שנות ה ,50-העשור שאחרי מלחמת העולם ה ,2-היוClever on Sunday
שנים בהן הייצור ההמוני ותקשורת ההמונים גדלו
והתחזקו .בשנים האלה יבשת אירופה החלה לעבור …….
תהליך של "אמריקניזציה" .השנים שאחרי המלחמה טאפרוור כמדרגה קטנה בדרך
יצרו גידול בתרבות הצריכה ,עולם הפרסום ,הקולנוע הארוכה לשחרור האישה מהמטבח
והתרבות שיצרו ביקוש יותר נרחב ומשמעותי והחיבור
של העולמות האלה לעולם העיצוב התחזק .רבים באירופה חששו משחיקה של סטנדרטים בעקבות
הייצור ההמוני ,שכן מדובר בתקופה בה הצרכנות והחומריות מאוד התחזקו .למעשה ,בשנים האלה
נשתלו הזרעים של תרבות הצריכה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום .עיצוב מוצר בשנים האלה היווה חלק
בלתי נפרד מעולם הפרסום ,הקולנוע ,הטלוויזיה ובעצם נעשה תהליך של "דמוקרטיזציה" בעולם
העיצוב.
באנגליה הבינו שצרכנות זה המפתח לעתיד -השקיעו בחינוך של הבנת העיצוב ,הטעם "טוב" וכד' .היה
להם חשוב לשמור על רמה גבוהה ולפתח אצל הצרכנים סטנדרטים גבוהים והבנה של עיצוב נכון ,איכותי
ויוקרתי .באופן כללי ,בעשור זה ,גם באירופה וגם בארה"ב ,קהל היעד היה בנשים -שנהיו הרוכשות
העיקריות סביב כל נושא הבית בו הן מבלות את רוב זמנן )עקרות בית( ,תרבות ,אופנה ופנאי .דאז,
הפוקוס עבר ממכירה של מוצר למכירה של "חלום" המורכב לא רק מהמוצר הפיזי ,אלא גם מההבטחה
הפרסומית והתקשורת שליוותה אותו.
קופסאות ה"טאפראוור" ,הפכה לפופולארית לתודעה בשנות ה , 50-למרות שהחברה כבר הייתה קיימת
מ .1942-כשקוראים על התקופה הזו בארה"ב אפשר להבין את הערך הרב שנתן המוצר הזה ללקוחות
שלו ,שמאוחר יותר גם זכה להצלחה גדולה באנגליה.
.מבוא לעיצוב. למרות התפיסה הרווחת כי אימוץ המודרניזם בעיצוב ותרבות הצריכה השפיע באופן חיובי על חיי אנשים,
הביא בשורה של חיים אופטימיים וחיוביים ובנוסף אותה תקופה אף הוגדרה בתרבות כ","Happy days
ישנם מחקרים אחרים הסותרים את טענות אלה ,או לפחות מביאים תמונה קצת אחרת .דוגמא לראייה
זו מביאה ההיסטוריונית העיצובית ג'ודי אטפילד במאמרה "Harlow Inside Pramtown: A Study of
,"House Interiors, 1951–1961אליו יש התייחסות בפרק .בתוך מחקרה של ג'ודי מתואר סבלן של
1
נשים ממעמד הפועלים ,אשר מאוד הושפעו מהאובדן החמור של הקהילתיות ,בעקבות ה"אינדיווידואליזם" שאפיין את התקופה שאחרי מלחמת העולם ה 2-ואת החיים בפרברים .עוד
דוגמא לסבל הקשור לעיצוב ,היה העובדה כי המטבחים של אותן נשים היו ממוקמים בחזית בתיהם וגרמה לכך שהתעלמו מהן לחלוטין .מכאן שמעניין להסתכל על ההשפעה של טאפרוור
– חברה המייצרת מוצרים שרבים מתייחסים אליהם כאל מוצרים "שוביניסטי" ,השייכים לעולם הישן ,שכן הם קיבעו את תפקידה של האישה במטבח מראש ,וכיוונו לעקרות בית ולמוצרים
התואמים את התפקיד שלהן לפי התפיסה המסורתית של הימים ההם .עם זאת ,אנו מאמינות שבהתחשב במעמד האישה ומקומה בשנות ה ,50-טאפרוור היוותה אבן דרך במסע הארוך
של האישה מחוץ למטבח.
מבחינת האיכויות והפונקציונאליות של המוצרים -הפיתוח של המייסד ארל טאפר ,שיצר קופסאות פלסטיק מתקדמות המאפשרות שמירה על טריות האוכל לאורך זמן ונשיאה שלו ,הביא
בעצם לשיפור גדול בחייהן של נשים והגדיל את הגמישות שלהן .כך בעצם נשים יכולות לבשל בבוקר ,לצאת לעבוד והאוכל יישמר טרי עבור כל בני הבית .דוגמא טובה לכך ניתן לראות
במודעה המצורפת משנות ה ,50-שמבטיחה ללקוחה מוצר שישמור על טריות ובכך יאפשר לה להנות ולנוח ביום ראשון ,במקום לעמול במטבח ,ועדיין להגיש אוכל טעים וטרי לארוחה.
גם מבחינת המודל העסקי שיווקי " -מסיבות הטאפאוור" בהן הנשים היוו כסוכנות החברה )מכרו ישירות לצרכנים( ,עשו מסיבות בבתיהן למכירת המוצרים בשיטת השיווק הישיר ובנוסף
ושיווק מפה לאוזן הוא זה שלמעשה אפשר גם לעקרות בית לעבוד ולהביא ערך כלכלי ,משהו שעד אז עקרת בית בפרברים לא יכלה באמת לעשות .למעשה כל ההצלחה של החברה,
שכאמור החלה למכור את מוצריה כבר בשנות ה ,40-נולדה רק בזכות אישה גרושה ,בראוני וייז ,שהייתה צריכה לממן את הטיפולים הרפואיים של בנה .היא החלה למכור קופסאות של
טאפאוור ולאור ההצלחה הגדולה שלה היא צורפה לחברה ולמעשה הייתה זו שייסדה את שיטת השיווק של "מסיבות טאפאוור".
בנוסף אי אפשר שלא להתייחס לתרומה החברתית והתרבותית שהייתה ל"מסיבות טאפאוור" עבור נשים ,אשר מילאו את החסך בתחושת קהילתיות ונתנו מענה לבדידות שאפיינו את
חיי הפרברים בשנים שאחרי מלחמת העולם ה. 2-
טאפאוור למעשה הייתה המותג הראשון שהצליח בקנה מידה נרחב בעיקר באמצעות נשים שהיוו כסוכנות בשיטת השיווק הישיר בין אם זה במסיבות החברה ,בשיווק מפה לאוזן וכד'.
אפשר לראות במותג הזה בסיס משמעותיי שהיווה כאבן דרך )ואולי היום אף יותר מתמיד( להצלחת מותגים רבים בעולם – ) WOM(word of mouthויכולת יצירת קהילות ושבטים.
2