9
תזכרו למען מה אתם
עושים את זה
הרבה אנשים מצליחים רצו קדימה ועברו מפיתוח אחד לשני,
מהצלחה אחת לשנייה ולא הביטו לאחור .לאט לאט ניבטה
בהם ההבנה שלא ברור להם בשביל מה כל המירוץ הזה היה
כבר .לכן תמיד תזכרו את המטרות שלכם ,את השליחות שלכם,
את הערכים שמובילים אתכם בדרך ולכו לאורם.
50
פורצים דרך
חשבו על סוגיה זו דרך משקפיים ציבוריים או לאומיים .כאשר אנו בוחרים
באנשי ציבור שיגיעו לעמדות מסוימות ,עד כמה חשוב לנו שהם יזכרו את
המטרה שבשבילה הם נבחרו?
מה ביחס לזה אומר המשפט 'דברים שרואים משם ולא רואים מכאן'? אנחנו
מסכימים איתו?
האם המטרות יכולות להשתנות עם הזמן? מה המצפן שאמור לנווט אותנו?
אנו במהלך חיינו עושים כל מיני משימות ותפקידים חשובים ,אמנם פעמים
רבות נראה ונרגיש איך השחיקה והשגרה מטשטשות את המהות שלשמה
הגענו לאותו מקום.
נסו לחשוב איך ניתן לחזק את השיח המהותי לעומת השגרה הקבועה( .לדוגמה
איך מחזקים אצל מדריכים או מגשימים את מהות התפקיד ולא מדברים רק על
דברים טכניים ,או איך מצליחים לשרת בצבא בלי להיגרר לשחיקה?).
מסתובב בעולם
ע"פ הסרטון – איך אנחנו פועלים וחושבים בדרך
כלל וכיצד עלינו לחשוב כדי להצליח יותר?
מדוע צורת חשיבה זו כה משמעותית להצלחה?
מה היא גורמת לאנשים אחרים?
האם אתם יכולים לחשוב על דוגמאות נוספות
לאנשים ,חברות או מקרים אשר הצליחו בעקבות
כך שפעלו בצורה כזו? (להגיע ל" -מה" מתוך ה" -למה")
53
דברים יכול כל אדם אף בנסיבות אלה ,להכריע בעצמו ,מה הוא יהיה -
מן הבחינה הנפשית והרוחנית גם יחד .יכול הוא לקיים את הדרת כבוד
האדם שלו גם במחנה ריכוז".
(ויקטור פרנקל ,האדם מחפש משמעות)
איזו תכונה מתאר ויקטור פרנקל בקטע הזה?
האם אתם מסכימים איתו על ההגדרה של חירות?
מדוע המשמעות היא הדבר האחרון שנשאר לאדם
והחזיק אותו גם בזמנים הקשים ביותר?
מה מדברים אלו ניתן לקחת אלינו?
מתחילים לטפס
ניכנס לחדר ,נתיישב על הכיסא ונמסור למישהו כדור ,נשב בשקט ונחכה
לראות מה קורה .לא נוותר עד שיתחיל לקרות משהו עם הכדור ,ואם יחזירו
לנו אותו בחזרה ניתן למישהו אחר.
לאחר מכן נשאל את עצמנו:
כמה זמן היינו ממשיכים ככה עם הכדור?
מה היה חסר לנו בשביל להרגיש שאנו יותר במשחק?
ההסבר הוא כי אף על פי שהייתה יוזמה ,התמדה והשקעה במשחק -היה
חסר דבר מאוד מרכזי וחשוב -תכלית .זה לא מספיק רק לדעת מה לעשות
ואיך לעשות אותו -צריך תמיד לזכור למה אני עושה אותו .מה התכלית,
לאיזו המטרה ומהו החזון שלי.
מחנה לילה
עסקנו במטרות ובאידאלים שמנחים אותנו .כיוון חשוב שזה מעלה בנו הוא
היחס שבין האור לכלי ,בין התוכן למסגרת .ברור שהתוכן והמטרה תמיד
נמצאים במרכז ובחזית ,אבל מה המשמעות של הרוח כשהיא לא באה לידי
ביטוי בפועל באדמה ממש?
האם יש משמעות לרוח ללא אדמה או לאדמה ללא רוח?
אם שניהם קשורים אחד בשני ,כיצד מאזנים?
האם האהבה שלנו ל"שאלות גדולות" ,היא בעצם בריחה מעמל יומיומי
של שאלות קטנות? איך נדע?
52
תוקעים יתד
איך זה להרגיש תחושת סיפוק?
האם היא מלווה בתחושה של מיצוי?
האם לאחרונה הרגשתם שהגעתם לשיא בעניין מסוים?
האם יש בכם דרייב להיות טובים יותר כל הזמן?
מרחיבים אופקים
לא מזמן הייתי בירושלים ,במדרחוב .שמעתי שם נגינה שמשכה את
אוזני – שילוב של כינור ופסנתר .כמובן ,הפסנתר היה אורגן כפי
שהתברר כאשר התקרבתי ,אבל אני מאוד שמח שהתקרבתי .גיליתי
שם מחדש נקודה יפה וחשובה שכדאי לכולנו לתת עליה את הדעת.
לא סיפרתי לכם את זה ,אבל אני מנגן בכינור .הנגן שהיה שם הוא נגן
שכבר הכרתי מהעבר ,עולה חביב מרוסיה שמנגן במדרחוב לפרנסתו.
בעבר דיברנו קצת (אפילו לקחתי את כינורו וניגנתי לו איזה שני
קטעים איריים חמודים ,סתם שילמד וינגן לאנשים) ,הוא סיפר לי קצת
על עברו ,מאיפה בא ,קצת היסטוריה שלו ושל מקומות ,אבל לא דיברנו
על לאן הוא הולך .פשוט לא היה לי נעים להעלות את הנושא כי בעצם,
לאן כבר אפשר ללכת .הוא הגיע לכאן ,אני מקווה שטוב לו כאן וזהו.
ככה נפרדנו.
והנה ,אני רואה אותו שוב ,מנגן שם .זיהיתי את הקטע .משהו של
ויוואלדי .מה שהפתיע אותי היה שהם לא ניגנו ממש .הוא היה עסוק
בללמד את הקלידנית-פסנתרנית.
אתם יודעים ,זה לא כל כך טוב לעסקים לנגן קטעים לא מוכרים ,בטח
אם מפסיקים מדי פעם באמצע משפט מוזיקאלי כדי להסביר לליווי
איפה הוא טעה ,מה היה צריך להיות ,ואז חוזרים שוב על אותו הקטע,
ושוב טועים ,ושוב חוזרים...
רושם טוב זה לא עושה .זה גם לא עושה כסף.
אחרי כמה זמן יצא לנו לדבר שוב ושאלתי אותו למה ,בשביל מה .הוא
מנגן יפה מאוד ומכיר הרבה קטעים איריים שהולכים ברחוב יפה מאוד,
משמחים את הלב' ,מדברים' אל העם וממלאים את הכיס ,אז למה הוא
פוגע בעצמו ומלמד אותה?
55
10
מצאו איך להשתפר כל הזמן
פעמים רבות אנו עובדים על נקודה מסוימת ומרגישים
שהגענו בה כבר למצב טוב ואפשר לזנוח אותה .אמנם ,כאשר
משאירים משהו עומד ולא דואגים להתקדם בו כל הזמן זה
כמו אופניים בעלייה להר ,או שאתה מטפס למעלה או שאתה
מתחיל להידרדר ,קשה מאוד להחזיק את עצמך באותה נקודה
לאורך זמן .אז דאגו לראות איך אתם משתפרים כל הזמן ,איך
אתם נשארים במגמת עלייה .מאמינים בכם!
54
אצל העולה מרוסיה זו הייתה ההתפתחות במוזיקה ,אצל הרב זה היה
לימוד התורה ,אצלי זה יכול להיות דבר שלישי ,תחום שלישי שהוא
המרכזי מבחינת ההתפתחות שלי והתקרבותי לקב"ה ,אבל קודם כל
אנחנו חייבים לפתח לעצמנו רצינות שכזו להבין שאנחנו חייבים
להתקדם ,לשאוף ,ולא לשקוע בתוך עצמנו ,בתוך החיים.
טוב להיזכר בנקודה הזו מדי פעם.
בהצלחה לנו ,יהונתן.
(תמיד להתקדם קדימה /יונתן יעקובי)
מדוע חשוב להמשיך להתקדם קדימה כל הזמן?
אם הרב או נגן הכינור לא היו מקדישים זמן גם ללמידה – האם לדעתכם הם
בהכרח לא היו מצליחים? מדוע?
מהי הנקודה שמדגיש הרמב"ם? באילו מילים זה מתבטא?
מתחילים לטפס
נשחק עם הקבוצה שלנו משחק .ניקח כדור וננסה להעביר את הכדור בין
הידיים של כולם בכמה שפחות זמן .לאחר הפעם הראשונה נשאל את החברים
האם הם חושבים שהם מסוגלים לבצע את המשימה שוב פעם בפחות זמן.
בפעם השלישית אומרים להם כי אנחנו בטוחים שהם מסוגלים לבצע שוב
את המשימה אפילו בפחות זמן ,אך מבקשים מהם להקדיש כמה דקות לתכנון
ביחד עם כולם.
נראה כיצד הצלחנו להוריד בכל פעם את הזמן שלקח לביצוע המשימה.
נשאל את החניכים:
מדוע לדעתכם הצלחתם לבצע את המשימה בפחות זמן
מאשר הפעם הראשונה?
מה היה ההבדל בין הפעם הראשונה ,לשנייה ולשלישית?
האם אתם חושבים שתוכלו לבצע שוב את המשימה בפחות זמן?
מה תצטרכו לעשות בשביל זה?
מדוע לא עשיתם את זה קודם?
57
הוא הסביר לי שהוא חייב ללמד אותה.
הוא חייב להמשיך לדאוג להתקדמות שלו ,ולא רק לכיס.
הוא חייב להמשיך להתפתח בתחום המוזיקה ,לא להזניח את הידע
הקלאסי שהוא רואה אותו כחשוב יותר.
הוא חייב להמשיך לפתח את האישיות שלו בתחום שלה ,תחום
המוזיקה ,ואם עכשיו רוב הזמן הוא לא יכול לעשות את זה מסיבות
כאלה או אחרות זה לא אומר שהוא יכול להזניח את זה לגמרי.
נזכרתי בשיחה ששוחחתי עם אחד הרבנים בישיבה שלי .שאלתי אותו
למה הוא לא עובר לגור במקום קרוב יותר לישיבה .הוא יחסוך זמן
נסיעות ,כסף שהוא משקיע בנסיעות ,לא חבל סתם לגור רחוק?
הוא ענה לי שאם הוא יגור קרוב לישיבה בערב יבואו כל מיני תלמידים
להתייעץ איתו ולא יהיה לו זמן ללמוד את הדברים שהוא צריך ללמוד
כדי להמשיך להתפתח מבחינה רוחנית.
הלוואי שהיו לי הידיעות שיש לאותו הרב ,הלוואי שהייתי יודע לנגן
בכינור כמו אותו נגן כינור ,אבל יותר מזה ,הלוואי שהייתי לומד מהם
את העניין החשוב הזה שהם חיים אותו בצורה כל כך טבעית ופשוטה.
לא הייתי צריך להתבייש לשאול את אותו עולה מרוסיה מה העתיד,
לאן הוא הולך ,כי העתיד שלו הרבה יותר ברור משלי .אני זה שצריך
להתבייש .הוא מפתח את עצמו במה שחשוב לו ,יודע לאן הוא רוצה
ללכת .נכון ,הוא לא יודע איפה הוא מבחינה כלכלית ,איפה הוא מבחינה
רוחנית ,איפה הוא מבחינה משפחתית ,איפה הוא גר בעתיד ,הרבה
דברים הוא לא יודע ,אבל הוא יודע משהו שחשוב לו ומשקיע בתחום.
הרב ששאלתי יודע הרבה מאוד ,אבל הוא יודע שיש לו מטרה .הוא לא
מסתכל על כל היום שהוא למד בישיבה עם תלמידים ,על כל מה שהוא
כבר יודע .הוא מסתכל על מטרתו – להתקדם בלימוד התורה .זה מה
שמעסיק אותו .הוא לא יכול להרשות לעצמו לזנוח את התחום הזה.
הרמב"ם כותב בתחילת הפרק החמישי מתוך שמונה פרקים:
בהשתמש האדם בכוחות הנפש לצד תכלית אחת ,צריך לאדם שישעבד
כוחות נפשו כולם לפי הדעת ,כפי מה שהקדמנו בפרק שלפני זה,
וישים לנגד עיניו תמיד תכלית אחת ,והיא השגת השם יתברך כפי
יכולת האדם לדעת אותו.
לאדם צריכה להיות תכלית אחת ברורה .איך משיגים את ה'? כל אחד
יחשוב לבד מהי דרכו המיוחדת לו ,אבל צריך שתמיד תמיד נזכור
שיש לנו תכלית אחת ,שתמיד נזכור שיש לנו דבר ,יעד ,שאליו אנחנו
חייבים להגיע.
56
מסתובב בעולם
להשתפר זו דרישה מאתגרת –
מה היא כוללת בתוכה לדעתכם?
האם כדי להשתפר אנחנו חייבים לסבול ולהתאמץ?
מדוע?
מה הדבר שיעזור לנו להמשיך תמיד קדימה?
59
מחנה לילה
לאחר הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו ,צוטט אביו של ארטיום
דולגופיאט ,מתעמל הקרקע שזה עתה זכה במדליית זהב ,אומר לו במהלך
שיחת הטלפון ביניהם" :יכולת להשיג תוצאה טובה יותר".
האם הניסיון כל פעם ופעם להשתפר מונע מאיתנו לשמוח בהישגים עד
עכשיו?
האם אותו ניסיון יכול לייצר סוג של ייאוש מראש בעקבות ההבנה שאין
סוף להתקדמות?
מה היחס בין התקדמות מתמדת לבין ההישגים העכשוויים?
פורצים דרך
כשחושבים על שיפור מתמיד זה מתחבר באופן כמעט טבעי לשאלות על
דיוק .דיוק הוא התאמה מוחלטת למה שרציתי לעשות (אחרי שלב בסיסי
של עשיית הדבר) ,והוא גם דבר שנלמד מתוך עיון ולימוד מדוקדק (כמו
שהגמרא אומרת דייקא/דוק).
לאיזה פירוש אתם מתחברים יותר כאשר אתם חושבים על להיות
מדויקים יותר?
עד כמה הדיוק קשור במדד חיצוני ועד כמה הוא קשור להלך נפש פנימי?
האם יש סוף לדיוק?
החברות הטובות ביותר בעולם היום ,הן אלו שלפני 20שנה החלו לחפש
היכן הן יכולות להשתפר .היכן הן יכולות להיות טובות יותר .בכך הן עקפו
את החברות ששלטו אז בעולם והפכו להיות מעצמה בתחומם .להשתפר
צריך כל הזמן .לחפש היכן ובמה אנו מסוגלים להשתפר ולהוציא את זה אל
הפועל – אבל כל התהליך מתחיל בדבר אחד קטן שמתקדמים בו.
נסו לחשוב על דבר אחד ביום שאתם יכולים לעשות בצורה יותר טובה
מהיום הקודם ובצעו אותו בקביעות למשך שבוע.
58
תוקעים יתד
כמה אנחנו מחשיבים את עצמנו ביחס לאחרים?
האם אנחנו נותנים מקום גם לדעות אחרות?
מה אנחנו מרגישים כאשר אנחנו מתנהגים בענווה -פספוס או גדולה?
האם אנחנו מבינים מדוע חשוב להיות עניו?
מרחיבים אופקים
מול טענתם של קרח ועדתו על משה ואהרון “ומדוע תתנשאו על קהל
ה'” ,מעידה התורה על משה רבנו “והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר
על פני האדמה” (במדבר יב ,ג) .ענווה זו מתבטאת גם בדבריו באותה
פרשה“ ,לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם” ,אף
שהיה מגיע למשה לקבל רכב והוצאותיו בתוקף היותו מנהיג הציבור,
הוא לא ניצל את מעמדו והשתמש רק ברכושו הפרטי וכך שירת את
הציבור (ומכאן מוסר השכל למנהיגים בימינו) .חכמינו לימדונו שמידת
הענווה היא ִמתכונתם של עם ישראל“ .אמר הקב”ה לישראל חושקני
בכם שאפילו בשעה שאני משפיע עליכם גדולה אתם ממעטין עצמכם
לפני .נתתי גדולה לאברהם ,אמר לפני ‘ואנכי עפר ואפר’ ,למשה ואהרון
ואמרו ‘ונחנו מה?’ לדוד אמר ‘ואנכי תולעת ולא איש’ ” (חולין פט ע”א).
מבאר הרצי”ה שיש כאן הדרגה ,שאכן שלושתם ענווים ,אך כפי גודל
הכלליות הישראלית של האישיות ,כך גודל הענווה .אברהם עדיין אינו
כלל ישראל ולכן הביטוי 'ואנכי עפר ואפר' הוא אכן ביטוי חריף של
ענווה “אבל בכל זאת יש מקום לדון בו ,זה בכל זאת משהו .למעלה מזה
הענווה של משה רבינו האומר “ונחנו מה” ,יש בו ,במשה ,ביטוי יותר
חריף של ביטול המציאות ,וזה נובע מכך שמשה רבינו שקול כנגד כל
ישראל וככל שמתגלה יותר עם ישראל יש יותר ענווה .על גבי כולם
עומד דוד המלך שהוא כלל-כלל ישראל .בדוד מתגבשת ומתעצמת
המציאות הכלל ישראלית ,המדינית ,הממלכתית ,ולכן ביטוי הענווה
שלו חריף עוד יותר ‘ואנכי תולעת ולא איש’ זו שלילת היותו איש,
הופעת מציאות אחרת”.
(הרב יורם אליהו' ,ענווה תכונה ישראלית' מבואר
ע"ב שיחות הרצי”ה על ספר שמות ,עמ’ )289
61
11
היו ענווים
הכול מתחיל ונגמר ביכולת שלנו לדעת שהתברכנו
בכוחות רבים מאת הקב"ה .אל לנו לקחת את כישרונותינו
על מנת להוריד את האחר או להתנשא עליו ,להיפך עלינו
להשתמש בכוחות עלינו על מנת לייצר ברכה בעולם!
60
ולהכניסה בנפשו .אבל בהשקפה שטחית תימשך אחרי מידת הענווה מידת
העיצבון ,מפני שציורן החיצוני הוא קרוב זה לזה…".
מהו הגבול אם כן בין ענווה טובה שנותנת מקום לאחר לבין ענווה מדומה
שמעלימה את עצמך לגמרי?
פורצים דרך
הפער בין הרצוי למצוי במידת הענווה הרבה פעמים גדול מאוד ,וזאת מכיוון
שיש בנו צדדים הפוכים ממנה .ההתמודדות הזו לא קלה כלל ,דונו בהרחבה:
מדוע שנהיה ענווים? להפך ,הרי ככל שאהיה יותר תחרותי ואתרכז יותר
בעצמי -כך אצליח להתקדם יותר! הרי ההיגיון האומר שכדי להתקדם אני
צריך לוותר על עצמי הוא הפוך!
האם גאווה היא לא טובה במהותה? או שיש גאווה טובה?
במה מתבטאת הענווה בתכנון ובמעשה עצמו?
כיצד נוכל לשים לב שאנו באמת מתנהלים בענווה?
תרגיל מעולה להתחיל ממנו לעבוד על ענווה ,לא נמצא דווקא אצלנו פנימה
אלא בהסתכלות על אחרים .נסו זאת במשימה הבאה:
בחרו חבורה שאתם חלק ממנה .כתבו על כל אחד בחבורה :איזו תכונה /מידה
טובה אני יכול לקחת אליי וללמוד ממנו? עכשיו תרחיבו ותסתכלו על דמויות
ציבוריות בישראל ועשו את אותו דבר.
מסתובב בעולם
איך הוא לומד ענווה ממים?
לאחר הצפייה בסרטון ,מהי ענווה?
איך אנחנו יכולים להיות ענווים יותר?
63
קורותיו של משה רבינו שזורות לאורך פרשיות רבות בתורה שדרכן אנו
למדים על הענווה של משה .מהי ענווה ע"פ דמותו של משה?
לפי הרצי"ה מהן הדרגות בענווה ע"פ הגמרא בחולין?
איפה אתם ביחס לסוגי הענווה המתוארים כאן?
האם אנחנו יכולים להגיע לענווה כזו?
מתחילים לטפס
נשחק טאבו בצורה קצת שונה ביחד עם משחק דומינו :נתחלק לשתי
קבוצות ונבחר נציג לכל קבוצה .הנציג יקבל פתקי דמויות ויצטרך להציג
כמה שיותר דמויות בדקה אחת ,והקבוצה שלו תצטרך לזהות אותן .למשל:
ראש הממשלה -הנציג יציג נאום של 'אני אדאג לביטחון אזרחי מדינת
ישראל' ,מציל בבריכה -יצעק 'בבקשה לצאת מהמים' או 'לא לשחות במים
העמוקים' וכו' .בנוסף ,כל קבוצה מקבלת חצי חבילת קלפי דומינו -ובכל
פעם שהקבוצה מצליחה לזהות את הדמות היא יכולה להניח קלף דומינו
על הלוח (בהתאם לחוקי המשחק הרגילים של דומינו).
מטרת המשחק היא להמחיש שכל דמות שנרצה להציג ,נצטרך לאפיין
אותה על פי התפקיד שלה -ראש הממשלה תפקידו לנהל את מדינת
ישראל ,והמציל בבריכה תפקידו להשליט משמעת בבריכה כדי לשמור
על חיי הרוחצים .כך אנו מעבירים מסר כי לכל אחד יש תפקיד משלו,
כוחות משלו ושליחות מיוחדת משלו שהקב"ה נתן לו .רק אם נפעל מתוך
הבנה שלכל אחד בעולם יש מקום ,והעולם צריך אותו כדי לחיות ולהתקדם
ומתוך תחושת חיבור בין כולם -נוכל להתקדם באמת.
מחנה לילה
ענווה יכולה להיות גם שלילית כאשר היא גורמת לאדם לאבד את ערכו
הייחודי .כמו שכותב הרב קוק“ :רעה חולה היא ,כשרגש המוסרי מתעדן
יותר מדי ,עד שלא די שהוא משמש בתור כח עוצר ,בבא תור המעשה שלא
תשולח יד לעשות רע ,אלא הוא מאיים תמיד ביראת עוונות ,הסובבים את
האדם ,במעשה ובמחשבה .הפחד הנפרז מכל חטא ,מאבד טובו של האדם,
ועושה אותו למין ברייה שפלה ,שאינה עושה דבר כי אם שוכבת ורועדת.
האדם צריך להאמין בחייו ,להאמין בכוחו החומרי ,ובכוחו המוסרי יחד”
(שמונה קבצים א רל"א) .או כמו שכותב הרב במוסר אביך“ :הענווה היא
מידה טובה ,כשיודע עניין הענווה ומושגה היטב ויודע איך להתנהג בה
62
תוקעים יתד
אתם מחשיבים את עצמכם כאדם שפועל עם ראש גדול?
באילו מקומות קל לך להיות ראש גדול?
איפה קשה?
מרחיבים אופקים
"אמר רבי יוחנן :לא חרבה ירושלים אלא ...שהעמידו דיניהם על דין
תורה ,ולא עבדו [=עשו] לפנים משורת הדין" (בבא מציעא ל ע"ב).
על מקומה של מצוות "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (דברים ו ,יח),
חשיבותה ומרכזיותה ,עמד הרמב"ן .וזו לשונו:
"ולרבותינו בזה מדרש יפה ,אמרו :זו פשרה ולפנים משורת הדין.
והכוונה בזה ,כי מתחלה אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר צוך,
ועתה יאמר גם באשר לא צוך ,תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו ,כי
הוא אוהב הטוב והישר .וזה עניין גדול ,לפי שאי אפשר להזכיר בתורה
כל הנהגת האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב
והמדינות כולם .אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה ,כגון לא תלך רכיל ,ולא
תקום ולא תטור ,ולא תעמוד על דם רעך ,לא תקלל חרש ,מפני שיבה
תקום וכיו"ב ,חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר ,עד
שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין ...ואפילו מה שאמרו :ופרקו
נאה ,ודבורו בנחת עם הבריות ,עד שי ָּקרא בכל ענין תם וישר".
מדוע חרבה ירושלים לפי הגמרא? כיצד הגישה בה נקטו אנשי ירושלים
הובילה לחורבן?
כיצד מבין הרמב"ן את המשפט "ועשית הישר והטוב בעיני ה'"?
מדוע ה' לא ציווה אותנו לנהוג בדרך הישר והטוב בכל תחומי החיים שלנו,
אם הוא רוצה בכך?
מה צריך לעשות בשביל לדעת האם אני נוהג "בדרך הישר והטוב"?
תנו דוגמה מחיי החברה שלנו בישראל ביחס לחוקי המדינה.
65
12
תהיו עם ראש גדול!
'תעשה מה שאומרים לך' זה משפט ששמענו רבות
כילדים ולעיתים גם כמבוגרים .אבל לפעמים ,לעשות רק מה
שצריך או רק מה שאומרים זה לא מספיק .אנו צריכים לדרוש
מעצמנו לא רק 'לעשות מאה' ,אלא לעשות מעבר .להסתכל
מה עוד אפשר וצריך לעשות על מנת להתקדם או לעזור בדבר
שאנו עסוקים בו .לפתוח את הראש ואת העיניים ולהגדיל
ראש!
64
מסתובב בעולם
האם מיסטר בין נוהג (לא רק ברכב שלו )...בראש
גדול? הייתם פועלים אחרת?
אילו דברים צריך לקחת בחשבון כאשר מגדילים
ראש כדי לא להתנגש בדרך?
האם היה שלב בסרטון בו מיסטר בין יכול היה
לעשות משהו כדי למנוע את ההתנגשות?
באיזה שלב ומה היה עליו לעשות?
גם לכם יש שלבים כאלו בחיים?
67
מתחילים לטפס
נארגן ערב כישרונות (מומלץ להשקיע בתפאורה ,בהכנה ובמנחה שיוביל
את הערב כדי לשדרג את הפעולה) .לאחר שהערב מסתיים כל אחד מחברי
הקבוצה ייתן ציון לעצמו בעזרה בארגון הערב .נשאל:
ע"פ מה ניתן הציון?
כמה עשית מעבר וכמה היית ראש קטן?
מחנה לילה
להיות ראש גדול זה מעולה ,אבל פעמים רבות זה גורם לנו להשתלט על
מקומות לא לנו .נשאל:
האם כל לקיחת אחריות היא נכונה?
מה היחס בין הרצון שלי להיות ראש גדול לבין היכולת שלי לאפשר גם
לאחרים לתפוס את מקומם?
מה עליי לעשות בשביל לפתח את הרגישות הנכונה במקומות האלו?
פורצים דרך
הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו' :הייתי יכול לעשות כאן יותר' או
'למה אף אחד פשוט לא עושה את זה?!' ומרגישים שאנחנו חושבים עם
ראש גדול .אך התרגום של 'לחשוב בגדול' ל'לפעול מתוך גדלות' -לעיתים
קרובות נתקע.
חשבו:
כיצד ניתן לגשר על הפער?
מה הדבר שחסר בשביל לעבור מ'לחשוב' ל'לפעול'?
או שאולי בכלל מספיק רק לחשוב עם ראש גדול ,לתת את הרעיונות
ולהשאיר למישהו אחר לבצע אותם בפועל?
חשבו על בעיה קהילתית או ציבורית שנמצאת סביבכם .מה יש לכם להציע
בשביל לפתור אותה? בשביל למצוא דרך שתקדם את הנושא?
תחשבו בגדול ותעשו בגדול!
66
תוקעים יתד
יוצא לכם ליזום?
מתי לאחרונה היה חוסר ולקחתם אחריות?
אתם מהאנשים שמובילים או שמובלים?
מרחיבים אופקים
בכל פעם שאני קורא את תשובתו של מרדכי לאסתר היא מעוררת בי
חלחלה מחדש" :אל תדמי בנפשך ל ִהמלט בית המלך מכל היהודים .כי
אם החרש תחרישי בעת הזאת ֶ -ר ָוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום
אחר ,ואת ובית אביך תאבדו .ומי יודע אם ְל ֵעת כזאת הגעת למלכות".
איזו האשמה חריפה! מרדכי חושד באסתר שהיא מסרבת ללכת אל
המלך מתוך שיקול דעת ולא מתוך חולשה .כביכול היא עשתה חשבון
קר :גם אם ֵירד עם ישראל כולו לטמיון -אני אשאר בבית המלכות.
מרדכי יודע היטב שכל הפחדים וההיסוסים הם שו ִליים .מי שאכפת
לו באמת ,מי שגורלו וייעודו קשורים בעם ישראל -הסכנות אינן
מטרידות אותו כלל .כל החשבונות עולים ,אם במודע ואם בתת-מודע,
מתוך תפיסה של 'כולם ֵילכו לאיבוד ,ואני וידידיי ננצל'.
'ולא רק שחשבונך פסול מבחינה מוסרית' -מוסיף ואומר לה מרדכי –
'הוא אף אינו נכון' .האם את חושבת שכולם ירדו לטמיון ואת תינצלי?
האם כך מנהל ה' את עולמו? האמנם מי שמנער מעליו כל אחריות ,מי
שלא אכפת לו ,מי שמעדיף את טובתו על טובת הכלל -הוא ששורד?
"אם החרש תחרישי בעת הזאת -רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום
אחר ,ואת ובית אביך תאבדו"!
זוהי שעת המפנה .לאחר שמרדכי מטיח בה את ההאשמה החריפה הזו,
אסתר מפסיקה לרמות את עצמה .היא מגלה שבתוך תוכה ,מאחורי
היסוסיה ופחדיה ,אכן לא מספיק אכפת לה .היא מבינה שכאשר עם
ישראל בסכנה ,רק שאלה אחת היא רלוונטית' :אכפת לך או לא אכפת
לך'.
בשעה זו ,כאשר אסתר מבינה זאת ,היא מזדקפת מלוא קומתה ,והופכת
מאסתר של ראשית המגילה ל'אסתר המלכה' של סופה.
69
13
אל תברחו מאחריות
אחריות מתחברת בדרך כלל למושג התשובה
וזה לא בכדי.
יש משהו בה ,באחריות ,שהיא לא וותרנית ,שהיא הולכת עם
האמת שלה ,ושהיא מבינה שדברים צריכים להיעשות אז
פשוט עושים אותם ,בלי שטיקים ובלי טריקים .זה לא קל
לרכוש את זה ,אבל היי ,אתם מסוגלים לכך! העולם צריך
אנשים שלא בורחים מאחריות אלא להיפך תופסים אותה
בשתי ידיים.
68
מתחילים לטפס
נשחק את המשחק 'תפוח אדמה חם' .חוקי המשחק פשוטים -צריך להעביר
חפץ מאחד לשני במהירות ,אך אסור לזרוק אלא חובה להעביר מיד ליד .ברגע
שאחראי המשחק מוחא כף מי שהחפץ בידיו יוצא מהמשחק.
בעקבות המשחק חשבו:
האם לא פעם אנו מתייחסים כך לאחריות?
האם אחריות היא דבר שאנו מעדיפים להעביר לזה שלידינו?
מחנה לילה
אחריות זה מושג גדול ורחב .לכאורה כל החיים שלנו רצופים בקבלת אחריות
-בבית ,בבית הספר ,ברחוב ובחנות המכולת .כל רגע אנו נתקלים במציאות
שבה אנו נדרשים לנהוג באחריות .אך האם זוהי תמיד האחריות שלנו? האם
אנו אחראים לכל העולם?
חשבו על כך:
מה זה בריחה מאחריות? ההפך מלקיחת אחריות?
מה הגבול של זה? ('אני הולך ברחוב ורואה זקנה שצריכה עזרה' לעומת
'אני רואה את הזקנה בנסיעה באוטובוס' -אם אני לא יורד מהאוטובוס אני
בורח מאחריות של עזרה לזולת?)
פורצים דרך
אחריות או בריחה מאחריות מתחברת באופן עמוק לתפקידו של האדם
ולשליחותו .דוגמה טובה לדבר הוא יונה הנביא .יונה ניסה לברוח מתפקידו
ומאחריותו כנביא שצריך לנבא ולהחזיר בתשובה גם את הגויים .ולכן ניסה
לברוח עם הספינה עד אשר חישבה להישבר והוא קפץ לים ובלע אותו דג עד
אשר לבסוף חזר לעשות את תפקידו ולנבא על נינוה.
עד כמה לדעתכם אדם יכול לזהות או להכיר את תפקידו ושליחותו בעולם?
האם על האדם מאותו רגע לזנוח את שאר עיסוקיו ולעסוק רק בזה?
איזה מחיר יש לזה (גם בהנחה שזה הדבר שנכון לעשותו)?
71
גם בפנינו -מי פחות ומי יותר -עומדת הדילמה של אסתר המלכה.
כל אחד מאיתנו עומד בפני היסוסים ולבטים לגבי מידת יכולתו לפעול
למען עם ישראל .איני רוצה לנסח את השאלה בלשונו של מרדכי,
אולם כאז כן עתה -השאלה היא אחתֵ :אילו היסוסים נובעים מחוסר
יכולת ומחוסר אונים ,ו ֵאילו נובעים – רחמנא ליצלן -מחוסר אכפתיות.
כל אחד מאיתנו נדרש לעשות את מה שעשתה אסתר :להתייצב מול
עצמו ומול הקב"ה ,ולברר :מה אני יכול לעשות למען עם ישראל?
כאשר האדם בוחר לעצמו מקצוע ,דרך חיים ומקום מגורים -עומדות
בפניו אפשרויות טובות רבות .השאלה שעליו לשאול את עצמו אינה
רק האם מה שהוא עושה הוא טוב ,אלא אם הוא הטוב ביותר .ביסודו
של דבר הכול נובע מאותה שאלה :אכפת לנו או לא אכפת לנו?!
כאשר נבקע ים סוף ,ומלאכי השרת עמדו וביקשו לשיר שירה -אמר
להם הקב"ה" :מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" .אכן,
השירה יפה ונפלאה .זוהי הדרך שבה עובדים המלאכים את ה' ,וזוהי
דרכם להגשים את עצמם .אולם יש שעות ששירה אינה יפה להן.
"מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה"?!
הבעיה אינה שהשירה לא-אסתטית או לא-מתאימה .זוהי תביעה של
סדר עדיפויות :האם כאשר מעשי ידיו של הקב"ה טובעים בים -אין מה
לעשות חוץ מלומר שירה?
זוהי השאלה העומדת בפני כל אחד :כאשר כה רבים טובעים בים של
שנאה ,בורות וניתוק מכנסת ישראל -האם דווקא אתה ,שמסוגל לעזור
-דווקא אתה אומר שירה?
זוהי השאלה העומדת בפנינו ,וזוהי השאלה שהעמיד מרדכי בפניה של
אסתר :כשתעמדי לגורלך בקץ הימין ,ו ִתָׁש ֲא ִלי אם עשית מה שיכולת -
מה תהיה תשובתך אז? או ,אולי אפילו יותר חשוב :מה תהיה תשובתך
היום?
(הרב אהרון ליכטנשטיין)
מהי השאלה הנוקבת שמעמיד מרדכי בפני אסתר?
מדוע ההבנה שאני חלק מכלל כל כך חשובה כדי לקבל אחריות?
לכאורה אין כאן חופש בחירה -גם אם אסתר לא הייתה בוחרת לקחת
אחריות ,התוצאה הייתה מתקיימת בסוף והקב"ה היה מסובב הכול
לכך ...אז מדוע להסתכן?
מהי החשיבות בלקחת אחריות?
70
73
כדי לקחת אחריות אנו נדרשים קודם להתבונן על הסביבה שלנו ולמצוא
היכן המקומות שאנו נדרשים לקחת בהם אחריות .אנו נדרשים למצוא
את המקומות שבהם אין אף אחד שייכנס מתחת לאלונקה חוץ ממנו -כי
אנחנו האדם המתאים ביותר להיכנס למקום הזה.
חשבו על משימה מהסביבה שלכם שלא מתבצעת כי אף אחד לא לוקח
עליה אחריות וקחו את המשימה עליכם להמשך השנה.
עכשיו זה כבר קטן עליכם!
מסתובב בעולם
סימבה צודק " -אקונה מטטה" ,אין סיבה
לדאגות בחיים .אם אנחנו מכניסים את עצמנו
תחת עול האחריות אנחנו רק יכולים להיפגע
מזה .מה דעתכם?
האם החופש שסימבה נמצא בו ,הוא באמת
חופש?
גם לנו יש את "נלה" בחיים שכל הזמן לוחשת לנו באוזן ומושכת
אותנו בחזרה על האחריות שלנו?
מהם הדברים שגורמים לנו לא לברוח מאחריות?
72
תוקעים יתד
על מה אתם חולמים בלילה?
מהם החלומות הכי פרועים שלכם?
מה אתם מבקשים בתפילה? דברים קטנים? אישיים? אולי דברים לאומיים?
כשאתם חולמים ,לאן אתם מגיעים?
מרחיבים אופקים
בראשם של רבים מאלה שראו את סרטו של בן שני במסגרת התוכנית
"עובדה" על בית הספר ברנקו וייס אותו ניהלתי ,נחקק המשפט
המקסים והעצוב גם יחד שאמר התלמיד עידן לוי" :אין לי חלום.
החלום שלי זה שיהיה לי חלום" .אין ספק שלעידן היו חלומות בעבר.
משהו או מישהו פוגג אותם .משהו או מישהו גרם לעידן לחשוב שאין
טעם לחלום ,משום שממילא חלומות לא נועדו להתגשם .לא אצלו
לפחות .אנחנו מבקשים לגרום לתלמידים שלנו קודם כל להעז לחלום,
להעז לצלול אל תוך הלב ,להרחיב אותו ולגדל מתוכו חלום גדול ,שיש
לו סיכוי להתפוגג ,אך יש לו סיכוי לא פחות גדול להתגשם .אנחנו
מבקשים לגרום להם להעז לקבל אהבה ולהחזיר אהבה .לא מתוך
או בשל חולשה ,אלא ממקום של כוח ,ממקום של אדם שיש בו מה
לתת ,ויש לו מה לקבל ,שיש לו חלום ויש לו שמים ואופק וכל הטוב
שבעולם .עידן ,כמו כל חבריו ,חזר לחלום .אנחנו רק נתנו את המקום,
את הביטחון ,את היתד לאחוז בו ,רגע לפני שהם ממריאים .בחדווה
ובהשתוממות ובגאווה ובאהבה גדולה הבטנו בתלמידים חולמים כל
פעם חלום חדש ,רגע אחרי שהם הגשימו את החלום הקודם .וזה תמיד
היה רחוק יותר וגבוה יותר ונפלא יותר.
(חילי טרופר ,מקום בעולם)
למה חשוב שיהיו לנו חלומות?
מה קורה למי שלא חולם?
האם חלומות בהכרח יתגשמו? מה צריך כדי שזה יקרה?
מה המשמעות של חברה חולמת?
75
14
תחלמו בענק
הנשיא לשעבר שמעון פרס אמר פעם:
"אל תחלמו בקטן ,תחלמו בגדול ,אל תפחדו" וכך עוד רבים
וטובים שהיו להם חלומות גדולים והגשימו אותם .יש הרבה
עומק בהבנה שככל שאתה מכוון למשהו גדול יותר ,ככה גם
כאשר ניגשים לנסות להגשים ,המציאות נראית קרובה בהרבה
לחלום .אל תחשבו בקטן ואל תחלמו בקטן ,תחלמו בענק!
74
בנוגע אלינו:
האם החלומות משמעותיים לנו? איך? ובאיזה אופן?
לרבים מאיתנו יש פחד מחלומות ,או לפחות רתיעה.
מדוע? מה מאיים בהם? מה עלול להיות מסוכן?
כיצד אנחנו מיישבים את היחס התורני במקורות השונים ליחס שלנו
ולמקום שתופס החלום בחיים שלנו היום?
לפי חלק מהשיטות הפסיכולוגיות ,חלומות מאפשרים לנו להבין דברים
שהתפיסה הרגילה שלנו לא מצליחה לקלוט ולעתים אפילו מדחיקה .האם
תובנה פסיכולוגית זו מאפשרת לענות על השאלות שנשאלו באופן נוסף?
לאחר שינה טובה מלאה בחלומות ,אנו נדרשים לעסוק גם בחלומות בחיים
הערים שלנו .חשבו על נושא או כל דבר שאתם חולמים לעשות בו שינוי .כתבו
על פתקים והכניסו למעטפה שתיפתח בעוד כמה שנים וניווכח לדעת האם
חלומות באמת מתגשמים.
מסתובב בעולם
איך החלום להגיע ל NBAעזר לו להגשים אותו?
אלפי ילדים חולמים להגיע לשחק שם ולא כולם
מצליחים .איך מתמודדים עם אי הגשמת חלום?
מה אנחנו יכולים ללמוד מהסרטון לחיים שלנו?
77
מתחילים לטפס
נעמוד עם כמה חברים במעגל ואחד מהחבורה יחזיק בחוט צמר .כל אחד בתורו
יספר על החלום שלו (אחד מהם לפחות ,)...ויזרוק את החוט אל חבר אחר.
המשיכו כך עד שהחוט יעבור אצל כולם .זריקת החוט מאדם לאדם תיצור לוכד
חלומות במרכז המעגל (לוכד חלומות הוא פריט אינדיאני משבט האוג'יבווה
מאמריקה .לוכד החלומות נתלה מעל המיטה ותפקידו לגרש חלומות לא
טובים) .למתקדמים -מראש מכינים פתקים עם החלומות ומכניסים לבלון.
כעת לאחר שהצמר נפרש בין חברי הקבוצה ויצרנו לוכד חלומות נזרוק את
הבלונים למרכז המעגל ונתחיל לנענע את החוטים .המשימה של כל אחד היא
לשמור על הבלון שלו עדיין באוויר בלי שנפל לרצפה.
כמה התאמצתם בשביל לשמור על הבלון (ועל החלום) באוויר ,בחיים
בלי שיפול ברצפה?
עד כמה לדעתכם תנסו לממש במציאות את החלום שלכם?
מחנה לילה
לחלום זה מעולה .באמת! וכל אחד בטוח שהוא ימציא את הסטרטאפ הבא
שיכבוש את העולם .אבל הנתונים מראים שרק 5%מחברות ההזנק באמת
מגיעות להצלחה.
מתי החלום הוא דבר שבר מימוש ומתי הוא באמת חלומות באספמיא?
איך יודעים להבדיל בין סוגי החלומות?
מצד שני ,איך לא מבטלים כל חלום ונכנסים לחיים של קטנות?
פורצים דרך
התורה כולה מלאה בתיאורים של חלומות המשפיעים ומשנים את
המציאות .החל מיעקב שחולם ,יוסף ,ואפילו פרעה מלך מצרים חולם חלום
שמשנה את כל העולם .חז"ל בפרק התשיעי של מסכת ברכות הרחיבו
מאוד את העבודה וההעמקה של החלומות .בשנים האחרונות המדע מגלה
עוד ועוד רבדים ,תפקידים ומשמעויות שיש לחלומות .החל מהקשרים
פסיכולוגיים וכלה במעבדות שינה וחלימה (יש אחת מפורסמת בטכניון)
הבודקות את התפקודים של המוח בשעת השינה.
76
תוקעים יתד
לפי מה אתם מחליטים במה להתעסק?
מה השיקולים שלכם?
האם קרה לכם שהגעתם למקום שהייתם בטוחים שהוא הדבר הכי תורם
ומועיל כרגע וגיליתם שבעצם לא? האם הצלחתם לעבור במקום זה למקום
שבו יותר הועלתם או נשארתם מכוח האינרציה?
מרחיבים אופקים
"אנו צריכים להקים דור שלא יהיו לו לא אינטרסים ולא הרגלים.
מטיל-ברזל סתם .גמיש-אבל ברזל .מתכת ,שאפשר לחשל ממנה כל
מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית .חסר גלגל?-אני הגלגל.
חסרים מסמר ,בורג ,גלגל תנופה?-קחו אותי .צריך לחפור אדמה?-אני
חופר .צריך לירות ,להיות חייל? אני חייל .משטרה? רופא? עורכי דין?
מורים? שואבי-מים? בבקשה ,אני עושה את הכל .אין לי פרצוף ,אין
פסיכולוגיה ,אין רגשות ,אין לי אפילו שם :אני האידיאה הטהורה של
שירות ,מוכן לכל ,איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד :לבנות.
(ז'בוטינסקי בשם יוסף טרומפלדור)
איך אדם יכול להתאים לכל תפקיד? האם זה אפשרי?
על פי מה אנו בוחרים במה לעסוק ,על פי העדפה אישית או על פי הצורך
החיוני כרגע של העם או הקהילה?
אנו אכן רוצים לוותר על הרגשות והשם בשם תודעת שירות והצלת העם?
מתחילים לטפס
נשחק יחד משחק מחשבתי (אפשר לבד ואפשר עם חברים נוספים) .לכם
ולכל אחד מחברכם יש מומחיות מסוימת או כישרון מסוים (לדוגמה הבנה
בתחבורה או הבנה בכלכלה) וכעת מציעים לכם כל תיק בממשלה .איזה תיק
לדעתכם תיקחו? האם אכן תלכו על מה שאתם מבינים בו (גם אם זה תיק
יחסית קטן) או תבקשו תיק גדול ומשמעותי שנראה שמשפיע הרבה יותר על
המציאות? נסו להיות כנים עם עצמכם.
79
15
תהיו איפה שצריכים אתכם
'במקום שאין איש השתדל להיות איש'.
יש הרבה משימות בעולם והרבה דברים שכל אחד יכול
לעשות .פעמים המבחן לאן לגשת תלוי במה יצא לי מאותו
מקום ,או מה חושבים על משימה מאין זו .אבל המבחן החשוב
ביותר בבואנו לעשות משהו הוא היכן באמת צריכים אותנו,
היכן אנו הכי הרבה מועילים ומביאים ברכה .אז פקחו עיניים
ומצאו את המקום שלכם.
78
בעקבות הדיון הזה נרד לפסים מעשיים:
נשאל בתחילה ,מה המקום שלי בסניף/קבוצה/גרעין ,מה התפקיד שלי?
לאחר מכן נבקש מכל אחד שיחשוב על שני דברים שהסניף/קבוצה/גרעין
נמצא בו במצב לא טוב ,חסרונות ,נקודות לשיפור וכו' .בנוסף ,נחשוב על שתי
דרכים לשפר את המצב בכל אחד מהם.
נראה שיש התאמה מובהקת בין התפקידים שכל אחד מהקבוצה לוקח על
עצמו לבין החוזקות של הקבוצה .ולעומת זאת ,הדברים שנדרש בהם שיפור
בדרך כלל נשכחים ,ואין מי שלוקח על עצמו את האחריות עליהם .נחשוב
איך אנחנו יכולים להיכנס יותר מתחת לאלונקה במקום שבאמת צריך אותנו.
מסתובב בעולם
בסצנה רואים שאדם עושה מעשה שנדרש עכשיו
בשביל להציל את האנושות גם על חשבון חייו שלו.
מה אנו חושבים על כך?
איזה מחיר אנו מוכנים לשלם ועדיין לקחת
תפקידים שנדרשים אבל נשארו יתומים?
81
מחנה לילה
יש משהו בתודעת השירות שגורם לאדם להיות פסיבי במקום פרואקטיבי.
בעקבות מחשבה זו נדון:
האם אנחנו תמיד צריכים להיגרר אחרי המציאות? לא עדיף להיות
במקום ששואף מעבר?
אם כל הזמן נסתום את החורים מתי נתעסק בלעלות עוד מדרגה?
פורצים דרך
אם נתבונן כל כך נראה שזה מתחבר לנו לשאלות שקשורות לעד כמה אני
בוחר ,אקטיבי כאשר אני הולך פשוט למשימות שאני נצרך בהם לעומת
עד כמה אני פסיבי .יש משהו בזה שאני פשוט משלים את החסר והנצרך
שגורם לי לפעול על פי צורך 'חיצוני' במובן מסוים .כבר א.ד גורדון כתב
דברים אלו על המשפטים המפורסמים שנאמרו בשם טרומפלדור על ידי
ז'בוטינסקי:
"אולם הבא לשם 'חיי עולם' – למה לו כל זה? הרי אני מבקש חיי עולם –
והרי אני השה לעולה! או הריני כפרתו של עם ישראל! כלומר אני מקריב
את חיי השעה שלי ,כלומר אינני חי .גבורה רואים בזה .אולם באמת יש
בזה פסיביות ידועה ,כוח התמדה של החלטה ,אחת .הגבורה היא אקטיבית.
וחיים חדשים דורשים אקטיביות בלתי פוסקת… פסיביות כזו לא תביא
לעולם לידי תחיה .להפך – היא מביאה לידי ריפיון ידיים ולבסוף לידי ירידה
רוחנית .את הדבר הזו אנחנו רואים פה בפועל .ואין כל פלא .הירידה היא
כמעט הכרחית .הקרבן או המתנדב הלא מוכרח – לפי השקפתו – לותר
על הרבה ערכים שבחיים ,אשר במובן ידוע אפשר לומר עליהם ,כי הם כל
האדם".
גורדון מסביר לנו שאדם שלא חושב ולא בוחר באופן אקטיבי יומיומי
במשימות שהוא הולך אליהם ולא פועל מתוך רציונל מסוים הוא באיזשהו
מקום נגרר אחרי משימות של אחרים ,הוא כאילו 'פסיבי' על אף שנראה
כלפי חוץ שהוא מקריב הרבה דברים והוא עושה את הדבר הנצרך והנכון.
בוויכוח בין ז'בוטינסקי לגורדון לאיזה צד אתם יותר מתחברים?
מה הדברים הטובים בכל צד ומה החסרונות?
80
תוקעים יתד
עד כמה אתם מכירים את החברה הישראלית?
יש לכם ממשק עם אנשים ממגזרים אחרים?
מתי בפעם האחרונה דיברתם עם אדם ממגזר אחר בצורה רצינית?
אתם יודעים להגיד יתרונות שיש בציבור החרדי? מסורתי? חילוני?
שמאלני? ימני?
מרחיבים אופקים
אתם עוד תראו שצדקנו (אורי אורבך)
כן ,אנחנו יודעים יותר טוב מכולם מה טוב לעם ישראל ,ואנחנו לא
מתביישים לומר זאת .אנחנו קבוצה איכותית ,אנחנו נבחרנו כדי
להוביל ,והעם יילך כבר אחרינו ,החלוצים בראש המחנה .אם אנחנו
דואגים איש לרעהו זה רק מתוך אחריות לכלל הציבור ולא בגלל
הסתגרות או התנשאות .אין עתיד למדינת ישראל אם לא תפעל לפי
חזון הנביאים ועל פי מורשת ישראל .העם נושא אלינו עיניים ומעריך
את פועלנו .הרי במעשינו אנחנו מגשימים יותר מכל את הסמל המרכזי
של הריבונות במדינת היהודים ובירושלים .ואנחנו לא המתנחלים ,אלא
שופטי בית המשפט העליון .ואם לא ישמעו בקולנו ,אם לא יעריכו את
הדבקות שלנו בערכים הבסיסים של המורשת ,אם לא יבינו כי ללא
ההקפדה על כל תו ותג ,לא תהיה פה בכלל מדינה .אם לא יבינו כי גם
למיעוט שכמונו יש יכולת להוביל את החברה למקום טוב וצודק יותר,
לא תהיה לנו הארץ הזו .אף שאנחנו סובלים לא פעם מיחס מזלזל,
ואף שבממשלה מנסים בעיקר לאחרונה להצר את צעדינו ,בתוך-תוכם
כולם מתפללים" :השיבה שופטינו כבראשונה" .ואנחנו לא שופטי בית
המשפט העליון ,אלא החרדים .לנו למשל אין כל ספק כי אם לא נפעל
על פי הפסוק "חוקה אחת תהיה לכם ולגר הגר בתוככם" ,נאבד לגמרי
את זהותנו היהודית .למרות שהרוב לא סבור כמונו ,יבוא יום וכולם
יודו כי הדרך שלנו היא הדרך הטובה לעם ישראל .דברים שפעם היו
נחלתם של מתי-מעט נער יספרם ,הפכו להיות מובנים מאליהם גם
לאנשים שהיו מאוד רחוקים .כן ,אולי שונאים אותנו ,אולי חושבים
שאנחנו מתנשאים ,אולי סבורים שאנחנו למרות מספרנו הקטן יחסית,
83
16
הכירו את זרמי העומק
של החברה
היכולת של אדם להיות בעל ראייה רחבה ולהבין את התהליכים
התרבותיים שמסתובבים בעולם תלויה בהיכרות מעמיקה עם
התפיסות השונות הנוכחות בשיח הציבורי ,ביכולת להכיר
לעומק את התפיסות התורניות השונות ,ומתוך זה להבין את
האנשים השונים יותר לעומק וכמובן גם לגבש עולם ערכי
משל עצמו.
82
פורצים דרך
החברה הישראלית מורכבת ממגזרים רבים .נכון שעל מנת להשפיע כראוי
אנו צריכים להכיר לעומק את כל המרכיבים של החברה שלנו ,אך עד כמה
צריך להכיר? תתי מגזרים? ואם היכרות עם מגזר יכולה לפגוע בשיוך שלי
למגזר? מצד שני -היכרות שטחית עם כלל החברה לא תביא למטרה אליה
אנו שואפים.
אמנם לא פשוט להכיר לעומק את כל המגזרים בחברה הישראלית אך אנו
יכולים להתחיל ממגזר אחד .צרו מפגשים איכותיים בין החברה שאתם
נמצאים בה לחברה אחרת .אפשר להתחיל עם תתי המגזר אצלנו – סניפי
תנועות נוער המקבילים אלינו.
מסתובב בעולם
מה עושה המפגש בין שני אנשים ממגזרים שונים?
מה נותן לירון לונדון דווקא המפגש בתוך הבית של
משפחת וייס?
לאחר שראינו את הסרטון ,כמה אנחנו מכירים באמת
ובלי ציניות מגזרים אחרים בחברה הישראלית?
85
מובילים ומשפיעים יותר מדי .אבל כל זה נובע מדאגה לעתידו של
העם בישראל .ואנחנו לא החרדים ,אלא דווקא השמאלנים .כן ,הרוב
לא חושב בדיוק כמונו ,אבל המציאות מוכיחה יום-יום את צדקת דרכנו.
כל המחשבה כאילו אפשר יהיה להתעלם מהמצב באזור ובעולם ,כאילו
בריחה מאחריות ופתרונות קלים יובילו אותנו אל עבר שלום וביטחון,
התגלו כאשליה כואבת .אנחנו משלמים בדמים על כך שאנחנו מסרבים
להבין כי ללא הפתרון הנכון בינינו לבין הערבים ,תהיה פה שוב מלחמה
ושוב נשלם בקורבנות .ואנחנו לא השמאלנים ,אלא דווקא המתנחלים.
מה הביקורת שיש לאורי אורבך על הציבור שלנו?
מסכימים איתו? אם כן ,מה אנחנו צריכים לעשות כדי לעבוד נכון?
כאנשים שמכוונים להנהגה – עד כמה משמעותי להכיר באמת את
החברה שאותה ננהיג?
מתחילים לטפס
נשחק עם קבוצת חברים 'להקים ממשלה' .אחד החברים נבחר להיות מנהיג
המפלגה הגדולה ומנהל המו"מ .לכל אחד מחברי הקבוצה האחרים נותנים
להיות המייצג של מגזר – חרדים ,רוסים ,שמאלנים ,ערבים ,מפלגת פועלים,
העשירים וכו' .המנהיג צריך להקים ממשלה ולשם כך עליו להתחשב בכל אחד
מהמגזרים .כדי להצליח במשחק צריך להכיר טוב מאוד כל אחד מהמגזרים
שאיתם עובדים.
מחנה לילה
קל מאוד לדבר על הצורך להכיר את שלל המגזרים בחברה הישראלית אך
בפועל זה לא פשוט כלל .עלינו לתת את הדעת גם על השאלות הללו:
איך נכיר לעומק בצורה נכונה?
איך נדע שאנחנו נוגעים בנקודות העמוקות של הזרמים השונים
ולא נתעסק רק ברידוד?
איך נדע שאנחנו לא הולכים רחוק מדי עם ה'היכרות' הזאת ומתפתים
להימשך אחריה? אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון? (הפער בין
סוציולגיה לבין היכרות שלא מסתכמת רק בניתוח הדברים אלא גם
ביציאה לפעולה).
84
תוקעים יתד
מהם תחומי העניין שלכם?
האם אתם יודעים מה קורה בעיר שלכם?
כמה זמן אחרי פיגוע אתם כבר יודעים שהוא קרה,
איפה ,מתי וכמה נפגעים היו בו?
כל כמה זמן אתם פותחים אתר או ערוץ חדשות?
מרחיבים אופקים
וסיפרתי להם את הסיפור החסידי הידוע( ,ואני ,כידוע ,אוהב להתבטא
בסיפורים) על בעל ה"תניא "שהיה צריך לגלות ממקומו עם נכדו בעל
ה"צמח צדק" ,והתגלגל למקום מסוים בו קיבל דירה בת שלושה חדרים,
חדר לפנים מחדר ,הכניסה לחדר הפנימי הייתה דרך החדר האמצעי.
ויהי היום ובעל ה"תניא" יושב ולומד בחדר הפנימי ,ה"צמח צדק" בחדר
האמצעי ,ובחדר החיצוני שכב תינוק בעריסה .לפתע החל התינוק
ולבכות ה"צמח צדק" ,שחדרו היה סמוך לחדרו של התינוק ,היה כל כך
שקוע בלימודו ,שלא שמע את בכיו של התינוק .בעל ה"תניא" שחדרו
היה רחוק יותר שמע ,הפסיק את לימודו ויצא להרגיע את התינוק.
משסיים להרגיעו החזירו למקומו ,חזר לחדרו ,עבר דרך חדרו של בעל
ה"צמח צדק" ,ואמר לו "כשלומדים תורה ולא שומעים בכיו של תינוק
יהודי -משהו פגום בלימוד.
(הרב יהודה עמיטל)
מה לא בסדר בלהיות שקוע בחיי עולם של תורה ולא להיות עסוק
בחיי שעה?
מדוע לפי סיפור זה ההתעניינות שלנו במתרחש בעולם חשובה?
האם כל התרחשות אמורה להסיט לנו את תשומת הלב? מה הגבול?
87
17
תתעניינו באקטואליה
השיח הציבורי בישראל משתנה במהירות הבזק,
לא הספקנו לדבר על מלחמה וכבר יום למחרת מדברים על
שחיתות או על הישג ספורטיבי .ברור לגמרי שלא צריכים
להיות אנשים שכל חייהם יודעים כל ידיעה שיצאה בכל
מקום .אבל אנו נדרשים להיות כאלה שמבינים את הלך הרוח
הציבורי והתקשרותי ,לדעת מה העיסוק שמתרחש כעת
בחברה ומה יש לנו לומר עליו .כל סוגיה שנקרית בדרכנו היא
עוד מקום שבו אנו יכולים לברר ולגדול ובמקביל גם יותר
להכיר פלחי אוכלוסיה שונים בחברה.
86
אם לא ,אז מה בכל זאת הופך אותנו מאוסף בודדים לתנועה? רק החולצה
והסמל? מה הם מסמלים?
אפשר לחשוב על זה כמו עיתון שבועי יומי וחודשי .איזה סוג עיתון התנועה
צריכה להיות מביניהם?
חוץ משאלות חשובות צריך לחשוב איך עושים את הדברים בפועל.
איך יוצרים עמוד תוכן של אקטואליה שמדברת בשפה שלנו? מה הוא צריך
לכלול? האם יש אחד כזה?
נסו לחשוב על דרך בריאה לעסוק באקטואליה לסובבים אתכם.
מסתובב בעולם
מה אתם חושבים על ילד בן 13שמדבר בידענות כה
גדולה?
איך הידע הזה יכול להוסיף גם ללימוד התורה שלנו?
89
מתחילים לטפס
קחו כמה סוגי עיתונים וקראו את הכותרות המרכזיות שבהם .חשבו :האם הן
אותו הדבר? מדוע כל גוף תקשורת מדגיש משהו אחר? איזה סדר גודל של
אירוע נדרש על מנת שכל הכותרות יהיו דומות?
כעת כנסו לאינטרנט ל 3-אתרי חדשות שונים .מה הכותרות בהם? מדוע
הכותרות שונות?
ברור שהפרש הזמנים בין הוצאת העיתון לבין מה שקורה כעת הוא ההבדל
המרכזי לשינוי התכוף של החדשות.
כעת חשבו -האם אכן הכרנו את הידיעות שקראנו בעיתונים ובאינטרנט? מה
נותן לנו הידיעה הזו של המתרחש סביבנו במדינה? מדוע זה חשוב?
מחנה לילה
ישנה סכנה ליפול לחיים מלאים בהפרעות קשב וריכוז מרוב התעניינות
והתייחסות לכל פרט אקטואלי שינחת לי בפוש בטלפון .נעמיק בתשובות
שלנו:
האם זה לא יכול לגרור אותי?
מה נחשב אקטואליה מבחינתי -פוליטיקה? פשע? צהובונים?
איך אני גורם לכך שלא אתמכר לזה?
בכל זאת ,מה נדרש על מנת להיות בקי באופן בריא ונכון?
פורצים דרך
אחת לתקופה עולה נושא אקטואלי על הפרק -החל מפינוי יישובים וכלה
בתרומת איברים .נשאלת השאלה מה אנחנו חושבים על זה .רגע ,מי זה
אנחנו? ומה זה אומר לחשוב על זה?
למשל ,חשוב שתהא לנו עמדה על גובה המע"מ? ועל גודל הצבא?
ועל שירות לאומי? ועל ציונות?
ומי זה לנו? לכל אחד? לתנועה? מי מחליט מהי עמדת התנועה (ואם אני
לא מסכים עם העמדה)?
אולי צריך להגיב רק על נושאי ליבה ולא על נושאים שוליים .אבל מי
מחליט מהם נושאי הליבה?
88
תוקעים יתד
האם לאחרונה קיבלתם תפקיד שהתרגשתם לקבל?
איך קבלת התפקיד השפיעה על התפקוד שלכם?
איך אתם פועלים כשאור הזרקורים מופנה אליכם?
מרחיבים אופקים
האדם נברא בתור שליח ...את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים ,בתקופה
מיוחדת ,ובמקום מוגדר ,ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות,
נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של
האדם .ההשגחה יודעת היכן וכיצד ,יכול הפרט-היחיד ,על חסרונותיו
וכוחות הנפש האצורים בו ,לקיים את שליחותו .באילו נסיבות ותנאים
ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו .בורא העולם
פועל בהתאם להלכה ,כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד שהוא
למעלה מכוחותיו של השליח .זוהי שליחות שאי אפשר לקיימה ,והיא
מחוסרת כל ערך ,מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות ,מן הראוי
ליתן לו את היכולת לפעול כשליח .משום כך נברא היחיד בתקופה
ובמקום ,שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו"
(הרב י.ד .סולובייצ'יק)
על פי הרב סולובייצ'יק ,מה תפקידו של האדם בעולם?
איך אנו יודעים שיש לנו את הכוחות לכך?
האם אנו יודעים מה השליחות שלנו בעולם?
אם כך ,איך עלינו לפעול למען שליחות זו?
באיזה תודעה אנחנו צריכים לחיות את חיינו על פי זה?
91
18
תפקיד ומשימה ולא כבוד
הגענו למקום הנחשק בקבוצה ,קיבלנו את התפקיד
שתמיד חלמנו עליו ,זכינו לייצג במסגרת מסוימת את הקבוצה.
חשוב לזכור שאנו עושים את הדברים בשביל המהות ,הפנים
ולא בשביל המסגרת או המעטפת .אנו פה לא בשביל להוסיף
לעצמנו כבוד או לקבל מילה טובה (שזה ודאי חשוב ,אבל לא
העיקר) ,אלא אנו עושים מה שאנו עושים כי זה התפקיד שלנו
או זה המשימה המוטלת על כתפינו וזה מה שמניע אותנו
לפעול.
90
לבתי אבות רק בחנוכה ולא בכל השנה ,נותנים יחס וכבוד לילדים עם חינוך
מיוחד רק בשבתות גדולות ומפוצצות ועוד.
נסו לחשוב על אירוע מפוצץ שאתם יכולים ורוצים להיות בו משמעותיים,
האם אתם יכולים לתרום באותה צורה גם בלי שכולם ידעו ויעריכו?
נסו לעזור באחד ממשימות הבית בלי לספר לאף אחד .פשוט כי צריך.
כביסה ,ניקיון ,בישולים ,קיפולים ,שטיפה ...איך התחושה?
מסתובב בעולם
מה המניע למעשים של ה'ותיקים'?
האם יש בזה צד טוב?
האם גם המפקדים השתמשו בכוחם בצורה
מופרזת?
תתארו מצב בו כל הצדדים הנוגעים בדבר היו מתחשבים רק בחשיבות
תפקידם ולא בכבוד שלהם ,איך הסיפור הזה יכול להסתיים בצורה שונה?
האם יש מקומות שגם אנחנו מנצלים את הכוח שיש לנו ,לטובתנו
שלא כדין?
93
מתחילים לטפס
נתחלק לשתי קבוצות ,ובכל קבוצה נמנה את האדם הכי כבד/חזק לתפקיד
ה'מלך' -נלביש אותו ב'בגדי מלוכה' וניתן לו להחזיק כוס שתייה ,ונאמר לו
שהוא מנהיג הקבוצה ,ושאר הקבוצה הם עבדיו .לאחר מכן נשחק משחק שבו
המטרה של כל קבוצה היא להעביר את כל הקבוצה דרך ה'נהר' לצידו השני
של החדר ,כאשר בנהר יכולים לדרוך רק שני אנשים [אפשר להכין מראש
שני זוגות של סנדלי הצלה לכל קבוצה].
מה הייתה הדרך לניצחון של הקבוצה המנצחת?
האם המלך הצליח 'לצאת מהתחפושת' ולהיות זה שמרים את שאר
חברי הקבוצה? או שאולי הוא נשאר בתוך התפקיד של המלך ואז
הקבוצה שלו הייתה צריכה לעבוד הרבה יותר קשה בשביל זה.
למה זה מאתגר לצאת מהתחפושת?
איפה אתם מרגישים שאתם בתוך 'תחפושת' וקשה לכם לצאת
ממנה ולעשות את הדבר הנכון?
מחנה לילה
מצד אחד הכבוד הוא אחד משלושת הדברים שמוציאים את האדם מן העולם,
מצד שני הוא אחד מהכוחות שהכי מניעים את האדם לפעולה ,ותחושה של
סיפוק מהמקום אליו הוא הגיע ,והיחס של האנשים כלפיו יכולים לעשות
לו הרבה טוב.
האם אדם לא יכול ליהנות מיגיע כפיו?
כל המוראלים שאנחנו עושים נועדו 'להרים' לעצמנו,
מה אנחנו מרוויחים מזה?
האם יש מצבים שחיזוק ה'שם' של תפקיד מסוים
תורם לעשייה של אותו אדם?
פורצים דרך
בימינו עם הביסוס של עולם המדיה ותרבות הסלפי והפרסום של כל דבר
שקורה בעולם ,אנחנו לפעמים פועלים רק בדברים שנשמעים זוהרים,
שהם כמובן חשובים ,אך האם הם הדרכים היחידות לעשייה? למה הולכים
92
תוקעים יתד
כמה זמן לוקח לכם להתחיל לפעול מאז שמבקשים מכם לעשות משהו?
מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם מקבלים משימה חדשה -
חשש או אדרנלין?
יצא לכם פעם פשוט לקפוץ למים -איך הרגשתם בעקבות ההחלטה הזאת?
מרחיבים אופקים
"ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון ,כמו שמצינו
בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון ולא פסח דורות .מפני שההתחלה,
לנתק עצמו מכל תאות עולם הזה שהוא מקושר בהם ,צריך לשמור
הרגע שמתעורר בו רצון ה ',ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם,
אולי יוכל .ואחר כך שוב ילך במתינות ולאט ,כדין פסח דורות"
(צדקת הצדיק א)
מה העצה של ר' צדוק ,איך הוא מציע להתחיל דברים חדשים?
מה החשש איתו ר' צדוק מתמודד?
מדוע לדעתכם פתרון זה עוזר לאדם?
למה בהמשך כדאי להאט?
"'זכור את אשר עשה לך עמלק' אמר רב הונא ,למה הדבר דומה? לאמבטי
רותחת ,שהיו הכל בורחים הימנה .בא אחד וקפץ לתוכה והפשירה ,מיד
באו הכל ורחצו בתוכה .כך ישראל :כיון שיוצאים ממצרים היו בורחים
מהם שונאיהם ' -שמעו עמים ירגזון' .בא עמלק והפשירם"
(ילקוט שמעוני על התורה תתקלח :לג)
מה היה המעשה של עמלק?
מה היה הכוח של אותו מעשה?
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה על חיינו?
95
19
תקפצו למים
הפחד ...הוא באמת מפחיד.
מי יודע מה יקרה רגע אחרי שבאמת תעשו את זה? מי מבטיח
שאכן תוכלו לעמוד בזה? אז האמת שאף אחד ...אבל לפעמים
פשוט צריך לקפוץ למים ולנסות! ברור שכל החלטה דורשת
חשיבה והכנה ..אבל מתישהו נחזור לאותה נקודה ראשונית
של הפחד ...ופה בדיוק ניכנס לתשובה המוצעת כאן ,פשוט
קפצו למים!
94
פורצים דרך
כאשר אנו מדברים על הדרך להתחיל דברים חדשים ,ישנו מתח בין ההבנה
שהתמהמהות עלולה להניא אותנו מלבצע את הצעד הראשון פנימה לבין
הפחד שלנו לקחת את הסיכון ולהיכנס למקום לא ידוע .אפשר לדון על כך
בהרחבה:
מה מפחיד אותנו בקפיצה הזאת למים?
איך אנחנו מתגברים על זה? מה יכול לגרום לי לקפוץ למים?
למה לא להיות כל הזמן שני וללמוד מהטעויות של הראשון?
האם הקפיצה למים בהכרח תביא את התוצאה הרצויה? אולי היא רק תיתן
לבאים אחריי לעבור ביתר קלות -האם ומתי זה יספיק לי בשביל לעשות
את הצעד הזה?
בתחומים רבים בחיינו אנו זוכים לחיות ברמה מסוימת בזכות אותם יחידים
שפרצו את הדרך .איך אנחנו מוקירים את האנשים שעשו ועושים את הצעד
הראשון בשביל כולנו במגוון תחומים?
מסתובב בעולם
האם ויל סמית' קפץ למים?
איזה משמעות הוא רואה בצעד כזה?
לאחר שראינו את הסרטון ,מה התחדד לנו בקשר
לקפיצה למים?
באיזה תחום הייתם רוצים להיות בתודעה כזאת?
97
מתחילים לטפס
נביא שני בקבוקים של מיץ עגבניות או לחלופין כל מאכל אחר שאנו נרתעים
לאכול אותו ,נתחלק לשתי קבוצות ונכריז על משימה -הקבוצה ששותה את
מיץ העגבניות ראשונה מנצחת.
לאחר מכן ,ניקח 25דפים ריקים ,ועל חלקם נצייר פצצות ,ונניח אותם בריבוע
על הרצפה ( )5X5כאשר הפצצות עם הפנים לרצפה ,כאשר אנו שמים לב
שיש דרך לעבור מצד אחד לצד שני בלי לדרוך על הפצצות .נמשיך עם שתי
הקבוצות ונמקם אותן במרחק מהלוח ,ונסביר שבכל פעם רק אחד מכל
קבוצה יכול לנסות לעבור את שדה המוקשים ,ומי שמנסה לעבור ודורך על
מוקש זוכה לקבל שפריץ מים .וכמובן ,הקבוצה הראשונה שנציג שלה יעבור
לצד השני תנצח.
איך התנהלו המשימות? האם הקבוצות ישר נרתמו למשימה?
מה אפיין את צורת הפעולה של הקבוצה המנצחת?
האם אותו מתנדב שתה את כל המיץ? למה?
האם אותו מתנדב המשיך לנסות לעבור את המוקשים ובכך חסך זמן ,או
שהוא לא יהיה מוכן להיכשל שוב?
האם הייתה יותר היענות להשתתף במשימה לאחר שהמתנדב הראשון
פרץ את הדרך?
מחנה לילה
אנו אומה שמפארת את הקופצים ראשונים ,ונחשון בן עמינדב קנה את כל
עולמו בכך שקפץ ראשון למים של ים סוף ,אך מצד שני ידוע גם המשפט
'חמור קופץ בראש' ,שמבטא את חוסר האחריות שטמונה פעמים בקפיצה
פזיזה למים.
איך אני יודע שאין אבנים במקום שאני קופץ אליו?
איזה סיכונים אני מוכן לקחת כשאני עושה את הצעד הראשון?
איך אני יודע שאני לא פועל מתוך פזיזות?
96
תוקעים יתד
עד כמה חשוב לכם להשקיע בלימוד תורה?
מה אתם מרגישים שלימוד התורה נותן לכם?
עד כמה אתם מרגישים שלימוד תורה שלכם חשוב?
האם הלימוד שלכם פוגש את חייכם היומיומיים? היכן?
מרחיבים אופקים
"תורה נקרא לשון מורה דרך ,שהיא מורה ומלמדת לאדם .ואין רצונו
לומר במה שמלמדת החוקים והמשפטים .שהרי גם כשלומד סדר
קדשים נקרא עוסק בתורה ,רק כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה
במדרש איכה -המאור שבה מחזיר למוטב"
(צדקת הצדיק נט)
מה זה תורה בשבילי?
מה זה לעסוק בתורה? איך זה מתבטא בחיים שלי ?
איך התורה יכולה להיות מורה דרך?
במה אנחנו מרגישים בחיי היום יום שהתורה מנחה אותנו?
האם יש מקומות שהיינו רוצים שהתורה תהיה יותר נוכחת בחיים שלנו?
במה?
להרחבה ,נעיין בדבריו של המשך חוכמה שמסביר את משמעות לימוד התורה
ככלל ,ובמקביל לו את משמעות קיום המצוות:
"הרבה להם תורה מושכלות רבות ,בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה,
לחנך כוח השכל להיות קיים ועומד ומתגבר על המדמה (כוח הדמיון
שיכול להשפיע לרעה על האדם) .ועל ההרגשות המתעות ,ומביאות
להתפעל מהטבע ולשכוח היוצר ..הרבה להם במצוות ,לחזק להם
ההרגשות ,כמו האהבה -אהבת רעים ,חיי משפחה ,אהבת האומה.
נקמה -לנקום בשונאי ה' .חסד -לעשות עם חברו .וכל ההרגשות
מקום להן במצוות .וזה 'רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל'
פירוש ,נקיון מלשון 'זכיתי לבי'".
99
20
למדו תורה
"כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".
התורה היא המצפן המוסרי והערכי שלנו ,היא זו המורה לנו
את המציאות ,את החיים ,את הנשמה ,את הפרט והכלל .המורה
את הדור ,המורה את העולם ,המורה דור דורים ,המורה עולמי
עולמים .למדו תורה ברצינות ובעמקות וגלו אוצרות נפלאים
אשר יאירו לכם את הדרך.
98
מחנה לילה
"כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" .התורה היא רחבה מני ים ויש בה
עושר אין סופי של חוכמה .אך כאשר מגיעה אלינו סוגיה כלכלית ,או סוגיה
שקשורה בניהול התחבורה במדינה או אפילו טיפולים פסיכולוגיים -לאיזה
מקורות ידע ניגש בשביל להבין יותר? קודש או חול?
אילו דברים עליי לחפש בתורה ואילו לא? באיזה אופן?
איזו רמה של בקיאות והבנה בתורה אני צריך בשביל לדלות מהתורה
הבנות לחיי?
מי אמר שאני צודק בהבנה שלי? הרי לא כל הדברים כתובים במפורש.
האם כל חכמה וכל ידע אכן נמצא בספרי הקודש שלנו? האם זה מוריד
מעוצמתה או חשיבותה?
פורצים דרך
לימוד התורה הוא משמעותי לחיינו ,מצווה חשובה ששקולה כנגד כל המצוות,
ודרכה אנו יכולים ללמוד את חוכמתו של הקב"ה ולהתקדם דרך זה בחיי היום
יום שלנו .איפה הסביבה שלנו נמצאת ביחס ללימוד התורה? איפה יש לימוד
תורה אצלכם בקהילה? איך אתם יכול לחזק ולהגדיל את הלימוד תורה אצלכם
באזור?
נסו ליזום חברותא עם חבר או בן משפחה ,ושיעור אחד עם אחת הקבוצות
שאתם משתייכים אליהם ,אפילו באופן חד פעמי .מכאן ,הדרך להתקדמות
ולהתרחבות של היקף לימוד התורה שסביבכם תהיה הרבה יותר פשוטה.
מסתובב בעולם
מה הקוריאנים מצאו בגמרא?
מה ההבדל בין המטרה שהם חיפשו בלימוד הגמרא
למטרה שהרב נגע בה?
מה שאל הכתב את הקוריאני בסוף הכתבה?
האם אתם מזדהים עם הקוריאנים או עם הכתב?
איך אנחנו נרגיש יותר את משמעות לימוד התורה שלנו?
101