פר' אחו"ק-אמור תשפ"א • גליון 565 בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
ההלכה היומית המשנה היומית במשנה ובהלכה היומית
שו"ע או"ח סדר טהרות • פרה
לקבלת העלון במיילoffi[email protected] :
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד ט אייר ב א-ב ע א-ג
ה י אייר ב ג-ד ע-עא ד-א
ו יא אייר ב-ג ה-א עא ב-ד
שב"ק אחו"ק ג ב-ג עא ה-ז
א יג אייר ג ד-ה עב א-ג
ב יד אייר ג ו-ז עב-עג ד-א
ג טו אייר ג ח-ט עג ב-ד
בפתח השער עיון במשנה
ִּת ְז ֹמ ֶרת ִּב ְל ָו ָיה ֲ -ה ֵכי ַצד?! הקדמה למסכת פרה
ְיהּו ִדי ָז ֵקן ְּבֵׁשם ַרִּבי ַז ְל ָמןִ ,נ ְכ ַנס ֶאל ַרָּבּה ֶׁשל טהרת טמא מת במי חטאת
ְירּוָׁש ַלִיםַ ,ה ָּגאֹון ַרִּבי ְׁשמּו ֵאל ַס ַל ְנט זצוק"לּ ,ו ְב ִפיו
אדם או כלי שהוא טמא טומאת מת באב הטומאה ,אינו נטהר אלא בהזאת 'מי חטאת'.
ַּב ָּקָׁשה ְּתמּו ָהה:
מיום השלישי לאחר שנטמא ,מזים עליו מי חטאת ,ושוב מזים עליו ארבעה ימים אח"כ,
" ְל ַא ַחר מֹו ִתי ,רֹו ֶצה ֲא ִני ֶׁש ְּי ַלּוּו ֶאת ִמָּט ִתי ונקראת 'הזאת שלישי ושביעי' .אחרי ההזאה השנייה טובל ונעשה טבול יום ,ובהערב
ְב ִת ְז ֹמֶרת ּו ִב ְנ ִגי ָנה."... שמש נעשה טהור לגמרי[ .הטמא טומאת מת בראשון לטומאה טובל מיד ,ובהערב שמש
ְל ַמְר ֶאה ְּפ ִלי ָאתֹו ֶׁשל ַרִּבי ְׁשמּו ֵאלֵ ,ה ֵחל ַרִּבי ַז ְל ָמן נעשה טהור לגמרי].
ְל ַס ֵּפר:
'מי חטאת' -שנקרא בתורה 'מי נדה' מלשון הזאה -הם מים חיים ,דהיינו מי מעיין,
ַק ְנטֹו ִני ְסט ָה ִיי ִתיֶ .נ ְח ַט ְפ ִּתי ֵמהֹוַרי ְּבַי ְלּדּו ִתי שמילאו אותם בכלי ואח"כ הטילו בתוכם אפר מפרה אדומה שנשרפה[ ,ובכלל 'אפר
ְו ָג ַד ְל ִּתי ְלֹלא ֶׁש ֶמץ ֶׁשל ַי ֲהדּותַ .רק ְּב ַפ ֲא ֵתי ֹמ ִחי ָׁשמּור הפרה' גם אפר של העצים שנשרפו עם הפרה] .שאיבת המים חיים לכלי נקראת 'מילוי',
והטלת האפר בתוך המים נקראת 'קידוש' ,והסדר מעכב ,שאם תחילה נתן את האפר בתוך
ָה ָיה ִזָּכרֹון ָעמּום ַעל ֻע ְב ַּדת ֱהיֹו ִתי ְיהּו ִדי.
הכלי ,ואח"כ נתן את המים ,פסול.
ִעם ַהׁ ָּש ִנים ֶה ֶע ַּפ ְל ִּתי ְּב ַמ ְדֵרגֹות ַה ְּקצּו ָנהְ ,ו ָה ַפ ְכ ִּתי
ִל ְמ ַפ ֵּקד ָּב ִכיר ִּב ְצ ָבא ַהַּצארִ .מּתֹ ֶקף ַּת ְפ ִקי ִדי ָה ָיה ָע ַלי איזו פרה כשרה לפרה אדומה
ְל ַקֵּבל ֲח ָי ִליםּ ,ו ְלַׁשְּל ָבם ַּבָּצ ָבא ָהרּו ִסי. בתורה (במדבר י"ט ,ב') נאמר' ,פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה
על' ,ומשם למדים כמה תנאים לכשרות פרה אדומה:
יֹום ֶא ָחד ִנְׁש ְל ָחה ֵא ַלי הֹוָר ָאה ֵמ ַה ִּפּקּוד ָה ֶע ְליֹון:
" ַהּיֹום ַּבַּל ְי ָלה ַּת ִּגי ַע ְקבּו ַצת ְנ ָעִרים ְיהּו ִד ִּייםְּ .כ ֵדי א .פרה ולא עגלה .צריך שתהיה פרה כבר בשעת לקיחה ,ולא רק בשעת שחיטה,
ְלָׁשֵרׁש ְו ַל ֲעקֹר ֵמ ֶהם ֶאת ַי ֲהדּו ָתםָ ,ע ֶליָך ְל ַהׂ ִּשיא אֹו ָתם שנאמר 'ויקחו אליך פרה' (ספרי זוטא) .ובריש המסכת נחלקו תנאים אימתי יצאה מכלל
ְל ָבנֹות ָנ ְכִרּיֹותָּ .כְך ִּתׁ ָּש ֵלל ֵמ ֶהם ָה ֶא ְפָׁשרּות ְו ֶי ְח ַּדל
עגלה ובאה לכלל פרה.
ֵמ ֶהם ָהָרצֹון ַל ֲחזֹור ִל ְהיֹות ֵח ֶלק ֵמ ָה ָעם ַה ְּיהּו ִדי".
ב .אדומה תמימה .שצריך שהיא תמימה באדמימותה ,דהיינו כל השערות המכסות
ְּכמֹו ָּבָרק ִהָּכה ִּבי ְל ֶפ ַתעַ .ה ִּזָּכרֹון ָה ָעלּום ָצץ את גופה[ ,ויש לדון בעור תחת השערות] ,ויש אופנים שאם יש שתי שערות שחורות או
ֶא ְצ ִלי ִּפ ְתאֹוםֲ " .הלֹוא ַּגם ַא ָּתה ְיהּו ִדי! ֵאיְך ַּת ֲעֶׂשה ֵּכן
ְל ַא ֶחיָך?!" ָ -רצּו ַה ִּמִּלים ְּבמֹ ִחי ׁשּוב ְוׁשּובֶ .ה ְח ַל ְט ִּתי לבנות ,פסולה (עי' פ"ב מ"ה).
ְל ָה ֵפר ֶאת ַההֹוָר ָאהֲ .א ָבל ֵּכי ַצד ֶא ֱעֶׂשה ֹזאת? ֵאיְך
אּו ַכל ִל ְגרֹם ַל ְּמ ַפ ְּק ִדים ָה ֲא ֵחִרים ַּב ַּמ ֲח ֶנה ֶׁשֹּלא ְל ַק ֵּים ג .אין בה מום .מום הפוסל בקרבנות הקריבים על גבי המזבח ,פוסל גם בפרה אדומה
(עי' פ"ב מ"ג).
ֶאת ַהַּצו?!
ד .לא עלה עליה עול .אם הבעלים השתמשו בפרה לחרוש בה -עלה עליה עול של
עֹוד ְּבאֹותֹו ָה ֶעֶרב ִאְר ַג ְנ ִּתי ְמ ִסָּבה ְּגדֹו ָלה. מחרישה -נפסלה ,ודרשו חכמים (סוטה מ"ו א') שגם אם השתמש בה לשאר עבודות ,נפסלה,
ַמְׁש ָקאֹות ֲחִרי ִפים ֻה ְּגׁשּוְ ,ו ַה ִּת ְזמֶֹרת ַהְּצ ָב ִאית אלא שעול פוסל אף 'שלא בשעת עבודה' ,והר"ש והרא"ש (פ"ב מ"ג) ביארו ש'שלא בשעת
ִנ ְּג ָנה ְּבעֹזׁ .שֹו ְמֵרי ַה ַּמ ֲח ֶנהִּ ,בְראֹו ָתם ֶאת ֲח ִגי ַגת עבודה' שפוסל רק בעול של מחרישה ,ר"ל שלא ניחא ליה באותה עבודה ,שהרי דרשו
ָה ַא ְלּכ ֹוה ֹולִ ,ה ְצ ָטְרפּו ֵא ֶלי ָה ְּב ֶח ְדָוהֵּ .בי ְנ ַתִיםֵ ,ה ַא ְצ ִּתי חכמים (ב"מ ל' א') שיש אופנים שלא נפסלה הפרה אלא אם כן ניחא ליה לבעלים באותה
עבודה -ומטעם זה שנינו (פ"ב מ"ד) שעוף הבא מאליו ושכן על הפרה ,כשרה -ופירשו
» המשך בעמוד ג’
ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ
רץ למשנה הרב דוד ה' חיים יהודה
החפץ חיים ז"ל :שיזהר כל איש ישראל לידע בן ר' אלכסנדר זיסקינד ז"ל שחור בן ה' אברהם הלוי ז"ל
את השיתא סדרי משה (כפי שכלו ובינתו) שבודאי
נלב"ע י אייר תשע"א נלב"ע יא אייר
ישאלו לאדם לעתיד לבוא עליהם.
(קונטרס ליקוטי אמרים ד ,ה)
• להפיץ את האור • מערכת להנצחות
השיעורים והמבחנים הממוחשבת: ותרומות
בשותפות של ₪ 54בחודש להצלחה
072-332-3020 לע"נ יקיריך
תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר. התקשר:
072-272-2200
ניתן לתרום במערכת הטלפונית 072-332-3020 :שלוחה ,6
וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ.
קביעותא ללומדי המשנה היומית
הר"ש והרא"ש שדין ניחותא הוא רק בשאר עבודות ,אבל בעול של מחרישה אף אם לא מבחן שבועי במשנה 265 /
ניחא ליה בו ' -שלא בשעת עבודה' -נפסלה[ .אמנם ראשונים אחרים פירשו ש'שעת
עבודה' ו'ניחא ליה' הם שני ענינים חלוקים ,ונחלקו הראשונים מה נחשב 'שעת עבודה' מסכת פרה ב ,א -ג ,ט
ו'שלא בשעת עבודה' ,וגם נחלקו אם צריך ניחותא בכל האופנים] .משא הניתן עליה
א .ממה ומאיפה באים שתי הלחם?
לצורך הפרה עצמה ,כגון לשומרה ,לא נחשב עבודה ,ואינו פוסל (פ"ב מ"ג).
.1מן החדש ומן הישן ,מהארץ ומחוצה לארץ.
האם פרה אדומה היא קדשי מזבח או קדשי בדק הבית .2רק מן החדש ,ורק מהארץ.
.3רק מן הישן ,ורק מהארץ.
בגמרא (ע"ז כ"ג ב') דנו אם פרה אדומה היא קדשי מזבח כמו קרבנות שקרבים על
גבי המזבח ,או שמא כיון שאינה קריבה על גבי המזבח אלא בחוץ על הר המשחה [הר .4רק מן החדש ,מהארץ ומחוצה לארץ.
הזיתים] ,אין קדושתה חזקה כקדושת מזבח ,ואינה אלא קדשי בדק הבית ' -קדושת דמים'
-כיון שהיא בבעלותו של הקדש .ונחלקו הראשונים למסקנת הגמרא ,ונביא כמה דינים ב .להלכה! איזו פרה פסולה לפרה אדומה?
שנדונו בגמרא ובראשונים להוכיח דבר זה. .1יוצא דופן.
.2אתנן.
א .נרבעת -במשנה בריש פרק ב' מבואר שנרבעת פסולה לפרה ,ולכאורה טעם הפסול
הוא משום שדין פרה כדין קרבן ,ונרבע פסול לקרבן ,ובגמרא (ע"ז שם) דחו ראיה זו בשני .3מחיר כלב.
אופנים :א .מום פוסל בפרה בה שנאמר 'אין בה מום' ,ונאמר (ויקרא כ"ב ,כ"ה) 'כי משחתם .4כל התשובות נכונות.
בהם מום בם' להקיש השחתה למום ,ודבר ערוה ועבודה זרה נחשבים השחתה ,ב' .חטאת
קרייה רחמנא' ,שנאמר (במדבר י"ט ,ט') 'למי נדה חטאת היא' ,ולכן נרבעת פסולה לפרה ג .באיזה אופן נפסלה הפרה?
כמו בחטאת. .1קשרה במוסרה.
.2קיפל עליה את המוסרה.
ב .יוצא דופן -שנינו (פ"ב מ"ג) 'יוצא דופן ואתנן ומחיר ,פסולה' ,ולכאורה משום שדין .3פרס טלית עליה מפני הזבובים.
פרה כדין קרבן ,וגם בזה אמרו בגמרא (ע"ז שם) שיש לדחות שהוא מטעם 'חטאת קרייה
.4שכן עליה עוף.
רחמנא' ,וכן פירש שם הרע"ב.
ד .לאיזו לשכה מפרישין כהן השורף את הפרה?
ג .שחיטה שלא לשמה -שנינו (פ"ד מ"א) שפרה נשחטה שלא לשמה ,או נתקבל דמה
שלא לשמה וכו' ,פסולה ,ודין שלא לשמה הוא רק בקרבן ,ואף בזה דחה הר"ש (פ"ב מ"ג) .1צפונית מערבית.
.2צפונית מזרחית.
שהוא משום ש'חטאת קרייה רחמנא'. .3דרומית מערבית.
.4דרומית מזרחית.
ד .בא מתרומת הלשכה -שנינו בשקלים (פ"ד מ"ב) שפרה אדומה נקנית בכסף מתרומת
הלשכה ,ומשם קונים קרבנות ציבור ,ומשמע שפרה נחשבת קרבן ,אמנם הרע"ב שם ביאר, ה .מדוע עשו מעלות יתירות בפרה?
וז"ל ,אף על גב דפרה אינה נשחטת בעזרה ,באה מתרומת הלשכה ,דחטאת קרייה רחמנא,
.1כדי שלא יזלזלו בה ,משום שהיו עושים אותה
עכ"ל[ ,וע"ע תוס' ב"ק (ע"ז ב' ד"ה אומר)]. בטבול יום.
ה .פדיון -שנינו בברייתא (שבועות י"א ב') שאפשר לפדות פרה ,כגון שמצאו אחרת נאה .2משום שהצדוקים היו מזלזלים ומקילים בה.
ממנה ,והרי אין פדיון לקרבן כל עוד שהוא ראוי למזבח וגופו קדוש ,ורק בקדושת בדק .3משום שבקל יכולה ליטמא וליפסל.
הבית יש פדיון כיון שהיא קדושת דמים בלבד ,ובעל כרחך פרה היא קדשי בדק הבית. .4משום שהיא מטהרת מטומאת מת ,שהיא
החמורה שבטומאות.
ו .תמורה -אין דין תמורה בפרה אדומה משום שהיא קדושת בדק הבית (תמורה כ' א').
ו .איזה מעלה עשו רק מפני חשש קבר התהום?
ז .גיזה ועבודה -פסולי המוקדשים ששוב אינם ראויים למזבח ופקעה מהם קדושת
הגוף ,אפשר לפדותם ,אמנם גם אחרי שנפדו ונעשו חולין ,לא נעשו חולין גמורים אלא .1מילאו את מי השילוח בכוסות של אבן.
עדיין נשאר בהם איסור גיזה ועבודה .אמנם פרה אדומה שנפדית ,אין בה איסור דאורייתא .2הפרישו את הכהן השורף ללשכת 'בית אבן'.
של גיזה ועבודה ,משום שגם מעיקרא היתה רק קדושת בדק הבית (בכורות כ"ה א'). .3היו מזין על הכהן השורף כל שבעת ימים.
.4היו מביאים שוורים שכריסם רחבה.
ח .טריפה -פרה טריפה פסולה משום ש'חטאת קרייה רחמנא' (חולין י"א א').
ז .להלכה! האם התינוקות שנשמרו לפרת חטאת
נמצא מבואר מהרבה סוגיות שפרה היא קדושת בדק הבית -ועוד הביאו כן הראשונים היו צריכים טבילה והזאה.
מזבחים (י"ד ב') ומנחות (ו' ב') -אלא שיש בה כמה דינים כמו קרבן משום ש'חטאת קרייה
רחמנא' ,והקשה הר"ש (פ"ב מ"ג) שמדין 'חטאת קרייה רחמנא' יהא דינה כקרבן לכל דבר, .1כן.
ולמה דינה כקדשי בדק הבית לענין שיש לה פדיון ואין לה תמורה ואין לה איסור גיזה .2לא.
ועבודה ,ותירץ שדינה כחטאת רק לדינים שבגוף הפרה עצמה ,כגון פסול נרבעת ויוצא .3טבילה -כן .הזאה -לא.
דופן וטריפה וכדומה ,וכן שחיטתה שלא לשמה ,אבל תמורה אינה בגוף הפרה ,ולכן דינה .4הפוך מ.3-
בזה כקדושת בדק הבית ,והטעם שאין בה איסור גיזה ועבודה הוא משום שלא נאמר דין
חטאת קרייה רחמנא לאחר שכבר נפדית ,ולענין פדיון ביאר שלמסקנת הגמרא (שבועות ח .מי עשה את הפרה השנייה?
י"א ב') הטעם שאין פדיון בפרה אינה משום שהיא קדושת דמים ,אלא משום שלב בית דין
.1יהושע בן נון | .2עזרא הסופר.
מתנה עליה ,וטעם זה שייך אף אם דינה כקרבן משום ש'חטאת קרייה רחמנא'. .3שמעון הצדיק.
.4יוחנן כהן גדול.
ט .כיצד עומד הכהן השוחט את הפרה?
.1עומד במערב ופניו למזרח.
.2עומד בדרום ופניו למערב.
.3עומד במזרח ופניו למערב.
.4עומד בצפון ופניו למזרח.
י .במה קינח הכהן את ידו מדם ההזאה שהיה בו?
.1בין הזאה להזאה -בגופה של פרה .בגמר
ההזאה -בשפת המזרק | .2הפוך מ.1-
.3בכולם -בשפת המזרק.
.4בכולם -בגופה של פרה.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
מתנהג עם אחרים ,כגון אם הוא גומל חסד ואוהב אפילו כאלו פרפראות הפרשה
שאינם ראויים לאהבה ,גם הקב"ה יאהב אותו הגם שאינו ראוי ְו ָא ַה ְב ָּת ְל ֵר ֲעָך ָּכמֹוָך ֲא ִני ה' (יט ,יח)
לכך ,ובזה פירש כאן" :ואהבת לרעך" ,כי "כמוך אני ה'" כמו מרן הבעש"ט הק' אמר עה"פ בתהלים (קכ"א ,ה) "ה' צלך"
שהקב"ה הוא כמו צלו של אדם ,מה צלו של האדם עושה רק מה
(פניני תורה) שאתה תתנהג גם אני אתנהג אתך . שהאדם עושה ,כן הקב"ה מתנהג עם האדם כפי מעשיו שהוא
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
ַּבַּבחּוִרים ֶׁשהּו ְבאּו ַל ַּמ ֲח ֶנה ִלּטֹול ֶאת ַר ְג ֵלי ֶהם
חיוב נשים בזכירת יצי"מ ,ובברכת אמת ויציב
ּו ְל ִה ָּמ ֵלט ַלְּי ָערֹות ָס ִביב.
ביאור דבריו דודאי מן הדין יוצאים מבואר בשו"ע סי' ע' ס"א שנשים ועבדים
ַּכּמּו ָבןֶׁ ,ש ִעם ִסּיּום ַה ְּמ ִסָּבה ִה ְת ַּגְּל ָתה ֻע ְב ַּדת
ַהְּבִרי ָחהּ ,ו ִמי ֶׁש ָה ֳאַׁשם ְּב ִה ָּמ ְלטּות ַה ִּמ ְת ַּג ְּי ִסים פטורים מק"ש ,מפני שהיא מצות עשה ביצי"מ גם בהזכרת פ' ויאמר ,אבל כיון
ַהְּטִר ִּיים ָהיּו ַּכּמּו ָבן ַהּׁשֹו ְמִרים ַהׁ ִּשּכֹוִרים ֶׁשָּנ ְטׁשּו ֶאת
שהזמן גרמא ,ונכון הוא ללמדם שיקבלו שאנחנו מכניסין הנשים בכלל חיוב הזכרת
ִמְׁש ַמְר ָּתם.
עליהן עול מלכות שמים .וכת"ש המ"ב יצי"מ ,ממילא אנו מכניסים אותם בכלל
ַהִּסּפּור ָח ַזר ַעל ַע ְצמֹו עֹוד ַּכ ָּמה ְּפ ָע ִמים ִעם
ִמ ְס ַּפר ְקבּוצֹות ֶׁשל ְנ ָעִרים ְיהּו ִד ִּייםְּ .בתֹו ֲאנֹות ָּכ ְלֶׁש ֵהן בסק"ב וז"ל ופטורות הם ג"כ מברכות ק"ש חיוב ברכה שנתקן על יצי"מ ,דהיינו אמת
ִאְר ַּג ְנ ִּתי ְמ ִסּבֹות הֹו ְללּותּ ,תֹוְך ֶׁש ֲא ִני ַמ ְז ִמין ֲא ֵלי ֶהן
ֶאת ַהּׁשֹו ְמִרים ְּת ֵא ֵבי ַהׁ ִּש ְכרּותְ .ו ָאזְּ ,ב ַמ ְסֶוה ַה ֲחֵׁש ָכה, דיש להם ג"כ זמן קבוע כדלעיל בסימן ויציב עד גאל ישראל.
ָה ִיי ִתי ְמ ַמֵּלט ֶאת ַהַּבחּוִרים. ויש להוסיף דהנה איתא בברכות דף יב. נ"ח ס"ו אבל ברכת אמת ויציב דניתקן
ַרִּבי ַז ְל ָמן ַה ָּז ֵקן ָּפ ַסק ְלֶר ַגע ִמִּסּפּורֹו ַה ַּמ ְס ִעירְ ,ו ָאז על ענין זכירת יציאת מצרים וכן הברכות אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב :כל
ִה ְמִׁשיְך:
שלאחריה דערבית [גם השכיבנו ,דכגאולה שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה
ְל ַא ַחר ָׁש ִנים ֲאֻרּכֹות ֶׁשל ֵׁשרּותֻׁ ,ש ְחַרְר ִּתי ֵמ ַהָּצ ָבא.
ְמ ֻב ָּגר ָה ִיי ִתיְ ,וַרָּוק ִנְׁש ַאְר ִּתי ַעד ֶע ֶצם ַהּיֹום ַה ֶּזהֵ .ז ֶכר אריכתא היא שעה"צ] מחוייבות לאמרם ערבית -לא יצא ידי חובתו ,שנאמר:
ֹלא נֹו ַתר ִמ ֶּמִּני ָּבעֹו ָלםִ .מּׁשּום ָּכְךְ ,רצֹו ִני הּואֶׁ ,שְּל ָכל
ַה ָּפחֹות ְּב ִלְו ָי ִתי ְּת ַנ ֵּגן ִּת ְזמֶֹרת ֶׁש ַּת ְזִּכיר ֶאת ַמ ֲעַׂשי דמצות זכירת יציאת מצרים נוהגת ביום להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות,
ַהּטֹו ִבים ֶׁש ָעִׂשי ִתי ְּב ֶא ְמ ָצעּו ָתּה."... ובלילה וא"כ ממילא צריכים לסמוך גאולה [ופירש הטור בסימן סו דהכונה היא שהוא
ַרִּבי ַז ְל ָמן ַה ָּקִׁשיׁש ִס ֵּיםְ ,ו ָי ָצא ֵמ ַח ְדרֹו ֶׁשל ָהַרב. לתפלה דבתפלה חייבות כדלקמן סימן לא יצא י"ח המצוה כתקנה אבל לעולם
*** ק"ו ס"ב כן כתב המ"א ,ועיין בפמ"ג שכתב יצא דברכות אינן מעכבות ,וכ"פ בשו"ע
ָע ְבָרה ָׁש ָנהְ ,וַרִּבי ַז ְל ָמן ָה ַלְך ְלעֹו ָלמֹו.
דלמאן דסובר זכירת י"מ בלילה הוא רק סי' ס"ו ס"י] ,וכתב המאירי בברכות דף יד:
ִּבירּוָׁש ַל ִים ֶׁשל ָאזָ ,היּו זּוג ַקְּב ָצ ִניםָ .ה ֶא ָחד ִח ֵּגר
ְּבַר ְגלֹו ָה ַא ַחתְ ,ו ַהׁ ֵּש ִני סּו ָמא ִּבְׁש ֵּתי ֵעי ָניוֹ ,לא ָע ֵלינּו. מדרבנן ואסמכוהו אקרא א"כ ממילא הוא שהכונה שלא יצא יד"ח מצות זכירת יצי"מ
ַהׁ ְּש ַנִים ָיְׁשבּו ָּת ִמיד ַי ְח ָּדיו ְו ִנ ְּגנּו ִּב ְכ ֵלי ְנ ִגי ָנה ׁשֹו ִנים.
מ"ע שהזמן גרמא ופטורות מן התורה רק עיי"ש ,וכן נראה מדברי התוס' בברכות
ִלְו ָיתֹו ֶׁשל ַה' ַּק ְנט ֹו ִני ְסט ַהַּצ ִדיק' ָח ְל ָפה ָסמּוְך
ָלְרחֹוב ּבֹו ָיְׁשבּו ַהׁ ְּש ַנִים ְו ִקְּבצּו ְנָדבֹותִ .מׁ ֶּשָּכְך, מדרבנן חייבות וכ"כ בספר ישועות יעקב כא .ד"ה ספק וז"ל דטעם אמת ויציב הוי
ִה ְצ ָטְרפּו ַה ִח ֵּגר ְו ָה ִעֵּור ַלְּלָו ָיה ָה ֲעצּו ָבה. משום יציאת מצרים עיי"ש ,וא"ש וא"ש עי"ש ,ואפילו אם נימא דהוא
היטב דברי המ"א שלכן מצוה מה"ת ביום ובלילה
ַאְך ַמה ַא ֶּתם חֹוְׁש ִבים ֶׁ -ש ֵהם ִה ְפ ִסיקּו ְל ַנ ֵּגן???
ֹלא ָוֹלא! ַהּסּו ָמא ִה ְמִׁשיְך ְל ַכֵּנר ְּב ִכּנֹורֹוְ ,ו ַה ִח ֵּגר הֹו ִסיף הנשים שחייבות במצות היטב דברי המ"א מצדד בספר שאגת ארי'
ְל ַחֵּלל ַּב ֲח ִלילֹוּ ,תֹוְך ֶׁשהּוא ְמ ַדֶּדה ַעל ַר ְגלֹו ָה ַא ַחת. זכירת יצי"מ צריכים גם שלכן הנשים שחייבות סי' י"ג דהנשים פטורות
לברך אמת ויציב ואמת במצות זכירת יצי"מ צריכים מטעם דהזכרה דיום
ִאיׁש ֹלא ִהָּסה אֹו ָתםַ .אף ֶא ָחד ֹלא ֵה ֵעז ְל ַהְׁש ִּתיק ואמונה כדי לצאת את היא מצוה בפני עצמה
ֶאת ַמ ְנ ִּגי ָנ ָתם ָה ַעִּלי ָזהֲ .הֵרי זֹו ָה ְי ָתה ַּב ָּקָׁשתֹו ֶׁשל ואם לא הזכיר ביום גם לברך אמת ויציב ואמת המצוה כתיקון חז"ל
ַה' ַּק ְנט ֹו ִני ְסט ַה ָּקד ֹוש' ַרִּבי ַז ְל ָמן ֵז ֶכר ַצ ִּדיק ִל ְבָר ָכה -
ואמונה כדי לצאת את ודו"ק. א"צ להזכיר הזכרה
ּו ִמי ַי ֲע ֹמד ְּכ ֶנ ֶגד?! זו בלילה ומה שמזכיר
שו"מ שכ"ה מפורש המצוה כתיקון חז"ל בלילה היא מצוה בפני
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך
במדרש שמו"ר פרשה ודו"ק עצמה עי"ש.
המבחן החודשי בהלכה מס' 7 כב אות ג' וז"ל שנו רבותינו
מסימן סב סעיף ג עד סימן עט סעיף ז
הקורא את שמע צריך להזכיר והנה המ"ב כאן לא הכריע
יופיע בעז"ה בגליון 566 קריעת ים סוף ומכת בכורים באמת ויציב במחלוקת זו איך לנהוג למעשה ,והערוך
ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו ,אבל אם השולחן כאן בס"ד הכריע כהשאג"א
לחיות כהלכה לא הזכיר יציאת מצרים מחזירין אותו עיי"ש ,אמנם השו"ע הרב כאן העתיק
שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום
צריך ללמוד תחלה ידיעת קיום המצוות כראוי צאתך מארץ מצרים ומה בין יציאת מצרים דברי המ"א להלכה.
דזה כל פרי תלמוד תורה שידע האדם לשמור לקריעת ים סוף אלא שיציאת מצרים
קשה שנא' (שם ד) או הנסה אלהים ,ואתכם וכתב בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן יב
לעשות ולקיים. לקח ה' ,תדע לך שזו קשה מזו ,שביציאת וז"ל וראיתי בס' תורת חיים באו"ח שם
(סידור היעב"ץ) מצרים כתיב אנכי ה' אלהיך ,אבל בקריעת שהקשה על המג"א -ותוכן קושיתו דהא
ים סוף אינו מזכיר את השם ,ולמה צריך מצד הברכות אינם מחויבים וא"כ לא שייך
ודרך חיים תוכחות מוסר להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב לפי בהו ברכת גאל ישראל ואי משום חיוב
שכיון שקרע להם את הים האמינו בו יצי"מ הא בזה מספיק שיאמרו פרשת
בספר חוט המשולש (תולדות הגאון החסיד שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו ,ובזכות ויאמר כמש"כ תוס' ברכות כ"א ע"א לענין
החת"ם סופר זצוק"ל) כתב :ורגיל על לשונו לומר
לתלמידיו" :תאמינו לי שביום שאין אני לומד מספר אחר והניח בצ"ע.
מוסר ,מרגיש אני בעצמי הצטננות ביראת ה'". והתי' ע"ז למדתי מלשונו המדויק של האמנה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה
הגרש"ז בשו"ע דרב שכתב וז"ל ומ"מ עליהם שכינה ,שכן כתיב אחריו אז ישיר
חייבין בזכירת יצי"מ שהוא מ"ע שלא משה לכך צריך אדם לסמוך גאולה לתפלה
הזמן גרמא לפיכך יש להם לברך הברכה כשם שהם הסמיכו שירה אחר האמנה
שנתקנה על יצי"מ שהוא אמת ויציב ,וכיון והקריעה וכו' עיי"ש .הרי מפורש שבכלל
שהם חייבין בתפילת ח"י כמבואר סי' ק"י מצות זכירת יציאת מצרים יש להזכיר
יש להם ג"כ לסמוך גאולה לתפלה עכ"ל .לכתחילה גם קריעת ים סוף ומכת בכורות
שנזכרו רק בברכת אמת ויציב. עיי"ש עוד.
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ַּת ְח ֵּתי ֶהם ָחלּולִ ,מְּפ ֵני ֶק ֶבר ַה ְּתהֹום" (ָׁשם ִהִּגיעּו ַלׁ ִּשלֹו ַחָ ,י ְרדּו ּו ִמְּלאּוםְ ,ו ָעלּו ְו ָיְׁשבּו ַעל ֵמי ַחּ ָטאת
ִמְׁש ָנה ג')ְּ .כֶׁש ִהִּגיעּו ְל ַהר ַהַּב ִיתׁ ,שּוב ֹלא ָהיּו ַּגֵּבי ֶהןַ .רִּבי יֹו ֵסי אֹו ֵמרִ ,מְּמקֹומֹו ָה ָיה ְמַׁש ְלֵׁשל
ְצ ִרי ִכיםְ ,ו ַכִּנ ְר ֶאה ַּגם ֹלא ָהיּו ַרׁ ָּש ִאיםִ ,ל ְרּכֹב " ַהּ ֹנ ֵג ַע ְּב ֵמת ְל ָכל ֶנ ֶפׁש ָא ָדם ְו ָט ֵמא ִׁש ְב ַעת
ַעל ַהׁ ְּש ָו ִריםֶ ,אָּלא ָהיּו יֹו ְר ִדיםִּ .כי ְּב ַהר ַהַּב ִית ּו ְמ ַמֵּלא"ָּ( .פ ָרה ֶּפ ֶרק ג' ִמְׁש ָנה ב') ָי ִמים" ) ַו ִּי ְק ָרא יט ,יא)
ֵאין ֲחָׁשׁש ְל ֻט ְמ ַאת ַה ְּתהֹוםִּ ,כי ִמְּל ַכ ְּת ִחָּלה ָּבנּו
ַהִּפ ְתרֹון ְל ֶק ֶבר ַה ְּתהֹום ָה ָיהְ :ל ַג ֵּדל ְי ָל ִדים ְו ֵכי ַצד הּוא ִנ ְט ַהר? ַ -על ְי ֵדי ַהָּז ַאת " ֵמי
ֶאת ַהר ַהַּב ִית ְו ָה ֲע ָזרֹות ַעל ַּגֵּבי ָח ָלל. ְּב ָמקֹום ַהָּבנּוי ְּב ֶס ַלע ֶׁשִּמ ַּת ְח ָּתיו ֶיְׁשנֹו ָח ָלל. ַח ָּטאת"ֵ .הם ַהַּמ ִים ֶׁשָּנ ְתנּו ָּב ֶהן ֵמ ֵא ֶפר ָּפ ָרה
ְּבתֹוְך ַה ֶּס ַלע ְּב ַו ַּדאי ֵאין ֵמתְ ,ו ִאם ֵיׁש ָע ֹמק
ַּגם ִּבְׂש ֵר ַפת ַהָּפ ָרה ָהיּו ְצ ִרי ִכים ְל ִהָּז ֵהר ִמָּכל ָּב ֲא ָד ָמה ֶׁשִּמ ַּת ְח ָּתיוֲ ,ה ֵרי ֶה ָח ָלל ַמ ְפ ִריד ּו ַמ ְפ ִסיק ֲא ֻדָּמה.
ְּב ַמ ֲא ָמר ֶזה ִנ ְת ַי ֵחס ִלְׁש ִאי ַבת ַהַּמ ִים ְלצֹ ֶרְך ְו ֵאין ַה ֻּט ְמ ָאה עֹו ָלה ְל ַמ ְע ָלהְ .י ָל ִדים ֵאּלּו ֵהם ֻט ְמ ָאהְ ,ו ֵכי ַצד ִיָּז ֲהרּו ִמ ֻּט ְמ ַאת ַה ְּתהֹוםֲ ,ה ֵרי
ֶׁשׁ ָּש ֲאבּו ֶאת ַהַּמ ִים ִמַּמ ְע ַין ַהׁ ִּשילֹו ַחּ ,ו ְב ַד ְרָּכם ֶאת ַהָּפ ָרה ָהיּו ׂשֹו ְר ִפים ְּב ַהר ַהִּמְׁש ָחה ,הּוא ַהר ֲה ָכ ַנת ַה"ֵּמי ַח ָּטאת".
ַמ ִים ֵאּלּו ַח ָּי ִבים ִל ְהיֹות ְטהֹו ִרים ִמָּכל ֻט ְמ ָאהְ ,לָׁשםְ ,ו ֵכן ְּב ַד ְרָּכם ְל ֵבית ַהִּמ ְק ָּדׁשָ ,היּו יֹוְׁש ִבים ַהֵּזי ִתיםְ ,ואּו ַלי ֵיׁש ַּב ֶּד ֶרְך ֻט ְמ ָאה?
ּו ְל ָכְך ָהיּו ִנ ְד ָרׁשֹות ֲה ָכנֹות ְמ ֻרּבֹותֶׁ .ש ֲה ֵריִ ,י ָּת ֵכן ַעל ַּגֵּבי ְּד ָלתֹות ַהֻּמָּנחֹות ַעל ְׁש ָו ִריםְּ ,כ ֵדי ַעל ֶזה אֹו ֶמ ֶרת ַהִּמְׁש ָנהְ " :ו ֶכ ֶבׁש ָהיּו עֹוִׂשים
ֶׁשְּב ָמקֹום ֶׁש ַּי ֲע ִבירּו ֶאת ַהַּמ ִים ֶיְׁש ָנּה ֻט ְמ ַאת ַל ֲחצֹוץ ִמְּפ ֵני ָּכל ֻט ְמ ָאה ֶא ְפָׁש ִרית.
ֵמ ַהר ַהַּב ִית ְל ַהר ַהִּמְׁש ָחהִּ ,כִּפין ַעל ַּגֵּבי ִכִּפין,
ְו ִכָּפה ְּכ ֶנ ֶגד ָה ֹא ֶטםִ ,מְּפ ֵני ֶק ֶבר ַה ְּתהֹוםֶׁ ,שּבֹו ַה ְּתהֹוםְּ ,כלֹו ַמר ֵמת ָקבּור ָּב ֲא ָד ָמה ְו ֵאין ָאנּו ּו ְל ַא ַחר ֶׁשׁ ָּש ֲאבּו ֶאת ַהַּמ ִים:
"ָּבאּו ְל ַהר ַהַּב ִיתְ ,ו ָי ָרדּוַ .הר ַהַּב ִית ְו ָה ֲע ָזרֹות ּכֹ ֵהן ַהּׁשֹו ֵרף ֶאת ַהָּפ ָרהּ ,ו ָפ ָרה ְו ָכל ְמ ַס ֲע ֶדי ָה יֹו ְד ִעים ִמ ִּקּיּומֹוְ .וֹלא זֹו ִּב ְל ַבדֶ ,אָּלא ַּגם ָה ָא ָדם
יֹו ְצ ִאין ְל ַהר ַהִּמְׁש ָחה" (ָׁשם ִמְׁש ָנה ו'). ֶׁש ֵּי ֵלְך ִלְׁש ֹאב ֶאת ַהַּמ ִיםֲ ,ה ֵרי
ַהׁ ִּשילֹו ַח. מבחן ִי ָּת ֵכן ֶׁש ַּי ֲע ֹבר ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵּיׁש
ַ .3על ַהֶּכ ֶבׁש ֶׁשֵּבין ַהר ַהַּבִית ְל ַהר במשנה לילדים 565 / ּבֹו ֻט ְמ ַאת ַה ְּתהֹום ְו ִי ְט ָמא,
ַה ִּמְׁש ָחה ֶׁש ָה ָיה ָעׂשּוי ִּכי ִפין ַעל ַּגֵּבי ִּכי ִפין [ֶׁשּבֹו ָהיּו
יֹו ְצ ִאים ַהּכֹ ֵהן ַהּׂשֹוֵרף ְו ַה ָּפָרה ּו ְמ ַס ֲעֶדי ָה ְל ַהר ַה ִּמְׁש ָחה]. ַמֶּס ֶכת ָּפ ָרה ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה א – ֶּפ ֶרק ג ִמְׁש ָנה ט ּו ִמֵּמי ָלא ְי ַטֵּמא ֶאת ַהַּמ ִים.
וֵ .הי ָכן ָה ָיה ְמ ֻת ָּקן ַה ָּקָּלל ֶׁשל ֵא ֶפר ָּפרֹות ַה ַחָּטאת? ְו ָל ֵכןֲ " :ח ֵצרֹות ָהיּו
ִבירּוָׁש ַל ִים ְּבנּויֹות ַעל ַּגֵּבי ֶס ַלע אָּ .פָרה ֶׁש ַּקְר ֶני ָה ּו ְט ָל ֶפי ָה ְׁשחֹוִריםַ ,מה ִּדי ָנּה?
ְּ .1ב ִלְׁשַּכת ֵּבית ָה ֶא ֶבן [ֶׁש ָה ָיה ָׁשם ַהּ ֹכ ֵהן ַהּׂשֹוֵרף ַּבִׁש ְב ָעה ְּ .1פסּו ָלה ְו ֵאין ָלה ַּת ָּק ָנה.
ָי ִמים ֶׁש ֻה ְפַרׁש ִמֵּביתֹו]. ְו ַת ְח ֵּתי ֶהם ָחלּולִ ,מְּפ ֵני ֶק ֶבר
ְּ .2ב ֶפ ַתח ָה ֲע ָזָרה. ָ .2יג ֹוד.
ְּ .3בַׁש ַער ַהר ַהַּבִית. ֵ .3אי ָנם ּפֹו ְס ִלים ְּב ָפָרהְ ,ו ַי ִני ֶח ָנּה ְּכמ ֹות ֶׁש ִהיא. ַה ְּתהֹוםּ .ו ְמ ִבי ִאים ָנִׁשים ֻעָּברֹות
ְויֹו ְלדֹות ָׁשם ּו ְמ ַג ְּדלֹות ָׁשם ֶאת
זֶ .א ְל ְיהֹו ֵעי ַני ֶּבן ַהּקּוף ַו ֲח ַנ ְמ ֵאל ַה ִּמ ְצִרי ְו ִיְׁש ָמ ֵעאל ֶּבן בֵּ .פַרס ַטִּליתֹו ָע ֶלי ָה ִמְּפ ֵני ַה ְּזבּו ִביםַ ,ה ִאם ֶנ ְחָׁשב ְּב ֵני ֶהןּ .ו ְמ ִבי ִאים ְׁש ָו ִרים ְו ַעל
ִּפי ָא ִביַּ ,כ ָּמה ָּפרֹות ָעׂשּו? ֶׁש ָע ָלה ָע ֶלי ָה עֹל ּו ְפסּו ָלה ְּב ָכְך? ַּגֵּבי ֶהן ְּד ָלתֹותְ ,ו ִתינֹוקֹות יֹוְׁש ִבין
ַעל ַּגֵּבי ֶהן ְוכֹוסֹות ֶׁשל ֶא ֶבן ְּב ָי ָדם.
ְּ .1כֵׁשָרה.
ְּ .2פסּו ָלה.
ָ .1עׂשּו ַא ַחת ֶא ָחת. ַ .3מ ְחֹל ֶקת.
ְׁ .2ש ַּתִים ְׁש ַּתִים. גָ .היּו ָּבּה ַאְרַּבע אֹו ָח ֵמׁש ְׂש ָערֹות ְׁשחֹורֹות משיב כהלכה
ֶ .3א ְלְיהֹו ֵעי ַני ַ -א ַחתֲ ,ח ַנ ְמ ֵאל ְו ִיְׁש ָמ ֵעאל ְׁ -ש ַּתִים ְׁש ַּתִים. ְו ֵהן ְמ ֻפ ָּזרֹותְ ,ל ַד ַעת ַרִּבי ֲע ִקי ָבא ַמה ִּדי ָנּה?
שאלה למעשה מתוך
חֵ .איזֹו ֲה ָל ָכה ְׁשגּו ָיה ָהיּו ַהְּצדֹו ִקים אֹו ְמִרים ְל ַגֵּבי ְּ .1פסּו ָלה ְו ֵאין ָלּה ַּת ָּק ָנה. הנלמד השבוע בהלכה
ַהּ ֹכ ֵהן ַהּׂשֹוֵרף ֶאת ַהָּפָרה? ִ .2י ְתֹלׁש.
היומית
ְּ .1ב ָט ֵמא ֻט ְמ ָאה ַקָּלה ָה ְי ָתה ַנ ֲעֵׂשית ַאף ֹק ֶדם ְט ִבי ָלה. ְּ .3כֵׁשָרהְ ,ו ֵאינֹו ָצִריְך ִל ְתֹלׁש.
ִּ .2ב ְטבּול יֹום ָה ְי ָתה ַנ ֲעֵׂשית. שאלהִ :מ ָּמ ַתי ַח ָּי ִבים ְל ַחֵּנְך
דֹ ּ .כ ֵהן ַהּׂשֹוֵרף ֶאת ַהָּפָרהָ ,מ ַתי ַמ ִּזים ָע ָליו ְק ַטִּנים ִּב ְקִרי ַאת ְׁש ַמע? [ׁשו"ע סי' ע'
ִּ .3ב ְמע ֹוָר ֵבי ֶׁש ֶמׁש ָה ְי ָתה ַנ ֲעֵׂשית. ִמָּכל ָּפרֹות ַה ַחָּטאת ֶׁשַּנ ֲעׂשּו ִמימֹות ֹמֶׁשה?
ס"ב ומ"ב שם]
טַ .מ ֲעֶר ֶכת ָה ֵע ִצים ֶׁשּנֹו ֲע ָדה ִלְׂשֵר ַפת ַהָּפָרהְ ,ל ֵאי ֶזה ַצד ָּ .1כל ִׁש ְב ַעת ַה ָּי ִמים ֶׁש ֻה ְפַרׁש ִמֵּביתֹו.
ָה ְי ָתה ֲח ִזי ָתּה? ַּ .2בׁ ְּש ִליִׁשי ּו ַבׁ ְּש ִבי ִעי ִּב ְל ַבד. תשובה על שאלת
ַ .3מ ְחֹל ֶקת. השבוע שעבר
ָּ .1דרֹו ָמה.
ִ .2מ ְזָר ָחה | ַ .3מ ֲעָר ָבה. הַ .ה ִּתינֹוקֹות ֶׁשׁ ִּש ְּמׁשּו ַל ֲה ָב ַאת ֵמי שאלהַ :מה ּיֹו ֵתר ָחׁשּובַ ,ה ִאם ְּת ִפָּלה
ַה ַחָּטאת [ֶׁ-ש ִהּזּו ֵמ ֶהם ַעל ַהּכֹ ֵהן ַהּׂשֹוֵרף ְּב ִצּבּור ,אֹו ְּת ִפָּלה ִעם ְּת ִפִּלין? [מ"ב סי'
יָּ .ג ַמר ִמְּל ַהּזֹות ֶׁש ַבע ְּפ ָע ִמים ְּכ ֶנ ֶגד ֵּבית ֹק ֶדׁש ֶאת ַהָּפָרה]ֵ ,הי ָכן ָהיּו נֹו ָל ִדים ּו ְג ֵד ִלים?
ַה ֳּק ָדִׁשיםֵ ,הי ָכן ִקַּנח ֶאת ָידֹו? ס"ו סק"מ]
ִּ .1ב ְב ָג ָדיו | ִּ .2בְׂש ַפת ַה ַּמ ְזֵרק. ַּ .1ב ֲח ֵצרֹות ִּבירּוָׁש ַלִים ַהְּבנּויֹות ַעל ַּגֵּבי תשובה :צ"ע ִמי ֶׁש ֵאין לֹו ְּת ִפִּלין ְּב ֵעת
ְּ .3בגּו ָפּה ֶׁשל ָּפָרה.
ֶס ַלע ְו ַת ְח ֵּתי ֶהם ָחלּול. ֶׁש ַהִּצּבּור ִמ ְת ַּפְּל ִלין ִאם טֹוב יֹו ֵתר ֶׁש ִּי ְת ַּפֵּלל
בהצלחה!
ְּ .2ב ָב ִּתים ַהְּבנּו ִיים ַעל ַּגֵּבי ַמ ְע ַין ִעם ַהִּצּבּור ַאף ֶׁשהּוא ְּב ִלי ְּת ִפִּלין ואח"כ
ְּכֶׁש ַּי ִּגיעּו ַה ְּת ִפִּלין ְלָידֹו ְי ַק ֵּים ִמ ְצַות ְּת ִפִּלין
את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ְל ַבד ,אֹו מּו ָטב ֶׁש ִּי ְת ַעֵּכב ַא ַחר ְּת ִפַּלת ַהִּצּבּור
ְּכ ֵדי ִלְׁשאֹול ְּת ִפִּלין ֵמ ֲח ֵברֹו ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְקָרא ק"ש
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. ְו ִי ְת ַּפֵּלל ִּב ְת ִפִּליןָּ .פ ַסק ַהמ"א ְדמּו ָטב ֶׁש ִּי ְת ַעֵּכב
ַא ַחר ְּת ִפַּלת ַהִּצּבּור ְו ִיְׁש ַאל ְּת ִפִּלין ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְקָרא
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת ויקרא
ק"ש ְו ִי ְת ַּפֵּלל ִּב ְת ִפִּלין.
-מבחן לילדים מס’ - 559 -מבחן שבועי מס’ - 259
משה פרידמן 054-847-3031 א 4 .ב 4 .ג 1 .ד 1 .ה 4 .ו 1 .ז 1 .ח 4 .ט 1 .י 2 .א 1 .ב 3 .ג 1 .ד 2 .ה 2 .ו 3 .ז 2 .ח 2 .ט 1 .י3 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :