‏‏קונטרס שהשמחה במעונו עם כריכה

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫‪50‬‬

‫חידושים‬ ‫להקב"ה אלא ישראל"‪ .‬ברא אדם הראשון ולא אמר שירה‪ .‬הציל‬
‫לשבת חתן‬ ‫אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה‪ .‬וכן יצחק מן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫המאכלת ולא אמר שירה‪ .‬וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי‬
‫שכם ולא אמר שירה‪ .‬כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם‪ ,‬מיד אמרו‬
‫‪53‬‬
‫שירה לפני הקב"ה שנאמר "אז ישיר משה ובני ישראל‪."...‬‬

‫והשאלה החזקה נשאלת מפי כל‪ ,‬מדוע לא אמרו שירה על‬
‫נסים שקראו לאבות‪ ,‬הרי לכל הדעות הנסים היו גדולים וגלויים?‬
‫ומתרצים חז"ל‪ ,‬שהנס שהיה אצל ישראל היה שונה מזה שהיה‬

‫אצל כל אחד מהאבות‪.‬‬

‫אברהם לא אמר שירה לאחר שניצל מכבשן האש ומן המלכות‬
‫– ידוע שבימי אברהם מלך נמרוד ואברהם מרד בו‪ ,‬והיה מבטל כל‬
‫עבודה זרה והכל היה במסירות נפש‪ .‬נמרוד רצה להרוג את את‬
‫אברהם על מעשיו אלה‪ ,‬ולכן אברהם במסירות נפש לא היה אכפת‬
‫לו שיהרגו אותו על קידוש ה'‪ ,‬ונמרוד זרק אותו לכבשן האש‪ ,‬וכל‬
‫העולם ראה את המסירות נפש של אברהם וניצל מכבשן האש‪.‬‬
‫לכן אם אברהם היה אומר שירה אחרי שניצל מכבשן האש‪ ,‬היה‬
‫מתפרש אצל אנשים כאילו אברהם שמח שנתבטלה מסירות נפשו‬
‫וכאילו לא בכל לבו עשה את הפעולות עד שהשלכתו לכבשן האש‬

‫וכל הענין היה בספק ומסובך‪ ,‬לכן נמנע מלומר שירה‪.‬‬

‫יצחק לא אמר שירה על שניצל מן העקדה – בגלל שאם היה אומר‬
‫שירה היה (נראה) פוגם במו ידיו במעשה העקדה שלו ובמסירות נפשו‬
‫ובתמימות המחשבה שעשה‪ ,‬כי היה נראה כאילו שמח הוא על שלא‬
‫נעשתה ולא נתקיימה מחשבתו‪ ,‬וכאילו מתחרט על מעשה העקדה‬
‫ושמח הוא שהצליח להנצל מעקדתו וכאילו שלא מתוך רצון טהור‬
‫הסכים להיעקד וכל העולם היה מרנן עליו שעשה עקדתו בכפיה‪,‬‬

‫וכך היה נאבד ומתבטל הרושם של קידוש ה'‪.‬‬

‫וכן יש לומר‪ ,‬בענין השאלה הגדולה מדוע לא הספיד יצחק את‬
‫אמו שרה הנביאה‪ ,‬אמא שכל כך מסרה נפשה להוריד את נשמתו‬
‫לעולם הזה‪ ,‬ים של דמעות הזילה מעיניה בגלוי ובסתר עד שזכתה‬
‫לבשורה המשמחת‪ ,‬אמא שלחמה על שלמות גופו ורוחו וטהרת‬

‫נשמתו של יצחק בנה‪.‬‬

‫וזה פלא ותמיהה על שלא קם להספידה?‬

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫וקשה על פרוש זה שהרי כל ה‪ 40-‬שנה שהיו במדבר היה עונש על‬
‫חטא המרגלים‪ ,‬ואולי אפשר לתרץ שזה וזה גרמו‪.‬‬

‫ועוד קושיה‪ ,‬כתוב שכל מקום שכתוב 'ויהי' זה לשון צער‪ ,‬אם כן‬
‫כאן שכתוב 'ויהי בשלח' איזה צרה היתה כאן? ואולי הצרה שהיתה‬
‫כאן היא שישראל אחרי שראו את כל הנסים והנפלאות שעשה‬
‫הקב"ה בהוציאם ממצרים היו צריכים לחשוש כי בראותם מלחמה‬

‫ושבו מצרימה‪ ,‬זה ריפיון באמונה ובבטחון בהשי"ת‪.‬‬

‫שמות פרק י"ג פסוק י"ט כתוב "ויקח משה את עצמות (המדרש‬ ‫‪52‬‬
‫רבה) יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל וכו'‪.‬‬

‫המדרש רבה אומר על הכתוב אומר‪ ,‬חכם לב יקח מצות‪ ,‬שכל‬
‫ישראל היו עסוקים בכסף ובזהב והוא היה עסוק בעצמות יוסף‪,‬‬
‫שנאמר 'ויקח משה את עצמות יוסף וכו''‪ .‬אמר לו הקב"ה למשה‪,‬‬

‫בך נתקיים 'חכם לב יקח מצות וכו''‪.‬‬

‫לכן אני מטפלך בך ואברך שנאמר 'ויקבור אותו בגיא‪ '...‬שואלים‬
‫חז"ל‪ ,‬הרי בני ישראל קיימו מצות הבורא שציווה ע"י משה 'דבר נא‬
‫באזוני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף‬
‫וכלי זהב ושמלות וכו''‪ .‬וכך עשו ישראל מה שמוטל עליהם‪ ,‬ואם‬
‫כן‪ ,‬מדוע מתחו ביקורת על ישראל בזמן שהיו טרודים לקיים מצות‬

‫הבורא‪ ,‬הרי מי שעסוק במצוה פטור מן המצוה?‬

‫אלא חז"ל מתרצים‪ ,‬שכך ביאורם של דברים‪ ,‬כאשר יש לאדם‬
‫לקיים שתי מצוות בעת ובעונה אחת‪ ,‬טבעו של האדם לבחור במצוה‬
‫שיש בה תועלת גשמיות לעצמו‪ ,‬אבל מי שמבין ובוחר במצוה שאין‬
‫בה טובה אישית לעצמו זהו הנקרא "חכם לב יקח מצות"‪ .‬לכן משה‬
‫רבנו שהגיע למדרגה עליונה בחר במצוה זו לעסוק בעצמות יוסף‬
‫ולא בביזת ממצרים של כסף וזהב שיש בה נטיה של חמדת הממון‪,‬‬
‫והוא עשה זאת אך ורק לקיים את השבועה שהשביע יוסף 'ועליתם‬

‫את עצמותי מזה איתכם'!‬

‫מעשה האדם צריכים זהירות מתערובת זרה‬

‫המדרש רבה בפרשת בשלח פרק כ"ג‪ ,‬ד' כותב‪" :‬מיום שברא‬
‫הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל לא מצינו אדם שאמר שירה‬

‫חידושים‬ ‫פרשת האמונה‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫פרק י"ד פסוקים ל‪-‬לא ספר שמות‪" :‬וירא ישראל את מצרים מת‬
‫על שפת הים"‪" .‬וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים‬
‫‪55‬‬
‫ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו"‪.‬‬

‫חז"ל שואלים איך יתכן לומר שעד כאן לא האמינו בה'‪ ,‬הרי‬
‫חז"ל במסכת סוטה ל"ו ע"ב אומרים‪ ,‬היה רבי מאיר אומר כשעמדו‬
‫ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה‪ ,‬זה אומר אני יורד‬
‫תחילה לים וזה אומר אני יורד תחילה לים‪ ,‬קפץ שבט של בנימין לים‬
‫תחילה וכו'‪ .‬ז"א הם התנצחו בניהם מי יהיה הראשון למסור עצמו‬

‫על קידוש השם וזה בודאי מוכיח על אמונתם החזקה בהשי"ת‪.‬‬

‫אם כן חוזרת השאלה‪ ,‬מדוע כתוב "ויראו את העם את ה' ויאמינו"?‬
‫חכמי המוסר מתרצים את זה ע"פ האבן עזרא בפרק י"ד פסוק‬
‫י"ג‪ ,‬שאומר יש לתמוה איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף‬
‫איש מהרודפים אחריהם‪ ,‬ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם?‬
‫התשובה‪ ,‬כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים‬
‫למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה ואיך יוכל עתה להלחם‬
‫עם אדוניו וכו' וה' לבדו שהוא עושה גדולות ולא נתקנו עלילות סיבב‬
‫שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים וכו' עד שקם דור אחר דור‬
‫המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה‪ .‬האבן עזרא למעשה‬
‫אומר‪ ,‬שבגלל שישראל היו בגלות מצרים‪ ,‬נפשם היתה שפלה‬
‫ועוד הרגישו אדנות של מצרים עליהם אף שהשתחררו מהם וזה‬
‫מיעט את אדנותו יתברך עליהם‪ ,‬וממילא נגרע אמונתם ובטחונם‬
‫בהשי"ת‪ ,‬כי בתוך תוכם היו משועבדים למצרים אף שגילו מסירות‬
‫נפש בהתנצחם מי יורד ראשון לים‪ ,‬ורק כשראו את המצרים מתים‬
‫על שפת הים אז נוכחו לדעת שאין להם לירא מהמצרים‪ ,‬ונתבטל‬
‫מעליהם אדנות מצרים שהרגישו כל הזמן‪ ,‬ורק אז היתה אמונתם‬

‫שלמה בה' וקיבלו עליהם אדנות מוחלטת‪.‬‬

‫מסירות נפש להצלת אחרים‬

‫בספר שמות פרק ט"ו פסוק כ'‪" :‬ותקח מרים הנביאה אחות אהרון‬
‫את התוף בידה וגו'"‪.‬‬

‫חז"ל מתרצים‪ ,‬שיצחק פחד שאם יספיד את אמו עם המעלות‬ ‫חידושים‬
‫הנ"ל היה חשש ע"י התעוררות והתרגשות וזרם הדמעות אולי תרד‬ ‫לשבת חתן‬
‫דמעה אחת של חרטה ותתערב בדמעות שכאילו בגללו נגרמה‬ ‫פרשת בשלח‬
‫מיתתה ועלול ח"ו באופן בלתי מודע להתחרט על מעשה העקדה‪,‬‬
‫‪54‬‬
‫וזה יפגום בקורבנו‪ ,‬לכן בגלל חשש זה נמנע מלהספידה‪.‬‬

‫יעקב לא אמר שירה אחרי היאבקו עם המלאך והמלאך לא ניצחו‬
‫– כי חשש שמא תתערב בשירתו איזה הרגשה פסולה‪ ,‬ואפילו דק‬

‫מן הדק שזה למעשה היה ניצחון טבעי‪.‬‬

‫וכן בניצחון בניו על שכם‪ ,‬ועלולים כל האומות להתנפל עליהם‬
‫ועלול להתערב בשירה איזה שמץ של כוחי ועוצם ידי‪ ,‬לכן מנע‬

‫עצמו מלומר שירה‪.‬‬

‫אבל אצל עם ישראל על הים‪ ,‬שם היה כל המעשה כולו נס גלוי‬
‫בלי שום תערובות של טבע‪.‬‬

‫ואל תתמה על זה שהאבות הקדושים פחדו שמא יכשלו בדבר‬
‫קטן כזה‪ ,‬שהרי היו ארבעה מלכים שכל אחד בקש מה' דבר אחר‬
‫ושונה מחברו‪ ,‬והקב"ה קיבל את בקשתם ואלו הם‪ .‬א‪ .‬דוד‪ .‬ב‪ .‬אסא‪.‬‬
‫ג‪ .‬יהושפט‪ .‬ד‪ .‬חזקיה‪ .‬דוד ביקש מה' "ארדוף אויבי ואשיגם" כלומר‬
‫שדוד ירדוף אחרי האויב שלו "וישיג אותו" וביקש שה' יעזור לו‬
‫גם לרדוף וגם להשיג‪ ,‬והקב"ה קבל את בקשתו והיה הקב"ה מאיר‬
‫לו בלילות בזיקים וברקים כך ניצח ולא פחד שמא יכשל בגואה או‬

‫כדומה לאחר שבקש מהקב"ה‪.‬‬

‫עמד אסא‪ ,‬ואמר רבש"ע אין בי כח להרוג אותם אלא אני רודף‬
‫אותם ואתה ועשה‪ ,‬אמר ליה הקב"ה אני עושה וכו'‪.‬‬

‫עמד יהושפט‪ ,‬ואמר אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף אלא ני אומר‬
‫שירה ואתה עושה אמר ליה הקב"ה אני עושה וכו'‪.‬‬

‫עמד חזקיה‪ ,‬ואמר אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר‬
‫שירה‪ ,‬אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה אמר ליה הקב"ה אני‬

‫עושה וכו'‪.‬‬

‫כל אחד מן המלכים המוזכרים לא האמינו בעצמם ופחדו שמא‬
‫יתערב בעצמם‪ .‬וחזקיה לא היה בטוח בעצמו ואפילו בשירתו גם‬
‫בזה חשש מערוב הרגשה של זחות דעת של ניצחון שמא ייחס אותו‬
‫לגבורה ולחכמה טבעית‪ ,‬ולכן מנע את עצמו מכל פעולה ומעשה‪.‬‬

‫חידושים‬ ‫כדי לגמול חסד ולהדמות לקב"ה ולכן הוענק לו ע"י הקב"ה חיים‬
‫לשבת חתן‬ ‫צדקה וכבוד‪.‬‬
‫פרשת בשלח‬
‫ע"פ זה נוכל לתרץ את השאלה ראשונה שאהרון קדוש ה' בשעה‬
‫‪57‬‬ ‫שהשתדל למען רפואת אחותו מרים‪ ,‬לא עשה זאת משום שהיתה‬
‫אחותו‪ ,‬אלא משום שכתוב 'ורחמיו על כל מעשיו מה הוא אף אתה'‪.‬‬
‫והיה נקי מכל שמץ של נגיעה אישית משפחתית‪ ,‬ובגלל זה התורה‬
‫ראתה בו מסירות נפש למען הזולת‪ ,‬לכן נקראת על שמו‪ .‬ובנוגע‬
‫לשאלה השניה‪ ,‬שהרי משה פעל יותר בתפילתו‪ ,‬אפשר לתרץ‬
‫שאולי מפני שאהרון היה היוזם והראשון‪ ,‬לכן נקראת הפעולה על‬

‫שמו‪.‬‬

‫אפשר להבין ולהסביר את ענין מסירות הנפש של אהרון‪ .‬ידועה‬
‫הבעיה שהרי בדרך הרגילה לא מובן הענין שהתפילה מועילה‬
‫לרפא את החולה או להציל אתה אדם מיסורים‪ ,‬שהרי היסורים‬
‫באים כדי לכפר על עוון וכל עוד שלא מילאו את תפקידם הרי לא‬
‫יתכן להרחיקם‪ .‬ועל כל הענין הזה כותב הגאון רבי חיים מוולוזין ז"ל‬
‫בספרו 'נפש החיים' שער ב'‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬ואף דהילכתא גמורה ליה‬
‫בש"ס שהיחיד רשאי לחדש דבר בתפילתו על צורכי עצמו וצערו‪,‬‬
‫בכל ברכה לפי ענינה‪ ,‬גם בזה צריך שלא תהיה תכלית כוונתו על‬
‫צערו‪ ,‬ולא זו הדרך הנכונה לישרים בלבותם‪ .‬כי באמת יפלא איך‬
‫שייך לבקש להתחנן כלל לפניו יתברך שמו‪ ,‬להסיר מעליו צערו‬
‫ויסוריו‪ ,‬כמו בענין רפואת הגוף‪ ,‬הרופא משקהו סממנים חריפים‬
‫או אם הרופא מוכרח אף גם לחתוך אבר אחד לגמרי שלא יתפשט‬
‫ארס החולי יותר‪ ,‬האם יתחנן אליו החולה שלא ישקהו הסממנים‬
‫או שלא יחתוך האבר‪ ,‬הלא החולה עצמו שוכרו לכך‪ .‬כן איך ישפוך‬
‫שיח לפניו יתברך להסיר מעליו היסורים‪ ,‬הלא המה רטיא וסמא‬
‫דחיי לכפר עונותיו כמאמרם ז"ל (שבת נ"ה‪ ,‬א) 'אין יסורין בלא עוון'‪.‬‬
‫ואם לא איפה נפש החוטאת במה תתכפר אומנים תכלית הכוונה‬
‫צריכה שתהיה רק צורך גבוה כי במקום שיש חילול שמו יתברך‬
‫כגון צרת כלל ישראל באמור עם ה' אלה והמה מוכים ומעונים‪,‬‬
‫מחוייבים ולשפוך שיח לפניו ית"ש על חילול שמו יתברך‪ ,‬ואך למען‬
‫שמו יעשה‪ ,‬וגם היחיד על צערו אף אין חילול ה' בדבר יש גם כן‬
‫מקום לבקש לפניו יתברך על גודל הצער של מעלה בזמן שהאדם‬

‫רש"י מפרש – אחות אהרון "לפי שמסר נפשו עליה שנצטרעה‬ ‫חידושים‬
‫נקראת על שמו"‪" .‬והעמר נקא" מוסיף ומה שמסר אהרון נפשו‬ ‫לשבת חתן‬
‫עליה בשעה שנצטרעה הוא שאמר למשה בעבור מרים "אל נא‬ ‫פרשת בשלח‬
‫תהיה כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו" (במדבר פרק יב‬
‫‪56‬‬
‫פסוק י"ב) כדי שמשה יתפלל עליה וכו'‪.‬‬

‫והשאלה לכאורה היכן אתה מוצא כאן מסירות נפש והלא מדרך‬
‫הטבע היא שאח מיצר בצרת אחותו ואיזה התאמצות זאת שדאג‬
‫שמשה יתפלל עליה? ועוד‪ ,‬הלא משה הוא שהתפלל ותפילתו‬

‫פעלה ואם כן מן הנכון היה שתקרא על שמו?‬

‫התרוץ לשאלה הראשונה‪ ,‬שאח מדרך הטבע מיצר בצרת אחותו‪.‬‬

‫ע"פ פתיחה לאיכה רבתי וכך כתוב שם‪ ,‬בשעת חורבן בית‬
‫המקדש באו אבות האומה לעורר רחמים על ישראל וכל אחד מהם‬
‫הצביע על זכויותיו‪ .‬אברהם אמר‪ ,‬שהוא עקד את בנו יחידו‪ .‬יצחק‬
‫אמר שפשט את צוארו תחת הסכין‪ .‬ואילו יעקב טען‪ ,‬פגע בי עשו‬
‫הרשע ובקש להרוג את בני ומסרתי עצמי למיתה עליה וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ולכאורה מה זכות היא זו שאב מוסר עצמו להצלת בניו‪ ,‬והרי זה‬
‫דרך הטבע הוא כך? אלא חז"ל אומרים‪ ,‬שיעקב נתקדש ונתעלה‬
‫למדרגה כזאת שדיכא את טבעו הגשמי‪ ,‬ומה שמסר נפשו על בניו‬
‫זה רק כדי לקיים את רצון ה' יתברך ולא שהטבע היה ממריץ אותו‪,‬‬

‫ולכן החשיב זאת לזכות‪.‬‬

‫ועוד ראיה‪ ,‬בבראשית רבא פרשה נ"ח‪ ,‬ואחרי כן קבר אברהם‬
‫הה"ד רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד‪" .‬רודף צדק" זה‬
‫אברהם וכו'‪" .‬וחסד" שגמל חסד לשרה‪" .‬ימצא חיים" ושני חיי‬

‫אברהם מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים‪.‬‬

‫"צדקה וכבוד" א"ר שמואל ב"ר יצחק‪ ,‬א"ל הקב"ה אני אומנותי‬
‫גומל חסדים תפסת אומנותי בא ולבוש לבושי ואברהם זקן בא‬
‫בימים‪ .‬כאן רואים שהקב"ה מכתיר את אברהם בתואר 'רודף חסד'‬
‫בשביל שגמל חסד עם שרה אשתו שהיא גופו וקבר אותה לאחר‬
‫מותה‪ .‬והרי זה מעשים בכל יום שבני אדם קוברים נשותיהם ואף‬
‫אחד לא רואה בזה מעשה חסד מיוחד ותפיסת אומנותו של הקב"ה‪.‬‬

‫אלא אברהם לא דומה לשאר בני אדם‪ ,‬בשעה שטיפל בשרה‬
‫אשתו נקי היה מכל נגיעת קרבת משפחה‪ ,‬אלא הוא עשה זאת רק‬

‫חידושים‬ ‫כח הרע של עמלק‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫"ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות י"ז‪ ,‬פסוק ח')‪.‬‬

‫‪59‬‬ ‫חכמי המוסר שואלים‪ ,‬מדוע עמלק בא להלחם עם ישראל?‬
‫מה היתה הסיבה למלחמה? ואיך הצליח לשכנע את עמו לצאת‬

‫למלחמה עם ישראל אחרי ששמע עמים ירגזון והוא לא פחד?‬

‫חז"ל האשימו את המן הרשע באשמה קשה מאד והיא "כפיות‬
‫טובה" כלפי שאול המלך‪ .‬וכך מספרים חז"ל‪ ,‬שאול הרג את כל‬
‫עמלק‪ ,‬נשים וגברים וטף‪ ,‬ואת מלך עמלק אגג לא הרג כי חמל עליו‬
‫והשאיר אותו חי עוד לילה עד שבא שמואל למחרת והרג את אגג‬
‫מלך עמלק‪ .‬באותו לילה אגג מלך עמלק בא על השפחה ונתעברה‬
‫ומהולדות אחרי כמה דורות נולד המן הרשע‪ .‬המן ידע זאת שהוא‬
‫נולד מזה ששאול ריחם על אגג וכו' והיה צריך לזכור רחמי שאול‬
‫ולרחם על עם ישראל‪ ,‬ואע"פ ששאול הרג את אבותיו של המן ואת‬
‫עמו‪ ,‬בכל זאת הרי שבחמלתו על אגג וכתוצאה מזה נולד המן‪ .‬לכן‬
‫חז"ל האשימו את המן בכפיות טובה ומתוך כך אנחנו רואים נבלותו‬
‫והפקרותו של המן‪ ,‬וזאת הטענה על המן‪ .‬ואם נתעמק יותר בכל‬
‫ענין עמלק‪ ,‬נראה שהמלכים הראשונים לא באו להלחם סתם עם‬
‫ישראל‪ ,‬אלא האשימו אותם באשמה חסרת תקדים ואח"כ יצאו‬
‫למלחמה על ישראל‪ ,‬ונראה את האשמה שעמלק האשימו את‬

‫ישראל‪.‬‬

‫במדרש רבה אסתר פרשה ז' על הפסוק "אם על המלך טוב" כותב‬
‫המדרש את תוכן האגרת ששלח המן לכל העולם כדי לשכנעם‬

‫להרוג את ישראל ביום אחד וכו'‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬

‫שלום לכם עד אין חקר‪ ,‬ידוע לכם וכ'ו על עם אחד אשר יש בננו‬
‫וכו'‪ ,‬ודעתם גסה עליהם וכו' ועוד אומרים כל יום (תהלים‪ ,‬קמט) "לעשות‬
‫נקמה בגויים תוכחות בלאומים"‪ ,‬וכופרים במי שעשה להם טובה‪,‬‬
‫באו וראו מאותו עני פרעה מה עשו‪ ,‬כשירדו למצרים קבלם בסבר‬
‫פנים יפות‪ ,‬והושיבם במיטב הארץ וזן אותם בשני רעבון‪ ,‬והאכילם‬
‫כל טוב שבארצו‪ ,‬פלטרין היו לו לבנות והיו בונים שם‪ ,‬ובכל זאת לא‬
‫היה יכול להם וכו' והשאילום כספם וזהבם וכו' עד שנצלו את מצרים‬
‫הדא האו דכתיב "וינצלו את מצרים וברחו להם"‪ ,‬וכיון ששמע פרעה‬

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫שרוי בצער למטה‪ ,‬כמאמרם ז"ל‪ ,‬בזמן שאדם מצטער שכינה מה‬
‫הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרוע‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫רואים מכל הנ"ל שתפילה להרחקת היסורים אין לה שום מקום‪,‬‬
‫אלא אם כן היא באה לכבוד שמו יתברך‪ ,‬משה ואהרון ידעו את טיב‬
‫הצרעת שאחותם קבלה וזה היה מוכרח כדי לכפר על העון לשון‬
‫הרע (ומשה) ואהרון אע"פ שראה וידע שהיסורים מחויבי המציאות‬
‫כתרופה למחלה‪ ,‬עם כל זה לקח את מידותיו של הקב"ה 'מהו רחום‬
‫אף אתה רחום' ועורר את משה להפיל תחינה בשביל אחותם לדבר‬

‫כזה יקרא מסירות נפש ולכן נקראת על שמו‪.‬‬

‫וע"פ זה אפשר להסביר גם את הנאמר שמשה רבנו מסר נפשו‬
‫בשביל ישראל במדבר‪ ,‬וזה מתבטא בתפילה שהתפלל עליהם‬
‫בהיותם נתונים בסכנה‪ ,‬והנוסח בתפילתו לה' היה לא להזכיר את‬
‫זכויותיהם של ישראל‪ ,‬אלא אמר למה יאמרו מצריים ברעה הוציאם‬

‫וכו' שזה חילול ה'‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫חידושים‬ ‫תעמוד בחוץ וכו'"‪ .‬הספורנו‪ ,‬כותב שם‪ ,‬וחשב (לבן) שאין ראוי להיות‬
‫לשבת חתן‬ ‫כפוי טובה‪ ,‬ואח"כ לא ראינו הכרת הטובה של לבן לאורך כל הדרך‪,‬‬
‫פרשת בשלח‬ ‫כי מדברי יעקב שאמר בפרשת ויצא מה פשעי וכו' כי דלקת אחרי‬
‫כי מששת את כל כלי מה מצאת? זה לי עשרים שנה עמך רחליך‬
‫‪61‬‬ ‫ועיזך לא שכלו‪ ,‬טרפה לא הבתי אליך וכו' ותחליף את משכורתי‬
‫עשרת מונים לולא אלוקי אבי כי עתה ריקם שלחתני‪ .‬אם כן איפה‬
‫הכרת טובה שדיבר עליה לבן בתחילה? והרי לבן אמר והודה בעצמו‬
‫'ניחשתי ויברכני ה' בגלליך'‪ ,‬ואם כן היכן הכרת הטוב שהוא דוגל‬
‫בה? אלא ביאור הדברים כך‪ ,‬קודם היה לו נגיעה עצמית להכיר‬
‫טובה ולא להיות כפוי טובה כי ראה את הנזם ונתן עיניו בממון‪,‬‬

‫ועכשיו הנגיעה העצמית שלו היתה לא להכיר טובה‪.‬‬

‫וכך גם עמלק שבא להלחם עם ישראל בשיטה של הכרת טובה‪,‬‬
‫ובטענה שעם ישראל הם כפויי טובה לפרעה‪ ,‬זהו שורש הרע‬
‫ומלחמה לה' בעמלק מדור דור על מבלבלי הדעת ששמים אור‬

‫לחושך וחושך לאור‪.‬‬

‫אחשורוש שאל מה נעשה יקר גדולה למרדכי על זה? לכאורה‬
‫הרי זה הכרת הטוב כלפי מרדכי? אבל בגמרא מגילה ברש"י מפרש‪,‬‬
‫שאחשורוש נתן לבו על המן ואסתר ואמר‪ ,‬אי אפשר שלא ידע אדם‬
‫שהוא אוהבי את עצתם ויגלה לי‪ ,‬לכן חזר ואמר שמא עשה לי אדם‬
‫טובה ולא גמלתיו ואין חוששין עוד לגלות לי? רואים שאחשורוש‬
‫רצה לגמול טובה למרדכי כדי שיזכה לעוד טובה‪ ,‬זה נקרא הכרת‬

‫טובה מזוייפת‪.‬‬

‫בא וראה מדת הקב"ה ותורתו הקדושה‪ ,‬מצרים עינו את בני‬
‫ישראל בפרך וכו' בחומר ובלבנים‪ ,‬והרגו את הילדים וטמנו אותם‬
‫בטיט‪ ,‬ובכל זאת נצטוו בני ישראל 'לא תתעב מצרי כי גר היית‬
‫בארצו' אע"פ שזרקו את זכריהם ליאור וכו'‪ ,‬מה טעם שהיו לכם‬

‫אכסניה בשעת הדחק "זהו הכרת הטוב של חוקי התורה"‪.‬‬

‫ומאותה סיבה הוסיפו שבסוף הברכות אנו אומרים 'וגם חרבונה‬
‫זכור לטוב'‪ .‬אע"פ שכתוב בגמרא מגילה שחרבונה היה באותה‬
‫עצמה לעשות עץ לתלות את מרדכי‪ ,‬אבל בגלל שבסוף חזר בו‬
‫ויצא דבר טוב ממנו שתלו את המן‪ ,‬לכן מזכירים אותו לטובה‪ .‬זהו‬

‫הכרת הטוב של חוקי התורה‪.‬‬

‫שהיו בורחים הלך אחריהם להשיב ממונו‪ ,‬מה עשו לו? היה עמהם‬ ‫חידושים‬
‫אדם אחד ושמו משה בן עמרם ובכשפו נטל מקל אחד ולחש עליו‬ ‫לשבת חתן‬
‫והכה בו את הים עד שנחרב וכו'‪ ,‬כיון שראה פרעה כך‪ ,‬נכנס אחריהם‬ ‫פרשת בשלח‬
‫להחזיר את ממונו וכו' ואיני יודע במה דחפוהו בתוך הים ונטבע‬
‫הוא וכל חילו בים‪ .‬ולא זכרו הטובה שעשה להם‪ ,‬הלא תשמעו שהם‬ ‫‪60‬‬
‫"כפויי טובה"‪ .‬ועוד מה עשו לעמלק אבי אבא בשעה שבא עליהם‬
‫למלחמה שנאמר "ויבא עמלק וילחם עם ישראל וכו'" ומהיכן בא‬
‫עמלק וכו'‪ ,‬שבא מאצל בלעם וכו' ליטול עצה ממנו וכו' אמר לו ראה‬
‫מה עשו אומה זו למצרים שעשו להם כמה טובות‪ ,‬ומה למצרים‬
‫שעשו להם כמה טובות עשו להם כך לשאר אומות על אחת כמה‬

‫וכמה וכו' וכו'‪ .‬עד כאן לשון המדרש‪.‬‬

‫רואים מהמדרש שעמלק בא להלחם עם ישראל כביכול בגלל‬
‫מידותיהם הרעים שכפויי טובה הם‪ ,‬וזאת האשמה שהאשימו את‬

‫ישראל והצליח לשכנע את עמו לצאת למלחמה על ישראל‪.‬‬

‫עוד דבר צדדי רואים כאן‪ ,‬שאפילו הגרועים שבאומת יודעים‬
‫שהכרת טובה היא שורש האדם ומי שכפוי טובה אין לו זכות להיות‬

‫בעולם כי המידה הזאת היא מידה שכלית‪.‬‬

‫אבל המסתכל בעינים לא משוחדות ובלי שנאה לכלל ישראל‪,‬‬
‫רואה מי הוא באמת הכפוי טובה‪ .‬א‪" .‬ויקום מלך חדש וכו' אשר לא‬
‫ידע את יוסף" לא רצה לדעת ולזכור מה שיוסף עשה עבור מצרים‪,‬‬
‫ומה שישראל עשו עבור מצרים‪ .‬המצרים עבדו בבני ישראל רד"ו‬
‫שנים בפרך וביסורים‪ ,‬הרג את ילדיהם ורחץ בדמם‪ ,‬הניח ילדים‬
‫במקום לבנים בבנין כו'‪ ,‬עד שעלתה שוועתם אל האלוקים‪ ,‬מרוב‬
‫עבודה קשה בבניינים שבנו להם‪ .‬ומתוך האגרת ששלח המן לכל‬
‫העולם לא הבינו כך‪ ,‬אלא הבינו שעם ישראל הם כפויי טובה וצריך‬
‫להשמיד אותם ביום אחד טף ונשים‪ ,‬ולא היה באומות העולם‬
‫שילמד עליהם זכות ולא העלו על דעתם מי כפוי טובה באמת‪,‬‬
‫כי חסד לאומים חטאת וכל מידותיהם ונימוסיהם הוא רק משפה‬
‫ולחוץ‪ ,‬ולכן השוחד והנגיעות משנות אותם והופכת את המכיר‬

‫טובה כפי רצונם של המשחדים‪.‬‬

‫ועוד‪ ,‬אפשר לראות בפרשת לבן הארמי כאשר ראה את הנזמים‬
‫והצמידים על ידי אחות וכו' "ויבא אל האיש ויאמר בא ברוך למה‬

‫חידושים‬ ‫להם נסים ונפלאות ומנהיג אותם למעלה מדרך הטבע כמו שראינו‬
‫לשבת חתן‬ ‫באותות במצרים ועל הים‪.‬‬
‫פרשת בשלח‬
‫וכך כותב הרמב"ן על פסוק ט"ז‪" ,‬וטעם העונש שנענש עמלק‬
‫‪63‬‬ ‫יותר מכל העמים בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון‪ ,‬ופלשת אדום‬
‫ומואב ויושבי כנען נמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו‪ .‬ועמלק בא‬
‫ממרחק כמתגבר על ה' לכך אמר לו ולא ירא אלקים"‪ .‬ע"כ‪ .‬מכאן‬
‫רואים שחטאו של עמלק הוא לא כזה שעשה רע לעם ישראל‪ ,‬כי‬
‫שאר האומות עשו הרבה יותר רע לעם ישראל‪ ,‬אלא חטאו של‬
‫עמלק על שלא אחזתו פחד חיל ורעדה מפני השי"ת וגבורותיו‬
‫ונפלאותיו‪ ,‬לפחות כפי שקרה לפעמים לעמים אחרים‪' ,‬אז נבהלו‬
‫אלופי אדום' ואילו הוא לא נפגש כלל מיראת ה' והדרו‪ ,‬ובזה הוכיח‬
‫שהוא הרע במלואו שאין בו אף זיקה קלושה אף ניצוץ קטן של טוב‬

‫שיבזיק אפילו לרגע אחד‪.‬‬

‫וענינו של עמלק הוא בחינת מידה כנגד מידה כלפי ישראל‪ ,‬שהרי‬
‫עם ישראל נתונים בכל עת ובכל שעה תחת הנהגתו והשגחתו ית'‬
‫ומושפעים בכל טוב‪ ,‬ובכל זאת לא חלים ולא מרגישים‪ .‬ה' הראה‬
‫להם את הרע המוחלט והשורשי של עמלק שגם הוא ראה הכל‪ ,‬כל‬
‫הנסים וכל הנפלאות האותות והמופתים ובכל זאת לא הרגיש כלל‬

‫ולא פחד ולא רעד עד שבא כמתגבר על ה' ח"ו‪.‬‬

‫פרשת זכור‬ ‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫בסוף הפרשה נצטווינו "זכור את אשר עשה לך עמלק וכו'"‪.‬‬ ‫פרשת בשלח‬

‫בספר שמות פרק י"ז פסוק ח'‪" ,‬ויבא עמלק וילחם עם ישראל‬ ‫‪62‬‬
‫ברפידים וכו'"‪ .‬רש"י על פסוק ח' אומר – סמך פרשה זו למקרא זה‬

‫(היש ה' בקרבנו אם אין) חייכם וכו'‪.‬‬

‫חז"ל ממחישים לנו בציור כזה שלכאורה לא יתכן במציאות‪ ,‬כי‬
‫איך יתכן שהבן מורכב על כתפיו של אביו‪ ,‬ואביו ממלא בכל פעם‬
‫את משאלותיו‪ ,‬וחיפש את אביו בשעה שהוא נושא על כפיו‪ .‬אלא‬
‫חז"ל באו ללמדנו את גודל התביעה וגודל התמיה על כלל ישראל‪,‬‬
‫שראו כל כך הרבה נסים במצרים ועל הים‪ ,‬וכבר זכו למן שירד‬
‫ומים מן הצור‪ ,‬ומוקפין בענני כבוד‪ ,‬ואחרי כל זה הם אומרים 'היש‬
‫ה' בקרבנו'? הרי זה דומה ממש למשל של חז"ל‪ .‬כי כשם שיש‬
‫להתפלא על אותו בן שמורכב על כתפיו של אביו ובכל שעה אביו‬
‫ממלא משאלותיו והוא שואל היכן אבא‪ ,‬כך יש להתפלא פליאה‬
‫עצומה על ישראל שנישאו על כנפי נשרים ע"י השי"ת ומילא את‬

‫כל משאלות לבם לטובה ושם מחפשים את אביהם שבשמים‪.‬‬

‫ומה היה העונש? "ויבא עמלק" ואע"פ שגבר ישראל והחליש‬
‫יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב‪ ,‬ורש"י במקום אומר‪' ,‬חתך‬
‫ראשי גיבוריו ולא השאיר אלא החלשים שבהם ולא הרגם כולם'‪.‬‬
‫בכל זאת נשארה מצוה לדורות לזכור "את אשר עשה לנו עמלק"‪,‬‬
‫ולמחות את שמו וזכרו‪ ,‬ונשבע הקב"ה בכסאו שמלחמה לו בעמלק‬
‫מדור לדור‪ ,‬ואין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של‬
‫עמלק‪ ,‬ונשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו‪ ,‬שאם יבא מכל האומות‬

‫להתגייר יקבלוהו ועמלק ולביתו לא יקבלוהו‪.‬‬

‫לכאורה יש להבין איזו רעה עשה להם עמלק לישראל? כי בתורה‬
‫נאמר רק אשר "קרך בדרך" (דברים כ"ה‪ ,‬י"ח) ורש"י שם אומר‪' ,‬ציננך‬
‫והפשירך מרתיחתך וכו''‪ .‬משל לאמבטי' רותחת וכו' עד בפני‬
‫אחרים‪ .‬והשאלה האם בגלל זה יצא חרון אף ה' על עמלק להשמידו‬

‫מתחת שמי ה' לעולם ועד?‬

‫אלא שחז"ל מסבירים שעמלק טשטש את כל רושם הגדלות‬
‫של עם ישראל‪ ,‬שכל עמי העולם ראו שהקב"ה שומר אותם ועושה‬

‫חידושים‬ ‫"כבן שנה שלא טעם טעם חטא"‪ .‬ז"א‪ ,‬שהיה צדיק וחסיד ובאותו‬
‫לשבת חתן‬ ‫זמן היה בן ‪ ,52‬גמטריא בן" ואיך יכול להיות שצדיק וחסיד כמו‬
‫פרשת בשלח‬
‫שאול (יטיל את האשמה על העם?) ויעבור על מצות ה'‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫הגמרא ביומא הנ"ל כתוב "וירב בנחל אמר רב מני על עסקי נחל"‪.‬‬
‫בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול 'לך והכית את עמלק' אמר‪ ,‬ומה‬
‫נפש אחת אמרה תורה הבא עלגה ערופה‪ ,‬כל הנפשות הללו על‬
‫אחת כמה וכמה‪ .‬ואם אדם חטא בהמה מה חטאה‪ ,‬ואם גדולים‬
‫חטאו קטנים מה חטאו‪ ,‬יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תצדק הרבה'‪.‬‬
‫מהגמרא הנ"ל רואים‪ ,‬ששאול משיח ה' עבר על מצות ה'‪ ,‬לא משום‬
‫שיצרו גבר עליו אלא חטא בדעת והוא סבר שעשה מצוה‪ .‬וראיה‬
‫לדבריו היה הק"ו והיה בדעתו שלא יכול להיות שהקב"ה יגזור גזרת‬

‫כליה על עמלק והרגשתו היתה שהוא קיים מצות התורה‪.‬‬

‫לא כן דוד‪ ,‬עליו לא מסופר שדרש דרשות להצדיק את חטאיו‪,‬‬
‫הוא לא הרגיש שעשה מצוה‪ .‬וההבדל ביניהם הוא‪ ,‬שאול התפאר‬
‫שעשה כן‪ ,‬וכששאול פגש את שמואל‪ ,‬דבר ראשון אמר לו "הקימותי‬
‫את דבר ה'"‪ .‬ועוד ששאול לא הודה תכף כשהוכיחו שמואל‪ .‬אבל‬

‫דוד לא התפאר וגם הודה מיד‪.‬‬

‫עוד תרוץ אפשר לומר – שהרבינו יונה בשערי תשובה שער ג' קמ"א‬
‫כותב‪ ,‬ועוד אמרו 'המלבין פני חברו ברבין אין לו חלק לעולם הבא'‬
‫ומה שלא אמרו כן על רוצח שאין לו חלק לעולם הבא כי המלבין פני‬
‫חברו איננו מכיר גודל חטאו‪ ,‬ואין נפשו מרה לו על עונו‪ ,‬כמו הרוצח‪.‬‬
‫על כן הוא רחוק מן התשובה‪ .‬הרבינו יונה אומר שהעונש הוא לא‬
‫ע"פ החטא‪ ,‬אלא ע"פ מה האדם מרגיש אחרי החטא‪ ,‬אם החוטא‬
‫מרגיש בגודל החטא ונפשו מרה עליו אז האדם הזה במוקדם או‬
‫במאוחר יחזור בתשובה‪ ,‬אבל אם החוטא לא מרגיש שחטא או‬
‫שחושב שעשה מצוה‪ ,‬אדם כזה לא יחזור בתשובה במהרה‪ .‬וזה‬
‫מה שהיה עם שאול שהוא חשב שעשה מצוה ואין כאן שום עברה‪,‬‬
‫לכן תשובתו לעולם לא תהיה שלמה‪ .‬מה שאין כן אצל דוד שידע‬

‫שעשה חטא ומיד הודה בכך‪.‬‬

‫בספר מלכים א' י"א מסופר‪ ,‬כשדוד שלח את יואב לשר הצבא‬
‫להלחם באדום‪ ,‬יואב הרג את הזכרים‪ .‬והגמרא בבבא בתרא כ"א‬
‫מספרת‪ ,‬שדוד שאל את יואב מדוע הרגת רק את הזכרים? ענה לו‬

‫מחית עמלק‬ ‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫בפרשת בשלח פרק י"ז פסוק ט"ז‪" :‬ויאמר כי יד על כס יה מלחמה‬ ‫פרשת בשלח‬
‫לה' בעמלק מדור דור" רש"י במקום אומר – ידו של הקב"ה הורמה‬
‫להשבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמות וכו' וכו'‪.‬‬ ‫‪64‬‬
‫רואים שמחית עמלק זה לא דבר של מה בכך‪ ,‬אלא גם הכיסא וגם‬

‫השם לא שלמים כל זמן שעמלק לא נמחה‪.‬‬

‫הגמרא ביומא דף כ"ב ע"ב אומרת‪ ,‬אמר רב הונא כמה לא חלי ולא‬
‫מרגיש גברא דמריה סייעיה‪ .‬רש"י – כמה סמוך ומובטח שאין צריך‬
‫לחלות ולדאוג מכל רעה מי שהקב"ה בעזרו‪ .‬שאול באחת ועלתה‬
‫לו‪ ,‬דוד בשתיים ולא עלתה לו‪ ,‬רש"י – שאול נכשל באחת ועלתה לו‬
‫לרעה לקונסו מיתה לבטל מלכותו‪ ,‬ודוד נכשל בשתים ולא עלתה‬
‫לו לרעה‪ .‬שאול באחת מאי היא מעשה דאגג‪ ,‬דוד בשתים מאי נינהו‬

‫דאוריה ודהסתה‪.‬‬

‫כל המפרשים שואלים ומתקשים להבין‪ ,‬מדוע שאול שחטא‬
‫בחטא אחד עלתה לו לרעה ואיבד את המלוכה‪ ,‬דוד שחטא בשני‬
‫חטאים לא איבד את המלוכה‪ ,‬ועד כדי כך שהמפרשים שואלים 'וכי‬

‫משוא פנים יש כאן'?‬

‫חכמי המוסר מתרצים כמה תרוצים ונביא אותם כאן‪:‬‬

‫שמואל הנביא בא במצות ה' אל שאול למחוק את עמלק (שמואל‬
‫א' פ' ט"ו פסוק ג') "עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר‬
‫לו ולא תחמול עליו וכו' וכו'"‪ .‬אבל שאול עשה להפך (פסוק ט')‬
‫"ויחמול שאול והעם על אגג וכו'"‪ .‬וכששמואל בא אצל שאול‪,‬‬
‫שאול לא מרגיש כל חטא ואומר (פסוק י"ג) "ברוך אתה לה' הקימותי‬
‫את דבר ה'" וכששמואל שואל אותו "מה קול הצאן הזה באזני וכו'"‬
‫הוא משיב "אשר חמל העם"‪ .‬ז"א‪ ,‬העם רצה ומה הי בכוחי לעשות‬
‫לו‪ ,‬האשים את העם ולא את עצמו‪ .‬אדם כזה שמאשים את האחרים‬
‫ולא את עצמו איננו ראוי להיות מנהיג‪ ,‬כי הוא 'מונהג' ולא 'מנהיג'‪.‬‬
‫מי שמגולל את האשמה על אחרים אין עטרת המנהיגות מגיעה לו‪,‬‬
‫ולכן הפסיד את המלוכה‪ .‬ואילו דוד בחר לתלות את הקולר בצוארו‬

‫הוא‪ ,‬ולא להאשים את האחרים‪.‬‬

‫תרוץ שני‪ ,‬יש בו כדי לערער על התרוץ הראשון‪ ,‬והשאלה היא‬
‫אחרת‪ ,‬הגמרא ביומא הנ"ל כתוב "בן שנה במלכו" והגמרא מפרשת‬

‫חידושים‬ ‫שבת שירה‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫הרב נוימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר אומר‪ ,‬שדורנו זכה לראות הרבה‬
‫נסים שלא זכו לכך הדורות הקודמים‪ ,‬אע"פ שהדורות הקודמים היו‬
‫‪67‬‬ ‫בהם הרבה יותר צדיקים וגאוני עולם‪ ,‬וכל יהודי פשוט היה שומר‬
‫תורה ומצוות‪ ,‬עם כל זה לא זכו לראות מה שדורנו זכה‪ .‬אומרים‬
‫בשם אדמו"ר אחד על הפסוק "אז ימלא שחוק פינו" כשהמשיח‬
‫יבוא‪ ,‬יהיה שחוק גדול על זה שהיו דורות של צדיקים וגאונים‬

‫גדולים‪ ,‬ולא בא משיח‪ ,‬ובדורנו כן בא וזה הצחוק‪.‬‬

‫אפשר להבין מדוע הקב"ה עשה דוקא לדורנו נסים ולא לדורות‬
‫הקודמים‪ ,‬תראו איזה אנשים היו בדורות הקודמים‪ .‬הנה בחובת‬
‫הלבבות פרק א' שער אהבת ה' כתוב‪ ,‬על אחד מן החסידים שהיה‬
‫קם בלילה ואומר אלוקי הרעבתני‪ ,‬וערום עזבנתי‪ ,‬ובמחשכי הלילה‬
‫הושבתני ועוזך וגדולתך הוריתני ולכן אם תשרפני באש לא אוסיף‬
‫כי אם אהבה אותך‪ .‬החסיד הזה היה רעב שלא היה לו מה לאכול‪,‬‬
‫ולא היה לו מה ללבוש‪ ,‬ולא היה לו מה להדליק וישב בחושך‪ ,‬ואמר‬
‫אפילו תשרפני באש לא אוסיף כי אם אהבה אותך ושמחה בך‪ .‬ודבר‬
‫זה לא אמר רק על עצמו אלא על כל ישראל לדור כזה לא צריך‬
‫נסים ונפלאות כדי שיאמרנו בו‪ .‬אבל דורנו החלש באמונה ובאהבה‬
‫להשי"ת שאילו ח"ו לא היה הקב"ה מראה לנו נסים ונפלאות‬
‫והשונאים היו מנצחים אותנו כי אז ח"ו היה מתחולל חורבן בעם‬
‫היהודי‪ ,‬לכן ה' מראה לנו נסים‪ .‬כמו ביציאת מצרים ה' הראה להם‬
‫נסים ונפלאות מפני שעם ישראל היו אז עובדי עבודה זרה ורצה ה'‬

‫להשריש בלבם אמונה‪.‬‬

‫ועל פי זה אפשר לתרץ את שאלת האבן עזרא בפרק י"ד‪ ,‬י"ג‬
‫שם הוא שואל מדוע ה' עשה נס של קריעת ים סוף הרי היו יכולים‬
‫להלחם כי הם יצאו חמושים‪ ,‬ועל פי הנ"ל מתורץ הקב"ה לא רצה‬
‫שיעשו מלחמה שאם היו מנצחים היו אומרים כוחי ועוצם ידי ולא‬
‫יאמינו כי ה' איש מלחמה‪ .‬אבל ה' רצה להשריש אמונה בעם ישראל‪,‬‬

‫לכן אמר להם ה' ילחם לכם ואתם תחרישון‪.‬‬

‫ואחרי קריעת ים סוף שהגיעו למדרגה גבוהה והאמינו בה' ובמשה‬
‫עבדו‪ ,‬וראתה שפחה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי וילדים קטנים‬

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫יואב‪ ,‬כתוב תמחה את ז ָכָר עמלק‪ ,‬אמר לו דוד‪ ,‬אבל כתוב ז ֶכֶר‪ ,‬ענה‬
‫לו יואב אני קורה את זה ז ָכָר‪ .‬יש המשך לגמרא‪.‬‬

‫שתי פעמים היתה הזדמנות לישראל למחות שמו של עמלק‪.‬‬
‫שאול טעה בהבנת התורה ולא הבין את המצוה כהלכה‪ .‬יואב טעה‬
‫בקריאת האותיות של התורה ולא קרא את המילה כתיקונה‪ .‬שניהם‬

‫חשובה שקיימו את המצוה‪ .‬שאול בק"ו‪ ,‬ויואב בקריאת ז ָכָר‪.‬‬

‫איזה צורה היתה יכולה להיות לעולם כולו‪ ,‬אם שאול ויואב‬
‫היו הורגים את כל העמלקים‪ .‬עם ישראל לא היה סובל כל הזמן‪,‬‬
‫והיו יושבים ומקיימים את התורה והמצוות‪ .‬וגם כל העמים לא‬
‫היו נמצאים במצב של הריגות ורציחות‪ ,‬כל החיים היו משתנים‬
‫ולובשים צורה אחרת‪ ,‬נוחה ונעימה‪ .‬כי אז היה ה' שלם וכסאו שלם‪.‬‬
‫המכשולים הכי גדולים באים לא בזה שעושים פעולה רעה‪ ,‬אלא‬

‫עיקר הגורם למכשול הוא בזה שחושבים שעשו פעולה טובה‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫חידושים‬ ‫הכרת הטוב – וכפיות טובה זהו עמלק‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫על עמלק כתוב את הדברים הכי קשים‪ .‬חז"ל האשימו את עמלק‬
‫האשמה קשה מאד‪ ,‬והיא כפיות טובה כלפי שאול ועם ישראל‪.‬‬
‫‪69‬‬ ‫חז"ל מספרים ששאול (חמל על אגג) הרג את כל עמלק חוץ מאגג מלך‬
‫עמלק‪ ,‬והשאיר אותו חי לילה אחת‪ ,‬ובאותו לילה בא עמלק על‬
‫השפחה ומאותם תולדות נולד המן‪ .‬המן ידע זאת שבגלל ששאול‬
‫ריחם על אגג נולד המן והיה צריך לזכור רחמי שאול ולרחם על עם‬
‫ישראל‪ ,‬ואע"פ ששאול הרג את אבותיו של המן ואת עמו מאיש‬
‫ועד אישה מעולל ועד יונק‪ ,‬בכל זאת בחמלתו על אגג וכתוצאה‬
‫מזה נולד המן‪ ,‬לכן המן כפוי טובה‪ .‬ומתוך כך אנחנו רואים נבלותו‬

‫והפקרותו של המן וזאת הטענה על המן‪.‬‬

‫ואם נתעמק בכל ענין עמלק נראה שהעמלקים הראשונים לא‬
‫באו להלחם סתם עם ישראל‪ ,‬אלא קודם כל האשימו אותם באשמה‬
‫חסרת שחר ואח"כ יצאו למלחמה על ישראל‪ ,‬ונראה את האשמה‬

‫שעמלק האשימו את ישראל‪.‬‬

‫במדרש רבה אסתר פרשה ז' על הפסוק "אם על המלך טוב"‬
‫באגרת ששלח המן לכל העולם וזה לשונו‪ ,‬שלום לכם עד אין חקר‪,‬‬

‫וכו'‪.‬‬

‫רואים מהמדרש שעמלק בא להלחם עם ישראל בכלל מידותיהם‬
‫הרעים שכפויי טובה הם אפילו הגרועים שבאומות יודעים שהכרת‬
‫הטוב הוא שורש האדם ומי שכפוי טובה אין לו זכות לחיות בעולם‪.‬‬
‫והמידה הזאת היא מידה שכלית‪ ,‬ולכן בא עמלק להלחם עם ישראל‪.‬‬

‫כך עמלק הסתכל על ישראל‪.‬‬

‫אבל המסתכל בעינים לא משוחדות ובלי שינאה לכל ישראל‪ ,‬רואה‬
‫מי הוא באמת הכפוי טובה‪ .‬א‪' .‬ויקום מלך חדש וכו' אשר לא ידע‬
‫את יוסף'‪ ,‬לא רצה לדעת ולזכור מה שיוסף עשה עבור מצרים‪ ,‬ומה‬
‫שישראל עשו בשביל מצרים‪ ,‬עבד בהם רד"ו שנים בפרך וביסורים‪,‬‬
‫הרגו אותם ואת הילדים עשו בבנין וכו'‪ ,‬עד שעלתה שוועתם אל‬
‫האלוקים מרוב עבודה קשה שבנו להם בנינים וכו'‪ .‬ומתוך האגרת‬
‫ששלחו לכל העולם כולם הבינו שעם ישראל הם עם כפוי טובה‪,‬‬
‫וצריך להשמיד אותם ביום אחד טף ונשים ולא היה באומות העולם‬
‫שלימד זכות עליהם‪ ,‬ולא העלו על דעתם הנבזית מי הכפוי טובה‬
‫באמת‪ ,‬כי חסד לאומים חטאת‪ ,‬וכל מידותיהם ונימוסיהם הוא רק‬

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫הראו באצבע "זה קלי ואנוהו" אחרי שהגיעו למדרגה‪ ,‬אז אמר להם‬
‫הקב"ה עכשיו יכולים אתם להלחם בעמלק ואם תנצחו לא תגידו‬

‫כוחי ועוצם ידי‪ ,‬אלא תבינו שה' איש מלחמה‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫פרשת בשלח‬
‫פרשת שירה ‪71‬‬

‫נכתב על ידי‬

‫הרב מתתיהו כהן שליט"א‬

‫ראש הכולל "ברכת שלמה"‬

‫מהשפה ולחוץ‪ ,‬ולכן השוחד והנגיעות משנות אותם והופכת את‬ ‫חידושים‬
‫המכיר טובה כפי רצונם של המשחדים‪.‬‬ ‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬
‫עוד אפשר לראות בפרשת לבן הארמי כאשר ראה את (הצמידים)‬
‫הנזמים והצמידים על ידי אחותו וכו' ויבא אל האיש ויאמר בא ברוך‬ ‫‪70‬‬
‫ה' למה תעמוד בחוץ וכו'‪ .‬הספורנו כותב על הפסוק הנ"ל‪ ,‬וחשב‬
‫שאין ראוי להיות כפוי טובה‪ .‬אבל אח"כ איפה ראינו הכרת הטוב‬
‫שלו‪ ,‬הרי מדברי יעקב שאמר בפרשת ויצא מה פשעי וכו' כי דלקת‬
‫אחרי‪ ,‬כי מששת את כל כלי מה מצאת זה לי עשרים שנה בעמך‬
‫רחילך ועיזיך לא שכלו‪ ,‬טרפה לא הבאתי אליך וכו'‪ ,‬ואחלץ את‬
‫משכורתי עשית מונים לולא אלוקי אבי כי עתה ריקם שלחתני‪.‬‬
‫אם כן איפה הכרת הטובה שדיבר בהתחלה‪ ,‬והרי לבן אמר והודה‬

‫בעצמו 'ניחתני ויברכני ה' בגללך'‪.‬‬

‫אם כן היכן הכרת הטוב שהוא דוגל בה‪ ,‬אלא ביאור הדברים כך‪,‬‬
‫קודם היה לו נגיעה עצמית להכיר טובה ולא להיות כפוי טובה כי‬
‫ראה את הנזם ונתן עיניו בממון‪ ,‬ועכשו הנגיעה עצמית שלו היתה‬

‫לא להכיר טובה‪.‬‬

‫וכך גם עמלק שבא להלחם עם ישראל בשיטה של הכרת הטובה‪,‬‬
‫ובטענה שם ישראל הם כפויי טובה לפרעה‪ ,‬זהו שורש הרע‬
‫ומלחמה לה' בעמלק מדור דור על מבלבלי הדעת ששמים אור‬

‫לחושך וחושך לאור‪.‬‬

‫אחשורוש שאל מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה‪ .‬לכאורה‬
‫הרי זה הכרת הטוב כלפי מרדכי? אבל בגמרא מגילה רש"י מפרש‪,‬‬
‫שאחשורוש נתן לבו על המן ואסתר‪ ,‬אמר אי אפשר שלא ידע אדם‬
‫שהוא אוהבי עצתם ויגלה לי‪ .‬לכן חזר ואמר שמא עשה לי אדם‬
‫טובה ולא גמלתיו ואין חוששין עוד לי‪ .‬רואים שאחשורוש רצה‬
‫לגמור טובה למרדכי כדי שיזכה לעוד טובה‪ ,‬זה נקרא הכרת טובה‬

‫מזוייפת‪.‬‬

‫אבל בא וראה מדת הקב"ה ותורתנו הקדוש‪ ,‬מצרים עינו את ב"י‬
‫בפרך וכו'‪ ,‬בחומר ובלבנים והרגו את הילדים וטמנו אותם בטיט‪,‬‬
‫ובכל זאת נצטוו בני ישראל 'לא תתעבד מצרי כי גר היית בארצו'‪.‬‬
‫אע"פ שזרקו זכריהם ביאור‪ .‬מה טעם שהיה ולו אכסניא בשעת‬

‫הדחק זהו הכרת הטוב של חוקי התורה‪.‬‬

‫ולכן אנחנו אומרים בסוף ארור המן ברוך מרדכי‪.‬‬

‫חידושים‬ ‫בפרשת השבוע ישנם פרשיות שיש ביניהם קשר‪ ,‬ובכדי להבין‬
‫לשבת חתן‬ ‫צריך להקדים את דברי הרש"י הראשון בפרשה הבאה פרשת יתרו‪,‬‬
‫פרשת בשלח‬ ‫רש"י כותב "וישמע יתרו" מה שמועה שמע ובא‪ ,‬קריעת ים סוף‬

‫‪73‬‬ ‫ומלחמת עמלק (זבחים קטז‪:).‬‬

‫השפתי חכמים מקשה מנין לרש"י שאלו השמועות שבגינם‬
‫בא יתרו‪ ,‬אולי שמע את כל מה שעשה ה'‪ ,‬ועוד‪ ,‬מי אמר שאלו‬
‫מיוחדים מהשאר‪ ,‬ומתרץ שעל כורחך שמע ענין אחר‪ ,‬ותיבת "את‬
‫כל" וגו' פירוש ואת כל וגו' כמו "כי הוציא" פירושו‪ ,‬וכי הוציא? לכך‬
‫אמר רש"י ‪ :‬שמע קריעת ים סוף‪ ,‬וזה שאמר שמע מלחמת עמלק‬

‫‪,‬וסבירא ליה לרש"י דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‪,‬‬

‫וקשה מה המקשר בין שניהם‪ ,‬בין קריעת ים סוף ‪ -‬למלחמת‬
‫עמלק שלכן בא יתרו‪ ,‬נאמר ‪ -‬שקריעת ים סוף זה היה שיא האמונה‬
‫שראתה שפחה על הים וכו' וכל העולם פחד כמו שנאמר אז נבהלו‬
‫אלופי אדום וגו' כל מימות שבעולם נבקעו אבל מלחמת עמלק מה‬

‫המיוחד בה שגרם לו לבוא?‬

‫האדמו"ר מאמשינוב הקשה את זה כשהכתירו אותו לאדמו"ר‪,‬‬
‫ותירץ שמלחמת עמלק באה על חוסר יראת שמים‪ ,‬דרש"י במקום‬
‫כותב ויבא עמלק וגו'‪ .‬סמך פרשה זו למקרא זה לומר‪ ,‬תמיד אני‬
‫ביניכם ומזומן לכל צרכיכם‪ ,‬ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין‪,‬‬
‫חייכם שהכלב בא ונושך אתכם‪ ,‬ואתם צועקים לי ותדעו היכן אני‪.‬‬
‫משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך‪ ,‬היה אותו הבן רואה‬
‫חפץ ואומר‪ ,‬אבא טול חפץ זה ותן לי‪ ,‬והוא נותן לו‪ ,‬וכן שנייה‪ ,‬וכן‬
‫שלישית‪ ,‬פגעו באדם אחד‪ ,‬אמר לו אותו הבן ראית את אבא‪ ,‬אמר‬
‫לו אביו‪ ,‬אינך יודע היכן אני‪ ,‬השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו‪( :‬רש"י)‬
‫שכזו ירידה בן קריעת ים סוף עד מלחמת עמלק לכן בא למשה‪.‬‬

‫ותירץ הרב‪ ,‬שכיון שראה שאפשר לרדת כ"כ ואף אחרי שראו‬
‫מראות כאלו‪ ,‬וזה לא השפיע עליהם ועוד יכלו לשאול היש ה'‬
‫בקרבנו צריך רב ז"א צריך אמונת חכמים ולהאחז בהם בכדי שלא‬

‫יפלו באמונה‪.‬‬

‫ובנוסף שמעתי מהרב שלמה לוינשטין שליט"א שסיפר שאשתו‬
‫של הרב אריה לוין חמיו של הרב אלישיב שאלה אותו‪ ,‬מדוע‬
‫בהפטרת פרשת וירא מדברים על האישה השונמית כשבא שם‬

‫חידושים‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬

‫‪72‬‬

‫חידושים‬ ‫הספיק ‪ 210‬שנה ובאמת בזכות שהיו גדורים בעריות והתרחקו מן‬
‫לשבת חתן‬ ‫המצרים הם הצליחו לשבר את התאווה שלא שינו וכו'‬
‫פרשת בשלח‬
‫ולכן אחר השיעבוד היו בנ"י צרכים לחזק את האמונה שלהם‬
‫‪75‬‬ ‫וה' נתן את המכות למצרים בכדי ליסד את האמונה בלבבות עם‬

‫ישראל‪.‬‬

‫וכך הסביר הכלי יקר בפרשת בא‪ :‬כה אמר ה' בזאת תדע כי אני‬
‫ה'‪ .‬לשון זה נאמר במכה ראשונה של סדר דצ"ך‪ ,‬והם באו לאמת‬
‫מציאות ה' יתברך וזה אני ה' וכן במכה ראשונה של סדר עד"ש‬
‫נאמר למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ זה בא לחזק את ההשגחה‬
‫הפרטית כי אני ה' בקרב הארץ וכן במכה ראשונה של סדר באח"ב‬
‫נאמר בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ‪ ,‬זה בא להורות על אין‬
‫עוד מלבדו ומסביר שכל חלק מהמכות בא לחזק חלק אחר באמונה‪.‬‬

‫כידוע יש כמה הסברים מה הפשט באני הכבדתי את ליבו‬
‫שנאמר בפרעה הרי העיקרון של בחירה הוא יסוד מוקנה לכל אדם‬
‫שבלעדיו אין דין של שכר ועונש‪ ,‬שהרי על מה יתנו שכר או עונש‬

‫אם אין בחירה ?‬

‫הסבר אחד בשם אחד המפרשים שודאי שה' לא לקח את הבחירה‬
‫מפרעה אלא שאת השפעת המכות נטל ממנו‪ ,‬לכן אחר כל מכה‬

‫נאמר ויכבד ה' את לב פרעה שההשפעה לא הייתה‪.‬‬

‫אבל הרמב"ם בהלכות תשובה כותב שאחרי שפרעה הכביד את‬
‫ליבו כמה פעמים ניטלה ממנו הבחירה ולא יכל להחליט אחרת‬
‫וליישב את הענין של הבחירה י"ל שכיון שפרעה מזרעו של חם‪,‬‬
‫וחם דינו שיהי עבד‪ ,‬לכן האדון יכל לעשות בעבדו מה שהוא רוצה‪,‬‬

‫ובכדי להגדיל את שמו של ה' ‪ -‬יכל ה' לקחת ממנו את הבחירה‬

‫א"כ לכאורה לאחר י' המכות היו בנ"י שלמים במידת האמונה א"כ‬
‫למה צריך את קריעת ים סוף? ועל זה מובא מדרש וז"ל‪:‬‬

‫ָא ַמר רַ ּבִי י ְהוֹׁשֻעַ ּבֶן לֵו ִי לְמָה הַ ּדָבָר ּדוֹמֶה לְמֶלֶךְׁ ֶשהָי ָה ּבָא ּבַ ּדֶרֶךְ‬
‫ו ְהָי ְתָה ּבַת מְלָכִים צוֹעֶקֶת לוֹ ּבְבַ ּקָׁ ָשה מִמְךָ הַ ּצִילֵנ ִי מִּי ַד הַ ּלִסְטִים‪,‬‬
‫ׁ ָשמַע הַ ּמֶלֶךְ ו ְהִ ּצִילָ ּה‪ ,‬לְאַחַר י ָמִים ּבִ ּקֵׁש לִ ּ ָשֹׂא אוֹתָ ּה לְאִׁ ּ ָשה‪ ,‬הָי ָה‬
‫מִתְאַּו ֶה ׁ ֶש ּתְדַ ּבֵר עִ ּמוֹ ו ְלֹא הָי ְתָה רוֹצָה‪ ,‬מֶה עָ ָׂשה הַ ּמֶלֶךְ ּג ֵרָה בָ ּה‬
‫הַ ּלִסְ ִטים ּכְדֵי ׁ ֶש ּתִצְעַק ו ְיִׁ ְשמַע הַ ּמֶלֶךְ‪ּ ,‬כֵיו ָן ׁ ֶש ּבָאּו עָלֶיהָ הַ ּלִסְ ִטים‬

‫אלישע הייתה מכבדת אותו עד שעשתה לו חדר עם מיטה שולחן‬ ‫חידושים‬
‫כסא ומנורה‪ ,‬ואז כהכרת הטוב שאל אותה אלישע הנביא מה את‬ ‫לשבת חתן‬
‫צריכה כי רצה להכיר לה טובה וגחזי אמר שאין לה בן ובעלה זקן‪,‬‬ ‫פרשת בשלח‬
‫אמר לה לשנה הבאה את חובקת בן וכו' ואח"כ יצא עם אביו וכאב לבן‬
‫הראש ונפטר‪ ,‬באה האישה השונמית והניחה את בנה במיטתו של‬ ‫‪74‬‬
‫אלישע והלכה אליו‪ ,‬שלח אלישע את גחזי עם מטהו‪ ,‬ולא עזר עד‬
‫שבא בעצמו והניח את ידיו אל ידו‪ ,‬ופיו על פיו‪ ,‬וחם בשר הנער‪ ,‬ע"כ‬
‫ההפטרה‪ ,‬הספרדים מפסיקים אחר שהניחה אותו במיטת אלישע‬
‫ובעלה אמר לה למה את הולכת לנביא הרי לא חודש ולא שבת‬
‫היום? ותאמר שלום‪ .‬הקשתה הרבנית הרי העיקר חסר מן הספר‪,‬‬
‫הרי כל הסיפור של תחיית המתים כתוב אחר כך‪ ,‬ולמה מפסיקים‬
‫כאן‪ ,‬ענה לה הרב שלספרדים יש אמונת חכמים כזו גדולה שאם‬
‫הלכו לרב ודאי שזה הסתיים בטוב ולא יכול אחרת לכן לא צריך‬

‫להמשיך את הסיפור‬

‫ולכן כשיש ירידה באמונה צריך ללכת לרב לכן בא יתרו למשה‬

‫אולם עדיין צריך להסביר מה מקשר בן שני הפרשיות הללו‬
‫שיתרו בא בגינם‪,‬‬

‫בכדי להבין את הדברים צריך להקדים שירידת אבותינו למצריים‬
‫לא היה עונש לבני ישראל כמו שמבאר אברבנאל והמהר"ל ועוד‬
‫שאם לא כן מדוע כשה' אמר לאברהם שרוצה להפוך את סדום‬
‫אע"פ שהיו רשעים ביקש רחמים אולי ‪ 40 50‬וכו' ז"א אולי ארבע‬
‫ערים אולי ‪ 3‬וכו'‪ ,‬ולעומת זאת בברית בין הבתרים אמר לו ה' ‪400‬‬
‫שנה ולא ביקש כלום‪ ,‬מדוע לא שאל אולי ‪ 300‬שנה אולי ‪?200‬‬
‫אלא היסוד שזה לא היה עונש אלא בית היוצר ‪ -‬כדי שיהיו לעם‬
‫כגון רופא שאמר לחולה שיקח סממנים ואין טעם שיבקש פחות‪,‬‬
‫כי את הרפואה הוא מבקש (אע"פ שהיום מבקשים גם על זה) כמו שנ' ּֽכִי‪-‬‬
‫עַ ּמְךָ ו ְנ ַ ֲחלָתְךָ הֵם ֲאׁ ֶשר הוֹצֵאתָ מִ ּמִצְרַי ִם מִ ּתוֹךְ ּכּור הַ ּבַרְֽז ֶל ששם‬
‫נהיו לעם‪ ,‬המהר"ל מסביר שבכדי להוציא מהם את זוהמת הנחש‬
‫שהטיל בחווה ונשאר בכל צאצאיה והזוהמה היא התאוות שיש‬
‫לבני האדם ( לא עבודה זרה שזה היה בהם גם אחרי יציאת מצריים)‬
‫ובכדי לשבר את זה ‪ -‬היו צריכים לרדת למצריים ל‪ 400‬שנה ובסוף‬

‫חידושים‬ ‫חכם לב יקח מצוות‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫במדרש רבא כאן בפרשה והמקור למדרש נמצא בגמרא‬
‫מס' סוטה דף יג ע"א‬
‫‪77‬‬
‫כתוב‪ :‬ו ַּי ִקַח מׁ ֶשה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף‪ ,‬עָלָיו הַ ּכָתּוב אוֹמֵר (משלי י‪ ,‬ז)‪:‬‬
‫ֲחכַם לֵב י ִּקַח מִצְוֹת‪ֶ ׁ ,‬ש ּכָל י ִ ְׂשרָאֵל הָיּו ֲעסּוקִים ּבְכֶסֶף ו ְז ָהָב‪ּ ,‬ומׁ ֶשה‬
‫הָי ָה עָסּוק ּבְעַצְמוֹת יוֹסֵף‪ֶ ׁ ,‬ש ּנ ֶאֱמַר‪ :‬ו ַּי ִּקַח מׁ ֶשה אֶת עַצְמוֹת וגו'‪,‬‬

‫צריךלהבין שני דברים א‪ .‬מדוע משה הוא זה שהיה צריך להתעסק‬
‫בארונו של יוסף? ב‪ .‬קושיית הגרי"ז ועוד מפרשים שהקשו‪ ,‬דהרי‬
‫גם ביזת מצרים הייתה מצוה‪ ,‬וכשם שמשה התעסק במצוות של‬
‫עצמות יוסף כך הם התעסקו במצוה אחרת‪ ,‬ולמה נחשב שהם‬

‫התעסקו בכסף וזהב ורק משה התעסק במצוה‪.‬‬

‫ומתרץ האבן עזרא‪ ,‬שמשה נתעסק בארונו של יוסף כדי לקיים‬
‫את שבועה שלא תבא אשמה על ישראל‪ .‬שנשבעו על זה‪ ,‬ומוסיף‬

‫הספורנו כיון שהיה נשיא הדור‪.‬‬

‫ומכח קושיה זו הגרי"ז הוכיח מסוגיין‪ ,‬שלא הייתה ביזת מצרים‬
‫מצווה‪ ,‬אלא ציווי של משה לכלל ישראל‪ ,‬ודייק כך מלשון הבקשה‬
‫שאמר ה' למשה‪ ,‬ולא אמר לו בלשון ציווי‪ ,‬אלא רק משה ציווה כן‬
‫לישראל וא"כ אין בזה מצווה משא"כ משה קיים מצוות טיפול במת‪,‬‬

‫ומצוות קיום השבועה של בנ"י ליוסף‪.‬‬

‫ראיתי בשם הגאון מוילנא‪ ,‬שהגאולה האמתית והשלמה לא‬
‫הסתימה עד שבני ישראל עברו את ים סוף והמצרים טבעו‬
‫בו ונתקיים במצרים מידה כנגד מידה כשם שהם הטביעו את‬
‫ילדי ישראל ביאור‪ ,‬כך ה' הטביע אותם כמו שאמר יתרו למשה‬
‫עַ ּתָה י ָדַעְ ּתִי ּכִי ג ָדוֹל ה' מִ ּכָל הָאֱלֹקים ּכִי בַ ּדָבָר ֲאׁ ֶשר ז ָדּו ֲעלֵיהֶם‬
‫ומפרש רש"י כי בדבר אשר זדו עליהם‪ .‬כתרגומו‪ ,‬במים דמו‬

‫לאבדם והם נאבדו במים‪:‬‬

‫ולכן רק אחרי שטבעו המיצרים היה אפשר לקיים ואח"כ יצאו‬
‫ברכוש גדול שהבטיח ה' לאברהם‪ ,‬ובמדרש כתוב שביזת הים‬
‫היתה עשרות מונים יותר מביזת מצריים שנאמר תורי זהב נעשה‬

‫לך זה ביזת הים עם נקודות הכסף זה ביזת מצרים‪.‬‬

‫הִתְחִילָה צוֹעֶקֶת לַ ּמֶלֶךְ‪ ,‬אָמַר לָ ּה הַ ּמֶלֶךְ לְכָךְ הָי ִיתִי מִתְאַּו ֶה‬ ‫חידושים‬
‫לִׁ ְשמֹעַ קוֹלֵךְ‪ּ .‬כָךְ י ִ ְשׂרָאֵל ּכְׁ ֶשהָיּו ּבְמִצְרַי ִם ו ְהָיּו מְׁ ַשעְ ּבְדִים ּבָהֶם‬ ‫לשבת חתן‬
‫הִתְחִילּו צוֹ ֲעקִים ו ְתוֹלִין עֵינ ֵיהֶם לְהַ ּקָדוֹׁש ּבָרּוךְהּוא‪ֶ ׁ ,‬ש ּנ ֶאֱמַר ו ַי ְהִי‬ ‫פרשת בשלח‬
‫ּבַּי ָמִים הָרַ ּבִים הָהֵם וגו' ו ַּי ִז ְעָקּו‪ ,‬מִּי ָד‪ :‬ו ַּי ַרְא אֱלֹהִים אֶת ּבְנ ֵי י ִ ְׂשרָאֵל‪,‬‬
‫הִתְחִיל הַ ּקָדוֹׁש ּבָרּוךְ הּוא מוֹצִיאָן מִׁ ּ ָשם ּבְי ָד ֲחז ָקָה ּובִז ְרוֹעַ נ ְטּוי ָה‪,‬‬ ‫‪76‬‬
‫ו ְהָי ָה הַ ּקָדוֹׁש ּבָרּוךְ הּוא מְבַ ּקֵׁש לִׁ ְשמֹעַ אֶת קוֹלָם ּפַעַם אַחֶרֶת‬
‫ו ְלֹא הָיּו רוֹצִין‪ ,‬מֶה עָ ָׂשה‪ּ ,‬ג ֵרָה לְפַרְעֹה לִרְ ּדֹף אַ ֲחרֵיהֶם‪ֶ ׁ ,‬ש ּנ ֶאֱמַר‪:‬‬
‫ּופַרְעֹה הִקְרִיב‪ ,‬מִּי ָד ו ַּי ִצְ ֲעקּו בְנ ֵי י ִ ְשׂרָאֵל אֶל ה'‪ּ ,‬בְאוֹתָ ּה ׁ ָשעָה אָמַר‬
‫הַ ּקָדוֹׁש ּבָרּוךְ הּוא לְכָךְ הָי ִיתִי מְבַ ּקֵׁש‪ ,‬לִׁ ְשמֹעַ קוֹלְכֶם‪ֶ ׁ ,‬ש ּנ ֶאֱמַר‬
‫יוֹנ ָתִי ּבְחַג ְו ֵי הַ ּסֶלַע‪ ,‬הַׁ ְשמִיעִּנ ִי קוֹל אֵינוֹ אוֹמֵר‪ ,‬אֶ ּלָא ‪ :‬הַׁ ּ ְשמִיעִּנ ִי אֶת‬
‫קוֹלֵךְ אוֹתוֹ הַ ּקוֹל ׁ ֶש ּכְבָר ׁ ָשמַעְ ּתִי ּבְמִצְרַי ִם‪ ,‬לְכָךְ ּכְתִיב‪ :‬הַׁ ּ ְשמִיעִּנ ִי‬
‫אֶת קוֹלֵךְ‪ּ ,‬כֵיו ָן ׁ ֶשהִתְ ּפַ ּלְלּו אָמַר הַ ּקָדוֹׁש ּבָרּוךְ הּוא לְמׁ ֶשה מָה‬
‫אַ ּתָה עוֹמֵד ּומִתְ ּפַ ּלֵל‪ּ ,‬כְבָר קָדְמָה ּתְפִ ּלָתָן ׁ ֶשל ּבָנ ַי לִתְפִ ּלָתֶךָ‪,‬‬

‫ׁ ֶש ּנ ֶאֱמַר‪ :‬מַה ּתִצְעַק אֵלָי‪.‬‬

‫אם כן יוצא שבשני הפרשיות יש את העניין של התפילה בפרשת‬
‫עמלק התפללו אל ה' אחר שפגע בהם הכלב נמשל לעמלק‪.‬‬

‫וגם כאן בפרשת קריעת ים סוף שגירה בהם את פרעה‪.‬‬

‫אולם יש כאן שני סוגי תפילה‪ ,‬בעמלק היה זה אחר שחטאו‬
‫וקבלו עונש וצעקו אל ה' וה' הושיעם אבל כאן גם להם ה' שיתפללו‬
‫ולכאורה אם היו מתפללים לפני כן לא היו צריכים את פרעה שירדוף‬
‫אחריהם‪ ,‬ז"א שיש תפילה להושיע אחר העונש‪ ,‬ויש תפילה שהיא‬

‫עבודה בפני עצמה ‪.‬‬

‫וכאן המקום לעורר על עניין התפילה אחד מיסודות העולם היא‬
‫העבודה שהיא תפילה ויש ענין להתפלל בלי בקשה תפילה בפני‬

‫עצמה שתהא במתינות בהבנת העניין ולא במרוצה‪.‬‬

‫ובמיוחד מקום שלומדים התפילה צריכה להראות אחרת ידוע‬
‫שהרב שך היה מעודד את התלמידים שיתפללו בישיבה ועם זאת‬
‫שישמרו על מנהגם‪ ,‬ובראש השנה אמר לאחד התלמידים שלא‬
‫יפסיד את נוסח התקיעות שהיה רגיל לשמוע אבל לא יוותר על‬

‫התפילה בישיבה‪ .‬ויהי רצון שישמע ה' תפילותינו אמן‪.‬‬

‫חידושים‬ ‫ניסיון המן‬
‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬ ‫עם ישראל שאלו ב' דברים במדבר‪ ,‬בשר ולחם‪ ,‬וכתב רש"י ומה‬
‫ראה להוריד לחם בבקר ובשר בערב‪ ,‬לפי שהלחם שאלו כהוגן‪ ,‬שאי‬
‫‪79‬‬ ‫אפשר לו לאדם בלא לחם‪ ,‬אבל בשר שאלו שלא כהוגן‪ ,‬שהרבה‬
‫בהמות היו להם‪ ,‬ועוד שהיה אפשר להם בלא בשר‪ ,‬לפיכך נתן להם‬

‫בשעת טורח שלא כהוגן‬

‫ואת המן צויה משה אִיׁש אַל יוֹתֵר מִ ּמֶ ּנּו עַד ּבֹקֶר‬

‫ומבאר האבן עזרא הטעם שלא יותירו ממנו לאכלו מחר‪ .‬רק‬
‫יבטח בשם כי מחר ירד‪ .‬כי אינו מצוה עליו לאכלו כלו‪ .‬רק אם נשאר‬

‫לו שלא יכול לאכלו‪ .‬ישליכנו מחוץ לאהלו‪.‬‬

‫וזה היה נסיון קשה מאוד‪ ,‬תתארו לכם שיש אוכל אבל צריכים‬
‫להוציא אותו מהבית ‪ ,‬הבית ריק המקרר הארונות מחר בבוקר יהיה‬

‫חדש‪.‬‬

‫אולם היו מי שהתירו ממנו שנא' ו ַּיוֹתִרּו ֲאנָׁ ִשים מִ ּמֶ ּנּו עַד ּבֹקֶר ו ַּי ָר ֻם‬
‫ּתוֹלָעִים ו ַּי ִבְאַׁש ו ַּי ִקְצֹף ֲעלֵהֶם מֹׁ ֶשה‪.‬‬

‫ומקשה המשך חוכמה‪ ,‬למה קצף עליהם משה הרי קבלו את‬
‫העונש שלהם מי שהשאיר התקלקל מה שנשאר?‬

‫ומתרץ שזה היה הנסיון שיסמכו על ה' בוודאות שמחר יהיה שוב‬
‫מן ואין צורך להשאיר אבל עכשו שהתקלקל אין נסיון אין טעם‬

‫להשאיר שהרי אם נשאיר יתקלקל ‪.‬‬

‫עוד תירוץ וירום תולעים ורק אח"כ הבאיש‪ ,‬עומדים המפרשים‬
‫על זה שאין זה דרך הטבע והיה בדרך ניסית וע"ז קצף משה‬

‫שהטריחו את ה' לעשות נס שלא לצורך‪.‬‬

‫ואמנם המן היה שיעור באמונה כל יום ולכן השבוע ביום שלישי‬
‫אמרו פרשת המן שניים מקרא ואחד תרגום שזו היא סגולה‬
‫לפרנסה‪ ,‬כדי להחדיר לנו שכל מעשה האדם וכל מה שבא עלו זה‬

‫מה' ואם הבין זאת זה הפרנסה האמיתית‪.‬‬

‫ידוע המשל על החסיד שבא לאדמו"ר ואמר לו שיתן לו עצה‬
‫לנגע שישי בו ולא מצליח להירפא ממנו והוא הכעס שאמרו בעלי‬
‫המוסר שלכל מידה יש שימוש לצד הטוב ולכן לא יעקור אותה‬

‫וכותב הספורנו שכל הצווי היה בכדי שהמצריים יראו שבנ"י לא‬ ‫חידושים‬
‫חוזרים וירדפו אחריהם בשביל הכסף והזהב שלהם ואז יטבעו בים‬ ‫לשבת חתן‬
‫פרשת בשלח‬
‫סוף ותושלם הגאולה‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫לכן ה' אמר למשה לפני מכת בכורות ּדַ ּבֶר נ ָא ּבְאָז ְנ ֵי הָעָם ו ְיִׁ ְש ֲאלּו‬
‫אִיׁש מֵאֵת רֵעֵהּו ומפרש רש"י אין נא אלא לשון בקשה‪ ,‬בבקשה‬
‫ממך הזהירם על כך‪ ,‬שלא יאמר אותו צדיק אברהם‪ ,‬ועבדום וענו‬
‫אותם קיים בהם‪ ,‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם (ברכות ט‪:).‬‬

‫ובזה מתורץ קושיית הכלי יקר למה תלה קיום הבטחתו באמירת‬
‫אותו צדיק‪ ,‬וכי בלא אמירתו לא יקים ה' את דברו חלילה אלא לפי‬
‫הדברים מתישבים כיון שלא עכשיו הייתה צריך להתקיים ההבטחה‬
‫‪ -‬אלא אחר קריעת ים סוף ואם כן לא היה פה מצוות ואחר כן יצאו‬

‫ברכוש גדול‪.‬‬

‫ומתרץ הכלי יקר מה מצווה של משה יותר מבנ"י‪ ,‬שנאמר "ויקח‬
‫משה את עצמות יוסף עמו"‪ ,‬כי הממון אין אדם לוקח עמו כמש"כ‬
‫לא ירד אחריו כבוד ביתו ורק המצוות ומע"ט שאדם עושה הוא‬
‫הדבק עמו בעוה"ז ובעוה"ב‪ .‬ונראה לי לבאר עומק כוונתו שאומנם‬
‫שניהם מצוות‪ ,‬אך במצוות ביזת מיצרים את מה שטרח אדם במצווה‬
‫משאיר כאן והם הכסף וזהב משא"כ משה על כל מה שטרחה לקח‬

‫עימו את כל המצווה עם הטורח ולא נישאר כאן כלום‪.‬‬

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫‪81‬‬

‫לגמרי אבל הכעס אין לו שימוש (אומנם יש קצת לזרוק מרה בתלמידים אבל זה‬ ‫חידושים‬
‫לא מסור לכל) אמר לו הרב שיחכה מחוץ לחדר בכדי שיחשוב על דרך‪,‬‬ ‫לשבת חתן‬
‫הרב קרא לשמש ואמר לו בשקט ‪ -‬אך שישמע ההוא שבחוץ‪ :‬תכין‬ ‫פרשת בשלח‬
‫לי כוס תה ובחזור תשפוך קצת עליו וניראה אם הוא יכעס‪ ,‬וכך היה‪,‬‬
‫אבל הוא לא כעס ואדרבא אמר לשמש מה שנשפך פה זה שפע‪,‬‬ ‫‪80‬‬
‫אח"כ אמר לו שיעבור שם עם כסא ויתן לו מכה ונראה אם יכעס‬
‫ושוב לא כעס‪ ,‬אמר לשמש מה שמקבלים פה זה מכפר יותר‪ ,‬קרא‬
‫לו הרב ואמר לו מה שאמרת שאתה כועס‪ ,‬אני ראיתי איך פעמיים‬
‫הרגיזו אותך ולא כעסת‪ ,‬ענה לו אולי הרב לא שם לב אבל שמעתי‬

‫מה שהרב אמר לשמש אני ידעתי שזה בכוונה‪.‬‬

‫אמר לו הרב זאת אומרת שאין לך בעיה עם מה שמכעסים אותך‪,‬‬
‫רק שאתה לא יודע שזה מה' ‪ ,‬ואם אדם יודע שכל הקשיים שלו זה‬

‫מה' יותר קל לו לעבור אותם‪.‬‬

‫עוד נקודה בעניין הוא המעשה הידוע שכולם מכירים על יוסף‬
‫מוקיר שבת‪ ,‬שאמרו החוזים בכוכבים לשכנו הגוי של יוסף שכל‬
‫רכושו יעבור ליוסף והוא מכר את כל רכושו וקנה יהלום‪ ,‬וקשה‬
‫שלכאורה למה גלגלו כך היה יכול להעביר את הכל ישר ליוסף‬
‫בלי למכור‪ ,‬כמו אותו אחד שעשה פיס ושאל את הרב מה יהיה עד‬
‫ההגרלה‪ ,‬אמר לו גם את תקבל ‪ -‬שבינתיים יהיה לך כסף‪ ,‬אבל אם‬
‫יוסף היה מקבל את כל רכושו יכול שהיה מפסיד כי לא היה יודע‬
‫את ערכם לכן הוא מכר ונתן את הכל מוכן ליוסף‪ ,‬ורואים שה' דואג‬

‫לפרנסה זה מגיע מושלם‪.‬‬

‫ומכאן לפרשת המן ולצנצנת המן שנשארה למשמרת וכבר נעשה‬
‫בה שימוש על ידי ירמיהו הנביא כשהוכיח את בני דורו למה אינכם‬
‫עוסקים בתורה? והם אומרים‪ ,‬נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה‪ ,‬מהיכן‬
‫נתפרנס? הוציא להם צנצנת המן ואמר להם "אתם ראו דבר ה'" בזה‬
‫נתפרנסו אבותיכם הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו‬

‫(רש"י ט"ז ל"ב)‪.‬‬

‫שער‬
‫האירוסין‬

‫‪82‬‬