‏‏קונטרס שהשמחה במעונו עם כריכה

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫‪1‬‬

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫שהשמחה‬
‫במעונו‬

‫מאמרים וחידושים‬
‫לשמחת חתן וכלה‬
‫חידושים נפלאים‬
‫מאוצרותיו של מורינו ראש הכולל‬

‫הרב מרדכי כהן שליט"א ‪3‬‬

‫חידושים‬
‫על פרשת בשלח ‪-‬שבת שירה‬

‫מפי בנו ראש הכולל‬

‫הרב מתתיהו כהן שליט"א‬



‫שער‬
‫האירוסין‬

‫שער‬
‫האירוסין ‪5‬‬

‫ישמחו השמים ותעלוז‬
‫הארץ ביום שמחת נישואי בת ידידינו הנדיב‬
‫הנכבד אשר תומך בעמלי תורה באופן מיוחד‪ ,‬טוב‬
‫ליבו אדיר הוא בממדים‪ ,‬עד כי ישמחו השמים ותעלוז‬
‫הארץ‪ ,‬ביום שמחת נישואי בת ידידינו הנדיב הנכבד אשר תומך‬
‫בעמלי תורה באופן מיוחד‪ ,‬טוב ליבו אדיר הוא בממדים עד כי לא‬
‫ניתן להעלותם במילים‪ ,‬בכל חג ומועד אותנו משמח מבעוד מועד‪,‬‬
‫דרשותיו נודעו לשם ולתהילה ‪ -‬בחיזוק האמונה התמימה‪,‬‬
‫קשור בכל ליבו לצדיקים ומהם שואב המון חיזוקים‬

‫ה"ה ידידינו הנכבד והנעלה‬

‫הרב שלמה בוחבוט שליט"א‬
‫לרגל השמחה השרויה במעונו בנישואי ביתו‬
‫הכלה המהוללה מרים תחי'‬

‫עב"ג החתן המפואר בכל מידה טובה ומעולה‬

‫הבה"ח גבריאל אקקיאן הי"ו‬

‫בן הרב החשוב רבי ניסן אקקיאן שליט"א‬

‫בורא עולם בזה הקנין ‪ -‬ישלים הבנין‪ ,‬ויזכו לראות דורות ישרים‬
‫ומבורכים בבנין עדי עד‪ ,‬נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪,‬‬

‫פרנסה בשפע עושר ואושר לאורך ימים טובים אכי"ר‪.‬‬

‫המאחלים ברגשי שמחה‬
‫כולל "ברכת שלמה" בית שמש‬

‫שער‬ ‫הקב"ה מזווג זיווגים‬
‫האירוסין‬
‫מספרים שבא חסיד לרבי מגור ה"שפת אמת" זצוק"ל ואמר לו‬
‫‪7‬‬ ‫רבי אירסתי את הבן שלי ואני מבקש שהרבי יברך את החתן ואותי‪.‬‬
‫הרבי לא בירך אותו ברכה סתם‪ ,‬אלא הושיב אותו ואמר לו מזל‪-‬טוב‬
‫ושאל אותו כמה שאלות‪ .‬והם‪ :‬מי זה האבא של הכלה? ענה לו האבא‬
‫של הכלה גם חסיד גור וקוראים לו קופולוביץ – המשיך הרב לשאול‬
‫איפה הוא גר? ענה לו שהוא גר בלייקווד – המשיך הרב לשאול האם‬
‫אתה ביררת על הבחורה והמשפחה? ענה שכן‪ ,‬המשיך הר' לשאול‬
‫איך ביררת? ענה לו נכנסתי לבית הכנסת שהיו בו אולי אלף איש‬
‫ותפסתי אחד ושאלתי אותו האם אתה מכיר את קופולוביץ? ענה‪,‬‬
‫בטח הם משפחה טובה ויש לו בנות הגונות וכו' וכו'‪ .‬כך ביררתי ‪-‬‬
‫ענה אבי החתן‪ .‬הרב נשאר מעט חושב ופנה לאבי החתן‪ :‬דע לך‬
‫שהבת של קופולוביץ היא הזיווג של בנך מן השמים‪ .‬נבהל החסיד‬
‫והמשיך הרבי‪ :‬אני לא נביא אך אספר לך סיפור וגם אתה תאמר‬
‫שזה מן השמים‪ .‬ובכן לפני שלושה חדשים היה כאן אצלי קופולוביץ‬
‫ואמר לי רבי אני רוצה לעזוב את לייקווד‪ ,‬אני לא יכול לגור שם‬
‫יותר‪ .‬ושאלתי אותו מדוע אתה רוצה לעזוב את לייקווד הרי יש‬
‫לך פרנסה ואתה מסודר למה לעזוב? אמר לי קופלביץ שבלייקווד‬
‫כל התושבים שונאים אותי ואני בעל משפחה ויש לי בנות לחתן‬
‫ואיך אעשה אם ירצו לשאול על בנותי‪ ,‬אז שאלתי אותו‪ ,‬כך מספר‬
‫הרבי‪ ,‬וכולם באמת שונאים אותך? ענה לי לא כולם אלא יש אחד‬
‫שאוהב אותי‪ .‬אמרתי לו תמשיך לגור שם וה' יעזור‪ .‬ע"כ‪ .‬פנה הרבי‬
‫לאבי החתן ואמר‪ ,‬דע לך שאתה נכנסת לביה"כ ותפסת בדיוק את‬
‫האדם הזה שאוהב את קופולוביץ‪ .‬תגיד לי האם זה לא מן השמים?‬
‫ע"כ הסיפור ורואים מכאן איך הקב"ה מזווג זיווגים ודואג בהשגחה‬

‫פרטים בכל בניו וברואיו‪.‬‬

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫‪6‬‬

‫שער‬ ‫התחלת הבנין הוא בשלבים‬
‫האירוסין‬
‫הגמראבמסכת סוטה ב' ע"א אומרת‪ :‬קשה זיווגו של אדם כקריעת‬
‫‪9‬‬ ‫ים סוף‪ ,‬ידוע שבקריעת ים סוף היו שני דברים‪ :‬א) הקריעה שנקרע‬
‫הים‪ .‬ב) הנס של קריעת ים סוף‪ .‬ובודאי מה שהגמרא אומרת קשה‬
‫זיווגו של אדם כקריעת ים סוף‪ ,‬הכוונה לקריעה עצמה ולא לנס‪ ,‬ואם‬
‫כן קשה יותר שהרי בים סוף זהו דבר שלם שנקרע לשניים ואילו‬
‫הזיווג זה שניים שמנסים לחבר אותם לאחד ואם כן מה הדימיון של‬
‫הזיווג לקריעת ים סוף? וכן אפשר לשאול שאלה על מה שנאמר‬

‫בפרנסה קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף‪.‬‬

‫ומתרצים חז"ל ע"פ מה שאמר רבנו בחיי על התורה בתחילת‬
‫פרשת בשלח והוא אומר כך‪ :‬שקריעת ים סוף לא הייתה כמו‬
‫שחושבים קריעה אחת מתחילה ועד סוף‪ ,‬אלא הים נקרע מעט‬
‫מעט‪ .‬בתחילה נקרע מעט נכנסו ישראל עד שהגיעו למים ואח"כ‬
‫נקרע עוד מעט וכך עד שעברו את כל הים‪ ,‬וזה מה שכתוב הים ראה‬
‫וינוס ‪ -‬שכל פעם נס מעט‪ .‬כמו שהיה במן שלא נתנו מן לחודש או‬
‫יותר ‪ -‬אלא כל יום היה יורד מן‪ .‬וכל זה מדוע‪ ,‬כדי ללמדם את מידת‬

‫הביטחון‪.‬‬

‫וכך גם על פי זה היה הדמיון של הזיווג ‪ -‬לקריעת ים סוף‪ .‬הזוג‬
‫צריך לדעת שהחתונה זה לא מכין את האושר לכל החיים‪ ,‬אלא הזוג‬
‫בעצמו עובד כל פעם מעט מעט עד שמקימים את הבית היהודי‪,‬‬
‫וכן בפרנסה כל פעם מבקשים ומתחננים לבורא עולם על הפרנסה‬

‫ומקבלים מעט מעט‪.‬‬

‫באירוסין ההורים עוזרים לזוג את החלק הראשון של הבית‬
‫ועכשיו יש אהבה ואחוה שלום ורעות‪ .‬וכשבאה החתונה אז מתחזק‬
‫יותר‪ .‬ואח"כ השלב הראשון שאחרי החתונה שגם זה נותן נופך‬
‫ואח"כ העבודה של בני הזוג עצמם ובע"ה כך זוכים לבנות בית‬

‫לתפארת‪.‬‬

‫לנצל את הסייעתא דשמיא‬ ‫שער‬
‫האירוסין‬
‫מספרים שבא ראש ישיבה חשוב ושאל את הרב חיים מוולוזי'ן‬
‫זצ"ל במה זכית שישיבתך הצליחה כל כך שנקראת אם הישיבות?‬ ‫‪8‬‬
‫וכל מבקש תורה בא לישיבתך‪ .‬שאל אותו הרב חיים מה עשית‬
‫באבן הפינה? אמר לו ראש הישיבה עשיתי מעמד מכובד מאד‬
‫ודברי תורה במעמד‪ ,‬אמר לו הר' חיים אני באותו לילה לא ישנתי‬
‫ובכיתי והתפללתי שהישיבה תצליח ולמחרת גיבלו את הטיט‬
‫בדמעות שלי וזוהי הסיבה‪ .‬מכאן רואים אנו שכל ההצלחות באות‬

‫ע"י התפילה וככל שמרבים יותר בתפילה כך גודל ההצלחה‪.‬‬

‫חז"ל אומרים שבכל דור ודור – ובכל תקופה ותקופה יורדת מן‬
‫השמים – מידה מסויימת של סייעתא דשמיא הן עבור הכלל והן‬
‫עבור הפרט‪ ,‬הן לרבים והן ליחיד‪ ,‬ואם האדם פותח את לבו ומכוונו‬
‫היטב ומכין את עצמו לקלוט סייעתא דשמיא זו‪ ,‬בודאי שיש לו‬

‫סיכויים גדולים שתהיה הצלחתו גדולה ופוריה‪.‬‬

‫אך כמובן שצריך מאד להזהר ולשמור שהיצר לא ישפיע ויעביר‬
‫את ההופעות הקדושות לעניינים גשמיים או כדומה‪ .‬אלא שיעביר‬

‫את הסייע"ד ללימוד תורה – יראת שמים – מידות טובות וכו'‪.‬‬

‫ובעניין זה מספרים שפעם בא חסיד לקבל ברכה מאחד‬
‫האדמור"ים היות וקנה כרטיס הגרלה על סכום גדול מאד – הרבי‬
‫בירכו שיצליח‪ .‬ויצא מהרבי בשמחה גדולה‪ .‬אך למחרת ההגרלה‬
‫ראה החסיד שלא זכה בגורל‪ .‬חזר החסיד ובא לפני רבו נפול פנים‬
‫ועצוב על אי הצלחתו בגורל‪ .‬שאל הרבי לחסיד מה עשית אחרי‬
‫שבירכתי אותך? והשיב שנכנסו משפחתו והוא למסעדה מרוב‬
‫שמחה על הברכה‪ .‬וקרה שמצא חן בעיני בעל המסעדה ולכן קבל‬
‫‪ 80%‬הנחה על הסעודה‪ .‬ואז הרב הצטער ואמר‪" :‬חבל שאתה‬
‫בעצמך הפסדת את האוצר כי הברכה וההצלחה כולה הייתה מוכנה‬

‫לפניך‪ ,‬אלא שניצלת את ההצלחה לדברים קטנים ופעוטים‪.‬‬

‫כך גם כשבונים בית נאמן בישראל היצה"ר בא להפריע‪ ,‬וצריך‬
‫לנצל את הסייעתא דשמיא שכבר קיימת ולהשיג בה דברים גדולים‪.‬‬

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫אולם תרוץ זה קשה שהרי לפי זה יוצא שכל קידושין וזיווגים‬
‫שנוצרו ונקבעו מכח ההשגחה של בת פלוני לפלוני ‪ -‬יש להם דין‬
‫כשליחלגירושין‪ ,‬ובכך אתהמבטל את החילוקבין גירושיןלקידושין‬
‫כדברי המרדכי‪ ...‬אך לפי דברינו דלעיל הכל נהיר שבזיווגים של‬
‫אבות העולם יש השגחה מיוחדת וקביעה מששת ימי בראשית‬
‫ואינו כזיווג של אדם פרטי שמכריזין עליו ארבעים יום קודם יצירה‬

‫לכן יש לו דין של שליח עושה שליח ‪...‬‬

‫ועל פי זה אפשר לתרץ את הקושיה שכתוב "לב מלכים ושרים‬
‫ביד ה'"‪ .‬והרי לב כל אדם ביד ה'? ומה ההדגשה לב מלכים דוקא?‬

‫אך ע"פ מה שאמרנו יוצא ברור‪ .‬כי ביד כל האדם יש את הענין‬
‫של הבחירה שתלוי ברצונו ובידו לקבוע את דרכו‪ .‬וכל זאת באדם‬
‫פרטי שתוצאות מעשיו נוגעות אליו אבל מלכים ושרים שמעשיהם‬
‫והחלטותיהם נוגעות לכלל לא הופקדה בידיהם הבחירה לגמרי‬

‫והם ככלי שרת ביד ה' של ההשגחה העליונה בהנהגת הדור‬

‫‪11‬‬

‫ממתי נקבע השידוך?‬ ‫שער‬
‫האירוסין‬
‫הגמרא בסוטה דף ב' ע"א אומרת‪ :‬אמר רבי יהודה אמר רב ‪-‬‬
‫ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ואומרת בת פלוני‬ ‫‪10‬‬
‫לפלוני‪ .‬לפי מאמר זה יוצא שנקבע זיווגו של אדם ארבעים יום‬
‫קודם יצירת הוולד‪ .‬וקשה שהרי לגבי דוד המלך אמרו חז"ל בגמרא‬
‫סנהדרין (דף ק"ז) ראוייה הייתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית‪,‬‬
‫אז יוצא לפי גמ' זו שזיווגו של אדם נקבע מששת ימי בראשית‪ ,‬אז‬

‫אם כן ממתי נקבע הזיווג?‬

‫חז"ל מסבירים בכדי ליישב את הדברים‪ ,‬שיש לחלק בין שידוך‬
‫וזיווג של אדם פרטי שנוגע רק לפרט ‪ -‬לבין זיווג שנוגע לכלל‪.‬‬
‫הזיווג של המלכים ומנהיגים יש בזה השפעה לאחרים ולדורות‪.‬‬
‫וזיווג של האדם הפרטי‪ ,‬שעליו כבר מוכרז כאמור ‪ 40‬יום קודם‬
‫יצירת הולד‪ ,‬ובזה הכל תלוי כפי מעשיו שיכול להשתנות‪ .‬אך זיווג‬
‫של מלך או מנהיג שנוגע להנהגת ישראל וכו' אינו דומה כלל ואין‬
‫מכריזין עליו לפני היצירה בלבד‪ ,‬אלא כמו שהגמרא אומרת שהראה‬
‫הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו ‪ -‬דור דור ומנהיגיו שבזה‬
‫נכלל זיווגו של מלך בבחינת אשתו כגופו וקביעת זיווגם ואופיים‬

‫נוגע להנהגת אותו דור‪.‬‬

‫ונמשיך את הענין בביאור יותר‪ ,‬הרמ"א באבן העזר פסק שאין‬
‫שליח עושה שליח לקידושין‪ .‬ומקשה העולם אם כן כיצד מינה‬
‫אברהם את אליעזר להיות שלוחו לקדש אישה ליצחק‪ ,‬והרי אברהם‬

‫היה שליח של יצחק ובקידושין אין שליח עושה שליח?‬

‫החלקת מחוקק מפרש שהרמ"א הולך בשיטה המובאת במרדכי‬
‫שמחלק בין קידושין לגירושין‪ ,‬שבגירושין שליח עושה שליח לפי‬
‫שהמעשה נגמר מיד כי השליח יכול לגרשה מיד בעל כורחה‪ ,‬אבל‬
‫בקידושין שהמעשה לא נגמר מיד כי אסור לקדשה בעל כורחה‬
‫ויכול להיות שהיא לא תרצה לכן השליח לא יכול לעשות שליח‪.‬‬

‫לכן כאן אפשר לתרץ שכיון שקידושין אלה של רבקה מחוייבים‬
‫להתקיים ואינם תלויים ברצונה נחשב שליחות אליעזר כמו דין של‬
‫שליח לגירושין שבה יכול שליח לעשות שליח‪ .‬לכן כתוב מה' יצא‬

‫הדבר‪.‬‬

‫שער‬ ‫סוד ההצלחה ‪ -‬מסירות הנפש של ההורים‬
‫האירוסין‬
‫בפרשת וארא התורה מספרת על מכת הברד שהיא המכה‬
‫‪13‬‬ ‫השביעית‪ .‬חז"ל אומרים שמכת הברד הייתה קשה מאד‪ ,‬והכתה‬
‫בשדות באדם בבהמות ובעצים‪ ,‬את הכל שבר והשחית הברד‪ .‬והיו‬
‫קולות חזקים ואש וברד יחד‪ .‬פרעה קורא למשה ומבקש ממנו‬
‫להסיר את הקולות והברד וישלח את ישראל‪ .‬משה אומר לפרעה‬
‫"כצאתי את העיר אתפלל והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד"‬
‫וכךהיה‪ ,‬משה יוצא ומתפלל לה' ותפילתו מתקבלת‪ .‬ויחדלו הקולות‬

‫והברד ומטר לא ניתך ארצה‪.‬‬

‫ורש"י אומר ואף אותן שהיו באויר לא ירדו לארץ‪ .‬המדרש רבה‬
‫אומר תלאן בריפיון (באויר) ואמתי ירדו בימי יהושע על מלכי האמורי‬
‫וצבאם‪ .‬ככתוב ויהי בנוסם מפני ישראל וה' השליך עליהם אבנים‬

‫גדולות מן השמים‪ .‬והשאר עתידין לירד בימי גוג ומגוג‪.‬‬

‫ה"רבינו בחיי" כותב שגם הקולות היו תלויים‪ ,‬ואימתי ירדו‪ ,‬בימי‬
‫אלישע שנאמר (על מחנה ארם) "וה' השמיע את מחנה ארם קול רכב –‬

‫קול סוס – קול חייל גדול" ע"כ‪.‬‬

‫וחז"ל שואלים‪ ,‬הרי אנחנו בני אדם עשויים מחומר וחלשי כח‬
‫וכאשר אנחנו שומעים שיבואו ימים קשים ח"ו ‪ -‬מכינים ושומרים‬
‫דברים לשעת חירום‪ ,‬אך הקב"ה שהוא יוצר כל היצורים מדוע‬
‫היה צריך לגנוז את הברד והקולות‪ ,‬הרי היה יכול לייצר דברים‬
‫קשים ביותר מיד כמו צונאמי או הוריקן ואבני נגף להגן על ישראל‬

‫ולהעניש את האמורי או את ארם?‬

‫ומתרצים חכמי המוסר‪ .‬שהברד והקולות שהיו במצרים חביבים‬
‫לפני הקב"ה מאד‪ ,‬כי הברד נוצר מכח האנחות והדמעות של בני‬
‫ישראל ובכל אחד מפתיתי הברד היו ספוגים מדמעותיהם של‬
‫איש ואישה תינוק ותינוקת מבני ישראל שסבלו ונאנקו בשיעבוד‬
‫מצרים‪ ,‬וכל אנחה עלתה השמימה והבקיעה רקיעים והדמעות נעשו‬
‫אש מתלקחת בתוך הברד‪ .‬וביצירה הזאת שהייתה חביבה לפני‬
‫הקב"ה‪ ,‬יש בה כח גדול לנקום ברשעי הגויים והמציקים לישראל‬
‫לכן הצעקות והזעקות שצעקו ישראל מצער של השיעבוד אותם‬
‫השמיע הקב"ה למחנה ארם‪ ,‬וחז"ל אומרים אנחה אחת או דמעה‬

‫מדוע השידוך נקרא קריעת ים סוף?‬ ‫שער‬
‫האירוסין‬
‫הגמרא בסוטה דף ב' ע"א אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן‬
‫קשין לזווגם כקריעת ים סוף‪ .‬ויש להבין מה הקושי המיוחד בזיווגו‬ ‫‪12‬‬
‫של אדם‪ .‬ומדוע הדמיון דווקא לקריעת ים סוף‪ .‬ועוד קושיה שהרי‬

‫הרבה עוברים זאת בקלות ללא תלאות?‬

‫יש מפרשים את ענין הדמיון לקריעת ים סוף ע"פ מה שהגמרא‬
‫בערכין בתוס' שם דף ט"ו ע"א כתבו שבני ישראל לא עברו את ים‬
‫סוף מן השפה האחת‪ ,‬לשפה השניה אלא עברו בתוכו כחצי גורן‬

‫והלכו בו כמין קשת וחזרו ויצאו באותה שפה‪.‬‬

‫אכן לפי זה יוצא שאורך זמן הליכת השבטים בים לא הייתה שווה‪.‬‬
‫שהרי חצי עיגול היה כולו יבשה‪ ,‬והדרך שהלכו החיצונים לכיוון הים‬
‫‪ -‬הייתה יותר ארוכה מאלה שהלכו בצד הפנימי לצד היבשה‪ .‬ולכן‬
‫זה הדמיון של זיווג האדם לקריעת ים סוף‪ ,‬יש אנשים שצריכים‬
‫לעשות דרך ארוכה עד שמגיעים לגמר הטוב ויש שהולכים דרך‬
‫קצרה‪ ,‬וכל אחד לפי מה שצריך לתקן לפי שורש נשמתו ועל פי מה‬

‫שנגזר עליו‪ ,‬אך כולם עוברים לבסוף כמו בקריעת ים סוף‪.‬‬

‫שער‬ ‫אירוסין של בן תורה – עם בת ממשפחה טובה‬
‫האירוסין‬
‫כאשר יוסף הביא את שני בניו מנשה ואפרים שאביו יעקב יברך‬
‫‪15‬‬ ‫אותם‪ ,‬יוסף לקח את אפרים בימינו משמאל יעקב ואת מנשה‬
‫משמאלו מימין יעקב‪ .‬יעקב שיכל את ידיו‪ .‬ויאמר יוסף אל אביו לא‬
‫כן אבי כי זה הבכור וכו' וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא‬
‫יהיה לעם וגם הוא יגדל וכו'‪ .‬הרב צדקה זצ"ל שואל מה היה הויכוח‬
‫של יעקב ויוסף‪ ,‬הרי מנשה הוא הבכור ומה ראה לברך את אפרים‬

‫לפני מנשה?‬

‫ה"כתב סופר" משיב שידוע שמנשה היה סגנו של יוסף ושר‬
‫הצבא ובודאי שהיה גם תלמיד חכם‪ .‬אפרים היה המשרת של יעקב‬
‫ואולי גם חברותא ובודאי גם תלמיד חכם‪ .‬הויכוח בינהם היה מה‬
‫יותר טוב‪ .‬יוסף חשב שבן תורה צריך להיות תלמיד חכם וגם צבא‬
‫וגם סגן שר וכו' לכן בקש את הברכה לצורת לימוד וחיים כאלה‪.‬‬
‫יעקב אמר לא‪ ,‬בן תורה צריך להיות רק בתורה ולא שום דבר אחר‬
‫לא הסדר ולא חבר כנסת וכו'‪ .‬גם מה שאמר יוסף זה חשוב וגם יהיה‬

‫לעם ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו‪.‬‬

‫החתן דנן בחור שישב ולמד בישיבה בשיטה של יעקב אבינו‪.‬‬
‫תורה נטו בלי שום דבר מסביב לא צבא ולא שום דבר אע"פ שהוא‬

‫מבין ומתמצא בכל הדברים‪ ,‬ממשיך ללמוד תורה בלי סייגים ‪...‬‬

‫ולכלה‪ :‬כאשר אברהם רצה שידוך לבנו יצחק אמר לעבדו‪ :‬לא‬
‫תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו כי אל ארצי‬

‫ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק‪.‬‬

‫הר"ן בדרשותיו שואל מדוע העדיף אברהם את בנות מולדתו‬
‫וארץ אביו הרי גם הם היו שטופים בע"ז? ומתרץ ע"ז זה פגם בדעות‬
‫והשקפות‪ .‬ודברים אלה אינם מוטבעות בגוף ונפש האדם‪ ,‬אלא הם‬
‫ניתנים לשינוי ע"י חינוך ורקע שונה‪ .‬וברגע שאתה משנה את הרקע‬

‫ונותן חינוך אחר גם זה משתנה‪.‬‬

‫אבל עניני מידות אלו תכונות נפשיות ונמשכות מאבות לבנים‬
‫והם עוברים בירושה וכך גם אומרים חכמי המוסר‪ .‬ומוסיפים שלא‬
‫מצאנו בתורה שנצטוו על מדות טובות אע"פ שספר בראשית נקרא‬
‫ספרן של ישרים ספרן של אבות ומעשיהם הטובים שם לא נכתבות‬

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫אחת שמתפרצת מלבו של יהודי משקלה רב וגדול היא עולה‬
‫שמימה ומולידה מליצים טובים‪.‬‬

‫ובאירוסין ההורים משני הצדדים יוצקים את היסודות ומקדשים‬
‫את הרצפה של הבנין החדש בישראל שיהיה עדי עד בע"ה‪ ,‬ובערב‬
‫הזה באים לידי ביטוי התפילות והאנחות ומסירות נפש של ההורים‬

‫שרואים את בניהם מתחילים את בנין הבית הזה‪.‬‬

‫אומר רבנו הבן איש חי זצ"ל‪ ,‬כל מה שמשיג האדם ע"י התפילה‬
‫‪-‬הקב"ה לעולם לא לוקח לו את זה‪ ,‬כי הוא קנה את הדבר ע"י‬
‫התפילה לכן כדאי להורים להתפלל על ילדים לזוג החדש אע"פ‬
‫שזה טבעי שאחרי שנה יש ילד‪ ,‬כי דבר זה נצרך שיבוא ע"י התפילה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫שער‬ ‫כח התפילה בבנין הבית‬
‫האירוסין‬
‫התוכן הפנימי של שמחת התנאים הוא לקבוע את היסודות ע"י‬
‫‪17‬‬ ‫מסירות נפש וע"י התפילות מתחילה ההצלחה‪.‬‬

‫ובענין כח התפילה הגמרא במסכת מכות דף י"א ע"א אומרת‬
‫"לפיכך אימותיהם של כהנים מספקות להם כסות ומחיה כדי שלא‬
‫יתפללו על בניהם וימותו"‪ .‬הרקע לדברים הוא בדין אדם שרצח‬
‫בשוגג אז התורה חייבה אותו לגלות לעיר מקלט‪ ,‬וכך עשה הרוצח‬
‫בשוגג שלנו‪ ,‬אך אחרי כמה ימים הוא שואל את האנשים מתי אני‬
‫יוצא מכאן אמרו לו ביום שימות הכהן הגדול‪ .‬ואז הוא שואל שוב בן‬
‫כמה הכהן הגדול? אמרו לו בן ‪ .35‬עשה חשבון שלפחות הוא צריך‬
‫לשבת כאן ‪ 35‬שנה‪ .‬לכן היה קם כל בוקר ומתפלל ומבקש שימות‬
‫הכהן הגדול‪ ,‬אמו של הכהן הגדול יודעת זאת‪ .‬לכן הגמרא אומרת‬
‫לפיכך אמותיהם של כהנים בכל הדורות היו מספקות לרוצחים‬

‫בשוגג שגלו בגדים ואוכל כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו‪.‬‬

‫חכמי המוסר שואלים וכי יכול הרוצח‪ ,‬אמנם בשוגג‪ ,‬להתפלל על‬
‫הכהן הגדול ויכול להיות שהכהן הגדול ימות? ומתרצים שזהו כח‬
‫התפילה‪ ,‬אם אדם מתפלל בכוונה גדולה עם כל הכללים הקב"ה‬

‫מקבל את התפילה‪.‬‬

‫ועוד ראיה אנחנו אומרים בתפילת יום הכיפורים כאשר הכהן‬
‫הגדול מסיים את עבודת יום הכיפורים היה נכנס לקודש הקודשים‬
‫ומתפלל תפילה קצרה והיא בענין פרנסת עם ישראל וכו' וכו' ואומר‬
‫ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים אלא בענין הגשם בלבד‪.‬‬
‫הרקע שם היו הרבה עוברי דרכים שרצו להגיע ממקום למקום ורצו‬
‫שלא ירד גשם בדרכים והיו מתפללים שלא ירד גשם – ולמחר‪...‬‬
‫ומתפלל שלא ירד גשם‪ ,‬ויכול לעבור חורף שלם בלי גשם – לכן‬
‫הכהן היה מתפלל בקודש הקודשים – ביום הכיפורים כדי לבטל את‬

‫תפילת עוברי דרכים רק בענין הגשם בלבד‪ .‬זה כח התפילה‪.‬‬

‫וכל מה שאנחנו מקבלים ע"י התפילה זה לא שמגיע לנו אלא‬
‫זה חסד שהקב"ה עושה עמנו ולכן אנחנו אומרים בתפילה בשבת‬
‫נשמת וכו' אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנחנו מספיקים להודות‬
‫לך וכו'‪ .‬לכן כל מה שאנחנו מקבלים זה בבחינת מתנת חינם‪ ,‬וע"י‬
‫שמתפללים ההורים בזמן הזה שבונים את היסודות של הבית‪ ,‬כך‬

‫ייטב לבני הזוג אכי"ר‪.‬‬

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫המידות בלשון של ציווי‪ ,‬אלא באופן של סיפור מעשה אבות סימן‬
‫לבנים‪.‬‬

‫ובגלל שהמידות שהם מהות האדם לכן אי אפשר להקנותם‬
‫ולהעבירם אלא ע"י יצירת אוירה והמחשה ודוגמא חיה‪ .‬אם זה חסד‬
‫או לב טוב עין טובה וכו' ובמיוחד בימי הנעורים שהנפש רכה בהם‬

‫ואז מתהווה ומתעצבת נפש האדם‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫שער‬
‫הנישואין ‪19‬‬

‫והבית היהודי‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫ ‬
‫ ‬

‫‪18‬‬

‫שער‬ ‫אעשה לו עזר כנגדו‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬ ‫"על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר‬
‫היהודי‬ ‫אחד"‪( .‬בראשית ב'‪ ,‬כ"ד‪).‬‬

‫‪21‬‬ ‫שואלים חכמי המוסר‪ ,‬מדוע צריך האדם לעזוב את אביו ואת‬
‫אמו כדי לדבוק באשתו‪ .‬מה יגרע אם ימשיך את קשריו עם אביו‬
‫ואמו כרגיל וידבק באשתו‪ .‬אלא כאן התורה באה ללמד אותנו שכדי‬
‫להתאקלם ולהתקשר בבית החדש עם אשתו צריך לרופף את‬
‫הקשר עם משפחתו ובית אביו את הקשרים הרגשיים עם הרגלי‬
‫החיים שבבית אמו במאכליה ובניקיונה וכדו' ורק אז יוכל להתקשר‬

‫לאורח חיים חדש עם אשתו‪.‬‬

‫עוד כתוב "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית‬
‫ב'‪ ,‬י"ח) ובפשטות אנו מבינים שלא היתה לו אישה והיה לבדו‪ ,‬ועל‬
‫זה ה' אומר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו שזאת‬
‫אישה‪ ,‬וזה לא יתכן שהרי אחרי שה' ברא את האדם כתוב (בראשית‬
‫א'‪ ,‬כ"ב) ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו‬
‫זכר ונקבה בראם‪ ,‬ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו‬
‫ורבו ומילאו את הארץ‪ ,‬וכו'‪ .‬ועל הפסוק כ"ז רש"י אומר שנברא דו‬
‫פרצופים זכר ונקבה‪ .‬משמע שהשם אדם כלל את שניהם‪ ,‬ועל מצב‬
‫כזה ה' אומר לא טוב היות האדם לבדו‪ ,‬אעשה לו עזר כנגדו‪ ,‬כלומר‬
‫שלא תהיה חלק מגופו אלא בריה שתוכל לעמוד ולהתיצב כנגדו‪,‬‬
‫שתהיה לה אישיות בפני עצמה ושתוכל לעבוד את ה' במקביל‬

‫לאיש‪ ,‬ולא תהיה תלויה ומובלעת באיש‪.‬‬

‫והשאלה מדוע זה נעשה בשני שלבים שבתחילה היא גוף אחד‬
‫ואח"כ היה צריך לנסר ולהפריד אותה מן האיש‪ ,‬מדוע זה לא נעשה‬

‫כבר מההתחלה לברוא אותם בנפרד?‬

‫יש הרגשה כביכול התוכנית הראשונה לא מצא חן בעיני ה' ולכן‬
‫עשה שינוי בתוכנית‪ ,‬וא"כ מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי סבר‪.‬‬
‫ואפילו אם הייתה סיבה מוצדקת‪ ,‬אז הדבר מתאים לבשר ודם שלא‬
‫יודע לפני המעשה איך יצא הדבר ואח"כ ראה שטעה וצריך לשנות‬

‫את התוכנית‪ ,‬אבל בורא עולם לא שייך לייחס לו דבר זה‪.‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫‪20‬‬

‫שער‬ ‫חשיבות התורה‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬ ‫בשעה שהודיעו ליוסף שאביו חולה‪ ,‬לקח יוסף את שני בניו מנשה‬
‫היהודי‬ ‫הבכור ואפרים לאביו כדי לברכם‪ .‬והעמיד את מנשה הבכור לימין‬
‫יעקב ואת אפרים הצעיר לשמאל יעקב‪ .‬וכאשר התחיל יעקב לברך‬
‫‪23‬‬ ‫"שיכל" כלומר החליף את ידיו ושם את יד ימינו על ראש אפרים‬
‫הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה הבכור‪ .‬מיד יוסף מעיר לאביו‪:‬‬
‫לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו‪ .‬וימאן אביו ויאמר‬
‫ידעתי בני ידעתי וכו' גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו‬

‫הקטון יגדל ממנו‪.‬‬

‫חז"ל שואלים מה היה הויכוח של יעקב ויוסף‪ ,‬ומדוע העדיף‬
‫יעקב את אפרים על מנשה הבכור?‬

‫ומתרץ הכתב סופר‪ ,‬שהויכוח שלהם היה עקרוני‪ .‬ידוע שמנשה‬
‫היה יד ימינו של יוסף שר הצבא שלו‪ .‬ואפרים היה יד ימינו של יעקב‬
‫והיה לומד תורה אצלו‪ .‬והויכוח היה מה עדיף בן תורה שלמד כל‬
‫היום תורה‪ ,‬או בן תורה שלומד חצי יום ועובד חצי יום‪ .‬מנשה היה‬
‫הבכור ואפרים השני‪ .‬אפרים היה לומד תורה עם יעקב כל היום‪.‬‬
‫מנשה היה לומד חצי יום ועובד חצי יום עם יוסף – יוסף חשב שהכי‬
‫טוב זה כמו מנשה ויעקב אמר וחשב שהכי טוב זה כמו אפרים לומד‬
‫כל היום‪ :‬לכן יוסף רצה שיעקב יברך את מנשה ויעקב רצה לברך‬
‫את אפרים‪ .‬וכך זה היה וכשיוסף העיר על זה אמר לו יעקב ידעתי‬
‫בני ידעתי גם הוא יהיה לעם ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו‪ .‬חתן‬

‫שלומד כל היום‪...‬‬

‫יוסף סבר שללמוד חצי יום ולעבוד חצי יום זה חשוב מאד כי כך‬
‫מפרנס את עצמו ולא זקוק לחסדיהם של אחרים‪ .‬ואילו יעקב סבר‬
‫שהחשוב ביותר זה ללמוד כל היום בלי עבודה‪ .‬אמנם גם העובד‬

‫חצי ולומד חצי יהיה לעם‪.‬‬

‫ויש מפרשים שהויכוח היה במה עדיף להתחיל אחרי החתונה‬
‫האם מיד אחרי החתונה ילך לעבוד חצי יום וילמד חצי יום או קודם‬
‫ילך ללמוד ואם רואה שלא מצליח יעבוד וילמד אבל לכתחילה‬
‫בודאי צריך להתחיל ללמוד‪ .‬יוסף חשב יתחיל מיד ללמוד ולעבוד‪.‬‬
‫ואילו יעקב אמר שזה אמנם טוב אבל יותר טוב ממנו זה ללמוד‬

‫בתחילה ואח"כ יראה אם מצליח ימשיך‬

‫את אותו ענין מצינו במאמר חז"ל שבתחילה עלה במחשבתו‬ ‫שער‬
‫לברוא את העולם במידת הדין‪ ,‬ראה הקב"ה שאין העולם יכול‬ ‫הנישואין‬
‫להתקיים עמד ושיתף מידת הרחמים‪ .‬וא"כ מדוע ה' לא ברא את‬ ‫והבית‬
‫היהודי‬
‫העולם מתחילה בשיתוף מידת הרחמים?‬
‫‪22‬‬
‫לכן חכמי המוסר אומרים כלל שכל פעם שמוצאים שני שלבים‬
‫השלב הראשון הוא העיקר והתכלית ואף פעם לא מתבטל‪ .‬אבל‬

‫כדי להגיע לשלב הראשון צריך שלב שני‪.‬‬

‫אצל האדם השלב הראשון הוא העיקר והתכלית שהזיווג אצל‬
‫האדם צריך להיות כמו גוף אחד‪ .‬בניגוד לבהמות שהתכלית כדי‬
‫לפרות ולרבות ואין שום קשר נפשי בין הזכר והנקבה‪ .‬אבל אצל‬
‫האדם שכאשר האדם מקדש אישה היא אסורה על כל העולם והיא‬
‫מיוחדת רק לו‪ ,‬לכן ברא אותם גוף אחד וזה המצב האידיאלי‪ .‬ובכל‬
‫זאת כתוב לא טוב היות האדם לבדו‪ .‬כי טוב נקרא רק מה שאדם‬
‫מייצר בעצמו‪ ,‬אך מה שנברא עם האדם זה לא נקרא טוב ואיך‬

‫אפשר להגדירה בתור הטוב‪.‬‬

‫לכן אעשה לו עזר כנגדו ואז האישה תהיה עצמאית כנגדו‬
‫ובכוחות משותפים יחדשו את האיחוד שהיה בתחלה כאילו הם גוף‬

‫אחד וכשיגיע לזה אפשר לקרוא לזה טוב‪.‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫מדוע יעקב למד מחוץ לביתו?‬

‫"ויהי יצחק בן ‪ 40‬שנה בקחתו"‪ .‬חז"ל שואלים מדוע כתבה התורה‬
‫את גיל הנישואין של יצחק מה שלא נאמר באברהם ויעקב?‬

‫ה"אור החיים" הקדוש מתרץ שבא לתת טעם מדוע לא התחתן‬
‫עד ‪ 40,‬וזה בגלל "הבקחתו את רבקה" ‪.‬‬

‫אך קשה לפי זה‪ ,‬מדוע ביעקב אבינו שהתחתן בגיל פ"ד לא נתנה‬
‫סיבה‪ .‬ע"ז המהר"ל מסביר‪ .‬שיעקב למד מחוץ לביתו‪ .‬לכן לא היה‬
‫צריך סיבה‪ ,‬אבל יצחק למד רק בביתו‪ ,‬לכן נצרכה סיבה‪ .‬מכאן‬

‫רואים כמה חשיבות הלימוד בבית המדרש וכ"ש מחוץ לעיר‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫המידות בחיי הנישואין‬ ‫שער‬
‫הנישואין‬
‫אחרי שאברהם חיתן את יצחק בנו וכו' וכו'‪ .‬כתוב בפסוק "ויביאה‬ ‫והבית‬
‫יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה‬ ‫היהודי‬
‫וינחם יצחק אחרי אמו"‪ .‬ומיד אח"כ כתוב "ויוסף אברהם ויקח אשה‬
‫‪24‬‬
‫ושמה קטורה"‪.‬‬

‫ולכאורה קשה מה הקשר בין נישואי יצחק לנישואי אברהם פעם‬
‫שניה‪ .‬רש"י בגמרא הסביר נתקנא ביצחק‪.‬‬

‫מבהיל הרעיון עד כמה הכוחות הטבעיים שולטים באדם‪.‬‬

‫אם יצחק לא היה נושא את רבקה‪ ,‬אברהם לא היה נושא את‬
‫קטורה‪ .‬והגמרא אומרת שזאת הייתה קינאה של מכאוב ואבלות‪.‬‬
‫כאלה הם התכונות הטבעיים של האדם‪ .‬וזה רק חז"ל הקדושים‬
‫שידעו מה הם כוחות הנפש של האדם ולכן היו מסוגלים לומר זאת‪.‬‬

‫עוד ראיה לדברים‪ .‬בפסוק י"א כתוב "ויהי אחרי מות אברהם ויברך‬
‫אלוקים את יצחק"‪ .‬ומדוע לא רצה אברהם לברך את יצחק‪ ,‬אלא‬
‫מכיוון שאם היה מברך את יצחק ולא את ישמעאל‪ ,‬היה ישמעאל‬

‫מקנא לכן רצה אברהם אבינו למנוע זאת ולא בירך אף אחד‪.‬‬

‫רואים מכאן עד היכן מגיעות המידות של האדם ‪ ,‬שאפי' לגדולים‬
‫היה ניסיון בזה על אחת כמה וכמה‪ ,‬החתן והכלה שבונים את ביתם‬
‫צריכים ללמוד מוסר ולתקן עצמם שלא יגיעו חס ושלום לידי מידות‬

‫לא טובות‪.‬‬

‫שער‬ ‫האשה נבראה בצניעות‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬ ‫ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם ויביאה אל האדם‬
‫היהודי‬
‫(פרק ב' כ"ב)‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫המדרש רבה פרשה י"ח‪-‬ב' "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי‬
‫אמר ויבן כתיב התבונן מאין לבראתה – אמר לא אברא אותה‬
‫מן הראש‪ ,‬שלא תהיה מייקרת ראשה – לא מן העין שלא תהיה‬
‫סקרנית (בעין) ולא מן האוזן שלא תהיה צייתנית (מבקשת לשמוע)‬
‫– ולא מן הפה שלא תהיה דברנית – ולא מן הלב שלא תהיה‬
‫קנחנית (קנאית) ולא מן היד שלא תהיה ממשמשנית (לנגעולמשמשכל‬
‫דבר) – ולא מן הרגל שלא תהיה פרנסית אלא ממקום שהוא צנוע‬
‫באדם שאפילו בשעה שאדם עומד ערום אותו מקום מכוסה‬
‫(עצם הזנב) ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה תהא‬
‫אשה צנועה‪ ,‬ואעפ"כ כתוב משלי א' "ותפריעו כל עצתי"‪ .‬ובכל‬
‫זאת יש בה הכל‪ ,‬לא בראתי מן הראש וכו' – ותלכנה נטויות גרון‪:‬‬
‫ולא מן העין – ומסקרות עיניים‪ ,‬ולא מן האוזן – ושרה שומעת‬
‫פתח האוהל‪ :‬ולא מן הפה – ותדבר מרים‪ :‬ולא מן הלב – ותקנא‬
‫רחל באחותה‪ :‬ולא מן היד – ותגנוב רחל את התרפים (לשם שמים‬

‫כמובן) ולא מן הרגל – ותצא דינה" ע"כ לשון המדרש‪.‬‬

‫אומר הרב זייצ'יק זצ"ל שהיה אחד מגדולי המוסר‪ ,‬רואים מכאן‬
‫מה קשה ועז הטבע שבאדם – ומה עיקש וכבד הוא היצר שאפילו‬
‫יוצרו קראו רע‪ .‬כל העולם נברא במאמר של הקב"ה שהרי כתוב‬
‫שמאמירה אחת היה העולם נמתח והולך עד שגער בו הקב"ה‬
‫ואמר "ותפריעו כל עצתי"‪ .‬ומאמרו של הקב"ה משפיע ויוצר ועושה‬
‫כמה וכמה עולמות‪ .‬וכאן ביצירת האישה אחרי כל האמירות שהיה‬
‫מבקש מכל אבר ואבר שלא יצא ולא יחרוג מתפקידו הצנוע – ואף‬
‫לאחר כל ההשפעה ורוח פיו של הקב"ה שמנקה ומצרף את כל הרע‬
‫וההתמרדות‪ ,‬בכל זאת עדיין נשארו ביצירה כמה שורשים קשים‬
‫ומרים‪ ,‬עד שהקב"ה מכריז "ותפריעו כל עצתי" הטבע נשאר במרדו‪.‬‬
‫רואים ממדרש זה עד כמה צריכים להשקיע כדי לתקן ולהכניע את‬

‫הטבע שבאדם‪.‬‬

‫מדוע מוחלים לזוג על העוונות?‬ ‫שער‬
‫הנישואין‬
‫חז"ל אומרים שבנוסף לכל ההטבות שהקב"ה נתן לחתן ולכלה‬ ‫והבית‬
‫מידות טובות משפחה טובה וכו' וכו' מוחלים לזוג על כל עוונותיהם‪.‬‬ ‫היהודי‬
‫ושואלים מדוע מוחלים לזוג את עוונותיהם? הרי קבלו מספיק‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫אישה – משכנתא טובה – משפחה וכו'‪.‬‬

‫ומתרצים ע"פ ענין אדם הראשון‪ .‬שה' ציווה את אדם הראשון‬
‫"מכל עץ הגן אכל תאכל‪ ,‬ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי‬
‫ביום אכולך ממנו" וכו'‪ .‬ולאחר שהאדם אכל מעץ הדעת גירש אותו‬

‫מגן העדן בחשש שמא יאכל מעץ החיים‪.‬‬

‫ושואלים אם היה אסור לאדם לאכול מעץ החיים מדוע לא אסר‬
‫עליו לפני החטא כמו שציווה עליו לא לאכול מעץ הדעת?‬

‫ומבארים חז"ל שאכילה מעץ החיים הייתה נותנת לאדם נצחיות‬
‫והיה חי לעולם והפשט נצחיות זה על כל מצבו של האדם‪ .‬לכן אם‬
‫היה אוכל ממנו לפני החטא לא היה בכך חיסרון כי כולו היה טוב‪.‬‬
‫אבל לאחר שחטא ונפגם ונתערב בו הרע אם היה אוכל מעץ החיים‪,‬‬
‫היה מקבל נצחיות על כל הרע שהיה בו ולא היה יכול לזכך את‬
‫עצמו לעולם‪ .‬לכן שילח אותו מחוץ לגן העדן שלא יתן נצחיות לרע‬

‫שבקרבו‪.‬‬

‫לפיזהמסביריםחז"לאתמחילתהעווןשלהזוג‪.‬בגללשהחתןוהכלה‬
‫הולכיםלהתחברבנצחיותלשלשלתהדורותואםהיהבונקודתרעהיה‬
‫עלול חלילה להשאר בנצחיות לדור ודור‪ ,‬לכן מוחלין להם ומטהרים‬
‫אותם לגמרי בשעה זו כדי להעביר לדורי הדורות שבהמשך רק טוב‪.‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫השמחה בנישואין היא על שלימות האדם‬

‫מספרים על הרב יעקב גלינסקי זצ"ל שהיה בשמחת נישואין‬

‫ונתנו לו לדבר וכך התחיל‪:‬‬

‫ידוע שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה‪ ,‬ולשם מה צריך לשמח‬

‫אותם‪ ,‬ובשביל מה הם זקוקים לשמחה‪ ,‬וכי הם אינם שמחים שיש‬

‫צורך בכל כך הרבה אנשים שבאו לכאן לשמח אותם? זוג שקבלו‬

‫סידור מלא‪ ,‬קבלו משכנתא ל‪ 30-‬שנה‪ ,‬ריהוט וכו' מה חסר להם‬

‫שיש מצוה גדולה לשמח אותם‪ .‬בבית אבות יש הרבה זקנים‬

‫הזקוקים למעט שמחה‪ ,‬שם יש מצוה לשמח ולא חתן וכלה‪.‬‬

‫והמשיךלספר שפעם ישב בסעודת שבע ברכות עם הרב מפונביז'‬

‫הרב כהנמן זצ"ל וכיבדו את הרב מפונביז' לדבר והוא שאל שאלה‬

‫אחרת‪ .‬מהו בכלל השמחה המיוחדת של החתן ולמה הוא עושה‬

‫סעודה ומזמין אנשים?‬

‫והוא חידש אז חידוש נפלא ואמר‪:‬‬

‫ששמחת החתן היא מפני שמצא את האבדה שלו‪ ,‬כמו שהגמרא‬

‫‪29‬‬ ‫בקידושין אומרת שהזיווג הוא נקרא מציאת אבידה והיות וכתוב‬
‫בהלכה שהמוצא רכוש שאבד לו צריך לערוך סעודת הודיה לכן‬

‫החתן עושה סעודה‪.‬‬

‫וכאן פנה הרב לחתן ואמר‪ :‬החתן שלנו מצא מציאה שבכלל לא‬

‫חשב עליה אז בטח שהוא שמח כפליים‪.‬‬

‫שמא יבוא החתן דנן וישאל את עצמו וכי איזה מציאה כבר‬

‫קבלתי? האבדה לא הייתה כה גדולה והמציאה לא מיוחדת בכלל‪,‬‬

‫לכן הגענו לכאן כל האורחים לגלות לו את עוצמת האבדה שהיה‬

‫שרוי בה עד היום‪ ,‬ואת גודל המציאה‪ ,‬וזה מה שיביא אותם לשמחה‬

‫גדולה מאד‪.‬‬

‫ועוד אמר לו‪ ,‬חתן יקר חז"ל אומרים שעד שאדם מתחתן הוא רק‬

‫חצי אדם והוא לא נקרא אדם ועכשיו הוא נעשה אדם‪.‬‬

‫כל השרוי בלא אישה שרוי בלא טובה וכו' בלא תורה בלא חומה‬

‫לכן עכשיו יש לכם במה לשמוח‪ ,‬ומהיום יש לכם את הכח לראות‬

‫את העולם‪ ,‬כמו שאדם מושלם צריך להסתכל על העולם‪.‬‬

‫וסיים הרב את דבריו ואמר לזוג ‪ ,‬את החידוש הזה תשמרו מכל‬

‫משמר וזה יכול להועיל לכם לכל החיים‪.‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫ובכל זאת מדוע יש באדם מצב כזה? ולא השפיע על האשה כל‬ ‫‪28‬‬
‫זה?‬

‫ומתרץ הרב‪ :‬ידוע שבזמן המכות על פרעה ועמו במצרים ה'‬
‫הכביד גם את לב פרעה‪ .‬וכל המפרשים שואלים הרי זה שלילת‬

‫וביטול הבחירה ואיך ה' ביטל ממנו את הבחירה?‬

‫ומתרצים המפרשים הכבדת לב פרעה זה לא שלילת הבחירה‬
‫של פרעה אלא זה נתן לפרעה את כח הבחירה‪ .‬ואיך? היה לחץ על‬
‫פרעה מצד המכות שקיבל לשחרר את ישראל ואם היה משחרר את‬
‫ישראל מהלחץ זה היה כפיה ולא בחירה‪ .‬לכן מצד אחד היה לחץ‬
‫מהמכות – מצד שני ה' הכביד את לבו לא לשלוח את ישראל‪ .‬נוצר‬
‫מצב אצל פרעה של איזון‪ ,‬ואחרי האיזון – באה הבחירה האמיתית‬

‫של פרעה והוא בחר לא לשלח את ישראל‪.‬‬

‫כך אצל האישה בתחילה היה בה כח מושך מאד שהיה מעביר את‬
‫האדם על כל מידותיו וזה מה ששלמה המלך אמר ומוצא אני מר‬

‫ממוות את האישה‪.‬‬

‫באה ההתראה על אבר ואבר שיהיה צנוע והאמירה שה' אמר לכל‬
‫אבר זה עשה איזון בכח המושך‪ ,‬ולכן כל מה שהיא עושה היום ‪ -‬זה‬
‫מצד הבחירה שלה בלבד‪ ,‬וכמובן שנשארה בטבע הקשה שיש בכל‬

‫אדם‪...‬‬

‫המוסר השכל שיש כאן הוא כמה צריך האדם לעבוד ולעמול‬
‫לשבור הטבע הקשה ולהכניע את היצר‪.‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫חתונה – שינוי הרגלים‬

‫מקשים על הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק‬
‫באשתו"‪ .‬שני שאלות‪ :‬א) מה היה רע בזה אם האדם היה ממשיך‬
‫בקשרים עם הוריו וגם עם אשתו? ב) ומה עם האישה‪ ,‬מדוע היא‬
‫כן יכולה להמשיך בקשרים עם הוריה? התירוץ על השאלה השניה‬
‫‪ -‬שהכוונה היא לאיש שיעזוב‪ ,‬אך לאשה יש לימודים מיוחדים‬
‫בחז"ל שזה כך‪ .‬ועל השאלה הראשונה‪ ,‬התשובה היא שמי שרוצה‬
‫נישואין טובים חייב לרופף את קשריו עם משפחתו‪ .‬כי יש מאכלים‬
‫שאהובים על הבעל וקשה לו להפרד‪ .‬למשל אצל הספרדים מכינים‬
‫קובה‪ ,‬אצל האשכנזים קוגל באה התורה ואומרת לו אם אתה רוצה‬
‫לחיות עם בת זוגך בטוב ובנעימים‪ ,‬אז תתרגל לדבר השונה ממה‬

‫שעד עכשיו התרגלת‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫ויכוח זה טוב?‬ ‫שער‬
‫הנישואין‬
‫אברך בא לרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל ושאל אותו התחתנתי‬ ‫והבית‬
‫לפני ‪ 3‬שנים ויש לי הרבה ויכוחים עם אשתי ואני לא יודע מה‬ ‫היהודי‬
‫לעשות מה הרב מציע לי? אמר לו הרב ויכוחים בבית זה דבר בריא‪,‬‬
‫האברך נדהם‪ ,‬והרב המשיך לומר‪ ,‬גם אצלי בבית היו ויכוחים עד‬ ‫‪30‬‬
‫שהגענו לעמק השווה‪ .‬האברך העיז ושאל את הרב הרי כבוד הרב‬
‫אמר בלוויה של הרבנית שאין על מה לבקש סליחה? אמר הרב‬
‫תראה אתה באת עם הרגלים מבית הוריך וגם אשתך באה עם‬
‫הרגלים מבית הוריה ואתה לא יודע איזה הרגלים להרגיל את הבית‬
‫שלכם‪ .‬וכאשר אתם מתווכחים בבית נוצרים הרגלים חדשים שלכם‪,‬‬
‫ואת ההרגלים הללו אתם מורישים לילדיכם‪ .‬אך כמובן שהויכוחים‬

‫צריכים להיות בכבוד ובנעימות‪.‬‬

‫עוד כתוב איש ואישה "שזכו" השכינה שורה ביניהם‪ ,‬ומה שמביא‬
‫את השכינה אלו האותיות "זכו" ז לדון לקו זכות‪ ,‬כ כבוד הדדי ‪,‬‬
‫ו ויתור אחד לשני אם יש שלושת הדברים הללו בבית זה בית בריא‬

‫וטוב ‪...‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫לאנשים שרוצים לתת וכאן הם ממשיכים לתת לזוג ומרחיבים את‬
‫מידת הנתינה‪.‬‬

‫אך אצל אלכסנדר מוקדון היה להם הנהגה קיצונית שהורגים את‬
‫שניהם ולוקחים את הממון למלך כי אצלם כל ענין ההנהגה הוא‬

‫לקיחה ולא נתינה‪.‬‬

‫וזה מוסר גבוה מאד לזוג שמתחתן ‪ -‬כל אחד צריך לאמץ לעצמו‬
‫את מידת הנתינה‪ ,‬כי זה הסוד לקיום הבית ואין לצפות לנתינה של‬

‫השני אלא אני נותן ונותן בלי לצפות לקבל‪.‬‬

‫וזה מידתו של הקב"ה אשר נותן לאדם את כל מה שהוא צריך‬
‫בלי לצפות שהאדם יחזיר לו כי לא שייך להחזיר להקב"ה‪ ,‬וזה נקרא‬

‫להידבק במידותיו של הקב"ה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫הסוד בנישואין הוא לתת ‪ -‬בלי לצפות לקבל‬ ‫שער‬
‫הנישואין‬
‫המדרש רבה בראשית פרשה ל"ג‪ ,‬א' מספר על אלכסנדר מוקדון‬ ‫והבית‬
‫שהלך אל מלך קציא שגר אחרי הרי החושך‪ ,‬והודיע למלך קציא‬ ‫היהודי‬
‫לפני זה שהוא בא אליו כדי לדעת איך דנים אצלם‪ ,‬בגלל ששמע‬
‫שהם מחזיקים בעמודי הדין והצדק‪ .‬כשהגיע לשם ישב אצלו לראות‬ ‫‪32‬‬
‫איך עושים דין‪ ,‬יום אחד הגיע אדם אחד לדין לתבוע את חברו וזה‬
‫לשון התביעה‪ :‬חברי מכר לי חורבה וקרקע וחפרתי בקרקע ומצאתי‬
‫בה מרגלית‪ ,‬והיות ואני קניתי קרקע ולא מרגלית אני רוצה להחזיר‬
‫למוכר את המרגלית והוא לא רוצה לקבל‪ .‬והמוכר טוען שזה נכון‬
‫שמכר קרקע‪ .‬אך עם כל מה שבתוכה‪ ,‬ולכן המרגלית שייכת לקונה‪.‬‬

‫ישב מלך קציא וחשב על פתרון הולם ואח"כ פסק שאל המלך‬
‫את התובע יש לך בן זכר? אמר לו כן‪ .‬ושאל את הנתבע יש לך בת‬
‫נקבה? אמר לו כן אמר להם שיתחתנו והמרגלית תהיה לזוג ושניכם‬

‫תהנו מזה‪.‬‬

‫ראה מלך קציא שאלכסנדר מוקדון תמהה‪ ,‬שאל אותו מלך‬
‫קציא מה דנתי כאן משהו משונה? אמר לו כן‪ .‬שאל המלך את‬
‫אלכסנדר איך הייתם דנים אצלכם אם היה מגיע כזה מעשה? אמר‬
‫לו אלכסנדר קטלינן לתרוייהו (הורגים אותם) והמרגלית תגיע למלכות‬
‫וכו' עי"ש עוד תמיהות שתמה מלך קציא על אלכסנדר ועל מדינתו‬

‫האם יורדים בה גשמים? האם השמש זורחת אצלכם? וכו'‬

‫ושואלים חכמי המוסר אם רצה מלך קציא ששני בעלי הדין‬
‫יהנו מהסכום של הכסף‪ ,‬מדוע לא פסק "יחלוקו" ואז שניהם היו‬
‫נהנים‪ .‬ועוד מה עומק וחוכמה יש בעצה שיעשה שידוך ביניהם כדי‬

‫שהממון ילך לזוג?‬

‫רואים מכאן שאותם אנשים היו בגובה מוסרי גבוה מאד ולא‬
‫כמנהג העולם שבדרך כלל באים לדין כדי ליטול ולא כדי לתת‬
‫שהרי כל אחד מבאי הדין תובע שהוא לא רוצה לקבל את המרגלית‪,‬‬
‫אלא שזה שייך לחברו ‪ -‬כי הם רוצים לתת ולא לקבל‪ .‬אנשים‬
‫בדרגה כזאת אי אפשר לפסוק שיחלוקו‪ ,‬כי זאת פשרה לאנשים‬
‫שרוצים לקבל ולא לאנשים שרוצים לתת‪ ,‬לכן מלך קציא יעץ עצה‬
‫גדולה וחשובה וגם עמוקה לעשות שידוך כי זאת העצה הכי חכמה‬

‫שער‬ ‫זה כמו אותיות פורחות באויר ואין להם אחיזה וקיום‪ .‬ולכן חז"ל‬
‫הנישואין‬ ‫אומרים לענין השותפות של הספר הקלף קודם לדיו אבל בתורה‬
‫והבית‬ ‫עצמה הדיו קודם במעלה שהאותיות הם גוף התורה‪ .‬והרי יששכר‬
‫היהודי‬
‫הקריב כנגד התורה עצמה הדיו קודם במעלה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ולכן יעקב ומשה שדברו על השותפות הקדימו את זבולון אבל‬
‫בחנוכת המזבח יששכר הקריב כנגד התורה עצמה הוא קודם‪ .‬ע"פ‬
‫המדרש הזה אפשר לתרץ את הקושיה על הרמב"ם‪ .‬האיש והאישה‬
‫בדוגמת יששכר וזבולון‪ .‬האישה זה הקלף והאיש הוא הדיו‪ .‬כי הוא‬
‫מצווה על תלמוד תורה‪ .‬ואת האיש ציוו לכבד את אשתו יותר מגופו‬
‫והקציב את הדברים‪ .‬כי הרמב"ם בהלכות ס"ת פרק י' הלכה ד' כותב‬
‫שתיק שהוכן לספר תורה והניחו בו ס"ת ובלה (התיישן) צריך גניזה‬
‫כי הכל תשמישי קדושה ואסור לזורקן ולכן הרמב"ם אומר שצריך‬
‫לכבדה יותר מגופו‪ .‬אבל מצד האישה כלפי הבעל כתב הרמב"ם‬
‫הלכה י' מצוה ליחד לס"ת מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי‪ ,‬ואותו‬
‫לשון אמר כלפי הבעל כי הוא האותיות והס"ת עצמו ויחד הם ס"ת‬
‫שלם‪ .‬וזה מה שכתוב זה ספר תולדות האדם זכר ונקבה בראם ויברך‬
‫אותם‪ .‬והבית שבונים זה הארון קודש ואיש ואישה שזכו שכינה‬

‫שורה ביניהם‪.‬‬

‫איש ואישה פסגת השלימות‬ ‫שער‬
‫הנישואין‬
‫בספר בראשית פרק ה' פסוקים א‪-‬ב‪ .‬כתוב "זה ספר תולדות אדם‬ ‫והבית‬
‫ביום ברא אלוקים אדם בדמות אלקים עשה אותו‪ .‬זכר ונקבה בראם‬ ‫היהודי‬

‫ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם"‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫הרמב"ם פרק ט"ו מהלכות אישות הלכה י"ט כותב וכן צוו חכמים‬
‫שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו וכו' ובהלכה כ' כתוב וכן‬
‫צוו חכמים על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי וכו'‬
‫עכ"ל‪ .‬הרמב"ם דייק בדבריו אצל האיש יותר מגופו‪ ,‬אבל יש לזה‬
‫קצבה והיא יותר מגופו לא צריך יותר‪ .‬ואצל האישה כלפי הבעל‬
‫החיוב שלה בכבוד הבעל כתב "יותר מדאי" ז"א שאין לזה קצבה‬

‫וצריך יותר מדאי‪ ,‬ובזה לא שייך יותר מדאי במה שהיא תעשה‪.‬‬

‫והשאלה נשאלת מדוע הרמב"ם כתב שהאישה כלפי הבעל‬
‫חייבת לכבד אותו יותר מדאי ולא עשה קצבה?‬

‫והתירוץ הוא ע"פ המדרש בפרשת נשא מדרש רבה‪ ,‬דידוע‬
‫שהשותפות המפורסמת ביותר זה שותפות יששכר וזבולון‪ ,‬יששכר‬
‫לומד זבולון תומך‪ ,‬הקורבנות שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח‬
‫בפרשת נשא המדרש אומר שכל ה‪-‬י"ב נשיאים הקריבו קרבנם כל‬
‫אחד על כוונה אחרת (וזה אחד התירוצים מדוע התורה חזרה על כל קרבן כאשר כולם‬
‫הקריבו אותו דבר‪ ,‬כי כל אחד הקריב בכוונה אחרת וזה שינה את הקרבן)‪ .‬יששכר הקריב‬
‫השני כנגד התורה כי הוא אהב את התורה‪ ,‬ושם במדרש מפרט‬
‫שכל חלק מהקורבן רמז על דבר אחר מן התורה‪ .‬זבולון הקריב‬
‫השלישי כנגד השותפות שהיה לו עם אחיו יששכר‪ .‬וידוע שתמיד‬
‫הקדימו את זבולון ליששכר‪ ,‬גם אצל יעקב כשברך את בניו אמר‬
‫זבולון לחוף ימים ישכון‪ .‬ואח"כ יששכר חמור גרם‪ .‬וחז"ל אומרים‬
‫הקדים את זבולון ליששכר כי זבולון עסק בפרקמטיא ויששכר‬
‫לומד תורה וזבולון בא ומאכילו לפיכך הקדימו‪ ,‬וכן אנו רואים אצל‬
‫משה שאמר "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" והשאלה‬
‫נשאלת כאן מדוע בחנוכת המזבח יששכר הקריב לפני זבולון?‬
‫וחז"ל מתרצים כך‪ .‬זבולון ויששכר זה דוגמת קלף ודיו‪ .‬זבולון זה‬
‫דוגמת קלף שעליו כותבים אותיות של ס"ת‪ .‬יששכר זה דוגמת הדיו‬
‫שזה האותיות עצמן שזה התורה עצמה‪ .‬אומנם בלי זבולון‪ ,‬יששכר‬

‫שער‬ ‫מעשה קטן – תוצאות גדולות‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬ ‫מספרים שכאשר הצאר היה מושל ברוסיה‪ ,‬הוא עשה צרות‬
‫היהודי‬ ‫גדולות לגויים וגם ליהודים‪ .‬ולכן קמו כל מיני אנשים וארגונים‬
‫למרוד בצאר‪ .‬באותו זמן היה גוי שלחם בצורה חריפה להפיל את‬
‫‪37‬‬ ‫הצר‪ ,‬וכל הצבא והבלשים של הצאר חיפשו אחר הגוי שרצה להפיל‬
‫את הצאר‪ .‬וכמובן שהגוי היה האדם המבוקש ביותר‪ ,‬ופורסם‬

‫תמונתו ושמו של הגוי בכל מקום כדי לתפוס אותו‪.‬‬

‫באחד הימים הצבא והבלשים ראו את הגוי ראש המורדים בתוך‬
‫מכונית ואז צעקו‪ :‬זה ראש המורדים! הגוי ראה שזה הסוף שלו‪,‬‬
‫נטש את המכונית וברח לתוך שכונה של היהודים‪ .‬נכנס לביתו‬
‫של יהודי ואמר לו‪ :‬תציל אותי ותחביא אותי אצלך‪ .‬בתחילה סירב‬
‫היהודי אבל לבסוף נתן היהודי בגדים של חסיד וכובע והלביש את‬
‫הגוי ושם עליו טלית והייתה לו חזות של יהודים‪ .‬נכנסו הצבא לביתו‬
‫של היהודי חפשו ולא מצאו כלום רק יהודים בלבוש יהודי‪ .‬וכך ניצל‬
‫הגוי‪ ,‬אחרי כמה ימים ברח הגוי והמשיך לארגן את המרד והצליח‬

‫להפיל את הצאר הרוסי‪ .‬ונבחר הגוי הלז במקום הצאר‪.‬‬

‫אחרי כמה חדשים מקבל היהודי מכתב מהצאר החדש שיגיע‬
‫דחוף לארמון הצאר החדש‪ .‬היהודי לא הייתה לו ברירה ונסע‬
‫לארמון‪ .‬הראה את המכתב לשומרים ונכנס לצאר החדש‪ .‬אמר לו‬
‫הצאר אתה מכיר אותי? ענה היהודי‪ :‬לא‪ .‬אמר לו הצאר‪ :‬אני אותו‬
‫אדם שהצלת אותי בביתך ותדע לך אתה לא הצלת אדם אחד‪ ,‬אלא‬
‫הצלת מדינה שלמה עם כמה מליוני בני אדם‪ ,‬ומעכשיו אני נותן‬
‫לך אישור כניסה אלי מתי שתרצה ועל כל ענין תבקש ממני ואני‬

‫אעשה למענך‪ ,‬ע"כ הסיפור שידוע בזמנו‪.‬‬

‫הרב גלינסקי שליט"א באחד מדרשותיו המשיך את הסיפור‬
‫כך‪ :‬באותם הזמנים הייתה ישיבת נובהרדוק ברוסיה ובגלל עלילה‬
‫או משהו שהיה שם בישיבה עצרו ‪ 15‬בחורים והואשמו בדברים‬
‫חמורים נגד המדינה‪ .‬והיו צפויים לעונש חמור מאד ואפילו למיתה‪.‬‬
‫ראש הישיבה הלך לאחד מגדולי הדור שהיה אז ברוסיה וסיפר לו‬
‫את המעשה שנעצרו ‪ 15‬בחורים ושאל מה לעשות‪ .‬אמר לו אותו‬
‫גדול הדור אני אתן לך עצה‪ ,‬תלך ליהודי פלוני ותספר לו את הסיפור‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫המעלה בבת תלמיד חכם‬

‫הגמרא בסוטה דף ב' א' כתוב ארבעים יום לפני יצירת הולד בת‬
‫קול יוצאת ומכרזת בת פלוני לפלוני‪ .‬והקשו כמה אחרונים מדוע‬
‫אמרו חז"ל בגמרא בפסחים מ"ט א' לעולם ימכור אדם כל מה שיש‬
‫לו וישא בת ת"ח? אם אישה זו הוכרזה בשבילו מדוע יצטרך לתת‬
‫בעבורה כל ממונו? ואם אינה בת זוגו מה יועיל לו כל כסף שבעולם?‬

‫ויש מתרצים כל נכסיו זה לאו דוקא‪ .‬אלא הכוונה שעבור בת ת"ח‬
‫יוותר על נדוניה גדולה שהיה יכול לקבל מאדם אחר שאינו ת"ח‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫שער‬ ‫כלה נאה וחסודה‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬ ‫הגמרא בכתובות דף ט"ז אומרת‪ :‬תנו רבנן כיצד מרקדין לפני‬
‫היהודי‬ ‫הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא‪ .‬ובית הלל אומרים כלה‬
‫נאה וחסודה‪ .‬והגמרא מביאה בהמשך שנחלקו ב"ש וב"ה אם אסור‬
‫‪39‬‬ ‫לשנות מן האמת שהרי כתוב מדבר שקר תרחק‪ .‬או שלמען השלום‬

‫מותר לשנות‪ .‬והשאלה מהי סברת מחלוקתם?‬

‫חז"ל מסבירים שבית שמאי סוברים‪ ,‬על אף שהותר לומר שקר‬
‫למען שלום בית‪ ,‬כל זה בהמשך החיים כאשר הבית כבר עומד על‬
‫תלו‪ ,‬וצריך לקיימו התירו למען השלום אבל בתחילה בנין הבית‬
‫היסודות צריכים להיות אמת‪ ,‬שאם לא כן יש פגם בכל הבנין‪ .‬והרי‬
‫חתונה היא יסוד הבנין ואי אפשר להתחיל זאת עם נקודת שקר‪.‬‬

‫לכן צריך לומר "כלה כמות שהיא"‪.‬‬

‫לעומתם בית הלל סוברים אדרבה בתחילת הבנין מותר לשנות‬
‫מן האמת והעיקר המטרה הסופית שתהיה אמת‪ .‬בגלל שבעולם‬
‫הזה אי אפשר ליצור כלום ולבנות עם האמת הצרופה‪ .‬וכל העולם‬
‫לא היה נברא אילו לא היה הקב"ה משליך את האמת ארצה כמו‬
‫שכתוב במדרש‪ .‬ומאז נשברה האמת לרסיסים ודי ברסיס אחד של‬
‫אמת ‪ -‬כדי לקיים ולהצדיק כל מעשה וכל דבר והעיקר שהמטרה‬
‫הסופית תהיה אמת‪ .‬אבל בהתחלה מותר לשנות מן האמת ולקלס‬
‫את הכלה ואת החתן ולנשאם וכל זה כדי לקיים את הבנין‪ .‬וההלכה‬

‫כמו בית הלל‪.‬‬

‫והוא יוכל לעשות משהו‪ .‬הלך אותו ראש הישיבה ליהודי וסיפר לו‬ ‫שער‬
‫וביקש שיעשה משהו וזאת שליחות של הרב גדול הדור‪.‬‬ ‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫הלך אותו יהודי לצר החדש וביקש שישחררו את הבחורים וכך‬ ‫היהודי‬
‫עשה הצר שיחרר את הבחורים‪ .‬לימים נודע שבין אותם הבחורים‬
‫‪38‬‬
‫היה בחור בשם יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל ע"כ‪.‬‬

‫רואים כאן מוסר השכל‪ :‬אדם חושב שהוא עושה מעשה קטן בזה‬
‫שהציל את הגוי אבל למעשה השפעת המעשה הוא עצום וגדול‬

‫מאד כמו שראינו‪.‬‬

‫וזה אמור על כל מעשה ומעשה שאדם עושה הן לטוב והן‬
‫למוטב‪...‬‬

‫אצל זוג ‪ -‬כל מעשה שאחד מבני הזוג עושה לבן זוגו הן לטוב והן‬
‫למוטב ‪ -‬הוא גדול ועצום בעיני הצד השני‪ .‬ואומרים פתגם ידוע‪,‬‬
‫שהמחמאה הכי גדולה והכי מועילה וחשובה ותועלתית ונותנת‬
‫פירות גדולים היא מחמאה שאדם אומר לאשתו‪ ,‬שזה העידוד‬
‫שגורם להוסיף אהבה ואחוה שלום ורעות שזה חשוב מאד בין בני‬

‫זוג‪.‬‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫המכבד תלמיד חכם ‪ -‬זוכה בחתן ת"ח‬

‫הגמרא במסכת שבת דף כ"ג ע"ב כתוב אמר רבא מי "דרחים"‬
‫(אוהב) רבנן הוו ליה בנין רבנן ‪ ,‬ומי "דמוקיר" (מכבד מעריך) רבנן ‪ -‬הוו‬
‫ליה חתנין רבנן‪ ,‬ומי "דדחיל" (מפחד) מרבנן הוא גופיה הוי צורבא‬

‫מרבנן‪ .‬ואי לאו בר הכי הוא משתמעין מיליה כצורבא מרבנן‪.‬‬

‫חז"ל שואלים מה הקשר בין המעשה לשכר שמקבל? והתירוץ‬
‫הוא שזו היא מדה כנגד מדה‪ .‬הבסיס שיש בין אב לבן זה אהבה‬
‫וכיון שהאב אוהב רבנן ה' נותן שכרו שהאהבה תמשך והפעם אצל‬
‫הבן‪ .‬וכן מי שמוקיר רבנן‪ ,‬הבסיס בין אדם לחתנו הוא בסיס של‬
‫כבוד והערכה‪ ,‬לכן נותנים לו חתן שהכבוד וההערכה ימשך‪ .‬אבל‬
‫מי שמפחד מרבנן לא שייך שיפחדו ממנו לא בניו ולא חתניו לכן‬

‫השכר שאחרים יפחדו ממנו‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫חופה עם מעשים טובים‬ ‫שער‬
‫הנישואין‬
‫ישנה ברכה מקובלת בקרב עם ישראל שהאב מכניס את בנו‬ ‫והבית‬
‫לברית והיא "שתזכו לגדלו לתורה ולחופה למעשים טובים"‪.‬‬ ‫היהודי‬
‫והמקור לברכה הזאת במסכת שבת קל"ז א' שם נאמר‪ :‬אבי הבן‬
‫בשעת ברית מילה אומר‪" :‬אשר קדשנו במצוותיו להכניסו בבריתו‬ ‫‪40‬‬
‫של אברהם אבינו"‪ .‬והעומדים שם אומרים‪ :‬כשם שנכנס לברית כן‬

‫תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪.‬‬

‫וצריך לדעת שברכה זו כוחה יפה לא רק לילד קטן אלא גם לכל‬
‫החיים‪ .‬דהנה יש מחלוקת בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל‪ ,‬אם‬
‫אדם צריך ללמוד תורה ואח"כ נושא אישה‪ ,‬אבל הרמב"ם פוסק‬
‫לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ ישא אישה‪ ,‬וכן פסק השולחן ערוך‬

‫שילמד אדם תורה קודם ואח"כ ישא אישה‪.‬‬

‫אם כן יוצא שהברכה הראשונה בברית "לתורה" זה בהתאם‬
‫להלכה‪ :‬ונשאלת השאלה ומה עם המשך הברכה "לחופה ולמעשים‬
‫טובים" הרי זה לא מסודר כי בדרך כלל יש מעשים טובים ואח"כ‬
‫חופה מדוע זה הפוך? ומסבירים המפרשים שחז"ל ירדו לסוף‬
‫דעתו של אדם ואמרו שהמעשים הטובים שלפני החתונה אי‬
‫אפשר לדעת את טיבם אם נעשים מתוך אהבה או מתוך יראה‪ .‬יכול‬
‫להיות שהבחור בחר במעשים טובים כדי לזכות לשידוך טוב או‬
‫רק לעשות נחת רוח להוריו וכו'‪ .‬לכן קבעו חז"ל את הסדר לתורה‬
‫כאמור‪ .‬לחופה אף על פי שיש מעשים טובים‪ .‬ואח"כ מעשים טובים‬
‫כי מעשים טובים אמיתיים זה רק אחרי החופה שאז הוא משוחרר‬
‫מהוריו ומכולם‪ ,‬ואם החתן ממשיך במעשים טובים ‪ -‬זהו בבחינת‬

‫סופו מעיד על תחילתו וזה אמיתי בלי שום פניה‪.‬‬

‫שער‬
‫שבע‬
‫ברכות‬

‫שער‬

‫השבע‬
‫ברשכוערת‬

‫שבע ‪43‬‬
‫ברכות‬

‫שער‬
‫הנישואין‬
‫והבית‬
‫היהודי‬

‫קפיצת הדרך בשידוכים‬

‫אנחנו רואים בתורה שבשני מקרים קפצה הדרך בענין שידוכין‬
‫א) אצל אליעזר ב) ואצל יעקב שירד לחרן‪ .‬ודורשי רשומות אומרים‬
‫שזה מרמז להורים משני הצדדים‪ .‬שבודאי בזמנים אלה חושבים‬
‫ודואגים איך נמלא את ההתחייבות באים הרמזים הנ"ל ואומרים‬
‫להם דעו לכם שבענין שידוך יש קפיצת הדרך ולא יודעים שהכל‬

‫מסתדר וה' עוזר ומסייע לעבור את הכל בשלום!‬

‫‪42‬‬

‫שער‬
‫שבע‬
‫ברכות‬

‫ברכת כהנים לזוג הטרי‬

‫בברכת כהנים מברכים הכהנים ברכה שונה מכל הברכות והיא‬

‫"אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל‬

‫באהבה"‪ .‬ושואלים ‪ -‬הרי כל המצוות שאנחנו עושים באותה האהבה‬

‫שהכהן מברך את ישראל ומדוע לא מברכים על כל המצוות גם כן‬

‫כגון על נטילת ידים באהבה – או להניח תפילין באהבה?‬

‫אנחנו רואים שאנחנו לא מציינים ולא מבליטים את הב"אהבה"‬

‫בכל המצות‪.‬‬

‫ועוד קשה שבסוף ברכת כהנים ניגשים הקהל ואומרים לכהנים‬

‫יישר כח – או חזק וברוך‪ ,‬ולא עושים כן אחרי שאדם מניח תפילין?‬

‫וההסבר הוא‪ ,‬שיש שסוברים שהמילה באהבה שאומר הכהן‬

‫מכוונת לכהנים‪ ,‬כלומר שהכהנים צריכים לברך את העם בברכה‬

‫שלמה ומקיפה ולכן הם צריכים להיות חדורי אהבה כדי לבצע‬

‫מצוה זו הלכה למעשה‪.‬‬

‫אך האהבה צריכה להיות הדדית הן מצד הכהן לציבור והן מצד‬

‫‪45‬‬ ‫הציבור לכהן‪ .‬שהרי הלכה מפורשת שו"ע אור"ח סימן קכ"ח י"א‬
‫– לכן אומרים לכהנים ישר כח – או חזק וברוך‪ ,‬כי נכון שהוא חייב‬

‫לעשות את המצווה‪ ,‬ועל זה באמת לא מגיע לו תודה ‪ ,‬אולם על זה‬

‫שהוא עשה באהבה מגיע לו ישר כח‪.‬‬

‫מאידך יש הסוברים ומפרשים שהביטוי באהבה מכוון לציבור‪,‬‬

‫כלומר הכהן פונה אל העם ואומר להם‪ ,‬דעו לכם שיש באפשרותי‬

‫לברך אתכם ברכה חשובה‪ ,‬וכדי שהברכה תתקיים‪ ,‬עליכם ליצור‬

‫את הבסיס ואת המסגרת המתאימה‪ .‬ואני אומר לכם שהבסיס‬

‫למסגרת הוא האהבה‪ ,‬שאתם ביניכם תהיו מאוחדים ומלוכדים‬

‫באהבה ובחיבה ורק אז יש סיכוי שהברכה תתקיים‪.‬‬

‫על פי הפירוש הזה יש משמעות מיוחדת לחתן דנן ואומרים לו‬
‫כדאי שזוג צעיר יזכה לברכת כהנים‪.‬‬

‫יברכך – בממון בהצלחה ובכל טוב‪ :‬ואם יש הצלחה הוא זקוק‬

‫לישמרך מן המזיקים שהם מרובים מאד מאד בימינו וכן להארת‬

‫פנים יאר ה' פניו אליך‪ .‬ולחן – ויחונך במשפחה בחברה וכו' וכו'‬

‫ולאחר כל זה שיוצר בסיס לברכה בודאי יזכה לברכה המיוחדת‬

‫וישם לך שלום‪.‬‬

‫שער‬
‫שבע‬
‫ברכות‬

‫‪44‬‬

‫שער‬
‫שבע‬
‫ברכות‬

‫מכאן רואים שהעדר דרך ארץ ‪ -‬מוליך לעברות חמורות ולכן‬
‫המואבים והעמונים לא יבואו בקהל ה' עד עולם‪.‬‬

‫עוד בענין זה‪ ,‬הגמרא בכתובות מספרת על רחל בתו של כלבא‬
‫שבוע שאמרה שרוצה להתחתן אך ורק עם רבי עקיבא והגמרא‬
‫שואלת מדוע ומה ראתה רחל להתחתן עם ר' עקיבא‪ ,‬ומשיבה‬
‫הגמרא שראתה בו שהוא צנוע ומעלה והמהרש"א מפרש צנוע זה‬
‫שכתוב לצנועים חוכמה ומעלה שהיה לו מידות בין אדם לחברו‪.‬‬
‫בתו של כלבא שבוע שהיה לה הכל מכל כל הסכימה לחיות בעניות‬
‫ובחוסר כל ובלבד שבעלה יהיה צנוע ומעלה במידות טובות זה‬

‫אישה מבקשת‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫מידות טובות ודרך ארץ – אבני הדרך‬ ‫שער‬
‫שבע‬
‫מספרים על גר צדק ת"ח למדן ומתמיד שבא לראש הישיבה שלו‬ ‫ברכות‬
‫והודיע לו שבשעה טובה ומוצלחת הוא עומד להתחתן ולכן הוא‬
‫מזמין את ראש הישיבה לסדר קידושין‪ .‬שמח ראש הישיבה שמחה‬ ‫‪46‬‬
‫גדולה והתעניין מתי החתונה וכו' ואמר שבע"ה אני אגיע לחתונה‬
‫ואסדר את הקידושין‪ .‬וכך המשיכו לדבר דברי תורה וכל הענין של‬
‫הגרות שלו‪ ,‬לבסוף שאל ראש הישיבה את הגר מאיפה היסוד של‬
‫ההורים שלך ענה הגר שלאחר מחקרים גדולים התברר שההורים‬
‫יסודם מעמון ומואב‪ .‬אוי צעק ראש הישיבה ואמר לו אני מצטער‬
‫לא אוכל לבא לקדש אותך ולערוך את סדר הקידושין שכתוב לא‬
‫יבא עמוני ומואבי בקהל ה' עד עולם‪ .‬והסביר לגר את הענין‪ .‬יצא‬

‫הגר מביתו של ראש הישיבה‪.‬‬

‫אחרי כמה ימים בא שוב גר שהתגייר לפני כמה חדשים‪ ,‬לא ת"ח‬
‫לא למדן ולא מתמיד והתגייר בהשפעת הגר צדק הת"ח‪ .‬בא לראש‬
‫הישיבה וביקש ממנו שיסדר אצלו את הקידושין‪ .‬ראש הישיבה‬
‫היה זהיר מאד ושוב חקר אותו על הוריו וכו' ואמר לו הגר שהיו‬
‫יסודם ממצריים והם מצרים‪ .‬הרב אמר שהוא יבא לסדר קידושין‪.‬‬

‫כי כתוב מצרי לא יבא בקהל ה' עד דור עשירי‪.‬‬

‫ובאמת הרמב”ן שואל‪ ,‬מדוע התורה פסקה על עמוני ומואבי לא‬
‫יבא בקהל עד עולם ואילו על מצרי ששעבדו את ישראל רד"ו שנים‬
‫ושחטו ורחצו בדמם של ישראל‪ ,‬יבואו אחרי דור שלישי? ומתרץ‬
‫שם תירוץ משלו‪ ,‬אך אפשר לתרץ זאת ע"פ סיפור שהרב נוימן זצ"ל‬
‫מספר‪ ,‬שפעם שלח הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל לסבא מסלבודקא‬
‫כמה תלמידים חשובים מישיבת עץ חיים כדי שהסבא ישמיע להם‬
‫דברי מוסר ויתהה על קנקנם‪ .‬אחרי כמה שעות חיווה הסבא את‬
‫דעתו ואמר על בחור אחד שהיה אז כעילוי גדול‪ ,‬אמר הסבא כי‬
‫מהבחור הזה לא יצמח כלום לפי שכאשר היו אצלו התלמידים‬
‫הרבנית הגישה להם תה ונשפך מעט סוכר והבחור טבל את אצבעו‬
‫בסוכר וליקק וזה מראה על חוסר דרך ארץ‪ ,‬ולא יצא ממנו כלום‪ .‬וכך‬
‫זה היה שנעשה רב בעיירה ואחר כך נעשה עו"ד ואח"כ התפרסם‬

‫שמו בעיתונות כזייפן‪.‬‬

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫חידושים‬

‫לשבת חתן ‪49‬‬
‫פרשת‬
‫בשלח‬

‫שבע ברכות‬ ‫שער‬
‫שבע‬
‫אצל כל בן תורה יש בעיה או התלבטות‪ ,‬מה עדיף האם עלייתו‬ ‫ברכות‬
‫הפרטית ללמוד ולהתעלות‪ ,‬או להתעסק גם בצורכי ציבור שיש‬
‫‪48‬‬
‫בהם זיכוי הרבים?‬

‫וצריך לדעת את דברי בעל חובת הלבבות בשער אהבת ה' פרק ו'‬
‫שכותב בהרחבה על ענין זיכוי הרבים והדברים הם גדולים ונוראים‪.‬‬
‫ולהמחשת הענין הוא מביא משל על שני סוחרים שבאו פעם‬
‫למדינה למכור את סחורתם‪ .‬לאחד ראובן הייתה סחורה אחת בלבד‬
‫שהיתה שוה ‪ 10‬זהובים – ולשני שמעון היו סחורות הרבה שהיו‬
‫שוות ‪ 5000‬זהובים‪ .‬ושניהם מכרו את סחורתם והרויחו‪ ,‬הראשון‬
‫הרויח פי עשר ממה שסחורתו הייתה שווה – והשני הרויח רק כמה‬
‫שסחורותיו היו שוות‪ ,‬ובכל זאת הסוחר השני שמעון הרויח ‪5000‬‬
‫אלפים רובל והראשון ראובן אע"פ שמכר את סחורתו ב‪-‬פי עשר‬

‫משויה אך הרווח היה רק ‪ 100‬רובל‪.‬‬

‫כן הוא גם בענין שלנו‪ .‬מי שמתקן רק את עצמו בלבד ‪ -‬זכויותיו‬
‫הן מועטות מפני שזוקפים לזכותו רק את המעשים הטובים שעשה‬
‫הוא עצמו‪ ,‬אבל מי שמתקן לא רק את עצמו‪ ,‬אלא גם בני אדם רבים‬
‫זכויותיו הן רבות מפני שזוקפים לזכותו גם את מעשיהם הטובים‬
‫של כל אלה שהוא קירב אותם לעבודת ה' כמו שכתוב כל המזכה‬

‫את הרבים אין חטא בא על ידו‪.‬‬

‫וראיתי עוד משל דומה‪ .‬שיש שני סוגים של סוחרים‪ .‬יש סוחר‬
‫שמוכר יהלומים כל כמה שבועות מוכר יהלום בהרבה כסף והוא‬
‫נקרא עשיר – אך יש סוחר אחר שמוכר גפרורים אלפי אלפים‪ ,‬וגם‬
‫הוא עשיר ואפילו יותר מהראשון עם היהלומים אע"פ שסחורתו‬
‫היא קטנה אבל מעלתה שהיא מרובה מאד‪ .‬והנמשל הוא לאדם‬

‫שמתקן עצמו‪ ,‬לעומת אדם שמזכה את הרבים‪.‬‬

‫עצתי לחתן טרי שרוצה להתעלות שישלב גם זיכוי הרבים‬
‫בעלייתו הפרטית‪ .‬זה בודאי יעזור לו מאוד וגם ירבה את זכויותיו‬

‫לסייעתא דשמיא שהוא צריך‪.‬‬

‫וצריך לדעת שזיכוי הרבים יכול להיות גם בבית‪ ,‬כגון שמראה‬
‫דוגמא טובה למשפחתו וממנו כולם לומדים‪ ,‬וכן בבית מדרש אם‬

‫לומד עם כאלה שקשה להם וכו'‪.‬‬

‫חידושים‬ ‫פרשת בשלח‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫בספר שמות פרק י"ג פסוק י"ז‪" :‬ויהי בשלח פרעה את העם ולא‬
‫נחם אלקים דרך ארץ פלשתים וכו'"‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫שואלים הרי אפשר לו להקב"ה להוליכם בדרך הקרובה והישרה‬
‫ולמנוע את הפלשתים מלהלחם בישראל ע"י שיפול תחת ישראל‬
‫עליהם‪ ,‬ובכך לא היו מעיזים לצאת למלחמה נגדם? ומתרצים‬
‫שהשי"ת לא רצה שישראל יכבשו את הארץ בלי מלחמה‪ ,‬כי כדי‬
‫שהארץ תהיה חשובה ויקרה לפניהם‪ ,‬צריך מסירות נפש להלחם‬

‫עליה וגם במלחמה קראו להם נסים‪.‬‬

‫בדעת זקנים בעלי התוספות מפרשים פרוש אחר למילים 'כי‬
‫קרוב הוא'‪ .‬כלומר העם קרוב של הקב"ה שנאמר לבני ישראל 'עם‬
‫קרובו'‪ .‬ולכך לא הנהיגם כמנהגו של עולם‪ .‬אנו מתקשים להבין דרכי‬
‫השי"ת והנהגתו ביחס לעם ישראל‪ ,‬והכל נראה כאילו הסתרת פנים‬
‫ואין הקב"ה משגיח על עמו ואנו לא מבינים טעם הדבר ושואלים‬
‫מדוע ולמה‪ .‬אבל התורה מגלה לנו כאן טעמו של דבר‪ ,‬לפי השכל‬
‫הישר והפשוט שכולנו מבינים‪ ,‬הדרך הכי נכונה היתה להוליך את‬
‫בני ישראל בדרך הישרה והקרובה‪ ,‬אבל הקב"ה הוליכם בדרך‬
‫רחוקה כי השי"ת (ידע) שהוא בוחן לבות וכליות יעד שהליכה בדרך‬
‫הישרה והקרובה תפגע ביציאת מצרים וכדי שלא להעמידם בנסיון‬
‫זה ניהלם בדרך רחוקה‪ .‬מכאן יש לנו ללמוד אע"פ שנראה לכאורה‬
‫כי הקב"ה מתנהג איתנו לא כפי מנהגו של עולם ואנחנו סובלים‬
‫מזה‪ ,‬הרי בסופו של דבר הכל יהיה לטובתנו כי אנחנו קרובים אליו‬

‫וכל מה שעושה לטובתנו עושה‪.‬‬

‫ועוד כותב בדעת זקנים הנ"ל‪ ,‬ועוד אמר הקב"ה אם אני מוליכם‬
‫דרך הישר עכשיו מחזיקים איש בשדהו ובכרמו ומבטלין ת"ת אבל‬
‫אני אוליכם ארבעים שנה דרך המדבר ויאכלו המן וישתו מי באר‬
‫ותתיישב בגופן‪ .‬ועוד כששמעו הכנענים שישראל יצאו ממצרים‬
‫אמרו עכשיו באים עלינו ונוטלין מידנו את הארץ‪ ,‬עמוד הן והשחיתו‬
‫את הארץ‪ .‬אמר הקב"ה אני הבטחתי לאברהם להכניס בניו לארץ‬
‫מלאה כל טוב‪ ,‬הריני מעכבן במדבר שיתקנו שם מה שקלקלו‪.‬‬