שנות ה

‫שנות ה‪ ,50-‬העשור שאחרי מלחמת העולם ה‪ ,2-‬היו‪Clever on Sunday‬‬
‫שנים בהן הייצור ההמוני ותקשורת ההמונים גדלו‬
‫והתחזקו‪ .‬בשנים האלה יבשת אירופה החלה לעבור‬ ‫‪…….‬‬

‫תהליך של "אמריקניזציה"‪ .‬השנים שאחרי המלחמה‬ ‫טאפרוור כמדרגה קטנה בדרך‬
‫יצרו גידול בתרבות הצריכה‪ ,‬עולם הפרסום‪ ,‬הקולנוע‬ ‫הארוכה לשחרור האישה מהמטבח‬
‫והתרבות שיצרו ביקוש יותר נרחב ומשמעותי והחיבור‬

‫של העולמות האלה לעולם העיצוב התחזק‪ .‬רבים באירופה חששו משחיקה של סטנדרטים בעקבות‬

‫הייצור ההמוני‪ ,‬שכן מדובר בתקופה בה הצרכנות והחומריות מאוד התחזקו‪ .‬למעשה‪ ,‬בשנים האלה‬

‫נשתלו הזרעים של תרבות הצריכה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום‪ .‬עיצוב מוצר בשנים האלה היווה חלק‬

‫בלתי נפרד מעולם הפרסום‪ ,‬הקולנוע‪ ,‬הטלוויזיה ובעצם נעשה תהליך של "דמוקרטיזציה" בעולם‬

‫העיצוב‪.‬‬

‫באנגליה הבינו שצרכנות זה המפתח לעתיד ‪ -‬השקיעו בחינוך של הבנת העיצוב‪ ,‬הטעם "טוב" וכד'‪ .‬היה‬
‫להם חשוב לשמור על רמה גבוהה ולפתח אצל הצרכנים סטנדרטים גבוהים והבנה של עיצוב נכון‪ ,‬איכותי‬
‫ויוקרתי‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בעשור זה‪ ,‬גם באירופה וגם בארה"ב‪ ,‬קהל היעד היה בנשים ‪ -‬שנהיו הרוכשות‬
‫העיקריות סביב כל נושא הבית בו הן מבלות את רוב זמנן )עקרות בית(‪ ,‬תרבות‪ ,‬אופנה ופנאי‪ .‬דאז‪,‬‬
‫הפוקוס עבר ממכירה של מוצר למכירה של "חלום" המורכב לא רק מהמוצר הפיזי‪ ,‬אלא גם מההבטחה‬

‫הפרסומית והתקשורת שליוותה אותו‪.‬‬

‫קופסאות ה"טאפראוור"‪ ,‬הפכה לפופולארית לתודעה בשנות ה‪ , 50-‬למרות שהחברה כבר הייתה קיימת‬
‫מ‪ .1942-‬כשקוראים על התקופה הזו בארה"ב אפשר להבין את הערך הרב שנתן המוצר הזה ללקוחות‬

‫שלו‪ ,‬שמאוחר יותר גם זכה להצלחה גדולה באנגליה‪.‬‬

‫‪.‬מבוא לעיצוב‪.‬‬ ‫למרות התפיסה הרווחת כי אימוץ המודרניזם בעיצוב ותרבות הצריכה השפיע באופן חיובי על חיי אנשים‪,‬‬
‫הביא בשורה של חיים אופטימיים וחיוביים ובנוסף אותה תקופה אף הוגדרה בתרבות כ"‪,"Happy days‬‬
‫ישנם מחקרים אחרים הסותרים את טענות אלה‪ ,‬או לפחות מביאים תמונה קצת אחרת‪ .‬דוגמא לראייה‬
‫זו מביאה ההיסטוריונית העיצובית ג'ודי אטפילד במאמרה "‪Harlow Inside Pramtown: A Study of‬‬
‫‪ ,"House Interiors, 1951–1961‬אליו יש התייחסות בפרק‪ .‬בתוך מחקרה של ג'ודי מתואר סבלן של‬

‫‪1‬‬

‫נשים ממעמד הפועלים‪ ,‬אשר מאוד הושפעו מהאובדן החמור של הקהילתיות‪ ,‬בעקבות ה"אינדיווידואליזם" שאפיין את התקופה שאחרי מלחמת העולם ה‪ 2-‬ואת החיים בפרברים‪ .‬עוד‬
‫דוגמא לסבל הקשור לעיצוב‪ ,‬היה העובדה כי המטבחים של אותן נשים היו ממוקמים בחזית בתיהם וגרמה לכך שהתעלמו מהן לחלוטין‪ .‬מכאן שמעניין להסתכל על ההשפעה של טאפרוור‬
‫– חברה המייצרת מוצרים שרבים מתייחסים אליהם כאל מוצרים "שוביניסטי"‪ ,‬השייכים לעולם הישן‪ ,‬שכן הם קיבעו את תפקידה של האישה במטבח מראש‪ ,‬וכיוונו לעקרות בית ולמוצרים‬
‫התואמים את התפקיד שלהן לפי התפיסה המסורתית של הימים ההם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מאמינות שבהתחשב במעמד האישה ומקומה בשנות ה‪ ,50-‬טאפרוור היוותה אבן דרך במסע הארוך‬

‫של האישה מחוץ למטבח‪.‬‬
‫מבחינת האיכויות והפונקציונאליות של המוצרים ‪ -‬הפיתוח של המייסד ארל טאפר‪ ,‬שיצר קופסאות פלסטיק מתקדמות המאפשרות שמירה על טריות האוכל לאורך זמן ונשיאה שלו‪ ,‬הביא‬
‫בעצם לשיפור גדול בחייהן של נשים והגדיל את הגמישות שלהן‪ .‬כך בעצם נשים יכולות לבשל בבוקר‪ ,‬לצאת לעבוד והאוכל יישמר טרי עבור כל בני הבית‪ .‬דוגמא טובה לכך ניתן לראות‬

‫במודעה המצורפת משנות ה‪ ,50-‬שמבטיחה ללקוחה מוצר שישמור על טריות ובכך יאפשר לה להנות ולנוח ביום ראשון‪ ,‬במקום לעמול במטבח‪ ,‬ועדיין להגיש אוכל טעים וטרי לארוחה‪.‬‬
‫גם מבחינת המודל העסקי שיווקי ‪" -‬מסיבות הטאפאוור" בהן הנשים היוו כסוכנות החברה )מכרו ישירות לצרכנים(‪ ,‬עשו מסיבות בבתיהן למכירת המוצרים בשיטת השיווק הישיר ובנוסף‬
‫ושיווק מפה לאוזן הוא זה שלמעשה אפשר גם לעקרות בית לעבוד ולהביא ערך כלכלי‪ ,‬משהו שעד אז עקרת בית בפרברים לא יכלה באמת לעשות‪ .‬למעשה כל ההצלחה של החברה‪,‬‬
‫שכאמור החלה למכור את מוצריה כבר בשנות ה‪ ,40-‬נולדה רק בזכות אישה גרושה‪ ,‬בראוני וייז‪ ,‬שהייתה צריכה לממן את הטיפולים הרפואיים של בנה‪ .‬היא החלה למכור קופסאות של‬

‫טאפאוור ולאור ההצלחה הגדולה שלה היא צורפה לחברה ולמעשה הייתה זו שייסדה את שיטת השיווק של "מסיבות טאפאוור"‪.‬‬
‫בנוסף אי אפשר שלא להתייחס לתרומה החברתית והתרבותית שהייתה ל"מסיבות טאפאוור" עבור נשים‪ ,‬אשר מילאו את החסך בתחושת קהילתיות ונתנו מענה לבדידות שאפיינו את‬

‫חיי הפרברים בשנים שאחרי מלחמת העולם ה‪. 2-‬‬
‫טאפאוור למעשה הייתה המותג הראשון שהצליח בקנה מידה נרחב בעיקר באמצעות נשים שהיוו כסוכנות בשיטת השיווק הישיר בין אם זה במסיבות החברה‪ ,‬בשיווק מפה לאוזן וכד'‪.‬‬

‫אפשר לראות במותג הזה בסיס משמעותיי שהיווה כאבן דרך )ואולי היום אף יותר מתמיד( להצלחת מותגים רבים בעולם – )‪ WOM(word of mouth‬ויכולת יצירת קהילות ושבטים‪.‬‬

‫‪2‬‬