בס"ד
ַאֵ ּיה ׁש ֹו ֶנה ֲה ָלכ ֹות
מרן ראש הישיבה הגאון רבי ק ֹול ְנ ִהי ָאִרי ָמה
ְ ּד ָא ִביד ַהאי ַח ִּכי ָמא
הברמוךשמרדתכוי אקזרקחי שהליגט"דאול
ִּת ַ ּזל ֵעי ִני ִ ּד ְמ ָעה
ְּב ִה ְס ַּת ֵּלק ַּב ַעל ַה ִּבי ָנה ְו ַהֵ ּד ָעה
"סמכוני בעשישות רפדוני בתפוחים" מה מתו בעטיו של נחש ַעל ָמה ֲע ַז ְב ָּתנ ּו ַל ֲא ָנח ֹות
אלו עשישות? אלו אישות .אישות קטנים. ַאֵ ּיה ׁש ֹו ֶנה ֲה ָלכ ֹות
ומוסיפים לנו חז"ל דוגמא לעשישות אלה, איזה אסון ,מורי ורבותי ,אנחנו לא יודעים ְנ ַטׁ ְש ָּתנ ּו ַּב ֲח ָטף
באלו אישות מדובר כאן? אומרים חז"ל כמה אנחנו חיינו על חשבונו .הוא הרי קיים
באש אברהם .באש מוריה .ובאש הסנה. את כל העולם ממש ,בודאי את כולנו ,מי יכול ַא ְבֵר ִכיםַּ ,בח ּוִריםְ ,ו ַטף.
בג' מקומות אלו היה אש ,אצל אברהם היה להספיד את רבי חיים? כמה דברים אפשר
'ויעקד העצים' במוריה היה האש הגדולה של לתאר ,כמה דברים אפשר להסביר מכל ְלא ֹוְר ָך ָז ִכינ ּו ָל ֶל ֶכת
מתן תורה ,בסנה היה והנה בוער באש .אבל ההנהגות שלו פה ושם ,אבל איך נספידהו, ְּב ִא ֶּגֶרת ִל ְפ ֵני ָּכל ַמ ֶּס ֶכת
והלא קטני קטנים אנו ליד דמות הענק הזאת. ֵֶאע ָתצ ֶ ּהדֶ ּרו ְְךת ָב ּהו ֱָנאהמ ּו ָנה ָל ַק ַחת
מה שייכות כל אלו. ִל ְלמֹד
רבי חיים נלקח בחטף ,נעלמת מאיתנו ,ללא
על מה אמרו זאת חז"ל? על הפסוק 'ויבא שום התרעה ,ללא שום הודעה ,אי אפשר היה ַאׁ ְשֵרי ַעִין ָר ֲא ָתה ַה ַּמ ְל ָא ְך
אברהם לספוד את שרה ולבכותה' ועל זה אפילו להתפלל בשבילך ,מי יודע אולי זאת ֵעת ְּב ַע ְצמ ֹו ה ּוא ָטַרח
אומרים חז"ל שהייתה שרה אחת מאלה שהיו ַל ֲח ֹגג ְּב ִקְרַית ַהְיׁ ִשי ָבה
'סמכוני בעשישות רפדוני בתפוחים' .זה מובן, היא הסיבה. ֶאת ֵּבית ַ -הׁ ּש ֹו ֵא ָבה
שאם יש דבר טוב על אברהם אבינו הרי זה
שבח על שרה גם שהרי בלי שרה אימנו אין בעיני ובעיני שכמותי רבי חיים הוא אחד ַ ּד ְל ְּת ָך ָהְי ָתה ְּפת ּו ָחה
אברהם אבינו .וזאת אני מבין .גם את אש מתן מאלה 'שמתו בעטיו של נחש' .בעיני ,הפסוק ַלְיׁ ִשי ָבה ּו ָב ֶני ָה ְּב ִ ׂש ְמ ָחה
תורה של עם ישראל ,אפשר להבין כשבח על 'כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'
לא נקרא עליו בסימן קריאה אלא בסימן ְֵלא ֶָלקְירָ ֵךב,נ ּוַ ׂשְּברִחַ ָּהב ּתה ֹוְָיר ֵתָהרה
שרה. פליאה ,כי אין צדיק בארץ אחד אשר לא
יחטא? אולי יש יותר מצדיק אחד ,אבל עליך ְּב ִהׁ ְש ַּת ֵּתף ִאיׁש ָה ֱאלֹ ִקים
אבל מה היה ענין האש של הסנה? מה היה זה נקרא בסימן פליאה .אבל זה רק בעיני ,כי ְּב ַה ְכ ָנ ַסת ׁ ִש ְב ַעת ְס ָפִרים
שם? איזה דבר טוב ניתן שם? מה נאמר שם? אינני יכול ומסוגל לדעת את הדברים האלה.
הלא אפילו לא הראו את הסנה לאף אחד .רק אבל הרי יש מושג כזה של 'מתו בעטיו של ְו ֵכן ַּב ַּמ ֲע ָמד ָה ַא ֲחר ֹון
מרצונו הטוב משה רבינו בא לראות את הסנה. נחש' ואולי גם אותך צריך להכניס בקבוצה ֲא ִפַ ּית ַמ ּצ ֹות ַּב ָּמע ֹון
פלא .זה שבח על שרה ,בשלמא מעלתו של ְָּנכ ָלׂש ַאאְָתבֵנ ּרו ְךַ ְעו ַלת ְלל ִּו ַמחי ִדל ְָּבהָָיךה ְּכ ִב ְנ ָך
אברהם ומעלת עם ישראל במקדש ובמשכן. הזאת. ְו ָכ ֵעת ַּב ֲע ֶל ֶטת ַה ֲחׁ ֵש ָכה
אבל שבמצרים היה סנה? מה יש בסנה?. רבי חיים וחטא? זה הרי לא מתחבר בכלל ,רבי ָה ַעִין ְּב ַמר ּב ֹו ָכה
חיים זה מצוות! רבי חיים זה אמונה! רבי חיים ׁ ֶש ָה ַל ְכ ָּתְ ,נ ִ ׂשיא ַה ַּמ ְמ ָל ָכה.
דומה ,שמה שהיה בסנה זה דבר גדול מאוד. זה ביטחון! רבי חיים זה תפילה! רבי חיים זה
בפרשת הסנה מבואר שלמשה רבינו עצמו ב .כ.
כלל לא אמרו שיילך לראות את הסנה. ברכה!.
אדרבה ,ציינה התורה "ויסר לראות" .אך יוצא לאור ע"י:
ה'ויסר' הזה אין לנו מושג מה טמון בו! הרי מה נעשה בלעדיך? מי ימלא מקומך? הדור ישיבת עטרת שלמה
משה רבינו לא רצה ללכת ,משה רבינו לא קשה ,המאורעות קשים .וכמה אנשים בדיבור
שלך ,בברכה שלך ,בהבטחה שלך ,הרגעת. ידיעות ותמונות:
עשה תנועה מיותרת. בשקט קולך היית אומר כאן בבני ברק לא ארכיון ישיבת עטרת שלמה
יקרה שום דבר .ולא קרה שום דבר .כמה
אף מצינו על הילוכו של משה לסנה במדרש פעמים באו לשאול אותך הייתה מלחמה כתובת להערות ולשליחת חומרים:
שנחלקו בה רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר כבידה בארץ ,לעלות לירושלים? בבני ברק [email protected]
צוארו עיקם וחד אמר ג' פסיעות פסע .זה הוא לא יקרה שום דבר ,הייתה תשובתך .כך אמרו
הויסר! כי משה רבינו לא סובב צוארו לריק! בשמך .ואנשים נרגעו מזה .וכך הווה .אבל לא עיצוב ועימוד:
אלא זו הייתה ההשתוקקות .זו הייתה העובדא רק את בני-ברק הצלת ,אלא הצלת את כלל שיע ברים -סטודיו אורגינל
שמשה סבר שיש שם בסנה סודות של כל
הבריאה כולה .במהלכים של כלל ישראל כל ישראל כולו.
הדורות .ואז הוא החליט לסור' .ויסר' לראות.
והויסר הזה נתן את הזכות הגדולה שנאמר כי סר לראות
עליה 'עשישות'. חז"ל אומרים על הפסוק בשיר השירים
+רבינו הק+דוש זיע"א 2
עוד שהיה לאברהם את השליחות לא היה לו קושיא אז גם לא היה תירוץ, מורי ורבותי ,למה אני אומר את זה? מי יכול לתאר את ההשתוקקות של רבי
לא היה נוגע למה שהבורא עולם ציווה. חיים לתורה ...כל חייו היה השתוקקות לתורה ,כל היום שלו היה מחולק לפי
הצרכים של התורה ,הרי אין לך אדם עסוק בעולם מרבי חיים ,עוזר לכולם,
ואברהם הוא היה בעלה של שרה אימנו .ועליה אומר אברהם אבינו בהספד מברך את כולם ,תורים גדולים מתארכים אצלו בבית .אבל הוא לא מוותר כי
כל שעשיתי הוא תודות לך שרה רעייתי ,אני מבין גם את 'מוריה' כל מה הוא זה על משהו מתורה .כל מי שהביא לו איזה דבר תורה חדש מיד עיין
שנכלל במוריה בית המקדש כהונה גדולה כהונה הדיוטות ,הכל ,הכל. בזה ,כמה וכמה רגעים ,ויותר מזה לפעמים.
אבל גם גם את ה'ויסר' גם את הוירא ד' כי סר לראות ,את ההשתוקקות מי שראה ,והרבה הרבה ראו איך שהוא יושב עם הקרטון ,הישר ,שמראה לו
לחכמה ,ההשתוקקות לבורא עולם ,למי היה השתוקקות לבורא עולם חוץ בדיוק באיזה שורה הוא אוחז ,באיזה שורה הוא לומד .שבעה דפים ליום!
מרבי חיים?. לא לאבד אף מילה.
מתורה יודעים הכל ההשתוקקות הזאת של רבי חיים ,ההשתוקקות הזאת ,הוא פשוט 'בלע'
תורה .הוא חי מתורה .ראינו מתמידים ,ראינו משתוקקים ,ראינו מהמין הזה
עוד נקודה אחת רציתי לומר .כתוב בשיר השירים 'מי זאת עולה מן המדבר כמה וכמה ב"ה ,אבל לא ראינו כמו רבי חיים! רגע ,לעמוד בלי כלום ,רגע
כתימרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל' אחז"ל מי זאת?
שיודעת כל כך הרבה דברים נפלאים ,מי זאת? אמר רב נחמן בר יצחק 'בכל שלא מתוכנן עם התורה -אין! נורא נוראות!.
עילויים שעלית לא עלית אלא מעצמך' .מה הפשט? איני רוצה לומר לכם ,אך שמא זה לא פלא שהוא זכר את כל התורה כולה
ממש על דיוק של מילה .אני לא יודע מאיזה סיבה ,אולי זו מסיבה אחרת,
אני רוצה לומר פשט ,מה נעשה ,לא כולם יודעים מה זה תורה ,יש היום אינני יודע .אבל המצב הזה של הידיעה שלו ,זה הרי היה פלא .כל התורה
אנשים כביכול 'מנהיגים' 'שרים' שהם ריקים! ריקים מן התורה שלנו ,הרי כולה! תורה שבכתב דרך ספרי הקודש ,כתבי הקודש ,כל נ"ך כ"ד ספרים,
כתבי הקודש ,משניות ,גמרא ,שום טיפה לא נשמטה .הכל נקלט אצלו.
זה כואב. כשהיה נשאל האם מילה פלונית כתובה ,היה אומר בבלי לא ,ירושלמי לא,
כתוב כאן בחז"ל ,שמי שלומד תורה יודע הכל! יודע הכל! התורה דואגת מדרש לא .אז זה לא נמצא! וזה לא נמצא.
לכך שתדע יותר מכל אלו שהם כביכול יודעים .ובאמת זה מהסייעתא
דשמיא הגדולים ביותר .שהתורה דואגת שהלומד תורה יידע ויבין כל מה ואם היה אומר פעם אחת -נמצא אך המובן הוא אחר ,מה אתם אומרים על
זה? אני מדבר על מעשים שהיו .מאיפוא כל זאת? איך? הרי זה כבר עבר
שצריך ,יותר טוב מכל מישהו אחר .אם זה נצרך לדעת. את הגאונות ...זה נכנס לשאלה של 'היכי תימצי' איך זה יכול להיות? .ויכול
להיות ,שזהו רבי שמריהו יוסף חיים בן רבי יעקב ישראל ,הסטייפלער.
מי זאת עולה מן המדבר? מוקטרת מור ,ולבונה ,חז"ל מפרטים במדרשים
מה זה מור ולבונה ,כל כך הרבה דברים היא יודעת .מהיכן? מן המדבר? מה יכול להיות.
היה שם במדבר? מה למדו שם? אומר לנו רב נחמן בר יצחק כל העילויים
לא עלה אלא מעצמו! הסייעתא דשמיא הגדולה שיש ללומד תורה שהוא יקרות הזמן
יודע כל מה שצריך לדעת ,הכל מעצמו ,אין הוא צריך לשום לימוד .מי
אבל רבותי .למה לא תגידו פשוט ,אם לא מפסידים אפילו רגע לריק ,אז אין
שמבין את זה ,מי שמאמין בזה ,אז יש לו את הסייעתא דשמיא. כאן שאלה .כי רגע הוא זמן .וכל הזמן מתוכנן בשביל תורה .הרי לא היה
רבי חיים -בלי תורה .יכול להיות שצריך להיות באיזה מקום .וכשהעינים
לצערינו אנשים רבים לא מבינים את זה .חושבים הם שהעולם נקבע פתוחות מסתכלים .רבי חיים עם עינים פתוחות ולא מסתכלים בתוך ספר.
במחיצה של הראש הקטן שלהם .יש עוד עולם! יש בורא עולם ,יש תורת
לא היה.
עולם תורת ישראל .ושם נקבע העולם.
ראו ,האם אפשר להפסיק לתאר את זה? את מה שאו אצלו ,את יקרות
אומר הקב"ה 'מי זאת עולה מן המדבר' מן המדבר היא מגיעה! שום דבר לא הזמן! הדבר הכי זול בעיניהם של בני אדם ,זה זמן .אין פחד על הדבר
היה שם ,לא היה שם ליב"ה ושאר שטויות מעין אלו .אבל היא היא מעצמו, היקר ביותר עלי אדמות .אבל רבי חיים! במליארדים לא היו מסוגלים לקנות
מאיתו זמן .אך ורק אם על פי דין צריך ,ואם זה יועיל לתורה .בלי תועלת
מוקטרת מור ולבונה ,מכל אבקת רוכל. לתורה אתם לא יכולים לקנות ממנו רגע במליארדים .כשהיו חשבונות של
תורה ,לעזור לתורה ,אז הוא נתן מכתב ,נתן חתימות .עזר לבני אדם ,נתן
אבל יש לזה תנאי והוא שהתורה צריכה להיות נקייה! וכשהיא נקייה .נקייה. ברכות .אבל בלי החשבונות האלה ,שצריך ,אז אין בזבוז של חלקיק רגע
נקייה .היא תהיה גם עשירה .עשירה .עשירה .כמו שראינו רבי חיים.
אצל רבי חיים ,אין.
כמעט ולא נגענו ,ודאי שלא ספדנו כראוי ,אבל זה אולי מה שלמדנו מקצות,
קצות ,דרכיו של רבי חיים .אבל זה מספיק בשביל שנצעק וי ,שנצעק המדרש אומר כשאברהם אבינו לקח את בנו לעקידה ,אברהם הגיע לדרגות
גיוועלד ,גיוועלד .מה שהפסדנו .זה מספיק בשביל שנצעק ונתפלל רבונו כאלה ,שדבר ד' הוא חשבון כל החשבונות .את הקושיות תשאיר בצד .ואף
של עולם! שלח סייעתא דשמיא לבחורים נפלאים אלו ,תקל עליהם שיוכלו שיש קושיות ,וקושיות של ממש .והוא ישאל את הקושיות ,אבל זה אחרי
ללמוד תורה! שיגדלו בתורה .שלח סייעתא דשמיא לכל לומדי התורה. שהוא יקיים את מה שהרבונו של עולם רוצה מאיתו ,הוא ישאל אותם
רבונו של עולם תן לאנשים להבין שאין בן ישראל בלי תורה ואין תורה
ב'הלכות תלמוד תורה' אך לא במילוי רצון הבורא עולם.
בלי בן ישראל .שנבין שמן המדבר
היא מקוטרת מור ולבונה ,זה כמו שהסביר רבינו חיים הלוי על שני כתובים המכחישים זה את זה 'עד
מה שהקב"ה נותן ללומדים שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם' הפשט הוא ,שרק אחרי שיש כתוב
שלו בתוך הלימוד .שנבין השלישי רק אז אפשר לשבור שני קושיות של שני כתובים המכחישים
ונפנים את זה. זה את זה .אבל אם אין 'כתוב השלישי' יישארו הכתובים מכחישים ,כך זה
יישאר .אף שאתה לא מבין' .עד' שיבוא הכתוב השלישי -אומר רבי חיים
'עד' אז אסור לך לשאול .רק אז מותר לך לשאול .לא שאז יבוא התירוץ,
אלא אז מותר לך לשאול.
היו לאברהם אבינו קושיות גדולות כמו שאחז"ל' ,תמול אמרת לי ביצחק
יקרא לך זרע והיום אתה אומר העלהו לי לעולה' ורש"י מביא התירוץ על
זה אחרי שאמר לו להוריד את יצחק' ,אסיקתיה וקיימת דברי ועתה
אחיתניה' ,אמרתי לך רק העלהו .אבל עד אז אברהם אבינו לא
שאל .הפשט הוא שכשיש קושיא אז יש תירוץ ,אבל כל
3
מרן המשגיח הגאון הצדיק
רבי דן סגל שליט"א
שולחן ערוך
החי
שהחיים התעלו והתרוממו על ידי ההספד ,או 'יקרא דשכבי' כי בקרובי אקדש
ההפסד מרומם את הנפטר ,ראו מה הבריות אומרות עליו ,זה מוסיף
לו במעלתו .ובגמ' רואים במסקנא שהספד זה יקרא דחיי ויקרא 'ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה' ויאמר משה
אל אהרון הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל
דשכבי. העם אכבד וידום אהרון' .משה אומר לאהרון כל זה הוא בקרובי
אקדש ,וכמו שאומר רש"י "אמר משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי
רבי חיים זכר צדיק לברכה ,בגמ' כתוב אחים לי בהספדאי דהתם שיתקדש הבית במיודעיו של מקום ,והייתי סבור או בי או בך,
קאמינא ,דהיינו שהנשמה נמצאת בשעה שמספידים אותה ,בושתי
ונכלמתי .אבל יש מצווה להספיד כדי לרומם את יקרא דחיי ויקרא עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך".
דשכבי ,ובעיקר אם על ידי ההספד מתעוררים ,אז זה יקרא דחיי
אז רואים שכשגדולי ישראל נפטרים מן העולם זה נקרא 'בקרובי
ויקרא דשכבי. אקדש' שמתקדש שם ה' יתברך על ידי שהקרובים לוקח אותם
הקב"ה .והוא רוצה לקדש שם שמים ,בפשטות כמו שמבואר
כי שם ה' נקרא עליך – שולחן ערוך החי במקומות אחרים הוא מה שרואים עד כמה הדין ,עד כמה הוא הדין,
על ידי זה בא ביטוי כבוד ה' יתברך .ולהבדיל כמו שכמה שהאדם
מה אפשר לדבר על אדם גדול שכל המהות שלו הייתה הלכה, מכובד יותר תובעים את כבודו ,כך בקרובי אקדש .רואים שקרובי
הלא היית יכול לכתוב שולחן ערוך על פי ההליכות שלו ,ולו לא
היינו יודעים שולחן ערוך והיינו רוצים לכתוב שולחן ערוך מה ה' הם המקודשים ולכן על ידם מתקדש שם שמים.
עושים בכל מצב ,ובמצב הזה ובמקום הזה ,היינו מסתכלים עליו,
בקרובי אקדש – אנחנו כעת פה ,נמצאים בהספד של מורינו
הוא היה שולחן ערוך חי!. ורבינו גאון ישראל רבי חיים זכר צדיק לברכה ,שהוא היה מבחינת
'בקרובי' .המהות של קרוב זה שהוא לא נפרד ,כמו הלשון קרוב,
בגדר מה שאמר החזון איש זצ"ל שבכל פעולה שהוא עושה הוא קרוב הוא לא ממרחק .כמה שיש יותר קירבה ,האחדות היא יחד.
מתייעץ עם ה' חלקי השולחן ערוך אם לעשות פעולה ואיך לעשות. בקרובי אקדש ,קדושת השם באה לידי ביטוי על ידי הקרובים אליו.
רבי חיים זכר צדיק לברכה ,באמת אני בוש מלדבר ,היה מקום לומר
רבי חיים זצ"ל היה בו 'כי שם ה' נקרא עליך' .הוא היה 'דבר ה' זו
הלכה' .כל מעשיו ,רגעיו ,עיתותיו - ,היו כי שם ה' נקרא עליך!. שתיקותייך עדיפא מדיבורייך.
אתם שומעים יקרים ,מכיון שעיקר ההספד הוא גם יקרא דחיי, יקרא דחיי ויקרא דשכבי
שאנחנו נתרומם ,אז ההספד מוסיף במה שמדברים במה שנוגע
לנו ,רבי שלום שבדרון זצ"ל אמר לפני הרבה שנים ,מה חושבים אבל כיון שהגמרא דנה מה עיקר ההספד ,אם הוא 'יקרא דחיי' או
שרבי חיים יש לו זיכרון טוב? לכן הוא זוכר .לא! אלא כי הוא נקי! 'יקרא דשכבי' אם הוא כבוד המת או כבוד החיים .ובאמת צריכים
להבין האם ברגעים כאלה ,לפעמים זה אף שמתו מוטל לפניו ,מה
הוא זך! ולכן הוא זוכר. שייך להגיד יקרא דחיי או דשכבי ,איזה כבוד כעת מונח? איזה כבוד
יש ל'שכבי' וכי הוא בעל רגשות? ובחיי הרי מתו מוטל לפניו מי
וכך כתוב בחובת הלבבות שמהתכונות של הפרוש שהוא זכרן, מונח עתה ברגשות של כבוד? ,ואם כן מה שייך לדון אם זה יקרא
שהוא זוכר טוב כל דבר .ומה נוגע הפרישות לזיכרון? אלא מבואר
כאן ,שהפרוש הוא זך ונקי! ושיש בו טהרה ויש בו נקיות זה מרומם דחיי או יקרא דשכבי.
אותו .כשיש טהרה וקדושה -הוא 'זך' והוא לא מאבד כלום. אלא מסבירים ,כי באמת הנשמה היא 'כבוה' כדכתיב 'עורה כבודי'
'למען יזמרך כבוה' .והכוונה בזה היא שמהות הנשמה הישראלית
כתוב 'נקי יהיה לביתו' ביתו הוא מקום משכנו .בשביל שיהיה לביתו היא להיות 'נכבדת בעצמותה' מה שיותר נכבדת בעצם .עד כדי,
הוא צריך להיות -נקי! .ולכן דוק ותשכח במה נלחם היצר הרע ששמה של הנשמה ,שזה הגדרת המהות ,כדמצינו 'ויקרא להם
ביתר שאת וביתר עוז ,הרי בהרבה דברים הוא מניח לנו ,אבל על מה שמות' -שידע אדם להגדיר את הגדרותיהם של כל בעל חי .מהותה
הוא מטיל את כובד משקלו? על 'המעט הזך' שעליו אומר החובת של הנשמה זה הנכבדות בעצם ,לא מה שמכבדים אותה ,שנותנים
לה כבוד ,אלא שבעצם היא נכבדת ומרוממת עד כדי כך שהיא
הלבבות שמעט הזך הוא הרב.
נקראת 'כבוה'.
כמו שמצינו ,בפך השמן הטהור שהיה שמור וחתום בחותמו של
כהן גדול .שהיה בכמותו מעט אבל רב .ופך שמן הספיק להדליק ממילא דנה הגמ' מה הוא עיקר ההספד' ,יקרא דחיי' דהיינו
את המנורה שמונה ימים ,אך בחז"ל מבואר שלא הספיק לשמונה
ימים ,אלא 'עד שכתשו זיתים' .דהיינו ,שאם היה לוקח שנה לכתוש
את הזיתים אז הוא היה מספיק לשנה .כי הוא היה הזך שהוא הרב.
הרי רואים כמה היצר הרע עובד היום בזה ,לפגום לזהם ,לרפש ,את
+רבינו הק+דוש זיע"א
הוא לא נוטש את המערכה. המעט הזך .ומי הם המעט הזך של כלל ישראל? אלו הם בני התורה
היקרים! רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל דיבר פעם ,על קורבנות הנשיאים
אתם שומעים יקרים .כיון שכעת הלך לבית עולמו רבי חיים הצדיק שהתורה חוזרת עליהם הרבה ,אז הוא אמר ,אילו היה בן תורה יחיד
הקדוש והטהור ,שהיה זכרן מזכות ,כמו שאומר החובת הלבבות. בעולם ,הלא כמה היינו מכבדים אותו ,כמה היינו מעריכים אותו .אבל
והיה שלם בהכל ,במידות ,בכל התורה כולה ,זה הרי היה גיוועלד,
כל התורה כולה ,גיוועלד .נתחזק במעלה שלו ,ומכאן אבן פינה כלפי שמיא אליבא דאמת ,כל אחד ואחד הוא יקר כאילו הוא יחיד.
שצריך כעת בעזר השי"ת להתחזק ביתר שאת. מעלתו של כל בן תורה
כמובן ראשית לכל בלימוד התורה הקדושה ,בהתמדה ,ברציפות, כל בן תורה ,הוא יקר מכל יקר .אין לנו את האפשרות לראות את
ב'כסדר' ,ב'כסדרן' .ה' עוז לעמו יתן -עוז זה תורה ,לכן נקראים מעלתו .אני נזכר במעשה שסיפר רבי אלחנן וסרמן זצ"ל שבאו
ישראל עזים שבאומות שיש להם את התורה .המאור שבה הוא בחורים מדנמרק לישיבה בקמניץ ,ואמר רבי ברוך בער זצ"ל לבחורים
מתורה ,ובודאי פטירתו זה מעורר אותנו להתחזק בהתמדת התורה, שייצאו לקבל אותם ,אמרו לו למה לקבל את פניהם? וכי הם ראשי
גריס באוריתא תדירא .לשון הרמב"ם 'התמדת הקריאה' .נראה
ישיבות? צעק רבי ברוך בער ,הם בני תורה!.
להתחזק בזה.
אנחנו צריכים לדעת להעריך את זה ,דע את עצמך ,נדע להעריך
יראתו קודמת לחכמתו מה זה 'בן תורה' מה זה מי שלומד את התורה הקדושה .בנים אתם
לה' אלוקיכם! זה לא ביטויים ולא גוזמאות ,זאת המציאות בעצמה.
וכמובן הכל צריך להיות בבחינת 'יראתו קודמת לחכמתו' ולכן צריך
ללמוד מוסר .תדעו לכם ,מוסר זה לא מותרות זה לא מעלות! .היה לגדולתו של בן תורה אין חקר .כמה יקר כל בן תורה.
סיפור פעם שרבי שמחה זיסל הגיע לרבי ישראל ורבי ישראל סילק
אותו מעל פניו כמה פעמים ,ושאל אותו מה חטאתי ,והשיבו ששמע רבי חיים היה בעל בקיאות עם כל העיון וההיקף ,הכל היה בו ,מה
עליו שלומד תשע שעות מוסר כל יום .בשלמא ,אם היית לומד שלוש צריך לראות ללמוד ממנו? בודאי להתחזק בהתמדת התורה ובחזרה.
שעות אני מבין ,שעה בבוקר שעה בצהרים שעה בערב .אבל לא אבל צריך לדעת כי 'בדבר אשר זדו עליהם' -אין חכם כיצר הרע ,והוא
תשע שעות. זה שיודע היכן נקודת התורפה והיכן החזית האמיתית.
השיב רבי שמחה זיסל ואמר שזה עלילה ובאמת הוא לומד מוסר רק והיצר היום נלחם על קדושת ישראל ,היצר הרע הוא חכם גדול מאוד.
ג' שעות .והוסיף אז לו הרבה היה אומר לי לא ללמוד מוסר לא הייתי וכדי לנצח מה הוא עושה? מצד אחד הוא מאדיר בעינינו את המעלות
שומע לו .מה הוא רצה להגיד בזה? הוא אמר לו הרי אם היה אומר לו הנדרשות ,דהיינו שצריך להיות כך וכך ,וצריך להיות עם הרבה מעלות,
הרבה תקפוץ מהגג הוא לא היה שומע ,אז אם הוא היה אומר לו לא עם הכל .והפועל יוצא שלו בזה ,הוא שאם זה מגיעים לכל הדרגות,
ללמוד מוסר אז הוא היה אומר עד כאן .כי מוסר זה לא מותרות ,אלא
'נוצרה -כי היא חייך' כך אומר שלמה המלך ,החזק במוסר אל תרף ואם נופלים ח"ו אז הוא כבר ניצח.
נוצרה כי היא חייך. אחז"ל 'יצר הרע יושב על מפתחי הלב' מסביר רבינו יונה פשט ,היצר
טוב בא תמיד עם הצד הטוב כיון שהוא טוב ,אבל יצר הרע אינו בא
בפרט היום בדור הזה ,הרי אם חז"ל אומרים שלוקחים אדם ומעמידים רק עם הצד הרע ,אלא הוא 'יושב על מפתחי הלב' דהיינו שלפעמים
אותו על פתח של בית עבירה ונותנים לו כיס על צוארו מה יעשה הבן הוא בא עם הצד הרע שלו ולפעמים עם הצד הטוב הוא בא ,איך
ולא יחטא .אם כן היום הכניסו את כולנו לא לפתח אלא לבפנים,
ה"י .כמה אנחנו צריכים להיות זהיר טפי .ובפרט על המעט הזך שיש שמשתלם לו.
לכלל ישראל .היה לנו דמות של 'זך' .היה לנו דמות של 'זך' .ומה
יצא מהזך הזה? איזה התמדה ,איזה יגיעה ,איזה קדושה ,הכל הכל. אז איך יודעים מי הוא? הרי הוא אומר לבחור ,נפלת ,כמה פעמים כבר
הבטחת ,אתה רואה שאתה לא יכול ,אתה רואה שאתה לא מצליח...
ובפרט כעת כולם יודעים ,זה לא סוד ,שהמצב לא פשוט ...ואנו אין
לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים .כמה צריך להתחזק, וזה כביכול מהצד הטוב.
בפרט בני תורה היקרים .נדע להעריך את עצמינו לדעת עד כמה
החשיבות ועד כמה הכוח של בן תורה .להתעצם בהתמדת התורה, אז איך יודעים מי המאן דאמר? התשובה היא ,שמסתכלים על
המסקנא .אם המסקנא היא איך צריך להתחזק ולהוסיף ,ולראות איך
בתפילה ,ביראת שמים ,במוסר ,בנקיות ,בע"ה. ובמה להתחזק ,זה היצר טוב .אבל אם המסקנא היא יאוש חידלון
רפיון ,לנטוש .זה היצר הרע .וליצר הרע אסור לשמוע ,אפילו אם
יעזרנו ה' ברחמיו עלינו שמורינו זצ"ל יהיה למליץ יושר בעד כולם
ובפרט על הבני תורה היקרים שיוכלו להגדיל להעצים להאדיר את טענותיו צודקות.
לימוד התורה הקדושה בע"ה ,ועל ידי זה כתוב 'שבע יפול צדיק וקם' .לכאורה היה צריך לכתוב 'שבע יפול
יתרבה כבוד שמים ונזכה במהרה וקם צדיק' וכי בשעת הנפילה הוא צדיק? הרי לכאורה הוא צדיק
להיגאל בגאולת עולמים בקימתו ,אבל לא בשעת הנפילה .ומבארים בזה ,שאחד שהוא נופל
בב"א. כבר פעמיים ,שלוש ,אז הוא צריך לפרוש ולהתייאש .אבל אם הוא
עדין יכול לקום ,אם בנפילה הוא יכול לקום ,ואם בנפילה הוא רוצה
לקום ,אז הוא צדיק! כבר בשעת הנפילה עצמה הוא צדיק.
להיות קשי עורף – לא להתפעל
הדור הזה הוא דור תהפוכות ,חושך ואור משמשין בעירבוביא .צריך
להתחזק בענין הזה שלא לא להתפעל! להיות בגדר של 'חוצפה כלפי
שמיא' .משה רבינו אמר לקב"ה 'כי עם קשה עורף הוא וסלחת' והדבר
תמוה ,הלא אתה בא לבקש סליחה על מעשיהם ומה הוא מוסיף על
חטאם גם שהם עם קשה עורף? ומבארים ,הפירוש המילולי של 'קשה
עורף' הוא שקשה לו לסובב העורף אז קשה לו להסתובב ,ממילא
טען משה רבינו לקב"ה ,נכון שישראל חטאו ופשעו ועשו ,אבל את
העורף הם לא יסובבו לך אף פעם! תמיד הם יהיו אליך בחזרה.
שבע יפול צדיק וקם ,זה מוכיח שהדבר בנפשו .הוא נפל אבל
5
מורינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט"א
גלה כבוד מישראל
כי נלקח ארון האלוקים
שאם אין תוכו כברו אינו ת"ח ,הרי מבואר שלא רק שצריך להיות תוכו על הלקח ארון האלוקים
כברו כמו הארון ,אלא שאם אינו כמו הארון שהיה בקודש הקדשים אינו
בגדר תלמיד חכם ,הרי למדנו שצורת תלמיד חכם הוא כצורת הארון כתוב בנביא שמואל 'וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינוסו איש לאהליו
ותהי המכה גדולה מאד ויפול מישראל שלושים אלף רגלי ,וארון אלוקים
דייקא ,והוא לעיכובא בכל הגדר של תלמיד חכם. נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופנחס ,וירץ איש בנימין מהמערכה ,ויבוא
שילה ביום ההוא ,ומדיו קרועים ,ואדמה על ראשו ,ויבוא והנה עלי יושב
וצריך להבין מהו הענין שתלמיד חכם הוא הוא כמו ארון הברית שהיה על הכסא יד דרך מצפה ,כי היה לבו חרד על ארון האלוקים וגו' .ויאמר
בבית קדשי הקדשים. האיש אל עלי ,אנכי הבא מן המערכה ,ואני מן המערכה נסתי היום,
ויאמר מה היה הדבר בני .ויען המבשר ויאמר ,נס ישראל לפני פלשתים,
בבית הלוי מביא דברי חז"ל שבלוחות הראשונות היו כתוב עליהן משנה וגם מגפה גדולה היתה בעם ,וגם שני בניך מתו חפני ופנחס ,וארון
וגמרא ודקדוקי סופרים וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ,כל התורה האלוקים נלקחה .ויהי כהזכירו את ארון האלוקים ,ויפול מעל הכסא
שבעל פה הייתה כתובה על הלוחות ,ולא היה תורה שבעל פה כלל ,רק אחורנית וגו' ,ותשבר מפרקתו וימות וגו' .מבואר בפסוק שעלי שומע
כל התורה כולה הייתה תורה שבכתב ,ורק כשמשה רבנו שבר הלוחות את כל הדברים הקשים שארעו ,שנס ישראל לפני פלשתים ,ושהייתה
והכתב פרח וניתנו לוחות שניות ,ועליהם היו כתוב רק את עשרת מגיפה גדולה בעם ,ועוד שבניו חפני ופנחס מתו ,ועדיין מכל השמועות
הדברות ,ואז נתחדש הענין שיש בתורה חלק של תורה שבכתב שהוא הללו לא מת ,אבל כהזכירו את ארון האלוקים ,מזה ויפול וימות ,מכל
הדברים הקשים מאד לא מת ,אבל שביית ארון האלוקים זוהי השמועה
כתוב על הלוחות ,ויש חלק של תורה שבעל פה.
הקשה ביותר מכל השמועות שהזכיר ,ורק מחמתה מת עלי.
ויש להתבונן שנמצא שבלוחות הראשונות היה כל התורה כולה מונחת
בארון הברית ,אבל בלוחות שניות רק התורה שבכתב מונחת בארון ובאמת שכבר בראשית הענין מבואר כן ,שכתוב שעלי היה יושב על
הברית ,אבל התורה שבעל פה אינה מונחת בארון ,וצריך להתבונן איה הכסא יד דרך מצפה ,כי היה לבו חרד על ארון האלוקים ,לא כתוב שהיה
חרד שמא יפסידו במלחמה ,רק חרד על ארון האלוקים .זהו הדבר
המקום שהיא מונחת שם ,והיכן הוא מקום הנחתה. הקשה ביותר שכלל ישראל נחסרו שנשבה ארון האלוקים ,על זה צריך
התשובה היא ,שתורה שבעל פה צריכה ליכתב על לב כל אחד ואחד להיות חרד ,וזוהי הבשורה הכי קשה לעלי ולכל ישראל בני נביאים.
מישראל ,לב כל אחד מישראל הוא במקום הלוחות ,ועל ליבו הוא צריך
לכתוב את התורה שבע"פ ,כמו שכתוב 'כתבם על לוח ליבך' ,הרי מקרא גלה כבוד מישראל
מלא מפורש שהלב הוא בגדר 'לוח' ,וכך מבואר להדיא בגמרא במנחות
'הזהרו בזקן ששכח תלמודו שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון' ,הרי בהמשך הענין שם כתוב 'וכלתו אשת פנחס הרה ללת ותשמע את
למדנו שלב תלמיד חכם הוא כמו הלוחות ,שזקן עם תלמודו זה בגדר השמועה אל הלקח ארון האלוקים ומת חמיה ואשה ותכרע ותלד וגו',
לוחות ,וממילא נמצא שתלמיד חכם שעל לבו כתובים דברי התורה הוא וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא
הוא הארון של תורה שבעל פה ,והוא עצמו ארון ברית ה' ,ולכן הצורה שתה לבה .ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל על הלקח
והמטבע של תלמיד חכם הוא כצורת וכדמות הארון ,כי כתנאי הארון ארון האלוקים ואל חמיה ואישה .ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח
לתורה שבכתב ,כן תנאי הארון של תורה שבעל פה שזה תלמיד חכם. ארון האלוקים' .היא אמרה שני פעמים גלה כבוד מישראל ,וכותב הרד"ק
לבאר שבתחילה אמרה 'גלה כבוד' בעבור הארון שנשבה ובעבור מות
כתוב במשנה באבות 'אין כבוד אלא תורה' ,וכיון שנלקח ארון הברית חמיה ואישה ,ושבה ואמרה בעבור הארון לבדו 'גלה כבוד' כי הוא עיקר
הזה נסתלק כבוד מישראל ,גלה כבוד מישראל ,כמו שאומר הכתוב
'ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלוקים', הכבוד ,הרי למדנו ששביית הארון הוא עיקר הכבוד שגלה מישראל.
ואף אנו נאמר אי כבוד כי נלקח ארון הקודש ,גלה הכבוד והכתר תורה
תלמיד חכם – הוא ארון תורה שבעל פה
שעליו.
'ארון האלוקים' המוזכר בכתוב מקומו הוא בבית קדשי הקדשים ,אבל
'אין בארון כי אם שני לוחות אבנים' מלבד ארון ברית ה' המונח שם ,יש עוד ארון הברית ,תלמיד חכם הוא גם
בגדר 'ארון ברית ה' ,ודבר זה יש ללמוד מדברי הגמרא ביומא שתלמיד
מה מונח בארון הברית .בעת שהכניס שלמה המלך את הארון לבית חכם בני עירו מצווים לעשות לו מלאכתו ,ונדרש זאת מהכתוב על הארון
קדשי הקדשים כתוב במלכים 'אין בארון רק שני לוחות אבנים אשר שהיה במשכן 'ועשו ארון עצי שיטים' ,עוד דורשת הגמרא שם שתלמיד
הניח שם משה בחורב' ,הכתוב בא לומר מה יש בארון ,אבל הכתוב חכם שאין תוכו כברו אינו ת"ח ,מהכתוב בארון 'מבית ומחוץ תצפנו' ,הרי
אומר לא רק מה יש בארון ,אלא מדגיש שמלבד הלוחות לא היה עוד למדנו שתלמיד חכם הוא בגדר 'ארון' .גדולה מזו ,הרי הגמרא אומרת
בארון שום דבר ,כי הארון הראוי ליכנס לבית קדשי הקדשים אינו רק
מה שיש בתוכו ,אלא הוא גם מה שאין בו ,הארון הוא לא רק מה שיש
בו את לוחות הברית ,אלא הוא גם מה שאין בו עוד דבר זולתי זאת ,כי
אם יש בארון דבר נוסף על הלוחות ,כי אז נמצא שהוא 'ארון' גם לעוד
+רבינו הק+דוש זיע"א
ושמעתי מכבוד תורת אבי מורי זצ"ל שמבואר כאן יסוד גדול שאם יש דבר מלבד הלוחות ,הוא אינו בלתי לה' לבדו ,וכזה ארון אין מקומו בבית
חכם אחד בדור שיודע את התורה זה נחשב שיש את התורה לכל הדור, קדשי הקדשים ,בבית קדשי הקדשים יש מקום רק ארון של תורה ,ולא
כי התורה אינה שייכת ליחיד ,התורה שייכת לכל כלל ישראל ,וכשיש
חכם בדור שיש לו את התורה ,ויודע את כל התורה כולה ,אז יש את לארון של עוד דברים.
התורה בכלל ישראל ,וזה נחשב 'אנא עבידנא שלא תשתכח תורה
מישראל' ,לא רק מפני שבפועל יש חכם אחד שיודע אז עדיין היא לא זה היה הגאון המנוח זכרונו לברכה לחיי העולם הבא שלא היה בליבו
בגדר של נשתכחה ,אלא מפני שעל ידי ידיעתו נחשב שיש את התורה שום דבר ,לא היה נוגע לו שום ענין ,בכל שנותיו ,חוץ מתורה ,רק תורה
כל השנים ,עליו נאה לומר 'אין בארון רק שני לוחות הברית אשר כרת
הזאת לכל ישראל.
ה' בחורב' ,זהו ארון הברית היותר נכבד.
וזהו הטעם שבסיום של אחד כולם שותפים בשמחת המסיים ,כי התורה
אינה רק של המסיים ,אלא התורה היא של כל ישראל ,כל התורה כולה אילנא דחיי
זה נקרא שיש תורה בדור. הגדרת שם ותוכן חיי הגאון המנוח זצ"ל הוא כדברי הנפש החיים 'צריך
האדם לקבוע בלבו וידמה בדעתו ,כי אלו היה טובע בנחל שוטף ורואה
ועכשיו ,געוואלד ,נחסר כל חלקי התורה האלו מכלל ישראל ,הלא לפניו בנהר אילן חזק ,ודאי יאמץ כח להתאחז ולהתדבק עצמו בו בכל
תדעו הלא תבינו כי בהסתלקות הגאון המנוח כלל ישראל איבד את כוחו ,ולא ירפה ידיו הימנו אפילו רגע אחד אחר שרק בזה תלוי עתה
חלקי התורה האלו ,עכשיו כולם צריכים ללמוד ולקנות מחדש את כל כל חיותו ,מי פתי ולא יבין שאם יתעצל ח"ו אף רגע אחד וירפה ידיו
חלקי התורה כדי שיהא תורה זו בישראל ,עכשיו צריך ללמוד מסכת מהתאחז בו יטבע תיכף ,כן התורה הקדושה נקראת עץ חיים ,אילנא
דרך ארץ ,מסכת כלה ,מסכת סופרים ,מסכת גרים ,ירושלמי ,ילקוט דחיי ,שרק אותו העת שהאדם אחוז באהבתה ועוסק ומהגה בקביעות,
שמעוני ,מדרש ,כל זמן שהוא היה בדור ,היה בכלל ישראל את כל אז הוא חי החיים האמיתיים העליונים ,קשור ודבוק כביכול בחי העולמים
התורה כולה ,ועתה נאבד מכלל ישראל חלקים גדולים מהתורה ,צריך יתברך שמו ,דהקב"ה ואורייתא חד ,ואם ח"ו יזניח תלמודו ופורש
להרגיש את זה ,חסר לכלל ישראל את כל התורה ,האם לא צריך לבכות מקביעות העסק בה לעסוק בהבלי העולם והנאותיו הוא נפסק ונכרת
על זה ,האם לא צריך להצטער על כך ,הרי זהו עיקר הצער כמו שכתוב מהחיים העליונים ,וטובע עצמו במים הזדונים רח"ל וכו' ,וכמה צריך
'ויהי כהזכירו את ארון האלוקים ותאמר אי כבוד כי גלה כבוד מישראל', האדם לתקוע ולקבוע זה הענין הנורא במחשבות לבו בל תמוט ,שכל
זה ענין אחד ממה שאירע לנו בפניא דמעלי שבתא ,שנחסר חלק עצום האדם וחייו הוא רק אותו העת שהוא דבוק בתורה הקדושה ,וכשמסלק
של התורה מכלל ישראל ,פשוט אין את זה בכלל ישראל ,אין לנו את ופורש עצמו הימנו לעסוק בנויו של זה העולם החשוך הרי הוא מסור ביד
התורה הזו ,היא אמנם כתובה על הספרים ואפשר ללמוד ,אבל צריך יצרו ,ולמה לו חיים ,כי כבר נטבע במים הזדונים רח"ל ,ונשקע בעמקי
שהתורה תהיה בכלל ישראל ,ואת זה אין ,זה נעדר מעמנו ,ועתה חסרנו מצולות הרע ,ונחשב כמת ממש גם בעודו בזה העולם ,הולך מדחי אל
כל זה ,איך אפשר לא לבכות ,למי לא כואב הפסד התורה מכלל ישראל,
הרי בשמחת תורה אנו שמחים עם התורה ,ועתה עלינו שחלק עצום דחי ,צלמות ולא סדרים ולא ידע כי בנפשו הוא'.
מהתורה נחסר מעמנו איך אפשר שלא לבכות ולהצטער על הפסד גדול
כזה ,מלבד הפסד עצם התלמיד חכם עצמו ,הרי נחסר ונאבד חלק עצום הגאון המנוח אחז באילנא דחיי בכל כוחו ולא הרפה ממנו בכל שנותיו,
הוא חי את החיים האמיתיים העליונים ,אחוז ודבוק בחי העולמים
של התורה מכלל ישראל.
יתברך שמו.
ליבי ליבי על חסרון התורה מכלל ישראל -
מעי מעי על העדר לומד התורה וצריך לדעת שענין זה אינו רק למיוחדים ,אלא זהו צורת החיים שהקב"ה
רוצה מכל אחד מישראל שנשמתו חצובה מתחת כסא הכבוד ,שלא
עוד ענין יש בהסתלקות הגאון זצ"ל ,בנפש החיים מייסד על הכתוב יעסוק בהבלי העולם הזה ,וכל דבר חוץ מתורה הוא בגדר הבלי העולם
במשלי 'גמלתהו טוב ולא רע' ,ש'גמול' פירושו תשלום ושכר למי שעשה
עמו טובה מקודם ,ונתחדש בזה שלימוד תורה הוא טובה לתורה ,ועל זה הזה ,ומי שעוסק בדבר אחר חוץ מתורה הוא בגדר יושבי קרנות.
אמר הכתוב שמי שגומל טובה לתורה בזה שלומד אותה ,התורה משלמת
לו כגמולו ,ולמדנו מדבריו יסוד גדול שהתורה צריכה וזקוקה שילמדו אנא עבידנא דלא תשתכח תורה מישראל
אותה. מהו שיעור התורה שצריך ללמוד .כתוב במדרש משלי 'אמר רבי ישמעאל
בוא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כולו,
הגאון המנוח שלמד כל חלקי התורה הוא גמל טוב עם כל התורה, בא לפניו מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה ,הקב"ה הופך את פניו
ועתה 'אוי להם לבריות מעלבונה של תורה' ,כי עתה מי יסור לשאול ממנו ,ושרי גיהנם מתגברים בו כזאבי ערב ,ונוטלין אותו ומשליכין אותו
לשלום כל חלקי התורה האלו ,מי ילמד את כל התורה ,מי ילמד מסכת לתוכה ,בא לפניו מי שיש בידו שני סדרים או שלושה ,אז הקב"ה אומר
ציצית תפלין ומזוזה ,מי ילמד את כל התוספתות ,מי ילמד את כל לו בני ,כל ההלכות למה לא שנית אותם וכו' ,בא לפניו מי שיש בידו
הלכות הקב"ה אומר לו בני ,תורת כהנים למה לא שנית וכו' ,בא לפניו מי
התרגומים ,מי ילמד מדרש לקח שיש בידו תורת כהנים ,אומר לו הקב"ה בני ,חמישה חומשי תורה למה
טוב ,מי מתחייב ללמוד את לא שנית וכו' ,בא לפניו מי שיש בידו חמישה חומשי תורה ,אומר לו בני,
כל זה ,מי ימנע עלבונה למה לא למדת אגדה וכו' ,בא לפניו מי שיש בידו אגדה אמר לו הקב"ה
של תורה ,התורה צריכה בני ,תלמוד למה לא שנית וכו' ,בא מי שיש בידו תלמוד הקב"ה אומר לו
שילמדו אותה, בני ,הואיל והתעסקת בתלמוד צפית במרכבה וכו' כסא כבודי היאך הוא
וכמה צער
יש כביכול עומד וכו'.
לתורה
הגאון המנוח זצ"ל לא הניח מללמוד מקרא ,משנה ,גמרא ,הלכה,
אגדה ,ספרא ,ספרי ,ירושלמי ,מכילתא ,רמב"ם טור שולחן ערוך ,וזהו
שיעור תורה שכל יהודי צריך ללמוד.
כתוב בגמ' בבבא מציעא 'כי הוו מינצי רבי חנינא ורבי חייא אמר ליה רבי
חנינא לר' חייא בהדי דידי קא מינצת ,ח"ו אי משתכחא תורה מישראל
מהדרנא לה מפלפולי' .וצריך להבין מה התועלת שיש בפועל מהיכולת
של רבי חנינא להחזיר את התורה בפלפולו ,והרי למעשה התורה לא
נשתכחה מישראל ב"ה ,ואם כן אינו אלא יחיד היודע את כל התורה,
ומה טענה היא זו.
7
כתוב במסכת שמחות 'שמואל הקטן נטל כל חמודות שבעולם והלך לו', בהסתלקות הגאון שלמד את כל חלקיה.
נטל כל החמודות והלך לו הכוונה שלא נשתיירו ולא נשארו החמודות אלא
הכל נלקח ,איננו יכולים לדבר עכשיו על כל שאר החמודות שהיה להגאון הנה כי כן ,נסתלק מכלל ישראל חלק עצום מהתורה ,ונסתלק לתורה מי
המנוח זצ"ל ביראת שמים ועוד הנהגות ושאר חלקים ועניינים ,אבל כל אחד שלמד אותה ,ליבי ליבי על התורה ועל כלל ישראל ,מעי מעי על התורה
צריך ללמוד תורה בכל היכולת ובכל הכח לגדור קצת את הפירצה. ועל כלל ישראל ,על חסרון התורה ,ועל דא ודאי קא בכינא.
כתוב בגמרא בשבת 'איזהו בן העולם הבא ,אמר ליה ואזניך תשמענה דבר כתוב בגמרא בסנהדרין בשעת פטירתו של רבי אליעזר ,נטל רבי אליעזר
מאחריך לאמר 'זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו' ,ומפרש רש"י, שתי זרועותיו והניחם על ליבו ,אמר אוי לכם שתי זרועותי שהן כשתי ס"ת
כשתמות תשמע כשיאמרו זה הדרך שהלך בה זה לכו בה מובטח לו שהוא שנגללין' ,מסביר רש"י הקדוש 'כשגוללין ספר תורה והכתב מכוסה כך
תתעלם ותתכסה תורה שבליבי כשאמות לפי שלא שמשוני ולמדו ממני',
בן העולם הבא.
ועתה נגלל הספר תורה.
מורינו ראש הישיבה
הגאון רבי
חיים מרדכי אוזבנד שליט"א
שתלן בכל דור ודור
וישת עליהם תבל
הארת פנים בתוך כל ההסתר .הקב"ה הוריד לנו לדורינו חכם אמיתי שהיה נשים לילות כימים על משים לילות כימים
נקרא תלמיד חכם גם בדורות הקדמונים ,אנחנו לא יודעים למה ,בפוסקים
כתוב שאין לנו תלמיד חכם בדורותינו ,אנחנו לא יודעים למה זה כתוב. צריך לבקש מחילה ,גם מהציבור ,מאוד לא מתאים שאנן יתמי דיתמי נדבר
היה לנו חכם שלפי כל ההשגות ,כמדומני ,כל התורה כולה על כל חלקיה ונספיד אותו ,גם אני לא אוכל לדבר אפילו יותר מכמה דקות שזה ודאי לא
בבהירות עצומה עד לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא .לא מאסתים ולא לפי כבודו ולא לפי כבוד הציבור .ואני מקווה שנוכל להצליח להגיד לכל
געלתים ,הקב"ה נתן לנו מתנה -וישת עליהם תבל. הפחות הרגשה אחת.
כל העוסק בתורה לשמה הזכרנו היום את דברי הגמ' במועד קטן "נשים לילות כימים על משים
לילות כימים" מבואר בדברי הגמ' שבעצם ההספד יש מה להספיד וגם צריך
בעצם אנחנו לא צריכים להספיד ,כולנו יודעים שיש משנה באבות ,והקב"ה להספיד לילות כימים .מבואר בגמ' בכמה מקומות שהיו מספידים ,כתוב
נתן לנו דוגמא שנראה את המשנה בחוש' .רבי מאיר אומר כל העוסק בהלכה כל בתי מדרשיות שבעיר בטלים וכולם עוסקים בהספד יום ולילה,
בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי שמע מינה שאפשר .אני מדבר לדידי ודכוותי ,ההשגות הם כל כך רחוקים,
הוא לו' מה שצריך עכשיו זה רק לקרוא ולפרש את המשנה ,ואין כעת הזמן.
זה יהורא אפילו לדבר על זה.
ממשיכה המשנה 'נקרא רע אהוב' היה לנו דוגמא של אהוב 'משמח את
המקום משמח את הבריות' היה לנו דוגמא היה יהודי אחד בכל קצוות הגמ' ביומא ל"ח ע"ב אומרת "ראה הקב"ה שצדיקים מועטים ושתלן בכל
תבל שהיה לו כזה אהבה עצומה ,וכזה השתוקקות לראות אותו ,להתאבק דור ודור שנאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל" .כתוב בגמ' שהקב"ה
ידע מתחילת הבריאה שיש בכל הבריאה במשך שנות עולם ,סך הכל צדיקים
בעפר רגליו. מועטים ,ולבריאה אין קיום בלא צדיקים .אז עמד ושתלן בכל דור ודור ,הוא
נתן לכל דור צדיקים .זה מתנה מיוחדת שלא לפי דרך הטבע .הקב"ה לקח
'מלבשתו ענוה ויראה ומרחקתו מן החטא ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה צדיקים שבעצם לא מתאימים לדור שלנו ורק כיון שהדור שלנו גם צריך
וגבורה' יהודי שלא התעניין מעולם בעניני עולם הזה ,הוא לא ידע כלום להתקיים ,כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל ,הקב"ה מעמיד את כל
הוא לא קרא כלום בעניני עולם הזה ,ונהנין ממנו עצה ותושיה בכל עניני הבריאה כולה על אותם צדיקים .צדיק יסוד עולם .אז הקב"ה 'שותל' אותם
החיים' .שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה' התורה הקדושה אומרת
אתה רוצה לדעת מאיפוא מקבלים את זה ,לא מקבלים את זה מלעסוק ונותן אותם בכל דור ודור.
בעניני עולם הזה' ,לי' עצה ותושיה' .ונותנת לו מלכות וממשלה ומגלין לו
רזי תורה ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק ומגדלתו ומרוממתו כמדומני שכל אחד מבין שרבי חיים לא היה לפי דורינו ,אינני יודע לפי
איזה דור הוא כן היה שייך ,אבל זה היה מתנה מיוחדת מן השמים שהקב"ה
על כל המעשים' .הכל קויים בו.
הוריד .שתלן בכל דור ודור.
זכינו בדורינו לגילויים כאלה גדולים בתורה ביראה בקדושה ,רוח הקודש
הופיעה בבית מדרשו מידי יום ביומו .זה מתנה שהקב"ה הוריד לדורינו - הגמ' במגילה אומרת על הפסוק 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא
מאסתים ולא געלתים לכלותם' אומרת הגמ' מה הפירוש הדבר שהקב"ה
וישת עליהם תבל. בגלות לא מאסתים ולא געלתים ,אומרת הגמ' "לא מאסתים בימי
כשדים שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה ,ולא געלתים בימי
בלוויה אומרים ה' נתן וה' לקח ,אנחנו רחוקים מאוד מחיוב הספד אבל יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ,לכלותם בימי המן
לפחות לומר שאנחנו יודעים שה' נתן ,היה לנו שמונים שנה שהקב"ה נתן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר ,להפר בריתי איתם שהעמדתי להם בימי
וה' לקח יהי שם ה' מבורך .שהקב"ה יעזרנו ,מובטחים אנו ממנו שאל יטשנו
ואל יעזבנו .הקב"ה יקיים את הבריאה וימשיך להאיר פנים ויעמיד לנו בית רומיים בית רבי וחכמי דורות".
רבי וחכמי ודורת שיקיים בנו לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר
בריתי איתם .ובמהרה יקויים בנו ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל בתוך ההסתר פנים ,בתוך השפלות של הדורות האחרונים .הרי אנחנו
עומדים בדור יתמי דיתמי ,עיקבתא דמשיחא ,דור כל כך ירוד ,כל כך יתום,
כל פנים ונאמר אמן. אבל לא מאסתים ולא געלתים .העמדתי להם .אנחנו יודעים שהיה לנו
+רבינו הק+דוש זיע"א 8
אב+ל יחי+ד
תוך שלושים להסתלקותו של מרן שר התורה רבינו הקדוש זיע"א,
נשיא הישיבה שנשאנו על לוח ליבו הטהור בחיבה אין קץ
שהוא מבקש מחילה על הטרחה .רבינו נענה: שומעת ,מאזינה ומשתתפת בכל צערם של נשות יתמות
'אין לך מה לבקש מחילה ,אני מחויב לזה כמו ובנות נדיבי הישיבה ,מתפללת עליהם ,מברכת
שאתה מחויב .מה שאני יכול לעשות ,אני מחויב ומתעניינת תמיד בשמחותיהם .במקרי הצורך בחטף .ברגע .בעיצומו של יום ---
נהגה אף לצלצל אל מעבר לים לחזקן ,והייתה
לעשות'. יתמות נוראה .גדולה האבדה לאין שיעור .מטו
עם פתיחת הישיבה לצעירים "עטרת יוסף" בעיר שולחת לשמחותיהן מתנות וברכות. עמודי עולם ונזדעזעו אמות הסיפים.
בני ברק ,היה רבינו הקדוש ממייסדה ותומכיה
הנלהבים .ביום הראשון לפתיחתה הגיע רבינו יום קודם סילוקה ,בערב יום טוב סוכות תשע"ב, ובתוכה ,אבל יחיד לנו ,בני הישיבה הקד' .אוי מה
לביקור חיזוק ,לראות את הישיבה ואת תלמידיה של הרבנית הצדקנית ע"ה ,קיבלה היא בביתה את היה לנו!
בנותיו של אחד מנדיבי הישיבה לשעה ארוכה
ולחזקם שיגדלו בתורה וביראת שמים. מאוד ,והעריפה עליהן רוב ברכות ותפילות. בתוך כלל ישראל זכתה ישיבתנו הקד' ,ישיבת
יצויין ,כי גם בהכנסת ספר תורה לישיבה לאחר פטירתה ביקש ,בירך רבינו הקדוש זיע"א, 'עטרת שלמה' ,לחביבות מיוחדת מרבינו הקדוש
לצעירים בבני ברק שע"י הישיבה הקד' השתתף ועודד את הנדיב שיקים לעילוי נשמתה הטהורה זיע"א .משנות ייסודה וימי הקמתה של הישיבה
חיבבה רבינו הקדוש זיע"א ,תמכה ועודדה כל
בפתיחת ישיבת עטרת יוסף בני ברק את היכל הכולל הגדול של הישיבה העת ,ועמד לימינה תמיד ובכל שעה בחביבות
הקד' בעיר מודיעין עילית ,לעילוי עצומה .רגשי מעלה אלו שהוקדשו על ידו
למקום התורה הגדול בעולם ,עלו ורחשו נוכח
ולזכות נשמתה. העובדה הפשוטה :רבינו זיע"א חש תדיר אחריות
רבה מאוד להצלחת הישיבה הקדושה על אלפי
אנילמזחהוייב
תלמידיה כ"י ,על כל היכלי התורה שבה.
ואכן ,אין ספור ניסים וישועות
שמעל לדרך הטבע אירעו מברכותיו על אף זמנו הקצוב ומסירות נפשו הלא תאומן
של רבינו ,יום יום בחוש ממש ראו של רבינו הקדוש ללימוד התורה בכל רגע ורגע
אצלו תומכי הישיבה ניסים ישועות מחייו ,חרף ניצול כל זמנו עד תום ממש .היה
ונפלאות .היה מתפלל עליהם, מוצא רבינו ומפנה זמן יקר ודקות יקרות מפז
מבקש וגוזר בכוח התורה למען למען הישיבה כולה ,בניה ,רבניה ,ואברכיה.
התורה הקד' .ידעו המה תמיד
שיש אצל רבינו אוזן קשבת לנדיבי ולמען נדיבי הישיבה .למענינו.
הישיבה ,לצרותיהם ,לבעיותיהם
במושגי רבינו הקדוש זיע"א ,זאת ידע כל בית
ולשמחותיהם. ישראל ,לא היה דבר נעלה מהשקעה זו :זמן!.
פעם שהה מורינו ראש הישיבה הוא פינה את היקר לו מכל ,את זמנו המקודש,
שליט"א ביום-טוב בעיר בני ברק, בכדי לשמוע את צרכי הישיבה .בכדי לקבל את
ועלה למעונו של רבינו הקדוש זיע"א תומכיה ממש יום יום ,להתייחס אליהם ,לברכם,
כמה וכמה פעמים עם נדיבים מהישיבה. לשמוע את מצוקותיהם ולהדריכם בענייניהם,
לכאוב את כאבם ,לברך ולהשפיע עליהם טובה
מורינו ראש הישיבה שליט"א וישועות .בחוש היתה ניכרת החשיבות העצומה
חשש שיש כאן שראה בהעמדת הישיבה על תילה ,על אלפי
סרך טרחה,
ואמר לרבינו תלמידיה ,רבניה ואברכיה.
ציון לנפש חיה ,יש להזכיר בזאת את הרבנית
הצדקנית בת שבע אסתר ע"ה ,שהתמסרה
בכל כולה למען החזקת הישיבה הקד' .היתה
9
"אני אקח את זה!" עימנו רבינו הקדוש זיע"א בתהלוכת הכנסת ספר התורה.
אף הישיבה לצעירים שע"י הישיבה הקד' בעיר אלעד שנבנתה כעשור אחר
פרק מיוחד בתולדותיה של הישיבה נרשם לפני כחמש שנים .רבינו מרן כך ,זכתה להיווסד ולהיפתח במעון קודשו בחדר השינה של רבינו הקדוש.
ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל ,אבי הישיבה ומייסדה ,שכל ימיו אגב ,מאורע מעניין היה בביקורו האמור ביום הראשון לפתיחת הישיבה
נשא את הישיבה בידיו ממש כנשוא האומן את היונק ,נחלש .מאידך ,צרכי לצעירים "עטרת יוסף" בבני ברק (במשכנה הקודם) :עת הגיע רבינו הקדוש
הישיבה מרובים ,הישיבה הקד' על אלפי תלמידיה רבניה ואברכיה מחויבת לישיבה לחזק את התלמידים ,מורינו ראש הישיבה שליט"א ביקש מרבינו
היא בנשיאתו שעה-שעה של אב אומן ,בשאלות והתלבטויות שמתעוררות לקבוע מזוזה בישיבה .אלא שרבינו הקדוש סירב ,כשהוא אומר" :מצווה בו
כל העת ודורשות הכרעה מידית ,הן בהנהלת הישיבה והן אצל תלמידי יותר מבשלוחו" .מורינו ראש הישיבה שליט"א השיב' ,איני בעל הבית כאן,
אין כאן בו' .אך רבינו זיע"א נענה" :לא נכון ,אתה הבעל הבית" (כלומר אף
הישיבה ,ועל אחת כמה וכמה' :משא הישיבה' באופן הפשוט ביותר.
שהמקום הוא מכספי הישיבה ,יש לו בעל הבית).
לאחר סילוקו של רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל אבי
הישיבה ומייסדה ,נשבר מטה עוזה .הרגשת היתמות העצומה שררה על רבינו הקדוש זיע"א בקריית הישיבה
כל תלמידי ובני הישיבה ,והתבטאה אף במובן החומרי ממש .מורינו ראש במעמד שמחת בית השואבה
הישיבה שליט"א עלה למעונו של רבינו הקדוש לשאול ,ולבקש עצה
וברכה ,כמה יגיעות יגע וטרח רבינו ראש הישיבה מרן הגראי"ל זצוק"ל היה זה לפני כשלוש שנים .רבינו הקדוש
הגיע באופן מיוחד לחזק את תלמידי הישיבה
להעמדת הישיבה ,ועתה אנה אנו באים. בחג הסוכות בשמחת בית השואבה ,בסוכת
הישיבה שנבנתה באופן המהודר ביותר עפ"י
תשובתו של שר התורה רבינו הקדוש זיע"א הייתה בזה הלשון" :אני אקח
את זה". שיטת החזון איש.
בתמונה המצורפת ,ניתן לראות שרבינו מביט
מקורביו ובני ביתו שנכחו בחדר הופתעו מהתשובה ,ואמרו לרבינו" :הרב על הסכך ובודק את הידורי הסוכה לשיטת
צריך לדעת שבגלל שלישיבה יש כל כך הרבה מקומות תורה שצריך
להחזיק אותם ,וממילא יש הרבה שאלות וצריך תשובה והכרעה על כל החזון איש.
דבר .שנית ,צריך בשביל הנדיבים גם לעשות דברים מאוד מיוחדים ,כמו יש להוסיף ,כי אף על פי כן ,עקב חששותיו
לשלימות הידור הסוכה ,בכל מעמד שמחת
שהיה עושה רבי אהרון לייב". בית השואבה רבינו לא עצם לרגע את עיניו,
ומרן רבינו הקדוש זיע"א נענה ואמר" :בסדר". שמא יירדם.
ומיני אז זכתה הישיבה ,ורבינו הקדוש זיע"א נשאה .על כל שאלה ושאלה
שהתעוררה זכתה הישיבה לתשובה והכרעה .וגם מאז נעתר רבינו הקדוש
זיע"א לכל אשר היה צורך להעמדת הישיבה ,ואף בדברים שחרגו ממנהגו
ממש ,הוא שלח מכתבים רבים בהם ביקש מנדיבי העם להחזיק את
הישיבה – להחזיק את התורה ולומדיה ,גם תשורות רבות משולחן גבוה
העניק מרן לתורמי ונדיבי הישיבה ,שנענו לבקשתו להחזקת הישיבה ,ורובי
הדברים הם בלא יודעין.
בכמה הזדמנויות הוא אף אמר כמה פעמים לנדיבים ,כי לתת צדקה לכולל
אחד של הישיבה זה כמו לתת להרבה כוללים.
לבני 'ישיבתינו'
גם מעת שנשא על עצמו את נשיאות הישיבה ,עלתה על שולחנו כל שאלה
ושאלה בענייני הישיבה ותלמידיה ,וזכינו להכרעות ברורות.
תקופה קצרה לאחר מכן ,התקיימה בביתו הקדוש ברחוב רשב"ם אסיפת
רבותינו ראשי הישיבה והכוללים שליט"א לרגל פתיחת הזמן ולכינוס
הודאה להשי"ת על 'העמדת הקבוצות' ,היה זה אחרי שכמה נדיבי עם נטלו
על עצמם בברכתו של רבינו הקדוש זיע"א את עול החזקת קבוצות גדולות
של אברכי הישיבה ,בכוללים של הישיבה הקד'.
כידוע ,בכל תחילת זמן היה ראש ואבי הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן
זצ"ל כותב מכתב לתלמידי הישיבה לחזק ידיהם ,ולאחר פטירתו ,עת
+רבינו הק+דוש זיע"א 10
לדצווורואהת
בעזה"י ה' טבת תשפ"א היה זה לאחר 'תקופת הקורונה' והקפסולות הידועות
בישיבה הקד' ,כאשר בהוראת היתר מיוחדת התירו
כבוד בני ישיבתינו ישיבת עטרת שלמה בראשותו רבותינו ראשי הישיבה שליט"א לבחורים לשימוש
של ידידינו ת"ח מופלג מאוד הגאון ר' שלום בער בישיבה בפלאפונים מהגמ"ח של הישיבה .כידוע,
מיסודותיה של הישיבה הקד' ,הוא הניתוק מעולם
סורוצקין שליט"א
החיצון וההיבדלות בלתי לד' לבדו.
הנה כידוע גודל הענין של לימוד ללא שום הפרעה
והוא יסוד ואב לגדול בתורה ובלא זה לא שייך. לאחר סיום תקופת הקפסולות נתרפו הידים במעט ,ואי
לכך ,ולגודל חשיבות הענין להצלחת תלמידי הישיבה
וב"ה עד המגיפה לא היו פלאפונים ועיתונים אפי' ועלייתם בתורה ,כתב רבינו הקדוש זיע"א מכתב מיוחד
הכשרים ביותר והוא אחד ממעלות הישיבה הקדושה
והיות שנתרופף ענין זה במגיפה הנני בזה לגלות ונדיר מסוגו לבני הישיבה חביביו ,בו הוא כתב:
דעתי שאין לאף אחד להכניס את הנ"ל והשומעים
והנזהרים יצליחו מאוד בכל וזכותם גדול
והמזלזל בזה לוקח על עצמו היזק הציבור ועתיד
ליתן את הדין על זה
()-
לא זו בלבד .הלב נזכר ,היד רושמת והעין דומעת ,עת עולים לנגד עינינו נטל רבינו הקדוש על עצמו את נשיאות הישיבה ,כתב רבינו מכתב חיזוק
אותות חיבת הקודש המופלאים ,בנשיאת האומן של רבינו הקדוש זיע"א, נדיר לתלמידי הישיבה בו רשם מילים ספורות אך כה עוצמתיות" :לבני
ישיבתינו הקדושה עטרת שלמה שיחיו בלומדכם מסכת ב"ק תזכו
כפי שראו עינינו ועיני כל.
להתעלות בתורה הקדושה ללמוד ולדעת את כל התורה הקדושה (.")-
אשרי עין ראתה ,עת הגיע רבינו הקדוש זיע"א לפני כשבע שנים לחנוכת
הבית של היכל הישיבה יחד עם הכנסת שבעה ספרי תורה לע"נ שבעת בחשיכתה של תקופת מגיפת הקורונה זכינו לקבל בכל עת את הוראותיו
הברורות של רבינו הקדוש זיע"א וגם של יבדלחט"א מרן ראש הישיבה
רועי ישיבת טעלז זצוק"ל ,בהיכל ארנה הגר"ג אדלשטיין שליט"א ,בעניני פתיחת והנהגת הישיבות הכוללים
שבעיר חולון .רבינו הקדוש ותלמודי התורה של הישיבה בימים אלו .הוראתו הייתה כי בכל מצב לעשות
מרן זיע"א ישב שעה ארוכה
לכבודה של התורה כל מאמץ וכל טצדקי שלא תבטל תורה מישראל ולו ליום אחד ,חלילה.
ועמליה ,שמח עימנו
שעה ארוכה בנים חביבים
ובירך את כל
תלמידי לא רק רבותינו ראש הישיבה שליט"א והנהלת הישיבה זכו בחיבה מיוחדת
הישיבה. זו ,ובנשיאת הקודש אשר נשאנו .ידעו כל תלמידי הישיבה ,כי באומרם
אליו בעת בקשתם את ברכתו ש'תלמידי הישיבה' הם ,הרי יזכו לקבל ברכה
אשרי עין
מיוחדת ומאור פנים מיוחד השמור להם ,ויעידו על כך רבים.
11
גם ביום המגבית רבינו התפלל להצלחתה ,ואכן בסייעתא דשמיא ,בזכותו ראתה שמחת קהלנו ,בבואו של רבינו הקדוש זיע"א באורח נדיר לקריית
של אותו צדיק שמסר נפשו על זה ,היה רווח והצלחה גדולה מאוד .אף ביום הישיבה בחג הסוכות לשמוח עימנו בשמחת החג ובשמחת בית השואבה.
המגבית ,עלו למעונו של רבינו הקדוש זיע"א כמה נדיבים על מנת ליתן לו
כזכור בשבט תשע"ט ,יצאה הנהלת הישיבה במגבית חירום להחזקת
במו ידיו את תרומתם להחזקת הישיבה הקד' כשהוא מברכם בחום רב. הישיבה הקד' .שעמדה בנשיאותו של רבינו הקדוש זיע"א שלשם כך נרתם
עוד ביום ל"ג בעומר ,האחרון .זכינו והגיע רבינו הקדוש זיע"א להשתתף במלוא כוחו.
במשך שעה ארוכה עם כל ילדי התלמודי תורה של הישיבה הקד' שעל
הבל פיהם העולם עומד שעלו ובאו לראות באור פני מלך מכל רחבי הארץ, כינוס פתיחת המגבית התקיים בביתו בהשתתפות רבותינו ראשי הישיבה
במעמד אדיר של הדלקה לע"נ התנא האלוקי רשב"י זיע"א ולרגל תחילת שליט"א ,באותה עת רבינו הקדוש זיע"א כתב מכתב נדיר על החובה ליטול
חלק בהעמדת והחזקת הישיבה והדגיש את בקשתו להחזיק בידם ,רבינו
לימוד הלכות שביעית בתלמודי תורה של הישיבה. הקדוש זיע"א חרט באותיות רצופות אהבה ,כי הצלת הישיבה היא הצלת
עולם התורה ,וסיים את המכתב בקריאה הנרגשת והמפורסמת שעוררה את
אי אפשר שלא לחתום בזכרון אפיית 'מצות קודש' ,אותם אפה רבינו הקדוש
זיע"א ושלח לתומכי ונגידי הישיבה במאפייה מיוחדת שהוקמה בביתו ,במו העולם היהודי כולו " -כי בנפשי הדבר".
ידיו בשנה שעברה ,ואף השנה ,פחות מג' שבועות קודם הסתלקותו.
מיום הקמתה וביתר שאת בשנים האחרונות זכינו ונתעטרנו במלוא
הדרת תפארתו ,ונשא רבינו הקדוש זיע"א את משא הישיבה ברוחניות
ובגשמיות ,פעל טרח ויגע יגיעות רבות על העמדתה על תילה.
אבל יחיד עשו לך אלפי תלמידי ובני הישיבה ,רבניה וחכמיה ,שעל ברכיו
גדלנו ונשאנו על גביו.
מיאנה להתנחם...
מספד גדול
בתוך ימי השבעה
בקרית הישיבה
+רבינו הק+דוש זיע"א 12
פעעוצ+תולתאומואנמהת
אור מופלא רום מעלה :טיפה מן הים מעובדות פלא ,הרואות אור לראשונה ,שנראו בדורנו
העני ,ממסירותו של רבינו הקדוש זיע"א ומברכותיו שפעלו ישועות למען כלל ישראל ולמען
הישיבה הקד' בכדי שלא תשתכח תורה מישראל | כוח התורה למען התורה
של הלכה בלבד' ,ובפשוטו הכוונה שנשאר לו בעולם כל הד' אמות של מתוך דברים שנאמרו על ידי מורינו ראש הישיבה הגאון
הלכה ,היינו אותם ד' אמות שנותרו שעוסקים בהם בהלכה ,שם נמצא רבי שלום בער סורוצקין שליט"א ,על רוח הקודש שנראתה
הקב"ה ,ושם הוא משרה שכינתו. בבית מדרשו של רבינו הקדוש.
אבל זקני הגאון רבי ברוך סורוצקין זצ"ל ביאר בזה ,שהפשט הוא יש להבין מה באמת הפשט שמצינו 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' מה טעם
שאין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ,היינו את אותו הלימוד - והסבר הענין ,וכן ידוע מדברי הגר"א שהקב"ה מקיים דבריו של הצדיק.
שלאותו שלומד בשעת לימודו אין בעולם אלא את הד' אמות של הלכה,
והוא שקוע בלימוד עד שאין לו בעולמו כלום -זה מה שיש לקב"ה ויש לפרש הדבר ,על פי מה שאמר מרן רי"ז הלוי זצוק"ל בתשובה
לשאלתו של הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל על דברי רש"י
בעולם ,את אותו הלימוד .וכמדומני בפרשת בראשית על הפסוק 'לא טוב היות האדם לבדו' .ופירש רש"י:
שרבינו הקדוש כל חייו ממש 'שלא יאמרו מה הוא יחיד בעליונים אף הוא יחיד בתחתונים' ,והוא שאל:
לא יצא מאותם ד' אמות ולו הלא כל כלל ישראל זה רק על ידי המשך הדורות ,ואם כן על פניו צ"ל לא
לרגע ,כל כולו היה שקוע טוב היות האדם לבדו ,בשביל קיום המשך הדורות .והשיב מרן הגרי"ז:
בד' אמות האלה כל זה טעות .בשביל בריאת כל עולם כולו מספיק לקב"ה עובד אחד בכל
חייו.
הדורות ולא צריך המשך ,ובשביל זה היה הקב"ה בורא את כל העולם.
···
ממילא ,הרי הדבר ברור שככל שאדם גדול יותר ,מרומם יותר וקדוש
יותר ,ממילא הבריאה היא בעבורו .אם כל הבריאה היא בעבורו ,ממש כל
תבל ויושבי בה ,אז ברור שלדברים שלו יש השפעה על כל הבריאה ,כי
כל הבריאה כולה היא רק בעבורו .וכמדומני שעל רבינו הקדוש זיע"א
בדורנו ,ניתן לומר שהבריאה כולה בדורנו נעשתה בעבורו.
אפשר להוסיף עוד בענין זה ,על פי מה שהבאנו כבר ,שאיתא בגמרא
בברכות 'מיום שחרב בית המקדש אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות
13
עובדא הווה ,לפני בערך ארבע שנים :ידיד הישיבה המתגורר באנגליה אא+יןללאוה'עלאגלוביקויו
צלצל יום אחד למורינו ראש הישיבה שליט"א ושח לו ,שברשותו חברה
לסוכנות ביטוח וביום אחד המשטרה האנגלית פשטה על המשרד בתמונה פשוטה כביכול מביתו של מרן רבינו זיע"א ,ניתן לראות
והחרימה את כל הדברים במשרד ,והרשויות עצרו אותו בחשד להונאות. ולהתפעם עד היכן מגיע דקדוק הדין.
מדובר היה ,לטענת הרשויות ,בחשיפת פרשיית הונאה גדולה מאוד
ניתן לראות כיצד בחוט החשמל העובר ,נוצרה בו צורה של שתי
ורחבת היקף. וערב .אף שבכה"ג אין זה בכלל האיסור ,אי לכך הודבק פלסטיק
נוסף במקום החיבור עם סליל דבק ,שלא יהיה ח"ו דומה לשתי
הידיד מאנגליה
סיפר למורינו וערב.
ראש הישיבה
שליט"א כך: מורינו ראש הישיבה שליט"א עלה למעונו של רבינו הקדוש עם נדיב
"שחררו אותי מנדיבי הישיבה ,לשאול בדעת תורה שאלה שעמדה בפניו על הפרק ואין
ממעצר עכשיו, פותר לו .הנדיב סיפר לרבינו על החברה העסקית שלו ,הרחיב בפרוטרוט
ובא אליי יהודי על פעולותיה הגלובליות ,ושאל את רבינו על ההתלבטות העומדת בפניו
מארץ ישראל מחמת הצעה
שתרמתי לו שיש לו :האם
כסף בעבר, לאחד בין שתי
והוא ביקש חברות או לא.
שאתרום,
אמרתי לו רבינו נענה:
שכרגע אין לי "מה שיגרום
אפשרות ,לא לפחות
רק שהעסק שלי נסגר עכשיו ,אלא גם אני אצטרך לשלם מיליוני דולרים
בשביל עורכי דין למשפט .היהודי מארץ ישראל אמר לי ,שאתן את מחלוקת".
הכסף של עורכי הדין לבניית מקווה ובודאי ד' יעזור לי במשפט .מבקש
אני שבפעם הבאה שראש הישיבה שליט"א נמצא אצל רבינו הקדוש, בני הבית ניסו
ישאל אותו מה לעשות". להסביר כי אין
כאן שאלה
שח מורינו ראש הישיבה שליט"א" :אמרתי לו 'במחילה ,אבל אין כאן של מחלוקת
שאלה ,יש כאן ענין של פדיון שבויים שאתה צריך לדאוג לעצמך אלא דרושה
ולעשות את ההשתדלות עם עורכי דין' .אבל הוא ביקש בכל זאת כאן עצה
שאשאל את מרן .בפעם הבאה שהייתי בבית הגדול שעיני ישראל טובה ,של
נשואות אליו שאלתי את מרן ,ורבינו נענה' :שייתן את הכסף ויפטר את כדאיות גרידא .אבל הנדיב מיד אמר" :אכן השאלה כאן היא שאלה של
העו"ד ,וד' יהיה העורך דין שלו' ,וכך הוא עשה. מחלוקת."...
אחרי כמה חודשים הוא התקשר לשאול מה כן לעשות ,השאלה הועברה לעומד מן הצד ברור היה ,כי השאלה כאן היא שאלה ועצה ב'דיני
לביתו של רבינו ,ורבינו הקדוש השיב להגיד לו בזה הלשון' :שלא יעשה ממונות' ,וכביכול השאלה לא הובנה ולא הוצגה נכוחה לרבינו הקדוש.
כלום .לא יהיה משפט'. אבל בעיני קודשו הוא ראה את האמת וקלע בתשובתו כחוט השערה·.
··
מועד המשפט התקרב ,והיות שהוא פיטר את עורך הדין שלו ,הסנגוריה
הציבורית הצמידה לו עורך דין ציבורי .אבל הוא ,באמונת חכמים גדולה
לא הסכים לשתף פעולה עם עורך הדין ,כי הרי הרב אמר שלא יעשה
שום דבר .התובע הכללי של אנגליה התקשר אליו ואמר לו' ,תקשיב,
אותי לא מעניין מה הרב שלך אמר לך או לא אמר לך ,אבל כדאי שתדע
שזה לא יעזור לך .יהיה משפט .והעובדה שאתה לא מדבר עם הסנגוריה
הציבורית תעמוד לחובתך ,זה לא יעזור לך'.
לא הועיל .הגיע יום שריפת חמץ ,והיהודי לוקח את כל מסמכי ההגנה
שלו ,וזרק אותם לשריפת חמץ .אמונת חכמים שלמה ותמימה .אדהכי
והכי ,המשפט נדחה בשנה והוא כבר ראה בזה את תחילת הישועה.
אביו של היהודי הנ"ל שהיה שותף אף הוא בעסק ,נתבע גם הוא במשפט.
והוא פנה להגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א מגייסטהד ,שידבר על לב
בנו לקחת עורך דין ושלא יכניס עצמו לסכנה .הרב גורביץ אמר לו שהוא
רוצה לדעת מה רבינו הקדוש אמר בדיוק .כשהראו לרבי אברהם את
התיעוד בו נראה כיצד נשאלה השאלה ומרן אומר 'לא יהיה משפט' ,הוא
אמר לאבא' :אם אתה שואל אותי ,תפטר גם אתה את עורך הדין שלך.
רבי חיים אמר שלא יהיה משפט .חבל על הכסף'.
שלושה ימים לפני המשפט ,הוא התקשר אליי וסיפר לי שהתובע הכללי
של לונדון התקשר אליו ושאל אותו איפה הרב שלו ...לכאורה הכל נראה
היה לאחר מעשה ולאחר ייאוש.
+רבינו הק+דוש זיע"א 14
יו+דע לעשירות ואכן היתה לו עשירות מופלגת ,אבל כל יום לפני המשפט שוב נשלחה שאלה לביתו
דעת עליון בניו יצאו לתרבות רעה והתבוללו ה"י .לפיכך אמר של מרן ,האם ללכת לבית המשפט? מרן השיב:
לי שאבקש מרבינו שיוסיף ברכה שיהיה לנדיב 'שילך ,הוא יכול ללכת' .מגיע יום המשפט ,היהודי
וראוי להביא מדבריו של רבינו נחת .ואכן ,מיד רבינו הוסיף ברכה גם לנחת ,אבל הנ"ל נוסע מביתו בלונדון לגייסטהד שם התקיים
הקדוש זיע"א בספר אורחות המשפט ,ובבית המשפט השופט נכנס ,והתובע
יושר בענין רוח הקודש ,על דברי את הסכום הוא סירב לשנות. המקומי שהתעסק בתיק נעמד להגיש את
הגמ' שמשמתו חגי זכריה ומלאכי התביעה מטעם המדינה .אלא שלמרבה הפלא
נסתלקה רוח הקודש מישראל: יצאתי לאמריקה לאותו נדיב עם קצת חשש ,אבל הוא פותח בדבריו ואומר' :ישמע נא כבוד השופט,
"וגם בדורות האחרונים ידועים אכן הוא נתן את מלוא הסכום שכתב מרן זצ"ל. לפני כחצי שעה קיבלתי מכתב בענין התיק,
כמה דברים כגון מהגר"א ומרבינו ולא זו בלבד ,ויהי תשעה חודשים מיום ליום - ומחמתו אני לא מאמין בתביעה הזאת ,אני סבור
החפץ חיים זצ"ל ועוד הרבה שאין בה אמת .אי לכך אני מצטער מאוד ,אך אני,
גדולים מה שאמרו דברים בלא מאותו היום בדיוק -ויהי לה בן.
שידעו מהם כלל והכל נתקיים באופן אישי ,לא מוכן לתבוע בתיק הזה'.
וגם ראינו הרבה דברים כאלו ברם ,ההבטחה השנייה לא התקיימה .והוא לא
מרבותינו זללה"ה ,וצ"ל שיש הצליח למכור את העסק שרצה למכור .אחרי התביעה התקוממה לנוכח דברי התובע ,ואמרה לו
תקופה ארוכה שהוא לא הצליח למכור ,השאלה שהוא לא סנגור ושהוא צריך לעשות את עבודתו,
הרבה מדרגות ברוה"ק". הועברה לקודש פנימה ,שהרב בירך שבע"ה הוא והוא השיב להם' :אני יודע שבזבזתם על המשפט
ימכור והוא לא מצליח למכור .ולתדהמת בני הבית הזה שני מליון פאונד ,אבל אני לא יכול לתבוע
"אמנם גם ברוח הקודש שאח"כ הרב השיב' :הוא מכר' .לא ידעתי אנה אני בא ,אני
יש כמה מדרגות ,יש שהחכם במשהו שאני לא מאמין ,תביאו תובע אחר'.
מרגיש באמת כאילו שהודיעוהו מתקשר אליו שוב ,והוא אומר לי 'לא מכרתי!'.
מן השמים כו"כ ...ויש שהרבה הדיון נסגר .השופט קורא ליהודי הנ"ל ,ואומר לו
פעמים שהחכם אומר לפי חכמתו תמיהה שהתבררה עד מהרה... 'המשפט שלך התחיל טוב ...אבל המשפט לא
מה שנראה לו והקב"ה מסכים מתבטל .מחר יש לי דיון בענין אחר ,אך התובע
עימו ...ויש עוד ענין שמן השמים הנוהג שם בארה"ב ,עפ"י הגדולים דשם הוא הראשי יהיה פה ,אתה צריך להתייצב מחר ונדון
נותנים לו מחשבה לומר כך וכך שהעסקים המיועדים לגויים ,עקב העבודה
(לפי דעת תורה שבידו) והוא בשבת עושים שותפות אמיתית עם גוי ,שהוא מתי יהיה המשפט'.
מכוין לאמת ...ובזה ראינו הרבה בעל החנות בשבת ,וביום חול קונים מאתו את
פעמים אצל הגדולים שלאחד חלקו .שבועיים אחרי שהוא תרם את הכסף ויהי למחרת ...התובע הראשי הגיע לבית המשפט
עונים כן ולשני עונים שיעשה לישיבה ,הוא עשה את המכירה הזאת ,אצל אחד ובנוכחות השופט והנאשמים הוא אמר כך :אני
להיפך וזה הכל לפי מה שנותנים מן הגדולים דשם ,והוא אפילו לא זכר את זה .אבל שלושים ושלוש שנים במקצוע ,מעולם לא היה
בפיו מן השמים מה לומר וזה ג"כ הברכה של רבי חיים שהוא ימכור את העסק כבר לי דבר כזה .אני מבטל את המשפט ,אבל בתנאי
אחד -שאני ייפגש עם הרב' .ואגב ,הרב באמת
מעין נבואה קטנה". נתקיימה בשמיא· . השיב ,שבשביל פדיון שבויים הוא מוכן לפגוש
·· את הגוי.
אחד מתלמידי בישיבה עלה למעונו של רבינו סופו של דבר :לא היה משפט! בדיוק כמו שאמר
הקדוש זיע"א יחד עם מורינו ראש הישיבה רבי חיים .הוא לא זוכה במשפט בלי עורך דין,
שליט"א לבקש ברכה שימצא את זיווגו ,ונאמר אלא לא היה משפט ,לא התקיים משפט כלל.
לרבינו הקדוש שהבחור סיים ש"ס .הרב שאל אם
אפשר לבחון ,והבחור אמר שכן .מרן שאל אותו רצון יראיו יעשה"· .
שאלה ,והוא ענה תשובה ,ורבינו אמר שהתשובה
··
לא נכונה.
עובדה מופלאה נוספת שסיפר מורינו ראש
הבחור חזר לישיבה ,פתח את התוספות שוב, הישיבה שליט"א והתרחשה לפני הרבה שנים,
והנה הוא רואה שהוא צודק בתשובה .בהזדמנות "היה מכתב שכתב רבינו הקדוש זיע"א ,עם בקשה
הבאה בה מורינו ראש הישיבה שליט"א היה אצל לנדיב מסוים שיתרום סכום עצום למען הישיבה
רבינו ,אמר לו שבתוספות כתוב לכאורה כדברי הקד' .אלא שאני בעניי ,בעקבות שהכרתי את הבן
הבחור .הרב פתח את התוספות והוא אומר' :אהה, אדם ,סברתי שבדרך הטבע אין לזה סיכוי ,וזה
הוא הבין ככה פשט בתוס' ,אז הוא צודק ,מגיע לו לא טוב שהוא כתב את הסכום העצום ההוא ,כי
חששתי שהנדיב יסרב לכזה סכום .אבל רבי חיים
להתארס' .בערך שבועיים אחר כך הוא התארס·.
·· השיב :שהוא לא משנה כי 'ככה יצא משמים'.
סיפור מדהים נוסף על גדלותו של מרן התפרסם באותו מכתב כתב רבינו שתי הבטחות של ברכה
זה מכבר ,אבל יש בו לימוד עצום וראוי לספרו לאותו נדיב ,אם הוא אכן יתרום בע"ה את הסכום
שוב ושוב .רבינו הקדוש סיפר כדי לעורר ולחזק, שנקב .הבטחה לביתו שתזכה לילדים ,וגם הבטחה
מעשה על אברך שהוא מכיר שבכל יום היה שב
מן הכולל לביתו ואחר כך היה פורש לנוח ,ובשעה שהוא יצליח למכור את העסק שלו.
עשרים לארבע היה זבוב נח על ידו להעירו מן
השינה .יום אחד הוא המשיך לישון עוד חמש כאמור אני חשבתי שאין לזה סיכוי .אבל רבינו
דקות ,ולמחרת כבר הזבוב הפסיק להגיע .ללמדך הקדוש כבר רשם את הסכום ולא ידעתי מה
לעשות .הייתי באותו זמן אצל מורי ורבי מרן
מה רפיון ידיים של יום אחד יכול לגרום. ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ושאלתי
אותו ,אז הוא אמר לי את המילים הבאות' :אם
אחר כך נזכר אחד מבניו שכשהיו ילדים קטנים הוא אמר שככה יצא משמים אני לא אתערב בזה,
הרב פעם אמר היום כבר הזבוב לא הגיע... כבר שלושים שנה אני עוקב אחריו וכל מילה שלו
-לא יאומן! מכבדים בשמים'.
הוסיף ואמר לי מרן ראש הישיבה זצ"ל ,שהיה
פעם סיפור שבעל ההפלאה בירך מישהו
15
ו נ ר א ל ו ק י ם ט ר ם י י כ ב ה +:רחמנא אידכר +לן
ועתה חסרנו כל אלה :מי ימלל עומק הרגש העצום ומהות הדבר ,באשר זכתה ישיבתנו הקד'
באות חיבת הקודש ,מנחתו האחרונה של רשכבה"ג מרן זצוקלל"ה | פחות מארבע שבועות
קודם סילוקו ,במוצאי שבת קודש פרשת כי תישא תשפ"ב ,נערך במעונו מעמד אפיית 'מצות
קודש' על ידי מרנא שר התורה רבינו הקדוש זיע"א ,מצות שאפה במו ידיו הקדושות ,וטרח
ויגע הרבה יגיעות על הדבר | בלשון קודשו אמר בעת אפייתן ,שמקבליהן יזכו לישועה וחירות
עולמים ,למען העמדת הישיבה הקד' ולחיזוק אלפי תלמידיה ,אברכיה ורבניה | הסעיף קטן
האחרון בהלכות תלמוד תורה שכתב מרן זצ"ל
הפיננסיים להחזקת הישיבה ,על אלפי תלמידיה רבניה ואברכיה, הזמן :פחות משבועיים לפני פורים השנה .מצבו של רבינו
ועדין אין הקומץ משביע. הקדוש זצוק"ל ,זה כבר תקופה ארוכה לא משופר .מרן שר
התורה בחולשה .בחולשה גדולה .קבלת הקהל מצומצמת מאוד
שנה קודם ,ערב פסח תשפ"א ,רבינו הקדוש זיע"א נעתר, כבר שבועות ארוכים ,מעטים אם בכלל זוכים להיכנס לקודש
לראשונה בהיסטוריה ,לאפות בידיו הקדושות והטהורות 'מצות פנימה ,התפילות מתקיימות במניין מצומצם של בני המשפחה
מצווה' למען החזקת הישיבה .מנחתו היא שלוחה ,מצות מצווה -
אותן הוא שלח מעבר לים לנגידי הישיבה ,כשהוא מתפלל ומברך בלבד .ספר תורה שרוי בצער.
אותם לזכות לישועה עולמית לגאולה ולחירות. הדלת ברחוב רשב"ם סגורה כמעט לגמרי ,לעמך בית ישראל.
חולשתו של מרן אינה מאפשרת את כניסת המוני המבקשים,
לא היה כדבר הזה .רבינו הקדוש זיע"א סוגר את הגמרא למשך המתדפקים על הדלת לשאלת עצה ,ישועה וברכה .אבל כל זה
שעה ארוכה ובידיו הקדושות הוא טורח מתייגע ואופה בדקדוק לא מונע מרבינו הקדוש זיע"א להתעניין ולשמוע על מצבה של
רב את המצות בעבור נגידי הישיבה ,מפקח ובודק הוא את הידורן. הישיבה הקד' .הוא מתעניין בקשב במצבם של אברכי הישיבה,
ומשגרן לנדיבי עם ה' שקיבלו על עצמם לשאת בעול משא ארון הסמוכים על שולחנו שאותם הוא נושא במשך שנים רבות על
ברית ה'. לוח ליבו הטהור.
מרן שולח להם את המצות ,עימן יזכו לקיים את המצווה בליל חג-המצות ממשמש ובא .ומרן שומע בכאב כי השעה דחוקה.
הסדר ,עת חיוב מדאורייתא .בזמן חרותינו ,זמן הגאולה של עם בהנהלת הישיבה פועלים ללא ליאות לגייס את כל המשאבים
+רבינו הק+דוש זיע"א 16
לאחר מכן עבר רבינו הקדוש זיע"א לבדוק את המצות ,ואת ישראל ,זמן של חירות מצרותינו הכלליות והפרטיות ,השתא עבדי
המהודרות ביותר הוא שולח לנדיבי הישיבה למעבר לים .יקר -לשנה הבאה בני חורין .כל זאת בעסק רב ,במלוא ההידור תוך
כדי שרבינו הקדוש זיע"א מברך בעת רצון זו את תומכי ומעמידי
וגדולה שכזו ,איש לא יכול היה לתאר. הישיבה ,כי בכוחה של המצווה ובכוחה של התורה ולומדיה יזכו
לקבלת ישועות למעלה מדרך הטבע .צדיק גוזר ,והקב"ה מקיים.
בסיום האפייה ,לאחר שעה ארוכה בה רבינו מרן שהה במאפייה
ואפה את המצות בעבור נגידי ותומכי הישיבה ,הוא עומד לשוב והשתא ,ספר תורה שרוי בצער חולשתו .השנה היה ברור לכולם
לחדרו .לאחר הפרשת החלה ,רבינו הקדוש זיע"א כמעט ואינו שהדבר לא שייך .פשוט כי אינו בר היתכנות כלל .בני הבית אפילו
מדבר .בכוחות דלים הוא מברך בכל לב את תומכי ונגידי הישיבה לא הרהרו באפשרות .אבל עול הישיבה על אלפי תלמידיה ,רבניה
ואברכיה ,שמונח על כתפיו הצנומות והקדושות של מרן לא נותן
שיזכו ל'כל טוב'. לו מנוח .בין הדברים ,מזכירים למרן שבשנה שעברה הוא אפה
בידיו את המצות למען הישיבה ,ומספרים שאכן הדבר השפיע
והייתה זו הברכה האחרונה---
לטובה עצומה על תומכי ונגידי הישיבה ---
לאחר מכן הוסיף רבינו הקדוש זיע"א ואמר" :בודאי זכות
התורה וזכות המצווה ,יחד יעזור"... זה הספיק.
* מיד ,ללא שהות ,על אף חולשתו ,מרן נעתר לאפות בידיו ,גם
השנה הזאת ,את המצות למען הישיבה הקד' והחזקתה.
צמרמורת הייתה באוויר .ניתן היה לחתוך בסכין את ההתרגשות.
ויהי המקום לחרדת אלוקים .בני הבית שפשפו את עיניהם
החולשה הייתה ניכרת על פניו וידיו של גדול הדור ,הארי החי בתדהמה גלויה :הן מרן כה חלש בכל התקופה האחרונה...
שכל כלל ישראל נשען עליו .מלאך ה' צבקות מוסר את עצמו וכל
כוחותיו למען הישיבה הקד' .למען התורה הקדושה .נאזר בגבורה אבל הדבר כבר לא היה בספק ,הוא הוכרע .מרן נעתר.
למען עם הנאזרים בגבורה. ובמוצאי שבת קודש פרשת כי תשא ,פחות משלושה שבועות
קודם סילוקו של נר האלוקים ,על אף חולשתו העצומה קמה וגם
במוצאי שבת קודש כמה שבועות אחרי ,אחרי אותם רגעים ניצבה בתוך ביתו של מרן 'מאפיית מצות' ,כרצונו הטהור להרמת
נעלים ,רבינו הקדוש זיע"א כבר איננו עימנו .כלל ישראל נשאר
קרן התורה בעולם ,ולהעמדת ישיבתו הקדושה על תילה.
מיותם ,כצאן ללא רועה.
*
ובאותו לחם עוני שנשאר לפליטה לדור עני ,לימדנו לדורות
כוחה של הקרבה בשביל תורה ,וכוח אהבתו ומסירותו לישיבתנו עוד קודם לכך ,תוך ימים אחדים ,הוקמה במערך לוגיסטי אדיר
הקדושה .כוח הערכתו והוקרתו למחזיקים בה .כוח מנחתו השלוחה המאפייה בתוך ביתו של מרן ברחוב רשב"ם ,23סמוך ממש לחדר
לימודו ,פסיעה מהשולחן הטהור והסטנדר עליהם הוגה מרן כל
אליהם בתמצית דמו האחרון... חייו בשירת תורתו .בהתרגשות עזה ,בתוך ביתו הקטן ,הוקמו
'חדר-מים'' ,חדר-קמח'' ,פינערים'' ,תנור' ,והובאו לאפיית המצות
יתומים אנו .מי ידמה לך ומי ישווה לך עטרת שלמה ,בחסרון
האהבה וההקרבה הזו! העוסקים במלאכת הקודש האומנים ביותר שבנמצא.
והבצק והמים בהם טרח עד שהיו למצווה נותרו ,לאוהביו אתא מוצאי שבת קודש .שעות אחרי צאת שבת מלכתא כבר
ואהוביו ,פליטת זיכרון מדורון המלך. הכל מוכן .איש-איש על דוכנו עומד ,ממתינים ומצפים לכניסתו
אסור לבכות בחג .אסור לבכות בליל הסדר .אין לדעת כיצד של רבינו הקדוש זצוקללה"ה.
יעמדו בכך אותם יחידי סגולה שעל שולחנם יעמדו באותה שעה
המצות הקדושות ,זיכרון מוחשי מן הארי החי ורחשי ליבו עבורם. התרגשות עצומה אוחזת בכל הנוכחים כשדלת חדר הלימוד
של מרן נפתחת .במלוא הדרו נכנס רבינו הקדוש זכותו יגן עלינו,
שמא יתנחמו בזכות ,בברכה ,ובקרבה הנדירה של השרף המביט נתמך ונעזר בנאמני ביתו ,מביט ומתבונן על המאפייה ועל כל
ממעל ,ואשר ללא ספק עומד ומעתיר עבורם בשמי מרום בתוך
כל בית ישראל שעל ליבו .כוחו וזכותו העומדים עבורם בוודאי, חלקיה ,ומאשר להתחיל באפייה.
לשפע ישועה ורחמים למעלה מדרך הטבע ... האפייה מתחילה .ומרן בקול חלוש לוחש "לשם מצת מצווה".
מצת מצווה מפוארת שכזו -כלולים ובלולים יחד בהוד והדר ,הן
הא לחמא ,הא מנחתו האחרונה--- חיוב מצוה והן הקמת תורה בישראל .שלא תשתכח תורה מישראל.
רבינו הקדוש זיע"א שופך את המים לקמח .במהירות בזק לשים
את הבצק ,כשרבינו הקדוש זיע"א ,גדול -עומד על גביהם .או אז
מרן מגיע לכיוון שולחן 'הרלדער' ומרדד את המצות טרם כניסתן
לתנור .בפרקי הזמן מרן יושב על כסאו ומתבונן על האפייה
במבט בוחן.
ובאותה שעה כשרבינו הקדוש זיע"א ישב והתבונן באפיית
המצות ,ברגע אחד פורצים כולם ביחד בסמיכות למקום מושבו
רבינו הקדוש זיע"א בשירה מרוממת שלא תשכח ,בתחינה
ובבקשה בדמעות "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קודשך"...
והיה זה השיר האחרון---
17
ישיבת עטרת שלמה
קרית הישיבה
øôñ úåîçìî éâåä åðì éåà
äéðàå äéðàú äãåäé úáá áøéå éðéò ãøú íéî éâìô
åðøîà øùà åðéùàø úøèò ìù íåøî éîùì åúå÷ìúñäá
íìåòä åéæ éúéîàä ãéñçä ìàøùé ùåã÷ äéçð åìéöá
÷äìåâä øåàîå ìàøùé ìù ïáø íéùãå÷ä ùãå
אדונינו אבינו מורינו ורועינו
מרנא שר התורה
רבינו הקדוש
זיע"א
נשיא ישיבתינו הקד'
אשר נשאנו על לוח ליבו הטהור בחיבה אין קץ
רבות אנחותי ,ועצמות קינותי ,רבו נהמותי,
ואתה ה' עד מתי ואיך אנחם )קינות לת"ב(
18
19
20
21
22
23
ברגע שאין לו סוף. סיפורה של תמונה
הן כך ראינוהו שנות דור על שנות דור .כך ,ורק כך. כך היה הוא ---
רק כך! ורק מכך.
דוממת התמונה .זוהי דרכה. יותר מכל מילה שתיאמר ,ראויה התמונה לדבר אלינו .לפעום בנו.
הרי טבעה של תמונה שהיא לוכדת את הרגע .זו מהותה.
אך מתוכה ניתן לשמוע את שירת חייו של רבינו הקדוש זיע"א ,נעימה אבל היש בנמצא תמונה אחת ,שמקפלת למעלה מתשעים שנה
שלא פסקה לרגע .שירתה של תורה בטהרתה. ורבבות-מיליונים של רגעים זהים?
זוהי תמונת רגע נצחי .לא רגע שנתפס במצלמה ,אלא מצלמה שנתפסת
וראויה תמונה זו שתיחרט בלבבות ,וראויה תמונה זו שנדע כיצד
צולמה:
היה זה בעת שמטעם הנהלת הישיבה הקד' נשלח צוות צילום לבית
הקדוש ברחוב רשב"ם .המטרה הייתה ליצור תיעוד שישוגר כהוקרה
לנדיבי הישיבה ,מתמונתו הנצחית של רבינו הקדוש זיע"א -יושב
24
שהה בחדר ובסביבתו. והוגה בחשקת חייו.
שעתיים וחצי! צוות צילום מקצועי הופקד על כך ,והם עלו ובאו לבית בתיאום עם באי
ביתו של מרן ,בשעת לימודו.
ובכל הזמן הזה מרן לא מרים את עיניו מהגמרא---
בשעה היעודה ,הצלמים נכנסו בדממה ,עקב בצד אגודל ,בדומיית
וממילא אינו שם לב שיש אנשים בחדר... קודש .אולם עד מהרה הם ראו שאין בכך כל צורך -מרן זצ"ל כלל
לא שם לב לכניסתם לשם ,ולא להימצאותם .הם סובבו סחור סחור,
שעתיים וחצי שראו ,עד כמה תמיד לא ראה מלבד תורתו .כי היא עם מבזקים ופלשים ,ומרן לא שת ליבו לכל זאת .השולחן הוזז קמעא,
חייו ,היא אורך ימיו. מפה הוסרה ,כלי הצילום זמזמו ותיקתקו ,אך כל זה לא הסיט את מבט
עיניו של רבינו מהחמצן שמולו -הוויות אביי ורבא והוא כמקשה אחת.
ותהיה זאת התמונה עד-נאמן לדורות הבאים ,על 'חבוקה ודבוקה בך'
בזמננו אנו .עדות על מלאך הדר עם בני תמותה ,ועל סולם שהיה מוצב מסיבות שונות הדברים התארכו ,ובמשך שעתיים וחצי צוות הצילום
ארצה .מוצב בינינו ,אבל גם אז ,ושמא בעיקר אז ,ראשו הגיע השמימה.
תמונה אחת .אלף דמעות.
25
ִּכי ִח ַ ּזק ְּבִרי ֵחי ׁ ְש ָעָרִי ְך ֵּבַר ְך ָּב ַנִי ְך ְּב ִקְר ֵּב ְך
מראות הוד זיו העולם מרן שר התורה רבינו הקדוש זיע"א
נושא במשא הישיבה הקד' ותלמידיה כאשר ישא האומן את היונק
א' אלול תשע"א .הישיבה לצעירים בבני ברק ,רבינו הקדוש זיע"א מגיע לבקר ולחזק את תלמידי הישיבה לרגל פתיחת הישיבה הקד'.
חורף תשע"ב .רבינו הקדוש זיע"א יחד עם בני הישיבה חשוון תשע"ב .מעמד ייסוד בניית היכל הגדול של
לצעירים ישיבת 'עטרת יוסף' בעיר בני ברק ,בתהלוכת כולל הישיבה הקד' בעיר מודיעין עילית בביתו
הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו של מרן הגאון רבי ובברכתו של רבינו הקדוש זיע"א ,לעילוי נשמת
מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל. הרבנית הצדקנית מרת בת שבע אסתר קנייבסקי ע"ה.
+רבינו הגדו+ל זיע"א 26
חשוון תשע"ד .רבינו הקדוש זיע"א יחד עם רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל
בהיכל הכולל של הישיבה הקד' במודיעין עילית ,בכינוס חיזוק למען רשימת ג'.
תשרי תשע"ז .רבינו הקדוש זיע"א בראשות אלפי ישראל בני ובוגרי הישיבה הקד' במעמד האדיר של
שמחת חנוכת הבית להיכל הישיבה הקד' והכנסת שבעה ספרי תורה.
27
אייר תשע"ח .מעמד הוד בבית רבינו הקדוש זיע"א לקראת תחילת הזמן בהשתתפות רבותינו ראשי הישיבה וראשי הכוללים שליט"א,
והודאה להשי"ת על העמדת הקבוצות והחזקת אברכי הישיבה ע"י נדיבי עם ד'.
צאן קדשים .ילדי אחת הכיתות בתלמוד תורה של הישיבה חשוון תש"פ .בחדרו של רבינו הקדוש זיע"א בהשתתפות
הקד' מתברכים על ידי רבינו הקדוש זיע"א לרגל תחילת רבותינו ראשי הישיבה שליט"א ותלמידי הישיבה
לימוד חומש ויקרא מעמד הקמת שיעור חדש בישיבה לצעירים בעיר אלעד
+רבינו הק+דוש זיע"א 28
סוכות תשע"ט .רבינו הקדוש זיע"א בקריית הישיבה בשמחת בית השואבה בסוכת הישיבה יחד עם רבותינו ראשי הישיבה שליט"א
תלמידי ובוגרי הישיבה יחי'.
חשון תשע"ט רבינו הקדוש זיע"א בהיכל הכולל של הישיבה הקד' במודיעין עילית בכינוס חיזוק למען רשימת יהדות התורה,
יחד עם גדולי ישראל שליט"א.
29
שבט תשע"ט .במעונו של רבינו הקדוש זיע"א אסיפת חירום בהשתתפות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א למען המגבית הגדולה
להחזקת הישיבה הקד' שבנשיאותה עמד רבינו זיע"א.
אדר תשפ"א .לראשונה בהיסטוריה נעתר רבינו הקדוש זיע"א לאפות במו ידיו הקדושות 'מצות קודש' להעמדת והחזקת הישיבה הקד' אותם הוא
שלח לנגידי הישיבה שיחי' ,במאפייה מיוחדת שהוקמה בתוך ביתו סמוך לחדר לימודו .בברכה ובתפילה שיזכו לחירות פדיון וישועה עולמית
+רבינו הק+דוש זיע"א 30
ל"ג בעומר תשפ"א .רבינו הקדוש זיע"א משתתף בשנתו האחרונה יחד עם רבותינו ראשי הישיבה שליט"א מנהלי ומלמדי התלמודי תורה של הישיבה
הקד' וכל ילדי התלמודי תורה של הישיבה הקד' נ"י במעמד הדלקה לכבוד התנא האלוקי רשב"י ולרגל תחילת לימוד הלכות שביעית בתלמודי תורה.
צאן קדשים .ילדי אחת הכיתות בתלמוד תורה של הישיבה הקד' מתברכים על ידי רבינו הקדוש זיע"א לרגל תחילת לימוד חומש.
אדר א' תשפ"ב .שבועות ספורים לפני הסתלקותו לשמי מרום של רבינו הקדוש זיע"א ,רבינו
הקדוש זיע"א אופה מצות קודש .אותם הוא שלח לתומכי ונגידי הישיבה שליט"א הנושאים
בעול משא ארון ה' בדורינו ,ובירכם לחירות פדיון וישועה עולמית.
עמודי תמונות מורחבים בעמוד 19-23
31
ַעﬥ כבוד אהובי ורעי
ִמׁ ְש ְּכנ ֹוﬨ תלמידי ובוגרי ישיבתינו הקד' שליט"א
ָהﬧוֹ ִעים
ידידי רבני הישיבה הקד' שליט"א
ממעיין הדעת של רבותינו וחכמי ורבני הכוללים
רועי ישיבת טעלז זיע"א
שע"י הישיבה הקד' שליט"א
עניני קריעת ים סוף ופרשת שירת הים
הנני להודיעכם כי בשעה טובה ומוצלחת
ַו ֹּיא ֶמר ֹמׁ ֶשה ֶאל ָה ָעם ַאל ִּתיָרא ּו ִה ְתַי ְּצב ּו
ּוְרא ּו ֶאת ְיׁש ּו ַעת ה' (י"ד י"ג) שמח+ת נישואי
צריכים להבין למה אמר להם משה התייצבו ואז תראו ,הלא בני החתן רפאל ברוך נ"י
אם מסתכלים -רואים.
עב"ג הכלה המהוללה תחי'
הרי ,דיתכן לראות קריעת ים סוף ואפילו הכי לא להבין בת הרה"ג רבי
ולהרגיש תוכנו הרוחני – שישועת ה' היא .לכן אמר להם התיצבו,
הסתכלו והתבוננו! ואז תבינו שמה' היתה זאת .מבלי שימת שלמה קושלבסקי שליט"א
לב יתכן לעבור על נס גלוי בשאט נפש ולא ללמוד ממנו כלום.
תתקיים אי"ה
ובתהילים 'מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך איש
בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת' ולכאורה מה השייכות ביום חמישי כ"ד סיון התשפ"ב
בין גדלות מעשה ה' לאי הבנת הכסיל ,וביאר הגמהרי"ל זצ"ל
שמעשי ה' גדולים הם ומתוכם אפשר להכיר עמקות מחשבת באולם כתר הרימון רח' אהרונוביץ ב"ב
בוראם וביד כל אדם להבינם ולהשיג עומק עניינם ,אולם תמיד
יהיו אנשים כאלו שלא יזכו בהבנתה ולא ידעו פשר הענין בגלל אתכבד ואשמח
בהשתתפות כל אחד ואחד מכם
שאין שמים ליבם להבין!.
שלו' בער סורוצקין ורעייתו
(מרן הגרח"מ קאץ זצ"ל ,באר מחוקק) הודעה משמחת
לעמלי התורה
ַוַּיְרא ִי ְ ׂשָר ֵאל ֶאת ַהָּיד ַהְּג ֹד ָלה ֲאׁ ֶשר ָע ָ ׂשה ה' בני ובוגרי הישיבה הקד'
ְּב ִמ ְצַרִים ַוִּייְרא ּו ָה ָעם ֶאת ה' ַוַּי ֲא ִמינ ּו בה' ּו ְב ֹמׁ ֶשה
אי"ה כמידי שנה בשנה תתקיים
ַע ְב ּד ֹו (י"ד ל"א)
ישיבת בין הזמנים
ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את לבני ובוגרי הישיבה הקד'
מצרים מת על שפת הים – ועדין לא אמרו שירה ,לא שרו את
שירתם על ישועתם ועל מפלת מצרים ,כי אף שהרעו להם מאוד בהיכל ישיבת "עטרת יוסף" בני ברק
בכל זאת איך אפשר לשיר ולשמוח שמחה שלימה כשרואים ובהיכל הישיבה הקד' במודיעין עילית
מחנה גדול של בני אדם מוטלים על שפת הים מתגלגלים ביסורים
נוראים ,מתים ולא מתים ,אבל "וירא ישראל את היד הגדולה סדרי הישיבה:
אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה בכל יום בין השעות 23:00 – 20:30
עבדו" – "אז ישיר משה ובני ישראל" כי רק אז ,בהכירם את
יד ה' כשראו התגלות מלכותו ית' ובאו לידי יראה ואמונה לאחר מכן תפילת מעריב
בהירה – רק אז ישיר משה ,כי על זה ראוי היה לשיר ולשמוח. בימי חול המועד ישיבת בין הזמנים תתקיים אי"ה
(מרן המהרי"ל בלוך זצ"ל ,שיעורי דעת) בשעות הבוקר בין השעות13:30 – 10:30 :
לאחר מכן תתקיים תפילת מנחה
בימי חול המועד אי"ה יתקיימו שיעורים מפי
מרנן ורבנן שליט"א בכל יום בשעה 12:30
ניתן להתעדכן בקו המידע0795121810 :
בברכת התורה
32
על הצלת ישראל ,אז באותו זמן לא יוכל גם להרגיש עצבות על כך ּו ְב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל ָה ְלכ ּו ַבַּי ָּבׁ ָשה ְּבת ֹו ְך ַהָּים ְו ַה ַּמִים ָל ֶהם
שמעשה ידי טובעים בים .יתרונו של האדם הוא שיכולים לקונן ֹח ָמה ִמי ִמי ָנם ּו ִמ ּ ְ ׂש ֹמא ָלם (י"ד כ"ט)
בליבו ב' רגשות שונים ואף סותרים בבת אחת ,ולכך האדם יכול
לומר שירה מתוך שמחה על הצלתו ,ויחד עם זה להרגיש את הצער לפיכך קוראים בציבור "מימינם ומשמאלם" בניגון מיוחד ובהרמת
של 'מעשה ידי טובעים בים' שמחה מהולה בעצב ושניהם משתמשים קול ,כדי להוציא מלב הכופרים הרוצים "להסביר" את נס קריעת ים
בו בערבוביא ,ולכך רק בני ישראל הורשו לומר שירה ולא המלאכים. סוף על ידי גאות ושפל הים ,ולכן מדגישים שהמים עמדו כחומה
מימינם ומשמאלם.
(מרן הגרא"מ בלוך זצ"ל ,מגד"י) (מרן הגר"א גורדון זצ"ל ,אוזל"ת)
ָאז ָיׁ ִשיר ֹמׁ ֶשה ּו ְב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל ֶאת ַהׁ ּ ִשיָרה ַה ֹּזאת לה' ָאז ָיׁ ִשיר ֹמׁ ֶשה ּו ְב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל ֶאת
ַו ֹּיא ְמר ּו ֵלא ֹמר ָאׁ ִשיָרה לה' ִּכי ָג ֹאה ָּג ָאה ס ּוס ְו ֹר ְכב ֹו ַהׁ ּ ִשיָרה ַה ֹּזאת (ט"ו א')
ָר ָמה ַבָּים (ט"ו א') כתב בעל הטורים ב' דסמיכי דין ואידך קרא זה אל זה ואמר קדוש
קדוש קדוש ,שביקשו המלאכים לומר שירה ואמר להם הקב"ה מעשה
במדרש "מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדוו ישראל על
הים לא מצינו אדם שיאמר שירה לקב"ה וכו' כיון שבאו ישראל לים ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה.
ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקב"ה שנאמר אז ישיר משה ובני
ונראה לבאר ,מלאך ,על אף רום מעלתו יש בו הצמצום שאין שני
ישראל הוי פיה פתחה בחכמה". הרגשים יכולים למצוא אצלו אכסניא בבת אחת ,שהרי כל כולו הוא
השליחות שעוסק בו ,ואם שליחותו הוא לומר שירה מתוך שמחה
וזה פלא ,האבות גדולי העולם שראו הרבה ניסים נפלאים דברים
שיוצאים מגדרי הטבע לא אמרו שירה ,הלא היה להם להתרגש
ולהתפעל מישועת ה' ולהביע רחשי הודאה ושבח לקב"ה.
אף אתה אמור לו כהלכות הפסח
הגאולה הרוחנית שנוכל לעבוד את ה' כאוות נפשינו .אמנם בדורינו דין ההסיבה תלוי בב' היציאות
זה ,הגאולה החומרית מובנת לנו בהרגישנו הגזירות המעיקות עלינו
ואשר עמינו מדוכא ומעונה מכל צד ,אבל הגאולה הרוחנית איננה כתיב בקרא "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ
מורגשת לנו כל כך ,כי העמים אשר בתוכם אנו יושבים אינם מפריעים מצרים על צבאותם" ויש לדקדק דבפרשת ראה כתיב "הוציאך ה'
לנו מלקיים תורתינו כמו בימי הביניים ובתקופות האחרות ,וכל בן אלוקיך ממצרים לילה" ופירש שם רש"י לפי שנתן להם רשות לצאת
ישראל אם רק ירצה לקיים את דת קדשינו אין מפריע באופן ישר מצד בלילה ,ולכאורה קשה דלא שייך לומר שהוציאך בלילה ,שהרי היציאה
הרשות מלהתנהג עפ"י דעתו ורצונו .אולם כשנתבונן במצבינו נמצאים
אנחנו תחת עול עבדות רוחנית הרבה יותר כבד וקשה מאשר רבץ על ממצרים הייתה ביום כמבואר בקרא ד"בעצם היום הזה".
אבותינו בדורות הקודמים ,כי נמצאים אנו בגלות רוחנית אצל אחינו
בני ישראל שנתרחקו מדרך התורה האמיתית וזאת הגלות משפלת וי"ל דישנן ב' יציאות ,היתה יציאה מעבדות לחירות שהייתה בלילה
והיא החלה משעה שאמר פרעה "קומו צאו מתוך עמי" שיש בה חלות
את נפש האומה יותר משאר הגלויות. דין יציאה וחירות ,וכמש"כ בילקו"ש כאן "א"ל ומבקש אתה לכלות
את המכה הזו ממך ,אמור הרי אתם ברשותכם ,הרי אתם עבדיו של
(מרן המהרי"ל בלוך זצ"ל ,שיעורי דעת) הקב"ה התחיל פרעה צווח לשעבר הייתם עבדי אבל עכשיו הרי אתם
בני חורין ,הרי אתם ברשותכם" וכו' .וכנגד יציאה זו תיקנו להתנהג
ולא על ידי שליח בלילה כדרך בני חורין כמי שיצאו מעבדות לחירות ,ולכן מסיבין
בלילה על הסדר דווקא.
אמרתי לציין את אשר שמעתי בנערותי מהרב בנימין ארנוביץ ז"ל ויש יציאה שנייה ,שהיא נעשתה ביום והיא היציאה מארץ מצרים
ולפיכך דקדק הכתוב כאן באומרו בעצם היום הוציא וגו' "מארץ מצרים"
ששמע מהגאון רבי משה סאלווצ'יק ז"ל בן הגאון רבי חיים מבריסק דאילו היציאה ממצרים דהיינו מעבדות כבר נעשתה בלילה ,אך היציאה
זצ"ל שהגרי"ד זצ"ל למד חומש עם הגר"ח בהיותו בן ג' ,ובלומדו פרשת מהארץ עצמה היתה רק ביום.
העקידה שה' שלח מלאך שאמר לאברהם אל תשלח ידך אל הנער,
שאלו הגר"ח זצ"ל :הרי גם אברהם היה יכול לקיים העקידה ע"י שליח (מרן הגר"א אוזבנד דצ"ל ,מסביב לשולחן)
ומכל מקום קיימו על ידי עצמו ואם כן למה לא אמר הקב"ה בעצמו
לאברהם ולמה עשה על ידי שליח? והגרי"ז זצ"ל בכה מהתרגשותו
מהשאלה ,והשיב שמשום זה הטעם דאברהם עשה בעצמו עשה גם ה' ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו
בעצמו ולא על ידי שליח בשעת גאולת מצרים! והדברים נפלאים .והגר"מ פשוטי הדברים באומרינו על גאולתינו ועל פדות נפשינו – גאולתינו
הוא על הגאולה החומרית מיד האומות ועל פדות נפשינו – הוא על
ז"ל הוסיף בהתפעלות :דער טאטא האט צו דריי יאהר פארשטאנען
"שלוחו של אדם כמותו"[ .ובתרגום ללה"ק :האבא בגיל שלוש הבין
(הגר"מ גיפטר זצ"ל) את שלוחו של אדם כמותו] .
33
ברם ,תוכן ומהות השירה אינם מבוררים די צרכם בעולם .סוברים מנהגי הישיבה
שאפשר שיהיה משורר גם אדם קטן שפל אנשים ,שיכור ובעל תאוה
אשר יקראו לו בדורינו משורר עממי ,אבל באמת ענין השירה הוא מנהגי שבת וראש חודש
דבר נעלה רם ונשגב ומשורר באמת צריך להיות אדם גדול חכם
ונבון בעל נשמה גדולה וטהורה ,רק איש כזה יכול לומר שירה ...כי שבת
באמת אין זו שירה אלא חיקוי וצל של שירה ,לבוש חיצוני הדומה א .בקבלת שבת נוהגים לעמוד בלכה דודי.
לה ,לא לזאת יקרא שירה מה שחורזים חרוזים בסגנון של שירה. ב .נוהגים לישב במזמור שיר ליום השבת.
אלא שירת נפש היוצאת מלב מלא רגשות נעלים המרוממים את ג .אומרים ה' מלך בצירוף עם מזמור שיר והש"ץ מסיים
נפש האדם וממלאים כל חלל הלב ,לזאת ייקרא שירה .ורק אדם רק בה' לאורך ימים ,אבל אינו מסיים בסוף מזמור שיר.
ד .קדיש שאחר מזמור שיר אומרו רק חיוב.
נעלה ,גדול המוח והלב מסוגל לכך. ה .קדיש דרבנן שאחרי 'במה מדליקין' אומרו אחד מראשי
הישיבה לע"נ הקרובים לתומכי הישיבה.
אמנם כפי מה שאנו רואים בתורתנו הקד' ובהשקפת חכמינו ענין ו" .שלום עליכם" אומרים כל חרוז פ"א בלבד.
השירה האמיתית הוא עוד יותר רם ונישא ממושגינו אנו בשירה
וזכות מיוחדת דרושה לו לאדם להגיע עדי' ורק ההארה האלוקית ז .א"א אשת חיל ורבון העולמים.
ח .יושבים בקידוש ואף בויכולו.
מכתירתו ומסגלתו לומר שירה. ט .זמן שחרית חמשה רגעים לאחר הזמן בימי החול.
י .אם יש בר מצוה רשאי לקרוא את ההפטרה אך לא נהגו
והנה ענין השירה בא מהתפעלות והתרגשות הנפש הבאה לרוב
ע"י התחדשות שכשרואה האדם איזה חידוש שמביאו לידי התפעלות שקורא את הפרשה.
יתירה נוצרים בו רגשות נפש המתפרצים לצאת החוצה והנשמה י"א .בברכת החודש אין מכריזין זמן המולד .ונהגו לכתוב
שואפת להיחלץ ממסגרה ומשתפכת בדברי שיר שונים ,והנה אם
יראו לפנינו דברים היוצאים מכל גדרי הטבע כמו מעשה אור כשדים מער"ש מודעה עם זמן המולד.
שהושלך אברהם אבינו לתוך כבשן אש וניצל ממנו ,זהו כבר חידוש י"ב .שליח ציבור לוקח ספר תורה לפני אמירת ר"ח וכו'
נפלא שצריך לעורר התפעלות עצומה ,אבל אברהם אבינו שבן
שלוש שנים הכיר את בוראו הוא לא נתפעל כ"כ מזה ,הוא ידע ולא לפני מי שעשה ניסים.
י"ג .בשבת שיש ב' ספרי תורה יקח ש"ץ את הס"ת השני.
והכיר בחכמתו הגדולה ענין ניסים אלו והבין דרכם.
י"ד .מי שיש לו יארצייט באותו שבוע מתפלל מוסף.
היה ידוע וברור לאברהם כמו שישנם חומרים שאינם נשרפים ט"ו .בשבת ר"ח אין מכריזים 'אתה יצרת' אלא הגבאי
מפני שהוגבל כוח האש בטבע החומרי ,כמו כן הוגבל כוחו שלא
יוכל לשלוט באדם שנפשו דבוקה בה' והוא איש אלוקי .כי כל כוחות דופק ותו לא.
הטבע מוגבלים עפ"י רצון הבורא ואין להם שליטה בדבר העומד ט"ז .בתפילת מנחה המנהג שהקדיש שקודם שמו"ע מנגנו
במדרגה העליונה בקרבת ה' .ולכן הוא לא נתפעל מהשלילה יותר הש"ץ בניגון של חול וכן חזרת הש"ץ חוזר בניגון של חול
מהחיוב ,כלומר לא היה נפלא בעיניו מה שאין האש שולטת בו יותר
ממה שיש להתפעל ממה שישנו בכוח האש לשרוף כי ידע כי כל כוח עד "ימלוך" שבסיום קדושה.
האש הוא חוק ממציאות רצון ה' המשפיע בכל רגע והוא סידר הכל י"ז .במעריב במוצ"ש אין אומרים "ויתן לך".
בחכמה נפלאה ונותן לכל כוח חוק וגבול עד כמה ישלוט ולא יותר,
וכן הוא בשאר הניסים שאירעו לאבות העולם לא נתפעלו כל כך מפני ראש חודש
שידעו דרכם וכוח הבריאה בכלל .ודאי שהודו לה' על חסדו ונפלאותיו א .אין מכריזין יעלה ויבוא אלא הגבאי דופק על הסטנדר
לבני אדם אבל לא באו לידי מידת ההתפעלות עד כדי לאמר שירה.
קודם שמונה עשרה.
(מרן המהרי"ל בלוך זצ"ל ,שיעורי דעת) ב .אבל אינו ניגש כלל לשחרית אלא למנחה ומעריב.
ג .קריאת התורה קוראים כמנהג השו"ע דבכהן קורא עד
ֶזה קלי ְו ַא ְנֵוה ּו (ט"ו ב')
"שנים ליום עולה לתמיד" ודלא כמנהג הגר"א.
יש להעיר מדוע מצאנו בקריעת ים סוף שראו יותר כנראה מבמתן ד .נוהגים שחולצים התפילין לפני מוסף אך לא מתמהמהים
תורה ,ולא יראו ולא חרדו ,כמבואר במדרש "א"ר ברכיה בוא וראה
כמה גדולים יורדי הים ,משה כמה נתחבט ונתחנן לפני המקום עד ומגלגלים התפילין לאחר מוסף.
שראה את הדמות וכו' החיות נושאות את הכיסא אינו מכירות ה .בתפילת מוסף אומרים "לכפרת פשע" בשנת העיבור
את הדמות ובשעה שמגיע זמנן לומר שירה הם אומרים באיזה
מקום הוא? וכו' ועולי הים כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר עד לחודש אדר שני ועד בכלל.
זה קלי ואנוהו". 34
ומה שקשה ביותר שמצינו במשה שנתחנן אח"כ משמע שעוד
לא ראה עד אז והלא גם הוא היה מיורדי הים.
אבל התירוץ הוא כי כאן היה שידוד הטבע וכשם שאין בטבע
כלל ענין הופעה זו רק היה שידוד הטבע היינו שנשתנה הטבע
ביאור דברי המדרש ,דאמנם כשנתבונן באור ה' המאיר בבריאה דהיינו [כדרך שביארנו ענין סוס ורוכבו רמה בים שאף הסוס שהוא סמל
הנהגתו בה ,ייראה לנו שהוא נוהג עם ברואיו בדרכי הנהגה שונים ,ומזה כוחות הטבע של גבורת מצרים נתבטל ,ועי' פירש"י שם] וכיון שכן
יכולים אנו להעלות בדעתינו שכצורה כן יוצרה .אבל לאמיתו של דבר אף טבע האדם נשתנה שיוכל לסבול את האור הזה ואז ראו הכל,
אין הדבר כן והבורא ב"ה מציאותו פשוטה בלי שום הרכבה .ולזה אמר אבל במתן תורה לא היה אפשר לעשות שידוד הטבע שהרי התורה
הקב"ה לישראל "אני הוא שבים אני הוא שבסיני" על אף שלכם אני צריכה להיות תורת החיים לאנשים החיים פה עלי אדמות ולפי מצבם
הם ,הזקנים לפי כוחם והבחורים לפי כוחם והקטנים לפי כוחם ,לא
נראה במידות הנהגה שונות ,מציאותי האמיתית והנכונה אחת היא. נשתנה טבעם אלא הם כמות שהם התרוממו על ידי התורה וקבלוה,
(מרן הגרא"י בלוך זצ"ל ,שיעורי דעת) באופן כזה קשה היה להם לסבול את האור הנפלא הזה.
ָא ַמר א ֹוֵיב ֶאְר ֹּדף ַא ּ ִ ׂשיג ֲא ַח ֵּלק ׁ ָש ָלל ִּת ְמ ָל ֵאמ ֹו ַנ ְפׁ ִשי ואף משה אע"פ שראה כבר בים סוף לא נשאר אלא רושם הראיה
ָאִריק ַחְר ִּבי ּת ֹוִריׁ ֵשמ ֹו ָי ִדי (ט"ו ט') אבל לא בתור ידיעה והכרה כי לא מצינו שיורדי הים נשארו בהכרות
גבוהות אלו ,כי מכיון שראו במצב שידוד הטבע א"כ כשנכנסו אחר
צ"ב מה ענין מחשבת האויב לשירה ,ועוד דפשיטא הוא שרדף על כך בחיים הפשוטים לא יכלו בשום אופן להבין ולדעת מה זה ראו
מנת לנצח ומאי קמ"ל. ורק רושם קדוש נשאר אצלם ואז כשראו היו הכל שווין ומשה ראה
ביחד עם עוברין במעי אימן ועם שפחה על הים ,כמ"ש ראתה שפחה
אך י"ל שהוא טעם לשירה ,דלכאורה בצדק רדפו אחר בני ישראל, על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי ,ולכן נתחנן משה שיראו לו
להחזיר את ממונם שלקחו מהם בשאלה ,ואם השואל אינו מחזיר הרי כפי שהוא באמת ,בלא שידוד הטבע וע"ז ענהו :לא תוכל לראות את
בצדק רודף המשאיל להציל את שלו המגיע לו .לפיכך מפרש הכתוב
'אמר אויב' ולא כתוב אמר פרעה או אמרו מצרים אלא אמר 'אויב' כי פני כי לא יראני האדם וחי.
מתוך איבה רדף על מנת להרוג ,וכמו שכתוב – אריק חרבי תורישמו
(מרן הגרא"מ בלוך זצ"ל ,שיעורי דעת)
ידי ,שלא כדי להציל את ממונו גרידא .ועל כן נשפת ברוחך וגו'.
ֶזה קלי ְו ַא ְנֵוה ּו (ט"ו ב')
(מרן הגר"א אוזבנד זצ"ל ,לקח דעת)
בגמ' דרשו ע"ז התנאה לפניו במצוות עשה לפניו סוכה נאה וכו'
ַוָּיׁ ֶשב ה' ֲע ֵל ֶהם ֶאת ֵמי ַהָּים ּו ְב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל ָה ְלכ ּו ַבַּי ָּבׁ ָשה והנה מה שאמרו התנאה אין זה רק במצוות אלא לימדונו שגם אתה
ְּבת ֹו ְך ַהָּים (ט"ו י"ט) עצמך 'התנאה לפניו' כי הארת השלימות והרוממות המאירה מהנוי
וההידור שבמצוותיו תתפשט ותשפיע שיתרוממו שאר עניני חייו.
ידועים דברי הגר"א במה שבתחילת הפרשה נזכר 'הלכו בתוך הים והנה אונקלוס מתרגם ואנוהו – "ואבני ליה מקדש" והפשט והדרש
ביבשה' וכן נזכר שם 'חומה' ואילו אח"כ נזכר ביבשה בתוך הים וגם משלימים זה את זה כי בעשותו המצוות כראוי ובהידור הרי הוא
נזכר חמה חסר ואי"ו ,ותירץ דבפעם ראשונה הכוונה לצדיקים שקפצו מתעלה ומתרומם וחייו וביתו נעשים נווה ומשכן לה' כי אור המצווה
לים ואח"כ נעשה יבשה וע"כ לא היה כעס עליהם ,אבל בפעם השניה
אמור על אלו שנכנסו ליבשה בתוך הים ,אחרי שכבר נהיה יבשה, שהוא אור שכינה ישרה בביתו.
וע"כ היה כעס עליהם .וצ"ע ע"ד הגר"א שהרי כאן בשירה מזכיר הלכו
ביבשה בתוך הים ,ולכאורה היה צריך להזכיר את הצדיקים שקפצו (מרן הגרא"י בלוך זצ"ל ,שיעורי דעת)
קודם לים ואח"כ נהיה יבשה ,ומדוע אמר עליהם יבשה בתוך הים.
ֶזה קלי ְו ַא ְנֵוה ּו ֱא ֹל ֵהי ָא ִבי ַו ֲא ֹר ְמ ֶמ ְנה ּו (ט"ו ב')
ויש ליישב בד' אנפי ,א) עפ"י דברי הרמב"ן דבסוף השירה הכוונה היא
לנס שבעת שבני ישראל הלכו ביבשה המצרים כבר ננערו בתוך הים .ב) קשה וכמעט אי אפשר לו לאדם הפרטי להיות בוחר דרך לעצמו,
יש לחלק בין הליכה לביאה ,דההליכה הייתה לעולם ביבשה ורק שבפסוק ועליו לצעוד בדרך שכבר דרכו וסללו אחרים לפניו .אולם קטנות
הראשון שנאמר "ויבואו" רק אז נאמר בתוך הים ביבשה .ג) י"ל דהחידוש המוחין היא לצעוד רק בצעדי אחרים ועל כל אדם לקבוע לעצמו
הוא שאפילו הרשעים שהלכו רק ביבשה ג"כ אמרו שירה בראותם גדלות תרומתו הפרטית והספציפית ,את ה'אני' הפרטי והיחידי שלו .והבעיה
וניסי ה' בקריעת ים סוף .ד) הרה"ג ר"א גלופקין אמר לי בדברי החתם
סופר על קרא בתהילים וימרו על ים סוף וישירו תהילתו כי הצדיקים לא הגדולה היא מהי הגישה בהגשמת שניהם יחד.
ראו בזה צורך לומר שירה כי הרי הם צדיקים וד' צריך להצילם ולהראות
להם ניסים ורק מצד שהמרו את דברו ומ"מ עשה להם ד' ניסים הרגישו ונדמה מהמקרא הנזכר שההתחלה היא האני הפרטי – "זה קלי"
צורך לומר שירה ולכן רק מצד אלו שהלכו ביבשה בתוך הים אמרו שירה. ואחר כך " -אלוקי אבי" .באופן זה יהיה תמיד בעל שאיפה מתוך
החידוש העצמי שקובע לעצמו ,ואף גם לא יסור מן הדרך הכבוש,
ליפול בשאול תחתית.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל ,פרקי תורה)
(מרן הגר"ב סורוצקין זצ"ל ,הבינה והברכה) ה' ִאיׁש ִמ ְל ָח ָמה ה' ׁ ְשמ ֹו (ט"ו ג')
בילקוט פרשת יתרו "לפי שנראה להם הקב"ה בים כגיבור עושה
מלחמה ,ונראה להם בסיני כסופר מלמד תורה ,ונראה להם בימי
דניאל כזקן מלא רחמים ,אמר להם הקב"ה לא בשביל שאתם רואים
אותי דמויות הרבה אלא אני הוא שבים אני הוא שבסיני".
35
ִמ ִּפי ֶהם
ָאנ ּו ַחִּיים
משולחנם של רבותינו
ראשי הישיבה שליט"א
בענינא דיומא
אלא דהנה בהר סיני ניתן לנו תורה שבכתב ביאורים אילו הוציאנו ממצרים וכו' אילו
ותורה שבע"פ ,ונראה דמה שאומרים ולא בהגדה של פסח עשה בהם שפטים.
נתן לנו את התורה דיינו ,היינו שגם בשביל
תורה שבכתב דיינו ,גם בלי תורה שבע"פ. רבינו ראש הישיבה לכאורה צ"ב דענין זה של כמה מעלות
והביאור בזה הוא עפ"י מה דכתיב בתהילים הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט"א טובות עלינו הוא למנות חסדיו של הקב"ה
ס"ח "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות שעשה עימנו ,ואילו זה שעשה בהם שפטים
באדם" ונראה דהנך שני דברים דקחשיב שבי א"כ הרי דעינוי והצרות שהיה לנו במצרים לכאורה אין בזה הטבה וחסד עם ישראל
ומתנה ,היינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ, הם עצמם בכלל המעלות טובות ,ויש לכלול אלא דין ומשפט על המצרים ,וכבר הקשו
דתורה שבכתב נקראת שבי ,שעלה למרום בתוך ההודיה גם ענין זה ,ומודים לו על זה זאת .וה"נ קשה במה שאנו אומרין אילו
ולקח את התורה ,אולם תורה שבע"פ לא הרג את בכוריהם וכו' [ובזה י"ל דהריגת
שייך בזה ענין של שבי ,שהרי עיקרה של כי עניתנו ותהי לנו לישועה .ודו"ק . בכוריהם הוא בתורת כופר נפש תחת נפש
תושבע"פ הוא בגדר מציאה ,יגעת ומצאת וכדכתיב בישעיה נתתי בפרך מצרים ופרש"י
תאמין ,וענין זה של יגיעה שייך רק בתורה אילו עשה באלוהיהם ולא הרג שהם היו לך לפדיון יעו"ש ,וא"כ הוי הריגתם
שבע"פ ולא לתורה שבכתב וכדאיתא את בכוריהם .
בתנחומא ר"פ נח יעו"ש ,והיא נקראת מתנה טובה לנו] .
דהיא בגדר מציאה ומתנה מהקב"ה ,ונראה מסידור הדברים היה נראה דהעשייה
דמה שמונה בכמה מעלות טובות עלינו היינו באלוהיהם היתה עם מכת בכורות ולאחר והנראה בביאור הדבר ,עפ"י מש"כ בבית
המתנות שקיבלנו ולא חיוב המצוות[ ,כעין שעשה בהם שפטים ,וכדכתיב בקרא ועברתי הלוי עה"ת דמצינו שני אופנים בשבח שנותן
מש"כ הגרי"ז לענין הא דנתן לנו את השבת בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור לקב"ה מי שהיה בצרה וניצל דיש מי שהוא
דהכוונה הוא למתנה של שבת ולא להמצווה וגו' ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים וגו'. מודה עבור הטובה שקיבל והצלתו מהצרה,
של שבת] ותורה שבע"פ היא שנקראת מתנה והנה בסוכה כ"ט א' ילפינן מהך קרא דאין לך אבל היה עדיף לו אילו לא היה לו הצער
ולא תורה שבכתב וכמש"נ[ ,אע"פ דלא שייך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלוהיה לוקה כלל ועיקר שמחתו היא רק על ההצלה ,ויש
תורה שבע"פ בלי תורה שבכתב] והיא החיי עימה ,יעו"ש .וצ"ב מ"ש דעשה באלוהיהם הודאה באופן שבאה הישועה ע"י גבורת
עולם שנטע בתוכינו וכמש"כ הגר"א ,והיא ה' דאז נמצא דאילו לא היה בצרה כלל לא
עם מכת בכורות ולא עם שאר השפטים. היה כאן התגלות גבורתו של הקב"ה ולא
חיינו ואורך ימינו . היה כאן הענין ש"לך עשית שם גדול וקדוש
ולכאורה נראה מבואר מזה דרק מכת בכורות בעולמך" ובכלל השמחה שלו הוא עצם זה
אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא היתה בגדר עונש ,אבל שאר המכות היה שזכה להיות כלי חפץ שע"י נתגדל כבודו
בנה לנו את בית הבחירה דיינו . מפני הצורך ,וכמש"כ הספורנו פרשת וארא יתברך וע"י הצלתו נתפרסם שמו .וזהו שאמר
אע"פ שגם אם לא בנה לנו את בית הבחירה וז"ל "ולכן אעשה בהם שפטים והם מכת הכתוב 'אודך כי עניתני ותהי לי לישועה'
היה לנו מקדש ,מ"מ איכא מעלה יתירה בכורות וטביעת מצרים בים סוף ששניהם כי אני נותן לך הודיה על העינוי עצמו דע"י
בבנין בית הבחירה .ובאמת שבשבלי לקט בלבד היו על צד העונש להם מידה כנגד באה לי הישועה ונתקדש שמך בעולם ,ועל
(סדר פסח רי"ח) מבואר כן להדיא יעוש"ה . מידה אבל שאר המכות היו אותות ומופתים
להשיבם בתשובה כאמרו בזאת תדעו כי אני שניהם כאחד אני מודה .עכ"ד .
והביאור בזה נראה ,ע"פ מה דאיתא לקמן ה' וגו' " יעו"ש .ולפי"ז א"ש היטב מה שעשה
ובנה לנו את בית הבחירה לכפר לנו על באלוהיהם רק בשעת מכת בכורות ולא קודם מעתה נראה דזהו מה שאנו מונים בכלל
עונותינו ,ומבואר דמעלת בית הבחירה לכן ,דקודם לכן באמת לא לקו על האומה המעלות טובות עלינו שעשה בהם שפטים,
היא בזה שהיא מקום כפרת עוונות ,והיינו כלומר דבאמת אילו הוציאנו ממצרים ולא
משום דרק בבית הבחירה יש להקריב בה ועל כן אין מקום ללקות אלוהיה .ודו"ק . עשה בהם שפטים דיינו ,ועלינו לשבחו
קרבנות יחיד לכפרה ,אבל בגלגל נוב וגבעון ולהודות לו על הטובה הזו שפדאנו מבית
דהו"ל במה גדולה אין קרבנות יחיד חובה אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן עבדים והוצאנו מעבדות לחירות .אך מ"מ
קריבין שם וכדאיתא בזבחים קי"ז א' ת"ר כל לנו את התורה דיינו . העבדות והעינוי עצמו אינו בכלל מעלות
נידר ונידב היה קרב בבמה שאין נידר ונידב טובות ,דאדרבא יותר טוב היה אם לא היה
אין קרב בבמה ,ופרש"י שם ושמעינן לקמן נראה דאין הכוונה שלא היה נותן לנו את בא עלינו הצרה והגלות כלל ,אולם מלבד מה
התורה דהרי כל מה שקרבנו להר סיני הוא שהוציאנו ממצרים הרי עשה בהם גם שפטים
שגבר עלינו חסדו ,דיציאת מצרים היתה ע"י
לקבל את התורה . ניסים ונפלאות וגבורת ה' שנתקדש שמו ע"י,
36
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
דברים וז"ל "והזכיר כאן במקום אשר יבחר ובנה לנו לנו את בית הבחירה הכוונה הוא דאפילו בבמה גדולה לא קרבן ליחיד אלא
ה' וגו' וכן אמר שלוש פעמים בשנה יראה לשילה ובית עולמים כיון דבמקומות אלו נדרים ונדבות עיי"ש .והנה גלגל נוב וגבעון
כל זכורך וגו' במקום אשר יבחר וכו' שיבאר הקריבו קרבנות לכפר על עוונותינו ,וכמש"נ. תורת במה גדולה עליה וכדתנן במתני' ר"פ
בכאן שלא יתחייבו לעלות לרגל עד אשר אולם בשבלי הלקט מבואר להדיא דשילה פרת חטאת ,ונמצא דלא הקריבו בנוב וגבעון
יבחר השם מקום לשכון שם עכ"ל .ויעו"ש הוא בכלל מקדש ולא בכלל בית הבחירה וגלגל קרבן חטאת דהיא קרבן חובה ,ורק
עוד שכתב "והנה לא יביא בחיוב למשכן בבית הבחירה הקריבו קרבן יחיד חובה.
כלל ואפילו ברגלים לא נתחייב לבוא שם" וא"כ א"א לפרש כן ,וצ"ב . מעתה אתייה היטב מה דאמרינן דבנה לנו
עכ"ל .ומבואר מדבריו דמשכן לא היה מקום את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו
והנראה לומר בזה ,עפ"י מש"כ הרמב"ם בריש משום דרק בבית הבחירה יש להקריב קרבנות
לעלייה לרגל . הל' בית הבחירה וז"ל "מצות עשה לעשות חובת יחיד שבאים לכפר על עוונותינו.
בית ה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות
ולפי"ז י"ל דמה שאמרנו ובנה לנו את הבחירה וחוגגים אליו ג' פעמים בשנה שנאמר ועשו [ונתעוררתי לזה ע"י אחד] .
הכוונה הוא רק לבית עולמים ולא למשכן לי מקדש עכ"ל .וכן כתב הכס"מ מצוה כ'
שילה ,ונהי דגם בשילה הקריבו בו קרבנות "היא שציונו לבנות בית הבחירה לעבודה בו ולפי דברינו אלו ,יתבארו היטב דברי רש"י
חובה ,מ"מ חובת העלייה לרגל וקבלת פני תהיה ההקרבה והבערת אש תמיד ,ואיליו עה"ת פרשת בלק עה"פ מה טובו אוהליך
שכינה של לשכנו תדרשו היתה רק בבית תהיה ההליכה והעלייה לרגל והקיבוץ בכל יעקב וז"ל "מה טובו שילה ובית עולמים
עולמים ולא במשכן שילה[ .ואע"ג דמסוגיית שנה והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש וכו' בישובן שמקריבין בהם קרבנות לכפר
הגמ' בחגיגה דף ו' משמע דגם בשילה היתה עכ"ל .ומבואר דבנין בית המקדש היא לשני עליכם" עכ"ל .והדברים מבוארים עפ"י
עליה לרגל ,אולם בפנים יפות ס"פ פנחס דייק דברים ,להקריב בו קרבנות ועוד לעלייה לרגל מש"כ דרק בשילה ובבית עולמים הקריבו
מזה דכתיב אצל אלקנה שמואל א' מימים לראיית פנים ולקבלת פני השכינה ,והנה קרבנות חובה לכפרה אבל בגלגל נוב וגבעון
ימימה ,ופירש הרד"ק שהיינו משנה לשנה, אע"ג דגם במשכן ובמקדש היו מקריבין בו לא הקריבו חטאת דאין קרבן חטאת של יחיד
שלא היה שם חיוב לעלות לרגל ולכן לא קרבנות ,מ"מ בגלגל ונוב וגבעון לא היה שם קרב בבמה גדולה ,ובאמת שגם שילה נקרא
עלה כ"א פעם בשנה ,ועיי"ש שכתב דמד' עלייה לרגל וכדאיתא להדיא במכות דף י' המקום אשר יבחר ה' ,וכדאיתא בספרי גבי
רש"י והתרגום מבואר ל"כ] וענין זה שבנה שמחתי באומרים לי בית ה' נלך ,אמר דוד הבאת ביכורים אל המקום אשר יבחר ה' וגו'
לנו את בית הבחירה לכפר על עונותינו הוא שמעתי בנ"א שהיו אומרים מתי ימות זקן זה זה שילה ובית עולמים ,וכן שם גבי זביחת
לא רק בהקרבת קרבנות אלא גם בקבלת פני ויבוא שלמה ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל פסח במקום אשר יבחר ה' וגו' זה שילה
ושמחתי ,יעו"ש .הרי דבנוב וגבעון לא היה ובית עולמים ,וכן בכ"מ נקרא שילה המקום
השכינה וראיית פנים בעזרה. שם עלייה לרגל .ועי' ברמב"ן עה"ת פרשת אשר יבחר ה' וא"כ שפיר י"ל דמה דאמרינן
ידי הקב"ה כי אז היה המשפט חזק ולפי שאינן אלא ליום הדין מכת בכורות
ואינו תמיד לא חשיב ליה" עכ"ד.
אלו עשר המכות שהביא הקב"ה על המצרים וכו' מכת
נמצא דכשהמשפט הוא על ידי הקב"ה אז הוא כלה ונחרצה בכורות.
לפי שהוא בא במשפט חזק ,וכיון דרק מכת בכורות היתה על
ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו ואילו בשאר המכות נפרע מפרעה צ"ב מ"ש דאצל בכורות הוסיפו בהגדה מילת "מכת" בכורות,
על ידי שליח ,אם כן נמצא דרק מכת בכורות היה במשפט חזק, מה שלא מצאנו בשאר המכות .
וזהו דהוסיפו "מכת" בכורות לגלויי בזה דמכה זו של בכורות
היתה במשפט חזק .דבאה ע"י הקב"ה בעצמו .שוב מצאתי בפי' והנראה פשוט בזה ,עפי"ד הראב"ד מובא בפרשת דרכים דרך
הגר"א שכתב לפרש הא דויוציאנו ה' ממצרים לא על ידי שליח עצב (דרוש שלושה ועשרים) אהא דאמרינן בריש פ"ק דתענית
וכו' אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו שהענין של בכבודו בעצמו, א"ר יוחנן שלושה מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו לשליח
כי עצם הוא לשון חוזק ,וכבוד הוא לשון גדולה והוא מתאים ואילו הם של חיה וכו' והקשה הראב"ד אמאי לא חשיב נמי
פורענותם של רשעים דכתיב (ירמיהו נ') פתח ה' את אוצרו
למש"כ .ועי' ויוצא את כלי זעמו (וכן הקשו בתוס' שם ד"ה וישמע ,עיי"ש)
ותי' וז"ל "משום דאשכחן פורענותן של רשעים על ידי שליח
ולפי"ז נראה דזהו גם הביאור במה דאמרינן "המכה בעברתו דכתיב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' והא דכתיב פתח
כל בכורי מצרים" דבמכת בכורות פתח ה' את אוצרו ויוצא את ה' את אוצרו לכלותם קאמר ,ואפשר שאין לכלותם אלא על
כלי זעמו ,והכה בכבודו ובעצמו את בכורי מצרים בכלי זעמו,
וזהו המכה בעברתו ,בעברה וזעם במשפט חזק .וכמש"נ .
37
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
העגידונהיםשבלענפיסניח
רבינו ראש הישיבה הגאון
רבי חיים פינשטיין שליט''א
וההצלה ,והם נהגו את ההודאה על הנס גם הוי סיבה שיבוא הנצחון והנס ,שיהא לו בהגדה ,פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית
קודם שנעשה להם הנס ,זה גופא הוא סיבה על מה לומר שירה ,דההנהגה היא שאם המקדש היה קיים על שום מה ,על שום שפסח
להביא להושיעם ולהצילם מיד מצרים ,דע''י האדם מתעלה ומגיע למדרגת אומר שירה, הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים וכו’.
שכבר עתה קודם הגאולה ,הם נוהגים את ומתהלל בקב''ה תמיד ,נותנים לו סיבה
ענין הצלתם וישועתם ,זה יהיה טעם שלא להגדת שירה ,ולא הנס הוא סיבה להשירה, הנה הטעם של מצות פסח דורות ,הוא
לזכרון והודאה על שנגאלו ממצרים ,והטעם
יתן המשחית לנגוף. אלא השירה היא סיבת הנס. של מצות פסח מצרים הוא בשביל שעל
ידי זה ינצלו ,כמו שכתוב ולא יהיה בכם
ונמצא דבאמת ענין הפסח במצרים ופסח וכן מבואר בכתוב בתהלים מהולל אקרא נגף למשחית בהכותי את מצרים ,ונמצא
דורות אחד הוא ,שפסח מצרים הוא גם ה’ ומן אויבי אושע .ופירשו המפרשים דדוד דטעם מצות פסח מצרים וטעם מצות פסח
הפסח של הודאה על הנס והגאולה ,וזה המלך אומר ,דאף קודם הנצחון אני מהלל דורות ,הם שני טעמים נפרדים ,והדבר צריך
גופא שעשו אותו גם קודם שנגאלו ,היא את ה’ ,ועל ידי זה אני נושע ,יעו''ש באב''ע ביאור ,והרי שניהם נכתבו בפרשה אחת,
הנותנת הזכות שיגאלו ,וכדרך שכתוב אצל ורד''ק ,ומבואר דאמירת ההלל והשירה
דוד מהולל אקרא ה’ ומן אויבי אוושע. היא גופא סיבה וטעם להביא את הנצחון ודיניהם נכללו יחד.
ביאור הד' לשונות של גאולה והישועה . ונראה לבאר בזה ,דהנה הגר''ח ביאר
בשמות (ו’ ,ו’ ז’) נאמר ‘לכן אמור לבני את הכתוב בתהילים ,ואני בחסדך בטחתי
ישראל אני ה’ והוצאתי אתכם מתחת ובזה יש לבאר את הכתוב בירמיה (י''ז, יגל לבי בישועתך אשירה לה’ כי גמל עלי,
סבלות מצרים ,והצלתי אתכם מעבודתם, י''ד) רפאני ה’ וארפא הושיעני ואושעה כי דאף דבחסדך בטחתי ויש לי בטחון גמור
וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים תהילתי אתה ,ופירש רש''י ,כי תהילתי שתבוא הישועה עד כדי שיעור של יגל לבי
גדולים .ולקחתי אתכם לי לעם והייתי אתה ,בך אני מתהלל ומתפאר תמיד לומר בישועתך ,מ''מ הבטחון אינו מספיק בשביל
לכם לאלוקים וגו’ .ואיתא בחז''ל דנאמרו שאתה מושיעי .ונוסח התפלה שאומרים לומר שירה ,דלזה צריך את הישועה בפועל,
כאן ד’ לשונות גאולה ,והוצאתי והצלתי בתפלת שמו''ע ,רפאנו ה’ ונרפא הושיענו וזהו שסיים אשירה לה’ כי גמל עלי ,דהגדת
וגאלתי ולקחתי ,והיינו דהם ד’ עניינים ונושעה כי תהלתנו אתה ,מיוסד הוא על השירה תהיה רק כשתהא ישועה בפועל,
חלוקים של גאולה ,וכל אחד יש בו ענין פסוק זה .והנה הכתוב תולה את סיבת דהבטחון בישועה אינו מספיק לומר שירה.
מיוחד של גאולה בפנ''ע .ובראשונים בריש הרפואה והישועה ,במה שתמיד אני מתהלל
פ’ ערבי פסחים הביאו דברי חז''ל במדרש שאתה מושיעי ,וצריך ביאור איזה טעם הוא אולם נראה דיש אופן של שירה על הנס,
ובירושלמי דד’ כוסות הם כנגד ד’ לשונות זה שתקובל תפלתו ותבא הישועה ,מחמת אף קודם הנס ,דהנה במדרש איכה איתא
מה שתמיד אני מתהלל שאתה מושיעי. ארבעה מלכים היו ,מה שתבע זה ולא תבע
של גאולה . זה ,דוד ,אסא ,יהושפט ,וחזקיהו .דוד אמר
ונראה הביאור כמו שהבאנו מדברי ארדוף אויבי ואשיגם ,אמר לו הקב''ה אני
ומבואר דאע''פ דיסוד כל הלשונות הללו המדרש ,דהכתוב אומר דכיון שתמיד אני עושה כן וכו’ ,עמד יהושפט ואמר ,אני אין
אחד הוא ,מ''מ לא סגי בכוס אחד בשביל מתהלל בך לומר שאתה מושיעי ,היינו שאני בי כוח להרוג ולא לרדוף ,אלא אני אומר
כל הלשונות יחד ,אלא צריך כוס על כל מעמיד עצמי אף קודם הישועה במצב של שירה ואתה עושה וכו’ .ומבואר בדברי
לשון בפני עצמו ,ומבואר שהד’ לשנות הם אומר שירה והלל ,ואין אני אומר שירה רק המדרש גדר חדש בענין השירה ,דבפשוטו
ד’ עניינים נפרדים ומיוחדים של גאולה, אם יעשה לי ישועות ,אלא כל מצבי ועניני השירה באה בהודאה על הניצחון והנס
ועל כן ראוי לקבוע כוס על כל אחד מענייני בעולם הוא הגדת השירה ,וממילא עושה שכבר נעשו ,אמנם בדברי המדרש מבואר
הגאולה ,כי כל אחד הוא ענין גאולה בפני לי ניסים כדי שיהא לי על מה לומר שירה. שעל ידי אמירת השירה קודם הנס ,זה גופא
עצמו .וצריך לפרש מה הם הארבעה ענייני סיבה שיבא הנס ,ויהושפט תלה את נצחונו,
ולפי זה נראה לבאר ,דהטעם דפסח שעל ידי אמירת השירה יבא לו הניצחון,
גאולה הנפרדים שיש כאן. מצרים היה סיבה שעל ידי זה ינצלו ,הוא וזה שעל ידי שמעמיד עצמו במדרגה של
משום דבזה שנהגו את הקרבת הפסח אומר שירה אף קודם הניצחון ,זה גופא
שעיקרו הוא לזכרון והודאה על הנס
38
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
ה’ מצרים ,אחרי כל התוכחה של והפיצך ‘ולקחתי’ ‘והצלתי וגאלתי’
ה’ בעמים וכל הרעב והמצוק אשר יציק לך בביאור הלשון הרביעי של ‘ולקחתי’ ,י''ל ונראה לפרש דהנה בשעבוד מצרים היה
אויבך ,ואיזה תוספת חומר יש בזה שהשיבך דהנה כתב הרמב''ן ע''ז ‘בבואכם אל הר שתי גזירות ,אחת גזירה של עבדות ועינוי,
ה’ מצרים ,והרי גלויות אחרות ,הרעו לנו סיני ותקבלו התורה כי שם נאמר והייתם לי ועוד גזירה של גרות שיהיו בגלות בארץ לא
הרבה יותר ממה שהמצרים הרעו לנו .עוד סגולה’ .ומבואר דמפרש דולקחתי אתכם לי להם ,וכמו שנאמר לאברהם אבינו בברית
צריך לבאר ,מהו שהוסיף שזה יהיה ‘בדרך לעם היינו במתן תורה .ויש להעיר דא''כ למה בין הבתרים‘ ,ידוע תדע כי גר יהיה זרעך
אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה’. נחשב זה לשון גאולה ,והרי קבלת התורה בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם’ ,הרי
הוא ענין בפני עצמו מעצם הגאולה ממצרים, דשני עניינים נכללו בגזירת שעבוד מצרים,
ונראה לבאר דנאמר בזה דאף דהכתוב גזירת גלות בארץ לא להם ,ועוד גזירת
מזהירם על עונשים ויסורים רבים ,אבל ולמה הוא נחשב חלק מגאולת מצרים.
גמר התוכחה הוא ,שישיבך ה’ מצרים, עינוי ועבדות.
היינו דישובו למצרים ,שבזה תתבטל מהם ואף שבודאי דכל תכלית היציאה
גאולתם ,דכיון דכל תכלית יציאת מצרים ממצרים הייתה בשביל קבלת התורה ,וכמו ולפי''ז יש לפרש שתי הלשונות ,ו’הצלתי’
באה בשביל קיום התורה והמצוות ,ואם שכתוב ‘אני ה’ אלוקיכם אשר הוצאתי ו’גאלתי’ .ד’והצלתי’ ,הוא הצלה מגזירת
אין מקיימים התורה והמצוות אז ממילא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים’, השעבוד והעינוי של ועבדום ועינו אותם,
בטלה הגאולה וממילא חוזרים הם למצרים. ותכלית הגאולה ממצרים ועניינה מבוארת וזהו שאמר והצלתי אתכם מעבודתם,
וזהו שהוסיף הפסוק דיהא זה בדרך אשר במה שאמר הקב''ה למשה ‘בהוציאך את דהיינו מהשעבוד ,והגאולה הנוספת
אמרתי לא תוסיף לראותה עוד ,דהנה יש העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר ד’וגאלתי’ ,הוא היציאה מגזירת הגלות
דין איסור לשוב מצריימה ,אבל תוכן הענין הזה'' ,ופירש רש''י וששאלת מה זכות יש במצרים שנגזר עליהם כי גר יהיה זרעך
שלא לראות את מצרים ,יש לומר שהוא לישראל שיצאו ממצרים ,דבר גדול יש לי בארץ לא להם ,וע''ז אמר להם וגאלתי
משום דגאולת מצרים הייתה גאולה בלא על הוצאה זו ,שהרי עתידים לקבל תורה על אתכם ,שע''י המכות המצרים ישלחו אותם
שום שיור ,ומעת שנגאלו אין לישראל ההר הזה לסוף ג’ חדשים ,והיינו דתכלית
שום קשר ושום שייכות למצרים ,וזהו ענין הגאולה שיעבדו את האלוקים ויהיו עבדי ויצאו מגירותם שם.
האזהרה דלא תוסיפו לראותם עד עולם. ה’ .ודבר זה שנוי ומשולש בכמה מקומות
בתורה ,דתכלית יציאת מצרים היה בשביל ‘והוצאתי’
ולפי זה יש לבאר דזהו שאמר דישיבם להיות לכם לאלוקים .אבל עדיין צ''ב למה ובביאור לשון הגאולה הראשון שהוזכר
בדרך אשר אמרתי לא תוסיף לראותה עוד, זה נחשב לשון של גאולה .גם יש להעיר בכתוב של ‘והוצאתי’ ,נראה לפרש על פי
ר''ל דאם לא ישמרו התורה והמצוות אז למה תקנו ע''ז כוס בליל הסדר ,והיה מן דברי הראב''ד (פ''ו מתשובה) שכתב שהקב''ה
יתבטל מהם הגאולה ויפקע מהם מעלת הראוי לתת שבח והודאה על זה ביום מתן גזר רק ועבדום ועינו אותם ,והמצרים
חירותם ,וממילא ישובו למצרים כדמעיקרא, תורה שהוא בו’ בסיון ,ומה עניינו לכאן. הוסיפו על זה עבודה בפרך ,והמיתו מהם,
ואדרבה ממקום שבאו לשם הוא דישובו. וטבעו מהם ,והם עשו כעין שנאמר בנביא
וזהו גם הביאור בלשון הכתוב ‘והשיבך’ והביאור הוא דקבלת התורה אינה רק זכריה ‘אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה’,
שיהא זה בגדר השבה וחזרה ,ולא סתם התכלית של היציאה ממצרים ,ולא רק עכ''ד ,ולפי דבריו נראה לפרש ,דהלשון של
עונש מחודש ,אלא ביטול היציאה והגאולה . הזכות שמכוחה ובשבילה יצאו ממצרים, והצלתי ,זה הוא על השעבוד והעינוי שנכלל
אלא עצם היציאה מתחת יד פרעה היתה בגזירה של ‘ועבדום ועינו אותם’ ,והלשון
ומבואר מכל זה דעצם הגאולה ממצרים על ידי שנכנסו להיות עבדי ה’ ,שבזה של והוצאתי ,זה הוא גאולה מהתוספת של
הוא בזה שנעשו עבדי ה’ ,וע''י קבלת עול שנעשו עבדי ה’ פדו עצמם ופקע מהם הפרך והמיתה והטיבוע שעשו לישראל,
התורה נפדו משעבוד מצרים ,ואם רק שעבוד מצרים ,ורק על ידי קבלת התורה שזה הוסיפו המצרים עליהם יותר ממה
מפקיעים עצמם מלהיות בכלל עבדי ה’ יצאו מתחת יד מצרים ,ובלא קבלת התורה
ממילא הם חוזרים ושבים למצרים ,כי בזה אינם יכולים לצאת מתחת יד מצרים .וכמו שנגזר עליהם.
תלוי ועומד כל עצם יציאתם וכל חירותם שאמרו בגמ’ הללו עבדי ה’ ולא עבדי פרעה,
לעולם .ונמצא דעצם הגאולה בט''ו בניסן שנאמר בזה שאינם עבדי פרעה על ידי שהם ובזה יש לפרש הכתוב סבלות מצרים,
הוא ע''י שמקבלין את התורה ,ומבואר עבדי ה’ ,כי רק על ידי שהם עבדי ה’ יצאו דהכונה לסבלות שהמצרים הוסיפו עליהם
היטב דנחשב ללשון גאולה ,ושייך הוא יותר ממה שנגזר עליהם ,ולכן נקראו סבלות
והופקעו מלהיות עבדי פרעה. מצרים .וסדר הכתוב הוא ,דמתחילה אמר
לליל ט''ו בניסן. שיהיו נגאלין ממה שהמצרים מוסיפין
ודבר זה יש ללמוד מהכתוב בסוף עליהם שעבוד ועינוי ,ואח''כ אמר שגם
(משיעור חומש שנמסר בישיבה הקד’) התוכחה בכי תבא (דברים כ''ח ,ס''ח) ‘והשיבך
ה’ מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא יהיו נגאלין מהעבודה שנגזרה עליהם.
תוסיף עוד לראותה והתמכרתם שם לאויבך
לעבדים ולשפחות ואין קונה’ ,ויש להבין ובזה נתבארו ג’ לשונות שהם ג’ ענייני
מה החומר והעונש האמור כאן שהשיבך הגאולה ,הם כנגד שלושה עניינים נפרדים
בשעבוד מצרים.
39
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
עשה סעודה מיוחדת והסביר ,שזה הש''ס לימויעבדיןהכהנזהמנים המבט הנכון על תקופות 'זמניות'
שהוא למד בזמנים של פנאי ,כשבא לסידור אני רוצה לדבר על נקודה שנוגעת לבין
קידושין או לסנדקאות והיה צריך לחכות רבינו ראש הישיבה הגאון הזמנים ,שהיא בעצם דבר שמקיף את האדם
רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט''א כולו במשך החיים ,זה אחד מהיסודות שאדם
כמה דקות ,ובזה הוא שמח במיוחד . שיזכה בזה זכה בכמעט כל מה שאפשר .
רכבת ולידה בצד השני של המעבר ישבו
היצר הרע עובד “צופה רשע לצדיק ומבקש הזוג הצעיר ,ר’ ברוך ואשתו ,והיא העידה פעם שמעתי ,כשהמלחמה פרצה בשנת
להמיתו'' וזה בעיקר בזמנים האלה שהם לא שבמשך השבועיים שהיו ברכבת היא לא תרצ''ט או ת''ש היתה סכנה ואף אחד
קבועים ,את זה הוא גונב לנו “פדני מעושק ראתה אותו אף פעם בלי העיניים בתוך לא ידע מה לעשות ,היו כאלה שהחליטו
אדם ואשמרה פיקודיך'' כתוב ברש''י “מיצר הגמ’ כשקמה בבוקר הוא כבר היה באמצע להישאר והיו כאלה שהחליטו לברוח ור’
הרע העושק את הבריות'' זה דברים שקורים הלימוד ,וכשהלכה לישון בלילה הוא עדיין ברוך סורוצקין זצוק''ל החליט לברוח יחד
שלא בכוונה ,אדם לא שם לב ואדהכי והכי היה באמצע הלימוד .וכשהיו עוברים חיילים עם ישיבת מיר ,כמדומני בהוראה מאביו ר’
כבר עבר חצי יום ,ואדהכי והכי כבר עבר רוסים לבדוק את הדרכונים והיו לו ניירות זלמן ,והסבא הטעלזער רב הגרא''י זצוק''ל
שבוע מבין הזמנים ,ואם אדם יעשה חשבון מזויפים ,זאת אומרת שהיה מוטל בסכנה,
הנפש הוא יראה שלא הספיק כלום ,גם לא שאם היו תופסים אותו היו מורידים אותו נשאר .
והיה נשלח לסכנת מוות ,הוא לא הוציא
מנוחה וגם לא גמרא . את העיניים מהגמ’ .רק נתן את הדרכונים והסדר היה שיסעו ברכבת מטעלז לעיר
בלי להפסיק לרגע מהלימוד .כך הוא חי את אחרת ,ומשם ברכבת אחרת יחד עם ישיבת
לשונו של החובת הלבבות “בן אדם ,ראוי השבועיים האלה ,וכך חי את השנים ביפן מיר עד רוסיה שזה נסיעה של כמה שבועות,
לך לדעת כי השונא הגדול שיש לך בעולם, ואחרי זה נסיעה באוניה ליפן והתכנית היתה
הוא יצרך הנמסך בכוחות נפשך וכו’ לא ירף וכך חי כל החיים שלו . לא להישאר ביפן אלא רק זמן ,ואחרי זה
ממך עד שיאבדך בשני העולמים וישרשך לנסוע לארץ ישראל או לארצות הברית .
משני המעונים'' שנדע את זה טוב ,היצר לא רוב החיים יכולים להתבזבז על
רוצה שיהיה לנו ,לא עולם הזה ולא עולם דברים זמניים כל אחד מבין ,שבאותם זמנים כשנפרדו,
הבא ,הוא לא רוצה שננוח בבין הזמנים אז היו סיכויים גדולים מאוד שלא ייפגשו יותר
הוא יבזבז לנו את הזמן על דברים שנוגדים וזה דבר שנוגע לכולנו ,הרי אם אדם יעשה וכשהטעלזר רב נפרד מהחתן שלו ר’ ברוך
את חשבון כמה מהשנה שלנו זה בין הזמנים, שהיה אברך בערך חצי שנה אחרי החתונה
גם את המנוחה . זה בלתי נתפס ,הרי מה שנקרא רשמית בין הוא ליווה אותו ואת הבת שלו ,הזוג הטרי,
הזמנים זה קרוב לרבע מהשנה שלנו ,נכון לתחנת הרכבת ,ואמר להם בשעת הפרידה
ניצול בין הזמנים ע''י קביעת סדרים שבין הזמנים זה קודש קדשים וצריך את זה, את היסוד הזה שהוא דבר פשוט ונכון וכמעט
מראש אבל צריך להתייחס לזה כמו שצריך ,ולדעת ניתן לומר ש''זה כל האדם''[ .אני שמעתי
על מה מדובר ,הרי אם החיים שלנו יהיו
חכם עיניו בראשו ,לתכנן עוד לפני שבעים או שמונים שנה מדובר על עשרים את זה מבנו הגר''י שליט''א] .
שמגיעים .אני חוזר ואומר ,זו עבודה וזה שנה מתוכם ,והיחס צריך להיות כאילו
נוגע לנו לכל החיים ,זה נוגע לערב שבת אתה הולך לחיות ברצף את השנים האלה, אתם נוסעים נסיעה של כמה שעות,
ולמוצאי שבת ולבין הסדרים .אדם יעשה ואם היחס יהיה בצורה הנכונה אז יחד עם זה דבר זמני ,ואחרי זה נסיעה נוספת של
חשבון כמה מהחיים הם סדרים קבועים המנוחה ועם כל מה שצריך לעשות ,אפשר כמה שבועות ,שהיא גם דבר זמני ,ואחרי
וכמה הם זמניים ,ושם ניתן לומר כי זה כל לקנות קניינים בבין הזמנים ,ואפשר לומר זה אתם נוסעים באוניה ליפן וזה גם זמני,
והשהות שלכם ביפן היא גם זמנית ,דעו לכם,
האדם . שכמעט כל ההצלחה תלויה בזה . ששלושת-רבעי מהחיים יכולים ללכת על
דאס איז חכם עיניו בראשו ,אדם שיודע ומצד שני ,הבעיה והסכנה של בין הזמנים דברים כאלו שנקראים זמניים .
מראש שיש זמנים כאלו שיכולים להתבזבז, זה לא רק כמה שעות לומדים וכמה שעות
זמנים שנושרים בין האצבעות ויכולים ללכת לא לומדים ,אלא הבעיה היא שהזמן הולך אבל אדם צריך לקבוע בעצמו בכל זמן,
לאיבוד אפילו בלי לשים לב בכלל ,אז הוא שפה אשב ,כאילו פה אני יחיה כל החיים
קובע לעצמו סדר .ובאמת כל אחד יודע בלי חשבון ,וזה עכ''פ אפשר לפתור . שלי ,וכשאתם עולים עכשיו לרכבת תקבעו
כמה הרגשה נוראה יש כשפתאום שמים בדעתכם כאילו אתם הולכים לגור פה כל
שמעתי כמה וכמה פעמים מאנשים
לב שכל כך הרבה זמן הלך לאיבוד . גדולים ,שהעיקר שאדם יקבע לעצמו לפני החיים .ותחיו בצורה כזאת .
היסוד הוא שאדם יקבע לעצמו סדר ,וסדר כן שיהיה לו סדר . אילו היו מילות הפרידה שהוא מצא לנכון
צריך להיות עם זמנים ,כמה שעות אני לומד לצוות לפני שנפרד מהם לכל החיים ,זמן
בבין הזמנים ,ומאיזה שעה עד איזה שעה מסתמא אחד הסיפורים הכי מפורסמים,
אני לומד ,ואיפה הוא לומד ,ולקבוע לעצמו על ר’ זליג ראובן בענגיס ,הוא היה גאון עולם מועט אחרי זה הוא נהרג על קידוש ה’ .
מה הולך ללמוד אם לחזור על דפים ,אם והיה מסיים את הש''ס כל שנה אם לא יותר,
זה ללמוד הלכות חג בחג ואם זה לקנות ובאחת מהפעמים שסיים את הש''ס הוא ואחרי שנים רבות ,הרבנית גינזבורג,
שהיתה בת גדולים ואשת חבר [אשתו של
קניינים אחרים . ר’ אפרים מרדכי גינזבורג החתן של המשגיח
שהיה אחרי זה ר''י מיר בניו יורק ,אדם
כל מי שיעשה את זה ,יראה כזה טובה ,כזו גדול בענקים] סיפרה שהיא נסעה באותה
אורה ,זה ממש הנפקא מינה בין יושבי בית
40
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
השנה בניסן ,רק נייקר ונדע כמה שקול רגע ונחלתם לעולם תהיה'' . המדרש ליושבי קרנות .יושבי קרנות ,פירוש
של לימוד ,וכמה שווה שעה אחת בניסן . שהם יושבים באפס מעש ואין להם מה
אמרנו היום “יהי רצון מלפניך ה’ או''א לעשות ,יש להם חיים מרים .הם מחפשים
וכיון שסידרה ההשגחה שזה זמן שלא שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה כל הזמן מה לעשות ואיך למלא את הזמן .
נמצאים בתוך הישיבות ,כנראה שהקב''ה ולברכה ותתן לנו חיים ארוכים'' ולא מובן
רוצה את העבודה שלנו דווקא באופן זה, מה הפירוש ,הרי מדברים על חודש ניסן הבא אבל לנו ב''ה יש כל כך הרבה מה לעשות,
דווקא את העבודה שאדם לומד באמת עלינו לטובה ,אם כן מה מבקשים שבתוך ישנם הרבה מקצועות ,וישנם מסכתות
ובתמים בגלל שליבו חפץ ולא מסיבות שליבו חפץ ,וזה גישמאק מיוחד ויש סייעתא
החודש הזה “תתן לנו חיים ארוכים''? דשמיא מיוחדת ,ואפשר לנצל לזה את בין
אחרות . הזמנים ולצאת בסוף מכל בין הזמנים עם
ומסבירים ,שחודש זה חיים ארוכים, מסכתות ועם הרבה חלקי התורה ,ומי שיודע
הכנה לחג הפסח – שמירת הזמן ואנחנו מבקשים רבונו של עולם ,תתן לנו העיקר בזה הוא לקבוע סדרים ,ומהעיקרים
ומנוחה אמיתית שהחודש הבא עלינו לטובה יהיה מלא ,יהיה
ארוך ,כמו שאומרים בליל פסח “יום שכולו ממש שיהיה סדר קבוע ומינה לא תזוע .
הקב''ה רוצה שכך ניכנס ליום טוב הקדוש ארוך'' יום שמלא מקצה עד קצהו .ואין לתאר
פסח הבא עלינו לטובה עם הכנה נכונה כמה שאפשר להספיק ביום אחד אם רק ננצל כמובן בדברים האלה יש מדרגות ,אבל
וראויה ,שיהיה עכ''פ לא מתוך דברים את זה כמו שצריך ,כי אם לא ,יכול להיות לעניינינו ,המדרגה הפשוטה ביותר שנוגעת
בטלים .ואיך שאדם נכנס ליום טוב כך הוא שאדם יגמור את החודש הזה ,ויצא ממנו לנו ,שאדם צריך לקבוע לעצמו מה הולך
מקבל מהיו''ט וכך הוא חוגג את היו''ט ,מכל עם ארבע דקות או עם שעתיים ,ויהיה מלא ללמוד עכשיו בבין הזמנים ,וכמדומני ,ליבי
מועד ומועד אדם יכול להשתנות ממש מן אומר ,שכדאי לקבוע כמות גדולה אפילו
הקצה אל הקצה ,ובמועד חג הפסח אנחנו חורים ומלא בזבוז זמן. שאולי הוא לא יספיק אותה ,כי זה יהיה
יכולים לזכות למדרגות גדולות של בני חורין
ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה . מעלת חודש ניסן והשפעתו לכל מחייב ,ותהיה הרגשה יותר טובה .
השנה
נזכה להיכנס ליו''ט מתוך עסק התורה, נזכור ,שזה לא רק בין הזמנים של ניסן,
מתוך שמירת הזמן ומתוך מנוחה אמיתית. עוד ידיעה קטנה .חודש ניסן החודש הזה אלא הענין הזה חוזר כל ערב שבת וכל מוצאי
דברים בטלים זה לא מנוחה ,זה רק היפך לכולם ראש חודשים .אני יודע רק קצת שבת ,ובאב ובתשרי ובכל מיני זמנים ,ואם
ממנוחה ,כל דבר בטל שאדם מכניס לראש מאוד ,אבל פעם מישהו הראה לי תשובה אדם מעמיד את עצמו כמו שצריך אז כל
הוא גורם לעצמו היפך מנוחת הנפש .שידע באבני נזר שכתב בחודש ניסן וכותב שאין החיים שלו אחרת ,וכמו שהטעלזר רב אמר
את זה ,הוא מקלקל בידיים את מנוחת הנפש, לו זמן כי “ימים אלו יקרי הערך ,שעה ליום ששלושת רבעי מהחיים יכולים להתבזבז
מנוחת הנפש זה כשאדם נח ושקט מהבלי
העולם ועושה את מה שהגוף דורש ,ולומד ייחשב'' . בגלל שזה רק זמני .
כמו שצריך ומתפלל כמו שצריך . פירושם של דברים ,כתוב במהר''ל לשון הרמב''ם בהל’ דעות כשהוא כותב
שבכל שנה יש מעגל קטן מעין כל בריאת את ההבדלים בין חכם לאנשי השוק “כשם
יתן ה’ שננצל את הימים הבאים לקראתנו העולם ,וחודש האביב החודש הזה לכם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא
לשלום ,את ההכנה ליום טוב ואת היו''ט ראש חודשים ,הוא מעין תחילת הבריאה מובדל בהם משאר העם ,כך צריך שיהיה
עצמו שנתכונן כמו שצריך ,ונזכה לחוג את ותחילת היצירה של השנה הזו ,וההתחלה ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו ובהילוכו''
חג המצות כרצונו ית’ בשלימות ,שנקיים כוללת בתוכה את כל הבריאה כולה ואדם וכתוב בהמשך איך נראה הילוכו של תלמיד
את המצוות בשלימות ונזהר מהלאוין שבו חכם “ומהלך בשוק כאדם שטרוד בעסקיו''.
בשלימות ושנצא מהיו''ט אחרת לגמרי מאיך יכול להבראות ולהוולד מחדש . יש לו המון מה להספיק ,אם לא כואבת לו
שנכנס אליו ,ויקוים בנו ובכל ישראל כימי קושיא ,אז הוא חוזר על דף גמ’ ,כל רגע
הקב''ה קבע כלל בבריאה שהראש משפיע, מהחיים שלו מנוצל ,ואז יש לו חיים שלמים,
צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות . וכמו שכולנו יודעים שבראש השנה כל רגע יש לו ימים שלמים“ ,יודע ה’ ימי תמימים
משפיע על כל השנה כולה “מאן דדמיך בריש
שתא דמיך מזליה'' כך גם יש בחינה של ראש
דמאחר דחייבות בראיית פנים אם אינן מביאות קרבן יעברו בלאו. פטור נשים מלאו דלא יראו פני ריקם
אבל כתב שם דהדבר צ''ע מ''ט נשים פטורות .
ברמב''ם בסה''מ ל''ת קנ''ו “שהזהירנו מעלות לרגל מבלי קרבן
ונראה בזה דהא דאין נשים חייבות הוא משום דלא משכח''ל הך שיהיה עימנו נקריבהו שם וכו’ ומצוה זו אין הנשים חייבות בה'' .
לאו בנשים ,דהחפצא דהלאו הוא ריקם ,ולא מיקרי ריקם אלא אם
הוא מחוייב קרבן ובא בלא קרבן ,אבל מי שאינו מחוייב קרבן לא עי’ במנחת חינוך מצווה ת''צ שעמד בזה דמ''ט אין הנשים חייבות,
מיקרי ריקם כלל אם בא בלא קרבן ,וע''כ מאחר דנשים אינם חייבות דהרי קיי''ל בקידושין דאינם פטורות אלא ממ''ע שהז''ג אבל במל''ת
חייבות אף דהז''ג .ועיי''ש שכדברי הרמב''ם מוכח בירושלמי הובא
בעשה תו לא משכח''ל בהו ראיית פנים ריקם כלל .ודו''ק . בתוס’ בריש חגיגה שהנשים חייבות בראיית פנים ולא בראיית הקרבן,
ואי נימא דאיתנייהו בלאו דלא יראו פני ריקם ,בע''כ חייבות בקרבן,
(דרך חיים על סה''מ)
41
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
בענין ברכת מעין שבע בליל פסח
שחל בשבת וביסוד התקנה
רבינו ראש הישיבה הגאון
רבי שלום בער סורוצקין שליט''א
ורק שחזרה זו בתקנתה עצמה אינה צריכה שלהן ביישוב ובחול היו מתפללים ערבית ברכת מעין שבע בליל פסח שחל
להיות חזרה גמורה אלא דסגי בחזרה מעין בביתם אבל בשבת היו מתפללים בבית בליל שבת
התפילה ,ואף שסיבת התקנה היא מפני הכנסת וחששו לאלו שמאחרין וישהו לאחר
המזיקין סוף סוף התקנה הייתה תקנת התפילה לכך תיקנו שיאמרו לאחר התפילה בשו''ע הל’ פסח (סי’ תפ''ז ס''ב) כתב
חזרת התפילה ובאמת ברכה זו היא חזרת מעין שבע ואז אף המאחרין יספיקו לשוב דבליל יום טוב של פסח שחל להיות בשבת,
הש''ץ והיא חלק מתפילת ליל שבת ,וממילא כמו בשנה זו ,אין אומרים במעריב ברכת
כלל אין מקום לדון בזה מי אומרה אם עם הציבור ,עכת''ד. מעין שבע .ובטעם הדבר כ’ המג''א והוא
השליח ציבור או היחיד כיון שהרי''ז ככל מהטור בשם הראשונים כיון דטעם תקנת
חזרת הש''ץ שהש''ץ אומרה ואין היחיד הרמב''ם הביא הדין (שם ,ה''י) וז''ל הברכה היא מפני המזיקין וליל פסח הוא
אומרה וא''כ פשיטא דה''ה כאן שאין היחיד “בלילי שבתות חוזר שליח ציבור אחר ליל שימורים ע''כ אי''צ שמירה מפני
אומר אותה וע''כ לא נחית לזה הר''מ כלל, שמתפלל בלחש עם הציבור ומתפלל בקול המזיקין וע''כ אין מברכין מעין שבע אע''פ
אבל השו''ע והרמ''א דס''ל דהוא תקנת רם אבל אינו מתפלל שבע אלא ברכה אחת
ברכה מחודשת שפיר יש לדון על מי נאמרה מעין שבע וכך הוא אומרה'' וכו’ עכ''ל . שאומרים בו ויכולו.
התקנה אם על השליח ציבור או על היחיד,
אבל אם הוא חזרת התפילה פשיטא שהוא השו''ע הביא הדין בנוסח אחר קצת אמנם הרמב''ם (הל’ תפילה פ''ט הי''ב)
(או''ח רס''ח ס''ח) וז''ל “ואומר שליח כתב לענין ברכת מעין שבע ביו''ט כך וז''ל
דין הש''ץ . ציבור ברכה אחת מעין שבע ואין היחיד “לפיכך יום טוב שחל להיות בשבת וכו’
אומר אותה הג''ה מיהו אם היחיד רוצה אין שליח ציבור היורד ערבית לפני התיבה
ולשון הר''מ מורה כדברינו לכאו’ שכתב להחמיר על עצמו יכול לאומרה בלא פתיחה מזכיר ענין היום בברכה זו אלא חותם בה
‘בלילי שבתות חוזר שליח ציבור אחר ובלא חתימה וכן נוהגין הציבור לאומרה מקדש השבת בלבד לפי שלא נתחייב היום
שמתפלל בלחש עם הציבור’ והרי שיסוד עם שליח ציבור בלא פתיחה וחתימה'' בתפילה זו'' ע''כ .והן כל דבריו לענין ברכת
הדין הוא דין חזרה על תפילת הלחש וחזרה ע''כ וכדברי השו''ע שהשליח ציבור אומרה מעין שבע ביום טוב שחל להיות בשבת
קרינן ליה .ויתר על כך הנה המשיך הר''מ כתב בביאור הגר''א שכן הוא עיקר ודייק שאי''צ להזכיר מעין היום והנה לענין ליל
וכתב ‘אבל אינו מתפלל שבע אלא ברכה כן מלישנא דגמרא שאמרו ש''ץ היורד וכו’ . פסח שחל להיות בשבת לא הזכיר הר''מ
אחת מעין השבע’ והנה אי נימא דהוא איך דינו ולכאו’ ממה שלא חילק ולא הזכיר
חזרת התפילה א''ש שהוצרך לפרש שאין והנה תקנת ברכה מעין שבע כמשנ''ת כלל דין זה הרי בזה שדעת הר''מ שאין
זה אלא מעין שבע אבל לא שבע ממש ,כיון נתקנה מפני המזיקין למאחרין ,אמנם יש חילוק בין ליל פסח שחל להיות בשבת לבין
דהוא חזרה וממילא הו''א דהחזרה צריכה לדון מה היה יסוד התקנה דאפ''ל שתיקנו כל יום טוב שחל להיות בשבת אע''פ שהוא
להיות על כל התפילה וקמ''ל דהחזרה היא חכמים ברכה חדתי והעמידוה מעין שבע, ליל שימורים שהרי הביא דין האמירה בליל
מעין שבע ולא שבע ממש ,אמנם השו''ע ותקנת ברכה חדתי זו היא משום המזיקין שבת ויו''ט ולא הזכיר שום חילוק ,ומבואר
דס''ל דהברכה היא ברכה חדתי שתיקנוה ותקנת ברכה זו יש לדון מי אומרה וזהו לכאו’ שדעתו דבשניהם צ''ל ברכת מעין
בלילי שבתות פשיטא שאין בכלל הברכה שהמחבר כותב שהשליח ציבור אומרה שבע בלא הזכרת היו''ט ודלא כמש''פ הטור
אלא מה שתיקנו ואין לך בו אלא תקנתו, והרמ''א הביא שאף היחיד יכול לאומרה. והשו''ע ,ויש להבין מה טעמם ובמה נחלקו.
וע''כ לא הוצרך השו''ע לפרש דאינו אומר ובאמת שכן מורה לשון השו''ע שכתב
כל שבע אלא רק מעין שבע כיון דפשיטא ‘ואומר השליח ציבור ברכה אחת מעין שבע עוד יל''ד ועובדא הוה שהשליח ציבור
דאין בתקנה אלא מה שתיקנו ,וברור . ואין היחיד אומר אותה’ שלמדנו כאן שיש שכח לומר בליל שבת מעין שבע ואמר קדיש
ברכה חדתי והוסיף עוד השו''ע שברכה זו תתקבל ,איך דינו אם יחזור ויאמר מעין
ולפי''ז י''ל דהשו''ע דס''ל דנתקנה ברכה שבע או''ד כיון שאמר תתקבל שוב אין לו
מחודשת משום המזיקין י''ל דכל הברכה רק השליח ציבור אומרה ולא היחיד . תקנה ,וויכולו פשיטא שצ''ל אף אחר קדיש
נתקנה דווקא באופן של זמן ומקום מזיקין כיון שכל דינו הוא משום קידוש לדבעי
וכל שאין בו אופן מזיקין לא נתקנה התקנה, אמנם בדברי הר''מ יש לדקדק שהנה לקדשהו בכניסתו אמנם לענין הברכה צ''ע .
דהרי אין הברכה הזו שייכא לעיקר התפילה הר''מ לא הזכיר בדבריו כלל מה שאין
אלא היא ברכה מפני המזיקין ,וא''כ שפיר היחיד אומר אותה ולא כתב אם יכול היחיד ביסוד תקנת מעין שבע
בליל פסח שהוא ליל שימורים אין לומר לאומרה אם לאו כמו שהאריך הרמ''א והנה ביסוד התקנה אי’ בגמ’ (שבת כ''ד
ברכה זו שלא נתקנה במקום שאין מזיקין. ואילו הר''מ כלל לא נחית לזה ,ונראה בזה ב’) בטעם מה שאין מזכירין אזכרת יום טוב
אמנם הר''מ דס''ל דהוא דין חזרת הש''ץ דהר''מ סבר דכלל אין כאן תקנת ברכה משום דמעיקר הדין אפילו בשבת אין צריך
כבשחרית ובמנחה י''ל דס''ל דכל שהוא מחודשת אלא כל התקנה שתיקנו חכמים ורבנן הוא דתקוני משום סכנה וכו’ ופירש''י
היא שתיקנו שבלילי שבת ג''כ צריך לומר משום סכנת מזיקין שלא היו בתי כנסיות
חזרת הש''ץ כבשחרית ובמנחה דעלמא
42
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
תתקבל ,אף שויכולו צ''ל . על קריאת המגילה) וטעם הדבר הוא משום תפילת ליל שבת נתקנה בו חזרת התפילה
שכל מהותו הוא תפילה שתתקבל התפילה ואין הדבר שייך כלל לסיבת התקנה ,דסוף
אמנם לדעת השו''ע דהוא ברכה חדתי שהרי קדיש זה הוא בקשת ‘תתקבל צלותהון סוף נתקן חזרת הש''ץ בתפילה זו ,וע''כ לא
שתיקנוה עדין יש להסתפק אם כיון שהוא ובעותהון’ שמבקש על התפילה שתתקבל, חילק בין לילי יו''ט שחל בשבת לליל פסח
ברכה מחודשת שתיקנו משום המזיקין עדין וממילא כל בקשה זו שייכא דווקא רק אחר
אף אחר תתקבל יכול לאומרה בעשרה ,או שחל בשבת ובתרוויהו אומרם .
דילמא דסוף סוף התקנה הייתה על סדר התפילה .
התפילה וכל שנסתיים התפילה שוב לא דין שליח ציבור ששכח ואמר קדיש
יכול לומר ברכה שנתקנה ע''ס התפילה, אמנם בדברי הר''מ מבואר עוד דמלבד והנה לענין דין שליח ציבור ששכח לומר
מה דקדיש תתקבל הוא קדיש שאחר מגן אבות ואמר קדיש תתקבל איך דינו אם
וצ''ע . התפילה ,הוא גם מסיים התפילה ,שהקדיש יאמר הברכה אחר הקדיש אם לא ,וויכולו
עצמו שמבקש על התפילה שהתפלל הוא פשיטא שצ''ל ,יש להקדים בזה בענין קדיש
אמנם נראה דאף אי נימא בדעת השו''ע עצמו ‘סיום התפילה’ וזהו שכתב הר''מ
שהוא ברכה מחודשת ואינה צריכה להיות בכ''מ על קדיש תתקבל שעונים ונפטרים תתקבל .
דווקא קודם תתקבל ואחר תתקבל נמי יכול לביתם ולמעשיהם ,כיון שזה סוף וסיום
לברך ,מ''מ מטעם אחר אינו יכול לאומרה התפילה .ומטבע שטבעו חכמים בתפילה דהנה מצינו ברמב''ם שם בהל’ תפילה
כיון דדין הברכה הזו לאומרה נקבע על כך היה שבתפילה על בקשת התפילה בכך שכ’ בה''ו לענין תתקבל שאחר קדושה
השליח ציבור כמו שאמר השו''ע דהש''ץ דסדרא “ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן
אומרה וכמו שדייק הגר''א שם מל’ הגמ’ מסתיים התפילה . ונפטרין'' ושם בה''ח לענין תתקבל שאחר
שהוא דין דרמי על השליח ציבור ,וא''כ י''ל מנחה כ’ “ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן
דאף להשו''ע דהוא תקנת ברכה מחודשת והשתא נשוב לדין זה הש''ץ ששכח ונפטרין למעשיהן'' ושם בה''י לענין תתקבל
מ''מ כיון דאמירתה נקבעה על השליח מעין שבע ואמר תתקבל דאחר שנתבאר דמעריב דליל שבת כ’ “ואומר קדיש וכל
ציבור בזה י''ל דאחר קדיש תתקבל שהוא שתתקבל הוא סיום התפילה הרי דלדעת העם נפטרין'' הרי לנו שדקדק הר''מ בכל
סיום התפילה כמשנ''ת שוב כבר אינו שליח הר''מ דכל מעין שבע הוא חזרת התפילה מקום והשמיענו שאחר קדיש תתקבל כל
ציבור כיון שהתפילה נסתיימה ואין שליח נראה ברור דל''ש לחזור ולומר אחר תתקבל העם נפטרין לביתם ולמעשיהם והדבר צ''ב
ציבור אלא בשעת התפילה עצמה ,וממילא חזרת הש''ץ ,הא למה הדבר דומה לעשרה טובא מה בא להשמיענו בזה ,ואמאי לא
לא יברך מעין שבע משום שאינו שליח שהתפללו מנחה ונתפזרו ואחר כמה שעות סתם ואומר קדיש ועונים כדרכן ותו לא,
ציבור .והרי לנו דלדעת הר''מ לא יברך רוצים להתפלל חזרת הש''ץ דפשיטא דל''ש
כיון שכבר נסתיימה התפילה בתתקבל ולא חזרת הש''ץ אלא לחזור על התפילה וכל ומה צ''ל שנפטרין לביתם ,וצ''ב .
שייך חזרה על התפילה אלא בתוך התפילה שנסתיימה התפילה אין מקום לחזרה ,דאין
ולא אח''כ ,ולדעת השו''ע לא יברך משום שייכות בין התפילה לבין החזרה ,וה''ה והנה קדיש תתקבל במהותו חלוק מקדיש
שהברכה נקבעה על הש''ץ ואחר תתקבל כאן דלדעת הר''מ דהוא דין חזרת התפילה שלם דקדיש תתקבל לעולם אומרו רק אחר
פשיטא דל''ש לחזור על התפילה אחר סיום התפילה (ואף בפורים ובת''ב שאומרו
כבר אינו ש''ץ. התפילה ואינו יכול לומר מעין שבע אחר קודם קריאת המגילה ה''ה דאומרו על
התפילה ואח''כ אומר עוד קדיש תתקבל
וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח
ל''ש לומר שהוא הידר בסיפור כיון שכמה מצוות הן ,וממילא כשמרבה בהגדה של פסח על מצוות סיפור יציאת מצרים אי’ “וכל המרבה
בזה הרי הוא “משובח'' היינו שהאדם הוא משובח אבל על המצווה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח'' והיינו שמלבד מה שקיים
כבר המצווה מ''מ כל תוספת סיפור הוא הידור על מצוות הסיפור .
א''א לומר ‘הרי זה מהודר’ כיון שקיים כמה מצוות .
והנה מצינו כעי''ז בחז''ל לענין נר חנוכה שהתם נמי יכול לקיים
וכן הוא עצמותה של מצוות סיפור יציאת מצרים ,וכמו שאמרו המצווה בנר אחד ואילו הרוצה להוסיף על המצווה הרי נקרא מהדר
חז''ל בחיוב הסיפור “אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים כלשון הגמ’ (שבת כ''א ב’) ושם ,מצוות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין
כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים'' והיינו נר לכל אחד והמהדרין מן המהדרין וכו’ .וצריך טעם מ''ט נאמר
דיסוד מצוות הסיפור אינה תוספת על הידוע אלא חזרה על הידוע בהידור דהתם לשון ‘מהודר’ והכא אמר בעל ההגדה על המהדר הרי
בצורת סיפור וזה טעם שאפילו כולנו חכמים וכו’ חייבים בסיפור
שאין המצווה אלא לחזור על הידוע בצורת סיפור ,ולא לאלף ידיעה . זה ‘משובח’.
ואם היה המצווה לאלף ידע הרי שי''ל באמת שכל תוספת הוא והביאור הוא ,כי חלוקים הדברים ביסודם שאילו בנר חנוכה הרי
הוספה על המצווה עצמה ,אבל כיון שהמצווה אינה לידיעה חדתי שיכול לקיים המצווה של חנוכה בנר אחד ומקיימה במוסיף והולך
וכדו’ ,אבל סוף סוף ההידור הוא בקיום המצווה עצמה .לעומת זה
אלא לספר בעלמא אין שייכות בין סיפור לסיפור ועי’ . בסיפור יציאת מצרים הרי אין שייכות בין כל סיפור וסיפור וממילא
43
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
הצימאון הוא מקור החיות של כלל חביבין ישראל שנתן להם כלי מהות ימי הספירה
ישראל חמדה -עבודת ימי הספירה הרמב''ן בפרשת אמור מלמדנו מה
הגדרתם של ימי ספירת העומר וז''ל“ ,וציווה
אבל אפשר שבאמת יש כאן ענין עמוק מורינו המשגיח הגאון הצדיק בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם
יותר .מצינו בגמ’ (סנהדרין ע''ו ב’) “איזהו רבי יוסף דיויס שליט''א ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה’.
רשע ערום כו’ והמחזיר אבידה לגוי עליו ומנה ממנו תשעה וארבעים יום והשבועות
הכתוב אומר למען ספות הרווה את הסתכלות על שיעור העלייה כמניין ימי עולם ,וקידש יום שמיני כשמיני
הצמאה'' אומר רש''י (ד''ה רווה) “עובדי ברוחניות של חג והימים הספורים בינתיים כחולו של
כוכבים ששבעים ואינם צמאים ליוצרם, מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום
צמאה זו כנסת ישראל שצמאה ותאיבה וכשלעצמו ביאור זה שביאר לנו החינוך מתן תורה שהראם בו את אישו הגדולה
ליראת יוצרה ולקיים מצותיו'' .כתוב ברש''י על צורת הספירה ,הוא צריך להיות לימוד
שההגדרה של כלל ישראל זה שהם ‘צמאים’, גדול בעבורנו .כשאנחנו רואים את גדלות ודבריו שמעו מתוך האש'' .ע''כ .
התורה ,או בכל משימה רוחנית שעומדת
וצריך ביאור בכוונתו . בפנינו .הרי אנחנו מסתכלים על זה כארוכה ולמדנו כי ימי הספירה כמוהם כימי חול
מיני ארץ ורחבה מיני ים ,ועלולה להיכנס המועד ,כי ימי הספירה ימים עילאיים
ויבואר הענין עפי''מ שמצינו במדרש בליבנו מחשבת ייאוש ,איך אנחנו יכולים הם ,וכגשר המה בין חג המצות לבין
רבה (פרשת ויצא) “ר''א בשם ר’ יוסי בר לכבוש ההר הגבוה הזה ,ובמקום להתקדם חג השבועות שהוא יום מתן תורתינו.
זמרא צמאה לך נפשי כמה לך אמר ר’ איבו לעלות ולכבוש את ההר ,הייאוש יכול
ככמהות הללו שהן מצפין למים'' .וביאור שמתחתיו נמצאים המטמונים .
דברי המדרש ,הוא שכידוע יש בבריאה להוביל אותנו להיפך .
כמהין ופטריות ,והנה כל הצמחים יש להם וכך כותב החינוך בדבריו הידועים על
שורשים בקרקע ויש להם יניקה מן האדמה אבל למדנו כאן מצורת הספירה ,כי מצוות הספירה “נצטוינו למנות ממחרת יום
וע''כ ברכתם בפה''א ,אמנם כמהין ופטריות ההסתכלות הנכונה היא להסתכל על מה טוב של פסח עד יום נתינת התורה להראות
חלוקים הם מכל הצמחים ,כיון שאין להם שהשגנו עד עכשיו ,כמה עלינו עד עכשיו. בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף
שורשים כלל ואין להם יניקה מן הקרקע, ומזה נראה כמה זכינו לעלות ולהתקדם ללבנו כעבד ישאף צל ,וימנה תמיד מתי
ע''כ ברכתם שהכל .וחיותם של אלו ,הוא עד עכשיו .וכשרואים זאת ככה מקבלים יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחרות ,כי
מכוח הצימאון ללחות ,מזה הם גדלים. עוד כוח להמשיך ולייגע את עצמינו ,עד המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו
להגיע אל הזמן ההוא'' .דהיינו שהספירה
ומזה הם חיים גדלים ויונקים . שיפתחו לפנינו שערי אורה . מבטא את ההשתוקקות והכיסופין ליום
וע''ז אומר המדרש “כמה לך'' שהם וכך אומרים חז''ל במדרש רבה (פרשת מתן תורה ולקבלת התורה .
ככמהות שמצפות למים .כותב רש''י שכלל מצורע) “ר’ חנין דציפורין פתר קרא
ישראל נקראים צמאה ע''ש התכונה של בתלולית של עפר ,מי שטיפש מה הוא אלא שאם זה מטרת הספירה ,לבטא
צימאון .ואינם כשאר אומות .הכוונה אומר מי יכול לקצות את זו ,מי שפיקח מה הציפייה ליום מתן תורה ,הרי שיש כאן
בדבריו הוא ששאר האומות יניקתם הוא הוא אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום שאלה פשוטה ,שהספירה הייתה צריכה
מהקרקע ,שקועים ונטועים הם בארציות שתי משפלות למחר ,עד שאני קוצץ את להיות שבעוד ארבעים ותשעה ימים יגיע
העולם .אבל כלל ישראל מצד העולם ,מצד כולה .כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד ליום הגדול ,וביום השני מה שעוד ארבעים
הקרקע ,אין להם אחיזה .כי כל יניקתם את התורה נזיקין שלושים פרקים כלים ושמונה יום יגיע היום הגדול ,ומדוע אנחנו
וחיותם זה רק מהצימאון שיש להם ,שהם שלושים פרקים ,מי שפיקח מה הוא אומר
צמאים ותאבים ליראת יוצרם ולקיים הריני שונה שתי הלכות היום שתי הלכות מונים בספירה על הימים שכבר עברו.
למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה''
מצוותיו ,וזה החיות של כלל ישראל . עונה על כך החינוך בהמשך דבריו “וזהו
וכו’ עיי''ש . שאנו מונין לעומר ,כלומר ,כך וכך ימים
והצימאון של ישראל אינו תכונה בעלמא, עברו מן המנין ואין אנו מונין כך וכך ימים
אלא זה המהות של ישראל “צמאה'' וזה לימוד גדול שיש לנו ללמוד מצורת יש לנו לזמן ,כי כל זה מראה לנו הרצון החזק
שהמהות של החיות שלהם הוא מכוח המניין של הספירה שאמרה התורה, להגיע אל הזמן ,ועל כן לא נרצה להזכיר
הצימאון .הם יונקים מכוח הצימאון שלהם. שמונים כל יום מתוך הימים שאנו צריכים בתחילת חשבוננו ריבוי הימים שיש לנו
למנות ,ומונים כמה כבר יש בידינו וכל להגיע לקרבן שתי הלחם של עצרת'' ע''כ .
ורק זה מקור החיות שלהם -הצמא . זה בשביל שלא ליפול בייאוש ,ושמרחק
הימים לא יחליש וירפה את ידינו מהכנה ומסביר לנו החינוך שמגודל הציפייה
הציפייה היא עצמה העבודה וההשתוקקות לימים האלה .וזה לימוד והרצון ואי היכולת להמתין ולחכות ליום
ובאמת שזה הביאור בדברי המשנה שכדאי לקחת לכל העבודה והעלייה בתורה, הגדול של מתן תורה ,אז איננו רוצים
באבות (פ''ג מי''ד) “חביבין ישראל שנתן לראות כמה כבר הספקנו ,כמה כבר שנינו. להזכיר לעצמינו את מרחק הימים ,שיש
להם כלי חמדה'' .דהנה פירשו המפרשים על לנו לחכות עוד כל כך הרבה זמן .וממילא
התמיהה מאי טעמא הקב''ה לא נתן לכלל וכך יתחזקו ידינו לעלות ולעלות . אנחנו מונים ומתחזקים שכך וכך ימים
ישראל את התורה מיד ביציאתם ממצרים, כבר עברו עלינו ,ועבר עוד יום ועוד יום .
ומדוע חיכה הקב''ה עד שבועות בשביל
ליתן את התורה ,הרי תכלית היציאה היה
44
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
עיניהם צרה זה לזה הוא חיסרון הראשונים לא מתו אלא מפני שהייתה “תעבדון את האלוקים על ההר הזה'' וא''כ
בצימאון שהוא הגדרת ישראל עיניהם צרה בתורה זה לזה אתם לא תהיו מדוע לא היה עבודתם מיד עם היציאה
העוסק בתורה הוא צמא לתורה ,ואם הוא ממצרים .והתירוץ הוא שהקב''ה עשה כך
צמא לתורה ,אז הוא שומע מכולם ,כי הוא כן'' עכ''ד המדרש . כדי להגביר את הצימאון של כלל ישראל.
שומע כל מילה של תורה .ואם יש צימאון וזה הפירוש “חביבין ישראל שנתן להם כלי
לתורה שזה מהות כלל ישראל ומשם ר’ עקיבא מספר כאן לרבותינו שבדרום חמדה'' .דהיינו ,שחביבין ישראל שהקב''ה
היניקה שלהם ,וזה כל מקור החיות של מה שאירע לתלמידיו הקודמים ,והוא אומר נתן להם להיות כלי חמדה ,כלי המתאווה
לינוק מהלחות של התורה כביכול .ממילא שסיבת המיתה היה “שהייתה עיניהם צרה
מי שאין לו את היניקה ,מי שיש לו חיסרון זה לזה בתורה'' וצריך להבין מה כתוב כאן . והמצפה ליום מתן תורה .
בצימאון לתורה ,מי שעינו צרה בתורה
זה לזה ,אין הוא מקבל עונש על זה אלא והענין יתבאר עפי''ד המדרש בשיר כי באמת כמו שביארנו שזה החיות של
הוא עוקר את מקור החיות שלו בעולם, השירים (ח’ י''ג) עה''פ היושבת בגנים ישראל ,וזה היניקה שלהם .מעתה יש לפרש
הוא מאבד בכך את מקור היניקה שלו, “הקב''ה אומר להם בניי הגביהו קולכם ענין הספירה של ספירת העומר שהוא הכנה
ואת מקור החיות שלו ,ממילא מה שהיה כדי שישמעו חברים שעל גביכם ,ואין למתן תורה ,והפשט הוא כי הספירה אינה
אצל תלמידי ר''ע מיתה כזו חמורה הוא כי חברים אלא מלאכי השרת ,ותנו דעתכם סתם ספירה לאיזה דבר ,למנות איזה ציפייה
לפי דרגתם הם איבדו את כל מקור החיות שלא תשנאו זה את זה ,ולא תקנאו זה את או השתוקקות לאיזה ענין או דבר ,אלא
שלהם בעולם ,החיסרון שלהם בצימאון זה ,ולא תחרחרו זה את זה ,ולא תביישו זה עצם הצימאון וההשתוקקות זה העבודה
לתורה חיסר מהם את היניקה ואת החיות לזה ,שלא יאמרו מלאכי השרת לפני רבש''ע בפני עצמה ,כי זה מקור החיות שלנו .זו
בעולם וע''כ מתו לא בתורת עונש ,אלא תורה שנתת להם לישראל אינם עוסקים בה העבודה עצמה! כי הספירה של שבעה
שלפי דרגתם זה טבעי שימותו אם מחסרים והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם'' שבועות שכולה צימאון והשתוקקות היא
הם מעצמם את מקור החיות ואת היניקה עצמה העבודה ,להשתוקק ולכסוף .וזו
עכ''ד המדרש .
שלהם . עבודה בפני עצמה .
ולכאורה טענת מלאכי השרת פליאה
ובאמת בתלמידי ר''ע שנותרו מצינו היא ,שטוענים שאין ישראל עוסקים ובזה יובן מדוע אנחנו מונים הספירה כמו
שאמרו במימרות בענינים אלה ,כמו שר''א בתורה ,בגלל שיש ביניהם שנאה ותחרות המניין שלנו שאנחנו מונים כל יום שספרנו,
בן שמוע אמר יהי כבוד חברך חביב עליך וקנאה ,מה זה שייך לעסק התורה? הרי כי הציפיה למתן תורה היא העבודה עצמה,
כשלך (אבות פ''ב מ''י) ,ור’ שמעון בר יוחאי בודאי ששייך שיעסקו בתורה ועדין יהיה וממילא כל יום של הכנה וציפייה למתן
שאמר נוח לו לאדם להפיל עצמו לכבשן בהם קנאה ושנאה ותחרות ,ומה טענה תורה יש לו ספירה בפני עצמו ,אנחנו מונים
האש ואל ילבין פני חברו ברבים (ב''מ נ''ט כל ויום יום של ציפייה .שכל יום בספירה
א’) .כי התנאים שזכו להנחיל את מקור היא זו על עסק התורה. הוא העבודה עצמה ,של ההמתנה הציפייה
החיות של ישראל הם אלו שקיבלו היסוד
הזה מרבי עקיבא ,את היסוד של שאמר וכתוב כאן ,שאם אין מידות טובות, והצימאון למתן תורה .
רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול ואם יש ביניהם קנאה ושנאה ותחרות
בתורה (ספרא קדושים פרשה ב’) ,ואהבת בעל כרחך אינם עוסקים בתורה .ביאור חטא תלמידי ר''ע
לרעך כמוך -כי כולם למטרה אחת הם, הדברים ,הנה אנחנו רואים אצל המלאכים ויש להוסיף עוד .בגמ’ (יבמות ס''ב ב’)
שעל מעשיהם נאמר “וכולם עושים באימה “אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו
וממילא אין קנאה ושנאה ותחרות . וביראה רצון קונם'' שעבודת המלאכים לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן
הוא באופן שכולם במטרה אחת ,עושים מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה
למדנו ,כי ימי הספירה ימים תמימים והיה העולם שמם'' .ופרש''י עולם שמם:
ושלימים .וימים גבוהים הם עד מאוד, רצון קונם ,וכולם עושים יחד. “שנשתכחה תורה'' .והדבר צריך לימוד,
וכלשון הרמב''ן ‘חולו של מועד’ שהרי זה פלא ,איך על חטא זה שלא נהגו
הם .ועבודתנו בהם הוא להגביר את וזה בעצם מה שאומר הקב''ה לישראל כבוד זה בזה נענשו בעונש כ''כ חמור ,וכי
ההשתוקקות והצימאון לתורה ,וזה שיטענו מלאכי השרת ,הקב''ה אומר בני חייבים מיתה על זה? וכבר דיברנו בזה כמה
בלימוד של עוד ועוד ,ובכל יום לימוד של ישיבה ,קיבוץ של חכמים ,הרי עמלכם הוא וכמה פעמים מדברי הרבינו יונה שתורה
עוד שתי הלכות ועוד שתי הלכות בכל יום, למטרה אחת של עלייה בתורה ביראה בלא תיקון המידות התורה אינה שוכנת
וכך נקבל את התורה בצימאון כראוי .וגם ובמידות טובות[ .וכמו שמצינו שחכמים בגוף שאינו בעל מידות וכו’ וכפשוטו זה
לזכור ולדעת כי איבה קנאה שנאה ותחרות נקראו ‘חבר’ וביאור המושג הוא ,שחברות המבואר כאן ,שמידות טובות זה לעיכובא
הם סתירה למהותנו ולמטרתנו ,ושנדע זה המטרה המשותפת ,אין ביניהם קנאה ממש על עצם התורה וח''ו בלא זה אין
לשמוע את חברינו באהבה ובאחווה כי ושנאה ותחרות] והרי העוסקים בתורה
כולנו עושים רצון קוננו .ובע''ה נזכה כולנו כראוי הרי אתם בעלי צימאון לתורה ,ואם לקב''ה חפץ בזה ויש להרחיב בזה .
לאישו הגדולה ולדבריו שמענו מתוך האש . יש לכם צימאון לתורה ,אתם חברים של
כולם ,כי אתם עמלים מתוך מטרה אחת, אמנם ,מצינו הענין הזה בחז''ל בנוסח
(משיעור דעת ,ע"ד הכותב בלבד) ואם הוא צמא לכך לא יכול להיות שיפריע אחר .אמרו במדרש בקהלת (פרשה י''א)
“רבי עקיבא אומר שניים עשר אלפים
45 לו מה שזה חבירו . תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס
וכולם מתו בחיי בין פסח לעצרת ובסוף
ועי’ בגמ’ בפסחים (קי''ט א’) אומרת העמידו לי שבעה ואלו הם וכו’ אמר להם
מי הוא היושב לפני ה’ אר''א זה המכיר
מקום חבירו בישיבה או המקבל פני חברו
בישיבה יעו''ש .
שאלות לחידודא שנערכו ע''י הרה''ג ר’ יעקב יונגרמן
שליט''א (מאות א’ עד ז’) והרה''ג אהרון חיים הופנר
שליט''א (מאות ח’ עד ט''ו) ,מרבני הישיבה במודיעין
עילית ,מתוך הסוגיות הנלמדות בין כותלי בית המדרש,
להתבשם מאוויר הפסגות ולצלול אל עמקי ההוויות.
יושבי בית המדרש מוזמנים להציע את תשובותיהם בלשון קצרה וברורה
ולשולחם בפקס 1533-6164903או בדוא''ל[email protected] :
חלק מהתשובות יפורסמו אי''ה בגליון הבא.
טעם איסור .והרמ''א חולק ,דלא סמכינן על טעימת גוי .והש''ך כתב, א“ .ביטול ברוב'' בדיינים
דעל טעימת ישראל סמכינן .ומעשה אשה שטעמה מסיר הבשר
בערב שבת ,והרגישה טעם בשר ,ואח''כ נודע לה שנפל חלב לסיר רש''י (חולין צ''ח ב’) כתב ,דמקור דין “ביטול ברוב'' הוא מדיינים שהדין
ואין שישים ,ויל''ע אם טעימת ישראל קודם שנודע נפילת האיסור נפסק כרוב הדיינים דכתיב “אחרי רבים להטות'' .ומרן הגר''א
קוטלר זצ''ל (אוסף חידו''ת סי’ כ''ט סק''ט) הקשה ,הרי ברשב''א (חולין
מועילה (ויעויין ברעק''א בגליון השו''ע שם)? צ''ח ב’) מבואר ,דביטול ברוב שיך רק כשלא ניכר האיסור ,ובדיינים
ו“ .נותן טעם לפגם'' במצוה המיעוט ניכר ואיך שייך ביטול ברוב?
הרא''ש (סוף הלכות חלה) כתב ,דהטעם דעיסה שרובה דגן ומיעוטה ב .ביסוד איסור “טעם כעיקר''
אורז דיוצאים ידי חובת מצה הוא מדין “טעם כעיקר'' ,דמיעוט
הדגן מהפך את האורז להיות דגן .ויש לחקור דהנה קי''ל (ע''ז ס''ז הרשב''א (חולין צ''ח ב’) הקשה ,מדוע “טעם כעיקר'' אסור מהתורה,
ב’) דנותן טעם לפגם מותר ,ויל''ע בעיסה שרובה אורז ומיעוטה דגן הרי הטעם בטל ברוב ההיתר .ותירץ הרשב''א ,דכשניכר הטעם ניכר
והדגן נותן טעם לפגם האם יוצאים י''ח מצה ,ויסוד הנידון האם האיסור ,דאין חשיבות האוכל אלא בטעמו ,וכשניכר האיסור לא
נימא דכמו דנטל''פ “באיסורים'' אינו אוסר כך נטל''פ “במצוה'' אינו שייך ביטול ברוב .וצ''ע מדוע מבואר בגמ’ (ע''ז ס''ז ב’) דנותן טעם
מועיל ,והדגן הפוגם אינו גורם לעיסה להיות דגן לענין מצה ,או לפגם מותר ,הרי טעם פגום ג''כ ניכר ,וכשניכר האיסור לא שייך
דלמא דווקא “באיסורים'' נטל''פ אינו אוסר ,אבל “במצוה'' מכיון
דהמצוה לא ניתנה לשם הנאה (דקי''ל חולין פ''ט א’ דמצוות לאו להינות ניתנו) ביטול ברוב?
אזי גם טעם דגן פגום גורם דהעיסה כשרה למצה? ג“ .טעם כעיקר'' לצד דמותר מהתורה
ז“ .נותן טעם לפגם'' בבן נח רש''י (חולין צ''ח ב’) כתב“ ,דטעם כעיקר'' מותר מהתורה ואסור
מדרבנן .והרעק''א (כאן במערכה אות ו’) חקר ,מדוע טעם כעיקר מותר
בשו''ת חת''ס (יו''ד סוף סי’ י''ט) חידש ,דלפי רש''י (חולין צ''ח ב’) מהתורה ,האם משום “דטעם נבילה'' אינו כנבילה ,או דבאמת
“דטעם כעיקר מותר מהתורה כי האיסור בטל ברוב ,אזי בגוי “טעם נבילה'' כנבילה ורק בטל ברוב ההיתר ,ונפק''מ באופן שאין
שלא נאמר בו דין רוב “טעם כעיקר'' אסור מהתורה .ויל''ע לפי''ז רוב היתר ,ותלה בזה פלוגתת התוס’ והרשב''א .ויש לחקור האם
בבן נח המוזהר באבר מן החי ,האם נותן טעם לפגם מותר ,די''ל “טעם כעיקר'' של אבר מן החי נאסר לבן נח ,דלפי צד ב’ ברעק''א
דנטל''פ זהו חידוש הנלמד מפסוק (ע''ז ס''ז ב’) ולישראל נאמר ולא הנ''ל דטעם כעיקר מותר מהתורה מדין ביטול ברוב ,נמצא דבגוי
לגוי אך יל''ע דבני ישראל במדבר בישלו את המן בקדירה (רש''י “טעם כעיקר'' אסור מהתורה ,דדין ביטול ברוב זהו חידוש התורה
בהעלותך י''א ח’) ומן שנשאר היה אסור לאכלו למחר (רמב''ן בשלח לישראל ולא לגוי כמבואר בפמ''ג (יו''ד סי’ ס''ב משב''ז א’) (ויעויין בשו''ת
ט''ז כ''ג) ומדוע לא מצינו שהגעילו את הקדירה כדי שיצא הטעם
הבלוע שם ,ואמנם י''ל דהקדירה למחר אינה בת יומא ונטל''פ חת''ס יו''ד סוף סי’ י''ט בזה)?
מותר ,אך עדיין יקשה ,דבגמ’ (קידושין ל''ח א’) מבואר ,דבני ישראל
אכלו מן קודם מתן תורה ואז היה דינם כבני נח ,ולפמשנ''ת דבבן ד“ .טעם כעיקר'' ברוטב לחולה
נח אין היתר דנטל''פ א''כ מדוע לא הגעילו את הקדירה מטעם
בגמ’ (יומא פ''ב א’) מבואר ,דמעוברת שהריחה בשר איסור מותר
המן הבלוע? להאכילה מדין פקו''נ ,אך מאכילים הקל הקל תחילה דקודם נותנים
לה מהרוטב של הבשר ,ואם לא נתיישב דעתה נותנים לה מבשר
ח .ביטול ברוב בברכות הנהנין האיסור .ובתוספת יוה''כ (לבעל הכפות תמרים שם) תמה ,לפי דעת
תוס’ (חולין צ''ח ב’) דטעם כעיקר מהתורה ,א''כ מדוע נותנים תחילה
יל''ע בדין מי שברך בורא פרי הגפן על הכוס ואח''כ הוסיף בכוסו יין מהרוטב של הבשר ורק אח''כ מהבשר ,הרי דין הרוטב כדין הבשר?
אחר שלא היה לפניו בשעת הברכה ולא בירך עליו ,האם צריך לברך
ה .טעימת ישראל “במין שלא במינו''
עליו ,או דנימא דבטל ברוב ולא יברך עליו.
השו''ע (יו''ד צ''ח א’) כתב ,דבתערובת “מין שלא במינו'' שיש טעם
(ויש לדון שאפילו על מה שכבר בירך עליו חייב לחזור ולברך שנית ,אם היין הנוסף נותן איסור ,מועיל ביטול ברוב בלי שישים רק אם גוי יטעום ויאמר שאין
טעם לשבח). 46
בו אלא מים בעלמא. וכיו''ב יש לדון באופן שנפל פרי שלא בירך עליו והתערב עם פירות
וקשה ,דאם מבשלים החלב א''כ יהיה דין המי חלב כחלב מדין טעם שכבר בירך עליהם .ועיין( .עי’ בר אלמוגים סי’ ק''ד ענף ג’)
כעיקר ויהיה אסור לבשלם עם בשר .וצ''ע( .עי’ יד יהודה סי’ פ''ז ס''ק י''ח)
ט .ביטול איסור לכתחילה
יג .נטל''פ ואח''כ השביח
בע''ז כ .מבואר שמצוה לתת נבלה לגר תושב בחינם ,אפילו אם יכול
יש לעיין בדעת הגר''א (יו''ד סי’ צ''ח ס''ק ד’) שנותן טעם לפגם ולבסוף למוכרה לנכרי( .ומבואר שם דאיכא מ''ד דיליף לה מקרא).
השביח מותר( ,דלא כפסק השו''ע שם ובסי’ ק''ג ס''ב) מאי שנא מהמבואר
ברמ''א (שם סי’ צ''ט ס''ו) שאם נפל איסור לתוך היתר והיה בו שישים והתוס’ שם (ד''ה ור''מ) הקשו דמהיכי תיתי שיהיה מצוה לתת לגר
לבטלו ואח''כ נפל עוד איסור ועכשיו אין שישים כנגד כל האיסור בחינם דבר שיכול למכור .ותי’ דדוקא נבילה שאינה שוה אלא דבר
והרי האיסור נו''ט ,חוזר וניעור ואסור( ,והסכים לזה הגר''א שם) ,וא''כ מועט לישראל ,שלא היו גויים מצויים ביניהם ,ולגר היא שוה הרבה
הכא נמי נימא שעכשיו שהאיסור משביח ה''ז חוזר ונעור ויהיה
כשאר בשר.
אסור .וצ''ע. ויש להקשות למה הנבילה אינה שוה הרבה ,הרי מדאורייתא יכול
לבטלה בהיתר ,דהא מבואר בש''ך (יו''ד סי’ צ''ט ס''ק ז’) שרק מדרבנן
יד .נותן טעם לפגם בשרצים אין מבטלין איסור לכתחילה .וצ''ע( .עי’ שו''ת נוב''י תנינא יו''ד סי’ מ''ה ושו''ת
החינוך( במצוה תע''ב) כתב“ :שאם נפל אחד מכל השרצים המאוסים חת''ס יו''ד סי’ שי''ט).
שבעולם בקדרה ,אע''פ שאין אוכל בקדרה שישים כנגד אותו
השרץ ,שהכל מותר אחר שנוציא מן הקדרה גופו של שרץ ,ולא י .ספק אם יש שישים
נחוש לפליטתו כלל ,הואיל והוא מן המאוסים ופוגם טעם הקדרה
וכו’ ,ומ''מ צריך שיהיה במה שבקדרה שני חלקים כנגד גופו של הרא''ש (בחולין פ''ח סו''ס ל''א) כתב שלפי דעת ר''ת שטעם כעיקר
שרץ כדי שיבטל רוב ,שאם לא כן יהיה נידון האוכל כגופו של שרץ מדאורייתא ,אם נשפך הרוטב וא''א לשער אם היה שישים כנגד
ממש ,וגופו אע''פ שהוא מאוס התורה אסרתו''. האיסור או לא ,אסור ,דספק דאורייתא לחומרא.
ודבריו צ''ב ,דמאחר וגוף השרץ ניכר וצריך להוציאו ,למה צריך וקשה למה לא מוקמינן לרוטב בחזקת היתר שלא נאסר ,ומכח
שיהיה רוב נגדו לבטלו ולא סגי בכך שיש רוב נגד פליטתו( .וכסברת החזקה נכריע שיש שישים נגד האיסור .וצ''ע( .עי’ שו''ת רעק''א קמא סי’
הש''ך יו''ד סי’ ק''ג ס''ק ה’ בשם הרשב''א) .וצ''ע. פ''ב ,וס’ שערי ישר ש''ב פרק י''א)
טו .בשר שנתעלם מן העין יא .קדושת שביעית הבלוע בקדרה
יל''ע בעובדא שנשלח שליח גוי להראות כנף עוף למורה הוראה יל''ע בדין קדרה בת יומא שנתבשל בה תבשיל שיש בו קדושת
לשאול האם יש בו חשש טריפה ,וראה המו''צ שאין כל חשש. שביעית ,ואח''כ בישל בה תבשיל אחר ,האם נוהג קדושת שביעית
בתבשיל השני .ועיין( .עי’ דרך אמונה פ''ד מהל’ שמו''י צהה''ל ס''ק כ''ג וחוט שני
והנה לכאורה הכנף עצמו אסור כדין בשר שנתעלם מן העין ,וא''כ יש
לדון האם אפשר להתיר את שאר חלקי העוף ,או דמכיון דחיישינן שביעית עמ’ ש''א במהד’ החדשה ועוד)
שהכנף שראה המורה היה של עוף אחר ,א''כ עדיין העוף לא נפיק
יב .בשר במי חלב
מחשש טריפה .ועיין( .עי’ ס’ המאור שבתורה ,מכון המאור ,דברים י''ד כ''א)
בחולין קיד .מבואר שאין איסור דאורייתא בבישול בשר במי חלב.
ופי’ הרא''ש (פ''ח סי’ נ''א) דמי חלב היינו שהוציאו ממנו כל האוכל,
דאחר שעשו הגבינה מבשלין החלב והאוכל צף למעלה ולא נשאר
תשובות שנתקבלו מהקוראים לאחת מהשאלות
שפורסמו בגליון והודעתם 3חנוכה תשפ''ב
ממרא כמבואר (פר’ וירא) ואלוני ממרא היה בארץ ישראל בחברון כמבואר בענין זרוע לחיים וקיבה
(פ’ לך לך י''ג י''ח).
שאלה:
ג .יש שתירצו דהטעם דאברהם אבינו לא נתן את הלשונות לכהן כי הוא במתני’ (חולין ק''ל א’) שנינו ,הזרוע והלחיים והקיבה נוהגים בארץ ובחו''ל,
עצמו היה כהן ,וכמבואר בגמ’ (נדרים ל''ב ב’) דבתחילה ֵשם היה כהן ,ונענש בפני הבית ושלא בפני הבית .ובגמ’ שם (קל''ד ב’) מבואר ,דבדין נתינת
ועברה הכהונה ממנו לאברהם אבינו ,ולפי''ז י''ל ,דמכיון שאברהם אבינו הלחי כלול ג''כ נתינת הלשון .וצ''ע איך אברהם אבינו נתן למלאכים ג’
עצמו היה כהן הוא פטור מנתינת זרוע לחיים וקיבה כמבואר בגמ’ (חולין לשונות של בקר (כמבואר בגמ’ ב''מ פ''ו ב’ וברש''י פרשת וירא) הרי אברהם אבינו
קיים את כל התורה כולה (יומא כ''ח ב’) והיה צריך ליתן את הלשון לכהן.
קל''ב א’). ואין לומר ,דבזמן אברהם אבינו לא היה כהן ,דהרי רש''י (לך לך י''ד כ’) כתב,
אכן עדיין יל''ע בזה ,דהנה התוס’ (חולין ל''ז ב’ ד''ה שלא הורמו מתנותיה) כתבו,
דכהן שיש לו זרוע לחיים וקיבה צריך להפריש אותם ואח''כ זוכה בהם דאברהם אבינו נתן מעשר ל ֵשם שהיה כהן?
ואוכלם כדין מתנות כהונה ,ולפי''ז יל''ע דגם לפמשנ''ת דאברהם אבינו
היה כהן מ''מ היה צריך לאכול את הלשונות כדין מתנות כהונה ,ואיך תשובות:
נתנם למלאכים הרי הוא חשב שהם ערבים (רש''י וירא י''ח ד’) ובש''ך (יו''ד א .יש שתירצו לפי הגמ’ (חולין קל''ד ב’) דזרוע לחיים וקיבה ניתן לכהנים
סי’ ס''א סק''ה) כתב בשם היש''ש (חולין פ''י סוס''י י''א) דאסור להאכיל זרוע כשכר לפנחס שהרג את זמרי ,ולפי''ז י''ל ,דאמנם אברהם אבינו קיים את
לחיים וקיבה לגוי ,דיש בהם דין “למשחה'' כדרך שהמלכים אוכלים ולא כל התורה כולה ,מ''מ מצוה זו לא שייך לקיים לפני המעשה של פנחס.
אך יל''ע בזה ,דברש''י (תולדות כ''ז ט’) מבואר ,דיצחק אבינו אכל גדי לקרבן
להאכילם לגוי ,ויל''ע. פסח ,וחזינן דאמנם יסוד דין קרבן פסח משום יציאת מצרים והאבות
ד .יש שתירצו לפי מש''כ המלבי''ם (וירא י''ח ז’) “ויש לחז''ל ,שבן
הבקר רץ מלפני אברהם ,ואברהם ברא אחר בספר יצירה ,שעל זה אמר היו קודם מ''מ קיימו גם דין קרבן פסח.
“וימהר לעשות אותו'' שעשה אותו בספר יצירה ,נראה שרצו לתרץ ב .יש שתירצו דבגמ’ (חולין קל''ו א’) מבואר ,דלפי דעת ר’ אלעאי אין דין
בזה איך האכיל להמלאכים בשר בחלב ,ואמרו שהיה בשר שנברא זרוע לחיים וקיבה בחו''ל ,וי''ל דלכן אברהם אבינו לא נתן את הלשון
בספר היצירה שאין לו דין בשר'' עכ''ל ,ולפי''ז י''ל ,דכמו שדין בשר
לכהן דהיה בחו''ל.
בחלב לא נהג בזה ,כך ג''כ דין זרוע לחיים וקיבה לא נהג בזה. אך יל''ע בזה ,דאברהם אבינו בזמן שאירח את המלאכים היה באלוני
47
התמונות באדיבות :הגר''ז סורוצקין שליט''א מרא דאתרא דקהילת לוצק ליקווד,ברוך שומ+ר
הרב מאיר קליינר -מכון מורשת טעלז ,הרב דוב אליאך -מכון מורשת הישיבותהבטחתו לישראל
תלמיד שגלה
והגלה רבותיו עמו
48
לרגל עשור
להסתלקותו של
מורינו ראש הישיבה
רבי אייזיק אוזבנד זצ"ל
ר"י ישיבת טעלז -קליבלנד
שב הרב ד .אליאך
לזכרונות ששמע מפיו
דראש הישיבה דטעלז על
נס הצלתו מעמק הבכא
בימי עברה וזעם | וגאלתי
מורינו רה"י רבי אייזיק אוזבנד זצ"ל
הרב דב אליאך -מכון ‘מורשת הישיבות’
הגאון רבי אייזיק אוזבנד זצ''ל ,נולד לאביו הג''ר אליהו
רב העיירה לבנורס הסמוכה לפוניבז' .בנערותו למד בהיכלי
התורה הנודעים בליטא .צעדים ראשונים עשה בישיבת פוניבז'
הקטנה ,אחר עלה אל הישיבה הגדולה ,בראשות הרב מפוניבז'
הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן .משם עבר אחרי שנים אחדות
לישיבה הגדולה דטלז ,בראשות מי שלימים היה חמיו ,הגאון
רבי אברהם יצחק בלוך ,רבה של טלז וראש הישיבה.
בכמה סגולות ומדות נכונות הצטיין הגאון רבי אייזיק
לאורך חייו ,אך במיוחד ניכר בהיותו תלמיד דבוק וכרוך אחר
רבותיו ,גדולי וגאוני הדור .גם משעלה לגדולה וכיהן כר''מ
וראש ישיבה מכלל תלמיד לא יצא .תדיר שפתותיו היו מרחשין
מהני מילי מעלייתא אשר קיבץ וריבץ מפי רבותיו .זכה ר'
אייזיק לרבאים גדולים שהקנו לו תורה ומוסר ,והם זכו בו,
בתלמיד נאמן המדובב שפתי רבותיו ,ושונה פרקים שלימדוהו
בשחרית ימיו.
עם שיצא חלק ראשון מספרנו 'משלחן גבוה' -פנינים על
פרשיות התורה ,הזדרז הג''ר אייזיק לשגר לנו מכתב ארוך,
גדוש הערות והוספות מחכימות .בתוך כך היה מתמיה בלשונו:
“פלא בעיני שאינו יודע מאומה מהגאון ר' אשר קלמן ברון
זצוק''ל ,ראש ישיבת פוניבז' בליטא ...חוץ ממה שהיה גדול
בתורה בשיעוריו העמוקים ,היה מגדולי המוסר הקלמאים,
חברו של הג''ר דניאל .והיה אומר בכל מוצש''ק שיחה נפלאה
...לשיא ההתפעלות היו מגיעים בשמיעת שיחתו העמוקה''.
כך ראה לנחוץ להפיץ בעולם ,ממעיינות החכמה של מורו
ורבו ,גאון מופלא אשר עיון התורה ומחשבת המוסר אחוזים
כאחת בידיו האמונות .בבחינת נאה דורש נאה מקיים ,צירף
לנו ר' אייזיק גם פנינים יקרים מתורתו ומשאר מורי דרכו,
למען זיכוי הרבים.
49
רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו'' .העיר ראש מכבשונן של טלז ופוניבז’
הישיבה :מורגל בפי הבריות ,כי תוספת מעלה היא
באדם בהיותו בעל דרך-ארץ ,ואם אין לו דרך-ארץ פעמים מספר שזכיתי להיוועד עם ראש הישיבה
הריהו חסר מעלה זו ,ולא גרוע מכך .לא כן למדים זצ''ל לשיחה ,תמיד זמנו דחוק ,עתותיו תדיר
אנו מלשון רש''י ,דמי שאין לו דרך ארץ הרי הוא תפוסות ,מגויסות ומנוצלות לעמל התורה כפשוטו.
גדלותו וכוחו הרב בתורה ובמוסר ניכרות מבעד לכל
רשע ,ורשע הוא גם מי שרק אין לו דרך ארץ. צעד וכל מלה .עדין הנפש ואציל הרוח ,כולו אומר
דייק בעל השמועה הג''ר אייזיק אוזבנד :לכאורה
יכל רש''י לציין את רשעותו במה שהתערב בענין לא כבוד ,ובכבוד התורה הכתוב מדבר.
לו ,והקדים להשיב על נישואי אחותו ,דבר השייך לא איש של פטפוטי מילי הוא .אדרבה ,דבריו
לאב כל עוד בבתו קטנה מדובר .אכן רש''י דקדק מדודים ושקולים במידה ובמשורה .מקמץ וממעט
לציין רשעותו דוקא במה ש''קפץ להשיב לפני אביו'', בשיחת חולין של תלמידי חכמים .וזו לא התרשמות
ממילא למדנו ,דבהעדר דרך ארץ גרידא כבר נקרא פרטית ,אלא תמצית מסכת חייו ,אותה שמעתי
רשע. מאת נוות ביתו הרבנית מרת חיה ע''ה:
“בעלי מיעט מאד בדיבור .מעולם לא דיבר איתי
צו גיוס או צו יאוש? דברים בטלים ,דיבורים שאינם חיוניים ונחוצים.
מעט מאד הזכיר שמות של אנשים ...היה ישר עם
בדברו פעם בענין הבטחון ,מצטט היה את לשון עצמו ,ושקע בתלמודו מתוך התמדה רבה'' .כך העידו
רבו הג''ר אשר קלמן ברון“ :בעל-הבית הבונה את
ביתו מה הוא אומר? איך לא אבנה את המרתף בו גם כל יודעיו ומכיריו.
עליו יעמוד הבית בקרשי 'דובובע' ,שמוצאם מעץ כל מפגש עמו רווי בחידושי תורה וביאורים
קשה וחזק? לא כן הצדיק ,הוא מייסד את ביתו על ערבים ,אם מפי רבותיו ואם מפרי רעיונותיו .הגיגים
מידת הבטחון!'' כלומר ,גם הצדיק משתדל עם
העצים הנכונים ,אלא שאינו תולה בהם בטחונו, נפלאים מכבשונן של טלז ופוניבז' דליטא.
כי אם בהקב''ה. דרך-ארץ נוסח טלז
סיפור חייו של רבי אייזיק ,מאחר שהעמידו וייסדו
על משנת רבותיו הגדולים ,אף מידת הבטחון היתה דוגמא להערה מוסרית נוקבת ,ששמע בישיבה
נר לרגליו בכל תהלוכות חייו ,ובעיקר -וכאן המבחן מפי מורו הגאון רבי אברהם יצחק בלוך.
האמיתי -בכל תהפוכות חייו .הנה כמה מהתלאות
רש''י אומר (בראשית כד ,נ)“ :ויען לבן ובתואל,
שעדו עליו ,כפי שתיאר בפנינו:
כשהתייצבתי לפני הפקיד בתחנת המשטרה ,חלוש
וכחוש בתום שבוע של תעניות ,עמדתי כפוף קמעה.
גער בי האיש" :עמוד זקוף ,הלא כבר הנך חייל!"
בשמחה בישיבה נראים עוד ,מרן הגרח"מ קטץ זצ"ל ומרן ומרן רה"י הגר"ב סורוצקין זצ"ל 50
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
והודעתם 4
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search