פר' תזו"מ-אחו"ק תשפ"א • גליון 564 בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
ההלכה היומית המשנה היומית במשנה ובהלכה היומית
שו"ע או"ח סדר טהרות • נגעים -פרה
לקבלת העלון במיילoffi[email protected] :
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד ב אייר יד ד-ה סד א-ג
ה ג אייר יד ו-ז סד-סה ד-ב
ו ד אייר יד ח-ט סה-סו ג-ב
שב"ק תזו"מ יד י-יא סו ג-ה
א ו אייר יד יב-יג סו ו-ח
ב ז אייר א א-ב סו-סז ט-א
ג ח אייר א ג-ד סח-סט א-ב
עיון במשנה
בפתח השער דיני מצורע
בזמן הזה
ֶא ָחד = ֵמ ָאה ֶא ֶלףֲ .ה ִי ָּת ֵכן?!
נגעי בגדים ונגעי בתים אינם מצויים כלל בזמננו ,וכבר כתב הרמב"ן על התורה (תזריע
ָה ָיה ֶזה ִּב ְתקּו ַפת ַהַּצאר ָהרּו ִסיִּ .ב ְצ ָבא רּו ְס ָיה י"ג ,מ"ז) ,וז"ל ,זה הענין [נגעי בגדים] איננו בטבע כלל ולא הוה בעולם ,וכן נגעי הבתים,
ָה ְי ָתה ְּפ ֻל ָּגה ֻמ ְב ֶחֶרתַ .ה ְּפ ֻל ָּגה ֻמְרֶּכ ֶבת ָה ְי ָתה ִמ ֵּמ ָאה אבל בהיות ישראל שלמים לה' ,יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופן ובגדיהם
ֲח ָי ִלים ֻמ ְב ָחִרים ּו ְמ ֻי ָּמ ִנים ַ -ע ִּתיֵרי ִנָּסיֹון ְקָרב ּו ְלמּו ֵדי ובתיהם במראה הטוב ,וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון ,יתהוה כיעור בבשרו או בבגדו
ַט ְכ ִסי ֵסי ִמ ְל ָח ָמהַ .הּלֹו ֲח ִמים ִנ ְב ֲחרּו ִּב ְק ִפי ָדה ִמּתֹוְך או בביתו להראות כי ה' סר מאליו ,עכ"ל ,ומבואר שנגעי בגדים ונגעי בתים אינם דרך
ִמי ְליֹו ֵני ְצ ִעיִרים ֶׁשָרצּו ְו ִנּסּו ְל ִה ָּמנֹות ַעל שּורֹו ֵתי ֶהם. טבע אלא באים רק על חטא ,ואילו נגעי אדם באים גם בטבע ,וכן מבואר גם ברמב"ם (הל'
טומאת צרעת פט"ז ה"י) ,וז"ל ,וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים וכו' ,אינו ממנהגו של עולם,
ֵמ ֲח ַמת ֲחִׁשיבּו ָתּהֻ ,מָּנה ַח ָּיל ִמּׁשּורֹות ַה ְּפ ֻל ָּגה אלא אות ופלא היה בישראל ,עכ"ל ,ומטעם זה נגעי בגדים ונגעי בתים אינם מצוים היום,
ְּכ ֵדי ְלַיֵּצג אֹו ָתּה מּול ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹון ֶׁשל ַהָּצ ָבא - כיון שאין אנו ראויים שיבוא שינוי זה בגופנו ובבגדינו ובבתינו מחמת חטא ,אמנם נגעי
אדם באים בטבע אף בזמן הזה ,ודינם כנגעים לכל דבר ,ומדברי הראשונים והאחרונים
ַר ַמ ְטַּכ"ל ְצ ָבא רּו ְס ָיה ַהַּצאִרית. שדנו בטעם שלא נהגו דיני מצורע בזמנם -עי' לקמן -מבואר שהיו נגעי אדם אף בזמנם,
ְּביֹום ִמן ַה ָּי ִמים ִנ ְקָרא אֹותֹו ַח ָּיל ֶאל ִלְׁשָּכתֹו ֶׁשל וכתבו החוקרים שהם מצויים אף בזמננו.
ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹוןְּ .כֶׁשִּנ ְכ ַנסִ ,נ ְג ָלה ְל ֵעי ֵני ַה ְּמ ַפ ֵּקד ַמ ֲח ֶזה
ַמְר ִּגיזַ :ה ַח ָּיל ָה ָיה ָלבּוׁש ְּבִרּׁשּולֻ .ח ְל ָצתֹו ְזרּו ָקה ָע ָליו, קושיית האחרונים למה דין מצורע אינו נוהג היום
ֲחגֹוָרתֹו ֹלא ַּב ָּמקֹוםּ ,ו ַמְר ֵאהּו ַהְּכ ָל ִלי ֻמ ְז ָנח ּו ְמ ֻק ָּמט. התפארת ישראל בהקדמתו למסכת נגעים (מראה כהן אות ל"ח) כתב שבימי ילדותו
נתקשה למה אין נוהגים היום דיני מצורע ,שהנה מפורש בחז"ל (תו"כ ריש פ' מצורע ,תוספתא
ָהַר ַמ ְטָּכ"ל ָז ַעם ַעל ַה ֻח ְצ ָּפה ָה ֲאיּו ָמהָּ" :כְך ַא ָּתה פ"ח ה"ג) שדיני טהרת מצורע נוהגים אף בזמן הזה ,וכן פסק הרמב"ם (הל' טומאת צרעת
ַמ ִּגי ַע ֵא ַלי??" -הּוא ָׁש ַאג. פי"א ה"ו) ,והראב"ד (תו"כ שם) כתב שהוא הדין דיני טומאת צרעת ,וכן מבואר גם בתוס'
בברכות (ה' ב' ד"ה הא) ,וכן כתב החינוך (מצוה קס"ט) [בדעת הרמב"ם] ,וז"ל ,ונוהגין דיני
ְמ ַפ ֵּקד ַה ְּפ ֻל ָּגה ַה ְּמ ֻי ֶח ֶדת ִנ ְקָרא ִּב ְמ ִהירּות ֶאל צרעת בזכרים ובנקבות ,בכל זמן שיהיו לנו כהנים בקיאין רואים אותם ,כן נראה מדברי
ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹוןְ ,ו ִנ ְנ ַזף ַעל ִה ְת ַנ ֲהגּותֹו ַה ְמ ַז ְע ַז ַעת ֶׁשל
ִּפּקּודֹוְ .ל ַא ַחר ִמֵּכןָ ,ה ֳע ַמד ַה ַח ָּיל ַהּסֹוֵרר ְל ִמְׁש ָּפט הרמב"ם זכרונו לברכה ,עכ"ל.
ְצ ָב ִאי ְל ֵעי ֵני ְמ ַפ ְּקדֹו: וכתב שם התפארת ישראל ששאל קושיא זו להגרעק"א ,והשיב לו הגרעק"א שגם הוא
תמה כן ,ואין לו בזה תירוץ המתקבל על הדעת.
" ֱאמֹור ִליַ ,ח ָּיל! ְּב ַכ ָּמה ְי ֵמי ַמ ֲא ָסר ָה ִיי ָת קֹו ֵצב ֶאת
ָע ְנׁשֹו ֶׁשל ַח ָּיל ֶׁש ִה ְת ַנ ֵהג ָּכמֹוָך?" ָׁ -ש ַאל ָהַר ַמ ְטָּכ"ל. תירוצם של הרבה ראשונים
"יֹום ֶא ָחד ְּב ַבִית ַהּסֹ ַהר" ֵ -הִׁשיב ַה ַח ָּיל ַה ְמ ֻפ ָחד. אמנם בראשונים מצאנו יישוב לקושיא זו ,שאמרו במדרש לקח טוב [הנקרא פסיקתא
זוטרתי] (פ' תזריע י"ג ,ב') 'אמר רבי יוחנן ,מיום שחרב בית המקדש ,אין טהרה ממת ואין
" ִאם ָּכְךֲ ,א ִני ּגֹו ֵזר ָע ֶליָך ַמ ֲא ַסר עֹו ָלם!" ָּ -פ ַסק טומאת מצורע' ,והטעם שהפסיקו לנהוג דיני צרעת ,כתב שם בעל המדרש לקח טוב
ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹוןְ ,וָד ַפק ְּב ַפִּטיׁשֹו ְלאֹות ִסּיּום ַה ִּמְׁש ָּפט. [רבינו טוביא ב"ר אליעזר ,שהיה בימי הגאונים] בביאור דברי רבי יוחנן ,וז"ל ,פירוש:
ַה ַח ָּיל ֵה ֵחל ִלְר ֹעדֲ " .א ָבל ָל ָּמה??" ָ -ז ַעק ְּב ֶב ִכי. ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ
מרת רבקה ב"ר מרדכי מנשה ז"ל הרה"ח ר' ישראל בן הרה"ח
ָהַר ַמ ְטָּכ"ל ַהָּכעּוס ֵנאֹות ְל ַה ְסִּבירַ " :א ָּתה ָּפ ַס ְק ָּת ר' חיים שמואל חזקיהו זצ"ל
ֶאת ִּדינֹו ֶׁשל ַח ָּיל ֶׁשְּכמֹו ְתָך ְליֹום ֶא ָחד ַמ ֲא ָסרָּ .כ ֵעת נלב"ע ד אייר
ָה ָבה ַנ ֲעֶׂשה ֶחְׁשּבֹוןַ :א ָּתה ֲהלֹוא ְמ ַיֵּצג ֶאת ֵמ ָאה ַח ָּי ֵלי נלב"ע ד אייר תשע"ז
» המשך בעמוד ג’
רץ למשנה
הגר"א מווילנא ז"ל :ללמוד בכל יום פרק
משניות ולחזור היטב ,ובהגה שם מביא מהגר"א
ז"ל :דלימוד משניות קודמת ללימוד הגמרא.
(מעשה רב ,ס)
• להפיץ את האור • מערכת להנצחות
השיעורים והמבחנים הממוחשבת: ותרומות
בשותפות של ₪ 54בחודש להצלחה
072-332-3020 לע"נ יקיריך
תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר. התקשר:
072-272-2200
ניתן לתרום במערכת הטלפונית 072-332-3020 :שלוחה ,6
וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ.
קביעותא ללומדי המשנה היומית
אין טהרה ממת אבל טומאה איכא ,לפי שאין לנו אפר פרה להזות ,אבל טומאה ממצורע מבחן שבועי במשנה 264 /
ליכא כלל ,שאין בהם מורה ,עכ"ל ,והיינו שאין מי שבקיא בדיני צרעת ,כגון דרגת הלובן
של סיד ההיכל ,ואי אפשר לידע דבר זה מעצמו אלא רק על ידי קבלה מרב ,ואין לנו מסכת נגעים יד ,ד -מסכת פרה א ,ד
רב שיורה. א .תגלחת של מי אינה נוהגת לדורות?
וגם בדברי החינוך הנ"ל מרומז שזהו הטעם שאינו נוהג בזמן הזה ,שכתב שנוהגין דיני .1נזיר.
צרעת 'בכל זמן שיהיו לנו כהנים בקיאין רואים אותם' ,וכן כתב הראבי"ה (סו"ס תת"מ) .2מצורע.
להדיא ,וז"ל ,הלכות מצורע לא הוזקקתי לפרש ,דכיון דכהן לא חזי ליה ולא בקיאין .3לויים.
למיחזי ,ולא נהיגי בזמן הזה כל דיני מצורע ,אבל מרחיקין מהן מפני הסכנה ,עכ"ל .וכעין .4שתי תשובות מהנ"ל נכונות.
זה כתב גם בהלכות ארץ ישראל [מיוחס לרבינו יעקב בעל הטורים] (דיני קדושת הארץ
סי' ג') ,וז"ל ,אין לנו עכשיו כהן שיהיה בקי במצורעים ובשמותיהם ,ואין לנו להבדילם ב .מהו שיעורו של עץ ארז?
ולא ליזקק להם ,אלא כדין שאר חולים וכו' עכ"ל ,וכן כתב גם בספר המצוות למהר"ם
חאגיז שאין לנו היום כהן בקי[ ,מה שנקטו כולם שאין כהן בקי ,לאו דוקא ,שהרי מבואר .1ארכו אמה ,ועביו כרביע כרע המטה.
.2ארכו חצי אמה ,ועביו כחצי כרע המטה.
במשנתנו שישראל יכול לומר לכהן מה לומר ,אלא הדרך שהכהן רואה בעצמו]. .3ארכו חצי אמה ,ועביו כרביע כרע המטה.
.4ארכו ככרע המטה ,ועביו כרביע כרע המטה.
והנה עיקר תירוץ זה שכתבו הרבה ראשונים ,הוא משום שטומאת נגעים שונה משאר
טומאות ,שאפילו אם יש נגע ודאי עם סימני טומאה מובהקים ,אינו טמא אלא באמירת ג .להלכה! מה דין מצורע שנקטעה בוהן ידו
הכהן ,וכלשון הגר"א (באליה רבה סופ"ב) ,וז"ל ,כל ההלכות שבתורה אדם מורה לעצמו חוץ (לאחר שהוזקק לטהרה)?
משלשה אלו ,נגעים ונדרים ובכורות ,שתלוין במאמר פה -נגעים שיאמר הכהן טמא או
טהור ,וכו' ,עכ"ל ,וכמו ששנינו לעיל (פ"ג מ"א) 'שהטומאה והטהרה בידי כהן' ,שאילו היה .1נותן על מקומן.
הנגע טמא מצד עצמו בלא מאמר הכהן ,היינו מחמירים מספק כיון שאין אנו בקיאין ,אבל .2אין לו טהרה עולמית.
כיון שאין טומאה עד שיאמר הכהן ,והיום אין כהנים בקיאים שיכולים לומר טמא ,הנגע .3נותן על של שמאל ,ואם נתן על מקומן יצא.
.4נותן על של שמאל ,ואם נתן על מקומן לא
טהור לגמרי ,ומטעם זה אין נוהגים היום דיני טומאת צרעת.
יצא.
קציצת בהרת בזמן הזה
ד .להלכה! אם נחסר מלוג שמן ,אימתי ימלאנו
הנה אדם שיש נגע בגופו ,אסור מדאורייתא לקצצו ,וכמו ששנינו (פ"ז מ"ד) 'התולש ואימתי יביא אחר?
סימני טומאה ,והכווה את המחיה ,עובר בלא תעשה' ,ופירש הרע"ב ,שנאמר 'השמר בנגע
הצרעת' ,והוא הדין הקוצץ בהרת אף אם אין בה סימני טומאה (עי' שבת קל"ב ב') ,ואיסור .1תמיד ימלאנו.
זה נוהג אף לפני שמראהו לכהן (עי' פ"ז מ"ד) ,ואם כן שייך איסור זה אף בזמן הזה, .2תמיד יביא אחר.
ואע"פ שאין אנו רגילים לחתוך את העור ,מכל מקום נחלקו הראשונים אם אסור אף .3עד שלא יצק לכפו השמאלית של כהן אחר -
לרפאות נגע ,כגון על ידי משחה וכדומה ,שהאברבנאל (פ' תזריע פי"ג) הביא דיעה שאסור, ימלאנו .משיצק -יביא אחר.
והוא עצמו סובר שמותר לרפאותו ורק אסור לקצצו ,ועל כל פנים לפי הדיעה שאוסרת .4עד שלא נתן שבע מתנות כנגד בית קדש
הקדשים -ימלאנו .משנתן -יביא אחר.
לרפאות נגע ,ודאי נוגע לנו איסור קציצת בהרת אף בזמן הזה.
ה .איזה קרבן גם מצורע עני וגם מצורע עשיר
טהרת מצורע בזמן הזה מביאים בהמה?
והנה גם בזמן הזה אפשר לקיים את הטהרה של צפורים ותגלחת ,אע"פ שיישאר מחוסר .1אשם.
כיפורים ,כמו בכל זב ויולדת שיכולים ליטהר בטבילה ,ונשארים מחוסרי כיפורים ,אמנם .2עולה.
נסתפק הרמב"ם (בפירוש המשניות סוף המסכת) לגבי האיסור תגלחת הראש ,שהרי מגלחים .3חטאת.
את כל הראש כולו ועוברים על האיסור של הקפת פאת הראש והזקן ,ובכל טהרת מצורע .4שלמים.
הותר מדין עשה דוחה לא תעשה ,אבל בזמן הזה שלא יתכפר בקרבנות ולא יתקיים העשה
ו .מה דין מצורע עני שהביא קרבן עשיר,
בשלמות ,שמא לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה. ולהיפך?
פרפראות הפרשה .1עני שהביא קרבן עשיר -יצא ותבוא עליו
ברכה .עשיר שהביא קרבן עני -לא יצא.
ֹזאת ּתֹו ַרת ַהּ ֹי ֶל ֶדת ְ -ו ִאם ֹלא ִת ְמ ָצא ָי ָדּה (יב ,ז-ח)
.2עני שהביא קרבן עשיר -יצא אך לכתחילה
מקשה הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע :לכאורה היה צריך לכתוב מקודם גם את לא יביא .עשיר שהביא קרבן עני -לא יצא.
דינה של יולדת ענייה ,ורק אח"כ "זאת תורת היולדת". .3שניהם -יצאו בדיעבד.
.4שניהם -לא יצאו.
ותירץ :שהתורה אומרת לנו "זאת תורת היולדת" שכך צריכה להיות תורת
היולדת ,שתהי עשירה ותוכל להביא קרבן עשיר ,ולא יחסר לה כלום .ואחרי זה ז .כל מקום שנאמר "עגל" בתורה ,בן כמה הוא?
מוסיפה התורה" :ואם לא תמצא ידה די שה" -שזהו הלא רצוי. .1בן שנה.
.2בן שנתיים.
(מהר"ש מבעלזא זי"ע) .3לר' אליעזר -בן שנה .לחכמים -בן שנתיים.
.4הפוך מ.3-
ְוֵׂש ָער ַּבֶּנ ַגע ָה ַפְך ָל ָבןְ ...ו ִטֵּמא אֹתֹו (יג ,ג)
ח .להלכה! פרה בת כמה כשרה לפרה אדומה?
אומר הגאון ר' יונתן אייבשיץ זי"ע :כשהאדם חוטא בימי ילדותו עדיין אפשר
לקוות שיעשה תשובה בהגיעו לעת זקנתו וייטיב מעשיו ,אבל אם "ושער בנגע .1בת שלש שנים או בת ארבע ,אך לא זקנה.
הפך לבן" -כשהוא מזדקן ושערות לבנות צומחות לו יחד עם הנגעים ,אז טמא .2בת שלש שנים או בת ארבע ,וזקנה.
.3בת שתי שנים או בת שלש.
מוחלט הוא. .4בת שלש שנים בלבד.
(פניני תורה) ט .מאימתי נקרא "איל"?
.1מבן י"ב חדש.
.2מבן י"ב חדש ויום אחד.
.3מבן י"ג חדש.
.4מבן י"ג חדש ויום אחד.
י .מאימתי כבשים כשרים לכתחילה :א) לקרבן
פסח ,ב) לחטאת?
.1לקרבן פסח -מיום שמיני .לחטאת -מיום
שלשים | .2הפוך מ.1-
.3לקרבן פסח -מיום תשיעי .לחטאת -מיום
שלשים ואחד.
.4הפוך מ.3-
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
ְּפלּו ָג ְתָךָּ ,כְך ֶׁשָראּוי ַא ָּתה ְל ֹע ֶנׁש ֶׁשל ֵמ ָאה ְי ֵמי ַמ ֲא ָסר.
ֶאָּלא ֶׁשָּכל ַח ָּיל ֵמ ַה ְּי ִחי ָדה ַה ֻּמ ְב ֶחֶרת ָע ֶלי ָה ַא ָּתה ִנ ְמ ֶנה, מהו תפילה בציבור המאפשרת חזרת הש"ץ
ָׁשקּול ְּכ ֶנ ֶגד ֶא ֶלף ַח ָּי ִלים ֲא ֵחִרים ֶׁשֹּלא ִה ְת ַקְּבלּו
ַל ְּפלּו ָגה ּ -ו ִמ ֵּמי ָלא ַא ָּתה ְמ ַיֵּצג ְּבנֹו ְכחּו ְתָך ֵמ ָאה ֶא ֶלף הנה יש לדון בדבר המצוי בפרט את הקדיש שאחר ישתבח וברכו וברכה
ֲח ָי ִליםְּ ,כ ֶנ ְג ָּדם ָראּוי ְלָך ֹע ֶנׁש ֶׁשל ֵמ ָאה ֶא ֶלף ְי ֵמי
ַמ ֲא ָסרֶׁ ,ש ֵהם ִּכְׁשֹלׁש ֵמאֹות ָׁש ָנהֵ .מ ַע ָּתהַ ,מ ֲא ָסר במנינים שמתפללים לפני סוף זמן תפילה ראשונה של יוצר ,ויתחיל שמו"ע בקו"ר
ָהעֹו ָלם ֶׁש ָּג ַזְר ִּתי ָע ֶליָך הּוא ַרק ֵח ֶלק ָק ָטן ֵמ ָהעֹ ֶנׁש
שחצי מנין מתחילים להתפלל שמו"ע ואין עד אתה קדוש ,ומדברי רש"י הנ"ל משמע
ֶׁשָראּוי ְל ָהִׁשית ָע ֶליָך ַעל ִה ְת ַנ ֲהגּו ְתָך ַהְּנלֹו ָזה!".
ממתינים לשאר אנשים ,והשאלה האם שצריך שדוקא כל הי' לא שמעו עדיין
***
ְו ַהִּנ ְמָׁשל: אפשר להם להתפלל חזרת הש"ץ ודין זה קדיש קדושה וברכו ,אבל התוס' שם
ָהעֹו ָלם ֲהֵרי ֹלא ִנ ְבָרא ֶאָּלא ַל ֲעבֹוַדת ַהׁ ֵּשם. תלוי במה שנתבאר בסימן ס"ט וזה החלי במגילה הביאו שר"ת סובר דדי בזה שיש
ָּכ ֵעתַּ ,כ ֲאֶׁשר ְנ ַחׁ ֵּשב ִמ ְס ָּפִרית ִנָּו ַכחֶׁ ,שָּכל ְיהּו ִדי ז' שלא שמעו ,וי"א ששה ,ובספר הישר בעזהשי"ת:
ׁשֹו ֵמר ּתֹוָרה ּו ִמ ְצוֹות ָׁשקּול ְּכ ֶנ ֶגד ַעְׂשרֹות ֲא ָל ִפים ֶׁשל
כתב ר"ת שדי בחמשה ,והתוס' עצמם תקנת חז"ל לומר כל יום קדיש
ְּב ֵני ָא ָדם ְּבַר ֲח ֵבי ֵּת ֵבל. סוברים בג' ,ואח"כ הביאו שתלמידי רש"י קדושה וברכו
כתבו בשמו שדי בזה שיש אפילו אחד
ַּכ ָּמה ַא ֲחָריּות רֹו ֶב ֶצתִ ,אם ֵּכןַ ,על ְּכ ֵת ֵפנּו – ְלַיֵּצג הנה תקנו חכמים לומר בכל יום שבעה שלא שמע עיי"ש וכן פוסק המחבר בשו"ע
ֶאת ַהּתֹוָרה ַה ְּקדֹוָׁשה ָּכָראּויְ ,ל ַהְראֹות ֶאת ֵאיכּות קדישים כמבואר במ"ב סי' נ"ה סק"ה סי' ס"ט ס"א ועיי"ש כל פרטי הדין.
ַּדְרֵּכנּו ֶּדֶרְך ַהּתֹוָרהּ ,ו ְל ַהְראֹות ֵּכי ַצד ִנ ְב ָּד ִלים ָאנּו ִמן ווווכדבבבבחסממסעאככדיייאגננללבמ'פמןקיייייבמן""רןבחחשבשלשירובקתיוווהניוששה"ןם,אםקתהםאבנטרלחורשוכושזחבלמגאבגז"לבכשםעב:וואןעדל,יסלקוהרוויירמב'סשןדכמלתגרווויהפרנלתרפקמבכחר'םהתתשכקקםןקלזכמהלנרפד""לה"וימויולאדב.ליטכש:הםלהלסווויק'כבתמ,כשדמירקשי"ובאכחו""אשששחדבאעגה,בלררלרביםוכסייברוביותו'אבדכבשרשצונויוחאכ""רתויוזא,דאמעעבכפרקרבויוסדןוייחד"אלאכושתיואאור,משביםחשםרת'תירההרלהבכאשועםנבשקקיהשוו"חד"שי"עכלמבואזיוודודרומם"ישאננהכישעסםןרתההיהה"מבבלתןםההןרשמיקהפיק"כאואלרבל"דשתשילמרל[וקו"סרינלשאבהקקםק"המצגעמואחשןבדובניוימלישמהבנקןיקי,הםמסדןוילביובנאיעאאממיובמבנעשעילחןםששבקראמילהשיוהיבשלגיכיודןיאםקכריכאםתשדולצההכי"למהשןשלאדיהווידעההאלותשרלגתהקמסאפספודכליפאופרמדמוכרעליבייזנעכ"נוריבלב"ונלירחאןןשאתזוסףתיללןר
ַהּתֹו ִעים ְּבָר ָמ ֵתנּו ּו ְב ִס ְגנֹו ֵננּו. א'] וכיון דפרח מינייהו אף על חיוב חזרת הש"ץ הוא רק
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך כשיש רוב מנין שהתפללו יחד בלחש גב שאח"כ נתחברו עשרה אינם יכולים
המבחן החודשי בהלכה מס' 7 וכתב המ"ב בסימן ס"ט סק"ח בשם לחזור ולהתפלל בקדיש וקדושה ואם חזרו
מסימן סב סעיף ג עד סימן עט סעיף ז
המ"א וז"ל נראה לי דאם אין שם ששה והתפללו הוי ברכה לבטלה ועי"ש שהוא
יופיע בעז"ה בגליון 566
שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק מדייק כן מלשון הרמב"ם ז"ל פרק ח'
לחיות כהלכה
יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכונה מהלכות תפלה ה"ד.
שכל העולם הגם שלומדים תורה אין לומדים
להיות יודעים איזה הלכה על בוריה לקיימה וכו' וסיים ע"ז שבספר מגן גיבורים ובח"א בהחזרה בזה הוא רק משום קדושה ויאמר
וזה גלות התורה. הג' ראשונות בקול רם והשאר בלחש הביאו דברי הרדב"ז להלכה ,ובתשובת
(המגיד מקאזניץ זי"ע אור ישראל
על תיקו"ז תיקון כ"א) אבל כשיש רוב מנין הם כמו צבור גמור .הרמ"ע סימן פ"ד ובדרך החיים בדיני
ודרך חיים תוכחות מוסר ומבואר דכשיש ששה שהתפללו ביחד ברכו אות ג' משמע דפוסק כהשו"ע ,אכן
כתב בספר "יסוד ושורש העבודה" וז"ל :הרי עם צירוף של עוד ד' אנשים יש חיוב של בתשובת ח"ס חא"ח סימן י"ז כתב דכן
מבואר שחיוב על האדם לחקור ולידע הדין והעונש
של עולם העליון וכו' וכל זה ימצא האדם בספרי חזרת הש"ץ[ ,ועיין בדברינו בזה בסי' נ"ה] עמא דבר כהרדב"ז.
יראים ומוסר ,גם מלימוד ספרי יראים יבוא האדם
ג"כ למדרגת החסידות בכל עניני עבודתו יתב"ש, מה הדין להרדב"ז באופן שהיחידים דין פורס על שמע ,ומחלוקת הר"ן
וגם למדות ישרות ומנהגים ישרים שנמצא בספרי התפללו בלחש עם צירוף ,האם והרדב"ז ,בביאור דין זה
יראים .לכן ,חיוב גדול מאוד מאוד על האדם בלימוד יכולים הם לחזור התפילה
ספרי יראים ומוסר בכל יום בשיעור קבוע .וגם והנה במשנה במגילה כג :מבואר
האר"י ז"ל מזהיר מאוד לאדם שילמוד בכל יום ספרי אמנם עיין בביאור הלכה שכל דברי שאין פורסין על שמע ואין עוברין לפני
הרדב"ז זה רק באופן שהיחידים התפללו התיבה פחות מי' וביאר שם רש"י והר"ן
יראה ומוסר ולא יעדר אף יום אחד מלימוד זה. כ"א לעצמו ,אבל באופן שיש חמשה ביתר אריכות שהכוונה היא שגם באופן
שהתפללו יחד שמו"ע עם צירוף של עוד שי' אנשים התפללו כ"א לבדו יכולים
צריך שאחד מהם יאמר בקול עד אחר ואתה חמשה אז יכולים הם לעשות חזרת הש"ץ הם עדיין להשלים קדיש ברכו וקדושה
קדוש ,שהרי אין לזה דין של תפילה בציבור אפילו לשיטת הרדב"ז ,והגם שלכתחילה עי"ז שהם יתקבצו יחד ,ואחד יאמר בקול
וכמו שהבאנו לעיל בשם המ"א דרק כשיש רוב
מנין שמתפללים נחשב לתפילה בציבור ,מ"מ
אם לא עשו כן יכולים להתפלל חזרת הש"ץ
מכיון שכבר חל עלייהו חובת קדושה ,עוד לפני
שהתפללו בלחש ,וחיוב זה לא נפקע ,ועיי"ש
שמסיים בצ"ע אמנם עיין בתהלה לדוד שפסק
כן למעשה ,וכן פסק למעשה בשו"ת מנח"י ח"א
סי' נ"ז.
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ֶׁשּבֹו ָצרּור ַהּבֶֹׂשם ַהֶּזהְ .והּוא ַה"מֹור" ֶׁשִּנ ְזָּכר ְמ ַקֶּב ֶלת ָמרּותְּ .כֶׁשְּמ ַנ ִּסים ִל ְתּפֹס אֹו ָתּה ִהיא ִצּפֹו ֵרי ְמצֹו ָרע
ַּגם ְּבִׁשיר ַהׁ ִּשי ִריםּ .ו ַמּדּו ַע ִנ ְק ָרא " ָמר ְּדרֹור"? יֹו ַד ַעת ְל ִה ְת ַחֵּמקַ .ו ֲא ִפילּו ִאם ִּתָּכ ֵנס ְלתֹוְך
אֹו ֵמר ָה ַר ְמַּב"ןְּ " :דרֹור ִמְּלׁשֹון "ּו ְק ָרא ֶתם ְּדרֹור" ַהַּב ִיתִ ,י ְה ֶיה ָקֶׁשה ְמ ֹאד ָלצּוד אֹו ָתּה ִּכי ִהיא " ֹזאת ִּת ְה ֶיה ּתֹו ַרת ַהְּמ ֹצ ָרע ְּביֹום ָט ֳה ָרתֹו
(ַו ִּי ְקָרא כה י)ֶׁ ,ש ִּי ְה ֶיה ָח ְפִׁשי ִמן ַהִּזּיּוף ְו ַה ַּת ֲערֹ ֶבת, ָע ָפה ְו ִנְׁש ֶמ ֶטת ִמַּצד ְל ַצד ְּב ָז ִוּיֹות ַהַּב ִית. ְוהּו ָבא ֶאל ַהּ ֹכ ֵהןְ .ו ָי ָצא ַהּ ֹכ ֵהן ֶאל ִמחּוץ ַלַּמ ֲח ֶנה
ְואּו ַלי נֹא ַמר ֶׁש ִה ְצ ִריְך ַהָּכתּוב ִל ְהיֹותֹו ָח ְפִׁשי, " ְּדרֹור" הּוא ִמְּלׁשֹון חֹ ֶפׁשּ ,ו ְכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ְו ָר ָאה ַהּכֹ ֵהן ְו ִהֵּנה ִנ ְרָּפא ֶנ ַגע ַהָּצ ַר ַעת ִמן
לֹו ַמר ֶׁש ֻּי ַּקח ִמן ַהְּצ ִבי ַההּוא ִּב ְהיֹותֹו ָח ְפִׁשי ְּבִׁשּלּו ַח ֲע ָב ִדים ַל ָח ְפִׁשי ִּבְׁש ַנת ַהּיֹו ֵבל (ַוִּי ְקָרא ַהָּצרּו ַעְ .ו ִצ ָּוה ַהּ ֹכ ֵהן ְו ָל ַקח ַלִּמ ַּט ֵהר ְׁש ֵּתי ִצֳּפ ִרים
ִמ ְת ַהֵּלְך ֵּבין ֲערּוגֹות ַהְּבָׂש ִמים ּו ִמ ְת ַעֵּנג ִּכ ְרצֹונֹו, ַחּיֹות ְט ֹהרֹות ְו ֵעץ ֶא ֶרז ּוְׁש ִני תֹו ַל ַעת ְו ֵאזֹב.
ִּכי ַּכ ֲאֶׁשר ִיָּל ֵכד ְו ַי ֲעמֹד ִּב ְרׁשּות ָא ָדם ֹלא ַי ֲעֶׂשה כה ,י) "ּו ְק ָרא ֶתם ְּדרֹור ָּב ָא ֶרץ". ְו ִצ ָּוה ַהּ ֹכ ֵהן ְוָׁש ַחט ֶאת ַהִּצּפֹור ָה ֶא ָחת ֶאל ְּכ ִלי
ֶח ֶרׂש ַעל ַמ ִים ַח ִּייםֶ .את ַהִּצּ ֹפר ַה ַח ָּיה ִי ַּקח אֹ ָתּה
מֹור ִּכי ִאם ְמ ַעט ְו ֵאי ֶנּנּו ְמ ֻבׂ ָּשם". ְו ִהֵּנה ָמ ָצאנּו ַּבּתֹו ָרה ְּב ָמקֹום נֹו ָסף ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ְו ֶאת ֵעץ ָה ֶא ֶרז ְו ֶאת ְׁש ִני ַהּתֹו ַל ַעת ְו ֶאת ָה ֵא ֹזב
" ְּדרֹור"ְּ :בֶׁש ֶמן ַהִּמְׁש ָחהְ " .ו ַא ָּתה ַקח ְלָך ְּבָׂש ִמים
ּו ַמּדּו ַע לֹו ְק ִחים ַּד ְו ָקא ִצֳּפ ִרים ְל ָט ֳה ַרת ְו ָט ַבל אֹו ָתם ְו ֵאת ַהִּצּפֹר ַה ַח ָּיה ְּב ַדם ַהִּצּ ֹפר ֹראׁש ָמר ְּדרֹור" (ְׁשמֹות ל ,כג)ּ .ו ַמהּו אֹותֹו " ָמר
ַהְּמצֹ ָרע? ַהׁ ְּש ֻח ָטה ַעל ַהַּמ ִים ַה ַח ִּייםְ .ו ִהָּזה ַעל ַהִּמ ַּט ֵהר ִמן ְּדרֹור"?
ַהָּצ ַר ַעת ֶׁש ַבע ְּפ ָע ִמים ְו ִט ֲהרֹו ְוִׁשַּלח ֶאת ַהִּצּ ֹפר ֵיׁש אֹו ְמ ִרים ֶׁשֶּזהּו ּ ֹבֶׂשם ַה"ּמֹו ֵסק"ְ ,והּוא ֶנ ֱא ַמר ַּבִּמ ְד ָרׁשָ :א ַמר ַרִּבי ְיהּו ָדה ַּבר ִסימֹון,
ִנ ְל ָקח ֵמ ַח ָּיה ַהּדֹו ָמה ִל ְצ ִביַ ,ה ְידּו ָעה ְּב ֶא ֶרץ ִאֵּלין ַצ ְפ ַר ָיא קֹו ָל ִנין [ ֵאֶּלה ַהִּצֳּפ ִרים קֹו ָל ִנ ִים], ַה ַח ָּיה ַעל ְּפ ֵני ַהׂ ָּש ֶדה"ַ( .ו ִּי ְקָרא יד ,ב -ז)
הֹודּוֶׁ ,שְּב ַצ ָּוא ָרּה ֵיׁש ְּכ ִמין ִּכיס ָא ַמר הקב"ה ָיבֹא ַהּקֹול ִוי ַכֵּפר ַעל ַהּקֹול [ ַעל ֶזהּו ַהׁ ָּש ָלב ָה ִראׁשֹון
ַהְּמ ֹצָרע ֶׁש ִּדֵּבר ָלׁשֹון ָה ַרע ְו ָל ֵכן ִנ ְצ ָט ֵר ַע]. מבחן ְּב ָט ֳה ַרת ַהְּמצֹ ָרע.
ֵ .3אין לֹו ָט ֳהָרה במשנה לילדים 564 / ְׁש ֵּתי ַהִּצֳּפ ִרים ְצ ִריכֹות
עֹו ָל ִמית. ִל ְהיֹות ָׁשוֹותּ .ו ְכמֹו ֶׁשׁ ְּש ֵני
ַמֶּס ֶכת ְנ ָג ִעים ֶּפ ֶרק יד ִמְׁש ָנה ד – ְׂש ִעי ֵרי יֹום ַהִּכּפּו ִרים ְצ ִרי ִכים
וָ .ח ַסר ַהּלֹוג ֶׁש ֶמןִ ,מׁ ֶּש ָּי ַצק ַעד ֶׁשֹּלא ָנ ַתןַ ,מה ַה ִּדין? ַמֶּס ֶכת ָּפ ָרה ֶּפ ֶרק א ִמְׁש ָנה ד ִל ְהיֹות ָׁש ִוים ְּב ַמ ְר ֶאה ּו ְבקֹו ָמה
ָ .1י ִביא ַא ֵחר ַּב ְּת ִחי ָלה.
ְ .2י ַמְּל ֶאּנּו | ַ .3מ ְחֹל ֶקת. אַ .הָּנ ִזיר ְו ַה ְּמ ֹצָרע ְו ַהְּלִו ִּים ֶׁש ִּגְּלחּו ֶׁשֹּלא ְּב ַת ַער ּו ְב ָד ִמים [ ְמ ִחי ָרם ָׁש ֶוה]
אֹו ֶׁשׁ ִּש ְּירּו ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹותַ ,ה ִאם ִק ְּימּו ֶאת ִמ ְצַות ּו ִב ְל ִקי ָח ָתם [ְ -ק ִנ ָּי ָתם] ְּכ ֶא ָחד,
זְ .מ ֹצָרע ֶׁש ֵה ִביא ָקְרָּבנֹו ָע ִני ְו ֶה ֱעִׁשיר אֹו ָעִׁשיר ְו ֶה ֱע ִני,
ְל ַד ַעת ַרִּבי ְיהּו ָדה ַא ַחר ֵאי ֶזה ֵמ ַה ָּקְרָּבנֹות הֹו ְל ִכים? ַה ִּת ְג ַל ַחת? ָּכְך ַּגם ְׁש ֵּתי ַהִּצֳּפ ִרים.
ַ .1א ַחר ָה ָאָׁשם.
ַ .2א ַחר ָהעֹו ָלה | ַ .3א ַחר ַה ַחָּטאת. ַ .1הָּנ ִזיר ְו ַה ְּמ ֹצָרע ִ -ק ְּימּוַ ,הְּלִו ִּים ֹ -לא ָעׂשּו ְּכלּום. ְוֹלא ָּכל ִצּפֹור ְּכֵׁש ָרה ְל ָט ֳה ַרת
חְׁ .ש ֵני ְמ ֹצָר ִעים ֶׁשִּנ ְת ָעְרבּו ָקְרְּבנֹו ֵתי ֶהםְ ,ו ָקַרב ָקְרָּבנֹו ֶׁ .2שֹּלא ְּב ַת ַער ִ -ק ְּימּוִׁ ,ש ְּירּו ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹות ֹ -לא
ֶׁשל ֶא ָחד ֵמ ֶהםּ ,ו ֵמת ֶא ָחד ֵמ ַה ְמ ֹצָר ִעיםַ ,מה ֵהִׁשיב ַרִּבי
ָעׂשּו ְּכלּום | ֹ .3לא ָעׂשּו ְּכלּום. ַהְּמ ֹצ ָרעֶ ,אָּלא ַּד ְו ָקא ִצּפֹור ְּדרֹור.
ְיהֹוֻׁש ַע ְל ַא ְנֵׁשי ֲא ֶלְּכ ַס ְנ ְּדִר ָּיא ֶׁשׁ ְּש ָאלּוהּו ְׁש ֵא ָלה זֹו?
ִ .1י ְקְרבּו ְׁש ַאר ַה ָּקְרָּבנֹות ְלֵׁשם ִמי ֶׁש ֵהן. ַמ ִהי ִצּפֹור ְּדרֹור? ִ -צּפֹור ֶׁש ֵאי ָנּה בְׁ .ש ֵּתי ִצֳּפִרים ֶׁש ֵאי ָנן ָׁשוֹות ְּב ַמְר ֵאה ּו ְבקֹו ָמה
ִ .2י ְכּ ֹתב ְנ ָכ ָסיו ְל ַא ֵחר ְו ָי ִביא ָקְרָּבן ָע ִני.
ֵ .3אין לֹו ָט ֳהָרה עֹו ָלִמית. ּו ְב ָד ִמים ,אֹו ֶׁשֹּלא ְל ָק ָחן ְּכ ַא ַחת ֶא ָלא ַא ַחת ַהּיֹום
ִר ְגׁשֹו ֵתינּו ּגֹו ִאים ְּ -ב ִסּיּום ַמֶּס ֶכת ְנ ָג ִעים, ְו ַא ַחת ְל ָמ ָחרַ ,ה ִאם ְּכֵׁשרֹות? משיב כהלכה
ְּב ִנּצּול ַה ַּדּקֹות ְו ָהְר ָג ִעים ָ -אנּו ִמ ְת ָּג ִאים,
ְׁש ִקי ַדת ַה ִּמְׁש ָניֹות ּכֹה ֲעִׁשיָרה ּופֹוָרה, ִ .1מ ְצָו ָתן ֶׁש ְּיהּו ָׁשוֹות ּו ְל ִקי ָח ָתן ְּכ ַא ַחתֶ ,א ָלא שאלה למעשה מתוך
ֶׁש ִאם ֹלא ָעָׂשה ֵּכן ְּ -כֵׁשרֹות.
ַ .2אף ְל ַכ ְּת ִחי ָלה ָיכֹול ַל ֲעׂשֹות ֵּכן. הנלמד השבוע בהלכה
ַ .3אף ְּב ִדי ֲע ַבד ְּפסּולֹות. היומית
גִ .מ ְצַות ֵעץ ֶאֶרזַּ ,כ ָּמה ְי ֵהא ִׁשעּור ָע ְביֹו? שאלהַ :מה יֹו ֵתר ָחׁשּוב ַה ִאם
ַ .1א ָּמה | ִּ .2כְר ִבי ַע ֶּכַרע ַה ִּמָּטה. ְּת ִפָּלה ְּב ִצּבּור ,אֹו ְּת ִפָּלה ִעם ְּת ִפִּלין?
ָּ .3כל ֶׁשהּוא.
[מ"ב סי' ס"ו סק"מ]
ְמ ַמֵּלאת ֶאת ְיׁשּו ֵתנּו ְּב ַחּיּותְ ,ו ָכ ֵעת – ְל ַמֶּס ֶכת ָּפָרה דְׁ .ש ֵני ּ ֹכ ֲה ִנים ֶׁש ִּקְּבלּו ֶאת ָדמֹו ֶׁשל ָה ָאָׁשם, תשובה על שאלת
ַּב ֶמה ִקְּבלּוהּו? השבוע שעבר
טָ .א ַמר ַרִּבי ְיהֹוֻׁש ַעֹ ,לא ָׁש ַמ ְע ִּתי ֶא ָלא ְׁש ָלִׁשיתֵּ .כי ַצד
ֵּפֵרׁש ֶּבן ַע ַּזאי ֶאת ַהָּלׁשֹון ְׁש ָלִׁשית? ֶ .1א ָחד ִּב ְכ ִלי ְו ֶא ָחד ַּבָּיד. שאלהַ :עד ֵהי ָכן ָצִריְך ְל ַכֵּון ֵּפרּוׁש
ְׁ .2ש ֵני ֶהם ִּב ְכ ִלי | ְׁ .3ש ֵני ֶהם ַּבָּיד. ַה ִּמּלֹות ִּב ְקִרי ַאת ְׁש ַמע[ .שו"ע סי' ס'
ְׁ .1ש ִליִׁשית ַל ֲא ֵחרֹות ְּב ִמ ְנָין | ַּ .2בת ָׁשֹלׁש ָׁש ִנים. ס"ה ,ומ"ב שם ,ומ"ב סי' ס"ג סקי"א וי"ג]
ֶׁ .3ש ֵעֶרך ָּפָרה ֲא ֻד ָּמה הּוא ָׁשֹלׁש ְּב ַח ְברֹו ֶתי ָה. הְ .ל ַד ַעת ַּתָּנא ַק ָּמאַ ,מה ַה ִּדין ִאם ֵאין
ַל ְּמ ֹצָרע ּבֹ ֶהן ָיד אֹו ּ ֹב ֶהן ֶר ֶגל אֹו ֹא ֶזן תשובהַ :הּקֹוֵרא ֶאת ְׁש ַמע ְוֹלא ִה ְתּבֹו ֵנן
יֶּ .בן ְׁשֹלָׁשה ָע ָשׂר חֹ ֶדׁשַ ,ה ִאם ָּכֵׁשר ְל ַא ִיל ּו ְל ֶכ ֶבׂש? ְי ָמ ִנית? ְוָׂשם ַעל ִלּבֹו ַמה ֶׁשהּוא אֹו ֵמר ְּב ָפסּוק ִראׁשֹון
ָּ .1כֵׁשר ְל ַא ִיל ּו ְל ֶכ ֶבׂש | ֵ .2אינֹו ָּכֵׁשר ֹלא ְל ַא ִיל ְוֹלא ְלֶּכ ֶבׂש. ֶׁשהּוא ְׁש ַמע ִיְׂשָר ֵאלֹ ,לא ָי ָצא ְי ֵדי חֹו ָבתֹו,
.1נֹו ֵתן הּוא ַעל ְמקֹו ָמן. ִמּׁשּום ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ִע ָּקר ַקָּב ַלת עֹל ַמ ְלכּות ָׁש ַמ ִים
ָּ .3כֵׁשר ְל ַא ִילֲ ,א ָבל ֹלא ְל ֶכ ֶבׂש. .2נֹו ֵתן ַעל ֶׁשל ְׂשמֹאל.
בהצלחה!
את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ְו ַא ְחדּותֹו ית'ּ ,ו ָברּוְך ֵׁשם ִּב ְכ ָלל ָּפסּוק ִראׁשֹון
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. הּואְ ,ו ֵיׁש ַמ ֲח ִמיִרין ַעד ' ַעל ְל ָב ֶבָך'.
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת ויקהל -פקודי
משה פרידמן 054-847-3031 -מבחן בהלכה מס’ - 5 -מבחן לילדים מס’ - 558 -מבחן שבועי מס’ - 258
א 3 .ב 1 .ג 3 .ד 1 .ה 1 .ו 3 .ז 1 .ח 3 .ט 3 .י3 . א 3 .ב 2 .ג 3 .ד 1 .ה 2 .ו 1 .ז 3 .ח 2 .ט 1 .י3 . א 1 .ב 2 .ג 4 .ד 3 .ה 3 .ו 4 .ז 1 .ח 4 .ט 1 .י4 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :