Transformall
נכתב ע"י רז ברן, יולי 2023 כחלק מפרויקט הגמר לתואר ראשון באדריכלות בית ספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי, אוניברסיטת תל אביב העבודה נכתבה בהנחיית ד"ר אדר' דקלה יזהר הפרויקט תוכנן בהנחיית פרופ' אדר' מוטי בודק
תוכן עניינים 01 02 06 04 05 06 07 08 09 10 11 מבוא מכונת הצריכה הקניון בישראל "המרחב הציבורי" מרחב הצריכה פירוק המכונה האתר מחקר באמצעות עיצוב | AGORA תכנון סיכום עקרונות התערבות 12 ביבליוגרפיה 46 16 34 44 58 72 64 74 110 60 112
הקניון כמכונת הצריכה המודרנית התפתח בארצות הברית כחלק מתהליך הפרוור והפיכתו של הרכב הפרטי לכלי התנועה המרכזי. הקניון הביא לשינוי משמעותי בהרגלי הצריכה ויצר מרחב שלם שבו הפעילות המרכזית וכמעט היחידה היא לצרוך. בניגוד לארה"ב, הקניונים בישראל נבנו במרכזי הערים כ-"פילים לבנים" במרקם האורבני. תופעת הקניון דחקה את מסחר הרחוב ויצרה מגה סטרוקטורות אטומות ומנותקות מהמרחב. הקניון נתפס כמרחב אמביוולנטי, מצד אחד מעודד את תרבות הצריכה, ופוגע במרחב העירוני ומצד שני אותם מבנים נהפכו למוקדי בילוי מרכזיים בעיר ומהווים את ה- "מרחב הציבורי" החדש בעידן המודרני. בהסתכלות קדימה, ניתן לראות כי הרגלי הצריכה נמצאים בתהליך של שינוי באמצעות המסחר הדיגיטלי אשר מוריד את הרלוונטיות של מרכזי המסחר הפיזיים ומהווה את השלב הבא במרחבי הצריכה. שלב זה יוצר הזדמנות ומצריך התבוננות מחדש במבני הקניון הקיימים ובאלה העתידים להיבנות. הפרויקט מציע קריאה ומחשבה מחדש על מבני הקניון דרך המרחב והצרכים העירוניים, באמצעות מערך עקרונות המאפשרים התערבות במבנה הקיים וזיהוי צרכים עירוניים משתנים. אלה יחד מאפשרים להפוך את הקניון ממכונת צריכה למחולל אינטגרלי במרחב העירוני. ממכונת צריכה ל - " מרחב עירוני " 4
collage nolli - mall | cities Israeli 5
מכונת הצריכה הקניון כטיפולוגיה החל את דרכו בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. באותה התקופה היה מעבר של אנשים לפרוורים ועלייה בשימוש בכלי רכב מה שגרם לצורך של יצירת מרחבים גדולים אשר יספקו לאותה אוכלוסייה את כל מה שהיה אפשר לצרוך בעיר. אותם פרוורים בארצות הברית היו מרוחקים מהאזורים העירוניים ולכן היה צורך לתת מענה לאותם צרכים שהיו בתוך רחובות העיר. את רעיון הקניון הגה האדריכל האוסטרי ויקטור גרואן )Gruen Victor .)הרעיון הכללי שלו היה ליצור מרחב סטרילי שבו יוכלו אוכלוסיית הפרוורים להגיע ולעשות קניות. המודל הראשוני של ויקטור היה לייצר מרחב עירוני עם הגנה מתנאי מזג אוויר לא נוחים )מבנה אטום( ובתוכו לשים לא רק את פונקציות המסחר אלא גם מקומות בילוי, תרבות, מרכזים קהילתיים, ספריות ועוד. מרכז הקניות הראשון תוכנן בשנת 1956 על ידי גרואן והוא ממוקם במינסוטה. גרואן ניסה להכניס את רעיונותיו האוטופיים אל אותו מבנה ולהפוך אותו למרכז קהילתי עם מסחר, מוסדות תרבות, בריאות וכדומה. אותו חזון של ויקטור גרואן לא צלח, ובסופו של דבר הקניון התמלא אך ורק במקומות מסחר )2019, Styhre .)החזון של גרואן היה ליצור סוג של "עיר" , אך בסופו של דבר העיר שהוא יצר הפכה למרכזי קניות לצרכנים בלבד. אותם קניונים לא צלחו ביצירת המורכבות ואי הודאות אשר מאפיינות את העיר. לאורך השנים נפתחו מספר רב של קניונים דבר אשר גרם לדעיכה של מסחר הרחוב. הקניונים נהפכו למרכזי הצריכה הראשיים ולסמל של התרבות הקפיטליסטית. הקניון תוכנן ככלי להפצה של מוצרי צריכה, תחילה בארצות הברית, ובהמשך בשאר העולם. )2001, Koolhass ) "הארכיטקטורה של הקניון פועלת ככלי שרת בידי היזמים, ומטרתה לשלוט במבקרים ולעודד אותם להתנהגות קנייה ממושמעת. השגת מטרה זאת נעשית במספר דרכים : הראשונה - ניתוק המבקרים מהסביבה המיידית. השנייה - יצירת אווירה של 'מקום אחר' שאינו קיים מחוץ לקניון. השלישית - עידוד המבקרים להמשיך לנוע בתוך המרחב על- מנת לחשוף אותם לעוד סחורה." )גלבוע, 2007) עיצוב הקניון מתוכנן באמצעות אלמנטים של מקומות ציבוריים מסורתיים מונומטאליים - מקדשים קלאסיים וכנסיות מימי הבניינים, תוך שימוש בתקרות גבוהות , שורות עמודים, חללים רחבים בצדדים ושימוש מרובה בשיש. אלמנטים אלה בשילוב עם תרבות הצריכה ואופן שבו אנשים מתכנסים בתוכו הפכו את הקניון למקדשים של העידן המודרני שהפולחן העיקרי בו הוא פעולת הצריכה. הקניון כמכונת הצריכה תוכנן בצורה קפדנית ופונקציונאלית - יצירה של מערכת אטומה ומאורגנת כך שתגרום לקונים לנוחות מרבית, איבוד תחושת זמן ותנועה מעגלית שתגרום לצרכנים לעבור דרך כל החנויות ולהוציא כמה שיותר כסף. ברוב המקרים, אותו מודל של הקניון הוחזק על ידי בעלים אחד, מה שגרם לשליטה מוחלטת בחנויות, מחסור בעסקים מקומיים, ודמי ניהול גבוהים שהקשו על חנויות פרטיות להיכנס לאותם המתחמים )2004, Hardwick .)כל אלה יחד הביאו בסופו ליצירה של אבטיפוס בעל מאפיינים קבועים אשר מנחים את התכנון האדריכלי של הקניון תוך מטרה ברורה –עידוד האוכלוסייה להגיע אל המבנה והגברת הצריכה בתוכו. לאורך השנים, הקניון ספג ביקורות רבות בהקשרים של עידוד צריכה, פגיעה ברחובות העירוניים ובמרחבים הציבוריים, עידוד השימוש בכלי הרכב וכדומה. בנוסף לכך, כחלק מהיותו "מרחב ציבורי בבעלות פרטית" הקניון מדיר אנשים, לא כל אחד רשאי להיכנס - דוגמא לכך קבצנים ומפגינים. את מודל הקניון כמכונת הצריכה העתיקו למגוון רב של מקומות בעולם. ברוב המקרים, אותו מודל לא עבר שום התאמה ושינוי הוא ייושם בדיוק באותה הצורה אשר התאימה למיקום ולאוכלוסייה של ארצות הברית. מצב זה גרם להעתק מדויק של אותו מודל וליצירה של אינספור קניונים שתוכננו באותה הצורה וחסרי כל זהות מקומית עירונית. כיום, ניתן לראות בארצות הברית תופעה הנקראת "קניונים מתים" - מרכזי קניות נטושים וריקים. תופעה זו קורת כתוצאה מעודף בשטחי מסחר ושינויים בהרגלי הצריכה - מעבר לצריכה דרך האינטרנט. 6
מקדשים, תמיד בנויים באופן מרשים, מתוך מחשבה שאלוהים מביט מלמעלה, וטובים בעיניו, יומרת האדריכל, וחריצות פועליו והאל בציון, שיחפש מבנה בולט, יימצא וודאי את הקניון, במלחה או באיילון, היכל גבוה ושולט, ירד האל אל המשכן, יראה את אופי הפולחן, ובחרון אפו יגיד למשיח בן דוד, נעשה עוד סיבוב, ונחזור לכאן מקדשים/ אריאל הורוביץ plan mall Isometric 7
Basilica 8
9
10
Mall 11
basilica Section 12
mall Section 13
basilica Plan 14
mall Plan 15
קניון איילון - הקניון הראשון שנבנה בהתאם לטיפולוגיה מארצות הברית map nolli Israel in mall First קניון | ישראל 16
תופעת הקניונים הגיעה לישראל באמצע שנות ה-80 .עוד לפני, בשנות ה-70 החלו להופיע בישראל מרכזי המסחר הראשונים כמו מרכז כלל בירושלים ולונדון מיניסטור בתל-אביב. מרכזים אלו לא נחשבים לקניונים, כיוון שלא עמדו בכמות שטחי המסחר אשר מגדירים מרכז קניות ובנוסף, לא תוכננו בהתאם למודל שהגיע מארצות הברית אך הם מבשרים את תחילת השינוי בישראל בהרגלי הצריכה וכניסתם של מרכזי הקניות. הקניון הראשון בישראל נחנך בשנת 1985 ברמת גן ונקרא קניון איילון. הקניון הוקם ביוזמתו של דוד עזריאלי שאף המציא את המילה קניון כשילוב של המילים קניות וחניון. קניון איילון נבנה על פי המודל של מרכזי הקניות באמריקה – מבנה אטום כלפי הסביבה עם שילוב של חניות סביבו. מאז הקמת הקניון הראשון בישראל, החלו להיבנות ברחבי הארץ עוד מספר רב של קניונים. קצב הבנייה של הקניונים מעידה כי החברה הישראלית אימצה את מרחבי הצריכה החדשים. המשמעות של תהליכים אלה היא שבמהלך השנים הפך הקניון הישראלי למרחב מרכזי בחיים העירוניים בארץ. )גלבוע, 2007 .)בניית אותם קניונים השפיע על אופי המסחר ופגעה בצורה קשה בעסקים המקומיים אשר היו גרעין המסחר של מרכזי הערים. מעבר לפגיעה במסחר הרחוב, בחלק מהערים נהייתה כמות רוויה של שטחי מסחר בדמות קניונים דבר שיצר תחרות קשה אשר גרמה לפגיעה וסגירת חלק מהמקומות מחוסר רווחיות. השינוי בתפיסת הצריכה בישראל ושילוב המודל האמריקאי הפך את הקניונים ליעד בילוי מועדף בקרב הישראלים. כמו בהרבה מקומות בעולם, גם בישראל הקניון תוכנן בהתאם למודל האמריקאי, אך בניגוד לארצות הברית, בישראל חלק מהקניונים נבנו לא רק בשולי הערים ובאזורים פרוורים, רובם נבנו בתוך מרכזי הערים בנתק מוחלט מהסביבה העירונית ומהמרקם הבנוי. אופנת הקניונים בישראל דחקה את מסחר הרחוב כחלק מההתמקמות במרכזי הערים ושינוי הרגלי הצריכה, ויצרה מגה - סטרוקטורות אטומות ומנותקות מהמרחב האורבני אשר נתפסים כ-"פילים לבנים" במרקם האורבני. ההתמקמות בתוך מרכזי הערים הפך את הקניון מצד אחד למוקד משיכה בעל חשיבות רבה בעיר ומצד שני, גרם לנטישה של חללים ציבוריים עירוניים. הקמה של מרכזי מסחר וקניונים "מעצבים מחדש את העיר", ומבטלים את ההנאות של הליכה ברגל. הקניון מקדש את המכונית ושילובם בתוך העיר מחסל את הרחובות הקיימים. )1981, Brandes) הקניון והעיר הישראלית 17
דיזינגוף סנטר קניון השרון קניון עיר ימים קניון TLV 1977 1993 2017 2011 קניון | ישראל הקניון והעיר הישראלית | ציר זמן 18
לונדון מיניסטור מרכז כלל קניון איילון קניון ערים קניון הזהב 1989 1985 1991 1972 19
%31 קניון %28 מרכז שכונתי %24 פאוור סנטר %17 אחר 1 6 2 3 4 5 באר שבע הרצליה רמת אביב נהריה תל אביב נתניה 1 4 קניון | ישראל הקניון והעיר הישראלית | מיפוי מרקמים 20
63 25 21
קניון | ישראל בניגוד לארצות הברית, בישראל הקניון התמקם לא רק באזורים פרוורים ולכן, ניתן לסווג אותם לפי כמה קריטריונים - מיקום, גודל ואזור. את סוגי הקניונים בישראל בחרתי להציג דרך העיר נתניה. בדומה להרבה ערים בישראל, הופעת הקניון השפיע רבות על המרחב העירוני בעיר נתניה. במשך השנים נבנו בנתניה מספר קניונים. הראשון נבנה בשנת 1989 והאחרון נבנה בשנת 2011 ועבר שיפוץ בשנת 2018 . התמקדתי בשלושה קניונים בעיר אשר מייצגים את הסוגים השונים של תופעת הקניון בישראל. 22
X Y Z 23
קניון | ישראל 24
סוג הקניון | עירוני מיקום | מרכז העיר שימושים נוספים | לא שנת פתיחה | 1989 הרחבת הקניון | 2004 נתניה | קניון השרון 25
קניון | ישראל 26
סוג הקניון | אזורי מיקום | אזור התעשייה שימושים נוספים | חלק מהקניון משמש כמשרד הפנים שנת פתיחה | 1991 הרחבת הקניון | 2020 לאחר שהקניון עמד ריק הוחלט להפוך אותו לקניון אאוטלט נתניה | קניון הדרים 27
קניון | ישראל 28
סוג הקניון | אזורי מיקום | שולי העיר שימושים נוספים | מגדל משרדים שנת פתיחה | 2011 הרחבת הקניון | 2018 תוכנית עתידית | הוספת מגדל נוסף של משרדים נתניה | קניון עיר ימים 29
30
31
מיפוי תצלומים - שוטטות - רחוב | קניון 32
" הקניון הוא האנטי -תזה של הרחוב. הרחוב הוא המוקד, שבו אנשים ומסחר נפגשים, מתערבבים ונמצאים באינטראקציה. בקניונים אין רחובות, יש להם מעברים להולכי רגל בין החנייה לכניסות לחנויות. למעברים האלה יש נקודות התחלה וסוף. רחובות, לעומת זאת, מקשרים את כל עירוב השימושים בעיר. " )1981, Brandes) 33
" הקניון אינו זירה ציבורית לאדם החופשי והוא אפילו לא זירתו הציבורית של אזרח המדינה, אלא זירה ציבורית, בבעלות פרטית, לצרכנים. במבנה השלטוני החדש הצרכן הוא הפרט, שעליו שומרים ואותו משרתים. מנסחים את צרכיו, מספקים לו אותם ומבטיחים לו את הזכות להשיגם. זו מעין דמוקרטיה חדשה, דמוקרטיה של צרכנים, והיא שונה באופן משמעותי מדמוקרטיה של אזרחים. אין בה מקום לעניים, לחסרי בית, לאנרכיסטים, למוזיקאי רחוב, למקבצי נדבות, לבעלי חנויות קטנות וסתורות, לבעלי-מלאכה, ליצרנים קטנים, לבטלנים או לאנשי רוח. ההשפעה המופשטת ביותר, והעמוקה ביותר, של תרבות הצריכה על חיינו קשורה אפוא בהעמדת הצרכן במרכז הזירה הציבורית החדשה, במקומו של העובד או האזרח. בתרבות הצריכה הלקוח הוא המלך. הלקוח תמיד צודק. מתחשבים בצרכיו. מנעימים את זמנו. הכל נעשה בשמו, ולשמו. חברה המפנימה את העיקרון הזה היא חברה בעלת מוסר חדש: אם הצרכן הוא העיקר, ממילא כל שאר ההיבטים בחייו של האדם נעשים טפלים. וממילא כל מה שאינו הצרכן – הסביבה הטבעית, העניים, העובדים וגם הפילוסופיה והשירה והאמנות – נעשים משניים: לפעמים הם מטרד, לעתים הם מיותרים, ובוודאי אין רואים את העולם מבעד לעיניהם. " )קזין, 2004) הקניון כיום משמש כמקום הציבורי החדש, הוא משלב בין צרכנות לציבוריות בבעלות פרטית )גלבוע, 2007 .)פעולת הקניות היא חלק בלתי נפרד מחיי היום היום והמרחב הציבורי, מקומות בהם יש מסחר כדוגמת הקניון, מושכים אליהם מספר רב של אנשים. בעידן הקניון ופיתוח של אזורים פרבריים, ניתן לראות כי אין כמעט מקום ציבוריים בהם מתאספים אנשים. המקומות החזקים באותם אזורים הם מרכזי המסחר ובהם מתאספים קבוצות של אנשים. הקניונים מהווים את התחליף למרכז העיר המסורתי באזורים רבים. כחלק מהתחליף, קניונים רבים החלו לשלב בתוכם שירותיים ציבוריים - מרפאות, משרדי עירייה, בתי ספר וכדומה. כל אלה, מראים את הפוטנציאל במבנים אלה ובמיקומם, ואת השינוי בתפיסה של המרחב הציבורי בישראל. "המרחב הציבורי" 34
1001441805=did?aspx.article/news/il.co.globes.www://https " הפיזור ברחבי הארץ נועד לרתום עוד אנשים שלא מגיעים היום למוקדים העיקריים, ולהקל עליהם להגיע. המסע מהחגורה השנייה של גוש דן למוקד ההפגנות בקפלן זה סיפור של שעות - לארגן בייביסיטר ולמצוא איך להגיע. כך החליטו לאפשר לעשות את זה ליד הבית. מרגש אותי שאנחנו חוזרים לאגורה היוונית ומוצאים מחדש את כיכרות העיר. מקנים ממד שהיה מאוד מנוון למרחב הציבורי " שרון בנד " כיוון שהפכנו להיות חברה 'מפורברת' אז אין ממש מקומות שמצטברים בהם הרבה הולכי רגל, אז המקומות היותר סבירים הם חניון או רחבה של קניון. " ד"ר יודן רופא, אדריכל ומתכנן ערים " בנתניה ההפגנות אינן מתקיימות בכיכר העצמאות במרכז הוותיק של העיר, אלא ברחבה של קניון עיר ימים בדרום העיר. היא הפכה לאחד ממוקדי ההתכנסות הגדולים בשרון, שמאכלס בכל מוצאי שבת אלפים רבים של מפגינים. " שרון בנד 35
"המרחב הציבורי החדש" - הפגנות בצמוד לקניונים בישראל 2 0 2 3 36
37
" קניונים הם מקומות ציבוריים גרועים, זאת משום, שסביבות נשלטות מסוג זה לא יכולות להציע את המגוון, הסובלנות והזכויות הפוליטיות של מרכז העיר " )גלבוע, 2007 .)מקומות ציבוריים מהווים חלק בלתי נפרד משגרת החיים בעיר, הם יכולים להיות פתוחים או סגורים, ומאפשר לאנשים להתאסף בהם, לשבת ולעבור דרכם. המרחב הציבורי הופיע לאורך השנים במגוון רחב של צורות. האגורה היוונית נחשבת למקור העתיק ביותר למקום ציבורי. המרחבים הציבוריים עברו שינויים רבים , תחילה הם היו כחלק ממרכז העיר, ושילבו בתוכם מגוון רחב של פעילויות - פוליטיות, רוחניות, מסחר, תרבות וכדומה. אותם מרחבים היו תנאי הכרחי לחיי העיר. עם השנים, החלו לאט לאט בתהליך של הפרדה בין הפעילויות השונות. בוצעה הפרדה בין כיכרות מסחר למרחבים רוחניים ופוליטיים. באותה תקופה הכיכר העירונית היוותה את המרחב הציבורי המשמעותי. כיכר השוק והרחובות הפכו למרחב הציבורי שבו העבירו מידע, החליפו בין סחורות והחליפו רעיונות. עם הזמן הכוח של הכיכר ירד והרחובות תפסו את תפקיד אזורי המסחר כחלק ממבני המגורים. בניגוד לשימוש בכיכר העיר כמרחב המכיל מגוון רחב של פעילויות - שוק, תרבות, פוליטיקה, הרחובות לא הצליחו להכיל בתוכם את החיים הציבוריים בגלל המבנה הצר אשר לא מותאם להתאספות וכך נוצרה ההפרדה בין רחובות מסחר לכיכרות עם פונקציות ציבוריות. כוחו של הרחוב ירד וכך גם המרחבים הציבוריים. החלו להיכנס לשוק יזמים פרטיים שהכניסו מרחבים אשר החליפו במובן מסויים את המרחב הציבורי בעיר. המרחבים הציבוריים עוברים לידיים פרטיות - חנויות הכלבו הגדולות ובהמשך הקניונים. אותם מרחבים בניגוד לאגורה ולכיכר העיר, כבר לא שילבו מגוון רחב של פעילויות, הם לא תמיד היו כחלק אינטגרלי ממרכזי הערים והם היוו מרחבים סגורים, מוגנים ומבודדים. ניתן לראות כי המרחב הציבורי עבר שינויים רבים לאורך השנים. המרחב הציבורי עבר ממקום פתוח ומרכזי המשלב בתוכו מגוון של פעילויות למרחבים מבודדים, המכילים פעילויות ספציפיות ונמצאים בבעלות פרטית. המסחר היווה חלק משמעותי בכוחו של המרחב הציבורי. השינויים בהרגלי הצריכה הובילו לשינויים ולתפיסה של מהו המרחב הציבורי החדש. " עקרונות התכנון והעיצוב של המקום הציבורי החדש מבוססים על יצירת סביבה מפוקחת ומבוקרת. המקום הציבורי החדש הוא עסק פרטי, שמטרתו להשיא רווחים לבעליו. יחד עם זאת, העדויות האמפיריות מעידות, כי הציבור הרחב תופס את המקומות האלה כציבוריים. המתח בין הארכיטקטורה של המקום הציבורי החדש לאופן שבו הציבור הרחב תופס אותו מעיד על הצורך בשינוי הגדרת הציבוריות בעידן של הפרטה וחדירת הון גלובלי פרטי לתוך המרחב הציבורי ". )גלבוע, 2007) כחלק מהגדרת הקניון כמרחב הציבורי החדש, בחנתי מספר מרחבים ציבוריים בולטים לאורך השנים - אגורה, כיכר עירונית, רחוב וקניון. בשביל להבין כיצד ניתן להפוך את הקניון למרחב עירוני, בחנתי את אותם מרחבים ציבוריים באמצעות דיאגרמות על פי מספר גורמים - תכסית , מרחב שוטטות והתאספות, מסחר ושימושים נוספים. הדיאגרמות מתארות את הפוטנציאל, השוני וכיצד כל מרחב מגדיר לעצמו את השטח הציבורי ואזורי השוטטות. בהסתכלות על אותם מרחבים ציבוריים, ניתן לזהות אלמנטים אשר מדגישים והופכים את המרחב לציבורי. שימוש במרחב פתוח המשמש את טובת הכלל, מרחבים היוצרים אינטראקציות עם אנשים זרים, אפשרות לגיוון והכלה של מספר קבוצות אוכלוסייה שונות מה שמקדם שיח, סובלנות, פוליטיקה והחלפת מידע. כמו כן, המרחב הציבורי מבוסס על פעילות יומיומית רציפה ודינמית, ותפקידו להיות חלק בלתי נפרד מהמרחב העירוני. "המרחב הציבורי" 38
"המאפיינים הבולטים באגורה, כיכר השוק וכיכר העיר, קשורים בחוסר התכנון בהם והשינויים המתמידים. הרחוב העירוני, בהשוואה לקניון, אינו מכוון לפעילות מסוימת, הוא פתוח, מגוון ומפתיע." )קזין, 2004) 39
אגורה מיפוי בנוי כיכר עירונית 40
מרחב ציבורי מסחר שימושים נוספים 41
רחוב מיפוי בנוי קניון 42
מרחב ציבורי מסחר שימושים נוספים 43
" קניות חדרו, התיישבו ואפילו החליפו כמעט כל היבט של החיים העירוניים. מרכזי ערים, פרברים, רחובות וכיום שדות תעופה, תחנות רכבת, מוזיאונים, בתי חולים, בתי ספר, האינטרנט והצבא מעוצבים על ידי המנגנונים והמרחבים של קניות. הרעבתנות שבה רודף הקניות את הציבור הפכה אותו, למעשה, לאחד האופנים העיקריים - ולו רק - שבהם אנו חווים את העיר. אולי תחילת המאה ה-21 תיזכר כנקודה שבה כבר לא ניתן היה להבין את האורבני ללא קניות. " )2001, koolhaas) מקומות ציבוריים לאורך כל תקופות ההיסטוריה ביססו את עצמם, במידה רבה, על צרכנות כאמצעי ליצירת קשר בין חברי הקהילה המקומית. הקשר בין צרכנות לציבוריות נמשך עד לתקופה המודרנית, בה בוצעה הפרדת שימושים ברורה בין החיים המסחריים, הפוליטיים והכלכליים של העיר. החיים המסחריים עברו לבעלות פרטית ונכנסו תחת קורת גג בצורת חנויות הכל- בו, ובהמשך הקניונים. כתוצאה מכך, המערכים הצרכניים הסגורים הפסיקו לשמש חלק אינטגראלי של העיר והפכו להיות 'אי' מנותק בתוך המרקם העירוני. יחד עם זאת, מקומות אלה המשיכו לתפקד כמוקדים ציבוריים עבור תושבי העיר. כחלק מהמחקר, בחנתי את מרחבי הצריכה השונים לאורך השנים. מרחבי הצריכה חלקם מבודדים וחלקם במרקם העירוני, עברו שינויים רבים במהלך השנים. ניתן לראות כיצד המרחב הציבורי הושפע רבות מהרגלי הצריכה המשתנים. את מרחבי הצריכה בחנתי על פי מספר גורמים : גודל, אינטרקציה, מיקום, עירוב שימושים וכדומה. מרחב הצריכה 44
collage History Retail " קניות היא ללא ספק הצורה האחרונה שנותרה של פעילות ציבורית " )2001, koolhaas) 45
1800 1950 1980 1995 פסאז' קניון פאוור סנטר מסחר דיגיטלי מרחב הצריכה ציר זמן 46
3000 לפני הספירה 500 לפני הספירה 100 לפני הספירה 1700 באזאר פורום אגורה מסחר רחוב 47
טיפולוגיות המסחר השונות מציגות את פעולת הצריכה כחלק בלתי נפרד משגרת החיים לאורך השנים. מרחבי הצריכה השתנו בהתאם לאוכלוסייה, לתרבות ולהתפתחות של המרחב. ניתן לראות תחילה כי מרחבי הצריכה היו חלק מהמרקם העירוני והשתלבו בתוך מגוון רב של שימושים עם אינטראקציות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות. בנוסף לכך, סוג הצריכה השתנה, תחילה הסחורות היו מקומיות ונמכרו דרך שווקים וחנויות קטנות ולעומת זאת בהמשך, הסחורות נהפכו לפחות מקומיות ויותר גלובאליות וכך גם הגודל של החנויות השתנה בהתאם. נקודה נוספת והחשובה ביותר היא תהליך הנדידה של המסחר. ככל שמתקדמים בטיפולוגיות כך המסחר מתרחק מהמרחב הציבורי ועובר למרחבים סטריליים ללא כל קשר למרחב העירוני. המסחר נהפך לפעולה המרכזית במרחב ומקבל מרחב שלם שהתפקיד היחיד בו לצורך וכמה שיותר – מעבר ממרחבים ציבוריים עם גיוון בפעולות ובאוכלוסייה למרחבים חד ממדיים שמדגישים רק את תרבות הצריכה. בנוסף לכך, נדידת המסחר מנתקת את האינטראקציה האישית וההיכרות בין המוכר לקונה מה שמוסיף לנתק הרב שמרחבי הצריכה המודרניים יוצרים. כל אלה יחד מדגישים כי פעולת הצריכה היא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו אך השינויים שאותם מרחבים עברו עם השנים, מראים את העדיפות ליצירה של מרחבים מבודדים ומנותקים ממרחבים ציבוריים ומההקשרים העירוניים, מה שיוצר פחות אינטראקציות והופך את הצריכה לפעולה היחידה באותם מקומות. גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1 2 3 4 5 6 7 8 48
2 13 8 7 6 5 4 49
חלק מהמרקם האורבני התפרסות על גבי רובע שלם מסחר מקומי עירוב שימושים פעיל בכל שעות היום מרחב מפגש מקורה, שימש כשוק המרכזי של העיר. הבאזאר מכיל מגוון רב של סוחרים ומאופיין במרחבים לינאריים מקורים היוצרים רשת של צירים מסחריים שונים הנגמרים בשערי העיר. טיפולוגית הבזאר בנויה בצורה של רחובות, אלה יחד יוצרים רשת קישוריות במרחב העירוני. הבזארים הראשונים מתוארכים לסביבות 3000 לפני הספירה ועל פי חפירות נראה כי תחילה התפתחו מחוץ לחומות העיר. בהמשך, העיירות החלו להתאכלס וכתוצאה מכך, הבזארים עברו למרכז העיר. כחלק מהתפתחות הערים, הבאזר התבסס כחלק בלתי נפרד מהמרחב הבנוי, מעבר לשווקים ניתן למצוא סביבו פונקציות של מלאכה, תרבות, מבני ציבור ומגורים. עד היום הבזאר נחשב לאטרקציה תיירותית וללב הכלכלי של ערים בעולם מעבר לפעילות המסחר, הוא מהווה נקודת מפגש ומרחב בילוי במשך כל שעות היום. המסחר של הבאזאר מאופיין בעיקר בחנויות אותנטיות בבעלות מקומית וללא רשתות מסחר גדולות. גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס באזאר 50