יכול היה‬
‫לעשות משהו כדי למנוע את ההתנגשות?‬
‫באיזה שלב ומה היה עליו לעשות?‬
‫גם לכם יש שלבים כאלו בחיים?‬

‫‪67‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נארגן ערב כישרונות (מומלץ להשקיע בתפאורה‪ ,‬בהכנה ובמנחה שיוביל‬
‫את הערב כדי לשדרג את הפעולה)‪ .‬לאחר שהערב מסתיים כל אחד מחברי‬

‫הקבוצה ייתן ציון לעצמו בעזרה בארגון הערב‪ .‬נשאל‪:‬‬
‫ע"פ מה ניתן הציון?‬

‫כמה עשית מעבר וכמה היית ראש קטן?‬

‫מחנה לילה‬

‫להיות ראש גדול זה מעולה‪ ,‬אבל פעמים רבות זה גורם לנו להשתלט על‬
‫מקומות לא לנו‪ .‬נשאל‪:‬‬

‫האם כל לקיחת אחריות היא נכונה?‬
‫מה היחס בין הרצון שלי להיות ראש גדול לבין היכולת שלי לאפשר גם‬

‫לאחרים לתפוס את מקומם?‬
‫מה עליי לעשות בשביל לפתח את הרגישות הנכונה במקומות האלו?‬

‫פורצים דרך‬

‫הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו‪' :‬הייתי יכול לעשות כאן יותר' או‬
‫'למה אף אחד פשוט לא עושה את זה?!' ומרגישים שאנחנו חושבים עם‬
‫ראש גדול‪ .‬אך התרגום של 'לחשוב בגדול' ל'לפעול מתוך גדלות' ‪ -‬לעיתים‬

‫קרובות נתקע‪.‬‬
‫חשבו‪:‬‬

‫כיצד ניתן לגשר על הפער?‬
‫מה הדבר שחסר בשביל לעבור מ'לחשוב' ל'לפעול'?‬
‫או שאולי בכלל מספיק רק לחשוב עם ראש גדול‪ ,‬לתת את הרעיונות‬

‫ולהשאיר למישהו אחר לבצע אותם בפועל?‬

‫חשבו על בעיה קהילתית או ציבורית שנמצאת סביבכם‪ .‬מה יש לכם להציע‬
‫בשביל לפתור אותה? בשביל למצוא דרך שתקדם את הנושא?‬
‫תחשבו בגדול ותעשו בגדול!‬

‫‪66‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫יוצא לכם ליזום?‬
‫מתי לאחרונה היה חוסר ולקחתם אחריות?‬

‫אתם מהאנשים שמובילים או שמובלים?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫בכל פעם שאני קורא את תשובתו של מרדכי לאסתר היא מעוררת בי‬
‫חלחלה מחדש‪" :‬אל תדמי בנפשך ל ִהמלט בית המלך מכל היהודים‪ .‬כי‬
‫אם החרש תחרישי בעת הזאת ‪ֶ -‬ר ָוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום‬
‫אחר‪ ,‬ואת ובית אביך תאבדו‪ .‬ומי יודע אם ְל ֵעת כזאת הגעת למלכות"‪.‬‬
‫איזו האשמה חריפה! מרדכי חושד באסתר שהיא מסרבת ללכת אל‬
‫המלך מתוך שיקול דעת ולא מתוך חולשה‪ .‬כביכול היא עשתה חשבון‬

‫קר‪ :‬גם אם ֵירד עם ישראל כולו לטמיון ‪ -‬אני אשאר בבית המלכות‪.‬‬
‫מרדכי יודע היטב שכל הפחדים וההיסוסים הם שו ִליים‪ .‬מי שאכפת‬
‫לו באמת‪ ,‬מי שגורלו וייעודו קשורים בעם ישראל ‪ -‬הסכנות אינן‬
‫מטרידות אותו כלל‪ .‬כל החשבונות עולים‪ ,‬אם במודע ואם בתת‪-‬מודע‪,‬‬

‫מתוך תפיסה של 'כולם ֵילכו לאיבוד‪ ,‬ואני וידידיי ננצל'‪.‬‬
‫'ולא רק שחשבונך פסול מבחינה מוסרית' ‪ -‬מוסיף ואומר לה מרדכי –‬
‫'הוא אף אינו נכון'‪ .‬האם את חושבת שכולם ירדו לטמיון ואת תינצלי?‬
‫האם כך מנהל ה' את עולמו? האמנם מי שמנער מעליו כל אחריות‪ ,‬מי‬
‫שלא אכפת לו‪ ,‬מי שמעדיף את טובתו על טובת הכלל ‪ -‬הוא ששורד?‬
‫"אם החרש תחרישי בעת הזאת ‪ -‬רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום‬

‫אחר‪ ,‬ואת ובית אביך תאבדו"!‬
‫זוהי שעת המפנה‪ .‬לאחר שמרדכי מטיח בה את ההאשמה החריפה הזו‪,‬‬
‫אסתר מפסיקה לרמות את עצמה‪ .‬היא מגלה שבתוך תוכה‪ ,‬מאחורי‬
‫היסוסיה ופחדיה‪ ,‬אכן לא מספיק אכפת לה‪ .‬היא מבינה שכאשר עם‬
‫ישראל בסכנה‪ ,‬רק שאלה אחת היא רלוונטית‪' :‬אכפת לך או לא אכפת‬

‫לך'‪.‬‬
‫בשעה זו‪ ,‬כאשר אסתר מבינה זאת‪ ,‬היא מזדקפת מלוא קומתה‪ ,‬והופכת‬

‫מאסתר של ראשית המגילה ל'אסתר המלכה' של סופה‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫‪13‬‬

‫אל תברחו מאחריות‬

‫אחריות מתחברת בדרך כלל למושג התשובה‬
‫וזה לא בכדי‪.‬‬

‫יש משהו בה‪ ,‬באחריות‪ ,‬שהיא לא וותרנית‪ ,‬שהיא הולכת עם‬
‫האמת שלה‪ ,‬ושהיא מבינה שדברים צריכים להיעשות אז‬
‫פשוט עושים אותם‪ ,‬בלי שטיקים ובלי טריקים‪ .‬זה לא קל‬
‫לרכוש את זה‪ ,‬אבל היי‪ ,‬אתם מסוגלים לכך! העולם צריך‬
‫אנשים שלא בורחים מאחריות אלא להיפך תופסים אותה‬

‫בשתי ידיים‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נשחק את המשחק 'תפוח אדמה חם'‪ .‬חוקי המשחק פשוטים ‪ -‬צריך להעביר‬
‫חפץ מאחד לשני במהירות‪ ,‬אך אסור לזרוק אלא חובה להעביר מיד ליד‪ .‬ברגע‬

‫שאחראי המשחק מוחא כף מי שהחפץ בידיו יוצא מהמשחק‪.‬‬

‫בעקבות המשחק חשבו‪:‬‬
‫האם לא פעם אנו מתייחסים כך לאחריות?‬
‫האם אחריות היא דבר שאנו מעדיפים להעביר לזה שלידינו?‬

‫מחנה לילה‬

‫אחריות זה מושג גדול ורחב‪ .‬לכאורה כל החיים שלנו רצופים בקבלת אחריות‬
‫‪ -‬בבית‪ ,‬בבית הספר‪ ,‬ברחוב ובחנות המכולת‪ .‬כל רגע אנו נתקלים במציאות‬
‫שבה אנו נדרשים לנהוג באחריות‪ .‬אך האם זוהי תמיד האחריות שלנו? האם‬

‫אנו אחראים לכל העולם?‬

‫חשבו על כך‪:‬‬
‫מה זה בריחה מאחריות? ההפך מלקיחת אחריות?‬
‫מה הגבול של זה? ('אני הולך ברחוב ורואה זקנה שצריכה עזרה' לעומת‬
‫'אני רואה את הזקנה בנסיעה באוטובוס' ‪ -‬אם אני לא יורד מהאוטובוס אני‬

‫בורח מאחריות של עזרה לזולת?)‬

‫פורצים דרך‬

‫אחריות או בריחה מאחריות מתחברת באופן עמוק לתפקידו של האדם‬
‫ולשליחותו‪ .‬דוגמה טובה לדבר הוא יונה הנביא‪ .‬יונה ניסה לברוח מתפקידו‬
‫ומאחריותו כנביא שצריך לנבא ולהחזיר בתשובה גם את הגויים‪ .‬ולכן ניסה‬
‫לברוח עם הספינה עד אשר חישבה להישבר והוא קפץ לים ובלע אותו דג עד‬

‫אשר לבסוף חזר לעשות את תפקידו ולנבא על נינוה‪.‬‬

‫עד כמה לדעתכם אדם יכול לזהות או להכיר את תפקידו ושליחותו בעולם?‬
‫האם על האדם מאותו רגע לזנוח את שאר עיסוקיו ולעסוק רק בזה?‬
‫איזה מחיר יש לזה (גם בהנחה שזה הדבר שנכון לעשותו)?‬

‫‪71‬‬

‫גם בפנינו ‪ -‬מי פחות ומי יותר ‪ -‬עומדת הדילמה של אסתר המלכה‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו עומד בפני היסוסים ולבטים לגבי מידת יכולתו לפעול‬
‫למען עם ישראל‪ .‬איני רוצה לנסח את השאלה בלשונו של מרדכי‪,‬‬
‫אולם כאז כן עתה ‪ -‬השאלה היא אחת‪ֵ :‬אילו היסוסים נובעים מחוסר‬
‫יכולת ומחוסר אונים‪ ,‬ו ֵאילו נובעים – רחמנא ליצלן ‪ -‬מחוסר אכפתיות‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו נדרש לעשות את מה שעשתה אסתר‪ :‬להתייצב מול‬
‫עצמו ומול הקב"ה‪ ,‬ולברר‪ :‬מה אני יכול לעשות למען עם ישראל?‬
‫כאשר האדם בוחר לעצמו מקצוע‪ ,‬דרך חיים ומקום מגורים ‪ -‬עומדות‬
‫בפניו אפשרויות טובות רבות‪ .‬השאלה שעליו לשאול את עצמו אינה‬
‫רק האם מה שהוא עושה הוא טוב‪ ,‬אלא אם הוא הטוב ביותר‪ .‬ביסודו‬

‫של דבר הכול נובע מאותה שאלה‪ :‬אכפת לנו או לא אכפת לנו?!‬
‫כאשר נבקע ים סוף‪ ,‬ומלאכי השרת עמדו וביקשו לשיר שירה ‪ -‬אמר‬
‫להם הקב"ה‪" :‬מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?"‪ .‬אכן‪,‬‬
‫השירה יפה ונפלאה‪ .‬זוהי הדרך שבה עובדים המלאכים את ה'‪ ,‬וזוהי‬
‫דרכם להגשים את עצמם‪ .‬אולם יש שעות ששירה אינה יפה להן‪.‬‬

‫"מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה"?!‬
‫הבעיה אינה שהשירה לא‪-‬אסתטית או לא‪-‬מתאימה‪ .‬זוהי תביעה של‬
‫סדר עדיפויות‪ :‬האם כאשר מעשי ידיו של הקב"ה טובעים בים ‪ -‬אין מה‬

‫לעשות חוץ מלומר שירה?‬
‫זוהי השאלה העומדת בפני כל אחד‪ :‬כאשר כה רבים טובעים בים של‬
‫שנאה‪ ,‬בורות וניתוק מכנסת ישראל ‪ -‬האם דווקא אתה‪ ,‬שמסוגל לעזור‬

‫‪ -‬דווקא אתה אומר שירה?‬
‫זוהי השאלה העומדת בפנינו‪ ,‬וזוהי השאלה שהעמיד מרדכי בפניה של‬
‫אסתר‪ :‬כשתעמדי לגורלך בקץ הימין‪ ,‬ו ִתָׁש ֲא ִלי אם עשית מה שיכולת ‪-‬‬
‫מה תהיה תשובתך אז? או‪ ,‬אולי אפילו יותר חשוב‪ :‬מה תהיה תשובתך‬

‫היום?‬
‫(הרב אהרון ליכטנשטיין)‬

‫מהי השאלה הנוקבת שמעמיד מרדכי בפני אסתר?‬
‫מדוע ההבנה שאני חלק מכלל כל כך חשובה כדי לקבל אחריות?‬
‫לכאורה אין כאן חופש בחירה ‪ -‬גם אם אסתר לא הייתה בוחרת לקחת‬
‫אחריות‪ ,‬התוצאה הייתה מתקיימת בסוף והקב"ה היה מסובב הכול‬

‫לכך‪ ...‬אז מדוע להסתכן?‬
‫מהי החשיבות בלקחת אחריות?‬

‫‪70‬‬

73

‫כדי לקחת אחריות אנו נדרשים קודם להתבונן על הסביבה שלנו ולמצוא‬
‫היכן המקומות שאנו נדרשים לקחת בהם אחריות‪ .‬אנו נדרשים למצוא‬
‫את המקומות שבהם אין אף אחד שייכנס מתחת לאלונקה חוץ ממנו ‪ -‬כי‬

‫אנחנו האדם המתאים ביותר להיכנס למקום הזה‪.‬‬
‫חשבו על משימה מהסביבה שלכם שלא מתבצעת כי אף אחד לא לוקח‬

‫עליה אחריות וקחו את המשימה עליכם להמשך השנה‪.‬‬
‫עכשיו זה כבר קטן עליכם!‬

‫מסתובב בעולם‬

‫סימבה צודק ‪" -‬אקונה מטטה"‪ ,‬אין סיבה‬
‫לדאגות בחיים‪ .‬אם אנחנו מכניסים את עצמנו‬
‫תחת עול האחריות אנחנו רק יכולים להיפגע‬

‫מזה‪ .‬מה דעתכם?‬
‫האם החופש שסימבה נמצא בו‪ ,‬הוא באמת‬

‫חופש?‬
‫גם לנו יש את "נלה" בחיים שכל הזמן לוחשת לנו באוזן ומושכת‬

‫אותנו בחזרה על האחריות שלנו?‬
‫מהם הדברים שגורמים לנו לא לברוח מאחריות?‬

‫‪72‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫על מה אתם חולמים בלילה?‬
‫מהם החלומות הכי פרועים שלכם?‬
‫מה אתם מבקשים בתפילה? דברים קטנים? אישיים? אולי דברים לאומיים?‬
‫כשאתם חולמים‪ ,‬לאן אתם מגיעים?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫בראשם של רבים מאלה שראו את סרטו של בן שני במסגרת התוכנית‬
‫"עובדה" על בית הספר ברנקו וייס אותו ניהלתי‪ ,‬נחקק המשפט‬
‫המקסים והעצוב גם יחד שאמר התלמיד עידן לוי‪" :‬אין לי חלום‪.‬‬
‫החלום שלי זה שיהיה לי חלום"‪ .‬אין ספק שלעידן היו חלומות בעבר‪.‬‬
‫משהו או מישהו פוגג אותם‪ .‬משהו או מישהו גרם לעידן לחשוב שאין‬
‫טעם לחלום‪ ,‬משום שממילא חלומות לא נועדו להתגשם‪ .‬לא אצלו‬
‫לפחות‪ .‬אנחנו מבקשים לגרום לתלמידים שלנו קודם כל להעז לחלום‪,‬‬
‫להעז לצלול אל תוך הלב‪ ,‬להרחיב אותו ולגדל מתוכו חלום גדול‪ ,‬שיש‬
‫לו סיכוי להתפוגג‪ ,‬אך יש לו סיכוי לא פחות גדול להתגשם‪ .‬אנחנו‬
‫מבקשים לגרום להם להעז לקבל אהבה ולהחזיר אהבה‪ .‬לא מתוך‬
‫או בשל חולשה‪ ,‬אלא ממקום של כוח‪ ,‬ממקום של אדם שיש בו מה‬
‫לתת‪ ,‬ויש לו מה לקבל‪ ,‬שיש לו חלום ויש לו שמים ואופק וכל הטוב‬
‫שבעולם‪ .‬עידן‪ ,‬כמו כל חבריו‪ ,‬חזר לחלום‪ .‬אנחנו רק נתנו את המקום‪,‬‬
‫את הביטחון‪ ,‬את היתד לאחוז בו‪ ,‬רגע לפני שהם ממריאים‪ .‬בחדווה‬
‫ובהשתוממות ובגאווה ובאהבה גדולה הבטנו בתלמידים חולמים כל‬
‫פעם חלום חדש‪ ,‬רגע אחרי שהם הגשימו את החלום הקודם‪ .‬וזה תמיד‬

‫היה רחוק יותר וגבוה יותר ונפלא יותר‪.‬‬
‫(חילי טרופר‪ ,‬מקום בעולם)‬

‫למה חשוב שיהיו לנו חלומות?‬
‫מה קורה למי שלא חולם?‬

‫האם חלומות בהכרח יתגשמו? מה צריך כדי שזה יקרה?‬
‫מה המשמעות של חברה חולמת?‬

‫‪75‬‬

‫‪14‬‬

‫תחלמו בענק‬

‫הנשיא לשעבר שמעון פרס אמר פעם‪:‬‬
‫"אל תחלמו בקטן‪ ,‬תחלמו בגדול‪ ,‬אל תפחדו" וכך עוד רבים‬
‫וטובים שהיו להם חלומות גדולים והגשימו אותם‪ .‬יש הרבה‬
‫עומק בהבנה שככל שאתה מכוון למשהו גדול יותר‪ ,‬ככה גם‬
‫כאשר ניגשים לנסות להגשים‪ ,‬המציאות נראית קרובה בהרבה‬

‫לחלום‪ .‬אל תחשבו בקטן ואל תחלמו בקטן‪ ,‬תחלמו בענק!‬

‫‪74‬‬

‫בנוגע אלינו‪:‬‬
‫האם החלומות משמעותיים לנו? איך? ובאיזה אופן?‬
‫לרבים מאיתנו יש פחד מחלומות‪ ,‬או לפחות רתיעה‪.‬‬

‫מדוע? מה מאיים בהם? מה עלול להיות מסוכן?‬
‫כיצד אנחנו מיישבים את היחס התורני במקורות השונים ליחס שלנו‬

‫ולמקום שתופס החלום בחיים שלנו היום?‬
‫לפי חלק מהשיטות הפסיכולוגיות‪ ,‬חלומות מאפשרים לנו להבין דברים‬
‫שהתפיסה הרגילה שלנו לא מצליחה לקלוט ולעתים אפילו מדחיקה‪ .‬האם‬
‫תובנה פסיכולוגית זו מאפשרת לענות על השאלות שנשאלו באופן נוסף?‬
‫לאחר שינה טובה מלאה בחלומות‪ ,‬אנו נדרשים לעסוק גם בחלומות בחיים‬
‫הערים שלנו‪ .‬חשבו על נושא או כל דבר שאתם חולמים לעשות בו שינוי‪ .‬כתבו‬
‫על פתקים והכניסו למעטפה שתיפתח בעוד כמה שנים וניווכח לדעת האם‬

‫חלומות באמת מתגשמים‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫איך החלום להגיע ל‪ NBA‬עזר לו להגשים אותו?‬
‫אלפי ילדים חולמים להגיע לשחק שם ולא כולם‬
‫מצליחים‪ .‬איך מתמודדים עם אי הגשמת חלום?‬
‫מה אנחנו יכולים ללמוד מהסרטון לחיים שלנו?‬

‫‪77‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נעמוד עם כמה חברים במעגל ואחד מהחבורה יחזיק בחוט צמר‪ .‬כל אחד בתורו‬
‫יספר על החלום שלו (אחד מהם לפחות‪ ,)...‬ויזרוק את החוט אל חבר אחר‪.‬‬
‫המשיכו כך עד שהחוט יעבור אצל כולם‪ .‬זריקת החוט מאדם לאדם תיצור לוכד‬
‫חלומות במרכז המעגל (לוכד חלומות הוא פריט אינדיאני משבט האוג'יבווה‬
‫מאמריקה‪ .‬לוכד החלומות נתלה מעל המיטה ותפקידו לגרש חלומות לא‬
‫טובים)‪ .‬למתקדמים ‪ -‬מראש מכינים פתקים עם החלומות ומכניסים לבלון‪.‬‬
‫כעת לאחר שהצמר נפרש בין חברי הקבוצה ויצרנו לוכד חלומות נזרוק את‬
‫הבלונים למרכז המעגל ונתחיל לנענע את החוטים‪ .‬המשימה של כל אחד היא‬

‫לשמור על הבלון שלו עדיין באוויר בלי שנפל לרצפה‪.‬‬

‫כמה התאמצתם בשביל לשמור על הבלון (ועל החלום) באוויר‪ ,‬בחיים‬
‫בלי שיפול ברצפה?‬

‫עד כמה לדעתכם תנסו לממש במציאות את החלום שלכם?‬

‫מחנה לילה‬

‫לחלום זה מעולה‪ .‬באמת! וכל אחד בטוח שהוא ימציא את הסטרטאפ הבא‬
‫שיכבוש את העולם‪ .‬אבל הנתונים מראים שרק ‪ 5%‬מחברות ההזנק באמת‬

‫מגיעות להצלחה‪.‬‬

‫מתי החלום הוא דבר שבר מימוש ומתי הוא באמת חלומות באספמיא?‬
‫איך יודעים להבדיל בין סוגי החלומות?‬

‫מצד שני‪ ,‬איך לא מבטלים כל חלום ונכנסים לחיים של קטנות?‬

‫פורצים דרך‬

‫התורה כולה מלאה בתיאורים של חלומות המשפיעים ומשנים את‬
‫המציאות‪ .‬החל מיעקב שחולם‪ ,‬יוסף‪ ,‬ואפילו פרעה מלך מצרים חולם חלום‬
‫שמשנה את כל העולם‪ .‬חז"ל בפרק התשיעי של מסכת ברכות הרחיבו‬
‫מאוד את העבודה וההעמקה של החלומות‪ .‬בשנים האחרונות המדע מגלה‬
‫עוד ועוד רבדים‪ ,‬תפקידים ומשמעויות שיש לחלומות‪ .‬החל מהקשרים‬
‫פסיכולוגיים וכלה במעבדות שינה וחלימה (יש אחת מפורסמת בטכניון)‬

‫הבודקות את התפקודים של המוח בשעת השינה‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫לפי מה אתם מחליטים במה להתעסק?‬
‫מה השיקולים שלכם?‬

‫האם קרה לכם שהגעתם למקום שהייתם בטוחים שהוא הדבר הכי תורם‬
‫ומועיל כרגע וגיליתם שבעצם לא? האם הצלחתם לעבור במקום זה למקום‬

‫שבו יותר הועלתם או נשארתם מכוח האינרציה?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"אנו צריכים להקים דור שלא יהיו לו לא אינטרסים ולא הרגלים‪.‬‬
‫מטיל‪-‬ברזל סתם‪ .‬גמיש‪-‬אבל ברזל‪ .‬מתכת‪ ,‬שאפשר לחשל ממנה כל‬
‫מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית‪ .‬חסר גלגל?‪-‬אני הגלגל‪.‬‬
‫חסרים מסמר‪ ,‬בורג‪ ,‬גלגל תנופה?‪-‬קחו אותי‪ .‬צריך לחפור אדמה?‪-‬אני‬
‫חופר‪ .‬צריך לירות‪ ,‬להיות חייל? אני חייל‪ .‬משטרה? רופא? עורכי דין?‬
‫מורים? שואבי‪-‬מים? בבקשה‪ ,‬אני עושה את הכל‪ .‬אין לי פרצוף‪ ,‬אין‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬אין רגשות‪ ,‬אין לי אפילו שם‪ :‬אני האידיאה הטהורה של‬
‫שירות‪ ,‬מוכן לכל‪ ,‬איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד‪ :‬לבנות‪.‬‬
‫(ז'בוטינסקי בשם יוסף טרומפלדור)‬

‫איך אדם יכול להתאים לכל תפקיד? האם זה אפשרי?‬
‫על פי מה אנו בוחרים במה לעסוק‪ ,‬על פי העדפה אישית או על פי הצורך‬

‫החיוני כרגע של העם או הקהילה?‬
‫אנו אכן רוצים לוותר על הרגשות והשם בשם תודעת שירות והצלת העם?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נשחק יחד משחק מחשבתי (אפשר לבד ואפשר עם חברים נוספים)‪ .‬לכם‬
‫ולכל אחד מחברכם יש מומחיות מסוימת או כישרון מסוים (לדוגמה הבנה‬
‫בתחבורה או הבנה בכלכלה) וכעת מציעים לכם כל תיק בממשלה‪ .‬איזה תיק‬
‫לדעתכם תיקחו? האם אכן תלכו על מה שאתם מבינים בו (גם אם זה תיק‬
‫יחסית קטן) או תבקשו תיק גדול ומשמעותי שנראה שמשפיע הרבה יותר על‬

‫המציאות? נסו להיות כנים עם עצמכם‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫‪15‬‬

‫תהיו איפה שצריכים אתכם‬

‫'במקום שאין איש השתדל להיות איש'‪.‬‬
‫יש הרבה משימות בעולם והרבה דברים שכל אחד יכול‬
‫לעשות‪ .‬פעמים המבחן לאן לגשת תלוי במה יצא לי מאותו‬
‫מקום‪ ,‬או מה חושבים על משימה מאין זו‪ .‬אבל המבחן החשוב‬
‫ביותר בבואנו לעשות משהו הוא היכן באמת צריכים אותנו‪,‬‬
‫היכן אנו הכי הרבה מועילים ומביאים ברכה‪ .‬אז פקחו עיניים‬

‫ומצאו את המקום שלכם‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫בעקבות הדיון הזה נרד לפסים מעשיים‪:‬‬
‫נשאל בתחילה‪ ,‬מה המקום שלי בסניף‪/‬קבוצה‪/‬גרעין‪ ,‬מה התפקיד שלי?‬
‫לאחר מכן נבקש מכל אחד שיחשוב על שני דברים שהסניף‪/‬קבוצה‪/‬גרעין‬
‫נמצא בו במצב לא טוב‪ ,‬חסרונות‪ ,‬נקודות לשיפור וכו'‪ .‬בנוסף‪ ,‬נחשוב על שתי‬

‫דרכים לשפר את המצב בכל אחד מהם‪.‬‬
‫נראה שיש התאמה מובהקת בין התפקידים שכל אחד מהקבוצה לוקח על‬
‫עצמו לבין החוזקות של הקבוצה‪ .‬ולעומת זאת‪ ,‬הדברים שנדרש בהם שיפור‬
‫בדרך כלל נשכחים‪ ,‬ואין מי שלוקח על עצמו את האחריות עליהם‪ .‬נחשוב‬
‫איך אנחנו יכולים להיכנס יותר מתחת לאלונקה במקום שבאמת צריך אותנו‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫בסצנה רואים שאדם עושה מעשה שנדרש עכשיו‬
‫בשביל להציל את האנושות גם על חשבון חייו שלו‪.‬‬

‫מה אנו חושבים על כך?‬
‫איזה מחיר אנו מוכנים לשלם ועדיין לקחת‬

‫תפקידים שנדרשים אבל נשארו יתומים?‬

‫‪81‬‬

‫מחנה לילה‬

‫יש משהו בתודעת השירות שגורם לאדם להיות פסיבי במקום פרואקטיבי‪.‬‬
‫בעקבות מחשבה זו נדון‪:‬‬

‫האם אנחנו תמיד צריכים להיגרר אחרי המציאות? לא עדיף להיות‬
‫במקום ששואף מעבר?‬

‫אם כל הזמן נסתום את החורים מתי נתעסק בלעלות עוד מדרגה?‬

‫פורצים דרך‬

‫אם נתבונן כל כך נראה שזה מתחבר לנו לשאלות שקשורות לעד כמה אני‬
‫בוחר‪ ,‬אקטיבי כאשר אני הולך פשוט למשימות שאני נצרך בהם לעומת‬
‫עד כמה אני פסיבי‪ .‬יש משהו בזה שאני פשוט משלים את החסר והנצרך‬
‫שגורם לי לפעול על פי צורך 'חיצוני' במובן מסוים‪ .‬כבר א‪.‬ד גורדון כתב‬
‫דברים אלו על המשפטים המפורסמים שנאמרו בשם טרומפלדור על ידי‬

‫ז'בוטינסקי‪:‬‬
‫"אולם הבא לשם 'חיי עולם' – למה לו כל זה? הרי אני מבקש חיי עולם –‬
‫והרי אני השה לעולה! או הריני כפרתו של עם ישראל! כלומר אני מקריב‬
‫את חיי השעה שלי‪ ,‬כלומר אינני חי‪ .‬גבורה רואים בזה‪ .‬אולם באמת יש‬
‫בזה פסיביות ידועה‪ ,‬כוח התמדה של החלטה‪ ,‬אחת‪ .‬הגבורה היא אקטיבית‪.‬‬
‫וחיים חדשים דורשים אקטיביות בלתי פוסקת… פסיביות כזו לא תביא‬
‫לעולם לידי תחיה‪ .‬להפך – היא מביאה לידי ריפיון ידיים ולבסוף לידי ירידה‬
‫רוחנית‪ .‬את הדבר הזו אנחנו רואים פה בפועל‪ .‬ואין כל פלא‪ .‬הירידה היא‬
‫כמעט הכרחית‪ .‬הקרבן או המתנדב הלא מוכרח – לפי השקפתו – לותר‬
‫על הרבה ערכים שבחיים‪ ,‬אשר במובן ידוע אפשר לומר עליהם‪ ,‬כי הם כל‬

‫האדם"‪.‬‬
‫גורדון מסביר לנו שאדם שלא חושב ולא בוחר באופן אקטיבי יומיומי‬
‫במשימות שהוא הולך אליהם ולא פועל מתוך רציונל מסוים הוא באיזשהו‬
‫מקום נגרר אחרי משימות של אחרים‪ ,‬הוא כאילו 'פסיבי' על אף שנראה‬
‫כלפי חוץ שהוא מקריב הרבה דברים והוא עושה את הדבר הנצרך והנכון‪.‬‬

‫בוויכוח בין ז'בוטינסקי לגורדון לאיזה צד אתם יותר מתחברים?‬
‫מה הדברים הטובים בכל צד ומה החסרונות?‬

‫‪80‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫עד כמה אתם מכירים את החברה הישראלית?‬
‫יש לכם ממשק עם אנשים ממגזרים אחרים?‬

‫מתי בפעם האחרונה דיברתם עם אדם ממגזר אחר בצורה רצינית?‬
‫אתם יודעים להגיד יתרונות שיש בציבור החרדי? מסורתי? חילוני?‬

‫שמאלני? ימני?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫אתם עוד תראו שצדקנו (אורי אורבך)‬

‫כן‪ ,‬אנחנו יודעים יותר טוב מכולם מה טוב לעם ישראל‪ ,‬ואנחנו לא‬
‫מתביישים לומר זאת‪ .‬אנחנו קבוצה איכותית‪ ,‬אנחנו נבחרנו כדי‬
‫להוביל‪ ,‬והעם יילך כבר אחרינו‪ ,‬החלוצים בראש המחנה‪ .‬אם אנחנו‬
‫דואגים איש לרעהו זה רק מתוך אחריות לכלל הציבור ולא בגלל‬
‫הסתגרות או התנשאות‪ .‬אין עתיד למדינת ישראל אם לא תפעל לפי‬
‫חזון הנביאים ועל פי מורשת ישראל‪ .‬העם נושא אלינו עיניים ומעריך‬
‫את פועלנו‪ .‬הרי במעשינו אנחנו מגשימים יותר מכל את הסמל המרכזי‬
‫של הריבונות במדינת היהודים ובירושלים‪ .‬ואנחנו לא המתנחלים‪ ,‬אלא‬
‫שופטי בית המשפט העליון‪ .‬ואם לא ישמעו בקולנו‪ ,‬אם לא יעריכו את‬
‫הדבקות שלנו בערכים הבסיסים של המורשת‪ ,‬אם לא יבינו כי ללא‬
‫ההקפדה על כל תו ותג‪ ,‬לא תהיה פה בכלל מדינה‪ .‬אם לא יבינו כי גם‬
‫למיעוט שכמונו יש יכולת להוביל את החברה למקום טוב וצודק יותר‪,‬‬
‫לא תהיה לנו הארץ הזו‪ .‬אף שאנחנו סובלים לא פעם מיחס מזלזל‪,‬‬
‫ואף שבממשלה מנסים בעיקר לאחרונה להצר את צעדינו‪ ,‬בתוך‪-‬תוכם‬
‫כולם מתפללים‪" :‬השיבה שופטינו כבראשונה"‪ .‬ואנחנו לא שופטי בית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬אלא החרדים‪ .‬לנו למשל אין כל ספק כי אם לא נפעל‬
‫על פי הפסוק "חוקה אחת תהיה לכם ולגר הגר בתוככם"‪ ,‬נאבד לגמרי‬
‫את זהותנו היהודית‪ .‬למרות שהרוב לא סבור כמונו‪ ,‬יבוא יום וכולם‬
‫יודו כי הדרך שלנו היא הדרך הטובה לעם ישראל‪ .‬דברים שפעם היו‬
‫נחלתם של מתי‪-‬מעט נער יספרם‪ ,‬הפכו להיות מובנים מאליהם גם‬
‫לאנשים שהיו מאוד רחוקים‪ .‬כן‪ ,‬אולי שונאים אותנו‪ ,‬אולי חושבים‬
‫שאנחנו מתנשאים‪ ,‬אולי סבורים שאנחנו למרות מספרנו הקטן יחסית‪,‬‬

‫‪83‬‬

‫‪16‬‬

‫הכירו את זרמי העומק‬
‫של החברה‬

‫היכולת של אדם להיות בעל ראייה רחבה ולהבין את התהליכים‬
‫התרבותיים שמסתובבים בעולם תלויה בהיכרות מעמיקה עם‬
‫התפיסות השונות הנוכחות בשיח הציבורי‪ ,‬ביכולת להכיר‬
‫לעומק את התפיסות התורניות השונות‪ ,‬ומתוך זה להבין את‬
‫האנשים השונים יותר לעומק וכמובן גם לגבש עולם ערכי‬

‫משל עצמו‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫פורצים דרך‬

‫החברה הישראלית מורכבת ממגזרים רבים‪ .‬נכון שעל מנת להשפיע כראוי‬
‫אנו צריכים להכיר לעומק את כל המרכיבים של החברה שלנו‪ ,‬אך עד כמה‬
‫צריך להכיר? תתי מגזרים? ואם היכרות עם מגזר יכולה לפגוע בשיוך שלי‬
‫למגזר? מצד שני ‪ -‬היכרות שטחית עם כלל החברה לא תביא למטרה אליה‬

‫אנו שואפים‪.‬‬
‫אמנם לא פשוט להכיר לעומק את כל המגזרים בחברה הישראלית אך אנו‬
‫יכולים להתחיל ממגזר אחד‪ .‬צרו מפגשים איכותיים בין החברה שאתם‬
‫נמצאים בה לחברה אחרת‪ .‬אפשר להתחיל עם תתי המגזר אצלנו – סניפי‬

‫תנועות נוער המקבילים אלינו‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מה עושה המפגש בין שני אנשים ממגזרים שונים?‬
‫מה נותן לירון לונדון דווקא המפגש בתוך הבית של‬

‫משפחת וייס?‬
‫לאחר שראינו את הסרטון‪ ,‬כמה אנחנו מכירים באמת‬

‫ובלי ציניות מגזרים אחרים בחברה הישראלית?‬

‫‪85‬‬

‫מובילים ומשפיעים יותר מדי‪ .‬אבל כל זה נובע מדאגה לעתידו של‬
‫העם בישראל‪ .‬ואנחנו לא החרדים‪ ,‬אלא דווקא השמאלנים‪ .‬כן‪ ,‬הרוב‬
‫לא חושב בדיוק כמונו‪ ,‬אבל המציאות מוכיחה יום‪-‬יום את צדקת דרכנו‪.‬‬
‫כל המחשבה כאילו אפשר יהיה להתעלם מהמצב באזור ובעולם‪ ,‬כאילו‬
‫בריחה מאחריות ופתרונות קלים יובילו אותנו אל עבר שלום וביטחון‪,‬‬
‫התגלו כאשליה כואבת‪ .‬אנחנו משלמים בדמים על כך שאנחנו מסרבים‬
‫להבין כי ללא הפתרון הנכון בינינו לבין הערבים‪ ,‬תהיה פה שוב מלחמה‬
‫ושוב נשלם בקורבנות‪ .‬ואנחנו לא השמאלנים‪ ,‬אלא דווקא המתנחלים‪.‬‬

‫מה הביקורת שיש לאורי אורבך על הציבור שלנו?‬
‫מסכימים איתו? אם כן‪ ,‬מה אנחנו צריכים לעשות כדי לעבוד נכון?‬
‫כאנשים שמכוונים להנהגה – עד כמה משמעותי להכיר באמת את‬

‫החברה שאותה ננהיג?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נשחק עם קבוצת חברים 'להקים ממשלה'‪ .‬אחד החברים נבחר להיות מנהיג‬
‫המפלגה הגדולה ומנהל המו"מ‪ .‬לכל אחד מחברי הקבוצה האחרים נותנים‬
‫להיות המייצג של מגזר – חרדים‪ ,‬רוסים‪ ,‬שמאלנים‪ ,‬ערבים‪ ,‬מפלגת פועלים‪,‬‬
‫העשירים וכו'‪ .‬המנהיג צריך להקים ממשלה ולשם כך עליו להתחשב בכל אחד‬
‫מהמגזרים‪ .‬כדי להצליח במשחק צריך להכיר טוב מאוד כל אחד מהמגזרים‬

‫שאיתם עובדים‪.‬‬

‫מחנה לילה‬

‫קל מאוד לדבר על הצורך להכיר את שלל המגזרים בחברה הישראלית אך‬
‫בפועל זה לא פשוט כלל‪ .‬עלינו לתת את הדעת גם על השאלות הללו‪:‬‬
‫איך נכיר לעומק בצורה נכונה?‬
‫איך נדע שאנחנו נוגעים בנקודות העמוקות של הזרמים השונים‬
‫ולא נתעסק רק ברידוד?‬
‫איך נדע שאנחנו לא הולכים רחוק מדי עם ה'היכרות' הזאת ומתפתים‬
‫להימשך אחריה? אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון? (הפער בין‬
‫סוציולגיה לבין היכרות שלא מסתכמת רק בניתוח הדברים אלא גם‬
‫ביציאה לפעולה)‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫מהם תחומי העניין שלכם?‬
‫האם אתם יודעים מה קורה בעיר שלכם?‬
‫כמה זמן אחרי פיגוע אתם כבר יודעים שהוא קרה‪,‬‬

‫איפה‪ ,‬מתי וכמה נפגעים היו בו?‬
‫כל כמה זמן אתם פותחים אתר או ערוץ חדשות?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫וסיפרתי להם את הסיפור החסידי הידוע‪( ,‬ואני‪ ,‬כידוע‪ ,‬אוהב להתבטא‬
‫בסיפורים) על בעל ה"תניא "שהיה צריך לגלות ממקומו עם נכדו בעל‬
‫ה"צמח צדק"‪ ,‬והתגלגל למקום מסוים בו קיבל דירה בת שלושה חדרים‪,‬‬
‫חדר לפנים מחדר‪ ,‬הכניסה לחדר הפנימי הייתה דרך החדר האמצעי‪.‬‬
‫ויהי היום ובעל ה"תניא" יושב ולומד בחדר הפנימי‪ ,‬ה"צמח צדק" בחדר‬
‫האמצעי‪ ,‬ובחדר החיצוני שכב תינוק בעריסה‪ .‬לפתע החל התינוק‬
‫ולבכות ה"צמח צדק"‪ ,‬שחדרו היה סמוך לחדרו של התינוק‪ ,‬היה כל כך‬
‫שקוע בלימודו‪ ,‬שלא שמע את בכיו של התינוק‪ .‬בעל ה"תניא" שחדרו‬
‫היה רחוק יותר שמע‪ ,‬הפסיק את לימודו ויצא להרגיע את התינוק‪.‬‬
‫משסיים להרגיעו החזירו למקומו‪ ,‬חזר לחדרו‪ ,‬עבר דרך חדרו של בעל‬
‫ה"צמח צדק"‪ ,‬ואמר לו "כשלומדים תורה ולא שומעים בכיו של תינוק‬

‫יהודי ‪ -‬משהו פגום בלימוד‪.‬‬
‫(הרב יהודה עמיטל)‬

‫מה לא בסדר בלהיות שקוע בחיי עולם של תורה ולא להיות עסוק‬
‫בחיי שעה?‬

‫מדוע לפי סיפור זה ההתעניינות שלנו במתרחש בעולם חשובה?‬
‫האם כל התרחשות אמורה להסיט לנו את תשומת הלב? מה הגבול?‬

‫‪87‬‬

‫‪17‬‬

‫תתעניינו באקטואליה‬

‫השיח הציבורי בישראל משתנה במהירות הבזק‪,‬‬
‫לא הספקנו לדבר על מלחמה וכבר יום למחרת מדברים על‬
‫שחיתות או על הישג ספורטיבי‪ .‬ברור לגמרי שלא צריכים‬
‫להיות אנשים שכל חייהם יודעים כל ידיעה שיצאה בכל‬
‫מקום‪ .‬אבל אנו נדרשים להיות כאלה שמבינים את הלך הרוח‬
‫הציבורי והתקשרותי‪ ,‬לדעת מה העיסוק שמתרחש כעת‬
‫בחברה ומה יש לנו לומר עליו‪ .‬כל סוגיה שנקרית בדרכנו היא‬
‫עוד מקום שבו אנו יכולים לברר ולגדול ובמקביל גם יותר‬

‫להכיר פלחי אוכלוסיה שונים בחברה‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫אם לא‪ ,‬אז מה בכל זאת הופך אותנו מאוסף בודדים לתנועה? רק החולצה‬
‫והסמל? מה הם מסמלים?‬

‫אפשר לחשוב על זה כמו עיתון שבועי יומי וחודשי‪ .‬איזה סוג עיתון התנועה‬
‫צריכה להיות מביניהם?‬

‫חוץ משאלות חשובות צריך לחשוב איך עושים את הדברים בפועל‪.‬‬
‫איך יוצרים עמוד תוכן של אקטואליה שמדברת בשפה שלנו? מה הוא צריך‬

‫לכלול? האם יש אחד כזה?‬
‫נסו לחשוב על דרך בריאה לעסוק באקטואליה לסובבים אתכם‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מה אתם חושבים על ילד בן ‪ 13‬שמדבר בידענות כה‬
‫גדולה?‬

‫איך הידע הזה יכול להוסיף גם ללימוד התורה שלנו?‬

‫‪89‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫קחו כמה סוגי עיתונים וקראו את הכותרות המרכזיות שבהם‪ .‬חשבו‪ :‬האם הן‬
‫אותו הדבר? מדוע כל גוף תקשורת מדגיש משהו אחר? איזה סדר גודל של‬

‫אירוע נדרש על מנת שכל הכותרות יהיו דומות?‬
‫כעת כנסו לאינטרנט ל‪ 3-‬אתרי חדשות שונים‪ .‬מה הכותרות בהם? מדוע‬

‫הכותרות שונות?‬
‫ברור שהפרש הזמנים בין הוצאת העיתון לבין מה שקורה כעת הוא ההבדל‬

‫המרכזי לשינוי התכוף של החדשות‪.‬‬
‫כעת חשבו ‪ -‬האם אכן הכרנו את הידיעות שקראנו בעיתונים ובאינטרנט? מה‬

‫נותן לנו הידיעה הזו של המתרחש סביבנו במדינה? מדוע זה חשוב?‬

‫מחנה לילה‬

‫ישנה סכנה ליפול לחיים מלאים בהפרעות קשב וריכוז מרוב התעניינות‬
‫והתייחסות לכל פרט אקטואלי שינחת לי בפוש בטלפון‪ .‬נעמיק בתשובות‬

‫שלנו‪:‬‬
‫האם זה לא יכול לגרור אותי?‬
‫מה נחשב אקטואליה מבחינתי ‪ -‬פוליטיקה? פשע? צהובונים?‬
‫איך אני גורם לכך שלא אתמכר לזה?‬
‫בכל זאת‪ ,‬מה נדרש על מנת להיות בקי באופן בריא ונכון?‬

‫פורצים דרך‬

‫אחת לתקופה עולה נושא אקטואלי על הפרק ‪ -‬החל מפינוי יישובים וכלה‬
‫בתרומת איברים‪ .‬נשאלת השאלה מה אנחנו חושבים על זה‪ .‬רגע‪ ,‬מי זה‬

‫אנחנו? ומה זה אומר לחשוב על זה?‬
‫למשל‪ ,‬חשוב שתהא לנו עמדה על גובה המע"מ? ועל גודל הצבא?‬

‫ועל שירות לאומי? ועל ציונות?‬
‫ומי זה לנו? לכל אחד? לתנועה? מי מחליט מהי עמדת התנועה (ואם אני‬

‫לא מסכים עם העמדה)?‬
‫אולי צריך להגיב רק על נושאי ליבה ולא על נושאים שוליים‪ .‬אבל מי‬

‫מחליט מהם נושאי הליבה?‬

‫‪88‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫האם לאחרונה קיבלתם תפקיד שהתרגשתם לקבל?‬
‫איך קבלת התפקיד השפיעה על התפקוד שלכם?‬

‫איך אתם פועלים כשאור הזרקורים מופנה אליכם?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫האדם נברא בתור שליח‪ ...‬את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים‪ ,‬בתקופה‬
‫מיוחדת‪ ,‬ובמקום מוגדר‪ ,‬ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות‪,‬‬
‫נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של‬
‫האדם‪ .‬ההשגחה יודעת היכן וכיצד‪ ,‬יכול הפרט‪-‬היחיד‪ ,‬על חסרונותיו‬
‫וכוחות הנפש האצורים בו‪ ,‬לקיים את שליחותו‪ .‬באילו נסיבות ותנאים‬
‫ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו‪ .‬בורא העולם‬
‫פועל בהתאם להלכה‪ ,‬כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד שהוא‬
‫למעלה מכוחותיו של השליח‪ .‬זוהי שליחות שאי אפשר לקיימה‪ ,‬והיא‬
‫מחוסרת כל ערך‪ ,‬מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות‪ ,‬מן הראוי‬
‫ליתן לו את היכולת לפעול כשליח‪ .‬משום כך נברא היחיד בתקופה‬

‫ובמקום‪ ,‬שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו"‬
‫(הרב י‪.‬ד‪ .‬סולובייצ'יק)‬

‫על פי הרב סולובייצ'יק‪ ,‬מה תפקידו של האדם בעולם?‬
‫איך אנו יודעים שיש לנו את הכוחות לכך?‬

‫האם אנו יודעים מה השליחות שלנו בעולם?‬
‫אם כך‪ ,‬איך עלינו לפעול למען שליחות זו?‬

‫באיזה תודעה אנחנו צריכים לחיות את חיינו על פי זה?‬

‫‪91‬‬

‫‪18‬‬

‫תפקיד ומשימה ולא כבוד‬

‫הגענו למקום הנחשק בקבוצה‪ ,‬קיבלנו את התפקיד‬
‫שתמיד חלמנו עליו‪ ,‬זכינו לייצג במסגרת מסוימת את הקבוצה‪.‬‬
‫חשוב לזכור שאנו עושים את הדברים בשביל המהות‪ ,‬הפנים‬
‫ולא בשביל המסגרת או המעטפת‪ .‬אנו פה לא בשביל להוסיף‬
‫לעצמנו כבוד או לקבל מילה טובה (שזה ודאי חשוב‪ ,‬אבל לא‬
‫העיקר)‪ ,‬אלא אנו עושים מה שאנו עושים כי זה התפקיד שלנו‬
‫או זה המשימה המוטלת על כתפינו וזה מה שמניע אותנו‬

‫לפעול‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫לבתי אבות רק בחנוכה ולא בכל השנה‪ ,‬נותנים יחס וכבוד לילדים עם חינוך‬
‫מיוחד רק בשבתות גדולות ומפוצצות ועוד‪.‬‬

‫נסו לחשוב על אירוע מפוצץ שאתם יכולים ורוצים להיות בו משמעותיים‪,‬‬
‫האם אתם יכולים לתרום באותה צורה גם בלי שכולם ידעו ויעריכו?‬

‫נסו לעזור באחד ממשימות הבית בלי לספר לאף אחד‪ .‬פשוט כי צריך‪.‬‬
‫כביסה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬בישולים‪ ,‬קיפולים‪ ,‬שטיפה‪ ...‬איך התחושה?‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מה המניע למעשים של ה'ותיקים'?‬
‫האם יש בזה צד טוב?‬

‫האם גם המפקדים השתמשו בכוחם בצורה‬
‫מופרזת?‬

‫תתארו מצב בו כל הצדדים הנוגעים בדבר היו מתחשבים רק בחשיבות‬
‫תפקידם ולא בכבוד שלהם‪ ,‬איך הסיפור הזה יכול להסתיים בצורה שונה?‬
‫האם יש מקומות שגם אנחנו מנצלים את הכוח שיש לנו‪ ,‬לטובתנו‬

‫שלא כדין?‬

‫‪93‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נתחלק לשתי קבוצות‪ ,‬ובכל קבוצה נמנה את האדם הכי כבד‪/‬חזק לתפקיד‬
‫ה'מלך' ‪ -‬נלביש אותו ב'בגדי מלוכה' וניתן לו להחזיק כוס שתייה‪ ,‬ונאמר לו‬
‫שהוא מנהיג הקבוצה‪ ,‬ושאר הקבוצה הם עבדיו‪ .‬לאחר מכן נשחק משחק שבו‬
‫המטרה של כל קבוצה היא להעביר את כל הקבוצה דרך ה'נהר' לצידו השני‬
‫של החדר‪ ,‬כאשר בנהר יכולים לדרוך רק שני אנשים [אפשר להכין מראש‬

‫שני זוגות של סנדלי הצלה לכל קבוצה]‪.‬‬

‫מה הייתה הדרך לניצחון של הקבוצה המנצחת?‬
‫האם המלך הצליח 'לצאת מהתחפושת' ולהיות זה שמרים את שאר‬
‫חברי הקבוצה? או שאולי הוא נשאר בתוך התפקיד של המלך ואז‬

‫הקבוצה שלו הייתה צריכה לעבוד הרבה יותר קשה בשביל זה‪.‬‬
‫למה זה מאתגר לצאת מהתחפושת?‬

‫איפה אתם מרגישים שאתם בתוך 'תחפושת' וקשה לכם לצאת‬
‫ממנה ולעשות את הדבר הנכון?‬

‫מחנה לילה‬

‫מצד אחד הכבוד הוא אחד משלושת הדברים שמוציאים את האדם מן העולם‪,‬‬
‫מצד שני הוא אחד מהכוחות שהכי מניעים את האדם לפעולה‪ ,‬ותחושה של‬
‫סיפוק מהמקום אליו הוא הגיע‪ ,‬והיחס של האנשים כלפיו יכולים לעשות‬

‫לו הרבה טוב‪.‬‬
‫האם אדם לא יכול ליהנות מיגיע כפיו?‬
‫כל המוראלים שאנחנו עושים נועדו 'להרים' לעצמנו‪,‬‬

‫מה אנחנו מרוויחים מזה?‬
‫האם יש מצבים שחיזוק ה'שם' של תפקיד מסוים‬

‫תורם לעשייה של אותו אדם?‬

‫פורצים דרך‬

‫בימינו עם הביסוס של עולם המדיה ותרבות הסלפי והפרסום של כל דבר‬
‫שקורה בעולם‪ ,‬אנחנו לפעמים פועלים רק בדברים שנשמעים זוהרים‪,‬‬
‫שהם כמובן חשובים‪ ,‬אך האם הם הדרכים היחידות לעשייה? למה הולכים‬

‫‪92‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫כמה זמן לוקח לכם להתחיל לפעול מאז שמבקשים מכם לעשות משהו?‬
‫מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם מקבלים משימה חדשה ‪-‬‬

‫חשש או אדרנלין?‬
‫יצא לכם פעם פשוט לקפוץ למים ‪ -‬איך הרגשתם בעקבות ההחלטה הזאת?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון‪ ,‬כמו שמצינו‬
‫בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון ולא פסח דורות‪ .‬מפני שההתחלה‪,‬‬
‫לנתק עצמו מכל תאות עולם הזה שהוא מקושר בהם‪ ,‬צריך לשמור‬
‫הרגע שמתעורר בו רצון ה‪ ',‬ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם‪,‬‬

‫אולי יוכל‪ .‬ואחר כך שוב ילך במתינות ולאט‪ ,‬כדין פסח דורות"‬
‫(צדקת הצדיק א)‬

‫מה העצה של ר' צדוק‪ ,‬איך הוא מציע להתחיל דברים חדשים?‬
‫מה החשש איתו ר' צדוק מתמודד?‬

‫מדוע לדעתכם פתרון זה עוזר לאדם?‬
‫למה בהמשך כדאי להאט?‬

‫"'זכור את אשר עשה לך עמלק' אמר רב הונא‪ ,‬למה הדבר דומה? לאמבטי‬
‫רותחת‪ ,‬שהיו הכל בורחים הימנה‪ .‬בא אחד וקפץ לתוכה והפשירה‪ ,‬מיד‬
‫באו הכל ורחצו בתוכה‪ .‬כך ישראל‪ :‬כיון שיוצאים ממצרים היו בורחים‬

‫מהם שונאיהם ‪' -‬שמעו עמים ירגזון'‪ .‬בא עמלק והפשירם"‬
‫(ילקוט שמעוני על התורה תתקלח‪ :‬לג)‬

‫מה היה המעשה של עמלק?‬
‫מה היה הכוח של אותו מעשה?‬
‫מה אנחנו יכולים ללמוד מזה על חיינו?‬

‫‪95‬‬

‫‪19‬‬

‫תקפצו למים‬

‫הפחד‪ ...‬הוא באמת מפחיד‪.‬‬
‫מי יודע מה יקרה רגע אחרי שבאמת תעשו את זה? מי מבטיח‬
‫שאכן תוכלו לעמוד בזה? אז האמת שאף אחד‪ ...‬אבל לפעמים‬
‫פשוט צריך לקפוץ למים ולנסות! ברור שכל החלטה דורשת‬
‫חשיבה והכנה‪ ..‬אבל מתישהו נחזור לאותה נקודה ראשונית‬
‫של הפחד‪ ...‬ופה בדיוק ניכנס לתשובה המוצעת כאן‪ ,‬פשוט‬

‫קפצו למים!‬

‫‪94‬‬

‫פורצים דרך‬

‫כאשר אנו מדברים על הדרך להתחיל דברים חדשים‪ ,‬ישנו מתח בין ההבנה‬
‫שהתמהמהות עלולה להניא אותנו מלבצע את הצעד הראשון פנימה לבין‬
‫הפחד שלנו לקחת את הסיכון ולהיכנס למקום לא ידוע‪ .‬אפשר לדון על כך‬

‫בהרחבה‪:‬‬
‫מה מפחיד אותנו בקפיצה הזאת למים?‬
‫איך אנחנו מתגברים על זה? מה יכול לגרום לי לקפוץ למים?‬
‫למה לא להיות כל הזמן שני וללמוד מהטעויות של הראשון?‬
‫האם הקפיצה למים בהכרח תביא את התוצאה הרצויה? אולי היא רק תיתן‬
‫לבאים אחריי לעבור ביתר קלות ‪ -‬האם ומתי זה יספיק לי בשביל לעשות‬

‫את הצעד הזה?‬
‫בתחומים רבים בחיינו אנו זוכים לחיות ברמה מסוימת בזכות אותם יחידים‬
‫שפרצו את הדרך‪ .‬איך אנחנו מוקירים את האנשים שעשו ועושים את הצעד‬

‫הראשון בשביל כולנו במגוון תחומים?‬

‫מסתובב בעולם‬

‫האם ויל סמית' קפץ למים?‬
‫איזה משמעות הוא רואה בצעד כזה?‬
‫לאחר שראינו את הסרטון‪ ,‬מה התחדד לנו בקשר‬

‫לקפיצה למים?‬
‫באיזה תחום הייתם רוצים להיות בתודעה כזאת?‬

‫‪97‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נביא שני בקבוקים של מיץ עגבניות או לחלופין כל מאכל אחר שאנו נרתעים‬
‫לאכול אותו‪ ,‬נתחלק לשתי קבוצות ונכריז על משימה ‪ -‬הקבוצה ששותה את‬

‫מיץ העגבניות ראשונה מנצחת‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ניקח ‪ 25‬דפים ריקים‪ ,‬ועל חלקם נצייר פצצות‪ ,‬ונניח אותם בריבוע‬
‫על הרצפה (‪ )5X5‬כאשר הפצצות עם הפנים לרצפה‪ ,‬כאשר אנו שמים לב‬
‫שיש דרך לעבור מצד אחד לצד שני בלי לדרוך על הפצצות‪ .‬נמשיך עם שתי‬
‫הקבוצות ונמקם אותן במרחק מהלוח‪ ,‬ונסביר שבכל פעם רק אחד מכל‬
‫קבוצה יכול לנסות לעבור את שדה המוקשים‪ ,‬ומי שמנסה לעבור ודורך על‬
‫מוקש זוכה לקבל שפריץ מים‪ .‬וכמובן‪ ,‬הקבוצה הראשונה שנציג שלה יעבור‬

‫לצד השני תנצח‪.‬‬

‫איך התנהלו המשימות? האם הקבוצות ישר נרתמו למשימה?‬
‫מה אפיין את צורת הפעולה של הקבוצה המנצחת?‬
‫האם אותו מתנדב שתה את כל המיץ? למה?‬

‫האם אותו מתנדב המשיך לנסות לעבור את המוקשים ובכך חסך זמן‪ ,‬או‬
‫שהוא לא יהיה מוכן להיכשל שוב?‬

‫האם הייתה יותר היענות להשתתף במשימה לאחר שהמתנדב הראשון‬
‫פרץ את הדרך?‬

‫מחנה לילה‬

‫אנו אומה שמפארת את הקופצים ראשונים‪ ,‬ונחשון בן עמינדב קנה את כל‬
‫עולמו בכך שקפץ ראשון למים של ים סוף‪ ,‬אך מצד שני ידוע גם המשפט‬
‫'חמור קופץ בראש'‪ ,‬שמבטא את חוסר האחריות שטמונה פעמים בקפיצה‬

‫פזיזה למים‪.‬‬

‫איך אני יודע שאין אבנים במקום שאני קופץ אליו?‬
‫איזה סיכונים אני מוכן לקחת כשאני עושה את הצעד הראשון?‬

‫איך אני יודע שאני לא פועל מתוך פזיזות?‬

‫‪96‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫עד כמה חשוב לכם להשקיע בלימוד תורה?‬
‫מה אתם מרגישים שלימוד התורה נותן לכם?‬
‫עד כמה אתם מרגישים שלימוד תורה שלכם חשוב?‬
‫האם הלימוד שלכם פוגש את חייכם היומיומיים? היכן?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"תורה נקרא לשון מורה דרך‪ ,‬שהיא מורה ומלמדת לאדם‪ .‬ואין רצונו‬
‫לומר במה שמלמדת החוקים והמשפטים‪ .‬שהרי גם כשלומד סדר‬
‫קדשים נקרא עוסק בתורה‪ ,‬רק כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה‬

‫במדרש איכה ‪ -‬המאור שבה מחזיר למוטב"‬
‫(צדקת הצדיק נט)‬

‫מה זה תורה בשבילי?‬
‫מה זה לעסוק בתורה? איך זה מתבטא בחיים שלי ?‬

‫איך התורה יכולה להיות מורה דרך?‬
‫במה אנחנו מרגישים בחיי היום יום שהתורה מנחה אותנו?‬
‫האם יש מקומות שהיינו רוצים שהתורה תהיה יותר נוכחת בחיים שלנו?‬

‫במה?‬

‫להרחבה‪ ,‬נעיין בדבריו של המשך חוכמה שמסביר את משמעות לימוד התורה‬
‫ככלל‪ ,‬ובמקביל לו את משמעות קיום המצוות‪:‬‬

‫"הרבה להם תורה מושכלות רבות‪ ,‬בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה‪,‬‬
‫לחנך כוח השכל להיות קיים ועומד ומתגבר על המדמה (כוח הדמיון‬
‫שיכול להשפיע לרעה על האדם)‪ .‬ועל ההרגשות המתעות‪ ,‬ומביאות‬
‫להתפעל מהטבע ולשכוח היוצר‪ ..‬הרבה להם במצוות‪ ,‬לחזק להם‬
‫ההרגשות‪ ,‬כמו האהבה ‪ -‬אהבת רעים‪ ,‬חיי משפחה‪ ,‬אהבת האומה‪.‬‬
‫נקמה ‪ -‬לנקום בשונאי ה'‪ .‬חסד ‪ -‬לעשות עם חברו‪ .‬וכל ההרגשות‬
‫מקום להן במצוות‪ .‬וזה 'רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל'‬

‫פירוש‪ ,‬נקיון מלשון 'זכיתי לבי'"‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫‪20‬‬

‫למדו תורה‬

‫"כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"‪.‬‬
‫התורה היא המצפן המוסרי והערכי שלנו‪ ,‬היא זו המורה לנו‬
‫את המציאות‪ ,‬את החיים‪ ,‬את הנשמה‪ ,‬את הפרט והכלל‪ .‬המורה‬
‫את הדור‪ ,‬המורה את העולם‪ ,‬המורה דור דורים‪ ,‬המורה עולמי‬
‫עולמים‪ .‬למדו תורה ברצינות ובעמקות וגלו אוצרות נפלאים‬

‫אשר יאירו לכם את הדרך‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫מחנה לילה‬

‫"כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"‪ .‬התורה היא רחבה מני ים ויש בה‬
‫עושר אין סופי של חוכמה‪ .‬אך כאשר מגיעה אלינו סוגיה כלכלית‪ ,‬או סוגיה‬
‫שקשורה בניהול התחבורה במדינה או אפילו טיפולים פסיכולוגיים ‪ -‬לאיזה‬

‫מקורות ידע ניגש בשביל להבין יותר? קודש או חול?‬

‫אילו דברים עליי לחפש בתורה ואילו לא? באיזה אופן?‬
‫איזו רמה של בקיאות והבנה בתורה אני צריך בשביל לדלות מהתורה‬

‫הבנות לחיי?‬
‫מי אמר שאני צודק בהבנה שלי? הרי לא כל הדברים כתובים במפורש‪.‬‬
‫האם כל חכמה וכל ידע אכן נמצא בספרי הקודש שלנו? האם זה מוריד‬

‫מעוצמתה או חשיבותה?‬

‫פורצים דרך‬

‫לימוד התורה הוא משמעותי לחיינו‪ ,‬מצווה חשובה ששקולה כנגד כל המצוות‪,‬‬
‫ודרכה אנו יכולים ללמוד את חוכמתו של הקב"ה ולהתקדם דרך זה בחיי היום‬
‫יום שלנו‪ .‬איפה הסביבה שלנו נמצאת ביחס ללימוד התורה? איפה יש לימוד‬
‫תורה אצלכם בקהילה? איך אתם יכול לחזק ולהגדיל את הלימוד תורה אצלכם‬

‫באזור?‬
‫נסו ליזום חברותא עם חבר או בן משפחה‪ ,‬ושיעור אחד עם אחת הקבוצות‬
‫שאתם משתייכים אליהם‪ ,‬אפילו באופן חד פעמי‪ .‬מכאן‪ ,‬הדרך להתקדמות‬

‫ולהתרחבות של היקף לימוד התורה שסביבכם תהיה הרבה יותר פשוטה‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מה הקוריאנים מצאו בגמרא?‬
‫מה ההבדל בין המטרה שהם חיפשו בלימוד הגמרא‬

‫למטרה שהרב נגע בה?‬
‫מה שאל הכתב את הקוריאני בסוף הכתבה?‬
‫האם אתם מזדהים עם הקוריאנים או עם הכתב?‬
‫איך אנחנו נרגיש יותר את משמעות לימוד התורה שלנו?‬

‫‪101‬‬