כשמה כן היא

‫בת גלים חיפה‪ ,‬מבנה הקזינו‬ ‫כשמה כן היא‬

‫תזה פרויקט גמר ‪ | 2022‬בהנחיית ד"ר רועי קוזלובסקי‬

‫מירית תשובה | ‪| 205986698‬‬

‫אבסטרקט‬

‫
‬
‫מבנים נטושים נמצאים בכל מקום‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬ונוכל לראות אותם אם רק נרים‬

‫את הראש ונביט‪ .‬כיום‪ ,‬בזמן ששיח ההתחדשות העירונית ומצוקת הדיור הולכים‬
‫וגוברים‪ ,‬לא ניתן עוד להתעלם ממבנים אלה ואף מחקר שנערך בטכניון מגלה‬
‫שבניין נטוש מוריד את ערך הבניינים שלידו בכ‪ 1.6%-‬ע"פ ויטלי דובוב‪ ,‬חוקר‬

‫כלכלי‪-‬אורבני‪:‬‬
‫​‬

‫
"בניין זה לא מוצר כלכלי פרטי‪ .‬מרגע שהוא עומד‬
‫במרחב הציבורי הוא משפיע על סביבתו"‪2.‬‬

‫משפט זה מתאר בצורה מדויקת את מקרה מבנה הקזינו בשכונת בת גלים חיפה‪,‬‬
‫מבנה שבמשך ‪ 30‬שנים עומד נטוש‪ ,‬עירום ומגודר בקצה של שדרה מרכזית‬
‫והיסטורית‪ ,‬על שפת הים‪ .‬המבנה שהוקם בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪ ,‬מהווה‬
‫תמונת ראי למצב השכונה לאורך שנותיה‪ :‬מפאר‪ -‬להזנחה‪ ,‬ובעיקר מחיבור לים‪-‬‬

‫לחומה‪ ,‬הקוטעת את רצץ הטיילת וקו החוף‪.‬‬
‫
‬

‫“כשמה כן היא” עוסק בשימוש חוזר במבנה הנטוש ובנייה חדשה המתפתחת ממנו‪,‬‬
‫בהם שלוחה של הפקולטה למדעי הים‪ ,‬ספריה ואודיטוריום משותפים‪ ,‬מסחר‪ ,‬בתי‬
‫קפה ובריכה אולימפית‪ .‬הפרויקט בוחן מחדש את מפגש הים‪-‬יבשה ושם למטרה את‬
‫רציפות הציר המקביל והניצב לקו החוף‪ ,‬תוך הפיכת החומה‪ -‬לשער לים‪ ,‬כזה‬

‫המדגיש שכשמה כן היא‪.‬‬
‫​‬
‫
‬

‫בת גלים חיפה‪ ,‬מבנה הקזינו‬

‫רקע‬
‫
‬

‫בשנת ‪ 1935‬נבנה מבנה הקזינו בשכונת בת גלים שבחיפה‪ .‬מלאכת התכנון הופקדה‬
‫בידיו של האדריכל אלפרד גולדברגר‪ ,‬והקזינו הייחודי שנשק לים היה חלק ממכלול‬
‫שלם שכלל מסעדה‪ ,‬אולם נשפים‪ ,‬בריכת שחייה אולימפית וחוף ים מוסדר‪ 3.‬ולא‪,‬‬
‫המבנה כלל לא תיפקד כקזינו הימורים‪ ,‬זהו רק שם "מפוצץ" כדי למשוך אליו‬
‫מבקרים‪ ,‬ואכן המקום אירח אמנים רבים מהארץ ומחו"ל ושימש כמוקד משיכה‬

‫לצמרת האדמיניסטרטיבית של המנדט הבריטי בחיפה‪4 .‬‬
‫
‬

‫בנוסף‪ ,‬המבנה שהיה שילוב של אדריכלות אקלקטית ובינלאומית‪ ,‬נחשב חדשני‬
‫לתקופתו‪ ,‬הוא כלל עמודים שהוקמו בתוך הים‪ ,‬רצפות עשויות זכוכית שדרכן היה‬
‫ניתן להבחין בגלי הים המכים בחוף מתחתיה וקירות זכוכית גבוהים המלווים את‬

‫ה מ ד ר ג ו ת ב ח ז י ת ה ר א ש י ת ‪ 5.‬כ ך ‪ ,‬ה פ ך מ ב נ ה ה ק ז י נ ו ה י י ח ו ד י ל " פ א ר ב ת ג ל י ם " ‪.‬‬
‫
‬

‫האולם המשיך לפעול גם לאחר קום מדינת ישראל ואירח אירועים שונים‪ .‬מספר‬
‫שנים לאחר קום המדינה הושכר המבנה למשפחת לקס‪ ,‬שהפכה אותו לבית קולנוע‬
‫ולאולם אירועים‪ .‬ב־‪ 1968‬מועצת פועלי חיפה רכשה מהם את הקזינו‪ ,‬ובשנות ה־‪70‬‬
‫הוא נזנח‪ .‬כעשרים שנים לאחר מכן‪ ,‬המבנה הוכרז כמבנה לשימור ובתחילת שנות‬
‫ה־‪ ,90‬במהלך עבודות השיקום‪ ,‬המבנה נהרס מסיבות לא ברורות‪ ,‬ובמקומו נבנה‬
‫שלד בטון – דומה למבנה המקורי אך לא זהה במאת האחוזים‪ .‬בעקבות שחיתויות‬
‫של העירייה שניסתה לקדם תוכניות באופן בלתי חוקי‪ ,‬המבנה המשוחזר נשאר זנוח‬

‫במצבו הלא־גמור‪ 6 ,‬כשלד בטון חשוף וכחומה לים‪ ,‬עד היום‪.‬‬

‫‪1994‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1935‬‬

‫הריסת המבנה במהלך‬ ‫הכרזתו כמבנה לשימור‬ ‫הזנחת המבנה והבריכה‬ ‫פתיחת הקזינו‬
‫שיקומו ובניית שלד בטון‬ ‫וסגירתם‬ ‫ובריכת השחיה‬

‫משוחזר‬ ‫‪1953‬‬

‫‪2022‬‬ ‫שינוי יעודו לבית‬
‫קולנוע ואולם‬
‫שלד הבטון המשוחזר‬ ‫אירועים‬
‫כחומה בין השכונה לים‬

‫בעקבות אלה‪ ,‬נשאלות שתי שאלות עליהן אבסס את הפרויקט ומהן אצא לתכנון‪:‬‬

‫האם המבנה המקורי הוא בעייתי‬
‫מלכתחילה?‬

‫וכיצד מתייחסים לשלד שהוא בכלל‬
‫העתק לא מדויק של מבנה?‬

‫על מנת לענות על השאלה הראשונה‪ -‬האם המבנה המקורי הינו בעייתי במיקומו‬
‫מלכתחילה‪ ,‬נדרש לבצע חקר היסטוריית השכונה וכן בחינה של התכנון המקורי‬

‫שהופקד בידיו של האדריכל ומתכנן הערים ריכארד קאופמן בשנות ה‪.20-‬‬
‫
‬

‫קאופמן‪ ,‬יליד גרמניה‪ ,‬הגיע לארץ בשנת ‪ 1920‬ותכנן מספר שכונות ברוח עיר הגנים‬
‫של אבנאזר הווארד‪ ,‬המשלבת ירק‪ ,‬רווחה פיזית ורווחה חברתית‪ .‬בשכונת בת גלים‬
‫הוא התבסס על החזית הדומיננטית כאלמנט הטבעי עליו מושתת חזון עיר הגנים‪:‬‬

‫חזית הים‪7.‬‬
‫
‬
‫
‬

‫‪1925‬‬

‫מתכנית שהיא גרסה מוקדמת של קאופמן ניתן לראות שאת הדרכים הראשיות מתח‬
‫במקביל לקו החוף‪ ,‬ובניצב לו – שדרה מרכזית שלאורכה פונקציות ציבוריות‪.‬‬
‫במפגשי הדרכים יצר כיכרות וסביבן פעילות ציבורית ובייחוד מרפסת ימית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫לאורך השדרה תיכנן בלוקים אורבניים בקנה מידה שונה מבתי המגורים שברחובות‬

‫הצדדיים‪.‬‬
‫
‬

‫מתכנית שהכין חודש לאחר מכן‪ ,‬קאופמן השאיר את תכנון המרפסת הימית בקצה‬
‫הצפוני של השדרה וכן את הכיכר בקצה הדרומי שמוקפת מבני ציבור‪ ,‬אך מיתן את‬

‫היחס בין הבינוי המאסיבי למגרשי המגורים‪.‬‬
‫
‬

‫אולם‪ ,‬תכנון לחוד ומציאות לחוד‪ ,‬וממפת מדידה משנת ‪ 1938‬ניתן לראות כי במקום‬
‫המרפסת הימית‪ ,‬נבנה מבנה הקזינו‪ ,‬שחסם את מפגש השדרה והים ולצידו בריכת‬
‫השחיה האולימפית‪ 8 .‬בנוסף לכך‪ ,‬בקצה הדרומי של השדרה לא תוכננה כיכר‬
‫ציבורית מוקפת מבני ציבור‪ ,‬ולמעשה נוצר מעין "דד אנד" בשני הקצוות של השדרה‪.‬‬

‫קאופמן – גרסא מוקדמת‪ ,‬מאי ‪1922‬‬

‫קאופמן – יוני ‪1922‬‬

‫מפת מדידה ‪1938 -‬‬

‫על סמך התכנון של קאופמן‪ ,‬ניתן להבין כי מיקום מבנה הקזינו הוא בעייתי‬
‫מלכתחילה‪ .‬ממרפסת ימית שצופה לים ומטרתה לחבר בין הים לשכונה‪ ,‬מוקם‬
‫מבנה‪ ,‬יפה ככל שיהיה‪ ,‬בקנה מידה יוצא דופן לתקופתו‪ ,‬שחוסם את הים וקוטע הן‬

‫את רצף השדרה המרכזית והן את רצף הטיילת וקו החוף‪.‬‬
‫
‬

‫עם זאת ועל אף היותו מבנה במיקום בעייתי‪ ,‬ניתן להעיד כי בריכת השחיה‬
‫האולימפית הסמוכה שמשכה אליה רבים‪ ,‬היתה הצלחה פנומנלית ויחד עם הקזינו‬
‫היו הסמל של השכונה ומיתוגה כשכונת פנאי ונופש‪ .‬בניגוד לבריכת השחייה‪ ,‬מבנה‬
‫הקזינו לא היה נחלת הכלל‪ ,‬אבל היווה את שיא תפארתה של השכונה‪ ,‬ובעוד‬
‫שתושבים רבים שונאים את "מפלצת הבטון" הנוכחית‪ ,‬כולם אוהבים את מבנה‬

‫הקזינו‪9 .‬‬
‫
‬

‫תכנית ‪ ,BLUE COAST‬שנות ה‪40-‬‬

‫מבט אל בריכת השחיה‬ ‫
מבט אל הקזינו ובתי הקפה‬

‫מכאן‪ ,‬כי קיים דיסוננס בין מה שהיה פעם לבין מה שקיים היום‪ ,‬ועל אף שמיקום‬
‫המבנה נמצא כבעייתי מלכתחילה‪ ,‬המקום העניק לשכונה ולתושביה לפחות את מה‬
‫שגזל‪ .‬ואילו היום‪ ,‬כשהמבנה הוא שלד בטון‪ ,‬חסום‪ ,‬מגודר ולא מתפקד‪ ,‬התושבים‬
‫חווים רק את הגזל‪ ,‬אבל זוכרים את שהיה ועל כן לא מעוניינים בהריסתו המוחלטת‪,‬‬
‫אלא בהחזרתו לחיים באופן שיכפר על כל השנים בהם היה מחסום לים‪ ,‬ויהפוך‬

‫מחומה לשער‪ -‬שער לים‪ .‬ומה יותר נכון לשער מאשר המצב השלדי של מבנה?‬

‫מתודולוגיה‬
‫
‬

‫בהמשך לחקירת היסטוריית השכונה‪ ,‬יש לבצע מערכת ניתוחים של המצב הקיים‪,‬‬
‫בהסתכלות על שכונת בת גלים בכלל ומבנה הקזינו בפרט‪ .‬הניתוח הראשון הוא‬

‫ניתוח הקישוריות בשכונה ביחס למבנה הקזינו‪:‬‬

‫תחנת רכבת וכבישים ראשיים‬

‫שד' בת גלים‬

‫העליה השניה‬

‫חיל הים‬

‫ההגנה‬

‫אלנבי‬

‫ניתן לראות את החציצה הגסה שמייצרת הרכבת בין שכונת בת גלים לבין חלקי‬
‫העיר‪ ,‬ומכאן כי השכונה מאופיינת לא רק בחסימה כלפי הים‪ ,‬אלא גם בחסימה‬

‫כלפי שאר חלקי העיר‪.‬‬

‫אל תחנת הרכבת מרחק של כ‪ 700-‬מטרים בדרך שאינה רציפה והמשכית‪ ,‬אל‬
‫הקצה המערבי של טיילת בת גלים כ‪ 600-‬מטרים ואל הקצה המזרחי ‪ 1300‬מטרים‪.‬‬
‫כמו כן הטיילת מאופיינת בקטיעות וחוסר רציפות כשאחד הגורמים המרכזיים לכך‬

‫הינו מבנה הקזינו החסום‪.‬‬

‫קישוריות‬

‫‪ 1300‬מ'‬

‫‪ 600‬מ'‬ ‫שד' בת גלים‬ ‫חוף בת גלים‬
‫החוף השקט‬
‫טיילת בת גלים‬

‫העליה השניה‬

‫‪ 700‬מ'‬

‫חיל הים‬

‫ההגנה‬

‫קישוריות‬

‫אלנבי‬

‫הניתוח הבא הינו מיפוי המוקדים בשכונה ביחס למבנה הקזינו‪:‬‬

‫מוקדים‬

‫מיקום הבריכה האולימפית‬

‫ספריה‬ ‫ביה"ס הטכנולוגי שהם‬
‫ומועדון יום לקשיש‬

‫השכונה מאופיינת במוקדים ציבוריים רבים ומכאן כי לצד התושבים המקומיים‪ ,‬לא‬
‫מעט מבקרים מבחוץ‪ .‬אלה מייצרים חתך אוכלוסיה מגוון‪ ,‬נתון שיש לקחת בחשבון‬

‫בתכנון העתידי‪.‬‬

‫מיפוי מבנים לשימור ‪ 10‬מצביע על ריכוז גבוה ביותר של מבנים לשימור לאורך שדרת‬
‫בת גלים וכן לאורך הטיילת‪ .‬אלה מצביעים על החשיבות של צירים ראשיים אלו וכן‬
‫על העושר האדריכלי‪ -‬מבנים בסגנון אקלקטי לצד מבנים בסגנון הבינלאומי‬
‫משולבים בקומה מסחרית‪ .‬במרכזם‪ ,‬ביתן אחד על השדרה עצמה‪ -‬קפה מילהאוס‬

‫המצליח‪ ,‬היחיד שמצליח להחיות במעט את השדרה‪.‬‬

‫מבנים לשימור‬

‫קפה מילהאוס‬

‫הניתוח הבא מתייחס לתכניות עתידיות החלות על השכונה‪ ,‬כשהמהותית ביותר הינה‬
‫תכנית שיקוע פסי הרכבת‪ 11 ,‬שבמשך שנים חוצצת בין השכונה לשכנותיה‪ ,‬ועל כן‬

‫קיים פוטנציאל אדיר לחיבור השכונה מחדש אל חלקי העיר‪.‬‬

‫תכניות עתידיות‬

‫‪VISION‬‬

‫התחדשות והחייאת השכונה תוך הפיכת הקזינו מחומה‪ -‬לשער לים‪,‬‬
‫כזה המדגיש שכשם השכונה‪ ,‬כן היא‪.‬‬

‫‪MISSION‬‬

‫חיבור השכונה והים באמצעות טיילת המשכית‪ ,‬חופי רחצה ו"מתיחת" שדרות בת‬
‫גלים אל תוך הים‬

‫שימוש חוזר למבנה הקזינו והפיכתו למקום מפגש מרכזי‪ ,‬מרפסת ימית‪,‬‬
‫לאוכלוסיה המגוונת‬

‫קישור השכונה לשאר חלקי העיר‬
‫הנגשת השכונה ומבנה הקזינו‪ ,‬למבקרים מבחוץ‬

‫אמצעי נוסף לקיום הויז'ן מצוי בפרוגרמות‪ .‬הפרוגרמות אותן בחרתי לתכנן הן‬

‫הפקולטה למדעי הים‬ ‫
‬

‫כשלוחה של אוניברסיטת חיפה שכבר הביעה התעניינות בעבר ברכישת מבנה‬

‫הקזינו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקרים רבים הוכיחו כי אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם‬

‫שכונה בהידרדרות הינה הכנסת סטודנטים למקום‪12 .‬‬

‫
‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬יתוכננו אודיטוריום וספריה משותפים‬

‫הן לציבור הרחב והן לפקולטה‪ ,‬החזרת בריכת השחייה האולימפית‪,‬‬

‫המסחר ובתי הקפה שהיו חלק בלתי נפרד מהקזינו בימי תפארתו וגם‬

‫כהמשך ישיר לבית הקפה מילהאוס בשדרת בת גלים‪.‬‬

‫המשכית למבנה ולא כזו הנקטעת בגללו‪,‬ט י י ל ת‬ ‫
‬

‫וכמאחד לכל אלה‪ ,‬תכנון‬

‫טיילת שמחוברת אל המבנה ואף הופכת לטיילת עילית‪ ,‬כזו המממשת את חזון‬

‫המרפסת הימית של קאופמן‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫הפרויקט‬

‫
‬
‫על מנת להפוך את שכונת בת גלים לשכונה שכשמה כן היא‪ ,‬לשכונה שהים הוא‬
‫חלק אינטגרלי ממנה‪ ,‬יש להפוך את מבנה הקזינו מחומה לים‪ ,‬לשער לים‪ .‬אולם‪,‬‬
‫מתוך מיפוי המוקדים וניתוח הקישוריות בשכונה נמצא כי השכונה מאופיינת בניתוק‬
‫קונטקסטואלי בשני קצוות‪ -‬לא רק בקצה הצפוני של קו החוף‪ ,‬אלא גם בקצה‬

‫הדרומי של פסי הרכבת‪.‬‬

‫אם כך‪ ,‬יש לבצע "זום אאוט"‪ ,‬לצאת‬
‫לתכנון שהוא קודם כל אורבני על מנת ‪1‬‬

‫לחבר את השכונה‪ ,‬שכה מנותקת‬
‫מהסביבה‪ ,‬אל שכנותיה ובכך להבטיח‬
‫את הנגשת השכונה‪ ,‬הים ומבנה הקזינו‬
‫למבקרים מבחוץ‪ ,‬שלב שהינו בסיסי‬

‫בתהליכים של התחדשות עירונית‪.‬‬

‫שלב ‪1‬‬
‫שיקוע הרכבת ותחנת בת גלים ‪2‬‬

‫החוצצת בין השכונה לחלקי העיר‬

‫שלב ‪2‬‬
‫תכנון צירים המחברים את השכונה לשכנותיה‬

‫והעברת ‪ 2‬מבני הציבור לבלוק החדש‪ -‬בלוק‬
‫הפארק ‪3‬‬

‫שלב ‪3‬‬
‫מיקום מבנה תחנת הרכבת החדש אל מול‬

‫מבנה הציבור בבלוק הפארק‬

‫שלב ‪4 4‬‬
‫עירוב מסחר ‪ +‬תעסוקה ‪ +‬מגורים ממזרח‬
‫ומבני מגורים ממערב בדירוג לפארק‬

‫שלב ‪5‬‬
‫ציר רציף והמשכי מבלוק הפארק והרכבת ‪5‬‬

‫אל מבנה הקזינו (קיצור מרחק ל‪ 400-‬מ')‬

‫לאחר התכנון האורבני‪ ,‬ושלב אחד לפני התכנון המפורט של מבנה הקזינו שעובר‬
‫שימוש מחדש וכן בנייה חדשה היוצאת ממנו‪ ,‬נקטתי בשיטה של "פירוק והרכבה‬
‫מחדש" של המבנה על מנת להבין אותו לעומק‪ ,‬הן מבחינת בניה והן מבחינת עיצובו‬
‫הייחודי שכולל משחק של צורות גיאומטריות‪ ,‬גריד באורדר קבוע‪ ,‬הן של העמודים‬

‫והן של חלוקת הזכוכית‪ .‬בנוסף ניתן להבחין במיסגור הנפחים ודירוגם‪.‬‬

‫קונספט ‪ -‬פירוק והרכבה מחדש ‪ :‬צורות גיאומטריות‪ ,‬גריד‪ ,‬מסגרות‪ ,‬דירוג‬

‫בשלב האורבני האחרון‪ ,‬שמייצר מתיחה של שדרות בת גלים אל בלוק הפארק‬
‫ומבנה הרכבת‪ ,‬נוצר ציר רציף והמשכי עד למבנה הקזינו‪ ,‬אבל לא לים‪ .‬הקזינו עדיין‬

‫עומד במקומו ומהווה חומה לים‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬יצאתי לתכנון פרטני שמתייחס למבנה שלד הקזינו הקיים ומבצע בו שימוש‬
‫חוזר‪ ,‬ובנוסף בנייה חדשה היוצאת מהמבנה באופן המשכי ורציף‪.‬‬
‫שלב ‪1‬‬
‫מתיחת שדרות בת גלים אל תוך הים‬
‫ובכך יצירת ציר המשכי מבלוק הפארק‬
‫אל הים‬

‫שלב ‪2‬‬
‫חשיפת קונסטרוקציית העמודים‬
‫והחלת הגריד ההיסטורי ( ‪ 4X4‬מ')‬

‫על מרחב התכנון‬

‫שלב ‪3‬‬
‫העלאת מסות מתוך הגריד‬
‫ובקנ"מ התואם למבנה הקזינו‬

‫וממשיך אותו‬

‫שלב ‪4‬‬
‫החזרת בריכת השחיה ההיסטורית‬
‫ותכנון בריכה אינטימית יותר‬

‫בהמשך השדרה‬

‫שלב ‪5‬‬
‫תכנון רציפים ורצפות מתוך‬
‫השדרה המתחברים אל טיילת בת‬

‫גלים וחוף הרחצה‬

‫שלב ‪6‬‬
‫תנועה ורטיקלית‬

‫
‬
‫
‬

‫שלב ‪7‬‬
‫תנועה הוריזונטלית רציפה‪ ,‬עילית‬

‫ותחתונה‬
‫
‬

‫שלב ‪8‬‬
‫דירוג הטיילת כלפי הים באמצעות‬

‫טריבונות ישיבה‬
‫
‬

‫שלב ‪9‬‬
‫דירוג הבינוי כלפי הים‬

‫
‬
‫
‬

‫שלב ‪10‬‬
‫חזיתות המשכיות למבנה הקזינו‬

‫תוך הסתמכות על האדריכלות‬
‫הבינלאומית‬

‫תכנית סביבה ‪ -‬מצב קיים‬
‫תכנית סביבה ‪ -‬מצב מוצע‬

‫תכנית קרקע‬

‫בריכת שחיה‬ ‫פקולטה למדעי הים‬
‫בית קפה‬
‫אודיטוריום ציבורי‪+‬אוניברסיטאי‬ ‫בריכת שחיה אולימפית‬
‫בית קפה‬
‫ספריה ציבורית‪+‬אוניברסיטאית‬
‫קפיטריה‬
‫מסחר‬

‫מתכנית זו ניתן לראות את ההמשכיות של שדרת בת גלים אל תוך הים ובכך הפיכת‬
‫החומה לשער לים‪.‬‬

‫תכנית מפלס א‬

‫אודיטוריום ציבורי‪+‬אוניברסיטאי‬ ‫פקולטה למדעי הים‬
‫ספריה ציבורית‪+‬אוניברסיטאית‬
‫מסחר‬ ‫טיילת עילית‬
‫בית קפה‬

‫מתכנית קומה א' ניתן לראות את תחילת הטיילת העילית במבנה הקזינו שעבר‬
‫שימוש מחדש תוך דירוג מפלסיו‪ ,‬באופן המייצר מרפסת ימית‪.‬‬

‫תכנית מפלס ב‬

‫טיילת עילית‬

‫המשך הטיילת העילית המדורגת לים‪ ,‬חיבורה אל גגות המבנים החדשים‪ ,‬ובכך‬
‫המבנה כולו כמרפסת ימית אחת גדולה‪.‬‬

‫תכנית מפלס ג‬

‫מבט על‬

‫מבט על‬

‫חזית דרומית‪ :‬החזית שהיא למעשה השער לים‪ ,‬שמנצלת את העובדה שהמבנה הוא‬
‫בכלל שלד בטון‪ -‬המצב המבני המשוחרר והגמיש ביותר לתכנון‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫ה"עירומיות" של השלד מאפשרת את הפתיחה כלפי הים‪ ,‬כשכל שאר הבינוי הפנימי‬
‫החדש מדורג על מנת לחשוף את הים בצורה מיטבית ולהחזיר לתושבים את מה‬

‫שנגזל מהם במשך שנים רבות‪ .‬כך הופך השלד המשוחזר ליתרון פרדוקסלי‪.‬‬

‫חזית דרומית ‪ -‬שער לים‬

‫חזית דרומית ‪ -‬שער לים‬
‫המשך שדרות בת גלים החדשה‬

‫חזית צפונית‬
‫חתך א‪-‬א‬

‫אודיטוריום‬
‫כיתת לימוד‪-‬פקולטה‬

‫חתך ב‪-‬ב‬
‫ספריה‬

‫הקזינו כטיילת עילית‬
‫בריכת שחיה אולימפית‬

‫חזית מערבית‬
‫חתך ג‪-‬ג‬

‫בריכת שחיה ובית קפה‬

‫בריכת שחיה‬
‫טיילת עילית‬

‫טיילת בת גלים‬

‫חזית מזרחית‬
‫בריכת השחיה האולימפית וטיילת‪+‬חוף בת גלים‬

‫הפקולטה לחקר ימי‬
‫קזינו בת גלים החדש ‪ -‬מחומה לשער לים‬

‫ביבליוגרפיה‬

1. GUY LARDI, "THE MINISTERIAL COMMITTEE FOR LEGISLATIVE AFFAIRS
APPROVED A BILL TO CANCEL THE PROPERTY TAX EXEMPTION FOR
ABANDONED BUILDINGS", GLOBES, DECEMBER 13, 2021. ACCESSED APRIL 30,
2022.
HTTPS://WWW.GLOBES.CO.IL/NEWS/ARTICLE.ASPX?DID=1001350253

2. GUY LARDI, "NEGLECT LEADS TO NEGLECT", GLOBES, NOVEMBER 27, 2020.
ACCESSED APRIL 30, 2022.
HTTPS://WWW.GLOBES.CO.IL/NEWS/ARTICLE.ASPX?DID=1001394210

.‫ ויקיפדיה‬,‫ קזינו בת גלים‬:‫ ערך‬.3
HTTPS://HE.WIKIPEDIA.ORG/WIKI/%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7
%91%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D

4. JOSEPHINE DRAWS CROWPS AT HAIFA SHOW, 1943 ‫ באוקטובר‬5 ,‫פלסטיין פוסט‬

,76 ‫ אופקים בגאוגרפיה‬,‫ דו־קיום בחיפה בתקופת המנדט הבריטי‬,‫ דפנה שרפמן‬.5
.2010 ,‫אוניברסיטת חיפה‬

HTTPS://WWW.JSTOR.ORG/STABLE/23716375#METADATA_INFO_TAB_CONTENTS

‫ מרץ‬,‫ כלבו חיפה‬,”‫ “אם הקזינו היה קיים הוא היה מאיר את העיר‬,‫ חגית הורנשטיין‬.6
.2019 ,23

HTTPS://WWW.COLBONEWS.CO.IL/MAGAZINE/52812/



.2011 ‫ אפריל‬, '‫ קפה 'גינתי‬/‫ תיק תיעוד בית שלזינגר‬,‫ נועה שוק‬.7,8
HTTPS://MAVAT.MOIN.GOV.IL/MAVATPS/FORMS/ATTACHMENT.ASPX?
EDID=3000373297227&EDN=916F2F0D5189D9D28602BACAF0FFCEF3B8B5162DF2B
165E4F4AF7CEC216BD054&OPENER=ATTACHMENTERROR.ASPX

.2022 ‫ פברואר‬,‫ ראיונות עם תושבי שכונה תיקים‬.9

.2011 ‫ אפריל‬, '‫ קפה 'גינתי‬/‫ תיק תיעוד בית שלזינגר‬,‫ נועה שוק‬.10
HTTPS://MAVAT.MOIN.GOV.IL/MAVATPS/FORMS/ATTACHMENT.ASPX?
EDID=3000373297227&EDN=916F2F0D5189D9D28602BACAF0FFCEF3B8B5162DF2B
165E4F4AF7CEC216BD054&OPENER=ATTACHMENTERROR.ASPX

,‫ וואלה‬,"‫קרקעיות יוקמו בחיפה‬-‫ מסילות רכבת תת‬:‫ "חצי שעה לתל אביב‬,‫ קינן כהן‬.11
.2021 ,14 ‫דצמבר‬

HTTPS://NEWS.WALLA.CO.IL/ITEM/3476726

‫ "התחדשות עירונית בחינה של אסטרטגיות ומודלים‬,‫ קולקה ושילון‬,‫ אייזנברג‬.12
,‫ הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הטכניון‬,"‫להתחדשות מרחבים עירוניים‬

.2015
HTTPS://SOCIALHUB.TECHNION.AC.IL/WP-CONTENT/UPLOADS/2017/12/URBAN-
RENEWAL-HAIFA.PDF