ספר המנורה חמד 7.6.19

‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תהקוממנתוהרשלה‬

‫ירושלים | התשע"ט‬

‫תקומתה של‬

‫‪‬תו‪‬כן‪‬ענ‪‬יינ‪‬ים‪‬‬

‫דברי ראש החמ"ד אברהם לפשיץ ‪5 //‬‬
‫דברי שר החינוך נפתלי בנט ‪7 //‬‬

‫דבר העורכות ‪ 8 //‬‬
‫כיצד עושים למידה משמעותית בהיסטוריה? ‪ /‬ד"ר גדי ראונר ‪9 //‬‬
‫דבר יזם התכנית והאמן ‪ /‬יעקב רוזנווסר ‪15 //‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪17 //‬‬

‫כלים להטמעת תכנית תקומתה של מנורה ‪1 9 //‬‬ ‫ ‬

‫פעילות פתיחה ‪ -‬המנורה ‪2 1 //‬‬ ‫ ‬

‫שיעור ‪ – 1‬מנורת המקדש ‪23 //‬‬ ‫ ‬

‫שיעור ‪ – 2‬חורבן ‪31 //‬‬ ‫ ‬

‫שיעור ‪ – 3‬בדרך למדינה ‪37 //‬‬ ‫ ‬

‫שיעור ‪ – 4‬עולים כל הזמן ‪43 //‬‬ ‫ ‬

‫שיעור ‪ – 5‬לקראת יום ירושלים ‪49 //‬‬ ‫ ‬

‫שיעור ‪ – 6‬ותחזינה עיננו ‪59 //‬‬ ‫ ‬

‫טקס עשרה בטבת ‪ -‬לאור פרוייקט "תקומתה של מנורה" ‪63 //‬‬

‫יום שיא – הפעלה ראשונה בסדרה ‪ /‬תהילה יצחקי ‪6 4 //‬‬

‫הטמעת התכנית במחוז תל‪-‬אביב ‪ -‬איילת דוידזון‪ ,‬מנחה מחוזית ‪71 //‬‬

‫הטמעת התכנית בבית הספר ע"ש לאה גולדברג נתניה ‪ -‬דבר המנהלת ‪72 //‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪ 2000‬שפנריהסת התכנית והאירועים המצוינים ‪75 //‬‬
‫‪ C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬יעקב רוזנווסר ‪ .‬יודאיקה ארט שפע‬

‫שבעים שנה למדינה ‪85 //‬‬

‫שיעור ‪ - 1‬גלות ותקומה ‪87 //‬‬ ‫ ‬

‫שיעור ‪ - 2‬חזרנו ארצה! ‪93 //‬‬ ‫ ‬

‫‪100 //‬‬ ‫שיעור ‪ - 3‬קיבוץ גלויות ‪ -‬עלייה וקליטה‬ ‫ ‬

‫תקומתה של‬

‫קרן הריצי |‬

‫תקומתה של המנורה‬

‫מיכל דה‪-‬האן‪ ,‬רות מגדל‪ ,‬מרים קורן‪ ,‬צוות כתיבה חמ"ד‪,‬‬ ‫כתיבה ועריכה‪ :‬‬
‫צוות בית הספר הממלכתי ע"ש "לאה גולדברג"‪ ,‬קריית השרון‪ ,‬נתניה‪.‬‬ ‫ ‬

‫יעקב רוזנווסר‬ ‫יזם הקולאז' והאמן‪ :‬‬

‫אתי אורלב‪ ,‬בת שבע סיאני‪ ,‬מינהל החינוך הדתי‬ ‫הפקה‪ :‬‬
‫מוריה שטרן‬ ‫עריכת לשון‪ :‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬‬
‫סטודיו שחר שושנה‬ ‫הוצאה לאור‪ :‬‬
‫גף הפרסומים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫ ‬
‫התשע"ט ‪2018‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬‫תקומתה של‬

‫דברי ראש מנהל החמ"ד ‪ -‬ד"ר אברהם ליפשיץ‬

‫‪‬‬

‫"דור שאין לו אינטרסים ואין לו הרגלים" (יוסף טרומפלדור)‬

‫על הנהגה שמוכנה לוותר על כל מבט אישי למען הכלל‬

‫בסיפור המפורסם של חוני המעגל חוני ראה אדם נוטע עץ חרוב‪ .‬שאל אותו‪" :‬מה הטעם בנטיעה זו? שכן‬
‫החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה!" ענה האיש‪" :‬אני נוטע עבור הדורות הבאים‪ .‬כשם שנטעו אבותיי‬

‫לי‪ ,‬אטע אני לבניי" (תענית כ"ג‪ ,‬א')‪.‬‬

‫שתי זוויות מבט אפשריות על החיים‪ .‬זווית אחת החיה במתכונת המשולשת של "אני‪-‬כאן‪-‬עכשיו"‪ ,‬אין‬
‫זולת‪ ,‬אין אחר‪ ,‬אין מקומות נוספים מעבר למקום שלי‪ ,‬ובוודאי שאין עבר ואין עתיד‪ .‬תלישות‪" ,‬חופש‬
‫מוחלט ממחויבות"‪ .‬ויש זווית שנייה ‪ -‬אני זוכה להיות חלק מאומה גדולה‪ ,‬מעם הנצח שאינו מפחד מדרך‬
‫ארוכה‪ ,‬מהבנה עמוקה של אחריות כלל ישראלית לחברה כולה בכל אתר ואתר‪ .‬נקודת מבט זאת שרה‪:‬‬
‫"לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה לשוב לארץ קודשנו עיר בה דוד חנה‪ ...‬נצח היא נחלתנו ממדבר מתנה"‬
‫(הרב קוק)‪ .‬אנחנו זוכים להיות עם הנצח‪ ,‬אנחנו מנותקים מתפיסת עולם פרטית ואנחנו דואגים להטבת‬

‫הדורות הבאים‪.‬‬
‫דור המדבר‪ ,‬גם אם חטא ולא נכנס לארץ‪ ,‬לא חי את עצמו בלבד‪ .‬נועד לו תפקיד גדול להכשיר את התדקוורמתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫הבא לקראת הכניסה לארץ‪.‬‬

‫משה רבנו עונה לקורח ולעדתו בלשון המזכירה את שליחותו‪" :‬בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל‬
‫המעשים האלה כי לא מליבי‪ ...‬לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם"‪ .‬טענתם לכאורה‬
‫היא לשם שמים‪ ,‬אך מאחורי הטענות עומדת קנאה גדולה‪ .‬משה‪ ,‬השליח הנאמן‪ ,‬המנהיג שהתורה מכריזה‬
‫עליו "והאיש משה עניו מכל אדם"‪ ,‬מחנך את כולנו בתשובותיו לקורח ולעדתו להבנה אמתית מה היא‬
‫מנהיגות בישראל‪ .‬מי הוא מנהיג?! מנהיג (בכלל ומנהיג חינוך בפרט) בעם ישראל הוא זה שמבין שהוא זוכה‬

‫לחיות במחויבות גדולה "כדי לתת ולא כדי לקחת"‪.‬‬

‫גם בפרשת "שלח"‪ ,‬בסיפור חטא המרגלים‪ ,‬העמיד ה"שפת אמת" את חטאם של המרגלים על כך שלא‬
‫ראו את עצמם כשליחים‪" .‬כי היה עצה להינצל על ידי שה' יתברך עשה מזה מצווה והיה להם לילך בתורת‬
‫מצווה"‪ .‬אם המרגלים היו מתחברים במסירות נפש לציווי האלוקי שבשליחות הם לא היו נופלים‪ .‬במקום‬
‫לחיות "חיים של שליחות" ולהתבונן כך על כל החיים‪ ,‬הסתכלו ראשי בני ישראל על תפקידם במבט אחר‪.‬‬
‫הצו של הקב"ה "שלח לך" רוצה לומר ‪' -‬חיה חיים של שליחות'‪ .‬ואמנם כלב ויהושע היו חדורי שליחות‪.‬‬
‫יהושע בן נון התבטל למשה רבו‪ ,‬למסורת הדורות‪ ,‬וכלב בן יפונה ש"הייתה רוח אחרת עמו" עם הגיעו‬
‫ארצה הולך להשתטח על קברי אבות‪ .‬הוא לא רק מתגעגע לאבותיו שבמערת המכפלה‪ ,‬הוא מותח קו‬
‫מאברהם אבינו אליו‪ ,‬הוא מזכיר לעצמו ולעמו מנין זה מתחיל‪ ,‬הוא מפנים את השליחות שלו כהמשך‬
‫השליחות של אברהם אבינו‪" :‬לך לך‪ ...‬אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול‪( "...‬בראשית י"ב‪ ,‬א')‪,‬‬

‫"לעשות צדקה ומשפט" (בראשית י"ח‪ ,‬י"ט)‪.‬‬

‫בנימין זאב הרצל ("די וולט"‪ )1897 ,‬כתב‪" :‬ועוד אחד‪ ,‬ועוד אחרים‪ .‬החושך יחלוף כליל‪ .‬מתוך הצעירים‬
‫ייבקע האור בראשונה‪ ,‬ואחר ילוו עליהם האחרים‪ ,‬אוהבי הצדק והאמת‪ ,‬החופש והקדמה האנושית‪ ,‬היופי‪.‬‬
‫ובהיות הנרות כולם דולקים‪ ,‬ישתאו וישמחו על העבודה שנעשתה‪ .‬אין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר‬

‫מתפקיד השמש משרת האור"‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪5‬‬

‫לוגו חמד‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬

‫לוגו חמד בנוי משני חלקים ‪ -‬לוגו וסלוגן‬
‫בכל מקום בו יופיע הלוגו יופיע הסלוגן ואין‬

‫להפריד בינהם‪.‬‬

‫‪ | 4‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫דברי שר החינוך נפתלי בנט‬
‫‪‬‬

‫"ראיתי והנה מנורת זהב כולה‪ ...‬ושבעה נרותיה עליה‪ ...‬ושניים זיתים עליה" (זכריה ד'‪ ,‬ב'‪-‬ג')‬

‫סמל המדינה המעוטר בענפי זית נבחר לסמלה הרשמי של מדינת ישראל‪ .‬מנורת הזהב שהייתה בבית‬
‫המקדש וכן במשכן מייצגת את עברו המפואר של העם היהודי‪.‬‬

‫לבחירת המנורה כסמל המדינה יש משמעות מיוחדת‪ .‬אותה מנורה שעל שער טיטוס‪ ,‬שהייתה סמל‬
‫להשפלת היהודים ולגלות‪" ,‬חוזרת" באמצעות סמל המדינה לארץ ישראל‪ ,‬ומייצגת את הריבונות היהודית‬
‫והגאולה בארץ‪ .‬המנורה מהווה השראה לרעיון של עם ישראל כאור לגויים‪ ,‬אור שהוא גם סמל לתקווה‪.‬‬

‫ענפי הזית מציינים את השאיפה לשלום‪ ,‬שהרי היונה נשאה בפיה עלי זית כסמל לשלום‪.‬‬

‫בשנה זו‪ ,‬שנת ה‪ 70-‬לעצמאות ישראל‪ ,‬אין ראוי מלעסוק בלימוד על מנורת המקדש‪ .‬אני מברך על‬
‫העבודה היצירתית המאפשרת למידה חווייתית שתעורר בתלמידים סקרנות ועומק על אירועים בעברה‬

‫של האומה שעיצבו את המדינה כיום‪.‬‬

‫אני מאמין כי באמצעות חוויה לימודית תיצרו שיח פורה עם המורים והחברים על הסיפור הישראלי‪ .‬הזיקה‬
‫העזה בין העם היהודי למנורת המקדש היא סמל לקוממיות ישראל ‪ -‬עם ישראל חי!‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬הלימוד על המנורה שזור בחזון החמ"ד ‪ -‬החיבור בין אדם לאלוהיו‪ ,‬חינוך לאהבת הארץ‪ ,‬הכרה בערכה‬
‫הרוחני‪ ,‬בין אדם לעצמו‪ ,‬לארצו ולמדינתו‪.‬‬

‫מהמנורה עולים חכמת התורה‪ ,‬התורה כמקשה אחת‪ ,‬הדלקת המנורה מהווה שיתוף פעולה בין האדם‬
‫לבורא‪ .‬באמצעותה יתחנכו לאהבת ה'‪ ,‬ליראת שמים ולחיי תורה ומצוות‪.‬‬

‫דרך המנורה תלמדו באופן יצירתי על תקופת החורבן‪ .‬על הקושי של עם ישראל‪ ,‬על מסירות נפשם של‬
‫היהודים בתקופת השואה שהדליקו את המנורה בהעדר תנאים אך נאחזו באמונתם ועוד‪.‬‬

‫אני מברך על יוזמת החמ"ד לשתף את התלמידים בעברו המפואר של העם היהודי ובשיבת העם לארצו‪.‬‬

‫נפתלי בנט‬ ‫ ‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תקומתה של המנורה | ‪7‬‬

‫מדוע פונה בנימין זאב דווקא לצעירים? מה יש בגיל הנעורים שלשם הוא מכוון את הקריאה הגדולה‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫לחופש‪ ,‬ליושר‪ ,‬לאהבת צדק ולעולם מלא אידיאלים נשגבים? לכאורה‪ ,‬הילדים והנערים עדיין "אינם‬

‫בשלים"‪ ,‬ונכון יותר לפנות למי שמבוגר יותר ויכול לקחת אחריות ביצועית על חלומותיו?!‬
‫מה מצא הרצל להפנות את הקריאה "להיות שמש" למנורה‪ ,‬למען הכלל‪ ,‬להוסיף אור? "אין לך תפקיד חשוב‬

‫ומביא אושר מתפקיד השמש שמשרת האור"‪.‬‬
‫מנהיגי חינוך יקרים‪.‬‬

‫זכינו להיות חלק מאומה גדולה‪ ,‬ורק מכוחו של עם ישראל וציוויו של הקב"ה אנו נמצאים בשליחותו‪.‬‬
‫אנו זוכרים שאנו חלק קטן משלם גדול ומאוד משמעותי במרוץ השליחים של חינוך עם ישראל לדורותיו‪.‬‬
‫קיבלנו את המקל מדורות קודמים‪ ,‬ואנחנו זוכים בחינוך עצמנו עם תלמידינו להעביר את מסורת הדורות‬

‫לדור הבא‪.‬‬
‫המנורה‪ ,‬הלפיד‪ ,‬המסע של עם‪-‬ישראל לאורך הדורות – הרי הם כאן לפניכם‪.‬‬
‫שאו ברכה ויהי ה' עמכם‪,‬‬
‫אברהם‪.‬‬

‫‪ | 6‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫כיצד עושים למידה משמעותית בהיסטוריה?‬

‫ד"ר גדי ראונר‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫מהי הוראה מבוססת מרחבים וכיצד יוצרים אותה?‬
‫_________________‬

‫זהו מאמר על חשיבות הדיאלוג‪ ,‬כדי שהלמידה תהיה משמעותית‪ ,‬יעילה‬
‫ופורייה‪ ,‬תוך מתן מגוון אפשרויות מעשיות ליצירת למידה משמעותית‬

‫בכיתה‪.‬‬

‫לאחרונה נערך בסיאטל שבארצות הברית מחקר בו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה‬
‫ספורטיבית לפני בניית מסלולי הליכה ולאחר הבנייה‪ .‬הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים‬
‫הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יצירת תנאים הולמים ומתאימים‬

‫לפעילות עודדה את העיסוק בה והגבירה את הפעילות עצמה‪.‬‬

‫באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגייה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה‪ :‬כאנשי חינוך‪ ,‬כמחנכים‬
‫וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬ליצור תנאים דומים ל"מסלולי‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע‪ ,‬התרבות‪ ,‬החברה והסביבה‪:‬‬
‫הגות ומעש‪ ,‬אירועים ודעות‪ ,‬סוגיות ואישים‪ ,‬ערכים ועמדות‪.‬‬

‫מהם "מסלולי הליכה של משמעות"? מסלולי הליכה נסללים בתוך שדות‪ ,‬שטחים‪ ,‬מרכזים‪ ,‬קניונים‪ ,‬מגרשים‬
‫ונופים‪ ...‬במילים אחרות‪ :‬בכל מרחב שטומן בחובו תנאים‪ ,‬הזדמנויות או אפשרויות‪ .‬מטרתם של מסלולים‬
‫אלה היא לגרום לסקרנות‪ ,‬להתעוררות ולמוטיבציה של הלומדים‪ ,‬למעורבות ובסופו של דבר למשמעות‪.‬‬
‫אנו נצליח להפוך את החומר הלימודי ל"מרחבים בעלי מסלולי הליכה" כאשר נקיים פעילויות מאתגרות‬
‫שיובילו להתנסויות מעשירות ומבנות משמעות‪ .‬רק כך נתמודד עם שאלות של משמעות שלא בדרך של‬

‫הטפה ואינדוקטרינציה‪ .‬על מנת להבין טוב יותר את השלבים הכרוכים במתווה הזה נציין אותם כך‪:‬‬

‫ •יצירת מרחבים של הזדמנויות‬
‫ •עוררות ומוטיבציה‬
‫ •פעילויות והתנסויות‬

‫ •מעורבות והתמודדות עם סוגיית המשמעות‬

‫מתווה זה עומד על שני בסיסים תיאורטיים שחשוב להכיר‪ .‬הראשון קשור לשאלה הכללית כיצד מתרחשת‬
‫הלמידה אצל הפרט‪ .‬השני הוא ייחודי וספציפי והוא פועל יוצא של ההגדרה שאנו מאמצים כאן בנוגע‬

‫לשאלה כיצד נוצרת משמעות‪.‬‬

‫כיצד מתרחשת הלמידה?‬

‫א ‪ .‬נאמץ כאן את התיאוריה של פיאז'ה‪ ,‬לפיה הלמידה היא תהליך אישי של הפרט והיא מתרחשת כאשר‬
‫הפרט בא במגע עם הסביבה הפיזית או החברתית‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן להעביר את הידע של מישהו אחד‬
‫לשני "כמו שהוא" ולא ניתן להעתיק אותו במדויק‪ .‬הפרט בונה או מבנה את הידע הייחודי שלו במוחו‪,‬‬
‫בתוך מבנים מנטאליים הקיימים בראשו‪ .‬מתפיסתו של פיאז'ה לגבי הלמידה התפתחה בימינו הגישה‬

‫תקומתה של המנורה | ‪9‬‬

‫דבר העורכות‬
‫‪‬‬

‫"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א'‪ ,‬א')‬

‫"אמר רבי יצחק‪ :‬לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם"‪ ,‬שהיא מצווה ראשונה שנצטוו‬
‫ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהילים קי"א‪ ,‬ו') "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים""‪.‬‬

‫מבאר "בעל הדיוקים" הרב פנחס וולף זצ"ל בהקדמה לפרושו לחומש בראשית‪ ,‬שבחינת "כח מעשיו הגיד‬
‫לעמו" היא בבחינת "דע מה שתשיב לאפיקורס"‪ ,‬והאפיקורס שבך נכלל בכך‪.‬‬

‫המהלכים הנכללים בעולם החל מבריאת העולם ובהמשך ניהול סדרי העולם‪ ,‬מהווים עבורנו מוקדים של‬
‫למידה‪ ,‬העמקה‪ ,‬חיזוק האמונה‪ ,‬בירור תפקידנו בעולם‪ ,‬יחסנו אל ארץ ישראל‪ ,‬יחסנו אל אומות העולם‬

‫ועוד‪.‬‬

‫חוברת זו‪ ,‬המעצימה את המיזם של "תקומתה של מנורה"‪ ,‬חושפת מושגים שונים באירועים הקשורים לעם‬
‫ישראל מהעבר ומאפשרת לנו להתבונן‪ ,‬להתעמק וללמוד דרך המושגים את המכלול‪ ,‬את ראיית התקופה‪,‬‬
‫הזמן והמקום ואת הלימוד האישי והכללי שכל אחד יוכל ללמד במסגרות השונות‪ ,‬אך יותר מכל ללמוד‬

‫באופן אישי‪.‬‬

‫המיזם "תקומתה של מנורה" התחיל ממיצג אומנותי של האמן יעקב רוזנווסר אשר ראה צורך גדול בחיזוק‬
‫המושגים ההיסטוריים והציוניים בעולמם של הילדים‪ ,‬והתעצם לכדי מערכי שיעור‪ ,‬פעילויות‪ ,‬ימי שיא‪,‬‬

‫סרטונים ולמידה‪ ,‬אתר מלווה ועוד‪.‬‬

‫חוברת זו מזמינה אתכם לשאת את הלפיד‪ ,‬להאיר את המאורעות אשר אירעו לעם ישראל ולהעביר אותם‬
‫הלאה‪ ,‬עד להדלקת המנורה בע"ה בבית המקדש‪.‬‬

‫שאו ברכה‬ ‫ ‬
‫צוות הכתיבה חמ"ד‬ ‫ ‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 8‬תקומתה של המנורה‬

‫מינהל החינוך הדתי‬‫תקומתה של‬

‫שלה‪ .‬ברגע שהמורה יצר הזדמנות של דיון פתוח ופוטנציאל של משמעות‪ ,‬זיהו התלמידים שהנושא מעניין‬
‫ובעל משמעות עבורם‪ .‬התלמידים קיבלו אפשרות לבטא את עצמם‪ ,‬לשכנע אחד את השני‪ ,‬להשפיע על‬

‫העמדות ולעסוק בזהות‪ .‬למורה היה חלק שווה במשחק ואפשרות להשפיע‪.‬‬

‫מהם המרחבים החינוכיים שנועדו להביא להתמודדות של התלמיד עם מתן המשמעות? הנה כמה‬
‫אפשרויות ומספר הצעות‪:‬‬

‫ •למצוא זיקה בין הנושא הלימודי לבין עולמם של התלמידים‪ .‬זה הכלל הראשון‪ :‬מציאת הקשרים‬
‫בין הנושא הנלמד לבין הלומד‪ .‬למשל‪ :‬מצבים אישיים‪ ,‬חברתיים או משפחתיים הכרוכים בבחירות‬
‫ובהחלטות ערכיות (ידידות‪ ,‬פחד‪ ,‬כאב‪ ,‬עזיבה‪ ,‬בגידה)‪ ,‬תחומי עניין ואינטרסים של הלומדים (מחשבים‪,‬‬
‫אופנה‪ ,‬תכניות טלוויזיה‪ ,‬כדורגל‪ ,‬זמרים‪ ,‬שירים אקטואליים‪ ,‬נסיעות לחו"ל)‪ ...‬כל אלה יכולים להוות‬

‫גשרים‪.‬‬
‫ •לשתף וליידע את התלמידים מראש לגבי מטרות השיעור ומה הולכים לעשות‪ .‬למשל‪" :‬בסוף השיעור‬

‫תבינו את הסיבות שהביאו לעלייתו של היטלר לשלטון ותוכלו לזכור אותן"‪.‬‬
‫ •לשתף וליידע את התלמידים מדוע הנושא הלימודי חשוב‪ ,‬רלוונטי ו‪/‬או משמעותי ועבור מי הוא כזה‪.‬‬
‫למשל‪" :‬חשוב לדעת את מדיניות כור ההיתוך מכיוון שהיא חלק מההווי של הרבה משפחות במדינה‪,‬‬
‫חלק מהביוגרפיה של כמה מהסבים שלכם‪ .‬זהו פרק חשוב בתולדות המדינה כי הישוב הכפיל את‬
‫עצמו בכמה שנים ספורות‪ .‬גם היום כשיש עולים מחבר העמים או מאתיופיה שעולים לארץ ‪ -‬כיצד‬

‫הם נקלטים? האם יש שוני בין הקליטה של אז והקליטה של היום?"‬
‫ •לעורר סקרנות ומעורבות באמצעות שאלה פתוחה ומעוררת‪ .‬זאת שאלה שמנחה את השיעור ומשמתקשותמתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬
‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬עמוד שדרה שלו‪ ,‬ציר מארגן‪ .‬זאת שאלה שדורשת התייחסות ונקיטת עמדה לקראת סוף השיעור‬

‫באמצעות דיון מסכם שבו התלמידים מנמקים‪ .‬למשל‪" :‬רוטשילד ‪ -‬נדבן או טייקון?" "נפוליאון ‪ -‬כובש‬
‫או משחרר?" "מתי התחילה השואה?"‬

‫ •לקיים פעילות פרטנית – דף עבודה עצמית‪ .‬הדף מציג אוסף שאלות ומטלות ממוקדות ברמות חשיבה‬
‫שונות – החל בשאלות של הבנת הנקרא וידע ברמת בסיס‪ ,‬דרך שאלות של תרגום וזיהוי הרעיון‬
‫המרכזי‪ ,‬יישום של עקרונות ומושגים‪ ,‬פירוק והרכבה של קטעי הסבר ועד שאלות ברמת הערכה‬

‫ושיפוט (הטקסונומיה של בלום)‪ .‬ניתן לבצע את הפעילות הזאת בתחילת השיעור או בחלק ממנו‪.‬‬
‫ •לקיים פעילות קבוצתית‪ .‬המטלה צריכה להצדיק את הפעילות בקבוצה‪ .‬הקבוצות צריכות להיות‬

‫מורכבות מארבעה תלמידים בלבד‪.‬‬
‫ •לקיים דיון מסכם במליאה בסוף השיעור‪ .‬דיון שבו התלמידים יכולים לבטא את הרעיונות ואת העמדות‬

‫שלהם לגבי הנושא שנלמד‪.‬‬
‫ •להביא מקורות מעניינים לכיתה כדי להמחיש את האירוע ההיסטורי‪ .‬סיפורים מהיום‪-‬יום של הדמויות‪,‬‬

‫בדיחות‪ ,‬מכתבי אהבה או מחאה‪.‬‬
‫ •להציג אירוע היסטורי באמצעות דילמה שדורשת התייחסות‪ .‬דיון בדילמות מוסריות הוא עיסוק שדורש‬
‫שיפוט‪ ,‬רגש ונקיטת עמדה‪ .‬זהו מפגש עם ערכים שבו אין אפשרות למלא אחר שני הערכים בשלמותם‪.‬‬
‫לימודי השואה מזמנים כר נרחב של עיסוק בדילמות כאלה‪ ,‬אשר באמצעותם נכנסים התלמידים לתוך‬

‫עורן של הדמויות ומתחקים אחר המצב ההיסטורי‪.‬‬
‫ •להציג אירוע היסטורי באמצעות מחלוקת בין הדמויות ההיסטוריות או בין הערכות ההיסטוריונים‪.‬‬

‫ •לקיים פעילות של חקירה בלשית‪.‬‬
‫ •לבצע מטלות ביצוע ממוקדות שהן ביצועי הבנה‪ .‬לומדים כשעושים‪ ,‬כשמתנסים‪ .‬זאת למידה‬
‫משמעותית שכרוכה בהבנה אמיתית‪ .‬מטלות ביצוע הן מטלות יצירתיות שבהן הלומד מיישם את‬

‫תקומתה של המנורה | ‪11‬‬

‫הקונסטרוקטיביסטית אשר מבינה כי הלמידה מתרחשת על‪-‬יד קישור או שיוך של הידע החדש לידע‬
‫הישן במבנים מנטאליים קיימים‪ .‬אם כך‪ ,‬תהליך הלמידה ככלל הוא קישור או חיבור של התנסויות‪,‬‬
‫מושגים ו‪/‬או רעיונות קיימים עם התנסות‪ ,‬מושג או עם רעיון חדש‪ .‬דיס‪-‬הרמוניה‪ ,‬בלבול‪ ,‬חוסר נחת או‬
‫בעיה נגרמים כתוצאה ממפגש בין הידע הקיים לידע החדש והם המניעים את הלמידה החותרת ליצירת‬

‫איזון והרמוניה‪.‬‬

‫הדברים אינם חדשים‪ .‬אל מול התפיסה המסורתית והמשורשרת של הוראה כפעילות הדיבור של‬ ‫ ‬
‫המורה והלמידה כמעשה סביל של הלומד‪ ,‬במהלך שישים השנים האחרונות צמחו גישות אלטרנטיביות‬
‫שהתבססו על הידע החדש בפסיכולוגיה‪ ,‬בחקר המוח ובבינה מלאכותית‪ .‬הגות והתנסויות חינוכיות‬
‫בחינוך המתקרא פאיידוצנטרי‪ ,‬פרוגרסיבי‪ ,‬מתקדם‪ ,‬אינטגרטיבי‪ ,‬דמוקרטי‪ ,‬קיבוצי‪ ,‬פתוח‪ ,‬פעלתני‪,‬‬

‫רדיקלי‪ ,‬הצביעו על כיוונים כאלה בצורה כזאת או אחרת של הצלחה‪.‬‬

‫ב‪ .‬משמעות היא ידע חבוי או גלוי‪ ,‬מודע או נסתר‪ ,‬הנושא בחובו נקיטת עמדה‪ .‬למשל שאלות וביטויים‬
‫של משמעות בנוגע לזהות הם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬לאיזו מסגרת לאומית‪ ,‬חברתית‪ ,‬אנושית אני שייך? מה מבדיל‬
‫אותי מאחרים? מה הייחודי לי ולאחרים הדומים לי? מה הקשר שלי לתרבות הלאומית‪ ,‬לחברה שאני‬
‫חי בה או לסביבה? איזה מין אדם‪ ,‬בן לאום או אזרח אני? כיצד אני מבטא את המשמעות הזאת? האם‬
‫אני רואה את עצמי שותף פעיל? האם אני מודע לכך ויודע להסביר זאת? האם אני מחובר למסגרת‬
‫החברתית באופן רגשי? מה אני עושה עם המשמעות שהענקתי לעצמי? מהם הערכים הממלאים‬
‫אותה? האם אני יודע על קיומן של התייחסויות שונות אליה? מה היחס שלי לנורמות ולטקסים הקיימים?‬

‫מה היחס שלי למיתוסים לאומיים‪ ,‬לאמונות רווחות‪ ,‬לזיכרונות קולקטיביים מכוננים? ועוד‪.‬‬

‫מפרספקטיבה כזאת אנו טוענים כי ניתן לקיים הוראה יעילה ומשמעותית שנועדה לטפח למידה‬ ‫ ‬
‫קונסטרוקטיביסטית‪ .‬מפגש בין הלומד לבין הידע‪ ,‬המכלול התרבותי‪ ,‬החברתי ו‪ /‬או הסביבתי‪ ,‬מפגש‬
‫הנושא אופי דיאלוגי הוא היוצר משמעות או מטפח אותה‪ .‬לכן אפשר לומר שתמיד נוצרת משמעות‪,‬‬
‫גם אם לא קיים התיווך של גורם חיצוני כלשהו כגון הורים או מורים‪ .‬בבואנו לנקוט בפעולה מכוונת‬
‫שנועדה להשפיע על המשמעות‪ ,‬עלינו לתווך באמצעות הכוונה‪ ,‬שאלות‪ ,‬מטלות שנועדו לאפשר מפגש‬
‫בין השניים‪ .‬מכאן ניתן לומר‪ ,‬כפי שכבר נאמר לעיל‪ ,‬שדיאלוג של משמעות מתקיים כאשר נוצרות‬
‫הזדמנויות‪ ,‬מרחבים‪ ,‬מגרשי אימונים‪ ,‬מגרשי משחקים‪ ,‬מעבדות‪ ,‬שדות‪ ,‬נופים‪" ,‬שדות קרב"‪ ,‬מסלולי‬

‫חיים‪ ,‬מקומות פתוחים‪ ,‬טריטוריות ועוד ועוד אנלוגיות בין הלומד לבין החומר הלימודי‪.‬‬

‫כיצד הוראה אמורה להבנות משמעות? כיצד הופכים נושא לימודי "משעמם" למרחב הזדמנויות לטיפוח‬
‫משמעות?‬

‫באחת הכיתות בהן צפיתי ראיתי כיצד זה קורה‪ .‬בעשר הדקות האחרונות של השיעור הייתי עד למהפך‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫הקטן והצנוע שהתרחש בכיתה‪ .‬המורה לימד פרק חובה באזרחות‪ :‬שש גישות למדינת ישראל‪ .‬בין איחורים‬
‫לבין הפרעות‪ ,‬בין יציאות מאושרות ויזומות לבין משחקי פלאפונים‪ ,‬המורה עבר לשלב של הפעילויות‪,‬‬
‫הוציא דף והכריז על עבודה בזוגות שבה כל זוג היה צריך לקרוא קטע מסוים‪ ,‬לזהות ולתת שם לגישה‬
‫המוצגת‪ .‬הקריאה הכיתתית של כל קטע הייתה איטית למדי והרוח המונוטונית של הפעילות התחילה לתת‬
‫את אותותיה‪ .‬גם המורה הבין זאת ולכן החליט לעבור לתרגיל הבא‪ :‬הוא הציג דילמה על פיה משחק‬
‫כדורגל בינלאומי עומד להתקיים בערב ראש השנה וצריך לדון בכיתה האם לאפשר את קיומו או לא‪.‬‬
‫בהתחלה עמד המורה ו"שיחק פינג‪-‬פונג" עם תשובות התלמידים‪ ,‬על פי התבנית של המורה הכל‪-‬יודע‪,‬‬
‫הכל‪-‬נותן והכל‪-‬מעניק‪ .‬בהמשך שניים או שלושה תלמידים התייחסו ונימקו את עמדתם ביחס לדילמה‬
‫באמצעות מרכיבי תוכן מרכזיים של הנושא‪ :‬מקומה של הדת במדינה‪ ,‬מהי יהדות בעיניהם‪ ,‬מהן זכויות‬
‫האזרח‪ ,‬מהו האופי הרצוי למדינת היהודים‪ ,‬מהי דמוקרטיה ועוד‪ .‬לפתע נהיה שקט‪ .‬הקשבה שררה בכיתה‪.‬‬
‫איש לא הוסיף לשחק עם הנייד שלו‪ ,‬ואמרתי לעצמי שהעברת השרביט אל "גנרל הכיתה" עשתה את‬

‫‪ | 10‬תקומתה של המנורה‬

‫מינהל החינוך הדתי‬‫תקומתה של‬

‫מדוע לא לשתף את התלמידים בהוראת עמיתים? כל אחד לפי יכולתו‪ ...‬מי בארגון של פעילות ומי‬
‫בהסבר פרונטאלי‪ ,‬מי בצילום של האירוע ומי בכתיבת הזמנות‪ .‬השיתוף והמעורבות מביאים למשמעות‪,‬‬

‫או כפי שנאמר‪" :‬בכל פעם שאני מלמד אתכם‪ ,‬אני גוזל מכם ללמוד את זה בעצמכם" (פיאז'ה)‪.‬‬
‫ •להציג את התמונה הגדולה‪ ,‬את הסיפור הגדול‪ .‬לרוב שוכחים המורים להתבונן על התמונה הגדולה והם‬
‫הולכים אחר הפרטים השונים של הסיפור ההיסטורי‪ .‬התלמידים מעבדים את הקשר ואת הרציונל‪ :‬למה‬
‫אנו לומדים את הנושא? מה יש בו? מה חשיבותו? מה צריך לדעת ממנו? תנסו לחשוב במונחים כאלה‬
‫על ימי הביניים או על הנצרות‪ ,‬על ימי משפחת החשמונאים או על יהודי ספרד במאה ה‪ .15-‬ספרו של‬

‫יובל נוח הררי "קיצור תולדות האנושות" הינו ספר חובה לכל מורה להיסטוריה‪.‬‬
‫ •לערער את הידע הקיים‪ .‬למשל‪ ,‬על ההבדלים בין מיתוס היסטורי לבין חשיבה היסטוריוגרפית ביקורתית‪.‬‬

‫הערעור מביא לסקרנות ולרצון לדעת מה קרה "באמת"‪.‬‬
‫ וכך גם הפרשנות של הרכבי על מיתוס בר‪-‬כוכבא‪ ,‬הפרשנות של בצלאל בר‪-‬כוכבא על מלחמות‬

‫יהודה המכבי‪ ,‬מיתוס תל חי וכו'‪.‬‬

‫הצעד הראשון הוא להפוך את מושאי הלימוד‪ ,‬מה שקרוי "תכנים"‪" ,‬נושאים" או "חומר הלימוד" ל"מרחבים"‪.‬‬
‫זה דורש מאיתנו לחשוב קצת אחרת על הדברים מבלי לוותר על מה שאנו רגילים לעשות‪ .‬אנו יודעים‬
‫ללמד חומר באמצעות הסברים‪ ,‬תיאורים והקנייה‪ ,‬בעיקר על‪-‬ידי מונולוג‪ .‬אני מציע להקדיש חלק מהשיעור‬
‫לדיאולוג בין התלמידים לבין החומר בתיווך המורה‪ .‬מה זה דיאלוג? לא הדו‪-‬שיח שאנו רגילים אליו לפיו‬
‫אנו שואלים שאלות קצרות וסגורות שמקבלות תשובות קצרות וסגורות‪ ,‬אלא שאלות פתוחות שדורשות‬
‫מחשבה ברמה גבוהה יותר‪ ,‬הבעת עמדה או הסתכלות פנימה‪ .‬אני מציע לקיים הוראה מבוססת מרחתבקיוםמתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫שמזמנים דיאלוג כדי שהלמידה תהא משמעותית‪ ,‬יעילה ופורייה יותר‪ .‬זה התנאי הראשון וההכרחי כדי‬
‫שנוכל להתקדם‪ .‬עלינו לבנות "מסלולי הליכה" משמעותיים וערכיים כדי שהתלמידים שלנו יתאמנו בהם‬

‫עוד ועוד‪.‬‬

‫____________________‬
‫כל ההמלצות המוצעות כאן נוסו ונלמדו בכיתות היסטוריה על‪-‬יד המחבר והסטודנטים שלו‪.‬‬

‫ראה להרחבה‪:‬‬
‫הוראת היסטוריה עתירת חשיבה – ד"ר גדי ראונר‬
‫באתר‪ ,‬בכתובת‪[email protected] / http://www.historyteaching.co.il :‬‬
‫בקבוצת הפייסבוק‪/https://www.facebook.com/groups :‬‬

‫בבלוג‪http://tchnghistory.blogspot.co.il :‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪13‬‬

‫החומר הנלמד ומראה את הבנתו‪ .‬למשל‪ :‬כתיבת מכתבים‪ ,‬תכנון משחקים‪ ,‬הזמנות‪ ,‬מודעות‪ ,‬כרזות‪,‬‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫דגמים‪ ,‬כרטיסיות‪ ,‬מצגות‪ ,‬חוברות‪ ,‬הכנת תערוכת תמונות‪ ,‬כתיבת ערך בוויקיפדיה וכו'‪.‬‬

‫ •ללמד לנתח פריט חזותי (תמונה‪ ,‬קריקטורה‪ ,‬כרזה או סמל) על רבדיו השונים‪ .‬ניתן להציג תמונה כחידה‬
‫רב‪-‬שכבתית שדורשת פענוח‪ .‬שכבות הניתוח הן‪ :‬זיהוי פרטים‪ ,‬קריאה אישית‪ ,‬קריאה היסטורית‪-‬‬

‫חברתית‪ ,‬קריאה תקשורתית וקריאה ביקורתית‪.‬‬
‫ •לתת לתלמידים לבחור תמונה‪ ,‬מילה‪ ,‬מושג‪ ,‬פרשנות‪ ,‬עמדה או ערך שמתאים להם ולקיים סבב‬
‫התייחסויות ודיון על סמך הכללים של משחקי הפינות‪ .‬למשל‪ :‬מה מחליטים בניה של משפחה יהודית‬
‫ברוסיה הצארית לעשות לנוכח גל הפרעות? (להגר לארצות הברית‪ ,‬להצטרף לכוחות המהפכה‪ ,‬לעלות‬

‫לארץ ישראל‪ ,‬להצטרף להגנה היהודית או להתאים את היהדות לרוח ההשכלה)‪.‬‬
‫ •לבקש מהתלמידים לשאול שאלות על הנושא הלימודי‪ ,‬דברים שהיו רוצים לדעת‪ .‬למשל‪ :‬בתחילת‬
‫הלימוד על השואה לשאול את התלמידים מה היו רוצים לדעת‪ ,‬ולבנות את תכנית ההוראה על פי‬

‫שאלות אלה‪ ,‬שהן המסקרנות אותם‪.‬‬
‫ •לבקש מהתלמידים להרכיב מבחן על הנושא‪ .‬זאת מטלת ביצוע שניתן לבצעה כשיעורי בית‪ .‬כמו כן‬

‫אפשר להשתמש בשאלות שהתלמידים שאלו כדי להרכיב את המבחן "האמיתי"‪.‬‬
‫ •לקיים משחקי תפקידים בכיתה‪ .‬משפט ציבורי‪" ,‬חיים שכאלה" או שחזור אירועים היסטוריים‪ .‬משחקי‬
‫תפקידים נועדו בין היתר לטפח את החשיבה האמפתית של התלמידים‪ ,‬כי מאפשרים להיכנס לנעלים‬

‫של הדמויות‪ ,‬לחשוב ולהרגיש כמו‪...‬‬
‫ למשל‪ :‬משפט ציבורי לנפוליון – כובש או משחרר; "חיים שכאלה" עם דוד בן גוריון; טקס הורדת‬

‫הדרגות לסרן דרייפוס‪ ,‬כינוס העולים של העליות השונות וכו'‪.‬‬
‫ •להציג אירוע אקטואלי מטריד‪ .‬למשל‪ :‬האם סקוטלנד עצמאית? אמצעי התקשורת רוויים מידע על‬
‫הנושא וזה חומר רלוונטי ללימוד ההתעוררות הלאומית בסוף המאה ה‪ .19-‬הפילוסוף הגרמני הנס‬
‫גיאורג גאדמר טוען שכל רצון של האדם ללמוד מונע על ידי עניין רלוונטי כלשהו ולא על ידי רצון‬
‫לחפש מידע ניטראלי‪ .‬לפי השקפתו‪ ,‬התעניינותם של בני אדם בסיפור ההיסטורי צומחת מתוך שאלה‬
‫כלשהי שמטרידה אותם בהווה והם מחפשים בתוך ההיסטוריה את התשובה‪ .‬שאלה כזו היא שמניעה‬
‫את הסקרנות הראשונית ומעוררת את הרצון לצאת למסע אל סיפור היסטורי כלשהו‪ .‬זה יוצר תודעה‬

‫היסטורית פעילה‪.‬‬
‫ •לגוון במתודות ההוראה במסגרת השיעור‪ .‬זאת כדי לשבור את המילוליות באמצעות שפות אחרות‪:‬‬
‫חומרים חזותיים שניתן לנתח או ליצור‪ ,‬עבודות יצירתיות כגון תכנון טקס‪ ,‬הצגת מפות היסטוריות‪,‬‬

‫סרגלי זמן ו‪/‬או מוזיקה של התקופה שניתן להאזין לה‪.‬‬
‫ •לתכנן יחידות ולא שיעורים בודדים‪ .‬הכוונה לתכנון יחידות נושאיות מבוססות מתודה שונה‪ .‬ניתן‬
‫ללמוד על גילוי ארצות באמצעות מפות היסטוריות; את הרנסנס ניתן ללמוד באמצעות יצירות אמנות;‬

‫אנטישמיות באמצעות קריקטורות וכו'‪.‬‬
‫ •ללמד את התלמידים למפות נושא לימודי‪ .‬ביצוע של מיפוי זאת פעילות ניתוח כי יש צורך לפרק את‬
‫האירוע לגורמים השונים ולזהות סיבות‪ ,‬התרחשות ותוצאות‪ .‬אפשר לבקש מהתלמידים להשלים את‬

‫המיפוי שהמורה התחיל או להשלים את מילות הקישור וכו'‪.‬‬
‫ •לערוך השוואות‪ .‬באמצעות השוואות אנו מחדדים את ההבדלים ואת המשותף בין הפריטים‪ .‬מומלץ‬
‫שהתלמידים ינסחו את הפרמטרים להשוואה כדי לשתפם בה‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעילות ההשוואה נועדה לביצוע‬
‫כדי להשיג יעד מסוים‪ ,‬למשל להעריך פועלו של מנהיג או לנקוט עמדה בנוגע להחלטה שהתקבלה‪.‬‬

‫פעילות ההשוואה הינה פעילות אנליטית‪.‬‬
‫ •לתת לתלמידים ללמד שיעור או חלקי שיעור‪ .‬למה הקלפים צריכים להיות כל הזמן בידיו של המורה?‬

‫‪ | 12‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫דבר יזם התכנית והאמן‬

‫יעקב רוזנווסר‬

‫המנורה הייתה סמל ייחודי‪ ‬של עם ישראל במשך אלפי שנים‪ ,‬החל באהל המשכן במדבר בצאת ישראל‬
‫ממצרים‪ ,‬דרך שני בתי המקדש שחרבו ולאורך האירועים ההיסטוריים של העם‪ ‬ועד ימינו אלו‪ .‬בימים של‬

‫שיאים ועצמאות ובימים של תבוסה והשפלה‪.‬‬

‫דמותה של המנורה הוטבעה במטבעות‪ ,‬נחרתה באבן בבניני ציבור‪ ,‬קישטה תליונים ותכשיטים‪ ,‬סומנה על‬
‫גבי מבנים‪ ,‬הוחזקה בכל בית יהודי והייתה הסמל הנפוץ של היהדות לדורותיה‪.‬‬

‫בתקופת בית שני עת ניצחו הרומאים את היהודים‪ ,‬בחרו המנצחים להנציח לדורות‪ ‬את גאוות הניצחון על‬
‫ידי סמל המנורה המובלת על ידי שבויים יהודים עייפים ומובסים‪.‬‬

‫במשך ‪ 2000‬שנה היה זה סמלה של היהדות המושפלת בגולה‪.‬‬

‫בקום המדינה נבחרה המנורה‪ ,‬דווקא מסיבה זו‪ ,‬כדי למחוק את הקונוטציה ההיסטורית הכואבת‪ ,‬ולהיות‬
‫סמל המדינה החדשה והמתחדשת בארצה‪.‬‬

‫האירועים המופיעים בתמונה‪ ‬יוצרים מארג מובנה הלוקח את הצופה מהתקופה האפלה של החורבן ועד‬

‫לימינו אלו של עם בארצו‪ .‬כל אייקון (סמליל) הוא סיפור עצמאי של מורשת והיסטוריה וכולם יחד יוצרים‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫את התמונה הכוללת‪.‬‬
‫חזרה על המאורעות וזכירתם מקנה מימד של הבנה‪ ,‬עומק והכרת הטוב בישוב העם בארצו‪.‬‬
‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫אבי‪ ,‬שמעון רוזנווסר ז"ל‪ ,‬שריד ופליט ממשפחה ענפה שעלתה השמימה בלהבות המשרפות באושוויץ‪,‬‬
‫הזכיר לי תמיד‪ ‬כי עצמאות של עם החוזר לארץ גאולתו אינה דבר המובן מאליו‪ .‬דורות ציפו ולא זכו‪ .‬סמל‬
‫המנורה היה להם לנר תמיד של אמונה וביטחון כי יום יבוא והם ישובו לארצם‪ .‬דווקא שרידיו של חלק‬

‫מהדור שחווה את ההשמדה המאסיבית‪ ‬הנוראית‪ ,‬הם שזכו להגיע‪.‬‬

‫חובה‪ ‬לזכור ולהזכיר מה עבר על אבותינו‪ .‬זכות גדולה היא להודות כל יום על היותנו עם עצמאי בארצו‪.‬‬

‫בחינה פשוטה‪ ‬מראה כי אין ולא הייתה בהיסטוריה העולמית גאולה של עם שלם בסדר גודל כזה‪ .‬ממצב‬
‫של אומה מושפלת ששורדת מיום ליום בגלות‪ ,‬שותתת דם במשך ‪ 2000‬שנה ונצלבת למוות כמעט בכל‬
‫מדינה‪ ,‬נהיינו לעם עצמאי‪ .‬תוך עשרות שנים בודדת הוקמה אומה בריאה‪ ,‬דוברת שפה בת ‪ 3500‬שנה‬

‫המהווה מעצמה ברוח‪ ,‬במחקר‪ ,‬במדע‪ ,‬בחדשנות ובכלכלה‪.‬‬

‫מכאן ההערכה והכבוד לתקומתה של המדינה העצמאית אותה צריך להנחיל בכל יום ובכל שעה לכל ילד‪.‬‬

‫המנורה‪ ,‬סמל לשבי ולהשפלה‪ ,‬הפכה לסמל של מדינה נבנית‪ ,‬בגאווה‪ ,‬בעוז רוח ובגאון‪.‬‬

‫הרעב של החורבן הפך לשפע‪ .‬האבנים השרופות הפכו לבניינים חדשים‪ .‬העיר החרבה הפכה לגינות‬
‫פורחות‪ .‬חוצות העיר מלאו בזקנים ובזקנות‪ ,‬בילדים ובילדות‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫המטבע של יהודה השבויה‪ ‬הפכה לסמל מטבע במדינה העצמאית‪ .‬מוסדות שלטון יהודה שחרבו ‪ -‬חודשו‪.‬‬
‫הכנסת‪ ,‬בית המשפט העליון ומוסדות הציבור הם הוכחה לעם עצמאי בארצו‪.‬‬

‫בתמונה שלוש שכבות היסטוריות עולות‪ ‬מלמטה כלפי למעלה‪ .‬משכבת החורבן התחתונה אל שכבת‬
‫מאורעות הביניים‪ ‬שקדמו להקמת המדינה ומשם אל שכבת העצמאות והגאולה בימינו אנו‪ .‬קו ישיר עולה‬
‫מבסיס המנורה השבויה ברומא‪ ,‬אפופה באש שריפת המקדש‪ ,‬דרך שלהבות הנרות לזכר ששת מיליוני‬

‫תקומתה של המנורה | ‪15‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪ 2000‬שנה‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬

‫קרן הריצי | ‪ C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬יעקב רוזנווסר ‪ .‬יודאיקה ארט שפע‬

‫‪ | 14‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪ 2000‬שנה‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬ ‫קרןהריצי | ‪ C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬יעקברוזנווסר ‪ .‬יודאיקהארטשפעתהקוממנתוהרשלה‬

‫בדגש על המנורה בתהליך צמיחתו של עם ישראל‪,‬‬
‫מתוך זיקה לחזון החמ"ד‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תקומתה של המנורה | ‪17‬‬

‫הנשמות שעלו באש בארובות המשרפות השמימה‪ ,‬דרך עצמת‪ ‬התקווה המופיעה במזמור "הנה אל ישועתי‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫אבטח ולא אפחד" המושמע ליד נרות ההבדלה‪ ,‬אל המנורה בירושלים של ימינו‪ .‬אש התמיד הרוחנית של‬

‫המנורה מלווה אותנו לכל אורך ההיסטוריה‪.‬‬
‫במשך‪ ‬אלפי שנות גלות חזרו היהודים מידי מוצאי שבת‪ ,‬בטקס ההבדלה המשפחתי‪ ,‬על "הנה אל ישועתי‬
‫אבטח ולא אפחד"‪ ,‬ונטעו בלב כולם מטף ועד זקן‪ ‬ביטחון ואמונה בעתיד המובטח על ידי הנביאים‪ .‬תקווה‬

‫זו היא‪-‬היא בסיסה הרוחני של המנורה המתחדשת‪.‬‬
‫רק אומה היודעת לשמר את עברה את תולדותיה בזיכרון ארוך טווח‪ ,‬זוכה לחזור לאדמתה ולבירתה‬

‫ירושלים שחרבה כולה ונבנתה על תילה מחדש‪.‬‬
‫בהנחילנו תובנות וידע לדור הצעיר אנו ממלאים זכות וחובה בהכרת תודה על שאנו חיים בתקופה זו‪,‬‬

‫וזוכרים את הדורות של אבותינו ואימותינו בכל תפוצות ישראל‪ ,‬שלא זכו להגיע ולחיות בארצנו‪.‬‬
‫תודה וישר כח מעומקא דליבא‪ ‬לגב' דיתי פרוור מנהלת בית הספר‪ ‬הממלכתי ע"ש לאה גולדברג בנתניה‪,‬‬
‫אשר השכילה ברוב תבונה‪ ,‬חכמה‪ ,‬יזמה וניסיון להפוך את היצירה למסכת של למידה עיונית‪ ,‬מסקרנת‪,‬‬
‫אוהבת ובונה ערכים לדור הצעיר‪ .‬תכנית הלימודים נלמדת בישראל ובחו"ל ומתורגמת לשפות נוספות‬

‫למען ילדי ישראל בגולה‪.‬‬
‫תודה לד"ר אברהם ליפשיץ‪ ,‬לגב' מיכל דה‪-‬האן‪ ,‬לגב' אתי אורלב‪ ,‬לגב' רותי מגדל ולכל צוותי החמ"ד‬
‫חדורי שליחות ציונית המשלבים רוח עם מעש אשר נרתמו מידית להפצת חומרי הלמידה ולהנחלתם בבתי‬

‫הספר להעשרת דור ילדינו אשר יישאו את אור המנורה לדורות הבאים‪.‬‬
‫תודה לכל‪ ‬מנהלי בתי הספר ולמורים בישראל ובחו"ל‪ ‬על אימוץ היצירה והנחלת ערכיה לתלמידים ולהורים‪.‬‬

‫‪ | 16‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫כלים להטמעת תכנית "תקומתה של מנורה"‬

‫ • אתר מלווה "תקומתה של מנורה"‬

‫‪https://drive.google.com/drive/folders/1hpJflvmrpeCLXbIJpSzaLTknFylnSlVN?usp=sharing‬‬

‫הכלים מובאים באתר "תקומתה של מנורה"‪:‬‬

‫ • רשימת המושגים‬
‫ • הצעות לפריסת התכנית‬

‫ • קלפי מידע למורה‬
‫ • הצעות למערכי שיעור‬

‫ • סרטונים מלווים‬

‫פעילויות חווייתיות ברמת הכיתה‪:‬‬

‫ניתן לשלב את הפעילויות בהפסקות פעילות ‪ /‬שיעורי חינוך ‪ /‬ימי שיא ‪ /‬ראשי חודשים ועוד‪:‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫ • משחקי רביעיות‬
‫ • משחק מסלול‬
‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬
‫ • ברקודים מומלצים למשחק המסלול‬
‫ • הצעה ליום שיא‬

‫ • משחקים מתוקשבים‬

‫פעילויות שיא של הורים ותלמידים‪:‬‬

‫הערך העצום של מפגשי הורים ותלמידים סביב פעילות חווייתית של מושגים בציונות מקדם אפיקים רבים‬
‫בעולמו של התלמיד‪:‬‬

‫יחסי קרבה ואכפתיות בין ההורה לתלמיד‪ ,‬העצמת תחושת השייכות והאמון של ההורים בצוות בית הספר‪,‬‬
‫שיוך מושגי הציונות אל חיק המשפחה והתלמיד והקניית ידע ומיומנויות בתחום‪.‬‬

‫ • סרטוני השראה לימי שיא‬
‫ • הצעה ליום שיא מתוקשב‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תקומתה של המנורה | ‪19‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 18‬תקומתה של המנורה‬

‫מינהל החינוך הדתי‬‫תקומתה של‬

‫פעילות פתיחה המנורה‬

‫ •ניתן שיעורי בית לפני שהתלמידים יודעים כלל על תכנית "תקומתה של מנורה" ועל הפלקט‪ .‬רצוי לתת‬
‫את שיעורי הבית לפני חופשת פסח כדי לאפשר לתלמידי למצוא את התשובה במהלך הניקיונות‪...‬‬

‫ •שיעורי הבית הם לחפש בבית כמה שיותר תמונות של מנורה ומקומות בהם מופיעה מנורה‪ .‬רצוי לצלם‬
‫ולשלוח למייל שפותחים לשם כך או לתיקייה באתר בית ספר (מי שישלח הכי הרבה תמונות – יקבל‬
‫פרס)‪ .‬המנורה יכולה להופיע על ספרים (הוצאת ספרים)‪ ,‬על מזוזות‪ ,‬תשמישי קדושה‪ ,‬שטרות ומטבעות‬

‫של כסף‪ ,‬מקומות בהם מופיע סמל המדינה (כמו במכתבים של המוסד לביטוח לאומי) ועוד‪.‬‬
‫ •נדפיס את התמונות (רצוי בצבעוני) ונתלה בכיתה‪ .‬ניתן לנסות לזהות היכן צולמה התמונה (התלמיד‬

‫ששלח לא מגלה‪.)...‬‬
‫ •נבחן את תוצאות הסקר ונראה שהמנורה היא מוטיב מרכזי בחיי היום‪-‬יום שלנו וסובבת אותנו בכמה‬

‫כיוונים וזוויות‪.‬‬
‫ •נשחק "משחק זיכרון" עם ‪ 20‬זוגות קלפים ובהם מושגים הקשורים לפלקט הגדול "תקומתה של מנורה"‪.‬‬
‫ •בתי ספר שנרשמו לתכנית אמורים לקבל ערכה ובה בין השאר המשחק (יש ‪ 5-4‬ערכות לכיתה –‬
‫מתחלקים לקבוצות)‪ .‬במידה ואין ערכה ‪ -‬המשחק נמצא בקישור זה (יש להדפיס את הכרטיסים ולגזור‬

‫אותם)‪.‬‬

‫‪http://www.edu-menora.com/wp-content/uploads/2014/03/TALMIDIM_27.1.14.pdf‬‬

‫ •נציג את הפלקט הגדול "תקומתה של מנורה" (יש בערכה וכן באתר האינטרנט)‪.‬‬
‫ •למורה‪ :‬מוצעים כאן כמה רעיונות כיצד למשוך תלמידים לתכנית ולגרות אותם ללמידה‪ .‬בחרתקמוהמתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫שמתאים לכיתתך‪.‬‬
‫» »נסתכל על הפלקט ונשמע מכל תלמיד מה תופס אותו – פסוק‪ ,‬אירוע‪ ,‬תמונה‪ ,‬צבעים‪ .‬כל אחד יגיד‬
‫משהו אחד שהוא רואה בתמונה והמורה ידביק על אותה נקודה מדבקה צבעונית קטנה או יסמן‬
‫אותה בטוש מחיק‪ .‬לאחר שכולם אמרו – נחבר את הנקודות ונראה כי נוצר מסלול‪ ,‬מסע‪ .‬נבחין‬
‫כי המנורה מלווה אותנו‪ ,‬ואז נתייחס למה שהתלמידים מצאו בבית – ונראה איך גם בחיים שלנו‬

‫המנורה מלווה אותנו‪ ,‬אפילו עד היום‪.‬‬
‫» »נכין מצגת – כל תלמיד מכין שקף עם מושג ‪ /‬תמונה ‪ /‬אייקון מהפלקט‪ ,‬ומסביר עליו מעט‪ .‬אפשר‬

‫שכל תלמיד יבחר למה מתחבר ואפשר שהמורה יחלק‪.‬‬
‫» »נערוך חידון עם מושגים המופיעים בפלקט (אפשר להיעזר במשחק זיכרון – המושגים מופיעים‬
‫שם)‪ .‬חלק מהתשובות התלמידים ידעו וחלק לא‪ .‬נאמר להם שדרך מסע המנורה נלמד על המושגים‬
‫הללו‪ ,‬ובסוף המסע נערוך את אותו חידון בדיוק ונראה כמה ידע רכשנו וכמה חיבור לתולדות עם‬

‫ישראל וארץ ישראל‪.‬‬
‫» »נחלק לכל תלמיד מחברת עליה כתוב "יומן מסע"‪ .‬ביומן יש את כל הסמלים מפלקט המנורה‪,‬‬
‫כאשר כל אחד גזור בנפרד‪ .‬לאורך הלימוד ("מסע המנורה") כל פעם כשנלמד על משהו – התלמיד‬
‫יכתוב במחברת סיכום קצר‪ ,‬ידביק משהו‪ ,‬או יכתוב משהו בעקבות הלימוד‪ .‬לאחר שעוברים כל‬
‫תחנה – המורה יחתום בחתימה עגולה הדומה לחתימה של דרכון‪ ,‬כמו שמחתימים דרכון בכל‬

‫תחנה בה עוברים במציאות‪.‬‬
‫» »נגזור את כל הסמלים המופיעים בפלקט המנורה ונפזר אותם בכיתה כמו כרטיסיות‪ .‬כל תלמיד‬
‫יבחר כרטיס ויאמר מה הוא רואה בו או מה הוא מבין ממנו‪ .‬לאחר הסבב נרכיב יחד את הפאזל כך‬
‫שתיווצר התמונה הגדולה של פלקט המנורה‪ .‬כך נבין שמלא תמונות קטנות מרכיבות תמונה גדולה‪.‬‬
‫ •נזמין את התלמידים להצטרף אלינו למסע‪ .‬זהו מסע בעקבות המנורה‪ ,‬מסע מגלות לגאולה‪ ,‬מסע‬

‫תקומתה של המנורה | ‪21‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 20‬תקומתה של המנורה‬

‫מינהל החינוך הדתי‬‫תקומתה של‬

‫שיעור ‪ 11‬מנורת המקדש‬

‫רציונאל‬

‫שיעור זה עוסק במנורת המקדש‪ ,‬בסיבה למיקום שלה דווקא בדרום ההיכל ובקשר שלה לתורה‪.‬‬
‫בחזון החמ"ד השיעור עונה על סעיף בין אדם לאלוהיו‪:‬‬

‫חינוך תלמידים מאמינים‪ ,‬אוהבי ה' ויראי שמים החיים חיי תורה ומצוות‪.‬‬

‫מטרות‬

‫ •התלמידים ילמדו על מנורת המקדש ויתחברו למסרים העולים ממנה (חכמת התורה‪ ,‬התורה כמיקשה‬
‫אחת‪ ,‬הדלקת המנורה – שיתוף פעולה בין האדם לבורא)‪.‬‬

‫ההכנות הנדרשות‬

‫ •יש לצלם את דף הרמזים לבלשים הצעירים (נספח ‪ )1‬כמספר תלמידי הכיתה‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪• C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬יש לצלם את תמונת המנורה ואת תרשים בית המקדש (נספחים ‪ 2‬ו‪ )3 -‬פעם אחת עבור תלייה על‬
‫הלוח‪.‬‬

‫ •להמחשה – יש להביא גוש פלסטלינה קטן לכל אחד מתלמידי הכיתה‪.‬‬

‫פרק ראשון מנורת המקדש‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אוי אבא‪ ,‬מה כבר יכול להיות מעניין באתר חפירות ארכיאולוגי?" אמרתי מאוכזב‪.‬‬
‫כל כך הרבה זמן חיכינו לחופשה הזו‪ ,‬כבר עשיתי רשימה של אטרקציות מטורפות‪ ,‬אבל אבא‬

‫ואימא החליטו שלפני הכול נבלה בעמק צורים ונסנן עפר שיצא מהר הבית‪.‬‬
‫"יהיה מדהים‪ ,‬אתם עוד תראו"‪ ,‬הבטיח אבא‪.‬‬

‫אופס‪ ,‬מרוב תסכול שכחתי להציג את עצמי‪ .‬שמי רוני ואני ילד רגיל לגמרי‪ ,‬בדיוק כמוכם‪ ,‬רק‬
‫שיחד איתי‪ ,‬בבטן של אימא שלנו‪ ,‬הייתה גם אחותי רינה (כנראה שההורים שלי רצו שיהיה שמח‬
‫אז קראו לנו בשמות שכאלו)‪ .‬רינה ואני חברים די טובים‪ .‬זה לא אומר שאנחנו לא רבים לפעמים‪,‬‬
‫אבל הפעם שנינו הינו תמימי דעים‪ :‬הרעיון לבלות את היום הראשון של החופשה בסינון עפר נראה‬

‫לנו משעמם נורא‪ .‬אבל כמו שאתם מבינים ‪ -‬לא הייתה לנו ברירה‪.‬‬
‫עם שחר צעדנו יחד לעבר האתר‪ .‬גדעון המדריך קידם את פנינו והסביר לנו על העפר המיוחד‪.‬‬

‫אתם חושבים שהקשבתי להסברים?‬
‫בסוף הוא נתן לנו מסננת וביקש שנחפש בתוך העפר מטבעות מהתקופה שבית המקדש היה קיים‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪23‬‬

‫בעקבות עם‪-‬ישראל‪ .‬נלווה אותו בתקופות גלות וחורבן ובתקופות שגשוג וצמיחה‪ .‬נלווה אותו‪ ,‬כמו‬ ‫ ‬
‫המנורה שמלווה אותנו לאורך כל הדורות‪ .‬נתחבר לתקופה המיוחדת בה אנו חיים ונשאף יחד לראות‬

‫את המנורה דולקת בהיכל בית המקדש‪ ,‬ובה נר תמיד‪.‬‬
‫(ניתן לעצב הזמנה ולחלק לתלמידים)‪.‬‬

‫ •הצעה‪ :‬בסוף תכנית "מסע המנורה" ניתן לערוך טיול מהמנורה של הכנסת למנורת המקדש‪ .‬ניתן לקבל‬
‫רעיונות לטיול ומימון חלקי למשתתפים בתכנית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בהצלחה! שיהיה מסע מעצים‪ ,‬מצמח‪ ,‬מלמד ומקרב!‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 22‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫פתיחה ‪ -‬זום‬

‫ •נאמר לתלמידים‪ :‬אתם היום בלשים צעירים העושים מסע‪ .‬אינכם יודעים מה המשימות ומה עליכם‬
‫למצוא‪ .‬מה שניתן לכם הוא דף רמזים בלבד‪.‬‬
‫ •נחלק לתלמידים דף רמזים (נספח ‪.)1‬‬

‫ •נבקש מהתלמידים להסתכל על רמז מספר ‪ 1‬ולנסות לנחש מה זה‪.‬‬

‫גוף השיעור‬

‫ •נשמע תשובות ולאחר מכן נתלה את תמונת המנורה השלמה (נספח ‪.)2‬‬

‫ •נסביר כי זוהי מנורת המקדש והתמונה הזאת צולמה ברובע היהודי בירושלים‪ .‬ישנו מקום מיוחד העוסק‬

‫בבניית הכלים עבור בית המקדש השלישי‪ .‬שמו של המקום – "מכון המקדש"‪ .‬צוות המכון בנה את‬

‫המנורה והיא מוצגת מאחורי זכוכית ברובע היהודי‪.‬‬

‫ •נשאל‪ :‬בע"ה כשבית המקדש יבנה – היכן תעמוד המנורה? והיכן עמדה במשכן‪ ,‬בבית המקדש הראשון‬

‫ובבית המקדש השני?‬
‫ •נתלה על הלוח את תרשים בית המקדש (נספח ‪ )3‬וניתן לתלמידים לנחש היכן המנורה‪.‬‬

‫ •נצייר את המנורה על התרשים בצד דרום של ההיכל‬

‫(בתרשים – צד שמאל של הקודש‪ ,‬מצויר סימן כזה)‪:‬‬
‫ •נפנה את התלמידים לרמז ‪( 2‬מדבר) ונבקש לחשוב מה הקשר בין המנורה למדבר‪...‬‬

‫ •ניתן רמז‪ :‬נקריא את הגמרא‪ ,‬מסכת בבא בתרא דף כ"ה‪" :‬אמר רבי יצחק‪ :‬הרוצה שיחכים – ידריתם"ק‪.‬ומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬ ‫ •נחשוב שנית על הקשר‪ ,‬וניתן רמזים‪:‬‬

‫» »היכן המדבר נמצא? (בדרום ארץ‪-‬ישראל)‪.‬‬

‫» »מה קיבלנו במדבר? (תורה)‬

‫» »היכן המנורה עומדת? (בדרום ההיכל)‬

‫» »אם כן – מה מייצגת המנורה? (את חכמת התורה)‪.‬‬

‫ •להרחבה‪ :‬נסביר כי התורה ניתנה דווקא בדרום‪ ,‬במדבר‪ .‬כי במדבר יש רק את האדם ואלוקים‪ ,‬אין‬

‫הפרעות חיצוניות‪ .‬יש מרחב פיזי שפותח גם את המרחב הנפשי‪ .‬יש הקשבה לשקט ויש תלות בקב"ה‪,‬‬

‫לסמוך עליו ש"אנחנו בידיים טובות"‪ .‬המדבר מסמל התמודדות והתגברות‪ ,‬ולכן שם בחר הקב"ה‬

‫להעניק לנו תורה‪.‬‬

‫ •נסכם‪ :‬עד עכשיו אנחנו יודעים שהמנורה היא בצד דרום של הקודש (ההיכל) ושהיא מסמלת את חכמת‬

‫התורה‪.‬‬

‫ •נוכיח זאת מהפסוק במשלי ו'‪ ,‬כ"ג‪ִּ" :‬כי ֵנר ִמ ְצָוה ְותֹו ָרה אֹור"‪ .‬התורה מאירה לנו את החיים‪ ,‬מורה לנו‬

‫כיצד לחיות נכון‪.‬‬
‫ •נפנה את התלמידים לרמז מספר ‪( 3‬שמות כ"ה‪ ,‬ל"א)‪:‬‬

‫ •"ְו ָעִׂשי ָת ְמנַֹרת ָז ָהב ָטהֹור; ִמ ְקָׁשה ֵּת ָעֶׂשה ַהְּמנֹו ָרה‪ְ .‬י ֵר ָכּה ְו ָקָנּה‪ְּ ,‬ג ִבי ֶעי ָה ַּכ ְפּתֹ ֶרי ָה ּו ְפ ָר ֶחי ָה‪ִ ,‬מֶּמָּנה ִי ְהיּו"‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫ •נשאל‪ :‬מה לומדים מהפסוק הזה ואיך זה קשור לתורה?‬

‫ •נשמע תשובות ונסביר‪ :‬המנורה עשויה מקשה אחת‪ ,‬כלומר לקחו גוש והוציאו ממנו חלקים עד שיצאה‬

‫תבנית המנורה‪ .‬אי אפשר להפריד בין החלקים‪ .‬גם התורה היא מקשה אחת‪ ,‬היא משהו גדול ושלם‬

‫וכולל הכול‪ .‬גם ממנה לא ניתן "להוציא חלקים"‪...‬‬

‫ •להמחשה‪ :‬ניתן לחלק לכל תלמיד גוש פלסטלינה קטן ולבקש ליצור את המנורה‪ .‬זה ממחיש את הקושי‬

‫של העניין‪ .‬וזה בלי שאנו מחויבים למידות מסוימות‪ ,‬אלא לפי "מה שיוצא"‪.‬‬

‫ •נסכם‪ :‬אז יש לנו מנורה‪ ,‬ואנו יודעים שהיא בדרום ומסמלת את חכמת התורה‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪25‬‬

‫"משעמם"‪ ,‬אמרנו רינה ואני ביחד אחרי חצי שעה של נבירה בחול‪ ,‬ופרצנו בצחוק משחרר‪" .‬בואי‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫נעשה מלחמת חול!" הצעתי‪ .‬רינה התלהבה והרימה חופן כדי לזרוק עליי‪" .‬הי‪ ,‬אני מרגישה‬
‫משהו‪ "...‬היא ניערה את החול ועל כף ידה נגלה מטבע נוצץ‪" .‬תראי"‪ ,‬אמרתי וניסיתי לקחת מידה‬
‫את המטבע‪ .‬אתם לא תאמינו למה שאספר לכם‪ ,‬אבל בדיוק באותו הרגע שבו נגענו יחד במטבע‪,‬‬

‫נעלם המטבע ואנו מצאנו את עצמנו מול היכל מפואר‪.‬‬
‫היה שם ריח מיוחד ונעים והרגשה שמעולם לא הרגשתי‪ .‬שלווה ושמחה‪ ...‬לא יודע להסביר במילים‪.‬‬
‫כשהבטתי ברינה הבחנתי שגם פניה היו קורנות‪ .‬לעברנו התקרב איש בלבוש משונה‪" .‬אני חושבת‬
‫שכך נראה כהן"‪ ,‬לחשה לי רינה‪ .‬הכהן לא הבחין בנו‪ .‬החלטנו ללכת אחריו‪ ,‬אך בפתח ההיכל הוא‬
‫הסתובב וצעק לעברנו‪" :‬עצרו‪ ,‬לכאן נכנסים רק כוהנים"‪ .‬הוא הבחין בתמיהה שעל פנינו וקולו‬
‫התרכך מעט‪" :‬תוכלו לעמוד כאן ולראות כיצד אני מדליק את המנורה‪ .‬ועכשיו עליי למהר‪ ,‬עוד‬
‫מעט זמן בין הערביים והחשכה תרד"‪ .‬הכהן הלך והתרחק מאיתנו ולפתע ראינו אותה‪ ,‬את מנורת‬
‫המקדש‪ .‬מדהימה ביופייה‪ ,‬כולה זהב טהור‪ ,‬מקושטת בכפתורים ובפרחים‪ .‬כשהאירה הרגשנו את‬
‫האור שלה חודר לנשמה‪ .‬כך עמדנו מהופנטים מול הלהבות המאירות‪ ,‬בלי להבחין שהכהן יצא‬
‫מההיכל‪" .‬הי‪ ,‬אתם נראים מופתעים‪ .‬מניין אתם? אף פעם לא הייתם בזמן הדלקת מנורת המקדש?‬

‫ובכלל‪ ,‬האם אתם יודעים מה מסמל אור המנורה המונחת בצידו הדרומי של ההיכל‪ ,‬בקודש?"‬
‫רינה הביטה בי ואני בה‪ ,‬ולא ידענו מה לענות‪ .‬בדיוק באותו הרגע נזכר הכהן שעליו למהר‪.‬‬
‫"הי‪ ,‬חכה!" צעקנו לו‪" .‬מה מסמלת מנורת המקדש?" אבל הכהן הזריז התרחק במהירות‪.‬‬
‫"איך בכלל הגענו לכאן? ואיך נחזור לעמק צורים?" דאגה רינה‪.‬‬

‫האמת שאני בכלל לא רציתי לחזור‪ .‬אור המנורה היה כל כך נעים ומיוחד‪ .‬איך אפשר להיפרד‬
‫ממנו? ובכלל‪ ,‬עדין לא גילינו מה מסמלת מנורת המקדש‪.‬‬

‫"המטבע!" אמרה לפתע רינה‪" .‬הוא הביא אותנו לכאן‪ ,‬אז בטח הוא יחזיר אותנו"‪.‬‬
‫ברגע שרינה הזכירה את המטבע הוא הופיע על כף ידה‪ ,‬וכהרף עין מצאנו את עצמנו מול ערמת‬

‫העפר בעמק צורים‪.‬‬
‫חזרנו הביתה נפעמים ממה שעברנו ועם שאלה אחת מסקרנת במיוחד‪.‬‬
‫"נו‪ ,‬רוני ורינה‪ ,‬איך היה? שאלו אבא ואימא‪" .‬אנחנו מוכרחים לחזור לעמק צורים גם מחר‪ .‬יש לנו‬

‫משהו חשוב לבדוק שם‪ "...‬ענינו יחד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ •נשאל‪:‬‬
‫» »תארו את ההרגשות המיוחדות שהרגישו רוני ורינה במקדש‪ .‬מה לדעתכם הסיבה להרגשות הללו?‬

‫» »מה ידוע לכם על המנורה? כיצד נבנתה? מה מעטר אותה?‬
‫» »מה לדעתכם מסמלת המנורה?‬

‫ •נאמר שבמהלך השיעור נלמד על המנורה‪ ,‬כיצד נראתה ומה היא מסמלת‪.‬‬

‫‪ | 24‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬ ‫נספח ‪ 1‬המנורה‬
‫נספח ‪ 1‬דף רמזים לבלשים הצעירים‪:‬‬
‫רמז שני‪:‬‬
‫רמז ראשון‪:‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫רמז שלישי‪:‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬ ‫(שמות כ"ה‪ ,‬ל"א)‪:‬‬

‫רמז רביעי‪:‬‬ ‫"ְו ָע ִ ׂשי ָת ְמ ֹנַרת ָז ָהב ָטה ֹור;‬
‫ִמ ְק ָׁשה ֵּת ָע ֶ ׂשה ַה ְּמנ ֹוָרה‪.‬‬

‫ְיֵר ָכ ּה ְו ָק ָנ ּה‪ְּ ,‬ג ִבי ֶעי ָה‬
‫ַּכ ְפ ּ ֹתֶרי ָה ּו ְפָר ֶחי ָה‪ִ ,‬מ ֶּמ ָּנה‬

‫ִי ְהי ּו"‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תקומתה של המנורה | ‪27‬‬

‫ •נבקש להתבונן בתמונת המנורה התלויה על הלוח (נספח ‪ )2‬ולגלות מה חסר שם‪...‬‬
‫ •נשמע תשובות ונפנה לרמז מספר ‪( 4‬אור)‪.‬‬

‫ •נאמר כי במנורה חסר ה‪ ...‬אור‪ .‬היא קיימת‪ ,‬אבל בלי מישהו שידליק אותה – חסר בה הדבר המרכזי‪.‬‬
‫האור – הדבר הראשון שנברא‪" ,‬ויאמר אלוקים יהי אור"‪ .‬ההדלקה היא בעצם פעולה אנושית‪ ,‬שיתוף‬

‫פעולה בין הקב"ה לבני האדם‪.‬‬
‫ •ששת הקנים היוצאים מהקנה המרכזי ופונים לעברו עשויים להזכיר לנו את ששת ימי הבריאה וזיקתם‬

‫אל היום השביעי המקודש‪.‬‬
‫ •נרחיב‪ :‬המנורה נראית כדמות אדם הנושא ידיו אל על בתנוחת תפילה‪ .‬צורת המנורה מדמה תחושה של‬

‫תנועה מלמטה כלפי מעלה‪ ,‬של שאיפה להתעלות רוחנית מתוך החומר‪.‬‬

‫סיכום – חידה‬

‫אם ניקח מעט ממנו – אז ההפך שלו יברח‪.‬‬
‫זה נשמע מסובך‬

‫אבל בעצם זה פשוט כל כך‪.‬‬
‫הוא ‪ -‬ביום הראשון נוצר‬

‫אך ההפך שלו כבר היה לפני כל דבר‪.‬‬
‫מה הביטוי שכאן מוסתר?‬

‫פתרון‬

‫ביטוי‪" :‬מעט מהאור דוחה הרבה מן החושך"‬

‫אם לוקחים מעט אור – החושך בורח‪.‬‬ ‫ ‬

‫אור נוצר ביום הראשון לבריאה ‪" -‬ויהי אור"‪ ,‬אך חושך היה כאן לפני – "וחושך על פני תהום"‪.‬‬

‫ •נסכם‪ :‬גם בחיים יש לנו מציאות של אור ומציאות של חושך‪ ,‬אך החכמה היא לבחור באור‪ ,‬להדגיש‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫אותו‪ ,‬להעצים אותו‪ .‬לא להשאיר את המנורה כבויה אלא להדליק אותה‪ ,‬להפיץ אור‪.‬‬

‫ •נאמר‪ :‬לאורך השיעורים הבאים נראה שגם לעם‪-‬ישראל היו מצבים של אור ומצבים של חושך‪ .‬ניתן‬
‫לדמות זאת לצבי המדלג על ההרים‪ .‬פעמים הוא בפסגת ההר ורואים אותו‪ ,‬אך פעמים הוא במורד‪,‬‬
‫מסתתר‪ ...‬אבל גם כשהוא במורד – הכיוון שלו הוא קדימה‪ .‬הוא יורד מהר אחד כדי לעלות ולטפס על‬

‫ההר הבא‪ .‬הוא לא נשאר בירידה‪ ,‬הירידה היא זמנית‪.‬‬
‫ •בשיעור הזה למדנו על המנורה‪ ,‬על בית המקדש‪ ,‬על האור של המנורה ועל האור המופץ מבית המקדש‬
‫לעולם כולו‪ .‬לצערנו כעת האור מעומעם‪ .‬אין לנו בית מקדש‪ .‬אבל "מעט מן האור דוחה הרבה מן‬

‫החושך"‪ ,‬ואנו משתדלים להפיץ אור וטוב בעולם!‬
‫ •ניתן לערוך סבב בו כל תלמיד ישתף במעשה של אור שעשה או במשהו של אור שהוא מקבל על‬

‫עצמו‪.‬‬

‫‪ | 26‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫נספח ‪ 3‬תרשים בית המקדש‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תקומתה של המנורה | ‪29‬‬

‫נספח ‪ 2‬המנורה‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 28‬תקומתה של המנורה‬

‫מינהל החינוך הדתי‬‫תקומתה של‬

‫שיעור ‪ 2‬חורבן‬

‫רציונאל‬

‫בשיעור הקודם למדנו על המנורה של בית המקדש‪ ,‬על האור שהפיצה וחכמת התורה שסימלה‪.‬‬
‫בשיעור הזה כבה אור המנורה‪ .‬הרומאים מחריבים את בית המקדש ועם‪-‬ישראל יוצא לגלות ארוכה‪ ,‬גלות‬

‫של אלפיים שנה‪...‬‬
‫בשיעור זה נתבונן על סמלים ופסוקים המסמלים חורבן וגלות‪ ,‬ואף נדבר על השואה‪ .‬אך לא נשאר שם‪.‬‬

‫נראה מה אפשר לעשות כדי שהמנורה תחזור להאיר‪...‬‬
‫השיעור בנוי בצורה של התייחסות לסמלים המופיעים בפלקט "תקומתה של מנורה"‪ .‬הפעם נתייחס לסמלים‬
‫של החורבן – מטבע "יהודה השבויה"‪ ,‬תבליט המתאר את תהלוכת הניצחון של טיטוס מחריב המקדש‪,‬‬

‫ובקפיצה מהירה בין הדורות – הטלאי הצהוב המסמל את השואה ופסי הרכבת למחנות ההשמדה‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬בשיעור מובאות הצעות רבות לפעילות‪ .‬המטרה היא שכל מורה יבחר מה שמתאים לכיתתו‬

‫ולרמתה‪ ,‬ולדברים אליהם הוא מתחבר‪.‬‬

‫שיעור זה נוגע בערכים מתוך חזון החמ"ד‪:‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬בין אדם לאלוקיו‪ :‬חינוך לאמונה בקב"ה‪ ,‬לאהבת ה'‪ ,‬ליראת שמים ולחיי תורה ומצוות – באמצעות דיבור‬
‫על שמירת מצוות בשואה‪ ,‬לדוגמא חנוכה‪.‬‬

‫בין אדם לזולתו‪ :‬חינוך להכרת מעלת האדם הנברא בצלם אלוקים‪ ,‬ולדבקות בכלל הגדול של "ואהבת‬
‫לרעך כמוך" ובמצוות הנובעות ממנו – באמצעות הבנת הסיבות בגללן נחרב בית המקדש‪ .‬אחת הסיבות‬

‫היא שנאת חינם‪ ,‬וכדי לזכות לבניין בית המקדש עלינו להרבות באהבת חינם‪.‬‬

‫מטרות‬

‫ •התלמידים יזדהו עם תקופת החורבן ועם הקושי של עם ישראל ושל המנורה לצאת לגלות אל מקום‬
‫לא נודע ולזמן בלתי ידוע‪.‬‬

‫ •התלמידים ילמדו על מסירות הנפש של יהודים בשואה כדי לזכות להדליק נר חנוכה ולקיים כמה שיותר‬
‫מצוות‪ ,‬למרות שכלל לא היו תנאים לכך‪.‬‬

‫ •התלמידים ישאפו להרבות בטוב כדי לחיות בעולם טוב יותר וכדי לזרז את בניין בית המקדש השלישי‬
‫– החזרת המנורה למקומה והדלקתה מחדש‪.‬‬

‫ההכנות הנדרשות‬

‫ •יש להביא לכל תלמיד חתיכת חמרן או פלסטלינה עבור פעילות יצירת מטבע‪.‬‬
‫ •יש לדאוג לסביבת עבודה מקוונת לצורך הקרנת סרטונים‪.‬‬

‫ •יש להביא צבע שחור (פנדה או פחם) עבור פעילות ציור בשחור‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪31‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 30‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫הסמל‪ :‬המנורה משער טיטוס‬

‫מידע‬

‫שער טיטוס הוא שער ניצחון שנבנה בהוראתו של טיטוס‪ ,‬קיסר רומא‪ ,‬מחריב המקדש‪ .‬בצד אחד‬
‫של השער כתובת ניצחון‪ ,‬ובצד השני – תבליט‪ .‬בתבליט רואים חיילים רומיים נושאים שלל מבית‬

‫המקדש‪ ,‬כשהכלי הבולט ביותר הוא מנורת הזהב‪.‬‬

‫הקדמה לפעילות‬

‫המנורה יצאה לגלות‪ ,‬יחד ִעם ַעם ישראל‪ .‬כבר ‪2000‬‬
‫שנה היא בגלות‪ ,‬מצפה לחזור לארץ ישראל ולירושלים‪.‬‬
‫כעת עם‪-‬ישראל מתחיל לחזור‪ ,‬יש תהליך מדהים של‬
‫קיבוץ גלויות‪ .‬וגם המנורה חזרה‪ ...‬זה אמנם להקדים את‬
‫המאוחר‪ ,1‬אבל המנורה חזרה בסמל המדינה‪ ,‬וחזרה לא רק בצורת סמל אלא גם בצורה מוחשית – נבנתה‬
‫המנורה שתעמוד בע"ה בבית המקדש השלישי‪ .‬היום היא מוצבת בתוך קירות זכוכית שקופים ברובע‬

‫היהודי‪ ,‬צופה אל מול פני הר הבית‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫אבל נחזור רגע אחורה‪ ...‬לרומאים הלוקחים את המנורה בשבי‪.‬‬
‫איזה רגשות עולים בכם כשאתם רואים את התבליט ואת המנורה מובסת‪ ,‬נלקחת בשבי?‬
‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫פעילות‬

‫כתבו מכתב כאילו אתם המנורה‪ .‬ניתן לתאר מה ראיתם כשהייתם בבית המקדש והכהן הגדול הדליק‬
‫אתכם בכל בוקר‪ ,‬מה הרגשתם כשראיתם את היוונים מטמאים את בית המקדש ולאחר מכן את המכבים‬
‫מוצאים פך קטן טהור של שמן ושוב מדליקים בכם אור‪ ,‬ובסוף כיצד הרגשת כשראיתם את הרומאים‬
‫נכנסים למקדש‪ ,‬והבנתם שזה הסוף‪ ...‬וכעת אתם נלקחים בשבי‪ ,‬מרחק הליכה ונדודים של כ‪ 3000-‬ק"מ‪,‬‬

‫חלק ביבשה וחלק בים‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫הסמל‪ :‬פסוקים הקשורים לחורבן‬

‫" ִאם ֶא ְׁש ָּכ ֵחְך ְירּו ָׁש ִָל‍ם ִּת ְׁש ַּכח ְי ִמי ִני" (תהילים קל"ז‪ ,‬ה')‬
‫" ֵאי ָכה ָי ְׁש ָבה ָב ָדד ָה ִעיר ַר ָּב ִתי ָעם ָהְי ָתה ְּכַא ְל ָמָנה‪ַ ,‬ר ָּב ִתי ַבּגֹוִים ָשָׂר ִתי ַּב ְּמ ִדינֹות ָהְי ָתה ָל ַמס‪ָּ .‬בכֹו ִת ְב ֶּכה ַּב ַּלְי ָלה‬

‫ְו ִד ְמ ָע ָתּה ַעל ֶל ֱחָיּה ֵאין ָלּה ְמַנ ֵחם ִמ ָּכל אֲֹה ֶבי ָה" (איכה א'‪ ,‬א'‪-‬ב')‬
‫" ָע ֵרי ָק ְד ְׁשָך ָהיּו ִמ ְד ָּבר ִצּיֹון ִמ ְד ָּבר ָהָי ָתה ְירּו ָׁש ַלִ‍ם ְׁש ָמ ָמה ֵּבית ָק ְד ֵׁשנּו ְו ִת ְפַא ְר ֵּתנּו ֲא ֶׁשר ִה ְללּוָך ֲאבֹ ֵתינּו ָהָיה‬

‫ִל ְשֵׂר ַפת ֵאׁש ְו ָכל ַמ ֲח ַמ ֵּדינּו ָהָיה ְל ָח ְר ָּבה" (ישעיה ס"ד‪ ,‬ט'‪-‬י')‬

‫ ‪ 1‬למורה‪ :‬למרות העובדה שלילדים קשה המעבר מתקופה לתקופה‪ ,‬בפעילות זו חשבנו שזה נכון "לעבור" עם‬
‫המנורה מחורבן הבית דרך המטבע ושער טיטוס עד סמל המדינה והמנורה במקדש כי הכול נע סביב אותו ציר‪,‬‬

‫גם אם לא סביב אותה תקופה‪ .‬אבל עדיין חשוב להסביר לתלמידים באופן הכי ברור את התקופות השונות‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪33‬‬

‫הסמל‪ :‬מטבע עתיק‬ ‫גוף השיעור‬
‫מידע‬

‫יהודה השבויה ‪ /‬הכבושה (בלטינית ‪IVDEA‬‬
‫‪ )CAPTA‬הייתה סדרת‪ ‬מטבעות הנצחה‬
‫שטבעו‪ ‬הרומאים‪ ‬לאחר ניצחונם על היהודים‬
‫במרד הגדול‪ .‬המטבעות נוצרו בין שנת‬
‫ההפסד במרד וחורבן בית המקדש‪ ,‬שנת ‪70‬‬

‫לספירה‪ ,‬ועד שנת ‪ 80‬לספירה‪.‬‬
‫גם אגריפס השני‪ ,‬שמלך בחסות‪ ‬הרומאים‪ ,‬טבע מטבעות משלו של יהודה השבויה‪.‬‬

‫בצד אחד של המטבע יש את דיוקנו‪ ‬של הקיסר‪ ‬אספסיאנוס‪( ‬או של קיסר שולט אחר)‪ ,‬ובצד‬
‫השני דמות אישה היושבת בוכייה לרגלי עץ תמר‪ ,‬ומעליה עומד חייל‪ ‬רומי‪ ‬האוחז בחנית‪ .‬עץ‬
‫התמר‪ ‬מסמל‪ ‬את ארץ יהודה‪ ,‬ואילו האישה מסמלת את העם היהודי‪ .‬הכיתוב בצד זה של המטבע‬

‫הינו "יודיאה קאפטה" ‪ -‬יהודה השבויה‪.‬‬

‫דיון‬

‫ •איזה רגשות עולים בכם כשאתם רואים את התמונה על המטבע ומבינים את הכיתוב?‬

‫ •למה זה הכיתוב שבחרו להביא על המטבע?‬

‫ •מה המטבע מייצג? (חישבו על מטבעות או שטרות של ימינו)‬

‫ •אם הייתם היום צריכים להטביע מטבע – מה הייתם מציירים עליו ‪ /‬כותבים עליו?‬

‫שיתוף‬

‫דמיינו לעצמכם לרגע שאתם המנורה‪ .‬שתפו במשפט אחד מחשבה ‪ /‬רגש ‪ /‬שאלה שעולה בכם‪ .‬למשל‪:‬‬
‫איפה אני עכשיו? מה יהיה איתי? מתי ידליקו בי שוב? איפה אהיה בינתיים? מה יעלה בגורלי? ‪ /‬אני דואגת‬

‫‪ /‬עצוב לי כרגע ‪ /‬הלוואי אחזור מהר למקדש ‪ /‬בעצם אין לי בית‪ ,‬אין לי לאן לחזור‪...‬‬

‫יצירה‬

‫נחלק לכל תלמיד חתיכת חמרן ‪ /‬פלסטלינה וניצור מטבע‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 32‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫דיון‬

‫ •איפה היום יש לנו מגן דוד? (בדגל)‪ .‬איך לדעתכם מרגיש ילד יהודי בגרמניה העונד טלאי צהוב מול ילד‬
‫יהודי במדינת ישראל המניף דגל?‬

‫ היהודים בשואה היו "מסומנים"‪ .‬הטלאי הצהוב הסגיר את יהדותם‪ .‬במקום להיות גאים בה‪ ,‬הם נאלצו‬
‫להתבייש בה‪ ,‬לנסות להסתיר‪ .‬המטרה של הנאצים הייתה להעליב‪ ,‬אבל היום אותו סמל – מגן דוד ‪-‬‬

‫הוא מקור לגאווה‪.‬‬
‫ •מתי גם אתם הסתרתם משהו? מה זה היה ואיך הרגשתם עם זה?‬
‫ •האם בסופו של דבר‪ ,‬מה שהסתרתם התגלה? ואיך הרגשתם אז? האם הייתה הקלה? בושה? מה היה‬

‫שם?‬
‫ •בכיתות גבוהות ניתן להקריא את המשפט הבא‪ :‬יש הסבורים כי הטלאי הצהוב דווקא הוא שהעניק‬
‫לסמל המגן דוד את משמעותו הציונית והלאומית‪" :‬הסימן בו הלכו (היהודים) אל הכליה ואל חדרי‬
‫הגזים ראוי להחליפו בסימן של חיים‪ ...‬במקום שפלותו (=של הסמל) שם אתה מוצא גדולתו" (רשום‬

‫שלום‪" ,‬תולדותיו של סמל"‪ ,‬לוח הארץ‪ ,‬תש"ט ‪ ,1949 -‬עמוד ‪.)163‬‬

‫קישור מקוון‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫אני מאמין – הולחן בדרך לטרבלינקה‬
‫קרן הריצי | ‪https://www.youtube.com/watch?v=zijuOP9k45YC [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫שמירת שבת וחגים בשואה‪:‬‬

‫‪https://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/ceremonies/shabbat-holidays.html‬‬

‫בתחילת העמוד מובאות עדויות על חנוכה בשואה (קישור חנוכה למנורה)‪.‬‬
‫ניתן להרחיב את הדיבור על מסירות הנפש של היהודים על קיום מצוות בכלל ונר חנוכה בפרט‪ ,‬כדי לרומם‬

‫את הרוח ולזקוף את הקומה‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫סיכום‬

‫שיעור זה כביכול עסק בחורבן‪ ,‬בגלות‪ ,‬בשואה‪.‬‬

‫אך לא לגמרי‪.‬‬

‫שיעור זה גם עסק בציפייה לגאולה‪ .‬בידיעה שהחושך והגלות הם זמניים‪ ,‬ואור המנורה עוד ישוב ויידלק‪.‬‬

‫הדבר תלוי בנו‪ ,‬בכל אחד ואחת מאיתנו‪ .‬ביכולתנו להרבות אור (מעשים טובים‪ ,‬אהבת חינם) כדי לקרב‬
‫את האור (בית המקדש השלישי)‪.‬‬

‫ראינו איך יהודים בשואה לא וויתרו והתאמצו ומסרו את הנפש כדי להדליק חנוכייה‪ .‬זאת האמירה הכי‬
‫גדולה – כמו שראינו בשיעור הקודם – מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך‪.‬‬

‫כשיהודי מדליק נר חנוכה קטן בתוך חושך סמיך של שואה – יש כאן את ניצחון הרוח‪ .‬אמירה ברורה‪ ,‬זעקה‬
‫ש"עם ישראל חי"! והוא תמיד היה ותמיד יהיה‪ .‬לנצח‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪35‬‬

‫פעילות‬

‫ •לצייר בשחור (רצוי פחם או פנדה) את מה שעולה בנו בעקבות שמיעה של הפסוקים‪.‬‬
‫ •לספר סיפורים‪ ,‬אגדות ומדרשים הקשורים לחורבן‪.‬‬

‫ •לשיר "אם אשכחך ירושלים"‪ ,‬להסביר את הפסוק‪ ,‬להזכיר שאומרים אותו בכל חופה כי גם כשאנחנו‬
‫בונים בית פרטי‪ ,‬אנחנו תמיד זוכרים שהקב"ה‪ ,‬השכינה‪ ,‬הם חסרי בית כי עדיין אין לנו בית מקדש‪.‬‬

‫ •להקריא את הפסוקים מאיכה במנגינה של איכה‪ .‬לציין שזאת מגילה שנכתבה על‪-‬ידי ירמיהו הנביא‬
‫וקוראים אותה בכל שנה בתשעה באב‪ ,‬יום חורבן בתי המקדש‪.‬‬

‫דיון‬

‫ •מה הביא לחורבן בית המקדש הראשון? (עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות‪ ,‬שפיכות דמים)‪.‬‬
‫ •מה הביא לחורבן בית המקדש השני? (שנאת חינם)‪.‬‬

‫ •למה אנחנו צריכים להיות עצובים היום על משהו שקרה לפני מלא שנים? למה זה נוגע אלינו? (אז זהו‪,‬‬
‫שזה ממש נוגע אלינו‪ .‬כי "כל דור שלא נבנה בו בית המקדש – כאילו החריבו"‪ .‬כלומר אם בתקופה‬
‫שלנו בית המקדש היה עומד על תילו – הוא היה נחרב‪ ,‬כי איננו ראויים‪ .‬הרי אם היינו ראויים – הוא היה‬

‫נבנה! ולכן אנחנו עצובים לא על העבר כי אם על ההווה‪ .‬על עצמנו שטרם זכינו)‪.‬‬
‫ •לאור המסקנה מהשאלה הקודמת – כיצד עלינו להתקדם? (להרבות בטוב‪ .‬באהבת חינם וכו')‪.‬‬

‫קישור מקוון‬

‫השיר "על נהרות בבל" (עומר אדם)‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=JU2awyUp0i8&spfreload=10‬‬

‫השיר "אם אשכחך ירושלים"‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=B8aal-gveRY&spfreload=10‬‬

‫הסמל‪ :‬טלאי צהוב ‪ +‬פסי רכבת לאושוויץ‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬

‫מידע‬

‫הטלאי הצהוב הוא בד צהוב גזור בצורת מגן דוד‪ ,‬ועליו כתוב "זיד"‪,‬‬
‫יהודי (‪ .)jude‬בתקופת השואה חויבו היהודים בגרמניה להצמיד לבגדיהם‬

‫טלאי כזה כדי שיוכלו לזהות אותם‪,‬‬
‫לדעת שהם יהודים ולהטיל עליהם‬
‫הגבלות שונות‪ .‬הטלאי היה אות קלון‬

‫וסימן לאנטישמיות‪.‬‬

‫‪ | 34‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫שיעור ‪ 3‬בדרך למדינה‬

‫רציונאל‬

‫לשיעור זה ניתן לקרוא "בדרך למדינה"‪ ,‬אך ניתן לקרוא לו גם "נעשה ונשמע"‪ .‬כדי לזכות להגיע לרגע הגדול‬
‫הזה של ההכרזה על הקמת מדינת ישראל – היה צריך קודם הרבה "נעשה"‪ .‬לפעול להשגת הצהרת בלפור‬
‫ולהקים ישובים בחשכת ליל‪ ,‬בחשאיות תוך סיכון עצמי – אלו חלקים מתוך עשייה שלמה של מפעל ציוני‬
‫שלם שרוקם עור וגידים‪ .‬המנורה כבר כאן‪ ,‬בארץ‪ ,‬ואורה מתחיל לבקוע‪ ...‬הוא בוקע דרך גרונו של דוד בן‬
‫גוריון המכריז על הקמת מדינת ישראל‪ ,‬והוא בוקע דרך גרונותיהם הניחרים של החלוצים‪ ,‬מקימי הישובים‬
‫החדשים‪ ,‬מייבשי הביצות‪ ,‬השומרים על הסוס‪ ,‬עובדי האדמה ועוד‪ .‬רק צריך להבחין בו בוקע‪ .‬כי הוא כאן‪.‬‬

‫השיעור בנוי בצורה של התייחסות לסמלים המופיעים בפלקט "תקומתה של מנורה"‪ .‬בשיעור מובאות‬
‫הצעות רבות לפעילות‪ .‬המטרה היא שכל מורה יבחר מה שמתאים לכיתתו ולרמתה‪ ,‬ולדברים אליהם הוא‬

‫מתחבר‪.‬‬

‫שיעור זה נוגע בערכים מתוך חזון החמ"ד‪:‬‬

‫בין אדם לעמו‪ :‬חינוך לאהבת כלל ישראל‪ ,‬מתוך אחריות אישית ומעורבות חברתית‪.‬‬

‫בין אדם לארצו ולמדינתו‪ :‬חינוך לאהבת הארץ‪ ,‬להכרה בערכה הרוחני‪ ,‬הלאומי וההיסטורי של מדינת‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫ישראל‪ ,‬לאחריות לעתיד המדינה ולנכונות לפעול למענה‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫מטרות‬

‫ •התלמידים יכירו את המאמצים האדירים שנעשו עד להקמת המדינה ויהיו שותפים להתרגשות העצומה‬
‫שחווה כל יהודי כששמע את הכרזת המדינה‪.‬‬

‫ •התלמידים יבינו כי הקמת המדינה הייתה כרוכה במאמץ רב‪ ,‬וגם היום עוד צריך להתאמץ – כדי‬
‫שהמדינה תמשיך ותתפתח‪.‬‬

‫ההכנות הנדרשות‬

‫ •יש להביא חומרי יצירה עבור בניית דגם חומה ומגדל‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תקומתה של המנורה | ‪37‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 36‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫הסמל‪ :‬חומה ומגדל ‪ +‬מדליה לציון ‪ 25‬שנה‬

‫למבצעי חומה ומגדל‬

‫מידע‬

‫עם פרוץ מאורעות הדמים בארץ ישראל בשנת תרצ"ו (‪,)1936‬‬
‫החלה פרשת התיישבות נועזת באזורים מרוחקים‪ .‬המגמה הייתה‬
‫להרחיב את גבולות הישוב היהודי ולקיים הלכה למעשה את‬

‫הבעלות על הקרקעות שנרכשו כדת וכדין‪.‬‬
‫היו נוהגים להכין את כל הדרוש מבעוד‬
‫מועד‪ ,‬וביום העלייה היו מקימים מיד חומה‬
‫מלוחות עץ וחצץ השפוך ביניהן ומגדל‬
‫שמירה‪ ,‬ובו בזמן היו נחפרות עמדות הגנה‬
‫ומוצבים צריפי עץ למגורים‪ .‬יישובי חומה‬
‫ומגדל הוקמו בבקעת הירדן‪ ,‬בעמק הירדן‬
‫ובגליל התחתון והעליון‪ .‬בשנת ‪1938‬‬
‫הוקמה חניתה על גבול הצפון‪ ,‬ואחריה הוקמו איילון ומצובה‪ .‬סך הכול הוקמו ‪ 52‬ישובים בשיטה זו‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫משימה לבית‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬ ‫לערוך רשימה של כל יישובי חומה ומגדל‪ ,‬כולל אזור גאוגרפי‪.‬‬

‫הרשימה מופיעה בוויקיפדיה‪ .‬מתוך הרשימה לקחת ‪ 10‬ישובים ולכתוב באיזה אזור בארץ הם‪ .‬למשקיענים‬
‫– ניתן למצוא במפה בקישור הזה‪:‬‬

‫‪http://www.eliner.co.il/heb/uploadimages/836423.jpg‬‬

‫קישורים מקוונים‬

‫קישור לסרטון – הקמת ניר דוד (תל עמל) והקמת נגבה‪ ,‬מתוך הסדרה "עמוד האש" (‪ 4:30‬דקות)‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=D-yWOlbL_ng‬‬

‫קישור לסרטון – הקמת שדה נחום בשיטת חומה ומגדל‪ ,‬מתוך הסדרה "עמוד האש" (‪ 4:40‬דקות)‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=1PaWb8B_FoE‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫יצירה‬

‫לבנות דגם כיתתי ‪ /‬לפי קבוצות של "חומה ומגדל" –‬
‫מקופסאות גפרורים‪ ,‬גלילי נייר טואלט ונייר סופג‪ ,‬קרטון ‪/‬‬

‫קופסת קורנפלקס וכו'‪.‬‬

‫מצורפת תמונת דגם של שחזור המוצג בגן השלושה (סחנה) –‬
‫ניר דוד (תל עמל)‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪39‬‬

‫מהלך השיעור‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬

‫הסמל‪ :‬מדליה ‪ -‬הצהרת בלפור‬

‫מידע‬

‫"הצהרת בלפור" היא מסמך שנחתם ב‪-‬י"ז בחשוון תרע"ח‪2 ,‬‬
‫בנובמבר ‪ .1917‬במסמך כתוב שבריטניה‪ ,‬שהייתה אז מעצמה‬
‫עולמית‪ ,‬תתמוך ב"הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל"‪.‬‬
‫משמעות ההצהרה‪ :‬נתינת חסות לעם היהודי בדרך להקמת מדינת‬

‫ישראל! זה הישג מדיני משמעותי עבור התנועה הציונית‪.‬‬
‫המדליה בתמונה נוצרה לרגל יובל (חמישים שנה) להצהרת בלפור‪.‬‬

‫פעילות מקדימה בבית‬

‫לקרוא את הנוסח המלא של הצהרת בלפור‪ .‬ניתן למצוא בוויקיפדיה‪:‬‬

‫‪https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D‬‬
‫‪7%A4%D7%95%D7%A8‬‬

‫דיון‬

‫ •מהי חשיבותה של הצהרת בלפור?‬
‫ •כיצד לדעתכם הרגישו היהודים לאחר מתן ההצהרה?‬

‫פעילות‪:‬‬

‫כתבו מכתב תודה לד"ר חיים וויצמן והודו לו על מאמציו הרבים למען ארץ ישראל בכלל ולמען השגת‬
‫ההצהרה בפרט‪.‬‬

‫קישור מקוון‬

‫סרטון "חדשות מהעבר" – על חיים וייצמן והצהרת בלפור (הסרטון ‪ 14‬דקות‪ ,‬מתוכן ‪ 10‬דקות ראשונות‬
‫רלוונטיות לנושא)‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=OYDgWJqqtY8‬‬

‫‪ | 38‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫הפעלה‬

‫להתחלק לשתי קבוצות שוות‪ .‬קבוצה אחת עומדת במעגל‪ .‬באמצע המעגל מניחים כיסא או מספר כיסאות‬
‫אחד על השני‪ .‬המטרה של הקבוצה השנייה היא לפרוץ את המעגל ולהפיל את הכיסא או מגדל הכיסאות‪.‬‬
‫הקבוצה במעגל מנסה להגן על הכיסא‪ .‬לאחר מכן מתחלפים – המגינים הופכים להיות תוקפים‪ ,‬התוקפים‬

‫עוברים להגן על הכיסא‪.‬‬

‫דיון בעקבות הפעילות‬

‫ •כיצד הרגשתם להיות בצד התוקף?‬
‫ •כיצד הרגשתם להיות בצד הנתקף?‬
‫ •האם הצלחתם להגן על הכיסא‪/‬ות?‬
‫ •במידה וכן – ספרו כיצד הרגשתם‪.‬‬
‫ •במידה ולא – ספרו כיצד הרגשתם‪.‬‬

‫ספר מומלץ‬

‫גלילה רון פדר עמית – "מנהרת הזמן – מבצע חומה ומגדל"‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫הסמל‪ :‬הכרזת העצמאות ‪ /‬מגילת העצמאות‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫מידע‬

‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה‬
‫ביום שישי‪ ,‬ה' באייר ה'תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪,1948‬‬
‫בעיר תל אביב‪ ,‬במוזאון תל אביב הישן‪ ,‬בית‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שדרות רוטשילד ‪ .16‬הטקס התקיים‬
‫כ‪ 8-‬שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם‬
‫להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט‬
‫בנובמבר ‪ .1947‬דוד בן‪-‬גוריון הכריז‪ ‬על הקמת‬
‫מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות‪ .‬מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה את יום העצמאות בה' באייר‬

‫או ביום סמוך‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫בטקס הכרזת העצמאות הוקראה מגילת‬
‫העצמאות‪ .‬המגילה כוללת חמישה חלקים‪:‬‬

‫ •סקירה‪ ‬היסטורית‪ ‬של זכותו של‪ ‬העם‬
‫היהודי‪ ‬על ארץ ישראל‪ ,‬ושל הדרך‬
‫שהובילה להכרזת המדינה‪ .‬פריׂשת הבסיס‬
‫ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והמשפטי להקמת‬

‫המדינה‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪41‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪ | 40‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫שיעור ‪ 4‬עולים כל הזמן‬

‫רציונאל‬

‫שיעור זה שוזר עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪.‬‬

‫בשיעור רואים "דע מאין באת" – את הארצות הרבות מהן הגיעו יהודים לארץ ישראל‪,‬‬

‫רואים את ההווה‪ ,‬את כל מה שיש‪,‬‬

‫ושואפים לעתיד – "ולאן אתה הולך"‪ .‬מה השאיפה שלנו הלאה‪ ,‬איך אנחנו מגיעים למצב של מנורה דולקת‬
‫בבית המקדש‪...‬‬

‫השיעור הזה הוא בעצם מרכז למידה מוזיקלי‪ .‬יש שירים רבים כל כך המדברים על הלב ואליו (על ואל‬
‫ארץ‪-‬ישראל וירושלים) ונוגעים ללב‪ ,‬לליבו של כל אחד ואחת מאיתנו‪ ...‬בשיעור מופיע קישור למנגינה וכן‬

‫המילים‪ .‬מומלץ להשתמש בכלי זה‪.‬‬

‫שיעור זה מתייחס לחזון החמ"ד בנקודות הבאות‪:‬‬

‫בין אדם לעמו‪ :‬חינוך לאהבת כלל ישראל‪ ,‬מתוך אחריות אישית ומעורבות חברתית‪.‬‬

‫בין אדם לארצו ולמדינתו‪ :‬חינוך לאהבת הארץ‪ ,‬להכרה בערכה הרוחני‪ ,‬הלאומי וההיסטורי של מדינת‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫ישראל‪ ,‬לאחריות לעתיד המדינה ולנכונות לפעול למענה‪.‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫מטרות‬

‫ •התלמידים יכירו בפער הגדול הקיים לטובה בין ארץ‪-‬ישראל וירושלים כפי שהיו בעבר (סביבות המאה‬
‫‪ )16-15‬ובין איך שאנחנו היום‪.‬‬

‫ •התלמידים ישמחו ויעריכו את כל הטוב הרב שיש‪.‬‬
‫ •התלמידים יתחברו לנושא עלייה וארץ‪-‬ישראל דרך שירים‪.‬‬

‫ההכנות הנדרשות‬

‫ •יש להביא לכיתה את מפת העולם – פיזית או ווירטואלית‪.‬‬
‫ •יש לדאוג לדרך להשמעת השירים (רצוי בתוספת מילים – מופיעות במהלך השיעור)‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬

‫תקומתה של המנורה | ‪43‬‬

‫ •הכרזה על הקמתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫ •עקרונותיה של המדינה החדשה‪.‬‬

‫ •פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות‪.‬‬
‫ •חתימות‪.‬‬

‫פעילות מקדימה בבית‬

‫ •לקרוא ברפרוף את המגילה או קטעים נבחרים ממנה (לשיקול דעת המורה)‪.‬‬
‫ •על המגילה חתומים ‪ 37‬חברי מועצת העם‪ .‬בחרו שלושה שמות מתוך החותמים (מופיע בוויקיפדיה)‬

‫וכתבו עליהם מידע קצר‪.‬‬

‫דיון (לאחר צפייה בסרטון בקישור למטה)‬

‫ •איך הרגשתם לשמוע ולראות את הרגע ההיסטורי הזה של הכרזת המדינה?‬
‫ •מה מביעות הבעות הפנים של האנשים בסרטון?‬

‫ •למה לדעתכם מדינות מכריזות על הקמתן? (א‪ .‬לאחד את העם סביב רעיון המדינה החדשה ב‪ .‬לבסס‬
‫את השלטון ג‪ .‬להודיע למדינות העולם על ההקמה ולכונן איתן יחסים מדיניים)‪.‬‬

‫בכיתה‪:‬‬

‫ניתן לחבר את "מגילת העצמאות" של הכיתה – עקרונות הכיתה‪ ,‬ערכים חשובים‪ ,‬ובסוף כמובן חתימות‪.‬‬

‫קישורים מקוונים‬

‫סרטון מקורי – הכרזת העצמאות (דקה)‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=dTIGz3s2fUU&spfreload=10‬‬

‫חדשות מהעבר – הכרזת העצמאות – מדקה ‪ 10‬והלאה (הסרטון באורך ‪ 17‬דקות)‪.‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=jFHdWrKvfhQ‬‬ ‫או בתמציתיות – ‪ 3‬דקות‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=_YvbzN18gME&spfreload=10‬‬

‫סיכום‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬

‫ •נצייר על הלוח ציור של מנורה‪.‬‬
‫ •נזמין תלמידים לצייר את האור של המנורה – האם קיים? גדול? קטן? האם כל הנרות דולקים או‬

‫אולי רק חלק?‬
‫ •נדון בעקבות הדברים‪ .‬נבקש לנמק את הדעות השונות הנשמעות‪.‬‬

‫למורה‪ :‬בדיון זה אין "נכון" או "לא נכון"‪" ,‬צודק" או "טועה"‪ .‬יש מקום לכל הדעות‪ .‬ננסה לכוון שכבר היום‬
‫דולקים נרות גדולים ואנו ממשיכים בתפילה לאור האמיתי והשלם שיגיע בגאולה השלמה‪.‬‬

‫‪ | 42‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫ •נשמע את השיר "פה בארץ חמדת אבות"‪.‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=sfvuNLq4_c8&spfreload=10‬‬

‫ִנירּו ִניר‪ִ ,‬ניר‪ִ ,‬ניר‪,‬‬ ‫ִנירּו ִניר‪ִ ,‬ניר‪ִ ,‬ניר‪,‬‬ ‫ּפֹה ּ ְבאֶ ֶרץ ֶחמְּדַת ָאבֹות‬
‫ִׁשירּו ִׁשיר‪ִׁ ,‬שיר‪ִׁ ,‬שיר‪,‬‬ ‫ִׁשירּו ִׁשיר‪ִׁ ,‬שיר‪ִׁ ,‬שיר‪,‬‬ ‫ִּת ְתַּגֵּׁש ְמָנה ָּכל ַהִּת ְקוֹות‪,‬‬

‫ִּגילּו ִּגיל‪ִּ ,‬גיל‪ִּ ,‬גיל‪,‬‬ ‫ִּגילּו ִּגיל‪ִּ ,‬גיל‪ִּ ,‬גיל‪,‬‬ ‫ּפֹה ִנ ְחֶיה ּופֹה ִנּצֹר‪,‬‬
‫עֹוד ָיבֹואּו ֵז ְרעֹוִנים‪.‬‬ ‫ְּכ ָבר ֵהֵנּצּו ִנָּצִנים‪.‬‬ ‫ַחֵּיי זֹ ַהר ַחֵּיי ְּדרֹור‪,‬‬
‫ּפֹה ְּת ֵהא ַהְּׁש ִכיָנה ׁשֹו ָרה‪,‬‬
‫ּפֹה ִּת ְפ ַרח ַּגם ְׂש ַפת ַהּתֹו ָרה‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬‫מינהל החינוך הדתי‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫ •נדגיש כי ארץ ישראל וירושלים אליהן התגעגעו במהלך כל הדורות (במיוחד במאות ה‪ – )16-15 -‬היו‬
‫שונות מאוד מאיך שהן נראות היום‪ .‬פעם ארץ ישראל הייתה קטנה ושוממה‪ ,‬וירושלים הייתה עיר‬

‫קטנטונת‪ ,‬אפילו לא בשלטון יהודי‪ .‬ובכל זאת התגעגעו‪...‬‬
‫ •נערוך דיון‪ָ :‬ל ָּמה התגעגעו? ו ְל ָמה התגעגעו?‬

‫ •נעצים את כל הטוב שיש בהווה – עיר גדולה (הגדולה ביותר בישראל! אחריה בגודל נמצאת תל אביב‪-‬‬
‫יפו)‪ ,‬שלטון יהודי‪ ,‬ארץ ישראל פורחת‪ ,‬בירושלים כל המוסדות הלאומיים – החלום התגשם פי כמה‬

‫וכמה מכל מה שציפו!‬
‫ •נראה מצגת מאתר אש התורה המדברת על הפלא הגדול במדינת ישראל ועל הישגיה המרשימים‪:‬‬

‫‪http://www.aish.co.il/v/my/90561464.html‬‬

‫ •נתבונן בכל התמונות הקשורות – כל מה שנמצא בתוך קני המנורה‪ ,‬חקלאות ומוסדות שלטון ולאום‬
‫ושגשוג‪ ...‬הסמלים היחידים אליהם לא נתייחס בשיעור זה אלא יזכו לשיעור נפרד הם בית המקדש‬

‫וסמלי מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪45‬‬

‫חלק א׳‪ :‬דע מאין באת‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫ •ניתן לתלמידים משימה לבית – לבדוק את ארצות‬
‫המוצא שלהם‪ .‬כל תלמיד שואל את הוריו ‪ /‬סביו ‪/‬‬
‫סבתותיו מאיזו ארץ הם הגיעו לארץ ישראל‪ .‬ניתן‬

‫ללכת אחורה כמה דורות‪ ,‬עד שמגיעים למקור‪.‬‬
‫ •נפתח בכיתה את מפת העולם (ווירטואלית‪ ,‬למשל‬

‫כמו ב"גוגל מפות"‪ ,‬או ממשית‪ ,‬למשל גלובוס)‪.‬‬
‫ •נערוך סבב בו כל תלמיד יאמר את ארצות המוצא‬

‫שלו‪ ,‬או בנוסף יקום לסמן אותן על המפה‪.‬‬
‫ •נראה את התפוצה הרחבה של ארצות המוצא‪ ,‬ואיך כולם חלמו ושאפו כל הזמן להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ •נשאל את התלמידים לאיזה מהתמונות בפלקט מתאים מה שעשינו כעת‪ ,‬ונשים לב שהפעילות מתאימה‬

‫לתמונת הגלובוס‪.‬‬
‫ •נשמע את השיר "שאי עיניך וראי"‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=V-0LK_BrQYE&spfreload=10‬‬

‫"ְׂש ִאי ָס ִביב ֵעיַנִיְך‪ּ ,‬ו ְר ִאי ֻּכָּלם‪ִ ,‬נ ְקְּבצּו ָבאּו ָלְך" (ישעיהו ס'‪ ,‬ד')‪.‬‬
‫" ֶל ְכֵּתְך ַא ֲח ַרי ַּבִּמ ְדָּבר‪ְּ ,‬ב ֶא ֶרץ ֹלא ְזרּו ָעה" (ירמיהו ב'‪ ,‬ב')‪.‬‬

‫ •נדבר על כך שכולם עולים‪ .‬כל היהודים מכל העולם בכל הדורות – חולמים לעלות לירושלים ולארץ‬
‫ישראל‪ .‬ירושלים מושא כל הדורות – כותל וקדושה ומלכות ישראל והכנסת‪.‬‬

‫ •נתבונן בתמונות המתאימות בפלקט (מימין לשמאל – הסוכנות היהודית [הגוף האחראי על עליית יהודים‬
‫ארצה]‪ ,‬הכנסת‪ ,‬המנורה המוצבת ליד הכנסת‪ ,‬הכותל)‪:‬‬

‫‪ | 44‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫מעל פסגת הר הצופים ‪ //‬יהורם גאון‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=oxPDkiEVTCI&spfreload=10‬‬ ‫מעל פסגת הר הצופים‬
‫אשתחווה לך אפיים‬
‫מעל פסגת הר הצופים‬
‫אשתחוה לך אפיים‬ ‫מעל פסגת הר הצופים‬
‫שלום לך ירושלים!‬
‫מעל פסגת הר הצופים‬
‫שלום לך ירושלים!‬ ‫מאה דורות חלמתי עלייך‪,‬‬
‫לראות‪ ,‬לזכות‪ ,‬באור פנייך!‬
‫באלפי ברכות היי ברוכה!‬
‫מקדש‪ ,‬מלך‪ ,‬עיר מלוכה!‬ ‫ירושלים‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫האירי פנייך לבנך!‬
‫ירושלים‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫אני לא אזוז מפה!‬ ‫מחרבותייך אבנך!‬
‫ירושלים‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫יבוא המשיח‪ ,‬יבוא!‬

‫המסע לארץ‪-‬ישראל ‪ //‬שלמה גרוניך ולהקת שבא‬

‫‪s://www.youtube.com/watch?v=U1GlfmwoFAE&spfreload=10‬ת‪p‬ק‪t‬ו‪t‬מ‪h‬תה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫הירח משגיח מעל‪,‬‬
‫על גבי שק האוכל הדל‪ ‬‬
‫המדבר מתחתי‪ ,‬אין סופו לפנים‪,‬‬

‫ואמי מבטיחה לאחי הקטנים‪.‬‬

‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬להרים רגליים‪ ‬‬
‫מאמץ אחרון‪ ,‬לפני ירושלים‪.‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬יתגשם החלום‪ ‬‬ ‫אור ירח החזק מעמד‪ ,‬‬
‫עוד מעט נגיע‪ ,‬לארץ ישראל‪ .‬‬ ‫שק האוכל שלנו אבד‪ ‬‬
‫המדבר לא נגמר‪ ,‬יללות של תנים‪,‬‬
‫בירח דמותה של אימי‪,‬‬ ‫ואימי מרגיעה את אחי הקטנים‪.‬‬
‫מביטה בי‪ ,‬אמא אל תיעלמי‪ ‬‬
‫לו היתה לצידי‪ ,‬היא היתה יכולה‬ ‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬בקרוב נגאל‪ ‬‬
‫לא נפסיק ללכת‪ ,‬לארץ ישראל‪.‬‬
‫לשכנע אותם שאני יהודי‪.‬‬
‫ובלילה תקפו שודדים‪,‬‬
‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬בקרוב נגאל‪ ‬‬ ‫בסכין גם בחרב חדה‪ ‬‬
‫לא נפסיק ללכת‪ ,‬לארץ ישראל‪ .‬‬ ‫במדבר דם אימי‪ ,‬הירח עדי‪ ,‬‬
‫ואני מבטיחה לאחי הקטנים‪ .‬‬
‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬להרים עיניים‪ ‬‬
‫מאמץ אחרון‪ ,‬לפני ירושלים‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה | ‪47‬‬

‫חלק ב'‪ :‬ולאן אתה הולך‪...‬‬

‫ •נערוך מרכז למידה מוזיקלי – ניתן להרחיב על כל שיר לפי ההתאמה לכיתה ולפי הזמן העומד‬
‫לרשותכם‪.‬‬

‫ירושלים שבלב ‪ //‬אברהם פריד‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=78V2-4MwDUY&spfreload=10‬‬

‫כל אדם מחפש מקומות‬
‫ונופים חדשים בעולם‬

‫הוא חוצה יבשות וימים‬
‫במסע של הנפש לשם‬
‫על כנפי מחוזות הדמיון‬
‫הוא מפליג בספינה אל הים‬

‫אך בסוף זה הלב‬
‫הלב שמוביל‬

‫מוביל אותנו לשם‬

‫היא משוש כל הארץ‪ ,‬דלתות העמים‬ ‫כל הדרכים‪ ,‬השבילים‪ ,‬הכבישים‪ ,‬השלטים‬
‫היא אורו של עולם‬ ‫מובילים לירושלים‬

‫על שבעת ההרים היא עומדת‬ ‫כל התפילות‪ ,‬הדמעות‪ ,‬בקשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬‬
‫ונמצאת בחלומות של כולם‬ ‫מובילות לירושלים‬

‫מקצוות התבל הם נושאים עיניהם‬ ‫כל השירים‪ ,‬פיוטים‪ ,‬מזמורים‪ ,‬סיפורים‬
‫המסע לא הושלם‬ ‫כולם לירושלים‬
‫כי בסוף זה הלב‬ ‫ירושלים שבלב‬
‫רק הלב שמוביל‪,‬‬

‫מוביל את כולנו לשם‪...‬‬

‫כל הדרכים‪ ,‬השבילים‪ ,‬הכבישים‪ ,‬השלטים‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬
‫מובילים לירושלים‬

‫כל התפילות‪ ,‬הדמעות‪ ,‬בקשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬‬
‫מובילות לירושלים‬

‫כל השירים‪ ,‬פיוטים‪ ,‬מזמורים‪ ,‬סיפורים‬
‫כולם לירושלים‬
‫ירושלים שבלב‪.‬‬

‫‪ | 46‬תקומתה של המנורה‬

‫מינהל החינוך הדתי‬‫תקומתה של‬

‫שיעור ‪ 5‬לקראת יום ירושלים‬

‫רציונאל‬

‫שיעור זה מתייחס לשלושה סמלים בלבד מתוך הפלקט‪ ,‬אך בחרנו להקדיש להם שיעור שלם כיוון‬
‫שסמלים אלו מייצגים את מלחמת ששת הימים‪ .‬במלחמה זו שחררנו את הר הבית‪ ,‬הכותל והעיר העתיקה‪,‬‬

‫ובעקבות כך נוצר לנו יום ירושלים‪ ,‬שנחוג בדיוק בתקופה זו‪.‬‬
‫מוצעים לכם כאן מספר קישורים וכתובים מספר רעיונות לאן אפשר להוביל את השיעור‪ .‬בסוף המערך‬
‫ישנם קישורים לרעיונות נוספים רבים ולקטעי קריאה קשורים ‪ -‬כיוון שהחומר כל כך רחב וכדאי שכל‬

‫מורה יעשה את מה שמתחבר לו‪ ,‬לעצמו ולכיתה‪.‬‬
‫המטרה שלנו היא לקרב את התלמיד לירושלים‪ ,‬ואת ירושלים לליבו של התלמיד‪.‬‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫פתיחה ‪ -‬לא יוצא מהבית‬

‫ •נשחק משחק‪ :‬יש תלמיד שיושב על כיסא ולא מוכן לקום‪ .‬תלמידים אחרים צריכים לגשת אליו (כדאי‬
‫בהצבעה ושהמורה יזמין כדי שלא יווצר בלגן)‪ ,‬ולשכנע אותו לקום‪ .‬השכנועים יכולים להיות רבים‬
‫ומגוונים (למשל‪ :‬צבע טרי‪ ,‬הרב הראשי נכנס‪ ,‬האוטובוס הגיע) והתלמיד מחליט אם לקום או לא‪ .‬ברגע‬

‫שקם – תלמיד אחר מתיישב ומסע השכנועים מתחיל מחדש‪ .‬כך מספר פעמים‪.‬‬
‫ •נסכם את המשחק‪ :‬ראינו שיש סיבות בגללן לא מוכנים לקום מהכיסא‪ ,‬ויש סיבות שכן מוכנים‪ .‬ישנו‬
‫אדם אחד ש‪ 19 -‬שנה לא הסכים לקום מהכיסא‪ .‬כלומר הוא קם מהכיסא בבית‪ ,‬אך לא יצא מפתח‬
‫הבית‪ ...‬לאדם הזה קוראים הרב דוד כהן‪ .‬הוא מכונה "הרב הנזיר" כי גזר על עצמו נזירות (כלומר לא‬

‫להסתפר‪ ,‬לא לשתות יין וכו')‪ ,‬כל עוד הר הבית נמצא בשליטה ירדנית‪.‬‬
‫ •נתלה על הלוח תמונה של הרב הנזיר (נספח ‪ )1‬ונרחיב‪ :‬הרב הנזיר היה בתקופת הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫לפני הקמת המדינה היה אפשר להגיע למקומות הקדושים (קבר רחל‪ ,‬מערת המכפלה‪ ,‬הכותל המערבי‬
‫והר הבית)‪ .‬הם היו בשליטה בריטית (אנגלים) אך הייתה אפשרות גישה אליהם‪ .‬עם הקמת המדינה‬
‫פרצה מלחמת העצמאות‪ .‬התוצאות של המלחמה היו טובות‪ ,‬אך היה חסרון אחד ענק‪ :‬המקומות‬
‫הקדושים עברו לשליטה ירדנית והגישה אליהם נאסרה‪ .‬הרב הנזיר ראה זאת והצטער מאוד‪ .‬את צערו‬
‫הוא הביע בנדר‪ :‬לא אצא מפתח ביתי עד שתהיה גישה למקום בית ה' – הר הבית‪ .‬וכך שנה אחר שנה‬
‫עמד הרב הנזיר בנדרו‪ .‬בביתו התקיימו מניינים לתפילה ומי שרצה לפגוש בו – בא אליו‪ .‬כך במשך‬
‫‪ 19‬שנה (!!!) עד למלחמת ששת הימים‪ .‬במלחמת ששת הימים זכינו לשחרר את המקומות הקדושים‬
‫ואת הר הבית והכותל‪ .‬בשחרור נכח גם הרב הראשי לצה"ל‪ ,‬הרב גורן‪ .‬הוא נזכר מיד ברבותיו – הרב‬

‫תקומתה של המנורה | ‪49‬‬

‫ליבי במזרח ‪ //‬יעקב שוואקי (שיר בסגנון קצבי מזרחי)‬ ‫מינהל החינוך הדתי‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=nqs2B2LVuhM&list=PL‬‬
‫‪R5aRadvrfS8OES1j5xscNiYycBM7J112&spfreload=10‬‬

‫ארץ חמדה טובה ורחבה‬
‫ארץ שלנו של אבותינו‬

‫ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב‪.‬‬

‫שירו של אבא (אם בהר חצבת אבן) ‪ //‬נעמי שמר‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=jd4eLSSa1Xs&spfreload=10‬‬

‫אם בהר חצבת אבן להקים בנין חדש‪ ‬‬
‫לא לשווא אחי חצבת לבניין חדש‪ ‬‬
‫כי מן האבנים האלה יבנה מקדש‪ ‬‬

‫ייבנה‪ ,‬ייבנה‪ ,‬ייבנה המקדש‪ ‬‬

‫אם בהר נטעת ארז‪ ,‬ארז במקום דרדר‪ ‬‬
‫לא לשווא אחי נטעת במקום דרדר‪ ‬‬
‫כי מן הארזים האלה ייבנה ההר‪ ‬‬
‫ייבנה‪ ,‬ייבנה‪ ,‬ייבנה ההר‪ ‬‬

‫אם לא שרת לי שיר עדיין‪ ,‬שירה לי מזמור חדש‪ ‬‬
‫שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש‪ ‬‬

‫שיר שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש‪ ‬‬
‫שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש‪ ‬‬

‫ייבנה‪ ,‬ייבנה‪ ,‬ייבנה המקדש‬

‫סיכום‪ :‬התכנסות חזרה‬
‫ •נשאל את התלמידים מה הם לוקחים עימם מהשיעור הזה‪ ,‬מה הוא הוסיף להם‪ ,‬היכן בנפש נגע בהם‪,‬‬

‫מה התחדש להם או התחדד להם‪.‬‬

‫‪ | 48‬תקומתה של המנורה‬

‫תקומתה של‬

‫לכותל המערבי את ראש ישיבת מרכז הרב‪ .‬אמרתי לו שאני אשלח להביא את חותני הרב‬
‫המקובל ר' דוד הכהן הזקן‪ ,‬הנזיר מירושלים‪ ,‬שהתפלל כל חייו לרגע זה‪ ,‬הוא גם ראש ישיבה‬
‫ב"מרכז הרב"‪ ,‬ואת הרב צבי יהודה קוק‪ ,‬ראש הישיבה‪ ,‬בנו של הרב הראשי הראשון לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬אמרתי לעוזרי מנחם הכהן שייצא וייקח את המכונית שלי ויביא את שניהם‪ ,‬את חותני‬
‫המקובל הנזיר ואת הרב צבי יהודה קוק‪ .‬הוא יצא יחד עם הנהג שלי והם השתהו בדרך זמן רב‪.‬‬
‫כעבור שלושת‪-‬רבעי השעה הופיעו שני הרבנים הזקנים‪ ,‬הנזיר הירושלמי חותני הרב דוד כהן‪ ,‬והרב‬
‫קוק ראשי ישיבת מרכז הרב‪ ,‬שהיו האזרחים הראשונים ליד הכותל המערבי המשוחרר‪ .‬נפלנו איש‬
‫על צוואר השני‪ ,‬התנשקנו ובכינו‪ .‬שאלתי את מנחם הכהן מה קרה והוא ענה לי שהדרך הייתה‬
‫חסומה באש ההפגזות והצליפות ואי‪-‬אפשר היה לצאת‪ ,‬והוא נאלץ לקחת ג'יפ עם תולר כדי לעבור‪.‬‬
‫כמו כן השתהה הרב הנזיר מאחר שביקש לאסוף בית דין מיוחד שיתיר לו את נדרו שלא לצאת‬
‫מהבית‪ .‬פיניתי את מקומי בפינה הדרומית של הכותל לחותני הנזיר‪ ,‬והוא לא מש מהמקום הזה זמן‬

‫ממושך‪ ,‬הוא התפלל כל הזמן‪.‬‬

‫שיר מדהים על פועלו של הרב גורן במלחמת ששת הימים‪:‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=mS82rGTsXNQ‬‬

‫גוף השיעור‪ :‬מי עוד התגעגע?‬

‫ •נאמר לתלמידים‪ :‬ראינו את הגעגוע העז של הרב הנזיר‪ .‬אך האם רק הוא התגעגע?‬

‫תקומתה של המנורה ‪ -‬מסע בן ‪2000‬‬ ‫ •נשמיע את השיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר‬

‫קרן הריצי | ‪C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=O2RoCNeM9B0‬‬

‫מינהל החינוך הדתי‬ ‫ •נשמע את תחושות התלמידים בעקבות השיר‪ ,‬ונאמר כי לפי השיר כולם התגעגעו‪...‬‬
‫ •נתלה על הלוח תמונה של החומה (איפה שהיום כיכר צה"ל)‪( ,‬נספח ‪.)2‬‬

‫ •נאמר לתלמידים שזאת החומה אליה מתכוונת נעמי שמר כשאומרת "העיר אשר בדד יושבת ובליבה‬
‫חומה"‪ .‬חומה זו חצתה את העיר ומנעה מאיתנו להגיע ללב ולהגיע לבית – להר הבית ולכותל המערבי‪...‬‬

‫זו החומה בגללה לא יצא הרב הנזיר מהבית במשך ‪ 19‬שנה!‬
‫ •נאמר לתלמידים‪ :‬למרות שהייתה חומת אבן בלב ירושלים‪ ,‬הלב לא הפך ללב אבן‪ .‬ליבו של כל יהודי‬
‫המשיך לפעום בעוז ולצפות שתיפול החומה‪ ,‬שנזכה להגיע להר הבית לכותל המערבי‪ ,‬למקומות‬

‫הקדושים‪ .‬היהודים המשיכו להתגעגע‪...‬‬
‫ •נראה כי ישנם כמה אנשים – וכל אחד מהם תרם נדבך נוסף לאהבה לירושלים ולגעגוע אליה‪:‬‬

‫» »הילדים שחיו באותה תקופה ולא הכירו משהו אחר‬
‫» »נעמי שמר שמייצגת את המעגל הלאומי‬

‫» »הרב גורן והרב הנזיר שמייצגים את אלה שהכירו את המצב לפני והמצב אחרי‬
‫» »החיילים ששחררו‪ ,‬וייצגו את כל הדורות – באו בשליחות כולם (סיפור על כך – בהצעות העשרה)‪.‬‬
‫ •נסביר כי להתגעגע אפשר למשהו שמכירים ויודעים (למשל לאבא ולאימא‪ ,‬לחופש‪ ,‬וכו')‪ ,‬אבל אפשר‬
‫גם למשהו שלא מכירים ומאוד רוצים להכיר‪ .‬וזה מה שקרה כאן‪ .‬בפועל מי ששחרר את ירושלים היו‬
‫חיילים – נערים בני ‪ 19‬שנה שנולדו בדיוק עם קום המדינה‪ ,‬ולא הכירו את ירושלים ללא חומה‪ .‬ולמרות‬

‫זאת הגעגוע בער בליבם‪.‬‬
‫ •נחזור לתחילת השיעור‪ ,‬לרב הנזיר שיצא מהבית לאחר ‪ 19‬שנה‪...‬‬
‫ •נשאל‪ :‬איך לדעתכם הרגיש הרב הנזיר באותו מעמד בו זכה להגיע לכותל?‬

‫תקומתה של המנורה | ‪51‬‬