ספר עילית

‫מה ההשפעה הכוללת של לימוד התורה?‬
‫איך זה משתלב עם משמעות קיום המצוות?‬
‫איזה מקום אתם נותנים בחיים שלכם לכוח הדמיון מול השכל?‬
‫אתם נותנים בחייכם להסתכלות בהנאות העולם הזה מול התמקדות‬

‫בדברים החשובים בחיים?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫ניקח את הקטע מהגמרא "אמר רבי יהושע בן לוי ‪ -‬כל השמנים יפים לדיו‪,‬‬
‫ושמן זית מן המובחר" (שבת כג ע"א)‪ ,‬ונשאל את עצמנו‪ ,‬האם מהסתכלות‬
‫ראשונית נראה שהקטע הזה מלמד אותנו משהו על החיים שלנו‪ .‬לאחר מכן‬
‫ניתן לעצמנו שתי דקות ונשאל אחרת ‪ -‬מה אפשר ללמוד מקטע זה לחיים‬
‫שלנו? לאחר שחשבנו‪ ,‬נלמד קטע קצרצר מהספר עין אי"ה בו הרב קוק לוקח‬
‫חלקים גדולים מן הגמרא ונותן להם משמעות רוחנית‪ .‬נקרא מה הוא למד‬

‫מהקטע שלנו‪.‬‬

‫"שמן מתיחס אל החכמה ומאור השכל‪ .‬תכלית מציאות הדיו בעולם‪,‬‬
‫היא לא לכתב עימו חקקי און (דברים שישמרו)‪ ,‬לא דברי נבלה ודיעות‬
‫רעות המחשיכים אורו של עולם‪ ,‬כי אם להאיר את העולם בכל חכמה‬
‫ומדע‪( ,‬ש)מועיל לישוב הרוחני וישוב המדיני יחד‪ .‬ע"כ 'כל השמנים‬
‫יפים לדיו'‪ ,‬יורה גם כן שראוי להעלות על הספר בדיו כל דבר חפץ של‬
‫חכמת בינה‪ ,‬ושראוי שהדיו יפיץ שמן החכמה בעולם‪ .‬אמנם‪ ,‬תכלית‬
‫כל התכונות היא בשביל החכמה האלהית‪ ,‬אורה של תורה שהיא‬

‫המובחרת שבשמנים‪ ,‬שמן זית מן המובחר"‪.‬‬

‫הרב קוק לימד אותנו‪ ,‬שמדברי רבי יהושע בן לוי ניתן להבין את חשיבות‬
‫כתיבת דברי החוכמה כך שיישמרו ויופצו ברחבי העולם (כי השמן מסמל את‬
‫החוכמה)‪ ,‬והחוכמה שהכי חשוב ללמוד ולכתוב היא התורה שנמשלת לשמן‬

‫זית שהוא המובחר שבשמנים‪.‬‬

‫איזה חשיבות נתתם בהתחלה לקטע הזה בגמרא?‬
‫האם דעתכם עליו השתנתה עכשיו?‬

‫מה דוגמא זו יכולה ללמד אותנו על לימוד התורה בפרט‪ ,‬ודברי חכמים‬
‫בפרט?‬

‫באיזה אופן אנו צריכים לגשת ללימוד התורה‪ ,‬כדי להפיק ממנה את‬
‫הלימודים הכי משמעותיים עבורנו?‬

‫‪100‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫אתם אוהבים לשאול שאלות?‬
‫אם שמעתם משהו לא מובן בשיעור מה הסיכוי שדווקא אתם אלה שתשאלו?‬

‫מה כן גורם לכם לשאול שאלה?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"תנו רבנן לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי‪ ,‬מעשה‬
‫בשני בני אדם שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל‬
‫יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו‪ .‬אותו היום ערב שבת‬
‫היה והלל חפף את ראשו‪ ,‬הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי‬
‫כאן הלל? נתעטף ויצא לקראתו‪ .‬אמר לו‪ ,‬בני‪ ,‬מה אתה מבקש? אמר‬
‫לו שאלה יש לי לשאול‪ .‬אמר לו שאל בני שאל‪ .‬מפני מה ראשיהן של‬
‫בבליים סגלגלות (אליפסיות ולא עגולות)? אמר לו בני שאלה גדולה‬
‫שאלת‪ ,‬מפני שאין להם חיות (מיילדות) פקחות‪ .‬הלך והמתין שעה‬
‫אחת‪ ,‬חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל? נתעטף ויצא לקראתו‪ .‬אמר‬
‫לו בני מה אתה מבקש? אמר לו שאלה יש לי לשאול‪ ,‬אמר לו שאל בני‬
‫שאל‪ .‬מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות (סגורות למחצה)? אמר לו‬
‫בני שאלה גדולה שאלת‪ ,‬מפני שדרין בין החולות‪ .‬הלך והמתין שעה‬
‫אחת‪ ,‬חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל? נתעטף ויצא לקראתו‪ ,‬אמר‬
‫לו בני מה אתה מבקש? אמר לו שאלה יש לי לשאול‪ ,‬אמר לו שאל‬
‫בני שאל‪ .‬מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? אמר לו בני שאלה‬
‫גדולה שאלת‪ ,‬מפני שדרין בין בצעי המים‪ .‬אמר לו שאלות הרבה יש‬
‫לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס‪ .‬נתעטף וישב לפניו‪ ,‬אמר לו כל‬

‫שאלות שיש לך לשאול שאל"‪.‬‬
‫(שבת לא‪ ,‬א)‬

‫מה סוג השאלות שאותו אדם שאל את הלל?‬
‫איך הלל התייחס לשאלות הללו?‬

‫איך אותו אדם חשב שהלל יתייחס אליו ואיך הוא אכן התייחס?‬
‫מה לדעתכם המשמעות שהלל נתן לשאילת השאלות הללו?‬
‫מה אנחנו יכולים ללמוד מזה ביחס לשאילת שאלות?‬

‫‪103‬‬

‫‪21‬‬

‫תשאל שאלות‬

‫לא נעים לשאול שאלה לא טובה‪ ...‬מסתכלים עליכם מוזר‬
‫ואתם מרגישים לא המגבונים הכי לחים בחבילה‪ .‬ומצד שני‪,‬‬
‫אפשר פשוט לשתוק‪ .‬אולי לא נקבל תשובה למה שיש לשאול‪,‬‬
‫אבל מצד שני‪ ,‬גם אין מצב שניפול לשום מקום‪ ...‬אז אולי‬
‫עדיף כך‪ .‬חז"ל לימדו אותנו שלא הביישן למד‪ .‬אין אפשרות‬
‫להתקדם וללמוד בלי היכולת לשאול שאלות‪ .‬אמר חכם אחד‬
‫ששאלה היא כבר חצי תשובה! בהתחלה הן לא כאלו טובות‪,‬‬

‫אבל ככל שגדלים כך השאלות טובות יותר ומדויקות יותר‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה (ואכן הלל גייר אותו)‪ ...‬שוב מעשה‬
‫בנכרי אחד שבא לפני שמאי‪ ,‬אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה‬
‫כשאני עומד על רגל אחת‪ .‬דחפו באמת הבנין שבידו‪ .‬בא לפני הלל גייריה‪ ,‬אמר‬
‫לו 'דעלך סני לחברך לא תעביד' זו היא כל התורה כולה‪ ,‬ואידך פירושה הוא זיל‬
‫גמור (מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך זוהי כל התורה כולה וכל השאר זה‬

‫רק הרחבה ‪ -‬לך תלמד)‪.‬‬
‫(שבת לא‪ ,‬א)‬

‫מה דעתכם? כמו מי הייתם עושים? האם כל שאלה היא לגיטימית?‬
‫האם יש סיטואציה ששאילת שאלות רק תחליש?‬
‫מתי אני מחליט שעדיף להיות בשקט?‬

‫חיילים ששומעים פקודה לפני קרב‪ ,‬איזה שאלות טוב שישאלו?‬
‫ואם זה בשנייה לפני היציאה?‬

‫פורצים דרך‬

‫בעברית‪ ,‬משמעות המילים 'שאלה' ו'בקשה' דומה‪ .‬לדוגמה אחשורוש אומר‪:‬‬

‫השאלות שלנו‪ ,‬הנושאים שמעניינים אותו פעמים רבות מעידים על הדברים‬
‫שאנו מבקשים לקנות או להשיג או לפעול בעולם‪ .‬כשחושבים על זה כך‪ ,‬זה‬

‫מוסיף משמעות מיוחדת לשאלות שאנו שואלים‪.‬‬

‫עד כמה השאלות שלכם אכן כאלו שמבטאות את הרצונות‬
‫והבקשות שלכם מהעולם?‬

‫מה הדבר שהייתם הכי רוצים שיקרה אם הכול היה ניתן לפניכם‬
‫('עד חצי המלכות')?‬

‫כמה מתוך הבקשות האלו הן פרטיות וכמה מתוכן כלליות?‬

‫הסתכלו על הסביבה שלכם‪ ,‬וחשבו מה השאלות שהאנשים שסביבכם היו‬
‫רוצים לשאול ולפעמים אין להם את האומץ לעשות את זה‪ .‬חשבו‪ ,‬איך אתם‬
‫יכולים לעזור להם לשאול את השאלות שמעניינות אותם ולמצוא את הדרכים‬

‫להגיע לפתרונות שלהם‪.‬‬

‫‪105‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫קחו כל נושא שבעולם והתחילו לשאול עליו את כל השאלות שבעולם‪ .‬עשו‬
‫זאת בעזרת אחד מ‪ 2-‬הכלים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬שמש אסוציאציות ‪ -‬שאלו כל שאלה שעולה במוחכם על הנושא‬
‫וכתבו אותה‪.‬‬

‫‪ .2‬חמשת הממי"ם ‪ -‬שיטה זו שנהוגה בדרך כלל בשביל בירור מקרה‬
‫יכולה להיות יעילה גם בעוד תחומים‪ .‬השאלות הן‪ :‬מי מעורב במקרה?‬

‫מה קרה? מתי זה קרה? מקום – היכן זה קרה? מדוע זה קרה?‬

‫לאחר שכתבתם את כל השאלות או עניתם על השאלות לפי השיטה השנייה‬
‫סווגו את השאלות שלכם לפי ‪ 2‬פרמטרים‪:‬‬

‫א‪ .‬האם השאלה סגורה או פתוחה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫שאלה סגורה‪ :‬היית אתמול בערב במסיבה? על שאלה זו התשובה‬
‫תהיה כן או לא‪ .‬שאלה זו דוחקת לפינה את העונה‪ ,‬ומאלצת אותו‬

‫לבחור בין כמה אפשרויות מצומצמות‪.‬‬
‫שאלה פתוחה‪ :‬מה עשית אתמול בערב? על שאלה זו התשובה יכולה‬
‫להיות מגוונת‪ ,‬רחבה ומעניינת‪ .‬על שאלה פתוחה המשיב יכול לענות‬

‫בחופשיות ולהפיק מעצמו תשובות עשירות יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם השאלה ספציפית או מהותית‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫שאלה ספציפית‪ :‬איך אפשר לזכור את החומר טוב יותר?‬
‫שאלה מהותית‪ :‬מהי למידה טובה?…‬

‫חשבו‪ ,‬מה היתרון של כל אחת מהשאלות? באיזה סיטואציות אני אבחר סוג‬
‫שאלה כזה או אחר‪.‬‬

‫מחנה לילה‬

‫מסופר על שני אנשים ששאלו את שמאי והלל את אותה שאלה ‪ -‬שמאי‬
‫חשב שהשאלה במקום ושמאי חשב אחרת ‪-‬‬

‫"תנו רבנן‪ ,‬מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי‪ ,‬אמר לו כמה תורות יש‬
‫לכם? אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬אמר לו שבכתב אני‬
‫מאמינך ושבעל פה איני מאמינך‪ ,‬גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב‪.‬‬

‫‪104‬‬

107

‫מסתובב בעולם‬

‫מהם שלושת העקרונות שהובאו בסרטון כדי‬
‫לשאול שאלות טובות?‬

‫חשבו על דוגמה משלכם לכל אחד מהעקרונות‪.‬‬
‫איזה עוד עיקרון הייתם מוסיפים?‬

‫איך לדעתכם תרכשו את העקרונות הללו?‬

‫‪106‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫אתם מחשיבים את עצמכם אדם יצירתי?‬
‫מתי אתם מרגישים שאתם מצליחים לחשוב בצורה חדשנית?‬

‫במה היצירתיות שלך עוזרת לך?‬
‫כשאתם תקועים בלי רעיון‪ ,‬מה עוזר לכם לחשוב מחוץ לקופסה?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫כשהייתי בן שש ראיתי פעם תמונה נהדרת בספר אשר שמו "סיפורים‬
‫אמיתיים"‪ ,‬אודות החיים ביערות בראשית‪ .‬נראה בה נחש בואה בעת‬
‫שהוא הוא בולע חיה‪ .‬הנה העתק של התמונה‪ :‬בספר נאמר‪" :‬נחשי‬
‫בואה בולעים את טרפם כשהוא שלם‪ ,‬בלי ללעוס אותו קודם לכן‪.‬‬
‫לאחר זאת אין ביכולתם לזוז‪ ,‬והם י ֵשנים במשך שישה חודשים‬
‫תמימים‪ ,‬אשר נחוצים להם כדי לעכל את הטרף‪ ".‬בימים ההם הרהרתי‬
‫רבות אודות הרפתקאות בג'ונגל‪ ,‬ולאחר מספר ניסיונות בעפרונות‬
‫צבעוניים‪ ,‬הצלחתי לצייר את הציור הראשון שלי ‪ -‬ציור מספר אחד‪.‬‬
‫הוא נראה כך‪ :‬הראיתי את יצירת המופת שלי למבוגרים‪ ,‬ושאלתי‬
‫אותם אם התמונה מפחידה אותם‪ .‬הם ענו‪" :‬מדוע שתמונה של כובע‬
‫תפחיד אותנו?" אבל לא היה זה ציור של כובע‪ ,‬אלא ציור של נחש‬
‫בואה בעת שהוא מעכל פיל‪ .‬לכן ציירתי תמונה נוספת בה נראה תוכו‬
‫של נחש הבואה‪ ,‬כדי שהמבוגרים יוכלו להבינה‪ .‬תמיד יש להסביר להם‬
‫דברים‪ .‬ציור מספר שתיים שלי נראה כך‪ :‬הפעם המבוגרים יעצו לי‬
‫להניח לציור נחשי בואה‪ ,‬מבחוץ או מבפנים‪ ,‬ותחת זאת להקדיש את‬

‫מאמצי ללימוד גיאוגרפיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬חשבון ודקדוק‪.‬‬
‫זו הסיבה לכך שבגיל שש ויתרתי על מה שהיה עשוי להיות קריירה‬
‫מפוארת של צייר‪ .‬כישלונותיהם של ציור מס' אחד וציור מס' שתיים‬
‫ריפו את ידי‪ .‬מבוגרים לעולם אינם מבינים בעצמם‪ ,‬ומייגע הדבר עבור‬
‫ילדים לשוב ולהסביר להם דברים‪ .‬אם כך‪ ,‬בחרתי במקצוע אחר ולמדתי‬
‫להטיס אווירונים‪ .‬טסתי מעט על פני כל העולם‪ ,‬ואמנם הגיאוגרפיה‬
‫עזרה לי רבות‪ .‬במבט חטוף יכולתי להבדיל בין סין לבין אריזונה‪ .‬אם‬
‫מישהו הולך לאיבוד בלילה‪ ,‬ידע כזה הוא רב ערך עבורו‪ .‬במהלך שנותי‬
‫היו לי מפגשים רבים‪ ,‬עם הרבה אנשים רציניים‪ .‬חייתי זמן רב בקרב‬
‫המבוגרים‪ .‬הכרתי אותם באופן אישי‪ ,‬מקרוב‪ ,‬והכרות זו לא שיפרה‬

‫‪109‬‬

‫‪22‬‬

‫תחשוב ביצירתיות‬

‫דמיינו עולם שבו יש פתרון לבעיית הפקקים בגוש דן‪.‬‬
‫דמיינו עולם שבו נמצאה תרופה לסרטן‪ .‬דמיינו עולם שבו יש‬
‫דרכי לימוד חדשות בבתי הספר‪ ,‬עולם בו אנשים מצליחים‬
‫להתכתב בטוויטר או בפייסבוק ולעשות זאת בצורה עניינית‪.‬‬
‫עולם בו נמצא פתרון לחסוך במזון שנזרק‪ ,‬עולם בו התורה‬
‫מונגשת באמת לכולם‪ ,‬ויודעים אותה למקטנם ועד גדולם‪ .‬הלו‪,‬‬
‫הלו‪ ..‬אולי תפסיקו לדמיין ותתחילו לחשוב איך עושים את זה‪.‬‬
‫ואנא‪ ,‬עשו זאת בדרכים חדשות‪ ,‬אחרות ומגניבות‪ ,‬אל תבטלו‬
‫אף רעיון שעולה בדעתכם לפני שבדקתם אותו היטב! בהצלחה!‬

‫‪108‬‬

‫פעולות יצירתיות לפעמים יכולות להיראות חריגות בנוף והיצירתיות מוציאה‬
‫אותי מהכלל‪ .‬מה הייתם מציעים לאדם שמרגיש כך? כיצד אפשר להימנע‬

‫מלחשוב על 'מה יגידו'?‬
‫יצירתיות חושפת מאוד את האדם כלפי הסביבה‪ ,‬וזה יכול לגרור שלל‬
‫תגובות מהאנשים שליד‪ .‬מה אתם חושבים על כך? איך אפשר לגרור את‬

‫התגובות לכיוון חיובי?‬

‫פורצים דרך‬

‫מה ניתן להרוויח מיצירתיות שאין בדרך הרגילה? באיזה מקומות אתם‬
‫מרגישים חופשיים להיות יצירתיים? האם יש ליצירתיות גבולות? יש בעולם‬

‫מיליארדי אנשים‪ ,‬בטוח חשבו על הכול לפני‪ ...‬אז איך אוכל להיות יצירתי?‬
‫חשבו כל אחד על דבר שברצונכם לקדם או בעיה שברצונכם לפתור ואינכם‬
‫מצליחים בדרך הרגילה וכתבו זאת על פתק‪ .‬את הפתקים העבירו ביניכם‪,‬‬
‫כשכל אחד צריך לחשוב על פתרון יצירתי לבעיה שמגיעה אליו‪ .‬חשבו‪ ,‬האם‬
‫אחד מהפתרונות היצירתיים של חבריכם יכול להועיל לכם? אם כן‪ ,‬צאו לדרך!‬

‫מסתובב בעולם‬

‫איך היה לגלות את השינוי בעלילה?‬
‫מה לדעתכם הרגישה החיה כשהיא חשפה את‬

‫התגלית המסעירה‪.‬‬
‫האם לדעתכם היא הבינה עכשיו את התמונה‬

‫המלאה?‬
‫אתם מרגישים כך לפעמים?‬

‫מה זה יכול ללמד אותנו?‬

‫‪111‬‬

‫את דעתי עליהם‪ .‬בכל פעם שפגשתי אדם אשר נראה לי שמחשבתו‬
‫צלולה‪ ,‬ערכתי את הניסוי של ציור מספר אחד‪ ,‬שנשאתי עימדי תמיד‪.‬‬
‫כך ביקשתי לבדוק אם זהו אכן אדם בעל הבנה‪ .‬אבל תמיד היו עונים לי‪:‬‬
‫"זה כובע"‪ ,‬ומאז לא שבתי לדבר עם אדם זה על נחשי בואה‪ ,‬או יערות‬
‫בראשית‪ ,‬או כוכבים‪ .‬שוחחתי אתו על דברים הקרובים לליבו‪ ,‬אודות‬
‫משחק ברידג'‪ ,‬גולף‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬ועניבות‪ ,‬והמבוגרים היו שבעי רצון מאד‬

‫על כי פגשו אדם פיקח כמותי‪.‬‬
‫(הנסיך הקטן)‬

‫הנסיך הקטן מאוכזב מהמפגש עם עולם המבוגרים‪ ,‬מה מפריע לנסיך הקטן?‬
‫מה היתרון שהוא מוצא אצל הילדים?‬
‫מה זה מאפשר לילדים?‬

‫איך אפשר לשנות את המצב של העולם בו הנסיך הקטן חי?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נשחק משחקים הדורשים מחשבה יצירתית‪:‬‬
‫נתחלק לשתי קבוצות‪ ,‬ונעשה תחרות‪ .‬בכל פעם נביא חפץ והקבוצות‬
‫יצטרכו למצוא שימושים שונים לאותו חפץ‪ .‬קבוצה שמנצחת זה קבוצה‬

‫שלא נתקעת והצליחה למצוא לחפץ כמה שיותר שימושים‪.‬‬
‫נחלק לכל קבוצה ספגטי‪ ,‬פלסטלינה וחוט‪ .‬על כל קבוצה לבנות מהמצרכים‬

‫הללו את המגדל הכי גבוה‪ .‬המגדל הכי גבוה מנצח‪.‬‬
‫להביא את כל המצרכים הנדרשים בשביל מתכון מסוים‪ ,‬ולתת לקבוצה‬

‫להכין איתם משהו אחר מהדימיון!‬
‫אפשר להביא את הספר 'זום' ולנחש בכל תמונה מהי 'התמונה הגדולה'‪.‬‬

‫מחנה לילה‬

‫לפעמים המאמץ להיות יצירתי גורם לנו לחשוב על כל מיני כיווני‬
‫התמודדות‪ ,‬אך דבר זה יכול להוביל לכמה אתגרים‪:‬‬

‫ישנם אנשים שמרגישים שפשוט אין להם רעיונות טובים והניסיון‬
‫המתמיד מייצר בהם תסכול‪ .‬איך אתם חושבים שנכון להתמודד עם זה?‬

‫‪110‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫יש משהו שהוא חשוב לכם ‪ -‬שאתם יודעים שאתם הולכים איתו עד הסוף?‬
‫כשאתם מחזיקים בדעה מסוימת‪ ,‬האם היא האידאלית מבחינתכם?‬

‫אם יש לכם מטרה מסוימת‪ ,‬מה הסיכוי שתפעלו בדיוק על פי הדרך שאתם‬
‫מאמינים בה ולא תסטו ממנה?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫דרור ויינברג‪ ,‬במהלך ביקור במכינה‪ ,‬התבקש לדבר כמה מילים ‪-‬‬
‫"מה זה חייל טוב? חייל טוב הוא חייל שמגיע לביצועים טובים‪ ,‬ללא‬
‫ספק‪ .‬איך הוא עושה את זה? מתאמן הרבה‪ .‬אין שום פתרון קסם‬
‫אחר‪ .‬אימונים‪ ,‬אימונים ושוב אימונים‪ .‬אתם יודעים כמה מתאמנים‬
‫ביחידה למבצע?" האוזניים קפצו לנו‪ .‬סוף־סוף נשמע משהו על הדבר‬
‫הסודי הזה‪ .‬דרור המשיך‪" :‬מכינים מודל‪ ,‬ועושים תרגיל יבש‪ ,‬ואחר‬
‫כך תרגיל רטוב‪ .‬כל שלב לוקח הרבה זמן‪ .‬לומדים לקחים‪ ,‬משנים‪,‬‬
‫משפרים‪ .‬רק בסוף יוצאים למבצע‪ .‬המבצע הוא החלק הקצר‪ ,‬ובמובן‬
‫מסוים הפשוט מכולם‪" .‬בכמה מבצעים בממוצע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬משתתף‬
‫חייל במהלך השירות שלו?" חשבתי משהו בין ‪ 15‬ל־‪ 20‬אחרי הנחה‪.‬‬
‫"בערך פעמיים במהלך השירות יוצאים למבצע‪ ".‬מה?! לא יכול להיות‪.‬‬
‫"כמעט כל השירות מתאמנים‪ .‬מאכזב? רק ככה נעשים חיילים טובים‪.‬‬
‫כדי להיות חייל טוב זה לא מספיק לדעת לקרוא מפה ולהיות אלוף‬
‫בריצה ובטיפוס על חבל‪ .‬זו דייקנות‪ .‬זו עבודה‪ .‬זו הכנה‪ .‬ועכשיו תגידו‬
‫לי — מה זה להיות חייל דתי טוב?" "להניח כל יום תפילין‪" ".‬מה עוד? מי‬
‫לדעתכם נקרא חייל דתי?" "מי שמתפלל שלוש פעמים ביום‪" ".‬שמברך‬
‫ברכת המזון‪" ".‬ששומר כשרות גם בתנאים קשים!" "שומר שבת?"‬
‫"שומר נגיעה…" כולם צחקו ודרור המשיך לשאול בפנים רציניות‪:‬‬
‫"ומה עוד?" וכשאף אחד לא השיב‪ ,‬ענה בעצמו‪" :‬חייל שמנקה את‬
‫הנשק היטב בלי חיפופים‪ ,‬שלא שובר שמירה‪ ,‬שלומד את הציר בעל‬
‫פה‪ ".‬חשבנו שהוא יסביר לנו כמה חשוב לקיים מצוות בצבא‪ ,‬והנה הוא‬
‫מסביר כמה חשובה חיילּות טובה‪ .‬הוא הפליג בסיפורים על חיילים‬
‫חפיפניקים‪ ,‬ואני חשבתי שזה מושג שקשור לקיום מצוות‪ .‬והוא הסביר‬
‫לנו מה זו רצינות בצבא‪ ,‬ומה זה השתדלות ומאמץ ועבודה קשה‪ .‬וכל זה‬
‫אם אתה רוצה להיות חייל דתי רציני‪ .‬לא יכולתי להתאפק והצבעתי‪".‬‬

‫‪113‬‬

‫‪23‬‬

‫לא להתפשר‬

‫מים פושרים זה מים מוזרים‪ .‬כשקר אנחנו אוהבים מים‬
‫חמים במקלחת ובשתייה‪ ,‬וכאשר חם אנו אוהבים בדיוק‬
‫הפוך‪ .‬תחשבו על זה‪ ,‬כמה פעמים רציתם מים פושרים? ולא‬
‫בכדי המילה להתפשר מגיעה מאותו שורש‪ .‬יש משהו אדיר‬
‫בלהחזיק ‪ 2‬צדדים של משהו‪ ,‬אבל זה רק כאשר יוצא משהו‬
‫שלישי מהם‪ ,‬בחינת ‪ .3=1+1‬אבל כאשר מחזיקים ‪ 2‬צדדים‬
‫שמחלישים האחד את השני יוצא משהו פושר‪ .‬אל תתפשרו‪,‬‬
‫אל תהיו במקום שמוותר‪ ,‬שעושה משהו חצי‪ ,‬שמספר לעצמו‬
‫תירוצים למה כן ולמה לא‪ ,‬עשו דברים ברצינות ‪ -‬בלי מסכים‬

‫בלי מסכות בלי לרצות‪ ,‬לרצות‪ ,‬אחת ולתמיד!‬

‫‪112‬‬

‫מחנה לילה‬

‫פרפקציוניזם בפסיכולוגיה הוא הרצון להיות מושלם או להופיע ככזה‪ .‬הגדרה‬
‫זו שלקוחה מויקיפדיה‪ ,‬היא אחת מהסכנות האפשריות לאדם שלא מתפשר‬
‫ועושה דברים בצורה הטובה ביותר מפני שכאשר הוא רוצה ממש להיות‬

‫מושלם הוא עלול לא להצליח להיות מאושר משום מצב קיים‪.‬‬
‫מהו לדעתכם ההבדל בין שאיפה טובה למצוינות לבין שאיפה‬

‫פרפקציוניסטית שכבר לא בריאה?‬
‫מהן הדרכים להישאר מאוזן שמצד אחד לא נכנעים לבינוניות ומצד שני‬

‫כן שמחים בהישגים הקיימים?‬
‫מתי תיקחו צעד אחורה ותהיו מוכנים להתפשר?‬

‫פורצים דרך‬

‫בכל קבוצה או חברה יש את הערכים החשובים להם‪ .‬את הערכים שמאפיינים‬
‫אותה ואת הדברים שבהם היא דנה‪ ,‬עוסקת ומקדמת‪ .‬אך בכל מקום יש גם‬
‫את הדברים שלא חשובים מספיק לקהילה‪ ,‬אך לכם ספציפית הם כן חשובים‪.‬‬
‫חשבו על עקרון או ערך שאתם רואים בו חשיבות‪ ,‬אך בסביבה שלכם הוא לא‬
‫בא לידי ביטוי בצורה משמעותית‪ ,‬וקחו על עצמכם כקבוצה לא להתפשר עליו‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מה הדבר החשוב שעליו האדמירל שם דגש‪.‬‬
‫למה דבר זה כל כך חשוב? מה הוא מבטא?‬
‫איפה בסוף רואים בסרטון שזה נבחן ובא לידי ביטוי?‬
‫מה הדבר הקטן שיכול להתאים לכם‪ ,‬שיבטא את‬

‫אותו מסר?‬

‫‪115‬‬

‫"אני לא מבין מה אתה אומר לנו‪ .‬אתה לא חושב שלהיות חייל דתי זה‬
‫אומר שצריך להקפיד על ציצית וכשרות?" דרור האדים‪" : ...‬חייל דתי‬
‫צריך להיות מאה אחוז דתי‪ .‬אבל הוא גם צריך להיות מאה אחוז חייל‪.‬‬
‫חייל דתי מצ'וקמק לא רק פוגע בחיילות שלו‪ ,‬אלא פוגע גם ביראת‬
‫שמים שלו‪ .‬אתם מבינים על מה אני מדבר בכלל?"‪ .‬בסוף התחרות‬
‫דרור לבש חזרה את החולצה‪ ,‬וכשהוא מתנשף מהמאמץ אמר‪" :‬והעיקר‪,‬‬
‫חברים‪ ,‬בלי תירוצים‪ .‬בלי סיפורי סבתות ורחמנות עצמית‪ .‬אצלנו‬
‫יש כלל‪ :‬אין תירוצים — יש תוצאות ‪ .‬רק בכיינים מתחבאים מאחורי‬
‫תירוצים‪ .‬קשה לי כואב לי בוכה לי‪ .‬אנחנו בצבא צריכים אנשים חזקים‪.‬‬
‫גיבורים‪ .‬גיבורים בכוח‪ ,‬גיבורים ברוח‪ .‬אתם מוזמנים להכין את עצמכם‬
‫להיות הגיבורים הבאים שלנו‪ .‬גיבורים רציניים‪ ,‬אנשים עם עוצמה‪ .‬זה‬

‫השם של המכינה שלכם‪ ,‬לא?" שתיקה‪.‬‬
‫(מתוך פרק בספר "וקראתם דרור")‬

‫מה המסר המרכזי של דרור ויינברג?‬
‫למה זה כל כך חשוב?‬

‫למה זה אומר משהו גם מעצם היותו של החייל דתי?‬
‫למה זה יכול להוביל אותנו?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫נעמוד במעגל עם הקבוצה שלנו‪ .‬על הקבוצה לזרוק את הכדור מאחד לשני‬
‫במהירות בלי שהכדור ייפול‪ ,‬ועל כל נפילה מתחילים את הסבב מהתחלה‪.‬‬
‫לאחר הסבב הראשון נשאל את הקבוצה מה הזמן המינימאלי בו נצליח‬
‫להעביר את הכדור בין כולם‪ .‬ברגע שנצליח‪ ,‬ננסה עוד כמה פעמים ונראה‬

‫שאכן אנו מצליחים במהירות גבוהה יותר‪.‬‬

‫האם היה הבדל בין הסבב הראשון שלא מדדנו בו זמן‪ ,‬לסבבים הבאים?‬
‫האם היעד שהצבתם לעצמכם היה מאתגר? אם לא‪ ,‬למה לא הצבתם יעד‬

‫מאתגר יותר?‬
‫האם הצלחתם 'לעמוד ביעד'? מה עזר לכם בכך ‪ /‬מה מנע מכם להצליח?‬
‫האם הצלחתם לשבור את היעד שלכם? מה זה אומר על היעד שהצבתם?‬

‫‪114‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫האם יש משהו שהוא חשוב לכם ‪ -‬שאתם יודעים שאתם הולכים איתו עד‬
‫הסוף?‬

‫אתם פועלים מהלב או מהשכל?‬
‫כמה קל לשכנע אתכם לעשות להפך ממה שאתם מאמינים בו?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫יש אנשים שדבריהם פשוטים ואפילו נשמעים הם כעניים ודלים בלשון‬
‫ובהבעה‪ ,‬ובכל זאת אתה מגלה בין השיטין את טביעות אצבעותיה‬
‫של אישיות מיוחדת במינה‪ .‬יש אנשים המדברים מעל במות נכבדות‬
‫ודבריהם משובצים בציצים ופרחים‪ ,‬אולם בבדיקה יסודית יותר אתה‬
‫מוצא שהללו לא עשו יותר מאשר לאסוף ולקבץ קטעים מספרים שונים‪.‬‬
‫הדובר בצורה כזו ייתכן שאף עצם חשיבותו והגותו מלוקטות ואסופות‬
‫הן‪ .‬האיש המבטא את המסר שלו בצורה כזו‪ ,‬הוא מעין מניפולטור‬
‫של מליצות ואין הוא מביע רעיונות – הוא חסר מסר של ממש‪ ,‬היכול‬
‫לבוא רק ממקור העצמיות הנפשית‪ .‬לעומתו‪ ,‬האיש המעביר את המסר‬
‫שלו במילים פשוטות‪ ,‬אינו משתמש בסיסמאות פופולריות דווקא‪,‬‬
‫במליצות מנופחות – איש זה מתנהג כאיש מבודד המעביר מסר ואינו‬
‫מקפיד תמיד על כך שדבריו ימצאו חן ויזכו לאישור המאזינים‪ .‬עניינו‬
‫הוא שדבריו יישמעו‪ ,‬שישפיעו גם בעקיפין ובצנעה‪ .‬איש זה נוהג כך‬
‫בדיבורו ובהרצאתו אפילו כשהוא מדבר באסיפה שבקרן הרחוב‪ .‬הוא‬

‫אדם עצמאי ואומר דברים הנובעים היישר מפנימיות נפשו‪.‬‬

‫האם דברים שהם אמיתיים ועמוקים יכולים להישמע דרך סיסמאות?‬
‫איך ניתן לזהות אדם שמדבר מתוך אמונה פנימית לעומת אדם שזורק‬

‫סיסמאות?‬
‫איזה מחיר אתם מוכנים לשלם על דברים שאתם מאמינים בהם?‬

‫האם תאמרו אותם גם אם הם לא יישמעו כלל?‬

‫‪117‬‬

‫‪24‬‬

‫גדלו עמוד שדרה‬

‫אנחנו רוצים לגדל עמוד שדרה‪.‬‬
‫לא להיות אנשים שעפים ברוח‪.‬‬
‫שהם פעם פה ופעם שם וכל פעם הם עונים תשובה אחרת‬
‫(תלוי מי שואל‪ ,‬כמובן)‪ .‬להיות עם נוכחות של ’הננו'‪ .‬יש דברים‬
‫שעליהם אנחנו לא מתפשרים‪ .‬אחרת אנחנו נאבד ממי שאנחנו‪,‬‬
‫מהפנימיות שלנו‪ .‬אם אין עמוד שדרה אז גם אין בן אדם‪ .‬זה‬
‫הזמן שלכם לברר מי אתם ועל מה לא תוותרו‪ ...‬מאמינים בכם!‬

‫‪116‬‬

‫חפשו אנשים עם עמוד שדרה משמעותי שהובילו‪/‬מובילים חברה‪ .‬נתחו‬
‫מהם הדברים באישיות שלו שהעידו על העמוד שדרה שלו‪ .‬איך זה השפיע‬

‫על ההנהגה שלו?‬
‫באיזה תחום אתם רוצים לבנות עמוד שדרה בתוככם? רשמו ‪ 3‬דרכי פעולה‬

‫בשביל להשיג את המטרה הזאת‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מה דעתכם על הנער היהודי?‬
‫האם המעשה שלו משמעותי בעיניכם?‬
‫האם העובדה שהנער היהודי נמצא לבד בהפגנה‬

‫מפריעה לו? למה?‬
‫למה חשוב להילחם על מה שאתם מאמינים בו?‬
‫מהו הקו האדום עבורכם? על איזה דברים אתם לא תעברו בשקט?‬

‫איך צריך להתנהג כלפי מי שלא חושב כמונו?‬

‫‪119‬‬

‫מתחילים לטפס‬

‫התייחסו לחמישה בעלי תפקידים שונים (צוות מדריכים‪ ,‬קבוצה‪ ,‬מרכזת‪,‬‬
‫מורה‪ ,‬מוכר במכולת‪ ,‬איש הייטק‪ ,‬רב‪ ,‬מוסיקאי) ותנסו להגדיר שני סוגים‬
‫כאלה‪ .‬אחד שיש לו את האומץ להיות עם עמוד שדרה‪ ,‬והשני שלא‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫חפשו שני מקרים לכל אחד מבעלי התפקידים שבהם האיש בעל עמוד‬
‫השדרה יתנהג אחרת מחברו חסר עמוד השדרה‪ .‬לאחר שמצאתם דוגמאות‪,‬‬

‫נסו למצוא הסבר מה משותף ביניהם‪.‬‬

‫מחנה לילה‬

‫לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז (תענית כ)‪ .‬יש חשש שמפתחים‬
‫עמוד שדרה חזק מדי‪ ,‬שהוא עובר להיות ארז‪ .‬ואם תשאלו מה רע בארז?‬
‫הרי פעמים רבות הוא מופיע כסמל לעוצמה‪ .‬מסבירים חז"ל שארז הוא‬
‫אכן חזק‪ ,‬אבל שמגיעה רוח חזקה היא עוקרת אותו לעומת הקנה שיודע‬

‫להתכופף ולחזור לאחר הרוח לעמדה הבסיסית הישרה שלו‪.‬‬

‫מהו בעיניכם היחס הנכון בין קנה וארז? בין לא לוותר אף פעם ליכולת כן‬
‫לעשות זאת?‬

‫האם כשמשנים דעה זהו אכן 'ויתור'?‬
‫מתי אדם הופך להיות 'ראש בקיר' ומתי אכן צריך להיות עקשן על מנת‬

‫לקדם את המציאות?‬

‫פורצים דרך‬

‫עמוד שדרה הוא בסוף דימוי לאומר פנימי‪ ,‬ליכולת של האדם להיות בעל‬
‫דעה עצמית שמנחה אותו בחייו‪ .‬כאשר בוחנים שאלה זו לעומק רואים שזה‬
‫לא כזה פשוט‪ ..‬חשבו על כך‪ ,‬איך אדם יודע שאכן מה שהוא חושב זה באמת‬
‫הוא ולא השפעת הסובבים אותו? האם בכלל יש צורך לבודד עד כדי בין‬
‫דעת האדם האישית לבין ההשפעה הסביבתית שלו? אילו דברים יכולים‬
‫לחזק או לעזור לאדם להיות אכן נאמן לעצמו? אנו יודעים שחזרה בתשובה‬
‫היא שיבה של האדם אל עצמו ואל נשמתו‪ .‬עד כמה אנו תופסים את עצמנו‬
‫כחוזרים בתשובה כאשר אנו פועלים על פי 'עמוד השדרה' שלנו? כמה אני‬

‫מוכן לקבל מבחוץ וכמה אנו רוצים לגדול בעצמנו?‬

‫‪118‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫מה גורם לכם להרגיש פראיירים?‬
‫כמה יוצא לכם לחשוב על אחרים שהם פראיירים?‬
‫הייתם פעם הפראייר מבחירה? מה הניע אתכם לעשות זאת?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"לפני כמה חודשים היינו בבר מצווה של חברים‪ .‬ליאור‪ ,‬האבא‪ ,‬הוא‬
‫ההגדרה המילונית למושג "נ נח"‪ .‬ואני אומרת את זה בהכי לשון הטוב‬
‫שיש‪ .‬הבן אדם מפוצץ אורות‪ ,‬שמחה ואמונה‪ ,‬תופים‪ ,‬שופרות וסוואנה‪.‬‬
‫נסו לדמיין את הסיטואציה‪ .‬הוא עלה לבמה ונתן את נאום האב הכי לא‬
‫שגרתי שנאמר מאז שנבראו נאומי אבא בבר‪-‬מצוות בנו‪ .‬הוא התחיל‬
‫ב'ניצן‪ ,‬אני מאחל לך שתהיה פראייר‪ .‬פראייר‪ .‬פראייר‪ .‬שכל החיים‬
‫שלך תהיה פראייר‪ .‬שאנשים יצביעו עליך ויגידו‪ :‬אתם רואים אותו?‬
‫הוא הפראייר הכי גדול שיש'‪ .‬בהתחלה הרמתי גבה‪ ,‬אפילו בשביל‬
‫ליאור זה נשמע לי קיצוני‪ .‬אבל אז הוא המשיך‪ ,‬ואני מביאה כאן את‬
‫רוח הדברים‪' :‬אני מאחל לך שתמיד תוותר‪ .‬שתמיד תושיט יד ותעזור‬
‫גם לאלה שלא יעזרו לך בחיים‪ .‬שתוותר‪ ,‬תוותר‪ ,‬תמיד תוותר‪ .‬שכולם‬
‫ידעו שאתה פראייר כזה שתמיד אפשר לבקש ממנו לעזור‪ .‬שתהיה‬
‫פראייר כזה שעושה‪ ,‬שמביא‪ ,‬שתורם‪ ,‬שנותן בלי גבול‪ .‬והכי חשוב‪,‬‬
‫שתמיד תדע למחול על כבודך‪ .‬שהכבוד יהיה בעיניך כלום'‪ .‬טוב‪,‬‬
‫הבנתם‪ .‬ואני‪ ,‬אני חושבת על המקום שבו הכי קשה להיות פראייר‬

‫ולמחול על הכבוד‪...‬‬
‫בסעודת שבע ברכות שנערכה לאחרונה בביתי‪ ,‬ה'פנים חדשות' היה‬
‫הרב עזריאל מונק‪ ,‬שהיה אחד האנשים הקרובים ביותר לרב שטיינמן‬
‫זצ"ל‪ .‬כחלק מהברכה הוא סיפר שמנטרת החיים של הרב שטיינמן‬
‫זצ"ל הייתה‪' :‬אף פעם לא ראיתי מישהו מפסיד מלוותר'‪ .‬הוא בירך את‬
‫הזוג שגם בתוך הבית שלהם המנטרה הזאת תתפוס מקום של כבוד‪.‬‬
‫כי היא הבסיס לכל החיים‪ ,‬אבל בפרט‪ ,‬היא הבסיס לבסיס של החיים‪,‬‬
‫לזוגיות שלנו‪ .‬הוא בירך אותם שיידעו לוותר זה לזה‪ ,‬ושהוויתור יוליד‬
‫ניצחון לזוגיות לאורך שנים ארוכות ומלאות בפראייריות הדדית‪ .‬אז‬

‫תהיו פראיירים"‪.‬‬
‫(תהיו פראיירים ‪ /‬איה קרמרמן)‬

‫‪121‬‬

‫‪25‬‬

‫היו פראיירים‬

‫איזה באסה זה להיות הפראייר‪ ,‬זה שכולם יודעים‬
‫שבסוף יסדר את הסניף‪ ,‬זה שתמיד יתנדב לכל פעילות‪ ,‬זה‬
‫שבהמשך יישאר שבת אחרי שלא היה שבועיים בבית‪ .‬מצד‬
‫שני איזה באסה זה להיות לא פראייר‪ ,‬להסתכל על העולם‬
‫במשקפיים שבוחנים הכול לאור השאלה איך זה מקדם אותי‬
‫ומה יוצא לי מזה‪ .‬שחושבים על שני הכיוונים‪ ,‬עולה מעל לכל‬

‫ספק המסקנה ‪ -‬היו פראיירים!‬

‫‪120‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מה מנע את שתי החיות הגדולות מלעבור‬
‫את הגשר?‬

‫למה החיות הקטנות הצליחו לעבור את‬
‫הגשר והגדולות לא?‬

‫מה אתם הייתם עושים במקרה כזה?‬

‫‪123‬‬

‫תמיד טוב להיות פראייר?‬
‫למה אתם חושבים שקשה לנו להיות פראיירים? מה זה דורש?‬

‫במה אתם הייתם רוצים להיות פראיירים בחיים שלכם?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫תעצמו רגע עיניים ותחשבו על כל האנשים שאתם מכירים שעונים על‬
‫ההגדרה‪" :‬פראייר"‪.‬‬

‫תרשמו ‪ 3‬תכונות בולטות בכל אחד מהם‪.‬‬
‫אלו מבין התכונות אתם יכולים לאמץ לעצמכם בשביל לעלות קומה‬

‫ולהיות יותר משמעותיים?‬

‫מחנה לילה‬

‫להיות פראייר זה באמת דבר גדול‪ .‬אם נסתכל על זה בפריזמה יותר רחבה‬
‫נראה שזה מוביל אותנו לשאלה בין הכלל לבין הפרט‪.‬‬

‫אנו רוצים לתרום לכלל ולהיות חלק ממנו‪ ,‬אך מתי זה באופן נכון ומתי‬
‫אנחנו מבטלים את עצמנו בפני הכלל?‬

‫חשבו על כך גם בכל קבוצה של אנשים‪ ,‬פעמים רבות אדם מרוב רצון‬
‫לתרום לקבוצה 'שוכח' את עצמו‪ .‬איך מצליחים לאזן בין הרצון המתמיד‬

‫והנכון (!) לתרום לכלל לבין להישאר אני ולא להיבלע בתוך 'העדר'?‬

‫פורצים דרך‬

‫מכירים את המשימה הזאת שאף אחד כבר לא עושה חודשים אבל ממש‬
‫צריכה להיעשות? ברחוב‪/‬בסניף‪/‬בבית‪ ...‬היו פראיירים! עשו אותה!‬

‫האם זה נכון חינוכית? הרי אם אני תמיד יוצא 'הפראייר' שעושה‪ ,‬אנחנו‬
‫בעצם יוצרים שני סוגים של אנשים‪ :‬אלו שתמיד עושים ואלו שאף פעם לא‪.‬‬

‫האם זו החברה שאנחנו רוצים ליצור?‬

‫‪122‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫מתי יצא לכם להוביל לאחרונה?‬
‫השאיפות שלכם נקבעות לפי מה שהסביבה מאמינה בו‬

‫או שאתם אלו שמציבים את המטרה?‬
‫כשאתם יוצאים ל'ריצה' בתחום מסוים‪ ,‬על פי איזה‬

‫קריטריונים היעד שלכם נקבע?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"יש לדעת לחנך ולהתחנך ולפעול כך‪ ,‬שבמקום שלא ברור מה לעשות‪,‬‬
‫צריך לדעת להגדיר את ה'מה' ומתוך כך את ה'איך'‪ .‬מפקדים במרחב‬
‫העשייה שלהם‪ ,‬על פי מה שהוגדר להם‪ ,‬מחויבים לדעת להגדיר‬
‫לעצמם‪ ,‬גם באילוצים הקיימים‪ ,‬מה לעשות ובצורה הטובה ביותר‪ .‬ניתן‬

‫לעשות כך‪ ,‬חובה לעשות כך‪ ,‬וזה עניינו של המפקד בהקשר זה"‪.‬‬
‫(מתוך מכתב שכתב דרור ויינברג לחברו‪ ,‬הרב מאיר כהן ב־‪ 23‬באוקטובר ‪)2000‬‬

‫מה הכוונה לעשות דבר "בצורה הטובה ביותר"?‬
‫זאת גישה שמתאימה רק למי שנמצא בתפקיד של הנהגה‬

‫או שזה נכון לכל אדם?‬
‫אילו דברים אתם מרגישים שאתם עושים בצורה הזאת?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫כמה קפיצות על רגל אחת אתם חושבים שאתם יכולים לקפוץ ב‪ 60-‬שניות?‬
‫עכשיו נסו‪.‬‬

‫כמה הצלחתם? פחות? יותר? מה אפשר ללמוד מכך על הרף שהצבתם‬
‫לעצמכם בתחילת התרגיל?‬

‫‪125‬‬

‫‪26‬‬

‫הציבו את הרף‬

‫צפיתם פעם בריצת מרתון או במירוץ אופניים‪.‬‬
‫בדרך כלל כולם מתחילים באותו קצב בערך ולאט לאט‬
‫מתחילים להיווצר פערים‪ .‬מתישהו יש מישהו שמתקדם‬
‫קדימה ונקרא 'מכתיב קצב'‪ ,‬הוא זה שבעצם יקבע איזה תוצאה‬
‫תהיה בערך והוא יהיה זה שכולם ישאפו לרוץ בקצב שלו‪ .‬גם‬
‫בחיים יש כל מיני אפשרויות התנהלות‪ .‬אפשר להיות מאחורה‪,‬‬
‫באמצע או מקדימה‪ .‬אפשר להיות ליד החבורה הראשונה או זו‬
‫שאחריה‪ .‬אבל יותר מכל אפשר להיות אלו שמציבים את הרף‪.‬‬
‫אלו שמחליטים לקחת צעד קדימה אבל באמת‪ .‬כאלו שיקחו‬
‫אחריהם עוד רבים שכעת ירצו ללכת ולהיות בקצב שלהם‪ .‬אז‬

‫מה הרף שלכם?‬

‫‪124‬‬

127

‫מחנה לילה‬

‫כאשר חושבים על התמודדות עם הטיפ‪ ,‬מרגישים שיש פה הרבה שיח‬
‫פנימי של האדם מול עצמו‪ .‬שיח שרק האדם יכול להיות כן ולומר מהיכן‬

‫נובע אותו הצבת רף אצלו‪.‬‬
‫יש כאן שני כיוונים (שבתוכם יש אפשרויות רבות שמשתלבות באמצע)‪,‬‬
‫מצד אחד הצבת רף שמגיעה ממקום של 'להסתכל עליי'‪' ,‬שיראו שאני טוב'‪,‬‬
‫'שיחמיאו לי'‪' ,‬שיראו אותי'‪' ,‬שידברו עליי'‪ .‬מהצד השני מציבים רף כי פשוט‬

‫עושים הכי טוב שאפשר וזה פשוט מרים את הרף ממילא‪.‬‬
‫בין שני הכיוונים האלו‪ ,‬להיכן אתם נוטים יותר?‬

‫פורצים דרך‬

‫כאשר מציבים רף‪ ,‬ברור לגמרי שהרף של אתמול הולך להישבר בידי הרף‬
‫של המחר‪ .‬כל הישג של מעבר מתישהו הופך להיות המאה החדש עד אשר‬
‫מגיעים למעבר הבא‪ .‬אם נתבונן על כך יש מספר שאלות שיכולות לעלות‪:‬‬

‫האם לפי זה נרדוף לעד? או שמא זה משימתנו ללכת מחיל אל חיל?‬
‫לאן צריך לשאוף לפי זה‪ ,‬לנרמל כל הזמן את המעבר שיהפוך למאה‬

‫או שמא תמיד להשאיר חלק בלתי מושג שנמצא אי שם במעבר?‬
‫באירוע הקרוב שאתם מארגנים‪ ,‬תבחרו נקודה אחת אותה אתם מובילים‬

‫ומקדמים בשביל להפוך את האירוע המסורתי לרמה אחת מעל הרגיל‪.‬‬

‫מסתובב בעולם‬

‫לאיזה ספורטאי התחברתם במיוחד?‬
‫אילו תכונות יש בו‪/‬בה שאתם מעריכים?‬
‫מה בעיניכם המשותף בין כל הסיפורים?‬
‫מה מניע אנשים לעשות דברים גדולים‬

‫מעבר למצופה?‬

‫‪126‬‬

‫תוקעים יתד‬

‫מה אתם מעדיפים לאכול ‪ -‬מתכון חדש או את המתכון הישן והאהוב?‬
‫כשיושבים עם החברים‪ ,‬מגוונים או שיושבים על אותה ספה עם‬

‫אותם פיצוחים כל פעם?‬
‫מה מעסיק אתכם ‪ -‬האם יש נושאים שמתחדשים או שהם אותם‬

‫נושאים שאתם נושאים אתכם כבר שנים?‬

‫מרחיבים אופקים‬

‫"אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם‬
‫אבינו התהלך לפני והיה תמים אחזתו רעדה אמר שמא יש בי דבר‬
‫מגונה כיון שאמר לו ואתנה בריתי ביני ובינך נתקררה דעתו ויוצא‬
‫אותו החוצה אמר לפניו ריבונו של עולם הסתכלתי במזל שלי (ואין לי‬
‫אלא בן אחד) [ואיני ראוי להוליד בן] אמר לו צא מאצטגנינות שלך אין‬

‫מזל לישראל"‪.‬‬

‫מה החשש של אברהם אבינו?‬
‫למה הוא יוצא החוצה? מה אנחנו מקבלים כשלרגע עוצרים‬

‫ויוצאים ממקומנו?‬
‫ה' משיב לאברהם שעליו לצאת ממה שנכתב עליו בכוכבים ‪-‬‬

‫"אין מזל לישראל"‪ ,‬מה ניתן ללמוד מכך?‬

‫מתחילים לטפס‬

‫כתבו על פתק תחום שאתם טובים בו ופרטו‪ .‬לאחר מכן כתבו על פתק אחר‬
‫תחום שאתם לא מצטיינים בו‪ .‬עליכם להכין תוצר מהפתק השני‪ .‬למשל אם‬

‫כתבתם שאתם לא מצטיינים באמנות‪ ,‬לצייר ציור‪.‬‬
‫איך היה לעשות משהו שאני פחות טוב בו?‬
‫איך היה לצאת מאזור הנוחות שלי?‬

‫אם הייתה ניתנת לכם בחירה להכין תוצר מכל‬
‫אחד מהפתקים‪ ,‬איזה הייתם בוחרים? למה?‬

‫‪129‬‬

‫‪27‬‬

‫צאו מעצמכם‬

‫" ַרק ַעל ַע ְצ ִמי ְל ַס ֵּפר ָי ַד ְע ִּתי‪ַ ,‬צר עֹו ָל ִמי ְּכעֹו ַלם ְנ ָמ ָלה"‬
‫שרה רחל‪.‬‬

‫ואומרים לנו חז"ל שאדם קרוב אצל עצמו וכולנו מרגישים זאת‬
‫כל העת עד כמה קשה לנתק את הדברים שקורים מסביבנו‬
‫ממה שקורה לנו‪ .‬וכמה קשה לקלוט שהעולם לא סובב סביבנו‬
‫(אבל הוא כן נברא בשבילנו‪ .)...‬אבל גם רבי נחמן מלמד אותנו‬
‫‪ -‬צא מעצמך והסתכל מסביבך‪ ,‬על האנשים ועל העולם ותראה‬

‫איך אתה יכול לקדם את המציאות‪.‬‬

‫‪128‬‬

131

‫מחנה לילה‬

‫חשבו על כך כהמשך לטיפ ‪( 25‬רוצו מהר להסתכל‪ .)...‬כמה לצאת מעצמי?‬
‫האם המבט המתמיד החוצה לא פוגם בעצמי? כולנו מכירים את המשפט‬
‫שיותר משהתרומה נתנה לעני היא נתנה לאדם הנותן‪ ,‬זה וודאי נכון‪ .‬אבל‬
‫עד כמה? הרי חז"ל יצרו גם לזה גבול ולא רצו לגדל עם של 'פזרנים' (ראו‬
‫הרמב"ם בשמונה פרקים על כך)‪ .‬אז איפה אתם בין היציאה לעצמי לבין‬

‫הכניסה לעצמי?‬

‫פורצים דרך‬

‫לקיים פעילות יחד עם קבוצה שאני לא רגיל לפעול איתם‬
‫בקהילה ‪ /‬שכונה ‪ /‬סניף‪.‬‬

‫הנה כמה דוגמאות לפיתוח חשיבה‪:‬‬
‫להכין ארוחת ערב עם האחים הקטנים שלי‬
‫לעשות יום ניקיון בסניף יחד עם אחד הקבוצות האחרות‬
‫לקיים פעילות הכנה לחג יחד עם בית אבות‬

‫מסתובב בעולם‬

‫מהן התכונות המאפיינות את האיש בסרט?‬
‫מהי נקודת המפנה של הסרט?‬

‫מה גרם לאיש לשנות את דעתו?‬
‫בסוף האיש מזהה את עצמו והמקום שהוא‬
‫היה בו במישהו אחר‪ .‬איך הוא מחליט לפעול?‬

‫האם אתם הייתם עושים את אותו הדבר?‬

‫‪130‬‬

‫מאמרים‬

‫‪133‬‬

132

‫אנשי תקשורת‪ ,‬אקדמיה או יוצרי תרבות‪ .‬קבוצות אלו עוברות תהליך של‬
‫טיפוח‪ ,‬וזוכות להערכה‪ ,‬להכרה ואף להקצאת משאבים עודפת‪ .‬בשקט אפשר‬
‫ללחוש שכיום תנועות הנוער ואף החינוך הדתי בכללו נהנים גם הם מכל‬
‫אלו‪ ,‬וכדאי להתפלל שהדבר נעשה באמצעות הכרה והערכה ציבורית ולא‬

‫באמצעות דילים והסכמים קואליציוניים‪.‬‬
‫כעת נשאל – כאשר רוצים לחנך ל"עילית"‪ ,‬למה בדיוק הכוונה? אילו‬
‫כישרונות ויכולות מעוניינת לטפח‪ ,‬וכיצד? האם יש בטיפוח זה שאיפות‬

‫ציבוריות כלשהן? ומהי הדרך לגרום לציבור להכיר בהן ולהעריך אותן?‬

‫‪135‬‬

‫למה מתכוונים במושג "עילית"‬
‫ואיך רוצים להשיג את זה?‬

‫עוז בלומן‬

‫מנהל מרכז 'קדם'‬

‫עיסוק במושג ה"אליטה" או ה"עילית" מחייב מספר הבחנות‪ .‬אחת מהן‪,‬‬
‫וחשובה לעניינה של תנועת נוער‪ ,‬היא זו –‬

‫מושג האליטה ההיסטורי‪ ,‬או "הנבחרים"‪ ,‬קיים בזיקה לכוח והשפעה –‬
‫קבוצה קטנה האוחזת בידה כוח והשפעה מעבר לגודלה היחסי באוכלוסייה‬
‫ומעוניינת לשמר אותם‪ .‬האליטות היו ועודן גם בעלות גישה קלה יותר‬
‫למשאבים ולמוסדות חברתיים‪ ,‬ובאמצעותם הם שימרו את כוחם ואף‬
‫הגדילו אותו‪ .‬אליטות‪ ,‬כמעמד חברתי‪ ,‬נולדו כתוצאה מבעלות על קרקע‪,‬‬

‫מתורשה‪ ,‬מתפיסות דתיות‪ ,‬מתורות גזע‪ ,‬וכדומה‪.‬‬

‫מושג אחר‪ ,‬שאליו מכוונים בדרך כלל בתנועות הנוער בהקשר הזה‪ ,‬הוא‬
‫טיפוח‪ .‬מושג זה קרוב יותר ל"בילדונג" הגרמני‪ ,‬שפירושו היה עיצוב עצמי‬
‫בעזרת חינוך ותרבות גבוהה‪ .‬האליטיזם כאן איננו מכוון ישירות ובהכרח‬
‫להשגת כוח ומעמד בחברה‪ ,‬אלא לפיתוח כישורים‪ ,‬מיומנויות ויכולות –‬
‫אינטלקטואליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬רגשיות‪ ,‬יצירתיות ועוד‪ .‬לכן‪ ,‬תנועות הנוער‬
‫מציינות את דמות הבוגר הרצוי‪ ,‬אותו הן שואפות לטפח‪ ,‬ובמקרה של‬
‫תנועת "עזרא" – ששורשיה נטועים עמוק בבורגנות היהודית בגרמניה –‬

‫"לחנך לתורה עם דרך ארץ תוך הצבת רף תורני וערכי גבוה"‪.‬‬

‫מושג זה של טיפוח ועיצוב עצמי לא התקיים כמובן רק בגרמניה‪ .‬עולם‬
‫הישיבות הליטאי נוסד על מצוינות למדנית‪ .‬חבורות המקובלים בירושלים‬
‫תבעו מחבריהן רף גבוה של עבודה וטהרה‪ .‬בעלי המוסר לקחו את חניכיהם‬
‫עד לקצה מבחינת הרגש‪ .‬גם החסידים‪ ,‬שנתפסו לרוב כתנועה "עממית"‬
‫המקרבת את ההמון הפשוט ומעריצה את האיכויות שבו‪ ,‬פיתחה עולם‬
‫שלם של תרגילי מודעות ועיון‪ ,‬לעיתים קשה ותובעני יותר מהקבוצות‬

‫האחרות‪.‬‬

‫אלו‪ ,‬אם כן‪ ,‬שני מושגים שונים של "עילית"‪ .‬בחברות מסוימות עשויים‬
‫המושגים הללו להתלכד – החברה תהיה מעוניינת לתת יותר כוח והשפעה‬
‫לאותו חלק באוכלוסייה שגם עבר תהליך של הכשרה וטיפוח‪ .‬כך היה‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬עם בני הקיבוצים ועם יוצאי יחידות מובחרות בצבא‪ ,‬וכיום עם‬

‫‪134‬‬

‫נמנים על אליטה‪ ,‬תורמים באופן משמעותי להתפתחות הכוללת‪ ,‬דווקא באופן‬
‫הלא אליטיסטי שבו הם פועלים‪.‬‬

‫ועדיין יש תהליכים שכדי להגיע אליהם יש צורך בראש חץ שמוכן להציב לעצמו‬
‫רף גבוה‪ ,‬שמוכן לאתגר את עצמו‪ ,‬ליזום ולסול מסילות חדשות‪ ,‬ושמוכן להכשיר‬

‫את עצמו לטפח את המצוינות שבו‪.‬‬

‫עילית "בדרך ארץ ישראלית"‬
‫אחד התחומים הללו‪ ,‬הוא היכולת להקים קבוצה המורכבת מאנשים המחברים‬
‫בין תורה עמוקה לטבעיות החיים בכל מרחביהם‪ .‬קבוצה שתוכל ליצור מודל שיש‬
‫בו גם רף גבוה של חיים תורניים וגם רף גבוה של התנהלות בכל מרחבי החיים‬

‫והוצאת כוחות הנפש ותוצרי היצירתיות האנושית‪.‬‬
‫וכל זאת מתוך הפריה הדדית בין תחומים אלו‪.‬‬

‫לכאורה אין כאן חדש‪ .‬אלו מילים שנאמרו וחזרו ונאמרו כבר מאה שנים‪ .‬גם‬
‫ב"ה התרחשו תהליכים מופלאים בתחומים שונים שכבר אפשר לראות בהם‬
‫התקדמות גדולה אבל עדיין יש מי שמרגיש שאנו רחוקים מהגשמת הרעיון הזה‬

‫באופן העמוק והרחב שבו‪.‬‬
‫מדוע?‬

‫האם יש קבוצה שתהא מוכנה להציב לעצמה את המטרה הזו? לפתח ולהתפתח‬
‫בתוכה כדי להגיע לרובד הרבה יותר עמוק ומהותי של חיבורי קודש ומציאות‬

‫מכפי שהגענו עד כה?‬
‫להכיר לעומק את האתגרים הסובבים אותנו‪ .‬להיות מוכנים להשקיע בכך‪ .‬ללמוד‬
‫באופן רציני את הקולות השונים הקיימים היום בעולם ומתמודדים עם האתגרים‬
‫המרכזיים‪ .‬לאתגר את עצמי‪ .‬לא לזלזל בהם אלא לנהל מולם שיח מכבד ומעמיק‪,‬‬
‫להקשיב לסימני השאלה שהם מציפים‪ .‬ודווקא מתוך תפיסת המתרחש מסביב‬

‫כמאתגר‪ ,‬להשתמש בכך כקרש קפיצה הפותח שערים למרחבים חדשים‪.‬‬
‫קבוצה שמאמינה בעצמה ומוכנה ללכת בדרך אחרת מקבוצות אחרות‬
‫קבוצה שיש לה זיק בעיניים‪ ,‬פרפרים בבטן וציפור שיר בלב‪.‬‬

‫קבוצה שמוכנה להעפיל אל ראש הר שאיש עדיין לא הגיע אליו ולנשום את אוויר‬
‫הפסגות הנמצא שם‪.‬‬

‫מי רוצה להצטרף לקבוצה שכזו?‬

‫עילית "מחברת"‬
‫לאור זאת ברצוני לומר שדווקא קבוצה המציבה לעצמה יעד‪ ,‬לחבר בין תחומים‬

‫‪137‬‬

‫עילית – משמעות כפולה‬

‫הרב קובי בורנשטיין‬
‫ראש בית המדרש התנועתי‬

‫האליטה הישראלית‬
‫מראשית כינונו של עם ישראל הוא מקבל תפקיד כפול‬
‫להיות עם לבד ישכון אשר רק הוא מקבל על עצמו את הרף הגבוה של תורת‬
‫ישראל ובד בבד את התפקיד להיות 'ממלכת כוהנים' אשר תשרת את כל‬
‫העולם כולו‪ ,‬ותביא לעילויו ולרוממו‪ ,‬להכרה באלוקי אמת‪.‬‬
‫כלומר הדרך להגשים את הייעוד של עם ישראל תלויה בתודעה הכפולה הזו‬
‫של 'להציב לעצמך את הרף הגבוה ולתפוס את עצמך כעילית'‬
‫ועלינו לעשות זאת מתוך תודעה של חיבור לכלל חלקי האנושיות המרכיבים‬

‫יחדיו את הפאזל האוניברסלי‪.‬‬

‫עילית עם "דרך ארץ"‬
‫בימינו‪ ,‬אנו זהירים יותר בשימוש במושג 'אליטות'‪ .‬ניסיון העבר הקרוב כבר‬
‫לימד אותנו שאליטות נוטות להיצמד באדיקות יתר לאידאולוגיה מקובעת‪,‬‬
‫להמיר את המחויבות לערכים שאפיינו אותם בהתחלה בסגידה למעמד‪ ,‬תוך‬

‫דחיקת קבוצות אחרות‪.‬‬
‫עולה גם החשש שמופעל לחיץ חיצוני על חברי קבוצת האליטה‪ ,‬להתיישר‬
‫לרף החיצוני שנקבע‪ .‬רף שאיננו הרף הגבוה הנכון לכל אחד מחברי הקבוצה‪.‬‬
‫השיח הפוסט מודרני שמקדם את הערך החשוב של "אמת מארץ תצמח" ואת‬
‫חכמת ההמונים ו"קול המון כקול ש‪-‬די"‪ ,‬שרוי בפוסט טראומה מהשתלטות‬

‫אליטות על קבוצות אחרות‪ ,‬ולכן בורח מהשיח על האליטות‪.‬‬
‫אבל לאמיתו של דבר תמיד יש אליטות‪ .‬תמיד יש קבוצות שמציבות לעצמן‬
‫יעדים (ערכיים או לאו דווקא)‪ ,‬מתגבשות יחד ומייצרות ראש חץ שמשפיע על‬

‫כלל החברה‪.‬‬
‫האנרגיה של האליטות‪ ,‬היא חלק מהותי מתהליך ההתפתחות של כל חברה‬

‫החפצה בחיים תוססים ומתפתחים‪.‬‬
‫אולי דווקא בגלל המודעות לסיכונים בשיח האליטות אפשר היום לפתח שיח‬
‫אליטות רך יותר‪ .‬שיח שמלא יותר בענווה‪ ,‬שמבין שיש גם אליטות אחרות‬
‫שיש להן תפקיד ביצירת הפסיפס המלא‪ .‬שיח שמודע לכך שגם אלו שאינם‬

‫‪136‬‬

‫חיי הקודש באופן גבוה יותר‪ ,‬אבל יש לנו תפיסה חדשה איך זה בא לידי ביטוי‪.‬‬
‫אנחנו רוצים להיות "אליטה משרתת"‪.‬‬

‫רשמתי כאן מספר נקודות שעל כולם כמובן אפשר לדון ולהרחיב‪ .‬ואני תקווה‬
‫שהן יהיו לתועלת למי שרוצה להיות חלק מה‪"-‬עילית"‪ .‬עילית המתבוננת לתוכה‬
‫פנימה ונדחפת מתוך המקום הפנימי שלה לתת ביטוי עמוק ורחב לחיבור בין‬
‫הקודש למרחבי המציאות הישראלית העכשווית לטובת כל בריותיו של הקב"ה‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫שונים‪ ,‬יכולה להיתרם מכך שהיא תתפוס את עצמה כעילית‪.‬‬

‫מהי הסכנה העומדת בפני מי שרוצה לחבר תחומים שונים? הסכנה האורבת‬
‫ליעד שכזה‪ ,‬היא הפשרנות‪ .‬שהרי החיפוש אחר המכנה המשותף הנמוך יותר‪,‬‬
‫החשש לא לקרוע את המקף המחבר‪ ,‬יכול ליצור הנמכת ציפיות והסתפקות‬

‫ביישום בסיסי בלבד‪.‬‬

‫קבוצה התופסת את עצמה כ"עילית" יכולה להציב לעצמה רף גבוה ולא‬
‫להסתפק בפחות מכך‪ .‬היא רוצה רף גבוה בכל אחד מהחלקים המרכיב את‬
‫החיבור ורוצה להגיע למצב בו לא רק שהחיבור יוריד את הרף של כל מרכיב‬
‫כדי להגיע למכנה הנמוך המשותף אלא להיפך‪ ,‬שכל מרכיב יתרום ויפרה את‬

‫המרכיבים האחרים ויציב אותם על רף גבוה יותר‪.‬‬

‫ולדוגמה‪ ,‬באתגר בו אנו עוסקים ‪ -‬חיבור התורה עם דרך ארץ ישראלית‪ .‬איך‬
‫יופיעו המרכיבים השונים באופן יותר גבוה?‬

‫אפשר למשל להציב לעצמנו את השאיפה שהתורה תתגלה באורח חיינו‬
‫באופן שהוא יותר מחובר לשורשיה‪ .‬ודרך הארץ והישראליות יגלו את‬

‫האלוקות הטמונה בתוכם‪.‬‬

‫יתר על כך‪ ,‬אם האתגר הוא חיבור עומק התורה לטבעיות החיים יש בכך‬
‫גורם המנטרל את חששות נוספים מהשיח האליטיסטי‪ ,‬כי הרי כשמדובר על‬
‫חיבור מתוך טבעיות החיים הקריאה לפעולה צריכה להיות פנימית ולא לחץ‬

‫חברתי חיצוני‪.‬‬

‫תורה עם דרך ארץ ישראלית מרגילה אותנו למבט מפרגן לכל תופעות החיים‬
‫שסביבנו ולא מבט מתנשא‪.‬‬

‫"עבד לעם קדוש"‬
‫בסיום הדברים עומדת לנגד עיניי חתימתו של הרב קוק‪ .‬הרב קוק היה נוהג‬
‫לחתום "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש"‪ .‬הרב קוק תפס את עצמו כמשרת‬
‫העם‪ .‬אבל דווקא מתוך כך הציב הרב קוק לעצמו רף גבוה כדי להביא לידי‬
‫ביטוי את נשמתו המיוחדת‪ .‬הוא לא הסתפק במציאות התורנית שהייתה‬
‫סביבו‪ ,‬אלא סלל דרך חדשה המזמינה אותנו להגיע לגבהים העילאיים של‬

‫החיים לאור "תורת ארץ ישראל"‪.‬‬

‫הרב קוק ידע שהחזון שלו איננו פשוט ומובן לרבים‪ .‬הרב קוק חיפש את‬
‫האנשים שיהיו מוכנים להתמסר לחזון שהוא נשא‪ ,‬שיהיו מוכנים להיות‬
‫פורצי הדרך‪ .‬שלא יסתפקו בנוחות של הבינוניות העכשווית‪ ,‬שלא יגוננו‬
‫ויצדיקו את מה שקיים עכשיו‪ .‬אלה שיש בהם את העוז הפנימי ואת האמונה‬
‫בעצמם לומר אנחנו רוצים לומר משהו אחר‪ .‬אנחנו משתוקקים לחיות את‬

‫‪138‬‬

‫הרב כותב בסוף מאמר הדור‪:‬‬
‫"באורח חיים כזה כשיתרבו בנו עובדי עבודת הקדש באמת‪ ,‬מסקלי דרכים‬
‫ומישרי נתיבות‪ ,‬עד מהרה יגלה ויראה לפנינו הודו והדרו של דור בנינו אלה"‪.‬‬
‫אנו נדרשים כעת להיות מטפסי הרים אל עבר האידאל והדגל המשותף‬
‫שאנו מרימים‪ ,‬להיות אנשים שהם פורצי דרך‪ ,‬מגלי שבילים שמתוך החיבור‬
‫העמוק לקודש ולשורש ומתוך פתיחות על המציאות והעולם מצליחים‬

‫באמת לייצר שינוי בחברה ובמדינה‪.‬‬
‫אין לי ספק שהבשורה תגיע מהנוער‪ ,‬מתנועת הנוער‪ ,‬אנשים שהם מלאי אש‬
‫קודש של אידאלים ומלאי כוחות חיים‪ .‬הנוער הוא זה אשר יוכל להתחנך‬
‫לאור מחשבות כאלו ובעז"ה להביא את הבשורה הזו לחברה כולו בשביל‬

‫לגדל ולהעלות יחד איתו את החברה כולה‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫איך מתחילים שינוי?‬

‫לירן גרוס‬

‫ראש מחלקת הדרכה‬

‫ישנן שיטות שונות להשפיע על המציאות‪ .‬אפשר לעשות תוכניות בשביל‬
‫לחזק את החלשים‪ ,‬אפשר לתרום כסף לבניית בתי חולים או מבני ציבור‬
‫אחרים‪ ,‬אפשר לשפר את שיטות העבודה בבתי הספר או במוסדות להשכלה‬

‫גבוהה‪.‬‬

‫כל השיטות האלו טובות וחשובות‪ .‬אבל יש שיטה אחרת‪ ,‬שיכולה לייצר‬
‫שינוי עומק בחברה דרך עבודה עם קבוצות ויחידים שרוצים לקחת אחריות‬

‫ולהוביל את החברה מסביבם‪ .‬לשיטה הזו‪ ,‬קוראים 'עילית'‪.‬‬

‫להיות חלק מעילית זה להיות חלק מחבורה שמוביל אותה דגל‪ ,‬רעיון‪ ,‬קו‬
‫מחשבה שאליהם מצטרפים עוד ועוד אנשים שרוצים לקחת אחריות על‬

‫המציאות‪.‬‬

‫להיות חלק מקבוצה כזו זה לבחור לא לוותר לעצמך‪ ,‬להיות בחבורה‬
‫שמתפתחת כל הזמן ודורשת מעצמה את הטוב ביותר‪ ,‬זה לקחת אחריות‬
‫במקומות שהחברה והמציאות צריכים אותך‪ ,‬זה להיות חלק מהתפתחות‬

‫קבוצתית וממגוון אנושי שמגדיל כל אחד ואחד מחברי הקבוצה‪.‬‬

‫כל אחד יכול לקחת חלק‪ ,‬זה לגמרי תלוי ברף שהוא מציב לעצמו ובחזון‬
‫המשותף עם שאר חברי 'העילית'‪.‬‬

‫כאשר אנו מתבוננים על השנתיים‪-‬שלוש האחרונות אנו רואים שינויים‬
‫רבים בעולם ונקודות חיכוך ושינוי במציאות‪ .‬כמובן כמו שכולנו מרגישים‬
‫במישור הבריאותי‪ ,‬אבל לא פחות מזה במישור הפוליטי והכי חשוב במישור‬

‫החברתי‪.‬‬

‫ישנה תחושה שנוצר סוג של ואקום‪ ,‬ריק‪ ,‬של ייעוד וחזון משותף‪ ,‬ישנו‬
‫ואקום של כוחות הנהגה שלוקחים אחריות על המציאות בכל המישורים‪.‬‬

‫גם בעולם החול וגם בעולם הקודש‪.‬‬

‫בדורנו‪ ,‬נדרשים יותר מתמיד אנשים גדולים בעלי בשורה למציאות ובעלי‬
‫רצון להשפיע ולקחת חלק בהובלת המדינה אל עבר 'ממלכת כהנים וגוי‬

‫קדוש'‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫שתוארה לעיל‪ .‬החברה הישראלית סבלה ועודנה סובלת מקבוצות (לחץ?)‬
‫שראו את עצמן בעלי פריבילגיה וזכות מייסדים בשל היותן טובות יותר‪ ,‬או‬

‫נבחרות‪.‬‬
‫אך החברה הישראלית סובלת לא פחות מאוכלוסיות ופלגים רבים רבים‬
‫שרואים עצמם נחותים‪ ,‬חסרי משמעות או חשיבות‪ .‬בדיוק כפי שראינו לעיל‬

‫– סכנות המודעות לא פחותות מסכנות חוסר המודעות‪.‬‬
‫אם נחזור לשורה של אלתרמן‪ ,‬או מוטב אפילו לשלמה המלך בספר משלי‬

‫המספר כי אכן‪ ,‬רבות בנות עשו חיל‪ ,‬אך את‪ ,‬דווקא את עלית על כולנה‪.‬‬
‫השורה של אלתרמן הפכה להיות כה מצוטטת‪ ,‬משום שכולם מרגישים‬
‫את "פרדוקס המודעות"‪ ,‬אך לא יודעים מה לעשות איתו‪ .‬פתרון פרדוקסים‬
‫תמיד מצריך גם הומור‪ ,‬או קריצה (מס למודעות)‪ ,‬וזה נמצא במנות גדושות‬
‫בשורותיו של אלתרמן‪ .‬האמירה המודעת‪ ,‬אך בעלת ההומור‪ ,‬מצליחה לומר‬
‫את שני הדברים גם יחד‪ ,‬משום שהוא הצליח לנסח את הפרדוקס המודעות‬

‫לא רק באופן שלילי‪ ,‬אלא גם באופן חיובי‪.‬‬
‫מדוע האמירה החיובית כה קריטית?‬

‫משום שלא ניתן לשנות לקדם או להוביל חברה ללא מצוינות‪ ,‬ללא עילית‪.‬‬
‫העולם העשיר והמגוון בו אנו חיים מלמד אותנו שיש צורות שונות ומגוונות‬
‫של עילית‪ ,‬עילית בספורט ועילית בתורה‪ ,‬עילית בחסד ועילית בתעוזה‪ .‬אבל‬
‫עצם העובדה שיש פסגות שונות שניתן לכבוש‪ ,‬לא הופכת את העולם להיות‬
‫מישור שטוח וחד גוני‪ .‬תפיסה ערכית שלא מציבה פסגות אלא משטחת‬
‫את המרחב על מנת להכיל וללטף את כולם‪ ,‬אולי מצטלמת יפה‪ ,‬אך בסופו‬
‫של דבר מיטיבה בעיקר לתחושה האישית של המצולם בטפיחה עצמית על‬

‫השכם‪.‬‬
‫רצון אמיתי של שינוי חייב להכיל כיוון‪ ,‬מודל לחיקוי‪ ,‬פסגות שיש לכבוש‪.‬‬
‫לא ניתן להעפיל לפסגות ולפרץ דרך ללא מחירים אישיים וקבוצתיים‪ ,‬כמו‬
‫גם בחירה של קהילות‪ ,‬ארגונים תנועות ואפילו חברות מסחריות להוות‬
‫בהתנהלותם פסגה‪ .‬ככל שמדינת ישראל תתברך ביותר פסגות‪ ,‬כך האוויר‬

‫יהיה צלול יותר‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫שאול דה‪-‬מלאך‬
‫מזכ"ל התנועה‬

‫באחד השירים הפחות מפורסמים בספרו כוכבים בחוץ‪ ,‬כתב אלתרמן חרוז‬
‫מפורסם מאוד‪:‬‬

‫" ֶיְׁש ָנן ָיפֹות יֹו ֵתר ִמ ֶּמָּנה‪,‬‬
‫ַאְך ֵאין ָי ָפה ָּכמֹו ָה‪".‬‬

‫בין אם השיר מדבר על תל אביב‪ ,‬או בין אם מדובר על סתם עיר בחורף‬
‫השורה של אלתרמן הפך להיות ידוע כל כך משום שהוא יושב היטב על‬
‫תחושה פנימית שרבים מרגישים ואינם יודעים להגדיר במדויק‪ .‬נקרא לה‬
‫"פרדוקס המודעות"‪ .‬פרדוקס המודעות בא לידי ביטוי הכי טוב בשיחה עם‬
‫הורים טריים‪ .‬הורה גאה המספר על מעללי יוצאי חלציו בגאווה הוא אחד‬

‫הדברים המלאים ביותר (אלא אם השומע הוא סבא או סבתא)‪.‬‬

‫אז מדוע פרדוקס?‬
‫משום ששני סוגי ההורים האחרים‪ ,‬בעיתיים באותה מידה‪ .‬הורה מודע מאוד‪,‬‬
‫שיודע שילדיו הם אמנם ילדיו‪ ,‬אך הם כנראה לא איינשטיין וטורח להזכיר‬
‫להם כל הזמן כמה הם רגילים מועל בתפקידו‪ .‬אבל גם הורה שמשוכנע‬
‫שהבן שלו באמת איינשטיין (גם איינשטיין חשב שהוא איינשטיין!) מועל‬
‫בתפקידו ההורי‪ .‬ילדים שגדלים בבית בו הם המלכים‪ ,‬החכמים‪ ,‬הצודקים‬
‫לא גדלים להיות הגירסה הכי טובה של עצמם‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬חוסר‬
‫המודעות בעייתי בדיוק כמו המודעות עצמה‪ .‬זהו פרדוקס המודעות על‬
‫קצה המזלג ויש לו ביטויים בתחומים רבים ומגוונים הרחוקים מרחק רב‬

‫מהורות ושיחות על זאטוטים‪.‬‬

‫אלא שלמרות שקל להסביר את הפרדוקס‪ ,‬קשה מאוד לחיות אותו‪ .‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬אנשים שמבינים היטב את הפרדוקס על אחרים‪ ,‬לא תמיד יודעים‬
‫להבין את מוסר ההשכל שלו הנוגע אליהם‪ .‬ממש באותו האופן‪ ,‬אנשים גם‬

‫מתקשים להבין איך הפרדוקס הזה עובד שעות נוספות ברמה הציבורית‪.‬‬

‫תפיסה עצמית של מגזר או קבוצת אוכלוסיה (גולנצ'יק‪ ,‬חיל האוויר‪ ,‬בחורי‬
‫הישיבות‪ ,‬אנשי תל אביב‪ ,‬אקדמיים‪ ,‬קיבוצניקים ציונות דתית או כל תת‬
‫חלוקה אחרת) את עצמה עלולה ליפול (וברוב המקרים נופלת) למלכודת‬

‫‪142‬‬

145

‫הטיפ שלי‬

‫‪144‬‬

147

‫הטיפ שלי‬

‫‪146‬‬

‫סיפר רבי שמחה בונים מ ְפשיס ָחה משל‪:‬‬
‫מלך אחד ישב בהיכל גבוה מעל הקרקע‪ .‬מי שרצה להגיע אל‬
‫המלך צריך היה לעלות במדרגות לולייניות שהיו בנויות כמבוך‬
‫מחוכם‪ .‬העולה בהן היה צריך לדעת היכן עליו לעמוד והיכן לא‪,‬‬
‫שאם לא כן ייפול וייכשל‪ .‬כל זאת עשה המלך כדי לבחון מי‬

‫אוהב אותו באמת‪ ,‬ומי מוכן להתאמץ מאוד כדי להגיע אליו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אדם אחד ניסה להגיע אל המלך‪ ,‬אך תעה בין שלבי‬

‫המדרגות ולא מצא את דרכו‪.‬‬
‫מה עשה האיש? בכה וצעק עד שריחם עליו המלך והעלה אותו‬

‫למעלה‪.‬‬
‫אולם היה שם אדם אחר‪ ,‬פיקח מן הראשון‪ .‬גם הוא תעה בין‬
‫המדרגות המסובכות‪ ,‬אולם הותיר סימן בכל מקום שבו עבר‪,‬‬
‫כדי שיזכור באיזו מדרגה לדרוך ובאיזו לא‪ .‬וכך עשה עד שבא‬

‫אל המלך‪.‬‬
‫"ומה ההבדל בין השניים?" שאל ר' בונים‪" ,‬שניהם הגיעו בסופו‬
‫של דבר אל המלך‪ ,‬אולם הפיקח שהותיר סימנים אחריו‪ ,‬סלל‬

‫את הדרך גם לבאים אחריו"‪.‬‬

‫ספר זה עוסק בכלים ודרכים ליצירת שינוי‪ .‬על מנת להוביל‬
‫לשינוי‪ ,‬נדרשים פורצי דרך‪ .‬אנשים שמוכנים לטפס ולנשום‬
‫אוויר פסגות דליל‪ .‬זהו אוויר שמצריך מאמץ בכל נשימה‪,‬‬
‫שמצריך שינוי דפוסי התנהגות וסדרי חשיבה ודורש בראש‬
‫ובראשונה מכל מי שמצטרף למשלחת הטיפוס להכנס‬

‫למשטר אימונים‪.‬‬
‫אתם מוזמנים להצטרף איתנו למסע הזה‪ ,‬לתקוע יתדות‪,‬‬
‫לקשור חבלים ולהתחיל לטפס‪ .‬כי ברגע שיש שביל‪ ,‬אנשים‬

‫מתחילים ללכת‪.‬‬