צבי יהודה הכהן קוק והרב הנזיר ,ושלח ג'יפ מיוחד להביא את שניהם לכותל להיות נוכחים ברגעים מינהל החינוך הדתי
המרגשים וההסטוריים הללו.
וכך כותב הרב מנחם כהן שהיה עוזרו של הרב גורן באותה תקופה:
אני נוסע בפקודתו של הרב גורן אל חותנו רבי דוד הכהן -הנזיר ,מתלמידיו המובהקים של הרב
קוק .הנזיר הוא דמות מאוד מרתקת ,קראו לו "הנזיר" כי הוא היה נזיר -לא שתה יין ,גידל שיער
והיה טבעוני .אני בא לבית הנזיר והוא לא מדבר .למה? כי הוא קיבל על עצמו באותה תקופה קשה
תענית דיבור .אמרתי לו" :אני רוצה את השופר" .נראה היה לי שהוא אומר שהשופר נמצא בארון
למעלה ,עליתי על כיסא ,הורדתי את השופר והבאתיו לרב גורן.
אני רוצה לקפוץ מכאן לסיפור על הנזיר והרב צבי יהודה; כשעמדנו ליד הכותל אחרי תפילת מנחה,
רחבת הכותל הייתה מלאה .כבר החלו לבוא גם חברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ,חברי עיריית
ירושלים ,כל מיני יהודים ...המ"פ בוגר ישיבת מרכז הרב יורם זמוש תלה דגל על סורג מעל הכותל.
כשהיינו למטה ברחבת הכותל כבר היו המוני אנשים ,ואז ,אני לא זוכר אם זה היה יורם או חנן
פורת -אחד מהם אמר "הייתי רוצה שהרב צבי יהודה יהיה כאן" .ואז הרב גורן אמר להביא את הרב
צבי יהודה ואת הנזיר בג'יפ .אני הצעתי להביא גם את אבי שהיה מיקירי ירושלים וכתב מאמרים על
הר הבית .יצאתי עם הג'יפ ודהרתי להביא את שלושת הכוהנים .כשיצאתי פגז כנראה פגע בשער
האריות ואבן נפלה ,אך לשמחתי אני יכול להיות כאן היום ולספר לכם על זה.
העיר הייתה שקטה ,לא ראו בה נפש חיה כי עוד היו פיצוצים ופגזים .תחנה ראשונה נסעתי לבית
הורי .אמרתי לאבי "באתי לקחתך לכותל" .הוא בירך "שהחיינו" בשם ומלכות ,שם את המגבעת
שלו והתחיל ללכת איתי .אמרתי לו שהולכים דרך הר הבית .הוא אמר :חיכיתי 19שנה ,אני אחכה
עוד כדי לא ללכת דרך הר הבית...
יצאתי לאחר שאבי סרב ללכת ונסעתי לרחוב עמוס לבית הרב דוד הכהן -הנזיר .אמרתי לנזיר
שבאתי לקחתו לכותל .הוא היה בתענית דיבור ,והרבנית אמרה לי שהוא לא יוצא מהבית כי בין
הנדרים שנדר היה נדר שלא יצא מהבית .יצאתי לקומת הקרקע שם היה גר הבן של הרב מבריסק.
אמרתי לו "עלה לבית הנזיר" .הבאתי עוד שכן ויחד ,שלושתנו ,התרנו את הנדר של הנזיר .ירדנו
במדרגות והרבנית אמרה לנו שהרב לא נועל נעלים ,אז היא הביאה נעלי בית והושבנו אותו על
הג'יפ ונסענו לרב צבי יהודה .הכרתי את הבית כי הייתי שם פעמים רבות .אמרו לי השכנים שהוא
בבית הרב ,בשכונת טיכו .עליתי לשם ושאלתי היכן הוא ונאמר לי ש"בחדר הקטן" בו הרב קוק
היה מתייחד .דפקתי על הדלתות ולא פתחו .הסתכלתי דרך חור המנעול ,ורב צבי יהודה עומד שם
עטור תפילין וטלית ו"ראשו בשמים".
ראיתי שאין ברירה ,ונתתי דחיפה חזקה לדלת שנפתחה ואמרתי לרב" :באתי לקחת אותך
לכותל"!... התחלנו לדהור לכיוון העיר העתיקה .אז העיר כבר הייתה מלאה .בקושי פילסנו לנו
דרך ונסענו לכותל .הנזיר ,ברגע שירד לכותל הניח את ראשו בין אבני הכותל ,סמך את שתי ידיו
בין אבני הכותל ועמד צמוד.
עדות נוספת – פרקי יומן על שחרור ירושלים – הרב שלמה גורן:
...אני עמדתי בפינה והמשכתי לומר תהילים .אחרי כן ירד מ"פ דתי מהצנחנים דרך המדרגות.
זה היה סגן זמוש שהגיע רק אז לראשונה לרחבת הכותל .הוא הגיע אחרי שגמרתי את התפילה
ופמליית האלוף התפזרה ,ולאחר שהתעכב קצת לתפילה הוא שאל אותי אם אני מסכים להביא
| 50תקומתה של המנורה
תקומתה של
סיום :עוד נגיע אל הבית
•נאמר לתלמידים :הרב הנזיר יצא מהבית ,וגם אנחנו יוצאים ,אך עדיין חסר לנו בית ...ועל הבית הזה
(בית המקדש) נלמד בע"ה בשיעור הבא.
הצעות העשרה:
קישורים מקוונים:
סרטון של 40שניות – רקע והישגים במלחמת ששת הימים
https://www.youtube.com/watch?v=u1GMqat6jSw
סרטון של כמעט שתי דקות על שחרור הר הבית והכותל (איכות של שנת )...1967
https://www.youtube.com/watch?v=l17p0fTNvf0&feature=related
קישור למשחק רביעיות על ירושלים (משחק אמיתי ,לא מקוון .צריך לגזור את הקלפים).
://www.yeladim-edu.org.il/docs/yom_yerusalaim/reviiot_jerusalem.pdfתtpקtוhמתה של המנורה -מסע בן 2000
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation
שירון ליום ירושלים
http://www.yeladim-edu.org.il/docs/yom_yerusalaim/Jerusalem_bashir.pdf
מינהל החינוך הדתי קטעי קריאה:
שימו לב – קטע ראשון זה ברמה גבוהה ,יש לבדוק התאמתו לכיתתכם .בכל מקרה קראו אותו ,מורים
יקרים ,והרוויחו לעצמכם...
הרב גורן – הרב הצבאי הראשי שנכנס עם החיילים הראשונים למתחם העיר העתיקה ,מתאר בפרקי יומנו
האישי:
"מוטה (מוטה גור) היה מדוכא מאוד .הוא הודיע לי כי קיבל פקודה לא להיכנס לעיר העתיקה ,כי אם להקיף
אותה מכל הצדדים אבל בשום פנים לא להיכנס פנימה ,והוסיף שכנראה שהמדיניות היא להשאיר את העיר
שבין החומות לערביי העיר מבלי לכבוש אותה .על זה עניתי לו שאילו הייתי אני במקומו לא הייתי יכול
להתאפק כאשר נקרית לידי הזדמנות היסטורית כזאת לשחרר את הר הבית אחרי אלפיים שנה .מה היה
קורה? היו מעמידים אותי למשפט והיו דנים אותי למאסר? מוטב לחיות כל החיים בבית סוהר כשירושלים
והר הבית משוחררים מאשר להיות משוחרר וירושלים תהיה משועבדת .הוספתי לו עוד שאין הדברים
מיועדים להשפיע עליו להפר את ההוראות ,אלא אני רק מביע את הרהורי ליבי בשעה הרת גורל זו לעם
היהודי .יתכן וזו הזדמנות חד פעמית שניתנה לנו מן השמים להחזיר את גזלת הדורות של ירושלים ומקום
המקדש לעם היהודי ,ואי כיבוש העיר לעת כזאת עלולה להיות בכיה לדורות וחטא שלא יכופר .אבל יש
לנו אמון מלא בגורמים המוסמכים שבוודאי יודעים מה שהם עושים וכי העניין של ירושלים יקר גם להם
באותה מידה כמו שלנו.
תקומתה של המנורה | 53
•נזכיר את הרב גורן ,הרב הראשי הצבאי ,שנכח אף הוא באותו מעמד ,ונקריא את דבריו: מינהל החינוך הדתי
"חיילי ישראל ,אהובי העם ,ה' עמכם גיבורי החיל!
מדבר אנוכי אליכם מרחבת הכותל המערבי ,שריד בית מקדשנו.
"נחמו נחמו עמי ,יאמר אלוהיכם" .זה היום קיווינו לו ,נגילה ונשמחה בישועתו .חזון כל הדורות
נתגשם לעינינו :עיר האלוקים ,מקום המקדש ,הר הבית והכותל המערבי ,סמל הגאולה של
העם ,נגאלו היום על ידכם ,גיבורי צבא ההגנה לישראל.
קיימתם היום בזה את שבועת הדורות" :אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
אכן ,לא שכחנו אותך ירושלים ,עיר קודשנו ובית תפארתנו.
בשם כל קהל ישראל בארץ ובגולה ,הנני מברך בשמחה עילאית" :ברוך אתה ה' אלוהינו מלך
העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"!
לשנה הזאת בירושלים הבנויה!"
•נקריא את הקטע הבא:
כתב צבאי ששידר ברשת השידורים העברים בעצם הקרבות מספר" :אני בדרום אי שם בסיני .דווקא
היום ,ביום השלישי למלחמה ,נערך כאן קרב שריון בשריון שמעטים כמוהו וכדוגמתו בתולדות
המלחמות .המצרים ניסו גם אתמול וגם שלשום להתחמק ממאבק פנים אל פנים והעדיפו את
הבריחה .לחמו רק בהגנה בחוסר ברירה .עתה הם למעשה כמעט מוקפים ,אולצו ללחום .נכנסנו
לקרב בו משתתפים כנראה כאלף טנקים משני הצדדים .שרידי חיל האוויר המצרי גויסו למערכה
מכרעת זו .שארית העוצמה המצרית מוטלת על כף המאזנים .שאון הטנקים והתותחים ,הדי
יריות ושריקת פגזים .רעש מטוסים העוברים ביעף וקול פצצות מתפוצצות מחריש אזנים .לפתע
פתח מישהו טרנזיסטור .מבית השידור בירושלים ,מבשר" :הכותל המערבי בידינו .צנחנים הגיעו
בדהירתם לרחבת הכותל ,עתה הם חובקים את אבני הכותל ששממו עשרים שנה .מתרפקים עליה
לאחר שעמדו בבדידותם מאז קמה המדינה .אבני הכותל שוב הרוו דמעה יהודית לה צמאו עשרים
שנה" .זה ,כל זה שומעים בטרנזיסטור .בחזית פורצת שאגה אדירה .שריונאים פורצים מן התותחים,
טנקיסטים מהטנקים .קצינים מתערבבים בחיילים כל אחד מחפש אחרים כדי להתחבק .מתחבקים
מתנשקים ,חיילים קשוחים למודי קרבות ,שחורים כפיח ,כשחול המדבר חדר לעורם ,דוהרים עתה
לאש תופת מבלי לדעת אם יסיימו את היום בעודם בחיים .גיבורים הבזים לפחד ,לגילוי כל חולשה,
בוכים עתה כתינוקות .והוא מתאר את הדבר הזה" :כשבילי טהר ולובן נראים נחלי הדמעות .על
כל האבק שלהם ,לפתע אתה חש את אשר ידעת ידיעה שטחית מזמן :שאין אלה אלא בנים ,נכדים
של אותם הגולים שהוגלו מירושלים חבושים באזיקים בשרשראות של ברזל ,מתייפחים בבכי אל
מול פני המקדש העולה בלהבות".
| 52תקומתה של המנורה
מינהל החינוך הדתיתקומתה של
מאחורי הלוחמים – סיפור:
מענדל מווילנה היה יהודי פשוט .לא סיפרו עליו אגדות וניסים ,אבל הכול ידעו כי כשמזכירים בנוכחותו
את עיר-הקודש – מזנק הוא ממקומו כנשוך-נחש וכל כולו מתלהט ביקוד-אש" :ירושלים! ירושלים!"...
"יום אחד אעזוב הכול ואסע לירושלים!" היה תמיד אומר .בימי חג ומועד היה הבא לביתו של ר'
מענדל מוצאו מסב עם בני-נוער .בשעת ערב מאוחרת היה מספר למאזיניו מסיפורי ירושלים.
ר' מענדל לא נלאה מלספר – והסיפורים יפים כל-כך :ירושלים של דוד ושלמה ,ירושלים של
מלכים ומורדים ,ירושלים המתגוננת נואשות נגד גייסות הרומאים .ובין סיפורי המלחמות היה שוזר
ממעשיהם של יהודים כרבי יהודה הלוי ,הרמב"ן ורבי יהודה החסיד שבאו לירושלים .סיפור רודף
סיפור ואגדה רודפת אגדה .בסיימו את סיפוריו היה ר' מענדל פורש ידיו כלפי מעלה ופוצח בניגון
חסידי על המילים "לשנה הבאה בירושלים".
שנת תש"ד; מחנה המוות טרבלינקה .כאן שולט בגלוי מלאך המוות .כאן אין חג ומועד .והנה הגיע
ראש-השנה .ליד הגדר המחושמלת עומדים ר' מענדל ושני צעירים שנותרו מן החבורה" .מה נבקש?"
שואל אחד הצעירים ,יצחק שמו.
"נבקש – לשנה הבאה בירושלים!" משיבו ר' מענדל בקול תקיף .עיניו של ר' מענדל נשואות הרחק-
הרחק ,אל מעבר לגדרות ולעשן המשרפות .לרגע נדמה לו כי הוא רואה את עיר דוד באופק .הוא
מאמץ את עיניו וכל שריר שבפניו נמתח ,והעיר נמוגה בעשן העולה מן הכבשנים" .בוא ,ר' מענדל",
שומע הוא קולות נעלמים" ,צא מן המחנה הזה ,התרומם ושוט מזרחה".
ערב ירד על טרבלינקה .ליל ראש-השנה .יושב ר' מענדל עם שני הצעירים ,וכל אותו הלילה מספר
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundationמסיפורי ירושלים ,כמו אז בביתו שבווילנה .דמעות חונקות את גרונותיהם בהקשיבם לסיפוריו .כאן
נשמע בכיו של הכותל המערבי על בניו הנשחטים ,ושומעות הלבנים האדומות בכבשנים את סיפורי
ההוד של אבני ירושלים.
מספר ר' מענדל על אנוסי ספרד ועל מרתפי האינקוויזיציה ,על פרעות חמלניצקי ועל גזרות הצאר
הרוסי .על רבבות יהודים נרדפים ,שהמילה ‘ירושלים' אימצה את רוחם בכל התלאות.
פיו של ר' מענדל מוסיף למלמל ולספר ,קולו כבר לא נשמע ,הרעב והחולי התישו את הגוף ,אך
הנפש מוסיפה להקרין כוח ואור .זרם עובר בליבות שני הצעירים .לפתע – כמו על-פי פקודה – הם
קמים לרקוד את הריקוד הנושן .שלושה שלדים חיים ,מזי-רעב ,נעים בריקוד חסידי .ריקוד שכזה
לא ראתה עוד טרבלינקה :העיניים עצומות ,הרגליים נעות בכוחות אחרונים ,והגרון מאמץ את
מיתריו לשיר – "לשנה הבאה בירושלים".
מבין השלושה ,רק יצחק נותר בחיים .הוא זכה ושרד ושם את פעמיו לארץ-ישראל ,השתקע בשכונת
בית-הכרם שבירושלים ,שיקם את חייו וניסה להתמודד עם העבר .רק ביום חג ומועד נפרד מאשתו
ומילדיו ועלה להתבודד בלילה על הר ציון ולהשקיף על ירושלים העתיקה .כאן התייחד עם זכרו של
ר' מענדל ועם סיפוריו המופלאים.
ליל כ"ח באייר התשכ"ז .חטיבת הצנחנים התמקמה בשכונת בית-הכרם .תדריך אחרון .בעוד כמה
שעות יוצאים לקרב על שחרור העיר.
חיילים מנמנמים ,אחרים כותבים מכתבים .אימהות ירושלמיות טובות מזמינות אותם לקפה ועוגה.
אדם מבוגר ניגש אל אחד הצנחנים" .שלום" ,הוא אומר לו" ,בבקשה ממך ,בוא אל המקלט
שבביתי" .במקלט התוודעו זה לזה" .נעים מאוד ,שמי יצחק" ,הוא אומר לחייל המציג את עצמו.
אחרי שיחת חולין רגילה השתתק האיש לרגע ,הביט לתוך עיני הצעיר ואמר" :בעוד זמן קצר אתה
הולך לשחרר את ירושלים .הסכת ואספר לך סיפור" .יצחק ,ששרד ממחנה טרבלינקה ,החל לספר
את סיפורו ,שהיה למעשה סיפורו של ר' מענדל מווילנה .כאשר סיים ידע הצנחן מה משמעות הקרב
תקומתה של המנורה | 55
הוספתי עוד שבכל זאת אל יתייאש .אני סמוך ובטוח שהזדמנות היסטורית זאת לא תוזנח וכי הפעם נזכה מינהל החינוך הדתי
לשחרור ירושלים והר הבית ויש להתכונן לכך מבחינה נפשית"...
יומיים לאחר שחרור העיר העתיקה ,בר"ח סיון תשכ"ז ,דיבר הרב משה צבי נריה בפני מורים ומנהלים
בעיריית ירושלים ,והרי קטע מדבריו:
"בין ההגיגים והתחושות של הימים הגדולים האלה ,מסתמנת גם שאלה-תמיהה :מדוע לא נתן
הקב"ה את ירושלים בידינו אז ,בתש"ח ,ובמה זכינו שהיא תוחזר לנו עתה?
באורח פלא ,כלל לא בדרך הטבע ,היא נשמטה מידינו אז ,ושוב באורח פלא ,מעבר להגיון ,היא
ניתנה לנו ,היא הוגשה לנו עכשיו.
התשובה לכך רמוזה בסוד שיח של חכמי קדם.
על ירושלים נאמר בתלמוד הירושלמי" :כעיר שחוברה לה יחדיו -עיר שמחברת ישראל זה לזה"
(ירושלמי בבא קמא ,פרק ז' הלכה ז') ,ובצורה אחרת נשנה הדבר בתלמוד הבבלי" :לא תוכל
לזבוח את הפסח באחד שעריך -לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסים בשער אחד" (זבחים
קי"ד ,ב').
אכן ,לפני תשע עשרה שנה פרץ הפלמ"ח דרך שער ציון ,ואילו חיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער
שכם .מפולגים ומפורדים היינו .אילו הצלחנו אז היו ‘שניים אוחזין' בירושלים ,וכל אחד היה אומר
‘כולה שלי' .ירושלים הייתה הופכת למקור של פירוד ,לסיבה של מריבה ומדון .סלעי ירושלים היו
הופכים לסלעי מחלוקת...
ולכן ,רק עתה ,כשנכנסנו כולנו דרך שער אחד -שער האריות‘ ,הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא',
רק עתה כשכולנו מאוחדים ,כשבראשנו עומדת ממשלת ליכוד לאומי ,כשצבאנו הלוחם הוא צבא
אחיד -צבא הגנה לישראל ,כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה ,רק
עתה זכינו למאורע הגדול -המחזיר שכינתו לציון החזיר לנו את ירושלים!"
בדברים אלו נתן הרב פרשנות רוחנית ואמונית למאורעות הזמן .אך הוא גם נתן הסבר פוליטי-כלל
עולמי מעניין לסוגיה זו ,הסבר שלא נס ליחו גם בימים אלו ,כשאומות העולם והאו"ם עסוקים כל
כך במדינתנו" :היה זה נס נסתר ,אשר בעלי הנס יכלו להכיר בו רק מתוך פרספקטיבה של זמן:
לפי החלטת האו"ם בלייק סקסס ,הייתה צריכה ירושלים להיות עיר בין-לאומית ,ואילו נכבשה
ירושלים על ידינו בימים ההם ,הרי לפי מצב חולשתה של המדינה החדשה ותלותה בגורמי חוץ ,ולפי
מעמדו הרם של האו"ם אז ,הייתה החלטת האו"ם מתבצעת ללא ספק ,והייתה זו בכייה לדורות.
לא כן כשהעיר הוסגרה על ידי הבריטים לערבים והללו לא התחשבו כלל בדעת האו"ם (ועליהם לא
הופעל כל לחץ) נשארה ההחלטה גנוזה אי-שם בתיקים כדבר שעבר זמנו"...
בימים אלו אנו חשים עד כמה השפעה יש ללחץ העולמי ,כמו גם לעמדת האו"ם .ואשרינו שהחלטה זו של
האו"ם נשתכחה מלב...
| 54תקומתה של המנורה
תקומתה של
נספח 1תמונת הרב הנזיר
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation
מינהל החינוך הדתי
תקומתה של המנורה | 57
שהוא יוצא אליו .באוזניו הדהדו דבריו האחרונים של יצחק" :זכות גדולה נפלה בחלקך ,בני .הלילה,
בצאתכם לשחרר את העיר ,לא לבדכם אתם הולכים למערכה .רבבות הקדושים אשר שם העיר
הזאת חי על שפתיהם ,ילוו אתכם בדרכם .יברכך ה' וישמרך ,בני".
השעה הייתה שתיים ושלושים לפנות בוקר .הגדוד פורץ לירושלים .החיילים מסתערים .הצנחן
הצעיר נשכב לרגע מאחורי אבן ושוב קם ומסתער .בראשו הולמים דברי היהודי מבית-הכרם ,היהודי
מטרבלינקה ,ודמותו של ר' מענדל מווילנה אינה מרפה ממנו .הוא מופיע מולו מבעד לפגזים ,הוא
עומד מאחוריו ומצווה" :קדימה ,הכה בהם! קדימה ,סלק אותם מהעיר!" ר' מענדל מסוכך עליו
בידיו ואינו מניח לכדורי המוות לפגוע בו .לפתע מופיעים המוני ‘מענדלים' ,עוטי כותנות פסים,
ורבבות אחרים מכל קצווי תבל .מסיביר ומבוכרה ,מתימן וממרוקו ,מפולין ומגרמניה ,מאושוויץ
וממיידאנק; מן המאה התשע-עשרה ומדור החורבן .כולם נקבצו ובאו להשתתף בכניסה החגיגית
לעיר-הקודש.
בקול חנוק ובלתי-נשמע פונה הצנחן אל ר' מענדל ולוחש לו" :בזכותך ,ר' מענדל! בזכות סיפוריך
אנו כאן היום .בזכות ירושלים שנשאת אתה וכל היהודים במשך כל הדורות בליבותיכם ועל
שפתותיכם .תודה לך ,ר' מענדל ,תודה!"
"הנני כאן" //חיים חפר
נשמיע את השיר "הנני כאן" של יהורם גאון:
https://www.youtube.com/watch?v=ijPL6Yi8VRM&feature=player_embedded
אני הולך אלייך כל ימי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותי
אבל אני איני מרגיש דבר.
אני חוזר מארץ לא זרועה
מושיט ידי ללטוף את שערך
הנני כאן ,אך כמו יונה פצועה אני חוזר מאלף גלגולים
אני נזיר ,בן מלך וקבצן אני נופל תמיד מול שערך.
ובלילות בבכות השועלים
ואת חיכית ,כמו האבנים
וכמו הבור ,להלך במדבר אני חולם וער בך בו בזמן.
זריחות רכות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר. אני רואה אותך הרחוקה הנני כאן ,כמו ציפורים חגות מינהל החינוך הדתי
כמו נסיכה שבויה במגדלים הנני כאן ,מביט מן הגגות
כך ראיתיך יושבת ומצפה הנני כאן ,כמו אבן בגדר.
ובעינייך אור ועצב רב בין סורגים יושבת ומחכה כמו סלע ,כמו באר
אלוהים ,האלוהים גדולים.
כך לקחתיך איתי אל החופה אני האיש אשר תמיד חוזר ,חוזר .
את היחפה עם כתר של זהב.
הנני כאן...
הנני כאן...
| 56תקומתה של המנורה
תקומתה של
שיעור 6ותחזינה עיננו
רציונאל
"ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים" .אנו בשיעור האחרון של מסע המנורה .ראינו איך הקב"ה ליווה אותנו
צעד צעד בתקומה ,ברחמים גדולים .ממש התגשמות הפסוק מישעיהו (נ"ד ,ז'-ח')ְּ" :ב ֶרַגע ָקטֹן ֲעַז ְבִּתיְך;
ּו ְב ַר ֲח ִמים ְּגדֹ ִלים ֲא ַקְּב ֵצְךְּ .בֶׁש ֶצף ֶק ֶצף ִה ְסַּת ְרִּתי ָפַני ֶרַגע ִמֵּמְךּ ,ו ְב ֶח ֶסד עֹו ָלם ִר ַח ְמִּתיְךָ ,א ַמר ּגֲֹא ֵלְך ה'" .ראינו
לאורך המסע רגעים של הסתר פנים ,וגם אז ידענו שהקב"ה איתנו ולא עוזב לרגע ,ועוד עתיד לאסוף אותנו
ולעטוף אותנו ברחמים.
עכשיו כשמדינת ישראל פורחת ומשגשגת אנו רואים זאת עין בעין ,וממשיכים לקוות ששפע החסד
והרחמים ימשיכו ונזכה במהרה לבניין בית המקדש ,ונוכל להדליק במנורה נר תמיד ,נר שלא יכבה עוד
לעולם.
ההכנות הנדרשות
•יש להכין כתרים ועליהם כתוב דברים שאנו עושים /לא עושים כדי לזכור שירושלים עדיין לא בבניינה
המלא (דוגמאות בגוף השיעור).
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 •יש להביא בקבוק מלא מים וכלי לתוכו אפשר לשפוך את המים (או דרך החלון.)...
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation
פתיחה – איזה מין משחק זה?
•נזמין כל פעם קבוצה של 6-5תלמידים ונבקש מהם לשחק באחד המשחקים המוזכרים כאן ,לפי
הכללים שנאמר .למורה :המשחקים הם ללא העיקר שלהם .למשל -
» »איקס עיגול כשכולם קבוצת איקס ואין עיגול
» »שני מקלות – כשיש רק מקל אחד
» »משחק השוקולד – רק עם קובייה וללא שוקולד
» »חיי שרה /מחניים – ללא כדור
» »משחק הכיסאות – כשיש רק שניים-שלושה כסאות
» »וכן הלאה.
•נבחן את תגובת התלמידים כל פעם כשמתחילים משחק ומגלים שאי-אפשר לשחק ככה( ...מתעצבנים
/מתאכזבים /לא מבינים /פורשים באמצע /אומרים שהמשחק לא שווה ואי אפשר לשחק) .אפשר
גם לשאול את התלמידים עצמם איך הרגישו.
•נסכם שזה באמת קשה לשחק כשאין את העיקר במשחק ,וזה קשה לחיות כשמשהו עיקרי חסר.
במיוחד שהוא חסר כבר כל כך הרבה זמן – שאנחנו אפילו לא יודעים כמה הוא חסר...
מינהל החינוך הדתי גוף השיעור – אז מה חסר לנו?
•נשחק את "משחק הכתרים" (הפעם עם כתרים :)...כל פעם יהיה תלמיד מתנדב שיחבוש על ראשו
כתר .על הכתר יהיה ביטוי למשהו שאנחנו עושים /לא עושים כדי לזכור שירושלים עדיין לא בבניינה
המלא .התלמיד יצטרך לזהות מה כתוב בכתר – בעזרת שאלות "כן" ו"לא" בלבד .דוגמאות לכתרים:
תקומתה של המנורה | 59
נספח 2חומה מינהל החינוך הדתי
| 58תקומתה של המנורה
תקומתה של
אבל כאשר הלב לא נמצא ,כל הגוף נפגע וחולה ,ומהות קיומו העיקרית חסרה .ואז הוא נשאר דומה
לבקבוק שהוציאו ממנו את תוכנו מעניק החיים – המים .בבקבוק כשלעצמו איננו מוכנים להסתפק .האם
אנחנו מוכנים להסתפק בקיומו של עם-ישראל ללא רוח החיים המפעמת בו ,ללא בית-המקדש???
•נקרא את פסוקי הגאולה המופיעים בפלקט:
» »"ִׂש ְמחּו ֶאת ְירּוָׁש ִַלם ְו ִגילּו ָבּה ָּכל אֲֹה ֶבי ָה; ִׂשיׂשּו ִאָּתּה ָמׂשֹוׂשָּ ,כל ַהִּמ ְתַאְּב ִלים ָע ֶלי ָהֵּ ...כן ָאנֹ ִכי ֲאַנ ֶח ְמ ֶכם,
ּו ִבירּוָׁש ִַלם ְּתֻנ ָחמּו" (ישעיהו ס"ו ,י' ו -י"ג).
» »"ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות :עֹד ֵיְׁשבּו ְז ֵקִנים ּו ְז ֵקנֹות ִּב ְרחֹבֹות ְירּוָׁש ִָלם; ְו ִאיׁש ִמְׁש ַעְנּתֹו ְּבָידֹו ֵמרֹב ָי ִמיםּ ,ו ְרחֹבֹות
ָה ִעיר ִיָּמ ְלאּו ְי ָל ִדים ִוי ָלדֹות ְמַׂש ֲח ִקים ִּב ְרחֹבֹ ֶתי ָה" (זכריה ח' ,ד'-ה').
» »"ִּכי ֶז ַרע ַהָּׁשלֹוםַ ,הֶּג ֶפן ִּתֵּתן ִּפ ְרָיּה ְו ָהָא ֶרץ ִּתֵּתן ֶאת ְיבּו ָלּהְ ,ו ַהָּׁש ַמִים ִיְּתנּו ַטָּלם; ְו ִהְנ ַח ְלִּתי ֶאת ְׁש ֵא ִרית
ָה ָעם ַהֶּזה ֶאת ָּכל ֵאֶּלה" (זכריה ח' ,י"ב).
» »"ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות ,צֹום ָה ְר ִבי ִעי ְוצֹום ַה ֲח ִמיִׁשי ְוצֹום ַהְּׁש ִבי ִעי ְוצֹום ָה ֲעִׂשי ִרי ִי ְהֶיה ְל ֵבית ְיהּו ָדה ְלָׂשׂשֹון
ּו ְלִׂש ְמ ָחה ּו ְלמֲֹע ִדים טֹו ִבים; ְו ָה ֱא ֶמת ְו ַהָּׁשלֹום ֱא ָהבּו" (זכריה ח' ,י"ט).
» »"הֹודּו ַלה'ִ ,ק ְראּו ִבְׁשמֹו; הֹו ִדיעּו ָב ַעִּמים ֲע ִלילֹו ָתיו" (תהילים ק"ה ,א') ְ" +ו ָק ְראּו ָלְך ִעיר ה'ִ ,צּיֹון ְקדֹוׁש
ִיְׂש ָר ֵאל" (ישעיהו ס' ,י"ד).
•נתחלק לחמש קבוצות ,כל קבוצה תצטרך לצייר אחד מן הפסוקים (המורה יחלק את הפסוקים לקבוצות).
רעיונות לציורים:
» »"ִׂש ְמחּו ֶאת ְירּוָׁש ִַלם ְו ִגילּו ָבּה ָּכל אֲֹה ֶבי ָה; ִׂשיׂשּו ִאָּתּה ָמׂשֹוׂשָּ ,כל ַהִּמ ְתַאְּב ִלים ָע ֶלי ָהֵּ ...כן ָאנֹ ִכי ֲאַנ ֶח ְמ ֶכם,
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000
ּו ִבירּוָׁש ִַלם ְּתֻנ ָחמּו" – ציור ירושלים וסמיילי.
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation
» »"ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות ,עֹד ֵיְׁשבּו ְז ֵקִנים ּו ְז ֵקנֹות ִּב ְרחֹבֹות ְירּוָׁש ִָלם; ְו ִאיׁש ִמְׁש ַעְנּתֹו ְּבָידֹו ֵמרֹב ָי ִמיםּ ,ו ְרחֹבֹות
ָה ִעיר ִיָּמ ְלאּו ְי ָל ִדים ִוי ָלדֹות ְמַׂש ֲח ִקים ִּב ְרחֹבֹ ֶתי ָה" – ציור זקנים וזקנות יושבים ולידם ילדים משחקים.
» »"ִּכי ֶז ַרע ַהָּׁשלֹוםַ ,הֶּג ֶפן ִּתֵּתן ִּפ ְרָיּה ְו ָהָא ֶרץ ִּתֵּתן ֶאת ְיבּו ָלּהְ ,ו ַהָּׁש ַמִים ִיְּתנּו ַטָּלם; ְו ִהְנ ַח ְלִּתי ֶאת ְׁש ֵא ִרית
ָה ָעם ַהֶּזה ֶאת ָּכל ֵאֶּלה" – ציור של גפן פורייה ,ארץ נותנת יבול.
» »"ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות ,צֹום ָה ְר ִבי ִעי ְוצֹום ַה ֲח ִמיִׁשי ְוצֹום ַהְּׁש ִבי ִעי ְוצֹום ָה ֲעִׂשי ִרי ִי ְהֶיה ְל ֵבית ְיהּו ָדה ְלָׂשׂשֹון
ּו ְלִׂש ְמ ָחה ּו ְלמֲֹע ִדים טֹו ִבים; ְו ָה ֱא ֶמת ְו ַהָּׁשלֹום ֱא ָהבּו" – ציור של 4,5,7,10
» »"הֹודּו ַלה'ִ ,ק ְראּו ִבְׁשמֹו; הֹו ִדיעּו ָב ַעִּמים ֲע ִלילֹו ָתיו"ְ" ,ו ָק ְראּו ָלְך ִעיר ה'ִ ,צּיֹון ְקדֹוׁש ִיְׂש ָר ֵאל" – המילה
"תודה" +ציור של ברית מילה" ,ויקרא שמה בישראל ...עיר ה'".
•נציג את הציורים – כל קבוצה תראה מה ציירה ושאר הקבוצות יזהו באיזה פסוק מדובר.
מינהל החינוך הדתי
תקומתה של המנורה | 61
» »תפילה לכיוון ירושלים מינהל החינוך הדתי
» »ריבוע לא מסויד בכל בית
» »חתונה " -אם אשכחך ירושלים" ושבירת כוס
» »בתפילת שמונה עשרה " -ולירושלים עירך ברחמים תשוב"" ,ותחזינה עיננו בשובך לציון"" ,שיבנה
בית המקדש במהרה בימינו"
» »סוף תפילת נעילה " -לשנה הבאה בירושלים"
» » חתימת ההגדה בפסח " -לשנה הבאה בירושלים"
» » ניחום אבלים " -המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים" /בבניין ירושלים תנוחמו".
•נדון עם התלמידים :ראינו מעשים כדי לזכור ולא לשכוח.
» »מדוע חשוב לזכור?
» »למה צריך בכל כך הרבה דרכים?
» »לכאורה הזיכרונות משאירים אותנו בעבר ,אולי צריך להחליט להניח להם ולהמשיך הלאה?!
•נתבונן בפלקט "תקומה של מנורה" בציור בית המקדש.
•נאמר כי היום אנחנו כמו עיוורים – שנולדו עיוורים ולא יודעים מה הם מפסידים וכמה נפלא זה לראות.
הם אינם מכירים מציאות אחרת .וגם אנחנו לצערנו לא מכירים מציאות בה יש בית מקדש ,מרכז
המושך אליו אנשים מכם הארץ והעולם .אבל הפעולות שאנו עושים כדי לזכור ולהתגעגע – מזכירות
לנו להיכן אנחנו שואפים ,עוזרות לנו לא להתנתק.
•נספר לתלמידים :אתם כרגע מטיילים שנתקעו במדבר .אתם הולכים כבר זמן רב מאוד ,האוכל שהיה
לכם אזל והמים התרוקנו לגמרי .אתם עייפים ותשושים ,רעבים וצמאים .אין לכם מושג איפה אתם או
מתי הסיוט יגמר .ופתאום – אתם פוגשים אדם שברשותו בקבוק מים!!! (נוציא את הבקבוק) .עיניכם
אורו .אתם ניגשים אליו ומבקשים את הבקבוק (שימו לב להגיד "בקבוק" ולא "לשתות") ,אך הוא מבקש
תשלום עבור הבקבוק.
•נדון עם התלמידים :מה הייתם משלמים לאותו אדם עבור הבקבוק? (למורה :אין להסכים לשום
תשלום .התלמידים יאלצו כל פעם להגדיל את הסכום עד שיתנו את כל מה שברשותם .רק אז יש
להסכים).
•נמשיך בסיפור :לאחר שהסכמתם על הסכום ,לוקח האדם את בקבוק המים ושופך אותו לעיניכם
הנדהמות ,מושיט לכם את הבקבוק ומבקש תשלום.
•נשאל את התלמידים :כיצד תגיבו? (כעס ,הלם ,עצבים – למה אתה שופך? מה אתה עושה? ולמה
שנשלם לך עכשיו?)
•נגיב בשם מוכר המים :מה שסיכמנו על תשלום הוא עבור הבקבוק .לא הוזכר מעולם בקבוק מלא או
ריק...
•נבין עם החניכים שהבקבוק הוא רק מחזיק התוכן ,אך אין לו ערך מחייה בפני עצמו .החיות טמונה
במשקה שהבקבוק מכיל .כשהתוכן אינו קיים הבקבוק חסר ערך כשלעצמו ,ולא נהיה מוכנים להסתפק
בבקבוק בלבד.
•נסביר כי סיפור-דיון זה הוא משל להבנת ערכו הרוחני של בית המקדש.
•נקריא את דברי החבר לכוזרי (מאמר ה' ל"ב)" :אולם אנחנו -כאשר נפגע ליבנו ,הוא בית מקדשנו,
נחלינו (נעשינו חולים) ,וכאשר ישוב ליבנו לאיתנו -נירפא גם אנו".
•נסכם :החבר מדמה את בית המקדש ללב של עם ישראל .בית המקדש הוא מקור החיים הרוחניים של
האומה ,כמו הלב שמזרים חיים לגוף כולו .בית המקדש מזרים כוחות של קדושה וטהרה לעם ישראל.
| 60תקומתה של המנורה
תקומתה של
טקס עשרה בטבת לאור פרוייקט "תקומתה של מנורה"
מערכה א' :הקדמה
ציון...4 ...3 ...2 ...1 :
כשדי :מה קורה? ...100 ...10 ...3 ...2 ...1מה אתה סופר שם? קלפים? מדבקות?
ירמי :אתה לא רואה? אלו שלטים כאלה" :מאורעות תרפ"ט"" ,גלות בבל"" ,השואה"" ,חורבן הבית"...
כשדי :תגיד ,מה אתה ארכיאולוג? היסטוריון? מה קרה לך? חזרת לשנת תרפ"טקוקו???
ציון :לא יודע ...לא מצליח להבין מה קורה פה בעם הזה??? בא בא רגע שלומי ,תחזיק...
(מסדר את החברים במעגל ונותן לכל אחד מאורע)
כשדי :כן ...ו ...תערוכה? מוזיאון???
ציון אני לא מבין .עם אחד ,כזה קטן (מראה באצבעות) וכל זה עבר עליו???
ירמי :וואלה ...נכון ...איך אנחנו פה בכלל???
נו( ....לוקח מכולם את כל המאורעות ומערבב אותם) ממש חכם ...לקחת מאורעות מכל השנים כשדי :
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 ולשאול איך אפשר שהכול עבר עליו ביחד???
ירמי :
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation לא ...נכון ...נו ...לא הכול עבר ביחד...
ציון( :מחפש בין המאורעות) כן( ...מרים את השלט של "עשרה בטבת") וזה לדוגמה "עשרה בטבת" .
נראה לך הגיוני שעם שעבר כזה מצור המשיך ושרד?
כשדי :שיש לנו סבא רבא רבא רבא...
כולם :רבא רבא רבא...
כשדי :שהיה בעצמו בתקופה הזאת.
ירמי :ובכל זאת אני פה???
* קליפ :ניתן להראות את הקליפ של "והיא שעמדה" על חורבן בית המקדש (.)GOOGLE
מערכה ב' :במצור
(ליצור תפאורה של מצור) שליח :
"ַוְי ִהי ִבְׁשַנת ַהְּתִׁשי ִעית ְל ָמ ְלכֹוַּ ,בחֹ ֶדׁש ָה ֲעִׂשי ִרי ֶּב ָעׂשֹור ַלחֹ ֶדׁשָּ ,בא ְנ ֻב ַכ ְדֶנאַּצר ֶמ ֶלְך ָּב ֶבל הּוא ְו ָכל
ֵחילֹו ַעל ְירּוָׁש ִַלםַ ,וִּי ַחן ָע ֶלי ָה; ַוִּי ְבנּו ָע ֶלי ָה ָּדֵיק ָס ִביבַ .וָּתבֹא ָה ִעיר ַּבָּמצֹור ַעד ַעְׁשֵּתי ֶעְׂש ֵרה ָׁשָנה
ַלֶּמ ֶלְך ִצ ְד ִקָּיהּו" .
מינהל החינוך הדתי אסיפת חברים.
חבר א' :שקט ,שקט! מתחילה האסיפה .ניתן את רשות הדיבור ליושב ראש.
(הרעש ממשיך)
חבר ב' :חברים ,התחלנו...
תקומתה של המנורה | 63
סיכום" :על כפיו יביא"
» »נשמע את השיר "על כפיו יביא" //יורם טהרלב
https://www.youtube.com/watch?v=o3_64Wms8wc&spfreload=10
ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
והוא יושב ומחכה לו איש אינו בא לקנות,
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו , ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
על סודו שומר ומחכה לו כבר אינו מנגר.
מתי כבר יגיע היום.
והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
ברחובנו הצר לבנות כיסא לאליהו שיבוא,
גר סנדלר אחד מוזר על כפיו אותו יביא
לאליהו הנביא.
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.
•נשמע את תחושות התלמידים בעקבות השיר. מינהל החינוך הדתי
•נאמר כי האנשים בשיר ישבו וחיכו .יש לזה ערך רב ,להמתנה הזאת .אך האם עלינו רק להמתין?
•נשמע מהתלמידים מה ביכולתנו לעשות כדי לקרב את בניין בית המקדש ונרשום את הדברים על
הלוח.
•נאמר לתלמידים :אנו בסיומו של מסע" ,מסע המנורה" .היינו ִעם ַעם ישראל בצרות ובגלות ,ולאחר
מכן בגאולה ובבניין .אנחנו מאוד מודים על מה שיש! אך במקביל ממשיכים להתפלל על מה שאין –
אין בית מקדש .מסע המנורה עוד לא תם .המנורה עומדת ומחכה ,צופה אל הר הבית (מוצבת ברובע
היהודי) .המסע יסתיים כשהמנורה תפסיק לנדוד ותגיע אל מקומה האמיתי – בית המקדש.
•אנו מאמינים שנזכה.
נשמע את השיר "יבנה המקדש" (הרב שלמה קרליבך):
https://www.youtube.com/watch?v=Iioy1HwsffE&spfreload=10
| 62תקומתה של המנורה
תקומתה של
ילד א' :ש...
מקהלה" :איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר ...אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"...
זקן ב' :הם בכו ...איך שהם בכו...
זקן א' :כשירמיהו היה צריך ללכת...
זקן ב' :מי כעמך ישראל!
זקן א' :הצרות האיומות שעוברות עליו לא מכבות את האור האמיתי הבוער בנשמת ישראל...
מערכה ד' :קולאז' המנורה
חזרה לילדי מערכה א' ירמי( :לוקח את ערימת המאורעות ומחלק לכל הילדים בחצי גורן).
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 ציון :עכשיו תסתדרו (מסדר אותם לפי סדר המאורעות) ...4 ...3 ...2 ...1
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation כשדי (מסתובב ומסתכל על כל המאורעות):
זה מזכיר לי משהו ...רגע ,ירמי ,לך זה לא מזכיר??
(מביא את הקולאז' של המנורה ,מגולגל או פתוח).
זקן א' :אתם מבינים? המנורה ,האור של עם ישראל תמיד ימשיך להאיר...
זקן ב' :אבל אנחנו חייבים לזכור את המאורעות ,ללמוד ממה שהיה.
זקן א' :להתבונן בנקודות שהיינו צריכים לעבוד עליהן ולשנות אותן...
זקן ב' :ולראות כמה אור אנחנו מושכים איתנו!
מערכה ה' :סיכום
ילד א' :היום ,ביום עשרה בטבת ,היום שבו אנחנו מזכירים את תחילת המצור...
ילד ב' :נדליק את הנר לזכר כל אותם המאורעות,
(שליח נכנס לבמה) ילד ג' :נתפלל שנלמד וניקח על עצמנו להשתנות.
שליח :יש פה הודעה לציבור!
ירמי :ממתי?
שליח :מלפני 68שנה.
כולם :וואו...
ציון :נו ...תקרא ,תקרא...
שליח :הרבנות הכריזה על יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" ,יום שבו מזכירים את כל היהודים
היקרים שאין מי שיאמר עליהם קדיש או שלא יודעים את זמן פטירתם.
מינהל החינוך הדתי זקן א' :בדיוק אנחנו מדברים על האור ,על הנשמות...
זקן ב' :נדליק נר נוסף לזכר כל הנשמות היקרות שמביטות עלינו מלמעלה .אנחנו מתפללים שמעשינו
הטובים וזיכרונם ימשיכו להאיר את אור היקרות שלהם...
ילד ד' :והשנה ,בשנת השבעים למדינה ,נתפלל שנוכל לראות כבר את האור הגדול
כולם :במנורה שבבית המקדש!
תקומתה של המנורה | 65
חבר ג' :בבקשה כבוד היושב ראש...
יו"ר :חברים ,נשארנו פה בודדים במערכה ...הרחובות שוממים ,האוכל אזל בכל המקומות ,גופנו נחלש
וגופות חברינו מוטלות ברחובות.
חבר ד' :כן ,שמעתם על הגברת העשירה ששלחה את העבד לקנות לה פרוסת לחם בשק שלם של דינרי
זהב (ניתן להמחיז מהצד)? עמדה על הגג ,חיכתה לבואו ,ומשלא הגיע -הפילה את עצמה מהגג.
יו"ר :זה חידוש בשבילך? והילד ההוא ,שהלך לחפש אוכל וראה את אביו מוטל על הרצפה...
חבר ה' :וכל הרעבים ...אפילו עשבים בין אבנים כבר לא ניתן לראות!
חבר א' :חברים ...ראשי סחרחר עלי ...אני מרגיש חולשה ...זה כבר כמה שבועות שלא מגיע אוכל לפי.
נראה לי שאצעד לביתי ואנוח מעט...
חבר ב' :ומה יחכה לך בביתך?? שניצל? עוף??? תפוחי אדמה מאתמול???
חבר ג' :חברים ,אנו חייבים להיות חזקים .זוכרים איך עמדנו על החומה והעברנו לכשדים ארגז של זהב
ובתמורה הם נתנו לנו ארגז של חיטים?
חבר ד' :כן ,ובפעם השנייה הם העבירו לנו ארגז של שעורים.
חבר ה' :גם זה משהו...
חבר א' :כן ,אבל לאחר מכן כבר לא העלו שום דבר...
חבר ג' :חברים ,אנחנו חייבים להתחזק ...בואו נחשוב על רעיון ,משהו ...איך אפשר מולם? כבר שנתיים
שאין יוצא ואין בא...
יו"ר :כן ,הכול בגלל שלא הקשבנו לירמיהו .הרי הוא הזהיר אותנו!
חבר ה' :ראינו שכששמענו לדברי ירמיהו וחזרנו בתשובה ,כבר התחיל המצור להשתחרר מעט.
חבר ד' :כן ,אבל מיד "לא ויתרנו" (בלעג).
חבר א' :חברים ...אני לא יכול יותר...
(חבר א' יוצא ,כולם מלווים אותו ...האסיפה מתפזרת)
מקהלה /קליפ" :על נהרות בבל שם ישבנו"...
מערכה ג' :מבינים את העוצמה
(יושבים ליד נהרות בבל ,נגנים עם נבלים ,זקן ,ילדים)
זקן( :יושב ובוכה)
ילד א' :מה קרה? אפשר לעזור לך ?
ילד ב' :אתה רעב? אבל יש פה אוכל! אנחנו כבר לא במצור!
ילד ג' :אולי הוא עצוב כי הוא נזכר בחורבן בית המקדש?
ילד ד' :אולי הוא עצוב כי אנחנו בבבל ולא בארץ ישראל?
זקן א' :ילדים חמודים ...אכן אני לא רעב ,וכל הדברים אכן מעציבים אותי ...אבל אתם יודעים למה אני מינהל החינוך הדתי
דומע?? כי אני מתרגש!!
שמעתם על הנערים והנערות ששטו באנייה וחששו כי הבבלים עלולים לטמא אותם ,לכן זרקו
את עצמם למים ,כדי לשמור על הטהרה והקדושה של עם ישראל?
זקן ב' :ושמעתם על היהודים היקרים...
| 64תקומתה של המנורה
תקומתה של
יום שיא "תקומתה של המנורה"
תהילה יצחקי
קהל יעד :כיתות ד'-ו'
המנורה היא הסמל האולטימטיבי של העם היהודי לדורותיו ,החל מבניית המשכן דרך אירועי חג החנוכה
והמנורה השבויה בשער טיטוס ועד לסמל המדינה הריבונית .את תמונת קולאז' המנורה יצר האמן יעקב
רוזנווסר במטרה לחבר את התלמידים להיסטוריה הלאומית שלנו ,השזורה בסיפורה של המנורה לאורך
הדורות .תודה להנהלת החמד ,לד"ר אברהם ליפשיץ ,לגב' מיכל דה-האן ,לחגית לזר ולרותי מגדל
המקדמים את העצמת הזהות היהודית-לאומית.
לפניך הדרכה קצרה .יש לקרוא אותה בעיון ובנחת לפני ביצוע הפעילות:
ביום זה יעסקו התלמידים בלימוד רעיון "המנורה" ,היכרות עם שישה מושגים המופיעים בה והבנת הערך
אותו היא מסמלת .את הפעילות מלווה כתב חידה ובו משפטי צופן .כתב החידה עוסק ברעיון של המנורה
כסמל משמעותי שליווה את ההיסטוריה של עם ישראל ,וכן בכך שאנו חלק מההיסטוריה הזו -חוליה
בשרשרת.
הפעילות מתבצעת בכיתת האם בליווי מחשב ,מקרן ורמקולים .חיבור לרשת האינטרנט חובה .אורך
הפעילות שלושה-ארבעה שיעורים ומומלץ לפרוס אותה על שני ימים נפרדים באותו שבוע על מנת לשמור
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 על הרצף הרעיוני.
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation
בבתי הספר בהם משתמשים התלמידים ביומני "חיוך לערכים" מופיעים התמונה והמושגים לאורך היומן.
כדאי לפתוח עם התלמידים את היומן ,לחפש בו את המושגים ולקרוא אותם.
לצורך הפעילות נפתח מייל שיתופי אליו ניתן לשלוח שאלות ולהעלות חומרי העשרה .בחשבון גוגל פלוס
של מייל זה יעלו החומרים כיחידות בודדות (ולא רצף) וכן הקבצים הנספחים .לפני תחילת הפעילות מומלץ
להתחבר אל האתר:
שם משתמש menora5678 :סיסמא5678menora :
מינהל החינוך הדתי מבנה הפעילות:
שישה סרטונים :פתיחה ,סיכום ,ואחד לכל תחנה (סך-הכול ארבעה) ,בתוכם משולבות פעילויות שונות
סביב שישה מושגים נבחרים מתוך הקולאז'.
הפעילות כולה נמצאת על ציר אינטרנטי אחד המובא ב"תכנים ותכניות של החמ"ד" ובאתר "תקומתה של
מנורה" .ניתן לסרוק.
לפני הפעילות יש להצטייד בדפים קטנים בשלושה צבעים לפי מספר התלמידים (לכל תלמיד פתק אחד
מכל צבע) ,סלוטייפ וטוש ללוח.
ל"חידון הכותל" יש להצטייד ב"כרטיסי תשובות הכותל" ,ולהחביאם מראש בחלל מוגדר בבית הספר.
איך מתחילים?
על מנת להפעיל את ציר רצף הפעילות יש ללחוץ על כפתור "."start
מצד ימין מופיעים חיצים .חץ ימינה עובר לדף הבא ,חץ שמאלה חוזר חזרה.
תקומתה של המנורה | 67
תהילים פ"ג מינהל החינוך הדתי
"ִׁשיר ִמ ְזמֹור ְלָא ָסףֱ .אֹל ִהים ַאל ֳּד ִמי ָלְךַ ,אל ֶּת ֱח ַרׁש ְוַאל ִּתְׁשקֹט ֵאלִּ .כי ִהֵּנה אֹוְי ֶביָך ֶי ֱה ָמיּון
ּו ְמַׂשְנ ֶאיָך ָנְׂשאּו רֹאׁשַ .על ַעְּמָך ַי ֲע ִרימּו סֹוד ְוִי ְתָי ֲעצּו ַעל ְצפּוֶניָךָ .א ְמרּו ְלכּו ְוַנ ְכ ִחי ֵדם ִמּגֹוי ְוֹלא
ִיָּז ֵכר ֵׁשם ִיְׂש ָר ֵאל עֹודִּ .כי נֹו ֲעצּו ֵלב ַי ְחָּדוָ ,ע ֶליָך ְּב ִרית ִי ְכרֹתּוָ .א ֳה ֵלי ֱאדֹום ְוִיְׁש ְמ ֵעא ִלים ,מֹוָאב
ְו ַה ְג ִריםְּ .ג ָבל ְו ַעּמֹון ַו ֲע ָמ ֵלקְּ ,פ ֶלֶׁשת ִעם יְֹׁש ֵבי צֹורַּ .גם ַאּׁשּור ִנ ְלָוה ִעָּמםָ ,היּו ְזרֹו ַע ִל ְבֵני לֹוט ֶס ָלה.
ֲעֵׂשה ָל ֶהם ְּכ ִמ ְדָיןְּ ,כ ִסי ְס ָראְ ,כָי ִבין ְּבַנ ַחל ִקיׁשֹוןִ .נְׁש ְמדּו ְב ֵעין ּדֹאר ָהיּו ּדֹ ֶמן ָל ֲא ָד ָמהִׁ .שי ֵתמֹו
ְנ ִדי ֵבימֹו ְּכעֹ ֵרב ְו ִכ ְז ֵאבּ ,ו ְכֶז ַבח ּו ְכ ַצ ְל ֻמָּנע ָּכל ְנ ִסי ֵכימֹוֲ .אֶׁשר ָא ְמרּו ִני ְרָׁשה ָּלנּו ֵאת ְנאֹות ֱאֹל ִהים.
ֱאֹל ַהיִׁ ,שי ֵתמֹו ַכַּג ְלַּגלְּ ,כ ַקׁש ִל ְפֵני רּו ַחְּ .כ ֵאׁש ִּת ְב ַער ָי ַער ּו ְכ ֶל ָה ָבה ְּת ַל ֵהט ָה ִריםֵּ .כן ִּת ְרְּד ֵפם
ְּב ַס ֲע ֶרָך ּו ְבסּו ָפ ְתָך ְת ַבֲה ֵלםַ .מֵּלא ְפֵני ֶהם ָקלֹון ִוי ַב ְקׁשּו ִׁש ְמָך ה'ֵ .יבֹׁשּו ְוִיָּבֲהלּו ֲע ֵדיַ -עד ְוַי ְחְּפרּו
ְויֹא ֵבדּוְ .וֵי ְדעּו ִּכי ַאָּתה ִׁש ְמָך ה' ְל ַבֶּדָך ֶע ְליֹון ַעל ָּכל ָהָא ֶרץ".
יזכור לחללי השואה
" ֵאל ָמ ֵלא ַר ֲח ִמים ׁשֹו ֵכן ַּב ְּמרֹו ִמיםַּ .דַּין ַא ְל ָמנֹות ַו ֲא ִבי ְיתֹו ִמיםַ ,ה ְמ ֵצא ְמנּו ָחה
ְנכֹוָנה ַעל ַּכְנ ֵפי ַה ְּׁש ִכיָנהְּ .ב ַמ ֲעלֹות ְקדֹו ִׁשים ּו ְטהֹו ִרים ְּכזֹ ַהר ָה ָר ִקי ַע ְמ ִאי ִרים
ּו ַמ ְז ִהי ִרים ְלִנ ְׁשמֹות ֵׁש ֶׁשת ַה ִּמ ְליֹוִנים ַא ֵחינּו ְוַא ְחיֹו ֵתינּו ִר ְבבֹות ִר ְבבֹות ְּבֵני ִי ְשָׂר ֵאל,
ֲאָנ ִׁשיםָ ,נ ִׁשיםָ ,ו ָטףֶׁ .שֶּנ ֶה ְרגּוֶׁ ,שִּנ ְׁש ֲחטּוֶׁ ,שִּנ ְשְׂרפּוֶׁ ,שֶּנ ְחְנקּוֶׁ ,שִּנ ְט ְּבעּו ְו ֶׁשִּנ ְק ְּברּו ַחִּיים
ְו ֶׁשהּו ְמתּו ְּב ָכל ִמיֵני ִמיתֹות ְמ ֻׁשּנֹות ִּבי ֵדי ַהָּנא ִצים ְועֹו ְז ֵרי ֶהם ִי ַּמח ְׁש ָמם! ְו ֶׁש ָה ְלכּו
ְלעֹו ָל ָמם ַעל ִקּדּוׁש ַה ֵּׁשםַּ .ב ֲעבּור ֶׁשָאנּו ִמ ְת ַּפ ְּל ִלים ְל ִעּלּוי ִנ ְׁשמֹו ֵתי ֶהםָ .ל ֵכן ַּב ַעל
ָה ַר ֲח ִמים ַי ְס ִּתי ֵרם ְּב ֵס ֶתר ְּכָנ ָפיו ְלעֹו ָל ִמים ְוִי ְצרֹור ִּב ְצרֹור ַה ַחִּיים ֶאת ִנ ְׁשמֹו ֵתי ֶהם.
ְּבַגן ֵע ֶדן ְּת ֵהא ְמנּו ָח ָתם .ה' הּוא ַנ ֲח ָל ָתםְ .וָינּוחּו ְּב ָׁשלֹום ַעל ִמ ְׁש ְּכבֹו ָתםְ .ונֹא ַמר ָא ֵמן.
תם טקס עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי
| 66תקומתה של המנורה
תקומתה של
הערות הפעילות המוצעת הנושא המתסתפר
יש להדפיס את הקובץ הוראות לחיפוש האבנים. המושג הרביעי - 8
הכותל המערבי 8
המצורף. יש להחביא מראש בחלל
8
מומלץ להדפיס בצבעוני, מוגדר בבית הספר " 30אבני 8
ניתן גם בשחור לבן ולהיעזר כותל" ובהן תשובות לשאלות. 8
בצורות המסומנות לחלוקה לתלמידים יינתנו מספר דקות 9
לחפש את האבנים ולחזור איתן
לקבוצות
לכיתה.
מומלץ להתחבר לפני אחרי שהילדים חוזרים עם משחק ידע על a
הפעילות למייל של הפרויקט: האבנים הם מתחלקים לשלוש הכותל המערבי
שם משתמש menora5678 קבוצות בהתאם לצבע של
האבנים וצורתן.
סיסמא 5678menora כל קבוצה בוחרת ראש קבוצה
שנשאל בתורו שאלה .השאלות
ללחוץ על הסימן של גוגל
פלוס +Gהמופיע בצד מופיעות במצגת על הלוח.
שמאל של המצגת המקושרת התשובות לשאלות כתובות
ולהפעיל אותה דרך גוגל על האבנים שבידי הילדים.
עליהם לקרוא את השאלה
פלוס .ניתן להגדיל את התצוגה ולגלות את התשובה (השאלות
ולצפות במסך מלא. נכתבות בהתאמה לקבוצות).
הילד שלו החלק המתאים יכול
בנוסף מומלץ להעביר תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 להדביק אותו על הלוח ולבנות
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundationאת השקופיות באופן ידני את הכותל .מנצחת הקבוצה
שמצליחה לבנות ראשונה את
באמצעות החץ ימינה על כל אבני הכותל שלה על הלוח
גבי המצגת ולא ללחוץ על
,playובכך לשלוט על קצב
התשובות.
מומלץ לדלג על פעילות אתר ובו משחקים העשרה - b
זו בכיתה ולתת לתלמידים c
הכותל המערבי הקשורים לכותל המערבי d
להתנסות בבית
ניתן לצפות דרך יוטיוב צפייה בסרטון פתרון כתב
במסך מלא
החידה
"הכותל המערבי"
פתרון המשפט מתוך כתב פתרון כתב
החידה בעקבות הצפייה בסרט החידה
"הכותל המערבי"
שורה חמישית קוראים ומנסים לנחש
בכתב החידה את המושג והפתרון
מינהל החינוך הדתי מומלץ להקטין את התצוגה צפייה בסירטון המושגים a 10
באמצעות המקשים - + "החמישי" 10
בראש הדף הוראות ליצירת ענן מילים ו"השישי",
בעקבות דיון התלמידים .יש "חורבן" ו"גלות",
"אם אשכחך
לקרוא את ההוראות ירושלים".
פעילות בעקבות
המושגים
תקומתה של המנורה | 69
בצד שמאל של כל פעילות מופיע הסבר .ניתן לפרוס או לסגור אותו באמצעות לחיצה עם החץ על הדלת
שנמצאת מתחת למספרים.
ניתן לדלג או לשנות את סדר כל אחת מהפעילויות על מנת לקצר את הפעילות.
לפניכם טבלה מסודרת ובה פירוט הפעילות לגבי כל אחד מהמספרים המופיעים על הציר.
הערות הפעילות המוצעת הנושא המתסתפר
ניתן לצפות דרך יוטיוב צפייה בסרטון הפתיחה פתיחה 1
במסך מלא 2
קריאת כתב החידה כתב החידה 3
ניתן להקטין את תצוגת 4
המסמך בעזרת סימני - + קריאת המשפט הראשון עליו משפט ראשון -
יתמקד המושג הבא כתב חידה 4
המופיעים למעלה 4
6
ניתן לשמוע את הניחושים של 6
התלמידים לפתרון המילים. 7
המושג הראשון -צפייה בסרטון הדרכה על עיר יש לכתוב מראש על הלוח
דוד .על גבי הסרטון שאלות איזה צבע מסמל איזו תשובה. עיר דוד
למשל :הכרטיס הכתום זו רבות ברירה עליהן יש לענות
התשובה הראשונה ,הכחול זו (השאלה מופיעה באופן
אוטומטי).
השנייה והצהוב השלישית.
לפני הפעילות כל תלמיד מקבל
כרטיסיות בשלושה צבעים.
עליהם להרים את הכרטיס
בצבע המסמל לדעתם את
התשובה הנכונה .המורה לוחץ
על התשובה אותה בחרו רוב
התלמידים.
לדלג בכיתה .כדאי להפנות לאחר שעונים על התשובה פעילות אישית a
את התלמידים להעשרה הסרט ממשיך. להעשרה b
בבית. d
אתר ובו משחקים על עיר דוד e
ניתן לצפות דרך יוטיוב צפייה בסרטון סרטון סיכום
במסך מלא על כתב החידה
מענה על השאלות באמצעות בנושא עיר דוד
הלמידה עד כה
שאלות לפתרון
המשפט השני
בכתב החידה
ניתן לצפות דרך יוטיוב צפייה בסרטון פתרון מינהל החינוך הדתי
במסך מלא כתב החידה
לנסות לנחש את הפתרון שורה רביעית
מתוך כתב
החידה
| 68תקומתה של המנורה
מינהל החינוך הדתיתקומתה של
הטמעת התכנית במחוז תל-אביב
איילת דוידזון ,מנחה מחוזית
פעילות ילדי "הקהל למען ציון" חמ"ד מחוז תל אביב
לאור הכרזה "תקומתה של המנורה"
מזה חמש שנים פועלים ילדי "הקהל למען ציון" בשישה מעגלים – פתח תקווה ,נתניה (מעגל בנים ומעגל
בנות) ,תל אביב-אור יהודה ,בת ים-חולון ,בני ברק-רמת גן-גבעתיים.
השנה בשנת ה 70-למדינת ישראל בחרנו להתמקד ביוזמות חברתיות לאור חזון הנביאים.
התלמידים למדו מיהו יזם ,מהי יוזמה וכיצד בונים אותה.
כחלק מנושא היזמות למדו ילדי הקהל על יעקב רוזנווסר אשר מתגורר בעיר נתניה שהיא חלק ממחוז תל
אביב.
הצגנו בפני הילדים את הכרזה ,הסברנו כיצד בנוי הקולאז ובקשנו מהילדים לחפש כמה שיותר מקומות /
אתרים /דמויות /אירועים אשר מסתתרים בקולאז' (מצ"ב קובץ).
בשלב השני אספנו את כל התשובות של התלמידים (למעלה מ .)60-כל בית ספר בחר שני נושאים ללמוד
עליהם ולהכין חידה לקראת חידון קהות מחוזי.
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundationהתלמידים יחד עם הרכזים למדו על הנושאים דרך אתרי אינטרנט /כרזות השייכות למנורה וכד' ושלחו
את החידות.
בשלב השלישי ריכזנו את החידות למשחק קהות.
לסיכום :כל בית ספר קיבל קישור משחק ובימי תשועה
העבירו התלמידים את המשחק בבתי הספר.
המשוב מהתהליך היה מרגש ומלמד.
תקומתה של המנורה | 71
הערות הפעילות המוצעת הנושא המתסתפר
לפני תחילת הכתיבה יש יש להקליד את תשובות יצירת ענן מילים b 10
למחוק את המילים באנגלית התלמידים לשאלות הדיון
בתוך הריבוע המופיע למטה 10
שנמצאות בתוך תיבת (יש לגלול את המסך למטה). 10
הטקסט. לאחר ההקלדה יש ללחוץ על
goוהענן ובו התשובות נוצר. 10
10
cגלות בבל -הסבר יש לקרוא את השקופית 11
12
לפתיחת הקובץ יש ללחוץ על במצגת בתוך תיבה מופיעות "אם אשכחך d
האותיות 1drv.msהמופיעות שאלות הקשורות לזיכרון ירושלים" -
ירושלים .יש ללחוץ על פעילות על e
בצד שמאל של המסך, f
מעל הוראות הפעילות של התשובה המתאימה .במידה המושג
השקופית .שימו לב ,האותיות והיא נכונה היא תיכנס לתוך
מופיעות בצבע אפור בהיר התיבה .מתחת לכל תשובה שאלות לפתרון
מופיעה מילה המרכיבה פסוק. שורת כתב
מאד וקל לפספס אותן. יש לכתוב את המילים הנכונות החידה
על גבי הלוח וכך לגלות את
למעבר שקופיות במצגת יש סרטון מסכם
ללחוץ על החיצים. הפסוק. של המושג
יש לנסות לענות על השאלות ופתרון החידה
בהתאם לנלמד בפעילות פתרון כללי של
ניתן לצפות במסך מלא צפייה בסרט כתב החידה
דרך יוטיוב
ניתן לצפות במסך מלא צפייה בסרט
דרך יוטיוב
יש לענות על התשובה ולמלא משוב וסיכום
משוב בהתאם לשאלות.
ניתן לפנות אלי בכל שאלה והערה באמצעות המייל: מינהל החינוך הדתי
[email protected]
או באמצעות מייל התכנית.
למידע נוסף ,מערכי שיעור ,משחקים ,ערכת "המנורה" ומשחקי אפליקציות
ניתן להיכנס לאתר התכנית ,בעברית ובאנגלית.
/http://www.edu-menora.com
בהצלחה ובהנאה!
תהילה יצחקי" ,חוויה עם נשמה"
יוצרת הפעילות
| 70תקומתה של המנורה
תקומתה של
אתר התכנית בעברית ובאנגלית/http://www.edu-menora.com :
יום שיא בלאה גולדברגhttp://www.edu-menora.com/%D7%91%D7%99%D7%A1- :
%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92-
%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%93%D7%92%D7%95%D7%9-
/2%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%98%D7%90%D7%9C
חידונים מקוונים http://www.triventy.com/library :חידונים פומביים תקומתה של המנורה
פדגוגיה מוטת עתיד
.1מטרות המוצר:
» »הכרות עם המנורה -הסמל הלאומי ,כרכיב זהות של היהודים לאורך השנים.
» »הכרות עם אירועים שהשפיעו על עיצוב זהותו של העם היהודי לאורך שנות הגלות ועד ימינו אלו
באמצעות סמלים.
» »מציאת הקשרים רלוונטיים בין סמלים ואירועים היסטוריים לחייו של התלמיד כיום ,באמצעות שיח
זהות רלוונטי וחקר אישי /משפחתי /קהילתי.
» »שימוש מתקדם בפדגוגיה דיגיטלית .הפיכת הטלפון הנייד למכשיר למידה רב עניין.
» »למידה רב חושית מתוך אתר פעיל של שירים ,חידונים ,תשבצים ,סרטונים ועוד.
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 » »שיתוף הורים בלמידה אינטראקטיבית של ערכים ותכנים לאומיים-אזרחיים.
קרן הריצי | » »C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundationיצירת מדיה ללמידה משמעותית שיתופית תוך שימוש בחדשנות פדגוגית וטכנולוגית המקרבת בין
אוכלוסיות שונות.
.2תקופת הלמידה:
» »במהלך השנה כאזכורים /עלייה לרגל ובית המקדש /הכנסת בט"ו בשבט /מנורת המקדש
בחנוכה /כסיפורו של העם היהודי בחודשים ניסן-אייר ובין פסח לשבועות.
.3נראות בבית הספר:
» »הקולאז' כדגם בגודל 75*100יוצב במקום מרכזי בבית הספר.
» »בכל כיתות הלימוד יהיה לוח קיר מעוצב ובו כרטיסיות מידע אודות הסמלים .בנוסף אותם סמלים
יופיעו על כרטיסיות ההקראה בטקסים.
.4המוצר כולל:
מינהל החינוך הדתי » »אתר אינטרנט מפורט ונגיש לכל ,הכולל :חוברת הסבר ,מערכי שיעור ופריסת תכנית מפורטת,
סרטונים ,שירים ,תמונות -כתומכי למידה.
» »קלפי הסבר למורה על 20אירועים על הרצף ההיסטורי ,המשמשים גם כלוח קיר.
» »קלפי רביעיות -מיועד לתלמידים לתרגול המרכיבים שנלמדו.
» »ההיסטוריון -משחק מסלול – מונופול כרטיסיות משחק להוספת ידע.
» »חידונים ציבוריים באפליקציית טריוונטי.
» »התכנית "תקומתה של מנורה" תלמד כהעשרה בשיעורי :עברית /מולדת /מפתח הלב /מורשת.
.6אופן הלמידה :ספירלי -על פי דגשים של הלמידה המשמעותית ,ערך ,משמעות ורלוונטיות לחיי
התלמיד (ראה טבלת מערכים -פריסת הנושא באתר).
תקומתה של המנורה | 73
הטמעת התכנית בבית ספר ע"ש לאה גולדברג נתניה מינהל החינוך הדתי
בית הספר ע"ש "לאה גולדברג" – "מורשת מצמיחה ע.ת.י.ד"
דבר דיתי פרוור ,יוצרת התכנית החינוכית,
מנהלת בית הספר ע"ש לאה גולדברג (ממלכתי) ,נתניה
תכנית "תקומתה של מנורה" http://www.edu-menora.com
כמורה הרגשתי צורך לאחד את האירועים והמועדים הפזורים כנקודות על הלוח העברי ובמיוחד בחודש
אייר ,לרצף שיהווה את סיפורו של העם היהודי – הסיפור הלאומי שלנו.
כמנהלת הצטרפתי לתכנית "מארג" .ביקור מקרי בסטודיו של אמן היודאיקה מר יעקב רוזנווסר גרם לי
להארה .בזמן התבוננות ביצירותיו צדה עיני את הקולאז' "המנורה וירושלים" שלימים הפך להיות המוצר
"תקומתה של המנורה" .שיתוף פעולה פורה ביננו הוליד את התכנית המעודדת למידה משמעותית ורלוו�נ
טית באמצעות חקר הסמלים בקולאז' ,היוצר רצף היסטורי ומפגש עם אירועים יהודים-ציוניים-אזרחיים
בהם נלמד הציר המארגן "מורשת מצמיחה ע.ת.י.ד".
המנורה היא הסמל המלווה את העם היהודי מאז חורבן בית שני -מנורת טיטוס ברומא -ועד ימינו ,במנ
דינה שאימצה את סמל המנורה כסמלה הרשמי .באמצעות סימבול המנורה המוכרת אנו מעבירים מונחי
מורשת ,היסטוריה וגאוגרפיה ההופכים לנרטיב לדורות .התלמידים מתחברים מאוד לטכניקות הלימודיות
החדשניות ונהנים כל פעם מחוויית למידה מחודשת .זהו מימוש של פדגוגיה דיגיטלית מנצלת משאבים
קיימים וצופה פני עתיד .התמונה מספרת את סיפור העם היהודי וסמליו בגרפיקה וצבע ,משחקי קלפים,
מונופול ,טריוויה דיגיטלית QR ,ועוד .את התכנית מלווה אתר אינטרנט ייעודי עם עזרי למידה רבים ,ס�ר
טים /שירים /חידונים /אירועים /מערכי שיעור מוכנים /אפשרות להדפסה עצמית של העזרים ועוד.
התרגול הדיגיטלי שכה אהוב על ידי הילדים משיג מטרות חינוכיות ומטמיע מושגי יסוד לטווח ארוך.
המנורה היא פלטפורמה לפיתוח נוסף של אמצעי למידה כיד הדמיון הטובה ...אפליקציות ,חדרי בריחה,
יומני תלמיד ,קלפי למידה ,מדבקות ועוד.
המוצר פרץ לקהילות בעולם ולחמ"ד .במשרד החינוך נערכו ביקורים הדדיים בבית הספר על מנת ללמוד
אודות התכנית.
מידע כללי:
המערכת הוכנה להקלת ההבנה וליישום מהיר של כל מורה בכל כיתה בכל מקום ,בישראל ובחו"ל ,ללא
צורך בהדרכה נוספת ,ויצירת עניין רב עבור כל תלמיד לפי רמתו ולפי יכולתו האישית.
בבית הספר נערך מודל של יום שיא בו הופעלו 500תלמידים וכ 1000-הורים בזמן אמת ,באירוע מכונן
שעשה רבות ללמידה ולהטמעה וגם תרם מהותית לשביעות רצון גבוהה של ההורים מבית הספר ,מצוות
ההוראה וכמובן מהערכים שהוקנו לילדים .ראה קישור להלן.
התכנית קיבלה פרסים בית השאר מקרן כי"ח ומתכנית "מארג" .התכנית נלמדת בבתי ספר ממלכתיים
נוספים.
החמ"ד אימצו את התכנית במלואה והיא נלמדת בעשרות בתי ספר .בספטמבר חולקו לתלמידים כ-
30,000יומני המנורה ,עם פרקי למידה שבועיים.
| 72תקומתה של המנורה
תקומתה של
פריסת התכנית והאירועים המצוינים
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים מושגים האירוע כיתה זמן
תמונות, תחושות ורגשות שמתעוררים פרשות לפני פסח בית חורבן א'-ג'
דיסק. בעקבות אובדן מקום -אחד המקדש ,השבוע, בית
משמעותי. הסיפור משלושת כלי
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 הרגלים .המקדש ,ההיסטורי של המקדש
חנוכה, מקום חורבן ד'-ו'
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation מפגש
יום ירושלים, ופולחן לעם בית
הכנת דגם המקדש
המשכן ירושלים - היהודי, ומגילת
וכליו, עיר הבירה, שלושת
התמונה הרגלים, איכה
של עלייה
ירושלים פרופיל
כמרכז לרגל ,הר בית ספרי:
העולם, שייכות ,כבוד הבית,
הפסל גלות,
בכניסה ומעורבות, שלמה
לבית
המלך .תחילתה
התפוצות. של יהדות
ושמירה
על גיבוש
וייחודיות.
תחושות ורגשות ,שמתעוררים ידע עולם: לפני פסח בנוסף:
בעקבות אובדן מקום ציבורי שער טיטוס -אחד המשכן
משמעותי -בית ספר ,מתנ"ס
שאלות: ברומא. משלושת וכליו
מהו מקום משמעותי עבורך? הרגלים( .פרשת
האם המקום המשמעותי תרומה),
שלך הוא מקום פרטי /מקום
כינוס שבו אתה נפגש עם אבן
אנשים נוספים? מישהו ביקר השתייה,
בבית כנסת? מה ראיתם? מה
הרגשתם? תשעה
באב.
מהי לדעתכם חשיבות קיומו
של בית כנסת בחייה של
קהילה?
כיצד משפיע הרס של מקום
שכזה על זהותו של קהילה?
מינהל החינוך הדתי חישבו -בית מקדש בחייו של
עם (מרכז דתי-חברתי-כלכלי)
-האם לדעתך יש צורך בבית
מקדש בימינו?
תקומתה של המנורה | 75
הנושאים הנלמדים: מינהל החינוך הדתי
כיתות א'-ג':
פסח כאחד משלושת הרגלים בהם עלו לבית המקדש בירושלים
מבנה בית המקדש ,תפקידו בחיי העם והמנורה שהיתה מוצבת בו
תזכורת להרס המקדש כמו שלמדו בחנוכה
יום השואה וסימן הטלאי הצהוב
יום הזיכרון (יזכור)
יום העצמאות ,דגל המדינה ,כנסת ישראל (עצמאות המדינה) ,סמל המדינה (תקומתה של מנורה)
יום ירושלים -שחרור ירושלים העתיקה והכותל במלחמת ששת הימים
» »יצירת הרצף.
כיתות ד':
הנושאים של א'-ג' ,ובנוסף:
קבוצות חקר מטבעות ובהן סמלים המלווים את תקומתה של ישראל
בולים מקום המדינה
חקר עיר דוד -ירושלים
חקר הפסוקים המופיעים בקולאז'
» »יצירת הרצף.
כיתות ה'-ו':
הנושאים של א'-ד' ,ובנוסף:
חקר אירועים באמצעות קטעי עיתונות
עשרה בטבת -תחילת המצור על ירושלים ,תשעה באב -נפילת ירושלים ,הגליית העם ומנורת המקדש .
הצהרת בלפור -כ"ט בנובמבר
» »יצירת הרצף.
יתרונות התכנית:
» »תכנית שהוכיחה את עצמה.
» »הפעלה עצמית ולמידה אקטיבית בטווחי זמן קצרים.
» »התלמידים מגלים עניין בנושאים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים.
» »שיתוף הורים והעלאת שביעות רצון.
הפעילות המשותפת:
לאור הניסיון שנצבר בבית ספר "לאה גולדברג" ובעוד עשרות בתי ספר בממלכתי ובחמ"ד מוצע שיתוף
פעולה עם קהילות בחו"ל .במסגרת השיתוף העברנו את התכנים והחומרים ,כל המשחקים וההסברים
תורגמו לגרמנית וחלקם לאנגלית.
זכויות היוצרים על תכנית הלימודים הן פרי פיתוח של דיתי פרוור וצוות בית הספר "לאה גולדברג"
– נתניה .התמונה וזכויות יוצרים הינם תרומת האמן יעקב רוזנווסר וקרן הריצ'י המממנת חלק גדול
מהוצאות הדפוס.
| 74תקומתה של המנורה
תקומתה של
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים מושגים האירוע כיתה זמן
מלחמת
הספר: סדנה -שיח אודות תחושות ידע עולם: העולם שואה א'-ג' יום
"מה קרה בעקבות חרם ,יוצא דופן, גרמניה השנייה, השואה וטלאי
בשואה" / השפלה ,בידוד חברתי. נאצים,
בת שבע ואירופה, היטלר, צהוב
גטו ,טלאי
דגן. הילדים ישחקו במשחק מגן דוד
סמל תנועה הבא לדמות את גזלת כסמל העם צהוב.
הטלאי
הצהוב. מקום המחייה של היהודים היהודי,
סרט: בגטאות בזמן השואה ואת מפתח הל"ב:
מיכל ינאי היחס המפלה בין היהודים,
בבית אנה עונדי הטלאי הצהוב ,לשאר שונות.
פראנק.
האנשים.
בתום המשחק ידונו השאלות
הבאות:
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 כיצד השפיעה העובדה
שהייתה /לא הייתה לך
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation מדבקה על היכולת שלך
להצליח במשחק ועל
התחושות שלך במהלך
המשחק?
מה הרגשת כלפי הילדים
שהשתייכו לקבוצה השנייה?
האם חשת צורך להתמרד נגד
חוקי המשחק או לפעול לפי
חוקי המשחק?
באיזה אופן מקביל המשחק
ששיחקנו למציאות של הילדים
היהודיים בגטו?
מינהל החינוך הדתי
תקומתה של המנורה | 77
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים זמן מושגים האירוע כיתה
מועד :חנוכה לפני פסח כוהנים, מנורת א'-ו'
הכנת דגם שאלות: -חנוכייה לויים,
של המנורה המנורה כסמל מהותי בחיי משכן, המקדש
העם היהודי -האם לדעתך ומנורה נדודים
מבקבוקי הסמל הזה צריך ללוות את ותפילת "על במדבר, גלות ד'-ו'
פלסטיק. העם היהודי גם היום או שיש הדלקת
סמלים רלוונטיים יותר לחיינו הניסים", המנורה
השיר: ספר שמות מדי יום,
"מנורה בהווה? מקום
וענפי זית". ברמה האישית - -מעשה המנורה
המנורה מתי עוד אתם נוהגים להדליק המנורה. בבית
וענפי זית נרות לאורך השנה? המקדש.
כסמל מדוע לדעתכם מדליקים נר
ישראל.
במועדים אלו?
חישבו -האם יש קשר בין
מועדים אלו להדלקת נרות
המנורה בבית המקדש?
מהי משמעות הדלקת נרות
עבורך? אלו תחושות עוברות
בך במעמד הדלקת הנרות?
בימינו גרים יהודים רבים מחוץ חקר - עברית, גלות לאחר
למדינת ישראל מבחירה ולא מדור לדור. אירופה ,תכנית פסח
מכורח – האם לדעתך הם גלות צפון מורשת,
חיים ב"גלות"? אפריקה ,תפילות,
קהילות ,אישים,
במקומות רבים בחוץ לארץ אנטישמיות ,מולדת,
חיים ישראלים לשעבר התערות היסטוריה.
בקהילות המשמרות את והתבוללות,
געגועים
השפה העברית ,המנהגים לציון,
היהודיים והתרבות הישראלית
– האם אלו חיים של "גלות"?
חישבו -האם ניתן לחיות ציונות.
ב"גלות" גם בתוך ארץ
ישראל?
ברמה האישית:
ראוי להוסיף שאלות מקדימות
המכוונות לחשיבותו של מקום
בו אדם גדל לחיים של אדם
-היכרותו עם שפה ,מנהגים,
תרבות וכולי…
ורק אז לשאול -איך אתה מינהל החינוך הדתי
תרגיש?
איך תרגיש אם תצטרך לעזוב
את מקום מגוריך ,חבריך,
בית-ספרך וכיוצ"ב?
| 76תקומתה של המנורה
תקומתה של
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים זמן מושגים האירוע כיתה
עצמאות כנסת ,בית כנסת א'-ג'
תמונה של ירושלים
הכנסת כעיר בירה, /ירושלים נבחרים. ישראל
להבדיל ד'-ו'
מבית ירושלים עצמאות אנשי
כנסת. חדשה, /ירושלים הכנסת שלטון ד'-ו'
תאריך הגדולה, המנדט
הקמה.
חז"ל,
משה נתן קשר לבחירות ולמנהיגות ובנוסף: בחירות,
תורה בית ספרית .תחושות והכנות הקשר לארץ מפלגות,
לקראת בחירות להנהגה בית ולאדמה וקום
ליהושע נבחרי
ויהושע ספרית. המדינה. ציבור,
לזקנים… מי בוחר לכנסת? מי נבחר? כל דמוקרטיה,
קטע מידע כמה שנים? בית
על הכנסת האם אתה מוצא קשר בין הנבחרים.
הגדולה. הכנסת הגדולה לכנסת
ישראל? מהו?
קטע
עיתונות מהי דמוקרטיה? מהן בחירות
המעיד באופן דמוקרטי?
על הקמת
הכנסת.תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 האם אתם מוצאים קשר בין
הכנסת לבחירות המתקיימות
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation
בבית הספר? מהו?
מחתרות ,ניל"י ,שרה אהרונסון. שלטון בריטים, עצמאות
שלטון
ביקור בזיכרון יעקב -מקרב הבריטים אנגלי,
את התחושה של אותה תקופה בארץ,
ספר לבן,
לילדים. המאבק על מחתרות,
הקמת מדינת העפלה,
ישראל על -ביקור בעתלית .האם ומדוע עליה בלתי
ידי המחתרות היה צורך במחתרות? האם גם לגאלית.
והעפלה .בימינו יש צורך במחתרות?
ספר/י על תחושותיך במהלך
הביקור בבית בזיכרון יעקב.
כיצד הביקור סייע לך באופן
אישי להבין את התקופה?
מינהל החינוך הדתי
תקומתה של המנורה | 79
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים מושגים זמן האירוע כיתה
יום שואה ד'-ו'
אנטישמיות ,ידע עולם :למדנו על תופעת הגזענות למידה על
בזמן השואה .האם נתקלתם פי טקסטים גזענות ,גרמניה השואה וטלאי
צהוב
תורת הגזע ,ואירופה ,בימינו בגילויי גזענות בעולם מתוך טקס
יום השואה. /בחברה הישראלית /בבית מחנות
הספר? כלפי מי היא מופנית? מסעות ריכוז,
לפולין וחיפוש פרטיזנים.
אלו תחושות עולות בך תמונות,
כשאתה רואה התנהגות גזענית
"אין לי ארץ או התנהגות לא מכבדת
לשונה? אחרת".
מה לדעתך ניתן לעשות
על מנת להפחית את גילויי
הגזענות בחברה שלנו?
נקודה חשובה נוספת שיש
להדגיש הינה מה קורה כאשר
ציבור שלם (הנהיה של העם
הגרמני אחרי היטלר) מפסיק
לחשוב חשיבה עצמאית
ולהרגיש ונוהר אחרי המנהיג.
ובהשאלה לילדים /לכיתה:
מי ממנה את מלכת הכיתה
שמחליטה מה יעשו בכיתה?
מי נותן את הכוח לילדים
לעשות דברים לא טובים
בחברה ואיך אפשר למנוע
דברים כאלה?
המדרש על ביקור בכותל והתחושות סיפורי בית כותל א'-ו' יום
שני האחים שמתעוררות בעקבותיו. המקדש ,התורה, ירושלים מערבי
שבדאגתם
סרטוני יוטיוב וחקר תגובות הר המוריה ,שיעורי
זה לזה האנשים. קיר חצר מולדת,
נקבע מגלים את חיצונית,
המקום "הכותל – אזוב ועצבת, ארצנו ,הכותל מנהרות
בו יבנה
המקדש, הכותל ,בידי הירדנים ,הכותל – עופרת ודם.
קטעי שחרור מקום
סרטים יש אנשים עם לב של אבן, מקודש ,הכותל
והשיר:
"כותל ירושלים במלחמת יש אבנים עם לב-אדם…"
המזרח". העתיקה ,ששת הימים.
הכותל עשוי מאבן -מדוע ארבע
נאמר שבאבן יש "עצבת"
רובעים,
(עצבות) ,עופרת ודם? רובע יהודי.
באיזה אופן לדעתך יש לאבני
הכותל לב אדם?
מינהל החינוך הדתי
איזו משמעות יש לכותל
עבורך?
איך הרגשת כשביקרת בכותל?
| 78תקומתה של המנורה
תקומתה של
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים זמן מושגים האירוע כיתה
מלחמת א'-ו'
סרטון, מה ידוע לך על מלחמות הכותל, יום
העצמאות ירושלים, ששת
מפת ארץ ישראל? שער הימים
ישראל,
תמונת למה היו מלחמות בארץ? האם האריות,
הצנחנים מלחמות הן רק על אדמה הצנחנים,
בכותל, וגבולות? הגדלת
טקסט: מהי מלחמה עבורך? ארץ
"הצנחנים ישראל.
בוכים".
מי שלט בירושלים לפני
מלחמת ששת הימים? מדוע
פרצה המלחמה? מה היו
הישגיה? האם הישגים אלה
תורמים לנו בהווה? מה יקרה
בעתיד לדעתכם?
רגשות העולים כתוצאה דוד המלך, יום עיר דוד ד'-ו'
מלמידת העבר וביקור מתחת מלכות ירושלים
לאדמה במקומות אלה. דוד ,איחוד
הממלכה.
כיצד הרגשת במהלך הביקור
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 בעיר דוד?
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation ספר/י על דבר אחד שזכור
לך במיוחד.
תפילה, יום ד'-ו' תפילת
שיח :מדוע חשוב לזכור את "יזכור" הזיכרון "יזכור"
אלה שאינם? אלו רגשות
הזיכרון מעורר בנו? /יום
השואה.
לכוון לאופן בו תפילה מזכירה
לי את אלה שאינם ואופני
זיכרון אחרים.
לדוגמא:
באיזה אופן תפילת "יזכור"
עוזרת לנו לזכור את אלו
שכבר אינם?
באלו דרכים נוספות אנו
זוכרים? מה משותף להן ומה
מייחד כל אחת מהן?
לאיזו דרך זיכרון אתם קק"ל, עצמאות קרן ד'-ו'
מתחברים במיוחד? למה? נטיעות, קיימת
מינהל החינוך הדתי קשר לט"ו בשבט ,אדם- קופת צדקה
בראשית לישראל
אדמה ,נטיעת עצים. היישוב.
לאיזה אזור בארץ את/ה
קשור במיוחד? היית רוצה
לגור בו עם משפחתך היום
ובעתיד?
תקומתה של המנורה | 81
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים מושגים האירוע כיתה זמן
חקר הטלית מגן דוד, דגל א'-ו' עצמאות
טלית תחושות ורגשות בזמן הנפת ומשמעותה
וסרטון דגל הדגל ,התנהגות ייחודית. לעם היהודי. טלית. ישראל
הדיו. למדינת ישראל יש הכרזת מגילת
עצמאות הכוללת את העצמאות,
ההיסטוריה של המדינה דוד בן
ואת הערכים עליהם היא גוריון ,ה'
בנויה .למדינה יש גם המנון
המתאר את הדרך שעברנו באייר
ואת השאיפות לעתיד .האם תש"ח.
לדעתכם יש צורך גם בדגל מגילת
העצמאות,
למדינה? דוד בן
גוריון ,ה'
איזו משמעות יש לדגל עבור באייר
אזרחי המדינה? תש"ח.
הצבעה,
מהי המשמעות של הדגל או"ם.
עבורך? הלורד
בלפור,
באלו מקרים הייתם נוכחים / החלוקה.
עדים להנפת הדגל או לחילופין
להורדתו לחצי התורן ומה זה
גרם לכם להרגיש?
מגילת תחושות ורגשות ,שעולות הכרזת א'-ג' עצמאות
העצמאות בעקבות הכרזה על זכייה. המדינה
וסרטון של
ד'-ו' עצמאות
הכרזת
המדינה.
צפייה בסרטון על הכרזת
המדינה וחקר תגובות האנשים.
האם היית עד להכרזה
שהייתה חשובה עבורך?
איך הרגשת לפני ההכרזה,
במהלכה ואחריה?
טקסט היכן החלוקה פוגשת עצמאות כ"ט ד'-ו'
מידע על אותנו היום בשיחות עם עצמאות בנובמבר
הלורד הפלשתינאים? הצהרת ד'-ו'
בלפור, האם קרה לך שהיה עליך בלפור
מפת ארץ לוותר על חפץ שהיה חשוב
ישראל. לך כדי להימנע ממריבה /
מחלוקת? ספר/י! מינהל החינוך הדתי
מה הרגשת כשהיה עליך
לוותר על אותו חפץ? אלו
התלבטויות היו לך? האם
תחושתך השתנתה לאחר
שוויתרת?
| 80תקומתה של המנורה
תקומתה של
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים מושגים האירוע כיתה זמן
דוד המלך,
אילו היו מבקשים מכם לבחור מגדל ד'-ו' יום
עיר בירה חדשה לישראל ,איזו ירושלים, ירושלים דוד
עיר בירה.
עיר הייתם בוחרים?
מדוע בחרתם בעיר זו?
שאלות שיכוונו אותם
לייחודיות של עיר בירה ושל
ירושלים בפרט:
מה מייחד עיר בירה מערים
אחרות? מהן לדעתכם
התכונות שחשוב שתהיינה
בעיר בירה?
מדוע בחרו בירושלים כעיר
הבירה של ישראל?
מה אתם חשים כלפי
ירושלים?
תקומתה של המנורה -מסע בן 2000 אלו רגשות מתעוררים בכם
ביחס לעיר הבירה?
קרן הריצי | C [email protected] http://www.edu-menora.com Harizi Foundation
מינהל החינוך הדתי
תקומתה של המנורה | 83
שיח זהות
איך הדברים מתחברים לעולמו
של התלמיד?
אמצעי עזר הקשרים
לשיעור היכן הם פוגשים אותו? וחיבורים מושגים האירוע כיתה זמן
חשיבותם תמונה ,טקסט תנכ"י הקשור יום בית ד' -ו'
של חקיקה ,במשפט. ירושלים משפט,
חוקים
מה חשיבות החוק? מה ואכיפת החוק רשות
דעתך -האם אכן יש חוקים בבית הספר, שופטת,
משפט
לכל דבר? בשכונה
צדק,
האם אתה מכיר דבר מה וכו'… שופט.
"יש חוקים המתנהל ללא חוקים בכלל?
לכל דבר,
האם על מנת שיהיו חוקים גם אם איש
מישהו חייב להגדיר אותם
לא כתב
ולכתוב אותם? אותם ,גם
על פי הטקסט -מדוע כדאי אם איש לא
לפעול לפי החוקים? חשוב - מגדיר את זה
האם יש סיבות נוספות לפעול כמשחק .ואם
לפי חוקים? אתה רוצה
שדברים
יסתדרו,
על פי הטקסט -מתי אפשר
כדאי להכיר להפר חוקים? מה דעתך על
את החוקים טענה זו?
ולהפר אותם
רק אם אתה
משחק משחק
אחר ,ואתה
פועל על
פי החוקים
ההם".
-אורסון סקוט
קארד".אנדר
בגלות"
כיצד אתה
מתייחס
באופן אישי
לחוקים?
מינהל החינוך הדתי
| 82תקומתה של המנורה
מינהל החינוך הדתישלבמעיםדישננהה
שלבמעידםישננהה
תקומתה של המנורה | 85
מינהל החינוך הדתי
| 84תקומתה של המנורה
שלבמעיםדישננהה
שיעור 1גלות ותקומה
שבעים שנה למדינה
•"ְוָנ ַת ִּתי ָל ֶהם ְּב ֵבי ִתי ּו ְבחֹומֹ ַתי ָיד ָו ֵׁשם טֹוב ִמ ָּבִנים ּו ִמ ָּבנֹות ֵׁשם עֹו ָלם ֶא ֶּתן לֹו ֲא ֶׁשר ֹלא ִי ָּכ ֵרת"
(ישעיהו נ"ו ,ה')
ההכנות הנדרשות
•יש לצלם את הפיוט "ידידי השכחת?" (נספח )1ו"ידידי לא שכחת!" (נספח )2כמספר התלמידים או
כמחצית ממספר התלמידים (עותק לכל זוג) .הפיוט מסודר אחד מול השני .יש לקפל את הדף לאורך
כך שהתלמיד יראה בהתחלה רק את צד ימין של הנספח.
פתיחה :מה זו גלות?
•נשאל את התלמידים :אלו מחשבות /רגשות עולים בכם כשאתם שומעים את המילה ‘גלות'?
•נצייר על הלוח שמש אסוציאציות.
•נספר על רבי יהודה הלוי שחי בגלות ספרד (לפני 530שנה) .רבי יהודה הלוי ,ראשי תיבות ריה"ל ,היה
חכם גדול ומשורר .כל חייו הוא ציפה לגאולה והתגעגע מאוד אל ארץ ישראל .את הגעגועים ביטא
בשיריו .באחד השירים הוא פנה בשם עם ישראל לקב"ה וזעק את זעקתם" :ידידי השכחת?" כלומר
הקב"ה ,המכונה "ידיד" ,כיצד שכחת את האהבה והקרבה הגדולה בינינו ומכרת אותי לצמיתות לאלו
שמעבידים אותי?
מינהל החינוך הדתי שלב א' :ידידי השכחת?
•נחלק את הפיוט "ידידי השכחת" (נספ ח )1או נקרין אותו על הלוח .הסבר על הפיוט ראה ב'מידע למ�ו
רה' המובא בסוף המערך.
•הצעה :נשמיע את הלחן הנפלא ידידי השכחת -אתי אנקרי ונעקוב אחר המילים.
•נחלק את הפיוט ל'אז' ו'עתה':
» »נתחלק לשתי קבוצות .קבוצה אחת תאסוף מהפיוט משפטים המתארים את העבר המפואר של עם
ישראל במדבר ,בזמן מתן תורה ,בזמן שבית המקדש היה קיים וה' חנה בין הכרובים .קבוצה שנייה
תאסוף משפטים של ‘עתה' (בעת כתיבת השיר) -רדיפות ,שלטון זר ,כבוד מושפל.
•נשאל :מה משותף למשפטים של ‘אז' ומה למשפטים של ‘עתה'? (תיאורים המבטאים קרבה גדולה,
קשר עמוק ואהבה מול קשיים ,השפלה וריחוק).
•נדון :מה מבקש המשורר מהקב"ה?
•נתאר בפני התלמידים מחד את הקרבה הגדולה כשעם ישראל יושב על אדמתו וישנה השראת שכינה
(ראה ‘מידע למורה') ,מול צרות הגלות.
•נמחיש לתלמידים כיצד ריה"ל נותן לנו להרגיש את צער הגלות על ידי שמזכיר את ארבעת המלכויות
ששעבדו את ישראל (אדום ,ישמעאל ,יוון ומדי) וכן מזכיר ארבעה פעלים :דחויה ,הדופה ,בחונה
תקומתה של המנורה | 87
מינהל החינוך הדתי
| 86תקומתה של המנורה
מינהל החינוך הדתישלבמעיםדישננהה
•נקודות לעיון:
» »בשירו של ריה"ל כנסת ישראל רודפת אחרי ה' בארץ לא זרועה ,במדבר .בשיר בן זמננו ה' גומל
לה על כך ומפריח עבורה את הארץ השוממה ("ואתם הרי ישראל".)...
» »ריה"ל מזכיר "והיו לך דודי והיה רצונך בי" ,ובדורנו אנו רואים כיצד ירושלים חוזרת לידינו .ה' נותן
לנו במתנה את מקום המקדש.
» »נושא כבוד ישראל עולה בשירו של ריה"לְ" :ו ֵאיְך ַּת ֲחֹלק ַעָּתה ְּכבֹו ִדי ְל ִב ְל ָע ָדי" ,בגלות עם ישראל
הושפל ובוזה .בשיר בן זמננו כתוב" :ועתה כבודי עליי" – כבודנו חזר ואנו אומה שמעוררת הערצה
וכבוד בעולם .נשאל :מדוע לדעתכם יש חשיבות שלעם ישראל יהיה כבוד? (אנו עם של ה' וכשאנו
מרוממים מתקדש שם ה' בעולם /אנו עם עם בשורה לעולם .יש לנו תפקיד וכשאנו בארצנו
ובמקומנו יש לנו יכולת השפעה).
» »במקום עינויים ורדיפות נשמעים בארצנו קולות ששון ושמחה .נבקש מהתלמידים להיזכר באירוע
משמח שחוו בעם רב ולשתף (ברכת כוהנים בכותל /חגיגות ותפילות הלל ביום העצמאות /ריקוד
דגלים ביום שחרור ירושלים).
» »הדגל בצבעי הטלית מבטא את התחלת הגאולה ו"שירי אסיר תקווה" מזכיר את שירת "התקווה",
ההמנון שלנו.
סיכום :שירי ‘אסיר תקווה'
•נסכם :לעם ישראל היה עבר מפואר כשהיה קרוב לה' וה' השרה עליו את שכינתו ,ובעתיד הוא צפוי
להגיע לדרגה זו בבניין המקדש .בדרך היו קשיים ,גלות ארוכה וסבל ,אבל עתה אנו מצויים בתהליך של
התחלת הגאולה ומקווים ומצפים שניגאל גאולה שלמה.
•נבקש מכל תלמיד לכתוב את "שיר התקווה" שלו לקראת הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
•נבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק החלטה טובה /מעשה טוב שהוא מקבל על עצמו כדי לקדם את
הגאולה לייעדה.
תקומתה של המנורה | 89
ומעונה ,ומותיר הרגשה כאילו הסבל סוגר על עם ישראל מארבע רוחות השמים.
•נסב את תשומת לב התלמידים לחריזה בשיר .הסיומת ‘די' מהדהדת מתוך השיר כאילו כנסת ישראל
צועקת "די ,די לגלות הקשה!"
•נשים לב לבית האחרון :המשורר מביע תקווה גדולה לגאולה מאחר ואנו עם שלא מפסיק לקוות ("אסיר
תקווה") והוא בטוח שה' יגאל אותנו ("היש בלתך גואל?") .הוא מסיים בתפילה שה' ייתן עוז לעמו ("תנה
עוזך לי") ואנו נהיה איתו בקשר מיוחד של אהבה.
שלב ב' :ידידי לא שכחת!
•נאמר :עד עכשיו עסקנו ב'אז' ,בימים הטובים שבית המקדש היה קיים ,וב'עתה' לפי תקופתו של ריה"ל.
עברו שנים ומשהו פלאי התרחש לעם שלנו.
•נדון :מה התרחש? מה השתנה? (קיבוץ גלויות ,קמה מדינה ,שלטון יהודי בארץ ישראל ,הארץ פורחת
ונבנית ,מוסדות תורה צצים בכל פינה ,חסד והשפעה על גם אומות העולם).
•נשאל :האם חזרנו לתיאורים המרוממים של אז? השראת שכינה וכדומה? ומצד שני -האם אנו נרדפים
ומוכים עתה?
•נחשוב יחד :אילו ריה"ל היה חי בדורנו ,האם לדעתכם היה משנה את המילים של השיר? (נחדד את
השאלה :מצד אחד לא הגענו עדין למצב הקודם "חנותך בבין שדי" -השראת שכינה בין הכרובים ,אבל
מצד שני אנו חיים בארץ ישראל במדינה משלנו).
•נאזין לתשובות.
•נסביר :הדור שלנו נמצא במצב של התחלת הגאולה .אנחנו זוכים לראות את התחלת התגשמות הנביאים,
עם ישראל שב לארצו מהגלות הארוכה והוא כבר לא מושפל ומבוזה אך עדין לא הגענו לקשר של
השראת שכינה ,עדין אין לנו בית מקדש.
•נספר שבעקבות השיר המרגש של ריה"ל נכתב שיר תגובה בן זמננו.
•נחלק את השיר (נספח .)2
•נשאל :על מה השיר שם בעיקר דגש -על ‘אז' או על ‘עתה'?
•נאמר שזהו שיר תודה והלל על הישועה שזכינו לה ותפילה על המשך תהליך הגאולה.
•נאסוף מתוך השיר את המשפטים המתארים את הגאולה שמתרחשת לנגד עיננו בדורנו.
•נעמוד על ההבדלים בין השירים באמצעות טבלה:
ידידי לא שכחת! ידידי השכחת? מינהל החינוך הדתי
אל ארצך העליתני מכל ארצות מעבידי ְו ָלָּמה ְמ ַכ ְרַּתִני ְצ ִמיתּות ְל ַמ ְע ִבי ָדי
ועתה בארץ לא זרועה הפרחת רגביי ֲהֹלא ָאז ְּב ֶא ֶרץ ֹלא ְזרּו ָעה ְר ַד ְפִּתיָך
וירושלים עיר הצדק ערכת לפניי
ותקומה ותפארת ועתה כבודי עליי ְו ָהיּו ְלָך דֹו ַדי ְו ָהָיה ְרצֹוְנָך ִּבי
ְו ֵאיְך ַּת ֲחֹלק ַעָּתה ְּכבֹו ִדי ְל ִב ְל ָע ָדי
וקול ששון וקול שמחה נשמעים ברחובותיי ְּבחּוָנה ְּבכּור ָיָון ְמ ֻעָּנה ְּבעֹל ָמ ָדי
ודגלי טלית של תכלת ושירי אסיר תקווה ֲהֵיׁש ִּב ְלְּתָך ּגֹו ֵאל ּו ִב ְלִּתי ֲא ִסיר ִּת ְקָוה
תנה מקדשך לי שם לך אתנה דודי
ְּתָנה ֻעְּזָך ִלי ִּכי ְלָך ֶאְּתָנה דֹ ָדי
| 88תקומתה של המנורה
מינהל החינוך הדתישלבמעיםדישננהה
מידע למורה:
ר' יהודה הלוי אורג יחד עבר ועתיד ,גאולה ראשונה ,גאולה אחרונה וגלות רצופת סבל ונדודים .הוא שוזר
בשירו שברי פסוקים והבטחות הנטועות בזיכרון הקולקטיבי של העם ,ואת כל הדברים האלו שם בפיה של
האהובה ,הרעיה ,המסמלת את עם ישראל .קשה שלא לחוש מבין מילותיו של השיר את הכאב ,המצוקה
והגעגוע .ר' יהודה הלוי משורר כאן לא רק געגועיה וכאבה של הרעיה אלא אף את כיסופיו הוא עצמו אל
ציון ואל הגאולה.
•השיר פותח בשאלה ,אפשר לומר כמעט התרסה ,המופנית מאת הרעיה אל הדודְ" :י ִדי ִדיֲ ,הָׁש ַכ ְחָּת
ֲחנֹו ְתָך ְּב ֵבין ָׁש ַדי?!" כנסת ישראל ,השכינה ,תוהה האם יתכן שהדוד שכח את האהבה הגדולה ביניהם,
ששיאה הייתה השראת השכינה בין שני הכרובים המצויים בקודש הקדשים ,המקום המקודש ביותר.
היא חשה כשפחה המשועבדת לצמיתות למעבידיה .השימוש במילה "צמיתות" הוא חריף במיוחד לאור
כך שבתורה חוזר ומודגש הרעיון שלעולם אין מכירה לצמיתות (לעולמים) ,בין אם של עבד ושפחה
ובין של בית או שדה – הכול יוצאים לחירות בשנת היובלְ" :ו ָהָא ֶרץ ֹלא ִתָּמ ֵכר ִל ְצ ִמ ֻתת ִּכי ִלי ָהָא ֶרץ"...
(ויקרא כ"ה ,כ"ד).
•ריה"ל משתמש בשאלה שנשאלה על ידי עם ישראל כמה וכמה פעמים במהלך ההיסטוריה ובכל פעם
זכתה כמענה להבטחה נאמנה והתחייבות מחודשת של האל ,הדוד ,לרעייתו ,כנסת ישראל .כך למשל
בדבריו של ישעיהו (מ"ט ,י"ד-ט"ו)ַ" :וּתא ֶמר ִצּיֹוןֲ :עָז ַבִני ה' ַואדָני ְׁש ֵכ ָחִניֲ .ה ִתְׁשַּכח ִאָּׁשה עּו ָלּה ֵמ ַר ֵחם
ֶּבןִּ-ב ְטָנּה? ַּגם ֵאֶּלה ִתְׁשַּכ ְחָנה ְוָאנֹ ִכי ֹלא ֶאְׁשָּכ ֵחְך" .ציון אומרת אל ליבה כי הקב"ה עזבה ושכחה ,והוא
ממהר להרגיעה :האם אפשר ש ֵאם תשכח את בנה ולא תרחם עליו? אכן ,יכול להיות ש ֵאם תשכח את
בנה או אף תתאכזר אליו ,אבל הדוד מבטיח נאמנה כי לעולם לא ישכח את רעייתו וכי אהבתו אליה
היא אף יותר מאהבת אם לבנה .במקום נוסף בישעיהו פונה הקב"ה אל כנסת ישראל ,המתוארת כאשה
שנעזבה על ידי בעלה ,ומפייס אותה בדברי ניחומים ואהבהִּ" :כי ְכ ִאָּׁשה ֲעזּו ָבה ַו ֲעצּו ַבת רּו ַח ְק ָרָאְך ה'
ְו ֵאֶׁשת ְנעּו ִרים ִּכי ִתָּמ ֵאס ָא ַמר ֱאֹל ַהִיְךְּ .ב ֶרַגע ָקטֹן ֲעַז ְבִּתיְך ּו ְב ַר ֲח ִמים ְּגדֹ ִלים ֲא ַקְּב ֵצְךְּ .בֶׁש ֶצף ֶק ֶצף ִה ְסַּת ְרִּתי
ָפַני ֶרַגע ִמֵּמְך ּו ְב ֶח ֶסד עֹו ָלם ִר ַח ְמִּתיְך ָא ַמר ּגֲֹא ֵלְך ה'" (ישעיהו נ"ד ,ו'-ח') .עם ישראל ,הרעיה ,היא אשת
נעורים אהובה שזכרה קיים לעד בלב האוהב אף אם נדמה כאילו מאס בה.
•פה מהדהד המשורר את אחת מהצהרות האהבה המפורסמות ביותר של הקב"ה לרעיה ,ישראלּ" :כה
ָא ַמר ה'ָ :ז ַכ ְרִּתי ָלְך ֶח ֶסד ְנעּו ַרִיְךַ ,אֲה ַבת ְּכלּוֹל ָתִיְךֶ ,ל ְכֵּתְך ַא ֲח ַרי ַּבִּמ ְדָּבר ְּב ֶא ֶרץ ֹלא ְזרּו ָעה" (ירמיהו ב' ,ב').
ריה"ל שם המלים האלו בפיה של הרעיה דווקא ,היא זו שמזכירה כאן לדוד את לכתה אחריו במדבר:
"ֲהֹלא ָאז ְּב ֶא ֶרץ ֹלא ְזרּו ָעה ְר ַד ְפִּתיָך" ...ושוב ,באמצעות שינוי של מילה אחת ,מעצים המשורר את
תחושת הכאב של הרעיה ,החשה דחויה – " ְר ַד ְפִּתיָך" .לא רק הלכתי אחריך -רדפתי! ולסיוע מובאים
עדים – "ְוֵׂש ִעיר ְו ַהר ָּפא ָרן ְו ִסיַני ְו ִסין ֵע ַדי" .דרך המקומות המופיעים בדברי הברכה והפרידה של משה
מעם ישראל מתיאור רגעי השיא שבין עם ישראל והקב"ה בעבר ,פונה המשורר לתאר את מצוקתו
של עם ישראל הגולה ,המיטלטל בין אויב אחד למשנהו – משעיר אל קדר ,מקדר אל יוון ,מיוון למדי.
•ארבע המלכויות האלו מסמלות את מוקדי ההתנגדות לעם ישראל בכל הדורות והן מזוהות על ידי
חז"ל עם בבל ,פרס ,יון ורומי .נושא שלטון ארבע מלכויות בעם ישראל כחלק מתהליך הגלות בדרך
אל הגאולה האחרונה ,מופיע במקרא באופנים וברמזים שונים ,ובאופן בולט במיוחד בספר דניאל.
המשורר משתמש בתבנית מרובעת כבר קודם ,בתיאור ארבעת העדים – שעיר ,פארן ,סיני וסין ,וגם
כאן ,בתיאור מצבה של הרעיה תחת עול ארבע האומות – "ְּדחּוָיהֲ ,הדּו ָפהְּ ,בחּוָנהְ ,מ ֻעָּנה" .החזרה
המרובעת של הפעלים והאומות הסוגרות על ישראל מארבע קצוות מציירת ציור חי ומוחשי עד כדי
תחושת מחנק כמעט -הרעיה הדחויה נשלחת לגלות ,נהדפת ומיטלטלת מצד אל צד ,מעונה ונצרפת
תקומתה של המנורה | 91
נספח 2ידידי לא שכחת! נספח 1ידידי השכחת?
ידידי לא שכחת חנותך בבין שדי ְי ִדי ִדי ֲהָׁש ַכ ְחָּת ֲחנֹו ְתָך ְּב ֵבין ָׁש ַדי
אל ארצך העליתני מכל ארצות מעבידי . ְו ָלָּמה ְמ ַכ ְרַּתִני ְצ ִמיתּות ְל ַמ ְע ִבי ָדי
ועתה בארץ לא זרועה הפרחת רגביי ֲהֹלא ָאז ְּב ֶא ֶרץ ֹלא ְזרּו ָעה ְר ַד ְפִּתיָך
וכרמי ותאני ודגניי ותנובותיי ְוֵׂש ִעיר ְו ַהר ָּפא ָרן ְו ִסיַני ְו ִסין ֵע ָדי
וירושלים עיר הצדק ערכת לפניי ְו ָהיּו ְלָך דֹו ַדי ְו ָהָיה ְרצֹוְנָך ִּבי
ותקומה ותפארת ועתה כבודי עליי ְו ֵאיְך ַּת ֲחֹלק ַעָּתה ְּכבֹו ִדי ְל ִב ְל ָע ָדי
והיכלות לימוד תורתך הרבית במעוניי ְּדחּוָיה ֱא ֵלי ֵׂש ִעיר ֲהדּו ָפה ֲע ֵדי ֵק ָדר
וקול ששון וקול שמחה נשמעים ברחובותיי ְּבחּוָנה ְּבכּור ָיָון ְמ ֻעָּנה ְּבעֹל ָמ ָדי
ודגלי טלית של תכלת ושירי אסיר תקווה ֲהֵיׁש ִּב ְלְּתָך ּגֹו ֵאל ּו ִב ְלִּתי ֲא ִסיר ִּת ְקָוה
תנה מקדשך לי שם לך אתנה דודי. ְּתָנה ֻעְּזָך ִלי ִּכי ְלָך ֶאְּתָנה דֹ ָדי
(כותב בן זמננו)
רבי יהודה הלוי
ֲחנֹו ְתָך ְּב ֵבין ָׁש ַדי -כינוי לקרבה גדולה, מינהל החינוך הדתי
להשראת שכינה בין עם ישראל לקב"ה
ְצ ִמיתּות -לעולם
דֹ ָדי -נשיקותיי
ֻעְּזָך -כוחך
ֲא ִסיר ִּת ְקָוה -לא יכול שלא לקוות ,מלא בתקווה
| 90תקומתה של המנורה
שלבמעיםדישננהה
שיעור 2חזרנו ארצה!
שבעים שנה למדינה
רציונאל
אילו היו מספרים לכם שיש באיזה מקום בגלובוס אדמה שמחליטה אם להצמיח פירות או להיות שוממה,
ושלאדמה הזו יש העדפה ברורה לסוג מסוים מאוד של אנשים ,הייתם חושבים שוודאי מדובר בסיפור
מעולם האגדות .אם נתבונן בהיסטוריה של עם ישראל נגלה עובדה מפליאה :ארץ ישראל שהייתה פורחת
ומניבה ,לא יושבה לא נבנתה ולא התפתחה במשך 1880שנה -בכל התקופות שעם ישראל לא היה בה
ומשלו בה אחרים! הסיבה לשממת הארץ היא דבר ה' לעם ישראלַ" :וֲהִׁשּמֹ ִתי ֲאִני ֶאת ָהָא ֶרץ ְוָׁש ְממּו ָע ֶלי ָה
אְֹי ֵבי ֶכם ַהּיְׁש ִבים ָּבה" .האם זה טוב שהארץ שוממה? על כך עונה הרמב"ן" :ושממו עליה אויבכם" – "היא
בשורה טובה מבשרת בכל הגלויות ,שאין ארצנו מקבלת אויבנו .וגם זו ראיה (הוכחה) גדולה והבטחה לנו
כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ,ואשר הייתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה .כי
מאז יצאנו ממנה לא קיבלה כל אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם" .זכינו בדורנו לראות
איך מתקיימים דברי הנביא יחזקאלְ" :וַא ֶּתם ָה ֵרי ִי ְשָׂר ֵאל ַעְנ ְּפ ֶכם ִּת ֵּתנּו ּו ֶפ ְרְי ֶכם ִּת ְשׂאּו ְל ַע ִּמי ִי ְשָׂר ֵאל ִּכי ֵק ְרבּו
ָלבֹוא" ,ונבואתו מפרק אחרְ" :ונוְׁשבּו ֶה ָע ִרים ְו ֶה ֳח ָרבֹות ִּתָּבֶניָנה".
בהפעלה זו נלמד על הקשר המיוחד והנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל .בכל שנות הגלות לא פסק העם
להתגעגע ולכסוף לארץ שקיבל מה' ,והארץ בתמורה שמרה אמונים לבניה ועמדה שוממה עד ששבנו
אליה.
מינהל החינוך הדתי מטרות
•התלמידים ילמדו על הקשר המיוחד בין עם ישראל לארץ ישראל.
•התלמידים יחוו את השמחה שבשיבת העם לארץ ויודו לה' על כך.
•התלמידים יכירו בארבע ממעלותיה של ארץ-ישראל.
ההכנות הנדרשות
•יש לצלם את השיר "אימא אדמה" (נספח )1כמספר התלמידים .אפשר גם עותק לזוג.
•יש לצלם את הקומיקס (נספח )2כמספר התלמידים.
•יש לצלם פעם אחת את כרטיסי המשחק (נספח )3ולגזור כל כרטיס בנפרד.
מבנה הפעילות
•פתיחה – מתבוננים סביבנו
•שלב א' – אהבתם של עמיחי ומכורה – סיפור
•שלב ב' – אימא אדמה – שיר וקומיקס
•סיכום – משחק רביעיות
תקומתה של המנורה | 93
בכּור ייסורים .התבנית המרובעת מבטאת את ארבע רוחות השמים ואת כל צדדיה של המציאות מינהל החינוך הדתי
וההיסטוריה האנושית.
•לאורך כל השיר מעמיד ריה"ל שני זמנים :אז ועתהֲ" .הֹלאָ אזְּ ב ֶא ֶרץ ֹלא ְזרּו ָעה ְר ַד ְפִּתיָךְ ...ו ֵאיְך
ַּת ֲחֹלקַ עָּתהְּ כבֹו ִדי ְל ִב ְל ָע ָדי" .השימוש במילה "ָאז" מעלה אל התודעה את ה"אז" של שירת הים ,הגאולה
הראשונהָ" :אז ָיִׁשיר מֶׁשה ּו ְבֵני ִיְׂש ָר ֵאל ֶאת ַהִּׁשי ָרה ַהּזאת ַלה'( "...שמות ט"ו ,א'-ב') .למרות שכאן בפיוט
משתמש ריה"ל במילה "אז" במשמעות של עבר ,הרי לאורך כל נבואות הגאולה משמשת המילה "אז"
לשם תיאור הגאולה העתידה לבואָ" :אז ִּתָּפ ַק ְחָנה ֵעיֵני ִעְו ִרים ְוָא ְזֵני ֵח ְרִׁשים ִּתָּפ ַת ְחָנהָ .אז ְי ַדֵּלג ָּכַאָּיל ִּפֵּס ַח
ְו ָתרן ְלׁשֹון ִאֵּלם ִּכי ִנ ְב ְקעּו ַבִּמ ְדָּבר ַמִים ּוְנ ָח ִלים ָּב ֲע ָר ָבה" (ישעיהו ל"ה ,ה'-ו').
•כנגד השאלה הרטורית שהעמיד ריה"ל בפתיחת השיר ,מעמיד המשורר שאלה רטורית נוספת בסיום:
"ֲהֵיׁש ִּב ְלְּתָך ּגֹו ֵאלּ ,ו ִב ְלִּתי ֲ -א ִסיר ִּת ְקָוה?" האם ייתכן שיש גואל אחר לישראל מלבד הקדוש ברוך הוא?
האם קיים עם נוסף הדבק כך באלוהיו והוא אסור בכבלי תקוותו וציפייתו לגאולה? ברקע הדברים
עומדת ההבטחה המובאת אצל הנביא הושע ("יג ,ד')ְ" :וָאנ ִכי ה' ֱאֹל ֶהיָך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָרִים ֵואֹל ִהים זּו ָל ִתי ֹלא
ֵת ָדעּ ומֹוִׁשי ַע ַאִין ִּב ְלִּתי".
•מעניין שבלחן המסורתי לפיוט ,משמש הבית הראשון כפזמון חוזר .כך מתמזגים יחד הביצוע והמלים.
כביכול עם ישראל כולו עונה כהד לפייטן המזמרְ" :י ִדי ִדי ֲהָׁש ַכ ְחָּתְ ...ו ָלָּמה ְמ ַכ ְרַּתִני" ...והחרוז " ַדי" מהדהד
בסוף כל שורה ומצטרף אף הוא לאותה תביעה /זעקה הגלומה בשם שדי ,אחד משמותיו של האל,
שפירושו הוא – מי שאמר לעולמו די ,יאמר לצרותינו די.
| 92תקומתה של המנורה
מינהל החינוך הדתישלבמעיםדישננהה
עברו שנים והנה בא היום .עמיחי הצליח לברוח מפני שוביו .הוא רץ כל עוד נפשו בו ,עייף ,רצוץ
ופצוע אל אשתו האהובה .בדרכו שאל את העוברים ושבים" :האם תדעו מה שלום מכורה?"
"מכורה"? אמרו לו כולם" .מכורה מכוערה ,יושבת בביתה זקנה ושוממה"...
"זה לא ייתכן" ,חשב עמיחי והמשיך בדרכו.
"מכורה המכוערה" ,אמרו האנשים" .האם את יודעת מי שב אליך? עמיחי בעלך .אך הוא חלש
ותשוש"...
כששמעה מכורה שעמיחי בדרכו אליה מיהרה והסירה את התחפושת המכוערת ,שטפה שיערה
ולבשה בגדיה היפים .כשראה אותה עמיחי שמח ליבו ,הוא הרגיש שכוחותיו חוזרים אליו והוא רץ
לחבק את אהובתו ששמרה לו אמונים כל השנים.
האם תוכלו לתאר את גודל השמחה שהייתה שם בעת שנפגשו?
» »נאמר שהסיפור על מכורה ועמיחי הוא משל.
» »נבקש מהתלמידים לפענח:
» »המלך -הקב"ה
» »עמיחי -עם ישראל ,שלמרות כל מה שעבר עליו הוא חי וקיים
» »מכורה -ארץ ישראל שניתנה לנו מאת ה'
•נסביר שה' כבר כתב בתורה מה יקרה לארץ כשעם ישראל יהיה בגלותַ" :וֲהִׁשּמֹ ִתי ֲאִני ֶאת ָהָא ֶרץ ְוָׁש ְממּו
ָע ֶלי ָה אְֹי ֵבי ֶכם ַהּיְׁש ִבים ָּבּה".
•נשאל :האם זה טוב שהארץ נשארה שוממה? מדוע? (הסבר ראה ברציונאל)
•נסביר :עם ישראל חטא ויצא לגלות ארוכה בת 2000שנה .בכל השנים הללו הארץ הייתה שוממה כי
היא חיכתה לבניה וכשעם ישראל שב לארצו הארץ החלה לתת פירות ולהצמיח יבול .הנביא יחזקאל
מתאר איך תקום הארץ מהשיממון ותחזור להיות פורחת כשעם ישראל יבוא אליהְ" :וַא ֶּתם ָה ֵרי ִי ְשָׂר ֵאל
ַעְנ ְּפ ֶכם ִּת ֵּתנּו ּו ֶפ ְרְי ֶכם ִּת ְשׂאּו ְל ַע ִּמי ִי ְשָׂר ֵאל ִּכי ֵק ְרבּו ָלבֹוא".
•נאמר :זכינו לראות בדור שלנו את המפגש בין עמיחי למכורה .ראינו איך עם ישראל שב לארץ ישראל
והארץ החלה לפרוח .החקלאות בישראל מהמפותחות בעולם ,הארץ מצמיחה יבול משובח ,וזו רק
ההתחלה...
שלב ב' :אימא אדמה
•נחלק לחניכים את מילות השיר "אימא אדמה" (נספח .)1
•נשמע את השיר
https://www.youtube.com/watch?v=96H1qKC6Ark
•נאמר לחניכים :אדמת ישראל היא אימא חיה ונושמת שאוהבת אותנו .ביטוי קטן לכך ניתן לקבל מן
הסיפור הבא ,סיפור שסיפרה אישה צדיקה בשם הרבנית חנה טאו זצ"ל.
תקומתה של המנורה | 95
מהלך הפעילות מינהל החינוך הדתי
פתיחה :מתבוננים סביבנו
•נצא עם התלמידים לסיור קצר בסביבה.
•נסב את תשומת לב התלמידים לפריחה ,לצמחיה ולעצים.
•נעצור בקרבת אחד העצים ונבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין שהסביבה שבה טיילו שוממה.
אין צמחים ,אין עצים ,האדמה לא מצמיחה דבר.
•נספר על השממה שהייתה בארץ ישראל לפני כ 150 -שנה ,בשנת ,1868כפי שעולה מתיאורו של
מרק טווין" :מכל הארצות הנודעות בנופן המכוער ,חושבני שזו ראויה לכתר האליפות .הגבעות קירחות
ודהויות וחזותן עלובה .העמקים הם מדבריות מכוערות שבשוליהם צמחייה דלה עטוית עצב ויגון ...זוהי
ארץ שיממון ,חוסר תוחלת ושברון לב"...
•נשאל :איך זה יכול להיות שהאדמה השוממה והמכוערת פתאום התחילה להצמיח?
•נסביר שאת התשובה נוכל להבין מהסיפור שנשמע עוד מעט.
•נחליט האם לחזור לכיתה או להישאר בחיק הטבע בזמן הקראת הסיפור.
שלב א׳ :אהבתם של עמיחי ומכורה – סיפור
•נספר את הסיפור הבא:
עמיחי היה נסיך יפה תואר ,בנו יחידו של מלך טוב לב .לימים כשעמיחי בגר ,קרא לו המלך ואמר:
"בני יקירי ,הגיע הזמן שתישא אישה" .עמיחי שמח .גם הוא כבר הרגיש שהוא רוצה לאהוב ולהיות
אהוב.
"תודה לך מלכי" ,אמר עמיחי בהתרגשות" .אני בטוח שתמצא עבורי את הטובה והיפה שבבנות".
וכך היה.
המלך השיא את עמיחי עם מכורה – הנפלאה שבבנות.
עמיחי ומכורה אהבו זה את זו אהבת נפש .הם חיו באושר זה עם זו וגידלו את ילדיהם בשמחה.
אך יום אחד קרה מקרה עצוב .באו אנשים רעים ולקחו את עמיחי לארץ רחוקה .עמיחי ומכורה
נאלצו להיפרד זה מזו .הם לא ידעו כמה זמן לא יראו זה את זו .עמיחי שפך דמעות כמים .כל
כך קשה הייתה עליו הפרדה .לפני שיצא הוא נשבע לה שלעולם ,יהיה מה שיהיה ,הוא לא ישכח
אותה .לעולם לא יחליף אותה באחרת ותמיד יתפלל לשלומה ויקווה לשוב אליה .ומכורה הנהנה
ראשה בעצב ולא אמרה דבר .בדמיונה ראתה אנשים רעים המבקשים לשאת אותה לאישה תחת
בעלה שהלך' .מה אעשה?' בכה ליבה' .איך אגרש את כל מי שינסה לשאת אותי לאישה?' ואז
עלה בראשה רעיון.
מכורה ,הנערה היפה מכל בנות הארץ ,התחפשה לאישה זקנה ומכוערת .היא עטפה את עצמה בבגד
כהה וקרוע וצבעה את שערה הרענן בצבע לבן כדרך הנשים הזקנות .והנה דפיקה בדלת .מכורה
ישבה מכווצת בפינה ולא אמרה דבר .נכנס איש רע ושאל" :את מכורה היפה? שמעתי שבעלך איננו
ובאתי לקחת אותך לי לאישה .אך מה זאת? את כל כך שוממה ומכוערת" .והלך .וכך באו רבים
וכשראו את כיעורה הלכו גם הם .ומכורה נשמה לרווחה ,כשיבוא עמיחי היא תשוב להיות שלו.
עמיחי ומכורה רחוקים זה מזה אך כה קרוב ליבם .כל היום הם חושבים אחד על השני.
| 94תקומתה של המנורה
שלבמעיםדישננהה
נספח 1אמא אדמה
מינהל החינוך הדתי
תקומתה של המנורה | 97
•נקריא את הסיפור: מינהל החינוך הדתי
"בשבוע שעבר ביקרתי משפחה אחת שהתיישבה על אחד מהרי השומרון .זוג צעיר בנו בית עץ במו
ידיהם ,התיישבו בו ונולדו להם שני ילדים .בינתיים התווספו עוד שתי משפחות ,עכשיו כבר שלוש
משפחות יושבות על ההר .הם התחילו לשתול עצים ולהפריח את ההר .הם משתמשים במדרגות
עתיקות שנמצאות שם מאז ימי קדם ושותלים .עודם שותלים עצים חדשים ,מתחילים לצוץ מתוך
האדמה עצים עתיקים ,גזעים שהיו טמונים בתוך האדמה ולא ראו מהם שום דבר .כיוון שהם התחילו
לגדל שם עצים חדשים ,פתאום צומחת שם תאנה שהייתה טמונה באדמה ,וצומח שם רימון שלא הם
נטעו אותו ,ממש הפלא ופלא! הכול פורץ מן האדמה! כשעם ישראל חי -ארץ ישראל חיה איתו.
הוא ׂשם יד וארץ ישראל עונה לו בחמש ידיים .זו הגאולה".
(הרבנית חנה טאו זצ"ל ,מתוך הספר "שירת חנה" עמוד .)30
•נחלק לתלמידים את דף הקומיקס (נספח .)2
•נסביר לתלמידים :מתחת כל תמונה יש מקום לכתוב ,אך המקום ריק .מצד ימין ושמאל יש מלבנים עם
הכיתוב .עליכם לגזור את המלבנים ולהדביק כל מלבן כתוב מתחת התמונה המתאימה לו.
•ניתן זמן לעבודה ונאחל שתמיד נאהב את ארץ-ישראל כמו תינוק האוהב את אימו וקשור אליה בקשר
בל ינתק.
סיכום :משחק רביעיות
•נבקש מהתלמידים כמה שיותר סיבות לכך שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל וכן דברים טובים על
הארץ.
•נרשום את התשובות על הלוח.
•נארגן זאת כך שבסופו של דבר יהיו ארבעה נושאים עיקריים :השגחת הקב"ה ,טוב הארץ ,ארץ הקודש,
הבית שלנו.
•נסביר כי כעת נשחק משחק רביעיות אבל קצת אחר מהרגיל:
נתחלק לארבע קבוצות .כל קבוצה תקבל כרטיס כותרת עם אחד מהנושאים הרשומים על הלוח.
בנוסף היא תקבל כרטיס עם ציור המתאים לנושא אחר מהנושאים וכן הסבר של נושא אחר .כלומר
בסופו של דבר לכל קבוצה יש שלושה כרטיסים שאינם תואמים :כותרת ,ציור ,הסבר .המטרה של כל
קבוצה היא להשלים לעצמה סדרה של כותרת ,איור והסבר שיתאימו אחד לשני .איך עושים את זה?
כמו רביעיות .הקבוצה מחליטה לאיזו קבוצה אחרת היא פונה .היא שואלת אותה :יש לך כרטיס איור
/הסבר (לפי בחירה) של הכותרת ( Xלפי הכותרת שבידם)? אם יש – הם מקבלים את הכרטיס .אם
לא – התור עובר לקבוצה הבאה.
•למורה:
» »שים לב שלכל נושא צבע משלו :השגחת הקב"ה -כחול ,טוב הארץ – ירוק ,ארץ הקודש – סגול,
הבית שלנו – כתום.
» »המשחק מסתיים כאשר כל אחת מהקבוצות משיגה את כל הכרטיסים השייכים לה.
» »בסיום המשחק ניתן להניח את כל הכרטיסים על שולחן ולסדר אותם כך שתתקבל מפת ארץ-
ישראל (כפי שהיה לפני הגזירה).
| 96תקומתה של המנורה
שלבמעיםדישננהה
נספח 3משחק
מינהל החינוך הדתי
תקומתה של המנורה | 99
נספח 2קומיקס מינהל החינוך הדתי
| 98תקומתה של המנורה
שיעור 3קיבוץ גלויות ,עלייה וקליטה
שבעים שנה למדינה
רציונאל
"ְוָׁשב ה' ֱאֹל ֶהיָך ֶאת ְׁשבּו ְתָך ְו ִר ֲח ֶמָך ְוָׁשב ְו ִקֶּב ְצָך ִמָּכל ָה ַעִּמים".
כשאנו משוחחים עם תלמידינו על ‘קיבוץ גלויות' נוצר הרושם כאילו מדובר בתופעה שהייתה פעם ,בקום
המדינה .בהפעלה זו נעסוק בקיבוץ הגלויות שמתרחש כל הזמן (אולי לא באותם היקפים כמו אז) אך מזמן
אתגרים לכל תלמיד ותלמידה שיש בכיתתם ‘עולה חדש'.
פתיחה :קשה לי
•נבקש מהתלמידים לדמיין את עצמם מגיעים לארץ אחרת ונכנסים ללמוד בבית הספר באותה ארץ.
•נשאל מה הקשיים? מה יכול לעזור לכם להתמקם?
•הצעה לפעילות :מתאים לבית ספר שקולט עליה .נכניס תלמיד למשחק שבו משחקים עולים חדשים.
נבקש מהעולים לדבר בשפתם ,להסביר לתלמיד את כללי המשחק ולשחק בשפתם.
•נקודות לדיון :איך ההרגשה? מה היה עוזר לך להשתלב איתם במשחק?
https://youtu.be/RYbfX68LIfA ההפעלה :לפתוח שערים
•נצפה בסרט "לפתוח שערים":
שאלות אינפורמציה:
» »מדוע שי פונה דווקא לדן לקבל עזרה?
» »מדוע דן לא מוכן לעזור לשי?
» »מה גורם לתפנית בהתנהגותו של דן?
שאלות לדיון: מינהל החינוך הדתי
» »מה אפשר ללמוד מתוך הסרט על הקשיים של העולים?
» »בסרט מופיעים שני עולים חדשים ,כל אחד מתקופה אחרת .מה אפשר ללמוד מההתאקלמות של
דן? האם מספיק לדעת את השפה?
» »הסרט נקרא "לפתוח שערים" .מדוע נבחר שם זה? כיצד כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לפתוח שער
בפני העולה החדש?
| 100תקומתה של המנורה