עם פרוץ המלחמה חמקתי מליטא בתוך
קבוצת חברים מישיבת טלז ,שהעדיפו בריחה
לעומק רוסיה על פני נפילה לידי הצבא
הגרמני .שנים אחדות היטלטלנו בערבות
סיביר עד סיום הלחימה על אדמת ליטא,
אז הצלחתי לשוב אליה בדרך לא דרך.
כמה מהחברים נפטרו במגיפות שפרצו
במחוזות אליהם התגלגלו ,במיוחד במדינת
קזחסטן .אני נמניתי על אלו שאחר השחרור
מהמחנה הסיבירי נותרו בתחומי סיביר ,כך
ניצלנו מהמחלות שדילגו על ארצות הקור.
רק בסוף המלחמה הגעתי לקזחסטן ,נכנסתי
למשרד ממשלתי וביקשתי לשוב לליטא,
שבאותם ימים שוחררה מידי הנאצים.
הפקיד נטל את דרכוני ,שלל את המעמד
המיוחד שהיה לי בתור רב ,והציגני כמי
שכשיר לכל עבודות הכפייה שהטיל עלינו
השלטון .ולא עוד אלא שרשמו אותי כחייל
בצבא הרוסי ,המיועד לשרת במחלקה
הליטאית .מיותר לומר ,שהסיכוי לשרוד
מהרפתקה שכזאת היה אפסי.
היה זה בתענית 'צום גדליה' ,ונצטוויתי
להמתין להוראה היכן להתייצב ליציאה
לחזית המלחמה .למעשה התעכבה ההודעה,
ומרגע זה שיקעתי עצמי בתענית ,בתפילה
בעידנא דחדוותא לצד גדולי טעלז .מרן הגר"א אוזבנד זצ"ל (ראשון משמאל) נראים עוד בתמונה
מרן הגרא"מ בלוך זצ"ל מרך הגרח"מ קטץ זצל מרן הגר"ב סורוצקין זצל ומרן הגר"מ גיפטר ובעבודת התשובה .עשרת ימי תשובה עברו
עלי בלי כל תשובה מצדם .בלבי האמנתי כי
התשובה שלי כלפי שמיא היא שתביא את
הישועה בארץ ,ובזכות כפרת יום הכיפורים
כעבור חודש ימים הגעתי לעיר הצפונית נובוסיבירסק .עיר הממשמש ובא אנצל מצרת הגיוס.
גדולה מאד שמנתה אז כשלושים אלף יהודים .כמה כאב למצוא
בית הכנסת קטן ויחיד שנותר בעיר ,תחת שלטון הרשע ,ובו מנין מה הופתעתי משנחפזתי לברר במוצאי יום הדין מה עלה בגורלי,
יהודים קשישים .נכנסתי בין מנחה למעריב ,ומצאתי אותם יושבים והנה תקעו לידי צו התייצבות בחזית שדה הקרב .מפח נפש גדול
ומפטפטים .שאלתי“ :יהודים ,למה לא לומדים משהו?'' היה לי ,בתום שבוע שהחל בצום והסתיים בתענית ,ובתווך הרבה
תשובה ,תפילה וזעקה .חשבתי כי שערי שמים ננעלו בפני.
“כבר עשרים שנה חלפו מאז שמענו איזה ווארט יהודי! -השיבו .הן
השלטון הקומוניסטי אסר ללמד תורה -אם ברצונכם ללמדנו ,אדרבה!'' אגב ,כשהתייצבתי לפני הפקיד בתחנת המשטרה ,חלוש וכחוש
בתום שבוע של תעניות ,עמדתי כפוף קמעה .גער בי האיש“ :עמוד
אחד הזקנים הגיש לי חומש ,ודרשתי בפניהם על פרשת השבוע. זקוף ,הלא כבר הנך חייל!''
הדברים היו להם כמים קרים על נפש עייפה ,ומשסיימתי הציעו:
“רבי ,מחר שוב!'' התנצלתי“ :איך אוכל להשאר פה ,הלא נשלחתי אני למדתי מזה לקח לכולנו ,החיילים בצבא השם ,אם-כן ,אף
לשרת בצבא''... אנו צריכים לעמוד זקופים קמיה קודשא בריך הוא ,בעמדנו לפניו.
קם אחד מזקני החבורה והעלה פתרון טוב לכולנו“ :נכין כתב יחד עם הצו קיבלתי כרטיס מיוחד ,המזכה את אנשי הצבא
רבנות ,ונכתוב שכבר לפני שלושה חודשים נבחרת לרבה של בנסיעות חינם ,וכן כרטיס עבור צידה לכל אורך הדרך ,בדמות לחם
נובוסיבירסק ,ואולי תשוחרר מהצבא''. יבש .בלית ברירה ובלב כבד יצאתי למסע הארוך.
מאד קיוויתי וייחלתי ,אך תקוותי נכזבה כאשר אנשי הצבא התייחסו הבחור נבחר לרבה של נובוסיבירסק
אלי בחומרה יתירה ,וטענו שאני עריק ,ומזמן הייתי צריך להישלח
בכפוף לאכזבתו התנהל ר' אייזיק בעצלתיים ,אך בתקוה לישועת
לחזית. ה' שתופיע כהרף עין .כפי שהמשיך לתאר:
פתחתי את הדלת ,והשוטרים פרצו פנימה והחלו לחקור
את בני הבית במיטותיהם ,מקצה הבית ועד קצהו .בעל
הבית היה כה בטוח בסופי המר ,שהליט את פניו לבל יראה
בצרתי ...אולם "ישועת ה' כערף עין".
51
למושל סיביר וראש הקומוניסטים בנובוסיבירסק, איש הנ.ק.וו.ד .הצדיע לו!
שכולם חלו ורעדו מפניו.
לילה אחד ,בעודי נם את שנתי בבית יהודי על
האמת ,לא רק שהמכתב לא פעל ,האיש אפילו מצע של קרשים ,בקור הסיבירי החודר ,נשמעה
לא פתח את דלתו בפני משלחת הקהילה היהודית דפיקה בדלת .שאלתי “מי שם?'' ונעניתי בתשובה
שהגישה את הפנייה .אלא שכעת השוטר לא בדק את המטילה אימה על כל בריה “ -הנ.ק.וו.ד!'' -המשטרה
טיב המסמך ,ותיכף שראה את שם האיש מתנוסס
בראשו ,מיהר לכבדני ולבקש סליחה על ההטרדה החשאית הרוסית.
פתחתי את הדלת ,והשוטרים פרצו פנימה והחלו
בחצי הלילה... לחקור את בני הבית במיטותיהם ,מקצה הבית ועד
ללמדך ,כי בזמן שננעלו כל שערי ההצלה הטבעית, קצהו .בעל הבית היה כה בטוח בסופי המר ,שהליט
והאדם מוסר את הדבר לידי הקב''ה ,דוקא אז ניתן את פניו לבל יראה בצרתי ...אולם “ישועת ה' כערף
לזכות לישועה המקווה. עין''.
החוקרים דרשו את מסמכיי ,ותהו כיצד איש צעיר
תפילה חרישית במפקדת שלטון מוצא עצמו מתרווח במיטה ,ולא בשדה הקרב .מענה
הכפירה לא היה לי ,רק שמתי בטחוני בה' ,ובזכות התפילה
שחרור מהצבא בכל אופן לא קיבלתי ,ומשכלו שהספקתי לערוך בטרם הגיע תורי.
כל הקיצין יצאתי לכיוון ווילנא .תחנה הבאה עשיתי מחיקי הוצאתי חבילת ניירות ,שהכילה גם
במוסקבה .גם שם פניתי לבית הכנסת ,ובשבת דרשתי העתקים מבקשות השחרור ששיגרתי לכמה אדונים,
ואף אחד לא שעה לתחנוניי .בלבי לחשתי תפילה:
לפני המתפללים המעטים בסעודה שלישית. 'רבונו של עולם! לי אין מענה להשיבם ,עזרני אתה
יום אחד ,בתור לקבלת לחם חינם ,והנה ניגשים
אלי אנשי חרש ודורשים מסמכים .בתוך דקות נלקחתי להיחלץ ולהיוושע!'
לחקירה במטה הנ.ק.וו.ד .החוקר היהודי שואל“ :מי לפתע מרים השוטר חמור-הסבר את ידו על מצחו,
אתה?'' ואני משיב“ :רב יהודי'' ,ומצביע על זקני מצדיע לי כאות של כבוד -לא פחות! ופנה ויצא
הארוך והציצית שמעטרת את בגדי. החוצה עם חבריו...
האיש גער בי“ :מדוע אתה עדיין מטייל בארץ, משחשף בעל הבית את פניו נדהם לגלות כי
כבר שלושה חודשים מאז נדרשת להתייצב?!'' אחר נשארתי ...הסבר הגון לא היה לי ,אולם הבטתי
בערימת הניירות ,וראיתי שהדף הראשון הינו מכתב
לאחר תפילת שחרית בישיבת טעלז קליבלנד
52
רראביש יאששירבקתלפמוןניבבזר'וןדזליצ"טלא לתלות הכניסני אל המפקד הבכיר .זה אמר לי בפנים חמורות סבר:
הכל “החלטנו להעביר אותך לחזית ,ומכאן ואילך עם שומר צמוד''...
בידי אולם אחר שבדק כי הדלת נעולה שינה את הטון“ :גם אני
שמים יהודי ...אעשה לך טובה ,סע לווילנא בלי שומר -אבל עוד
רעיון נפלא שמענו הימנו בשם רבו הג''ר אשר קלמן הלילה! אמנם לא אל החזית ,כי אם לדיוויזיה הליטאית''.
ברון ,אף הוא במסכת האמונה והבטחון. שמחתי נוכח הנס הגלוי ,ואמרתי לו בקול בוטח ורגוע“ :אני
רעב ,לא אכלתי היום'' .האיש הכניסני לחדר הפנימי ,הוציא לחמניה
“בג' מקומות נאמר בעצם היום הזה ,נאמר בנח ... מקמח לבן -פריבילגיה מיוחדת לקציני צבא -ומסר לי אותה.
לפי שהיו בני דורו אומרים ,אם אנו מרגישים בו אין אנו לא די בזה ,אלא שאמרתי לו“ :תודה ,אבל עוד לא התפללתי''...
מניחים אותו להכנס בתיבה ...במצרים נאמר בעצם היום ומיד העביר אותי לחדר נוסף .כך מצאתי את עצמי מתייצב
הזה ,לפי שהיו מצרים אומרים אם אנו מרגישים בהם ומתפלל לבורא-עולם במקום הכי מופרך -במפקדת המשטרה
אין אנו מניחים אותם לצאת ...אף כאן במיתתו של הקומוניסטית ,הכפרנית .משסיימתי ,ביקשתי אפילו מים לנטילת
משה נאמר בעצם היום הזה לפי שהיו ישראל אומרים
בכך וכך ,אם אנו מרגישים בו אין אנו מניחים אותו, ידיים ,וישבתי לסעוד את ארוחתי.
אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו כשנפרדנו הזהירני המפקד“ :המשך בדרכך ואל תתמהמה ,הפעם
את המן ...אין אנו מניחים אותו .אמר הקב''ה הריני נפלת בידי ,אך מי יודע מה יעלה בגורלך בפעם הבאה שתיעצר!''
מכניסו בחצי היום ,וכל מי שיש בידו כח למחות יבא
''והאלקים חשבה לטובה''
וימחה''( .רש''י)
והדבר תימה ,בשלמא אצל נח באמת היו יכולים בתום שרשרת הרפתקאות וטלטולים הגעתי לווילנא,
למנעו מלהכנס לתיבה ,וכן המצרים יכלו לעכב את וניגשתי למטה הצבא המקומי .הצגתי בפניהם את כתב הרבנות
ישראל מלצאת את ארצם ,אבל כאן מה סברו ישראל, מנובוסיבירסק וביקשתי להשתחרר .הליטאים הורגלו בשחרור
רבנים מגיוס ,ותחת שלטון הכיבוש היו יותר נוחים ,והסכימו
וכי ניתן למנוע מיתתו של אדם? לשחררני .תנאי אחד הציבו לי ,שאשוב לנובוסיבירסק לכהן
אלא ,ביאר רבי אשר קלמן ,בני ישראל סברו אל נכון
כי היו יכולים למנוע מיתתו ,על-ידי תפילות ותחנונים. שם במשרת הרבנות...
אם-כן מדוע נמנעה מהם אפשרות זו ,משום שאמרו זה כבר לא היה שייך .פניתי אל שרידי הקהילה המקומית
בווילנא ,וביקשתי מהם כתב רבנות מקומי .לא בנקל נתנו לי את
“אין אנו מניחים אותו''. הסכמתם ,אבל הקב''ה עזר ,ומשקיבלתי את המסמך המבוקש
כלל גדול הוא ביסודי האמונה ,אדם יכול להתפלל
ולבקש ,ולפעול הרבה בתפילתו ,ובתנאי שתלה הדבר שוחררתי לחלוטין מהצבא.
בהקב''ה בלבד .אבל אם תולה הגורל במעשי עצמו, רק אז ,אחרי ככלות הכל ,נתגלתה הישועה למפרע ,ונתקיים
לאמור כי בתפילתו הוא פועל ,הרי זו כפירה .אדם בי הכתוב “אתם חשבתם עלי רעה ,אלקים חשבה לטובה'' .עתה
יכול לבקש רחמים מן השמים לביטול גזירות ,אבל הבנתי אל נכון ,שדוקא בזכות ההוראה לגייסני נפתחה בפניי
אינו יכול לתלות הדבר בעצמו או בכל בשר ודם ,לומר האפשרות להגיע לליטא ,ובנסיעות חינם ,ואף עם צידה לדרך
כאילו בכחו לבטל גזירות. שכלכלה אותי רוב הימים.
בני ישראל כשלו בלשונם ואמרו “אם אנו מרגישים מעתה גם הפסוק “וראית את אחורי'' נתקיים בי ,כפי
בו ,אין אנו מניחים אותו'' ,תלו מניעת מיתתו של משה שביארתיו על דרך דרוש .שרק כעבור זמן ,כאשר מתגלית
בכח עצמם ,לכך ניטלה מהם סגולת התפילה שאכן התמונה הכללית ,אז רואים לאחור כיצד היתה הנהגתו ישרה
ונכוחה .כזאת היא השגחת ה' בבריאה .שפעמים לא זוכים
יכלה לפעול. לראות את ישועתו בהתהוותה ,ורק לאחר מסכת שלימה של
אירועים וגלגולים ,מגלים את השגחת ה' הגדולה.
כפי שאירע לי עצמי ,כשהתברר לבסוף שכל התעניות
והתפילות השיגו את מטרתן ,ופעלו אף מעבר למחשבותיי
הצנועות .אפילו כתב הרבנות בנובוסיבירסק שנראה כברכה
לבטלה ,תרם את חלקו בפני פקידי הגיוס בווילנא.
סיים רבי אייזיק את סיפור האמונה והבטחון שזיכוהו
בהשגחה גדולה מן השמים.
''רבה של ווילנא''
בווילנא החלה תקופה חדשה בחיי הבחור ר' אייזיק אוזבנד.
בין שרידי החרב שהתקבצו בעיר הוא מצא את הדיין הג''ר
ישראל זאב גוסטמן ,ששרד ושב לעירו .משהתמנה ר' אייזיק,
לפחות באורח רשמי ,כרבה של ווילנא ,הצטרף אל הרב גוסטמן
בפעילות ההצלה .מכאן ואילך פעל גדולות ונצורות לטובת
חיי הפליטים ,ולחיזוק הדת בשורותיהם ,בהספקת תשמישי
קדושה ועוד רבות.
53
בימים ההם זכה לפעול בשיתוף עם הגאון המופלא רבי מרדכי
פוגרמנסקי ,למען ילדי ישראל שלא נימולו בשנות המלחמה .את
רבי מרדכי זכה להכיר עוד בימי טלז ,עת נדחק בתוך הבאים לשמוע
את שיעוריו ושיחותיו ,שהילכו עליהם קסם.
כאזרחי השלטון הקומוניסטי לא ניתן להם לצאת את המדינה
בדרך לגאלית .לשם כך יסדו ועד הצלה חשאי למען המבקשים
להימלט .בראש הפעילות עמד רבי אייזיק ,ועל ידו רבי פסח קצב,
שיזמו יחדיו פעולות הרואיות להברחת הגבול .קצב העבודה היה
דחוף ובהול ,ומדי שני וחמישי שיגרו שתי משאיות עמוסות ניצולים
לחציית הגבול מליטא לפולין.
עד שהמשטרה החשאית חשפה את דבר ההברחות ,ור' אייזיק
הוברח ללודז' שבפולין .גם שם עוד נרדף בידי הבולשת הרוסית,
ובנסי נסים הצליח להתחמק מזרועותיה הארוכות ולהגיע לצרפת.
שם נשא את רעייתו הרבנית חיה ,בתו של מורו ורבו מישיבת טלז,
ששרדה בנסים ובגבורה יהודית את אימי הגטו ומחנות הריכוז.
הגרא''י בלוך :גם בנסיעות לקבוע סדרים
גם בתחנות הביניים שלאחר המלחמה ,בטרם ידע לאן מועדות
פניו ,גם בימים של איום רוסי ממשי על חייו ,בימי לודז' ופריז ,לא
פסק פומיה דהבחור רבי אייזיק מגירסא .גם בעתים הטרופים ההם
שקד על תלמודו בהתמדה מופלגת ,כאילו עדיין הוא בין עמודי
הישיבה בטלז ,או פוניבז' .היה זה בבחינת תלמיד שגלה ממקום
תורה ,ועמודא דבית מדרשא עמו.
וגם את זה קיבל מפי רבותיו .כוונתנו לראש הישיבה הג''ר
אברהם יצחק בלוך זצוק''ל ,שכך הנחה את מקורביו לפני צאתם
לגלות הבריחה מאימת המלחמה .כי גם בשעת הנדודים והמסעות
צריך האדם לחיות עם סדר נכון.
הרבה קלקולים והפסדים נולדים מכך שהולכי דרכים ועוברי
ימים ונהרות ,אינם חיים בצורה מסודרת .אמר אז ,והוסיף ,שלדידו
אפילו בנסיעה לשהות בת שני ימים בלבד ,יקדים האדם לסדר את
עתותיו וזמניו למשך הימים הללו .כי על ידי זה יזכה לתורה ותפילה
ומעשים טובים ,וגם בשאר עניניו לא יחסר לו כלום .משא''כ אם
חי בבלבול ובפיזור הדעת ,יפסיד הכל ולא יהיה לו כלום.
על פי הרעיון היסודי הזה ,הורה רבי אברהם יצחק לחתנו הג''ר
ברוך סורוצקין ,בטרם שהצטרף במלחמה לנסיעת ההצלה של
ישיבת מיר ,כי אף במהלך הנסיעה ברכבת ,שנמשכה כשבועיים,
יקבע לעצמו סדרי יום קבועים וברורים.
כך סיפר הג''ר אייזיק ,והוסיף לנו הארה מדיליה :דברים אלו
רמוזים בפרשת מסעי ,כאשר בכל מסע ומסע כתוב “ויסעו ...
ויחנו'' ,ואפילו אם חנו לפעמים רק ללילה אחד בלבד ,בכל זאת
כתוב “ויחנו'' .ללמדך ,שלא היתה זו עצירה חטופה ומבולבלת על
אם הדרך ,אלא חניה כשמה ,מאורגנת ומסודרת.
מצאתי את עצמי מתייצב ומתפלל לבורא-עולם במקום ה
ביקשתי אפילו מים לנטילת ידיים ,וישבתי לסעוד את א
הפעם נפלת בידי ,אך מי יודע מה יעלה בגורלך בפעם ה
54
בפרוס חג הסוכות הלכנו לבקש רשות להשתמש בעצים של היער. ראש ישיבה ומורה הוראה
קיבלנו רשות ,אך בכדי שיתאימו לסוכה הוצרכנו לקצרן ,ועל זה
כמובן לא היה רשות .האם יצאנו מצות סוכה ,או היה בזה משום אשר על כן ,זכה ר' אייזיק ללמוד וללמד לאחרים תיכף לאחר
נישואיו בצרפת ,כאשר מסר שיעורים בפני צעירים ובחורי
סוכה גזולה?'' ישיבות מפליטי המלחמה שחנו בצרפת .כך במשך שנה תמימה,
לבסוף מבסס ר' אייזיק את ההיתר ,על העובדה שקורות העץ הן
נכסי המדינה ,ולא יצאו כלל מרשות בעלים .מה גם שנשארו במחנה עד שהתאפשרה ההגירה לקליבלנד שבארצות הברית.
עם בואו שמה החל למסור שיעורים בישיבת טלז ,שהקימו הדודים
ולא ניתנו בהשאלה ,ומה שלא הושאל לא חייב בהשבה. הג''ר אליהו מאיר בלוך והג''ר חיים מרדכי קטץ .בשנים ראשונות
אגב ידיעת ההלכה ,שמענו מאת הרבנית שלו ע''ה“ :בסעודות מסר שיעוריו בישיבה הקטנה ,ולאחר מכן בישיבה הגדולה .בהיותו
השבת הנהיג אצלנו בבית ,שהילדים מביאים את ה'קיצור שולחן איש הלכה מובהק ,שימש גם כמורה הוראה לאנשי הקהילה התורנית
ערוך' וקוראים ממנו סעיפי הלכה על הסדר .ונראה שהוא עצמו
בקליבלנד.
ידעו היטב להלכה ולמעשה''. ספר ישן שהתגלגל לידנו חשף את חלקו בהכרעת הלכה ,עוד
“תלמיד שגלה מגלין רבו עמו'' אמרו חז''ל (מכות י ,א) .לדרכנו בימי בחרותו .הספר בשם 'שומרי הגחלת' מכיל דברי תורה מרבני
למדנו ,כי הג''ר אייזיק אוזבנד זצ''ל השכיל ,וגם הצליח ,להגלות את ברית המועצות ,ובכללם שאלות בהלכה שעלו בפני הגר''א אוזבנד,
רבותיו עמו ,כביכול ,בכל הגלויות שכפתה עליו מלחמת העולם השניה.
בכל מקום נשא על שכמו את זכר הישיבה ,השקפותיה ולקחיה, במהלך שנות האימה ובעקבותיהן.
בכל אתר שחנה ,המשיך על עצמו את השפעת רבותיו הגדולים מטלז שאלה אחת דנה ,לדוגמא ,על כשרות הסוכה שבנו ר' אייזיק
ופוניבז' .עד שבעצמו היה לאילנא רברבא ולמרביץ תורה ,הנושא
וחבריו ,פליטי המלחמה מתלמידי טלז .כמו שתיאר:
בגאון את לפיד תורתה של ליטא וישיבותיה. “בשנת תש''ב חגגנו חג הסוכות בביצ'ובה ,כשתי מאות מילין
מרן הגרא אוזבנד זצ"ל עם מרן רהי הגרא"מ שך זצ"ל באירוסי באירוסי בנו תלמידו חביבו יבלדחט"א מורינו ראש הישיבה שליט"א
מהנהר וויטקא ,שם עבדנו בחבורת בני ישיבת טלז עבודות יער.
הכי מופרך -במפקדת המשטרה הקומוניסטית ,הכפרנית .משסיימתי,
ארוחתי .כשנפרדנו הזהירני המפקד" :המשך בדרכך ואל תתמהמה,
הבאה שתיעצר!"
55
אימנוקומ+ןםהאמ+יר+ודןה
56
מה'סטאנציעס' עד ל'בית דיין' ,ומפאפא לקריית הישיבה | הרב
מ .קצבורג במסע מרתק בעקבות מקום הארוןשאינומןהמידה,אך
לקיומויש חשיבותלאין שיעורומידה|עלהאהליםאשרסביב
למשכן,ועלהממיתיםעצמם באהלה שלתורה|המאחדוהנבדל
בצורת בנייתהישיבה מימות שםועברלעולםהישיבותשבזמנינו
ישיבת טעלז וויקליף .קליבלנד .במדינת אוהיו בארה"ב
57
מוסד הישיבה שנים רבות בישראל. הרב מ .קצבורג
היו כאלו שהרחיקו נדוד אל מקום תורה ,לעיירה או ישיבה זו ,על שום מה?
לכרך בה שכן גאון שהאיר את ישראל בתורתו ,אך אלו היו כבר ביעקב אנו מוצאים שהלך לישיבתם של שם ועבר
נאלצים להיות סמוכים על חסדם של אחרים ,הן בלימודם דווקא לפני שהקים לו בית ,וכן הוא בכל הדורות -שבית
ובעיקר – במזונם ובאכסנייתם .לא רק שבעת לימודם התלמוד לאינם-נשואים נקרא ישיבה ,והדבר צריך תלמוד
היו תלויים בחסדיו של הגבאי הזועף שהיה אחראי על -למה ומדוע ,דווקא בית המדרש לאלו שעדיין לא הקימו
הקצבת נרות החלב מקופת הקהילה הדלה ,זה היה כאין
וכאפס ,לעומת מה שציפה לבחור הממוצע בעת שחיזר את ביתם ,זכה לתואר זה.
אחר צרכיו הבסיסים ביותר – אוכל ומקום לינה. וצריך לומר שישיבה כשמה כן היא -לאלו שקובעים
לא קלה הייתה דרכו ,ולא סוגה בשושנים .המושג 'ימים' שם את ישיבתם וביתם וזהו עיקר דירתם ומקומם .יכול
שרווח ברבות הימים ,בעצם היה שם מכובד יותר לקיבוץ אדם להיות גדול בתורה ולימודה ,אך בשם בן ישיבה לא
נדבות ,וכל גולה למקום תורה נאלץ לקיים בעצמו 'והיו חייך יכונה אחר שריחיים על צווארו ,ולא שם מקומו וקביעותו.
תלואים לך מנגד' ,באשר לא ידע היכן יסעד את ארוחתו
זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך ,התקופה
הבאה ,אם בכלל ,והאם ימצא לעצמו מקום ראוי ללון. שהיו בני ישראל במדבר זכורה בחיבה מיוחדת -דווקא
כשפרצה בסערה רוח ההשכלה וחוללה שמות בקרב בגלל אותה הסיבה ,שלא היה להם מקום קבע ,וסביב
עמנו ,נוהג זה היה אך בעוכריה של היהדות הנאמנה התולה למשכן יחנו .וזוהי התקופה הייחודית של הישיבה -סביב
את עיקר מבטחה ועתידה בבני החמד המסולאים בפז. למשכן יחנו ,אל תקרי מורשה אלא מאורסה .וכמו אז,
לא זו בלבד שמהבחינה המעשית היה נדרש למסור את שזכו שכל מחסורם סופק מן השמים ומשולחן גבוה ,כך
הנפש בכדי להישאר סביב בית המדרש ולדף הגמרא ,ומנגד גם בן הישיבה ,אשר כל עול קיומו מוטל על ראשי ומנהלי
האפשרות ללמוד חכמות חיצוניות ולהתפרנס בקלות הישיבה ,ולו לא נותר אלא להשקיע את מיטב כוחותיו
יחסית ,קרצה לרבים מהבחורים שכרעו מכוח סבל נתוני בשנות נעוריו – לרכוש קנייני נצח בעמל התורה בטהרתה.
הקיום היומיומיים .אך בכך לבד לא היה בכדי לשבור את
רוחם ,שכן עם ישראל מורגל מעודו בלימוד תורה מתוך נמצינו למדים שלתנאי ישיבתם של הבחורים בישיבה
הדחק .הבעיה המרכזית היא מעמדם הנחות של בחורי ישנה חשיבות הרבה מעבר לאם אין קמח אין תורה ,אלא
זהו פרט עיקרי ויסודי בעצם היותם בני ישיבה ,שפרקו
בעלי הבתים קבלו שכר הוגן וראוי בתמורת למה שהקצו
להם חדר בביתם .חדרו של בן הישיבה אף זכה לכינוי מיוחד
'סטאנציע' ,בלשונם .דבר שאף המריץ רבים להרחיב את
דירתם בכדי שיוכלו לבנות סטאנציע לבן ישיבה משלהם,
ולבוא על שכרם .ומעתה אין הם יושבים בישיבת עראי
הישיבות שנגרם כתוצאה מכך ,באשר בעלי הבתים ראו מעליהם עול חשבונות הרבים והלכו לשקוע באהלה של
אותם כנזקקים וכמקבצי נדבות ,ומיום ליום קרנם ירד תורה .לאור זאת ,יצאנו בתחקיר היסטורי – על צורת
בעיני מארחיהם ,שרבים מהם היו אנשים פשוטים ,אשר מבנה הישיבה ,כפי שהיא נקבעה על ידי רבותינו מצוקי
לא השכילו לדעת כי הארון נושא את נושאיו. ארץ זצוק"ל.
הבשורה שהפציעה מ’וואלזין’ הישיבות שלפני ‘עולם הישיבות’
מצב זה הוא שעורר את הצורך בפתיחת הישיבה מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם ,ואם כן,
הראשונה – ישיבת וואלזין .תפקידה וחזונה היה להפוך יבוא השואל וישאל ,מהי הבשורה הגדולה ומהו החידוש
וליצור מושג של ישיבה שהיא נחלת הכלל .לא מוסד בפתיחתה של ישיבת 'וואלוזין' -אם הישיבות .וכאשר
ערטילאי התלוי ברצונם הטוב של כמה בעלי בתים שלא נברר את המציאות נגלה שלרבי חיים מוואלזי'ן עצמו
תמיד חדורים דיים בערך התורה ולומדיה ,אלא מקום שבו הייתה ישיבה משל עצמו ,קודם שפתח את ישיבתו
המפורסמת ,ואם כן מה נפל דבר בישראל ביום פתיחתה
יתקבל בכבוד ובחפץ לב כל מבקש השם ודברו.
רבינו חיים מוואלוזין זצוק''ל ,לא בא להמציא ולחדש של 'אם הישיבות'.
את המושג ישיבה .הוא בא לייקר ולהגדיר את גבולותיה. מעיון בספרות ההיסטוריה ומפנקסי הקהילות ,עולה
השינוי הגדול שהנחיל ,לא נעוץ במה שאנו מכירים כסדר תמונת מצב מעניינת .מיני גלות ספרד אפשר לומר שפסקה
הלימוד הישיבתי ,או ה'שיעור כללי' ,וכדומה ,שכן כל התופעה של ישיבות המוניות ,שנהרו אליהם מכל קצוות
אלו לא היו קיימים בוולאזין רבתי .אפילו מחזור הלימוד ארץ ,דוגמת אלו של בעלי התוספות ,והישיבות הפכו יותר
המקובל כפי שאנו מכירים מעולם הישיבות ,עוד לא נהג אז. ויותר לתופעות למקומיות .כל עיר ועיירה המכבדת את
ואם כן ,ישאל השואל – מהו היה החידוש הגדול עצמה החזיקה מין 'ישיבה' משל עצמה .היינו שכל אלו
שהביאה וואלזין לעולם? התשובה היא הדבר הכי בלתי שחשקה נפשו בתורה היו מתקבצים ובאין לבית המדרש
צפוי -המקום .אמת ,מקום הארון אינו מן המידה ,אך הוא המקומי ,שם היו עמלים והוגים יחדיו בתורה הקדושה,
היה תכלית המשכן .למסד ולהסדיר את מקום קביעותו לרוב תחת הנהגתו של רב הקהילה או העיירה .שיטה זו,
למרות חסרונותיה ,הייתה הבסיס והצורה בה התקיימה
58
אם הישיבות -ישיבת וואלזין של בן הישיבה' .מחנה שכינה' תמיד היה קיים ,אך התעורר הצורך לייסד
ישיבת טעלז ליטא את 'מחנה לויה' – לקבוע את חנייתם של משרתי השם סביב למשכן.
ישיבת ראדין וכך הגיעה המושג 'ישיבה' לשיא משמעותה במלוא מובן המילה.
'ישיבה' כשמה -ישיבת קבע .סוגים וגוונים רבים יש לישיבות שקמו
ישיבת טעלז בקליבלנד במשכנה הראשון בעקבותיה ,ולא הרי זו כהרי זו -אך המאחד ביניהם הוא אחד ויחיד
-סביב למשכן השם יחנו .לא עוד קיבוץ נדבות חסר תוחלת ,לא עוד
הזדקקות לחסדי הגבאים ולשולחנם של אחרים.
ומהלכה למעשה – רבי חיים פתח את הישיבה ,ואחר שנים ספורות
כבר נבנה בית מדרש רחב ידיים ,שכל כולו היה בבעלותה הבלעדית של
הישיבה .דבר שהיה חידוש בשעתו .ובנוסף לכך ,נושא קיומם של בני
הישיבה ,הקמח אשר בלעדיו אין תורה ,עבר מאחריות 'בעלי הבתים'
שבעיר להיות דאגתה של הישיבה ,בעוד הבחור נותר פנוי למטרה
העיקרית לשמה הגיע לישיבה – לעלות ולהתעלות.
איש עדיין לא העלה בדעתו את הרעיון לפיו הישיבה תחזיק 'חדר
אוכל' משלה ,והצורה שבה פעלו הישיבות עד כה – היינו שהבחורים
אוכלים על שולחן בעלי הבתים – נותרה אף היא על כנה – אך היכן
הייתה הבשורה הגדולה? השוני המרכזי בשלב זה היה בעיקר מקום
לינתם .המציאות לפיה היו נדרשים לחזר אחר אכסניה להניח את
מיטלטליהם – יצרה מעמד של 'עניים המחזרים בעיירות' ומבקשים
מנוח לכף רגלם.
מעתה והלאה -דירתם הייתה משלהם .בעלי הבתים קבלו שכר הוגן
וראוי בתמורת למה שהקצו להם חדר בביתם .חדרו של בן הישיבה אף
זכה לכינוי מיוחד 'סטאנציע' ,בלשונם .דבר שאף המריץ רבים להרחיב
את דירתם בכדי שיוכלו לבנות סטאנציע לבן ישיבה משלהם ,ולבוא על
שכרם .ומעתה אין הם יושבים בישיבת עראי ,אלא יכולים הם לקבוע
משכנם קבע סביב לבית המדרש.
נהמא דכיסופא
למרות שוואלוזין עשתה את הצעד הגדול ביותר למען כבוד התורה
ולומדיה ,עדיין המצב בשטח לא היה מזהיר כל כך ,ולמרות כל הרצון
הטוב ,מנהג אכילת ה'ימים' ,שהיווה מקור למרירות רבה שנכרכה סביבו,
נמשך גם נמשך ,בוואלוזין עצמה ובישיבות שקמו בעקבותיה.
עדיין ,כדי ללמוד בישיבה היה נדרש מידה מרובה של מסירות נפש
למען התורה הקדושה .בני הישיבה המסולאים בפז ,נאלצו להתגבר
על העדינות הטבעית ולהיות ניזונים מ'נהמא דכיסופא' .ישנם כאלו,
שבבושתם כי רבה העדיפו לרעוב ימים שלים ולא להיות זקוקים ללחם
חסד.
מאידך ,במקומות רבים ניסו לפתור את העניין בדרכים שונות
ויצירתיות .כך גם בישיבתו של מרנא הסבא קדישא בעל ה'חפץ חיים'
זצוק''ל – ישיבת ראדין .בתחילה היה נהוג בה אף את מנהג אכילת
ה'ימים' הנודעה שלא לטוב .מרנא ה'חפץ חיים' ראה בכך חילול כבוד
התורה ,אך מאידך – בהעדר מקור תקציבי חיצוני לישיבה ,לא הייתה
כל אפשרות אחרת לבד מאשר בעלי הבתים הם אלו שיהיו אחראים
על פרנסתם של בני הישיבה.
אי לכך הגה פיתרון מקורי – נשים צדקניות היו מחזרות על חלונות
מטבחי בני העיירה ובידיהם כלים וקדרות ,וכל אחת מעקרות הבית
הייתה משליכה אל תוך הסיר תרומה ומעשר ממה שבישלה באותה
העת ,אישה כנדבת ליבה ומתת ידה אשר נשאה רוחה לנדוב ללומדי
התורה .בסיומו של הסבב חזרו עם השלל לישיבה ,שם חלקו את האוכל
הנאסף בין בחורי הישיבה ,שווה בשווה.
מטבע הדברים ,נוהג זה היה יפה לשעתו ,אך לא עמד ימים רבים.
לימים 'השתכללה' השיטה ,והישיבה פתחה מטבח משלה ,כאשר הרבנית
וצוות המתנדבות היו אוספות מצרכים גולמיים בלתי מוכנים ,הם היו
מבשלות את האוכל לשאר בני הישיבה .כך בישיבתו של מרנא הסבא
קדישא ,ניזונו הבחורים בצורה של כבוד התורה.
59
קריית הישיבה
דמעות בשולחן שבת סטנדרים בחצות ליל
אחת הישיבות הראשונות שייסדו את המושג 'חדר ואם כבר בישיבת ראדין עסקינן ,למרות שהישיבה
אוכל' ,הייתה ישיבתו של מרנא החתם סופר – ישיבת הייתה אחת הישיבות החשובות באותה העת ,לקח זמן
'פרשבורג' .יש לציין כי באורח חריג הלימוד התקיים לא רב עד שהיה לה בית מדרש בפני עצמה ,ושנים רבות
בבית המדרש אלא דווקא ב ...חדרי הפנימייה .באותם שכנה בתוך ה'קלויז' של העיירה .על רמת המעורבות של
חדרים גם אכלו וישנו ובהם למדו ,כשלבית המדרש חיי הישיבה – עם בני העיירה אנו יכולים ללמוד מעדותו
התכנסו רק לצורך שמיעת שיעור מראש הישיבה או של הרב מפונוביז' זצוק''ל ,שהעיד שמידי ערב בשעת
תפילה כמובן .בשולי הדברים נביא כי בזכרונותיו של חצות הליל הייתה נראית בפתח דמותו הצנומה של הסבא
אחד מבני הישיבה הוא מספר על הדמעות שבלע לנוכח קדישא רבינו ישראל מאיר זצוק''ל ,כשהוא מטריח עצמו
אכזבתו בפעם הראשונה שנוכח בסעודת שחרית של שבת לכבות את מנורות הנפט ,תוך שהוא מזרז את בני הישיבה
שכללה – שתי חלות בגודל 'כביצה' וספל קפה עם חלב. לפרוש למנוחת הלילה על יצועם .מקום הלינה ,אגב ,היה
עדות נוספת על אחד הגלגולים של המושג 'חדר האוכל' על מזרנים שנפרסו בקיתון ששכן על יד בית המדרש ,מין
אנו מוצאים בעדותו של הגאון רבי נתן גשטטנר זצוק''ל על
ישיבתו ב'פאפא' .באופן עקרוני ,הבחורים ניזונו מאכילת 'פנימייה' זוטא ,במושגים של אותם הימים.
'ימים' ,אך מלבד זאת הישיבה החזיקה 'בענזא' -היינו ומה היה עושה ה'חפץ חיים' לאחר מכן? פורש אף
כמין חדר אוכל ,שיועד לבחורים בעלי יכולת ,ומי שרצה הוא למנוחה הכרחית? או שמא אומר תיקון חצות? מי
להשתמש בו נדרש לשלם סכום הגון להנהלת הישיבה .גם שנשאר לעקוב אחריו מעיד ,שלא פחות ולא יותר ,רבן
אלו שזכו באישור כניסה ,כלל לא נהנו מארוחות פאר אלא של כל בני הגולה ,שהכול חלו למוצא פיו ,היה נוטל בידיו
מאוכל פשוט וחד גוני .וזאת רק למי שהיה נוכח בתפילת הקדושות את ה'סטנדרים' ומשיבם למקומם אחד לאחד.
שחרית בישיבה ...הכניסה התאפשרה רק באמצעות כרטיס מה החשיבות הרבה שנודעה לאותם סטנדרים? לשם מה
מיוחד שהיו מחלקים אחר התפילה (לתשומת ליבם של
המשגיחים) .גם בתוך חדר האוכל עצמו היה שולחן מיוחד חרד את כל החרדה הגדולה הלזו?
לבני עשירים ,שזכו למזון מועדף ,תמורת תשלום הוגן כאמור ,בני הישיבה למדו באותו הקלויז בו התפללו
אנשי העיירה .כל בעל בית המכבד עצמו החזיק 'סטנדר'
להנהלת הישיבה. מיוחד משלו ,שהיה מונח באורח קבע במקומו הקבוע.
ואי אפשר לחתום את הנושא מבלי להזכיר את ישיבתו מטבע הדברים ,במהלך יום תמים של ריתחא דאורייתא,
של מחולל והוגה ה'דף היומי' הגאון רבי מאיר שפירא 'טיילו' הסטנדרים ברחבי בית המדרש ,אם לצורך חברותא
מלובלין ,ראש ישיבת 'חכמי לובלין' .בחזונו השאפתני או שמיעת שיעור וכדומה .החפץ חיים לא ראה בעין יפה
היה להקים ישיבה אשר תאגד את טובי המוחות וגדולי את העובדה שעשו בני הישיבה בסטנדרים הללו כבשלהם,
הצורבים בותה העת ,כאשר בניה יישבו בכבודו של עולם, וראה בכך אבק גזל ,תדיר היה שגור בפיו דברי הגמרא שרועי
בהמה דקה פסולים לעדות ,מפני שחשודים המה על הגזל.
וכל מחסורם יסופק ביד רחבה מאת הישיבה. וכך כל מדי ערב ,בשעת לילה מאוחרת אחר חצות ,אחר
שאחרון המתמידים כבר פרש ליצועו ,היה הוא בעצמו משיב
מאן מלכי רבנן כל סטנדר למקומו הראוי ,למען ימצאנו בעליו למחרת
ישיבת 'טעלז' שהפכה עם השנים לתל תלפיות ולאבן בבואו לתפילת שחרית .ובת הקול שיוצאת לשוטט בעולם
השואבת ,חזונה ומגמתה היה לממש את החזון שהיה בעת רצון מסוגלת זו ,מנהמת כיונה ואומרת ,חזו בניי
בבסיס הקמת אם הישיבות ,ובאלו שקמו אחריהם .להעמיד חביבי ,שמניחים עיסוקם בחדוותא דילי ,והולכים לעמול
את כבוד התורה ולימודה -מאן מלכי רבנן .הישיבה במו כפיהם ,כדי להציל תלמידיהם מאבק גזילה חלילה.
היא נשמת העם היהודי ועל כן בדין הוא שלומדיה יישבו
60
תקופה קצרה אחר הקמת הישיבה בקליבלנד ,הגיעו למסקנה כי יש בכבודו של עולם.
להרחיקה מן המולת העיר ושאון המונה של אמריקה הסואנת ,שיש בכוחו מאפיין ייחודי נוסף היה בישיבת טעלז ,בניגוד לישיבות אחרות בהם
להכחיש את קולה של תורה המנסה לבקע לעצמו מקום לנסר בחללה. את העול הניהול הגשמי לא היה נושא לדיון ,בטעלז כפי הידוע מנהליה
בשולי הדברים מעניין לציין כי בעניין זה התגלע מעין ויכוח זוטא בין שני היו ראשי הישיבה בעצמם ,והם אשר קבעו את כל פרט ופרט בהליכותיה
קברניטיה של הישיבה – מרנן הגאונים רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים הנהגותיה עד לפרט הקטן ביותר ועל כן בעת הקמת הישיבה וקביעת נהליה
מרדכי קאץ זצוק''ל .תחילה הגרא''מ צידד שמי שבאמת שקוע בלימוד, חזונה של הישיבה היה לשים את כבוד התורה ולומדיה במרכז ,שתו את
יוכל להתנתק מהאווירה של אמריקה ,בכל מקום שבו יהיה .ועל כך השיב ליבם לנושא עדין זה ,הכרוך בכבודם ובעוז רוחם של הצורבים הצעירים.
לו הגרח''מ בהלצה מיניה וביה – שעצם עצמה של דעה זו ,היא הראיה דבר אחד היה ברור -אכילת 'ימים' -כמתכונתו אשר נחרתה שלא
שאווירתה של ארץ העמים כבר החלה להשפיע עליו על אף היותו שקוע לטובה בזכרונם של רבים כחויה משפילה שהיא היפך כבוד התורה והרמת
קרן לומדיה .אך מאידך ,עדיין לא היה מושג של 'חדר אוכל' או פנימייה.
בב' אמות של הלכה בלבד... ועל כן בהנהלת הישיבה הגו רעיון יצירתי -אכן הבחורים יאכלו אצל בני
בין כך ובין כך ,התוכנית קרמה עור וגידים ,וישיבת טעלז דקליבלנד תרה
לעצמה אחר מקום לחנותה .מקום שיהי ראוי לקיים בו את דברי הרמב''ם העיירה ,אך בתשלום מלא כדת וכדין.
הנודעים ,המדריכים את האדם כיצד לנהוג בעת אשר כל אנשי מקומו רעים ועל כן קבעו את הקביעה הנחרצת :לא עוד לחם חסד .בני הישיבה
וחטאים .וכיוון שביקשו – אינה השם לידם במרחק לא רב – בפאתי קליבלנד יהיו ניזונים משל עצמם .וכל מנתם תשולם בצורה מלאה .ונמצא שמעתה
את ההר 'וויקליף' אשר שם נמצא המקום הראוי להקים שם את הישיבה. התהפכו היוצרות ,תחת היות הבחורים מצפים לשולחן אחרים ,נהפוך
ומהלכה למעשה ,ראשי הישיבה הדגולים לקחו על עצמם את תכנון הוא -ובעלי הבתים מחזרים אחר בחור לצרפו לשולחנם ,להעלות ולרומם
הקמפוס שיהווה את מקום אכסנייתם של בני הישיבה .וזאת שתו אל
ליבם – שברור שצורתה החיצונית הישיבה על אדמת אמריקה אמורה את ביתם ,ומתן שכרה נאה בצידה.
להיראות באופן שונה ממה שהייתה בליטא .כשם שלא הרי 'משכן שילה' וכי תימא ,כסף מנלן .לכך הוחלט כי הבחורים אשר ידם תהא משגת,
נשים צדקניות היו מחזרות על חלונות מטבחי בני העיירה
ובידיהם כלים וקדרות ,וכל אחת מעקרות הבית הייתה משליכה
אל תוך הסיר תרומה ומעשר ממה שבישלה באותה העת,
כהרי בנין שבנה שלמה ובנין הורדוס ,כך גם כבוד התורה – אחד הוא ,רק ישלמו הם מכיסם על עלות החזקתם ,אך שאר הבחורים הישיבה היא זו
פושט צורה ולובש צורה לפי העיתים והזמנים' .כבוד' נמדד לפי המקום שתממן את כל שהותם וארוחתם .הנהגה זו ,מאפיינת את התפיסה שעמדה
העת והזמן ,לא הרי כבוד התורה באירופה כהרי כבוד התורה באמריקה. בבסיס הקמת הישיבה -הישיבה היא ביתו של הצורב ,על כל המשתמע
במהלך הבניה -הוסרה העטרה ,ונלקח מרן ראש הישיבה הגרא''מ מכך ,והיא דואגת להסיר מעליו כל טרדה שתמנע ממנו להשקיע עצמו
בלוך זצ''ל לבית עולמו ,בין כך ובין כך הרוח החיה בתכנית ,ראש הישיבה
הנותר – מרן רבי חיים מרדכי קאץ זצ''ל המשיך ביתר שאת בגיוס הכספים באהלה של תורה.
ואגב ,ראוי לציון כי הדברים אף היוו שיקול בקבלת התלמידים ,שכן
הרבים ובניהול הבניה בפועל על הצד היותר טוב. במהלך השנים עם התגברות הביקוש הרב להתקבל לישיבה החליטו ראשי
לאחר עמל רב ודמים מרובים -זכו לברך על המוגמר ,ולחנוך את ישיבת הישיבה על 'מכסות' ,ולפיהם הוגבלה קבלת הבחורים לאחד מעיירה ושנים
טעלז במתכונתה החדשה .וביום בו נשלמה המלאכה ,חזו הכול מה גדול מעיר ,ברם בעיירות ובמקומות בהם נטלו בני העיירה לסייע בהחזקת
כבוד הבית האחרון מן הראשון .בנייתו של הקמפוס המרשים עוררה גלים
בעולם התורני דאמריקה דאז ,והיווה צעד חשוב להרמת קרנה של תורה תלמידי הישיבה ,ניתנה האפשרות להגדלת ה'מכסה'.
שהיה מונח אז בקרן זווית .לראשונה נוכחו לדעת שלא רק נערים בקולג' בהמשך נבנה על יד הישיבה אף מטבח וחדר-אכילה ששימש בעיקר
או ב'ישיבה-יוניברסיטי' זוכים לקבל כל התנאים הנצרכים להם ,אלא לשבתות וימים טובים ,אך העיקרון לא השתנה .כשם שהישיבה אחראית
לעלייתו הרוחנית של הבחור ,כן עליה לפרוס את חסותה לכל צרכי קיומו.
גם בני הישיבה – מאן מלכי רבנן – דואגים לכל צרכיהם משולחן גבוה.
וכך מתואר בכתבי העיתים של אותה התקופה“ :המקום מכיל קרוב ‘טעלז’ נוסח אמריקה
לשישים אקרים ,הריהו כגן ה' במלוא המובן .במעלה הגבעה המעוטרת ואם כל זאת היה נכון על אדמת אירופה ,שבאופן יחסי נהנו הבחורים
גנים ,פרחים ,ומעבה אילנות מפיצי ריחות מבושמים -מתנוססים לתפארה מרווחה יחסית למה שהיה מורגל אז ,הרי שבהגיע הישיבה אל אמריקה
המון בנייני הישיבה החדשה .בנייני הלימוד ,בניני האיכסון ,בניין משרדים, רבתי ,בייסדם את הישיבה בקליבלנד בימי תקומתה מן האפר ,לא התפשרו
חדר האוכל ובניין דירות לראשי הישיבה והמנהלים ועוד ועוד ,עד כך ראשי הישיבה זצ''ל על דבר מכל זאת .ולמרות כל הקשיים ,לא הפקירו
פרטי הפרטים הנחוצים שאין המשקיף לפי שעה יכול לתפסם בסקירה את הבחורים לגואלם ,כשם שדאגו להרים ולבסס את הישיבה ברמתה
אחת .בית המדרש רחב ידיים משתרע לארכו ולרוחבו בכל הדרו עם הרוחנית והלימודית ,כן התמסרו לדאוג לכל צרכי בניה ,במסירות אבהית
החדרים הנטפלים לו בנויים לפי הטעם הכי מודרני ,ועם תנאי איוורור
שאין כדוגמתה.
בכל חדר וחדר... בוגרי הישיבה דאז מספרים ,כי בשעתו הגיסים הגדולים ראשי הישיבה
ומסיים הכתב בהתפעלות“ :אין ספק שהתלמידים שיקחו שם חלק מרן רבי אליהו מאיר בלוך זצוק''ל ואיתו עימו מרן רבי חיים מרדכי קאץ
בלימודים שם ימצאו את כל האפשרויות לשבת שם על התורה ועל זצוק''ל – היו עומדים בפתחה של המכולת המקומית בערבי שבתות וחגים,
העבודה ,ולהשתלם לאילני רברבי במלוא שלימות המובן ,אשר בהתבודדות ומבקשים מכל היוצאים מן החנות לתרום את הפרוטות שקיבלו כעודף,
לטובת רווחתם של בחורי הישיבה .בעוד שלעצמם-הם הסתפקו בסכום
היערית סגולה מיוחדת לכך''.
שהספיק לאחזקתו של בחור בישיבה.
61
אחד מבניני הפנימיה בקרית הישיבה החזון המתגשם בקרית הישיבה
אין ספק ,כי ישיבת 'עטרת שלמה' בקרית הישיבה,
לידי חיי הנצח .הישיבה היא ביתו ומקור חיותו של הבחור ראויה לחתום בתפארה את השושלת .ומלבד מה שהיא
בשנים החשובות ביותר של חייו -וככל שה'תשבו' הוא מהווה בית ומשכן לרוחה ולנשמתה של 'טלז' -להיות
'כעין תדורו' ,כך גם יוכל להשקיע עצמו בתכלית אליה מגדלור לתורה ודעת על שולחן אחד ,זכתה גם להיות
בא בשעריה ,ולהכין את עצמו ליום בו יקים את ביתו תחת הנהגתם המסורה של מורינו ראש הישיבה שליט''א
בעזרת הנכסים הרוחניים המפוארים שצבר בשהותו בה. שמשמיא קזכו ליה לרומם ולנשא כבוד התורה ועמליה
בדור האחרון .בהעמדת הישיבה הקד' בארץ ישראל ,כאשר
מחד הישיבה מהווה בית תלמוד ואבן שואבת לכל מבקש
השם ,ומאידך היא פורסת את חסותה על הבחור לאורך
כל תקופת שהותו בישיבה ,תוך ירידה לפרטים ולפרטי
פרטים -שיכול לעזוב עול חשבונות הרבים ולהשקיע
עצמו בעיון התורה בטהרתה.
הוא אשר פתחנו – 'ישיבה' כשמה כן היא ,ישיבת קבע
ולא ישיבת עראי .טבעו של עולם -ככל שההורים יתמסרו
יותר לכל מחסורו של בנם בגשמיות וברוחניות ,כן תשגה
אחריתו ותרבה מאוד .ואם כך הוא באלו אשר הביאוהו
לחיי העולם הזה ,על אחת כמה וכמה בבית גידולו המביאו
תגובות שהתקבלו למאמר " ַה ָ ּדִרים ֵּבין ַה ְמ ַה ְ ּדִרין"
בעניני הדלקת נר חנוכה בקריית הישיבה /גליון והודעתם 3
לכבוד גליון 'והודעתם'. בגוף הכתבה הוזכר שבישיבתנו יש להדליק בפתח הפנימייה מדין פתח
ה'חצר' ,אף לבחורים הנוהגים כדעת מרנא החזו"א ,מכיוון שהמסדרון
אבקש להודות על הגיליון הנפלא שמלא וגדוש מזן אל זן בכתבות משמש לתשמישי חצר ,כפי שהיו נהוגים מקדם .רציתי להעיר שדעת
מרתקות ובידיעות תורניות מחכימות ,ערוכות בטוב טעם ודעת .כמו כן, החזו"א נאמרה לגבי לאלו המתגוררים בביתם ,אך נשמט מהכתבה דעתו
מרחיב ממש את הנפש לקרוא על הנעשה והנשמע ברחבי בתי המדרש של החזו"א שבחורי ישיבות צריכים להדליק בחדר האוכל אשר בישיבה.
והיכלות התורה של הישיבה 'עטרת שלמה' .כאברך מן המנין באחד
מסניפי הישיבה ,נותן רוממות ורחבות להיות חלק מבית המדרש העצום. ובאמת בשנות לימודיי בישיבה ,נהגנו לאכול לכה"פ ארוחה אחת
בחדרינו ,והמהדרין מן המהדרין היו קובעים זאת לארוחה העיקרית
קבעה ברכה לעצמה הכתבה בענין הדלקת נרות חנוכה בישיבה .היה
אפשר להרגיש ממש בסיור מוחשי ואמיתי והמחשה של המורכבות והבשרית ביום -לצאת ידי כל הדעות בהידור.
במיקום ההדלקה לצד ההכרעות והנידונים ,הן בישיבה והן בנוגע לכל
הישיבות .דווקא מנושאים צדדיים כביכול ,אפשר ללמוד הרבה על יישר כח
י .קאהן
הייחודיות המופלאה שבישיבה אשר בקריית הישיבה.
בברכה
א .פ .ירושלים ת"ו
לכבוד מערכת והודעתם
כבוד הרב וכו' .1בענין מה שהוזכר במאמר על הדלקת נרות חנוכה בישיבה,
והובא שבקומת מרתף פנימיית דיין פתח הקומה אינו נראה כלל
יישר חיליה על הבירור הנפלא של פרטי הדינים הנוגעים להדלקת בני לרשות הרבים ועל כן ודאי אינו יכול להדליק בפתח שם וע"כ הורו
ישיבה במאמר הנפלא 'הדרים בין המהדרין' .ורציתי להעיר במה שהביא
הוראת ר"י טעלז בארה"ב הגרא"מ בלוך זצ"ל שהורה כי בני הישיבה יצאו לבחורים להדליק בפתח גרם המדרגות עם צורת הפתח.
יד"ח בהדלקה בבית המדרש משום שהוא עיקר ביתו ,וס"ל שלענין בני
ישיבה אין הגדרת הבית לפי האוכל והשינה אלא הוא עיקר ביתם ,ואף הדברים אינם מדוייקים ,מכיון שהמציאות היא שניתן לראות
אין צריכים להשתתף בפריטי וזה חידוש גדול .וכן הוא בס' מנהגי ישיבת מרשות הרבים את פתח קומת מרתף דיין ,ועל כן לכאורה הנידון
שם היה שבקומה זו פתח הקומה ארוך הוא ,ומדוע נחשיב דווקא את
טעלז להגר"ש שפירא. מקום הדלת שהוא פתח הקומה והרי דלת קומת פנימייה אינה כדלת
בית ואין משתמשים לכל שימוש מאחורי דלת הקומה ולשימושים
ובאמת יעוי' כעי"ז בספר הליכות שלמה שהוראת הגרש"ז אויערבך שכן משתמש שם כשימושי חצר אפשר שמשתמש גם לפני הדלת,
זצ"ל היה כי בדיעבד בני ישיבה יכולים לצאת בכל מקום שהוא בישיבה, וע"כ מהיכי תיתי לומר שיהיה פתח הקומה דווקא במקום הדלת
והמדליק בבית המדרש יוצא ידי חובתו .ואף שודאי אי"ז אותה הוראה
מ"מ רואים אנו שדעתו ששייך לצאת ידי חובה בבית המדרש ובכל מקום ולא בתחילת המבואה ,והמבואה הזו הרי היא מקורה ברובה.
בישיבה אף שאין זה מקום שינתו ומקום אכילתו' והכל נחשב לביתו.
ויעוי' שם בספר מנהגי ישיבת טעלז מבואר שהדליקו בתוך בית המדרש .2מה שכתב הרב הכותב שאין הדלקה מפני החשד בפתחים
בצד דרומי כדין מדליק בבית הכנסת ,ולא מחוור לי כל כך דאם טענתו האחוריים בפנימיות כי אין שם דריסת רגל כלל ,יש לדייק כי
היא שבני הישיבה כולם ביתם שם ויוצאים כדין אכסנאי ,הרי היה צריך אין הכוונה שאין דריסת רגל שם שהרי תלמידי הישיבה בודאי
להיות ההדלקה בפתח בית המדרש כדין פתח הבית .ולכאורה כל מה נכנסים ויוצאים משם ,אלא הכוונה שבודאי אין מקום לחשש
שמדליק בבית הכנסת הוא לפרסומי ניסא לאנשי בית הכנסת אבל אם מפני אנשים אחרים (שאינם מבני הישיבה) כיון שהם בודאי
כולם הם בני הבית הרי צריך להיות הפירסומי ניסא בפתח הבית .אא"כ לא יבואו משם ,וודאי דריסת רגל שם רק שכל ענין הדלקה מפני
החשד הוא מפני אנשים שאינם מבני המקום ואינם יודעים שיש
מנהגם היה להדליק בתוך הבית ,וכמבו' ברמ"א סי' תרע"א.
לבעה"ב עוד פתח ,ופשוט.
גם רציתי לתקן מה שכתב שהייתה הוראה זו בישיבת טעלז בשבתה
בעיר טעלז בליטא אמנם בספר מנהגי ישיבת טעלז מבואר שהייתה בברכה רבה
ההוראה לבני הישיבה בקליבלנד ,ובודאי אם היה זה הוראה בישיבת א' מתלמידי הישיבה
טעלז מהני גאוני קמאי ראשי מתיבתא דטעלז ,לא היה מוזכר כהוראת
הגרא"מ זצ"ל ולכאורה זה היה חידושו שלו ,ואולי היה חילוק במציאות
בין מיקום התלמידים.
ייש"כ רב ובהצלחה מרובה 62
נ .כ .מודיעין עילית
מורינו הגאון רבי שמעון שרייבר שליט"א בודק את המצות
מקום שנהגו
לרגל חג המצות שבנו יחד עם הוותיקים שבחבורה
לימי הקמתה -לפני עשור ומחצה -של ‘חבורת חכמי
ורבני הישיבה’ הקד’ | השינוי שחולל ייסודה של חבורת
הישיבה הקד’ ונתפשט בקהילות עדת ישראל על מנת
ליתן את הישג היד לכל ירא ה’ לקיים מצוות מצה בהידור
ובשלימות | וותיקי החבורה מספרים על ‘שמירה מעולה’
בשמירת המצות ,על חומרות והידורים ב’אפייה’ ,אך
מעל לכל על חומרות והידורים בכבוד תלמידי חכמים
| וגם על פולמוס המאפייה ב’זנוח’ שהסעיר את העולם
התורני | חבורה של בני החבורה ››
63
המצות מצווה של הישיבה הקד' על ידי אברכי הישיבה הרב י .קלמן
שליט''א ובפיקוח מרנן הגאונים ראשי הכוללים שליט''א.
מדובר בכמות המצות הגדולה ביותר בחבורת המצות מאפיית המצות המפורסמת בעיר בית שמש בחודש
של הישיבה הקד' מאז היווסדה לפני למעלה מחמש אדר הראשון והשני השנה -כבכל שנה -שינתה את
עשרה שנה ,ובאחת מחבורות המצות הגדולות בעולם פניה .ממאפיה לבית-מדרש .במקום חלוקא-דרבנן
עוטים עליהם רבנן חלוקים אחרים ,ובחדוותא דמצווה
היהודי כולו. מקיימים הם בעצמם לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא
הרעיון העצום ,של 'חבורת אברכי ורבני הישיבה'
שהיום כבר מתקבל כדבר המובן מאליו ,לא היה מובן – למעשה.
מאליו כלל לפני עשור ושניים .בעת שהרעיון נהגה על זה לצד זה ,היישר מהיכלי הישיבה הקד' למפתן
ידי מורינו ראש הישיבה שליט''א ,רבים אף לא האמינו המאפייה עלו ובאו במשך ימים שלמים מבוקר ועד ליל
שהוא בר-קיימא .כיום ניתן לומר ,כי ההצלחה הגדולה 'חבורות' 'חבורות' תרתי משמע ,לקיים מצוות פסחם,
של החבורה אינה רק של אברכי ורבני הישיבה ,כי אם מאות רבות של בעלי תריסין השקועים בד' אמות של
של כלל ציבור יראי ה' המדקדקים במצוותיו .הרעיון הלכה בלבד עלו יחד ,עם החברותא לצד זוג ה'חברותא
שהוליד את האפשרות של כל ירא ה' לקיים מצוות מצה לספסל' ,עם ראש הכולל ועם ראש החבורה ,גדודי גדודי
תלמידי חכמים שעלו לקיים בצוותא חדא -לשם מצת
בשלימות ההידור ובהישג יד.
יתר על כן ,בלב רעיון ייסוד החבורה עמדה ההרגשה מצווה.
העזה ,מדוע צריך לחזר ולהימנות אחר חבורות אחרות מאפיית המצות הומה תלמידי חכמים .מכל רחבי הארץ
ולהיסמך על שולחן אחרים ,אדרבה ,חכמי ורבני הישיבה מהיכלי התורה של הישיבה הקד' במשך למעלה משבוע
השקועים בד' אמות של הלכה בלבד זה לצד זה בכל ימות ימי עבודה ,בכל שעות היום ,עולים ובאים עדרים של
השנה כולה ,יום ולילה לא ישבותו ,אין מתאים מהם תלמידי חכמים צעירים ומבוגרים כאחד לאפות מצות
להימנות יחד ,להיקבץ יחד ,להיות לחבורת עושי מצווה. מצווה ,מתוך ריתחא דשמעתתא ובדקדוק הלכה ,מקיימים
וכך זה עובד .על חבורת המצות של הישיבה הקד'
נמנים אלפי משפחות בלעה''ר .מאפיית המצות המהודרת הם את חובתם .לשמה ,בדיבור ובמעשה.
בבית-שמש מייחדת שבוע ויותר של ימי עבודה שלמים למעלה משני טון מצות-יד ושבע וחצי טון מצות-
מכונה .זו הכמות האסטרונומית שנאפתה השנה בחבורת
שינוע המצות בסיום החבורות
פיקוח על כל שלב ושלב .בחבורת מצות מכונה פיקוח בכל שלב
64
הקוד הזה .מדוע? צא וחשוב ,כל 'שולחן' הוא 'ח''י דקות' ,הרי אין שולחן מבוקר עד ליל אך ורק לחבורות הישיבה ,במהלך הימים בזה אחר זה
יותר מח''י דקות ,אז כל השאלה של בעל המאפייה היא :כמה ח''י דקות עולים קבוצות קבוצות של אברכי ורבני הישיבה הקד' ,משמר יוצא
ומשמר נכנס ,כשכל חבורה מנוהלת על ידי ראש חבורה ואחראי שידיהם
יהיו בשעה. רב להם באפיית המצות מזה שנים רבות ,וכל החבורות מונהגות תחת
בין ח''י לח''י מנקים הכל ,אם ינקו ,לצורך הענין ,עשר דקות בין ח''י הוראותיהם ובפיקוחם של רבותינו ראשי הישיבה והכוללים שליט''א.
לח''י ,בעל המאפייה ירוויח בשעה שתי שולחנות פלוס ,לעומת זאת אם על כל חבורה וחבורה נמנים קבוצה מרבני ואברכי הישיבה שליט''א,
האופים בעצמם ,כשאת מצות החבורה מקבלים העוסקים במלאכה ,וכן
ינקו חצי שעה הוא יקבל שולחן וחצי .וההבדל הוא גדול מאוד. אברכים שאינם עוסקים בעצמם במלאכה אך נמנים עימם על החבורה.
כל בעלי מאפייה האינטרס הכלכלי שלהם הוא כמה שפחות זמן לתת מלבד חבורות אברכי הישיבה ,מתקימות חבורות רבות נוספות של ראשי
לניקיון ,גם אם יש כללים לזמן הניקיון במאפייה מטעם ההכשר וכדומה ורבני הישיבה שליט''א ,וכן חבורות המיועדות לנגידי הישיבה אליהם
עדין הוא יכול לגרום ללחץ וזה יגיע על חשבון הניקיון .אבל בחבורה כמו משונעות המצות למעבר לים ,וכן חבורות נוספות של מצות המחולקות
של הישיבה ,הדרישה הראשונית שלנו היא ,שאין הגבלה בזמן לניקיון! לא
מתחילים שולחן לפני שגמרנו לנקות כמה שאנחנו חושבים שצריך ,לא ע''י קרן הצדקה של הישיבה הקד'.
מתחילים שולחן לפי זמן בשום פנים ואופן מתחילים שולחן כשאנחנו יצויין ,כי אף בחבורת המצות של חכמי ורבני הישיבה הקד' ,הנהלת
הישיבה עומדת להיות לעזר לקראת היום טוב ,ודואגת במשך כל השנים
– החבורה – מוכנים.
דרך אגב ,באחת השנים בעלי המאפייה התעקשו איתנו קצת על זמנים לסבסד את עלויות המצות.
לניקיון ,והפסקנו את כל האפייה באמצע היום... אכשר דרא
אפיית -לכם שבנו לאחור חמש עשרה שנה ויותר ,לימי ייסוד החבורה ופנינו לאחד
מוותיקי החבורה הרב הגאון ר' דוד בן שמעון שליט''א שניהל במשך שנים
כיום על החבורה נמנים ממש רוב ככל אברכי ורבני הישיבה שליט''א ,בהתחשב רבות את החבורות של הישיבה הקד' ,לשמוע על הקמת החבורה וייסודה.
בכך שבפסח כל אחד נוהג לפי החומרות שלו וכו' האם בהקמת החבורה היו כאלו ללא ספק “חבורת רבני ואברכי הישיבה'' זה חידוש ,מה הוביל והוליד את
שהתקשו להצטרף לחבורה החדשה? הרעיון?
ממש לא .הייתה היענות גדולה מאוד כבר מיום הקמת החבורה. לפני שהקמנו את החבורה של הישיבה ,תמונת המצב הייתה כך :בני
הסיבה לכך היא פשוטה ,נכון שבפסח כל אחד נוהג לפי המסורת שבידו תורה ואברכים רבים לא הצליחו לקנות מצות חבורה ,גם אלו שהצליחו
ולפי הדקדוקים שהוא נוהג בהם ,אבל כאן ,לא מדובר על ענין שאתה לקנות פעמים רבות היו אלו חבורות – למחצה שליש ורביע ...חבורות
צריך לסמוך על מאן דהו או על גוף כשרות כלשהו ,שאף אם הוא מהודר שלא עומדות בדרישות המחמירות .חלק שכן השיגו מצות הצליחו להשיג
ומוסמך ביותר – יש עדיפות לכל אחד לאחוז במנהגו בלא שינוי .כאן רק לחלק מבני הבית .בנוסף לכך העלויות של מצות חבורה ראויות היו
הלא מדובר על חבורה שהאברכים עצמם אופים את המצות ,אתה לא
גבוהות מאוד.
צריך לסמוך על מישהו ,אתה סומך על עצמך.
האברכים בחבורה הם המשגיחים ,הם האחראים ,והם המפקחים ,הם הרעיון העצום ,של 'חבורת אברכי ורבני
כל החבורה .גם אלו שאינם מגיעים בפועל ,הם שולחים את החברותא הישיבה' שהיום כבר מתקבל כדבר המובן
שלהם או את הראש כולל וכו' זה אלו שהם סומכים עליהם בפועל ,ואתה מאליו ,לא היה מובן מאליו כלל לפני עשור
יודע כל פרט ופרט .זה לא שצריך לסמוך על השגחה ועל שיקול דעתה
ושניים.
ועל המשגיח בפועל ,אתה עצמך המשגיח והיודע והאחראי.
למעשה ,רבני ואברכי הישיבה בחבורה של הישיבה מקבלים את כל מורינו ראש הישיבה שליט''א הגה אז רעיון עצום ,שבאמת היה חידוש
הדרישות שהם רוצים ,הן ברמה העקרונית והן ברמה הטכנית ,וכמובן גדול ,הרעיון היה :שהאברכים עצמם הם אלו שיעשו את החבורה .כשהרעיון
את כל הזמן שהם רוצים .אינני מדבר על חומרות שאינן מקובלות .אבל הוא שאתה לא קונה מחבורה שאתה 'סומך' עליה ,או ממישהו שאתה
ברמת הדרישות המקובלות אברכי ורבני הישיבה ב''ה זוכים להיענות 'סומך' עליו ,אלא כל אברך ואברך יש בידו את האפשרות לאפות בעצמו את
מוחלטת ולמילוי מוחלט של כל ההוראות ,החומרות והדקדוקים ,על מצותיו בחבורה ,כי החבורה עצמה תהיה חבורתם של האברכים בישיבה.
נוסף על כך ,היה הרעיון שברגע שהישיבה מתאגדת לחבורה גדולה,
כל המשתמע מכך. מלבד מה שהם אופים את המצות בעצמם ,הרי שבכוח הרבים הם יכולים
להגיע לרמות של הדרישות וההידורים והחומרות הטובות ביותר ,ונוסף
וכל זה בהתנהלות מקבילה לכשרות שכבר ישנה במאפייה? על זה שגם תהיה האפשרות בהישג יד ,במחיר שווה לכל נפש .וכמובן
ברור שבכל המאפיות שעבדנו היתה כשרות מהודרת על המאפייה בנוסף לכך ,הישיבה כדרכה ,גם דואגת לסבסד את העלויות להקל על
עצמה ,אבל כל זה הוא על 'המאפייה' .על האפייה עצמה זה לא רלוונטי
בכלל ,שורה תחתונה כל האפייה היא בפיקוח ובהשגחה מלאה של אברכי האברכים לקבל את ההוצאות.
כמה שנים אחורה מדובר?
ורבני הישיבה עצמם.
אינני זוכר כעת באופן מדויק ,לכל הפחות חמש עשרה שנה אם לא יותר.
הפשטת המושג ‘מצת חבורה’ ללא ספק ,ככל שהחבורה גדולה זה רווחי יותר לבעלי המאפייה .עד כמה
ניתן להצביע על הבדלים ברורים ברמות ההידורים בין חבורה קטנה לבין חבורה
אנחנו מוסיפים לשאול את הרב בן שמעון שליט''א :עד כמה הושפע
הציבור הכללי של בני התורה מהמהלך? גדולה כמו של הישיבה הקד' שבידה לדרוש זאת?
בשביל לענות על זה ,קודם צריך להבין מה שם המשחק במאפיות
ההשפעה של החבורה הייתה עצומה מאוד ,והיא ממשיכה עד עצם המצות .שם המשחק במאפייה הוא :זמן! כל המאפייה מסתובבת סביב
היום הזה .מבחינה עובדתית ,חבורת הישיבה הייתה החבורה הגדולה
הראשונה ,והייתה ההתאגדות הציבורית הראשונה לחבורה .התועלת
המעשית שלה היא כמו שאמרתי ,הן בכך שהאברכים עצמם הם אופים
ב'חבורה' ולא נסמכים על שולחן אחרים ,שלא תמיד המצות ראויות
לעלות על שולחנם ,והן מבחינת העלויות.
זה חולל שינוי עצום בציבור ,בין במצות-יד בין במצות-מכונה .עד אז
65
'חינוך' בעסק המצוות
במצות-מכונה כמעט ולא היו חבורות פרטיות ,אחרי מעבר לרף העבודה של המאפייה באופן שוטף .ומלבד
ההצלחה שהיתה אצלינו קמו חבורות גדולות נוספות ,עצם הדחיפה בעזרה שיש ,זה גם מזרז ונותן המון אנרגיה
שרעיונן היה להתאגד בציבור גדול לחבורות של מצת לפועלים''.
מצווה ,וקמו עוד ועוד חבורות גדולות כמו החבורה של
“ניתן דוגמא ,העוצמה של כמות האברכים הגדולה הכולל של ישיבת פוניבז' ושל כוללי יששכר באוהלך ועוד
שלנו היא שזה נותן את האפשרות של עסק המצות רבים ,ואחר כך זה גם הגיע בהרבה ערים ,בירושלים ובעוד
בכל שלב ושלב ,ובפרט בתחילת השולחן שיהיה ללא מקומות שהוקמו חבורות של שכונות שלימות ,שהתאגדו
שהות כלל ...בנוסף על כך מבחינת הפיקוח ,שיש הרבה יחד ,ואחר כך זה הגיע להתאגדויות של קופות צדקה וכו'.
אברכים שכל אחד מפקח בצורה טובה על חלקו ,ואין צורך
אבל יותר מכך ,זה מאוד הנגיש לכלל ציבור בני שאחד יפקח על כמה וכמה פעולות ,ואם יש אחד שרוצה
התורה ,לציבור האברכים ,את המושג 'מצת חבורה' .זה לנוח הרי שיש כמה וכמה שיחליפו אותו .וכמובן בזמן
הפשיט את המושג ,הרי כולם רוצים להדר ,ובאמת רבים הניקיון .זה מעלה עצומה שמשנה את כל האפייה ,פשוטו
כמשמעו''. רבים מתאמצים
'זזברכבבההממאאשש'מההי'אךאהבותהישלאתויהללהמפפוחתתופנשאתוקאחדעהךגבנהשעדתתאס'ההללימ.חיהילונינהשהחבפדשפוובז,חתביולחשכוהבלושרהצמיעמבויקראכותובגשלבובשדרמלפזיירדשווהנפ'והתרהלורהאהת,הכלח.לוולת,בנהשולצסיעףבבומזלרשלשיבכהבגהךמ,הבצןחריתגכמןשורםובריארלשוהש,מבננךם,יורבשהבאוחסתינהיקנפלינלאיינערנותחיגאכןתננתה!וקאוםוממתדמואנולששתפ–כיומתאוינאלשוהתאנכחהוליפממןחלהיההתבייומלםהשחאלעריהש,שתאבילוליהשדאישחובאיהינשווהםל–ותהלביחא',יו'ישחנ.הןלןומשיםההוומרולגהדכחלתלושגנפרהויחעיימןבושלצםשזלהשבלהחויןהמההאפןהםנתתיעשסלוק,ו ותזנ“פעהמממאיששההוויוענצצתלחבוועודןמתמהודסלרמתטיותרילתדצקובשעםיאיבמושמתהתםדכשטב.,רעו.מ-תבמ.מנאהלעכמאיכהאמשלבביצפמיפווסיהשריטהכוהעלהייייוילןהםךהוםהאםרט,ה,ב
הם ראו שזה משתלם להם והם הקילו מאוד על הציבור.
“אבל בזמן שמגיעים קבוצה כה גדולה של אברכים
תלמידי חכמים שמסתערים על המאפייה ,עם חיות
ושמחה של מצווה ,ברור שהאווירה משתנית ועבודת ריבוי בני החבורה מאפשר את
הפועלים הרבה יותר מעולה .והדברים בדוקים ומנוסים''. השלמות המקסימלית
“וישנה עוד מעלה - ,שזה דבר פשוט לכל בר דעת הווי אומר כי הבשורה הגדולה של חבורת הישיבה
ולא צריך את הניסיון שלי בחבורה כדי להגיד את זה הקד' הינה בחלחול הרעיון האדיר שהוליד המיזם העצום
-המציאות בשטח היא שכיון שהחבורה של הישיבה של חבורת בני בית המדרש ,חבורת הישיבה נתנה את
הקד' היא אדירה כל כך ומונה אלפי משפחות בלעה''ר האפשרות המעשית לכל צורבא מרבנן לממש את קיום
ברוכות ילדים ,הכמות העצומה של המצות שאנחנו ההידורים בשלמות ,לקיים את סידור חוקי ומשפטי חג
רוכשים ,משפיעה היטב על בעלי המאפייה והאחראים הפסח באופן המושלם .התארגנות המממשת בפועל את
במקום ,הם רוצים שנהיה מרוצים ,וזה נותן לנו את
האפשרות לקיים את כל הדרישות והחומרות ללא כוח הציבור למען הציבור.
דחיות ותירוצים או עיגולי פינות .וכך באמת אנחנו ועדיין אי אפשר שלא להתייחס למעלות העצומות של
חבורת הישיבה הקד' ,מבחינת ההידור והשלימות הנדירה
זוכים לשלמות שבשלמות''. שמצליחים בני החבורה בסייעתא דשמיא להשיג בחבורת
“דרך אגב'' הוא מסיים “שוחחתי באפייה השנה עם המצות בכל שנה .מבלי להיכנס כאן להידורים ההלכתיים
תלמיד חכם ידוע מראשי החבורות של המצות-מכונה, המיוחדים שראויים למאמר בפני עצמו ,ננקוב בקצרה
שבאמת יש לו ניסיון עצום וותק בחבורות במצות .והוא כמה וכמה מעלות טובות שהתייחדה חבורת הישיבה כפי
אמר לי על האפייה במצות-מכונה בחבורה של הישיבה, ששמענו מנסיונו של אחד מראשי החבורות שליט''א.
שהפיקוח של האברכים באפייה והלהט בניקיון על כל “ראשית כל'' הוא פותח “עצם העובדא שהחבורה
גלגל וגלגל ועל כל חלק שהוא רואה בחבורה שלנו ,מגיע שלנו בנויה על כמות גדולה מאוד מאוד של אברכים
לרמת הנקיות וההידור שלא קיימת באף מקום ,והוא היא מעלה עצומה .וזה משום שמלבד מה שיש לנו יכולת
פיקוח הרבה מעבר לסטנדרט .הרי שיש גם עזר עבודה
הוסיף לי -ביודעי ומכירי קאמינא''.
66
הוברמאועתשהלמהתמעצוסוקהים
דחבורת חכמי ורבני הישיבה דמודיעין עילית שליט"א
לקראת אפיית המצות בחבורת הישיבה דמודיעין עילית
ג .יזרז את המכניס להכניס מיד ולא להמתין ד .כשמוסר חתיכה לעובדים מיד נוטל חדש. ערב פסח תשפ"ב
לעוד מצות[ .כשיש שתי שולחנות בדרך כלל יש ה .יש לתאם עם האחראי על הפינרים שלא יביאו
עומס ,ואין בעיה למכניס .אלא שאז יש בעיה מיירע לפני שנגמר הקיים או שעומד להיגמר. "הרא"ש היה משתדל במצת מצווה ועומד על
ו .להשליך פירורים מהשולחן ,ולסמן לעובדים עשייתה ומזרז העוסקים בהם ומסייע בעריכתן
שהמצות לא ימתינו לרדלער]. וכן ראוי לכל אדם לעשות ולהיטפל הוא בעצמו
ד .להשגיח שמצות לא יגעו בצידי השולחן בהמשך השולחן שישליכו הפירורים.
ז .בסוף ח"י לוודא שגלגלו את כל הנייר שעל במצווה" (סי' ת"ס ס"ב).
מחוץ לנייר. השולחן .ניתן לסמן קרע בהתחלה ולראות יש לדעת ,כי מצות הנאפים בחבורה ומצות
ה .יסתכל שהמצות לא יתקפלו בזויות ולעורר שאינם נאפים בחבורה הרי זה ממש כיתרון
שגלגלו עד הסוף. האור מן החושך ,ואין צורך להאריך ולפרט כידוע
את הרדלער.
ו .במקום הרדלער מצטברים פירורים ויש בזה אחראי פינרים לכל אלו שהשתתפו בחבורה בשנים שעברו.
חומר שהייה מועטת לאחר העסק ,ולהעביר כמו"כ ראוי מאוד להוסיף תפילה קודם היציאה,
אותו אחרי לאחראי כפולות ,ויש להזכיר לעובד א .לומר בתחילת העסק עם כולם לשם מצת וכן בתוך היציאה לסייעתא דשמיא להצליח
מצווה בקול רם.
לנער בתדירות גבוהה. במצווה ,ויהי נועם וגו'.
ז .לבדוק שהשער החיצון אינו מורם באופן ב .יש להשגיח שמתעסקים בבצק ולא מתרפים חשוב מאוד ,ללמוד משנה ברורה סימנים תנ"ט,
במלאכה .לזרזם בצורה מכובדת.
שייכנס שמש מבחוץ. ת"ס ,תס"א ,לדעת הדינים במה להקפיד.
ג .לבדוק שהחולצה לא תיגע בבצק .ושהסינר
אחראי כפולות מגיע גם בחלק עליון ולא יורד למטה .או שיש כללי העוסקים במלאכה
א .נפוחה ממש אין לוקחים. מוט שמפסיק מנגיעת בצק בגוף הפינרים. א .בתחילת העסק אומרים "כל מה שאני עושה
ב .כפולה יש לראות שהורידו מקום הכפל ד .להשגיח שדלת החדר מים סגורה ובכל יציאה בעסק המצות ושימורן מן החימוץ יהיה לשם
מצת מצווה" .ויש לומר בקול ליד העובדים
בתוספת אצבע. של העובד להקפיד שתהיה סגורה.
ג .כפולה גמורה ,שנתקפל ממש לשניים [אופן ה .בסוף ח"י לוודא שגילגלו את הנייר על כל "לשם מצת מצווה" [כדי להזכירם].
נדיר] להשגיח שלא יגע במצות אחרות משום ב .העוסקים בבצק יגזרו ציפורניים כדי שלא
השולחן. ייכנס בצק ,וכן יש לצחצח שיניים ,ולנער היטב
בליעות. ו .יש לתאם עם האברכים העומדים בראש
ד .במידת האפשר ניתן לבקש ארגז .ליתן שם השולחן ,שלא יוליכו בשום פנים ואופן מיירע הבגדים מפירורים.
כפולות של חומרא שלא ייכנסו למצות חבורה. לשולחן לפני שנגמר הקודם או עכ"פ שעומד ג .בדיקה של כלים ושולחנות והחלפת ציוד
ה .להשגיח שאחר ח"י בנפרד .וכן רש"י ורש"מ. להיגמר ,ויש להתעקש על כך מאוד ובכל הכוח. העובדים כולל נקיון ידים וסינרים כל ח"י רגעים.
ו .המצות הנזרקות לא הופרשו חלה ,ויש לדעת ז .יש להודיע לאחראי קמח מים שלא להוציא ד .יש להשגיח על העובדים במידת האפשר .עובד
שפעמים מחוייבות בחלה לחומרא לפני צירוף שנגע בפלאפון צריך לרחוץ ידיו לפני שיגע בבצק.
בצק אם אין פינר פנוי. ה .בכל בעיה הנראית בעוסקים יש להעיר להם
סל. בנחת ובחכמה בתחושת כבוד לעובדים המנוסים,
אחראי קמח מים אם אין הדברים מתקבלים יש לדבר עם האחראי.
אחראי חלה ו .המתעסקים במצווה יש להם קדימה במצות
א .לומר בקול "לשם מצת מצווה".
א .העובד של המאפייה מפריש והאחראי יקשיב ב .להשתדל במידת האפשר להחליף קערה כשיש המובחרות.
לברכה וישמע שאומר הרי זו חלה. המתנה בין עיסה לעיסה ,ולכל הפחות לשפוך
מקלות קערות ורדלער
ב .לעקוב שהופרש בכל פעם ושלא הניחו מצות את הפירורים מהקערה.
חדשות לפני שפינו לגמרי את המצות שהופרש ג .צריך לתאם עם אחראי פינרים שלא יוציאו א .שניים יהיו אחראים לבדוק המקלות .להיעזר
בנייר זכוכית לשיוף .יש לבדוק חריצים וכן את
מהם חלה. בצק כשאין פינר פנוי. צידי המקלות ולהתבונן שלא נשארו נקודות
ג .אם העובד מכבד את בני החבורה להפריש ד .להשגיח שלוחצים על השעון מיד בשפיכת
לבנות.
חלה ,צריך מינוי שליחות בכתב. המים. ב .שניים יהיו אחראים לבדוק קערות ,ורדלער
ד .לבקש מהעובד שבסוף יאמר שמפריש על ה .להתעדכן מנותן הקמח אם זה רש"י או רש"מ
כל מה שנעשה היום אם יש מה שנשאר חייב, קטן וגדול במתינות ובעיון היטב.
ולתאם עם אחראי הכפולות. שולחן עריכה
וכן על כל הפירורים.
שולחן רלדער א .בכל שולחן יעמדו שניים משני צידי העוסק
אריזה במיירע ,ולהשגיח שלא יהיה בצקים ללא עסק.
א .לבקש רדלער קטן[ .ופשיטא שמחליף כל ב .לבקש מהעובד שלוש חתיכות לכל אחד בכדי
יש לראות שהפרישו חלה .לדאוג לסמן נכון רש"י, ח"י] ,לעסוק במצות שעומדות לא מידי חלש
רש"מ ,תנור ראשון .ולציין את מספרי הח"י של שיוכל לעסוק בשאר המיירע עד שחותך.
החבורה בשיתוף האחראי על החבורה .ולדאוג וגם לא מידי חזק .שלא יקרע. ג .לדפוק על שלושת החתיכות שיהא עסק ולא
ב .ישגיח שלא ישהו מצות באופן שלוקחים ללטפם ,שגורם לחימום ,ולשמור על צורת הבצק.
שיקבלו בני החבורה המצות שלהם. את העליון והתחתון ממשיך לשהות ,ולזרז את
67 הרלדער במידת האפשר.
פולמוס -זנוח מורינו ראש הישיבה שליט"א מציג את השאלות קמיה מרן הגרי"ש זצ"ל,
נראים עוד חדב"נ הגר"ע אויערבך שליט"א והגרי"ב שרייבר שליט"א
במהלך שיחתינו עם הרה''ג ר' דוד בן שמעון שליט''א
הוא מגולל בפנינו את סיפורה המרתק של המאפייה
ב'זנוח' משנות תחילת האפייה של חבורת הישיבה הקד'.
בנוסף לכך ,ה'תנור' לא היה מאבן כמקובל (ראה תמונה ,)2 וכך הוא מספר :בשנותיה הראשונות של חבורת המצות,
אלא פעל עם 'מסוע' כשמכניסים את המצה לתנור כמקובל בהרתמותו של אחד מנגידי הישיבה רכשה הנהלת הישיבה
מקדמת דנא ,והמצה הייתה נוסעת בתנור עד ליציאתה, מאפיית מצות ביישוב 'זנוח' הסמוך לעיר בית שמש ,המטרה
של רכישת המאפייה הייתה להנגיש את ה'מצת חבורה' לכל
בדומה לתנורי מצות מכונה (ראה תמונה .)3 ובמחיר שווה לכל נפש ,שזה היה בסיס הרעיון של ההתאגדות
נבין ,מחדד הרב בן שמעון שליט''א ,מחירן של המצות- יחד של כל אברכי ורבני הישיבה לחבורה אחת ,מחד גיסא
יד הוא גבוה מאוד ,והרבה מהסיבה לכך היא העלות היקרה היה כאן שמירה על שלימות ההידורים והדקדוקים ומאידך
של העובדים ,ובפרט של המוציא והמכניס בתנור ,ברגע
שהורדת את העובדים מעסק המצה ,הורדת דרמטית את בכוח זה גם המחיר נהיה שווה לכל.
מחירי המצה ,בפער עצום .מחירי המצות במאפייה הגיעו אבל לא היה די בזה ,וכאן בא הרעיון של המאפייה ביישוב
זנוח ,שהמטרה שלו הייתה לא רק להוזיל את המצות של
לכדי חצי ממחירם הרגיל. חבורת הישיבה ,אלא להוזיל את מחירי המצות-יד בכל
המטרה בזה ,לא הייתה רק בשביל חבורת הישיבה הקד'
אלא באופן כללי להוזיל את כל מחירי המצות בארץ ישראל, ארץ ישראל.
בזמן בו יהיו מצות יד מהודרות במחיר זול בהרבהו יירדו המאפייה ביישוב זנוח הייתה מאפיית מצות-יד ,אך הרעיון
בה היה מהפכני וגאוני כאחד .המאפייה לא הייתה כמו המאפיות
כל מחירי המצות יד. הרגילות ,תהליך הכנת המצה היה שונה .מרכזו של הרעיון
מלבד זאת עצם רכישתה של המאפייה היכתה בכל מחירי היה החיסכון בעובדים במהלך האפייה ,כאשר תהליך רידוד
ענף מאפיות המצות ,שכן עבודתה של המאפייה ובהתאם המצה לא נעשה על ידי שורת עובדים בכל צד השולחן אלא
לכך גם מחירי המצות לכל מי שאפה בה ,היו ללא מטרות בהכנסת המצה לתוך שני רדידי אלומיניום ,והפעולה נעשית
על ידי 'כוח גברא' שמסובב את הרדידים .כאשר הבצק עומד
רווח כלל. מביניהם ומתרדד במהירות ,וברידוד השלישי הגליל הוא בעל
חורים ,המחורר את המצה( .ראה תמונה .)1
68
תמונה - 1ניתן לראות את המכונה בהם היו מרדדים את המצה במעשה יד
תמונה - 3יציאה מהתנור תמונה - 2הכניסה לתנור ,ניתן לראות את המבערים בכניסה
השאלות והטענות נשטחו בפני מרן הגרי''ש זצ''ל ,ובפניו הוצגו התמונות יד לכל דבר
מהמאפייה על כל פרטי תהליך האפייה ,מרן זצ''ל ישב עימם שעה ארוכה
כשבפניו נשטחו מציאות הדברים והטענות שכנגד המאפייה ,לאחר משא אלא שהמאפייה החדשה עוררה סערה של ממש .מפקפקים שונים
ומתן בעומקה של הלכה ביטל מרן זצ''ל את השאלה מכל וכל ואמר כי התעוררו וביניהם אף רבנים חשובים מקהילות החסידים ערערו בטענות
על תהליך הרידוד אין כלל מקום לשאלה ,פשיטא דיד הם לכל דבר וענין. שונות על המכונה החדשה מכוח דמיונה למצות-מכונה ,ואי חשיב 'לשמה',
ותהום הארץ .קול יצא ולפיו אף על פי שביד המכונה פועלת ,אין מצות
קרמו פניה אלו נחשבות 'לשמה' לנוהגים שלא לאכול מצות מכונה ,והרי אלו מצות
נידון נוסף שהועלה בדיון בפני מרן זצ''ל היה בענין 'תנור המאפייה' מכונה לכל דבר.
שלאחר הנחת המצה בתנור הרי היא נוסעת על גבי מסוע ויוצאת מהתנור רבותינו רבני הישיבה שליט''א וגדולי מורי ההוראה זצ''ל ויבדלחט''א
שלא בידי אדם ,אם הרי''ז כמצת מכונה .על נידון זה מרן הגרי''ש זצ''ל שביררו היטב את מציאות הדברים הורו שאין בטענה הזו ממש ,גדולי
השיב ,כי אם במקום הכניסה לתנור החום יהיה שיעור חום המספיק המורים זצ''ל ויבדלחט''א עלו ובאו למאפייה וכולם היו תמימי דעים כי
(כארבע מאות מעלות) ,הרי זה חום המספיק לכך שהמצה תהיה בשיעור כל תהליך הרידוד הרי מצות-יד לכל דבר ללא שום פקפוק ,ודומה הוא
ש'קרמו פניה' סגי בהא ,ומה שאחר כך היא זזה בתנור ויוצאת לבדה בודאי להפליא לתהליך ה'לשמה' ול'כוח הגברא' המופעל בעשיית הציצית
נחשב מצת יד למהדרין .וכך הוה ,שבכניסה לתנור הוסיפו 'מבער' נוסף.
אגב ,הכניסה לתנור הייתה נצרכת להיות באופן מדוד מאוד שכן מחד והתפילין כיום ,דלית מאן דחש לה ולכולי עלמא הוא לכתחילה.
גיסא שתקבל המצה את מכת החום מיד עם כניסתה ,ושלא תהיה בעוצמה עדיין זוכרים אנו בערגה ,הוסיף לנו אחד מוותיקי בני החבורה ,איך
הגאון הגדול רבי פינחס שרייבר זצ''ל הכניס עצמו בעובי הקורה תרתי
מרובה מידי שלא תישרף ,ומאידך שתישאר פריכה כדבעי. משמע ,והתכופף ארצה ,והכניס עצמו מתחת התנור לראות את מבערי
סופו של דבר היה שאפו בה כמה וכמה שנים ,אלא שחבורת הישיבה התנור ואת מידת חומם באופן מעורר השתאות ,וכשיצא התבטא ופסק
הפסיקה בה את האפייה בשל קשיים לוגיסטיים שהיו כרוכים בתפעול
המורכב של המאפייה ,נוסף על כך התערם קושי בגיוס העובדים ,שכן כי הרי אלו מצות-יד גמורות.
סופו של דבר היה שהמצות נמכרו במחירים זולים מאוד ,ואי לכך הופסקה
הכרעת מרן הגרי''ש אלישיב זצ''ל
האפייה.
ברם ,אף שהופסקה במאפייה האפייה ,דומה כי המטרה של כל היגיעות אלא שבכך לא שקטה הסערה ,כמה וכמה רבנים ודיינים מקהילות
המרובות ההם הושגו ברבות הימים .חבורת חכמי ורבני הישיבה הקד' החסידים פירסמו בעיתון 'המודיע' מכתבים וגילויי דעת לערער בתוקף
הנחילה והשפיעה רבות על הקמתן של ההתאגדויות בני התורה לחבורות
מרכזיות שהעניקו לציבור בני התורה את האפשרות לאפות מצות בשלימות על תוקפו של הפסק שהכריע את דין המצות.
או אז עלו למעונו של פוסק הדור מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ''ל
ההידור ובמחיר השווה לכל נפש. משלחת מורי הוראה ועימם רבני הישיבה שליט''א בראשות מורינו ראש
הישיבה שליט''א לשטוח בפניו את פרטי השאלה ולשמוע את הכרעתו.
69
כמה מעלות טובות
למקום עלינו
סיכום שנה ב'מפעל החלוקות'
האדיר של הישיבה הקד'
לפעמים ההוראה היא שהחלוקה תהיה בדווקא זמן רב לפני ששואלים ודורשים בהלכות החג,
בדברים שאילולי שיהיו בחלוקה הם לא יקנו, נערכים כבר ב'מפעל החלוקות' של הישיבה
ודווקא במקום הזה הישיבה משתדלת לבוא ,ויש לחלוקת החג ,כך שעל כל נקודה בשנה שתצביעו,
חשיבה שבחלוקות יהיה ממתקים וכל מיני דברים ב'מפעל החלוקות' של הישיבה הקד' או שעומדים
מיוחדים ,או בחלוקה אחרת שכל אברך קיבל לסיים את החלוקה הנוכחית ,או שכבר שוקדים
טלית יוקרתית ומהודרת וכדו' ,כי המטרה כאן על החלוקה הבאה .לרגל חג הפסח הבעל"ט יצאנו
היא לא בתורת 'צדקה' אלא הרעיון הגדול כאן לסקור שנה מלאה במפעל החלוקות שעל ידי קרן
הוא שכל החלוקות הם לכבוד ולייקר את התלמידי הצדקה 'תומכי תורה' של הישיבה הקד' וראינו
מקרוב איך נראים מעמדי החלוקות הגדולים
חכמים ומשפחותיהם.
בכל החלוקות ,מאז החלוקה ועד הדלקת נרות של ביותר בעולם התורני כולו.
יום טוב מורינו ראש הישיבה שליט"א מקבל עשרות 'מפעל החלוקות' של הישיבה הקד' עובד במהלך
שיחות אם לא מאות של אברכים ,הטלפונים לא השנה מסביב לשעון ממש .ההיערכות ל'חלוקות'
מפסיקים לצלצל ,מאברכים שמתקשרים להודות של ערבי החגים מתחילה חודשים ארוכים קודם
ומספרים שזה ממש עזר להם לקבל את היום טוב לכן .החל בישיבות צוות ,רשימות וחישובים ,וכלה
וכו' וכו' .וכשתחשוב על כך שמאחורי כל אברך יש ברכש וניהול מו"מ מול החברות הגדולות במשק,
משפחה ,ויש ילדים ,ובזכות זה הילדים מרגישים שינוע תובלה ופיקוח דקדקני על הידורי הכשרות.
שלא חסר להם שום דבר ומקבלים את יום טוב סיום העבודה הוא בערבו של יום טוב ,בו יקבלו
ברוגע ובשלווה כבני מלכים אתה יכול לתפוס את אברכי הישיבה במוקדים הייעודים את מיטב
מוצרי החג לכבוד יום טוב כמסורת הישיבה הקד'.
המשמעות האדירה של החלוקות. ומיני אז כבר יתחילו להיערך ליום טוב הבא עלינו
מה כלול בהיערכות שלכם לכל חלוקה?
מאחורי כל חלוקה וחלוקה יש עבודה מוקדמת לטובה.
מאוד מאומצת ,זה מתנהל כמו מבצע וצריך לנהל
שמונה מוקדים בערים שונות במקביל ,בסופו של לכבוד וליקר
דבר מדובר כאן באלפים ממש של מארזים .בס"ד
הכל מתנהל בצורה מסודרת עם רשימות מדויקות, בכדי להבין איך המפעל האדיר הזה מתנהל
שהרי זה כספי צדקה ,וצריך לוודא שבכל מקום נפגשנו עם הרב אלי קאפלין שליט"א מנאמני
שהסחורה תגיע בדיוק בזמן וכו' .וכמובן לפני זה ביתו של מורינו ראש הישיבה שליט"א ומנהל
צריך לעמוד מול הספקים לקבל את הסחורה הכי מפעל החלוקות של הישיבה שפותח את השיחה
טובה שיש. המרתקת בדברים הבאים:
אני חושב שהבשורה הגדולה של ה'חלוקות' של
לימין עמליה הישיבה ,זוהי העובדה שליבת העניין כאן היא
שהחלוקה לא נועדה רק לסייע לאברך ולמשפחתו,
בהזדמנות זו אנו מבקשים לשמוע מהרב קאפלין הגישה כאן היא לא גישה של צדקה ,אמנם נכון
שליט"א מעט על הפעילות האחרת של קרן שהמטרה בזה היא לסייע לאברכים החשובים
הצדקה של הישיבה ,זו הנעשית מאחורי הקלעים, אבל החלוקה נעשית 'לכבד' ו'לייקר' את האברכים
ומשפחותיהם .זה לא רק לסייע אלא זה גם בשביל
מלבד החלוקות המוכרות לכולנו. לשמח את האברכים לייקר ולכבד אותם ואת
מפעל החלוקות הוא אחת הזרועות של קרן הצדקה
של הישיבה .הציבור לא מספיק מודע לפעילות משפחתם.
האדירה של קרן הצדקה של הישיבה וטוב שכך. אני יכול לומר לך שבכל פעם ,לפני החלוקות
קרן הצדקה של הישיבה הנקראת 'קרן תומכי כאשר יש דיונים מה בדיוק יהיה בחלוקה,
תורה' זו הכתובת לכל עניני הצדקות והתמיכה ההוראה של ראש הישיבה שליט"א היא לתת דגש
של הישיבה במשך כל ימות השנה ,מדובר במאות מיוחד שהדברים המחולקים יהיו המכבדים את
רבות של מקרי תמיכה וסיוע ,לחתנים בישיבה, האברכים ומשפחותיהם ,דברים שישמחו אותם,
לבחורים בישיבה שנצרכים לסיוע מכל מיני סיבות דברים שיתנו לילדים תחושה של בני מלכים.
70
פסח תשפ"א פסח תשפ"א
חנוכה תשפ"ב סוכות תשפ"ב
אחד ממחסני טליתניה לקראת חלוקת הטליתות
מבחינה מעשית ,הרי הקשיים והמצוקות על פי כסיבות רפואיות וכדו' ,ומעל לכל למשפחות
רוב מוצנעים ,איך בכל זאת מצטבר המידע בקרן? יתומים וכן למשפחות האברכים ולמשפחות הורי
בנוגע לחתנים וכדו' רובם צריכים תמיכה בדרך התלמידים בישיבות או בתלמודי תורה שנזקקים
כלל ,אבל במקרי קשיים אצל התלמידים או לסיוע כלכלי.
במשפחות הישיבה ,פעמים רבות המידע אכן כך שלמעשה חוץ מהחלוקות המפורסמות של
מגיע בדרכים לא דרכים מכלי שני או כלי שלישי, הישיבה המיועדות לכל רבני ואברכי הישיבה,
הקרן תומכת במאות תמיכות כספיות בכל ימות
משום הרגישות שבדברים.
למעשה בישיבה הקד' הרבה מהמידע מגיע דרך השנה ,וגם בערבי החגים עצמם במקביל לחלוקות
מורינו המשגיח הגר"י דיויס שליט"א שמטבע יש גם חלוקה של מאות תמיכות כספיות לזקוקים.
הדברים גם הנושאים האלה מגיעים אליו ,וחלק
גדול מהפניות והבקשות מגיעות באופן אישי וכל זה חוץ מהתקציב השוטף...
למורינו ראש הישיבה שליט"א .הן מבחורים בוודאי .כל הפעילות האדירה של קרן הצדקה היא
שמתייעצים איתו בנושאים שונים ,והן שהדברים
מגיעים לאוזניו בכל מיני דרכים ,כמו שאמרתי .גם חוץ מהתקציב העתק של הישיבה באופן השוטף.
בשאר הישיבות והכוללים הפניות מגיעות מראשי להערכתי מדובר בעשרות מליוני שקלים בשנה,
הכוללים ,מהרבנים הממונים ומהמשגיחים תעשה חשבון לבד שלדוגמא ,רק בחלוקה של פסח
שנה שעברה חולקו קרוב לשבעים אלף קילו בשר.
שליט"א. הקרן הזאת היא בפיקוח וניהול אישי של מורינו
הבקשות והפניות עולות על שולחנו של ראש ראש הישיבה שליט"א ,אשר מלבד שהוא נושא
הישיבה שליט"א שמעורה בכל מקרה באופן אישי, בעול כל המוסדות כולם ,נושא על עצמו באופן
ובשעת הצורך הוא נוטל ולוקח על עצמו את העול אישי את כל ענין קרן הצדקה וגיוס המשאבים
באופן אישי ממש ,מלבד העזרה והסיוע הכספי, האדירים הנזקקים לכך .צריך להבין שמורינו ראש
גם בשאר העניינים הוא נכנס לעובי הקורה ללוות הישיבה שליט"א לצורך התמיכות והחלוקות של
ולסייע פשוטו כמשמעו ,לדוגמה ,הוא נמצא ערב פסח נוסע לחוץ לארץ ,בתקופה הזו שזו
בקשר עם טובי הרופאים בעולם בשביל בירורים תקופת המסכתא בישיבה ,ובאמת זה לא פשוט
רפואיים לתלמידים ,והדברים ידועים.
בעבורו למי שיודע ...ואגב ,בתקופות הקורונה
הרב קאפלין חותם את הדברים" ,המפעל האדיר בשיאי התחלואה מורינו ראש הישיבה שליט"א
הזה הוא מקרנות הצדקה הגדולות ביותר בעולם יצא לחוץ לארץ לצורך הישיבה על אף הזמנים
היהודי כולו ,אבל זה פשוט ,כקרן המסייעת לתורה הקשים כמו ימי הסגרים וכו' גם בזמנים שכמעט
ולעמלי תורה ,לתלמידי חכמים ,זו מסתמא הקרן לא היה יוצא ובא בשערי הארצות ,וב"ה היתה
הגדולה בעולם ,קרן שנותנת משמעות חדשה
לתורת-חסד". סייעתא דשמיא גדולה מאוד.
71
סיכום שנה
סוכות תשפ"ב ניסינו לסכם ולהגיש לפניכם סקירה קצרה של השנה
חלוקת זמן שמחתנו שחלפה במפעל החלוקות האדיר .כך זה נראה מפסח
בשנה שעברה ועד לחג הפסח השנה הבעל"ט .בשורות
במוצאי יום הכיפורים בישיבה הקד' התקיימה 'חלוקת קצרות אלו אנו סוקרים את חלוקות הענק ,במילים
ד' מינים' מהודרים ביותר לבני הישיבה הקד' .מדובר ספורות מקופלים גיוס סכומי עתק ,חודשים ארוכים
על כאלף סטים של ארבעת המינים שאת מיונם החלו של הכנה ,ובעיקר כבוד התורה וכבוד יום טוב באלפי
מורי ההוראה שליט"א של הישיבה הקד' ושלוחיהם
החל מחודש תמוז בפרדסי ומטעי אתרוגים ברחבי בתי עמלי תורה.
הארץ ושאר המינים ,כשבמיון מוקפד ודקדקני ממוינים
אלפי אלפי אתרוגים ,את המובחרים שבהם שנבררו חלוקפתסקחמתחשאפ"דפאסחא
בירור אחר בירור יקבלו בני הישיבה הקד' – ויטלו פרי
ערב חג הפסח .את ההכנות לחלוקות מתחילים בקרן
עץ הדר שבהדר. הצדקה בחנוכה לכל המאוחר .לקראת סוף החורף
התקיימה אפיית מצות של חבורת כוללי הישיבה הקד'
יום לאחר יום הכיפורים התקיימה חלוקת 'זמן בראשות ובפיקוח ראשי הכוללים הגאונים שליט"א
שמחתינו' חלוקת הענק לאברכי הישיבה ורבניה במאפיית המצות בבית שמש .אפיית המצות מנתה
לקראת החג לסייע בעדם לקיים שמחת יום טוב עשרות אלפי ק"ג מצות חבורה ,הן של יד הן של מכונה,
בהידור ,החלוקה כללה בשר ועופות מארזי שתייה שנאפו בתכלית ההידורים והחומרות .וחולקו במחיר
וארגזי מיני ממתקים לקיים בהידור עונג יום טוב. מסובסד לאברכי הכוללים שליט"א.
במקביל ,ממוצאי פורים התקיימה חלוקת 'מאני
חנוכה תשפ"ב דמכבדותא' החלוקה המסורתית של הכובעים
חלוקת שבת חנוכה והחליפות היוקרתיות ברשת המקום הנכון ,תלושי
רכישת הכובעים והחליפות חולקו לכלל עמלי התורה.
לקראת שבת חנוכה חילקה הישיבה משלוח מיוחד לכל תלמידי הישיבה הקד' ,לכל רבני ואברכי הישיבה
שכלל מיני מתיקה ,ומתנה מיוחדת לכל אברך 'טלית' הקד' ,ולכל תלמידי הישיבות לצעירים .חשבון פשוט
יוקרתית ומהודרת מבית טליתניה .כמו"כ קיבלו מעלה שהחל מיום חלוקת התלושים ועד לסיום
האברכים גם את ספרו של המשגיח הגרי"מ קליינמן המכירות ברשת המקום הנכון ,נרכשו בכל יום ברשת
שליט"א מסילות בלבבם ביאור על ספר מסילת ישרים, כארבע מאות וחמישים (!) כובעים וחליפות לתלמידי
הישיבה ולרבניה .גם בוגרי הישיבות קטנות מקבלים
וכן כמה מגשים של סופגניות לבני המשפחה.
זכות לרכישת כובע או חליפה לכבוד החג.
במקביל לכך ,התקיימה לקראת שבת חנוכה חלוקה ימים ספורים לפני כניסת החג ,הגיעה חלוקת ה'קמחא
מיוחדת לכל בתי תלמידי הישיבות לצעירים בה קיבלו דפסחא' של כל צורכי החג לכל אברכי ורבני הישיבה
התלמידים את הספרים המגיעים להם על ציונם במבחן הקד' בכדי שיוכלו לקבל את החג בשמחה בנקל בכבוד
ה'כללית' ,שנלמד בחנוכה .המדובר הוא בכעשרת אלפי ובהדר .החלוקה כללה לכל משפחה ,קרטון בשר ,קרטון
ספרים שהגיעו לבתי אלף ומאתיים תלמידי הישיבות עופות ,ארגז יין ,מארזי שתייה מתוקה ,פירות וירקות.
לצעירים כ"י. חלושבקותעועותנגת יושםפ"טאוב
כך מסתיימת לה שנה אינטנסיבית במפעל החלוקות לקראת יום 'מתן תורה' חג השבועות קיבלו כל אברכי
של הישיבה הקד' ושוב בערב חג הפסח הזה יחל הישיבה ורבניה משלוח ענק של חלוקת 'עונג יום טוב'
המערך האדיר של חלוקות הענק ומלבד הסיוע העצום שכלל את כל מוצרי החלב כיד המלך לכבוד החג .הכל
בכך לעמלי התורה ומשפחותיהם שיוכלו לקבל את
המועדים בששון שמחה ובנקל ,מהווה הוא את מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.
התגלמות כבוד התורה ועמליה.
על דעת המקום
רבותינו רבני הישיבה שליט"א בסיור
מיוחד במשחטת "עוף ירושלים"
שבכשרות 'שארית ישראל' להשגחה,
בדיקה ופיקוח לקראת השחיטה
לחלוקת הבשר והעופות לחכמי ורבני
הישיבה הקד' ערב פסח התשפ"א.
רבותינו רבני הישיבה שליט"א בסיור פיקוח 72
במשחטת עוף ירושלים לרגל החלוקה .נראים
מורינו המשגיח שליט"א ,מורינו הגר"י ויינפלד
שליט"א ,מורינו הגרש"ד רייסנר שליט"א
תדשן עצם
חיבורי חכמי ורבני הישיבה הקד' שליט"א
שנתחברו בין כותלי הישיבה הקד'
דרך הרבים מסילות בלבבם
הדים נרחבים לרגל הוצאת הספר הנכבד בשורה טובה לציבור שוחרי התורה ודורשי
"דרך הרבים" העוסק בדיני עירובין ורשות המוסר עם הופעת הספר "מסילות בלבבם"
הרבים בזמננו ,שיצא לאור על ידי הרב הגאון ביאורים ועיונים בעומק הפשט ופירוש מקיף
רבי רפאל סטפנסקי שליט"א ,מחשובי אברכי על ספר מסילת ישרים .שיצא לאור ע"י מורינו
הכולל שע"י הישיבה הקד' בב"ב ומרבני 'ועד הגאון רבי ירחמיאל משה קליינמן שליט"א
העירובים השכונתיים ב"ב'. משגיח בישיבה הקד' במהלך החורף השנה.
המחבר שליט"א מברר בטוב טעם ודעת בכל הספר מהווה בשורה של ממש ללימוד ולהבנת
דיני עירובין ורה"ר ,מסוגיות הגמרא והראשונים ,דרך גדולי האחרונים דברי ה'מסילת ישרים' ,ומנגיש את הדברים ללומד בבהירות כשולחן
ועד פוסקי זמננו ,תוך מתן דגש לדינים המצויים בזמננו ,ופתרונות הערוך .בספר מתפרשים מתבארים ומתבהרים כל דברי המסילת
מעשיים לבניית עירוב במקומות שבחשש רשות הרבים. ישרים דבר דבור על אופנו ,תוך דקדוק על משמעות וביאור כל מילה
ומילה ממש מדבריו הקד' של הרמח"ל ,הסברתם בבהירות נפלאה
וזכה המחבר שליט"א ללקט את הדברים בצורה ברורה ומסודרת,
באופן שכל בר בי רב הלומד את סוגיות עירובין או מתעניין בהלכותיהן, וציון מקורותיהם.
מבין איך הדברים שהיו נראים לו בתחילה רחוקים ולא מצויים בסביבתו לפני שנים רבות הוציא לאור מורינו הגרי"מ שליט"א את המהדורה
-יוצא לו להיתקל בהם בכל יום ויום ,או ליתר דיוק -בכל שבת ושבת. הראשונה של הספר שיצאה לאור בהסכמתם של גדולי הדור שליט"א
לידתו של הספר החלה מחמת מצוקת תושבי צפון ב"ב ,שכונות וזצוק"ל וזכתה להתקבל על לב גדולי המוסר בדורנו ולהנחיל בקרב
'פרדס כץ' ו'קרית הרצוג' ,שהיו מנותקים בשבת ממרכז העיר ,מחמת רבים משמעות חדשה בתורת המסילת ישרים ,בשנים האחרונות
רח' ז'בוטינסקי העובר בין מרכז העיר לצפונה ,ונוצר קושי רב לזוגות שקד מורינו המשגיח שליט"א על הוצאה מחודשת של הספר שיצא
צעירים המתגוררים במרחק מס' דקות מבית הוריהם ,אך לא יכלו
לאור במהדורה חדשה ומורחבת במיוחד.
לבוא אליהם בשבתות מחמת הטלטול. יצויין ,כי חלק נכבד מהחיבור נמסר וחובר במהלך וועדים מיוחדים
שהתקיימו בישיבה הקד' בפני חבר תלמידים ע"י מורינו המשגיח
לבקשת רבני השכונות ,נכנס המחבר שליט"א לעובי הקורה יחד עם
ת"ח נוספים המתמחים בענין ,לנסות לפתור בעיה זו ,והוצעו הרבה שליט"א - .את הספר ניתן להשיג בקרית הישיבה
פתרונות מעשיים לבעיה ,כפי שהסכימו רבני השכונות שליט"א .ואכן
בס"ד לאחרונה נעשים ע"י פרנסי העיר יגיעות ליישם את הפתרונות חיבור לטהרה
המוצעים בספר כבר בקרוב בע"ה. בשורה טובה לעמלי תורה וצמאי דעת ,בימים אלו
את הספר ניתן להשיג בטל'050-4154-005 : יצא לאור עולם הספר "חיבור לטהרה" חיבור גדול
על מסכת טבול יום שבסדר טהרות .כידוע ,על
משפט שמשון סדר טהרות לא נתחברו ספרים רבים ,וספר נכבד
זה נתייחד כולו על המסכת ,דבר דבור על אופנו,
הופיע ויצא לאור קונטרס "משפט שמשון" ביאורי סוגיות וחידושים בעומק העיון על משניות וסוגיות המסכתא.
ובו נקבצו שיעורים בעניני חושן משפט הספר יוצא לאור על ידי המחבר הרב הגאון רבי נחום נשר שליט"א
הנוגעים למעשה ,שנמסרו ע"י הגאון רבי מחשובי אברכי הכולל שע"י הישיבה הקד' בירושלים עיה"ק ,אשר
שמשון פריינד שליט"א מרבני הכולל שע"י בטוב טעם העמיד משנה על מקומה בשפה ברורה ונעימה ,וצלחה בידו
להקיף כל הסוגיות החמורות שבמסכת .וכפי שמעיד ראש ישיבת אבן
הישיבה הקד' במודיעין עילית. ישראל -מהרי"ל ,הגאון רבי חזקיהו יוסף שרייבר שליט"א בהסכמתו
החבורות נמסרו בפני חבר אברכים מקשיבים לספר" :שכל אשר יטעם ממנו בקצה המטה יאורו עיניו ויאמר ראיתי
בענינים אקטואליים בסוגיות בחו"מ ,ונערכו אור ואין ספק אשר בו תועלת גדולה לבני דעת אשר ישימו עמלם
ע"י הרה"ג ר"מ אפללו שליט"א ,הקונטרס מעוטר בהסכמתו של מרן במסכת זו" .עוד קיבל הספר את הסכמתם של הגאון הגדול רבי מאיר
צבי ברגמן שליט"א ר"י רשב"י וחבר מועצגה"ת והגר"ד כהן שליט"א
הגר"ד לנדו שליט"א.
מייחודיותו של קונטרס זה הוא הנגשת הסוגיות החמורות שבחושן ר"י חברון וחבר מועצגה"ת ,ועוד.
משפט לחיי היום יום ,בין איש לשכנו ובין אדם לחבירו ,בפרט כאשר אין ספק שבני בינה הוגי סדר טהרות בכלל ומסכת טבול יום בפרט,
הנגיעות לכל אחד ואחד מורות הוראות היתר ומסלפות היושר ,ישנה ימצאו דברי חפץ בספר הנכבד הזה ,יפוצו מעיינותיו חוצה ויתקבלו
תועלת עצומה בקונטרס זה בהחדרת הדינים הנוגעים למעשה. דבריו בחיבה בי מדרשא.
ניתן להשיג את הספר אצל הרב המחבר בטל' .054-8463-791
מפאת חוסר מקום לא הצלחנו להעניק לכל חיבורי חכמי ורבני הישיבה שליט"א שיצאו לאור
שייצאו להעבדאכןאיב"כהתונבפרתס.ilםgבrמ.oדוsiרaזה@עnלyoהilחיgבורים הראוי ,ובל"נ עוד חזון למועד .בגליון מקומם
לאור מר"ח ניסן התשפ"ב .ניתן
73
ביני עמודי
סיקור קצר על פריחת הישיבה הקד'
וגידולה ,ועל המתרחש בין כותלי היכליה
לצורך החלוקה המיוחדת נדרש מערך עצום בו תוך זמן קצר קול רינה וישועה
נטוו אלפי טליתות במפעלי ‘טליתניה’ בשלימות ההידור וכפי
כל דקדוקי הדינים וההידורים ,ובדגש על כך שיהיו טליתות אלו ברוב עם הדרת מלך חגגו בני הישיבה בעיצומם של ימי החנוכה
המעולות ביותר והמכובדות ביותר לכבודה של תורה ועמליה את שמחת השבע ברכות לבת רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים
פינשטיין שליט''א עם בנו של מורינו הגאון רבי מנחם זאב חסידא
ולכבוד המצווה . שליט''א תלמיד הישיבה הרב אלקנה חסידא שליט''א בשילוב
כאמור המשלוח המיוחד אליו גם נוספו מיני מתיקה למשפחות מסיבת חנוכה ,השבע ברכות התקיים בחדר האוכל בקרייה
בראשות רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט''א ובהשתתפות מאות
האברכים ,חולק בערב שבת חנוכה ,והתקבל בשמחה מרובה .
בני הישיבה שיחי’ .
נר מצווה ותורה אור
רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט''א במסיבת חנוכה
מאות אברכי הכולל שע''י הישיבה הקד’ בעיר אופקים התכנסו ומעמד השבע ברכות בישיה"ק
יחד למסיבת חנוכה וכינוס חיזוק ,בהשתתפות מורינו ראש
הישיבה הגרש''ב סורוצקין שליט''א שנשא את המשא המרכזי ,בו גם במעונו של רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד
העלה את חובת ההתחזקות מנס החנוכה ,נשאו דברים ראש שליט"א שרתה השמחה בנישואי הבת תחי' עב"ג תלמיד הישיבה
הכולל הגר''ד אטלן שליט''א והגר''א ברונר שליט''א .הכינוס הרב ישעיהו מצגר שליט"א ,בהשתתפות רבותינו ראשי ורבני
המיוחד ננעל בהתרוממות מיוחדת ובחיזוק רב לקראת המשך זמן
הישיבה שליט"א ומאות תלמידי הישיבה ובוגריה.
החורף .
זה קלי ואנוהו
מורינו ראש הישיבה שליט''א נושא דברים
במסיבת חנוכה בהיכל הכולל באופקים לרגל שבת חנוכה חילקה הישיבה הקד’ לאלפי עמלי התורה
אברכי הכוללים שע''י הישיבה הקד’ ,משלוח מיוחד הכולל תשורה
קרייה נאמנה יוקרתית לכבוד עמלי התורה אברכי הישיבה ‘ -טלית’ מהודרת
בחודשים האחרונים החלה בניית מקווה טהרה זמני בקריית שחולקה בהשתדלות קרן הצדקה של הישיבה הקד’ .
הישיבה ,מתוך רצון לחסוך מתלמידי הישיבה לנדוד ולצאת
מהקריה לשם כך ,היוזמה המבורכת שיזמו חכמי לב שנשאם הטלית המיוחדת שניתנה כתשורה לכל אברך
ליבם ,קיבלה את הסכמתם של רבותינו ראשי הישיבה ומורינו
המשגיח שליט''א ,ובחודשים האחרונים החלו עבודות התשתית
והבינוי להקמת המקווה הזמני שיוקם בפאתי הקריה .
חבורת רצופות
קורת רוח מרובה נרשמה בכולל שע''י הישיבה הקד’ במודיעין
עילית ,עם התבססותה והתרחבותה של מסגרת ה’רצופות’ בכולל,
מסגרת הרצופות נועדה לעידוד וחיזוק לימוד ברציפות במהלך
הסדרים .בחודשים האחרונים גובשה תכנית מיוחדת בהנהלת
74
המלאכה בתחילת זמן קיץ ,צפויה הישיבה לעבור להיכלה החדש הישיבה להרחבת וביסוס המסגרת בברכת רבותינו ראשי הישיבה
והמפואר בשכונת נאות הפסגה בעיר . והכולל שליט''א ולשם כך נעתרו נדיבי עם מנגידי הישיבה לשאת
על עצמם את עול החבורה לחיזוק ועידוד המסגרת המיוחדת
אורה זו תורה
להגדיל תורה ולהאדירה.
לקראת ימי הפורים מסר רבינו ראש הישיבה הגאון רבי בנימין
סורוצקין שליט''א שיעור כללי בהיכל הישיבה לצעירים בבני ברק ימא טבא
ישיבת עטרת יוסף ,בענין חיוב זכירת מחיית עמלק . בכולל בוגרי הישיבה הקד’ בעיר מודיעין עילית המתקיים בימי
שישי בהיכל הכולל המרכזי של הישיבה הקד’ זכו לסיים את
שיעור כללי מרבינו ראש הישיבה שליט''א מסכת ‘ערכין’ שנלמדה בעיון מייסוד הכולל ועד עתה ,והחלו
בהיכל ישיבת עטרת יוסף בלימוד מסכת ‘תמורה’ .כמו''כ נוסדה בכולל מסגרת ליבו חפץ.
התרחבות היכלי התורה בבית שמש (על מעמד הסיום ראה ידיעה נפרדת) .
פתיחת הכולל ברמה ד’ ואיחוד הכוללים בעיר צריכים חיזוק תמיד
עם התאכלסות שכונת רמת ד’ בבית שמש במאות רבות של
משפחות מסלתה ושמנה של ציבור בני התורה ,נוסד בשכונה כולל לקראת סוף זמן חורף מסר הגאון רבי מנחם צבי ברלין שליט''א
של הישיבה הקד’ המונה עשרות אברכים מופלגים ,לצד שלושת ר''י ‘רבינו חיים עוזר’ ,שיחת חיזוק מיוחדת בהיכל הכולל המרכזי
הכוללים הוותיקים של הישיבה הקד’ בעיר בית שמש ,ברמה א’, של הישיבה הקד’ בבני ברק ,ועמד בדבריו על זכותם העצומה של
ברמה ג’ וכולל ליבו חפץ ,כראש הכולל מונה לכהן פאר הגאון רבי תלמידי החכמים הממיתים עצמם באוהלה של תורה בעמלה ,ועל
עקיבא מונק שליט''א . חובת ההתחזקות הנדרשת תמיד ובפרט לקראת סוף הזמן.
עם תחילת זמן קיץ צפויים להתאחד כלל הכוללים של הישיבה
הקד’ בעיר בית שמש ,תחת שבטם של הגאונים ראשי הכוללים השבת נועם הנשמות
שליט''א ,משכן הכולל החדש אי''ה יהיה בהיכל הכולל הגדול
לקראת סוף זמן חורף כלל תלמידי הישיבות לצעירים של הישיבה
בשכונה החדשה ברמה ד’ . הקד’ יצאו לשבת חיזוק והתרוממות ,בכל שבת העתיקה ישיבה
פתיחת התלמוד תורה ברמה ד’ אחרת מבין הישיבות הקד’ את משכנה לשבות בשבת התאחדות
כמו''כ בס''ד הצלחה אדירה לתלמוד תורה החדש של הישיבה וחיזוק ואגירת כוח להמשך הזמן בראשות ראשי ורבני הישיבות
הקד’ ברמה ד’ .התלמוד תורה הוקם בשל הביקוש הרב לאחר שליט''א ,בחלק מהשבתות שבתו בני הישיבות בקמפוס מיוחד
האכלוס של מאות משפחות מסלתה ושמנה של ציבור בני התורה בעיר מירון בסמיכות לציונו הקד’ של התנא האלוקי רשב''י שנחכר
בשכונה החדשה ,ולאור הצורך העז והדרישה להקמת בית חינוך לשבתות הישיבה המיוחדות ,וחלק מהישיבות שבתו בקמפוסים
כמסורה לנו מרבותינו ובהנהגת רבותינו ראשי הישיבה שליט''א,
לצד הצוות חינוכי של תלמודי התורה של הישיבה הקד’ הידוע בעיר העתיקה בצפת ,במצפה יריחו ובמקומות נוספים .
בטיבו ,במסירותו ,בניסיונו הרב ובהצלחתו הגדולה בס''ד ,ואכן תלמידי הישיבות שבתו בצל רבותיהם מתוך התעלות והתרוממות
עם פתיחת הרישום לת''ת נרשם ביקוש עצום להתקבל לת''ת הרוח ,סעודות השבת נערכו כיד המלך בשמחה מרובה בדיבוק
ממשפחות חשובי האברכים בני התורה בשכונה ,ואי''ה לקראת חברים ובשירה לכבוד שבת ,בלילי שבת לאחר סדר הלימוד
השנה הבאה ייפתחו בבת אחת כיתות לכמה וכמה שכבות גיל . התקיים ‘עונג שבת’ לתוך הלילה בו ראשי הישיבות שליט''א נשאו
התלמוד תורה יעמוד לצד התלמודי תורה הוותיקים של הישיבה
הקד’ בעיר ,ששמעם הטוב ידוע וניצבים בכותל המזרח של דברי חיזוק לחשקת התורה ויסודות ההצלחה .
מוסדות התורה בבית שמש הממוקמים ברמה ג’ וברמה א’ ,ויהווה כמו''כ נשאו דברים במהלך השבתות בפני תלמידי הישיבות
לצעירים לחזק ידי בני העלייה עמלי התורה ,המשפיע הגאון רבי
תלמידי כיתה ח’ בת''ת ברמה ג’ נבחנים על תלמודם אצל הגאון רבי
אלימלך קורנפלד שליט''א רב קהילת הגר''א ברמה א’ אלימלך בידרמן שליט''א ,הגר''ש מילר שליט''א ועוד .
מזמור שיר חנוכת הבית
בניין הישיבה הקד’ לצעירים במודיעין עילית,
שבנייתו נשלמת בימים אלו
הישיבה לצעירים שע''י הישיבה הקד’ בעיר מודיעין עילית -
ישיבת ‘עטרת יוסף שלום’ צפויה להעתיק את משכנה אי''ה
לקראת תחילת זמן קיץ הבעל''ט ,ולהיכנס להיכל הישיבה החדש
שבנייתו נשלמת בימים אלו ,היכל הישיבה ובניינה החדש ורחב
הידים נבנה ברוב פאר והדר בשנים האחרונות לאחר שנתרבו
ספסלי בית המדרש ,ובמשך השנים היכל הישיבה הקיים צר
מלהכיל את תלמידי הישיבה ,בשנים האחרונות החלה בניית
בניין והיכל הישיבה החדש והמרווח ועתה בס''ד לקראת השלמת
75
התלמידים את שינון וחידוד איסורי המלאכות ותולדותיהם ,וללא נדבך משמעותי נוסף בהתפתחותה התורנית של השכונה ובצביונה .
ספק מחדירה בליבותיהם יראת שמים ומודעות לשמירת שבת ככל השלמת הבניין החדש בתלמוד תורה ברמה ג’
הלכותיה . במהלך חודש אדר נכנסו תלמידי הכיתות בתלמוד תורה ברמה ג’
במהלך ביקורו של מורינו ראש הישיבה הגרש''ב סורוצקין שליט''א לבניין החדש שהושלמה הכנתו לקראת כניסתם למבנה ,התלמוד
בתלמוד תורה ,נכנס ראש הישיבה שליט''א לכיתה ה’ לבחון את תורה ברמה ג’ הוקם לפני מספר שנים וזכה להצלחה גדולה מאוד,
תלמידי הכיתה על הלכות שבת ,ועמד מקרוב על תערוכת המלאכות בד בבד מתרבים משנה לשנה התלמידים והמקום צר מלהכיל
המרשימה והביע את התפעלותו המרובה מהמיזם המרגש ,מורינו עד שנעשה צורך לחלק את כיתות הת''ת לכמה מתחמים שונים.
ראש הישיבה שליט''א בירך את התלמידים שיזכו לגדול להיות בסייעתא דשמיא גדולה ולאחר מאמצים מרובים נמצא המקום
הראוי לשכן את התלמוד תורה ברוב הדר ורחבות ,ובמהלך החודש
עובדי ה’ באמת( .סקירה מורחבת בעמודי התמונות)
תלמידי הת''ת הועברו למשכן הקבע המרווח.
ואל תיטוש תורת אמך
ופרצת צפונה ונגבה
מאות אימהות ילדי התלמוד תורה בעיר בית שמש רמה ג’ התכנסו
במוצאי שבת קודש פרשת בשלח לערב כינוס מיוחד לחיזוק גם מחריש מתבשרים אנו על תנופה משמעותית והתפתחות
בקהילה התורנית בעיר ,כשבראש מוסדותיה ניצבים בגאון הכולל
ולהדרכה בענייני דרכי החינוך . המרכזי והתלמוד תורה שע''י הישיבה הקד’ .הת''ת הוקם במהלך
השנה שעברה בהתארגנות מהירה עם בואם של ראשוני משפחות
גדול כבוד הבית האברכים להתיישב בעיר ,ובשנה זו נרשם ביקוש עצום בציבור בני
התורה ובמשפחות אברכי העיר להתקבל לתלמוד תורה שנבנה
לקראת זמן אלול תושלם הבנייה הגדולה ברוב פאר והדר של בניין ויוסד על טהרת הקודש כפי שמסורה לנו מרבותינו ובס''ד רושם
התלמוד תורה החדש של הישיבה הקד’ במערב בני ברק ברחוב
צפת בעיר ,התלמוד תורה הוקם לפני קרוב לחמש עשרה שנה הצלחה מרשימה מאוד .
ועומד בניהול המחנך הרה''ג רבי אליעזר טאוב שליט''א וב''ה שמעו
הטוב יוצא לפניו ,במהלך השנים האחרונות עם ההצלחה הגדולה צר ברינה יקצורו
המקום מלהכיל את התלמידים הרבים ועתה לקראת השנה הבאה
זמן אלול צפויים תלמידי הת''ת להיכנס לבניין החדש שבנייתו תלמידי כיתות ח’ בת''ת שע''י הישיבה הקד’ במודיעין עילית
עלו ובאו לקריית הישיבה להיבחן על תלמודם אצל רבינו ראש
תושלם ברוב הדר . הישיבה הגר''ח פינשטיין שליט''א על פרק ראשון דמסכת סוכה
שקלא וטריא והפליאו בידיעותיהם ,בסיום המבחן בירכם רבינו
בניין התלמוד תורה במערב בני ברק שהולך ונבנה בימים אלו ראש הישיבה שליט''א לזכות לגדול בתורה עד מאוד .רה''י הוסיף
ברכה מיוחדת למנהל הת''ת הרה''ג ר’ יוסף יצחק גלוסקנוס שליט''א
יחליפו כוח ורמ''י כיתות ח’ הרבנים הגאונים ר’ דוד איינהורן שליט''א ר’ יהושע
ימי גיבוש מיוחדים התקיימו ע''י הישיבה הקד’ לכל מלמדי התתי''ם סקלאר שליט''א ור’ גבריאל בראום שליט''א.
של הישיבה שליט''א ,לקראת סוף זמן חורף ,לעיון ולגיבוש ותוכניות גם תלמידי כיתה ו’ בתלמוד תורה בני ברק מרכז יחד עם המלמד
הרה''ג ר’ משה וייס שליט''א ,זכו להתקבל במעונו של רבינו ראש
מיוחדות לאגירת כוחות להמשך עבודת הקודש . הישיבה הגר''ח שליט''א להיבחן על משנתם ,ועמדו בכור המבחן
במשך שעה ארוכה ,ולאחר מכן התברכו כולם שיזכו להיות גדולים
כבודה של תורה
בתורה וביראה .אמן .
במוצאי שבת פרשת כי תשא השתתפו בני הישיבה הקד’ במעמד
סיום מסכת ‘כתובות’ שנלמדה מתחילת זמן קיץ שעבר ועד עתה תלמידי כיתות ח’ בת''ת במודיעין עילית נבחנים על תלמודם אצל רבינו ראש
בסדרי ה’עתיקתא’ ע''י מאות מתלמידי הישיבה והתחלת מסכת הישיבה שליט''א בחדר השיעורים בקריית הישיבה
נדרים ,המעמד התקיים בראשות רבותינו ראשי ורבני הישיבה
שליט''א בחדר האוכל בקריה בהשתתפות מאות תלמידי הישיבה . מלאכת מחשבת
לרגל המעמד נערכה סעודת מלווה מלכה וסעודה של מצווה כיד
המלך לכבוד סיום המסכת שנלמדה בזמן חורף שנה שעברה ,ואשר בכיתה ה’ בתלמוד תורה שע''י הישיבה הקד’ בני ברק -מרכז,
במסגרת סדרי העתיקתא ,בהם ממשיכים בני הישיבה לשנן את לומדים התלמידים את הלכות שבת ,לפני מספר שנים נטלו יוזמה
תלמודם שלמדו בשנים שעברו ואף נבחנים עליהם מידי חודש, המלמדים הרב צבי פרידלנדר שליט''א והרב מנחם מנדל זנגר
סיימו עתה שנה אחרי תחילת הלימוד את המסכת המכונה ש''ס שליט''א ,להחדיר בליבות התלמידים את הלכות השבת והקימו
‘תערוכת ל''ט מלאכות שבת’ בו כל תלמיד בונה מלאכה אחת
קטן. ממלאכות השבת .התערוכה המיוחדת מדרבנת ומחזקת בקרב
במהלך המעמד של סיום מסכת כתובות בסדרי העתיקתא ,התקיים
גם מעמד סיום הש''ס שנלמד ע''י בני הישיבה שיחי’ לע''נ הגאון
רבי ישעיה הורביץ זצ''ל ,אביו של ידידנו בן החבורה נ''י ,במלאות
השלושים לסילוקו.
76
מרישא ועד גמירא .המעמד האדיר התקיים בראשות רבותינו ראשי דברי חיזוק לגמרה של תורה נשאו רבינו ראש הישיבה הגר''ח
ורבני הישיבה שליט''א ובהשתתפות כל תלמידי שיעור א’. פינשטיין שליט''א רבינו ראש הישיבה הגרח''מ אוזבנד שליט''א
מורינו הגר''י ויינפלד שליט''א ,וידידנו הבחור החשוב שלמה הורביץ
הדרן עלך יבמות
נ''י( .סקירה מורחבת בעמודי התמונות)
זמן חורף ננעל בישיבה הקד’ בסיום תקופת ה’מסכתא’ על כל מסכת
יבמות .כמידי שנה סדרי תקופת המסכתא על המסכת שנלמדה
בחורף ,נפתחו בסדר ‘אשמורת הבוקר’ ביום תענית אסתר ,בו
השכימו תלמידי הישיבה קודם עלות השחר ,לאחר סעודת בוקר
כיד המלך החל סדר פתיחת תקופת המסכתא ,מהשעה ארבע וחצי
לפנות בוקר עד לתפילת שחרית ולאחר תפילת שחרית עד מנחה,
תענית אסתר תשפ"ב לפנות בוקר בקרית הישיבה הבחור החשוב שלמה הורביץ נ''י נושא דברים לאחר מעמד סיום הש''ס
כשהסדר ממשיך בליל פורים עד למסיבת פורים . חדוותא דתורה דיליה
מפורים ועד לסיום הזמן עמלו ,שקדו ושיננו בני הישיבה הקד’ על במהלך חודש אדר התקיים מעמד ‘לחיים’ נשגב לרגל הוצאת
כל דפי המסכת גפ''ת בג’ הסדרים לפי הספקי שינון מיוחדים לכל עשרות ספרים שיצאו לאור על ידי בני החבורה שיחי’ שחיברום
יום ,כשקול התורה לא פוסק לרגע מהיכל התורה – היכל הישיבה על מסכת ‘נדרים’ שנלמדה בישיבה הקד’ בזמן קיץ .המיזם המיוחד
נוהל ע''י ארגון ‘תורה דיליה’ .המעמד התקיים בראשות רבותינו
הקד’ בכל שעות היממה .
ראשי הישיבה שליט''א( .ראה ידיעה מורחבת).
ביום האחרון של סדרי המסכתא התקיים המבחן המקיף בן מאה
שאלות על כל המסכת ,שנערך ע''י רבני הישיבה הגאונים שליט''א, מורינו ראש הישיבה הגר''ח שליט''א מעיין בחיבור אחד מבני החבורה
והזורעים בדמעה ברינה יקצורו .כך זכו בני הישיבה לסיים את הזמן
בעלייה גדולה ובידיעת מסכת יבמות אותה קנו בעמל רב במשך כל אשריכם תלמידי חכמים
זמן החורף בעיון אמיתי וקניית הסוגיות החמורות שבמסכת .בזמן
מעמד אדיר לכבודה של תורה התקיים עם סיום זמן חורף ,במעמד
הקיץ הבעל''ט ילמדו בעז''ה מסכת קידושין . סיום מסכת ‘יבמות’ על ידי למעלה שישים מתלמידי שיעור א’
שכבר זכו לסיים בזמן חורף את כל מסכת יבמות על קכ''ב דפיה,
גם בישיבות לצעירים שע''י הישיבה הקד’ התקיימו מפורים ועד
סיום הזמן סדרי החזרה ה’כללית’ על הנלמד בכל זמן חורף ,ובסיום
הזמן התקיים מבחן מקיף בן מאה שאלות .אשרי מי שבא לכאן
ותלמודו בידו .
שיעורי-דעת
בכולל שע''י הישיבה הקד’ בירושלים נוסד שיעור מיוחד בסדר
טהרות מפי מורינו ראש הישיבה הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט''א.
השיעור נוסד לע''נ ביתו הצדקנית מרת ברכה סרברניק ע''ה
אשת יבדלחט''א הרב יהודה שליט''א מנכ''ל הישיבה ומוסדותיה.
שנלב''ע בכ''ט תמוז תשפ''א בטרם עת אחרי שהזדככה ביסורים
מרים .השיעור על משניות אוהלות בעיון ,נמסר מידי שבוע .
השיעור במסכת אוהלות בחדרו של רבינו ראש הישיבה שליט''א
77
סוף הזמן שלי /טור אישי למעלה מאלף ומאתיים
משלוחי ספרים שוגרו לבתי
אדר תשפ"ב תלמידי הישיבות לצעירים
לרגל סיום תקופת ה'כללית'
אף פעם לא רציתי שדרשה טובה תסתיים ,או שטיול טוב
ייגמר ,אולם כמו שלא רצינו שהילדות תיגדע אך בכל זאת את סדרי 'המסכתא' וה'כללית' דומה שאין צורך להציג ,הסדרים
היא מבוא לבגרות ולבשלות ,כך הייתה ההרגשה שלי בכל המיוחדים שפקיע שמם בכל עולם התורה ,סדרים אלו שנוסדו בסופי
שיאו של זמן ,עת למדתי וגדלתי בישיבתינו הקד' בקריית הזמן ובהם שוקדים תלמידי הישיבה על כל תלמודם שלמדו במשך
הישיבה .כי ככל שלמדתי טוב יותר ,ככל שהייתי יותר שקוע הזמן בלתי יישכחו ,ומכוחם מאות מאות של דפי גמרא שגורים
בלימוד ,יותר שקוע בסוגיות ,ככל שנהנתי יותר ,כך ציפיתי על פיהם של בוגרי הישיבה לדורותיה אף שנים רבות אחרי סיום
שהוא ייגמר ,כן ,רציתי שהזמן יגיע לסיומו!. לימודם בזכות תקופת המסכתא.
אך אני לא מתכוון לסיומו ממש ,אלא לשבועיים שקודם .שאז סדרי 'המסכתא' ו'הכללית' הנמשכים כשבועיים תמימים בהם
– כבר אין מי שלא יודע – מתחילה התקופה של 'המסכתא', משננים התלמידים עשרות דפי גפ"ת בעל פה ,מתקיימים בשלוש
זמן החזרות ,תקופה שהיא 'מראה' שאתה מסתכל על עצמך תקופות בשנה ,בחנוכה ,בסוף זמן חורף ,מליל תענית אסתר ועד
במבט חודר וכנה ושואל :ההגשמתי את שאיפותיי? המלאתי ראש חודש ניסן ,ובסוף זמן קיץ בשבועיים האחרונים של הזמן.
את מטלותיי? האם הייתי מהלומדים ,מהמתמידים? והאם מתקופות אלו יוצאים הבחורים כשתלמודם בידם כפשוטו ,כאשר
ביום האחרון של סדרי המסכתא והכללית מתקיים מבחן בעל פה
עכשיו אני מהזורעים והקוצרים?.
בן מאה שאלות על עשרות דפי הגפ"ת.
כבר מאמצע הזמן התגעגעתי וחיכיתי לתקופת 'המסכתא' –
תקופה שהיא 'זמן' שלם' ,זמן' בפני עצמו .תקופה שתתחיל לעידוד ולדירבון הלימוד מעניקה הישיבה לכל תלמיד ספרים יקרי
בצום תענית-אסתר ותסתיים בר"ח ניסן כשנשוב הבייתה ערך לפי רמת הציון אליו הגיע במבחן .התלמידים שייבחנו במשך
-לבין הזמנים .תקופה בה נשלים את קנין של כל הזמן, כל סדרי הכללית בשנות לימודם בישיבה ייצאו עם ש"ס בבלי,
בה נחזור מבוקר ועד חצות ליל ואחרי על כל מה שלמדנו ש"ס ירושלמי ,ש"ס משניות ,רמב"ם פרנקל ,טור ,רשב"א ריטב"א
מתחילת הזמן ,על מה שלמדנו בסדר א' ,ובסדר ב' ,ובסדר
ג' ,ובסדרי שישי-שבת .ללא יוצא מן הכלל .בזמן כה קצר, ר"ן ועוד ועוד.
אך כל כך עוצמתי וגדוש ,במשך שבועיים נספיק עשרות
לקראת תקופת ה'כללית' הראשונה בחנוכה תשפ"ב ,בישיבות
ומאות דפי גפ"ת ,לשנן ,לדעת ,ולקצור. לצעירים של הישיבה הקד' ,עקב החיזוק הרב שהיה בתקופת הכללית
ב"ה הוחלט לראשונה לשלוח לכל בחור את משלוח הספרים האישי
וכשאני יושב באמצעו של זמן נהנה מעומקו של שטיקע'ל לביתו לקראת שבת חנוכה .למשלוח המיוחד צורפו מתנות נוספות
תוס' או בדקות הבנה ברש"י ,אני יודע שאף אחד לא יבחן
אותי על כך ,חוץ מאני עצמי .כי בתקופת 'המסכתא' אני יבחן ומיני מתיקה.
את עצמי ,האם לימודי שגור בפי ,האם הויות דאביי ורבא
נחקקו בעצמותיי וחדרו בבהירות לראשי ,האם ה'תימה' של המבצע המורכב התנהל בהקמת מערך מיוחד ,אליו הוזנו כלל
נתוני ציוני התלמידים במבחן מהישיבות לצעירים בכל הארץ,
תוס' כאב לי והתירוץ של ר' אלחנן הניח את דעתי. כאשר כמות כרכי הספרים המגיעה לכל תלמיד נקבעת לפי רמת
ולתקופה הזאת אני מחכה .כל כך מחכה .לסוף! לשורה הציון אליו הגיע.
התחתונה של זמן כל כך גדול ,לקבלות .להתחיל את א'
חשוון מחדש בתענית אסתר .לפתוח שוב את דף ב' ולהיזכר במקביל ,עמל בחדר האוכל בקריית-הישיבה במשך שעות צוות
במתיקות הראשונית ,בעמימות של כל ההתחלות קשות, ענק ,על מנת לארגן את המשלוח המיוחד לכל בחור ובחור עם
להציץ בשולי הדפים שהשחירו אך לראות את האותיות
המזהירות בבהירות .לקרוא שורה בגמ' שאי אז לפני חודשים כמות הספרים המגיעה לו.
התנצחנו בה יומיים עד שהדברים באו על מקומם .ללמוד
שוב שקלא וטריא שעמלתי על הבנתה בליל שבת חורפי וכך במבצע בזק בתוך כיממה ,עד לשבת חנוכה ,אלף ומאתיים
וארוך .ואני רוצה להיות שם .ובסוף השבועיים ,להביט על החבילות הגיעו ליעדם בהם היו כעשרת אלפים כרכים .שליחי
השאלות ,בסיפוק ובחיוך לענות ,לדעת .וגם לדעת שהצלחתי, הישיבה הגיעו לדלתות בתי התלמידים בכל הארץ והפתיעו את
שאני חוזר הבייתה בסיומו של זמן מוצלח וגדוש ,ושאני זוכה תלמידי הישיבה ומשפחותיהם עם המתנה האישית על עמלם הגדול.
לקנות עוד מסכת ועוד מסכת ,לאכול את פרי העמל .לתקוע
לחבילה המיוחדת צורף מכתבו הנרגש של מורינו ראש הישיבה
יתד בש"ס קנין חיים – קנין נצח. הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א שבין דבריו כתב" :תשורתי
זו על הצטיינותך המופלאה בשינון ובידיעת המסכתא בהצלחה
עכשיו שעת צהריים .בכולל הסתיים סדר א' ואיש איש גדולה ב"ה אינה שכר עמלך -שאנו עמלים ומקבלים שכר לעולם
אל נחלתו שב ,ואני נותרתי בבית המדרש מהורהר ,יושב הבא ,כי אם אות לכתר תורה הנסוך עליך בהדר ,כתר עמל ידיעת
וחושב .עוד מעט פורים! ,בחזרות של סוף הקיץ האחרון, ויגיעת התורה עד שתלמודך שגור על פיך .אשרי אביו שלימדו
הייתי מאורס ,הראש היה עמוס ,אך לא מוותר ,ואפילו אז תורה ,אשרי רבו שלימדו תורה ,אשרי מי שבא לכאן ותלמודו
לא נכנעתי .חזרתי ,נבחנתי ,קצרתי .ועתה ,עוד ימים ספורים
בישיבה שלי ,בישיבה בה גדלתי ונבנתי ,מתחילים שוב לשנן בידו ,אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו".
ולחזור .אני כבר לא בישיבה ,אך לא אתן לחתונה להפסיק
78
את המנגינה.
את המכתב הזה אני כותב לחברותא שלי .שעכשיו כנראה,
אוכל ארוחת צהריים .אוכל ,שבע ,ומברך .ואחרי זמן מוצלח
שלנו יחד ב"ה בו אכלנו ושבענו ,ובלענו בשקיקה 'בבלי'
ועתה ,הגיע הזמן לברך .אולי אתה לא מכיר את הדבר
הזה ,את המושג של ה'חזרות' בסוף הזמן ,אך אין לי ספק
שתתחבר .שתהנה .שכשתטעם מהאור הנפלא הזה אתה
גם לא תוותר .כשנחטוף לעצמינו זמן בשביל כך ,כשנתחיל
לשנן בזמן ארוחת הצהרים את מה שלמדנו ,אתה תשאל
את עצמך איך לא עשית את זה עד היום .כי גם אם פסיעה
קטנה לא עושה דרך ארוכה ,היא ודאי מתחילה אותה .הגיע
הזמן שנתחיל את הסוף – הסוף שיתחיל שוב את ההתחלה.
כי במושכל שני ,תקופת החזרות ,תקופת 'המסכתא' ,היא
באמת כמו מראה ,אם פסעתי צעד קדימה התקרבתי שתיים
– לקרבני אליך .באמת.
אז סיכמנו?
כינוס בוגרי הישיבה הקד'
בעיר מודיעין עילית ומעמד סיום מסכת ערכין בכולל בוגרי הישיבה
בראשות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א | הכינוס התקיים באווירת החיזוק בקהילת
בוגרי הישיבה עם הצטרפותם של עשרות מחשובי בוגרי הישיבה הקד' במהלך השנה
האחרונה | שבת מרוממת בקהילת בוגרי הישיבה בהשתתפות מורינו ראש הישיבה
הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א ששבת בעיר
רבותינו ראשי הישיבה שליט''א עמדו בדבריהם על חשיבות עסק התרגשות רבה בקהילת בוגרי הישיבה בעיר מודיעין עילית
התורה וניצול הזמן בימי שישי ושב''ק ,ועל המשך העלייה יחד ,הן בהתכנסות מרוממת ומחזקת לרגל סיום מסכת ‘ערכין’ שנלמדה
בלימוד והן בתפילות בצוותא חדא בקהילת בוגרי הישיבה .עוד במהלך השנה האחרונה בכולל בוגרי הישיבה בעיר ,המתקיים בימי
עמדו בדבריהם ,על החשיבות הגדולה בהמשכת דרך הישיבה בכל שישי בהיכל הכולל המרכזי של הישיבה הקד’ בעיר מודיעין עילית,
תהלוכות והנהגות החיים בשמירת צורתו הראויה של בן תורה . הכינוס המיוחד התקיים בראשות רבותינו ראשי הישיבה שליט''א .
בדבריהם הביעו את השמחה הגדולה לראות את תלמידי הישיבה קהילת בוגרי הישיבה בעיר מודיעין עילית רשמה במהלך השנה
לתפארה שקועים בעולמה של תורה וגדלים לתלמידי חכמים האחרונה התעצמות ותנופה משמעותית עם התווספותם של עשרות
מחשובי בוגרי הישיבה אשר הגיעו להתגורר בעיר במהלך השנה,
מופלגים . והביאו בכנפיהם חיזוק רב לקהילה המתגבשת בעיר בראשותו של
הגרש''ד רייסנר שליט''א רב קהילת בוגרי הישיבה במודיעין עילית
המעמד ננעל בהתרוממות הרוח ,ובדבריהם של בוגרי הישיבה
שהודו למורינו ראש הישיבה שליט''א והעלו על נס את הכרת ומרא דאתרא דחריש .
הטוב המיוחדת על האפשרות המיוחדת שניתנת להמשיך את
דרך הישיבה בצוותא חד ,הן בכולל יום ,הן בכולל יום שישי והן לפני כשנה הוקם כולל לבוגרי הישיבה בימי שישי בהיכל הכולל
המרכזי של הישיבה בעיר ועל ספסליו נמנים כארבעים מטובי
בתפילות במניין בוגרי הישיבה. בוגרי הישיבה ,ועתה זכו לסיים בכולל מסכת ‘ערכין’ שנלמדה
לאחר סיום מסכת ערכין ,החלו בכולל ללמוד מסכת ‘תמורה’ בלימוד בעיון במהלך השנה .
בעיון לפי הספקים מיוחדים ,ובמקביל לכך אף הוקמה מסגרת
אחת ממטרות הקמתו של הכולל היתה לחזק ידי עמלי התורה
מיוחדת ללימוד ‘ליבו חפץ’ בכולל . דווקא בזמנים בהם יש רפיון ידים לעמוד ולהתחזק בעסק התורה,
וכפי שהתייחדה ישיבתנו הקד’ כידוע בחינוכה לחיזוק עמל התורה
התרגשות מיוחדת עוררה הגעתו של מורינו ראש הישיבה הגרש''ב בימי שישי ושב''ק ובשימת דגש תמידי על עלייה רצופה בתוה''ק.
סורוצקין שליט''א לשבות כבוד בעיר מודיעין עילית בשבת קודש
פרשת בא ,לחזק את קהילת בוגרי הישיבה ,מורינו ראש הישיבה כאמור ,עתה עם סיום מסכת ערכין שנלמדה בכולל במשך למעלה
שליט''א השתתף בתפילות השבת בהיכל הכולל המרכזי במניין משנה ,התאספו בוגרי הישיבה ומשפחותיהם לכינוס מרומם,
בוגרי הישיבה ,ולאחר תפילת שחרית נשא בהיכל הכולל דברי בשילוב מעמד סיום המסכת וסעודת מלווה מלכה .המעמד התקיים
בהשתתפות כל בוגרי הישיבה הקד’ ובראשות רבותינו ראשי הישיבה
חיזוק מעניני הפרשה ובענינא דיומא . הגר''ח פינשטיין שליט''א הגרש''ב סורוצקין שליט''א ,המרא דאתרא
הגרש''ד רייסנר שליט''א והגר''א ברונר שליט''א מרבני הישיבה.
בליל שבת קודש נשא מורינו ראש הישיבה שליט''א דברי חיזוק
בפני תלמידי הישיבה לצעירים ישיבת עטרת יוסף שלום.
79
ותשלם המלאכה
תורה מפוארה בכלי מפואר.
הושלמו עבודות הבנייה במשכנה הזמני החדש של הישיבה הקד’ לצעירים בירושלים
הרבים שנוספו בישיבה ,נוצר צורך בהוספת רבנים אשר יסוככו בכנפיהם אחרי חודשים ארוכים של ציפייה בלב הומה ונרגש זוכה הישיבה הקד’
ויתוו דרך לצעירים המבקשים לעלות ולהתעלות במסילה העולה בית לצעירים בירושלים לראות בהשלמת מלאכת בניית המשכן החדש
קל ,לשם כך הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים הגאונים ,בוגר הישיבה הרב
הגאון ר’ דוד קרביץ שליט''א ,בוגר הישיבה הרב הגאון ר’ נתן דרבקין והמפואר ,ולברך על המוגמר בסייעתא דשמיא.
שליט''א בוגר הישיבה הרב הגאון רבי אהרון דבורקינד שליט''א ובוגר
במהלך חודשי החורף הושלמו גימורי עבודות הבנייה במשכנה החדש
הישיבה הרב הגאון ר’ נחום רגוזנצקי שליט''א. של הישיבה הקד’ לצעירים בירושלים ,ישיבת “עטרת שלמה אריה''
התרחבות הישיבה וצמיחתה המופלאה בחסדי השם ,הביאו לצפיפות השוכנת כבוד בשכונת גבעת שאול בעיר.
מבורכת בהיכל הישיבה הקודם והם שדחקו והניעו את המהלך החשוב
בו העתיקה הישיבה את משכנה בתחילת השנה לשכונת גבעת שאול כזכור בתחילת השנה ,העתיקה הישיבה הקד’ את משכנה משכונת גאולה
במבנה מרווח וגדול באורח זמני לקראת הקמת בניין הישיבה הקד' הגדול בעיר לבניין הישיבה החדש והמרווח בשכונת גבעת שאול ,כאשר נתרבו
אי"ה ,כשבניין הישיבה מאכלס מלבד היכל-הישיבה וחדרי השיעורים הספסלים בבית המדרש וטובי ומצויני התלמידים מידפקים על דלתות
הישיבה אשר שמה הטוב היוצא למרחוק לתהילה ולתפארת וקבעה
מרווחים אף את פנימיית הישיבה וחדר האוכל.
לעצמה מקום כבוד בישיבות עיר הקודש.
בכל החודשים מאז נכנסה הישיבה למעונה הנוכחי ,עשו בהנהלת הישיבה
מאמצים מיוחדים להתאים את המקום ברוב פאר והדר כיאה למקום הישיבה הקד’ לצעירים בירושלים ,מונה כיום בלעה''ר קרוב לשלוש
המגדל דור של תלמידי חכמים צעירים ,ואכן בימים אלו ממש זוכים מאות וחמישים תלמידים מופלגים כ''י כשבראשה עומדים ראש הישיבה
לראות בהשלמת המלאכה כשקול התורה מהדהד בעוז והעוצמה בין הגאון רבי שמעון ברסלויער שליט''א ומשגיח הישיבה הג''ר מאיר קרביץ
שליט''א וכל צוות רמ''י ורבני הישיבה הגאונים שליט''א שידם רב להם
הכתלים המוגמרים .תורה מפוארה בכלי מפואר.
בחינוך ובהעמדת תלמידים בני עלייה מופלגים.
במהלך השנים האחרונות עם ריבוי ספסלי בית-המדרש והתלמידי
ומלאה הארץ דעה את ה'
קורת רוח בקרב קהילות בני התורה באחיסמך וברחובות
לרגל פתיחת הישיבה לצעירים שע"י הישיבה הקד'
שליט"א ,בערים :ירושלים ,בני ברק ,בית שמש ,מודיעין עילית ,ביתר, קורת רוח מרובה בקהילות בני התורה בשכונה התורנית אחיסמך ובעיר
אופקים ואלעד. רחובות בהיוודע הידיעה המשמחת על פתיחת הישיבה לצעירים שעל
ידי הישיבה הקד' בשכונת גני איילון אחיסמך .הישיבה יועדה לתלמידים
הישיבה הינה הישיבה לצעירים השמינית שע"י הישיבה הקד' ותהווה
אבן שואבת לעמלי התורה ובית חינוך לבני עלייה ,שעל חינוכם יופקדו משכונת אחיסמך בלוד ומהעיר רחובות.
מרביצי תורה ויראה שליט"א שידם רב להם בחינוך התלמידים צעירי
במהלך השנים האחרונות בהם התאכלסה השכונה הצעירה באלפי
הצאן וגידולם בתוי"ש ,במסורת הישיבה הקד'. משפחות בני תורה ,הוקם בהיכל בית המדרש המרכזי בשכונה כולל
אברכים ע"י הישיבה הקד' ועל שורות לומדיו נמנים למעלה ממאה
כבר במהלך החורף החלו בהנהלת הישיבה בהכנות ובההיערכות לקראת אברכים בני עלייה מופלגים ,במהלך השנה האחרונה אף נרשם ריבוי
פתיחת הישיבה ,להשגת המקום הראוי וכל התנאים ההולמים לקראת וגידול משמעותי בספסלי בית המדרש כשתלמידי חכמים רבים שהגיעו
פתיחת הישיבה הקד' בתחילת זמן אלול הבעל"ט ,וכל זאת על מנת להתגורר בשכונה הצטרפו לשורות הכולל המרכזי שע"י הישיבה הקד',
לאפשר את חינוכם וגדילתם של התלמידים ביישוב והרחבת הדעת.
לצד ידידינו בוגרי הישיבה הקד' שעברו להתגורר בשכונה.
קיימו וקיבלו
עם אכלוס מאות רבות של משפחות חדשות בשכונה נוצר צורך בפתיחת
לקראת יום הפורים הגיע רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין ישיבה לתלמידים מצוינים שעתידים לעלות בשנה הבאה לישיבה קטנה,
שליט"א לביקור ושיחת חיזוק בהיכל הכולל הגדול שע"י הישיבה הקד' בשל כך עלו חשובי האברכים בשכונה לצד פרנסי הקהילות למעונו של
מורינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א לבקשו
השוכן בהיכל בית המדרש המרכזי בשכונת אחיסמך.
שייאות לפרוס ולהרחיב את גבולות הישיבה הקד' גם לאחיסמך.
רבינו ראש הישיבה שליט"א האריך בדבריו על שגב וגודל מעלתו של
יום הפורים שהדר קיבלוה מאהבה ביום הפורים שהוא זמן מסוגל לאחר שהוברר גודל הצורך בהקמת הישיבה במקום ,ולאור פניות רבות
להתחזקות בתורה ובסגולת היום לזכות במעלות הרבה בתוי"ש כענין שהגיעו גם מקהילות בני התורה בעיר רחובות הסמוכה ,הוחלט על פתיחת
הישיבה בס"ד לקראת השנה הבאה תשפ"ג ,כשהבשורה המשמחת מכה
כל הפושט יד נותנים לו.
גלים בהיכלי התורה והחינוך בשכונה ומחוצה לה.
בסיום דבריו בירך רבינו רה"י שליט"א שיזכו להצלחה ותוספת עלייה
לאין שיעור לכל התלמידי חכמים החשובים המוסרים עצמם באוהלה ואכן ,לקראת סיום החורף הושלם בהצלחה מרובה מאוד בס"ד הרישום
לישיבה החדשה ,כשעל שיעור א' -מחזור המייסדים נמנים כעשרים
של תורה ,ושיזכו לראות בטוב ה' כל הימים הם ובני משפחותיהם.
וחמישה תלמידים כ"י בני עלייה מצוינים.
80
הישיבה לצעירים באחיסמך תצטרף אל אחיותיה היכלי התורה הישיבות
לצעירים שע"י הישיבה הקד' ,המונהגות בהנהגת רבותינו ראשי הישיבה
רבינו ראש הישיבה הגר"ח שליט"א נושא דברים במעמד
השירה הזאת
ועתה כתבו לכם • מעמד 'לחיים' לרגל הוצאת
ספרי בני החבורה על מסכת נדרים במסגרת מיזם 'תורה דיליה'
לרגל השלמת הוצאתם לאור עולם של קרוב למאה ספרי חידושי תורה חזרות ,ואם יוצא מכך פירות נפלאים כאלה בלעה"ר אין שום ספק שכל
שנכתבו ע"י תלמידי הישיבה בני החבורה שיחי' על מסכת נדרים ,שנלמדה
אחד שחיבר היה לו הרבה תועלת מהכתיבה עצמה ,ותועלת ממה שהוא בישיבה הקד' בזמן קיץ ,התקיים מעמד 'לחיים' רב רושם בראשות
קיבל את הקונטרס ,וכפי המובא באגרות חזון איש שאומר לו לכתוב רבותינו ראשי הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א והגאון רבי
בספר מכורך. חיים מרדכי אוזבנד שליט"א.
הקב"ה יעזור שבאמת נזכה כולנו שזה יהיה "תורה דיליה" כמוזכר בגמ' המיזם המיוחד אשר נוסד בישיבה הקד' על ידי רבותינו ראשי הישיבה
שרב שמחל על כבודו ,התורה נעשית שלו והוא בעלים על זה יכול למחול שליט"א בשיתוף ארגון 'תורה דיליה' ,נועד לעידוד ודירבון העלאה על
על זה .הקב"ה יעזור שהתורה תהיה קנין שלנו ,שנהיה מחוברים לתורה, הכתב של חידושי התורה שחשיבותם ומעלתם עצומה לקנייני הלימוד
והעלייה בדרגות קנייני התורה ,ותועלתם המרובה לעמלה של תורה
ושיהיה חקוק בליבנו ובעצמותינו -כי הם חיינו ואורך ימינו".
ולרכישת בהירות בסוגיות בהעלאת הדברים ערוכים ע"ג הכתב.
דברים נרגשים השמיע מורינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין
שליט"א אשר ציין "ואתם כתבו לכם את השירה הזאת ,זה תורה שבעל המבצע המיוחד החל בתחילת זמן קיץ אשתקד ,בני החבורה אשר העלו
פה .כל בחור שהוא חכם והוא שומע ולמד ויגע ומסכם וכותב הערה טובה על גבי הכתב ורשמו בכתב ידם את מערכותיהם ,חידושיהם ,הארותיהם
וחידוש ,הרי חידושי תורה -זה עונג ושמחה בכל העולמות כמו שמבואר והערותיהם על המסכת הנלמדת בכל מהלך הזמן ,הגישו את החבורות,
וקיבלו את חידושיהם מודפסים בספר מכורך ומהודר בכמה עותקים,
בנפש החיים שהקב"ה שמח מכל חידוש בתורה וכביכול מנשקם".
"בכל חוברת מונחים כאן שעות שעות של השקעה ,של ניפוי אחר ניפוי, כשהעול והארגון הטכני אינו מוטל עליהם כלל.
של ליבון בדיבוק חברים ובפלפול התלמידים ובשמיעת האוזן .הרי זה באירגון 'תורה דיליה' המנהל את הפרוייקט מטעם הנהלת הישיבה הקד'
כספר תורה ממש .עונג גדול הוא להחזיק את החוברות הנפלאות ביד .הרי הביעו שביעות רצון עצומה מההצלחה הגדולה ,כאשר אל קו הסיום של
זו שמחה עצומה ממש שכל התלמידים יחד מצליחים לעלות ולהתעלות המיזם הגיעו קרוב למאה מבני החבורה שכתבו חידו"ת בכמות הראויה
בחבורה ביחד וגדלים ביחד .וגם אלו שלא כתבו הרי כל זה הוא פירות להוצאת ספר ,ואכן לקראת חודש אדר לאחר השלמת כל התיקונים וההגהות
שלהם ,שהרי לומדים ביחד .ובכל סברא יש שותפות של החברים ,כדרכה המתבקשות יצאו ממכבש הדפוס קרוב למאה ספרים מלאים וגדושים
בחבורות וחידושי בני החבורה שזכו להוציא לאור עולם על מסכת נדרים .של תורה ,של החברותא ,של מי שליבנו איתו וממילא כולם שותפים
בשמחה הזאת .ואנחנו יודעים שהשמחה האמיתית היחידה שיש זה לקראת סיום הזמן לרגל ההוצאה לאור התקיים מעמד "לחיים" מרומם
השמחה בתורה". בראשות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א לכבודה של תורה ולכבודם של
תלמידי חכמים ,בני החבורה מחברי הספרים החשובים יחי' .המעמד התקיים עוד נשא דברים במעמד ,הרב הגאון רבי משה פרוכטר שליט"א מרבני
ארגון 'תורה דיליה' שציין את ההתרגשות והשמחה הגדולה שיש לכל בהיכל חזון איש בקריית הישיבה ,בהשתתפות רבותינו שליט"א ידידינו
אלו הזוכים לחבר והשמחה שיש בקנין האישי של כל עמל ,כמו"כ הודה בני החבורה מחברי הספרים יחי' ועימם מאות מתלמידי הישיבה יחי'.
לרבותינו ראשי הישיבה והמשגיח שליט"א המעודדים בכל עת ומנהיגים מורינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א פתח את
את המפעל הגדול והעצום הזה ,והוסיף תודה לידידינו הבחור החשוב המעמד ובדבריו עמד על התועלת מהכתיבה ואמר "אנחנו יודעים שבין מי
שכתב והדפיס ,ובין מי שכתב ועדין לא הדפיס ,מכיר ויודע את התועלת בנימין גולקרוב נ"י אשר טרח רבות למען החיזוק העצום במיזם המיוחד.
שיש בכתיבה .הדברים מתבהרים יותר ,מתחדש הרבה ובדרך כלל זה עוזר מתוך שמחה של מצווה והתרוממות הנפש התגברו ונמשכו במשך שעה
לזכור יותר טוב .כמדומני שכך שמעתי פעם שכתיבה אחת שווה לכמה ארוכה ריקודים לכבודה של תורה.
81
שבועות רבים ,עד למעמד המבחן הפומבי שהתקיים בהצלחה גדולה לעשות נחת רוח
וברוב רושם בהשתתפות ההורים והסבים שיחי' .המבחן התקיים על
לעיני ההורים והסבים שיחי' נערך לתלמידים 'מבחן פומבי' בו הפגינו
ידי המנהל הרב הגאון ר' אליעזר טאוב שליט"א. ילדי החמד של תלמוד תורה מערב בני ברק ידע ובקיאות נפלאה
מעמדי המבחנים התקיימו לתלמידי כיתה ז' על כל פרק 'ארבעה בפרקי תלמודם
אבות' שבמסכת בבא קמא .מבחן פומבי נוסף התקיים לתלמידי
כיתות ה' על כל פרק 'המפקיד' שבמסכת בבא מציעא .ומבחן פומבי בתלמוד תורה מערב בני-ברק התקימו במהלך חודשי החורף מבחנים
נוסף התקיים לילדי כיתות ג' על משניות סוכה .וראה בנים לבניך פומביים לתלמידי התלמוד תורה על תלמודם ,המעמדים התקיימו
בהשתתפותם ובנוכחותם של ההורים והסבים שיחי' .לקראת המבחן
שלום על ישראל. הפומבי חזרו ושיננו ילדי התלמוד תורה הדק היטב את תלמודם במשך
כינוס מרומם לייסוד מבצע 'מתגברים' לחיזוק בעניינים שבין אדם לחברו ומידות טובות
המבצע המיוחד מתקיים לכלל ילדי התלמוד תורה שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית | הכינוס המיוחד
התקיים בהשתתפותו של מורינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א | ואת עמלנו אלו הבנים
הקב"ה בוודאי נדרש מעמנו להידבק במידותיו". התרוממות הרוח וחיזוק למאות תלמידי התלמוד תורה שע"י הישיבה
הקד' במודיעין עילית ,לרגל פתיחת מבצע 'מתגברים' המתקיים
"אמנם מנגד צריך לדעת כי גם הלומד תורה זוכה שהתורה מעדנת בחודשים אלו ,הכינוס המיוחד נערך בחצר התלמוד תורה בהשתתפות
ומזככת אותו ,ועל ידי ריבוי 'חכמה' שהיא חכמת התורה זוכים ליראת
מורינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א.
ה' ולמידות טובות".
מיזם מיוחד לעידוד התגברות על המידות בענייני בין אדם לחברו,
את הדברים סיים מורינו ראש הישיבה שליט"א בברכתו לתלמידים בסימן 'מתגברים' – איזהו גיבור הכובש את יצרו נפתח בימים אלו
"הקב"ה יעזרנו שעתה שזוכים אתם לקבל על עצמכם את החלק של בתלמוד התורה ,במסגרת זו יש להזכיר כי בשנים הראשונות לייסוד
ולמקללי נפשי תידום ונפשי כעפר לכל תהיה ,הקב"ה יעזור שכולכם התלמוד תורה הורה מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לצוות
הת"ת כי ראוי לעשות מבצעים לילדים על עניני מידות טובות ובין
תזכו גם לחלק של פתח ליבי בתורתך".
אדם לחברו.
הגר"ד קסלר שליט"א מראשי הישיבה לצעירים שע"י הישיבה הקד'
בעיר מודיעין עילית עמד בדבריו ,על כך שמידות טובות קדמו לתורה לרגל פתיחת המבצע המיוחד התקיים כינוס לכל ילדי התלמוד תורה
כידוע וע"כ לא נזכרו בתורה ,ועוד קודם ללימוד נדרשות מידות בחצר הת"ת ,בו נשמעו דברי חיזוק בעניינים אלו ,ובחשיבות העצומה
טובות ,וכמו שאמרו שכבר קודם מתן תורה היו כאיש אחד בלב אחד. שיש בקניית המידות הטובות בנפש האדם כשבמרכז הכינוס נשמעו
עוד הזכיר בדבריו את דברי הפסוק 'ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי דברי מורינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א.
עם יחד שבטי ישראל' שכאשר יש בישראל 'יחד' אז ויהי בישורון מלך.
בין דבריו הזכיר מורינו ראש הישיבה שליט"א "שמעתי ממרן רשכבה"ג
המנהל הרב גלוסקנוס הקריא את מכתב ברכתו של מורינו ראש הגראי"ל זצ"ל במה שאומרים בסיום שמונה עשרה "ולמקללי נפשי
הישיבה הגר"ח פינשטיין שליט"א למעמד בו כתב: תידום ונפשי כעפר לכל תהיה פתח ליבי בתורתך" הרי שכתוב כאן
שקודם לפתח ליבי בתורתך -נדרש שיהיה 'ולמקללי נפשי תידום
"הנני להשתתף עמכם בכינוס החשוב מאוד של כל תלמידי הת"ת ונפשי כעפר לכל תהיה' ,כי רק כך יכול להיעשות ת"ח ולפתוח ליבי
עטרת שלמה היקרים שיחיו ,לחיזוק בעניין גבורת המידות טובות,
הוא כינוס לצדיקים אשר הנאה לו והנאה לעולם ,ותועלת גדולה כי בתורתך".
חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה ,ועבודת תיקון
ורכישת מידות טובות היא מעבודות הקשות שבמקדש .אולם ההרגל עוד הוסיף בדבריו "במה שאחז"ל "קודשא בריך הוא ואוריתא וישראל
נעשה טבע ובהדרכת הרבנים שיחי' יקנו עוד ועוד הדרך להתחנך חד הוא" יש לפרש שהכוונה בזה הוא במה שישראל נעשים שותף
למידות טובות להיות כלי מפואר לקנייני תורה ,כי המדות טובות בבריאה בלומדם את אוריתא ,כיון שהרי בכל הבריאה כולה לא שייך
גם המה מהמ"ח קניינים שהתורה נקנית בהם להיות תורה מפוארה לחדש מאומה מלבד מה שעוסק בתורה ,שאמרו חז"ל ע"ז שהוא בורא
עולמות ,והוא שותף במעשה בראשית .א"כ בתורה שאנחנו לומדים
בכלי מפואר". הרי אנחנו נעשים שותפים בבריאה עצמה ושותפים לקב"ה ,ובוודאי
שבשביל לזכות לתורה באופן המושלם נדרש 'ולמקללי נפשי תידום
עוד נשאו דברים במעמד בפני התלמידים הרב בנימין כהן שליט"א ונפשי כעפר לכל תהיה' .ובכדי שנוכל לזכות לידבק ולהיות חד עם
מראשי קרן השביעית והמחנך הרב אשר כהנא שליט"א.
82
דורמיוחד לילדי עטרת שלמהׁ ֶש ְּב ָכל ה
ּדֹור ָודֹור
מ
ָּכ ְת ָבה וְ ִציְּ ָרה :רֵ .ג ְרשׁוּניִ
וְ ַַהמָּקִּציד ֹוֵׁלשנוָּּברִוּמְָיךּ ָהדוּםא
83
ְִָּׁקשיבּוָּנָרומּהְּ,סהָי ָהׁהֶָישלׁהֶש יְׁלְִּשיבֶַבעִלֶתְצפנֵים ֶטעֵנְ0ל5סז1
ַמ ְת ִמיד...
ַָּּכתלַח ַתהיְּׁ ִשׁיִשבְֹולתטֹוןׁ ֶש ַלה ַָּצאזארִּב ְלִָּהיתויּ
ֹלא יְִֵֵלרָׁדיגְש ִאמִיַֹּולהיֹּׁו ִּתש,תְ.לטֹ ֹלון,אְּכוּ ִלֹֻוממֵַָּּממכיָרר:לֹואת
ַעל
לֹא
ַקָיּמֹות...
ַא ְך ֵעינֵינוּ ָהרֹואֹות ִּכי
יְוְְִָּּּׁעִכבשמִיפֶצְיָוטֵּתברנַםעיהְְּצלזֲִחיאְָּ ְםבּרליֹפִֹווִמְַתרתְלפַַחְּחֶיֹבואְׁתֶמְקֹרשוָּ ִתלְבתּי,להַםה ְׁפִָׁשָּ0לֶיבש0אֹּוא4הלן
ַוְֲעׂשֵַליב ֶהעם ַה ְּקָרעֹובֹוֵמתד, ּ ֹתוָרה,
ַה ַּמ ְצ ִּביא
ַר ִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר גֹו ְרדֹון,
וּ ְמנַוֵּט ֶאת ַמַע ְרכֹו ֶתיָה ,וְָהיוּ
ִמ ַּביִת -מוּל ֵַהא ַּּלמוּ ְׂשִַּמכיֲִעלָירםכֹות
וּ ְמ ִז ּמֹו ֵתי ֶהם,
וַַּהׁמֲִּשע ְָלרטֹכֹוון וְת ִה ְתנַ ְִּכמֻליֹּחווָּץ,תיו ...מוּל יִִֵֶַָּׁחאאאתׁשְְָךּדשתהׁויֵֶּּבּשַירֹהבהנֵ;יִֶֶַּקֻיְהׁמחהִִִָּּגּרשיציםק.יֶַ.ָ,.ע,אבביֵַָָּּׁחהַתכהְשֶזְַּלּדג'קִָיָּהמְדֹיקוׁלםֶֶָ;דַלשמיוסִּיְֵָּּּׂיְהשהבנְַוםהֲָו'קַֹּואעמֵּנִָדלגיִִיֹתמוקִַָייֶּעירטַַלתדיעְםּׁע ְִשהלִֶומּמאזְִָָּּגדכְתיַלתדֹקולםיֶּ ֹתלְֶַָּוגממרְךְֲִִהתחבצִּיְָגמֵיּרבַֹפִיאעציוהּהְראלַווּתּעְֵָּבבסלתָייִַעהיַַׁהּ,תֹאחַורשוְֶּׁמחֲִֶֶַָּמשעיתרדלניַֹורוּחותִֵַּ.דרֹת'תוַרָ,יִעּבַאוְיהְַָּׁהכהֶסהּוּשִֶָּּמַפעֶיאָמהׁרהרזֹּ,שֹלו!,אוְוּמְֹאונִילהְֹורָֹלקִ'אִדיד(ָיאַבעמםִֹוׁׁרהֵֶָׁשַּשְּשבָיֹלולּהַןֹיַ,מאְָהְְמלפלׁכֵחֹלֹולֹוּשזתארא)
ׁוְֶַָּההשָבְָרסהֵָׁיכָֻּן,כשיֹּהוָמַָתהההָיֶָּׁדׁהשֶָשֶבהֱִֶּזרבׁע ְִהֹשנליִַחתימַוָּמוּקִַָּצמׁעהיִןְשב ְִַּּמכתֵֶַָּּׁלצשכלדלם
ָל ֶהםִ ,מ ֵּדי ַּפַעם ָהָיה ֹצ ֶר ְך ַר ִּבי ֵלי ֶזר גֹו ְרדֹון ֵאינֶּנוּ ִמ ְתַרֵּגׁש ,וְעֹוָלם ְּכ ִמנְָהגֹו ַמ ְמׁ ִשי ְך ִלנְ ֹהג...
ְל' ַת ְח ֵזק' ֶאת ַה ַּמָּצב
ִּב' ְד ֵמי לֹא יֶ ֱחַרץ' ְל ִפי
ָה ִע ְנָין וְ ַה ַּס ָּכָנה...
84
ׁיֹוֶַֻּחשֵב ְְֲּתכצעֵָּרפמלֹוְיויֹוהְֵֹתׁקוׁתֶַָששירֵקָּיָ,יּכזִַֹםו!אהֲֵםִהאמזָֹוְבחֹותָׁנרֵַרשנִהְֵּפבתְָּבלְַּחכראוָּבוְֹּהו'סָֻימִדאהיְָ,בְהסְַָּלֶחרפַָרהברְׁפִֶּנאִביושְּנִיםצרוּקפְָֹ'ומסןָי ֶ ִהההמְָׁזֶחִַשהָירּדׁלֹאחשאָמרְִּוּבהְקֹוְסִָיצבםִּלהיק,וּּוְבֹחורִֹוּוסָייְִַּלכֹובהָיָּהלברִיְׁביְאןהשוּ ְְִּּמֹדובביִֵַ ,עָבלינְמַיֲןעקֹתוִׂשֹצוָםִּהפיֹּתַוֻמרְְּתכפבָָ,כַלוְהׁנִליִאַּשָוְמְהָללתעָֹוטֹובֶַןןלה ְֵֵּהממד ֵֶַָהעאביִןלםר.יָּכרםוּממֹוּוחֹהֹוָו,הבוֶּןֲ,פע?ֶָכ?הבוּתעֹורֵֹזוְמַורֲַעאְיֶּלֶָבמוכּלתר
ְֱאמנֹוַׁח ְּש.פִׂ..שים ׁ ֶׁשֶשלֵּביַנֵאינוףּ ּבֹואוּ וְנֹו ֶדה ִּכי ְּבָׁשָלב ָּכ ֶזה
ֶמ ְרֲח ֵבי ְּתנַאי. ְּבלֹא נִ ְכָנ ִעים אֹו ָמ ִהיר ִמ ּלוּט ָהיוּ ַּגם ָה ַא ִּמי ִצים ִסי ִּביר ַה ְּקפוָּאה ֹלא מֹו ִעי ִלים
ֶּבן ְלַהֲא ִרי ְך ַחָיּיו
וְַר ִּבי ֵלי ֶזר ַה ָּגדֹול?
ַר ִּבי ֵלי ֶזר ִחיֵּ ְך ֶאת ִחיּוּכֹו ַה ּטֹוב ,וְָענָה ְּבַׁש ְלָוה:
יְׁ" ְִּשכיֶָׁשב ְּל ֹתַוע ְִצע ִּממֹיוֵּ ,איתוּנֶַּנִיקםּדֹו ֵֵאאפֹגו ,יְׁא ִשֶיהָ ְבמׁ ֵהש ְִּךתיְְִׁהשיֶי ַהב ִתלי ְֶטלַעהְלְזמׁ ִשְּיבְךִסיְ ִּלבַיה ְר,ר ִּנִיביָחץא..ָּ.ב ַּהא ְּך ֹתוִָארםהאַֹואְףתָך ְַּיבְגִסליוִּּבִימ ָּרכׁ ,אֶןשֵּ ,כְןמ ַֻסרָּפבקׁ ֲֶשָּאגנִָיל ְהמ-אֹוַמדְג ִִליאםם
ָה ִעיר... ֶאת וְ ָע ַזב ִמ ִּמ ְׂשָרתֹו ֻה ַּדח ֶה ָח ָדׁש וְ ַה ּמֹוׁ ֵשל ַר ִּבים ָּגלוּ ְתָך"... ִּת ְהיֶה ' ִאי ְס ֶּפָראוּנִיק' ַּגם ִּב ְמקֹום
ָע ְברוָּי ִמים ָי ְצאוּ ַה ְּדָב ִרים ִמ ִּפיו ַהָּקדֹוׁש ,וְלֹא
ַא ְך ְּב ִה ְז ַּד ְּמנוּת ַא ֶח ֶרת ָהיוּ
ָה ִענְָינִים ְמ ֻס ָּב ִכים יֹו ֵתר...
ָיַׁשב
ַַהמֶּ ְפלֶׁלִשְיךן, ַרָּמֹובׁ ִֵשתיל ְּבקֹו ְּבנָה
'גוּ ֶּב ְרָנאטֹור',
ְּב ַא ַחד ַהָיּ ִמים ִהִּגיַע
ְּ ִבְמִל ְצְָכתַדָקליֶּק ֶנומּ ֹתחתקִּ,כיַּביְֲִָּׁחשׁיבִַָשעביאיהר וְ ֵה ִעיד
ֶטע ְלז
וּ ְבנִּגוּד
וְֲַערנָ ִקקית ַהַּׁבֹּש ַתח ְדמאֹוׁ ֶתש ַּמֲַּבע ִחבוּיִִררייםם,
ַלָיַּדיִם ַה ּנְכֹונֹות ַַּהביְּ ִּמהׁוְִּשדיָטָםרה
ַה ְּמקֹו ִמית ,מֹונֵַע
ִמ ּנְ ִצי ֵגי ַה ֹחק ָלבֹוא וּ ְלָה ִגיף
ִל ְצ ִמיתוּת ֶאת ַּד ְל ֹתו ֶתיָה...
ֲח ָמתֹו ׁ ֶשל ַה ּגוּ ֶּב ְרָנאטֹור
ָע ְלָתה ,הוּא ִז ֵּמן ִּב ְד ִחיפוּת
ֶאת ֶא ָחד ִמ ְּפ ִקיָדיו
ַה ְּב ִכי ִרים ,וְהֹוָרה לֹו ִלנְ ֹסַע
ְֶלאַאתְל ַָּתהרִענְָין ְל ֶַטלֲעאְׁלשזוּרֹווּ ְל ְָלב ֵלֹררא
ִּדחוּי85 .
ׁוְוְְְְֶָָּּׁכסהשָָׁדיצָּנִֶשַפְשעגהִמִָקרולדאּיויּ ְַּמְםהלותּפעָיֹוָונִּיכְןֵהלְָּמַמֵבעְֶהיֶלהִהסּנְָיעִוְיק.םּהרוְָּּׁןָׁגבֵּדשֶֹוַהשיַׁאאְָָּבַנֹעְבכושדְעֵנִמלוּסׁבהיֶֶדושׁפתֵּּץֶ,,בּזֶוְישרְִַ.המהוהתּלְַָּחפִתִַַַּוֵעהפקרְּנְיָיּכִןִּׂמשדבׁחְיוֶּדֶשָָאהרְֱּׁלאבתרשוִַּקָֹלִוחייִהּסָיֵיֶלהַָייעאםֶַזְההוּחקֹּנִַָורָמרְוֶעלֹבואגָֹימתוחו.תּ ְַורלּסרְֶּ,הפוַּׁבָּדַַֹלפוגֲשאןַַע,יֵעסׁעִָׁפעשהֶֶשהְהָיַנֹמּוָׁעָּחִַרשְּלתיןבמוּאִַׁבמְברַ.שְעפנִָיחְּּּוַַּלבִאתהרןִיֲִפּעַָחַנםענְָיֵהןיְּׁיְרדיִתָֹּׁשוהיכוְֶַָּשִּלדׁבְּדכירִֶָּּיוּשהקַ,םמחֹ,הווּהְִלׁמֵָאמְֲַשצֶׁאאֵֶָהְֻבשמךרםִץהאָּיׁכְֶהְּלשֵ'ָיבאִ,הָהֹהלחיְָוִֶ,עתהס ֹלנַוְְְרטָדאתוַיאּנְָיֵזֵּארַצדודִּמהוַּעןבְטִּקבִִָּׁלְמִמישסואיּיָהַעלְחתָלָירִַוטֶּיהְאהּהַתבמֹותֲִֵפמחמִֶַַָּוזּפעּאלָנייְךולןלה
ַּבׁ ְּשנִָיּה ָּב ּה ֵה ִרים ַר ִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר ֶאת ֵעינָיו ֶאל נְ ִציג ַהׁ ִּש ְלטֹונֹות,
ַנְַַָָּּּיְְְִֶּלככִּמההאיתבַּבַָרַָֹּּולפֵֹסָדבתחְווָּבעְְי"ְתָלרסחתידמולֶַנ.יִִָחתוורמֵּידקֶֶאיֵָאְִַַַרעאללדָיההפֹםןיוחִַָּּטתההממ,םדאֵלְְֹוִּלֶמדבאְְִִִֵַָּּּׁזבֶזהאכארׁׁתיישַתְִןְֵָּ,מְַשהחשןליעעמַָ.ינִָּיְּּלהְֵַורכלמַּליוּהעַּהָוהסןְַַדַַּלָּבתוׁהַּטכבהְִֶּזהְּנָנשִהמׁוֵָּּּחְָוִבְּּבּכהְהשִּצִיובזּבָָּב,רֵַָאיבמְהסאאֹאולּּםֻההדֶטּומִָמּפוןתּעְּוְָּתִיְרַכאךתהַלׁסוְֵֶַּּּיוהּכפֲֶסּנשִחְֶֻאקְֵַמסתבאפאוּׁהמְִִִַָָֹּּחלרסִשתפיִיבקּ.וּמִֶמֵַָיגְְּמׁעלּקַזןיִגתֶַמְִּדָּשּדִתפלַדככֵַּּיׁלֵָּגֶבָּלמֶיֵּאןתאפשל,ןייְִָֹלהתותְַקרִיִַודְׁהָסאמֹעְֵֶַּאּדלְֵהשְאמיכֲחָֹיּתַׁיןִוׁהלנעֶַָמוֵּּנֵּשהחָנְשווַָּּלוּּׁדיְכָריָמעִֶובִֶּשּלרהַׁאאכֹבוןויּאְיִֵָּּכםש.תפבלְִֹּּּםְֱַַבבתלרְאמְֲׁׁלִִֶמֹׂעתלַששבשוהייודנְּּׂוֶּשלֵֵֹּעוֶֶָררָֹעביאֶאוועּזפָניָנתיור!רת.ותת;הת
ְְּלכׁ ֶׂשֹשוֵָּסחַגַחר
ִִַּערב ְִּםלביַַבה ֱָּדפאִִ ,לקיילֹוֶעדְֶ,מז ִרנדֹוי ְםֶתא ְּרוּבת ֶמְִֶּבסר ְֵץפהיוַּרֹכוַבׁלוְָָּשקֵּאֹבםויןתְָהמַָרלֹהוִגּיִמאלְ..דָ.קֹרׁו ָשמ ֶֹתוע ְׂש ְִּכריֵדים ַּבחוּ ִרים
ַ ֶהאָּפ ִתקי ִמד ְמֶָאצ ָתאיוְּ:כ ִהתיוָּבא ֹתוָמָהֲָצא ֻאר ָּכ ְּהב ֶֶׁטשעל ְלַהז ּידְוּׁ"ִשַיחָ,ב ּבֹהו
ֵּבינְַתיִם ִסיֵּם
ֵּת ֵאר ְּבַזַעם
לֹא ֻח ִּקית ַּבת ְמאֹות ַּבחוּ ִרים!
86
ִ"רֶׁרְַשג ִעמ,י?ֶ ִרַלגנְע ֹק"בָּתְֵּבמ ִַּמהְסַָּרפ ִּברי ְמֱׁא ִֹשלָיעֶערֶז ְלרֹ ,ל"ֲאה ְָסכ ְִךפיָָנרההוּגַמַָּלמֲׁ ִעשיׂשֹותתַּבְֶּּׁבש ֵַבטרחוּ?"ר
" ְּב ַבָּקָׁשהָ ,ה ָבה וְנִ ְס ּ ֹפר" ִחיֵּ ְך
הוּא ִֵמחיֶּוּעְךְׂש ְִזרידֹוםנִי ַוּּבָבחוִּטוּריַח.ם ִאי ְלָיה נֱֶע ַמד וְ ֵה ֵחל ִל ְס ּ ֹפר ,וָּפנָיו נָ ְפלוּ:
נִ ְמנוּ ָּפחֹות
ַּב ָּמקֹום!!
ָר ָאה וְ ֹלעֹו ְזא ִִביה ְםצ ִלֶיאַחת ְלֵָּביה ִתביןַ.ה ִּהמוְּדאָרׁלֹשא? ָה ֵכי ַצד ֶזה יִ ָּת ֵכן? ִאי ְלָיה
ַה ִאם
ֶאת ְמאֹות ַה ַּבחוִּרים ָק ִמים
ִּד ְמיֵן?
ווְְְקִַלל ּבְָוּפכִָּצֹקתיה ׁדבֶש ֵללֹמ ָָּאפח ָחֹדונֹׁותְשתֵֶָמראֶעהְתׂש ִרִיְּמבםְֵמרַָָּצבר ָחאוהּיִ,ו.רי.וְ.םהוֵּאיאנֶּנָ ֶּנהֱאְַּבלֶג ֶץדרָלׁיְׁ ִֶששיֶָבבהת,
וִִַּּכרימִּׁבְישֹל ֱַּאתא ִֵּנלִליְֶםמ,ע ְֶזצָהָרִאעִָּההק ְׂשְּר ּבִׁכֶיֶשטלַעהְַּּגכלוּּזֶּמוּבְָָּכרבןנָל יְְׁאלִׁשַיטֹשוֵָּבלרםהַ..ְּ.בל ָּקֹופ ְִּקיבנָדה' ְִׂשקֵַּכברל ִ ּטדְוּר"ַָחחהְ'מ ָֻהתָּגקוּןן
87
קרית הישיבה
שלוםמובריענרוהגרסאואורןושצרהבקיייןשישבלהיט"א
לאירוסי הבן
הרה"ג ר' מיכאל הגאון ר' אריאל ברכת מזל טוב מעומקא דליבא
סטפנסקי שליט"א ברונר שליט"א לידידינו בני החבורה שליט"א
לרגל הכנס בנו
להולדת הבת לעול תורה ומצוות
לידידינו בוגרי ובני החבורה שליט"א -קרית הישיבה
בוגר הישיבה הרב ברוך בראון מחזור א’ לאירוסיהם
בוגר הישיבה הרב רונן חצרוני
בוגר הישיבה הרב משה אהרון שטרן בוגר הישיבה הרב אברהם מילר מחזור ב’
בוגר הישיבה הרב ישראל מאיר ליבוביק בוגר הישיבה הרב שמואל חיים פרטוש
בוגר הישיבה הרב נחמן קירשנבוים הבה"ח אלכסנדר קרויס
מחזור ב’
מחזור ד’ מחזור ג’
הרב אפרים מילר
הרב יהושע ויסמן הרב אברהם בן ציון רוטשטיין הבה"ח יאיר זדה
הרב ישעיהו מצגר הבה"ח יוסף מרציאנו
הרב אהרן חכים הרב ישראל שפירא הבה"ח עמרם אברהם עמר
הרב יעקב ארגמן הרב דוד מרגלית בוגר הישיבה הבה"ח יהודה מימון
הרב גד קוסובר הרב יהושע היימן בוגר הישיבה הבה"ח משה אהרון גלרנטר
הרב אלימלך פריד הרב משה הולנד בוגר הישיבה הבה"ח שמואל שיף
הרב חיים אייזן בוגר הישיבה הרב אי"ש כהן בוגר הישיבה הבה"ח חיים שמואל
הרב יצחק כהן מחזור ג’ מחזור ד’
הרב רפאל ווער
הרב ישראל מאיר זייבלד הרב אלעזר פלא הבה"ח דוד בלוך
הרב ברוך ווייל הרב מאיר שמחה גלביין הבה"ח יוסי כהן
הרב שמעון בר ששת הבה"ח ישראל לוי
הרב יוסף אפלבוים הרב ישראל רוזנר הבה"ח שמעון בר ששת
הרב ישראל מאיר שפיצר הרב בנימין זאב וייל הבה"ח אפרים מילר
בוגר הישיבה הרב משה כהן הבה"ח נתן צבי שורץ
בוגר הישיבה הרב יהונתן וגנר הרב קלמן גרוס הבה"ח יוסף שרבאני
בוגר הישיבה הרב דוד ויינר הרב אברהם גרדין הבה"ח שמעון יגלניק
הרב חיים יצחק בן שלמה הבה"ח שמואל ויסבקר
מחזור ה’ הרב מרדכי פרלמן בוגר הישיבה הבה"ח אלי גוטליב
הרב חיים שמואל סבה
הרב ישראל מאיר לוי הרב ישעיה פייר מחזור ה’
הרב נחמן פפר הרב ישראל ויכלדר
הרב צבי שפירא הבה"ח דוד טמסטת
מחזור ו’ הרב שמואל ורטהיימר הבה"ח אלעזר וינטרוב
הרב חיים חכימה בוגר הישיבה הבה"ח נפתלי אוחיון
הרב יוסף חיים שינברגר הרב יצחק זאב אסבן
הרב שמעון נחומי מחזור ו’
הרב בן ציון רפול
הרב אפרים מנת הבה"ח דוד שיינברגר
הרב בני רבינוביץ
הרב הראל בן שושן לנישואיהם
בוגר הישיבה הרב שלמה מדלוב
לעדכוני שמחות הבוגרים ,או לעדכון הכתובת הנכונה שלכם נא שלחו הודעה למייל[email protected] : 88
להכנס בנו בעול תו"מ הרב יונתן לב לרגל השמחה השרויה
הגאון ר’ אברהם הרמן שליט"א הרב עקיבא זיאת במעונם בהולדת הבנים
להולדת התאומות מחזור ג’ מייסדים
הגאון ר’ איתמר לוי שליט"א
הרב יונתן גיסר הרב שמריהו זלצברג
להולדת הבן הרב חיים מאיר אפשטיין הרב מאיר בן זכרי
הרב הגאון ר’ חיים וייס שליט"א
הרב אברהם אליאך מחזור א’
להולדת בתו
מחזור ד’ הרב דוד ויספיש
ישיבה לצעירים הרב שלמה פריימן
עטרת יוסף אריה ירושלים הרב אשר מרגוליס בהולדת הבת הרב אלחנן רבינוביץ
הרב נתנאל דוד
לנישואי הבנות מחזור ה’
מחזור ב’
רה"י הגאון רבי שמעון ברסלויער שליט"א הרב דב אייזנבך בהולדת הבת
הגאון ר’ ישראל שיקוביצקי שליט"א הרב נתן יודלוב
הגאון ר’ בנימין פישמן שליט"א שיעש"ייבוהיתשליצבעהירהיקםד’ הרב יאיר הוקס
הגאון ר’ משה שטינמן שליט"א הרב יעקב טפר
לנישואי הנכדים ישיבה לצעירים אור אליעזר הרב מרדכי ראם
בית שמש הרב יצחק זאב גיקובס
להולדת הנכדים הרב משה אהרוני
הגאון ר’ שמחה במברגר שליט"א הרב משה נוימן
רה"י הגאון רבי שמעון ברסלויער שליט"א לאירוסי הבת הרב דוד כהן
הגאון ר’ הלל קרשינסקי שליט"א
הגאון ר’ אליהו גרנג’ווד שליט"א הגאון ר’ צבי לנדמן שליט"א מחזור ג’
הגאון ר’ בנימין קולמן שליט"א להולדת הנכדות
הרב יעקב בוקסנבוים
הגאון ר’ יצחק רוזין שליט"א להולדת הבן ישיבה לצעירים הרב יהושוע סופר
תורת ישראל אופקים הרב מנחם וולפא
להולדת הבנות הרב שמואל דייטש
רה"י הגאון ר’ דב סגל שליט"א
הרב הגאון ר’ אהרון דבורקינד שליט"א לאירוסי הבת מחזור ד’
הגאון ר’ ישראל אהרן קופשיץ שליט"א
הגאון ר’ ישראל הרשטיק שליט"א הרב אפרים הקר
ישיבה לצעירים עטרת יוסף שלום - להיכנס בנו בעול תו"מ
מודיעין עילית לרגל השמחה השרויה
ישיבה לצעירים -ביתר במעונם בהולדת הבנות
רה"י הגאון ר’ דוד קסלר שליט"א
לאירוסי ביתו הרב עמרם קנטור לאירוסי הבת מייסדים
רה"י הגאון ר’ אליאב יונגרייז שליט"א
הרב ישעיהו גרינימן הרב חיים וייס
לרגל הכנס בנו לעול תו"מ להיכנס נכדו בעול תו"מ הרב איתי שנקר
הגאון ר’ מאיר הלפרין שליט"א הרב מרדכי לוי
הכיולשיליבםהשהעק"די’ הרב יוסף אופנהיים
להולדת הנכד הרב חיים יהודה גולדברג
כולל שע"י הישיבה
אופקים ישיבה לצעירים -אלעד מחזור א’
להולדת הנכדים רה"י הגאון ר’ אברהם מרמרוש שליט"א הרב מאיר שמחה נתן
להולדת הנכד
הגאון ר’ דניאל אטלן שליט"א מחזור ב’
הרב צבי צ’רניאק הגאון ר’ יוסף וינגרטן שליט"א
הרב יחזקאל יאירי לנישואי הבן הרב יעקב מנס
לנישואי הבן הרב בנימין וולפא
הגאון ר’ יהודה פרידמן שליט"א הרב משה לשינסקי
להולדת הבנים לרגל הכנס בנו בעול תו"מ הרב משה שלום
הרב יהודה אוסטרי
הרב יאיר כלפון ישיבה לצעירים הרב יונתן מוזס
הרב יוסף דייטש עטרת יוסף -בני ברק הרב יעקב ארנפלד
הרב רפאל דונט הרב יואל ארנברג
הרב אהרון כהן רה"י הגאון ר’ עוזיאל שרייבר שליט"א להולדת
הרב חיים שטיינר הנכד
הרב ישעיהו טוניק
הרב שמחה שנברגר רה"י הגאון ר’ יצחק דוד קפלן שליט"א לאירוסי הבן
הגאון ר’ מרדכי פיש שליט"א
להולדת הבת לנישואי הבת
ולהולדת הנכדים התאומים
הגאון ר’ ישעיהו כהן שליט"א
לנישואי הבת
הגאון ר’ שמחה כהנא שליט"א
89
הרב יוסף חיים בן שמעון הרב אוריאל פרטו כולל שע"י הישיבה
הרב אלחנן רוטנברג הרב חדד חגי נווה יעקב
הרב מאיר מינה להולדת הבנות
הרב ישי ברון להולדת הבנים
הרב זכריה מאיר
הרב משה שמעון לשינסקי הרב מנחם זיגדון הרב יחיאל לנדא
הרב דוד עזרא נוה הרב מנחם ברויער הרב יחזקאל ברטרם
הרב מיכאל ברגר לרגל הכנס בנו לעול תו"מ הרב מיכאל דב אברהמי
הרב אליהו מינצר הרב צויבל יהשוע
הרב איתמר לוי להולדת הבנות
הרב יואל ארנברג להולדת הנכד הרב יצחק הלר
הרב יחזקאל פטום הרב מאיר וינר
כולל שע"י הישיבה הרב משה כהן
הרב יואל צבי גולדשילד בני ברק הרב עקיבא זיאת
הרב הלל ינקלביץ’ הרב יצחק מוזס
הרב יוסף גרוסברד לנישואי הבנים הרב יחזקאל ילין
הרב יהודה פרדסון לרגל הכנס בנו לעול תו"מ
הרב חיים אורן הגאון ר’ אברהם ישעי’ אדלר שליט"א
הרב חיים וויס הרב אריה קוגל כולל שע"י הישיבה -בית מאיר
הרב יהושע שבדרון
הרב אשר זיס הגאון ר’ שמעון שרייבר שליט"א הרב משה רביץ לנישואי הבת
לאירוסי הבת הרב ירוחם דגני לאירוסי הבן
הרב אברהם ישעי’ ג’יניאן להולדת הנכדים
הרב ישראל חיים ערבליך כולל שע"י הישיבה
הגאון ר’ חיים שלמה אשלג שליט"א אחיסמך
הרב יעקב אלחראר הרב שלמה לוין
הרב נהוראי עוזרי להולדת הבנים
הרב דוד איצקוביץ’ להולדת הבנים
הרב חיים אורן הרב פנחס אורבך
הרב אברהם הרמן להולדת התאומות הרב הגאון ר’ מיכאל אילני שליט"א הרב יוסף וולך
הרב יעקב הוניגסברג
לרגל הכנס בניהם לעול תו"מ הרב יצחק ילוז הרב חננאל פרוינד
הרב יוסף פניאל הרב יהושע רייניץ
הרב מרדכי פרנקל הרב שמעון ישראל לוי הרב משה שולמן
הרב מיכאל אליאס הרב יחזקאל פרוינד
הרב יהודה גלס להולדת הבנות
כולל שע"י הישיבה – חריש
הרב חיים מרדכי פנורובסקי הרב דוד בוגרד
להולדת הבנים הרב נתן יודלוב הרב חיים יהודה גולדברג
הרב מנשה תופיק הרב משה אהרן גרוסמן
הרב שמעון אריה יוזוק הרב שמעון סנדלר
הרב אשר רבינסקי הרב מרדכי לוי
הרב אלחנן לוי שכטר הרב אברהם קרשינסקי הרב אליהו מלמד
הרב ברוך פרוש הרב ראובן יוסף אלמליח הרב שמעון שאר ישוב
הרב מאיר ספיר הרב נחום שיינברגר
הרב מאיר רזניק הרב דניאל דיקנוף
הרב מתניה נחום הרב רפאל גרנג’ווד כולל שע"י הישיבה
הרב שמעון וייספיש הרב שמואל תבן גני תקווה
הרב מרדכי מנחם אלטמן הרב אהרן פלר להולדת הבנים
הרב משה ווילנר הרב רפאל איינשטיין
הרב אליעזר קראוס הרב יצחק אביבי
הרב חיים יצחק נאגר הרב יעקב חיים כהן הרב בנימין קליין
הרב יונתן רוזנבלום הרב אפרים בירנצוויג להולדת הבת
להולדת הבנות הרה"ג יצחק שליט להולדת הנכדה
הרב יאיר סילבר
הרב דוד פינקל הרב אלחנן דרבקין כולל שע"י הישיבה
הרב יואל יעקב קופשיץ הרב נתנאל שטרן פתח תקווה
הרב שמואל רוט
הרב נתנאל וילינגר הרב אליהו אפטרגוט להולדת הבנים
הרב אברהם ישעיהו שפירא הרב משה דומיניץ
הרב עקיבא דוייב
הרב יעקב דויטש להולדת הבנות הרב מרדכי מאיר
הרב אהרון נמירובסקי הרב יעקב אפנג’ר הרב חיים מקייטן
הרב בנימין אליעזר דיוויס הרב יצחק מאיר גולדברג הרב מאיר שיינפלד
הרב יוסף גלילי
הרב יוסף ברט הרב יעקב ישראל ליפשיץ 90
הרב אליהו סמסון
כולל שע"י הישיבה -ירוחם הרב יהודה זוהר
הרב אבנר מגאר
הגאון ר’ אחיהו ביסמוט שליט"א הרב עקיבא הכהן
הרב ישראל שכטר לרגל הכנס בניו בעול תו"מ הרב אליהו רוזנר לאירוסי הבן
הרב יוסף אלגרבלי
להולדת הנכדים הרב בנימין סטוארט להולדת הבנים
הרב חיים מרקוס
הרב מאיר צור הרב ישראל יצחק וינשטיין
הרב שמחה לאופר הרב יהונתן לב הרב אברהם רחמים פרג’
הרב שלמה זלמן חשין הרב אברהם אליאך
הרב אברהם אביטן הרב אפרים רביבו
הרב ישראל שכטר הרב אריה פכמן
הרב שרגא קצבורג הרב אהרן אולמן כולל שע"י הישיבה
הרב אריה פריד הרב שמואל יעקבזון מודיעין עילית
הרב משה אהרן נחמני
לנישואי הבנים הרב אלחנן הופמן הגאון ר’ יצחק הכהן קרייסמן שליט"א
הרב מאיר שמחה נתן להולדת הנכדה
הרב אברהם דוד כהן הרב שמעון וולמן
הרב משה זייבלד הרב מתתיהו אריה אזולאי הגאון ר’ יחיאל פלק שליט"א
הרב יעקב פוזן לנשואי הבן
הרב שלמה זלמן חשין הרב שניאור דרייפוס
הרב מרדכי טורק הרב לוי יצחק פריינד הרבלנהיגשאווןאיר’הבשתמושלוןהופלרדייתנדהנשכלדיהט"א
הרב בן ציון וועג הרב יוסף צארום
הרב בנימין ביקסר הרב אלחנן משה להולדת הבנים
הרב נדב קופרמן
לנישואי הבנות הרב נדב טאוב הרב אמיתי שהם
הרב אלכסנדר דינקל הרב אברהם ברוך פיקסלר
הרב טוביה מיכאל האוסדורף הרב מאיר כהן
הרב מאיר צור הרב דוד פרנקל להולדת הבן והבת הרב מאיר בן זיכרי
הרב משה פרקש הרב אלחנן בוקובזה להולדת התאומות הרב שלמה וינטרניץ
הרב חיים גרשוני הרב יצחק רוזבלט להולדת התאומות הרב יוחאי אבימור
הרב צבי אלימלך
לרגל הכנס בניהם הרב דוד מאיר
הרב אליהו ליבוביץ לארוסי הבת לעול תו"מ הרב מנחם פקטר
הרב עזריאל יונס לארוסי הבן הרב משה גורא
הרב הגאון ר’ שמשון פריינד שליט"א הרב אברהם טובולסקי
כולל שע"י הישיבה הרב אלחנן דיקשטין הרב משה קורלנסקי
עגערט ירושלים הרב נחום ברגמן הרב ישראל מאיר יצחקי
להולדת הבנים הרב אברהם לימן הרב נתנאל כהן
הרב אברהם הלפרט הרב רפאל אלבז
הרב יהודה פראנק הרב ישכר יואל שוורץ
הרב מאיר פרוכטר הרב אברהם חיים שצ’יגל הרב משה שוורץ
הרב משה אהרוני הרב איתן רוזנפלד הרב מנחם אמצ’יסלבסקי
הרב חיים קולמן הרב אלחנן שיפמן הרב דניאל שמן
הרב שלמה סדובסקי הרב ברוך קצנלבוגן הרב איתמר זלצמן
הרב רפאל יהושע סופר הרב משה רייך
הרב ברוך שמואל ברמן הרב משה רוזנשטין
להולדת הבנות הרב דוד קויפמן הרב יהודה אריה גולדבלט
הרב אהרן קסלר
הרב נועם אלימלך דורמנו הרב חזקיהו חיים מאיר הרב ישראל שכטר
הרב יונתן גיסר הרב חנוך גרנגווד הרב יקותיאל אלפא
הרב לחנניה ספיר הרב פנחס קנפלמכר
הרב יוסף אופנהיים הרב יעקב זיצרמן
הרב אשר מרגליות הרב יחיאל דוד ריסמק הרב מאיר כהן
הרב יעקב גלזר הרב משה רפופרט
הרב נתן כהן הרב חיים סלומון
הרב יעקב ישראל אהרון הרב יצחק אליעזר שוב הרב ידידיה חילקו
הרב ישראל מאיר שרייבר הרב יוסף קנובל
כולל שע"י הישיבה הרב נתן אהרון
עיון הדף ירושלים הרב ישראל רייכמן הרב פנחס ראם
להולדת הבנים הרב מאיר רוזנשטיין הרב מאיר יודלביץ
הרב מיכאל טאובה הרב מרדכי דב הכהן שפירא
הרב יוסף גולדברג הרב יהודה לייב טיילור
הרב יצחק רוזין הרב נפתלי קובין
הרב אברהם הלר הרב עופר חזן להולדת הבנות
הרב צבי ויסברג
להולדת הבנות הרב שלמה סוקולבסקי הרב משה רובנשטיין
הרב שמואל ברגמן הרב אברהם ישעיהו שפירא
הרב יצחק בן עזרא הרב שמחה בונם פרג
הרב אברהם אריה זיכל הרב שמחה וולך הרב רפאל שטיינהרטר
הרב ששון סולטן הרב צבי יהודה כץ
הרב בנימין וולפה
91
תלמוד תורה שע"י הישיבה כולל שע"י הישיבה הרב משה ביטנסקי
בני ברק מערב רמת בית שמש ד’ הרב יעקב מנס
להולדת הבנות
הרה"ג ר’ אליעזר טאוב הולדת נכדים ונינים, כולל שע"י הישיבה
בר מצוות וחתונות לנכדים הרב יוסף לוי ליבו חפץ ירושלים
הרב יצחק צביון לאירוסיו הרב משה יעקבסון
הרב מנחם שימל לנישואי הבן
להולדת הבנות תשלע"מיודהייתשוירבהה ולרגל הכנס בנו בעול תו"מ
הרב בצלאל שמואל סמסון לנישואי הבן
הרב חזקיה יוסף פרצוביץ תלמוד תורה שע"י הרב יעקב ישראל לוי לאירוסי הבן
הרב יוסף חיים הכטמן הישיבה -חריש הרב מרדכי מרקוס לאירוסי הבת
הרב בצלאל יאקאב להולדת הבן
תלמוד תורה שע"י הישיבה כולל שע"י הישיבה
לרגל הכנס בניהם לעול תו"מ בית שמש רמה א’ רמת בית שמש ג’
הרב יעקב ישראל שטראוס הרב נפתלי יעקובוביץ להולדת הנכד להולדת הבנים
הרב זית
להולדת הנכדות הרב אפרים אקער
הרב שאול שטיינהרטר הרב יוסף חיים דיוויס
הרב ישעיהו ציטרון לנישואי הנכדה הרב נפתלי יעקובוביץ
הרב שמואל יעקב שטיבל להולדת הנכדה הרה"ג יוסף יחיאל ניסל הרב עקיבא וולס
הרב נפתלי יעקובוביץ
תלמוד תורה שע"י הישיבה להולדת הבנות
מודיעין עילית לנישואי בנו
ר’ שלמה רוזנברג הרב ישראל וורון
הרה"ג דוד אינהורן לאירוסי בתו הרב שמואל זילברמן
להולדת לבן הרב חיים קרוסקל
לנישואי הבנות הרה"ג ישראל צבי פרויליך
לרגל הכנס בנו לעול תו"מ הרב דוד מילר
הרב רפאל ברנשטיין הרב יואל ויינר להולדת הנין
משפחת קלינרמן תלמוד תורה שע"י הישיבה
משפחת גולדשמיט בית שמש רמה ג’ כולל שע"י הישיבה
משפחת אנטון רמת בית שמש א’
משפחת לדרמן לנישואי הבן
להולדת הבנים הרב שרגא צוקרמן לנישואי הבת
להולדת הבנות
ר’ מנחם מנדל וינברגר לנישואי הבנים
הרב אשר כהנא ר’ מרדכי הלטובסקי
ר’ יהודה וינברגר משפחת גלברט הרב ישראל דוב רוטמן
הרב אברהם שר
להולדת הבנות תלמוד תורה שע"י הישיבה הרב בן ציון שכטר
בני ברק מרכז הרב חנוך שמעוני
הרב אליעזר ליב
הרב אליעזר מדן להולדת הנכדים להולדת הבנים
משפחת דיין הרה"ג ר’ יונה עמנואל הרב אברהם ברגמן
הרב נתנאל ברלוי לרגל הכנס בנו לעול תו"מ הרב ברוך טסלר הרב אלתר הורביץ
הרב מיכאל קזוקין
הרב אהרן סגל לנישואי הבן להולדת הבנות הרב דוד שנדורי
להולדת הנכדים הרב זאב קראוס להולדת הבנות
הרב ישעיהו אפלגרד
הרב הלל בילצקי הרב אברהם משה גינזבורג
הרה"ג דוד אינהורן הרב בן ציון פוגל הרב ישראל דוב רוטמן
הרב רפאל ברנשטיין להולדת הנכדה הרב זאב גרינפלד
לנישואי הבנות הרב אלכסנדר ורהפטיג
הרב ישראל רוזנברגר הרב אברהם יצחק שוורצמן
הרב שלמה ישראלי הרב יונתן מוזס
הרב משה וייס לרגל הכנס לעול תו"מ
הרב יוסף בורשטיין
הרב אפרים הראל
הרב יחיאל גולבנציץ
הרב אברהם דוד ברלין
הרב יוסף פרידמן לאירוסי הבן
92
הקבלת פני רבו
זמני הקבלת פני רבו וביקורי חג
אצל רבותינו ראשי הישיבה שליט"א שיתקיימו בע"ה לבני
ובוגרי הישיבה יחי' בימי חול המועד פסח
רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א
בכל ערב בימי חוה"מ בין השעות 20:00-22:00
בביתו רח' רבי מאיר 3בני ברק
רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א
בכל ערב בימי חוה"מ בין השעות 20:30-22:30
בביתו רח' בית הלל 15בני ברק
רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א
בביתו יואל זרחי 56רמות ב' ירושלים
הזמנים כפי שיעודכנו בקו המידע
רבינו המשגיח הגה"צ רבי יוסף דיויס שליט"א
בביתו רח' דוד 43ירושלים
הזמנים כפי שיעודכנו בקו המידע
לבירורים על שאר זמני ביקורי חג והקבלת פני רבו ברגל אצל רבותינו שליט"א ,כמו כן על מעמדי 'שמחת חג' שיתקיימו במעונם
של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א יש להתעדכן בקו המידע [ 079-5121-810גם בזמנים הנ"ל ייתכנו שינויים ויש להתעדכן בקו]
בוגרי ,אברכי והורי התלמידים
בישיבת עטרת שלמה
במידה ולא קיבלתם את הגיליון הזה
לתיבת הדואר ,נא עדכנו אותנו בכתובת
המייל[email protected] :
או השאירו הודעה קולית בטלפון:
03-9279259
נא לפרט :שם פרטי ושם משפחה ,שייכות
לישיבה (בוגר ,הורה ,אברך) ,כתובת
מדויקת ומספר טלפון ליצירת קשר לבירור
בוגרי הישיבה שנשאו מתבקשים לעדכן
כתובת נוכחית (גם זמנית) כדי שהגיליון
יגיע גם אליכם .נא לפרט בהודעה גם
את כתובת ההורים כדי שהגיליון ימשיך
להשלח גם אליהם.
ת"ת
ט_לז סטון
93
94
95
96
97
98
99
בסייעתאדשמיאישיבת עטרת שלמה
לכל חכמי ורבני ישיבתינו הקד' שליט"א
תחי_+לת זמן קיץ +תשפ"ב
יום א' ל' בניסן בשעה 18:00 ישיבקרתיתעטהירתשיבשלהמה
סדר הלימוד :סדר א' -פרק האשה נקנית דף ב | .סדר ב' -פרק האומר דף נח :ואח"כ
מדף ז | :סדר ג' -פרק האיש מקדש דף מא | .סדר שישי שבת מדף כה :עד דף מ:
יום ב' א' באייר בשעה 9:00 כוללים בכל רחבי הארץ
סדר הלימוד :סדר א' :סוגיית חנ"נ | סדר ב' :פרק הבשר
סדר הלימוד תחילת הזמן ישיבות לצעירים
מסכת בבא מציעא
מסכת בבא מציעא ישיבת עטרת שלמה אריה ירושלים יום א' ל' בניסן בשעה 15:00
מסכת בבא מציעא
מסכת בבא מציעא יום א' ל' בניסן בשעה 15:00 ישיבת עטרת יוסף בני ברק
מסכת בבא מציעא
מסכת בבא מציעא יום א' ל' בניסן בשעה 15:00 ישיבת אור אליעזר בית שמש
מסכת בבא מציעא
יום א' ל' בניסן בשעה 16:00 ישיבת תורת ישראל אופקים
יום א' ל' בניסן בשעה 16:00 ישיבת עטרת שלמה ביתר עילית
ישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית יום א' ל' בניסן בשעה 17:00
יום א' ל' בניסן בשעה 16:00 ישיבת עטרת שלמה אלעד
תלמודי תורה
בני ברק מרכז יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:00בית שמש רמה ד' יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:15
בני ברק מערב יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:00מודיעין עילית גן הדסים יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:00
יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:15 חריש מודיעין עילית יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:00
יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:00 טלז סטון בית שמש רמה א' יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:15
בית שמש רמה ג' יום שני כ"ד ניסן בשעה 8:15
בברכת התורה ,הנהלת הישיבה
בוגרי ,אברכי והורי התלמידים בישיבת עטרת שלמה ,במידה ולא קיבלתם את הגיליון הזה לתיבת הדואר ,נא עדכנו אותנו בכתובת המיילgilyon@asi. :
,org.ilאו השאירו הודעה קולית בטלפון ,03-9279259 :נא לפרט :שם פרטי ושם משפחה ,שייכות לישיבה (בוגר ,הורה ,אברך) ,כתובת מדויקת ומספר טלפון
ליצירת קשר לבירור //בוגרי הישיבה שנשאו מתבקשים לעדכן כתובת נוכחית (גם זמנית) כדי שהגיליון יגיע גם אליכם .נא לפרט בהודעה גם את כתובת
ההורים כדי שהגיליון ימשיך להשלח גם אליהם.
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
והודעתם 4
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search