הפורום, היה אזור המרכז בתקופת האימפריה הרומית. תחילה הפורום שימש כשוק לקניות ועם הזמן נוספו לפורום עוד שימושים. הפורום שימש כמרכז לאספות עם, משפטים, תרבות וסחר. הסחר בפורום התבצע באמצעות שווקים וחנויות מקורות שהיו מפוזרות בפורום. הפורום היווה את נקודת המפגש והכיל מונומנטים חשובים. טיפולוגית זו בנויה כמרחב ציבורי מלבני פתוח )כיכר( ומסביב מבנים מפוזרים השייכים לשלטון, הדת, המשפט ולמסחר. בדומה לאגורה של יוון, שימש כמרכז חיי היום יום ברומא, התרחשו בו תהלוכות, משפטים פוליטיים, אירועי תרבות, טקסים דתיים, קנייה ומכירה של פריטים. הפורום שימש באותם ימים כמרכז העירוני של האזרחים. ברומא היו מגוון של פורומים, כל פורום ריכז בתוכו סוג אחר של סחר – בקר, יינות, עשבים, דגים וכדומה. המסחר בפורום התבצע בצורה של שווקים פתוחים וחנויות שהיו ממקומות כחלק ממבני הבזיליקה. מרכז העיר שטח ציבורי פתוח עם מבנים מפוזרים מסחר מקומי עירוב שימושים פעיל בכל שעות היום גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס פורום 51
האגורה הייתה נקודת הכינוס, הלב של העיר, שטח פתוח אשר שימש כמקום מפגש עירוני למגוון רחב של פעילויות. האגורה הכילה בתוכה פעילות שיפוטית, חברתית, תרבותית, דתית ומסחרית. האגורה הייתה במרכז העיר כשטח פתוח ציבורי המוקף במקדשים, מבני ציבור, ספריות, חללי הרצאה וחנויות מסחריות. רוב הערים העתיקות כללו מקום לאגורה. לאורך השנים האגורה עברה שינויים רבים בהתאם לחברה ולצרכים העירוניים. גיוון השימושים במרחב והיותו שטח ציבורי פתוח הפך את האגורה למרכז שוקק החיים של העיר ולעמוד התווך. האגורה היא המקום שבו אזרחים היו מתאספים כדי לסחור בשוק, להחליף רעיונות, להקשיב לפילוסופים ולדון ברעיונות הקשורים לפוליטיקה, תרבות, מדע ורפואה. מרחב זה יצר תשתית עירונית שלמה לאזרחים באמצעות שילוב של פוליטיקה, תרבות, מסחר וכדומה. אזרחי העיר הגיעו לאגורה בשביל לסחור, לשבת באספות פוליטיות, להקשיב להוגי דעות גדולים, לצרוך תרבות וכדומה. האגורה כמרחב פתוח ציבורי יצרה אווירה בטוחה ועוטפת לאזרחי העיר. המסחר באגורה היה ממוקם כחלק מהמבנים הקיימים ובצורה של שווקים. אזרחי העיר היו מקימים דוכנים וחנויות באזורים הפתוחים ובחלל התווך בין המבנים לשטח הפתוח )אכסדרה( – מרפסת מקורה המופרדת באמצעות שורת עמודים. מרכז העיר שטח ציבורי פתוח עם מבנים מפוזרים מסחר מקומי עירוב שימושים פעיל בכל שעות היום גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס אגורה 52
חנויות הרחוב החלו כחדרים קדמיים כחלק מבתי מגורים פרטיים. חללים אלה היו חלק בלתי נפרד מהבתים והיו בבעלות פרטית של המשפחה. בהמשך, לקראת המאה ה-17 מספר החנויות ברחוב גדלו, והחלו להשתלב בצורה אינטגרלית בקומת הקרקע של הבניינים בעיר. לרוב המסחר התמקם ברחובות הראשיים אשר שם הייתה תנועה מרובה לאורך רוב שעות היום ולעומת זאת, ברחובות הקטנים יותר היו רק מבני מגורים ללא מסחר בקומת הרחוב. במאה ה-18 החלו לבנות חלונות מזכוכית, מה שהפך את מסחר הרחוב להרבה יותר חשוף כלפי הולכי הרגל. תחילה, רוב חנויות הרחוב היו בבעלות פרטית עם סחורות מקומיות – סנדלריות, מכולות, מאפיות, ספרים וכדומה. בהמשך, אנשים החלו לרכוש חנויות רחוב ולפתוח עסקים בעצמם. לקראת המאה ה-19 חלה התקדמות במסחר ונכנסו חנויות הכלבו. חנויות אלה היו שונות בכך שבמקום להתמקד בסחורה מסוימת, הן סיפקו מגוון רחב של מוצרים במקום אחד. כחלק מהמיקום של החנויות במרקם האורבני וברחובות הראשיים, מסחר הרחוב משתלב עם חיי הלילה, מבני המגורים, הפארקים ומוקדי התרבות הפזורים בעיר מה שיוצר אינטנסיביות תמידית לאורך שעות היום באזורים אלה. רחובות ראשיים משולב עם מבני מגורים מסחר מקומי ורשתות גדולות עירוב שימושים פעיל בכל שעות היום גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס מסחר רחוב 53
הפסאז' הוא מעבר מקורה בדרך כלל בין שני בניינים או רחובות. הפסאז' מחובר כחלק מהרחוב, הוא חודר בין הבניינים ובשני צדדיו יש חנויות. המעבר בתוך הפסאז' לרוב פתוח משני כיווני הרחוב, מה שיוצר קישוריות ורצף בין הפסאז'ים לרשת הרחובות. חלק מהפסאז'ים המקורים באמצעות קשתות נקראים ארקדה. הפסאז'ים החלו להתפתח במאה ה-18 בפריז על ידי יזמים מקומיים. הם רצו לייצר רווח כלכלי מהקרקעות וליצור רחובות שלמים המיועדים לקניות. רוב הפסאז'ים בפריז ריכזו חנויות לבעלי המעמד הגבוה. יתרון נוסף בפסאז' הוא היכולת לשמירה על תנאי מזג אוויר. שימוש בקירוי, אלמנטים מתועשים ובאמצעי חימום בחורף אפשרו ליצור אקלים נוח מה שמשך לקוחות רבים להגיע לצרוך בפסאז'ים. כמו מסחר הרחוב, גם הפסאז'ים סבלו מהשינוי בהרגלי הצריכה ומכניסתם של חנויות כלבו המרכזות מגוון רב של מוצרים בחנות אחת ובמחירים נוחים. הפסאז' הוא התקדים למרכזי הקניות המודרניים שהחלו להתפתח בשנות ה-50 . בישראל, הפסאז'ים לא הצליחו להשתלב בצורה טובה כחלק מהמסחר והרשת העירונית ורובם כיום נטושים או עם כמות מצומצמת של מסחר. לעומת אירופה, ששם הפסאז'ים ממשיכים לפעול ולהוות חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני. חלק מהמרקם האורבני משולב עם מבני מגורים מותגים - מסחר למעמד מבוסס עירוב שימושים פעיל בשעות ספציפיות גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס פסאז' 54
הקניון הוא מבנה אטום המכיל בתוכו מספר רב של חנויות ומלווה בחניון חיצוני או תת קרקעי. מקור המילה משילוב המילים "קניה" ו-"חניון". התופעה של הקניון החלה באמצע המאה ה-20 בארצות הברית כמענה לעזיבה של הערים ומעבר אל הפרוורים. המעבר אל הפרוורים הביא לצורך יצירה של מרחב קניות נוח וזמין לאוכלוסייה. אותם קניונים נבנו בארצות הברית באזורים לא עירוניים מה שהצריך שימוש בכלי רכב כאמצעי הגעה לקניון. הקניון בצורתו הוא פסאז' מודרני, מבנה בעל מספר קומות עם שדרה מרכזית וחנויות בצדדים. הקניון כמו הפסאז' הוא מבנה מקורה ומטרתו לספק לצרכן תנאים נוחים לקניות. הקניון בנוי מחנויות גדולות מה שכמעט ולא מאפשר לחנויות מקומיות להתמקם בתוכו ולכן הקניון ברובו מחזיק חנויות של רשתות גדולות. בנוסף לכך, עקב הפונקציונאליות ומיקום המחסנים, מבנה הקניון אטום כלפי הסביבה מה שמנתק אותו מהמרחב שבו הוא נמצא ויוצר מבנה חד ממדי המשמש רק למסחר ומושך אליו אוכלוסייה מאוד ספציפית. הקניון יצר תהליך של פרוור למקומות המסחר, בניגוד למרחבי צריכה אחרים שהיו חלק בלתי נפרד מהמרחב העירוני, הקניונים מוקמו באזורים הפרוורים והפרידו את המסחר מהשימושים האחרים ברחוב, מה שגרם לפגיעה משמעותית במסחר הרחוב ויצר מכונת צריכה בעלת תפקיד אחד – לגרום לקונה לצרוך כמה שיותר. המסחר עבר מלהיות חלק מתוך מגוון רב של שימושים במרחב למצב שהוא השימוש העיקרי והמנותק מהסביבה. מנותק מהמרחב העירוני הגעה עם רכב רשתות גדולות שימוש למסחר בלבד פעיל בשעות ספציפיות גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס קניון 55
הפאוור סנטר הוא מרכז קניות פתוח. בדומה לקניון, המיקום של מרכזים אלה באזורים בין עירוניים. הפאוור סנטר בנוי בדרך כלל בצורה של שדרת חנויות ובמרכז חניון שאינו מקורה. מתחמים אלה ממוקמים באזורים עם שטחים גדולים מה שמאפשר לתכנן חנויות גדולות שלא תואמות למסחר מקומי ומאפשרות רק לרשתות הגדולות להיכנס לאותם מתחמים. הפאוור סנטר מזכיר את הקניון באופי - מרחב עם שעות פעילות מסוימות שמכיל אך ורק מסחר, ומצריך הגעה עם הרכב הפרטי. בשונה מהקניון, מתחמים אלה פתוחים ואינם אטומים כלפי המרחב אך עקב הצורך בשטחים בשביל להפעיל מתחמים מסוג זה מיקומם נמצא באזורי תעשיה, צמתים ואזורים בין עירוניים מה שמעודד את הפרוור והניתוק של המסחר מהשימושים השונים במרחב. מנותק מהמרחב העירוני הגעה עם רכב רשתות גדולות שימוש למסחר בלבד פעיל בשעות ספציפיות גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס פאוור סנטר 56
המסחר הדיגיטלי יצר מהפכה בכל הנוגע למרחבי הצריכה בעולם. המסחר הדיגיטלי מתבצע באמצעות האינטרנט ולא באמצעות הגעה פיזית אל החנות. תהליך הרכישה מתבצע בצורה דיגיטלית והסחורה מגיעה אל הרוכש דרך שירותי אספקה לוגיסטיים. המסחר באינטרנט החל לתפוס תאוצה בשנת 1995 על ידי חנות הספרים של אמזון. עד היום המסחר הדיגיטלי ממשיך להתקדם מה שמשנה את חוקי המשחק בכל הנוגע למרחבי הצריכה הפיזיים וגורם לדעיכה של החנויות השונות. כיום, רוב החנויות הפיזיות ובמיוחד הרשתות הגדולות הבינו את השינויים בדפוסי הצריכה מה שאילץ אותם לפתוח בנוסף לחנויות הפיזיות אתרי מסחר באינטרנט. המסחר הדיגיטלי מסתמך על מערכות לוגיסטיות של אספקה ומחסנים לצורך שמירה על הסחורות. כלומר, בשביל לרכוש מוצרים כבר לא צריך להגיע לחנות הפיזית וניתן לעשות הכל מרחוק ללא אינטראקציה כלל. שיטות מסחר אלה מצד אחד פוגעות במרחבי הצריכה הפיזיים ומצד שני הן נותנות הזדמנות מחדש לחנויות קטנות שלא יכולות להרשות לעצמן לפתוח חנויות פיזיות בקניונים ובמרחב העירוני. מנותק מהמרחב העירוני מערך לוגיסטי מסחר מקומי ורשתות גדולות אינטרקציה מינימלית פעיל בכל שעות היום גודל חנות שטח ציבורי עירוב שימושים אינטרקציה אישית סחורה מקומית 1995 1980 1950 1800 1700 100 לפנה"ס 500 לפנה"ס 3000 לפנה"ס מסחר דיגיטלי 57
הקניון כמכונת הצריכה – הקניון נבנה כמכונה שתפקידה העיקרי לעודד כמה שיותר את פעילות הצריכה. מערכת הקניון קבועה ופונקציונאלית אשר תפקידה ליצור נתק מהעולם החיצוני ולגרום לקונים לאבד תחושת זמן וכמה שיותר כסף. אב טיפוס הקניון נשמר לאורך השנים וכמו כל מכונה, הקניון מכיל מרכיבים קבועים שבאמצעותם המכונה מתפקדת בצורה היעילה ביותר. המרכיבים העיקריים של הקניון על פי ויקטור גרואן: חנייה, חנויות, מגנטים )חנויות עוגן( ומעברים )1960, Gruen.) 1 .חניות מסביב לקניון או בתת הקרקע 2 .חנויות – כל חנות מורכבת מחלל מרכזי של מכירה וממחסן שנמצא בחלק האחורי 3 .מגנטים – חנויות עוגן 4 .מעברים – "המרחב הציבורי" המקום בו מתבצעת תנועת הולכי הרגל בתוך הקניון מרכיבים אלה מהווים את הבסיס של מכונת הצריכה. כדי שהמכונה תפעל בצורה יעילה, צריך למקם אותם בסדר שבו הצרכן נמצא תמיד בתנועה בין החנויות ובשביל להגיע לחנות מסוימת הוא מחויב לחלוף על פני שאר החנויות. חנויות העוגן )המגנטים( אלו הן חנויות גדולות / רשתות מוכרות שתמיד לצרכן יש צורך בהן )סופר מרקט, כולבו, פארם וכו'(. במקרים מסוימים חנויות העוגן יכולות להיות בית קולנוע או אזור הסעדה. העוגנים תמיד יהיו ממוקמים בקצוות של הקניון מתוך רצון שהקונה יגיע אליהן בכל מקרה ועל הדרך יעבור דרך שאר החנויות שנמצאות בקניון. חניית הקניון נמצאת מסביב למבנה או בתת הקרקע כחלק מתהליך הפרוור וההגעה אל הקניון עם הרכב. המעברים, זהו החלל אשר מוגדר כמרחב הציבורי בתוך הקניון. מרחב שבו מתבצעת תנועת הולכי הרגל והמנוחה בתוך מכונת הקניות. בנוסף למרכיבים הפונקציונאליים שויקטור גרואן הגדיר, ניתן לפרק את הקניון לעוד מספר מרכיבים אשר מדגישים את הרצון של יצירת מכונה שתפקידה לעודד את הצריכה. המעטפת, כחלק מהפונקציונאליות והניתוק של מבנה הקניון מהמרחב החיצוני, משתמשים במעטפת אטומה. מעטפת זו יוצרת נתק בין הסביבה לקונה. בנוסף, כחלק מאטימות המעטפת ומהרצון להכניס אור טבעי למבנה משתמשים בחלון בגג המבנה )סקייליט(, מרכיבים אלה יחד מאפשרים להכניס אור טבעי למבנה מצד אחד ומצד שני לגרום לצרכנים לאבד תחושת זמן ומרחב בתוך חלל הקניון. מרכיב נוסף שהתווסף אל הקניון במהלך השנים הם מערכי התנועה הוורטיקליים – הדרגנועים והמעליות. מערכי תנועה אלה מאפשרים להגדיל את מרחב הקניון והם עובדים בשיטה של מיקומים מנוגדים כך שהקונים יצטרכו לעבור בכל החנויות באותה הקומה בשביל לעלות או לרדת לקומה אחרת. כדי לקרוא מחדש את הקניון כמרחב עירוני. פירקתי את מכונת הצריכה דרך המרכיבים הפונקציונאליים שלו - הפירוק לאותם מרכיבים מאפשר להבין לעומק כיצד המערכת עובדת, וכיצד ניתן להשתמש במרכיבים שלה ולחבר את המבנה מחדש אל העיר דרך יצירה של מרחב עירוני חדש. פירוק המכונה 58
מעטפת עמודים תנועה מרחב ציבורי מחסנים חנויות חנייה diagram explosion Mall 59
במסגרת הפרויקט, פיתחתי מערכת עקרונות אשר דרכה ניתן לפרק ולנסח מחדש את מבנה הקניון. הרכבת המבנה מחדש מאפשרת להפוך את המבנה מסטרוקטורה מנותקת, למחולל אינטגרלי במרחב העירוני. מטרת העקרונות ליצור קשר בין המבנה אל העיר. כלומר, לקפל את העיר אל תוך המבנה ולממש את הפוטנציאל של מבנה בגודל כזה במרחב העירוני. העקרונות מתעסקים בפירוק המעטפת, שימוש בקונסטרוקציה הקיימת ויצירה של אינטגרציה בין המבנה הקיים אל המרחב העירוני, באמצעות חיבור לרשת הצירים העירונית ויצירה של קשר למרחבים ומוקדים עירוניים. בנוסף, העקרונות מציעים להסתכל על תהליך הדיגיטליזציה של המסחר ולהפוך את מרחב התת קרקע למערך לוגיסטי עירוני. כחלק מהשינוי והעברת המסחר כמערך לוגיסטי לתת הקרקע, ניתן להפוך את הסטרוקטורה הקיימת לחלק מהמרחב העירוני ולשלב בתוכו פונקציות נוספות ומשתנות בהתאם לצרכים העירוניים. עקרונות התערבות 60
diagram mall the Break 61
1 2 3 מצב קיים - המבנה אטום ומנותק מהסביבה. אין כלל קשר בין המתרחש במבנה למה שקורה במרחב העירוני מסביב. פירוק- שימוש בקונסטרוקציה הקיימת ופירוק המעטפת מאפשר לחבר את המבנה באופן מיידי אל המרחב מסביב. ברגע שאין חומה אשר מפרידה בין המבנה לעיר, הוא באופן אוטומטי מרגיש פתוח ומחובר לסביבה שלו. אינטגרציה מרקמית - כדי להפוך את המבנה למרחב עירוני, צריך לחבר אותו למרקם. החיבור מתבצע באמצעות קישוריות ויצירת המשכיות לרצף הצירים העירונית, הגדרה של מרחבים עירוניים מובהקים בתוך הסטרוקטורה כמו כיכרות, רחובות ופארקים אלה יחד יאפשרו לקרוא את המבנה כמרחב עירוני וכחלק מהרצף האורבני ויאפשרו למבנה להפוך למקום אינטגרלי המושך אליו מגוון אוכלוסיות. עקרונות התערבות 62
4 5 6 טרנספורמציה - כחלק מהשינויים בהרגלי הצריכה ותהליכי הדיגיטליזציה, פעולת הצריכה תעבור אל קומות התת קרקע כמערך לוגיסטי. מערך זה יוכל לשמש לא רק את המבנה הקיים אלא את המרחב העירוני כולו ולשפר את התשתית הלוגיסטית בעיר. הורדת המסחר אל התת קרקע מאפשרת ארגון של המרחב מעל הקרקע מחדש והחזרתו אל העיר כמרחב ציבורי. אידנטיפיקציה עירונית - זיהוי צורך עירוני, מחשבה על הצרכים של העיר ויצירה של קשר בין הפונקציות, המרחב והאוכלוסייה. הרכבה מחדש - הוספה של פונקציות אל תוך הסטרוקטורה הקיימת. שילוב של צרכים מקומיים בדומה לאגורה, יצירה של מרחב ציבורי המכיל בתוכו מגוון של פעילויות ואינטרקציות המשתלבות כחלק מהמרחב הציבורי. הוספת הפונקציות תהיה בצורה דינמית כך שכמו העיר, המבנה ידע להגיב לצרכים המקומיים המשתנים. 63
על מנת לקרוא את מבנה הקניון כמרחב עירוני, בחרתי להתמקד באגורה היוונית ככלי עיצובי לתכנון המרחב, הן ברמת הפרוגרמתית והן ברמה התכנונית. האגורה נחשבת למקור ההשראה העתיק ביותר למרחב ציבורי. האגורה הייתה נקודת הכינוס של העיר. המרחב הכיל בתוכו בו זמנית מספר רב של פעילויות - תרבות, דת, מסחר, פוליטיקה, משפט וכדומה. האגורה כמרחב ציבור ובניגוד לקניון הכילה את כולם - מפילוסופים ועד מקצבי נדבות. האגורה הייתה המרחב שבו התפתחה והתקיימה הדמוקרטיה, אנשים שוטטו במרחב ולקחו חלק פעיל בפוליטיקה ובדיונים ציבוריים. כל אחד יכל להסתובב במרחב ולהביע את דעתו. המרחב הפתוח יצר מגוון רחב של הזדמנויות ואינטרקציות - מסחר, פילוסופיה פוליטיקה, דת ועוד. ארגון האגורה כמרחב שוטטות פתוח, חסר תכנון ובעל שינויים מתמידים הפך את המקום למרחב בעל חשיבות רבה בעיר. השילוב בו זמנית של פעילות כלכלית, פוליטית ותרבותית יצר מרחב עירוני המכיל אינטראקציות רבות. הקניון כמקום בעיר הישראלית מהווה את ה-"מרחב הציבורי" החדש. אך בניגוד למרחב ציבורי, הקניון לא שייך לכולם. כדי לקרוא מחדש את הקניון בדומה לאגורה כמרחב ציבורי, צריך להבין את המשמעות של תחושת הציבוריות. המקום הציבורי משמש את כולם ומגוון של קבוצות אוכלוסייה חולקות אותו. הוא מקדם אינטראקציות חברתיות, שיח והחלפת מידע )2004, carmona )ומאפשר פעילות יומיומית מגוונת. תפקידו להיות מזמין ולא אטום ולקבץ אנשים סביבו ובתוכו. מחקר דרך עיצוב - AGORA 64
65
מצב קיים | קניון והעיר הישראלית 66
67
סכימה רעיונית | ממכונת צריכה למרחב עירוני 68
69
ק ֹוּמְפִילַצְיָה | תכנית אגורה של יוון על גבי האתר הנבחר - קניון השרון במרכז העיר נתניה 70
71
האתר את המחקר בחרתי ליישם בקניון השרון במרכז העיר נתניה. הקניון נבנה בשנת 1989 ותוכנן על ידי האדריכל אברהם יסקי. קניון השרון, בדומה לקניונים רבים נבנה באזור מרכזי ובתוך מרקם עירוני - מרכז העיר נתניה. הגעת הקניון למרכז העיר משכה אוכלוסייה רבה אליו ופגעה בצורה ישירה ברחובות העיר ובמרחבים הציבוריים. הקניון ממוקם בצמוד לכביש 2 ועל גבי רחוב הרצל, זהו רחוב המסחר הראשי של העיר. הרחוב מתחיל מחיבור לכביש 2 ובסופו נהפך לכיכר עירונית עם גישה לחוף הים. כמו קניונים רבים, גם קניון השרון אטום ומנותק מסביבתו. מיקומו האסטראטגי, דרכי הגישה והמוקדים מסביב מאפשרים להשתמש במבנה הקיים ולהפוך אותו למרחב עירוני פעיל המושך אליו אוכלוסייה מגוונת. חוף הים כיכר עירונית 72
תחנה מרכזית נתניה שוק נתניה קניון השרון היכל התרבות רחוב הרצל כביש 2 73
תכנון תכנון הפרויקט בוצע בצורה לניארית ומעבר מקנה מידה גדול ועד לרמת סיטואציות עירוניות. תחילה, נקבעו עקרונות התערבות בקניון על בסיס המחקר. עקרונות אלה מאפשרים להבין כיצד ניתן להתמודד עם מגה - סטרוקטורה מסוג זה במרחב העירוני ולקשר אותה מחדש אל העיר. התכנון מוצג בשלבים, דרך עקרונות ההתערבות, תכניות וחתכים המבטאים את ארגון המרחב, הקונספט התכנוני וכיצד המבנה הקיים הופך לחלק אינטגרלי מהעיר כמרחב ציבורי בעל זהות. בהמשך, התכנון מוצג בקנה מידה קטן דרך איזומטריות של המרחבים הציבוריים ובאמצעות מבטים נקודתיים המבטאים התרחשויות מגוונות במרחב הציבורי. המרחב הציבורי נועד לאנשים, ותפקידו לחבר, להכיל ולהוות מרחב קולקטיבי. המרחב הציבורי יוצר אינטראקציות חברתיות מגוונות וכדי להדגיש את ערך הציבוריות, הפרויקט מוצג עד לקנה מידה של סיטואציות נקודתיות המתרחשות במרחבים הציבוריים השונים. המעבר מתכנון בקנה מידה גדול עד לסיטואציות מדגיש את השינוי במבנה הקיים וכיצד הוא פורק והורכב מחדש - ממבנה אנטי ציבורי ואטום למערכת עירונית שלמה המכילה סיטואציות ואוכלוסיות מגוונות . 74
75
76
עקרונות התערבות מצב קיים זיהוי המבנה כמגה - סטרוקטורה אטומה ומנותקת. המבנה נחשב כ -"פיל לבן" וללא שום קשר למרחב העירוני מסביבו. 77
78
עקרונות התערבות פירוק פירוק מעטפת המבנה תאפשר לחשוף אותו אל המרחב העירוני וליצור קשר ישיר עם הרחוב. שימוש בקונסטרוקציה הקיימת כחלק מהרעיון של שימוש חוזר במבני מגה סטרוקטורה שהריסתם יוצר נזק סביבתי רב. 79
80
עקרונות התערבות אינטגרציה מרקמית פירוק המבנה ויצירה של אינטגרציה למרקם העירוני הקיים באמצעות קישור פנים המבנה למערכת הרחובות העירונית. הגדרה של מרחבים עירוניים מובהקים בתוך הסטרוקטורה אשר יתחברו לרצף של מוקדי עניין, כיכרות ושטחים פתוחים הקיימים במרחב העירוני. באמצעות טכניקה זו ניתן לקרוא את המבנה כחלק אינטגרלי מהמרחב העירוני. 81
אינטגרציה מרקמית כיכרות עירוניות מוקדי עניין שטחים פתוחים 82
83
84
עקרונות התערבות הרכבה הוספה של פונקציות בהתאם לצרכים העירוניים. שימוש בסטרוקטורה כמרחב ציבורי ושילוב בתוכו מגוון של פרוגרמות המשרתות את האוכלוסייה בעיר. כדי שהמבנה יתפקד כחלק מהמרחב העירוני, מערכת הפונקציות תהיה בצורה דינמית כך שתדע להגיב בהתאם לצרכים המקומיים המשתנים. כחלק מהתכנון, זהיתי שבאזור קיים מחסור בדירות קטנות, מרכז תרבות וחללי עבודה משותפים. פרוגרמות אלה משתלבות בתוך המרחב הציבורי כמערך דינמי שיודע להתאים את עצמו לאוכלוסיית העיר. 85
הרכבה מסחר חללי עבודה משותפים מסחר מרכז תרבות 86
דיור ציבורי מרלו"ג הרכבת הפרוגרמה מתבצעת באמצעות זיהוי הצרכים העירוניים המשתנים ושילובם בתוך המרחב הציבורי. הסטרוקטורה הקיימת משמשת כמרחב ציבורי דרך הגדרה של מרחבים עירוניים - כיכר, פארק ורחובות ובכך, המבנה מתפקד כחלק מהמרקם העירוני ויודע להשתנות בהתאם לצרכים של העיר. 87
50m 20m 10m 5m 88
תכנית קרקע concept design - Athens of Agora Ancient 50m 20m 10m 5m 89
50m 20m 10m 5m 90
concept design - Athens of Agora Ancient תכנית 00.7+ 50m 20m 10m 5m 91
50m 20m 10m 5m 92
תכנית גגות 50m 50m 20m 10m20m 5m 10m 5m concept design - Athens of Agora Ancient 93
94
95
96
97
כיכר עירונית איזומטריה | מרחבים ציבוריים 98
אמפי 99
רחוב איזומטריה | מרחבים ציבוריים 100